www. the l uzza t tog roup .com073-2262627 073-2262626 | פקס: | טלפון: 5352, באר שבע ת.ד.

4, תל אביב 64238 פארק תעשייה עומר 84965 | תל אביב מגדל המוזיאון, רח' ברקוביץ

ww

w.e

ldad

shaw

.co.

il

הוכן על-ידי: חטיבת המחקר של קבוצת לוצאטו, פארק תעשייה עומר, דצמבר 2012© כל הזכויות שמורות

: ד ח ו י מ ר ק ח מ ח ו ד

ההיי-טק הישראלי על פרשת דרכים ניתוח מגמות ותחזיות לעתיד של סקטור הטכנולוגיה העילית בישראל

67

בכוחו מדאיגה לנסיגה עדים אנו האחרונות בשנתיים

הנחשב, הישראלי ההיי-טק סקטור של ובעוצמתו

נסיגה הישראלית. הדגל של הכלכלה לספינת ובצדק,

גורמים מאקרו-כלכליים, זו מקורה בשילוב של מספר

לרבות השפעות של המשבר הכלכלי הפיננסי העולמי,

עצמה. התעשייה של באופיה מבניים שינויים של וכן

הואיל וסקטור ההיי-טק הוא בעל חשיבות עצומה לכלכלה

הישראלית ולמיתוגה הגלובלי הרי שיש להתייחס בכובד ראש

לכל אות מבשר רע, שמגיע מכיוונו של סקטור ההיי-טק.

האתגר הניצב לפתחו של סקטור הטכנולוגיה העילית בישראל

נובע משילוב של נסיבות המקשות על המשך צמיחתו. קרנות

ההון סיכון הישראליות, אשר היוו בעבר צינור חמצן מרכזי

של תעשייה זו, הידלדלו בשלוש השנים האחרונות ומשקלן

בסך ההשקעה בהיי-טק המקומי ירד משמעותית. מודל

החממות גם הוא מוגבל ביכולתו לתמוך במספר גדול של

חברות לאורך זמן, בפרט לאור תהליכי ההפרטה של החממות,

והתוצאה היא שמספר חברות ההזנק החדשות הלך וירד.

זאת ועוד, חברות הענק הרב-לאומיות מצמצמות את מרכזי

המו"פ שלהן וגל של פיטורים מתחיל לשטוף את הענף.

המחקר שלפנינו מציג ניתוח מקיף של נתונים, שנשאבו

ממספר מקורות מידע, והוא מתייחס, בין היתר, להיקף

הגיוסים של קרנות ההון סיכון וחברות ההיי-טק הישראליות,

תוך פילוח לפי תחום ושלב החיים של החברה, לצד הצגה

וניתוח מגמות בהקמת חברות הזנק )סטרט-אפ( חדשות

ורכישות של חברות ישראליות על-ידי תאגידים רב-לאומיים.

כל זאת, בשילוב מגמות ומאפיינים בתחום הקניין הרוחני

הטכנולוגי המשקפים מצב זה ובמידה רבה אף מנבאים אותו.

גם מבלי לצלול לתוך סבך הנתונים, ניתן להגיע למספר מסקנות

מיידיות שעולות מן החומר - בשנת 2012 נמשכה הדריכה

במקום בכל הקשור לגיוסי הקרנות והקמת חברות חדשות.

שקיעת כוחן של קרנות ההון סיכון הישראליות הגבירה את

התלות של תעשיית ההיי-טק הישראלית במשקיעים חיצוניים

וגורמת לכך שתעשיה זו חשופה הרבה יותר למשברים כלכליים

עולמיים בכלל ולמשברים בכלכלה האמריקאית בפרט.

בסוף החוברת שילבנו מספר המלצות המתייחסות למה

המגמות את לשנות מנת על לעשות נדרש ומה ראוי

תהיה זו שחוברת מקווים אנו האחרונות. השנים של

בניסיון הלאומית, ברמה ההחלטות למקבלי עזר כלי

גאוותנו. שעליו ההיי-טק סקטור את קדימה לדחוף

ברצוני להודות לאנשי חטיבת המחקר בקבוצת לוצאטו

במיוחד יבואו זו. חוברת בהכנת הרבה עזרתם על

קרויטורו. בועז ועו"פ פלמרי אמיר עו"ד הברכה על

בברכה, ד''ר אסתר )אתי( לוצאטו, מנהלת-שותפה

קבוצת לוצאטו

סיכון הישראליות, שהיו פעם המנוע המרכזי קרנות ההון

הולכות המצליחה, הישראלית היי-טק תעשיית של

ומאבדות את כוחן והשפעתן בשנים האחרונות. הדבר בא

לידי ביטוי, קודם כל, בירידה ניכרת בהיקף ההון שגוייס על-

כיום נוטות הן במקביל כאשר ,)1 מס' )איור הקרנות ידי

דרכן בתחילת צעירות היי-טק בחברות פחות להשקיע

ומעדיפות לנתב את ההשקעה, ההולכת וקטנה, לחברות

בשלות. ברור שלמשבר הכלכלי הגלובלי השפעה ניכרת על

יכולת הגיוס של הקרנות, וקיים מיתאם ברור בין התנודות

בהיקף הגיוסים לבין משברים עולמיים ושינוי בטעמם של

המשקיעים. מהמחקר שלפנינו, עולה כי מאז שנת 2000

חלה ירידה ניכרת, עקבית ומתמשכת בהיקף ההון, שגוייס

ע"י קרנות ההון סיכון בישראל. בשנת 2000 גייסו הקרנות

היקף ירד 2005 בשנת דולר, מיליארד מ-2.8 פחות לא

הגיוס ל-1.5 מיליארד דולר, בשנת 2009 גוייסו 200 מיליון

דולר בלבד ואילו בשנת 2010 נעצר לחלוטין גיוס הכספים

על-ידן. בשנת 2011 חלה התאוששות מסוימת והן הצליחו

לגייס כ-800 מיליון דולר, אך היקף גיוס זה שיחזר בקושי

את היקף הגיוס בשנת 2008. גם שנת 2012 לא מבשרת

על שינוי, אלא על דשדוש במקום. קרנות ההון סיכון גייסו

לשנת התחזית לאשתקד. זהה היקף דולר, מיליון 800

2013 מבשרת על עליית-מה בהיקף הגיוסים של הקרנות

אשר יעמוד על כמיליארד דולר.

$US

0.1

95 96 97 98 99 00 01 02 03 04 05 06 07 08 09 00 11 12E E13

0.3

0.60.7

1.2

1.5

2.8

1.5

0.0

1.0

2.0

3.0

4.0

0.5

0.1

0.8

1.2

0.2

0.8 0.8

6 מחזורים

1

0

1.1

0.4

2.5

4.5

2.9

2.62.5

I II III IV V VI

Capital Raised by Israeli VC Funds :1 איור

קרנות ההון סיכון - בין נסיגה לדשדוש במקוםמבוא

Source: IVC Research Center

89

על ומרתקת מעניינת תמונה מספק כאן המוצג המחקר

ניכר של כמעט 18 שנה. במהלך כל התקופה פני טווח זמן

מיליארד 14.4 סיכון ההון קרנות גייסו 1995-2012 שבין

משנה, תקופות לשש נחלקת זו זמן תקופת כאשר דולר,

מלמד הגרף כיוון עסקי. מחזור מבטאת מהן אחת כשכל

עד 1995 השנים בין בגיוסים מטאורית עלייה על בבירור

2000 - שנת התפוצצות בועת ההיי-טק - וירידה מתמשכת

במקום. דריכה ניכרת שלאחריה ,2011 שנת ועד מאז

גם בולטת הישראליות סיכון ההון קרנות של כוחן ירידת

ההיי-טק לסקטור שגוייס ההון כל בסך חלקן בניתוח

הישראלי. אם בשנת 2005, למשל, חלשו הקרנות על 49%

מהיקף ההון שגוייס, הרי שבשנת 2009 היקף זה ירד להיקף

2010 בשנים ו-25% 29% של להיקף והידרדר 37% של

ו-2011 בהתאמה. בשנת 2012 הנתונים פחות או יותר זהים

.)2 )איור מס' - 24% מההון שגוייס נעשה על-ידי הקרנות

והשקעה. גיוס בין הפער והוא נוסף לנתון מתחבר זה נתון

גייסו חלקיים( הם 2012 )נתוני 2003-2012 השנים בין

מתוכו השקיעו אך דולר, מיליארד 7.3 של סך ההון קרנות

את מאפיין זה קו .)3 מס' )איור דולר מיליארד 5.6 רק

נמוך ההשקעה היקף כאשר האחרונות, בשנים הקרנות

ו-2009-2010. 2003-2004 בשנים למעט הגיוס, מהיקף

לשלבי המנותב - להשקעה הזמין ההון כי מתברר שוב

וקטן. הולך - דרכן בתחילת צעירות וחברות )Seed( הסיד

האחרונות השנים שמונה לאורך הקרנות? השקיעו ובמה

החיים, מדעי בתחומי וגוברת הולכת השקעה בולטת

בהשקעה מסויימת ירידה לעומת והאינטרנט, הקלינטק

בשבבים ובתקשורת. נתון אחר נוגע לתמהיל ענף ההיי-טק

בהרכב מהפך חל האחרונות השנים בעשר כי עולה, וממנו

חברות היו הדומיננטיות החברות עשור שלפני בעוד הענף.

רוב שכיום הרי החברות(, מכלל 62%( ותוכנה תקשורת

כמעט המהוות החיים, ומדעי אינטרנט חברות הן החברות

50% מהענף )איור מס' 4(.

איור 3: הפער בין גיוס והשקעה

0

0.6

0.4

0.2

1

0.8

1.4

1.2

1.6

0.8

11.1

0.50.50.4

0.20.1

0.40.4

0.80.8

0.60.60.60.70.7

1.2

1.5Capital Invested Capital Raised

19% 22%17%

22%13%

20% 23%12%

19% 16%

33% 29% 35% 24%

21%

25% 20%

19%

20%17%

18% 22% 21%23%

20%

15%24%

28%18% 27%

4%4% 3%

5%

15%14%

13%18% 23% 19%

11%10% 12%

10% 19%15%

8% 13% 7% 8%

4% 4% 7% 6% 9% 5%15% 13% 12% 16%

8% 7% 5% 4% 4% 8%

0%

10%

20%

30%

40%

50%

60%

70%

80%

90%

100%

2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012

Software Communications Life Sciences Internet Semiconductors Cleantech Other

Venture Capital Investment by Sector :4 איור

0 0

0.5

2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012E

10

20

30

40

501

%$b

% of total investmentIsraeli VCs

Israel VC Funds Investments as % of Yearly Total :2 איור

עלייה לצורך ירידה

Source: IVC Research Center

Source: IVC Research Center

Source: IVC Research CenterSource: WIPO Statistics Database, March 2012

1011

בעולם הטכנולוגיה בתחומי המתפתחות המגמות את

הפטנט בקשות מספר דרך גם לראות אפשר כיום,

התקדמות של נוסף מדד המהוות ,)PCT( הבין-לאומיות

בקשות שמספר לראות ניתן ועוד, זאת טכנולוגית.

בעוד ב-2008(, )למעט שנה בכל וגדל הולך PCT-ה

השנים בשלוש ירד הישראליות PCT-ה בקשות שמספר

.)5 מס' )איור העולמית למגמה בניגוד וזאת האחרונות

המבטא מדד למעשה הן PCT-ה שבקשות נזכור אם

בקצב האטה קיימת כי להסיק ניתן טכנולוגית, חדשנות

לעבר יחסי באופן הן בישראל, טכנולוגית חדשנות יצירת

סין, כמו למדינות ביחס בעיקר - לעולם יחסי באופן והן

35.3%,8%,20.5% של: בשיעורים שצומחות ויפן, קוריאה

.)6 מס' )איור בישראל 3.3% של ירידה לעומת בהתאמה,

מעניינת מגמה על להתעכב כדאי מוסגר, במאמר

ויפן קוריאה מסין, PCT-ה בקשות מספר - נוספת

אמריקה וצפון אירופה מדינות לעומת בעלייה נמצא

.)7 מס' )איור PCT-ה בקשות במספר ירידה קיימת בהן

החשובים מהמקורות אחד כי זה, בהקשר לזכור, כדאי

הוא הלאומי הטכנולוגית והחדשנות היזמות כושר של

תשתית יש הסטרט-אפים לתעשיית ההזנק. חברות

יוצא יזמות וכושר איכותי אנושי הון ידע, של מצויינת

בפנורמה המימון. בתחומי מעוגנים המכשולים אך דופן,

2010 - 2003 בשנים כי הדוח, מן עולה יותר רחבה

שנה. מידי חדשות הזנק חברות 600 בממוצע נפתחו

Growth RateForecastTrendPCT Filings

Source: WIPO Statistics Database, July 2012Note: 2012 date are provisional and incomplete. The growth rate is the annualized growth rate based on

the trend line. Counts are based on the international fililng date.

Grow

th r

ate

(%)

Num

ber

of P

CT F

iling

s

0 -5

5,000

10,000

15,000

20032002 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012E

0

5

10

15

Trends in PCT Filings :5 איור

9.2 20.5 7.1 35.3 8.0 0.8 -4.2 1.2 4.3 4.1 -3.4 -13.8 -8.2 4.1 -3.3

0

10,000

20,000

30,000

40,000

50,000

60,000

PCT Applications Annual growth Unit

ed Sta

tes of

Ameri

ca

Europe

an Pat

ent Offic

e

Repu

blic o

f Kore

a

Intern

ation

al Bu

reau

Franc

e

United

King

dom

Canad

a

Swed

en

Austr

alia

German

ySp

ain

Finlan

dIsr

ael

China

Japa

n

PCT applications at top 15 receiving offices, 2011 :6 איור

Share of PCT applications by region of origin :7 איור

Shar

e of

PCT

app

licat

ions

(%)

Note: LAC: Latin America and the Caribbean. PCT applications filed in 2011 are WIPO estimates. Source: WIPO Statistics Database, March 2012

0.0

5.0

10.0

15.0

20.0

25.0

30.0

35.0

40.0

45.0

50.0

1990 1991 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011

Asia Europe North America

האטה ביצירת חדשנות טכנולוגית

Source: WIPO Statistics Database, March 2012

1213

25

53 57 65 66 69 71 73 74 74 79 80 80 84 90 92 94 96 96 97 97

Foreign inventor share Domestic inventor share Switz

erlan

d

Nethe

rland

s

Belgi

um

Swed

en

Finlan

d

Denm

ark

Cana

da

Austr

ia USA

United

Kingdo

m

Austr

alia

Franc

e

Total

German

y

Spain

Ita

ly

Israe

l Ind

ia

China

Japa

n

Republ

ic of K

orea 0

10

20

30

40

50

60

70

80

90

100

Largest Acquisitions $mTotal Value $mNumber of AcquisitionsAcquirer

NDS: 5000 P-Cube: 200

54615

XIV: 300 Guardium: 225

10148

Provigent: 313 BroadLight: 195

9549

XtremIO: 435 Kashya: 153

Cyota (RSA): 1458356

Gteko: 120 Kidaro:100

60610

Omrix: 438 ColBar: 159

5972

Telmap: 300 Oplus: 100

5339

Anobit: 3903901

RADLAN: 1952052

ואיור כ-25% של ירידה חלה האחרונות בשנתיים אך

כי מתברר זאת, כל שאמרנו לאחר הזנק חברות :8

תאגידים בעיני הישראליות החברות של האטרקטיביות

)עד 2003-2012 השנים בעשור פסה. לא רב-לאומיים

הרבעון השלישי, כולל( נרכשו 52 חברות ישראליות בהיקף

10.5 מיליארד דולר. המדובר בתאגידי ענק כמו כולל של

ג'ונסון, אנד ג'ונסון ברודקום, ,IBM סיסקו, ,EMC אפל,

אינטל, מיקרוסופט ואחרים. רכישות ענק אלה מבטאות

החברות על-ידי שפותחו הטכנולוגיות, של ערכן את

תזרים היו לא הישראליות לחברות שכן הישראליות,

שהצדיקו מכירות היקף או לקוחות, מאגר מזומנים,

כי לראות, ניתן .)9 מס' )איור אלו גבוהות השקעות

לחדשות הטכנולוגית הישראלית ערך רב וזאת לאור שני

ממצאים נוספים - כ- 90% מהממציאים הישראליים הם

מקומיים, בדומה להודו, סין, יפן וקוריאה )איור מס' 10(

וישראל אף מובילה במספר החוקרים לנפש )איור מס' 11(.

ביחס העסקי, במגזר חוקרים משרות בהיקף

.)11 מס' )גרף העבודה בכוח מועסקים 1,000 ל-

בלבד. אזרחי - העבודה וכוח חוקרים משרות בישראל *

** בארה"ב משרות חוקרים – אזרחי בלבד.

איור 8: חברות הזנק

0%

300

200

2002

2003

2004

2005

2006

2007

2008

2009

2010

2011

2012

100

400

500

600

700

800

420

580543

583

694

604660

341

258

309265266

230237226182

238

354

306352

428

339 351

264

364

120174

599

438466

New Companies Closed Companies NetShare of domestic and foreign inventors for top 20 origins, 2011:10 איור

Source: IVC Research Center

Source: WIPO Statistics Database, March 2012

Source: IVC Research Center

1415

מה נדרש מהממשלה?הכלכלה את להוביל תמשיך היי-טק שתעשיית כדי

ישראל של היחסי יתרונה את ולהבטיח הישראלית

בשווקים הגלובליים - עניין מכריע בעידן כלכלת המידע

- על הממשלה להתוות תוכנית לאומית מקיפה לפיתוח

מגזר הטכנולוגיה, שתתבסס על ארבעה עוגנים מרכזיים:

1 | טיפוח ההון האנושי לכל אורך שרשת הייצור, תוך חיזוק הזיקה שבין האקדמיה לתעשייה.

2 | ביסוס מודל חדש וחלופי לקרנות הון הסיכון ולחממות, תוך מעורבות עמוקה של המדינה.

| הענקת רשת ביטחון למשקיעים והסטת השקעות 3הגופים המוסדיים להיי-טק.

4 | מתן תמריצים לחברות רב-לאומיות להקמת מרכזי מו"פ נוספים בישראל.

מאמץ זה חייב להיעשות גם במוסדות להשכלה גבוהה

ולייצר תמריצים לנקוט מעשה על המדינה כאן כאשר

ולעצור מדעים ללימודי פרסים( קרנות, מלגות, )כגון

ומינהל ללימודי משפטים את הנהירה חסרת התוחלת

עסקים. לסיכום, נראה שהמציאות שהביאה לפריחתה

ושגשוגה של תעשיית ההיי-טק הישראלית משתנה, ועל

יש להזרים דם מנת שלא להיקלע להתאבנות מסוכנת

חדש למערכת. כאמור, חלק מהיסודות שעליהם מושתת

יזמות המגזר הטכנולוגי בישראל עדיין מוצקים - כושר

במו"פ לאומיות השקעות מצטיינת, אקדמיה מעולה,

ויכולת הסתגלות יחסית, חוש המצאה מפותח גבוהות

לתנאים המשתנים של שוק דינאמי. אך חלק מהתנאים

והון אנושי הון - התעשייה של שגשוגה על שהקלו

ונעלמים ומתחיל להיווצר ריק מסוכן. מימוני - הולכים

עתה נדרשת המדינה למלא תפקיד בקידום הסקטור.

מקור: מחקר שנתי )2011( של מכון IMD - מידת התחרותיות הגלובלית

הטכנולוגי, וזאת בכלים חדשניים המתאימים למציאות

ובעקיפין, במישרין - על הממשלה להשקיע החדשה.

הן דרך הכלים הקיימים של המדען הראשי והן דרך כלים

הסקטור בשיתוף טכנולוגיים פרוייקטים של חדשים

המשקיעים את ולעודד טכנולוגית ביזמות - הפרטי

ויותר כספים לתחום הטכנולוגי, המוסדיים להסיט יותר

סיכונים. למיזעור וכלים ביטחון רשת הענקת תוך

שוק חשוב כמו ההיי-טק, שאחראי במידה לא מבוטלת

להצלחה הכלכלית של ישראל בעשורים האחרונים ומהווה

את היתרון הבולט שיש לישראל בשווקים הגלובליים, ראוי

להתייחסות רצינית מצד קובעי המדיניות.

הלאומית לכלכלה הישראלי ההיי-טק של חשיבותו על

נמדד רק בהיקף אינו זה צריך להכביר מילים. סקטור לא

ובעיקר גם אלא שלו, העקיף או הישיר המועסקים

בתרומתו לייצוא, להכנסת מטבע זר, למובילות הישראלית

לארץ והשקעות משקיעים לזרימת הגלובליים, בשווקים

ולביסוס מעמדה ומיצובה של ישראל כמעצמה טכנולוגית

והם למדי מדאיגים הם המחקר מן העולים הנתונים

ישראל אחד, מצד מתאימה. והיערכות חשיבה מחייבים

ומערך אנושי הון של מצויינת מתשתית נהנית עדיין

אשר רבה, סגולית יכולת לה המספק ומקצועי פיננסי

של נתונים לפי הטכנולוגיה. ענף את לחזק ניתן ממנה

IMD )ראה טבלה מס' 12( אשר חוקר מצבי מכון המחקר

שוק של מדינות העולם - ישראל מובילה בכל הפרמטרים

לתעשיית תשתיות ולקיום לבניית והחשובים החיוניים

טכנולוגית המפתחת חדשנות טכנולוגית ופיתוח תעשיית

בתחום ישראל של שהישגיה ברור שני, מצד ההיי-טק.

הולכים ונשחקים. מדיניות ממשלתית אחראית צריכה לתת

מענה לאתגר זה. בראייה לאומית, זה כעת אחת מתפקידה

החשובים של הממשלה - לתמוך, לדחוף ולהשקיע באותה

תעשיה מצליחה שכעת נכנסת למשבר. ניתן לקוות, ניתן

יהיה לחלץ ואף להזניק אותה חזרה קדימה.

* בישראל משרות חוקרים וכוח העבודה- אזרחי בלבד.

** בארה"ב משרות חוקרים – אזרחי בלבד.

0

2

4

6

8

10

12

* **"

OECD (

)

)

(

שיעור ל-1,000 מועסקים

איור 11: משרות חוקרים במגזר העסקי, ביחס ל-1,000 מועסקים בכוח עבודה

סיכום ומסקנות - דרושה היערכות לאומית חדשה

דירוגתחום

5תשתית טכנולוגית

4תשתית מדעית

2תמריצי השקעה

2שוק ההון

1יזמות

1גמישות והתאמה לשינויים בסביבה עסקית

2הון סיכון

2גישה כלפי גלובליזציה

4מיומנות כוח העבודה

1הוצאות המגזר העסקי על מו"פ

1מחקר מדעי

1מיומנויות בתחום טכנולוגיית המידע

1סיכון והעזה של הסקטור הפרטי והציבורי

טבלה 12: דירוג ישראל לפי תחום )מתוך 59 מדינות שנבדקו(

מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "אינדיקטורים למדע, טכנולוגיה וחדשנות"