תולדות 1882ראשון-לציון

-1922

בגולה ישראל עםהדרום" ובערי בכלל רוסיה בארץ ישראל ביקש

... הנוצרים אחיהם עם בשלווה לשבת בפרטרעהו אל איש השתאו הרעם ובהתחולל

". אוזנם ולמשמע עיניהם למראה זלמן וישתוממו , אבותינו לארץ לבונטין דוד

פרעות "סופות בנגב"

השני אלכסנדר הצאר רצח פרצו 1881באפריל לאחרשנמשכו פרעות ביהודי דרום מערב הרוסית האימפריה

.1882עד מאי

לאן?על הפוגרומים וכשבאו ✂

לצאתאתהארץ טו םהחלי די הו היהדעות נפלגו ללכת לאן •ובשאלה

לאמריקה• ללכת שאמרו מי היושאמרו והיו והדרור ארץהחופש

יתד לנו לתקוע לארץישראל ללכתוהיינו נולדנו ששמה בארץאבותינו

• זלמן דוד לבונטין, לארץ לעם✂זלמן דוד לבונטין אבותינו

(1940-1856)

העלייה לארץ

מרחבי רוסיה ורומניה עלו ובאו לארץ ישראל שליחים שונים, אשר התעניינו באפשרויות קניית קרקע לשם

.יסוד מושבות

"ובתשעה עשר יום לחודש שבט נשקתי למאהבי ומכירי בחצר מסילת הברזל בקרמנצ'וג וברגשות שמחה ותקווה טובה נפרדתי מאתם ללכת לארץ

לארץ אבותינו . זלמן דוד לבונטין, אבותינו."

הקמת "ועד חלוצי יסוד המעלה"

בעיר יפו, 1882 במרץ 19ביום כ"ח אדר תרמ"ב, הקימותי יחד עם חברי, יוסף פינברג, אגודה בשם "ועד

חלוצי יסוד המעלה" ."מרכז מיוחד אשר אליו יפנו כל הבאים

זלמן דוד לבונטין, לארץ אבותינו להיאחז בארץ הקדושה"

זלמן דוד לבונטין 1902- 1856יוסף פינברג 1940-1856

ועד חלוצי יסוד המעלה כ"ח אדר התרמ"ב

בוחרים שם לבכורת מושבות העלייה הראשונה

1882 באפריל 3"בי"ג בניסן תרמ"ב,

נמנו וגמרו לכונן בארה"ק מושב עבור אחינו בני ישראל

לעבודת אדמה ולקרוא לו בשם 'ראשון-לציון' "

ככתוב: "ראשון-לציון הנה הנם ולירושלים מבשר אתן"

ישעיה מ"א כ"ז

פרוטוקול ג' ועד חלוצי יסוד המעלה

1882בחודש תמוז תרמ"ב, דונם 3340קנו חברי הוועד נחלה בת

באדמות "עיון קרא" שהיו בבעלות האחים מוסטפה ומוסה אל – דג'אני.

הרכישה התאפשרה בהשתדלותו של יוסף נבון ונרשמה בספרי האחוזה ע"ש חיים אמזלג,

סגן קונסול אנגליה ביפו.

קניית האדמות

העלייה לקרקע 31.7.1882 ט"ו באב תרמ"ב,

"המקום היה שומם, אין בית ואף אין סוכה או מלונה במקשה, ואין עץ ואין אדם . רק קוץ

.זלמן דוד לבונטין, לארץ אבותינו ודרדר..."

מחסור במיםעד מהרה התברר כי מי מעיין עיון קרא אינם ראויים

לשתייה, על כן את המים נאלצו לרכוש מכפר ערבי סמוך ,בית דג'ן, או להביאם ממקווה-ישראל. חפירתה של

הבאר הראשונה, בראש הגבעה, נפסקה וחפירת הבאר השנייה, לרגלי הגבעה, נתקלה בקשיים.

"מים לא נראו עוד ואוצר העדה כבר התרוקן"

אהרון מרדכי פרימן, ספר היובל

1882 באוגוסט 15בל' באב תרמ"ב, נשלח יוסף פיינברג לאירופה

גן המעיין, הממוקם בנקודה בה נבעו לגייס עזרה.מעיינות עיון קרא.

הברון רוטשילד נרתם להצלת ההתיישבות

התייצב יוסף פינברג לפני " הברון אדמונד די רוטשילד

בפריז, יצאה השלהבת מהלב של הנואם בחסד עליון,

ונכנסה לתוך הלב של אותו מלאך העתיד להיות

בתחילתו "הנדיב הידוע" ובסופו "אבי הישוב"

דוד יודילוביץ, דברי ימי ראשון-לציון

מציאת המים

פרנק, 25,000תרומתו הראשונה של הברון בסך נוצלה לטובת השלמת חפירת באר בראשון-לציון.

1883 בפברואר 23 בט"ז באדר א' תרמ"ג , מ'.48 נמצאו המים בעומק של

"משהכריז החופר בקול

הבס: וואסר, מים! פרצה שמחה גדולה

ביישוב..." חיים חיסין, מיומן אחד הבילויים

על חשבון הברון

1889יקב

"אין כל ספק כי העזרה הזאת אשר הנדיב מושיט להאכרים מעמדת את המושבה במצב

חומרי טוב מאוד..."מרדכי בן הלל הכהן,

"משטר הפקידות ותוצאותיו",

ספר העלייה הראשונהבאר המושבה

מגדל 18831898המים

הנטיעות בראשון לציון"בעונת הבציר היו נמשכות

אורחות ישמעאלים וגמליהם

נושאים ענבים...." דוד יודילוביץ, ראשון-לציון

"כיוון שלא נמצאו ליין שווקים

הוחלט לעקור כשליש מהנטיעות

ולטעת פרדסים...." דוד יודילוביץ, ראשון-לציון

שדה ניסיונות וגן טיולים בפרדס המושבה

שדרת הדקלים

פקידי הברון עשו ניסיונות חקלאיים במטרה לאתר גידולים מתאימים, אשר יפרנסו בכבוד את איכרי המושבה ביניהם: זיתים,

תות ושקדים. כרם

לצד "שדה הניסיונות" נטעו שקדים "גן טיולים" שבליבו שדרות עצי דקל קנרי, שם התקבלו

ברב פאר גדולי עולם אשר הגיעו למושבה.

ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה

הגיע ג'מל פשה , השליט הטורקי, 1915בשנת לראשון-לציון והתפעל ממראה עיניו, בהזדמנות זו

פקד:

ג'מאל פשה בראשון-לציון, 1915

"...להמשיך שני קוים מקבילים אחד מהגבול הצפוני והשני מהגבול

הדרומי של המושבה לרוחב החולות עד הים...

ולתת את השטח...

לאיכרי ראשון-לציון ... על מנת לנטוע

יער ."

גדולי עולם במושבה

מכל קצות תבל באו לראות את הפלא הציוני - מושבה עברית

הולכת ונבנית בידיים עבריות...

1918 חיים ויצמן

1898 בנימין

זאב הרצל

1920 הרברט 1925סמואל

אלברט אינשטיין

עיצוב דמותו הלאומית של

היישוב

הנפת דגל 1885לאומי

1888המנון לאומי זכות בחירה

1919לנשים

הקמת קרן קימת 1889

שהפכה לקרן קימת 1901לישראל בשנת

עיצוב דמותו הלאומית של היישוב

בית ספר עברי 1888

גן ילדים עברי 1892 עיתון לילדים 1898

חידוש חגים בארץ ישראל

תרבות במושבה"... בפה מלא נוכל להגיד כי

ראשון-לציון היא למופת בהרבה מנשה מאירוביץ', עניינים קולטוריים..."

מתוך נאום הפתיחה לנשפי הקריאה בבית העם 1899תרנ"ט

האורקסטרה בניצוחו של יצחק קרצ'בסקי.

ערבי קריאה בבית העם

ראשון-לציון קולטת עלייה הוקם יקב במושבה. 1889בשנת

נוצר צורך בפועלים עבריים לתעשיית היין. בסוף המאה

הגיעו למושבה עולים מהעיר 19ה-אורפה לעבודה ביקב, לימים הקימו

את "שכונת האורפלים".

סאלח השומר מהעלייה האורפלית

יחיה יהוד, פועל מעולי תימן ביקב

במסגרת העלייה השנייה הגיעו לראשון-לציון

עולים מתימן, לימים הקימו את השכונות "שיבת ציון"

ו"נווה ציון".

ראשון-לציון - מועצה קיבלה המושבה ראשון-לציון 1922 ביוני 2ב- מקומית

מעמד של מועצה מקומית. קלטה עלייה גדולה 30 בשנות ה-

והוקם בה איזור תעשייה. עם קום המדינה, הוקמו מעברות בתחומה.

קבלה מעמד של עירייה. 1950 באוגוסט 18

לראשון 40 - חגיגות יובל ה-1922 לציון