איור: יזהר כהן

מלח הארץ: המאבק להפחתת הנתרן

טעם של עודבחסות המזון התעשייתי, שחיקת בלוטות הטעם וסתם חוסר תשומת לב, האדם

המערבי התמכר למלח וכיום צורך כפול מהכמות המומלצת. תוכנית לאומית תנסה להוריד את צריכת הנתרן עד 2020. עכשיו רק צריך למצוא תקציב, להרגיל את

הציבור לשינוי ולשכנע את היצרניות לשווק מוצרים טעימים פחות. דוח G < רנן נצר

המזון אם חברות שנציגי לכם נספר יחד יושבים בישראל הגדולות ומתאמים עמדות, האסוציאציות הראשונות בוודאי הסדרים או מחירים תיאום לענייני נוגעות יהיו כל של הזו שההתכנסות לדמיין קשה כובלים. בחסות שתהיה רק לא בשוק המרכזיים השחקנים עסקיים, להגבלים הרשות ובאישור ממשלתית אלא שהיא תעסוק בבריאות האישית של כל אזרח אלה בימים עמלים הם שעליו התיאום במדינה: מנסה לענות על השאלה כמה מלח יכילו החומוס, ועל אף והבמבה שנאכל בעתיד, הקוטג’, הקטשופ מרימים השולחן סביב בו, שיש הטובות הכוונות עזה, ותחרות מובהקים עסקיים אינטרסים ראש בישראל מלח להפחתת התוכנית את שהופך מה

למאתגרת במיוחד. יומרני במשקל שלושה לאותה תוכנית יש יעד גרם כ–9 יום בכל צורך הממוצע הישראלי גרם: מאמיר פוד הג’אנק חובבי נוער בני ובקרב מלח, להפחית היא המטרה ביום. גרם ל–12 המספר הפך מזמן שכבר הזה, המינרל את משמעותית לחביב הקהל, ולהגיע ליעד של 6 גרם ביום עד שנת

זאת, בילדים. ומטה גרם 9 ועד במבוגרים 2020מטעם “אפשריבריא” הלאומית מהתוכנית כחלק את והספורט. והתרבות החינוך הבריאות, משרדי במשרד לתזונה המחלקה מובילה הנתרן הפחתת של בעידודם 2011 בשנת אושרה היא הבריאות. מנכ”ל המשרד, פרופ’ רוני גמזו, והמשנה למנכ”ל,

ד”ר בעז לב. פעילותה הושקה בינואר 2013. “בעולם המערבי התרגלו עם השנים לאכול יותר למאכלים התרגל הישראלי החיך וגם מלוח, ויותר מלוחים מאוד”, אומרת רונה שפר, דיאטנית קלינית “הנתרן הבריאות. משרד מטעם התוכנית ורכזת )קולטנים( רצפטורים על–ידי נקלט במלח שנמצא המצויים בלשון, והוא שמקנה למזון את טעמו המלוח. היום, הרצפטורים שלנו רוויים בטעם הזה, הם הפכו מתורגם המזון מכך וכתוצאה למלח רגישים פחות

אצלנו למעשה לאפילו פחות מלוח מכפי שהוא”. במרוצת השנים הפך המלח למצרך יסוד במתכון להצלחה שיווקית: “סף הטעם למלוח רק עלה ועלה עם השנים ולכן הדרישה מצד הצרכנים למזון מלוח היא גבוהה”, מסבירה אורנה לוי, מנהלת תחום תזונה היתר, בין )האחראית, ישראל ביוניליוור ובריאות

למותגים כמו קנור, בייגל–בייגל, מאזולה, ליפטון, יעסקו המזון שחברות “חשוב ואחרים(. הלמאנז בהפחתת המלח באופן מדורג, בלי שהצרכן ירגיש לצריכה בחינוך העניין כל בטעמים. ההבדל את נמוכה של מלח הוא לא לתת לצרכן להרגיש שהוא מוותר על הטעם, אלא שהוא מתרגל לטעם הפחות

מלוח ומעדיף אותו על פני המלוח יותר”. את האחרונה בשנה מגייס הבריאות משרד תעשיית המזון למאבק במלח, בדרך וולונטרית ולא “הניסיון גורף: פעולה לשיתוף ומקווה בחקיקה, חקיקה, דרך הגיע השינוי שאם מראה בעולם התוצאות היו פחות טובות”, מסבירה שפר. “יש לנו הגדולות המזון מחברות 95% של פעולה שיתוף את גם לתוכנית נוסיף ובהמשך והבינוניות,

החברות הקטנות”.מבהירים הגדולות המזון שבחברות אלא הוא כל התעשייה גיוס של הטוב, הרצון כל שעם שכל לכך לדאוג צריך הבריאות “משרד הכרחי: החברות יפחיתו את כמויות המלח”, אומרת בכירה בתעשיית המזון. “אמנם לחברות הגדולות יש אמנה חברתית ואחריות תאגידית, וכולן מבינות שיש לנו שאף בטוחה אני אבל הציבור, תזונת על אחריות

חברה לא תהרוס את המותגים שלה אם אחרות לא יעשו את זה. המלח הוא מרכיב קריטי כי הוא נוגע בליבת התחרות על הצרכנים. הבעיה היא קודם מול לוודא שהמוצר שלי לא תפל לעומת - המתחרים שלהם. המודעות למלח היום אינה גבוהה ולכן צרכן לי, טעים לא זה - מסוים מוצר על להגיד יכול מבלי שיידע שהשינוי נעשה לטובת הבריאות שלו,

ולקנות מותג אחר”. ד”ר אומר חששות”, יש הזה שבמהלך “בוודאי מעוז גרופר, המדען הראשי של קבוצת אסם. “פיתחנו לוודא שאפילו אם חברות אחרות כדי כלים שונים נהיה לא במוצרים, הנתרן כמות את יפחיתו לא שנקרא טעימה מבחן למשל, בשוק. מולם נחותים 40/60: אם 60% מעדיפים את המוצר שלנו על פני מוצרים של מתחרים, אנחנו יכולים להרגיש בטוחים. בנוסף, צריך לעשות הפחתה מושכלת כי אם הלקוח לא יצרוך את המוצר, אף אחד לא ייצא נשכר ואנחנו רבים שבמקרים היא המטרה הצרכנים. את נפסיד ואם עושים הפחתות ירגיש שהיה שינוי הצרכן לא

הדרגתיות, גם אין סיבה לנפנף מולו בכך”.גרוטו, איתמר פרופ’ לעיל, האמור כל למרות הבריאות, במשרד הציבור בריאות שירותי ראש אופטימי למדי לגבי התגייסותה של תעשיית המזון באופן וולונטרי למלחמה במלח: “ראינו שבעולם זה עובד ומעבר לכך, רוב חברות המזון הגדולות בארץ הנושא. את מובילה הזאת והעובדה גלובליות הן לציבור להודיע בעתיד מתכוון הבריאות משרד ביעדים, ועמדו פעולה ששיתפו החברות מיהן למזון הצרכנים דרישת על בונים בהחלט ואנחנו

בריא יותר”.

אסטמה, השמנה, שבץקצת רקע: המלח מורכב משני מינרלים - כלור )60%( ונתרן )40%(, המקנה את הטעם המלוח. גרם מלח מכיל כ–400 מ”ג נתרן, וההקצבה המקסימלית המומלצת עומדת על בין 2,000 ל–2,400 מ”ג נתרן ליום לאדם בוגר. לנתרן יש תפקידים בגוף האדם: בין היתר, הוא פועל להולכת אותות עצביים, שומר נפח את ומווסת הלב פעימות של תקין קצב על שלו מינימלית צריכה רמת שקיימת כך הנוזלים,

לתפקוד תקין, אך היא נמוכה מאוד. עלולה נתרן של עודפת צריכה זאת, לעומת לגרום שעלולות שונות, כרוניות למחלות להביא הגורמים אחד היא מלח “צריכת למוות: אפילו באוכלוסייה”, דם לחץ לעליית המשמעותיים במכון בכיר רופא זבלודובסקי, חוסה ד”ר מסביר במרכז דם לחץ ויתר כליה( )מחלות לנפרולוגיה מגורמי אחד הוא דם לחץ “יתר רבין. הרפואי

הסיכון העיקריים למחלות לב ולשבץ מוחי”. כוללת, היא כאן. נגמרת לא רשימת התחלואים בין היתר, בריחת סידן, אבנים בכליות ואפילו סרטן יותר חשופים מלח עודף שצורכים ילדים הקיבה. עולמית, למגיפה הפכה שכבר ולהשמנה, לאסטמה וכבר ידוע שילדים הסובלים מלחץ דם גבוה בילדותם

נמצאים בסיכון מוגבר לסבול מכך גם בבגרותם. דם בלחץ עלייה בין לקשר מודעים מטופלים

לבין צריכת מלח?שרק מאמין אני גסה, “בהערכה זבלודובסקי: לא המודעות לכך. מודעים מהמטופלים כמחצית גדולה ויש תפיסה תרבותית לפיה חייבים מלח כדי לא במזון שנמצא המלח נכון. לא זה אבל לחיות,

לחלוטין מספיק ובירקות, בפירות כמו תעשייתי, לגוף שלנו. אבל קשה מאוד לחנך את המטופלים, והצרכנים הם יצריים - אם המוצר טעים להם, הם אוכלים אותו. למלח יש תפקיד חשוב כמשפר טעם אינטרס יש המזון לתעשיית ולכן משמר, וכחומר לא להפחית את הכמויות שלו, מה גם שכך הלקוחות

אוכלים יותר וצורכים יותר”.המלח של המוחץ לרוב אחראית המזון תעשיית שאנחנו צורכים. רונה שפר ממשרד הבריאות מסבירה המעובד מהמזון מגיעים המלח מצריכת שכ–75% מעובד, בשר חטיפים, גבינות, לחמים, כמו והקנוי, באופן במזון נמצא מהמלח כ–10% ועוד; שימורים הביתית במלחייה מקורו מהמלח כ–15% ורק טבעי,

ובכמויות המלח שאנחנו מוסיפים בזמן בישול. המזון תעשיית הוסיפה שנים עשרות במשך מודעות מחוסר נהנית למוצרים, מלח ועוד עוד הנתרן: שמעולל ולנזקים לבריאותם הצרכנים שיהיה מראים שעדיף מחקרים האחרונות “בשנים הולכת והתעשייה המזון, במוצרי נתרן פחות בעקבותיהם”, מפרט ד”ר גרופר מאסם. “הצרכנים מספקת והתעשייה שלהם לבריאות יותר מודעים

להם מה שהם רוצים ומצפים ממנה”.סגולות יש למלח טעם. של עניין רק לא זה לשימור מסייע הוא התעשייה: עבור ערך יקרות זיהומים חיי המדף, מונע מוצרי המזון, מאריך את המרקם, על משפיע טעמים, מדגיש חיידקיים, והרשימה עוד ארוכה. לכל אלה תצטרך התעשייה

למצוא פתרונות חלופיים. “באסם, כחלק מנסטלה, אנחנו מבצעים הפחתות של נתרן כבר מספר שנים וכבר יודעים את כללי יש החברה “לטכנולוגים של גרופר. כך המשחק”, ארגז כלים בבואם לפצח את העניין הזה. הכי פשוט זה להפחית בהדרגתיות את כמות הנתרן ללא תחליף אחר, במוצרים שבהם ניתן לעשות זאת. דרך אחרת עגבנייה, כמו טבעיים בתחליפים להשתמש היא

נוסף שיש בה חומרים שגורמים להעצמת טעמים. שמקובל אשלגן, מלח כמו מלח תחליפי יש לכך, להשתמש בו בשוק. כמובן שהתחליפים יקרים יותר במוצרים השינויים כמו עצמה, הפעילות כל וגם

ומבחני הטעימה, דורשת עוד ועוד תקציבים”. לא בכאב ראש המזון, מדובר מבחינת תעשיית עומדת המזון, בחברות מעריכים כך עלותו, קטן. על מיליוני שקלים ואפילו עשרות מיליונים. “אין חוכמות, זאת עבודה קשה ולא הכול פתור”, אומר בכיר בענף. “מצד אחד, צריך להפחית מלח, ומצד משפיע הנתרן באטרקטיביות. לפגוע לא שני, מאוד גם במוצרים מלוחים וגם במתוקים, ולפעמים כל את לשנות יכולה האחוז עשירית של הפחתה שנים לאורך זה על לשמור גם הטעם. פרופיל שנהיה לפני מוצר עם לשוק נצא לא מסובך. זה בטוחים שהצרכן יהיה שבע רצון ממנו. בסוף, מדובר

בחברות עסקיות שצריכות למכור מוצרים”.

“חברה אחת התנגדה”המזון, בתעשיית כזה תהליך מניעים איך אז שבסופו הישראלים ייגמלו מ–3 גרמים שלמים של הכי שתורמות קטגוריות 11 “זיהינו ביום? מלח >

צילום: אלון רון

צריכת המלח בעולם )בגרמים(

*הנתונים מתייחסים לגברים ולנשים כאחד

18.00

16.00

14.00

12.00

10.00

8.00

6.00

4.00

2.00

0.00

ת נו

דימ

ה*

קרי

פא

גברים נשים

ל*א

שרי

יץוו

ש

יהבג

ורנ

יהגר

ונה

יהמנ

גר

תפ

צר

נדנל

פי

קמר

דנ

יהלג

ב

יהטר

סאו

*יה

טנרי

ב

ב*ה"

אר

27 | G יום ה’ | כ"ט בשבט תשע”ד | 30 בינואר 2014

“בעולם המערבי התרגלו לאכול יותר ויותר מלוח”, אומרת רונה שפר )בתמונה(, רכזת התוכנית הלאומית. “היום, קולטני המלח בלשון רוויים בטעם הזה, והפכו פחות

רגישים למלח וכתוצאה מכך המזון מתורגם אצלנו לאפילו פחות מלוח מכפי שהוא”

“משרד הבריאות צריך לוודא שכל החברות יפחיתו את כמויות המלח”, מזהירה בכירה בתעשיית המזון. “אמנם לחברות הגדולות יש אמנה חברתית ואחריות

תאגידית, אבל אף חברה לא תהרוס את המותגים שלה אם אחרות לא יעשו את זה”

| 26 G 2014 יום ה’ | כ"ט בשבט תשע”ד | 30 בינואר

renen@globes.co.il

1300-1190 בייגלה

1200-970 מלפפון במלח

950-750 מלפפון בחומץ

1250-700 סלמי

1100-700 גבינה מלוחה

1000-700 פסטרמה על גחלים

800-650 חטיף בטעם גריל

1000-620 קטשופ

800-550 חטיף צ'יפס בטעם טבעי

600-500 קבב

570-500 שניצל מן הצומח

600-450 טונה בשמן

880-420 מיונז לייט

635-410 בורקס

580-340 פיצה

620-320 לחם

*מ"ג נתרן ל–100 גרם

יתר לחץ דם )"הרוצח השקט"(

התפתחות בצקות

אוסטיאופורוזיס

השמנה

העלאת הסיכון לסרטן הקיבה

העלאת הסיכון לאסטמה

העלאת הסיכון לאבנים בכליות

העלאת הסיכון למחלות לב וכלי דם

העלאת הסיכון לשבץ מוחי

כמה נתרן יש לכם באוכל*

נתונים: משרד הבריאות ושקלול נתונים עולמיים

1974-1971

2006-2003

2013-2007

)במ"ג( העלייה בצריכת המלח בעולם

נשים 74-20

10,000

5,000

0

גברים 74-20

10,000

5,000

0

ילדים 11-7

10,000

12,000

0

5,000

הנזק הבריאותי של עודף מלח

כמה נתרן אתם

צורכים?

איור: Imagebank/thinkstockהכמות המומלצת המקסימלית ליום: 2,400 מ"ג למבוגר

מאפים סלטים, חלב, מוצרי לצרכנים: מלח הרבה חטיפים, שימורים, מתוקים, מאפים מלוחים, פיצוחים, בשר מעובד, רטבים, מרקים ותבשילים”, אומרת שפר ממשרד הבריאות. “בחרנו את המוצר המוביל והנמכר ביותר בכל קטגוריה וקבענו עבורו מדרג. בחטיף בוטנים למשל )נניח, במבה או שוש, ר’ נ’( ההחלטה היא להפחית את כמות הנתרן ב–5% עד סוף 2015; בלחם אחיד הגדרנו ארבעה מועדים שעד האחרון שבהם המאפיות צריכות להגיע ל–400 מדובר בעשרות הכול בסך גרם. ל–100 נתרן מ”ג המוצרים הנמכרים ביותר, וההפחתה נעה בשיעורים

של 2.5%–10%, על פני שנה עד שלוש שנים”.וההיענות?

רצון גילו כולם שהתנגדה, אחת מחברה “חוץ אמיתי לשיתוף”.

“כשמשרד הבריאות ביקש שניקח חלק בתוכנית, האיכות מנהל מלמד, אודי אומר מיד”, הסכמנו התוכנית את “כשהבאתי ישראל. שטראוס של את עושים למה שאלה עלתה לא ההנהלה, בפני הפחתה האחרונות בשנים מבצעת שטראוס זה. מהמחויבות כחלק במוצריה, נתרן של הדרגתית והשיח בריא חיים אורח ולעידוד לצרכנים שלנו

הבריאותי לא חדש לנו”. אילו סימני שאלה כן עלו?

הכרוכה הכספית מהעלות חששו לא “בהנהלה יקרה מה בשאלה התמקדו והחששות כזה, במהלך למוצרים. תהליך כזה מאתגר גם את פרופיל הטעם של המוצר וגם מבחינה טכנולוגית, כי אנחנו חייבים

לשמור על הטעם המוכר של מוצרי החברה”.מילת המפתח מבחינת היצרנים היא הדרגתיות: זה חשוב, כל–כך למהלך ללכת רוצים אנחנו “אם חייב להיות איטי והדרגתי, אחרת יבעטו במוצרים”, עסקים חטיבת מנהלת גרוס–שון, ענת אומרת להרגיל “צריך תנובה. החלב בתשלובת ושיווק את הצרכנים בשלבים, בוודאי כשמדובר במוצרים

שנאכלים פעם–פעמיים ביום”.מהלך על כשנה לפני כבר הכריזה תנובה שלה, הליבה במוצרי הנתרן להפחתת תזונתי בין הרכות. בגבינות 25% עד של הורדה שכולל מתברר, שהייתה, נתרן דלת גבינה השיקה היתר, גם דלת ביקוש. “המסקנה מהגבינה הזאת, יחד עם יכול לא שהמעבר היא בנושא, שביצענו הלמידה האוכלוסייה “מרבית גרוס–שון. כך מהיר”, להיות באנגליה גם כל–כך. חד מעבר לעשות יכולה לא היו חברות שעשו הפחתה חדה ומהר מאוד התקפלו

אחורנית”. אמרת: הבריאות תוכנית על כשהכרזתם “אנחנו מובילים את התעשייה לעידן אחר, אבל אם הצרכנים יצביעו ברגליים - נעצור”. כלומר ולא הכול, אחרי עסקית, היא הקובעת האג’נדה

בריאותית. לא אז קונים, לא שצרכנים למצב נגיע “אם עשינו כלום. בינתיים אנחנו מקבלים תגובות שזה התהליכים אצבעות. מחזיקים ואנחנו בסדר עובד מורכבים ויקרים, נצטרך ללמוד את זה לאורך זמן ואולי לעשות שינויים טכנולוגיים, אבל אנחנו לא

בוחלים בשום עלות כספית ונלך עם זה עד הסוף”.תנובה כיום מבצעת כזאת הדרגתית הפחתה בקוטג’ שלה. “כמות הנתרן בקוטג’ עומדת היום על 360 מ”ג ל–100 גרם”, מסברת את האוזן נגה שוורץ, ב–400. “התחלנו בתנובה. הבריאות תחום מנהלת היעד בעוד מספר שנים הוא להגיע ל–300 מ”ג, אבל

אם נצטרך, נעצור ב–320. אנחנו לא רוצים להפוך את הצרכנים לסגפנים אלא שיסגלו הרגלים יותר

בריאים”. מה קורה באסם? גרופר מספר שבין השנים 2014 בכל בממוצע הנתרן מכמות “יופחתו 10% ל–2016 מוצרי נסטלה, כחלק ממהלך עולמי. הכלים קיימים והשאלה היא איך לבצע את זה בכל אחד מהשווקים, כי לכל שוק יש את הרגלי הצריכה שלו. הישראלים,

למשל, אוהבים את החטיפים שלהם מלוחים”.האחרונות בשנים אסם שביצעה הפחתות אנחנו כמה עד מראות שלה פופולריים בחטיפים אוהבים מלוח: כמות הנתרן בחטיף דובונים הופחתה לפני כשנתיים בלא פחות מ–35%, בביסלי - ב–15% 9% הפחיתה שטראוס קבוצת גם ב–8%. ובבמבה

מכמות הנתרן בתפוצ’יפס של עלית.הנתרן כמות את בכ–9% הפחיתו ביוניליוור

תתבצע הקרובות ובשנתיים קנור, מרקי במספר הפחתה גם ברטבי בישול ותיבול(.

עוד אין תקציב ל–2014ישראל מצטרפת לטרנד הפחתת המלח באיחור ניכר יחסית לעולם המערבי. 32 מדינות כבר אימצו מיוזמה נולדו שרובן כאלה, לאומיות תוכניות של העצום בכוחה עיקש מאבק ותוך ממשלתית

תעשיית המזון. את שהשיקה בריטניה, היא החלוצות אחת התוכנית שלה כבר לפני כעשור וגם שם עמד היעד על הפחתה של כ–3 גרמים ביום. הקמפיין הלאומי נחשבת והתוכנית ופוליטית כספית לתמיכה זכה להצלחה. כחמש שנים אחר כך, נרשמה ירידה של באוכלוסייה. הממוצעת המלח בצריכת כ–10% בעקבות ההצלחה הבריטית הוקמה ב–2005 קבוצת WASH - World Action בשם עולמית פעולה מדינות עשרות חברים שבה ,on Salt and Healthוגופים רפואיים ומטרתה לעודד צריכה פחותה של

מלח בעולם. מודל נוסף, כמו כמעט בכל תחום, הוא פינלנד, שהחלה בתוכנית בסוף שנות ה–70. במשך 30 שנה

שלווה מהלך בשליש, המלח צריכת שם הופחתה המותרת הנתרן כמות את שהפחיתה בחקיקה הפחתה לאכוף דאגה וגם תעשייתיים, במזונות להפחית הצליחה פינלנד חינוכי. ובקמפיין זו, הדם וכלי הלב מחלות שיעור את משמעותית לכן, קודם בו ש”הצטיינה” תחום באוכלוסייה,

והתמותה משבץ פחתה ב–70%.העיקריים המקורות אחד כי נמצא באיטליה עם הסכם נערך לכך ובהתאם הלחם הוא למלח התעשייה להפחתתו, ואילו בארצות הברית מנסים מספרים: בשלל היתר, בין הצרכנים, את לפתות הפחתה של שלושה גרמים מהצריכה היומית, כך כ–60 למנוע עשויה אמריקאים, מחקרים על–פי אלף מקרי שבץ בשנה, כ–100 אלף התקפי לב ועל הדרך לחסוך לאמריקה 24 מיליארד דולרים בשנה

על הוצאות בריאות.

למציאות בחזרה לנחות מאכזב אלה, כל מול כחול–לבן ולגלות שתקציב לתוכנית ל–2014 עדיין משרד שבין הרגילים הכוחות במאבקי ונמצא אין נמצא הכדור כרגע, האוצר. למשרד הבריאות

בידיים של שרת הבריאות, יעל גרמן. ממשרד גרוטו פרופ’ מודה בעיה”, “זאת הבריאות. “חוסר התקציב מפריע לנו כרגע לקדם חלק מהתוכנית כמו הסברה או סקר, שאנחנו רוצים לעשות בנושא כמות הנתרן באוכלוסייה, שעכשיו בעדיפות אצלנו נמצא הזה הנושא אבל תקוע. שלא החלק יהיה שזה מאמין לא ואני עליונה,

יתממש בתקציב”. גם שפר ממשיכה בתוכניות. בימים אלה נמצאת על הפרק גם קטגוריית הבשר והעופות, שבישראל ובמסגרתה מלח, באמצעות הכשרה עוברים התבצעה תוכנית להפחתת נתרן במשחטת עוף–עוז

ובשיתוף הדלת את בפנינו פתחו “הם שבדרום: עד להפחית הצלחנו הראשית הרבנות עם פעולה העוף”, של השונים בחלקים הנתרן מכמות 70%מודל לבנות רוצים אנחנו זה בסיס “על כך שפר. בשוק הפעולה אפשרויות גם נוספות”. למשחטות הזה”, “בתחום הקרובה: בתקופה ידונו הפיצוחים קטנות חברות הרבה “פועלות שפר, אומרת

ובינוניות וצריך לפצח את האתגר”. מעבר לפעולות בתעשיית המזון, מפרטת שפר, נערכו הרצאות בנושא בבתי ספר לתזונה ומתקיים שבמסגרתו החולים קופות עם פעולה שיתוף סרטון ויוקרן נתרן להפחתת המלצות ייכתבו

הסברה בסניפים. גם צה”ל גויס לנושא,החינוך. במערכת התמקדות מתוכננת וב–2014 יוזמה מעניינת לדוגמה היא מיזם משותף עם השף רן שמואלי ובת זוגו זהר. “הם הביעו נכונות לשתף “הכוונה שפר. כך ילדים”, הסעדת בתחום פעולה היא ליצור תפריט לפנימיות עם אותם חומרי גלם או עלויות ובאותן להשתמש נוהגות הן שבהם פחות, אבל שיהיה יותר בריא. בינתיים לרעיון הזה e אין אישור. הוא עוד רק בדמיון שלי”.

צילומים: יח"צ | 28 29 |

“זה חייב להיות איטי והדרגתי, אחרת יבעטו במוצרים”, אומרת ענת גרוס–שון )בתמונה(, מנהלת חטיבת עסקים ושיווק בתשלובת החלב תנובה. “צריך להרגיל את

הצרכנים בשלבים, בוודאי כשמדובר במוצרים שנאכלים פעם–פעמיים ביום”

“פיתחנו כלים כדי לוודא שגם אם המתחרים לא יפחיתו את הנתרן, לא נהיה נחותים מולם”, מסביר ד”ר מעוז גרופר )בתמונה(, המדען הראשי של אסם. “למשל, מבחן שנקרא

40/60: אם 60% מעדיפים את המוצר שלנו, אנחנו יכולים להרגיש בטוחים”