Embed Size (px)
Citation preview
? " צ בג מהו
לצדק • הגבוה המשפט ( בית " אחד ) הוא ץ בגהעליון המשפט בית ממלא אותו מהתפקידים
. המשפט בית עוסק זו במסגרת ישראל במדינת , גופים וכנגד השונות המדינה רשויות כנגד בעתירות
. במדינה ציבוריים תפקידים הממלאים אחרים " הוא, אשר עניין בכל לדון ץ בג של בסמכותו בנוסף
אינו ואשר הצדק למען סעד בו לתת צורך רואה . אחר דין בית של או משפט בית של בסמכותו
, , " בין הינם פעולתו ודרכי סמכויותיו ץ בג של מעמדו. בישראל המשפט של הייחודיים מאפייניו
" צ בג לסמכות החוקי הבסיס
• - " בסעיפים השפיטה יסוד בחוק מוגדרות ץ בג של ( 15סמכויותיו ו) ג15:) ד)
; 15סעיף • :) לצדק) גבוה משפט כבית גם ישב העליון המשפט בית גסעד בהם לתת צורך רואה הוא אשר בעניינים ידון כאמור בשבתו
דין בית של או משפט בית של בסמכותו אינם ואשר הצדק למעןאחר.
(, 15סעיף • ( :) ג) קטן שבסעיף ההוראות בכלליות לפגוע מבלי דלצדק - גבוה משפט כבית בשבתו העליון המשפט בית מוסמך
•1; כדין( שלא נאסרו או שנעצרו אנשים שחרור על צווים לתת•2 , , ולגופים( לפקידיהן מקומיות לרשויות המדינה לרשויות צווים לתת
, לעשות דין פי על ציבוריים תפקידים הממלאים אחרים ולאנשים , ואם כדין תפקידיהם במילוי מעשה מיעשות להימנע או מעשה
; מלפעול - להימנע כדין שלא נתמנו או נבחרו
המשך •3 , סמכויות( בעלי ואנשים ולגופים דין לבתי משפט לבתי צווים לתת
- - זה שחוק משפט בתי למעט דין פי על שיפוטיות מעין או שיפוטיותמלדון - להימנע או פלוני בעניין לדון דתיים דין בתי ולמעט בהם דן
, החלטה או שנתקיים דיון ולבטל פלוני בעניין ולדון מלהוסיף או; כדין שלא שניתנה
או( 4• סמכותם לפי פלוני בעניין לדון דתיים דין לבתי צווים לתת ; סמכותם לפי שלא פלוני בעניין ולדון מלהוסיף או מלדון להימנע
המבקש אם זו פסקה לפי לבקשה המשפט בית ייזקק שלא ובלבד ; ואם לו שהייתה הראשונה בהזדמנות הסמכות שאלת את עורר לא
שניתנה עד הסמכות שאלת לעורר סבירה הזדמנות לו הייתה לא , דיון לבטל המשפט בית רשאי הדתי הדין בית ידי על החלטה
. סמכות ללא הדתי הדין בית ידי על שניתנה החלטה או שנתקיים
המשך
• ) " צ ) בג לצדק הגבוה המשפט בית של תפקידושלטון של קיומו על לשמור הוא שיפוטי כמוסד , של, פעולתן חוקיות את להבטיח כלומר החוק
של כלים באמצעות עושה הוא וזאת השלטון רשויות , , כי הקביעה באמצעות למשל כמו שיפוטית ביקורת
מסמכותה חרגה היא הרשות של מסוימת בפעולה , . להבדיל כלומר בטלה הרשות של זו פעולה כן ועל
" , שני בין בסכסוך דן אינו צ בג אזרחית מערכאה. הרשות, לבין הפרט בין בסכסוך דן הוא אלא פרטים
" צ בג הגשת• . , " מוגשת להיות יכולה עתירה עתירה להגיש ראשית יש צ בבג דיון של קיומו להתחיל מנת על
, ובין דין עורך ידי על מיוצג הוא אם בין העתירה בנשוא ממשי ענין לו שיש פרטי אדם ידי על. , אגרה בתשלום כרוכה והגשתה ציבורי עותר ידי על או לאו אם
• , להפוך, יכולים מכן שלאחר תנאי על כצווים מנוסחים העותר מבקש אותם הסעדים כעקרון , , . , החלטה כי העותר מבקש כאשר לדוגמא הנעתר הענין מבוקש ובהם מוחלטים לצווים
, , , יוציא המשפט בית כי בעתירתו מבקש הוא סבירה אינה היא שכן תבוטל רשות של מסוימת , ההחלטה לטענתו שכן תבוטל לא ההחלטה מדוע לנמק הרשות את המחייב תנאי על צו
" , " . צ בג יכול ההחלטה בסבירות צ בג את לשכנע הצליחה לא והרשות היה סבירה אינה. הרשות החלטת את המבטל מוחלט לצו תנאי על הצו את להפוך
• , , , המצב את לשמר רוב פי על מטרתו אשר ביניים צו לבקש העותר יכול תנאי על הצו לצד , , היה תנאי על הצו מימוש את ויסכלו המצב את שישנו פעולות יעשו שלא מנת על שהוא כפי . . דוגמא אזרחי בדיון המשפט בית ידי על הניתן זמני לצו דומה הביניים צו מוחלט לצו ויהפוך
. , , , עצמה העתירה שתוכרע עד הרשות שקיבלה החלטה של מימוש האוסר צו הינו ביניים לצו , מרגע שכן ההריסה צו חוקיות תתברר בטרם בית של הריסתו שימנע ביניים צו למשל כך? לא או חוקי נהרס הוא שמכוחו הצו האם בשאלה בהכרעה יהיה טעם מה הבית שיהרס
המשך • " המתקיים מזה שונה צ בבג המתקיים הדיון של אופיו
, חקירות של הליך אין כלל שבדרך בכך אזרחית בערכאה " , . על מבוסס צ בבג ההליך זה במובן ראיות והבאת עדים
" העותר" של מצדו גילוי של גבוהה רמה נדרשת כן ועל אמוןשאינן ) אלה גם לעתירה הרלבנטיות העובדות כל לגבי
. ) " כפיים" בניקיון בא העותר כי כן וכמו לו נוחות
• , " האזרחית בערכאה ההליך לבין צי הבג ההליך בין נוסף שוני , " זמן - פרק ואורך יותר מהיר צ בבג הדיון הדיון מהירות הינו
לעיתים ) העלול אזרחית בערכאה הנהוג מזה בהרבה הקצר.) רבות שנים לארוך
ולכן
• " רשויות נגד בעתירות דן צ שבג מבינים כבר אנו. פרטיים ארגונים או גופים כנגד ולא מדיניות
•- לזכור חשובפרטי !!!• גוף להיות יכול וועד גםמהותו, • את לבחון צריך בהם פעמים ישנם ולכן
/ ייעודו את לקבוע בכדי וועד הגוף של ועיסוקוותפקידו.
? - מהו הביטוי חופש
וההבעה • הביטוי דעתו חופש את להביע אדם כל זכותושל הוא , על שרירותיות הגבלות שיוטלו מבלי לומר שברצונו את ולומר
, , : סרט, יצירת כתיבה דיבור לכך המשמשות הדרכים בכל כך " . הדעה לחירות זכאי אדם כל התקשורת דרכי שאר וכל קולנוע
עקרון" הביטוי והביטוי עקרון חופש של הרחבה חופש הוא, הדיבור והמצפון. הדעה חופש של למימוש נחשב הביטוי חופש
. אותם לבטא האפשרות נשללת אם ניטל שטעמם• , לעתים אך הבסיסיות האדם מזכויות לאחת נחשב הביטוי חופש
. נתונים הביטוי חופש של גבולותיו חקיקה באמצעות מוגבל הוא . האוסרים חוקים כי הטענה היא לכך דוגמה מתמיד בוויכוח
השואה הכחשת כמו היסטוריות תיאוריות או גזענות ביטוייאת הביטוי מגבילים . חופש
המשך !• , עם מתנגש כשהוא הביטוי חופש של גבולותיו בישראל נבחנו שבו הראשון הדין פסק
: " העם קול ד פס בשם ידוע הציבור ושלום המדינה ביטחון" 1953בשנת • להעמיד " עומדת ישראל מדינת לפיה ידיעה בארץ עיתון 200פרסם
הייתה . הידיעה קוריאה במלחמת להילחם הברית ארצות של לרשותה חיילים אלף , , בסיס הידיעה שימשה בינתיים ואולם אותה הכחישה והממשלה יסוד משוללת
, , ," שהממשלה " היתר בין נכתב במאמר העם קול בעיתון חריף ביקורת למאמר ." את " לסגור החליט הפנים שר הישראלי הנוער בדם ומספסרת מלחמה מחרחרת
- ל , 15העיתון המנדטורית העיתונות פקודת לפי בסמכותו שימוש מתוך וזאת ימיםשלום" את לסכן העלול דבר בו התפרסם אם עיתון של פעולתו את להפסיק
" שנפגע". בטענה צ לבג עתר העיתון הביטוי הציבור אגרנט. חופש שמעון השופט - ביסס ומנומק ארוך דין ובפסק העצמאות מגילת על בהתבססו העתירה את קיבל
, לממשיכי בזאת וקבע בישראל החוקתי במשפט עילאית כזכות הביטוי חופש את , כאשר הביטוי וחופש האזרח זכויות על להגן ניתן שבה הדרך את עתה ועד מאז דרכו
" . , הוודאות מבחן נקבע הדין בפסק נוגדים אחרים אינטרסים עם מתנגשים הם , , חופש", ייסוג אחר מוגן אינטרס עם מתנגש הביטוי חופש כאשר לפיו הקרובה
. האחר באינטרס ורצינית ממשית לפגיעה קרובה ודאות תתקיים כאשר רק הביטוי
המשך הביטוי • לחופש הקשורים יותר מאוחרים תיקים בכמה
. בפסק הביטוי חופש של גבולותיו אודות המחלוקת נמשכהמשנת האגודה, 1987דין באמצעות שהוגשה בעתירה
" , של הצגתו את להתיר שיש ץ בג קבע האזרח לזכויות " . " ההצגה " הביטוי חופש בשם לצבא חוזר אפרים המחזה
, מסולפת בצורה הצבאי הממשל של דמותו את מעלהעם, השוואה העלאת תוך אף וזדונית מרושעת מעוותת
. הוא המחזה מקריאת המצטבר הרושם הנאצי המשטרקשה רגשית תגובה הצופים בציבור תעורר הצגתו שהתרת " , ל צה כלפי וסלידה תעוב של המדינה כלפי שלילי יחס של
." בפרט הצבאי הממשל וכלפי בכלל
הביטוי חופש גבולות
על • אחרים ערכים שביכרה מיעוט בדעת אחז חשין מישאל השופט . שירה ובציטוטי נרגשת בלשון התנגד הוא הביטוי חופש פני
, התנגד גם הוא סנש חנה של בדמותה רבב המטיל סרט להקרנתכן , החושים אימפריית הסרט את לפסול בהחלטה להתערבות
," בה " פלייבוי ערוץ הפעלת בשאלת מנומקת מיעוט דעת כתב , תחת מאליו כחוסה הפורנוגרפי הביטוי את רואה אינו כי כתב
, של במקרים החוקתיות ההגנות הפעלת וכי הביטוי חופש כנפיומובנת אוטומטית להיות צריכה אינה גזעני וביטוי פורנוגרפי ביטוי
) אותה. ) מורחב בהרכב הרוב דעת כנגד ניתנה זו דעה מאליה , הביטוי שאף נקבע שבו דורנר דליה השופטת של דינה פסק ביטא , , ולפיכך חוקתית על כזכות המוגן הביטוי בחופש כלול הפורנוגרפי
" , " ביטוי להגביל מנת על ורצינית חמורה קשה פגיעה ב צורך ישזה.
המשך – הביטוי חופש
הועמדו " " • הגבר ברוך הספר של לאור הוצאתו בעקבות . פסק לאלימות ועידוד לגזענות הסתה באשמת לדין עורכיו
, הורשעו שבו בירושלים השלום משפט בית של הדין: , באומרו, הביטוי בחופש הפגיעה בסוגיית גם עסק הנאשמים
• , זהירות" לנקוט יש מדובר בהן בעבירות הדין לגזור בבואנו . הביטוי חופש על הגבלה בה שיש חוק בהוראת מדובר שכן , אינו טרור למניעת בפקודה האיסור כי להדגיש יש זאת עם , שיש דעה של ברבים פרסום על אלא דעה הבעת על מוטל
. אדם בני בגוף ולפגיעה טרור למעשה ועידוד שבח עמהועידוד שבח דברי גם למנוע חייבת טרור למנוע הרוצה חברה
, רצח ולמעשי לאלימות ועידוד שבח דברי למנוע כזה לטרורהמוניים".
? הביטוי חופש יוגבל מתי
•– הביטוי אופן על נגד הגבלה מכוונות אינן מקרים של זה מסוג הגבלות , שמשתמשים מפגינים לדוגמא הבעתו דרך נגד אלא הביטוי של התוכן
ללא הסביבה את ללכלך או השכנים למנוחת להפריע עשויים ברמקולים , אנשים של גדול מספר של הפגנה או מעבירים שהם למסר קשר
. הציבור של התנועה לחופש שמפריעה• – הביטוי תוכן על , הגבלה הביטוי של לתוכנו קשורות אלה הגבלות
התוכן מבחינת אבל אחרים בערכים פוגע אינו הביטוי אופן אלה במקרים , , ובערכים האדם בכבוד וברגשותיו הציבור בשלום בביטחון פוגע הוא
. עליהם מגינה הדמוקרטית שהחברה אחרים• יש • כן ועל אחרים בערכים פוגע הביטוי חופש ההגבלות של המקרים בשני
וודאות, ויש במידה רק תתרחש ההגבלה המקרים בשני אולם להגבילו. לפגיעה קרובה
• . , יוגבל הביטוי חופש בו מקרה לרוב הנו המדינה בביטחון פגיעה
" צ 4712/96בג• " ( ' צ בג ירושלים מחוז מפקד נ מרצ בשבת(: 4712/96סיעת לבצע מותר
- להתלהטות החשש למרות ם בי אילן בר ברחוב רגלית מחאה תהלוכתהרוחות
, בה בשבת רגלית מחאה תהלוכת אילן בר בכביש לקיים ביקשה מרצ סיעת . נענתה לא המשטרה נעם בדרכי שלה הציבורי המסר ויועבר פרחים יחולקו
, בכביש התנועה סביב המאבק של מחודשת להתלהטות מחשש לבקשה , . לא המשטרה כי קבע המשפט בית העליון המשפט לבית עתרה והסיעההתהלוכה קיום את שללה וכן הרוחות להתלהטות לחשש ראיות די הציגה
. בכך בהתחשב כי נקבע מגבלות הטלת תוך לקיימה אפשרות לשקול מבליסדר להשליט אמורה המשטרה בו מרכזי תנועה עורק הוא אילן בר שכביש
, המסקנה מתחזקת בלבד רגלית המבוקשת שהתהלוכה ובכך יחסית בקלות. . התקבלה העתירה עליה במוטל עמדה לא שהמשטרה
" צ בג נימוקי
של • מרכזית יסוד זכות היא והתהלוכה ההפגנה זכותבישראל ) צ" האדם ' 6658/93בג ' נ ואח כלביא
( " , מח ד פ ירושלים משטרת ' 793( 4מפקד בעמ, 796 , על(. " עומד והאסיפה ההפגנה חופש כי דומה
, בערכו ההכרה במרכזו אשר רחב אידיאולוגי בסיס , , לפיתוח לו הניתן בחופש בכבודו האדם של
" דמוקרטית, משטר צורת לקיים וברצון אישיותוצ" ) ' 153/83בג ' הדרומי המחוז מפקד נ ואח לוי
" , לח ד פ ישראל משטרת ' 393( 02של בעמ, 398.)
המשך • , , היא תהלוכה או אסיפה לקיים כך ובתוך להתבטא החירות
( " ראו" ולחירותו האדם לכבוד מובהק צ" ביטוי דיין 2481/93בג( " ,' מח' ד פ ואח ירושלים מחוז מפקד ' 456( 2נ (. 468בעמ,
מוטלות אינן הדמוקרטי לתהליך וחיוניותה זו זכות של חשיבותהבספק:
• העומדים" • האמצעים אחד הוא ותהלוכה אסיפה של קיומה
של בענינה השקפותיהם את להביע כדי הציבור בני לרשותיותר, וממשי יותר יעיל לעיתים שהוא אמצעי המדינה
" האחרים הביטוי צ" )מאמצעי ' 148/79בג ' שר נ ואח סער( " ,' לד ד פ ואח והמשטרה ' 169 29הפנים .(171-172בעמ,
•
וההגבלה ! האיזון
• , , והתהלוכה ההפגנה חירות גם יסוד זכות כל זאת עם . . מול לאזנה יש מוחלטת אינה היא יחסית חירות היא
, . . האיזון בענייננו למגבלות כפופה היא אחרים ערכיםלבין ותהלוכה להפגנה היסוד זכות בין הוא הנדרש
. הקושי הציבור ובשלום הציבורי בסדר אפשרית פגיעההתנגדות של באפשרות נעוץ זה מקרה ביסוד העומד
. , שמפקד, החשש עוין קהל של חוקית בלתי אלימהחרדים אלפי בין מהתנגשות חשש הוא עליו עומד המחוז . , כולל זה חשש בתהלוכה הצועדים לבין למקום שיזרמו
ובמכוניות הרגל בהולכי פיזית פגיעה אפשרות בחובושבמקום
המשך !• , הסוג מן במקרים המחוז מפקד של הדעת שיקול להפעלת האיזון נוסחת
, . , על מוטלת הראשון האיזון בנדבך שלבים משני בנויה כאן לדיון העומדלפגוע המבקש העוין מהקהל למנוע כדי פיזיות פעולות לנקוט חובה המשטרה
. סבירות פעולות לנקוט עליה וההפגנה התהלוכה במשתתפי כחוק שלא . - , עומד הנסיבות פי על כנדרש משטרתי כוח הפעלת לרבות כך לשם הנחוצות
כך ברק על צ" בהשופט "153/83בג ל , הנ :406בעמ' בקובעו, • • , להשתתף"... היחיד של זכותו מוכרת כי היא העקרונית המוצא נקודת
, . בכוח והמפריע זו זכות של הפעלתה על המאיים בתהלוכה או בהפגנה... כדין, שלא פועל להגשמתה
• העומדים- • הסבירים האמצעים כל את לנקוט המשטרה חייבת כן על
בהפגנה, המשתתפים על להגן וכדי האיומים את למנוע כדי לרשותהמפניהם".
לזכור ! חשוב
• " מיצה או ניסה כי בעתירתו להציג צ לבג העותק על. " צ לבג פנה בטרם האפשריים ההליכים כול את
" , - צ בג עשוי הליכים מיצוי אי בלבד זה מטעם גם. העתירה את לדחות
• - , הנם, בסמכות שלא מעשה זרים שיקולים אפליה - . " להציג העותר על צ לבג הפנייה מעילות חלק
. שלו חוקית בזכות פגיעה. שלו אישי באינטרס פגיעה
חשוב נוסף ועיקרון
•- לזכור חשוב• - אם אף שנפגע עקיף אינטרס של הצגתו
/ , פניה מקימה אינה זו עילה נכונה זו עובדה. " צ לבג עתירה
• " צ לבג פנייה עילת אינו עקיף !אינטרס
" צ בג להחלטות דוגמאות
• " מול" " להפגין היהודי הלב ארגון עתירת דחה צ בג " צ ) בג ציבור איש של פרטי (.729/07בית
," הפגנה, " לערוך ביקש היהודי הלב ארגון העותר . עתירתו המרכז פיקוד אלוף של הפרטי ביתו ליד
מקומות בשני להפגין האפשרות לאור נדחתהשל, הציבורית פעילותו עיקר מתבצעת מהם אחרים
. - המשטרה דעת בחוות ובהתחשב המרכז פיקוד אלוף
ועוד
לאשר" • המשטרה החלטת נגד הטרור נפגעי ארגון של עתירה דחה צ בגבתוך ולא חלופיים במקומות רק בוש הנשיא ביקור במהלך מחאות קיום
( . בגצ המאובטחים (281/08המתחמים
" 9.1.08ביום החלטת נגד הטרור נפגעי ארגון של עתירה צ בג דחההנשיא ביקור במהלך מחאה משמרות קיום לאשר ירושלים מחוז משטרת
. השופטת המאובטחים המתחמים בתוך ולא חלופיים במקומות רק בוש : זכות' עומדת בישראל גוף ולכל אזרח לכל כי הוא מוסד עקרון יה פרוקצ
, . ומסממניו הדמוקרטי המשטר מיסודות הן אלה זכויות הפגנה וזכות ביטוי , , ; וכאשר מוחלטות אינן אלה זכויות זאת עם ביותר והבסיסיים המהותיים
, מול אלה לאזנם יש הציבור שבאינטרס חשובים ערכים כנגדן עומדיםהחברתי, האינטרס עם אחד בקנה שיעלה סביר פעולה קו לגבש כדי אלה
כאחד הפרט זכויות על ההגנה ועם הכללי
דוגמא ועוד
• " ( ' ץ בג ירושלים מרחב משטרת מפקד נ הבית הר נאמניסכנה(: 292/83 בהעדר הבית בהר להפגין לעותרים הותר
הציבור לשלום לודאי קרובה
משטרת מפקד של סירובו על עתרו הבית הר נאמני עמותת , שחרור ביום להתפלל לעותרים להתיר ירושלים מרחבשער, ) הבית להר המערבי הכניסה שער יד על ירושלים
יביא(, דווקא זה במקום תפילה של קיומה כי מחשש המוגרבים . שרק קבע העליון המשפט בית הציבורי הסדר הפרת לידי
הציבור בבטחון לפגיעה לוודאי קרובה סבירות ישנה כאשרהאסיפה חופש של לשלילה או להגבלה הצדקה ישנה
כאמור, סכנה מתקיימת לא דנן במקרה וכי וההפגנה
! " "- קורפוס ביאס ה צו
#ס • פ#ו קו%ר$ #'יא&ס : ה)ב את – " habeas corpusבלטינית ) הביאו )" במשפט" " הקיים צו הוא בגופו הביאוהו או הגוףקבלת ) מכוח ישראל במדינת גם חל אשר המקובל
. האנגלי המשפטלרשויות • להורות משופט מבקש זה צו המבקש פי על
ולדון הרשויות בידי הכלוא אדם המשפט בית בפני להביא . , האדם, את לשחרר חוקי בלתי המעצר ואם במעצרו
• , , צו או משפט ללא אחר בידי המוחזק או הכלוא אדם כל , , יורה שזה כדי המשפט לבית לפנות זכאי חוקי מעצר
' בפני " ' העציר של גופו את יביא לא מדוע להשיב לכולא ." לשחררו או המשפט בית
המשך • , רק אלא העציר של באשמתו דן אינו המשפט בית
. המעצר בחוקיותנתונה , • קורפוס הביאס צו להוציא הסמכות בישראל
. ישראל שמדינת טענות ישנן לצדק הגבוה המשפט לביתבאמצעות קורפוס הביאס עקרון את בשיטתיות מפירה
. מנהלי במעצר נרחב שימושמאות, • חודש מדי עוצרת ישראל מדינת לדוגמה
נוספות טענות משפט בית בפני הבאה ללא פלסטיניםכאמצעי מנהלי במעצר משתמשת שישראל גורסותבית, בפני החשוד הבאת מעקרון חורגת וכך ענישה
.משפט
עתירה דחיית
לזכור –• חשוב
• " של הרכב נדרש צ בבג עתירה לדחות כדי. כזו החלטה לקביעת שופטים שלושה
ועוד!•המשפט" • של בנושאים בעתירות דן צ בג
. והחוקתי המנהלי
? - זה מה המנהלי המשפט
• , הוא המבצעת ברשות והאסור במותר עוסק המנהלי המשפט. הציבורי המשפט של ענף
• , , רישיון ) מיסים המבצעת הרשות עם הוא שלנו המגע רוב ,)' אדם בזכויות לנו פוגעת המבצעת הרשות וכו בניה היתר , , , המרצה של לדידה לכן המחוקקת מהרשות יותר הרבה
. החוקתי מהמשפט יותר אדם בזכויות עוסק המנהלי המשפט , " המבצעת- הרשות של החלטות המון ביטל ש ביהמ לראיה
. 4לעומת יותר קל המחוקקת הרשות של בלבד חוקיםובחקיקת" המבצעת הרשות בהחלטות להתערב ש לביהמ
. נבחר גוף שהיא הכנסת של ראשית בחקיקה מאשר משנה•
המשך של 3יש • פעולה חוקיות לבחון באים כאשר ששואלים עיקריות שאלות
: המבצעת הרשות• פועלת • המנהלית הרשות כי- בסמכותהאם חשובה ומאד ראשונה שאלה זו
, לרשות בחוק נאסר זה אם אלא הכל לעשות לו שמותר לאזרח בניגוד , לעשות סמכות לה העניק המחוקק אם אלא דבר שום לעשות אסור המבצעת
. , . בטלות החלטותיה בעיקרון מסמכויותיה חורגת היא כאשר זה את• , נשאל בסמכות פעלה היא , אם ההחלטה את קבלה היא בה הדרך האם
לא, או ראויה המנהלית- הפרוצדורה לרשות מכתיב המנהלי המשפט , . המנהלית הרשות של החלטות לפרסם ואיך אם עבודה ודרכי פרוצדורות
( .' , שלא ההנחה וכו לא או כן פנים משוא מולה שעומד מי את לשמוע החובה , ) היא הפרוצדורה את תקיים היא שאם היא הישראלי במקרה עובדת תמיד
. ושקולות סבירות להחלטות תגיע•, דעת , שיקול , - " מפלה לא עניינית שקולה ההחלטה האם ד שק הפעלת אופן
. פנים משוא וללא
המשך בעניין • הפרט כלפי השלטון חובות את תיאר ברק צ" הנשיא ' 164/97בג " נ מ בע קונטרם
( " ,' " , נב ד פ ואח מ והמע המכס אגף האוצר :289( 1משרד
. , שבידו מי כל על מוטלת זו חובה הפרט כלפי הגינות חובת חב השלטון כי הכול על היום מקובל . . פונקציה כל לעניין חלה היא אדם הוא באשר פרט כל כלפי מוטלת היא שלטונית סמכות
, .) , , הפרט ) כלפי השלטון של מיוחדות חובות הוכרו תחילה שיפוטית ביצועית חקיקתית שלטונית , , וללא בסבירות לנהוג החובה נימוקים ליתן החובה שכנגד הצד את לשמוע החובה כגון . , עיקרון. זהו המיוחדות החובות ביסוד המונח כללי עיקרון ונמצא נתבקש לימים שרירות
" צ ) בג ראה ' 840/79ההגינות " ]860, 830/79המ, ל ' 20הנ זה(. 745בעמ[, היה לא תחילה , - . על כעיקרון הוכר הוא לימים בלעדיו שהוכרו המיוחדות החובות את סיכם אשר עיקרון אלא
. . אך הוא אין עצמו משל חיים זה לעיקרון כי הינה התפיסה השונות החובות נגזרות מתוכו אשר . חובות השנים במשך נוצרו זה כללי עיקרון של מכוחו בעבר שהוכרו הספציפיות החובות סיכום
( - , . סימונד, השופט של בלשונו זוהי אכן בעבר הוכרו שלא ( - Viscount Simondsחדשות( " הפסוקה" ההלכה של אשר(, Scruttons v. Midland Silicones (1962) [72], at p. 7גאוניותה
, חובות נגזרות שממנו כללי לעיקרון כביטוי הזמן במשך הנתפסות מיוחדות בחובות מכירה ,) ( , מיוחדות חובות נגזרות שממנו חדש או ישן כללי לעיקרון כביטוי הנתפסות חדשות מיוחדות
, , . ניגוד, ומניעת שמיעה חובות כגון ספציפיות חובות תחילה הוכרו בענייננו חלילה וחוזר חדשותעניינים.
וחובותיהם ציבור אישי
• , , לא הישראלית הפסיקה וכמותו הישראלי החוק ." שחיתות " מהי מעולם הגדירו
• " " , - המושג- של בטן תחושת יש לכולנו זאת עם יחד . היא, שזו יודעים אנו אותה רואים כשאנו היינו שחיתות
אפוא • ציבורית מהי עצמו? שחיתות מכוון זה מושגשבו דברים את למצב לרעה מנצל הציבור עובד
לקידום תפקידו מתוקף לו שניתנו והמעמד הכוח , או שלו אישיים אינטרסים ובעיקר זרים אינטרסים
מקורביו . של
המשך אפוא • ציבורית מהי שבו? שחיתות דברים למצב עצמו מכוון זה מושג
מתוקף לו שניתנו והמעמד הכוח את לרעה מנצל הציבור עובד , או שלו אישיים אינטרסים ובעיקר זרים אינטרסים לקידום תפקידו
מקורביו . שלעובד • או הציבור נבחר של העליונה חובתו הפרת עומדת השחיתות ביסוד
. , לשרת אמור הוא שאותו או לתפקידו אותו שמינה הציבור כלפי הציבורוסמכויות • בכוח המחזיקים הציבור שליחי הם הציבור ועובדי נבחרי
. בנאמנות ולמדינה לציבור שייכים והסמכויות הכוח הציבור ולאעבור , בידיהם שהופקדו ובסמכויות בכוח לנהוג עליהם וחובה הציבור לעובדי
הכוח הופקד שלשמם אינטרסים אותם ולקידום הציבור של למענובידיהם.
הציבור • עובד של הנאמנות חובת הפרת היא הציבורית השחיתותשלא תפקידו מתוקף בידיו שניתנו והסמכות הכוח ניצול ידי על
. להגשימם נועדו והסמכויות שהכוח האינטרס קידום לצורך
העברי במשפט ציבורית שחיתות
תנאים • מוצאים אנו המקרא שלאחר בתקופות? . מדוע שבמקרא מאלו קלים
• " : �ח�ד ��ש ו שוחד לקחת השופט על אוסרת התורה " ;) ( " ל�א מ"ש��פ! ט ל�א־ת�ט!#ה ח כג שמות ת"ק! ח ל�א%י ֵע%ינ !%ר �ֵע�ו י �ח�ד!�ה�ש !"י כ �ח�ד�ש �ל�א־ת"ק!�ח ו "ים פ! נ !"יר ת�כ
.) , , " יט טז דברים !"יק"ם צ�ד !"ב�ר%י ד !%ף ל �"יס ו ים ח'כ מ"• , , מציין" שמות בספר לפסוק בפירושו י רש
לשפוט כדי ניתן השוחד אם אף חל שהאיסוראמת.
המשך
של • המידה לאמות קשים תנאים הציבה התורה. העם נבחרי
מנת • על הקלות נדרשו מכן שלאחר בתקופות " וקבלת " שפיטה בהליכי גמישות לאפשר
החלטות.
על שמעמידין הפרנס מיהוהציבור
מהם • אחד בכל שיהיה צריך שלושה של דין בית , , , : , שנאת יראה ענווה חכמה הן ואלו דברים שבעה
. , טוב, שם ובעלי הבריות ואהבת האמת אהבת הממון ? טובה עין בעלי שיהיו בזמן לבריות אהובים יהיו ובמה
, , עם בנחת ומשאן ודבורן טובה וחברתן שפלה ונפש , אמיץ. לב להן שיהיה חיל אנשי ובכלל הבריות
.) , ז ) ב סנהדרין הלכות עושקו מיד עשוק להציל• " למבקש" וחיוני מקדמי תנאי אפוא הוא טוב שם
. מופיעה לחלוטין שונה גישה המשפט כס על לישב.בתלמוד
ולכן !!!• , , , ציבור מנהיג פרנס בדיעבד מכשיר אינו התלמוד דברים של פשוטם לפי
" : , אין מקדמי כתנאי זו תכונה קובע לכאורה אלא בעברו דופי שישלו תלויה שרצים של קופה כן אם אלא הציבור על פרנס מעמידין
מאחוריו"! • . הדברים את סיכם וכך לפרשן וניסו אלה לאמרות נזקקו התלמוד פרשני
:) " , ד ) הי המאה פרובנס המאירי מנחם רבי• , ושפל עניו במידותיו שנודע מי אלא הציבור על פרנס להעמיד ראוי אין
, לכמה משתנים בדרכים הבריות עם להתנהג צריך שהוא מפני וסבלן רוח . , מידותיו, כפי מהם אחד כל עם ולהתאהב בכה וזה בכה זה גוונים
• , לב אבירי למנות צריכים פנים כל ועל כך מוצאים שאין במקום הם ואם , שיהיו עניין בכל כך כל תקיפים אנשים למנות שלא יזהרו מצח ועזי
, יותר לכך הראויים ושהם לעולם בידם מוחזק שיהא מינוי אותו על סבורים ... תוקפם מחמת שכניהם על
משטר בתקינות בסיסי עקרוןדמוקרטי
הגדרה - • רשויות הפרדת עקרון רשות: נפרדות שלטון רשויות שלוש של קיומןשופטת ורשות מבצעת רשות מחוקקת
האחרות • הרשויות לפיקוח ונתונה עצמאית היא רשות כלובקרה • ריסון איזון יחסי מתקיימים הרשויות ביןהסמכויות – • פיזור ידי על זו את זו מאזנות הרשויותסמכויות – • עירוב ידי על זו את זו מרסנות• - פיקוח ידי על זו את זו מבקרות• הרשויות • הפרדת השונות עקרון השלטון זרועות שלושת על חלהמבצעת • כללי הרשות את וקובע החוקים את המחוקק הפרלמנט ידי על מוגבלת
הרשויות בין המשחקהשופטת • את הרשות ומרסנת מאזנת בפרלמנט שנחקקים החוקים פי על מונחית
לחוקים פירוש מתן ידי על הפרלמנטהמחוקקת • . הרשות החוק שינוי באמצעות המשפט בית לפרשנות להגיב יכולה
המשפט בבית בפסיקתם השופטים את מחייב השינוי
, העברי, במשפט מהיכן ? הרשויות בין סמכויות הפרדת בעניין הקפדה על ללמוד ניתן
השלטון • רשויות מפורטות שופטים בפרשתעם שיגיע לאחר לפעול האמורות וההנהגה
, , , הכוהנים - הנביא המלך לארצו ישראלהתפקידים - הגדרת תוך והשוטרים השופטים
. להם הנוגעים הדינים ופירוטבמשפט • ביותר הברורה הרשויות הפרדת
תפקידי בין הברורה באבחנה הנה העברי. הלויים של למלאכתם הכוהנים
העברי מהמשפט ועוד
הבל • את הורג שקין לאחר הוא ברוך הקדוש של משאלתו ללמוד ניתן מה? " אחיך" הבל אי
•:" השמיעה " זכות מושג על קצת נעבור בואוהמשפט ' • במסגרת גובשה אשר פרוצדורלית זכות הינה השמיעה זכות
) / , ( ' כחלק השיפוטית החקיקה או ו הפסיקה קרי ישראל נוסח המקובלהטבעי מ הצדק משוא כללי איסור ואת השמיעה זכות את כוללים אשר
הפנים.
, , פלוני של בזכותו תפגע בטרם שלטונית רשות על מטילה השמיעה זכות - : . פאסיבי היבטים שני השמיעה לזכות זו פגיעה כנגד לטעון לו לאפשר
, הזכות, את הרשות שוללת תשתיתו על אשר במידע לעיין הזכות היינו . , פה - - בעל או בכתב הרשות בפני לטעון הזכות קרי ואקטיבי מפלוני
המשך
• : בגן כבר יומין עתיקת הינה השמיעה זכותאת להשמיע וחווה לאדם אלוהים איפשר העדן
' הפרי' מן אכלו כי טענתו נגד טענותיהםהאסור.
•. והבל קין במקרה גם כך
המשך ב • בפסיקה השמיעה זכות נדונה צ" לראשונה 3/58בג
" , ' יב ד פ הפנים שר נ עתרו. 1493ברמן פרשה באותה , וחוברו אביב מתל נותקו אשר יצחק נחלת שכונת תושבי
זו, החלטה קיבל אשר הפנים לשר להורות לגבעתיים . בית בעניין ההחלטה תתקבל בטרם עמדתם את לשמוע
וקבע התושבים של עתירתם את קיבל העליון המשפטעל המוטלת חובה מהווה לאזרח השימוע זכות מתן כי
, והן אדמיניסטרטיבי בהליך הן היא באשר רשות כל . שיפוטי מעין בהליך
בהצלחה !!!!•
