דורות במדבר

דורות במדבר

2010דצמבר

.www.michal-kandelצילום, כתיבה ועריכה מיכל קנדלcom

יש להעביר השקופיותבלחיצת עכבר

מפגש עם "העבריים" בדימונה

פגשנו נציגי הקהילה באולם הספורט ומשם יצאנו לסיור ב"כפר" . ', בשכונה בקצה העיירה. 60הקהילה נמצאת בדימונה כבר משנות ה-

בשכונה/קהילה ישנו בי"ס משלהם. צבעי המדים מצביעים על גיל התלמידים:ילדי יסודי בכחול, תיכון בירוק ואדום- אלו תלמידים המשתתפים ביום ספורט.

, העדיפו לעזוב יחד עם משפחתם- הילדים והנכדים- את 70/80חלק מהקשישים,בני דימונה ולגור בטבריה בעלת מזג האוויר הנוח יותר עבורם. יחד עם זאת ישנו "שבוע

הקשיש" בו הקהילה מפנקת ומוקירה אותם.

מבני הציבור בחלקם מקושטים. זהו חדר הכושר

מעבר לתרבות הכושר- נהוג להקדיש יום בחודש לעיסוי מקצועי לגוף

40הרחבת הבתים היא אחידה ולכן כיסוי שחור תמיד. הבנייה ללא אישורים במשך שנות קיומם בדימונה, ובימים אלו נזכרו הרשויות בנושא זה ושוקלים להרוס השכונה.

לידת הנשים טבעית ללא משככי כאבים בבית יולדות "בית החיים" המצוי בכפר הקהילה. הנשים נמצאות במשך מספר שבועות בבית החיים הזה ונשות הקהילה

חודשים, 4.5דואגות להן ולתינוק ולמשפחתן של היולדות. אחד התינוקות שקל בגיל ק"ג ותמונתו מונצחת ב"בית החיים"10

במרכז הכפר חנות לירקות. חברי הקהילה הינם טבעונים ומגדלים גידולים אורגניים. יש להם סככה למימכר ירקות , עשבי בישול ופירות וחנות לשאר מצרכי המזון כמו

קטניות ותוצרים מיוחדים משלהם. הכל צבעוני, נקי ומסודר למופת

דונם של 1000המשכנו לחוות הצבר אורלי על כביש דימונה-ירוחם. למעלה מ- חודשים בשנה10מטע צבר מסוגים שונים, מושקה ונותן פרי כ-

סוג של צבר בעל גבעולים מעובים ללא קוצים, אין בעיה לאחוז אותם ידנית

הקטיף של הפרי ידני וכל יומיים לערך חוזרים לאותה שורה במטע. הקטיף בעזרת "מלקחיים" מגומי שאינם פוצעים את הפרי וע"י סכין חד. החיתוך נעשה על הגבעול עצמו על מנת

שהפרי ישאר שלם ויפה. כל שורה במטע בעלת פרי בצבע אחר.

ומה העיזים שם אוכלות? נכון- את גבעולי הצבר....ואנחנו? אנחנו טעמנו דבש מפרחי צבר, ריבות מפירות צבר, חמוצים מגבעולי צבר ואפילו סחוג מהצבר

אגם ירוחם- עבר בשנים האחרונות טיפוח וטיהור שפכים. מגיעים אליו עופות מים

ואפשר להגיע, לטייל בשבילים שהכשירה קק"ל, לנצל את השולחנות הפזורים במתחם האגם ואף יש כמה אמיצים הדגים בו ....

ירדנו למכתש ירוחם הלא הוא מכתש חתירה או בשמו העממי...המכתש הגדול

הגענו ל"חולות הצבעוניים", חולקו בקבוקוני פלסטיק שקופים והחלה נהירה למילוי במגוון צבעים, להביא לנכדים

את היום השני הקדשנו למכתש רמון, הצעיר והגדול במכתשי הנגב

ביקרנו ב"חי-רמון" ושמענו הסברים על החי והצומח במכתש רמון ואף ראינו דורבנים ובעלי חיים נוספים

ערכנו תצפית על מכתש רמון מטיילת אלברט עם פסלי אבן מרשימים, היעלים ישבו סמוך לבתי המגורים ולצד מרפסת התצפית "התלויה" היה פסל

של האמן קיש.

המינסרה או הנגריה- אתר במכתש רמון בו לבה עלתה לכיוון פני השטח והלהיטה עד אפייה את אבן החול כך שהתגבש בצורה גבישית של "מנסרות"/פריזמות. בראש

הגבעה הפריזמות היו במקומן ומרשימות ביותר, אולם חלקן הגדול הדרדר במדרון ס"מ. 20-30ונראה כמו קורות עץ בגודל

נכנסנו בדרך עפר ארוכה אל עין סהרונים ומיצד סהרונים. סהרון- צמח מטפס חצי טפיל שהגיע מאפריקה לאורך השבר הסורי-אפריקאי. מיצד סהרונים הינו חלק

מתחנות "דרך הבשמים" הנבטית מהתקופה הרומית

דרך הבשמים הנבטית הובילה סחורות מתימן וערב, בעיקר מור ולבונה )ומכאן שמה( דרך פטרה ועד לנמל עזה. הנבטים שלטו במדבר, התקינו בורות לאיסוף מי שטפונות,

עסקו בחקלאות מדברית ושמרו על השיירות מפני שודדים

מיקום המיצד נבחר בשל סמיכותו למעיין שכבה קטן

עין סהרונים

לפני מספר שנים, הובא לכאן מחי-בר יטבתה עדר פראים ושוחרר בנקודה זו. מאז ניתן לראות את גלליהם במקום, הם נמצאים ומתרבים יפה בחופשי

ובערב במלון, אחרי ביקור מרשים במרכז המבקרים של ערד, עוד היה כוח לבודדות ל...רקוד במלון

את היום השלישי טיילנו בנחת כיאה לנופש. פתחנו ב...שופינג. כמובן במפעל בערד של מוצרים מים המלח ואח"כ בחנות למגבות ערד...

דקות מערד. פלאחים ערבים שחיים מתוך מחוייבות רבה 15ביקרנו בכפר דריג'את, אחד לשני. משקיעים בחינוך ואין אחד בכפר שאינו עובד למחייתו. הזקנות מפעילות

טבון

וההפתעה האמיתית חיכתה לנו בפנים....

אנשי הכפר הגיעו מאזור חברון, שם נהגו לחיות במערות בהר. גם כאן התחילו עם מערות ובמשך השנים עברו לבתים. שמענו את סיפורם המרתק של האנשים,

התרשמנו עמוקות וצחקנו מהבדיחות

את הקפה שתינו במערה שבהר ואת התה במרכז המבקרים בכניסה לכפר

סיימנו את הטיול בקפה ועוגה ביער יתיר

את הפינאלה של הטיול עשינו במאפיית ילדוד'ס בקריית גת. מקום מופלא ילדים בטווח 70הנמצא בלב שכונת מגורים, ב"נווה חנה"- כפר בו שוכנים כ-

6-18הגילאים

שמענו את סיפור המקום, הקשר של הני אולמן ועל הפרויקט המרגש בו מחנכים את הילדים מבתים הרוסים ליגיע כפיים. ראינו איך המקום מטופח ומלא אהבה- של

הצוות, של הילדים והבוגרים

ועד הנופש הבא- להתראות

בהנאה רבה,

www.michal-kandel.com