105
1

תכנית המחנה הציוני לתיקון חברתי - התכנית המלאה

Embed Size (px)

Citation preview

1

2

תוכן עניינים

I3 ....................................................................................... . פתח דבר

II9 ................................................... . הרגל הראשונה: מענה למצוקות הפרט

11 .................................................................................................................. א. מצוקת הדיור

12 ......................................... עלית המחירים ומקורותיה –המצב הקיים

22 ........................................................ צעדי מדיניות בתחום הדיור

28 ...................................... ב. חיזוק השירותים החברתיים תוך הורדת עלויות למשפחה

30 ................................................................... חינוך איכותי לכל 1ב.

39 ..................................................... נוךצעדי המדיניות בתחום החי

43 .................................................................. . שירותי הבריאות2-ב

47 ..................................................... צעדי מדיניות בתחום הבריאות

50 ..................................... יוקר המחייה ותחרות בשווקים המקומיים .3-ב

51 ................................................. צעדי מדיניות בתחום יוקר המחייה

56 ................................................... . מערך הרווחה והטיפול בעוני4-ב

62 ................................... צעדי מדיניות בתחום העוני, הסיעוד והרווחה

III65 ..................................... . הרגל השנייה: צמיחה שוויונית, צמיחה מכלילה

66 ................................................................................................... א. קידום צמיחה מכלילה

69 ......................................................... . השקעה בהון אנושי לכול1-א

70 ........................................ צעדי מדיניות בתחום יצירת ההון האנושי

73 ............................................... . העלאת הפריון בכלל ענפי המשק2-א

79 ............................... צעדי מדיניות להעלאת הפריון בכלל ענפי המשק

80 .............................. סקים קטנים ובינוניים, עצמאיים ופרילנסרים. ע3-א

84 .................................. צעדי מדיניות לעידוד עסקים קטנים ובינוניים

86 ......................................................................................... ב. יחסי העבודה ותנאי העסקה

87 ...................................... צעדי מדיניות בתחום העסקה ויחסי עבודה

88 .......................................................................................ג. חיזוק ושיפור המגזר הציבורי

94 .................................. צעדי המדיניות לחיזוק ושיפור המגזר הציבורי

IV99 ....................................................................... . מדיניות פיסקאלית

V100 .......................................... . עלויות ומקורות תקציביים ליישום התכנית

102 ........................................................................................ נספחים

3

Iפתח דבר .

לקראת מערכת בחירות מכרעת לעתיד החברה והכלכלה בישראל, אנו מציגים כאן

בנוסף להיותה תכנית מקיפה האמורה לשמש כדגל ומצפן לחברה הישראלית כולה,

הימים הראשונים של הממשלה שתקום. מוטלת עלינו 100-ל ביצועבת מפת דרכים

החובה להציג חזון לדור הצעיר, מניפסט לשינוי כיוון בכלכלה ובחברה המעגן יסודות

של צדק, שוויון וסולידאריות, לצד חתירה לאופק של שגשוג עבור כל חלקי החברה.

בכללותו, ולמעשה לא המדיניות הכלכלית התמקדה בעיקר בביצועי המשק 1985מאז

הייתה קיימת מדיניות חברתית לשמה. היעדים שהוצגו כל שנה לממשלה בעת גיבוש

צמיחת המשק, -תקציב המדינה התייחסו לפרמטרים ויעדים מאקרו כלכליים בלבד

אינפלציה וגירעון, ולא לאלה שנוגעים ישירות לרווחת הפרט או לסוגיות חברתיות

–רו" נתפסה בעיקרה כמשרתת או נגזרת ממדיניות המאקרו מרכזיות. מדיניות ה"מיק

כך לדוגמא, צעדים כגון הפרטה או מיקור חוץ ננקטו בעיקר כדי לצמצם את חלקה

של הממשלה בתוצר, בלא שיוקדש מאמץ לשיפור איכות השירותים לאזרח בעקבות

כך.

ינפלציה, חשובים: כיבוש האכלכליים -מאקרומדיניות זו הביאה להישגים אמנם,

בחוב הציבורי, ירידה באבטלה תוך עליה תלולהצמיחה ממוצעת גבוהה, הורדה

בשיעור ההשתתפות בתעסוקה, איזון ואף יצירת עודף בחשבון השוטף של מאזן

התשלומים, וכדומה. אולם, הדבר הביא גם לתופעות לוואי קשות:

ליים ובממדי כלכ-קיפאון בשכר הריאלי, גידול באי שוויון, בפערים הסוציו

העוני.

טק צומח ומשגשג )רובו -פערים סקטוריאליים וגיאוגרפיים: מחד סקטור היי

במרכז הארץ(, ומאידך מגזרי השירותים והתעשייה המקומית בהם הפריון

נסוג )חלקו הגדול בפריפריה(.

עליה תלולה ומתמשכת במחירי הדיור, אשר הרחיקה את רוב המשפחות

ות בדיור הולם.הצעירות מהאפשרות לזכ

4

רכישת הטלת עלויות גבוהות כל האזרח ב ובכלל זה ,עליה ביוקר המחיה

מרכזיים כמו חינוך ובריאות. ציבורייםשירותים

.קיומם של הסדרי העסקה פוגעניים, תוך הרחבת הרובד של עובדים עניים

ללו אין ספק שהניגודיות והסתירה בין המאקרו למיקרו שבאות לידי ביטוי בתופעות ה

. החברה הישראלית אמרה 2011הן אלו שהביאו למחאה החברתית הגדולה של קיץ

"עד כאן!" להשקפה ששמה את ביצועי המשק בכללותו במרכז הבמה, ודרשה תחתיה

שרווחת הפרט, טובת המשפחה, יהיו היעד למדיניות. תפיסה זו מנחה אותנו בגיבוש

או להמעיט בחשיבותו של המאקרו: חברתית, אך אין כמובן לזנוח -התכנית הכלכלית

ללא מסגרת מאקרו כלכלית יציבה, ללא משמעת תקציבית, ללא צמיחה גבוהה

ואבטלה נמוכה, לא נוכל להתקדם לעבר פתרון בעיות היסוד וגם לא להתניע צמיחה

שלאורך זמן לא יתכן ,(. השינוי מצוי בתובנהinclusive growthשוויונית ומכלילה )

לצד מיקרו מקרטע", ברגישות הנדרשת למצוקות של האדם, ובמודעות "מאקרו מצוין

לצורך לטפח ולתת דרור לפוטנציאל הטמון בכל אחד מאתנו.

הדרישה לצדק חברתי, שנישאה בעוצמה רבה על גלי המחאה החברתית עודנה עמנו;

רעיונית, המעמידה את האדם -כעת עליה ללבוש צורה של אלטרנטיבה פוליטית

צרכיו ואת מצוקותיו במסגרת של חברה מכלילה, תוך מחויבות עמוקה במרכז, את

לעתידו ולאיכות חייו. מחויבות זו צריכה להתבטא בחתירה לאיזון מושכל בין

יתרונותיה המוכחים של כלכלת השוק, לבין לקיחת אחריות ע"י הממשלה לשירותים

.21-החברתיים הדרושים לחברה מתוקנת וערכית במאה ה

דבר של מה בכך לחתור לאיזון שכזה, שהרי העולם כולו תר אחרי מורה נבוכים אין זה

חדש שייתן מענה למתחים ולמצוקות של ימינו. הגלובליזציה וההתפשטות הכלל

עולמית של עקרונות כלכלת השוק מאז נפילת חומת ברלין אמנם הביאו לצמיחה

ויון השורר ברוב ושגשוג חסרי תקדים, אך גם החריפו מאוד את מידת אי השו

)ממנו אירופה טרם התאוששה(. גלי 2008המדינות, והולידו את המשבר הגדול של

שפקדו מדינות רבות, המיאוס מהתפקוד הלקוי של 2010-11המחאות העממיות של

המערכת הפיננסית הבינלאומית, העובדה שמצבם האבסולוטי של הרבדים הנמוכים

עשורים האחרונים, האבטלה המאסיבית של באוכלוסייה כלל לא השתפר במהלך ה

5

הדור הצעיר ברבות ממדינות אירופה, כל אלה הפכו לתמרורי אזהרה ברורים:

ההשקפה ששלטה ביד רמה, אשר קידשה כאמור את "המאקרו" על פני ה"מיקרו", את

ה"כלכלי" על פני ה"חברתי" מצריכה עיון מחדש, ואין בכוחה כדי לתת מענה לסוגיות

שהתעוררו מאז. המרכזיות

Thomas Piketty" ,Capital in theספרו פורץ הדרך של הכלכלן הצרפתי

Twenty-First Century אשר הפך לרב מכר חסר תקדים מאז פרסומו בשלהי ,"

, מסמל העשורים האחרונים, ובו תיעוד נרחב של התפתחות אי השוויון במהלך 2013

הזה. אחרי שנים רבות של קיפאון יותר מכל את השינוי התודעתי שחל בהקשר

חברתית רעננה, משוחררת -רעיוני, שוב מתעורר וביתר שאת הצורך בחשיבה כלכלית

הכריז על "קץ -Francis Fukuyama , עת ש1989מהקיבעון שאחז בה לפחות מאז

1ההיסטוריה".

השפיע עלינו אך 2008-09עוד שהמשבר של בבישראל חווינו את אותן מגמות, אך

2011, המשבר החברתי שהתפרץ בעצמה יתרה בקיץ במהירות מעט והתאוששנו ממנו

, רק ביטוייו המוחצנים דעכו. הדו"ח של הוועדה לשינוי כלכלי חברתי חלףלא

)"דו"ח טרכטנברג"( הושם באופן חלקי מאוד, 2011שהוקמה בעקבות המחאה של קיץ

אוכלוסייה בישראל. חשוב מכך, ועל כן לא הביא מזור למצוקות המעיקות על מרבית ה

לא הובן וכמו כן לא הופנם הצורך בהתחדשות רעיונית ועל כן לא חל שינוי השקפתי,

בטחוני אשר מאפיין את -חברתי לבין הפן המדיני-הקשר ההדוק בין הפן הכלכלי

ו הקיומי. נמצב

מכאן חשיבותן היתרה של בחירות אלו: מה שעומד על הפרק זה הרכבה של

חברתי -לא פחות מאשר אופייה הכלכליאלא , )וזה כמובן חשוב ביותר(ציה קואליה

יכולתה להמשיך ולקיים חברה מתפקדת ועתיד הנראה לעין, בשל מדינת ישראל

. מכאן הגישה המנחה אותנו בגיבוש מסביבנוומשגשגת אל מול האיומים הגדולים ש

פריסת השקפה, הנפת מסמך זה: לא רק תכנית עבודה או מצע לבחירות, אלא כאמור

דגל, הצבת אתגר.

1 Francis Fukuyama, “The End of History?”, The National Interest, 1989.

6

שלושה עקרונות ניצבים בבסיס ההשקפה המנחה אותנו בבואנו לגבש את התכנית:

הצבת רווחת האדם והמשפחה במרכז, תוך חיזוק המרקם החברתי .1

והשייכות לכלל.

לקיחת אחריות ע"י הממשלה על השירותים לאזרח. .2

על שלושת היבטיו: 2צדק חברתי כמצע ערכי, .3

;שוויון הזדמנויות אמיתי מלידה

;תגמול הולם לאדם העובד, רשת ביטחון לאדם המוחלש

.כללי משחק הוגנים בכל הקשר ושלב, בפרט בשווקים ובתעסוקה

חברתית חייבת להיות מוכוונת -העיקרון הראשון פירושו שהמדיניות הכלכלית

אלות לב על מלכתחילה ובצורה מפורשת לרווחתו של האדם, ולא להסתפק במש

בוא יבוא, או להסתמך על כך ששיפור בנתוני המאקרו יטיבו אולי שהצמיחה "חלחול"

זה לא קורה, וזה לא יקרה. –בהמשך הדרך עם ה"אזרח הממוצע"

, קרי, הקטנת 1985העיקרון השני משמעו שינוי חד לעומת המגמה המתמשכת מאז

נה כמובן היא לא לחזור מעורבותה של הממשלה במשק ובחברה בכל הקשר. הכוו

המטרה היא שהממשלה תיקח –אחורה, ולא להעצים שוב את המנגנון הציבורי

על התחומים הקריטיים להתפתחותו ולרווחתו של האזרח, כגון חינוך אחריות

ובריאות. האחריות תבוא לידי ביטוי הן בתקצוב נאות והן בקביעת סטנדרטים של

י כך שהממשלה בעצמה תספק שירותים אלה. איכות ונגישות, אך לאו דווקא ע"

העיקרון השלישי מציב מצע ערכי לתכנית, ובמרכזו "צדק חברתי" כפי שבא לידי

ביטוי בשלושת ההיבטים המוזכרים מעלה. אלה צריכים לשמש הן ככללים מנחים והן

כקני מידה כדי לבחון כל צעד מדיניות שיועלה.

ך את הפרק הראשון בדו"ח טרכטנברג: ראה על כ2

http://hidavrut.gov.il/sites/default/files/%20%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99.pdf

7

קפה קוהרנטית, ורק יישומה השיטתי יאפשרעקרונות אלה מהווים מקשה אחת, הש

חברתיים העומדים לפתחנו. פתרונות -התמודדות מוצלחת עם האתגרים הכלכליים

לא -דיור, חינוך, בריאות, עוני –לבעיות המרכזיות המעיקות על החברה בישראל

יימצאו בכיול נקודתי של המדיניות במסגרת ההשקפה הקיימת, לא בצעדים ספורדיים

חברתית לא יכולה להיות )גם לא בעת בחירות( -בגימיקים. מדיניות כלכלית ולא

תחרות ריאליטי של הצעות יפות מראה ומנעימות אוזן, אלא שדרושה תפיסה חדשה

עם עקרון מסדר אחר, אשר תוביל למדיניות עקבית ומקיפה, וממנה ייגזרו פתרונות

לא רק לבעיות של היום, אלא גם לאלה שיעלו מחר.

חברתית שתוצג כאן נשענת על שתי רגליים:-התוכנית הכלכלית

פתרון למצוקות המרכזיות המעיקות על הפרט, על המשפחה, – הרגל האחת

: דיור, חינוך ובריאות, יוקר המחיה ועוני.ועל החברה הישראלית בכללותה

התנעה – הרגל השנייה( צמיחה שוויונית ומכלילהinclusive growth) לכל

עידוד ההשקעה בחדשנות ובהון פיזי : הכשרה והשכלה לכל צעיר, למיעוטולא

בכל ענפי המשק, עידוד העסקים הקטנים והבינוניים, העצמאיים

והפרילנסרים, הבטחת תנאי תעסוקה הוגנים, שיפור הסקטור הציבורי.

התכנית הזאת איננה מתיימרת לכסות כל קשת הסוגיות העומדות על הפרק של

באותן סוגיות שלדעתנו מצריכות היא מתמקדתכלכלה בישראל, אלא החברה וה

שיידרשו התוספתיים את התקציבים תחילה יש להפנות אליהן, ושהתמודדות מידית

את אחרת זו תהיה "רשימת מכולת" שנועדה לסבר את האוזן ולרצות . בשנים הקרובות

זי בהנהגה כלכלית: מרכיב מרכצריך להיות זה הכול ולא תכנית אמתית ובת ביצוע.

התכנית איננה היכולת לקבוע סדרי עדיפויות, ולעמוד עליהם אל מול לחצים.

, ויש שיטענו (₪מיליארד 7)היא תעלה בהבשלה מלאה שאפתנית בפן התקציבי

לא אחראית, ישימה, שתהיה היא דאגתנויתכן, אך . מבחינה זאת שהיא צנועה מדי

. ותמפזרת אשלימצריכה העלאת מסים, לא

8

בתכנית זאת, בהרחבהנידונים מוזכרים או לא יש מספר נושאים חשובים שלא

מבניות, בשווקים, המונופולים הממשלתיים, רפורמות וביניהם נושא הריכוזיות

אבל ,חלקם נידונו בדו"ח טרכטנברג, ועל כן אין טעם לחזור עליהם כאן. וכדומה

)בהתאמות על ידי הממשלות מאז "ח שלא בוצעוהדוהמלצות ליישם את הכוונה היא

. ויש לראות בהן השלמה למוצע בתכנית זאתהדרושות לאור השינויים שחלו מאז(,

אלא מצע לדיון –חשוב לציין כי אין זו תכנית סגורה, סופית, כזו ראה וקדש

מתגלגל, לשיתוף של חברי המחנה הציוני והציבור הרחב. אין אנו טוענים למונופול

כונה, על פתרונות בדוקים לכל סוגיה, אבל יש כאן תוואי רעיוני ברור, על הדרך הנ

שעל בסיסו ניתן לערוך דיון מעמיק, כנה, מועיל. התכנית צריכה אם כן להמשיך

למרץ לתכנית פעולה 18-ולהתהוות תוך כדי ליבון, ביקורת, ועיון מחודש, ולהוביל ב

מייחלים לה. בשלה ומזוקקת לקראת הקמת הממשלה החדשה שאנו כה

9

II הרגל הראשונה: מענה למצוקות הפרט .

כאמור, מדיניות כלכלית אנכרוניסטית הביאה לכך שעל פני העשור האחרון הפכו

החיים בישראל לקשים ומתסכלים עבור רבים מאזרחיה. גם משקי בית בהם שני בני

ים ארוכים הזוג עובדים מתקשים להגיע לדיור הולם במחיר סביר, ממתינים חודש

לטיפולים רפואיים, ומתקשים "להרים את הראש מעל המים". מצוקותיהם באים לידי

ביטוי בארבעה תחומים מרכזיים:

קורת גג מהישג ידן של רוב המשפחות הצעירות המרחיקההדיור מצוקת .1

והאוכלוסיות החלשות בישראל.

כת בפרט בחינוך, בבריאות ובמער שחיקת השירותים החברתיים בישראל .2

הרווחה, תוך הטלת שיעור הולך וגדל מהעלויות על כתפיהם של משקי הבית,

ודחיקת האוכלוסיות החלשות ביותר למצוקה קיומית, בפרט קשישים ובעלי

מוגבלויות.

המביא לשימור רמת מחירים גבוהה בשורה ארוכה של נטל יוקר המחיה .3

ת, חשמל, מים מוצרים ושירותים כגון מזון, בנקאות, פנסיה, תחזוקת הבי

ועוד, וזאת כתוצאה משימור כוח מונופוליסטי בשווקים מקומיים וכשלים

רגולטוריים.

בקבוצות אוכלוסייה מסוימות, ובפרט אצל כיסים עמוקים של עוניקיום .4

קשישים, אימהות חד הוריות ואנשים עם מוגבלויות.

שיש בכוחם כדי אנו נדון בהרחבה בכל אחד מתחומים אלה, ונציע כיווני פעולה

להביא לפתרונות מעשיים על פני זמן. אך אין מקום לאשליות: בעיות אלו נוצרו על

פני שנים רבות, וההתמודדות אתן תצריך משאבים רבים, אורך רוח, נחישות ומעל

לכול, רצון ומנהיגות פוליטיים. לכן אין זה עוד דו"ח של וועדה חיצונית, אלא תכנית

שתהפוך אותה לדגל מיומה הראשון, ולא לאילוץ שנכפה פעולה לממשלה חדשה,

עליה.

10

11

הדיורמצוקת א.

, לתפקודו היומיומי, חשיבותו של דיור נאות לרווחתו של האדםקשה להפריז ב

יכולתו לבחור את מקום תעסוקתו ללאפשרותו לספק לילדיו תחושת ביטחון וקביעות ו

בשנים האחרונות דיור בישראל עלו מחירי העובדה שלבאופן התואם את כישוריו.

השלכות אלו .כלכליות קשותוהשלכות חברתיות לפיכך קיימות מעל ומעבר לסביר

אלהרכישת דירה. גם לאינן מצטמצמות לאותם יחידים או משפחות שידם אינה משגת

, מהבנקים מכבידות משכנתאות, במאמץ אדיר ותוך נטילת לרכוש דירה שהצליחו

, הון זה מקורו בכספים קרובות משמעותי. לעיתיםראשוני כך הון נאלצו לרתק לשם

ניצול מוקדם של משאבים אלו, לאור והיו אמורים לשמשם לעת זקנה.שחסכו הוריהם

לרבים וטובים. מכשילהתארכות תוחלת החיים, עשוי להסתבר בעתיד כצעד

לדיור, ובלא חלק ניכר מההכנסה הפנויה של רבים ממשקי הבית בישראל מופנה כך,

, ולפגיעה בסעיפי הוצאה להקצנת אי השוויון, להעמקת הפעריםמשים הדבר מביא

לכן, עליית מחירי הדיור אינה אחרים חשובים ביותר כגון חינוך לילדים או בריאות.

גורמת למצוקה כלכלית וחברתית בוערת הרק בעיה של "אלו שאין להם". היא סוגיה

יכולתם של משקי הבית לנהל אורח חיים סביר למשך דורית ומטילה צל כבד על-תלת

קדימה.רבות שנים

להלן יוצג ניתוח תמציתי של הכשלים במצב הקיים ולאחריו צעדי המדיניות הנדרשים

על מנת לטפל בהם.

12

עלית המחירים ומקורותיה – המצב הקיים

:3היוםועד 2007מחירי הדיור בישראל נמצאים בעלייה כמעט רציפה מאמצע שנת

ם חריגים גם בהשוואה נמחירי הדירות בשנים האחרונות בישראל הלאור עליות אלו,

:4בינלאומית, הן ברמתם האבסולוטית והן ביחס לשכר הממוצע במשק

ראו להלן: –. 100=1993וצע מדד מחירי דירות, ממ – 040010הלמ"ס, מאגר המחירים, סדרה: 3

http://bit.ly/15x4aXv

13

( 2011השנים האחרונות )למעט 15-בכל שנה בלתופעה זו היא ש הסיבה המרכזית

לשירותי דיור כפי שנגזר מהגידול בביקוש נמוך מהגידול מספר התחלות הבניה היה

מצטבר בדירות: המועצה הלאומית מחסור הולך ונוצר כך, .5באוכלוסייה הדמוגרפי

משרד 6.דירות 80,000-כ המצטבר עמד עלהמחסור 2013לכלכלה העריכה כי בסוף

7דירות. 115,000-כהמצטבר עומד על הבינוי העריך כי המחסור

Property index Overview of European Residential Markets European housing :מקור 4

. בכתובת Delloiteמאת 2013

-http://www2.deloitte.com/content/dam/Deloitte/de/Documents/real

deloitte.pdf-index-property-estate-estate/real

- 9, עמ' 2014מתוך נתוני הצוות לטיוב נתוני הדיור, ינואר 5

http://pmo.gov.il/Documents/dnadlan.pdf

. 9שם, עמ' 6

7

beshuk_hadiyur/Pages/mishkey_habait_http://www.moch.gov.il/meyda_statisti/habikush_

beisrael.aspx

14

, בפרט דירה לשוק השכירות-לים דוחקים משפחות חסרותמחירי הדיור העוכצפוי,

:8עם ילדים קטנים משפחות

10, עמ' 2014מתוך מחקר בנק ישראל, מדיניות הממשלה ביחס להורים צעירים, ברנדר וסטרבינצ'קי 8

- 02.pdfhttp://www.boi.org.il/he/Research/DocLib/dp14

15

שיעור השינוי במחירי השכירות היה נמוך משמעותית , 2008-2013בין השנים

מאשר 3מחירי הדירות עלו ריאלית יותר מפי ומשיעור העלייה במחירי רכישת דירה

: 9מחירי השכירות

להמשך עליות המחירים, וכמו כן ציפיותהשתרשו ר בישראל הדבר מלמד שבשוק הדיו

. מלבד סביבת הריבית הנמוכה אשר הנה דירות להשקעה לרכישת ביקושים שישנם גם

, הביקוש של דירות להשקעה בשנים האחרונות נחלתה של הכלכלה הגלובלית כולה

עברה בין הלוגם מתפיסה נפוצה של נכסי נדל"ן ככלי נוח מחו"ל, רוכשיםמ גם ניזון

דורית של עושר ושל בטחון כלכלי. ביקושים אלו מתווספים על הביקוש לשירותי דיור

ולוחצים את מחירי הדיור כלפי , גידול הטבעיאל מול היצע שלא מדביק את עצמם

מעלה, מבלי להעלות את מחירי השכירות בשיעור דומה.

, בעיית היצע בעיקרה ההנכי הבעיה בשוק הדיור אם כן הנתונים שהובאו מלמדים

לספק את הצרכים שהרי כאמור משך שנים רבות לא נבנו מספיק דירות כדי

מה, אלא כל שנה בפועלאולם, הנקודה איננה רק כמה דירות נבנות . הדמוגרפיים

גידול ההיצע בשנה מסוימת לא ישנה דבר . לאורך זמןפוטנציאל הבנייה הזמין

: 166עמ' 7, פרק 2013דו"ח בנק ישראל לשנת 9

http://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/RegularPublications/DocLib3/BankIsraelAnn

ualReport/%D7%93%D7%95%D7%97%20%D7%91%D7%A0%D7%A7%20%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%

2013.pdf-7-D7%9C%202013/chap

16

, ועל כן על מנת שהמחירים ירדו צריך פיותיצ פועל על פישוק השו, כיוון מכשלעצ

רק . של קרקעות זמינות, שניתן להוציא לגביהן היתרי בנייה גדולמלאי תכנוני שיהיה

אז יש סיכוי שהצפיות ישתנו, שהרי מלאי כזה יאפשר בנייה בכמויות מספיק גדולות

מים רבים התהליך ייתקע בשל "זכות הווטו" שיש בידם של גורשנה אחר שנה, בלא ש

במערכת.

פתרונות היצע במגוון הדל של טמון , אף הוא מצד ההיצע,הכשל המרכזי השני

. בארצות מפותחות רבות קיימים מודלים מגוונים של דיור בשוקהקיים הדיור

דיור בר השגה המסובסד על ידי המדינה או ובפרט להשכרה לטווחי זמן משתנים,

. לעומת זאת, בישראל קיימות שתי שות יותרשכבות החלהרשות המקומית ומיועד

באמצעות הון עצמי של כחצי מערך הדירה ומשכנתא חלופות בלבד בשוק: רכישה

, כאשר שוק השכירות איננו מוסדר ולרוב או שכירות קצרת טווח על היתר, מכבידה

10.אין לשוכר זכויות מוגדרות אל מול המשכיר

לאורך שלבי העולם המפותח, משתנה בישראל, כמו ברובהביקוש לשירותי דיור

החיים ובפרט עם שינויים והתפתחויות בקריירה או עם יצירתה והתרחבותה של

המשפחה. צרכים משתנים אלו מצד הביקוש נתקלים בישראל בקשיחות דיכוטומית

או שכירות קצרת טווח. העדרם של פתרונות דיור מגוונים יותר ,בעלות –מצד ההיצע

ים למצוא חלופת דיור התואמת את צרכי התעסוקה, המשפחה ואת מקשה על האזרח

הכנסתם בכל נקודת זמן לאורך החיים.

הקליניקה –ייר העמדה של 'הגר' לסקירות של הכלים המגוונים הקיימים במדינות העולם, ראו בנ 10

לדיור בר השגה באונ' ת"א:

http://media.wix.com/ugd/976b1a_31377616b5374344b89b1f9df4409333.pdf

השגה בישראל ובמדינות העולם: -ור ברמודלים שונים של די – 2010וכן בנייר הממ"מ משנת

http://bit.ly/1ulP2lw

17

שלים בשוק הדיורשרשרת הכ

המצויים בכל שרשרת חסמים ב הגדלת היצע הדיור כרוכה בטיפול בו זמני ומשולב

לבניה קרקעה תכנוןראשית, . בפועלמשלבי התכנון ועד הבנייה – רבדי השוק

, אינם כפופים מספר גופים שאינם מתואמים זה עם זה בין סנכרוןגורים דורש למ

:פועלים מתוך מטרות סותרותאף לאותו קובע מדיניות ולעיתים

, הכפופה למשרד הבינוי והשיכון, אחראית )רמ"י( רשות מקרקעי ישראל .1

לייזום הבנייה בפועל בקרקעות השייכות למדינת ישראל ולקק"ל.

.והמועצה הארצית במשרד הפנים מנהל התכנוןנון נמצאת אצל האחריות לתכ .2

בקביעת אך עוסקות בעיקר מנהל התכנון פועלות תחת הוועדות המחוזיות .3

. ברמת הרשות המקומית התב"ע

, הכפופות לרשויות המקומיות.עדות המקומיותובוהרישוי וההסדרה מצויים .4

לבנייה. אחראים לתשתיות הכרחיות התחבורה והתשתיותמשרדי .5

אחראי לתקינה בבנייה. מכון התקנים .6

גוף זה שהעובדה בשל באופן פעולתו, בין היתר רמ"ירבות נאמר על הקשיים שמעלה

קסום תקבולים ממכרזי קרקע, ולא על פי מדיניות דיור מפורשת מללרוב פועל

הדבר , שהייתה צריכה לספק פתרונות דיור לכל קבוצות האוכלוסייה. וארוכת טווח

של הקרקע במדינת ישראל, ועל 93%-כ שרמ"י מנהלתבמיוחד לאור העובדה דאיגמ

הייתה צריכה להיות הזרוע החשובה ביותר ליישום מדיניות דיור קוהרנטית, היא כן

אך בפועל נראה כי הרשות פועלת או ככלי גבייה של האוצר או כגוף המשרת מטרות

. משלו

נמצא תחת משרד הפנים, לא ברור הל התכנוןמנכפופה לשר השיכון, רמ"י כל עוד ש

? כולה הממשלההאם שר הפנים? –מיהו הקובע את המדיניות שגוף זה אמור לשרת

שר השיכון ושר האם יש תיאום בין רמ"י לבין מנהל התכנון? האם הדבר תלוי ב

מעבר לכך, מה מידת ההשפעה של מנהל התכנון על הפנים, או ברמה הפקידותית?

אלו שאלות ?עקביתמחוזיות, האם ניתן לקדם דרכן מדיניות כלל ארצית הוועדות ה

18

יש כאן ריק שלטוני, כשל משילותי – רטוריות, שהרי המציאות מדברת בעד עצמה

מתמשך.

עד מקצועי בהן, בכוח אדם אקוטי ישנו מחסור המחוזיות והמקומיות עדות התכנוןווב

ברמה המקומית, שנים. 5-15ולה לקחת ועדה מחוזית יכואישור תכנית בינוי עיר ב כי

בעולם בנטל הבירוקרטי של תכנון והוצאת היתר בנייה, 140ישראל מדורגת במקום

שהושלם לגביהן התכנוןקרקעות גם כמו כן, 2014.11לפי דירוג הבנק העולמי לשנת

בטרם ניתן יהיה להוציא יםנלווושירותים כפופות לדרישות רבות בנושאי תשתיות

היתרי בנייה. עבורן

ונתקלים בחסם משמעותי בדמות העדראנו היתר בניה(מתן ) הפרטני הרישויבשלב

בנייה למגורים. הדבר נובע ממבנה לקדם מצד הרשויות המקומיות תמריץ כלכלישל

ההכנסות וההוצאות של הרשות: בעוד עסקים משלמים ארנונה גבוהה ומטילים על

ית, משקי הבית הם היפוכה המוחלט של תמונה זו. הרשות המקומית עלות נמוכה יחס

מהארנונה לעסקים ואילו עלויות משקי הבית לרשות בהרבההארנונה למגורים נמוכה

)פיתוח, גנים ציבוריים, שירותי קהילה, פינוי אשפה וסדר ציבורי( גדולות הרבה

יותר.

201412תעריפי ארנונה לשנת

תעריף מקסימום תעריף מינימום סיווג

113.58 32.78 מגורים

363.87 64.35 משרדים

שנתי נטו לתקציב הרשות המקומית הההפסד" "את מחקר שנערך לאחרונה אומד

הרשויות המקומיות מכאן ש. ₪13 13,000-4,000 -מתוספת של משק בית לשטחן ב

: doing business report 2014מתוך 11

-http://www.doingbusiness.org/~/media/GIAWB/Doing%20Business/Documents/Annual

Report.pdf-Full-Reports/English/DB14

: 2014טבלת תעריפי הארנונה המקסימליים והמינימליים, משרד הפנים 12

-arnona-taarifey-http://www.moin.gov.il/Subjects/MunicipalRate/Documents/table

2014.pdf

19

אך אינן מעוניינות ,ולבנות עבורםמספר רב של עסקים אליהן מעוניינות למשוך

למגורים מחירי הדיור ש אין זה פלאיחידות דיור. את היצע ופן משמעותיבא להגדיל

.מחירי הנדל"ן לעסקים כמעט ולא השתנואך במקביל מאודעלו

מהשענות על שיטות בנייה , החסמים העיקריים נובעים בפועל הבנייה בשלב

:שלא מנצלות את הטכנולוגיות המתקדמות המקובלות בעולם המפותחמיושנות,

גם תקני 14מהממוצע במדינות המערב. %50-קה לעובד בניין בישראל נמוכה בכהתפו

בנייןהבנייה למגורים שונים משמעותית מתקני הבנייה למגדלי משרדים. כך, אם

, הרי שבבנייני מגורים עדיין פחות משנהמשרדים יכול לקום בבנייה מתועשת תוך

מעותיים. המחסור בידיים מעסיקים טפסנים ועובדי עבודות רטובות בהיקפים מש

עובדות בעבודות רטובות גם הוא מקשה על קיצור משך הזמן מקבלת היתר הבנייה

ועד לאכלוס המבנה.

קרקעות זמינות העדר מלאי מספיק שלהללו היא הכשליםהתוצאה של מכלול

שנים 1-3שנים, הוצאת היתרים שלוקחת 5-15להוצאת היתרי בנייה, תכנון שאורך

חודשים. 20-27יטית שלוקחת ובנייה א

מחירי משליך אף הוא על נאותות התחבורה תשתיותבנוסף לכך, הפיגור בפיתוח

הנה נמוכה בהרבה בישראל ההשקעה בתחבורה ציבורית במרכזים העירוניים . הדיור

, יורו( 1,500) לתושב בממוצע ₪ 6,500-נאמדת בכמאשר המקובל בעולם: היא

רמת השימוש בתחבורה ציבורית .15יורו( 10,000) המערב מדינותב ₪ 000,45לעומת

עליות לתחבורה ציבורית לתושב לשנה 100-130במרכזי הערים בישראל נמוכה:

"האם לרשויות מקומיות יש תמריץ שלילי להגדלת האוכלוסייה בשטחן?", נייר מדיניות, מכון גזית 13

http://bit.ly/1ulPZtZ - 3גלוב לחקר נדל"ן, עמ'

:2014נתוני משרד הבינוי לשנת 14

us_habniyya.aspx#Govhttp://www.moch.gov.il/beniyya_hadasha/tiyus_habniyya/Pages/tiy

XParagraphTitle5

. 34, עמ' 2012תכנית אסטרטגית של משרד התחבורה, –פיתוח התחבורה הציבורית 15

ransportation.org.il/sites/default/files/pirsum/israeli_government_publichttp://t

_transport_development_strategy_0.pdf

20

16.במדינות המפותחותבמטרופולינים 300-200בישראל, לעומת במטרופולינים

המונים למוקדי תעסוקה, מרכיב המיקום משפיע בעוצמה -בהיעדר תשתיות הסעת

בפרט בנוסף ללחצים בשל היצע לא מספיק, ,על הביקושים ועל מחירי הקרקע יתרה

במרכז הארץ.

היצע מגוון קיומו של הכשלים לא מסתכמים רק בקושי לתכנן קרקעות ולבנות בהן:

ממדיניות הדיור של הממשלה להיות חלק מרכזי היה צריך של פתרונות דיור

ברמה יתייצבוירדו משמעותית וור גם אם מחירי הדיחשוב להדגיש שבאחריותה. ו

להרשות ובאוכלוסייה שלא יוכלשל משפחות יוותר רובד משמעותי , עדיין סבירה

וחוסר יכולת לשלם החזרי התחלתי זאת בגלל העדר הון עצמי . לרכוש דירה ןלעצמ

שכירות קצרת טווח אינה ש וכמו כן כיוון, לאורך זמן בסכומים הנדרשיםמשכנתא

בית ספר קבוע קרבה למוקדי תעסוקה, ) ןון התואם את צרכיהפתר ןמספקת לה

המדובר במשפחות מהעשירון השישי ומטה, ולא רק (. תלות בבעל הבית, וכו'לילדים,

הזקוקים לגמישות ולפתרונות ייעודיים ביןבאלו בשני העשירונים התחתונים; כמו כן

ות צעירות ניתן למצוא סטודנטים המתגוררים בקרבת האוניברסיטה, משפח

שמבקשות "לתת צ'אנס" לאזור מגורים שאינו מוכר להם, מועסקים במקום חדש

שאינם בטוחים ביציבות משרתם וכד'.

הנורמה בעולם המערבי המפותח הנה שהמדינה אכן דואגת להימצאותו של מגוון

פתרונות דיור המיועדים לרבדים שונים של האוכלוסייה, כך שבסופו של דבר כל

זה נכון וכל ליהנות מדיור "בר השגה" בהתאם לצרכיה ומצבה הכלכלי. משפחה ת

בפרט בארה"ב ובאנגליה, שני המשקים הגדולים הדוגלים ביתר שאת בכלכלת שוק

, בהם המדינה בכל הרמות מתערבת על מנת לספק כנורמה כמעט בכל הקשר

“affordable housing” .הריותמפליא הדבר שדווקא בישראל המדינה נסוגה מאח

בתחום הדיור הציבורי והתמיכה נעשה למעט ה, מעבר מדיניות דיור כוללתעל

כפי שקורה בהקשרים רבים, נראה כי הכספית בקבוצות אוכלוסייה נזקקות במיוחד.

: 25, עמ' 2012תכנית אסטרטגית של משרד התחבורה לשנת -פיתוח התחבורה הציבורית 16

http://transportation.org.il/sites/default/files/pirsum/israeli_government_public_transpor

t_development_strategy_0.pdf

21

שוק השכירות בעבר המדינה בנתה בעצמה, –המטוטלת נעה לקצה השני גם כאן

והל כראוי, והמבצע ההרואי של נחנק תחת כללי "דמי מפתח", הדיור הציבורי לא נ

שבירת אריאל שרון להספקת דיור למאות אלפי עולים מברה"מ לשעבר היה בגדר

אין כמובן שום כוונה לחזור אחורה, אלא להתקדם לעבר העולם כלים חד פעמית.

המפותח, על שלל כלי המדיניות המתקדמים שנהוגים שם.

עמוק: כשל משילותי בסיכומו של דבר ברור כי בתחום הדיור ישנו

שר אין אין מדיניות דיור כוללת וארוכת טווח, 2015במדינת ישראל של

כלים כדי לגבש, לקדם וליישם הידע והסמכויות, אשר לו האחריות, הממשלה ב

ע"פ לרוב פ האג'נדה שלו, ; כל גוף ממשלתי פועל ע"שכזאתמדיניות

במדינת ישראל ין א : בתחום הדיורהמתבקשתמסקנה האינטרסים סותרים.

.ריבון

22

הדיורבתחום מדיניותצעדי

תלוי ביכולת הביצוע של המערכת הממשלתית צעדי המדיניות שיפורטו להלןיישום

הן ברמה הארצית והן ברמה המחוזית והמקומית, תוך תיאום בין כלל הגופים

יות הכרחי לגיבוש וביצוע מדינהעוסקים במלאכת התכנון והביצוע. לפיכך, כתנאי

דיור קוהרנטית, מוצע:

כסמכות העליונה בתחום הדיור, אליו יוכפפו מנהל מקרקעי שר בכיר ימונה .1

יהנה מכלל הסמכויות הרלוונטיות הקיימות כיום יישראל ומנהל התכנון. השר

לשר הבינוי והשיכון ולשר הפנים בהיבטים הנדרשים.

בכל אזור הל אחד עם מנ חמ"ל דיורובפיקוחו יוקם השר הבכיר הנ"ל תחת .2

יעד, ובו נציגי כל הגורמים: תשתיות, תחבורה, אוצר, רשויות מקומיות וכו'

לקדם את תכנון הקרקעות ולהסיר הסכמי הגג וזאת במטרה למסד את מנגנון

חסמים לזירוז התהליך.

תגבור צד ההיצע

מלאי קרקעות מתוכננות למגורים בתכנון מפורט וסופי שניתן להוציא ייוצר .3

יעמוד כאמור מלאי הקרקעות המתוכננות .קצר זמן בטווחגביהן היתר בנייה ל

.יותר טווח ארוךליח"ד 500,000ועל ,שנים 5-ליח"ד 300,000 על

למקסוםככלל לא ישמשו של רמ"י מכרזי הקרקעעל פיה תקבע מדיניות .4

ם . בפרט, ייקבעו אזורים בהליישום מדיניות דיור כוללתככלי התקבולים אלא

ואף מעבר לכך, וזאת כחלק 50%-של כערך הקרקע מהנחות ניתן יהיה לתת

האמצעים לייצר פתרונות דיור מותאמים לצרכי הרבדים השונים מ

באוכלוסייה.

23

, כך שיופעלו כאמור לעיל "חמ"ל דיור"במסגרת מנגנון הסכמי הגג ימוסד .5

בינוני על -בצורה סדירה ויאפשרו קביעת היקפי הבנייה בפועל בטווח הקצר

פי יעדי מדיניות מוגדרים. הסכמי הגג יחברו בין מקורות ישירים מתקציב

המדינה ומכלול המשרדים והרשויות בהן תלויים היתרי הבנייה )תחבורה,

. ביוב, מים, איכות סביבה, חינוך וכד'(

.יתוגברו תקני צוותי התכנון בוועדות המחוזיותבמסגרת מיסוד הסכמי הגג .6

וייקבעו סטנדרטים ברורים יתוגברו תקני התכנון בוועדות המקומיותבמקביל, .7

ומערך תמריצים לקיצור זמן מתן ההיתר.

העיר והעיירה הערבית, הבדווית מיוחד ועוצמתי לתכנון חמ"ל דיוריוקם .8

לאור הקשיים הייחודיים של אוכלוסיות אלו בתחום הדיור. ,בישראלוהדרוזית

אישור תכנית –ל קשת הסוגיות שעולות בהקשר זה חמ"ל זה יהיה מופקד על כ

זמינות של משכנתאות, זמינות קרקע, בנייה רוויה, שירותים עירוניים, מתאר,

וכדומה.

והפחתת הביקוש לרכישות קרקעות ודירות להשקעה עידוד בנייה מהירה

כיום בקצב מהיר מהנהוג סיימו בנייה נתנו תמריצים כספיים ליזמים שיי .9

. ודד אימוץ טכנולוגיות בנייה מתקדמותבמטרה לע

מיסוי קרקעות שניתן להוציא לגביהן היתר בנייה אך למנגנון יבחן גיבוש .10

יעלהשערך הקרקע )יש להניח מתוך ציפייהבעליהן מעדיפים שלא לעשות כן

.(בעתיד

24

בר השגהדיור

יקפים ליזום בנייה בה פתרונות לדיור בר השגה יבוססו על יכולתה של המדינה

המדינה עם היזמים. ( Swap)נרחבים על קרקע בבעלותה במסגרת עסקאות "החלפה"

ותמורתה יבנו היזמים 17,)עד למחיר אפס(בעלות מופחתת תקצה ליזמים קרקע

יוקדשו לדיור בר ןמתחמים בהם רוב הדירות ימכרו במחיר שוק אך כשליש מה

ונות דיור בר השגה שיותאמו דירות אלו ישמשו לאספקת מגוון רחב של פתר 18.השגה

בשכירות ארוכת טווח או במודל של בעלות , 1-6בעשירונים להכנסות משקי הבית

עסקת ההחלפה תכלול התחייבות של היזם )או של חברת ניהול ייעודית(חלקית.

מפורט המנגנון , על פילתחזק ולשפץ את הדירות לכל אורך תקופת השכירותלנהל,

להלן.

מחשבוןראשית, הוצאת רכיב הקרקע וע עסקאות החלפה הוא כפול:הרציונל לביצ

הפרויקט, לרבות הרווח והפסד של היזמים תאפשר להקטין משמעותית את עלויות

להקצות . שנית, המדינה תוכל לשם כךהמימון שהם נדרשים להעמיד הוצאות

הקרקע , תוך שימוש בערך מידית מתחמים רבים לדיור בר השגה ללא עלות תקציבית

שבבעלותה בעסקת חליפין תמורת הבנייה והניהול של אותם מתחמים.

( מקובל בעולם, ובפרט affordable housingכאמור, מודל דומה של דיור בר השגה )

( ככלי tax creditsבארה"ב ובאנגליה. בארה"ב הממשלה משתמשת בזיכויי מס )

הקרקע באזורים המבוקשים, מימוני לדיור בר השגה, שהרי שם אין למדינה בעלות על

אך העיקרון זהה.

קרקע יקרה מאוד יש מחיר הקרקע יקבע כך שהעסקה בכללותה תהיה רווחית ליזם. באזורים בהם ה17

להניח שהמחיר יהיה מופחת אך לא אפס. להלן נתייחס לכך כ"מחיר אפס" אך הכוונה כאמור למחיר

מופחת מספיק כדי להפוך את העסקה לכדאית.

דירות בסה"כ, אבל המספר יהיה תלוי 1,000-על פי המקובל בענף כיום מדובר על מתחמים של כ18

אזור וצרכים של האוכלוסייה.

25

חלקיתהבעלות הטווח או השכירות ארוכת המודל של המרכיביםלהלן פירוט

:בעסקאות "החלפת" קרקע

יזם ה .למטרה זו במחיר מופחת עד אפסיקרקע לבנייה רוויה תוקצה ליזמים .1

, וכמו מכל מתחם לדיור בשכירות ארוכת טווח או בעלות חלקיתכשליש יקצה

. את שאר הדירות יוכל היזם למכור במחירי לאורך זמןאת המתחמים כן ינהל

שוק.

שנים. 15-20תקופת השכירות/הבעלות החלקית תהיה .2

)עם הערת אזהרה( על כמשכנתא וירטואליתההטבה שנתנה המדינה תירשם .3

.אותן דירות שיוקצו לדיור בר השגה

ית שתשמש מקור לתחזוקת הדירות חלק מרווחי המכירה יופקדו לקרן ייעוד .4

ותאפשר בקרה על איכות הניהול.

ייקבעו לפי הכנסת משק הבית, כמפורט באותן דירות דמי השכירות הזכאות ו .5

משק בית שנקבעה לו תקרת תשלומים לשכירות ומעוניין לרכוש חלק בהמשך.

מהדירה, יוכל לעשות כן תוך הגדלה )שוטפת או חד פעמית( של תשלומיו.

למכור את הדירה במחיר השוק יוכל היזם תום תקופת השכירות/הזכאות ב .6

כספי התקבולים ישמשו בראש ובראשונה לפירעון המשכנתא . באותה עת

ששילמו הדיירים עבור הבעלות החלקית; לטובת המדינה, בניכוי הכספים

.כספים אלה יוחזרו לדיירים/בעלים

ן הייעודית תיצור תמריץ אפשרות המכירה בסוף התקופה, בשילוב עם הקר .7

משמעותי ליזמים לשמור על הדירות ברמת תחזוקה גבוהה.

היזם לדוגמא, –את עסקת ההחלפה על פני אזורים שונים לפזר אפשר יהיה .8

יקבל קרקע חינם במרכז אך יבנה חלק מהדיור בר השגה באזורי פריפריה, שם

עלות הקרקע הנה ממילא נמוכה מאוד.

26

קובלים יחולו על היזם ועל הרוכשים בכל שלב של העסקה.רכיבי המיסוי המ .9

:ושכר דירה תנאי זכאות .10

תנאי זכאות לדיור בר השגה ויעד הוצאה על דיור

עשירונים

כאחוז יעד הוצאה על דיור

מההכנסה נטו של משק

בית

5-6 30%

3-4 20%

1-2 10%

5% זכאי דיור ציבורי

התנאים בדו"ח תנאי סף נוספים לזכאות ייקבעו לפי

טרכטנברג ובפרט על בסיס מיצוי כושר השתכרות

שכירותהבניה ותחום הב צעדים נוספים

של ברורה חקיקת חוק להסדרת יחסי הגומלין בין השוכרים למשכירים והגדרה .1

.על בסיס חוק "שכירות הוגנת", הזכויות והחובות של כל אחד מהצדדים

.2015ות בתקציב לרכישת דירות חדש יבוטל חוק מע"מ אפס .2

תוך באזורי ביקוש, 38ויישום של תמ"א בינוי-יזורזו ויורחבו המיזמים לפינוי .3

תמיכה בהתחדשות מרכזי הערים והתאמת התשתיות הנדרשת לעיבוי הבנייה

.הרוויה

נמוך שיושכרו בשכר דירה ,BOTבמודל למעונות סטודנטיםהרחבת הבנייה .4

הדבר יתרום גם להפחית ;הסטודנטים יוקר המחיה של כך שיפחית את מהשוק

הלחץ על מחירי השכירות באזורי האוניברסיטאות.

והתאמתם לטכנולוגיות והשיטות תקני הבנייהתיערך בחינה מסודרת של .5

הקיימות בעולם.המתקדמות והירוקות

27

בתחום התחבורה הציבורית צעדי מדיניות

.תעסוקה וקדילמ מהיריםנתיבי תחבורה ציבורית בינעירוניים פיתוח .1

במרכזי ערים גדולות. BRTקידום מערכות .2

ראשונה לתחבורה ציבורית, כחלק מהסכמי הבנייה רשות מטרופוליניתהקמת .3

המואצת והפיתוח העירוני.

'כבדות': זירוז חשמול הרכבת, זירוז הוספת תחבורתיות המשך פיתוח מערכות .4

דן.-דן, קידום הרכבת הקלה בגוש-מסילה רביעית בגוש

שיפור השירות בכניסה מהירה לאוטובוסים, במידע ואמינות :בטווח המידי .5

לוחות הזמנים.

28

למשפחהתוך הורדת עלויות חיזוק השירותים החברתיים ב.

19:קריותימשתי מגמות עיוקר המחיה בישראל עלה בשנים האחרונות כתוצאה

רחיים בסיסיים שירותים אז עלמאחריותה נסיגתה המתמשכת של הממשלה , נההראשו

כוחות , היווצרותם והתבצרותם של יהכגון חינוך, בריאות ושירותי רווחה שונים. השני

יתמקדהפרק להלן .וכדומה בשווקים רבים כגון בנקאות, מזון, רכב,מונופוליסטים

חשובים שווקים כמה בכשלי תחרות ב, ובהמשך נדון מרכזיים בשירותים חברתיים

.לצרכן

לאחריות בקשר לה בתחום השירותים החברתיים נחלקתאחריותה של הממש

:לאספקתם ולאחריות בקשר למימונם

נחה על הממשלה האחריות לדאוג לכך שמכלול השירותים בהיבט האספקה

ינתנו באיכות התואמת את יהאזרחיים יהיו נגישים וזמינים לכל אזרח ו

מור יכולה הסטנדרטים המקובלים במדינות המפותחות. אספקת השירותים כא

להתבצע בין ישירות על ידי הממשלה עצמה ובין במיקור חוץ תוך הקפדה על

בקרה ואחריות ציבורית לסטנדרט השירותים.

על הממשלה האחריות להבטיח שצריכתם של שירותים בהיבט המימון

אזרחיים בסיסיים תהיה בהישג ידם של כלל האזרחים, באופן שההוצאה

לא -לתם באיכות, בזמינות ובנגישות ראויים הפרטית הנדרשת לצורך קב

תעלה כדי שיעור בלתי סביר מהכנסתם הפנויה של משקי הבית.

על מנת שהממשלה תיקח מחדש אחריות על השירותים תדרשנמדיניות הב נדוןלהלן

בתחום החינוך והבריאות.

הרגולציה באספקתם של שירותים תשתיתיים כמו מים, חשמל, גז נמנעה מלהתחשב מההשלכה של 19

אלה זכו להתייחסות בדו"ח טרכטנברג, ולא יידונו כאן. –אלה על יוקר המחיה

29

30

חינוך איכותי לכל 1ב.

תיאור ואבחון המצב הקיים

בחייה של כל משפחה בישראל. מגיל לידה ועד ראשית החיים מערכת החינוך נוכחת

התעסוקתיים, מצויה מערכת החינוך כמרכיב מרכזי בפיתוחו ושגשוגו של הפרט,

גוזרת גזירה משמעותית על יכולת המיצוי והערכית ואיכותה המקצועית, הפדגוגית

יצוב פניה . יתרה מכך, למערכת החינוך תפקיד מרכזי בעשל האדם וההגשמה העצמית

השונים, בהטמעת מגזריםשל החברה בישראל, בעיגון היחסים שבין הקבוצות וה

חברתי.-ערכים וזהות ובהבניית הריבוד הכלכלי

מערכת חינוך מוצלחת הינה נגזרת של טיבם ואיכותם של בתי הספר ועובדי ההוראה

עמוקה, העושים עבודתם במסירות ובמקצועיות, וכן של תפיסה חינוכית פדגוגית

הנותנת מקום לפיתוח עולמות ידע מגוונים, להטמעת הסקרנות והחקר ולמתן ביטוי

לכישרונות, יכולות וחלומות של תלמידים ותלמידות בעלי צרכים רבים ומגוונים.

חברתי –המבנה הכלכלימאולם גם מערכת חינוך מוצלחת ככל שתהיה אינה מנותקת

השוויון השירותים החברתיים ומעומק אי , מתהליכי ההפרטה והשחיקה של של ישראל

את החברה בישראל. המאפיין

בשנים האחרונות, היבטים אלו הופכים משמעותיים וכבדי משקל בכל בית בישראל,

בעיקר בכל הקשור בשיעור ההולך וגובר של ההוצאה הפרטית על שירותי החינוך.

. הפער בין ההוצאה OECDשיעור זה נכון להיום הינו גבוה ביחס לממוצע מדינות

הציבורית לסה"כ ההוצאה הלאומית ממחיש את נטל ההוצאה הפרטית בישראל

:OECD20בהשוואה למדינות

- 18נתוני הלמ"ס על הוצאה לאומית לחינוך, עמ' 20

http://www.cbs.gov.il/publications14/1587/pdf/intro02_h.pdf

31

נטל ההוצאה הפרטית משמעותי במיוחד עבור משפחות צעירות, הנדרשות למסגרות

חינוכיות איכותיות עבור הגיל הרך. ההורים הצעירים, המצויים ממילא בקושי כלכלי

ך וגובר על רקע משבר הדיור ויוקר המחייה, נדרשים להכיל לתוך מחזור החיים הול

המשפחתי גם את הוצאות החינוך הפרטי, המטפלות והמשפחתונים, אשר עלותם

הגבוהה מושכת מטה את

הרווחה הכלכלית ואיכות החיים. המלצות ועדת טרכטנברג, נגעו לראשונה במצוקה

וחלקי לנטל ההוצאה החינוכית, ומיקד את הצורך כלכלית זו ונתנו מענה ראשוני

לספק פתרונות מקיפים יותר מצד המדינה, בייחוד עבור שירותי הגיל הרך. ההקמה

אמנם מסמנת כיוון חיובי, אך הותירה את הצורך 3-4המהירה של מסגרות חינוך לבני

יכותי , וכן למתן מענה מקיף וא0-3לספק מסגרות ציבוריות מקיפות יותר לגילאי

לצהרוני היום ולמענה החינוכי והפדגוגי במסגרות הקיימות.

ראוי להדגיש כי סה"כ ההוצאה על חינוך ביחס לתמ"ג בישראל גבוהה מאשר ממוצע

, אך כאשר בוחנים את ההשקעה בכל תלמיד, מוצאים כי ההשקעה בישראל OECD21ה

: 22, וזאת בגלל מספר הילדים הגבוה יחסית בישראלOECD-הנמוכה מ

21 http://bit.ly/1BGSDlS -Highlights, 2014 –Education at a Glance –OECD

32

-ההוצאה על תלמיד בחינוך היסודי בישראל הייתה כ 2011הנתונים מלמדים כי בשנת

. OECD-ביחס ל 60%-, ובחינוך העל יסודי היא הייתה כ-OECDבממוצע המ 86%

מממוצע 58%-יסודי )שלא מופיע בגרף זה( ההוצאה בישראל הייתה כ-בחינוך הקדם

. OECD23ה

הממוצע של מספרבמערכת החינוך מתבטא באחד הביטויים להשקעה הציבורית

ילדים בכיתה 27בעולם המפותח: בוהיםתלמידים בכיתה, העומד בישראל בין הג

22 OECD – education at a glance 2014, pp. 207 - -a-at-u/Educationhttp://www.oecd.org/ed

2014.pdf-Glance

- OECD – education at a glance 2014, pp. 207 -ניתוח הנתונים מתוך 23

2014.pdf-Glance-a-at-http://www.oecd.org/edu/Education

33

נקודה זו OECD.24-ילדים בכיתה ממוצעת ביתר מדינות ה 21.3בישראל, לעומת

משמעותית במיוחד בהתחשב במבנה המגוון של זרמי החינוך בישראל, המייצר מחד

ורים, בהשקעה ציבורית ניכרת, ומאידך אינו מביא להקטנת הצפיפות כמות רבה של מ

בכיתות.

ההשקעה הנמוכה פר תלמיד, לצד אי השוויון המובהק בין קבוצות וסקטורים במערכת

יוצר תמריץ הולך וגובר להרחבתה של ההשקעה –החינוך עליו יפורט בהמשך

ה מצד בית הספר ובין כתוצאה תשלומי ההורים, בין אם בגבייה ישיר הפרטית בחינוך.

מלחצים של קבוצות ורשויות מקומיות חזקות, נמצאים במגמה של עלייה, ובכך

אקונומית של ההורים לבין איכות -מעמיקים עוד יותר את הקשר בין הרמה הסוציו

הורים -ממצאים מעידים על כך שבתי הספר שגובים תשלומי. של ילדיהםהחינוך

25המיצ"ב.מובילים בתוצאות מבחני

עדות נוספת למציאות זו מצויה בנתוני השתתפות הרשויות המקומיות במימון

מההוצאה הלאומית לחינוך, 71.9%-ממשלת ישראל נשאה ב 2000החינוך. אם בשנת

חלקה של הממשלה הסתכם רק 2008, הרי שבשנת 6.9%-והרשויות המקומיות רק ב

. בחתך לפי 26מההוצאה הלאומית %5.9, ואילו הרשויות המקומיות הוציאו %66.1-ב

שוויון בין הרשויות החזקות -אזורים, ניכרים הפערים, המשקפים שוב את פערי האי

₪ 6,413והחלשות: באזור יו"ש ההוצאה הממוצעת של הרשויות המקומיות הייתה

. לעומת זאת, בירושלים ההוצאה לתלמיד של הרשות ₪ 5,956אביב -לתלמיד, ובתל

: 19, שקף 2014ד החינוך לשנת מצגת מינהל כלכלה במשר 24

http://meyda.education.gov.il/files/MinhalCalcala/EAG201425082014.pdf

-מקור: עיבוד גיאוגרפי לנתוני המיצ"ב לפי הישגים, אתר מדלן 25

http://www.madlan.co.il/education/bestSchools שמבוצע לפי נתוני המיצ"ב המתפרסמים באתר משרד

.gov.il/EducationCMS/Applications/IMS/HomePage.htmhttp://cms.educationהחינוך:

http://www.themarker.com/career/1.1853060 -מרקר -התפרסמו גם בתחקיר דה

20, עמ' 2013ייר הממ"מ סוגיות מרכזיות שנדונו בועדת החינוך התרבות וספורט, נ –מערכת החינוך בישראל 26

http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03160.pdf

34

הגידול במעורבות הרשויות 27בלבד. ₪ 626,2, ובצפון ₪ 565,3רק המקומית הייתה

המקומיות החזקות יותר בתקצוב, מעמיק ומרחיב את הפערים החברתיים בחינוך.

בחינת מבנה התקציב של משרד החינוך עצמו מעלה תמונה דומה, וחרף ניסיונות

ו מצליח לייצר קודמים לייצר איזון דיפרנציאלי, הרי שבפועל, התקצוב לא רק שאינ

בבתי הספר תיקון, אלא מביא אף להגדלת הפערים בין מגזרים וזרמים שונים.

היסודיים ובחטיבות הביניים בישראל לא מונהג תקצוב לתלמיד, אך מתקיימת מידה

דיפרנציאלי. בחטיבות העליונות, לעומת זאת, התקצוב הוא מסוימת של תקצוב

גם המרכיב .28ה רכיב דיפרנציאלילתלמיד, אך נוסחת התקצוב אינה מכיל

מערכת היסודית נבלע בהשפעת תוספות שונות של שעות בהדיפרנציאלי שקיים

-שאינן בתקן, ושאינן מחולקות לפי שיקולים פדגוגיים או על פי מדדים כלכליים

תוספות אלו הינן תוצאה של הסדרים והסכמים פוליטיים, המעוגנים מזה 29חברתיים.

מביא התקצוב הממשלתי בשל כך, ה התקציב של משרד החינוך. מבנבשנים ארוכות

לדיפרנציאליות הפוכה, שבה התלמידים "החזקים" מקבלים תקציב במבחן התוצאה

ההשפעה המגזרית החזקה ניכרת היטב באומדן ההוצאה לתלמיד לפי גדול יותר.

:30כלכליים-מדדי הטיפוח בבי"ס היסודיים, זאת לעומת המאפיינים החברתיים

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-: 2013הנתונים המלאים בתחקיר כלכליסט 27

3614713,00.html :כולל נתונים מפורטים לכל רשות מקומית

http://go.calcalist.co.il/pic/ad/rashut%20mekomit20.10.13.pdf

. קיזוז התקציבים הממשלתיים מההוצאה 2011השקעה העירונית לתלמיד מבוסס על נתוני למ"ס לשנת חישוב ה

של הרשויות על חינוך, וחילוק הסכום במספר התלמידים הגרים ברשות )לא כולל גני ילדים( לשם השוואה מוצגת

.גם ההשקעה העירונית הכוללת לתושב

, 57ך הישראלית, אליאב פולק, מכון מילקן מחקר מס' תקצוב דיפרנציאלי לתלמיד במערכת החינו 28

F.pdf-HB-http://www.mifellows.org/research/HEB_F/57ואילך: 2, עמ' 2012

:2008ראו בתזכיר שהוגש ע"י פרופ' קלינוב למדען הראשי במשרד החינוך, 29

-83A2-4F8B-A9D7-http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/5B2E6358

E1F46CB4DF94/180507/word33.doc : 33ור, מחקרים לעיון בבנק ישראל, עמ' , בלס זוסמן וצ2009-2001תקצוב החינוך היסודי, 30

http://www.boi.org.il/deptdata/mehkar/papers/dp1018h.pdf

35

משעות התקן בבתי הספר היסודיים מתוקצבות באופן דיפרנציאלי, לפי 6%כיום, רק

ספריים. בנובמבר האחרון משרד החינוך הצהיר על רפורמה -מדדי טיפוח בית

שתכפיל את מספר השעות הדיפרנציאליות בבי"ס היסודיים, ושילושן בבי"ס

36

לפועל, והיא רק מרכיב קטן אולם רפורמה זו עוד לא יצאה 31הביניים,-מחטיבות

בשינוי הנדרש.

את הקשר וההתאמה שבין הצרכים הנדרשים לאוכלוסיות התלמידים השונות לבין

מידת ההשקעה הממשלתית המוקצית להם, יש אפוא לחזק ולתקן. לממשלה, בהיותה

, 33השוויון בחינוך-, יש השפעה מכרעת מאד על אי32מתקציב החינוך %83אחראית ל

עליה לקחת אחריות כוללת על אספקת שירותי חינוך באיכות ובזמינות ועל כן

שמאפשרות שוויון הזדמנויות מהותי בכלל האוכלוסייה. דיפרנציאליות ההשקעה מצד

המדינה אינה יכולה להסתכם בהצהרה רפה, אלא במחויבות עמוקה ומתמשכת, גם אם

סיות הזקוקות משמעותה היא הסטת משאבים מקהילות חזקות לטובת האוכלו

לתשתית התמיכה המשמעותית ביותר, על מנת שתוכלנה להצטייד בכישורי החיים

שיאפשרו מיצוי ושגשוג אישי.

במקביל, יודגש כי שוויון הזדמנויות אין משמעותו בהכרח חינוך זהה ואחיד לכולם,

אלא מתן היצע מגוון של מסלולי הכשרה והשכלה התואמים את צרכיהם, יכולותיהם

. על מערכת החינוך לייצר במסגרתה גם כל ילד וכל אזרחשל יםאיפותיהם השונוש

מערכי חינוך טכנולוגיים איכותיים, המספקים כלים מתקדמים וחדשניים להשתלבות

בעבר, החינוך הטכנולוגי עוגן כחלק ממערכת הסללה עדתית בשוק התעסוקה.

א היסטורי שמאמצי התיקון וחברתית, אשר יצרה הפליה מבנית ובלתי הוגנת. זהו חט

שקיבלה ביטוי בין היתר אשרשלו הובילו להתמקדות בבגרות העיונית כיעד עליון,

ההתמקדות בבגרות ,בהחלשתם המתמדת של המסלולים הטכנולוגיים. יחד עם זאת

מבוגרי המערכת התיכונית זכאים 50%העיונית יצרה בעיה חדשה: כיום, כמעט

למחצית השנייה קיים היצע קטן ומצומצם של מסלולי לתעודת בגרות עיונית. אך

מצגת מינהל הכלכלה במשרד החינוך: 31

http://meyda.education.gov.il/files/MinhalCalcala/ikare_tochnit.pdf

, 31, עמ' 2009-2001מאמרים לדיון, חטיבת המחקר בבנק ישראל, תקצוב החינוך היסודי בשנים 32

http://www.bankisrael.gov.il/deptdata/mehkar/papers/dp1018h.pdf

מרקר על ההעברות התקציביות בבתי הספר התיכוניים ברחבי המדינה: -וכן ראו תחקיר דה

n/1.2495952http://www.themarker.com/news/educatio

השוויון בחינוך: -ראו נחום בלס, על האחריות לאי 33

http://www.e4u.org.il/Lists/List1/DispForm.aspx?ID=152

37

הכשרה והשכלה אלטרנטיביים שמקשים עליהם למצוא את דרכם להשתלבות בשוק

באופן ההולם את העדפותיהם המקצועיות. ,התעסוקה

נחיתותו של החינוך הטכנולוגי בישראל בהשוואה להתקדמותו במדינות העולם

לידי ביטוי בצמצום אפשרויות ההגשמה העצמית המפותח, היא בעיה חברתית שבאה

הרב הביקוש לאורהיא גם בעיה כלכלית, . כמו כן של חלק ניכר מכל שכבת גיל

על . מתקשה למצוא את היצע העובדים הדרוש לו אשרלעובדים מקצועיים מיומנים,

כן, לצד התיקון הנדרש בהרחבת התשתיות החינוכיות הציבוריות וביצירת מערכת

הוגנת ושוויונית, על מערכת החינוך גם להציע פתרונות מגוונים לאוכלוסיות תקצוב

שונות, ולהתאים עצמה לעולם התעסוקה הישראלי והגלובלי.

המשך השקעה וטיפוח המשאב מצריכה לעשותשעל מערכת החינוך קפיצת המדרגה

קר על המרכזי והחשוב ביותר במערכת, הלוא הוא המורים. בשנים האחרונות, ובעי

רקע רפורמות "אופק חדש" ו"עוז לתמורה", ניכרת מגמה חיובית בכל הקשור למעמד

המורה בישראל. הביקושים להוראה הולכים וגוברים בכל המוסדות, שכר המורים

עולה בהדרגה והופך רלוונטי למורים צעירים וחדשים. גם המעמד הציבורי של

הפרופסיונאלי של המקצוע והן המורים מסמן שיפור המתבטא הן בהיבטי הפיתוח

במקום הציבורי והתקשורתי לו זוכה תפקיד המורה ומערכת החינוך.

של מורי קבלן העסקה תתופעהולכת ומתרחבת אולם לצד מגמות חיוביות אלו,

אין ספק , זוהעדר הפיקוח על תופעה ו בהשגת נתוניםמערכת החינוך. על אף הקושי ב

כל מצויה לאורכה ולרוחבה של ורחבת היקף, הנה ההעסקה הקבלנית של מורים כי

העסקה שכזו, מייצרת התופעה גם ריבוד בנוסף לממד הפוגעני שלמערכת החינוך.

פנימי בקרב אנשי החינוך, המשקפת פגיעה במעמד המורה ובמאמץ לשקם ולשפר את

איכות ההוראה בישראל. על כן, לצד המשך הפעילות לחיזוק ולביצור מקומם של

רים בציבוריות הישראלית, יש לפעול בנחישות לביטול מעמד מורי הקבלן.המו

: הנםהמוצעת עקרונות התכנית ,לאור כל אלה

38

מתן שוויון הזדמנויות אמתי לכל ילד כך שיוכל למצות לאורך זמן את .1

הפוטנציאל הטמון בו ללא קשר למוצאו, הרקע הסוציו כלכלי של משפחתו או

זדמנויות בחינוך הנו הגורם הקריטי למוביליות חברתית מקום מגוריו. שוויון ה

ולצמצום פערים, והמפתח לחברה שוויונית יותר מלכתחילה ולא כתוצאה של

חלוקה מחדש בדיעבד.

טיפוח הכישורים והיכולות הקוגניטיביות והאינטלקטואליות של כל ילדה וילד .2

בחיק המשפחה בסיס איתן של ידע מתקדם, למען תפקודם הראויתוך הקניית

והקהילה וכאזרחים מעורבים ואחראיים של מדינת ישראל, ולשם השתלבותם

העתידית בתעסוקה איכותית אשר תיתן תגמול נאות, אופק התקדמות וביטוי

ליכולות.

יצירת מכנה משותף ערכי, תרבותי ושפתי לכל ילד בישראל, כך שתיווצר .3

יכות ותהווה הבסיס ותתעצם זהות משותפת, אשר תחזק את תחושת השי

להתמודדות עם אתגרים משותפים.

הקלת העלויות הכבדות המוטלות על ההורים והמשפחות הצעירות והרחבת סל .4

השירותים החינוכיים הממומן על ידי המדינה.

מאפשרים להורים, לשני בני הזוג באותה מידה, להשתלב היצירת תנאים .5

קריירות דורשניות. בהצלחה בתעסוקה איכותית רציפה, לרבות ב

חיזוק וביצור מעמד המורים כמשאב המרכזי והאיכותי במערכת החינוך. .6

39

צעדי המדיניות בתחום החינוך

-לבתי הספר על בסיס קריטריונים סוציו תקצוב דיפרנציאליתהטמעה .1

הרחבת המרכיב השוויוני כלכליים ואישיים המשקפים את הרכב התלמידים.

-זרים מחד והמרכיב הדיפרנציאלי לפי מדדים כלכלייםבתקציב החינוך בין מג

, לרבות צרכים ייחודיים. על מדדים אלה להיות שקופיםחברתיים מאידך

נהירים, לא מגזריים ולא מפלים.ו

:לגיל הרך השלמת יישום דו"ח טרכטנברג לגבי מסגרות החינוך .2

צוות והקטנת יחס מספר תלמידים ל 3-4שיפור איכות מערך הגנים לגילאי

מתן הכשרה נאותה לכל הצוות. ;החינוכי באמצעות הוספת סייעת נוספת

כדי 0-3מימוש המלצות הדו"ח עבור מעונות יום ומשפחתונים לגילאי

שוק העבודה ב לשני בני הזוג להשתלבלסייע ו, ההורים על נטלהלהקל

שוויוני.באופן

.מיקוד בפריפריה ובציבור הערבי בישראל

ההיבטים ל המעונות להבטחת איכות ורמה נאותה של הפיקוח עחיזוק

וההדרכה. ההכשרות מערך ; תגבורים ולא רק הפיזייםחינוכיה

הרך ממשרד הכלכלה בגיל הטיפול תחום על הסמכות והאחריות העברת

. (התחייבות בהסכם הקואליציוני)עיגון ה למשרד החינוך באופן מידי

של תוספת יעדקביעה כ –מפוקח במחיר היום מעונות יצעה הרחבת

שנים. 5ממשלתי, תוך פיקוח מקומות תחת 60,000

תמריצים הפיקוח על מעונות, ומתן חוק חקיקת של התהליך האצת

למנגנון. פרטיים מעונות ולכניסת ליישומו

: 3-9לגילאי מסגרות אחה"צ – המלצות ועדת טרכטנברג יישום .3

ארצית, במתווה בפריסה 9-3 אילגיל הצהריים-אחר בשעות לימודיות מסגרות

ביישובים מלא ממשלתי במימון 16:00 השעה עד בשבוע ימים 5 שנתי, חמש

40

היישובים ביתר משתנה סבסוד ממשלתי ובשיעור (4חלשים )עד אשכול

(.5-10)אשכולות

:הפחתת הנטל בתשלומי הורים .4

קידום פרויקט דיגיטציה של ספרי לימוד ואמצעי למידה מתקדמים

"ספרים דיגיטאליים" באמצעות פלטפורמות -פה לספרים. מעבר לכחלו

אינטרנטיות ובאמצעים מתקדמים.

אכיפה עקבית ויצירת הגבלה אפקטיבית על תשלומי הורים במערכת

הציבורית, באמצעות הטלת אחריות אישית על מנהלי בתי הספר.

בבתי הספר, והתאמת לוח הלימודים לחיי 11-קייטנות חודש ה

.ה והעבודההמשפח

במקצוע ההוראה, המרכיב הפרופסיונאליוהגברת חיזוק מעמד המורההמשך .5

עובדי קבלן. מורים מעמד ביטולו

על ידי המשך העברתן המדורגת לאחריות הות"ת המכללות להוראהשדרוג .6

ומתן דגש לשיפור איכות הכשרת המורים בהן.

השקעה לטווח ארוך .בכל בתי הספר והחינוך הטכנולוגייםהרחבת ההכשרה .7

באוריינות מדעית וטכנולוגית בגילאים המוקדמים בכל המסגרות. הנחלת

חינוך טכנולוגי מתקדם מחטיבות הביניים, ופיתוח מגמות בחירה בתחומים

טכנולוגיים מגוונים, בשילוב הכשרה בתעשייה מתקדמת, בכל בתי הספר.

סלולי הכשרה אלה, אקדמיים כיעד של מ-פתיחת מוסדות הכשרה טכנולוגיים

שיאפשרו גם מעבר להשכלה גבוהה.

, בליווי אישי למידה בקבוצות קטנותשיאפשרו בתשתיות וטכנולוגיותהשקעה .8

ועל פי צרכיו של כל תלמיד.

41

תוך מתן ייצוג לבעלי עניין ממעגלים רחבים, ,מועצה לאומית לחינוךהקמת .9

ות, תעשייה וכדומה.לרבות הורים, מחנכים, גורמי אקדמיה, רשויות מקומי

ומאגרי מידע פתוחים שקיפות, זמינות נתוניםאימוץ והטמעה של תהליכי .10

רת האפקטיביות של מערכת בתחומי החינוך לטובת חיזוק הקשר לאזרח והגב

החינוך.

42

43

הבריאותשירותי .2-ב

תיאור ואבחון המצב הקיים

רפואה הציבורית בישראל מדדי תפוקה ותשומה מקובלים מצביעים על כך שמערכת ה

מכיסם מוציאיםאזרחים יותר ויותר היא מהטובות והיעילות בעולם. למרות זאת

כיסוי ביטוח פרטי ל ,סכומים הולכים וגדלים לרכישת שירותי רפואה באופן פרטי

מקופות החולים ולעיתים את שניהם )שירותי בריאות נוספים( מחברות הביטוח, שב"נ

, ישראל נמצאת במקום השלישי בעולם בתחום OECD-נתוני ה גם יחד. כיום, על פי

. %8034-זה עם שיעור בעלות של כ

ההוצאה הציבוריתמאז חקיקתו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, נמצא משקלה של

בסך ההוצאה הלאומית לבריאות בירידה, והוא אינו מספק פיצוי נאות בגין

:35או התייקרות תשומות הבריאות היי, הזדקנות האוכלוסההתפתחות הדמוגרפית

182דוח הוועדה המייעצת לחיזוק הרפואה הציבורית, עמ' 34

http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/publichealth2014.pdf

101שם, עמ' 35

44

מצד שני, היקפיה של ההוצאה הפרטית לבריאות בישראל הוא בין הגבוהים במדינות

:36המפותחות

מערכת הבריאות הציבורית בישראל, המושתתת על עקרונות יסוד מצוינים, הלכה ,כך

נגד -תקציביים ציבוריים מחד, וכמשקל חסרים והתעוותה לאורך זמן כתוצאה של

צמיחה מהירה של הרפואה הפרטית, ואי הסדרה של יחסי הגומלין בין השחקנים

הסממנים הראשיים )קופות החולים, בתי החולים הממשלתיים ומשרד הבריאות(.

הבולטים של מגמות שליליות אלו הם התורים הארוכים לניתוחים אלקטיביים,

מלש"ח לסל הבריאות. 300ההתפתחות טכנולוגית באה לידי ביטוי בתוספת שנתית של

103שם, עמ' 36

45

מים כפולים ומכופלים, המחסור במיטות בבתי החולים, הצמיחה של ביטוחים משלי

הירידה במספר הרופאים לנפש וכדומה. למגינת הלב, דומה שלכל הגורמים במערכת

)פרט לאזרח( יש תמריץ, במצב הקיים, שתהליך זה יימשך )רופאים מנתחים ויועצים,

כלומר, זה "שיווי משקל" גרוע שמזין קופות חולים, בתי החולים וחברות הביטוח(.

וב הציבור, אך מספיק שחקנים נהנים מכך ועל כן קשה לחולל ברפוגע ואת עצמו

שינוי.

חלקים בניגוד למדיניות המוצהרת של משרד הבריאות, התמונה המצטיירת היא ש

אשר ,הפרטה לא מבוקרשל מעין של מערכת הבריאות נמצאים בתהליך משמעותיים

ריות המדינה ובתי במסגרתו הן האספקה והן המימון של שירותי הבריאות עוברים מאח

החולים הציבוריים אל כתפיהם של האזרחים ובתי החולים הפרטיים.

הניתוחים השכיחים ביותר המבוצעים במסגרת השב"נ ואת 20הלוח הבא מציג את

:37שיעורם של ניתוחים אלו מכלל הניתוחים בישראל עבור קופת חולים מכבי

10שם, שקף 37

46

יתוחים במסגרת השב"נ, ולא מזה אנו למדים על השכיחות הגבוהה מאוד של נ

מטילים שורה של השפעות לוואי שליליות על אלה כיםתהליבמסגרת הרגילה.

יצירת תורים, יציאת רופאים בכירים מבתי החולים ומהמרפאות : המערכת הציבורית

הציבוריות לעבר עיסוק פרטי, טיפול ציבורי בניתוחים שהסתבכו בפעילות פרטית,

. , וכדומההציבורית רכתבמערכת, יצירת הילה שלילית למע יצירת לחץ להעלאת שכר

: 201338הלוח הבא מציג את זמני ההמתנה הממוצעים לניתוחים נבחרים בשנת

50מקור: דוח הוועדה המייעצת לחיזוק הרפואה הציבורית, עמ' 38

blicationsFiles/publichealth2014.pdfhttp://www.health.gov.il/Pu

47

כך, כיסוי בחירת המנתח ובחירת היועץ, המסופקים במסגרת הרפואה הפרטית,

במידה קרי, פתרון לבעיה שנוצרה ונוצרת –בעיקר פתרון של קיצור תורים יםמספק

רבה עקב קיומו שלו. וככל שבחירת המנתח ו/או היועץ תופעל יותר כך תחמיר

למעגל הבעיה וכתוצאה ממנה קיצור התור יהיה שווה יותר ויירכש יותר וחוזר חלילה.

הזה יש השפעה שלילית מרחיקת לכת על השוויון והנגישות לשירותי רפואה

באוכלוסייה.

בעלות גבוהה יותר, והרחבת אי השוויון המשמעות לאזרח: שירות פחות טוב

בתחום הבריאות צעדי מדיניות

עשתה עבודה מקצועית )"וועדת גרמן"( הוועדה לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית

טובה, אשר יכולה לספק בסיס ראוי לגיבוש מדיניות בהמשך, לצד עבודה משלימה

קרון המסדר הראשי שעל י. העחברתיים וערכיים נוספים-והכנסת שיקולים כלכליים

שיש לשקם את מערכת הבריאות הציבורית כך שרוב נפעל בתחום הבריאות הוא ופי

רובו של השירות יינתן במסגרת מערכת זו בצורה מיטבית ושוויונית לכל אזרחי

גיבוש של תכנית רב שנתית המגובה בתקציב רב השנתי אמין, הדבר יצריך המדינה.

גתי לפערים התקציביים שנוצרו, יחזיר את האמון במערכת, אשר ייתן מענה הדר

רך לנדוד לעבר הפתרונות הפרטיים. כמו כן, הדבר יצריך חיזוק של יפחית בצו

הרגולציה ושל משרד הבריאות כגוף המופקד על כך, בפרט אל מול עצמתם הרבה של

כמה בתי חולים ממשלתיים.

מלאה כל שעות היום פהתמריצים לפעילות רצימתן ו תקציביםהקצאת .1

לאורך כל יוםבהם , תוך נוכחות רופאים מומחים הציבוריים בבתי החולים

הדבר יאפשר בין היתר קיצור תורים, ניצול של תשתיות יקרות, . העבודה

ושיפור איכות הטיפול.

בבתי החולים הציבוריים. מניעת שר"פ .2

48

מצום הצורך למתן שירות איכותי בסל הציבורי וצ קופות החוליםתמרוץ .3

באופן עדכון נוסחת הקפיטציהבפרט, בביטוחים המשלימים והפרטיים.

לחסוך עלויות כתוצאה מהסטת תמריץקופות החולים לא יהיה לש

מטופלים לייעוץ או ניתוח במערכת הפרטית.

והקהילה. רפואת המשפחההרחבת תפקידה, זמינותה ואיכותה של .4

מים והמסחריים, צמצום תפקידם בין הביטוחים המשלי מניעת כפילויות .5

והפסקת הסבסוד הצולב הגלום בין בחירת המנתח ובחירת היועץ לבין

שאר רכיבי השב"נ.

.על המערכת הציבורית והפרטית חיזוק הרגולציה .6

וקיצור משך ההמתנה חדרי המיוןהקצאת משאבים ייעודיים לחיזוק .7

לטיפול ראשוני בהם.

,MRIיתוחים, בדיקות נבחרות )לרבות משך תורים לנ איסוף ופרסום נתוני .8

CT 'שונים בארץ באופן שקוף במקומות( ולייעוץ עם רופא מומחה וכו

.ונגיש לציבור

49

50

בשווקים המקומייםותחרות יוקר המחייה .3-ב

בישראל היה אחד הגורמים המרכזיים לפרוץ המחאה החברתית של קיץ יוקר המחיה

לות על המשפחה בישראל בתחומי שירותים . מלבד העלויות הגבוהות המוט2011

, חלק מרכזיים )כגון חינוך ובריאות, עליהם דובר בפרקים הקודמים( חברתיים

סובלים מחוסר תחרות מוצרים והשירותים שהצרכן רוכש בשוק המקומימשמועתי מה

עבור ענפי משק רבים המייצרים בעיקר ממחירים גבוהים במיוחד. מספקת, ועל כן

ללא סחר משמעותי עם שכנותיה הגיאוגרפיות. ןקט משק נהמי, ישראל הלשוק המקו

מסייעים )כגון מזון, פיננסיים ואחרים( בחלק מענפים אלהקיומם של יתרונות לגודל

ועל מתבטאת בהעדר תחרות אפקטיבית מצידה וזו בשווקים,ריכוזיות להיווצרות של

.מחירים גבוהיםבכן

ברג פרש משנה סדורה באשר למקורות הריכוזיות פרק יוקר המחיה בדו"ח טרכטנ

חלק מן ההמלצות יושם 39במשק הישראלי ובאשר לדרכים הראויות להתמודד מולה.

הטיפול במונופול המלט "נשר", הקמת חטיבת התחרותיות ברשות : בהצלחה

. אולם,ההגבלים העסקיים ומתן סמכויות למחקר שווקים לממונה על הגבלים עסקיים

הטיפול הממשלתי בעדכון נוסחת הפיקוח על יושם כלל או יושם חלקית: חלקן לא

מחירים נמשך עד לעת הזו, טרם בוצעה רפורמה יסודית במכון התקנים הממשיך

להוות חסם סחר מרכזי ליבוא, טרם הוטל פיקוח על מחירי גז הבישול בצובר ועוד.

ובא להוסיף ,נברגבדו"ח טרכט לפרק המקביל הפרק הנוכחי מסתמך ומהווה המשך

צעדי באנו נתמקד .מהתפתחויות שחלו מאזנקודות מרכזיות המתחייבות יועל

בצעדיםגם , וספציפייםענפים ב לקידום המאבק ביוקר המחייהמעשיים מדיניות

רוחביים.

http://hidavrut.gov.il/content/4170לפרק המלא של ועדת טרכטנברג על יוקר המחיה: 39

51

צעדי מדיניות בתחום יוקר המחייה

ת לשווקים קרן לעידוד כניסת פירמות חדשותחרות בשווקים מקומיים: ד ודעי .1

בחינת רכיבי הוצאות משקי הבית מלמדת שיוקר המחיה מתפזר לא תחרותיים.

אקטיביים להגברת התחרות בכל -נקיטת צעדים פרו –על פני שווקים רבים

אחד מהם הייתה מצריכה מאמץ רחב הקף והקצאת משאבים רבים מאוד מצד

ים כלי גנרי בר יישום. על כן מוצע להקהנו הדבר ספק אם הממשלה, עד כי

לעידוד כניסה, כאשר השוק עצמו יעשה את המלאכה בתמיכת הממשלה:

או קטניםו/מצד שחקנים חדשים קרן ממשלתית לעידוד תחרות תוקם,

בהם שוררת תחרות מועטה )יש דרכים מקובלות להגדיר בשווקים

הש"ח תעניק תמיכה )חלקיון לימ 100 בהיקף התחלתי שלקרן ה. זאת(

( ליזמים חדשים ועסקים קטנים מדינה בערבות הבמענק וחלק

המבקשים להיכנס לתחרות בענף ריכוזי.

השוק שיצביעו על הוהם אל יםהיזמים יתחרו ביניהם על קבלת המענק

)בלבד שהשוק עומד בקריטריון של תחרות בו הם מבקשים להתחרות

. מועטה(

עסקית, מבחני התמיכה יכללו את גודל השוק, את סבירות התוכנית ה

. וכדומהאת התרומה הצפויה לציבור

ותהיה תלויה באבני דרך )נתח שוק מןזפרש על פני תהתמיכה ת

(. התמיכה תינתן הן וכו'שיושג, שיעור ממוצע של ירידת מחירים

לתעשייה מקומית והן ליבואנים.

תאפשר תחרות –, בתמיכת הממשלה ליצרני מזון קטניםארצית רשת הפצה .2

בעקבות דו"ח וועדת קדמי תוריד מחירים לצרכן. הגדולים, ו מול היצרנים

)אשר הוקמה בעקבות דו"ח טרכטנברג( נכנס לאחרונה לתוקף חוק המזון,

הכולל בין היתר עידוד יצרני מזון קטנים ובינוניים ורשתות שיווק מזון

קטנות. הדבר מהווה צעד משמעותי בכיוון הנכון, אבל לא מספיק: אחד

לים העומדים בפני יצרנים קטנים הנו העלות הגדולה של ההפצה החסמים הגדו

52

להגיע לנקודות המכירה יש צורך לפרוש רשת לוגיסטית רחבת הקף מנת-לע –

מצדיקה את עצמה עבור יצרן בודד בעלת יתרונות לגודל עצומים, אשר לאו

מספר רב של יצרנים שתשרת הפצה על כן מוצע לתמוך בהקמת רשת קטן.

ך שהחיסרון לגודל לא יהווה מכשול. קטנים, כ

, 40מאודגבוהים הנגבים בקרנות הנם דמי הניהול ברור כי הפנסיהבתחום .3

"נהנה" . אלא שמרכיב זה יוקר המחייהמוהדבר מהווה מרכיב לא מבוטל

לא מודע לו, שכן דמי הניהול לא לרוב האזרח מטבעו מחוסר שקיפות במובן ש

נגרעים מהסכום שיעמוד לרשותו לעת אלאמהכיס באופן שוטף, משולמים

מסלול בסיס שיוצע לכל האוכלוסייה בדמי ניהול לפיכך מוצע ליצור פרישה.

מינימליים ומפוקחים.

מחקות מדד"יורכב כולו מסל של תעודות מסלול זה "(indexed

funds), בדומה ל ללא ניהול אקטיבי ואג"ח מיועדות, מזומן(-

Vanguard .)בארה"ב

מתוך מספר שתנות על פני זמן לפי גיל המבוטח, לה יוכלהסל הרכב

אפשרויות קבועות מראש.

כך ייווצרBenchmark דמי למסלול "עוגן" המהווה החוסך, לתועלת

)בעלי תוחלת ושונות גדולות הניהול שניתן לגבות במסלולים אחרים

. שהלקוח יוכל לבחור מהםיותר(

בכל לכל החוסכים ירת המחדלברוחובה כמסלול ייקבע מסלול זה

.2016החל משנת הקרנות

נוספים, לפתח ערוצי אשראיבכמה חזיתות כדי בתחום הבנקאות יש לפעול .4

מוסדיים להגיע לידי גופים היאפשרו לסכומים העצומים שהצטברו באשר מחד

:המערכת הבנקאית הקשיחהמשקיעים מן השורה, ומאידך יעקפו את

את אבסולוטית, ויחסית לאלו שנגבו בבנקים לפני רפורמת בכר. דמי ניהול מופרזים אלה מזינים 40

השכר הגבוה של בכירים בגופים המוסדיים.

53

בנק במתן אשראי לקמעונאיים ועסקים קפותחיזוק פלטפורמות עו

תמיכה ממשלתית בהקמה והתרחבות של פלטפורמות :קטנים ובינוניים

מהפכני )הדבר תופש תאוצה בעולם, ונחשב לערוץ P2P אינטרנטיות

ראה למשל –שעשוי לאתגר את השליטה של הבנקים

https://www.lendingclub.com/) ; הקמת שינויי חקיקה שיאפשרו

ועידוד הכנסת מקורות כספיים ;ייעודיות סחירות רנות אשראיק

החוסכיםשכספי מהגופים המוסדיים לתוך הפלטפורמות הללו כך

. יתועלו לאשראי לציבור

הוציאה חלק ניכר מהמקורות שרפורמה זו בעוד :השלמת רפורמת בכר

סיכוני עלהכספיים למתן אשראי מהבנקים, לא נבנתה תשתית מידע

, שני מרכיבים גבייה מפרטים ועסקים קטנים ניגם לא מנגנוי ואשרא

. לכן מוצע לפעול בדחיפות קריטיים כדי שיתפתח שוק אשראי יעיל

בנק ב( Credit Bureauמאגר נתוני אשראי לא אישי )להקמה של

ישראל שיאפשר כיול מודלים סטטיסטים על סדרות נתונים לא מזוהות

אישית לכל דורש.

תינתן לביזור הריכוזיות במערכת הבנקאיתול אקטיבית על מנת לפע

איגוח תיקי משכנתאות ו/או תיקי ברורה לבנקים קטנים בהעדפה

שני הבנקים הגדולים.לעומת , אשראי

הממשלה הפגינה אזלת יד שיטתית מאז גילויי המאגרים הגז הטבעיבתחום .5

נקודתי כל פעם הגדולים מלפני חמש שנים ויותר, שבאה לידי ביטוי בטיפול

בהיבט אחר של הסוגיה, ובהימנעותה מראייה מערכתית וגיבוש מדיניות

בהתאם. הכמויות האדירות של גז שהתגלו במעמקי הים התיכון מול חופי

ישראל הנו הגילוי המשמעותי ביותר של משאב טבעי עבור המשק. אולם,

לכל הסוגיות במקום לייחד לכך כוח משימה רב תחומי שימפה ויציע פתרונות

-העולות מגילוי זה כמקשה אחת, הממשלה הקימה סדרה של וועדות צרות

מנדט, ובסופו של יום מצאה את עצמה מתמודדת עם הופעתו של מונופול

54

כאילו שהדבר בא עליה בהפתעה. כעת לא נותר אלא להפיק לקחים ולפעול

כדי למזער נזקים, כדלקמן:

ז באמצעות שימוש באמת מידה על מחירי הג פיקוחייקבע מנגנון של

(benchmark בינלאומית רלוונטית ומותאמת לישראל, בין כמחיר )

בסיס ובין כשיעור שינוי לפי העניין. זאת כיוון שכל מהלך לשינוי מבני

אינו וודאי, ייקח זמן, ואין להניח שבסופו של יום תושג תחרות מספקת

כדי להביא למחיר סביר לצרכן ולתעשייה בישראל.

בין תמר, לוויתן ושדות להפרדת האחזקותיחד עם זאת יש לחתור

כריש ותנין, תוך יצירת לפחות שלושה ספקים עצמאיים )ובלבד

שמהלך כזה יהיה מעוגן היטב משפטית(. אין לפסול פתרונות של מכר

בנפרד ממאגר המוחזק במשותף אך יש לאשר הקמת איגודי צרכנים

ים כך הצרכנים יוכלו לצבור כוח לרכישה משותפת מול אותם מוכר

ח מול מיעוט המתחרים במכירת הגז.מיקו

55

56

מערך הרווחה והטיפול בעוני .4-ב

תיאור ואבחון המצב הקיים

כלכלי ירוד, -של אדם או משפחה במצב סוציו ועוני הנו ביטוי כוללני להימצאות

ברמה שלע רף העוני נקבבישראל סטנדרט יחסי או אבסולוטי )בהשוואה לבפרט

בא לידי ביטוי עוני , הנמוכה מלבד רמת ההכנסה. (מחצית מההכנסה החציונית

דו"ח המוסד ע"פ רמה סבירה של דיור, בריאות, סיעוד, תזונה, וכדומה. היעדר ב

שיעור %18.6,41עמד על 2013שנת ב , אחוז המשפחות החיות בעונילביטוח לאומי

-שיעור זה פירושו שב .OECD-מדינות הבין אחד מהגבוהיםו, כשלעצמוגבוה מאוד

נפשות, מהן 1,658,200משפחות עניות, המונות 432,600חיו בישראל 2013

. ילדים 756,900

, הנו אחת הבעיות המרכזיות של החברה בישראל עוני בממדים כאלהאין ספק כי

עוני נוטה להנציח את .ואף על החוסן הלאומי חברתי-המשליכה על כל היבט כלכלי

, מביא לתחלואה גבוהה יותר נאותים ים לרכוש חינוך והשכלהיעצמו, פוגע בסיכו

-כתם מוסרי לא רק מהווה בעוני מצויות מהמשפחותחמישית כש העובדהוכדומה.

של המדיניות מתמשךכישלון עדות ל, אלא גם כולה ערכי על החברה בישראל

רה מעצמו ואיננו גזירת לא קו כה גבוהעוני אכן, .חברתית שהובילה לכך-הכלכלית

טוב מאוד בהשוואה שמיים, בטח לא במדינה אשר מצבה המאקרו כלכלי הנו

תולדה של תהליכים שבחלקם הגדול הנם בשליטת עוני כזה הנו – בינלאומית

, וזאת כאשר הנתונים הקשים מתפרסמים שנה אחר שנה כך שאי אפשר הממשלה

לטעון שהתופעה לא ידועה.

, הונהגה בישראל מדיניות של עידוד תעסוקה כאמצעי פרואקטיבי בשנים האחרונות

לחילוץ מעוני. במסגרת זו יושמה תכנית מס הכנסה שלילי וניתנו תמריצים ליציאה

לעבודה בקרב מקבלי הקצבאות. מדיניות זו נדרשה גם לאור שיעורי השתתפות

, אבל יש להתייחס לירידה 2013-ב %18.6-ל 2009בשנת %20.5 -אמנם שיעור העוני הנמדד ירד מ41

. 2012-זו בזהירות, שכן שיטת המדידה הנהוגה ע"י הביטוח הלאומי השתנתה כבר ב

57

ם באוכלוסייה נמוכים יחסית בכוח העבודה שהיו בשנים קודמות בקרב מגזרים שוני

)בייחוד גברים חרדים ונשים ערביות( אשר העיבו על פוטנציאל הצמיחה של המשק.

התרשים הבא מצביע על שיפור מתמשך בשיעורי התעסוקה בייחוד בקרב מגזרים

:42ששיעורי העוני בהם נוטים להיות גבוהים

מצביעים ם ועד היו 1999נתונים על הקשר בין תחולת העוני ושיעור התעסוקה משנת

, לפחות עבור כלל האוכלוסייה. תוצאות מובהקות פחות לא מבוטלתעל הצלחה

נתקבלו עבור האוכלוסייה הערבית ואילו עבור האוכלוסייה החרדית דומה שמוקדם

.43מידי לבסס מסקנות על הנתונים הקיימים

. 14, עמ' 2013ת דו"ח ממדי העוני והפערים החברתיים של הביטוח הלאומי לשנ 42

http://www.btl.gov.il/Publications/oni_report/Documents/oni2013.pdf

55-54שם, עמ' 43

58

צות את , דומה שמדיניות זו קרובה למהגבוהים שכבר הושגולאור שיעורי התעסוקה

ותרו עובדה שרבים נכמו כן יש לתת את הדעת ל ;מעוניעצמה ככלי מרכזי לחילוץ

נע סביב של אותם שכירים עניים במעגל העוני גם לאחר היציאה לעבודה )מספרם

המעבר ממצב של לפעול כדי להעצים את הכדאיות של בפרט, יש .(44אלף נפש 270

כיום המעבר .disregard -סוגיית ה מה שקרוילקבלת שכר מעבודה, קבלת קצבאות

העבודה, כיוון שרובו של השקל השולי משכר מתקזז פוגע לעתים במצטרפים לשוק

לא פותחו די כלים נוספים, במקביל , מעבר לכךע"י אבדן קצבאות והטבות נלוות.

למדיניות עידוד התעסוקה, שיתנו מענה למי שנמצאים בעוני מתמשך ולא מסוגלים

לכך שעבור קבוצות אוכלוסייה רבות, העוני עדות. התרשים הבא מביא לצאת לעבודה

:45ארוך ומתמשך יאינו תופעה חולפת או נקודתית, אלא מצב קיומ

. סה"כ שכירים בקרב האוכלוסייה הענייה נטו.57בעמ' 19שם, לוח 44

. 40, עמ' שם 45

59

להיערך אליו, הוא התארכות שעל מדינת ישראלשל מדיניות חילוץ מעוני נוסףהיבט

יצירת ל גיש לדאועניים, התוחלת החיים. לאור הגידול בשיעורי התעסוקה בקרב

חיסכון פנסיוני עבור עובדים אלו על מנת להימנע מדחיקתם למעגל העוני בהגיעם

נועדה להתמודד עם 2010החובה שהונהגה בישראל בשנת לגיל הפרישה. פנסיית

, בפרטלמכלול ההיבטים של הסוגיה. נאותסוגיה זו, אולם היא אינה מספקת מענה

, לא יספיקו המוגבלותואפשרויות ההשקעה הנמוכה קיים חשש שלאור סביבת הריבית

ישההפרשות השוטפות של אותם עובדים לקיום בכבוד בעת פרישתם. בהקשר זה

כי הקצאת האג"ח המיועדות מטעם ממשלת ישראל לחסכון ארוך הטווח נעשית לציין

(. במצב זה בעלי שכר גבוה 30%לפי שיעור קבוע מסך ההפרשות הפנסיוניות )עד

יש לשקול שינוי במדיניות כך משמעותית יותר בחסכון ארוך הטווח. נהנים מהטבה

, כלומר, תיועד בשיעורים גבוהים יותר פרוגרסיביע"פ עקרון שהקצאת האג"ח תהיה

.לבעלי שכר נמוך

צריכה להיעשות במספר חזיתות בו זמנית: מחד, התמודדות עם תופעת העוני ה

ות שמעיקות על כלל החברה בישראלאותן בעיות מרכזימהמשפחות העניות סובלות

כך לגבי דיור, חינוך, בריאות ויוקר המחיה. על כן טיפול והקלה בבעיות אלו יטיבו –

כאמור, . נפגעים יותראת לאור העובדה שהם ש, ואף ביתר האוכלוסייה הענייהגם עם

60

על מדינת ישראל לספק פתרונות דיור לכל קבוצה באוכלוסייה, ובכלל זה גם לרובד

ציבוריים בריאותהנגשת שירותי כלכלי; כך גם לגבי -הנמוך ביותר במדרג הסוציו

חינוך ועוד. כמו כן, חלק שוויון הזדמנויות ב, ללא עלות לפרטלכל מגזר באוכלוסייה

משמעותי של אוכלוסיית העניים מרוכז במגזר הערבי ובמגזר החרדי, ואלה דורשים

ם, ולא רק בגלל שרבים בקרבם מוגדרים מדיניות מקיפה המותאמת למאפיינים שלה

46עניים.

המרכזיות וגם לאחר מתן מענים לריכוזים בעיותאולם, גם לאחר התמודדות עם ה

, הגרעין הקשה, אותו כשלעצמו של עוני יםמעגל והמגזריים הגדולים, עדיין יוותר

עוד. פתרונות רוחביים בדיור, בריאות או סיגם לאחר מתן עוני שלא ניתן להכניעו

כלים אפקטיביים לפתחזה, והפנימי האלה המצויים במעגל אתשחשוב לזהות מכאן

למגר את העוני אצל בפרט, מדינת ישראל צריכה לעשות כל מאמץ כדי לטיפול בהם.

האוכלוסייה הפגיעה וחסרת האונים ביותר. אין דבר שהם זו . הגדרתית קשישים

ואין אנו יכולים לשאת כחברה את יכולים לעשות כדי לחלץ את עצמם מהמצוקה,

חרפת אביונם.

תחולת העוני בקרב קשישים בישראל, לפני תשלומי העברה ומיסים , 2013נכון לשנת

)במונחי מספר %28.7 לעומת %44 –מזו של כלל האוכלוסייה 1.5 היא גבוהה פי

י מעונעם זאת, על פי נתוני הביטוח הלאומי, תשלומי ההעברה מחלצים . 47נפשות(

מראה על אפקטיביות . שיעור זה מונחי משקי בית(ב) מהקשישים שהיו בסיכון 52%-כ

הגבוה ביותר של חילוץ מעוני באמצעות תשלומי ההעברה בקרב הנוגדולה, ו

48האוכלוסייה כולה.

ראו העבודה שנערכה בעבור עיריית ירושלים בנושא ההתמודדות עם חילוץ מעוני בהקשר תרבותי 46

http://jiis.org.il/.upload/stragjerus.pdfוחברתי:

ל, במחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה: וכן על התמודדות עם אפליית ערבים בשוק העבודה בישרא

http://www.idi.org.il/media/2459609/PP97.pdf

לדו"ח ממדי העוני והפערים החברתיים של הביטוח 3במונחי נפשות ולא משפחות. מקור: נספח 47

, 2013הלאומי לשנת

http://www.btl.gov.il/Publications/oni_report/Documents/oni2013.pdf

. 28, עמ' 2013דו"ח ממדי העוני והפערים החברתיים של הביטוח הלאומי לשנת 48

http://www.btl.gov.il/Publications/oni_report/Documents/oni2013.pdf .

61

מן 21%השני של המטבע הוא שגם לאחר תשלומי ההעברה, עדיין נותרים הצד אולם,

וסיף את העובדה שלקשישים יש לרוב הוצאות ייחודיות, לכך יש לה .הקשישים בעוני

בעיקר בתחום הבריאות, שעלויותיהן גבוהות במיוחד כגון טיפולי שיניים והשתתפות

מהווים נטל כבד על הוצאות משקי הבית אשר עצמית בתרופות ובטיפולים רפואיים,

49שלהם.

תחום הסיעוד

השנים הקרובות. 20-עצמה ב האוכלוסייה המבוגרת בישראל צפויה להכפיל את

מכלל האוכלוסייה, הוא צפוי 10%לאחר שנים רבות בהן שיעור הקשישים עמד על

בקרב האוכלוסייה המבוגרת בתפקוד אחוז המוגבלים .14%-שנים לכ 15לעלות תוך

ההוצאה כיום, .אף היאעולה הםכמו כן תוחלת החיים שלו ,הולך ועולה עם השנים

ממנה הינה באמצעות 40%-כאשר כ ₪מיליארד 11-עומדת על כהלאומית על סיעוד

ביטוח סיעודי מסחרי שיעור הבעלות עלישראל מובילה את העולם ב מימון פרטי.

מסגרות הטיפול העיקריות בקשיש הסיעודי מכלל האוכלוסייה. 60%-אשר עומד על כ

:הנן

מהתשושים 33%באחריות משרד הרווחה והשירותים החברתיים. רק –תשושים

₪מיליארד 0.3-מקבלים סיוע מהמדינה. סך העלות הציבורית הינה כ

)מחצית מהשתתפויות עצמיות(.

160יקבלו 2015באחריות הביטוח הלאומי. בשנת –טיפול סיעודי בקהילה

ארד ימיל 5.6אלף קשישים גמלת סיעוד מהביטוח הלאומי. אומדן העלות הינו

ר רמות תלות ומושפעת גם מהכנסתו של . גמלת הסיעוד ניתנת לפי מספ₪

מהקשישים שעברו שבץ מדווחים על הכבדה %50ראו למשל במחקרם של גרוס ואח', המדווחים כי 49

ויתרו על טיפול בשל עלויות 6%-ויתרו על תרופות ו 10%משמעותית של הוצאות ההשתתפות העצמית,

ההשתתפות העצמית:

https://www.btl.gov.il/SiteCollectionDocuments/btl/Publications/SocialSecurity/6

6/article4.pdf

62

לא –פעמים השכר הממוצע במשק 1.5-הקשיש )כאשר מי שהכנסתו גבוהה מ

מקבל גמלה(.

אלף מאושפזים 13-באחריות משרד הבריאות. כיום ישנם כ –אשפוז סיעודי

. עלות של מאושפז ₪מיליארד 2-במימון משרד הבריאות בעלות של כ

(. 25%לחודש )ממוצע ההשתתפות העצמית הוא ₪אלף 12-למדינה הינה כ

מבחני ההכנסה של משרד הבריאות כוללים את הכנסת המאושפז, בן/בת זוגו,

.50ילדיו וכן נכסיו

באחריות קופות החולים ומיועד למוגבלים בתפקוד -טיפול סיעודי מורכב

מאושפזים 1,400-אשר במקביל סובלים גם מבעיה בריאותית משמעותית. כ

ליום(. ₪ 110-בשנה )השתתפות עצמית של כ ₪מיליארד 0.3-ת של כבעלו

הרווחהו העוני, הסיעוד בתחום צעדי מדיניות

לצמצום שיעור מוגדר יעדבעיית העוני חייבת טיפול מערכתי ארוך טווח. ייקבע .1

כלכליים המוצגים -, אשר יתווסף ליעדים המקרובקווי היסוד של הממשלה העוני

בתקציב המדינה.

אפס קשישים מתחת לקו העוני. הדבר יעשה ע"י מעבר לכך, נקבע כבר עתה כיעד .2

העלאת הקצבה לקשישים הנותרים עניים גם לאחר תשלומי ההעברה השונים

שמספקת המדינה כיום. התוכנית תופעל תחילה ביחס לאותם אלו המתקשים

על פי .70הקשישים מעל גיל –במיוחד לסייע לעצמם על ידי תעסוקה חלקית

)בהגדרה קשישים 167,000-חיו בישראל כ 2013נתוני הביטוח הלאומי, בשנת

עומק העוני הממוצע תרו עניים גם לאחר תשלומי ההעברה. שנולפי גיל פרישה(

. על בסיס נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אנו מעריכים 25%-עבורם היה כ

דרשת על מנת להביאם אל . תוספת הקצבה הנ70נמצאים מעל גיל מהם 70%-שכ

מהמאושפזים בוחרים לממן את השירות באופן פרטי לחלוטין )עלות אשפוז של %30יש לציין כי 50

בחודש(. ₪אלף 15מעל

63

בממוצע, ) .בית-למשקלחודש בממוצע, ₪ 1,200-מעל קו העוני עומדת על כ

.במשק בית בגיל הרלוונטי( נפשות 1.61 ישנן

הסדרה כוללת של תחום הסיעוד: .3

יחיד סיעוד מוקדהקמת -לתיאום בין כלל הגורמים "סיעוד חמ"ל"הקמת

(one stop centerלקשישים ) אל ד את כלל המענים הסיעודיים אשר יאח

מבחני זכאות אחידיםמול הקשיש הנזקק לכך, יפשט את ההליכים, ידאג ל

תנאי שיפור )כמו גם לזמינות עובדים סוציאליים יטפל ב, ולמיצוי זכויות

עובדים זרים, ועוד. השגת ב, (העסקתם

הסדרת האחריות להספקת שירותי האשפוז לחולים סיעודיים וסיעודיים

רכבים בין משרד הבריאות וקופות החולים.מו

.שמירת זכויות הביטוח הסיעודי במעבר בין קופות חולים

בסל של קשישים על איכות החייםהכללת טיפולים ואבחונים המשפיעים .4

., כולל טיפולי שינייםהבריאות

הקמת חמ"ל לתיאום בין כלל הגורמים. פיקוח על אנשים עם מוגבלויות: .5

.הכשרה מקצועית מתאימהוהעסקה הוגנת, כדי להבטיח מקיף מהלךהוסטלים;

הגדלת ההטבה במסלול מס הכנסה שלילי לאנשים עם מוגבלויות.

"( ושל דיסרגרד"-הקצבה )ההפחתה הדרגתית של שיאפשרו כללי קיזוזקביעת .6

באופן שיאפשר השתלבות (, בדומה למנגנון מס הכנסה שלילי)ההטבות השונות

. לאוכלוסיות מסוימות )כגון חד הוריות(, יש לקבוע הולמת והשתכרות בתעסוקה

סכום דיסריגרד גבוה יותר.

חלוקה מחדש של האג"ח המיועדות לפנסיה במתווה פרוגרסיבי. .7

64

65

III . צמיחה מכלילהשוויוניתהרגל השנייה: צמיחה ,

המשפחה בישראל של ו המרכזיות המעיקות על הפרטבבעיות הפרק הקודם עסק

אך גם לאחר שנצליח להביא פתרונות ופירט את צעדי המדיניות לטיפול בהן. ,2015

הרי בעיות אלו –בתחום הדיור, יוקר המחיה, העוני וכדומה, זה יהווה רק צעד ראשון

תנאי הכרחי אך לא מספיק לעתיד פתרונן הנו לא היו צריכות להיות שם מלכתחילה!

מדיניות כלכלית מוטעית מתוצאה רו כשנוצכן, נדע לרפא את החוליים .טוב יותר

במהלך השנים האחרונות, אבל מה הלאה? איזה אפיקים של התפתחות ויהירה

מה טומן עבורם תוהים , וכעת משפחהששירתו, למדו, הקימו פתוחים בפני הצעירים

ביטוי למחיר המילקי, אלא לאבדן תקווה העתיד? צריך להבין שתופעת ברלין איננה

, ועל כן חובתנו לא רק לספק מענים לבעיות מיותרות אלא ירים אלהמצערבים עבור

למאמץ, למגרש הוגן נאותהופקים להגשמה עצמית, לתמורה לפתוח אגם ואף בעיקר

. של הזדמנויות לכול

אבל צמיחה זו לא התרחשה 51המשק הישראלי צמח בהתמדה בעשורים האחרונים,

זרים באוכלוסייה. תרמה לכך השקפה במקביל בכל ענפי המשק ולא הגיעה לכלל המג

הדוגלת ב"צמיחה מחלחלת", שלפיה מספיק לדאוג לצמיחה במשק ברמת המאקרו,

ללא קשר היכן הצמיחה מתרחשת, שכן פירותיה יגיעו בסופו של דבר לכלל

האוכלוסייה. כבר זמן רב שאנו יודעים שעיקר הצמיחה "חלחלה" רק עד פתח ביתו

ך לא רק שלא צמצמה פערים אלא הרחיבה אותם ותרמה של העשירון העליון, ובכ

להגדלת אי השוויון.

אופק של כאן מציעיםאנו אשר אבד עליה הכלח, כנגד השקפת "הצמיחה המחלחלת"

.(inclusive growth or inclusive prosperity) מכלילהצמיחה –שוויונית צמיחה

מצמצמת צמיחה שמאתנו, צמיחה שממצה את הפוטנציאל האישי של כל אחד ואחת

פתח צמיחה שת ;יההנות מפירותילכלל האזרחים ל תאפשראת אי השוויון בחברה ומ

אליו התווספה 2000להוציא רבעונים ספורים בעשור האחרון ובשנים שלאחר משבר ההייטק בשנת 51

האינתיפאדה השנייה.

66

עידן חדש בו המשק צומח מלמטה מעלה, כפרח בר אחרי גשמי ברכה, ולא מצפה למן

.משמיים שמתאדה טרם הגיעו לאדמה

זו תופעה כלל –חשוב לציין שהאכזבה מ"צמיחה מחלחלת" איננה רק נחלתנו

עולמית, שכן אי השוויון גדל ברוב ארצות המערב לממדים חסרי תקדים המאיימים על

. גישת "הצמיחה המכלילה" תופסת תאוצה בכל עבר, המרקם החברתי והדמוקרטי

, הנותנת וחדשנית יתחברתית עדכנ-והופכת לאבן שואבת לעיצוב השקפה כלכלית

על כן הגישה המוצגת כאן על שלל צעדי המדיניות המוצעים 52מענה לאתגרי השעה.

. להשתתרום יתכןעולם, נעזרת בה ואף ב ת היקףרחבבמגמה היטב משתלבת

קשה להגזים מנועי הצמיחה של המשק אינם מתמצים רק במגזר העסקי ובפעילותו.

שאמור ליצור את התנאים המתאימים ציבורי חשיבות תפקודו האפקטיבי של מגזרב

להנגיש לאזרח הכלים כדי שיוכל לתרום להקים את התשתיות, ולפעילות הכלכלית,

–הצורך בלקיחת אחריות על ידי המדינה דן הרחבה על . הפרק הקודם את תרומתו

פרט מהם הצעדים הנדרשים על מנת שהמגזר הציבורי יוכל, הלכה נפרק המשך הב

לפעול על מנת לעמוד בציפיות אלו.ולמעשה,

א. קידום צמיחה מכלילה

רמתאבל זה קרה ב בשיעורים סבירים צמחאכן בעשור האחרון המשק כאמור,

מאז :, זה בא לידי ביטוי בנתונים על הכלל אבל לא על הפרטמאקרו ולא במיקרוה

,דבלב 4.5%-אך השכר הריאלי עלה ב 24%-התוצר הריאלי לנפש עלה בכ 2004

save-capitalists-http://www.nytimes.com/2015/01/21/opinion/can-ראה למשל: 52

capitalism.html?_r=0

-Inclusive-on-Commission-the-of-www.scribd.com/doc/252423889/Reporthttp://

Prosperity

67

בות הפערים ח, וזאת תוך התר53קפא על שמריו בחמש השנים האחרונות למעשהו

:200154כלכליים בפרט מאז -הסוציו

עבודה תמורה לההצמיחה במשק לא התבטאה בעליית רוב רובה שלמשמעות הדבר ש

כך בנינו משק צומח אבל לא חברה משגשגת, הקמנו . התמורה להוןאלא בעליית

הגדלנו את העוגה אבל יצרנו ,לא עובדים שנהנים מפירותיהןחברות מצליחות אבל

פערים בלתי נסבלים בחלוקתה.

בעת הגשת תקציב המדינה לממשלה, הנתון הראשון שמוצג ושעולה בראש שמחתה

לא נערך דיון לאן ולמי הולכת הוא שיעור הצמיחה של המשק כולו, אך בשום שלב

יש לבחון ,אבל .י לעליה ברמת החייםצמיחה היא אכן תנאי הכרחהתוספת לעוגה.

. עד , ולא רק כמה המשק צומח בכללותומי נהנה מכךובפועל, מתרחשתהיכן הצמיחה

הציפייה .מוכוונת אך ורק ל"כמה" ולא ל"מי"המדיניות הכלכלית הייתה ,כה

נידונה מראש לכישלון. ,מעשה-שהממשלה תוכל לחלק מחדש את העוגה לאחר

. מקור 2014-2004, בין השנים 2010התוצר לנפש, במחירי שוק מצד ההוצאה, במחירים קבועים של 53

הלמ"ס מאגר הנתונים המרכזי. מדד השכר הריאלי החודשי למשרת שכיר, בנק ישראל, סדרות נתונים,

החודשים הראשונים בלבד. 8חושב על סמך 2014, ממוצע IRW.Mרה סד

12ראו: הביטוח הלאומי: התמורה לעבודה ותרומתה לחילוץ מעוני: ישראל בראיה בינלאומית, עמ' 54

l/Publications/research/Documents/mechkar_119.pdfhttp://www.btl.gov.i

68

בו ,אך צר וממוקדמתקדם ומשגשג אחדשני משקים: משק נוצרו למעשה ,כך

מורכב ברובו מסקטור השירותים והתעשייה המתרחשת רוב הצמיחה, ומשק שני

אשר הנם רוב רובם של ) הצמיחה מעטה ורווחתם של העובדים בהם בוהמקומית,

55ההייטק,המשק האחד מורכב בעיקרו מסקטור , לא משתפרת. (העובדים במשק

56.(2013)נכון לשנת מיליון השכירים במשק 3-כעובדים מתוך 270,000ק רמעסיק ה

מובילה בעולם בשיעור עובדי ההייטק, אך בעוד שבמדינות מפותחות אמנם ישראל

הגבוה אחרות התפוקה והחדשנות גבוהות גם בענפי המשק האחרים, בישראל הפריון

57.ובענפי הייצוא מרוכז רק במובלעות הסטרטאפ

זה מצריך ., לצמיחה לכולצמיחה מכלילהכאמור לאנו חותרים ,אתלעומת ז

מהממשלה:

חדשנות ומו"פ, בהכשרה, בהשקעה בכל ענפי המשק, בכל אזור: בהון האנושי ו .1

טכנולוגיות מתקדמות.בהון פיזי, ב

הנם חיוניים לצמיחה רוחבית, ואשר קידום העסקים הקטנים והבינוניים, אשר .2

באשראי, בתנאים סוציאליים וביחס של השלטונות סובלים זה שנים מאפליה

כלפיהם.

שוויון. הצמצום אי תוך תנאי העסקת עובדים, בשיפור .3

שיפור תפקוד המגזר הציבורי כדי ליישם כל אלה. .4

אך צריך לציין שכל זה יואיל אך מעט ללא היווצרות אחד מאלה, בכלנדון בהמשך

ירחיק את האיום של הפניית גב כלכלית בר הדשיפור מעמדנו בעולם: ואופק מדיני

גם מעוד כמה תעשיות ייצוא שאינן הייטק, וכמו כן גם מחלקים של הסקטור הפיננסי.55

: 12.32, לוח 2014מתוך שנתון סטטיסטי לישראל 56

http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st12_32&CYear=2014

להשוואה הבינלאומית: 12.54וכן לוח

l/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st12_54x&CYear=2014http://www.cbs.gov.i

16.11, לוח 2012ראה שנתון סטטיסטי לישראל 2011-1995לנתוני 57

http://www.cbs.gov.il/shnaton63/st16_11x.pdf .

16.11, לוח 2014שנתון סטטיסטי לישראל ראה 2012-2013לנתוני

http://cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st16_11x&CYear=2

014

69

השקעות וחידוש פריצה לשווקים חדשיםיאפשר אלינו מצד אירופה ומדינות נוספות,

. יגדיל את התיירות, יפתח אפשרויות לשיתופי פעולה אזוריים וכדומה מחו"ל,

לכולהון אנושי השקעה ב .1-א

על מנת לתת דרור אך המשאב האנושי,הנו יותר בחשוב האין ספק שהמשאב

פיתוח היכולות בכל שלבי ההתפתחות של לפוטנציאל הטמון בו יש להשקיע רבות ב

רכישת השכלה גבוהה, ואף מעבר בית הספר, השירות הצבאי, האדם, מהגיל הרך דרך

בפרק הקודם עמדנו על החשיבות של בלמידה מתמדת על פני חיי התעסוקה. - לכך

נקדים ונאמר ק זה נתמקד בשלבים שלאחר התיכון. החינוך בגילאים הצעירים, בפר

שוויון, ה-המשק הישראלי היה קופץ מדרגה תוך הקטנה משמעותית באישאין ספק כי

אם היינו מצליחים להקטין את הפערים בין קבוצות האוכלוסייה השונות ברמת ההון

האנושי, שיעור התעסוקה ופריון העבודה.

זה . 58פונה ללימודים אקדמייםמסיימי תיכון( מ )קרי,מחצית מכל שכבת גיל כיום

הישג גדול, ומהווה שיאו של תהליך שהחל בשנות התשעים של המאה הקודמת, עם

הקמתן של מספר רב של מכללות אקדמיות פזורות על פני כל הארץ, אשר הביאו את

בשורת ההשכלה הגבוהה למגזרים ואזורים רבים שלפני כן לא יכלו להשתלב

כמו כן זה נתון המציב את ישראל בצמרת העולמית של הנגשת יטאות. באוניברס

לצד המחצית שמגיעה להשכלה אליה וקוץ בה:אולם, . לאוכלוסייה ההשכלה הגבוהה

, אשר כמעט ולא זוכה להתייחסות מצד של כל מחזור הגבוהה, ישנה המחצית השנייה

שכלה, ועל כן צעירים המדינה, לא מוצעים להם אפיקים נאותים של רכישת הכשרה וה

על כל המתלווה לה. לתעסוקה ירודה רובם אלה נידונים

על פני מדעי בישראל -חינוך, החלשת החינוך הטכנולוגיעל בפרק דלעיל כפי שתואר

מחצית מבוגרי מערכת החינוך שאינם אותה הביאה למצב שבו העשורים האחרונים

. 18, בעמוד 2014מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל 58

che.org.il/wp-content/uploads/2014/05 .2014-בישראל-הגבוהה-ההשכלה-/מערכת pdf

70

בשום השתלבות בעבודה מכבדתכלים ל לרכושמגיעים להשכלה אקדמית, לא זוכים

מיומן, שיאפשר לתעשייה מקצועי למחסור בכוח אדם גם . ההזנחה הזו מביאה שלב

אים יגם חלק מאלה שרוכשים תארים אקדמיים לא מוצעל גווניה להמשיך לצמוח.

לא מקנים להם לא את תארים אלה לעתים בסופו של יום תעסוקה הולמת, זאת כיוון ש

ותאמים לדרישות התעסוקה. ידע ולא כישורים המ

לצמיחה הצעירים הנה המפתח לכלל תעסוקה וכישורי , השכלההקניית הכשרה

יהיו מודרים מהצמיחה בישראלהצעירים מ: בלא ההון האנושי הזה מחצית מכלילה

: אין מי שידאג עליהםכיום אין המדינה לוקחת אחריות ולא יוכלו ליהנות מפירותיה.

יקנה לו את ההון האנושי הדרוש כדי להשתלב ידמי, אין מי שלמי שלא רוכש תואר אק

אחריות משרד הנמצא בבהצלחה בתעסוקה איכותית. מערך ההכשרה המקצועית,

זו אנומליה(, לא מסוגל לספק זאת.והכלכלה )

כאמור בין אםאם כן יש רבים שלא ממצים את הפוטנציאל הטמון בהם, במצב הקיים

, ובין כיוון שחסמים וחיכוכים הון האנושי הנדרשאת ה תאפשר להם לרכושמלא

זה נכון במיוחד . בכניסה לתעסוקה מונעים מהם להשתלב במקומות עבודה רצויים

, ואשר שיעור מהאוכלוסייה בישראל 30%-מגזר הערבי והחרדי, המהווים יחדיו כב

קיימת בהשכלה גבוהה בקרבם נמוך בהרבה מיתר האוכלוסייה. כמו כן,הלומדים

לא מפורשת וברובה אפליה שני מגזרים אלה, בנימפליה תעסוקתית כנגד עובדים א

מעין "תקרת זכוכית" לצעירים גם קיימת נרחבת מאוד. בהחלטלא מכוונת אבל

( בני עולים חדשים, בפרט בני עולים מברית המועצות לשעבר 40 – 25)בגילאים

קשים להתקדם לעמדות ומאתיופיה. הדבר בא לידי ביטוי בכך שצעירים אלה מת

בכירות על פני מסלולים תעסוקתיים רבים, שעל פניו מתאימות להם על פי כישוריהם

והשכלתם. יתכן שזה ביטוי לסוג של "אפליה רכה" וסמויה, אך לא פחות משמעותית.

צעדי מדיניות בתחום יצירת ההון האנושי

הן במסגרת של אקדמיה: -טכנולוגיה-"מט"א" מקצועמסלולי מערך של הקמת .1

במסגרת מכללות ו/או מסלולים מיוחדים ייעודיות דו שנתיות מכללות

71

, אשר יציעו מסלולי הכשרה מגוונים ומותאמים לצרכי המשק קיימות

רצוי שהדבר המתקדם, וכמו כן יאפשרו מעבר למסלול אקדמי לחפצים בכך.

התעשייה, כדי לשקף את צרכי עולם העסקים ומעורבות של יעשה תוך

התעסוקה, ולספק מקומות התנסות מעשית.

מכללות ומסלולים כאלה נפוצים מאוד בעולם המערבי, ובפרט בגרמניה,

(, כל מדינה community colleges-שוויץ ובארה"ב )שם מדובר בעיקר הל ה

שותף לכולן הוא שהמדינה דואגת לרוב רובם של הצעירים, והמודל שלה. המ

אצל הצעירים ישברור כי מחד ו חזות הכול. ושהתואר האקדמי כשלעצמו אינ

רחבה קשתזה יש להציע מגוון רחב של יכולות ושאיפות, ועל כן אל מולמגוון

של אפשרויות למידה והכשרה, ובכל מקרה לא יתכן ש"מידה אחת תתאים

מאידך ברור באותה מידה כי הצרכים התעסוקתיים רבים ומגוונים .לכולם"

תנאי הקבלהכתמונת ראי מגוון של מקורות הכשרה. מאוד, ואף הם מצריכים

יהיו מינימאליים, ועל כן מסלולים אלה יחליפו למסלולי המט"א המוצעים כאן

בין היתר את המכינות ואת הצורך בפסיכומטרי, ומעבר להיצע של הכשרות

יהוו "הזדמנויות שנייה" לכול.ן הם אטרקטיביות כשלעצמ

נה צריכה לקחת אחריות על הרצף המשתרע המדי רצף חינוכי והכשרתי: .2

השירות הצבאי. העובדה לרבות במהלךמהחינוך לגיל הרך ועד לאקדמיה,

יש בפרט, .םפוגעת בצעיר שעובר דרכ כמקטע ניפרדשכל שלב מתנהג כיום

הן לפני ברמה גבוהה מקוונים מקצועיים-טכנולוגיים-לימודים מדעיים פרוסל

יקנו מחד הכשרה בת יישום ורלוונטיות י השירות הצבאי ובמהלכו, אשר

לשירות עצמו ולאחריו, וכמו כן נקודות זכות לאקדמיה או למסלולי מט"א.

בראש אלה יוצעולימודים מקוונים ש לכךיש לדאוג השירות הצבאיבמהלך

הטכנולוגיה החדשה של כיום לאורהדבר אפשרי וראשונה למערך הלוחם.

MOOCS: massive online open courseware .

72

יום עלכעומד בישראל הגיל הממוצע להתחלת לימודים אקדמיים יש לציין ש

. הדבר פוגע פגיעה קשה המערבי הגבוה ביותר בעולם – 24-מעט יותר מ

כן, כמו ביכולת של הצעירים לרכוש כלים וכישורים כדי לפתח קריירה נאותה.

-טכנולוגיים-ורים מדעייםאתגרי הביטחון מצריכים כיום יותר ויותר ידע וכיש

ועל כן יש זהות אינטרסים בהקשר הזה. מקצועיים,

נקודה נוספת בהקשר של הרצף החינוכי הנה המשך המהלך לחיזוק הבגרויות

כך שהדבר יוביל לייתור הדרגתי ומבוקר של המבחן פסיכומטרי.

מערכת 2010-2015בשנים :תכנית רב שנתית חדשה להשכלה הגבוהה .3

לה הגבוהה התנהלה ע"פ תכנית רב שנתית רחבת הקף, אשר נתמכה ההשכ

שבמהלכו התקציבים מוסכם, זאת אחרי ה"עשור האבוד" בתקציב רב שנתי

האפשר התכנית. , והאיכות נפגעהנרחבת נשחקו, התרחשה בריחת מוחות

מצוינות במחקר ובהוראה, להחזיר חוקרים צעירם רבים האת שוב לקדם

בפרט הנגשת חשובות, , ולקדם מטרות לאומיות חות"(מחו"ל )"החזרת מו

, ועל כן יש צורך ההשכלה לחרדים ולערבים. התכנית תפוג השנה )תשע"ו(

להתוות תכנית חומש חדשה, אשר תאפשר למערכת להעלות מדרגה, אחרי

יציבות.להביאה לשיקום ושהתכנית הנוכחית

יפלינות ומקצועות דיסצבקשת רחבה של וחוקרים מלבד הכשרת סטודנטים

תחומיעל מערכת ההשכלה הגבוהה לקדם חיוניים למשק ולחברה בישראל,

על .משקים המפותחיםבחלוציים אשר יובילו את הצמיחה העתידית מחקר

יש לשקוד על העמקת מנת שפירות המחקר יתבטאו גם בצמיחה מכלילה,

ילבין המחקר היישומהמתנהל באקדמיה הזיקה בין המחקר הבסיסי

ח קשרים בינלאומיים ענפים, טפלהמשיך ול על האקדמיהכמו כן, שבתעשייה.

73

, והן לשם חיזוק מעמדה של ישראל בעולם. עצמם הן לטובת המחקר וההוראה

, ותקציבים תוספתיים משמעותיים. כל אלה יצריכו תכנית אב שאפתנית

ק הקניית ( ולא רlifelong learning) "למידה על פני החיים"פיתוח מערך של .4

במהירות בעולם של מתיישנת תארים או תעודות חד פעמיות, אשר תחולתם

בפרט יש לפתח מסלולי הכשרה מתקדמים שינויים טכנולוגיים כה מהירים.

+, המציעים ריענון ועדכון מקצועיים, ופתיחת אפשרויות תעסוקה 40לבני

המתוארים דלעיל. חדשות. חלקם יינתנו במסגרת מוסדות המט"א

. העלאת הפריון בכלל ענפי המשק2-א

תיאור ואבחון המצב הקיים

התוצר , עדיין OECD-גם לאחר שנים רבות של צמיחה מהירה יותר מרוב ארצות ה

:59מהממוצע בארצות אלולנפש בישראל נמוך משמעותית

:12, שקף 2014מצגת נגידת בנק ישראל לכנס התאחדות התעשיינים, נובמבר 59

http://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/LecturesSpeechesAndPresentation

s/Pages/21-11-2014-GovernorSpeechIndustry.aspx

74

-, אשר היו נמוכים משמעותית מאלו שבהתעסוקה בישראלשיעורי שזאת, למרות

OECD 60ואף עלו עליהם אותם בשנים האחרונות הדביקו:

שהאוכלוסייה בגיל העבודה כלומר, מקורו של הפער הנמשך בתוצר לנפש איננו בכך

. ואף מעבר לכך פער זה כאמור נסגר –בישראל משתתפת פחות מאחרים בתעסוקה

)הערך בפריון העבודההסיבה המרכזית להבדלים בתוצר לנפש מצויה לפיכך בפערים

ין ישראל לבין המדינות המפותחות: זה לא שאנחנו עובדים לעובד במשק( ב המוסף

פחות מאחרים באותן הרבה מצליח לייצר העובד הישראלי הממוצע פחות, אלא ש

:61, כפי שאפשר לראות בבירור בתרשים הבאשעות עבודה

13שם, שקף 60

14שם, שקף 61

75

בישראל הפריון הנמוך אלא ש, פערים אלה בפריון אינם אחידים על פני ענפי המשק

62 ואינם חשופים לתחרות בינלאומית: מייצרים לשוק המקומיה יםרוכז בענפמ

15שם, שקף 62

76

עולה הפריון כולה בעוד שבתעשייה על פני זמן מלמדת ש התפתחות הפריוןבחינת

40%-כהמרכזים ,שירותיםמסחר והפי הענבשנה, הפריון ב 3.3%-בקצב של כ

: 63עשורים 3כמעט ולא השתנה מזה מועסקים במשק,מה

תח אם כן לצמיחה מכלילה מצוי בהעלאת פריון העבודה על פני רוב רובם של המפ

רק כך יוכל גם השכר הריאלי לעלות, בפרט ענפי המשק, ולא רק בענפים אחדים.

אוכלוסייה בענפים עתירי תעסוקה כמו מגזר השירותים, ולהביא את פירות הצמיחה ל

נרחבת בכל ענפי השקעהר כאמורחבה של שכירים. העלאת הפריון מצידה מצריכה

בהון אנושי ובהכשרה, בחדשנות ומו"פ, בהון פיזי, ובטכנולוגיות מתקדמות. ,המשק

.לשם כך המדיניות הכלכלית חייבת להפנות את ערוצי התמיכה השונים למטרות אלו

אך לא כך קורה במדינת ישראל: מדיניות התמיכה במנופי פריון הנה סלקטיבית

ענפים עתירי עבודה. זה בבפרט לא ורובם, ב, לא ורים אחדיםסקטבבעיקר ממוקדתו

נכון לגבי התמיכה בהשקעה בהון פיזי, וזה נכון בעידוד המו"פ והחדשנות.

16שם, שקף 63

77

חוק עידוד השקעות הון, אשר עבר עם השנים הטיה זו באה לידי ביטוי ברור ב

יה. אולם, הכלי כוון בעיקר לתמיכה בתעשיות ייצוא ובפריפר ,תהפוכות שונות. בזמנו

זה מ –מאזן תשלומים בהרציונל להעדפת תעשיות ייצוא נשחק, שכן כיום אין בעיה

כעשור החשבון השוטף מאוזן ואף מראה על עודף, בנק ישראל צבר רזרבות מט"ח

. ולא להפך לחיזוק )תיסוף( השקל הנהמיליארד דולר, והדאגה הרווחת 80-מעל ל

יה קשור לעובדה שהשחקנים הפועלים כמו כן, ברור כי חלק מבעית יוקר המח

,יבואיאינם יעילים, בין אם בשל העדר תחרות מספקת מבית או מ בשווקים המקומיים

ובין כיוון שלא נעשו בהם השקעות הוניות והשקעות בחדשנות. על כן אין מקום

להעדיף בהטבות הניתנות את היצואנים דווקא, ויש לקבוע קריטריונים אחרים שאינם

כנגד הייצור המקומי. מפלים

עסקיים, וחדשנות בתהליכי ייצור, אין ספק כי חדשנות טכנולוגית, חדשנות במודלים

כמו גם עלייה בפריון העבודה. אנו יםקדמה ושגשוג כלכלי המניעהכוח המרכזי ןהנ

לאור הניסיון ההיסטורי מאז המהפכה התעשייתית שהחלה בשלהי יודעים זאת היטב

"מדינת כוננוי, שכן אנו ישראלעדים לכך ביתר שאת במשק ה אנוו, 18-המאה ה

פורצות , דוגמא ומופת לעולם להמצאות (”The Start-up Nation“) אפ"-הסטארט

יצירתיות טכנולוגיות. ל, לתושייה ודרך

טק, בפרט בטכנולוגיות מידע, תקשורת -אולם זה קורה בעיקר בסקטור אחד, בהיי

כוח מ 10%-פחות מ –אחרים. מעטים הם הנהנים מכך בסקטוריםואינטרנט, ואך מעט

. "אקזיטים"-דדות בלבד שזוכים בתמורה הגדולה בעיקר מהומתוכם מאות ב ,העבודה

עלינו להעלות על נס , וטק-בהצלחה האדירה לה זוכים יזמי ההייכל פגם כמובןאין

ף הכוונה היא ש"נגיאדרבה, . צעירים אלהיזמים של הכישרון והתושייה את

ליותר ויגיעו יותר החדשנות" יתפשט על המשק כולו, ושהתועלות יהיו לטווח ארוך

זו מהותה של "צמיחה מכלילה".יותר מגזרים. ועובדים, יותר אזורים

המדען הראשי של משרד הכלכלה, הגוף המרכזי המופקד על חדשנות במשק וחולש

גם את התעשייה על תקציב של כמיליארד שקל, מודע לכך היטב ומנסה לקדם

, וצורת המסורתית, אבל הכלים שברשותו, צורת העבודה, הקריטריונים לתמיכה

. לא מאפשרים לו להבקיע הזה של הגוף הפעולה

78

לאחרונה קודמה הצעת חוק להקמת רשות לחדשנות. זו הזדמנות פז לבנות את

במגזר -טקי" -הלא "הייהאחר, הרשות אחרת, כך שקידום החדשנות במשק

השירותים, בתעשייה המסורתית ובכלל בחברות הפועלות בעיקר בשוק המקומי ולא

כך לדוגמא, לייצוא, יזכו למערך תמריצים וכלי סיוע שונה בתכלית מזה של ההיי טק.

סקטורים האלה קשה לצפות לפעילות של מחקר ופיתוח )מו"פ( פורמלי, רבים מהב

שירות, בהנגשה ללקוחות אלא לחידושים במודלים העסקיים, בתהליכי מתן

או תוכנה חכמה. 'גדג'טים'פוטנציאליים וכדומה. זה עולם אחר לחלוטין מפיתוח

מעבר לכל אלה, יש פוטנציאל עצום לחדשנות בקצה השני של הרצף הנע בין מו"פ

תעשייתי למחקר בסיסי: המחקר שנעשה באקדמיה, במעבדות של האוניברסיטאות,

צן, טומן בחובו אוצרות גנוזים של פיתוחים פורצי דרך של הטכניון, של מכון וימ

בתחומים החלוציים של ימינו: ננוטכנולוגיה, מדעי המוח, מדעי החיים, רפואה

דיסציפלינרי, המכנס בתוכו עוצמות -מותאמת אשית ועוד. אלה תחומי מחקר רב

אל מחקריות ממדעי המחשב, הנדסה, ביולוגיה, רפואה ועוד, ומשליך עוצמות אלה

עבר פתרון בעיות שהיו עד כה מעבר להישג יד אנוש, ואף מעבר לדמיון.

המהפכה הגדולה העומדת לפתחינו תתרחש ככל הנראה במדעי החיים והרפואה,

וההשלכות הכלכליות מכך יהיו אדירות, הן מבחינת התעשיות שייהנו מכך, והן

הנם מהטובים בתחומים אלהמבחינת הארכת ואיכות החיים. החוקרים בישראל

בעולם, והאקדמיה בארץ הנה שחקנית גלובלית חשובה בתחומים המתקדמים ביותר.

אבל מדינת ישראל לא השכילה עד כה למנף זאת ולהפוך את ההישגים האלה

עסקי.-לחדשנות שיש בגינה גם פיתוח כלכלי

הינו הרפואה ייחודילישראל יתרון יש אחד התחומים המבטיחים ביותר, בהם

צירוף נדיר של יכולות מדעיות מהשורה הראשונה הן האמת אשית. הסיבה לכך הנמות

של רשומות רפואיות ממחושבות ןבמדעי החיים והן במדעי המחשב, ביחד עם קיומ

של כמעט כל האוכלוסייה, וזאת על פני שנים רבות. אין עוד מדינה בעולם שיש לה

אנו עלולים ועל כן, קיעות בכךמדינות רבות משאת הצירוף הזה, אבל שלא נטעה:

מהפכת הרשומה להפוך את הזה. עלינו הגדולמידינו את היתרון ההתחלתי לשמוט

משאב למשאב מחקרי לאומי, ביחד עם המחקר המתקדם הרפואית הממוחשבת

79

גז יש שכן , ואף גדול ממנו הפוטנציאל המשקי שלו לא נופל מזה של מאגר "לוויתן"ש

ייחודי לישראל.משאב זה בינתיים בארצות רבות בעולם, ו

, נוכל להחזיר לארץ עוד מאות חוקרים אלה חלוצייםאם נשכיל להשקיע בתחומים

, ורק מחכים בחו"לבאוניברסיטאות שישראלים צעירים הנמצאים כיום בטובות

שיפתחו כאן ההזדמנויות שיאפשרו את השתלבותם בעשייה מחקרית פורצת דרך.

בפיתוחים אז לבוא לידי ביטוי יוכלבמוחות הצעירים שלנו הכישרון העצום הטמון

איתן מתמודדת חשובות תוך מתן פתרונות לבעיות ,שיביאו לשגשוג כלכלי בישראל

.האנושות כולה

צעדי מדיניות להעלאת הפריון בכלל ענפי המשק

החדשנות על פני המשק כולו: עידוד תמיכה

פיתוח כלי תוך ר השירותים, עידוד חדשנות בתעשייה המסורתית ובמגז .1

, מדיניות ייעודיים למגזרים אלה במדען הראשי. תמיכה במו"פ לשוק המקומי

במסגרת הרשות החדשה לחדשנותבפרט, בפריפריה.למפעלים עדיפות עם

טק(, עם תקציב, כלים -חטיבה נפרדת לחדשנות כלל משקית )לא בהייתוקם

זו בקביעת המדיניות של חטיבה ומערך תמיכה משלה. כמו כן, יש צורך לשתף

.עלי העניין השייכים למגזרים אלהאת ב

כלים פיננסיים ומיסויים כדי לעודד צמיחתן וגדילתן בארץ של חברות פיתוח .2

כך ,.המבוססות חדשנות, כך שלא יימכרו בשלבים מוקדמים לחברות בחו"ל

רות. הרחבת התעסוקה האיכותית במשק, והשפעות לוואי חיוביות אחנעודד

טק, בו הנורמה -הדבר אמור לגבי חברות בכל המגזרים, בראש בראשונה בהיי

השתרשה הנה ה"אקזיט" המהיר, כאשר לרוב מה שנותר בארץ )במקרה ש

הטוב( זה רק המטה וחלק מהמו"פ.

80

תמיכה בממשק בין מחקר בסיסי ליישומי. טיפוח היתרון היחסי של ישראל .3

ית. שיבמדעי החיים וברפואה מותאמת א

( מהאקדמיה, technology transferמנגנוני "העברת טכנולוגיה" ) פיתוח .4

גוניים יותר לשיתוף בין השחקנים השונים -המציעים מודלים יצירתיים ורב

התעשייה(.ו)קרי, החוקר, המוסד האקדמי

ובפרט מחקר הרחבת היכולת של שחקנים נוספים לעסוק במחקר יישומי .5

בין המחקר הבסיסי הנעשה יתופי פעולה עידוד ש יישומי במכללות;

.באוניברסיטאות לבין המו"פ התעשייתי

בכל מגזר: הון עידוד השקעות

ע"פ קריטריונים של לשוק המקומייחול גם על ייצור חוק עידוד השקעות הון ,

הדבר יצריך הסרת קריטריון הייצוא בחוק עידוד חדשנות, פריון ותעסוקה.

כאות כך שגם תעשייה מקומית וענפי שירותים יוכלו השקעות הון, ושינוי הז

ליהנות מתמיכה זו, אשר תינתן עבור רכישת ציוד מיכון מתוחכם, יישום

שיטות ייצור חדשות להגדלת הפריון, ואף בהשקעה בהון אנושי ספציפי.

עצמאיים ופרילנסרים, עסקים קטנים ובינוניים .3-א

תיאור ואבחון המצב הקיים

משחקים תפקיד ( עק"ב)להלן ם, העצמאיים והפרילנסרינים והבינונייםהעסקים הקט

עסקים אלה ממלאים שורה ארוכה של תפקידים חיוניים –מכריע בהנעת גלגלי המשק

ומגוונים בשירותים אישיים ופרופסיונליים, במסחר, לוגיסטיקה, תחזוקה, תרבות

חרים. כמו כן, העק"ב הנם ובידור, שירותי אינטרנט, הכשרת כוח אדם, ועוד רבים א

וכך קטנים כל העת נפתחים ונסגרים עסקים – התחדשות עסקיתמקור בלתי נדלה של

דינמיקה חיובית שדוחפת את הכלכלה קדימה. העק"ב הנם גם מעסיק גדול אך נוצרת

81

התאמה על מנת לאפשר הדרושה מוביליות תעסוקתית בכך מאפשרים מבוזר במשק,

תנאי הכרחי להעלאת הפריון. מהווההלמעסיק, בין העובד גבוהה יותר

מדינות אחרותנמוך יחסית להישראלי משק בשל העסקים הקטנים והבינוניים משקלם

ייצואחלקם בבארה"ב ובאנגליה(, וגם ב 50%בישראל לעומת 45%בחלקם בתוצר )–

את הדבר משקף בין היתר 64.(בבריטניה %21-בארה"ב ו %30לעומת בישראל %15)

חס המפלה של המדינה כלפיהם, לעומת ההעדפה המתקנת שניתנת לעק"ב במדינות הי

אחרות.

העסקים הקטנים מצבם הרעוע של נתונים עדכניים ממשרד הכלכלה מעידים על

כי היו להם כוונות לסגירת העסק, 2014בשנת מהעסקים העידו 25%והבינוניים:

יותר של עסקים קטנים ובינוניים שיעור גדול 65בלבד בשנה הקודמת. %9וזאת לעומת

לעומת %39: מצביעים על ירידה בהכנסות לעומת עסקים שבהם גדלו ההכנסות

הוגנת מעסקים -, ותחרות לאנטל הבירוקרטיה, קשיי שיווק ומחנק האשראי %25.66

מונעים מהם פיתוח עסקי כעק"ב ההיו הגורמים המרכזיים שדווחו על ידי גדולים

. 67בישראל

לטווח ארוך, ונדרשים לשלם ובלים מאי נגישות ואי זמינות לאשראי שוטף העק"ב סו

ביות גבוהות יותר מאשר מגזרים אחרים. לכאורה הדבר משקף סיכון גבוה יותר, יר

לתם של הבנקים והן ונוגע הן לאופן פעה, נרחב כשל מערכתי עלרבות עדויותאבל יש

.68אי מהמוסדיים לבין העק"בלהעדר מנגנוני תמסורת בין מקורות אפשריים לאשר

העצמאיים שאין להם רשת ביטחון סוציאלית: העק"ב מופלים לרעה בכך

לא זכאים לביטוח אבטלה, ועל כן אם העסק נסגר והם מוצאים את והפרילנסריים

: 2009נתוני הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, 64

http://sba.economy.gov.il/About/sba/Pages/sbaabout.aspx - 39, עמ' 4-2013השנתי של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים לשנת הדוח 65

http://bit.ly/15e61zA

38שם, עמ' 66 . 39שם, עמ' 67, "מגזר העסקים 3ראה דוח הועדה להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית )דוח זקן(, פרק 68

: 121-125הקטנים": עמודים

http://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/PressReleases/Documents/%D7%93

%D7%95%D7%97%20%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99.pdf

82

מהביטוח הלאומי. כמו כן הם אינם יכולים להפריש תמיכהעצמם מובטלים אין להם

ה המסכמת את מצבם של העק"ב לעומת השכירים להלן טבללפיצויים לעת מצוא.

, לשכת אירגוני העצמאיים והעסקים ב")סופקה ע"י להבאשר לביטחון סוציאלי

בישראל(:

עצמאי שכיר מעמד בעבודה

תשלום

דמי ביטוח

לאומי +

ביטוח

בריאות

60%עד

מהשכר

הממוצע

3.5% 9.82%

מעל

60%

מהשכר

הממוצע

12% 16.23%

-מהשכר הממוצע 60%עד ביטוח אבטלה

(3.5% -)מתוך ה 0.01%

-מהשכר הממוצע 60%מעל

(12% -)מתוך ה 0.21%

-ו 0.03%מוסיף המעביד

בהתאמה 0.12%

אין ביטוח אבטלה

רק המעביד מפריש: ביטוח פשיטת רגל

-מהשכר הממוצע 60%עד

0.01%

-מהשכר הממוצע 60%מעל

0.04%

אין ביטוח פשיטת רגל

רק המעביד מפריש: וח נפגעי עבודהביט

-מהשכר הממוצע 60%עד

0.41%

-מהשכר הממוצע 60%מעל

1.47%

המוסד לביטוח לאומי ישלם

למבוטח את דמי הפגיעה

במלואם ויגבה מהמעסיק את

התשלום ששילם למבוטח בעד

הימים הראשונים 12

-מהשכר הממוצע 60%עד

0.39%

-מהשכר הממוצע 60%מעל

0.68%

הביטוח הלאומי לא ישלם דמי

ימי הזכאות 12פגיעה בעד

הראשונים. בנוסף, אם מעסיק

עובדים צריך לשלם להם החל

מהיום הראשון אך יקבל החזר

.12 -רק החל מהיום ה

11.5%סה"כ מופרשים: פנסיה חובה

פנסיה -6%: המעביד

פנסיה -5.5%העובד:

לא קיים

לא קיים המעבידל ידי מופרשים ע 6% פיצויי פיטורין

לא קייםזכאי להיעדר מהעבודה בשל חופשת מחלה

83

עצמאי שכיר מעמד בעבודה

עבור – ימים בשנה 18מחלה

היום השני והשלישי של תק'

50% -ההיעדרות זכאים ל

משכר העבודה הרגיל והחל

מהיום הרביעי והלאה זכאים

משכר העבודה 100% -ל

לאחר שהשלים את שנת דמי הבראה

עבודתו הראשונה במקום

–עבודתו

1870-3740מגזר פרטי: בין

בשנה )למשרה מלאה, לפי ₪

ותק(

2115-4230מגזר ציבורי: בין

לא קיים

יום בשנה, לפי 28 -ל 14בין חופשה שנתית

הוותק בתשלום מלא של

.המעביד

לא קיים

לפחות 25%זכאי לתוספת של שעות נוספות

משכרו הרגיל לכל שעה משתי

ראשונות. השעות הנוספות ה

על כל שעה נוספת מעבר,

50%זכאי העובד לתוספת של

לפחות משכרו הרגיל.

לא קיים

שיעור התגמול ליום: מילואים

החודשים 3 -השכר ברוטו ב

בחודש שבו החל 1 -שקדמו ל

-שירות המילואים, מחולק ב

90.

אותו חישוב. אינו מפוצה על

הוצאותיו כי תגמולי הביטוח

ההכנסה לאומי יחושבו על

בניכוי ההוצאות למרות כי

בעת שירותו במילואים, יש לו

הוצאות בעסקו. כמו כן, לא

מפוצה על ירידה בהיקף

העבודה כתוצאה משירות

מילואים

שבועות 14חופשה של לידה

בתשלום מביטוח לאומי ועוד

שבועות לא בתשלום. 12

זכאית לחל"ת בתום חופשת

הלידה

אותו חישוב. אינה מפוצה

בהוצאות הממשיכות לחול על

העסק ובנוסף אין לה פיצוי על

ירידות בהכנסותיה עקב צורך

לטפל בילדה, להקטין את

היקף עבודתה לפני הלידה, או

בעיות רפואיות בתקופת

ההיריון.

84

צעדי מדיניות לעידוד עסקים קטנים ובינוניים

על ות סבירות: על המדינה לדאוג ליצירת ערוצי אשראי זמינים בריביאשראי .1

המיועדות הקמת קרנות אשראי סחירות, עצמאיות ונפרדות מהבנקים, ידי

להשקעות שתאפשרנה תיעול כספי המוסדיים ,לעסקים קטנים ובינוניים

הדבר לא כרוך בעלויות תקציביות משמעותיות, אלא בהתערבות אשר . בעק"ב

כמו כן, וכפי משפרת את היכולת של גורמים פרטיים להעריך ולשאת בסיכון.

מתווכים פיננסיים מקוונים שפורט בפרק על יוקר המחיה, יש לעודד ולתמרץ

(P2P .אשר יכולים לשחק תפקיד חשוב ביותר דווקא בהקשר של העק"ב ,)

עצמאים עק"ב, להמאפשר יצירת מסלול –רשת ביטחון סוציאלית .2

, בו 1ספח )ראה נ ים ביטוח אבטלה והפרשה לקרן לפיצויי פיטוריןיופרילנסר

כמו כן .ההסכמות וחילוקי הדעות בהקשר זה בין לה"ב לבין הביטוח הלאומי(

יבחן מתווה לפנסיה ההולם את מאפייניו של מגזר זה.

: עם המדינה נוספיםממשקים .3

המחייב , הצעת החוק של ח"כ שלי יחימוביץחקיקה על בסיס קידום

. 03+69שוטף תנאי את כלל רשויות המדינה לשלם לספקיה ב

למכרזים של הסקטור הציבורישל עק"ב הנגישות שיפור.

לבין עסקים קטנים על זרועותיההקלה על הממשק בין הממשלה

ובינוניים וביניהם לבין הרשויות המקומיות. זאת, בין היתר באמצעות

, ולא דרך הכבדה מעבר לאכיפה בדיעבד של כללים וסטנדרטים ברורים

.על הרגולציה מראש

הניתנות לקליטת עובדים ממשלתיות רמות סף מפלות בהטבות הסרת

חדשים.

אמנם הדבר נוגע לא רק לעק"ב, אבל משפיע עליהם רבות, ועל כן זה המקום לציין

של Doing Businessהטובות בעולם ע"פ המדד המדינות 10 -להגיע לכיעד שנציב

http://www.shelly.org.il/node/8381לנוסח הצעת החוק: 69

85

נק העולמי בהקשר , זאת לאור הכשלים הרבים שהתגלו בדו"ח של הבהבנק העולמי

זה, ושאין ספק כי הסרתם תתרום רבות הן לעק"ב והן לצמיחה מכלילה על פני המשק

כולו.

השקעות ואופק מדיני .4-א

. זאת בין על האטה בקצב הצמיחה של המשקנתוני הרבעונים האחרונים מלמדים

הקמה או הרחבת –בשל רתיעה הולכת וגוברת להשקעות בהון פיזי בארץ היתר

פעלים, רכישת מכונות וציוד מתקדמים, מערכים לוגיסטיים וכדומה. הנכונות מ

הציפיות לגבי להשקעות כאלו תלויה בגורמים רבים, אבל יש גורם מרכזי רוחבי:

. בטחוני לבין הכלכלה-תפקודו של המשק בכללותו, ובפרט הקשר בין המצב המדיני

ות הגוברת באירופה ובמדינות האופק הקודר בהקשר הזה בהעדר תהליך מדיני, העוינ

אחרות, הסממנים להטלת חרמות או סנקציות מסוגים שונים, כל אלה גורמים לכך

שעסקים קטנים כגדולים נרתעים מלהשקיע, ומעדיפים להשקיע בחו"ל )תופעה

טק אלא גם בתעשיות מסורתיות חזקות כמו תעשיית -שהולכת ומתרחבת לא רק בהיי

ור זעם. כמובן שהדברים אמורים ביתר שאת עבור המזון(, או להמתין עד עב

. 70משקיעים זרים

שניתן לעשות כדי להתניע צמיחה ישנם צעדים רבים , שפורט בהרחבה לעילכפי

הפן הכלכלי והחברתי, המדיני והביטחוני. תהיה –מכלילה, אולם "הכול תלוי בכול"

מהפן המדיני זו טעות לחשוב שניתן לקדם את המשק ואת הפרט בתוכו במנותק

מפתה לעשות הפרדה כזאת, בפרט כאשר בו בזמן שמתרחשים אירועים –והביטחוני

ביטחוניים קשים אנו מתבשרים גם על הצלחות כלכליות גדולות )כמו זו של הנפקת

Mobileye .)אינםאלה הם רק צירופי מקרים נקודתיים שאולם בזמן צוק איתן

מדיני שבעקבותיו תיתכן גם רגיעה ביטחונית אנו מוכרחים אופק –מעידים על הכלל

מתמשכת, גם כדי שהכלכלה תפרח והאדם בקרבנו ישגשג, וגם כדי שברלין תשוב

. לאבן תקווהלהיות רק עיר בירה של מדינה אירופית, ולא סמל

ישראלי לדמוקרטיה, 'קווי מדיניות להעלאת פריון העבודה בישראל',ראו נייר העמדה של המכון ה70

http://www.idi.org.il/media/3742188/productivity_2014.pdf: 26עמ' 2014

86

ותנאי העסקהיחסי העבודה ב.

לא מספיק ,בכל מגזר ובכל אזור בארץ יגיעו לאדם העובדאכן כדי שפירות הצמיחה

גם אז יתכן כי – שיהיו השקעות בחדשנות, בהון פיזי ובהון אנושי כך שהפריון יעלה

תנאי העסקה פוגעניים ולא הוגנים ימנעו מרבים מהעובדים ליהנות מהעלייה בפריון

תנאי מפירות הצמיחה. על כן תנאי הכרחי לצמיחה מכלילה ושוויונית הנו קיום ו

שתאפשר לנהל ביעילות גמישות ניהוליתיחד עם ת בזאהוגנים, והשתכרות העסקה

. את הפעילות הכלכלית

שבמהותם הנם תעסוקתיים לצערנו בשנים האחרונות התפתחו במשק הסדרים

בכך ששוללים מהעובדים זכויות לא רק בשל רמת שכר נמוכה, אלא פוגעניים,

ות, מגבירים מדרבנים פיטורים תכופים, מונעים אופק התפתחסוציאליות בסיסיות,

עצמתי לבין הגדול והמעסיק החוסר הסימטריה המשוועת בין תחושת הניכור וכדומה.

גורם להנצחת הסדרים שלא העובד הבודד, לעתים חסר הגנה של איגוד מקצועי,

משקפים ערכים כלכליים מובהקים )קרי, השכר לאו דווקא יישקף את ערך התפוקה

פות בשוק תחרותי(. מכאן שגם הבסיס השולית של העובד, כפי שהיה אפשר לצ

הפגיעה באדם, בערכי מוסר רק תהכלכלי גרידא נשמט מתחת להסדרים אלה, ונותר

ובמרקם החברתי.

העסקה בתנאים הולמים ותשלום שכר הוגן כלל לא סותרים את המטרה הברורה

צרה תוביל ו רק הסתכלות קצרת רואי – והמוצדקת של מקסום רווחים ע"י הפירמה

ות לאורך חהעסקה נצלנית כי לכאורה זו מגדילה את רווחי הפירמה. החברות המוצלל

עולים יודעות כי התפוקה והפריון זמן, אלה שנסמכות על כוח אדם איכותי ולויאלי,

במילים אחרות, זה לא בהכרח "משחק סכום עסקה היא הוגנת והשכר ראוי. הככל שה

.”positive sum game“)י" )"משחק סכום חיוב-ר להפוך זאת לשאפואפס"

87

צעדי מדיניות בתחום העסקה ויחסי עבודה

מניעת העסקה ;שכר מינימום של של חוקי עבודה לרבות אכיפה תקיפה .1

מיקוד בפעילות אכיפה יזומה נגד מעסיקים המפרים את . מכל סוג פוגענית

זכויותיהם של עובדים בשכר נמוך.

ומורות ביטול העסקת "מוריבפרט רי,במגזר הציבו עובדי קבלןמזעור תופעת .2

קבלן".

.להתאגדשל עובדים המלאה כיבוד זכותם .3

מתווה קצבאות מדורג כדי שישתלם להן לצאת לעבודה אימהות חד הוריות: .4

. )ראה מעלה פרק על עוני(

מהירים: גמישות תעסוקתית יחד לשינויים טכנולוגייםהתאמת שוק העבודה .5

ת; הסבה מקצועית תומכת.עם הפחתת אי וודאות אשי

.פערי שכר בין נשים לגבריםצמצום חתירה מתמדת ל .6

של אנשים עם מוגבלויות. הכוון לעידוד יציאה לתעסוקה מרכזיהקמת .7

ממשלה, מעסיקים וההסתדרות. סדורה בין נציגי הידברות .8

חשוב להצהיר שהאמור לעיל אינו רק אוסף מקרי של צעדים אלא שאלו הדגשים

ם הנגזרים מתפיסת עולם כוללת לגבי אספקת השירותים החברתיים בישראל המרכזיי

דית הפרטה של שירותים חברתיים מי להפסיקמכאן ולהבא. אנו סבורים שיש

שאחריות אספקתם צריכה להיות על הממשלה. במקרים שבהם ניתן השירות בדרך של

:71מיקור חוץ, יוחלו העקרונות הבאים

לה לשפר באופן משמעותי את יכולות המטה שלה : על הממששינויים מבניים .1

בהקשר זה, ובפרט את היכולת לקבוע יעדים, לקבוע סטנדרטים שניתן

הפתיחה. עקרונות אלו נכתבו לראשונה בדו"ח טרכטנברג, בפרק 71

http://hidavrut.gov.il/sites/default/files/%20%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99.pdf

88

לתרגמם להתקשרות בהירה וקוהרנטית, ובהתאם לכך לבנות מכרזים מושכלים

שיתמרצו את המפעיל לעבר היעדים והסטנדרטים הרצויים.

קרה ומקרה לגופו, של האיזון : נדרשת בחינה, בכל מעלות, יעילות ואיכות .2

המתאים אשר יביא לכך שבצד שיקולי החיסכון והיעילות תובטח גם רמת

.האיכות הנדרשת

: על הממשלה לחזק יכולות הפיקוח והאכיפה חיזוק מערך הפיקוח והאכיפה .3

על פי מדדים ברורים, כולל פיקוח על פרמטרים מבניים כגון ההכשרה של כוח

איכות הטיפול שניתן בפועל, ומידת שיפור השירות אדם המספק את השירות,

לאורך זמן. בנוסף, על הממשלה לפקח על יציבותו הפיננסית של נותן

השירות, בין היתר כדי למנוע מצב קיצון של פשיטת רגל ועל כן קריסת

.השירות

: על הממשלה להבטיח שהיא משמרת שליטה רגולציה על שוק ספקי השירות .4

ניתן, ומונעת יצירת מונופולים אשר עלולים להביא לפגיעה וגמישות בשירות ה

.באיכות השירות וביכולתה לגבש מדיניות בלתי תלויה

: על הממשלה להבטיח שהיא צמצום המרחק בין הממשלה למקבל השירות .5

מייצרת ערוצי תקשורת אשר מאפשרים למקבל השירות להעלות טענות ולקבל

ק מהגוף המפעיל. בנוסף, על מפעיל תשובות ישירות מעובדי ציבור ולא ר

השירות לוודא כי מקבל השירות מודע לכך שהשירות ניתן באחריותה,

במימונה ובפיקוחה של המדינה.

פור המגזר הציבורי חיזוק ושי. ג

הביצוע והיישום האמונים על אספקת המטה, המגזר הציבורי בישראל מורכב מגופי

הכוללת את משרדי הממשלה, -ערכת זו השירותים הציבוריים לאזרחי ישראל. מ

משמשת -ממשלתיות וגופי סמך נוספים רבים ההרשויות המקומיות, החברות

כמערכת העיקרית הפוגשת את צרכי היום יום של הציבורי הישראלי. המגזר הציבורי

כל מהלך ממשלתי משמעותי, כל רפורמה התנעה וביצוע של ל פלטפורמהגם מהווה

וכל יוזמה ציבורית רחבת היקף. מבנית וביצועית

89

למרות מרכזיותו וחשיבותו של המגזר הציבורי, מערכת זו מתאפיינת מזה עשורים

. ירודותביצוע תכנון וארוכים באפקטיביות נמוכה, חולשה בירוקרטית, ויכולות

ארגוני ואנושי, לוקה קיפאוןהמגזר הציבורי בישראל פועל בשיטות מיושנות, סובל מ

דשנות ויצירתיות, מתקשה ביצירת שיתופי פעולה, ובמידה רבה מבטא בהעדר ח

חולשתו המתמשכת של המגזר הציבורי מתבטאת סגירות וארכאיות בדרכי פעולתו.

ביכולת מוגבלת להגיב למגמות במשק ובכלכלה העולמית, לבצע ולהוביל בין היתר

נדרשים לשימור רפורמות ושינויים נדרשים ולקדם פרויקטים ומיזמים לאומיים ה

ישראל בחזית המדינות המפותחות. חמור מכך, תפקודו מסיג לאחור את איכותם של

השירותים החברתיים בישראל, ומבטא לאורכו ולרוחבו רמה נמוכה של זמינות,

נגישות ושירות לאזרח.

על רקע זה, סובל המגזר הציבורי גם מתדמית שלילית ומרמת אמון נמוכה מצד

רבים, נתפסת המערכת הציבורית בכללותה כמערכת בינונית, האזרחים. עבור

שאיננה מצליחה למלא את תפקידה כלפי הציבור. השחיקה המתמשכת במעמדו של

המגזר הציבורי בעיני הציבור מובילה גם לכך כי זו מתקבלת כעובדה מוגמרת, אשר

כבר לא ניתן לשנותה והקרב עליה אבוד.

ות מצד הממשלה לקדם רפורמה בשירות הציבורי. לאורך השנים נעשו מספר ניסיונ

ניסיונות אלו הביאו להצלחות חלקיות בלבד, כגון התפתחותם של איי מצוינות בתוך

ראש חלקים של משרד ו , משרד המשפטיםהאוצר כמו במשרדהשירות הציבורי )

הממשלה( ובהטמעת פרויקטים נקודתיים לשיפור ההון האנושי במערכת )כגון תכניות

וערים(. אולם תכניות אלו לא יצרו שינוי מקיף ועמוק, ולא הביאו את השינוי הצ

סיבות המרכזיות לכך היא שאף ממשלה לא העמידה את טיוב ושיפור ההנדרש. אחת מ

המגזר הציבורי כמהלך מרכזי בראש סדר העדיפויות, הזוכה לגיבוי פוליטי ולמאמץ

מתמשך ובלתי מתפשר.

הותיר לאורך שנים ארוכות את סוגיית המגזר הציבורי גם השיח הציבורי בישראל

מאחור. הדיון על יכולתה של הממשלה להעמיד מערך שירותים מוצלח ויעיל הסתכם

על גודלה של הממשלה, משל "האיש השמן" ו"האיש הרזה", מבלי בוויכוחלכל היותר

לעסוק כלל בבעיות היסוד המבניות, המונעות את התחדשותו והבראתו.

90

, אנו עדים בעיסוק הולך 2011של המחאה החברתית ופרט מאזנים האחרונות, בש

בדרישה ציבורית הולכת והמאפיינים את הסקטור הציבורי, העומקוגובר בכשלי

וגוברת להציע פתרונות חדשים. המלצות ועדת טרכטנברג העמידו אף הם את הצורך

פקו רוח גבית לשורת העמוק לקידום השינויים הנדרשים בשירות הציבורי, וסי

קורמת , אשר הולכת בה ניהול ההון האנושיבתהליכים בממשלה, ובמרכזם הרפורמה

.אלהבימים עור וגידים

זקוקים לגיבוי, הרחבה והאצה, על מנת שהממשלה הקרובה תוכל המהלכים אל

להביא לשיפור השירות והתמיכה לאזרח, וליצירת מערכת ארגונית המקדמת את

של אזרחי ישראל בדרך מיטבית ואפקטיבית. מגזר ציבורי איכותי איכות החיים

ואפקטיבי, הפועל באופן מקצועי ומכוון לציבור הינו, אם כן, צו השעה.

תיאור ואבחון המצב הקיים

: כלל המועסקים במגזר OECD-ה מוצער הציבורי בישראל קרוב מאד למהיקף המגז

הוא - OECDמשק, בעוד שממוצע הבח העבודה וכמ 15.8%הציבורי הרחב מהווים

, וממוצע מהתמ"ג 11.8%. עלות ההעסקה של כלל המגזר הציבורי בישראל היא 15.1%

. 72(2010)נכון לשנת %11.3הוא OECD-ה

נתונים אלו משקפים את היקפו וגודלו של המגזר הציבורי בישראל, אך אינם מבטאים

הריכוזיות הרבה של השלטון את מאפייניו העיקריים. בין אלה ניתן למנות את

המרכזי בישראל, ובאופן ממוקד יותר, של יחידות המטה המרכזיות בו. השליטה

הריכוזית במשאבי המגזר הציבורי, הן התקציביים )על ידי משרד האוצר(, והן

האנושיים )על ידי נציבות שירות המדינה( צוינה בשורה ארוכה של דו"חות

הסמכות למול האחריות המתבטא בעבודת משרדי , אשר העידו על פער73ומחקרים

על המגזר הציבורי: OECD-מבט ה 72

%20Israel.pdf-http://www.oecd.org/gov/pem/OECD%20HRM%20Profile%20 להרחבה על ריכוזיות משרד האוצר ואגף תקציבים בפרט, ראו אצל בן בסט ודהן: 'מאזן הכוחות 73

http://www.idi.org.il/media/266388/Book_7071.pdf -בתהליך התקצוב'

91

הביצוע, המקשים ומעכבים תהליכי יישום המדיניות ומתן מענה לצרכים ולמשימות

. ריכוזיות רבה קיימת גם ביחסי השלטון המרכזי אל הרשויות המקומיות, 74השונות

שתלויות במשרדי הממשלה ובפרט במשרד הפנים. בין היתר, התופעה יוצרת פערי

ות וסטנדרטיזציה בדרכי פעולה, בהון אנושי ובשיטות ניהול בין משרדי הממשלה איכ

75לבין הרשויות המקומיות, ובין הרשויות הגדולות והחזקות לפריפריאליות.

בהיבטי הון אנושי, מתאפיין המגזר הציבורי בקשיחות מבנית ומערכתית הנותנת

מהעובדים 1.5%שראל, רק ביטויה בהעדר ניידות ותנועת עובדים. כך לדוגמא בי

20%-10%מפוטרים או פורשים באמצע התפקיד במגזר הציבורי. זאת לעומת

העדר ניידות זה מתבטא גם בתנועה מועטה לרוחב 76האחרות. OECD-במדינות ה

המערכת, בהעדר מסלולי יציאה וכניסה סדורים ובסגירות משמעותית בפני קליטה של

קר בדרגי ביניים. בהקשר זה ראוי לציין כי הביקוש עובדים חדשים "חיצוניים", בעי

והמוטיבציה לשירות הציבורי נמצא בעלייה, ויותר צעירים מעוניינים להגיע לשירות

הציבורי, ומוכנים גם לוותר על גובה השכר בשביל תפקיד משמעותי והשפעה

77ציבורית.

לתיאור של ניסיון ראשוני וקטן בהעברת אחריות וסמכות למשרד החקלאות בתחום התקציב, ראו

בכתבה: ? להרחבה בתכניות הרפורמה לניהול ההון האנושי ראו נייר נציבות שירות המדינה: 74

2014.pdf-8-http://www.csc.gov.il/Units/Reform/Documents/OgdanHR4

: 1989הדבר צויין עוד בדו"ח קוברסקי משנת

es/Reports/Documents/Helek1.pdfhttp://csc.gov.il/DataBas

על המגזר הציבורי: OECD-כמו כן, התופעה הודגשה בסקירת ה

%20Israel.pdf-http://www.oecd.org/gov/pem/OECD%20HRM%20Profile%20 מערכת היחסים והמורכבות שבין השלטון המרכזי למקומי, אפשר לקרוא במחקר לפירוט נרחב על 75

אודות המשבר ברשויות המקומיות של בן בסט ודהן:

http://www.idi.org.il/media/396212/%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%A8%20%D7%9

1%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%

9E%D7%99%D7%95%D7%AA.pdf

וכן בסקירה של יוזמת האשכולות האזוריים:

http://www.theinstitute.org.il/?dir=site&page=programs&op=view&cs=25 : 28ראו במחקר של 'מעש', 'ניתוב הון אנושי לדרגי הביניים בשירות הממשלתי, עמ' 76

http://maasgroup.org.il/upload/files/07dc676dcbc9eb38cc7e238b7422bf50.pdf לסקר בנושא: 77

/d/0B9xxWZRrrjQFOGVpRGU0clJSYzQ/edithttps://docs.google.com/file וראו גם

: 2014בנייר העמדה שהוגש לכנס קיסריה

92

רים שונות תכניות צוע עשרכאמור, בשנים האחרונות מתרבים סימני השינוי: כ

הרפורמה בניהול 78מופעלות לקידום הון אנושי איכותי במערכות ציבוריות שונות.

ההון האנושי המובלת על ידי נציבות שירות המדינה אמנם מצויה בתחילה דרכה, אך

כוללת מרכיבים מקיפים וחשובים ובהם חיזוק תורת משאבי האנוש ביחידות השונות,

בדים, הקמת מדרשה למנהיגות וכן פיתוח מסלולי הטמעת תהליכי הערכה ומשוב לעו

79קידום עובדים, תוך התמקדות בסגל הניהול הבכיר.

. בין 80דו"ח ועדת טרכטנברג עמד על כשלים נוספים במבנה ותפקוד המגזר הציבורי

טווח ולחשיבה -היתר, הוא אבחן את העדר התמריצים והמבנה הארגוני לתכנון ארוך

-ות. עוד ציין הדו"ח את הקיבעון שבמבנה הארגוניכבסיס לקבלת החלט שיטתית

משרדיים המתמקדים -ממשלתי הקיים, המקשה על קידום שיתופי פעולה רוחביים בין

בתוצאה ולא בשייכות המשרדית. בהיבטים אלו ניתן גם להבחין בהתרחבות מגמות

שנתי, ספר -השינוי החיוביות. משרד ראש הממשלה מתכלל כיום תכנון שנתי ורב

כניות העבודה הממשלתי מוטמע בתהליך התכנון השנתי ויחידות אסטרטגיה ותכנון ת

במקביל, ניצנים ראשונים 81המדיניות הולכות ומתרחבות במשרדי הממשלה השונים.

מערכות מתבטאים אף הם, וחודרים בהדרגה -ועיסוק גובר בשיתופי פעולה חוצי

יש וו עודם ראשוניים, . תהליכים חיוביים אל82לסדר יומם של משרדי הממשלה

מגזר הציבורי כולו, כולל ברשויות המקומיות וביחידות הסמך השונות, ל םלהרחיב

אשר רוחות השינוי טרם מורגשות בהן.

14.http://www.idi.org.il/media/3742190/human_resources_in_the_civil_service_20

pdf מרקר-לפירוט התכניות השונות, ראו בתחקיר דה 78

http://www.themarker.com/magazine/1.2530719 להרחבה על הרפורמה בניהול ההון האנושי ראו דוח ועדת הרפורמה לשיפור מנגנוני ניהול ההון 79

: 2013ות המדינה, האנושי בשיר

http://www.csc.gov.il/DataBases/ArticlesAndPublications/Documents/reformRepo

rt2013.pdf http://hidavrut.gov.il/content/4268ראו בדו"ח טרכטנברג: 80 : 2014ראו בספר תכניות העבודה הממשלתי לשנת 81

http://plans.gov.il/Plan2012/Documents/Yearplan2014LR.pdf משרדיים בממשלה: -אף יצא מדריך שיטתי לשיתופי פעולה בין 2013בשנת 82

http://www.theinstitute.org.il/files/pictures/articles/shitofiypaola_madrich.pdf

יות מורגשת ביוזמות ראשוניות. ההשפעה שלו רק מתחילה לה

93

ראוי לציין כי מגמות חיוביות אלו עודן מתקיימות תחת השפעות ומגמות ההפרטה

נים. מלבד תהליכי ומיקור החוץ שאפיינו את המגזר הציבורי על פני העשורים האחרו

ההפרטה בביצוע ואספקת השירותים, נחשף המגזר הציבורי גם להפרטה הולכת

וגוברת של עיצוב ותכנון המדיניות, ובכך לשחיקת הכוחות והמסוגלות הפנימית

לבצע תהליכי מדיניות, מחקר, תכנון ועבודת מטה כחלק אינטגראלי מעבודת

מכך ללא ידע ארגוני הנחוץ לתפקוד הממשלה. משרדי ממשלה רבים נותרו כתוצאה

השוטף, והפכו לתלויים בידע חיצוני, המסופק על ידי חברות, ארגונים וגופי ייעוץ

83שונים.

מלבד השיפור הנדרש בעבודת הממשלה פנימה, זקוק המגזר הציבורי לתפנית

משמעותית בכל הקשור במתן השירותים לאזרח, ובמתן מענים טובים, זמינים

ם לציבור הרחב. הבירוקרטיה בישראל, אשר מהווה חלק בלתי נפרד מחיי ואפקטיביי

בעוד מדינות רבות בעולם מקדמות שינויים . האזרח, ממשיכה להטיל נטל כבד

במדד ציינו, רכפי שכבמרחיקי לכת, ישראל עודנה מצויה במקום רחוק מאחור.

35-מהמקום השל הבנק העולמי, ישראל ירדה (Doing Business) העסקים-עשיית

-120השנה, ובכמה מדדים מצוי הנטל הבירוקרטי בדירוג 40, למקום 2011בשנת

84בעולם. 170

השירות לאזרח, המתבטא במפגש היומיומי עם צרכים ושירותים נדרשים, מצוי לרוב

ביחידות הביצוע בשטח, בין אם מדובר בסניפים ושלוחות של שירותים מרכזיים, או

מוניציפאלית דרך פעולתן של הרשויות המקומיות. יחידות ביצוע במתן מענה ברמה ה

אלו אינן מחוברות מספיק לנורמות הניהול, תהליכי השינוי והמגמות החיוביות בהון

האנושי שבשירות המדינה, ופער זה מורגש היטב ברמתו ואיכותו של השירות בחלקים

רבים של המגזר הציבורי.

http://public-למחקר ראשוני על הפרטת עיצוב המדיניות בישראל: 83

policy.huji.ac.il/.upload/Thesis_HE/tezareutmarziano.pdf ה לניתוח נרחב של ההפרט

, 'הפרטת השירותים החברתיים בישראל 2012כאמצעי שינוי מדיניות בתחום הרווחה, ראו אצל גרונאו

http://taubcenter.org.il/wp-content/files_mf/h2012.17gronau.pdfתהיות וחששות': –אפשר גם להשוות /:www.doingbusiness.orghttp//סקר עשיית העסקים של הבנק העולמי: 84

לסקר של הפורום הכלכלי העולמי, לפי הדו"ח של המכון הישראלי לתכנון כלכלי:

http://bit.ly/1zo7twB

94

ת שצוינו לעיל, אמון הציבור במגזר הציבורי כתוצאה מכך, ומהסיבות הנוספו

נמוך, ומזה שנים שלא חלים בו שינויים -ובזרועותיו השונות הוא בינוני

האמון הציבורי במערכות המרכזיות שמעצבות את חייו הינו נדבך 85משמעותיים.

מרכזי בחיים האזרחיים והדמוקרטיים ומהווה תנאי לקיומה של חברה סולידארית

כן שיפור, חיזוק והתחדשות המגזר הציבורי אינו משימה ארגונית ומשגשגת. על

פנימית להתייעלות המערכת, אלא מהלך הכרחי לעתידה של החברה הישראלית.

לחיזוק ושיפור המגזר הציבוריצעדי המדיניות

פוח הון אנושי איכותי: האצת הרפורמה בנציבות, יט חיזוק ושיפור המגזר הציבורי (א

דים במערכת, ערוצי כניסה לכוח אדם איכותי. מוביליות של עוב

, וחיזוק הביזור לרשויות המשך הרפורמה בנציבות שירות המדינה .1

האנוש כגורמים המובילים במשרדיהם. -הממשלה. חיזוק יחידות משאבי

טווח בתוך -יצירת מסלולי קריירה ארוכיתוך דגש על חיזוק הסגל הבכיר,

.המערכת

הרשויות ועדי העובדים, נהלות המשרדים, של ה פורום משותףיצירת .2

: ע"יהמקומיות והממשלה במטרה להשביח את השירות הציבורי, ובין היתר

משרדיים -צמצום המכרזים הפנימיים, ופתיחתם למעברים בין

ציבור. לו

.קציבת קדנציות לתפקידים ניהוליים בדרג הבינוני והבכיר

אל השירות הציבורי. איכותייםמייעדות צעירים התכניות תהרחב

השלישי ומגזר העסקי מהמושכות בעלי ניסיון ההוספת תכניות

מגזר הציבורי. היכנס לל

לרוחב המערכת, ופיתוח מודלים נוספים של עובדים הרחבת הניוד

של יציאה וחזרה מהמגזר הציבורי אל המגזר העסקי והאזרחי.

שנתי מאונ' חיפה: -סקר רב –סקר עמדות הציבור כלפי ביצועי המגזר הציבורי 85

http://pmpc.haifa.ac.il/images/Eran_Academic_Profile/Download_Major_Publicati

fIL14.heb.pd-ons/E._Other_publications/NAPPA

95

זדקנות האור ללניהול המשאב האנושי במגזר הציבורי היערכות

.האוכלוסייה

-נציבות שירות המדינה כגוף שאחראי להובלת מדיניות ארוכת משימות .3

:טווח, ופיתוח הידע המוביל בתחום משאבי האנוש

משרדיים, כדי לחזק את -פיתוח מסלולי קידום מגוונים ובין

העובדים הטובים הקיימים, ולגוון את ההתפתחות המקצועית

שלהם.

של גיוס, מיון וקליטת עובדים מוכשרים, מודלים מתקדמים פיתוח

בין היתר באמצעות "מאגר מועמדים" לאומי שיסייע בזיהוי

ל העשייה הציבורית. אמועמדים איכותיים, והרחבת דלת הכניסה

הרחבת תורת הידע בתחום משאבי האנוש לכלל זרועות ויחידות

השירות הציבורי, לרבות הרשויות המקומיות.

יבור: הטמעת אמנות שירות; השענות מרבית על תקשוב תרבות שירות לצ (ב

)"ישראל דיגיטאלית"(; הנגשת מידע ושקיפות מרבית.

המשתמש של האזרח לצמצום הבירוקרטיה, והצבת ממשק מהלך מקיף .1

:במרכז

איחוד וביטול של תהליכים ונהלים היוצרים הכבדה על מקבלי

השירות.

פתיחת לבירוקרטיים קידום חקיקה שתאפשר לקצר את ההליכים ה

החמרת האכיפה בדיעבד על הפרת החוק. תוךקבלת היתרים, ועסק

זמינים ונגישים כלי תקשובציבור באמצעות השירות להטמעת כלים .2

משרדיים -אינטרנטית. שיפור ממשק המשתמש, וריכוז תהליכים רב

בממשק אחד.

יזום של הקצאת משאבים ליישום מיטבי של חוק חופש המידע ופרסום עתי .3

דו"חות ונתונים עבור הציבור, בכל יחידה ומשרד ממשלתיים.

96

ביזור סמכויות ,טיפול מרוכז בנושאי רוחב ,הבנייה מחדש של גופי הממשלה (ג

למשרדים:

עדכון והתאמה של סמכויות ופונקציות במשרדי הממשלה השונים, באופן .1

. םשייעל את השירות לאזרח ויתאים עצמו לצרכי

ת הסמכויות בתחום תהליך התקצוב וניהול התקציב ממשרד ביזור והאצל .2

משרדי ממשלה עם אחריות מוגברת 6-האוצר למשרדי הממשלה. הגעה ל

שנים. 3תוך

חיזוק גופי המטה לתכנון, בקרה ופיתוח ביחידות הביצוע הממשלתיות, .3

בדגש על משרדי השירותים החברתיים.

הציבורי תוך הענקת חיזוק ארגז הכלים הניהולי למנהלים בשירות .4

סמכויות הכרעה והחלטה לדרגי ביניים.

שיתופי פעולה חוצי יחידות ומשרדים, תוך עידוד הקמת למודלים גיבוש .5

בפרט טיפול מרוכז בנושאי רוחב כגון הגיל הרך, צוותים רב משימתיים.

קשישים, וסיעוד, זה הקמת "חמ"לים" המרכזים את כל הגורמים המטפלים

בנושא.

הרשויות המקומיות כזרוע משלימה ומובילה לפעילות הממשל: העצמת (ד

איחודים וולונטאריים קריאימוץ והעמקת מודל ה"אשכולות האזוריים", .1

היחסי של -של רשויות על בסיס כלכלי, חברתי וסביבתי, לחיזוק היתרון

רשויות קטנות ובינוניות, בדגש על הפריפריה. בטווח הבינוני: בניית

ת לצמצום מספר הרשויות ויצירת גושים מוניציפאליים תכנית רב שנתי

איתנים.

יישום החלטת הממשלה לחלוקת הכנסות ממקורות מניבים, המתבסס על .2

עדכון הסכמי גבולות וחלוקה וכן על הקמת קרן לאומית להקצאת משאבי

97

ארנונה מבסיסי צבא ומתקנים ממשלתיים. ביצוע התאמות ועדכונים

86רלוונטיים להווה.

דום חוק העיריות המקנה יתר עצמאות לרשויות המפגינות איתנות קי .3

כלכלית.

מתן מענה מקיף לגיוס, פיתוח וניהול הון אנושי ברמה המוניציפאלית .4

באמצעות נציבות השירות הציבורי.

טת הממשלה, שעדיין לא יושמה: להחל 86

http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2008/Pages/des3963.aspx

98

99

IV .מדיניות פיסקאלית

עת, ממושמ יסוד של המדיניות הכלכלית הנו שמירה על מדיניות פיסקאליתהעקרון

במהלך השנים האחרונות חלקה של הממשלה בתוצר אחראית ואמינה. יחד עם זאת

, שיעור נמוך מהמקובל בעולם, אשר אינו מאפשר לספק גם ביטחון 40%-ירד מתחת ל

לצד המשמעת הפיסקאלית אנו נפעל מכאן ש וגם שירותים ציבוריים חיוניים לאזרח.

,כדלקמן

ולייצבו ברמה 40%-בחזרה ל צרבתו להעלות את חלקה של הממשלהיש .1

2%-1%)של העלאה קטנה נוספתבהמשך לשקול מקום זו. כמו כן, יש

בהתאם למצב המשק אז. תוצר(

2%תוך חתירה לגירעון של תקציבי נמוך, תוואי גירעוןיש לשמור על .2

, מותאם למחזור העסקים. במהלך השנים הקרובות

גדלים לפחות בשיעור הצמיחהתקבולים ממיסים הלאור העובדה ש מסים: .3

גבוהה לרוב שגמישות המסים ביחס לתוצר הנה )קרי, ואף מעבר לכך

אין צורך ואין הגיון כלכלי להעלות מסים בעתיד הנראה לעין. (, יחידתיתמ

לא יתכן –להעלות את שיעורי מס הכנסה בכל מקרה בפרט אין מקום

מורה.שהמדינה תיקח מפרי עמלו של עובד יותר ממחצית הת

להעמקת הגבייה , בסיס המס להרחבתלנקוט צעדים אפקטיביים יש צורך .4

(. big data-באמצעים מתקדמים )כולל שימוש ב ולמאבק בהון השחור

100

Vעלויות ומקורות תקציביים ליישום התכנית .

יש גם השלכות תקציביות, ואין משמעות לתכנית בתכניתלצעדי המדיניות המוצעים

אם כן היא מתומחרת ומגובה במקורות תקציביים. אנו השקענו מאמץ רב כזאת אלא

באמידת העלויות התקציביות הצפויות מביצוע כל סעיף, והתוצאות מוצגות בטבלה

מעבר לכך אפשרות לדייק ואין, בלבד מטה. חשוב לציין שאלה אומדנים ראשוניים

ווה הנו סגור מבחינה זאת . אולם, ברור כי סדרי הגודל נכונים, ועל כן המתבשלב זה

ובר ביצוע. בצד המקורות אנו לא מתעלמים מהעובדה שלממשלה יש מחויבות

9.5ל כן הפחתנו מהמקורות הזמינים ע – קודמות )מה שמכונה ה"טייס האוטומטי"(

, אבל כל 2016-ב גבוה מכךיהיה "טייס" -הקרוב לוודאי ש .למטרה זו ₪מיליארד

"מ לאפשר הן את ה"טייס" והן את התוספות עשנה הממשלה נדרשת לקצץ

לימה לפרקטיקה התקציבית ציביות המבוקשות, כך החישוב כאן הנו בההתק

המקובלת.

101

עלויות תקציביות של התכנית אומדן

בהבשלה מלאה ,לשנת תקציב

2,100 חינוך

1,500 בריאות

1,000 אפס קשישים עניים

900 עסקים קטנים ובינויים

500 דיור

420 רווחה

310 חדשנות וצמיחה שוויונית

200 יוקר מחיה ועידוד התחרות

6,930 סה"כ

:מימוש הדרגתי

₪מיליארד 3.4 ,רק מחצית מהסכום 2016בשנת

2016שנת תקציב –מקורות תקציביים

9,000 גידול התקציב ע"פ כלל פיסקאלי קיים

2,000 לדירות 0 מביטול מע"

יפויות פנים תקציבי )כולל שינוי סדר עד

הפחתה של כספים קואליציוניים(2,000

13,000 כ מקורות פנוייםסה"

מינוס מחויבויות קודמות של הממשלה

)"טייס"(9,500-

3,500 2016-מקורות פנויים נטו ל

102

יםנספח

ב ועמדת המוסד לביטוח לאומי לגבי דמי סיכום עמדת לה": 1נספח

(נמסר ע"י לה"ב) אבטלה לעצמאים

הנחות המודל:

410,000 –מספר העצמאים ובעלי חברה

9,962 –זכאים לדמי אבטלה בחודש.

ליום( ₪ 157) 4,896₪ -שכר ממוצע של עצמאים שיקבלו דמי אטבלה

ליום( ₪ 195) ₪ 9,800 –שכר ממוצע של בעלי חברה שיקבלו דמי אבטלה

:בין לה"ב לביטוח הלאומי הסכמות

שכר בעלי חברה

שסוגרים את העסק

מההכנסה 70% -השכר הממוצע של בעלי חברה חושב כ

הממוצעת של קבוצה זו, מתוך ההנחה כי בעל עסק

העומד בפני סגירה מרוויח פחות בחודשים שלפני.

הקרן

עסקים הצדדים מציעים הקמת קרן אוניברסלית לכלל המו

במשק.

בכל מקרה אפליה בין ציבור השכירים לציבור העצמאים

אינה מקובלת על לה"ב, בעיקר לאור העובדה

שהעצמאים מסבסדים לאורך שנים את קרן האבטלה של

שכירים.

103

נושאים שנותרו במחלוקת:

עמדת הביטוח הלאומי עמדת לה"ב תחום

שיעור

הריבית

הנומינלית

משבר כלכלי כעת אנו בתקופה של

והריבית מאוד נמוכה. בהסתכלות

ארוכת טווח יש להתרשם מן העבר.

בביטוח לאומי חישבו ריבית

והשכיח היה סביב 1995-היסטורית מ

. לפיכך, המודל מתבסס על 4.5%

ריבית נמוכה בשנים הראשונות

, כך 4.5%שעולה הדרגתית ל

-שנתי יעמוד על כ-שהממוצע הרב

4%.

לאומי במודל של הביטוח ה

נקבעה ריבית ממוצעת של

שנים הקרובות. 30-ב 3.5%

מימון הקרן

0.25%שיעור דמי הביטוח יעמוד על

ובחמש השנים הראשונות תתבצע

גבייה ולא יתבצעו תשלומים.

על פי מודל זה, –. מודל ללא סבסוד 1

15הקרן תהפוך לגירעונית רק לאחר

שנים.

על פי הדוחות –. מודל עם סבסוד 2

73%ספיים של הביטוח הלאומי הכ

מהתשלומים של קרן אבטלה למעשה

ולא 32מועברים על ידי סעיף

32מהתקבולים של הקרן. סעיף

ממומן גם מלא שכירים, מאוצר

המדינה וכן מריבית, וכך למעשה

עצמאים לאורך שנים מסבסדים באופן

חלקי את דמי האבטלה של שכירים.

יכה לכן קרן האבטלה של העצמאים צר

לקבל מעמד זהה לזו של השכירים

. 73%-ולפיכך תזכה לתמיכה של כ

-שנים יעלו כ 5השלמות לקרן במשך

1.385 -בשנה )סה"כ כ ₪מיליון 277

(. ₪87מילארד

מודלים לא גירעוניים: 2

. הנחת מספר עצמאיים 1

הפעלת שיעורי גבייה –קבוע

לעצמאים לפי השיעורים

ההיסטוריים שהופעלו על

2.1% – 1ירים כלומר: שנה שכ

3% –השנים הבאות 3

1.2% –השנים הבאות 20

0.3% –השנים הבאות 8

0.25% –לאחר מכן

)בשלוש השנים הראשונות לא

יתבצעו תשלומים(

–. מספר עצמאים גדל 2

בחמש השנים הראשונות

ולאחר 1%גבייה בשיעור של

.0.85%מכן שיעור של

)בחמש השנים הראשונות לא

תבצעו תשלומים(י

. 75% -צריך לעמוד על כ. עצמאים 40% -צריך לעמוד על כשיעור מיצוי

ד שדמי הביטוח , בעו₪מיליארד 3.2שולמו דמי אבטלה לשכירים בסכום של 2013בסך הכול בשנת 87

₪מיליארד 2.4(. כלומר, הביטוח הלאומי מוציא כמעט ₪מיליון 787שנגבו היו כרבע מסכום זה )

מעבר למה שהוא גובה במסגרת הביטוח.

104

של דמי

אבטלה

שהפכו לשכירים ולא יהיו זכאים לדמי

אבטלה ולכן המודל מניח מיצוי קרוב

. מניחים אופי שונה 100% -ל

מאוכלוסיית השכירים. כלומר, עצמאי

יעדיף לנסות לחפש אופציית

השתכרות אחרת לפני שיצטרף

טלה"ל"מעגל האב

8%לוקח בחשבון הורדת

)עצמאים שהפסיקו את

עיסוקם למשך תקופה של עד

- 17%חודשים( והורדת 3

הורדת עצמאים שהפכו

לשכירים לאחר סגירת העסק