Embed Size (px)
DESCRIPTION
פרק ההמלצות להפחחת תחלואת נשים מזיהום סביבתי בישראל מתוך הדו"ח של הקואליצה לבריאות הציבור "מה ידוע על זיהום סביבתי ותחלואת נשים?"
Citation preview
57
מניעה אמנם ישראל חתמה על "אמנת אוטווה", שנוסחה על ידי ארגון הבריאות העולמי ב-1986 וקראה לקדם את הבריאות בדרכי מניעה, אך עדיין חסרה בה גישה מונעת ראויה גם לנושאי בריאות וסביבה. על מערכת הבריאות הישראלית להעמיק את חקר
גורמי הסיכון הסביבתיים כפי שהיא חוקרת גורמי סיכון אחרים כגון תזונה לקויה, פעילות גופנית מעטה ועישון.
הרחבת סמכויות משרד הבריאות ותקצוב הולםכדי לחקור כראוי את הסוגיה, יש להקצות משאבים לתכנון וביצוע של סקרים שנתיים של ניטור ביולוגי של מגוון מזהמים, על כדי לחקור כראוי את הסוגיה, יש להקצות משאבים לתכנון וביצוע של סקרים שנתיים של ניטור ביולוגי של מגוון מזהמים, על גאוגרפיים; לתקצב מחקרים אפידמיולוגיים בתחום הניטור ולפי אזורים פי מדגם מייצג של האוכלוסייה הכללית בישראל, לממן ספציפיות; אוכלוסיות על או בישראל, הכללית האוכלוסייה על מזהמים מגוון של השפעתם את שיבחנו הביולוגי הקשורות אפידמיולוגיות חקירות לבצע בסביבה; לחשיפות יותר רגישים גנוטיפים הנושאות אוכלוסיות לאיתור מחקרים
להשפעת הסביבה על התחלואה. ממקורות במימון תלות אי שרק מלמד העבר ניסיון שכן והכלכלית, הביצועית ברמה עצמאיים להיות אלה מחקרים על
חיצוניים תמנע ניגודי עניינים מובנים.
על משרדי הבריאות והגנת הסביבה להקים מנגנונים מקצועיים, קבועים (בלי תלות בזהותם של ממלאי התפקידים), שייפגשו על משרדי הבריאות והגנת הסביבה להקים מנגנונים מקצועיים, קבועים (בלי תלות בזהותם של ממלאי התפקידים), שייפגשו תדיר ויוכלו ליישם מדיניות מחמירה יותר של הגבלת זיהום הסביבה ומתן השתלמויות מאת עובדי המשרד להגנת הסביבה
בתחום הנזקים הבריאותיים של מזהמים.
תכנית לאומית תכנית לאומית למניעה ולצמצום של נזקי בריאות מגורמים סביבתיים, בהובלת משרד הבריאות
סוגי מגוון על הסביבה להשפעת בהוכחות הנתמכת הבריאות, על הסביבה להשפעת בעולם כיום הגוברת המודעות סוגי א. מגוון על הסביבה להשפעת בהוכחות הנתמכת הבריאות, על הסביבה להשפעת בעולם כיום הגוברת המודעות א. תחלואה (ראו לדוגמה את הפרק על NHL והפרק על מחלות ריאה), מחייבת תכנון תכנית מניעה לאומית, אשר תפעל כבר זיהום ותחבורתי), (תעשייתי האוויר זיהום הסיכון: גורמי את לצמצם למטרה לה ותשים בעתיד, התחלואה למניעת היום
הקרקע, זיהום המים, החשיפה לחומרי הדברה והחשיפות התעסוקתיות.
ב. כחלק מהתכנית, על משרד הבריאות להכין מסד נתוני בריאות עדכני ונרחב יותר, אשר יכיל רישום מחלות נוספות, מלבד ב. כחלק מהתכנית, על משרד הבריאות להכין מסד נתוני בריאות עדכני ונרחב יותר, אשר יכיל רישום מחלות נוספות, מלבד נוירולוגיות מחלות הורמונליות, מחלות נשימה, מחלות כגון זה בדו"ח נסקרו שלא ומחלות לב מחלות כגון הסרטן, מחלת ומחלות אוטואימוניות. על מסד זה להיות מעוגן בחוק, שיורה על תיאום בין מוסדי רב ויעיל: קלט בזמן אמת מקופות החולים,
מבתי החולים ומלשכות הבריאות המחוזיות.
ב.1. על המידע להיות מונגש לציבור, מותאם לשאלות מן הציבור, מארגונים חברתיים ומהאקדמיה. על העובדים לענות בתוך פרק זמן סביר על שאילתות הציבור לפי חוק חופש המידע. נוסף על כך התכנית צריכה להפיק דו"חות תקופתיים נגישים
(חודשיים, שנתיים), כמו דו"חות מנ"א (מערך ניטור האוויר הארצי).
ב.2. באמצעות הטכנולוגיות הזמינות כיום (כגון GIS), יש להצליב בסיסי נתונים בריאותיים עם רבדים של נתונים על אודות ), יש להצליב בסיסי נתונים בריאותיים עם רבדים של נתונים על אודות ואלו צריכים להוות בסיס לחקירה אפידמיולוגית סביבתית של ולאתר קשרים אקולוגיים למקבצי תחלואה, זיהום הסביבה,
משרד הבריאות, לצורכי מניעה.
ב.3. בהכנת התכנית וביישומה ישולבו, על פי חוק, משרדי הממשלה הרלוונטיים הנוספים: המשרד להגנת הסביבה, משרד התשתיות, מנהל התכנון – משרד הפנים, משרד התחבורה ומשרד האוצר, ויוקצה לכך תקציב הולם.
1ברמה הלאומית
פרק שישי המלצות לצמצום תחלואה מפאת
גורמים סביבתיים בקרב נשים בישראל (2012)
57
חינוך
על הרשויות להרחיב את פרויקט חינוך הקהילה הרפואית (למשל באמצעות קורסים במסגרת לימודי הרפואה על מקורות זיהום האוויר ונזקיו), ולחנך את האוכלוסייה הבוגרת בנושאי הקשר בין בריאות לסביבה, כשם שהוטמעו
ערכים אחרים (על נזקי העישון ונזקי השמנה).
ניטור ואכיפה למטרות מניעה במרוצת השנים גורמי סיכון חדשים נוספים למעגל הידע ומתבררת השפעתם על בריאות האדם. לא תוכל להיות במרוצת השנים גורמי סיכון חדשים נוספים למעגל הידע ומתבררת השפעתם על בריאות האדם. לא תוכל להיות מניעה של תחלואה בעתיד, בלא מדידה וניטור של גורמי סיכון חדשים לצד הגורמים המוכרים והמבוססים יותר. כדי
להפחית ולצמצם נזק עתידי של מזהמים ותיקים וחדשים, חובה לנקוט צעדים אלה:
א. יש להרחיב את מערך הניטור הארצי הכללי (של זיהום אוויר) גם לאזורים שכיום אינם מנוטרים כראוי (כגון טבריה, רמת הגולן, עמק יזרעאל ומדרום לירוחם). כמו כן יש לאסוף מידע גם על אודות זיהום הקרקע וזיהום המים בגורמי
סיכון מוכחים או פוטנציאליים: מתכות למיניהן, תרכובות אורגניות ועוד.
. יש ליישם את דיגום מזהמי האוויר שאינם מנוטרים בשגרה: מתברר שיש דיגומים שאינם מתבצעים כלל או . יש ליישם את דיגום מזהמי האוויר שאינם מנוטרים בשגרה: מתברר שיש דיגומים שאינם מתבצעים כלל או א.1שהם מתבצעים בתדירות נמוכה בשל מגבלות תקציביות [1]. על כן יש לוודא שיוקצה תקציב הולם ליישום דיגומים
אלה.
. בכל אזור יש להתמקד בניטור המזהמים הרלוונטיים למקורות הפליטה שבו (מדידה של ריכוזי חומרי הדברה א.2ותוצרי פירוקם בקרבת אזורים חקלאיים; מדידה של תרכובות אורגניות נדיפות ומתכות ליד תעשיות פטרוכימיות
וכימיות; מדידה של חלקיקים נשימים, תחמוצות חנקן ואוזון בקרבת אזורים המתאפיינים בעומס תחבורתי ועוד).
. יש לערוך ניטור ביולוגי (באמצעות בדיקת דם, בדיקת שתן, בדיקת חלב אם [BEI ]) בקרב אוכלוסיות שנחשפו ]) בקרב אוכלוסיות שנחשפו א.3או ייתכן שנחשפו לרמות גבוהות של זיהום הסביבה לסוגיו ולרכיביו (מתכות, תרכובות אורגניות).
א.4. חובה להעביר את תוצאות ניטור הזיהום בסביבה ותוצאות הניטור הביולוגי למסד הנתונים שצוין לעיל.
ב. תקינה ואכיפה ב.1. יש לדאוג לכך שיוגדרו ערכי סביבה לכלל 28 המזהמים הנכללים בתוספת הראשונה לחוק אוויר נקי. נכון לינואר
2012, עדיין יש מזהמים שטרם נקבע להם ערך סביבתי [1].
ב.2 יש לשאוף להוסיף ערכי סביבה לתקנות על פי חוק אוויר נקי, ולעדכן ערכים שנקבעו בתקנות, באופן שיהיו יש לשאוף להוסיף ערכי סביבה לתקנות על פי חוק אוויר נקי, ולעדכן ערכים שנקבעו בתקנות, באופן שיהיו קרובים ככל האפשר לערכי היעד, המבוססים על מדדי בריאות, לפי תקנים מקובלים במערב. אם יש פערים לא
סבירים בין ערכי היעד לערכי הסביבה, יש לצמצמם.
ב.3. יש לנקוט את כל אמצעי המדיניות הנגזרים מחוק אוויר נקי, לרבות אכיפה, כדי למזער את השפעתו הבריאותית המזיקה של זיהום האוויר. תחומים ראויים לשיפור הם בין השאר: אישור הממשלה לתכנית הלאומית לצמצום פליטות לאוויר, הכרזה על אזורים מרובי זיהום כנפגעי זיהום אוויר, יישום החוק לצמצום זיהום האוויר שמקורו
בתחבורה [1].
59
הפרדה מגדרית במחקרי סביבה את צעדי המניעה, שפורטו לעיל, יש ליישם בנפרד לנשים ולגברים, בשל ההבדלים הפיזיולוגיים, הביוכימיים והחברתיים ראייה לאור הנתונים בניתוח המחקרים, במתודולוגיית ותקצובם, המחקרים בקביעת נחוצה ההפרדה המינים. בין
מגדרית ובהבנה מעמיקה של השונות בין המינים וההשפעה הנבדלת של הסביבה עליהם.
תקינה סביבתית נשים רק דווקא ולאו נשים, כגון וקשישים, ילדים מלבד יותר, פגיעות אוכלוסיות יש הכללית האוכלוסייה בקרב נשים א. רק דווקא ולאו נשים, כגון וקשישים, ילדים מלבד יותר, פגיעות אוכלוסיות יש הכללית האוכלוסייה בקרב א. נשים, על הסביבה מזהמי של ניכרת השפעה נצפתה שבהם למקרים דוגמאות השאר בין הובאו זה בדו"ח בהיריון. בקביעת זהירות משנה לנקוט יש כן על בצרפת). הדיוקסינים מחקר (כגון השפעה כל נצפתה לא שבגברים בשעה
תקינה של מזהמים המתערבים הורמונלית בגוף הנשי.
א.1. יש לעדכן את התקנות שעל פי חוק אוויר נקי, באופן שתתחשבנה באוכלוסייה הפגיעה ביותר. כפי שהודגם בעבודה . יש לעדכן את התקנות שעל פי חוק אוויר נקי, באופן שתתחשבנה באוכלוסייה הפגיעה ביותר. כפי שהודגם בעבודה עשויות שנשים למשל), אסטרוגן, (חקייני הורמונים המחקים לחומרים בתקנות מיוחדת לב תשומת להקדיש יש זו, לריכוז לשאוף יש שייקבעו בתקנים מזעריים. בריכוזים גם מהם מושפעות ולהיות מגברים יותר להם פגיעות להיות
:(ALARA) הסביבתי המינימלי האפשרי
וילדות, נשים על גם ולאמץ שיטה שתגן הישראלי, חישוב התקן הסביבתי על החברה לשקול מחדש את שיטת וילדות, . נשים על גם ולאמץ שיטה שתגן הישראלי, חישוב התקן הסביבתי על החברה לשקול מחדש את שיטת א.2. כי שנמצא ריכוזים חלוקת על מתבסס בישראל הסביבה תקני של החישוב אופן כיום האוכלוסייה: מחצית המהוות השפיעו על חיות מעבדה או על אוכלוסיות עובדים בערך מספרי מסוים [2]. כאשר מתברר שאוכלוסיות שנבדקו היו על פי רוב ממין זכר , עולה הצורך להתאים את אופן החישוב למין הנשי. צורך זה חיוני במיוחד בנוגע למזהמים בעלי
פעילות הורמונלית, שנצפית להם השפעה נבדלת על נשים לעומת גברים, כבר ברמות חשיפה מזעריות.
ב. יש לשקלל בצורה טובה יותר מהנהוג את הסיכונים עקב חשיפות מרובות לסביבה.
ג. בהוספה בעתיד של מזהמים לתקנות שעל פי חוק אוויר נקי, יש להעדיף (בגישה מתקנת) את אלה שהוכחו כבעלי ג. בהוספה בעתיד של מזהמים לתקנות שעל פי חוק אוויר נקי, יש להעדיף (בגישה מתקנת) את אלה שהוכחו כבעלי השפעה מזיקה יותר על נשים (כגון דיאוקסינים).
2בהקשר המגדרי
60
א. עבודת נשים עם חומרים מסוכנים. מומלץ לנשים המעוניינות לעסוק בעבודה עם חומרים מסוכנים, כגון ממסים או חומרי הדברה, לעבור בדיקת סינון ראשונית באשר לרגישותן הספציפית לעבודה עם מזהמים אלה. כמו כן עליהן לנקוט משנה זהירות בעבודה זו ואף יותר בפרקי הזמן הרגישים כגון הריונות. על מקומות התעסוקה לאפשר בדיקות
סינון אלה בעלּות מסובסדת לתועלת שני הצדדים.
מוגבלות, עבודות אסורות, (עבודות נשים עבודת בתקנות יש נשים על מגנה מוגבלות, חקיקה עבודות אסורות, (עבודות נשים עבודת בתקנות יש נשים על מגנה חקיקה נשים. – אישית חשיפה ב. ועבודות מסוכנות) (תיקון), התשע"א-2011. התקנות שעודכנו מתבססות כעת על התוספת השנייה לתקנות הבטיחות BEI's 2011) הנלווה הספר על וגם התשע"א-2011, מזיקים), בגורמים עובדים של וביולוגי סביבתי (ניטור בעבודה אליהם החשיפה את לבקר שיש מזיקים לגורמים מותרות חשיפה רמות מוגדרות הללו במקורות .(TLV& ACGIHהניטור ותוצאות שנה, מדי העבודה בסביבת מזיקים גורמים לנטר מחויבים מעסיקים ועוד, זאת העבודה. במקום
מפורסמות אצל האגף המחוזי לפיקוח על העבודה. מומלץ בזאת לנשים המעוניינות לשמור על בריאותן, לברר הן את הרמות המותרות לחשיפה, הן את תוצאות הניטור מומלץ בזאת לנשים המעוניינות לשמור על בריאותן, לברר הן את הרמות המותרות לחשיפה, הן את תוצאות הניטור
במקום עבודתן, כדי שתוכלנה לבחון את מידת חשיפתן האישית, ולפעול לפי הצורך להפחתתה.
(כנגד כינים, חרקים (ולגברים) המשתמשים בתכשירי הדברה ג. מציאת חלופות בסביבה הביתית. מומלץ לנשים אכן או הדברה באמצעות תמציות צמחים. אם ביולוגית כגון הדברה מזיקות פחות, ועוד) לשקול שימוש באפשרויות ננקטת הדברה כימית, יש לבצעה שלא בפרקי זמן רגישים יותר, כגון תקופת הבגרות המינית, היריון והנקה, וכן יש לוודא
את מהות החומרים המשמשים להדברה ואת רמת מסוכנותם.
ד. אחריות צרכנית. על צרכנים, נשים וגברים כאחד, להתעמק בהשפעות הבריאותיות הישירות של שימוש במוצרים על צרכנים, נשים וגברים כאחד, להתעמק בהשפעות הבריאותיות הישירות של שימוש במוצרים וייצרו בתוך כך מזהמים כגון הדיוקסינים), יישרפו למיניהם (לדוגמה, מוצרים פלסטיים לא מתכלים, אשר בבוא העת
ולשנות הרגלי צריכה אלה, לטובתם ולטובת הקהילה כולה.
Biological Exposure Indices131 – מדדים לניטור ביולוגי.
132כגון LOAEL (או (LBMC05: הריכוז המינימלי שנמדד בתנאי ניסוי וגרם לעלייה בשכיחות תופעת לוואי כלשהי בקרב האוכלוסייה הכללית לעומת
האוכלוסייה הנבדקת. 133כגון TLV-TWA : הריכוז המרבי הממוצע המשוקלל בזמן, אשר חשיפה אליו במשך שמונה שעות עבודה ביום* ו-40 שעות בשבוע לא תגרום
לרוב המכריע של העובדים לתופעות לוואי בריאותיות מזיקות. 134פקטור אי ודאות: חלוקה במספר משתנה (10,100) המתיימרת להציע ריכוז המגן על כלל האוכלוסייה.
135ראו לדוגמה מחקרים על אודות חשיפה לחומרי הדברה ו-NHL וכן את המבוא לדו"ח זה. וכן את המבוא לדו"ח זה.
ברמה האישית 3
[1] L. S. Birnbaum and S. E. Fenton, “Cancer and developmental exposure to endocrine disruptors” Environ. Health Perspect., vol. 111, pp. 389-394, 2002. [2] M. E. Herman-Giddens, C. Bourdony, E. Slora and R. Wasserman, “Early puberty: A cautionary tale," Pediatrics, vol. 107, pp. 609-610, Mar, 2001. [3] J. E. Clougherty, “A growing role for gender analysis in air pollution epidemiology” Environ. Health Perspect., vol. 118, pp. 167-176, Feb, 2010. [4] CDC “CDC – Exposome and Exposomics – NIOSH Workplace Safety and Health Topic” vol. 2011.
[1] R. D. Brook, S. Rajagopalan, C. A. Pope 3rd, et al. and American Heart Association Council on Epidemiology and Prevention, Council on the Kidney in Cardiovascular Disease, and Council on Nutrition, Physical Activity and Metabolism, "Particulate matter air pollution and cardiovascular disease: An update to the scientific statement from the American Heart Association," Circulation, vol. 121, pp. 2331-2378, Jun 1, 2010. [2] S. Zdravkovic, A. Wienke, et al. (2002) "Heritability of death from coronary heart disease: A 36-year follow-up of 20 966 Swedish twins," J. Intern. Med., 252:247-254. [3] N. Kunzli, M. Jerrett, W. J. Mack, B. Beckerman, L. LaBree, F. Gilliland, D. Thomas, J. Peters and H. N. Hodis, "Ambient air pollution and atherosclerosis in Los Angeles," Environ. Health Perspect., vol. 113, pp. 201-206, Feb, 2005. [4] L. H. Chen, S. F. Knutsen, D. Shavlik, W. L. Beeson, F. Petersen, M. Ghamsary and D. Abbey, "The association between fatal coronary heart disease and ambient particulate air pollution: Are females at greater risk?," Environ. Health Perspect., 113:1723-9, 2005. [5] F. Laden, J. Schwartz, F. E. Speizer and D. W. Dockery, "Reduction in fine particulate air pollution and mortality: Extended follow-up of the Harvard Six Cities study," Am. J. Respir. Crit. Care Med., vol. 173, pp. 667-672, Mar 15, 2006. [6] K. A. Miller, D. S. Siscovick, L. Sheppard, K. Shepherd, J. H. Sullivan, G. L. Anderson and J. D. Kaufman, "Long-term exposure to air pollution and incidence of cardiovascular events in women," N. Engl. J. Med., vol. 356, pp. 447-458, Feb 1, 2007. [7] D. W. Dockery and P. H. Stone, "Cardiovascular risks from fine particulate air pollution," N. Engl. J. Med., vol. 356, pp. 511-513, Feb 1, 2007. [8] R. C. Puett, J. E. Hart, J. D. Yanosky, C. Paciorek, J. Schwartz, H. Suh, F. E. Speizer and F. Laden, "Chronic fine and coarse particulate exposure, mortality, and coronary heart disease in the Nurses' Health Study," Environ. Health Perspect., vol. 117, pp. 1697-1701, Nov, 2009. [9] B. Ostro, M. Lipsett, P. Reynolds, D. Goldberg, A. Hertz, C. Garcia, K. D. Henderson and L. Bernstein, "Long-term exposure to constituents of fine particulate air pollution and mortality: Results from the California teachers study," Environ. Health Perspect., vol. 118, pp. 363-369, Mar, 2010. [10] R. C. Puett, J. E. Hart, H. Suh, M. Mittleman and F. Laden, "Particulate Matter Exposures, Mortality and Cardiovascular Disease in the Health Professionals Follow-up Study," Environ. Health Perspect., Vol. , pp. Mar 31, 2011.
[11] J. E. Hart, E. Garshick, D. W. Dockery, T. J. Smith, L. Ryan and F. Laden, "Long-term ambient multipollutant exposures and mortality," Am. J. Respir. Crit. Care Med., vol. 183, pp. 73-78, Jan 1, 2011.
[1]'Infomed.
[2] S. S. Wang, J. R. Cerhan, et al., "Common genetic variants in proinflammatory and other immunoregulatory genes and risk for non-Hodgkin lymphoma " Cancer Res., vol. 66, pp. 9771-9780, Oct 1, 2006.
[3] D. D. Alexander, P. J. Mink, et al. "The non-Hodgkin lymphomas: a review of the epidemiologic literature " Int. J. Cancer, vol. 120 Suppl 12, pp. 1-39, 2007.
[4] F. D. Groves, M. S. Linet, et al. "Cancer surveillance series: non-Hodgkin's lymphoma incidence by histologic subtype in the United States from 1978 through 1995," J. Natl. Cancer Inst., vol. 92, pp. 1240-1251, Aug 2, 2000.
[5] P. J. Quintana, R. J. Delfino, et al., "Adipose tissue levels of organochlorine pesticides and polychlorinated biphenyls and risk of non-Hodgkin's lymphoma," Environ. Health Perspect., vol. 112, pp. 854-861, Jun, 2004.
[6] A. J. De Roos, S. Davis, et al., "Residential proximity to industrial facilities and risk of non-Hodgkin lymphoma," Environ. Res., vol. 110, pp. 70-78, Jan, 2010.
[7] J. F. Viel, N. Floret, et al., "Increased risk of non-Hodgkin lymphoma and serum organochlorine concentrations among neighbors of a municipal solid waste incinerator," Environ. Int., vol. 37, pp. 449-453, Feb, 2011.
[8] K. L. Bassil, C. Vakil, et al., "Cancer health effects of pesticides: systematic review," Can. Fam. Physician, vol. 53, pp. 1704-1711, Oct, 2007.
[9] J. F. Viel, C. Daniau, et al., "Risk for non Hodgkin's lymphoma in the vicinity of French municipal solid waste incinerators " Environ. Health, vol. 7, pp. 51, Oct 29, 2008.
[10] J. F. Viel, P. Arveux, J. Baverel and J. Y. Cahn, "Soft-tissue sarcoma and non-Hodgkin's lymphoma clusters around a municipal solid waste incinerator with high dioxin emission levels," Am. J. Epidemiol., vol. 152, pp. 13-19, Jul 1, 2000.
[11] N. Floret, F. Mauny, et al. "Dioxin emissions from a solid waste incinerator and risk of non-Hodgkin lymphoma " Epidemiology, vol. 14, pp. 392-398, Jul, 2003.
[12]
[13] A. C. Pesatori, D. Consonni, et al. "Cancer incidence in the population exposed to dioxin after the "Seveso accident": twenty years of follow-up," Environ. Health, vol. 8, pp. 39, Sep 15, 2009.
[14] P. A. Bertazzi, D. Consonni, et al. (1989), "Health effects of dioxin exposure: a 20-year mortality study," Am. J. Epidemiol., vol. 153, pp. 1031-1044, Jun 1, 2001.
[15] P. A. Bertazzi, C. Zocchetti, et al., "Ten-year mortality study of the population involved in the Seveso incident in 1976," Am. J. Epidemiol., vol. 129, pp. 1187-1200.
[16] J. S. Colt, N. Rothman, et al. (2009) "Organochlorine exposure, immune gene variation, and risk of non-Hodgkin lymphoma," Blood, vol. 113, pp. 1899-1905.
[17] L. S. Engel, Q. Lan and N. Rothman (2007), "Polychlorinated biphenyls and non-Hodgkin lymphoma " Cancer Epidemiol. Biomarkers Prev., vol. 16, pp. 373-376.
[18] F. Donato and C. Zani, "Chronic exposure to organochlorine compounds and health effects in adults: cancer, non-Hodgkin lymphoma. Review of literature," Ann. Ig., vol. 22, pp. 357-367, Jul-Aug, 2010.
[19] N. Rothman, K. P. Cantor, et al., "A nested case-control study of non-Hodgkin lymphoma and serum organochlorine residues," Lancet, vol. 350:240-244, Jul 26, 1997.
[20] E. Holt, R. Weber, G. Stevenson and C. Gaus, "Polychlorinated dibenzo-p-dioxins and dibenzofurans (PCDD/Fs) impurities in pesticides: a neglected source of contemporary relevance," Environ. Sci. Technol., vol. 44, pp. 5409-5415, Jul 15, 2010.
[21] I. Kato, H. Watanabe-Meserve, et al., "Pesticide product use and risk of non-Hodgkin lymphoma in women " Environ. Health Perspect., vol. 112, pp. 1275-1281, Sep, 2004.
[22] J. S. Colt and A. Blair, "Parental occupational exposures and risk of childhood cancer," Environ. Health Perspect., vol. 106 Suppl 3, pp. 909-925, Jun, 1998.
[23] P. A. McKinney, O. Y. Raji, M. van Tongeren and R. G. Feltbower, "The UK Childhood Cancer Study: maternal occupational exposures and childhood leukaemia and lymphoma," Radiat. Prot. Dosimetry, vol. 132, pp. 232-240, 2008.
[24] R. Meinert, J. Schuz, et al., "Leukemia and non-Hodgkin's lymphoma in childhood and exposure to pesticides: results of a register-based case-control study in Germany," Am. J. Epidemiol., vol. 151, pp. 639-46; discussion 647-50, Apr 1, 2000.
[25] G. Van Maele-Fabry, A. C. Lantin, P. Hoet and D. Lison, "Childhood leukaemia and parental occupational exposure to pesticides: a systematic review and meta-analysis," Cancer Causes Control, vol. 21, pp. 787-809, Jun, 2010.
[26] F. Vinson, M. Merhi, et al. (2011) , "Exposure to pesticides and risk of childhood cancer: a meta-analysis of recent epidemiological studies," Occup. Environ. Med..
[27] B. C. Chiu and A. Blair, "Pesticides, chromosomal aberrations, and non-Hodgkin's lymphoma," J. Agromedicine, vol. 14, pp. 250-255, 2009.
[28] S. H. Zahm and A. Blair, "Pesticides and non-Hodgkin's lymphoma " Cancer Res., vol. 52, pp. 5485s-5488s, Oct 1, 1992.
[29] L. Hardell and M. Eriksson, "A case-control study of non-Hodgkin lymphoma and exposure to pesticides," Cancer, vol. 85, pp. 1353-1360, Mar 15, 1999.
[30] L. Hardell, "Pesticides, soft-tissue sarcoma and non-Hodgkin lymphoma--historical aspects on the precautionary principle in cancer prevention," Acta Oncol., vol. 47, pp. 347-354, 2008.
[31] S. Weichenthal, C. Moase and P. Chan, "A review of pesticide exposure and cancer incidence in the Agricultural Health Study cohort," Environ. Health Perspect., vol. 118, pp. 1117-1125, Aug, 2010.
[32] L. Hardell, M. Eriksson and M. Nordstrom, "Exposure to pesticides as risk factor for non-Hodgkin's lymphoma and hairy cell leukemia: pooled analysis of two Swedish case-control studies," Leuk. Lymphoma, vol. 43, pp. 1043-1049, May, 2002.
[33] B. C. Chiu, D. D. Weisenburger, et al. , "Agricultural pesticide use, familial cancer, and risk of non-Hodgkin lymphoma," Cancer Epidemiol. Biomarkers Prev., vol. 13, pp. 525-531, Apr, 2004.
[34] L. M. Brown, A. Blair, et al., "Pesticide exposures and other agricultural risk factors for leukemia among men in Iowa and Minnesota," Cancer Res., 50: 6585-6591, 1990.
[35] A. J. De Roos, "Integrative assessment of multiple pesticides as risk factors for non-Hodgkin's lymphoma among men " Occup. Environ. Med., vol. 60, pp. 11e 11, 2003.
[36] E. M. Bell, D. P. Sandler and M. C. Alavanja, "High pesticide exposure events among farmers and spouses enrolled in the Agricultural Health Study," J. Agric. Saf. Health, vol. 12, pp. 101-116, May, 2006.
[37] M. Kogevinas, R. Saracci, et al., "Cancer incidence and mortality in women occupationally exposed to chlorophenoxy herbicides, chlorophenols, and dioxins," Cancer Causes Control, vol. 4, pp. 547-553, Nov, 1993.
[38] M. Kogevinas, H. Becher, et al., "Cancer mortality in workers exposed to phenoxy herbicides, chlorophenols, and dioxins. An expanded and updated international cohort study," Am. J. Epidemiol., vol. 145, pp. 1061-1075, Jun 15, 1997.
[39] M. Kogevinas, T. Kauppinen, et al., "Soft tissue sarcoma and non-Hodgkin's lymphoma in workers exposed to phenoxy herbicides, chlorophenols, and dioxins: two nested case-control studies " Epidemiology, vol. 6, pp. 396-402, Jul, 1995.
[40] Anonymous "Agricultural Health Study," .
[41] J. A. Rusiecki, A. De Roos, et al., "Cancer incidence among pesticide applicators exposed to atrazine in the Agricultural Health Study," J. Natl. Cancer Inst., vol. 96, pp. 1375-1382, Sep 15, 2004.
[42] W. J. Lee, A. Blair, et al. , "Cancer incidence among pesticide applicators exposed to chlorpyrifos in the Agricultural Health Study," J. Natl. Cancer Inst., vol. 96, pp. 1781-1789, Dec 1, 2004.
[43] M. P. Purdue, J. A. Hoppin, et al., "Occupational exposure to organochlorine insecticides and cancer incidence in the Agricultural Health Study," Int. J. Cancer, vol. 120, pp. 642-649, Feb 1, 2007.
[44] J. S. Colt, S. Davis, et al. (2006) "Residential insecticide use and risk of non-Hodgkin's lymphoma," Cancer Epidemiol. Biomarkers Prev., vol. 15, pp. 251-257.
[45] F. Laden, K. A. Bertrand, et al. "Plasma organochlorine levels and risk of non-Hodgkin lymphoma in the Nurses' Health Study," Cancer Epidemiol. Biomarkers Prev., vol. 19, pp. 1381-1384, May, 2010.
[46] K. Wiklund and J. Dich, "Cancer risks among female farmers in Sweden," Cancer Causes Control, vol. 5, pp. 449-457, Sep, 1994.
[47] N. Pearce and P. Bethwaite, "Increasing incidence of non-Hodgkin's lymphoma: occupational and environmental factors " Cancer Res., 52: 5496-5500, Oct 1, 1992.
[48] C. Steinmaus, A. H. Smith, et al. (2008) "Meta-analysis of benzene exposure and non-Hodgkin lymphoma: biases could mask an important association," Occup. Environ. Med., vol. 65, pp. 371-378.
[49] I. Kato, K. L. Koenig, et al., "Personal and occupational exposure to organic solvents and risk of non-Hodgkin's lymphoma (NHL) in women (United States)," Cancer Causes Control, vol. 16, pp. 1215-1224, Dec, 2005.
[50] R. Wang, Y. Zhang, et al. (2009), "Occupational exposure to solvents and risk of non-Hodgkin lymphoma in Connecticut women," Am. J. Epidemiol., 169: 176-185.
[51] K. H. Barry, Y. Zhang, et al. (2011), "Genetic variation in metabolic genes, occupational solvent exposure, and risk of non-hodgkin lymphoma," Am. J. Epidemiol., vol. 173, pp. 404-413.
[52] C. H. Ng, R. Janoo-Gilani, P. Sipahimalani, et al. "Interaction between organochlorines and the AHR gene, and risk of non-Hodgkin lymphoma," Cancer Causes Control, vol. 21, pp. 11-22, Jan, 2010.
[53] M. P. Purdue, Q. Lan, et al. "Polymorphisms in immune function genes and risk of non-Hodgkin lymphoma: findings from the New South Wales non-Hodgkin Lymphoma Study," Carcinogenesis, vol. 28, pp. 704-712, Mar, 2007.
[54] S. S. Wang, W. Cozen, J. R. Cerhan, et al. "Immune mechanisms in non-Hodgkin lymphoma: joint effects of the TNF G308A and IL10 T3575A polymorphisms with non-Hodgkin lymphoma risk factors," Cancer Res., 67:5042-5054, May 15, 2007.
[55] M. Shen, T. Zheng, et al., "Polymorphisms in DNA repair genes and risk of non-Hodgkin lymphoma among women in Connecticut," Hum. Genet., 119:659-668, 2006.
[56] C. H. Ng, R. Janoo-Gilani, P. Sipahimalani, R. P. Gallagher, et al., "Interaction between organochlorines and the AHR gene, and risk of non-Hodgkin lymphoma," Cancer Causes Control, vol. 21, pp. 11-22, Jan, 2010.
[57] Y. Chen, T. Zheng, et al., "Cytokine polymorphisms in Th1/Th2 pathway genes, body mass index, and risk of non-Hodgkin lymphoma," Blood, 117:585-590, Jan 13, 2011.
[58] ATSDR, "Dioxins Emission Sources," .
[59] ATSDR, "PCB's Emission Sources," .
[60] L. Birnbaum, "Use of toxic equivalency factors for risk assessment for dioxins and related compounds " Toxicology, vol. 105, pp. 391- 401, 1995.
[61] A. Blair, K. P. Cantor and S. H. Zahm, "Non-hodgkin's lymphoma and agricultural use of the insecticide lindane " Am. J. Ind. Med., vol. 33, pp. 82-87, Jan, 1998.
[62] H. H. McDuffie, P. Pahwa, et al., "Non-Hodgkin's lymphoma and specific pesticide exposures in men: cross-Canada study of pesticides and health " Cancer Epidemiol. Biomarkers Prev., vol. 10, pp. 1155-1163, Nov, 2001.
[1]
[2] D. W. Dockery, C. A. Pope 3rd, et al. (1993), "An association between air pollution and mortality in six U.S. cities," N. Engl. J. Med., vol. 329, pp. 1753-1759.
[3] S. Sun, J. H. Schiller and A. F. Gazdar, "Lung cancer in never smokers – A different disease," Nat. Rev. Cancer., vol. 7, pp. 778-790, Oct, 2007.
[4] A. Helland and O. T. Brustugun, "Lung cancer in smokers and never-smokers," Tidsskr. nor. Laegeforen., vol. 129, pp. 1859-1862, Sep 24, 2009.
[5] S. Mollerup, G. Berge, et al. (2006), "Sex differences in risk of lung cancer: Expression of genes in the PAH bioactivation pathway in relation to smoking and bulky DNA adducts," Int. J. Cancer, vol. 119, pp. 741-744.
[6] B. S. Zhou, T. J. Wang, et al. (2000), "Indoor air pollution and pulmonary adenocarcinoma among females: A case-control study in Shenyang, China," Oncol. Rep., vol. 7, pp. 1253-1259,.
[7] J. Siemiatycki, L. Richardson, et al. (2004), "Listing occupational carcinogens," Environ. Health Perspect., vol. 112, pp. 1447-1459.
[8] A. J. Cohen, H. Ross Anderson, et al. (2005), "The global burden of disease due to outdoor air pollution," J. Toxicol. Environ. Health A, vol. 68, pp. 1301-1307.
[9] M. C. Alavanja, M. Dosemeci, et al. (2004), "Pesticides and lung cancer risk in the agricultural health study cohort," Am. J. Epidemiol., vol. 160, pp. 876-885.
[10] V. L. Ernster, "Female lung cancer," Annu. Rev. Public Health, 17: 97-114, 1996.
[11] S. I. Meireles, G. H. Esteves, et al. (2010), "Early changes in gene expression induced by tobacco smoke: Evidence for the importance of estrogen within lung tissue," Cancer. Prev. Res. (Phila), vol. 3, pp. 707-717.
[12] B. L. Egleston, S. I. Meireles, D. B. Flieder and M. L. Clapper, "Population-based trends in lung cancer incidence in women," Semin. Oncol., 36:506-515, Dec, 2009.
[13] ACS. Cancer facts & figures 2011. Available: http://www.cancer.org/acs/groups/content/@epidemiologysurveilance/documents/document/acspc-029771.pdf.
[14] S. Kligerman and C. White, "Epidemiology of lung cancer in women: Risk factors, survival, and screening," AJR Am. J. Roentgenol., vol. 196, pp. 287-295, Feb, 2011.
[15] J. Subramanian and R. Govindan, "Lung cancer in never smokers: A review," J. Clin. Oncol., vol. 25, pp. 561-570, Feb 10, 2007.
[16] C. K. Toh, F. Gao, et al. (2006), "Never-smokers with lung cancer: Epidemiologic evidence of a distinct disease entity," J. Clin. Oncol., vol. 24, pp. 2245-2251.
[17] Y. P. Liaw, T. F. Ting, K. K. Ho and C. F. Yang, "Cell type specificity of lung cancer associated with air pollution," Sci. Total Environ., vol. 395, pp. 23-27, 2008.
[18] W. Mostertz, M. Stevenson, et al., "Age- and sex-specific genomic profiles in non-small cell lung cancer," JAMA, vol. 303, pp. 535-543, Feb 10, 2010.
[19] C. Kiyohara and Y. Ohno, "Sex differences in lung cancer susceptibility: A review," Gend. Med., vol. 7, pp. 381-401, Oct, 2010.
[20] J. D. Patel, P. B. Bach and M. G. Kris, "Lung cancer in US women: A contemporary epidemic," JAMA, vol. 291, pp. 1763-1768, Apr 14, 2004.
[21] J. D. Patel, "Lung cancer in women," J. Clin. Oncol., vol. 23: 3212-3218, 2005.
[22] J. D. Patel, "Lung cancer: A biologically different disease in women?," Womens Health. (Lond. Engl), vol. 5, pp. 685-691, Nov, 2009.
[23] P. Lichtenstein, N. V. Holm, et al. (2000), "Environmental and heritable factors in the causation of cancer – Analyses of cohorts of twins from Sweden, Denmark, and Finland," N. Engl. J. Med., vol. 343, pp. 78-85.
[24] D. Krewski, R. Burnett, et al. (2005), "Mortality and long-term exposure to ambient air pollution: Ongoing analyses based on the American Cancer Society cohort," J. Toxicol. Environ. Health A, vol. 68, pp. 1093-1109.
[25] D. Krewski, M. Jerrett, et al. (2009), "Extended follow-up and spatial analysis of the American Cancer Society study linking particulate air pollution and mortality," Res. Rep. Health Eff. Inst., vol. (140), pp. 5-114; discussion 115-36.
[26] C. A. Pope 3rd, R. T. Burnett, et al. (2002), "Lung cancer, cardiopulmonary mortality, and long-term exposure to fine particulate air pollution," JAMA, vol. 287, pp. 1132-1141.
[27] O. Raaschou-Nielsen, Z. Andersen, et al. (2011), "Lung cancer incidence and long-term exposure to air pollution from traffic Environ," Health Perspect..
[28] P. Vineis, G. Hoek, et al. (2006), "Air pollution and risk of lung cancer in a prospective study in Europe," Int. J. Cancer, vol. 119, pp. 169-174.
[29] P. Vineis, G. Hoek, et al (2007), "Lung cancers attributable to environmental tobacco smoke and air pollution in non-smokers in different European countries: A prospective study," Environ. Health, vol. 6, pp. 7, Feb 15, 2007.
[30] P. Boffetta and F. Nyberg, "Contribution of environmental factors to cancer risk," Br. Med. Bull., vol. 68, pp. 71-94, 2003.
[31] S. Gallus, E. Negri, et al. (2008), "European studies on long-term exposure to ambient particulate matter and lung cancer," Eur. J. Cancer Prev.,17:191-194.
[32] K. Hemminki and G. Pershagen, "Cancer risk of air pollution: Epidemiological evidence," Environ. Health Perspect., 102 (4):187-192, Oct, 1994.
[33] K. Ramchandran and J. D. Patel, "Sex differences in susceptibility to carcinogens," Semin. Oncol., vol. 36, pp. 516-523, Dec, 2009.
[34] J. M. Siegfried, P. A. Hershberger and L. P. Stabile, "Estrogen receptor signaling in lung cancer," Semin. Oncol., 36(6), pp. 524-531. 2009.
[35] J. M. Siegfried, "Early changes in pulmonary gene expression following tobacco exposure shed light on the role of estrogen metabolism in lung carcinogenesis," Cancer. Prev. Res. (Phila), vol. 3, pp. 692-695, Jun, 2010.
[36] C. Bouchardy, S. Benhamou, et al. (2011), "Lung cancer mortality risk among breast cancer patients treated with anti-estrogens," Cancer, 117:1288-1295.
[37] R. T. Chlebowski, A. G. Schwartz, et al. (2009), "Oestrogen plus progestin and lung cancer in postmenopausal women (Women's Health Initiative trial): A post-hoc analysis of a randomised controlled trial," The Lancet, vol. 374, pp. 1243- 1251.
[38] H. Uppstad, G. H. Osnes, et al. (2010), "Sex differences in susceptibility to PAHs is an intrinsic property of human lung adenocarcinoma cells," Lung Cancer, 2010..
[39] Dr. Gurdeep Sagoo, "Genetic susceptibility to lung cancer in non-smokers," .
[40] W. L. Beeson, D. E. Abbey and S. F. Knutsen, "Long-term concentrations of ambient air pollutants and incident lung cancer in California adults: Results from the AHSMOG study (Adventist Health Study on Smog)," Environ. Health Perspect.,106:813-822, 1998.
[41] D. E. Abbey, N. Nishino, et al. (1999), "Long-term inhalable particles and other air pollutants related to mortality in nonsmokers," Am. J. Respir. Crit. Care Med.,159:373-82.
[42] J. S. Neuberger and R. W. Field, "Occupation and lung cancer in nonsmokers," Rev. Environ. Health, vol. 18, pp. 251-267, Oct-Dec, 2003.
[43] J. Kaldor , J. A. Harris et al., "Statistical association between cancer incidence and major-cause mortality, and estimated residential exposure to air emissions from petroleum and chemical plants," Environ Health Perspect., (54):319–332. 1984.
[44] C. A. Pope 3rd, "Particulate pollution and health: A review of the Utah valley experience," J. Expo. Anal. Environ. Epidemiol., vol. 6, pp. 23-34, Jan-Mar, 1996.
[45] H. F. Chiu, M. H. Cheng, et al. (2006), "Outdoor air pollution and female lung cancer in Taiwan," Inhal. Toxicol., vol. 18, pp. 1025-1031.
[46] A. H. Wu, B. E. Henderson, M. C. Pike and M. C. Yu, "Smoking and other risk factors for lung cancer in women," J. Natl. Cancer Inst., vol. 74, pp. 747-751, 1985.
[47] 2009
[48] L. Dreyer, E. Prescott and F. Gyntelberg, "Association between atherosclerosis and female lung cancer – A Danish cohort study," Lung Cancer, 42:247-254, 2003.
[49] R. Beelen, G. Hoek, et al. (2008), "Long-term exposure to traffic-related air pollution and lung cancer risk," Epidemiology, vol. 19, pp. 702-710.
[50] B. Brunekreef, R. Beelen, et al. (2009), "Effects of long-term exposure to traffic-related air pollution on respiratory and cardiovascular mortality in the Netherlands: The NLCS-AIR study," Res. Rep. Health Eff. Inst., (139):5-71; discussion 73-89.
[51] M. E. Davis, T. J. Smith, et al. (2007), "Driver exposure to combustion particles in the U.S. Trucking industry," J. Occup. Environ. Hyg., vol. 4, pp. 848-854.
[52] E. Garshick, F. Laden, et al. (2008), "Lung cancer and vehicle exhaust in trucking industry workers," Environ. Health Perspect., vol. 116, pp. 1327-1332.
[53] K. Steenland, J. Deddens and L. Stayner, "Diesel exhaust and lung cancer in the trucking industry: Exposure-response analyses and risk assessment," Am. J. Ind. Med., vol. 34, pp. 220-228, Sep, 1998.
[54] C. Bosetti, P. Boffetta and C. La Vecchia, "Occupational exposures to polycyclic aromatic hydrocarbons, and respiratory and urinary tract cancers: A quantitative review to 2005," Ann. Oncol., vol. 18, pp. 431-446, Mar, 2007.
[55] IARC, "IARC MONOGRAPHS VOLUME 92," .
[56] V. L. Ernster, "The epidemiology of lung cancer in women," Ann. Epidemiol., vol. 4, pp. 102-110, Mar, 1994.
[57] Y. L. Chiu, X. R. Wang, H. Qiu and I. T. Yu, "Risk factors for lung cancer: A case-control study in Hong Kong women," Cancer Causes Control, vol. 21, pp. 777-785, May, 2010.
[58] WHO, "WHO_Factsheet 292," .
[59] Y. T. Gao, "Risk factors for lung cancer among nonsmokers with emphasis on lifestyle factors," Lung Cancer, vol. 14 Suppl 1, pp. S39-45, Mar, 1996.
[60] J. L. Mumford, L. Xueming et al., "DNA adducts as biomarkers for assesing exposure to PAH's in tissues from Xuan Wei women with high exposure to coal combustion emissions and high lung cancer mortality," .
[61] K. Yang, Y. Huang, et al. (2010), "The expression of PAH-DNA adducts in lung tissues of Xuanwei female lung cancer patients," The Chinese-German Journal of Clinical Oncology, vol. 9, pp. 497-501.
[62] I. T. Yu, Y. L. Chiu, et al. (2006), "Dose-response relationship between cooking fumes exposures and lung cancer among Chinese nonsmoking women," Cancer Res., vol. 66, pp. 4961-4967.
[63] N. D. Madhavan and K. A. Naidu, "Polycyclic aromatic hydrocarbons in placenta, maternal blood, umbilical cord blood and milk of Indian women," Hum. Exp. Toxicol., vol. 14, pp. 503-506, Jun, 1995.
[64] F. Perera, D. Tang, et al. (2005) "DNA damage from polycyclic aromatic hydrocarbons measured by benzo[a]pyrene-DNA adducts in mothers and newborns from Northern Manhattan, the World Trade Center Area, Poland, and China," Cancer Epidemiol. Biomarkers Prev., vol. 14, pp. 709-714.
[65] Q. Lan, X. He, et al. (2000), "Indoor coal combustion emissions, GSTM1 and GSTT1 genotypes, and lung cancer risk: A case-control study in Xuan Wei, China," Cancer Epidemiol. Biomarkers Prev., vol. 9, pp. 605-608.
[66] C. A. Hsiung, Q. Lan, et al. (2010), "The 5p15.33 locus is associated with risk of lung adenocarcinoma in never-smoking females in Asia," PLoS Genet., 6:100-105.
[67] A. H. Wu-Williams, X. D. Dai, et al. , "Lung cancer among women in north-east China," Br. J. Cancer, vol. 62, pp. 982-987, Dec, 1990.
[68] W. Blot, L. Brinton, J. Fraumeni and B. Stone, "Cancer mortality in U.S. counties with petroleum industries," Science, vol. 198, pp. 51 53, 1977.
[69] S. Selvin, G. Shaw, J. Schulman and D. W. Merrill, "Spatial distribution of disease: Three case studies," J. Natl. Cancer Inst., vol. 79, pp. 417-423, Sep, 1987.
[70] P. Wild, E. Bourgkard and C. Paris, "Lung cancer and exposure to metals: The epidemiological evidence," Methods Mol. Biol., vol. 472, pp. 139-167, 2009.
[71] K. Straif, L. Benbrahim-Tallaa, et al. (2009), "A review of human carcinogens—Part C: Metals, arsenic, dusts, and fibres," The Lancet Oncology,10: 453- 454.
[72] M. Vahter, A. Akesson, C. Liden, S. Ceccatelli and M. Berglund, "Gender differences in the disposition and toxicity of metals," Environ. Res., 104: 85-95, 2007.
[73] B. M. Goldman and M. C. Hatch, "Women & health," in Anonymous Aacademic Press, 2000, pp. 441.
[74] V. E. Archer, "Air pollution and fatal lung disease in three Utah counties," Arch. Environ. Health, vol. 45, pp. 325-334, Nov-Dec, 1990.
[75] K. M. Blindauer, L. Erickson, et al. (1993), "Age and smoking-adjusted lung cancer incidence in a Utah county with a steel mill," Arch. Environ. Health, vol. 48, pp. 184-190,.
[76] T. Nawrot, M. Plusquin, et al. (2006), "Environmental exposure to cadmium and risk of cancer: A prospective population-based study," Lancet Oncol., vol. 7:119-126.
[77] W. Blot and J. Fraumeni, "Arsenical air pollution and lung cancer," The Lancet, vol. 306, pp. 142 -144, 1975.
[78] Y. M. Coyle, A. T. Minahjuddin, et al. (2006) , "An ecological study of the association of metal air pollutants with lung cancer incidence in Texas," J. Thorac. Oncol., 1:654-661.
[79] H. Shimizu, M. Morishita, et al. (1988), "A case-control study of lung cancer in nonsmoking women," Tohoku J. Exp. Med., vol. 154, pp. 389-397.
[80] A. Zick, Y. Rottenberg, M. Barchana, M. Shirav-Schwartz, T. Peretz , "Soil Cadmium levels are correlated with cancer incidence in an industrial subdistrict of Israel," 2011.
[1] ,
[2]
http://www.cbs.gov.il/reader/cw_usr_view_SHTML?ID=586
[3] S. Yusuf, S. Hawken, et al., "Effect of potentially modifiable risk factors associated with myocardial infarction in 52 countries (the INTERHEART study): case-control study " The Lancet, vol. 364, pp. 937 - 952, 2004.
[4] Brook R.D. and Rajagopalan S., "Particulate Matter Air Pollution and Cardiovascular Disease An Update to the Scientific Statement From the American Heart Association," Circulation, vol. 121, pp. 2331-2378, 2010.
[5] ACSIS 2006. Acute coronary syndrom by gender. chapt. 3.
[6] ,
[7] F. R. Perez-Lopez, P. Chedraui, J. Haya and J. L. Cuadros, "Effects of the Mediterranean diet on longevity and age-related morbid conditions " Maturitas, vol. 64, pp. 67-79, Oct 20, 2009.
[8] Marangoni F. and Martiello A., "Dietary fat intake of European countries in the mediterranean area: an update," World Rev. Nutr. Diet, 2007.
[9] "OECD Health Data 2011,Risk factors; Tobacco consumption, % of females who are daily smokers," 2011.
[10] Ilze Bogdanovica, Fiona Godfrey et al., "Smoking prevalence in the EuropeanUnion: a comparison of national and transnational prevalence survey methods and results," Tobacco Control, vol. 20, pp. 1-9, 2011.
[11] ,"
http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=2&catId=653
[12]
[13] G. M. Ginsberg, "Standardized mortality ratios for Israel, 1969-78," Isr. J. Med. Sci., vol. 19, pp. 638-643, Jul, 1983.
[14] G. M. Ginsberg, "Standardized mortality ratios for Israel, 1983-86," Isr. J. Med. Sci., vol. 28, pp. 868-877, Dec, 1992.
[15] G. M. Ginsberg and T. H. Tulchinsky, "Regional differences in cancer incidence and mortality in Israel: possible leads to occupational causes," Isr. J. Med. Sci., vol. 28, pp. 534-543, Aug-Sep, 1992.
[16] G. M. Ginsberg, T. H. Tulchinsky, E. Salahov and M. Clayman, "Standardized mortality ratios by region of residence, Israel, 1987-1994: a tool for public health policy," Public Health Rev., vol. 31, pp. 111-131, 2003.
[17]
[18]
[19] "
http://www.cbs.gov.il/census/census/pnimi_sub_page.html?id_topic=11&id_subtopic=1
[20]
[21] "
[22]
[23]
[24]
[25]
[26] C. A. Pope 3rd, R. T. Burnett, et al, "Cardiovascular mortality and long-term exposure to particulate air pollution: epidemiological evidence of general pathophysiological pathways of disease " Circulation, vol. 109, pp. 71-77, Jan 6, 2004.
[27] D. Krewski, R. Burnett, et al., "Mortality and long-term exposure to ambient air pollution: ongoing analyses based on the American Cancer Society cohort," J. Toxicol. Environ. Health A, vol. 68, pp. 1093-1109, Jul 9-23, 2005.
[28] D. Krewski, M. Jerrett, et al.,"Extended follow-up and spatial analysis of the American Cancer Society study linking particulate air pollution and mortality," Res. Rep. Health Eff. Inst., vol. (140), pp. 5-114; discussion 115-36, May, 2009.
[29] R. D. Brook, S. Rajagopalan et al. and American Heart Association Council on Epidemiology and Prevention, Council on the Kidney in Cardiovascular Disease, and Council on Nutrition, Physical Activity and Metabolism, "Particulate matter air pollution and cardiovascular disease: An update to the scientific statement from the American Heart Association," Circulation, vol. 121, pp. 2331-2378, Jun 1, 2010.
[30] S. Agarwal, T. Zaman, E. M. Tuzcu and S. R. Kapadia, "Heavy metals and cardiovascular disease: results from the National Health and Nutrition Examination Survey (NHANES) 1999-2006 " Angiology, vol. 62, pp. 422-429, Jul, 2011.
[31] R. D. Brook and S. Rajagopalan, "Particulate matter, air pollution, and blood pressure," J. Am. Soc. Hypertens., vol. 3, pp. 332-350, Sep-Oct, 2009.
[32] Carrol R.E., "The Relationship of Cadmium in the Air to Cardiovascular Disease Death Rates " vol. 2011, pp. 267-269, 1966.
[33] H. A. Schroeder, "Cadmium, chromium, and cardiovascular disease " Circulation, vol. 35, pp. 570-582, Mar, 1967.
[34] D. F. Flick, H. F. Kraybill and J. M. Dlmitroff, "Toxic effects of cadmium: A review " Environ. Res., vol. 4, pp. 71 - 85, 1971.
[35] S. Kopp, T. Glonek, H. Perry, M. Erlanger and E. Perry, "Cardiovascular actions of cadmium at environmental exposure levels " Science, 217:837 - 839, 1982.
[36] K. D. Eum, M. S. Lee and D. Paek, "Cadmium in blood and hypertension " Sci. Total Environ., vol. 407, pp. 147-153, Dec 15, 2008.
[37] J. M. Moulis and F. Thevenod. New perspectives in cadmium toxicity: An introduction Biometals 2010.
[38] O. Manor, Z. Eisenbach, Y. Friedlander and J. D. Kark, "Educational differentials in mortality from cardiovascular disease among men and women: the Israel Longitudinal Mortality Study," Ann. Epidemiol., vol. 14, pp. 453-460, Aug, 2004.
[39] J. D. Kark, R. Fink, B. Adler, N. Goldberger and S. Goldman, "The incidence of coronary heart disease among Palestinians and Israelis in Jerusalem," Int. J. Epidemiol., vol. 35, pp. 448-457, Apr, 2006.
[40] Anonymous "Myocardial infarction occurrence in Jerusalem. Atherosclerosis, 2011, .
[41] Anonymous "Risk characteristics of Arab and Jewish wome... [Isr Med Assoc J. 2007] - PubMed - NCBI " vol. 2011, .
[42] S. Medina, A. Plasencia, F. Ballester, H. G. Mucke, J. Schwartz and Apheis group, "Apheis: public health impact of PM10 in 19 European cities " J. Epidemiol. Community Health, vol. 58, pp. 831-836, Oct, 2004.
[43] Braunstein R., Goren A., Steinberg D., "Short term effects of air pollution on health. The association between daily air pollution levels and mortality from respiratory and cardio-vascular diseases.," June, 2002.
[44] Y. Gerber, V. Myers, D. M. Broday, et al. "Cumulative exposure to air pollution and long term outcomes after first acute myocardial infarction: a population-based cohort study. Objectives and methodology " BMC Public Health, vol. 10, pp. 369, Jun 24, 2010.
[45] B. D. M. Molshatzki N., "Cumulative exposure to air pollution, socioeconomic status and post-myocardial infarction outcomes in central Israel. A cohort study ," The 1st Israeli Graduate Student Symposium on Environmental Health, 2011.
[46] Solomonica A., "Effect of Air Pollution in the Haifa Bay Area on Cardiovascular Morbidity and Mortality," .
- [11]
http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=2&catId=653
[12]
[1] .
[2]
[3] http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=2&catId=653
[4] D. Han, P. A. Rogerson, J. Nie, M. R. Bonner, J. E. Vena, D. Vito, P. Muti, M. Trevisan, S. B. Edge and J. L. Freudenheim, "Geographic clustering of residence in early life and subsequent risk of breast cancer (United States)," Cancer Causes Control, vol. 15, pp. 921-929, Nov, 2004. [5] L. S. Birnbaum and S. E. Fenton, "Cancer and Developmental Exposure to Endocrine Disruptors " Environ. Health Perspect., vol. 111, pp. 389 -394, 2002. [6] J. G. Brody, R. A. Rudel and M. Kavanaugh-Lynch. "Testing chemicals for effects on breast development, lactation, and cancer" Environ. Health Perspect. 2011.. [7] R. A. Rudel, S. E. Fenton, et al. "Environmental exposures and mammary gland development: state of the science, public health implications, and research recommendations," Env. Health Per.,119:1053-61, 2011. [8] R. A. Rudel and L. J. Perovich, "Endocrine disrupting chemicals in indoor and outdoor air," Atmos. Environ., vol. 43, pp. 170-181, Jan 1, 2009. [9] G. M. Ginsberg and T. H. Tulchinsky, "Regional differences in cancer incidence and mortality in Israel: possible leads to occupational causes," Isr. J. Med. Sci., 28:534-543, Aug-Sep, 1992.
[10] "
[11] Rishum Sartan _ 2007, "Israeli Cancer Registry _NHL Trends 1970-2007," .
[12] Zick A., Rottenberg Y., Barchana, M., Shirav-Schwartz M., Peretz T., "Soil Cadmium levels are correlated with cancer incidence in an industrial subdistrict of Israel," 2011. [13] Zick A., Rottenberg Y., Barchana, M., Shirav-Schwartz M., Peretz T., "Analysis of the geographical distribution of cancer in Israel. - ASCO," J Clin Oncol, 2010. [14] D. D. Alexander, P. J. Mink, H. Adami, E. T. Chang, P. Cole, J. S. Mandel and D. Trichopoulos, "The non-Hodgkin lymphomas: A review of the epidemiologic literature " International Journal of Cancer, vol. 120, pp. 1- 39, 2007; 2007. [15] S. Paz, S. Linn, B. A. Portnov, A. Lazimi, B. Futerman and M. Barchana, "Non-Hodgkin Lymphoma (NHL) linkage with residence near heavy roads--a case study from Haifa Bay, Israel," Health Place, vol. 15, pp. 636-641, Jun, 2009.
[16] "
[17] A. M. Muller, G. Ihorst, R. Mertelsmann and M. Engelhardt, "Epidemiology of non-Hodgkin's lymphoma (NHL): trends, geographic distribution, and etiology," Ann. Hematol., vol. 84, pp. 1-12, Jan, 2005.
[18]
[19]
[20] O. Eitan, Yuval, M. Barchana, J. Dubnov, S. Linn, Y. Carmel and D. M. Broday, "Spatial analysis of air pollution and cancer incidence rates in Haifa Bay, Israel," Sci. Total Environ., vol. 408, pp. 4429-4439, Sep 15, 2010.
[21]10.2011 [22] IARC, WHO, International Association of Cancer Registries, "Cancer incidence in five continents. Volume IX," IARC Sci. Publ., vol. (160), pp. 1-837, 2008.
[23]
[24]"
[25] pdf.report//032011/uploads/content-wp/info.bdalim.www://http.
http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=22&catid=183&pageid=1596 [27] Portnov, B., Dubnov, J., Barchana, M. "Studying the association between air pollution and lung cancer incidence in a large metropolitan area using a kernel density function " Elsevier, Socio-Economic Planning Sciences, vol. 43, pp. 141-150, 2009. [28] U.S. Geological survey, Michigan department of Environmental Quality, .
