פטרה – ההוזים, החולמים,

והמגשימים2008גירסה מעודכנת – מאי

צילום ועריכה – יגאל מורג. מוזיקה – "הסלע האדום" – חיים חפר

אחרי שלוש עשרה שנה מאז ביקורי הראשון בפטרה שבתי וביקרתי בה.

משקופיות סרוקות 2005בסיס המצגת הזו )שנבנתה בפברואר שהותיר ,1995שצולמו עשר שנים קודם לכן( היה אותו ביקור ב

בי רושם עז עקב הקשר הנפשי )והפיזי( שלי לחלק מהנופלים בשנות החמישים כפי שהדבר בא לידי ביטוי בשקופית הבאה.

הפעם הגעתי הרבה יותר רגוע ומשוחרר מהמטען הרגשי, חמוש בציוד צילום דיגיטלי, ויכולתי להתרכז גם בפרטים הקטנים.

אני מגיש לכם מצגת משופרת ומורחבת, וגם רוצה לספר לכם ( לבקר בפטרה, 2008שקל ונוח מאוד, גם בימים אלה )אמצע

כולל אפשרות לביקור בן יום אחד, שמתבצע מדי יום, )כשנקודת המוצא היא אילת( – עם איסוף מסודר בבוקר מפתח המלונות

)או אף שדה התעופה(, וחזרה אל המלונות לקראת ערב.

צפו ותהנו - יגאל

( 2005בחדשים האחרונים )אנחנו בתחילת התנהלה בעתונות מערכת עקרה וחסרת פשר של נסיון

, כולל 50לקעקע את מיתוס ההליכות לפטרה בשנות ה טענה שגם רחל סבוראי ומאיר הר ציון, שהצליחו ללכת,

לראות, ולחזור, בעצם בדו את הסיפור מליבם)!!!( במאמר העוסק בנושא )מאת ידין רומן(, במגזין "ארץ

"אין לי בעיה אם מישהו וטבע" מצוטטת רחל האומרת: רוצה לטעון שלא היינו בפטרה, שיבושם לו, אבל אי

אפשר לדבר בבוז כזה וללעוג על חברי לנשק שנפלו בדרכם לסלע האדום".

כמי שכפסע היה בינו לבין )עם רם 1957הצטרפות לחבורת ההולכים ב

פרגאי וחבריו( גם אני רוצה למחות כנגד המכפישים, ולהעלות נר זיכרון להולכים ללא

שנה מאז, ומכיוון שבניגוד 50שוב, בחלוף כ להם, אני כן זכיתי, בבא היום, לבקר באתר המדהים הזה, אקח אותם, ואותכם, לביקור

ב"סלע האדום" המיתולוגי...

את פני הבאים לאתר פטרה מקבלים בחיוך תמונות ענק של מלך ירדן הנוכחי – עבדאללה, ואביו – חוסיין.

ההגעה לאתר המרכזי כרוכה בהליכה קלה, לאורכו של "הסיק", המתקשים יכולים להעזר ב"כלי רכב" מהמיבחר הניראה

מולנו...

מתחילים בצעידה כאשר מול עינינו תצורות הסלע הנהדרות של אבן עוד לפני הכניסה ל"סיק" מופיעים כמה רמזים על הצפוי בהמשך, הראשונים – החול...

2קברי ה"ג'ינים" )השדים(, שהם מהשרידים היותר קדומים של פטרה )מאה לפנה"ס( ומטרתם "לשרת את ה"קע" )הנפש( העולה השמימה", מטרה דומה

בעל "ניתן לייחס גם למבנה הבא – המופיע משמאלנו והוא "קבר האובליסקיםארבעת צריחי האובליסק העולים מגגו, ומשטח "סעודות ההבראה" המשתרע

למרגלותיו.

אנחנו בכניסה לקניון הסיק כשאת אפיק נחל מוסה חוסם סכר )שיחזור של סכר קדום(, המפנה מי שטפונות אפשריים ימינה – אל מינהרה חצובה בסלע )אפשר

23, ובו טבעו למוות 1963לזחול ולצלוח אותה( וזאת כלקח משטפון שארע ב המים המוסטים מובלים אל תוך בקעת פטרה ושימשו תיירים.

למטרות השקייה וכד'.

ה"סיק" הינו מעוק )קניון( אדיר, שברובו – רוחבו אינו עולה על מטרים ספורים, מ' ומעלה. הוא מתעקל בירידה מתונה לאורך של 100וקירותיו מתנשאים לכדי

כשני קילומטר, עד כניסתו לבקעת פטרה.

ה"סיק" – כל פניה חושפת מראות חדשים, צבעים חדשים, והפתעות

לרב...

ההליכה לאורכו של ה"סיק" הינה חוויה בפני עצמה... אולם – כשמתקרבים אל קצה הקניון, ודרך החריץ הצר, ההולך ומתרחב ככל שמתקרבים אליו, הולך ומתגלה מבנה ה"חזנה", או אז אין גבול להוד ולהדר...

אל חזנה – אוצר המלך 40המפואר והמוכר ביותר מבין קברי פטרה, חזיתו מתנשאת לגובה של כ

מטר, ופניו למזרח, בעוד שכל קברי הנבטים פונים מערבה – אל השמש השוקעת, מכאן מסיקים שקבר זה מאוחר קצת יותר, עם השפעה רומית והוא

בן סוף המאה הראשונה לספ'.

וזה הרגע לומר מילה על בוני המקום – הנבטים. הנבטים היו שבטים נודדים שהתארגנו ועלו לגדולה בערך

ס, ונבלעו ע"י השלטון הרומי בסוף "במאה השלישית לפנההמאה הראשונה לספירה. הם שלטו בסחר הבשמים והתבלינים, התנהלו לאורך "דרך הבשמים" העתיקה

שהוליכה מדרום ערב לנמל עזה, בו הועלו הסחורות על אוניות והפליגו לרומא ואחיותיה. הם הקימו לאורך דרך זו עשרות רבות של חאנים ונקודות משמר, חלקם בתחום

ירדן של היום, וחלקם - כמו עבדת, ממשית ועוד - בתחומי מדינת ישראל.

פטרה היתה בירתם בתקופה מסוימת, ובה ניבנו מקדשיהם, ובעיקר "ארמונות הקבורה" שכולם נחצבו בסלע "אבן החול הנובית" הרכה יחסית, והשתמרו עד

ימינו. ואולם - פטרה שבה אנו מבקרים כיום הינה בעצם

"נקרופוליס", כלומר "עיר מתים", רב המבנים המפוארים החצובים בסלע הינם מבני קבורה או מבני פולחן, ואילו בתי התושבים הפשוטים לא ממש ניראים כיום, ואיננו

יודעים הרבה על אורחות חייהם.

מבט מקרוב על כרכוב המבנה המכיל סממנים הלניסטיים, כמו כותרות העמודים והפיתוחים למיניהם.

מימין – מעלות הכניסה אל תוך מבנה

ה "חזנה" משמאל – מבט

ממבואת המבנה אל פתח ה"סיק", ממנו

הגחנו לפני דקות ספורות.

למטה – איש "משטרת התירות"

של פטרה.

מעט הלאה ממבנה החזנה, משני צידיו של הנחל – הפסאדות. אלו הן חזיתות ענקיות, מוחלקות ומגולפות, אשר אין מאחוריהן מבנה כלשהו, וכל

בא להדגיש את יופיו של הסלע, הטקסטורה שלו, ויכולתם של אמני כולןהחציבה הנבטים.

התיאטרון של פטרה, שגם הוא חצוב כולו בסלע, הינו תיאטרון בסגנון יווני אופייני, ואולם צורת הבמה שלו מלמדת שהוא ניבנה כניראה בתקופה

לספ'(,2הרומית )מאה על כך שהתיאטרון מאוחר מן הקברים, ניתן ללמוד גם מן העובדה שבעת

בנייתו, נהרסו קברים, או נישארו "תלויים באויר", כפי שרואים בקיר האחורי שלו.

אזור הבמה

האזור כאן מלא במערות קטנות ולא מפוארות מבחינת החציבה, אבל יצירות הטבע עצמו מופלאות ומדהימות.

שלו מהוקצע ומגולף, וחושף עכשיו מתרחב הנחל, כאשר כל הקיר המזרחימערכת מבנים אדירי מימדים אליהם אנו מטפסים כדי להכירם מקרוב.

אך לפני כן, הבה נזהה אותם אחד אחד: הימני – "קבר הכד". אחריו – "קבר המשי". בהמשך – "הקבר הקורינתי", והאחרון משמאל – "הארמון".

אנו מעפילים אליו בגרם מדרגות מהודר במיוחד, ומגיעים קבר "הכד"המשטח הענק המשתרע לרגליו. אל

כך ניראית חזית המבנה.

וכך ניראה החלל הפנימי שלו, ותקרתו.

עכשיו אנחנו מול חזיתו של "קבר המשי", ככל שמתקרבים אליו, הולכים ומתוודעים לציורי החול שנתנו לו את שמו.

כתף אל כתף ניצבים שני הקברים הבאים: הימני – "הקבר הקורינתי" – בעל העמודים, וארבעת ה"צריחים" העולים מגגו

והשמאלי – "הארמון", גם הוא משופע בעמודים מגולפים הן בקומה התחתונה, והן בזו העליונה. שיני הזמן נגסו בחזיתות מפוארות אלו אך אין בכך

כדי לפגום בעוצמה האדירה, ושימו לב ליצורים הקטנים המהלכים למטה וממחישים את גובהו של המבנה, שכולו חצוב בסלע.

וגם כאן – ציורי הקירות מרהיבי עין בסילסוליהם וצבעוניותם.

אל מול קיר הקברים, ממערב לו, נפתח ואדי מוסה והופך לבקעה רחבה, הערוץ הראשי פונה שמאלה ולאורכו נימצאים שרידי קרדו )דרך ראשית

סלולה עם טורי עמודים מצידיה( רומי נהדר, משמאלו נימפאון )מתקן מים הנימפאוןהקרדו/ מזרקה( מהודר ועוד.

עוד בהמשך – מקדש "קצר אל בינת", בן המאה השניה, ומאחוריו הקיר המערבי של בקעת פטרה, מכאן יוצאים עוד כמה שבילים לאתרים נוספים, אנחנו בוחרים בשביל מדרגות חצוב וטוב, ומעפילים בעזרתו אל הרמה למפגש עם קבר נוסף –

א' דיר

קבר / מקדש - א' דיר, במרומי הצוק

תצפית פרידה ממרומי מצוק א' דיר לעבר בקעת הערבה

וכמה דמויות ציוריות

למטה – בפטרה:סיירת התיירות.

למעלה – נגן ה"רבבה".

למטה משמאל – מוכרת המזכרות הקטנה.

morag-i@013.net.il יגאל מורג – צילום ועריכה -

ואתם מוזמנים לבקר באתרי, הקליקו נא על

הקישור הבא:

http://morag.artvision.co.il