Embed Size (px)
Citation preview
ידע ? מנהל הארגון האם
הידע – ניהול ואבחנות לבדיקת מצב סוגיות בחברות ובארגונים
4.3.2002עמי סלנט , – , חברת טלדן , הילטון ת”א 17כנס המידע ה- –
ניהול הידע : נסיך הגאות ושפל
ניהול הידע התפתח בעשור האחרון כתוצאה �שינויים גלובליזציה, של משולבות ממגמות , בטלקומניקציה דרך פריצות , גלובליים האינטרנט מערכות של אדירה התרחבות
. deregulationוהאינטראנט , החברות � על אותותיהם את נתנו אלו כל
ניהול תחומי לכיוון אותם והיטו והארגונים הידע.
המחקר החדש של סטיוארט
חברות מוציאות הון עתק על ניהול ידע, כיוון �שהן אינן יודעות לאיזה ידע הן זקוקות, וכיצד
לנהל אותו. מחקר חדש מאת תומס סטויארט : �
Thomas A. Stewart's "The Wealth of Knowledge: Intellectual Capital and the 21st Century Organization, " Curre nc y
Do uble da y.
The knowledge management bandwagon
בתי תוכנה רבים קפצו על העגלה של ניהול �הידע תוך הכרזה על מערכות איחזור וניהול
התכנים שלהם כמערכות ניהול ידע.
Most people confuse data, information, and knowledge
מרבית מערכות ניהול הידע הם בעצם �פלטפורמות מתוחכמות לניהול תכנים
ולאיחזור מידע .
רוב האנשים נוטים להחליף בין המושגים מידע �וידע .
הבניית הידע: הבנייה מראש ?
מבנה והבניה של תהליכי ניהול הידע�
לפרוייקט � נדרשת מראש הבנייה כמהשל להצלחתו להוביל כדי ידע לניהול
? בארגון הידע ניהול תהליך
האם הגדרות מראש תורמות להצלחת KMה
הגדרות ברורות מראש של פרויקט ניהול הידע –לשיתוף בידע. לא הובילו להצלחה, ואף לא
בפרויקטים המוצלחים הייתה בהירות רק לגבי הלקוחות ולגבי מספר אמצעים לשינוע המידע.
הבניית יתר של פרויקט ניהול ידע לא הובילה �להצלחה
הגדרות מראש והצלחת פרוייקט ניהול הידע
החוקרים מציינים כי באחד הפרויקטים �שהוגדרו ככושלים היו הגדרות מראש מאוד
ברורות של התהליכים, תת-תהליכים, תת-תת-תהליכים וכו' של ניהול ידע, אך מעט
.מאוד תוצאות בפועל
ניהול ידע : “תפירה על פי מידה”
למרבה הפלא, למרות מגוון התהליכים ששוקפו �תבניות באירוע עדין ארגונים מחפשים
. אוניברסליות לניהול ידע
אמנם התורה נצברת ומתפתחת, והשיטות �לניהול ידע מתבהרות אבל עדיין נדרשת מידה רבה של "תפירה על-פי מידה" של העקרונות
ושל השיטות לארגון.
ניהול פרוייקטים וניהול ידע
עד כמה ניתן ליישם מתודולוגיות מובנות �ומוכרות לניהול פרויקטים גם בניהול פרויקט
לניהול ידע, היא עדיין שאלה פתוחה. מסתבר שלא כל דבר מתאים לכל ארגון, לא כל �
הוא נכון לכל ארגון, עם ארבעה שלביםתהליך לא קיים אלגוריתם אוניברסלי להבניית תהליכי
לא בהכרח תורמת והבניית יתרניהול ידע, אלא דווקא גורעת.
הארגון מחפש תוצרים ולא בהכרח תובנות
יחד עם זאת הצורך של ארגונים בהבנייה �ברורה ותבניתית מובן, לא אחת הוא נובע
מובהקים לקבל "תוצרים"מהרצון של הארגון וברורים נוכח ההשקעות הנדרשות, אבל הארגון לא מנסה להבין את כיווני זרימת
המידע
PKM
ניהול ידע ארגוני מול ניהול ידע ידע אישי�–personal knowledge management
בניהול ידע האחריות מוטלת על העובדים �מבחינת שימוש יעיל של מערכות המידע .
ניהול הידע בחברת טקסקו TEXACO
הנפט � הפקת חברת של הידע ניהול ארסנל
TEXACO מערכת את , PEOPLENETכולל לעובדים המאפשרת ממחשבת אפליקציה
כדפי ולהתקינו אישי ידע פרופיל WEBלבנות . במערכת האינטראנט של החברה
השליטה של ניהול הידע היא בידי העובד
התוכן של פרופיל המידע אינו חייב להיות קשור �ישירות רק לענייני עבודה , מותר לעובד
להעלות תמונות , רשימות אישיות , תחביבים בצד סיכומים לא פורמליים של העובד
מהתנסויות ומומחיות שצבר בפרוייקטים שונים שביצע או היה קשור במישרין או בעקיפין
אליהם.
חופש ההחלטה של העובד
העובד זכאי להחליט אילו קטעים לפרסם �במדריך האינטראנט כדי לאפשר לאחרים
לזהות את תחומי הידע שלו.
איתור מנהרות הידע : דוא”ל
E-MAILבחברה גדולה יש הרבה תעבורת �וברוב המקרים , E-MAILואינטראקציות ב
ערכות Nאינה מודעת לידע הזורם ב החברה .E-MAILה
KNOWLEDGEMAIL
המערכת של חברת טקסקו מבוססת על �KNOWLEDGEMAIL) פיתוח של חברת
TACIT KNOWLEDGE ( אשר בודקת אתשל העובדים ומנסה לזהות קטעים או E-MAILה
משפטי מפתח המעידים ומלמדים על מומחיות של . העובד בתחום מסוים
WTמי המומחה ל
כך לדוגמא , היה צורך לאתר בחברה מי �ואז מערכת WIRELESSמומחה לתחומי ה
זיהתה עובד בחברה KNOWLEDGEMAILה WIRELESSהנחשב כמומחה אמיתי לטכנולוגיית
TECHNOLOGY .
הבניית יתר לא תורמת לניהול ידע אמיתי- חקר מקרה
המקרה של חברת �
PricewaterhouseCoopersKrakenמערכת �
של התארגנות � ( ההנהלה בעידוד ) עצמית – עובדים ליצירת מערכת חילופי מידע שיתופית
ספונטנית מסויימת ובמידה מובנית, לא PricewaterhouseCoopers בחברת
הניסיון בחברת פרייסווטרהאוז-קופר מלמד כי :
העובדים בארגון אינם זקוקים למאגרים עתירי �זקוקים היו לא הם , ומסמכים מחקר ממצאי יכלו בו ידע של קפה לבית אלא לספריה להחליף מידע ולהתייעץ אם אנשים עתירי ניסיון
וחכמים בארגון .
מובנות � בלתי- הם שואלים שהם השאלות )UNSTRUCTURED ( לתשובות ציפו ולכן
יצירתיות ולא פורמליות .
מי מהמערכות לניהול ידע בחברה הצליחה יותר?
המערכת הלא מובנית , המבוססת על פרומים �הצליחה יותר ) KRAKENוקהילת ידע (
מאשר המערכת הרשמית לניהול ידע של KNOWLEDGECURVEהארגון : מערכת
, ניירות עמדה , המבוססת על ניהול מסמכים ממצאים ונתונים .
KRAKENהצלחת מערכת
( רשימות של העובדים KRAKENמערכת ה�דיוור + פורומים ) הצליחה יותר ביצירת ערך
מוסף לחברה מאשר המערכת הממוסדת לניהול ידע .
עודדה אנשים לשאול שאלות KRAKENמערכת ה�, ובצורה כזו בפורומים ולקבל תשובות והתנסויות
לשחרר את חרצובות הידע הסמוי אצל העובדים .
התגבשות קבוצות לא-פורמליותלניהול ידע
ניהול � את גיבשו השבדית אריקסון בחברת הידע סביב קבוצות לא פורמליות
�( INFORMAL GROUPS ( נושאים סביב או ג'אוה תיכנות כגון חוצי-ארגון מקצועיים . אנשים מתקבצים באופן לא אינטרנט סלולורי .. פורמלי כדי לדון ברעיונות ולהשתתף בדיונים
בשלב ב’ נכנסת החברה לתמונה רק
חברת אריקסון , מצדה , כאשר היא מזהה �התארגנות לא פורמלית מקצועית ממנה מנהל
קהילת ידע לקבוצה או לקבוצת העניין ומאפשרת לעובדים להיפגש באופן קבוע ושוטף
של מנחה MENTORINGבהנחייה או ב-�הקבוצה .
מערכת ניהול הידע השנייה של אריקסון
פורמלית ERICSSONלחברת � מערכת עוד יש ORGANIK, מערכת הידועה בשם לניהול ידע
הנתונים ) בסיס על ) ORACLEמבוססת פרופילי , הידע פרופילי את המארגנת של הנתונים בבסיס העובדים של ההתמחות
ORACLE . � , מסויים לתחום מומחה שמחפשים ברגע
שעזרתו E-MAILהעובד בחברה יקבל הודעת . נחוצה
ORGANIKמערכת
של אריקסון עולה ORGANIK : מערכת עלויות� 1000 $ לעובד ( יש כ100לחברת אריקסון
עובדים מומחים בחברה הקשורים לפרוייקט ניהול ידע זה ) .
Communities of Practice
קהילות ידע, המוכרות גם בשם קהילות מומחים �הנן קבוצות , Communities of Practiceאו
של אנשים להם עניין משותף. על פי רוב, הכוונה לקבוצה רוחבית של אנשים בארגון, שאינם יושבים תחת אותה שייכות ארגונית,
אלא פזורים במקומות שונים ולעיתים בתפקידים שונים.
כיצד מעודדים את חברי הקהילה לתרום ידע ?
קהילות שהפעילו רבות חברות של הניסיון עפ"י בגורמים תלויה זמן לאורך קהילה הצלחת ידע, אחת תרבותיים. חלקם טכנולוגיים, חלקם רבים הקהילה חברי לעידוד הנוגעת זו היא הבעיות
לשתף ולתרום תכנים.
קהילהזוהי למובילי תסכול ומקור משותפת בעיה רבים.
case-based reasoning (CBR(
המאפשרות לאחסן אוסף CBRבעבר היו מערכות �התנסויות מוצלחות עם הצבעה , של חקר מקרים
וקישורים על היערכות הארגון שננקטה והביאה . תועלת
היו מערכות הסקת מסקנות ממוכנות CBRמערכות �, כאשר היום מדברים יותר על של חקר מקרים
BESTמאגר התנסויות מועילות PRACTICE DATABASE
סינון הידע מתוך בריכת האגירה הגדולה של המידע
תהליך ניהול הידע , פירושו תהליך של �ברירה , סינון המידע .
בריכות אגירת המידע צריכות לעבור סינון �מתמיד .
knowledge management must begin by selecting the knowledge to be managed.
ניהול ידע : חשיבות איכות המידע כגון מאגרי תחקירים
: ארגונים לומדים מראים כיצד הנחת יסוד�להפוך לקחים שהופקו בחלק אחד של
.הארגון, ליתרון תחרותי של הארגון כולו
תחזוקה וסינון של בריכת האגירה
אחד משלבי המפתח בתיכון אסטרטגי של �מערכות לניהול ידע הוא זיהוי המידע שכבר
נעשה בו שימוש בארגון. למרות, שבאופן תיאורטי, מערכת אפקטיבית �
לניהול ידע היא מאגר מרכזי של נתונים מידע וידע, האתגר הגדול במונחים מעשיים הוא
לבנות את המאגר, לתחזק אותו ולוודא כי הוא שימושי.
החשיבות של ניהול מאגרי התנסויות מועילות :
� The best practice (BP ) objective defines the exact nature of the information selected for inclusion .
מבצעים בארגון פעולות של הערכה של �את המידע . לזקק המידע , מנסים גם
מה היא התנסות מועילה ?
התנסות מוכחת שהביאה תוצאות � התנסות היכולה לחסוך משאבים ( כגון הצעות
מאגר הצעות ייעול ) – ייעול מניסיונם של מומחים בארגון הליכים מומלצים בעקבות כשלים או התנסויות
שנכשלו התנסויות המשקפות סטנדרטים גבוהים של
ביצוע
"green hat" contributions—that is, works in progress.
ליוצרי הידע בארגון יש נטייה להמתין ולתעד �את ניסיונם או חשיבתם רק כאשר הם משלימים
את תהליך היצירה , וזו שגיאה .
את ניסיונם תוך עדיף שאנשים בארגון יתעדו �
ולא בסוף התהליך ( ראה שיטת כדי התהליךהתחקירים בצה"ל ) .
לבחינת ניהול ידע בחברות מודל :AKMEM מודל מוצע לבחינת מצב ניהול הידע �
AKMEM: באירגונים ובחברות
�Active knowledge management evaluation model
קריטריונים מוצעים : לבחינת מצב ניהול הידע בארגון
ניהול מידע לעומת גיבוש והבניית הידע �ניהול מסמכים לעומת זיקוק ותימצות מקורות �
המידע זיהוי התנסויות מועילות �אינטגרציה של מקורות מידע �תרבות ארגונית של שיתוף פעולה �הפעלה אקטיבית של קהילות ידע �
לסיכום :
“Hope is not a method
Carla O’Dell, Ph.D. President, APQC
You can manage and enable environments, not knowledge
