נספח 1 - משרד החקלאות · העיגמ םיציבה תיישעתמ 98% יכ אצמנ 1991 תנשב ב"הראב ךרענש רקסב .הינרופילקב תרסואש 4.11.2008-ב

1

ח בנושא רווחת המטילות"דו

jpg.RootsLayers_Prairie/farm/ca.bc.spca.www://http-התמונה לקוחה מ

ט"תשס

י"מוגש ע

נאדר מובארכי' דר

2

תוכן עניינים

3......................................................................................... ..........מבוא .1

4.............................................. התפתחות נושא רווחת המטילה באירופה 1.1

5............................................ מה קורה היום במדינות האירופיות 1.1.1

6......................................................... דיקטורים על רווחת המטילה אינ 1.2

6.............................................................................. ייצרנות 1.2.1

7..... ..........................................................................בריאות 1.2.2

8.......................................................................... פיסיולוגיה 1.2.3

9............................................................................. אתולוגיה 1.2.4

10..................... ......................סיכום החסרונות והיתרונות של כל מערכת ייצור. 2

10.................................................................... כלובים קונבנציונאליים 2.1

11............................................................................ כלובים מועשרים 2.2

13................................................... ..................... מערכות ללא כלובים 2.3

התנאים הדרושים לאחזקת מטילות במערכות ללא כלובים לפי הדירקטיבה .3

17.. ...........................................................................................האירופית

טילות בכלובים הקונבנציונאליים תנאים נוספים שמתייחסים להשארת המ 3.1

18) ......................................................................... הלא מועשרים(

19.............. תנאים נוספים שמתייחסים לאחזקת מטילות בכלובים מועשרים 3.2

20........... .......תנאים נוספים שמתאימים לכל המערכות שמחזיקות מטילות 3.3

21...................... ......................................בריאות המטילה בשטחים פתוחים .4

23................................................................................ בריאות הביצה 4.1

24................................................... ................................היבטים כלכליים .5

25................................. ..... ....העלאת מחירי הביצים נובעת מכמה גורמים 5.1

24................................................................................................. סיכום .6

25........................................................................................ פיה ביבליוגר .7

3

רווחת המטילה

מבוא. 1

רוב הציבור דורש שיפור ברווחת . קהלאין ספק שהכוח המניע לשיפור רווחת החיה הוא דעת ה

ובחקיקה לשיפור המדיניות ת תקשורב, ארגונים שוניםפעילות של דרישה זו משתקפת ב. החיה

. ביחס לרווחת החיה

רווחת בנושאעם אנשי מדענזהרים להתייעץ המחוקקים , קהלשהכוח המניע הוא דעת הלמרות

. )Moynagh, 2000 (ופועלים ברוח אותן עצות החיה

מושג שקשה למדידה אבל קיים אינדיקטור מובהק שבעזרתו ניתן לבדוק את ורווחת החיה הינ

ניקור . )Bestman, 2003 ()במיוחד בקבוצות גדולות( המטילות והוא דרגת ניקור הנוצות רווחת

הנוצות הינו תופעה לא נורמלית שמופיעה אחרי שהחיות נחשפו לסטרס בגלל כשלים במהלך

חלק מהחוקרים טוענים שתופעת ניקור הנוצות נובעת .ההאכלה או השיכון, תקופת הגידול

שהתופעה ן טועםוחלק) Vestergaard, 1994; Johnsen et al., 1998(ממחסור באמבטיית חול

,.Huber-Eicher and Wechsler, 1997; Aerni et al(נובעת ממחסור בחיפוש אחר מזון באדמה

מטרת ציוד הכלובים במצעים היא לאפשר לתרנגולות את ההתנהגות של ניקור , לכן). 2000

על פעולה מדומה אמבטיות חול במקום לעשות ת לעשות וכן לאפשר לתרנגולווחיפוש אחרי מזון

.)Lindberg and Nicol, 1997 (רשת הכלוב

כנראה על ידי איזון , לשמור על הנוצות והעור במצב בריאמטרה נוספת של אמבטיות חול היא

,Van Liere and Bokma, 1987; Olsson and Keeling, 2005; Shields(רמות הלפידים בנוצות

, למצעיםחופשית במתן גישה ). Duncan et al., 1998(אור וחום מעודדים אמבטיות חול .)2004

בתנאים .כאשר השיא מופיע בשעות אחר הצהריים, התרנגולות יעשו אמבטיית חול פעם ביומיים

,Vestergaard, 1982; Jensen and Toates ( דקות30 עד 5משך אמבטיית החול נע בין , טבעיים

1993.(

וגם במערכות עם שטחים פתוחים םקור הנוצות מופיע גם בכלובים קונבנציונאלייני

)Abrahamsson et al., 1996b; Wahlstrom et al., 1998 .( לא רק שגורם לכאב ניקור הנוצות

איבוד החום כתוצאה מירידה בכיסוי הנוצות גורם , בנוסף. םאלא גם זה יכול להתפתח לקניבליז

4

Tauson and(בצריכת המזון מהקיום האנרגטי שגורם לעלייה מעלייה להפסד כלכלי שנובע

Svensson, 1980; Peguri and Coon, 1993.(

רגועים שמראים ירידה בניקור הנוצות ניתן להפחית ניקור נוצות על ידי סלקציה גנטית לקווים

)Kjaer and Sorensen, 1997.(קוים של ני במחקר שנערך על ש Hy-Line Whiteו -Hy-Line

Brown ,ניקור הנוצות היה נמוך בתרנגולות הלבנות בהשוואה לחומות נמצא כי)Wall et al.,

2008 .(

)El-Lethey et al., 2000(ידה ברווחת החיה הן בחיה התוקפת ניקור נוצות הינו אינדיקטור ליר

ור נוצות מחקרים רבים נעשו בנושא ניק. )McAdie and Keeling, 2000(והן בחיה המותקפת

,.Green et al( ניקורירידה בהייתה בחוות שסיפקו שטחים חופשיים לריצה שבמטילות ונמצא

2000; Bestman and Wagenaar, 2003; Nicol et al., 2003 .(מחקר אחר טוען , לעומת זאת

לבין חוות רגילות ללא שטחי ריצהחוות שסיפקו שטחים לריצה לא היה הבדל בניקור בין ש

)Hane et al., 2000.( העשרה סביבתית"מ הירידה בניקור בשטחים פתוחים הוסברה כתוצאה" ,

.ירידה בצפיפות העופות ועלייה באיכות האווירולאו דווקא מ

מוגבלות בנוסף לכך המטילות . גבוהה במיוחד םבכלובים קונבנציונאלייתופעת ניקור הנוצות

. בסיסית כגון נפנוף כנפיים ואמבטיות חולת טבעיהתנהגותבתנועה שלהן וחסרות יכולת לקיים

.לכן כשמדברים על רווחת החיה ובריאותה הכוונה היא אך ורק למטילות בתוך הכלובים

התפתחות נושא רווחת המטילה באירופה 1.1

1999הביקורת הגוברת כתוצאה מהשימוש בכלובים הביאה את מדינות אירופה להעביר בשנת

שתאסור שימוש בכלובים ) מדינות האיחוד האירופיתקנה החלה על כל (דירקטיבה

. הדרגתי למערכות ייצור חדשותמעברפירוש הדבר הוא . 2012 בינואר1-החל מ םקונבנציונאליי

:באמצעות שתי דרכיםניתן לעשות זאת

. בהן תנועת התרנגולות לא תוגבלללא כלובי הטלהאלטרנטיביות ידי בניית מערכות על )1

. וגידול בשטחים פתוחיםaviary-גידול ב, םהכוונה לגידול באס

הוספת תיבות הטלה וייעוד חלק מהכלוב על ידי , אבזור כלובי ההטלה על ידי הרחבתם )2

.אפשרות זו תהיה קבילה לפי הדירקטיבה. לאמבטיית חול

5

אבל עד היום המדינות . אושרה ועברה במספר מדינות אירופיותEC/1999/74הדירקטיבה

של הוועדה . מעבר למערכות אלטרנטיביותב מעט מאוד בהעשרת הכלובים או היצרניות התקדמו

עקב המחירים הגבוהים של הביצים מודעת לכך שהאיחוד האירופי שהעבירה את הדירקטיבה

פתחל הקמעונאים בחלק מהמדינות החברות המיוצרות במערכות אלטרנטיביות נאלצים

.נאים החדשיםשיאפשרו הישרדות של הענף בתאסטרטגיות שיווק

Brambell Committeeבנוסף לוועדה שניסחה את הדירקטיבה הוקמו לפניה עוד ועדות כמו

שהגיעו להחלטה כי צריך 1997 בשנת Farm Animal Welfare Council (FAWC)- ו1965בשנת

:לאפשר למטילה חמש חרויות בסיסיות

שתבטיח שמירה על חופש מרעב וצמא באמצעות גישה חופשית למים ומזון טריים .1

.בריאות טובה

.חופש מאי נוחות על ידי אספקת סביבה מתאימה שתכיל מחסה ושטח נוח למנוחה .2

.דיאגנוזה וטיפול, פציעות ומחלות על ידי מניעה, חופש מכאב .3

חופש לבטא התנהגות נורמלית על ידי אספקת שטח ומתקנים הולמים ואינטראקציה עם .4

.מטילות אחרות

.רים על ידי הבטחת תנאים וטיפולים שימנעו סבל מנטליחופש מפחד וייסו .5

? מה קורה היום במדינות האירופיות1.1.1

שוויץ

ונתנה לחקלאים תקופה של 1981שוויץ העבירה חוק שאוסר על החזקת מטילות בכלובים בשנת

אפילו כלובים מועשרים לא עמדו, לפי המדינה. שנים לעבור למערכות גידול ללא כלובים10

שוויץ , 1992בשנת . בדרישה של אספקת רווחה מנימלית לתרנגולות ולכן נאסר השימוש בהם

גידול התרנגולות , כיום. הפכה למדינה היחידה בעולם שאוסרת על החזקת מטילות בכלובים

Matter and( ההולנדיות tiered-wire floorמתבצע במערכות שונות שמבוססות על המערכות

Oester, 1989.(

דיהשב

עוד לפני שהיא הצטרפה לאיחוד , 1988שבדיה העבירה חוק שמתייחס לרווחת המטילה בשנת

. לתרנגולת2מ" ס600 כל הכלובים החדשים חייבים לספק 1989החוק דרש שהחל משנת . האירופי

6

בשנת . כל הכלובים חייבים להכיל מוטות ומתקנים לשיוף הציפורניים1994החל משנת , בנוסף

, ה נענתה לדרישות תעשיית הביצים וירדה מהדרישה לאסור גידול המטילות בכלוביםשבדי, 1997

, בנוסף. במקום זאת היא חייבה את החקלאים להשתמש בכלובים מועשרים ללא יוצא מן הכלל

שנה לאחר מכן התחיל שימוש מסיבי בכלובים . שבדיה הצטרפה לאיחוד האירופי באותה שנה

אסרה המדינה על אחזקת 2003בשנת ). Tauson, 2000; Tauson and Holm, 2001(מועשרים

מהמטילות מוחזקות במערכות ללא כלובים 60%, 2004תרנגולות בכלובים בכלל ונכון לשנת

)Agra CEAS Consulting Ltd.(

גרמניה

, בנוסף. 1.1.2007-גרמניה העבירה חוק שאוסר גידול מטילות בכלובים קונבנציונאליים החל מה

שואפת להיות כמו שוויץ והיא עומדת לאסור על אחזקת מטילות בכלובים מועשרים גרמניה

).Appleby, 2003 (2011בגבולותיה עד סוף

ב ובמיוחד "הדאגה לרווחת המטילה במדינות האירופיות גררה התייחסות רצינית לנושא בארה

ים מגיעה מתעשיית הביצ98% נמצא כי 1991ב בשנת "בסקר שנערך בארה. בקליפורניה

שאוסרת 4.11.2008-קליפורניה העבירה הצעת חוק ב). Bell, 1993(מהכלובים הקונבנציונאליים

. לחקלאים על מנת לעבור למערכות ללא כלובים2015ניתנה ארכה עד . על גידול מטילות בכלובים

מיליון מטילות בקליפורניה כאשר שני מיליון מגודלות במערכות ללא כלובים20כיום יש

)http://www.sacbee.com/103/story/1102106.html .(

:ל רווחת המטילהעאינדיקטורים 1.2

ייצרנות 1.2.1

של קצב המרת המזון ותמותה הם המאפיינים העיקריים, צריכת מזון, משקל גוף, הטלה

אחוז הטלה גבוה במטילות הינו אינדיקטור לתפקוד התקין של . ביצועי ענף העופות

כדוגמת עקת , שידועים כגורמים לירידה בהטלה{ סטרסורים העדר. מערכת הרבייה

;Robinson, 1979; Mashaly et al., 1982(צפיפות גבוהה וריבים חברתיים , חום

Reynard et al., 1996( {הוא תנאי מקדים לייצרנות גבוהה במהלך תקופת ההטלה .

פות הראו קצב דווח שעו. אותו דבר דווח בקשר לקצבי הגדילה והמרת המזון בפטמים

7

אבל זה לא סביר שמטילות ופטמים . ייצרנות גבוה למרות פצעים רציניים ומחלות

ייצור לא , למרות זאת. ימשיכו בקצבי ייצור גבוהים אחרי תקופות ממושכות של עקות

או רמת סיבים /רמת חלבון נמוכה ו. חסר ברווחהאופטימלי אינו מעיד בהכרח

קופות הארה קצרות יכולים להוריד ייצרנות ללא קשר ת, אנרגיה נמוכה בתערובת/גבוהה

סטטוס הרווחה בפטמים יכול אפילו להשתפר על ידי הורדת קצב הגדילה . לבעיות רווחה

הפרוש של תכונות הייצור , לכן. בשלבים הראשונים וכך ניתן להפחית את בעיות הרגליים

.בנוגע לרווחה דורש התחשבות באספקטים אחרים

בריאות 1.2.2

חלק מהחוקרים מחשיבים את . ת טובה הינה מרכיב חשוב ברווחת המטילהבריאו

אם כי מקובל על ידי רוב החוקרים , פתולוגיים כפגיעה ברווחת המטילה-התנאים הקדם

משך ועוצמת הסבל . היא זו שמעידה על הפגיעה ברווחה) עופות חולים(כי המחלה עצמה

על מנת לקבל . והטיפול התרופתי בה)אקוטית או כרונית(מהמחלה תלויים בסוג המחלה

ואת מספר העופות חובה לציין את סוג ומשך המחלה , מידע מהימן על מצב המחלה

). SSPE-CT-2004-502315 LAYWEL(שחולים

, במושגים של רווחת החיה, למרות זאת. היקף ומשך המחלה משפיע על בריאות מטילה

מחלות יכולות להשפיע על , אמנם. עוצמת הכאב והסבל מאותה מחלה חשובים אף הם

שתי , לדוגמה. מספר שווה של חיות אבל יכולות להיות להן השפעה שונה על רווחת החיה

שהסימן הקליני שלה הוא נוזלים , מיימת. פטמיםמחלות שיש להן השפעות דומות על

הפטמים בדרך כלל . נמשכת כמה ימים וגורמת לאי ספיקה בעורק הלב, בחלל הבטן

את אותו יש Sudden Death Syndrome (SDS)סינדרום מוות פתאומי מחלת ל. מתים

ההשתמעויות של הרווחה משני . גורם אבל בעצם זה התקף לב והעוף מת מוות פתאומי

הוא SDS-העוף סובל בעוד שהסבל ב, במקרה המיימת. המקרים הן שונות לחלוטין

,Moynagh ( פגיעות ברווחהעופות שנראים בריאים יכולים להיות עדיין עם. מנימלי

2000.(

העדר מחלות אינו מעיד בהכרח , עם זאת. מחלות בדרך כלל מפחיתות את רווחת החיה

.על רווחת עוף אופטימלית

8

שינויים בקליפת ( של מחלה םצריכת מזון וסימפטומי, משקל גוף, ירידה בביצועי ההטלה

ר שלהם למחלה הוא ידוע בתנאי שהקש, םיכולים להחשיב אותם כאינדיקטורי) הביצה

).SSPE-CT-2004-502315 LAYWEL(ומובהק

פיסיולוגיה 1.2.3

בעל החיים הסדיר מנגנונים פיסיולוגיים ייחודיים להתמודד עם תנאי סביבה עוינים

,general adaptation syndrome) Siegel- וfight and flight syndromeכדוגמת

generalוקשורים לקריטריון שלהתגובות והשינויים שמתרחשים בגוף ). 1987

adaptation syndromeהם :

קורטיקוסטרון •

לימפוציט/יחס הטרופיל •

).Gross and Siegel, 1983; Rushen, 1991; Maxwell, 1993(גודל האדרנל •

משמשים כאינדיקטורים ) קורטיקוסטרון(התגובות העצביות וההורמונים שמגיבים

לק מההורמונים שקשורים אליו מעורבים חשוב לזכור שקורטיקוסטרון וח. לעקה

על מנת להבדיל בין פעילות מטבולית נורמאלית כדוגמת . בתגובות מטבוליות בסיסיות

טמפרטורה סביבה נמוכה ועלייה בפעילות הגופנית לבין תגובה לעקה חיוני ללמוד ולדעת

.את הרמות הבסליות והתגובה הדינמית לאתגרים

רמה גבוהה ממושכת של . רמאלית אחרי אתגרהרמה הפיסיולוגית חוזרת לנו

מעידה על חוסר יכולת להסתגלות ונחשבת כאינדיקטור לירידה , קורטיקוסטרון למשל

אדרנל נכשל - היפופיזה- היפותלמוס: הקריטריון הפיסיולוגי של הציר. ברווחת המטילה

). Guemene et al., 2005(בהצגת תוצאות עקביות בהתייחסות לרווחת המטילות

נוכחות ורמת הורמוני הסטרס כאינדיקטור לרווחה חייבים להיות מפורשים בזהירות

שיכולים - סטרס לטווח קצר וסטרס לטווח ארוך-יש סוגים שונים של סטרס. ובהקשר

אינדיקטורים . להשתנות בין החוות ויש להם תוצאות שונות במונחי רווחת המטילה

עלייה ברמות הסטרס . ון או כשל בביוץאפשריים לעקה כוללים דיכוי במערכת החיס

התרגשות יכולה להעלות את הורמוני , למשל. אינה מעידה בהכרח על רווחה ירודה

.)Moynagh, 2000 (הסטרס

9

אתולוגיה 1.2.4

אתולוגיה מערבת . יכולות להיות סימן של רווחה באופן כללי התנהגויות שונות של עופות

ניתן לקבוע . התנהגויות העופות פראייםהשוואה של התנהגות העופות בחווה לעומת

.)Moynagh, 2000 (אתולוגיה לפי ניסויים התנהגותיים

ההתנהגות . הסטייה מהתנהגות נורמאלית נחשבת בדרך כלל כאינדיקטור לבעיות רווחה

השנוי .משתנה בהתאם לתנודות בתנאי הסביבה והיא נחשבת כאמצעי הסתגלות

"נורמאלית"יים הסביבתיים צריכה להיחשב כבהתנהגות כתגובה להסתגלות לשינו

)SSPE-CT-2004-502315 LAYWEL(.

. תצפיות התנהגותיות דורשות זמן והכשרה מקצועית לאדם שהולך לבצע את התצפיות

.הקשר בין שינויים בהתנהגות לרווחה יסתמך על תצפית תחת תנאים מבוקרים

לא םלעונות ולגירויי, ם רציפיםלימי, ישנה שונות גבוהה בהתנהגות בתגובה לזמן ביום

קיים קושי , לכן. בקרב מערכות הייצורשתואמים את השינויים בהתנהגות , צפויים

תצפית על בעלי חיים תחת מערכות , בנוסף. בהגדרת טווח כמותי של התנהגות נורמאלית

ניהול מעשיות יכולה לא לספק מידע אמין שיהיה יישומי בכל המערכות הזהות

.)SSPE-CT-2004-502315 LAYWEL (ברושקיימות כ

ההבדלים במשך ובתדירות התנהגויות כאשר צריך לקחת בחשבון את הבעיות האלה

הקשר בין התנהגות . אכילה משמשים להערכת רווחה, הליכה, משותפות כמו ניקוי נוצות

לפגיעה מובהקת בתרנגולות עצמן או ורווחה קל להסבר כאשר ההתנהגות מובילה

.קניבליזם ואגרסיביות, ו בדיוק המקרה בתופעת ניקור הנוצותזה. בלהקה

-SSPE (התנהגויות אנורמאליות פשוטות הן תוצאה של תנאים סביבתיים בלתי הולמים

CT-2004-502315 LAYWEL(.

שהתנאים ממשיכה להתקיים למרות) פכגון סטריאוטי(לפעמים התנהגויות אלה

לא משקפות מצב התנהגויות אנורמאליות הופעת , במקרים אלה. הסביבתיים השתפרו

.הרווחה בזמן התצפית

:קיימים מספר מבחנים לבדיקת רווחה נמוכה

מבחן הפחד •

מבחן התסכול •

).Jones et al., 1982; Koene, 1993(מבחן ההתחמקות •

10

יהיה מספיק למדידת רווחת המטילה , שנלקחים באופן נפרד, אף אחד מהאינדיקטורים לעיל

.ם לקחת את כולם כמכלול על מנת לתת תמונה מלאהחייבי. בחוות

סיכום החסרונות והיתרונות של כל מערכת ייצור. 2

.SSPE-CT-2004-502315 LAYWEL-לפי הדוח שפורסם ב

םכלובים קונבנציונאליי 2.1

:חסרונות

. החסרון העיקרי הוא אי הנוחות וההתנהגות הלא נורמלית שטבועים בכלובים .1

כך , ינו נותן מספיק מרווח למטילות על מנת לקיים פעילות גופנית בסיסיתתכנון הכלובים א .2

שזה מגביל או מונע מספר התנהגויות טבעיות כגון נפנוף כנפיים ותעופה מה שמוביל להחלשת

;Hughes, 1983( שהופכים את המטילות לפגיעות יותר לשברים סהעצמות ולאוסטיאופורוזי

Rowland and Harms, 1970; Wabeck and Littlefield, 1972; Meyer and Sunde,

1974; Knowles and Broom, 1990 .(

המידע העכשווי מראה שהמחסור החשוב ביותר מנקודת מבט העופות הוא אי אספקת שטח .3

,Sherwin and Nicol(קינון הינה ההתנהגות המועדפת על מטילות . בכלוב לצורכי קינון

1992; Hughes, 1983; Duncan, 1970; Baxter, 1994; Wood, 1972; Yue and Duncan,

2003 .(

אמבטיות חול וחיפוש אחרי מזון הם חלק חשוב מההתנהגות הטבעית של , מוטות לתעופה .4

. םקונבנציונאלייהמטילות אך הם חסרים בכלובים ה

למטילה על מנת לשמור על פעילות נורמלית " מרווח פרטי"ישנן הוכחות לכך שאין מספיק .5

רמות הסטרס הפיסיולוגי הן גבוהות בעופות עם הגבלה . לברוח מתרנגולות טורדניותו

.מרחבית

:יתרונות

הטובה יותר העקב ההיגיינ, היתרון העיקרי הוא הסיכון הנמוך יחסית למחלות ופרזיטים .1

).Sherwin, 1994(בהשוואה למערכות אחרות

חברתית יציבה ולירידה בסיכון בקבוצה הקטנה מבחינת הגודל שבכלובים קיימת היררכיה .2

). Appleby and Hughes, 1991; Appleby et al., 1992(קניבליזם וחנק , של ניקור נוצות

11

,Appleby(הקבוצה הקטנה מאפשרת למגדל בקרה טובה יותר של התנהגות התרנגולות

1998(

לות ולא מערכת הכלובים הקונבנציונאליים מונעת אכילת ביצים מכיוון שהביצים מתגלג .3

).Applepy, 1998(נשארות זמינות לתרנגולות

העדר נסורת במערכת זו והפרדת העופות מהצואה שלהן קשורים בדרך כלל לשיפור .4

וירידה בזיהום זיהומים בכף הרגל, רמות נמוכות של פרזיטים, ביצים נקיות, ההיגיינה

וד שהתמותה בממוצע בע. הקרדית האדומה יכולה להתפרץ בפתאומיות, למרות זאת.וירוהא

התפרצות של קניבליזם ומחלות עדיין קיימת ויכולה לגרום , נמוכה מאשר במערכות אחרות

.לפגיעה רצינית ברווחת החיה

. קיים סיכון נמוך ביותר לטריפה מכיוון שהעופות נמצאים בכלובים בתוך לולים .5

ט בהופעת עיוותים הגבלה בתנועתיות המטילה וחוסר מוטות בכלובים מובילים לסיכון מוע .6

).Gregory and Wilkins, 1989(בעצם החזה ושברים במהלך עונת ההטלה

נעשו הרבה מחקרים על מנת לשנות את הכלובים במטרה להפחית את החסרונות של , בעבר

Appleby, 1993; Alevy and Tucker, 1994; Nicol(המערכת ובמקביל לשמר את היתרונות

and Sherwin, 1994; Rauch, 1994 .( גם היום נעשות עבודות רחבות בנושא ייעול הכלובים

. והתאמתם לתרנגולות

כלובים מועשרים 2.2

:חסרונות

, החסרונות של כלובים מועשרים אינם טבועים במערכת אלא תלויים יותר בתכנון ספציפי .1

לות סכנות של ניקור נוצות וקניבליזם שמובי, למשל. בגנוטיפ ובגודל הקבוצה, בצורה

עולות בתרנגולות חומות בהשוואה לתרנגולות לבנות ויכולות לעלות עם , לתמותה גבוהה

. הגדלת גודל הקבוצה במיוחד בתרנגולות שלא עברו קיטום מקור

הרי , םקונבנציונאלייבעוד שמגוון ההתנהגויות השתפר בצורה גדולה בהשוואה לכלובים .2

דבר המוכיח ששטחי , אינן מתקיימות, מתלמשל אמבטיית חול מושל, שהתנהגויות מסוימות

.המצע במערכות אלה אינם ממלאים את הצרכים של התרנגולות

12

תופעה זו קשורה לנזקים . מזמנן במהלך היום40-50%תרנגולות קופצות על המוטות בערך .3

אין מספיק מידע על העיוותים ). Lay Wel data; Vits and others, 2005(על עצם החזה

Appleby et(על מנת לעשות השוואה עם אלה שמופיעות במערכות ללא כלובים בעצם החזה

al., 1993.(

הצואה שנופלת ). Tauson, 1984(המוטות מגבירים את הלכלוך והסדקים בביצים .4

תרנגולות שיורדות . מהתרנגולות שעומדות על מוטות יכולה ליפול על הביצים וללכלך אותן

. ים ולסדוק אותן או לשבור אותן במקרה הגרועמהמוטות יכולות לנחות על הביצ

תרנגולות שהוחזקו בכלובים מועשרים לא הראו ירידה בניקור הנוצות או בהתנהגות .5

בניקור 21-81%השימוש באמבטיות חול הראה שיפור של , לעומת זאת. האגרסיבית

)Shields, 2004.(

:יתרונות

ללא החיסרון החמור םקונבנציונאלייובים כלובים מועשרים שימרו הרבה מהיתרונות של כל .1

.אמבטיות חול במצעים וקפיצה על מוטות, של הגבלת התנהגויות נורמליות כגון קינון

). Jenner and Appleby, 1991(הגדלת רוחב הכלוב מאפשרת אכילה בו זמנית .2

לכן השימוש, היתרונות העיקריים הם היגיינה טובה יותר מרוב המערכות ללא כלובים .3

דבר המשקף סיכון נמוך של , הממוצע בתרופות למניעה הכוללות קוקסידוסטטים הוא נמוך

.זיהומים

למרות שתמותה גבוהה יכולה עדיין . התמותה בדרך כלל נמוכה במיוחד בתכנונים החדשים .4

ניתן לבחור היום גזעים שהם יותר רגועים . להופיע במיוחד בגזעים שלא עברו קיטום מקור

. White Leghornכדוגמת

הנוצות בדרך כלל נקיות אבל ישנו סיכון משתנה של זיהומים בכף הרגל והתפשטות של .5

.הקרדית האדומה

חוזק העצמות והמגוון ההתנהגותי השתפר בצורה מובהקת בהשוואה לכלובים .6

).Newberry, 1995 (םקונבנציונאלייה

): Elson, 1985(שעלותם זניחה , המוטות .7

ושיפור העיצוב שלהם יכול למנוע בעיות ) Tauson, 1984(מעודדים שינה עליהם

). Hughes and Appleby, 1989; Duncan et al., 1992(רגליים ועצמות חלשות

13

,Barnett and Newman(ההמלצה היום להשתמש במוטות שעשויים מעץ

1997.(

).Braastad, 1990(יכולים למנוע אכילת ביצים

ת החלשות לברוח ממטילות אגרסיביות מוטות מספקים אופציה למטילו

)Appleby and Hughes, 1991 .(

;Appleby and Smith, 1991; Appleby, 1990(קני ההטלה שמאפשרים התנהגות טבעית .8

Sherwin, 1992 (גורמים:

לאחוזי הטלה דומים ואפילו גבוהים יותר מאלה שבכלובים רגילים כתוצאה

.מירידה מאכילת ביצים

ומים ואפילו פחותים של ביצים סדוקות ומלוכלכות בהשוואה לאחוזים ד

). Appleby and Hughes, 1995 (םקונבנציונאליילכלובים

מערכות ללא כלובים 2.3

:חסרונות

שמובילים בהרבה , החסרונות העיקריים הם הסיכונים המשתנים של ניקור נוצות וקניבליזם .1

. ולרווחת מטילה ירודה) על קניבליזם מעידה 20%תמותה מעל (חוות לתמותה גבוהה

במערכות של 36.8% לגבוהה 1.1% משתנה בין נמוכה Lay Welהתמותה במחקרים של

מחקרים נוספים . קומתיות-תמותה זו לא נבדלת בהרבה במערכות עם רב. קומה אחת

. במטרה לשכלל את המערכת וניהול נכון עשויים למנוע תמותה ברמות גבוהות

כגון ריצה וכדומה , עולה ואחוז ההטלה יורד כתוצאה מפעילויות שונותצריכת המזון .2

)Tauson et al., 1999; Michel and Huonnic, 2003 .(

מחקרים אחרונים מראים שכמחצית . קיים סיכון גבוה שהתרנגולות יסבלו משברים .3

והסיבות התזמון ). Wilkins et al., 2004, Nicol et al., 2006(מהעופות סובלים משברים

קני ההטלה , אבל הם נובעים כנראה מההתנגשות במוטות, של שברים אלה אינם ברורים

).Gregory et al., 1990; Gregory and Wilkins, 1989(ומבנים אחרים

. )Vits et al., 2005 (אחוז ההטלה נמוך ואינו יציב כמו בכלובים .4

14

.לאוכל בגלל תרנגולות דומיננטיותקיימת סכנה בכך שהתרנגולות הנחותות לא יגיעו למים ו .5

.הסיכון לחנק עולה בהשוואה לקבוצות קטנות לדוגמא בכלובים וזאת כתוצאה מסטרס .6

הסיכון של פרזיטים פנימיים הוא גבוה במערכות שמבוססות על נסורת וגבוה עוד יותר .7

אבל השימוש בתרופות כדוגמת , )Eriksson et al., 2003(במערכות עם שטחים פתוחים

anthelminticsכל . וקוקסידוסטטים יכול להגביל את הנטל ולכן לשפר את רווחת המטילות

.זה בתנאי שהשימוש בתרופות מורשה

.קיים סיכון של טריפה שאותו ניתן למזער על ידי חשמול הגדר ובניית אזורי מחסה למשל .8

תוחים גם קיים סיכון גבוה של מחלות כתוצאה מהמגע עם הצואה ובמערכות עם שטחים פ .9

).זה מה שמגביר למשל את הסיכון להתפשטות שפעת העופות(כתוצאה מהמגע עם ציפורי בר

זיהום האוויר נוטה להיות גבוה במערכות שמבוססות על נסורת וזה לא רק מעלה את .10

אוורור נכון והורדה של צפיפות . הגורמים המדבקים אלא מדכא את המערכת החיסונית

.את הסיכוןהמטילות יכולים להוריד

רמות האמוניה בדרך כלל גבוהות יותר במערכות סגורות ללא כלובים מאשר במערכות עם .11

המידע המוגבל שקיים בנושא מציע שלרמות גבוהות של אמוניה יש השפעות מזיקות . כלובים

ניתן להפחית את רמות האמוניה על מנת שלא . על מערכת הנשימה והעיניים של המטילות

;The EFSA Journal(ריאותיות על ידי שימוש באמצעי בקרה מתאימים יגרמו לבעיות ב

Grespo and Shivaprased, 2003 . (

.דילול ותפיסת תרנגולות לטיפול, סידור המבנה והציוד בתוכו יכולים להקשות על פיקוח .12

:יתרונות

שטחים במיוחד במערכות עם , הם בהזדמנות הגדולה יותר של המטילותהיתרונות העיקריים .1

. במיוחד חיפוש אחר מזון, לבטא את כל המגוון ההתנהגותי הטבעי שלהן, פתוחים

תכנון וניהול נכון והתאמת המערכות להתנהגות המועדפת של תרנגולות שהיא הטלה .2

.100%באזורים אפלוליים על ידי קיני הטלה יכולה להביא לשימוש של עד

כוללת נפנוף כנפיים ותעופה אשר מגבירים למטילות יש את החופש לקיים פעילות גופנית ש .3

.את חוזק העצמות

הגדלת הנגישות לשטחים פתוחים יכולה לתת לתרנגולות הנחותות הזדמנות להתחמק .4

.ממטילות אגרסיביות

15

.איכות אוויר גבוהה במערכות פתוחות מפחיתה מחלות נשימה .5

.3ראה טבלה , לסיכום החסרונות והיתרונות של כל המערכות

)Hurnik, 1990 (השוואת רווחת החיה במערכות השונות: 3 טבלה

כלובים (aviary כלובי כלובי סוללות אינדיקטור לרווחת החיה

, פתוחים במערכת סגורה

)1ראה תמונה

מערכת של שטחים

פתוחים

+ + - מרווח להתעמלות

+ + - אמבטיית חול/שריטות/קינון

+ + - מורכבות סביבתית

+ - - גישה לשמש

+ + - אינטראקציות חברתיות

- - + זיהוי בעיות בריאותיות

- - + נוחות בחיטוי

- - + שליטה בפרזיטים

+ + - מגע עם הצואה

- - + טיפול תרופתי

+ - - )פציעות(נכויות

+ - - קניבליזם

+ + - התחמקות מסכנות מתקרבות

- + + הגנה מטורפים

- + + בקרת טמפרטורה

- + + ות המזוןאיכ

- + + איכות המים

+ - - איכות האוויר

רווחת חיה טובה יותר+ = , רווחת חיה גרועה = -

16

Aviaryכלובי : 1תמונה

jpg.ok_libra_news_immagine/images/news/repository/it.ska.www://http

כלובים מועשרים: 2תמונה

5101316=ItemID?aspx.getAsset/assets/uk.co.fwi.www://http

17

התנאים הדרושים לאחזקת מטילות במערכות ללא כלובים . 3

לפי הדירקטיבה האירופית

:למטילות יהיוכל המערכות חייבות להיות מצוידות בדרך שבה . 1

מ לעוף או אבוסים מעגליים " ס10שמספקים לפחות ) ישרים (םאבוסים ליניאריי .א

.מ לעוף" ס4שיספקו

. לעוף1מ לעוף או פעמונים שיספקו " ס2.5 מתמשך לשתייה שיספקו לפחות אבוס .ב

אם חל שימוש בקבוצת קני הטלה אזי חייב , תרנגולות7 קן הטלה אחד לכל לפחות .ג

.120בין קבוצות קני ההטלה ומספר התרנגולות לא יעבור מעל 2' מ1ל להיות מרווח ש

. מ לעוף ושאסור למקם אותם מעל הנסורת" ס15מוטות ללא קצוות חדים שיספקו .ד

מ ומרחק האופקי בין המוט לקיר חייב " ס30המרחק האופקי בין המוטות חייב להיות

,Barnett and Newman(מ " ס7-7.5המוטות צריכים להיות בגובה . מ" ס20להיות

נמצא כי מוטות מלבניים גרמו לירידה בבעיות , במחקר שנעשה על צורת המוטות). 1997

). Duncan et al., 1992(כף הרגל בהשוואה למוטות עגולים

שטח האזור עם הנסורת חייב להיות . של שטח עם נסורת לתרנגולת 2מ" ס250לפחות .ה

.שליש מפני השטח

. מטילות10חייב להיות טיפנית או כוסית לכל , צוידת בטיפניות או כוסיותהיכן שהמערכת מ. 2

חייבות להיות לפחות שתי כוסיות או טיפניות , שתייה אנכיותהיכן שהמערכת מצוידת בנקודות . 3

.בטווח לכל תרנגולת

. של רגל המטילהןרצפת המתקנים חייבת להיות בנויה בצורה שתתמוך בכל ציפור. 4

:שים במערכות שבהן התרנגולות עוברות בצורה חופשית בין המפלסיםאם משתמ. 5

. מפלסים4אסור שיהיו מעל .א

.מ" ס45הגובה בין המפלסים חייב להיות לפחות .ב

מתקני השתייה והאכילה חייבים להיות מחולקים בצורה שתאפשר גישה שווה וזהה לכל .ג

.התרנגולות

. ילה של הלשלשת על המפלס מתחתהמפלסים חייבים להיות מסודרים בצורה שתמנע נפ .ד

:אז, אם לתרנגולות יש גישה לשטחים פתוחים לריצה. 6

18

מ גובה " ס35לפחות , חייבים להיות מספר פתחים שיאפשרו גישה ישירה לשטח הפתוח .א

' מ2ושנמשכים לאורך כל הבניין ובכל מקרה חייב להיות פתח זמין של , מ רוחב" ס40-ו

.ולות תרנג1000לקבוצה שמונה

:השטח הפתוח לריצה חייב להיות .ב

.אזור שמתאים לצפיפות ולטבע האדמה על מנת למנוע זיהומים והדבקות

מצויד במחסה כנגד תנאי מזג האוויר והטורפים ולפי הצורך מצוידים בפעמוני

. שתייה

ש על ידי תרנגולות למטר מרובע בשטח שניתן לשימו9אסור שהצפיפות תעלה על . 7

.התרנגולות

תרנגולות למטר מרובע לפי התקן מתאריך 12ניתן להחזיק תרנגולות בצפיפות של . 8

.31/12/2011תקן זה בתוקף עד . וזאת בתנאי שהשטח השמיש מתאים לפני השטח3/8/1999

הלא ( תנאים נוספים שמתייחסים להשארת המטילות בכלובים הקונבנציונאליים 3.1

):מועשרים

שטח לתרנגולת שנמדדים במישור אופקי ושניתנים 2מ" ס550לובים חייבים לספק לפחות הכ .1

. לשימוש ללא הגבלה

. מ לתרנגולת ושניתן להשתמש בהם ללא הגבלה" ס10 האבוסים חייבים לספק אורך של לפחות .2

. מ לפי מספר העופות המוחזקים בכלוב" ס10אורך האבוס חייב להיות בהכפלה של

אם לא קיימים כוסיות שתייה או טיפניות אז כל כלוב חייב תעלת מים מתמשכת לפי . א .3

. האורך של האבוס שהוזכר בסעיף הקודם

אז חייבות להיות שתי טיפניות או כוסיות בנויות בצורה אנכיתבכלובים שנקודות המים . ב. 3

.בכל כלוב

מ בכל נקודה אחרת לאורך של " ס35-מ ולא פחות מ" ס40 בגובה הכלוב חייב להיות לפחות. 4

לפי מספר העופות 2מ" ס550השטח צריך להיות בהכפלות של . לפחות משטח הכלוב65%-כ

.שמוחזקים בכלוב

.רצפת הכלובים חייבת להיות בנויה כך שתתמוך בכל ציפורן של כל רגל ושל כל עוף. א. 5

מעלות כאשר היא עשויה מרשת ברזל מלבנית 8 או 14%לה על אסור ששיפוע הרצפה יע. ב

. מעלות בסוגי רצפות אחרות12 או 21.3%ואסור שהשיפוע יעלה על

19

.הכלוב חייב להיות מצויד במתקנים נוחים לקיצור הציפורניים. 6

יים לא יורשה לאף אחד להחזיק מטילות בכלובים קונבנציונאל, ולאחריו1.1.2012בתאריך . 7

. שתוארו לעיל

: תנאים נוספים שמתייחסים לאחזקת מטילות בכלובים מועשרים3.2

:ניתן להחזיק תרנגולות בכלובים מועשרים לפי התנאים הבאים

: מטילות חייבות .1

הגובה של . מהם מוגדר כשמיש2מ" ס600כאשר , לתרנגולת משטח הכלוב2מ" ס750לפחות . א

. זאת בנוסף לשטח השמיש שהוזכר קודם, מ לפחות בכל נקודה"ס 20הכלוב חייב להיות

.2מ" ס2000 השטח הסופי המינימלי של הכלוב חייב להיות

.גישה לקן ואספקת קן לשתי מטילות לפחות. ב

.אזור עם נסורת שמאפשר ניקור וגרוד. ג

.מ לתרנגולת" ס15מוטות מתאימים שמאפשרים לפחות . ד

מ לעוף ומוכפל " ס12אורך האבוס חייב להיות . וס להאכלה ללא שום הגבלהחייבים לספק אב. 2

.לפי מספר העופות בכלוב

כלוב שבו השתייה שמסופקת . כל כלוב חייב להכיל מערכת השקיה מתאימה לגודל הקבוצה. 3

.באמצעות טיפניות או כוסיות חייב שיכיל שתי כוסיות או שתי טיפניות לעוף

מ " ס90התקנה או דילול של מטילות חייב להיות מעבר ברוחב של , להקל על הפקוחעל מנת . 4

.מ לפחות בין רצפת המבנה לשורת הכלובים התחתונה" ס35בין שורות הכלובים וחלל של

.הכלוב חייב להיות מצויד במתקנים נוחים לקיצור הציפורניים. 5

!!!נקודה חשובה

רוב החוקרים מסכימים שמספיק בהרחבת הכלוב ואספקת יותר שטח

לתרנגולת בכדי לשפר את רווחת החיה ללא צורך באספקת תנאים אחרים

כדוגמת מוטות וקני הטלה

(Hughes, 1975; Dawkins, 1978; Nicol, 1986; Dawkins, 1981; Dawkins,

1983; Bell, 2002; Jalal et al., 2006).

20

,Adams and Craig(היו בריאות יותר , הטילו יותר ביצים, ק להן יותר שטחתרנגולות שסופ

1985; Bell, 2002( , היו לחוצות פחות)Lei et al., 1972; Mashaly et al., 1984; Craig et al.,

). Okpokho et al., 1987; Craig and Milliken, 1989(ופחדו פחות ) 1986

:ל המערכות שמחזיקות מטילות תנאים נוספים שמתאימים לכ3.3

כל התרנגולות חייבות להיות בפיקוח על ידי הבעלים או אדם אחר שאחראי על התרנגולות .1

.לפחות פעם אחת ביום

:בכל המערכות שבהן מוחזקות מטילות .2

.למזער את רמת הקול .א

. למנוע רעשים קבועים או פתאומיים .ב

, ממוקמים, היות בנוייםמנגנון ההאכלה וכל ציוד אחר חייבים ל, המאווררים .ג

.מופעלים ומתוחזקים בצורה שתגרום למינימום רעש

כל המבנים חייבים להכיל רמות תאורה מתאימות שיאפשרו לתרנגולת לראות אחת את . א .3

.לחקור וויזואלית את סביבתן ולהראות רמת פעילות נורמלית, השנייה בצורה ברורה

דר את פתחי האור בצורה שבה האור מפוזר בצורה שווה חייבים לס, היכן שיש אור טבעי. ב

.בכל המבנה

משטר התאורה חייב להיות כזה שימנע בעיות , אחרי הימים הראשונים של ההתניה .ג

שעות 24בריאותיות והתנהגותיות ובהתאם לכך הוא חייב להיות עקבי לריתמוס של

דיקציה זה חייב להיות שליש ועל פי אינ, וחייב להכיל תקופה מתאימה ורציפה של חושך

.מאורך היום

כאשר מעמעמים את ) אור מוחלש(לספק משך תקופה של דמדומי ערב , אם אפשר, צריך .ד

.האור על מנת שתרנגולות יתיישבו ללא הפרעה או פציעות

הציוד או , ל של המבנה"חייבים לנקות ביסודיות ולחטא באופן קבוע את החלקים הנ. א .4

ים שהמטילות באות איתם במגע כל פעם שעושים דילול או לפני הכנסת להקה הכל

.חדשה

: כאשר הכלובים משוכנים .ב

.המשטחים וכל הציוד חייבים להיות מוחזקים בצורה נקייה

.להרחיק את הלשלשת

21

.להרחיק פגרים כל יום

.נגולותכלובים חייבים להיות מצוידים בהתאם על מנת למנוע בריחת תר .5

מבנים שמכילים שתי שורות או יותר של כלובים חייבים להכיל מכשירים או שמאפשרים .6

על מנת לאפשר פקוח של כל השורות ללא שום קושי ועל , לעשות מדידות מתאימות בקלות

.מנת להקל את הוצאת התרנגולות

ללא שום התכנון והממד של דלת הכלוב חייבים להיות כך שמאפשרים הוצאת מטילה זקנה .7

.סבל מיותר או פציעות

בשטחים פתוחיםמטילהבריאות ה. 4

תהיה לתרנגולות הזדמנות )לולי אסם ולולים פתוחים, ממשק ללא כלובים (במערכות החדשות

מעל (בחוות גדולות .אבל למערכות האלטרנטיביות ישנן מספר חסרונות. לחיות בצורה טבעית

עלייה באנדופרזיטים ועלייה בזאונוטיות , ייה בתמותה על ישעם שטחים פתוחים) מטילות2000

תמותה בלהקה חופשית 14.3% נמצאו 2003 בהולנד בשנת ,למשל. לעומת סוללות)סלמונלה(

מאנדופרזיטים וחיידקי נבעה בלהקה בבדיקה שנערכה נמצא כי התמותה. מטילות16000שמנתה

התחלואה ואחוזי התמותה הגבוהים .)Bestmn, 2003(קוקסידיוזיס וברונכיט מדבקת , הקולי

.סוללותגורמת לשימוש מוגבר בתרופות בהשוואה לשטחים החופשיים ב

הובילה לוויכוח על הסיכונים באחזקת עופות בשטחים 2003התפרצות שפעת העופות בשנת

. כיצד ניתן לשמור על בריאות החיה בשטחים אלהלשאלה פתוחים ו

:אות המטילות בשטחים פתוחים על ידי מספר דרכיםניתן לפקח ולהגביר את ברי

. ריבוי התרנגולות שנושאות עמידות למחלות ועמידות כנגד מחלותקווים עם יצירת .1

ידוע שסלקציה , בנוסף .אסטרטגיה זו אינה מסובכת אבל היא יקרה ודורשת זמן

, לכן. לתרנגולות עם מערכת חיסונית גבוהה נמצאת ביחס הפוך למשקל גוף וייצרנות

יישם ניתן ל. צריך לחפש אחר חלופה שמגבירה באופן טבעי את התפתחות מערכת החיסון

תתיאורי(שיטה זו על ידי חשיפת אפרוחים צעירים למגע מבוקר עם מיקרו אורגניזמים

).Bestman, 2003) (ההיגיינה

שבועות 17 כיום קיימת תוכנית חיסונים אינטנסיבית ותרנגולות עד גיל :חיסונים .2

התרנגולות מרגישות (לחלק ניכר מהחיסונים האלה השפעות לוואי . חיסונים20מקבלות

).רע ומפסיקות לגדול לתקופה מסוימת

22

.קניבליזםמתוצאה כ %20-של למעלה מתמותה קיימים מקרים של בשטחים פתוחים

יותר ובחוות עם שטחים פתוחים גודל הקבוצה גבוה ב, הקניבליזם קשור כנראה לגודל הקבוצה

תופעת הקניבליזם הינה תופעה נלמדת ועוברת .)Hughes and Duncan, 1972 (מאשר בכלובים

וברגע שתופעה זו ) Hughes and Duncan, 1972(מתרנגולת אחת לשנייה כמו אש בשדה קוצים

שיטה אחת למנוע או להפחית קניבליזם היא על ידי קיטום . קשה מאוד לשלוט בה, מתחילה

מהווה בעיה מרכזיתקיטום המקור , מצד שני .)Craig, 1992; Carey and Lassiter, 1995 (מקור

, נורווגיה, חלק ממדינות אירופה כדוגמתבופועלים נגדה והארגונים הירוקיםבנושא רווחת החיה

.)Tauson, 2005( קיטוםה נאסר פינלנד ושבדיה

. הסיבה למניעת קיטום המקור היא הטענה של הסבל הנגרם לתרנגולת בעקבות תהליך זה

מחקרים שנעשו בנושא מצאו שקיטום בגיל צעיר גורם לכאב אקוטי ואין לו השפעה לטווח הארוך

)Lunam and Glatz, 1993; 1995; Glatz and Lunam, 1994 .(הקיטום גורם , אך מאידך

).Gentle, 1986, 1997(ר לאיבוד תחושת המגע במקו

אך חקלאים .הסוללות אינן מחייבות קיטום המקור של תרנגולות, בניגוד לשטחים הפתוחים

).Appleby, 2003(מעדיפים לשכן תרנגולות קטומות מקור בסוללות על מנת למנוע ניקור נוצות

בליזם בהם היא שיטה שנייה למנוע קניבליזם היא על ידי סלקציה גנטית לקווים שרמת הקני

Craig and Muir, 1991; Kuo (White Leghorn כדוגמת )Craig and Swanson, 1994(פחותה

et al., 1991.(

של תרנגולות והייצרנות הגבוהה יותר נשאלת השאלה אם אחוזי התמותה הנמוכים יותר

כבד , ות חלשותעצמבסוללות אכן מעידים על בריאות טובה יותר כי הרי תרנגולות אלה סובלות מ

.ורווחה גרועה) Bestman, 2003(דלקות בבתי הנוצות , ציפורניים פצועות, שומני

23

בריאות הביצה 4.1

והיא יחות המזון בעיה נוספת בגידול בשטחים פתוחים אינה קשורה לרווחת החיה אך חשובה לבט

מערכות קני הטלה במ נמצא כי ביצים .סלמונלהבחיידקים ובמיוחד הביצים המודבקות בעיית

aviaries לביצים מקני הטלה בכלובים מועשרים בהשוואה אירוביים מזוהמות יותר בחיידקים

Protais et al., 2003a; De Reu et al., 2005b; De Reu(וביצים מכלובי הטלה קונבנציונאליים

et al., 2008( . השוני היה ביחידה לוגית אחת) 5.1-6עד log CFU/eggshell.(

בהשוואה בין כלובים מועשרים לכלובים קונבנציונאליים נמצא רמת זיהום הביצים גבוהה יותר

בשתי המערכות היא מתונה ונמוכה מרמת הזיהומים בכלובים מועשרים אם כי רמת הזיהומים

).aviaries) Wall et al., 2008במערכות

וכיום ) Bestman, 2003(כלובים יותר סלמונלה נמצאת בתרנגולות חופשיות לעומת תרנגולות

סיכון אחר הוא העלייה ברמות הדיוקסין .ישנה נטייה לחסן את התרנגולות כנגד הסלמונלה

יכול לגרום לבעיות בריאות חמורותהינו חומר רעיל ודיוקסין . בביצים של תרנגולות חופשיות

)Vries et al., 2006(.חצץ , צמחים, תולעים, ם הדיוקסין מגיע לתרנגולות דרך אכילה של חרקי

).Kijlstra, 2004 (ותערובת ובעקבות כך עולה ריכוזו בביצה

קיים זיהום אוויר חמור במערכות ללא כלובים , בנוסף לכל הזיהומים על הביצים

כמות החיידקים האירוביים שנמצאת באוויר במערכות ללא כלובים נמצאת . קונבנציונאליים

,.Protais et al., 2003c; Protais et al(ת על קליפת הביצה ביחס ישר לכמות החיידקים שנמצא

2003b; De Reu et al., 2005b; De Reu et al., 2006c .( 4ממוצעים של log CFU/m3 באוויר

aviaryנמצאו במערכות עם כלובים קונבנציונאליים לעומת כמות כפולה ויותר במערכות

)> 6 log CFU/m3( .במחקר שנערך על ידי , בנוסףEllen et al., 2000 נמצא כי רמות האבק

. במערכות ללא כלובים הן גבוהות פי ארבע עד חמש מאשר במערכות עם כלובים

24

בטים כלכלייםיה. 5

, כיום. השוק לביצי חופש הולך וגדל היום כאשר ישנה עלייה במודעות הציבור לרווחת המטילה

אבל חייבים ).SSPE-CT-2004-502315 LAYWEL(ה צורכים ביצי חופש מתושבי אירופ57%

עלות . שהמעבר לכלובים מועשרים או למערכות של שטחים פתוחים כרוך בהוצאות נוספותלזכור

, 50%- ו10%-ביצה בכלובים מועשרים או במערכת של שטחים פתוחים גבוהה ביותר מייצור

.)1ראה טבלה () Appleby, 1998(בהתאמה

*השוואת מחירי ייצור ביצה במערכות קונבנציונאליות ואלטרנטיביות : 1טבלה

(%)עלות יחסית שטח מערכת

100 לעוף/2מ" ס450 כלוב הטלה



102 קן+ לעוף /2מ" ס450 כלוב הטלה

Strawyard 3130 2מ/ עופות

135 2 מ10000/ עופות1000 יתחצי אינטנסיב

150 2 מ10000/ עופות400 שטח חופשי

.לעוף/2מ" ס450ביחס למטילות בכלובים עם , עלות ייצור ביצים במערכות שונות*

ועלות ייצור שלסנט יורו 1.3- יהיה גבוה בביצה באסם עלות הייצור שלבבדיקה אחרת נמצא ש

בכלובי עלות הייצור של ביצה בהשוואה ל סנטיורו 2.6-ביצה בשטחים פתוחים יהיה גבוה ב

סנט והמעבר יורו 9היום בכלובי סוללות לא מועשרים הוא בערך לצרכן מחיר ביצה . סוללות

סנט יורו מכלובים לא מועשרים לכלובים מועשרים יגרום לעליית מחיר הביצה בעוד

)Compassion in World Farming.(

הוא על ידי ת הנוספת של ייצור ביצים בשיטות אלטרנטיביותהעלואחד הפתרונות לכסות את

שהן מדינות לצרכני הביצים במדינות האירופיות). Moynagh, 2000(העלאת מחירי הביצים

שהביצים ים לא היו תלונות מכיוון שהם מודעים לרווחת המטילה ובנוסף חלקם חושב,עשירות

חשיבה זו לא כל כך מדויקת והיא תפורט ( יותר ובעלות ערך תזונתי גבוהטעימות ובריאות יותר

מכיוון שבעיני קיימת בעיה עם הביצים שמיוצרות בכלובים מועשרים, יחד עם זאת). בהמשך

25

אינם מודעים לשיפור שנעשה בכלובים לצורכי הם הצרכנים ביצים אלו עדיין מיוצרות בכלובים ו

העשרת הכלובים לשווק רעיון ור פרסום בקרב הציבמסע כל עוד אין , לכן. רווחת המטילה

של ביצים המיוצרות העלאת המחירים לא ניתן להצדיק את , והתאמתם לרווחת המטילה

בכלובים משתמשים רוב המגדלים במדינות אירופה עדיין מכךתוצאה כ. בכלובים אלה

.זאתכל עוד החוק מתיר , קונבנציונאליים

:נובעת מכמה גורמיםהעלאת מחירי הביצים 5.1

ביצועי ההטלהירידה ב. 1

ראה (למערכות ללא כלוביםגבוה יותר בהשוואה מערכות עם כלובים בבשיווק מספר הביצים

תוצאה א נאספות במערכות ללא כלובים או כשל" אבודות"זה יכול לנבוע מביצים הבדל . )1איור

SSPE-CT-2004-502315 ( טמפרטורה ורמת הפעילותהבדלי ליםקשורמשינויים ביולוגיים ה

LAYWEL(.

צריכת מזון. 2

ובמיוחד )1ראה איור (באופן לא מפתיע צריכת המזון גבוהה יותר במערכות ללא כלובים

,Tauson et al., 1999(התרנגולות יותר פעילות במערכות אלה . במערכות שיש בהן שטחי ריצה

Michel and Huonnic, 2003 (חשופות יותר לשינויים בטמפרטורת הסביבהו) Peguri and

Coon, 1993(. אין הבדל בנצילות המזון וייצור הביצים , לעומת זאת, בכלובים מעושרים

,Abrahamsson et al., 1995; Abrahamsson and Tauson(כלובים קונבנציונאליים בהשוואה ל

1997; Appleby et al., 2002; Tauson and Holm, 2002; Tauson, 2003; Weber et

al.,2003; Guesdon and Faure, 2004(.

מחיר הפרגית. 3

ראה טבלה ( ממחיר פרגית שמיועדת לכלובים15%-מחיר הפרגית במערכות ללא כלובים גבוה בכ

2) (SSPE-CT-2004-502315 LAYWEL(.

26

ת עם כלובים מערכו, השוואה של אחוז ההטלה וצריכת מזון במערכות ללא כלובים :1איור

).SSPE-CT-2004-502315 LAYWEL(ומערכות עם כלובים מועשרים

השוואה של הממוצע המשוקלל של העלויות של כל מערכת: 2טבלה

שטח פתוח כלוב קונבנציונאלי

378 388 )ימים(מחזור ההטלה

41.84 38.82 )ג"ק(שנה /מטילה/תערובת

126 112 )גרם(יום /מטילה/תערובת

261 280 שנה/מטילה/ביצים

2.7 2.21 ג ביצים"ג תערובת לק"ק

10.4 6 לאורך המחזור(%)תמותה

11031 36714 עובדמספר העופות ל

8 79 קרקעמספר העופות למטר מרובע

השטח המוקצה לתרנגולת בסנטימטר מרובע

534 1247

3.77 3.17 )יורו(עלות פרגית

.)Agra CEAS Consulting Ltd(ראה

צריכת מזון )גרם לתרנגולת ליום(

אחוז הטלה

מערכות ללא כלובים

מערכות עם כלובים כלובים מועשרים

27

סיכום. 6

הרשות הלחץ הציבורי על . רווחת המטילה הינה נושא בעל משמעות חשובה בעיני הציבור

1999מערכות המשפט נותן את אותותיו ובמדינות אירופה העבירו בשנת המחוקקת ועל

גידול מטילות בכלובים הטילה איסור על הדירקטיבה . דירקטיבה שמתייחסת לרווחת המטילה

גידול התרנגולות יהיה אך ורק במערכות פתוחות או שות החלטה זו היא משמע. 2012החל משנת

.בכלובים מועשרים

החסרונות לגביחוסר המודעות של הציבור , אך. לכל מערכת יש את היתרונות והחסרונות שלה

המטילה . לדחף לכיוון רווחת המטילהאינו עומד בהשוואה , המובהקים של המערכת הפתוחה

הביצה שמיוצרת במערכת הפתוחה הינה ברוב . קניבליזם, לת יותר ממחלותבמערכת הפתוחה סוב

) דיוקסין(רעלנים מכילה ריכוז גבוה יותר של ו) סלמונלה(המקרים נשאית לכל מיני מחלות

.שבסופו של דבר פוגעים בבריאות הצרכנים

לובים בעיני והנתמך על ידי הרבה מחקרים לרווחת המטילה הינו כיהפתרון האידיאל, לכן

2מ" ס450-על ידי הגדלת שטח הכלוב מ, מעלים את רווחת המטילהכלובים מועשרים . מועשרים

כלובים , במקביל. מוטות ומשטחים לאמבטיית חול, אספקת קני הטלהועל ידי , 2מ" ס750-ל

.מעלים את חוזק העצמות ושומרים על ביצים נקיות ובריאות יותר, מועשרים מונעים קניבליזם

זה חייב להיות מלווה בפרסום אינטנסיבי ובהגברת המודעות של הציבור על השיפורים פתרון

.כלובים קונבנציונאלייםם דומים ל ושכלובים מועשרים אינשנעשו למען רווחת המטילה

המערכת המחוקקת היום . חייבים לחזק את הקשר בין המדע למערכת המחוקקת, בנוסף לפרסום

א הסבל שנגרם לחיה וההחלטות שלה נובעות מהלחץ הציבורי ניזונה בעיקר מהתקשורת בנוש

נסגרה שלוחת פיטום האווזים בישראל , כך למשל. ללא קשר לתוצאות המחקרים שנעשים בתחום

הרשות המחוקקת הגיעה למסקנה שהחיה סובלת , לצערי הרב. יא אסורה על פי חוקיום הוה

רחל ' שה במעבדתנו על ידי דרכתוצאה מהלחץ הציבורי ללא שום התייחסות למחקר שנע

נשארה ברמה , שידוע כהורמון עקה, שרמת הורמון הקורטיקוסטרוןהייבלום מצאה ' דר. הייבלום

רמת ההורמון בזמן דימום מידת העלייה ב, יתרה מזו. עד לשלבים האחרונים של הפיטוםהבסלית

לבד בשלבים שמתוצאות אלו מצביעות , מבחינה מדעית. פיטום לעלייה עקב הייתה זהה

אין הבדל ברמות הבסליות בין אווזים מפוטמים לאווזים לא מפוטמים , האחרונים של הפיטום

ובכל זאת מבחינת הארגונים השונים והרשות המחוקקת קיימת כאן הפרות ברוטאלית של רווחת

.החיה ולכן פיטום האווזים הוצא מחוץ לחוק ללא שום התחשבות במדע

28

ביבליוגרפיה. 7

מדעייםמחקרים

Abrahamsson, P. and Tauson, R. 1997. Effects of group size on performance, health

and behaviour in furnished cages for laying hens. Acta Agriculturae

Scandinavica. Section A, Animal Science 47: 254-260.

Abrahamsson, P., R. Tauson, and K. Elwinger. 1996b. Effects on production and

egg quality of varying proportions of wheat and barley in diets for two hybrids

of laying hens kept in different housing systems. Acta Agric. Scand. Sect. Anim.

Sci. 6:173–182.

Abrahamsson, P., Tauson, R. and Appleby, M.C. 1995. Performance of four

hybrids of laying hens in modified and conventional cages. Acta Agriculturae

Scandinavica. Section A, Animal Science 45: 286-296.

Aerni, V., H. El-Lethey, and B. Wechsler. 2000. Effect of foraging material and

food form on feather pecking in laying hens. Br. Poult. Sci. 41:16–21.

Alvey, D., and S. Tucker. 1994. Cage design and laying hen welfare, Pages 55–61

in: Modified Cages for Laying Hens.C. M. Sherwin, ed. Universities Federation

for Animal Welfare, Potters Bar, U.K.

Appleby, M. C. 1990. Behaviour of laying hens in cages with nest sites. British

Poultry Science. 31:71–80.

29

Appleby, M. C. 1993. Should cages for laying hens be banned or modified? Animal

Welfare 2:67–80.

Appleby, M. C. 1998. Modification of laying hen cages to improve behavior. Poultry

Science. 77: 1828-32.

Appleby, M. C., and B. O. Hughes. 1995. The Edinburgh Modified Cage for laying

hens. British Poultry Science. 36:707–718.

Appleby, M. C., and S. F. Smith. 1991. Design of nest boxes for laying cages.

British Poultry Science. 32:667–678.

Appleby, M. C., B. O. Hughes and H. A. Elson, 1992. Poultry Production Systems:

Behaviour, Management and Welfare. CAB International, Oxfordshire, U.K.

Appleby, M. C., S. F. Smith, and B. O. Hughes. 1993. Nesting, dust bathing and

perching by laying hens in cages: effects of design on behaviour and welfare.

British Poultry Science. 34: 835–847.

Appleby, M.C. 1998. Modification of Laying Hen Cages to Improve Behavior.

Poultry Science 77:1828–1832.

Appleby, M.C. 2003. The European Union Ban on Conventional Cages for Laying

Hens: History and Prospects. Journal of Applied Animal Welfare Science. 6(2):

103–121.

30

Appleby, M.C. and Hughes, B.O. 1991. Welfare of laying hens in cages and

alternative systems: environmental, physical and behavioural aspects. World’s

Poultry Science Journal 47(2):109-28.

Appleby, M.C., Walker, A.W., Nicol, C.J., Lindberg, A.C., Freire, R., Hughes,

B.O. and Elson, H.A. 2002. Development of furnished cages for laying hens.

British Poultry Science 43: 489-500.

Barnett, J. L. and Newman, E. A. 1997. Review of welfare research in the laying

hen and the research and management implications for the Australian egg

industry. Aust. J. Agric. Res. 48:385-402.

Baxter, M. 1994. The welfare problems of laying hens in battery cages. The

Veterinary Record 134(24):614-9.

Bell, D. 1993. The egg industry of California and the USA in the 1990s: A survey of

systems. Worlds Poult. Sci. J. 49:58–64.

Bestman, M.W.P. and J.P. Wagenaar, 2003. Farm level factors associated with

feather pecking in organic laying hens. Livestock Production Science 80: 133-

140.

Braastad, B. O. 1990. Effects on behaviour and plumage of a key-stimuli floor and a

perch in triple cages for laying hens. Appl. Anim. Behav. Sci. 27:127–139.

31

Carey, J. B., and Lassiter, B. W. 1995. Influences of age at final beak trim on the

productive performance of commercial layers. Poultry Science. 74, 615-619.

Compassion in World Farming on the basis of the Commission's socio-economic

study, cp. "Alternatives to the barren battery cage for the housing of laying hens

in the European Union" p. 27.

Craig, J. V. 1992. Beak trimming benefits vary among egg-strain pullets of different

genetic stock. Poultry Science. 71: 2007-2013.

Craig, J. V., and J. C. Swanson. 1994. Review: Welfare perspectives on hens kept

for egg production. Poultry Science. 73:921–938.

Craig, J. V., and W. M. Muir. 1991. Research note: Genetic adaptation to multiple-

bird cage environment is less evident with effective beak trimming. Poultry

Science. 70:2214–2217.

Crespo, R. and Shivaprasad, H. L. 2003. Developmental, metabolic, and other

noninfectious disorders. In: Saif YM, Barnes HJ, Glisson JR, Fadly AM,

McDougald LR, and Swayne DE (eds.), Diseases of Poultry, 11th Edition (Ames,

IA: Iowa State Press, p. 1081).

Dawkins, M. 1978. Welfare and the structure of a battery cage: size and cage floor

preferences in domestic hens. British Veterinary Journal 134(5):469-75.

32

Dawkins, M. 1981. Priorities in the cage size and flooring preferences of domestic

hens. British Poultry Science 22(3):255-63.

Dawkins, M.S. 1983. Cage size and flooring preferences in litter-reared and cage-

reared hens. British Poultry Science 24(2):177-82.

De Reu, K. et al., 2005b. Bacterial eggshell contamination in conventional cages,

furnished cages and aviary housing systems for laying hens. British Poultry

Science 46: 149-155.

De Reu, K. et al., 2005b. Bacterial eggshell contamination in conventional cages,

furnished cages and aviary housing systems for laying hens. British Poultry

Science 46: 149-155.

De Reu, K. et al., 2006c. Bacterial eggshell contamination in the egg collection

chains of different housing systems for laying hens. British Poultry Science 47:

163-172.

De Reu, K. et al., 2008. Bacterial contamination of table eggs and the influence of

housing systems. World's Poultry Science Journal. 64: 5-19.

De Vries M, Kwakkel RP, Kijlstra A. 2006. Dioxins in organic eggs: a review.

NJAS Wageningen J. Life Sci. 54:207–22.

33

Duncan, E. T., M. C. Appleby, and B. O. Hughes. 1992. Effect of perches in laying

cages on welfare and production of hens. British Poultry Science. 33:25–35.

Duncan, I. J. H. 1970. Frustration in the fowl. In: Freeman BM and Gordon RF

(eds.), Aspects of Poultry Behaviour (Edinburgh, Scotland: British Poultry

Science Ltd, pp. 15-31).

Duncan I. J. H., Widowski T. M., Malleau A. E., Lindberg A. C., and Petherick

J. C. 1998. External factors and causation of dustbathing in domestic hens.

Behavioural Processes 43(2):219-28.

Ellen, H.H. et al., 2000 Dust levels and control methods in poultry houses. Journal of

Agricultural Safety and Health 6: 275-282.

El-Lethey, A.V., T.W. Jungi and B. Wechsler, 2000. Stress and feather pecking in

laying hens in relation to housing conditions. British Poultry Science 41: 22-28.

Elson, H. A. 1985. The economics of poultry welfare. Pages 244–253 in:

Proceedings, Second European Symposium on Poultry Welfare. R. M. Wegner,

ed. World’s Poultry Science Association, Celle, Germany.

Eriksson, H., Fossum, O., Chirico, J., Gunnarsson, A. and Jansson, D.S. 2003.

Erysipelas – a growing problem in aviary and organic housing systems.

Program and abstracts of Congress of the World Veterinary Poultry

Association, Denver, pp. 130.

34

Gentle, M. J. 1986. Beak trimming in poultry. World’s Poultry Science Journal, 42,

268–275.

Gentle, M. J. 1997. Acute and chronic pain in the chicken. In P. Koene & H. J.

Blokhuis (Eds.), Proceedings, 5th European Symposium on Poultry Welfare (pp.

5–11). Wageningen, The Netherlands: World’s Poultry Science Association.

Glatz, P. C., and Lunam, C.A. 1994. Production and heart rate responses of

chickens beak-trimmed at hatch or 10 or 42 days of age. Australian Journal of

Experimental Agriculture. 34: 443-447.

Green, L. E., et al., 2000. Cross-sectional study of the prevalence of feather pecking

in laying hens in alternative systems and its associations with management and

disease. Veterinary Record. 147: 233-8.

Green, L.E., K. Lewis, A. Kimpton, C.J. Nicol, 2000. A cross sectional study of the

prevalence of feather pecking in laying hens in alternative systems and its

associations with management and disease. Veterinary Record 147: 233-238.

Gregory, N. G., and L. J. Wilkins. 1989. Broken bones in domestic fowl: handling

and processing damage in end-oflay battery hens. British Poultry Science.

30:555–562.

35

Gregory, N. G., L. J. Wilkins, S. D. Eleperuma, A. J. Ballantyne, and N. D.

Overfield. 1990. Broken bones in domestic fowls: effects of husbandry system

and stunning method in end-of-lay hens. British Poultry Science. 31:59–69.

Gregory, N. G., Wilkins, L. J. 1989. Broken bones in domestic fowl: handling and

processing damage in end-of-lay battery hens. British Poultry Science. 30: 555-

62.

Gross, W. B. and Siegel, L. B. 1983. Evolution of heterophil/leucocyte ration as a

measure of stress in chickens. Avian Disease. 34: 755-761.

Guemene, D. et al., 2005. Physiological indicators: contribution to the welfare

assessment in various housing systems for laying hens. 7th European Symposium

on Poultry Welfare, Lublin, Poland, 15-19 June 2005.

Guesdon, V. and Faure, J.M. 2004. Laying performance and egg quality in hens

kept in standard or furnished cages. Animal Research 53: 45-57.

Häne, M., B. Huber-Eicher and E. Fröhlich, 2000. Survey of laying hen husbandry

in Switzerland. World's Poultry Science Journal 56: 21-31.

Huber-Eicher, B., and B. Wechsler. 1997. Feather pecking in domestic chicks: Its

relation to dustbathing and foraging. Anim. Behav. 54:757–768.

36

Hughes, B. O., and M. C. Appleby. 1989. Increase in bone strength of spent laying

hens housed in modified cages with perches. Veterinary Records. 124:483–484.

Hughes, B. O.,&Duncan, I. J. H. 1972. The influence of strain and environmental

factors upon feather pecking and cannibalism in fowls. British Poultry Science,

13: 525–547.

Hughes, B.O. 1975. Spatial preference in the domestic hen. British Veterinary

Journal 131(5):560-4.

Hughes, B.O. 1983. Space requirements in poultry. In: Baxter SH, Baxter MR, and

MacCormack JAD (eds.), Farm Animal Housing and Welfare (Boston, MA:

Martinus Nijhoff Publishers).

Hurnik, J. F. 1990. Animal welfare: ethical aspects and practical considerations.

Poultry Science. 69: 1827-34.

Jenner, T. D., and M. C. Appleby. 1991. Effect of space allowance on behavioural

restriction and synchrony in hens. Appl. Anim. Behav. Sci. 31:292–293.

Jensen, P. and Toates, F. M. 1993. Who needs 'behavioural needs'? Motivational

aspects of the needs of animals. Applied Animal Behaviour Science. 37:161-181.

37

Johnsen, P. F., K. S. Vestergaard, and G. Norgaard-Nielsen. 1998. Influence of

early rearing conditions on the development of feather pecking and cannibalism

in domestic fowl. Appl. Anim. Behav. Sci. 60:25–41.

Jones, R. B., Bessel, W. and Faure, J. M. 1982. Aspects of fear in Japanese quail

chicks (Coturnix coturnix japonica) genetically selected for different levels of

locomotor activity. Behav. Proc. 7:201-210.

Kijlstra, A., 2004. The role of organic and free poultry production systems on the

dioxin levels in eggs. Proceedings of the 3rd SAFO Workshop, 16–18 September

2004, Falenty. University of Reading, Reading, pp. 83–90.

Kjaer, J. B., and P. Sørensen. 1997. Feather pecking behaviour in White Leghorns,

a genetic study. British Poultry Science. 38:333–341.

Knowles, T. G., and D. M. Broom, 1990. Limb bone strength and movement in

laying hens from different housing systems. Veterinary Records. 126:354–356.

Koene, P. 1993. Emotional expressions and frustration in domestic fowls. Fourth

European Symposium on Poultry Welfare, Wageningen, 18-21. Sep. 93:251-253.

Kuo, F.-L., J. V. Craig, and W. M. Muir. 1991. Selection and beak-trimming

effects on behavior, cannibalism, and shortterm production traits in White

Leghorn pullets. Poultry Science. 70:1057–1068.

38

Lindberg, A. C., and C. J. Nicol. 1997. Dustbathing in modified battery cages: Is

sham dustbathing an adequate substitute? Appl. Anim. Behav. Sci. 55:113–128.

Lunam, C. A., and Glatz, P. C. 1993. Neuroma formation in beak trimmed hens.

Australian Journal of Experimental Agriculture. 7:180-183.

Lunam, C. A., and Glatz, P. C. 1993. Sensory nerves within the beak of the

domestic fowl: their contribution to behavior after beak trimming. Australian

Journal of Experimental Agriculture. 5:49-52.

Mashaly, M., Webb, M. et al. 1982. Adrenal gland response of laying hens to

different cage densities. Poult. Sci. 61: 1506.

Matter, F., and H. Oester. 1989. Hygiene and welfare implications of alternative

husbandry systems for laying hens. In Proceedings, Third European Symposium

on Poultry Welfare, ed. J.M. Faure, and A.D. Mills, 201–212. Tours, France:

World's Poultry Science Association.

Maxwell, M. H. 1993. Avian blood leukocyte response to stress. World's Poultry

Science Journal. 49: 34-43.

McAdie, T.M. and L.J. Keeling, 2000. Effect of manipulating feathers of laying

hens on the incidence of feather pecking and cannibalism. Applied Animal

Behavioural Science 68: 215-229.

39

Meyer, W.A. and Sunde, M.L. 1974. Bone breakage as affected by type housing or

an exercise machine for layers. Poultry Science 53(3):878-85.

Michel, V. and Huonnic, D. 2003. A comparison of welfare, health and production

performance of laying hens reared in cages or in aviaries. British Poultry

Science 44 (5): 775-776.

Moynagh, J. 2000. EU Regulation and Consumer Demand For Animal Welfare.

AgBioForum. 3, Number 2 & 3 –2000 – Pages 107-114.

Newberry, R. C. 1995. Environmental enrichment: Increasing the biological

relevance of captive environments. Appl. Anim. Behav. Sci. 44:229–243.

Nicol, C. J., and C. M. Sherwin. 1994. An experimental investigation into the causes

of floor-laying by hens housed in cages with nests, Pages 85–89 in: Modified

Cages for Laying Hens. C. M. Sherwin, ed. Universities Federation for Animal

Welfare, Potters Bar, U.K.

Nicol, C.J. 1986. Non-exclusive spatial preference in the laying hen. Applied Animal

Behaviour Science 15:337-50.

Nicol, C. J. 2006. Effects of stocking density, flock size and management on the

welfare of laying hens in single-tier aviaries. British Poultry Science. 47(2):

135-146.

40

Nicol, C.J., C. Pötzsch, K. Lewis and L.E. Green, 2003. Matched concurrent case-

control study of risk factors for feather pecking in hens on free-range

commercial farms in the UK. British Poultry Science 44 (4): 515-523.

Olsson, I. A. S. and Keeling, L. J. 2005. Why in earth? Dustbathing behaviour in

jungle and domestic fowl reviewed from a Tinbergian and animal welfare

perspective. Applied Animal Behaviour Science 93(3-4):259-82.

Peguri, A., and C. Coon. 1993. Effect of feather coverage and temperature on layer

performance. Poult. Sci. 72:1318–1329.

Protais, J. et al., 2003a. Effect of housing system on the bacterial flora in the air and

on egg shells. Xth European Symposium on the Quality of Eggs and Egg

Products - Conference proceedings, Saint-Brieuc, Ploufragan, France: 142-149.

Protais, J. et al., 2003b. Effect of housing system on the bacterial flora of the air.


Protais, J. et al., 2003c. Effects of housing system on the bacterial flora of egg shells.


Rauch, H. W. 1994. Results and experiences with laying hens in Get-Away cages,

Pages 63–73 in: Modified Cages for Laying Hens. C. M. Sherwin, ed.

Universities Federation for Animal Welfare, Potters Bar, U.K.

41

Reynard, M., Savory, C.J. et al. 1996. Social stress can delay both ovulation and

oviposition in laying hens. Br. Poult. Sci. 37: 91-92.

Robinson, D. 1979. Effects of cage shape, colony size, floor area and cannibalism

preventatives on laying performance Br. Poult. Sci. 20: 345-356.

Rowland, L.O. and Harms, R.H. 1970. The effect of wire pens, floor pens and cages

on bone characteristics of laying hens. Poultry Science 49(5):1223-5.

Rushen, J. 1991. Problems associated with the interpretation of physiological data in

the assessment of animal welfare. Appl. Anim. Behav. Sci. 28: 381-386.

Sherwin, C. M. 1992. Design of cages for laying hens and the influences on

behaviour and welfare. J. Anim. Sci. 70(Suppl. 1):172. (Abstr.)

Sherwin, C.M. and Nicol, C.J. 1992. Behaviour and production of laying hens in

three prototypes of cages incorporating nests. Applied Animal Behaviour

Science 35(1):41-54.

Shields, S. J. 2004. Dustbathing by broiler chickens: characteristics, substrate

preference, and implications for welfare. Ph.D. Dissertation, University of

California, Davis, pp.10-2.

42

Siegel, H. S. 1987. Effects of behavioural and physical stressors on immune

response. In: Wiebkema, PR., van Adrichem, P.W.M.(edts.). Biology of stress in

farm animals: an integrative approach. Martinus Nijhoff, Dordrecht, NL:39-54.

Tauson, R. 1984. Effects of a perch in conventional cages for laying hens. Acta

Agric. Scand. 34:193–209.

Tauson, R. 2000. Furnished cages and aviaries: Production and health. Proceedings,

21st World Poultry Congress, Montreal: 8–17.

Tauson, R. 2003. Experiences of production and welfare in small group cages in

Sweden. Proceedings of the Xth European Symposium on the Quality of Eggs

and Egg products. Saint-Brieuc, FRANCE. III: 217-229.

Tauson, R. 2005. Management and housing systems for layers – effects on welfare

and production. World’s Poultry Science Journal 61: 477-490.

Tauson, R. and Holm K.-E. 2001. First furnished small group cages for laying hens

in evaluation program on commercial farms in Sweden. In Proceedings of the

6:th European Symposium on Poultry Welfare, Zollikofen, Switzerland, pp. 26-

32. Swiss Branch of the WPSA, Zollikofen, Switzerland.

Tauson, R., and S. A. Svensson. 1980. Influence of plumage Condition on the Hen’s

Feed Requirement. Swed. J. Agric. Res. 10:35–39.

43

Tauson, R., Wahlstrom, A. and Abrahamsson, P. 1999. Effects of two floor

housing systems and cages on health, production, and fear response in layers.

Applied Poultry Research 8: 152-159.

Van Liere, D. W. and Bokma, S. 1987. Short-term feather maintenance as a function

of dust-bathing in laying hens. Applied Animal Behaviour Science 18(2):197-

204.

Vestergaard, K. 1982. Dust bathing in the domestic fowl: diurnal rhythm and dust

deprivation. Applied Animal Ethology. 8: 487-495.

Vestergaard, K. S. 1994. Dustbathing and its relation to feather pecking in the fowl:

Motivational and developmental aspects. PhD Diss. Dept. Anim. Sci. and Anim.

Health. The Royal Veterinary and Agricultural University, Copenhagen,

Denmark.

Vits, A., et al. 2005. [Comparison of different housing systems for laying hens in

respect to economic, health and welfare parameters with special regard to

organized cages (literature review)]. Dtsch Tierarztl Wochenschr. 112: 332-42.

Vries, J. De., Kwakkel, R. P. And Kijlstra, A. 2006. Dioxins in organic eggs: a

review. Netherlands Journal of Agricultural Science. 54-2: 207-222.

Wabeck, C.J. and Littlefield, L.H. 1972. Bone strength of broilers reared in floor

pens and in cages having different bottoms. Poultry Science. 51(3):897-9.

44

Wahlstrom, A., R. Tauson, and K. Elwinger. 1998. Effects on plumage condition,

health and mortality of dietary oats/wheat ratios to three hybrids of laying hens

in different housing systems. Acta. Agric. Scand. Sect. Anim. Sci. 48:250–259.

Wall, H., R. Tauson, and K. Elwinger. 2008. Effects of Litter Substrate and

Genotype on Layers’ Use of Litter, Exterior Appearance, and

Heterophil:Lymphocyte Ratios in Furnished Cages. Poultry Science 87:2458–

2465.

Wall, H., R. Tauson, and S. Sorgjerd. 2008. Bacterial contamination of eggshells in

furnished and conventional cages. J. Appl. Poult. Res. 17:11–16.

Weber, R.M., Nogossek, M., Sander, I., Wandt, B., Neumann, U. and Glunder,

G. 2003. Investigations of laying hen health in enriched cages as compared to

conventional cages and a floor pen system. Wiener Tierarztliche Monatschrift

90(10): 257-266.

Wilkins, L. J., Brown, S. N.; Zimmerman, P. H.; Leeb, C. and Nicol, C. J. 2004.

Investigation of palpation as a method for determining the prevalence of keel

and furculum damage in laying hens. Vet Rec. 155, 547-9.

Wood-Gush, D.G.M. 1972. Strain differences in response to sub-optimal stimuli in

the fowl. Animal Behaviour 20(1):72-6.

45

Yue, S. and Duncan, I.J. 2003. Frustrated nesting behaviour: relation to extra-

cuticular shell calcium and bone strength in White Leghorn hens. British Poultry

Science 44(2):175-81.

אתרי אינטרנט The European Parliament and the Council:

http://ec.europa.eu/food/animal/welfare/farm/comm_pdf_com_2007_0865_f_en

acte.pdf

Bestman M.

http://www.verantwoordeveehouderij.nl/Home/Agenda/outdoorpoultry/docume

nts/Bestman.pdf

The EFSA Journal (2005) 197, 1-23, The welfare aspects of various systems of

keeping laying hens:

http://www.efsa.europa.eu/cs/BlobServer/Scientific_Opinion/lh_opinion1.pdf

Agra CEAS Consulting Ltd:

http://ec.europa.eu/food/animal/welfare/farm/socio_economic_study_revised_en

.pdf?bcsi_scan_5085E2C351922AA6=0&bcsi_scan_filename=socio_economic

study_revised_en.pdf

SSPE-CT-2004-502315 LAYWEL:

http://www.laywel.eu/web/pdf/deliverable%2071%20welfare%20assessment.pdf

46

What California voters hatched with chicken-cage ban is unclear:

http://www.sacbee.com/111/story/1380971.html

:תמונות

jpg.ok_libra_news_immagine/images/news/repository/it.ska.www://http

5101316=ItemID?aspx.getAsset/assets/uk.co.fwi.www://http http://images.google.com/imgres?imgurl=http://www.farmland-thegame.eu/images/animals/Laying-hens-pict-2

1

של מטילות ביצי מאכל היבטים וטרינריים בממשקי גידול שונים השירותים הווטרינרים, שגית נגר' דר:י"נכתב ע

1 . R. Tauson (2002) Furnished cages and aviaries: production and health, World's

Poultry Science Journal 58: 49-63

:ות גידול שונותשווה בין שיטשהסיכום שערך חוקר שוודי :יכלוב קונבנציונאל .א

ית אמבטי, חיפוש מזון וליקוט(מגביל תנועה ואינו מאפשר התנהגות טבעית , קטןמטילהשטח ל • ). נפנוף כנפיים, חול

. שלד ושבריםעיוותיב עלייה • .כ תקינה"ייצור הביצים גבוה והבריאות בסה •

:מרוהט/כלוב מועשר .ב .מאפשר ביטוי של התנהגות טבעית •בעקבות הצבת Bumble foot-לעיוותי עצם החזה ו, יש עלייה משמעותית בסיכוי לשברים •

.מוטות לינה .תמותה נמוכהוה באופן כללי בריאות העופות תקינה •מלבד העובדה כי הן עשויות , שבגידול בכלוב קונבנציונאליזהלייצור ביצים דומה צריכת מזון ו •

ני האחרונים מושפעים ממקום הצבת מוט הלינה והמרחק ש. או סדוקות/להיות מלוכלכות יותר ו .בצורה אחרתכלוב הי עיצוב "ע עוניתן למנ. שהביצה צריכה לעבור עד לנקודת האיסוף

. טובים בכלובהיגיינה ואוורור • .תופעת הניקור והקניבליזם נמוכה •

:Aviaries .ג . צורת גידול המעודדת התנהגות טבעית • .ד מתחזק ויש ירידה בתופעת הכבד השומניהשל, פעילות העוף מוגברת • שכיחים ואף מוות,קניבליזם, ניקור, שת יותר ומקרים של עופות רזיםהיררכיה חברתית מודג •

.יותר . לרמות אמוניה גבוהות ותחלואה גדולה יותר, העופות לאנדופרזיטיםשל חשיפה •שיפור איכות הרפד . כף הרגל למצב ירוד של יםמובילהצבת מוטות לינה בשילוב היגיינה לקויה •

. והצבת מוטות לינה משופרים עשוי לצמצם את הפגיעות .שכיחות ביצים סדוקותבה יילאך ע, נבדקיםהייצור ביצים גבוה ביחס לממוצע במשקים •

2 .T. Bas Rodenburg et al (2005) Welfare, Health and Hygiene of Laying Hens

Housed in Furnished Cages and in Alternative Housing systems, Journal of Applied Animal Welfare Science 8(3): 211-226.

:פ הפרמטרים הבאים" ע שהשוו בין שיטות גידול שונותם בלגיים חוקרכוסיכום שער

: וניקורגודל קבוצה .א

עופות 30 .לא מהוות בעיה חברתית, )100מעל (וקבוצות גדולות ) 20עד (קבוצות קטנות •" מדבקת" תופעה -ל להתגברות תופעת הניקור עד מוות מובי: בקבוצה נחשב מאוד בעייתי

.שקשה מאוד למגרה .תלקונבנציונאלי יש הטוענים כי אין הבדל בניקור בהשוואה בין שיטת גידול אלטרנטיבית •הנגרמת מאור הנטייה לניקור עולה כתוצאה מעקה תכי בשיטת גידול קונבנציונאלייש הטוענים •

.תחלת הטלה מוקדמתהשינוי תזונתי ו, עמום

2

אך לעומת גידול קונבנציונאלי , יש הטוענים כי מקרי ניקור שכיחים יותר בגידול אלטרנטיבי • .להסתתר ולטפס למקומות גבוהים, לעופות יש אפשרות לברוח

.גידול עופות מגיל יום על גבי רפד מפחית את תופעת הניקור •

:חופש תנועה .ב, גידול אלטרנטיבי מעודד התנהגות טבעית ופעילות גופנית מוגברת המחזקת את עצמות השלד •

סכנה גדולה יותר בקפיצה (אך הסכנה לפציעות ושברים עולה בעקבות שימוש במוטות לינה ). מטהמהמוט

.חשיפה בגיל צעיר למוטות לינה משפרת ביצועים ומצמצמת פציעות •עדיף מלבני (צורת המוט , צבע המוט, תאורה: ים למנוע פציעותתנאים סביבתיים מתאימים עשוי •

). או מתכת על אף שקשה לחיטויPVCעדיף שימוש בעץ ולא (חומר המוט , )על מעוגל .נוח יותר לעופות להציג התנהגות טבעית לעומת כלוב קונבנציונאליבכלוב מועשר •

:היגיינה .ג

חיידקים , אמוניה, )5-15פי (רמות אבק ;אווירבשיטת גידול אלטרנטיבית ישנה ירידה באיכות ה • .לעומת שיטות גידול קונבנציונאלית, ופטריות גבוהות

בכלוב המועשר נמצאו רמות גבוהות יותר של חיידק הקולי על , בהשוואה בין שני סוגי הכלובים • קים בין מציאת חיידלא לגמרי ברור האם יש קשר. גבי קליפת הביצה לעומת כלוב קונבנציונאלי

עשויה להיות אך ידוע כי קליפה נגועה , כאלה ואחרים על גבי קליפת הביצה לאיכות הביצה .קור לזיהום הביצהמ

3 .O. Sahin et al (2003) Detection and survival of Campylobacter in chicken eggs, Journal of Applied Microbiology 95: 1070-1079.

:הםואלה מסקנותי, העברת קמפילובקטר ללהקות דרך ביציםור חקם אמריקאייםחוקר

הינה בלתי , ואנכית) ג קליפת הביצה"צואה ע(י הדבקה משנית "העברת קמפילובקטר דרך הביצה ע

נמוכה על גבי קליפת ה וסבירה כתוצאה מהיכולת המוגבלת של החיידק לחדור את הקליפה ושרידות להקות רבייההעובדה כי החיידק לא נמצא בביצי , ת ההדבקהוצורעל אף . חלבוןבשק האוויר וב, הביצה

ה אנכית דרך הביצה היא כנראה מאוד מחזקת את הטענה שהעבר, המפרישות את החיידק ובמדגריות . עופותהחיידק למשמעותית בהעברת נדירה ואינה

4 .J. J. Carrique-Mas et al (2008) Comparison of environmental sampling methods

for detecting Salmonella in commercial laying flocks in the UK, The Society for Applied Microbiology 47: 514-519.

.מאמר המתמקד בשיטות דיגום שונות ללא השוואה בין שיטות גידול שונות 5 . J. I. Esteban et al (2008) A survey of food-borne pathogens in free-range

poultry farms, International Journal of Food Microbiology 123: 177-182.

עופות אלה . מכלל הייצור90% - כ חופש המהוויםמיחוקרים ספרדים בדקו המצאות פתוגנים שונים בפט :גנים הבאים בפתו שבועות וצואתם נלקחה לבדיקה תוך התמקדות12-13 במשך" גידול איטי"גודלו ב

: סלמונלה .א

.2-3%שכיחות נמוכה של •

3

אך בטיחות ביולוגית עשויה להפחית , באופן כללי קשה למנוע העברה בתנאי גידול חופש • .העברה

.רמות שכיחות הסלמונלה בבשר של פטמי חופש היו גבוהות מאשר בעופות מסחריים: ב"בארה • שבועות לעומת 12-13תית בפטמי חופש עד גיל רמת נגיעות בסלמונלה נמוכה משמעו: בבלגיה •

.עקה מופחתת וצפיפות נמוכה: הסיבות שהועלו. שבועות6-8עופות מסחריים בגיל הפחתת הפרשת סלמונלה היא תוצאה התגובה חיסונית מוקוזלית מתפתחת עם גיל עופות ו •

.לסביבהונלה במטילות חופש לעומת יש חוקרים הטוענים כי ניקוי וחיטוי יעיל מוריד את ההדבקות בסלמ •

.מטילות כלוב

:קמפילובקטר. ב ).70%(נמצא בשכיחות הגבוהה ביותר • .אין הבדל בין שיטות גידול שונות •

:נס'ליסטריה מונוציטוג. ג

).לא ניתן לשלול זיהום מהסביבה (26.5%נמצא בשכיחות של • .ם כאשר שכיחות הליסטריה בצואה הייתה נמוכהמוצרי עוף גב דווח כי נמצאה נגיעות 1996-ב •נמצאה התאמה בין זני ליסטריה שבודדו מעופות לבין התפרצות בבני אדם כתוצאה ממזון •

.מזוהם

:קולי. ד . לא בודד • .אינו מהווה סכנה להדבקה בתנאי שדה •

6 .J. Protais et al (2003) Effect of housing systems on the bacterial flora of egg

shells, 2003 Spring Meeting of the WPSA French Branch – Abstracts 788-790

.מחקר צרפתי בדק הימצאות חיידקים על גבי קליפת הביצה

י חיידקים סביבתיים "קליפתה של הביצה מזדהמת ע. תוכנה של ביצה טרייה בעת ההטלה הינו סטרילי. יכולים לחדור את קליפת הביצה ולזהם את תוכנהחלק מהחיידקים . מבנהצואה ובב, שנמצאים באבק

.פקטורים רבים יכולים לשנות את ריכוזי החיידקים )logבלפחות ( הראו זיהום קליפה גדול יותר (aviaries)באופן כללי ביצים בשיטת גידול אלטרנטיבית

חלקיקים וחיידקים גבוה שנמצא לריכוז נתון זה כנראה קשור . בהשוואה לביצים בשיטת גידול בכלובים . לעומת כלוביםaviaries -אוויר בב

.נגיעות הגבוהה ביותרהבביצים שהוטלו על גבי רפד נמצאה רמת 7 .K. De Reu et al (2006) Bacterial shell contamination in the egg collection chains

of different housing systems for laying hens, British Poultry Science 47: 163-172.

הביצים בשיטות " שרשרת איסוף"מחקר בלגי בדק הימצאות זיהום חיידקי על גבי קליפת הביצה לאורך וזאת בהמשך לדעה הרווחת כי זיהום קליפת הביצה מקורו במגע עם משטח מזוהם זמן קצר , גידול שונות .לאחר ההטלה

:ים מזופיליםחיידקים אירוב. א

שני מחקרים מדווחים שיש קשר בין זיהום התחלתי על גבי קליפת הביצה לזיהום בהמשך • .במוצרי ביצים

4

הימצאות חיידקים אירובים מזופילים על גבי קליפת הביצה בשיטות גידול אלטרנטיביות גבוהה • אוויר בלוליםואה לשיטות גידול קונבנציונאליות ובקשר ישיר לזיהום הבאופן משמעותי בהשו

.) יותר אבק בגידול אלטרנטיבי לעומת גידול קונבנציונאלי5פי (וקיני ההטלה ) מיד לאחר ההטלה( הביצים הראשוני ריכוזאיזור , בהמשך לנאמר לעיל •

.היו שני המקומות המזוהמים ביותר, הממוקמים על הרצפה בשיטות גידול אלטרנטיביות ).אסורות למאכל(הנגיעות הגבוהה ביותר בביצים שהוטלו על גבי רפד נמצאה רמת •

:שלילי-חיידקים גרם. ב

ליפת הביצה מאשר חיידקים אירובים שלילי על גבי ק-באופן כללי נמצאו יותר חיידקים גרם • .מזופילים

שלילי לעומת -של חיידקים גרם) log 0.5 ( יותר בביצים ממקור קונבנציונאלי נמצא ריכוז גבוה • .מקור אלטרנטיבי ביצים מ

: זמן הטלה .ג

.לא נמצא הבדל בספירת החיידקים בין תחילת הטלה לסופה • 8 .K. De Reu et al (2005) Bacterial eggshell contamination in conventional cages,

furnished cages and aviary housing systems for laying hens, British Poultry Science 46: 149-155.

ות בעיקר בהקשר של גידול שונשיטותמחקר בלגי בדק הימצאות זיהום חיידקי על גבי קליפת הביצה ב

.זיהום אוויר

לעומת )aviary ( על גבי קליפת הביצה בגידול על רפד20-30 חיידקים אירובים באוויר ופי 9פי • .גידול קונבנציונאלי

חיידקים על גבי קליפת הביצה בגידול על רפד לעומת גידול בכלוב יותר15פי : מאמר נוסף • . בסוללותקונבנציונאלי

בשיטות אלטרנטיביות חיידקים על גבי קליפת הביצה בגידול יותר4-5פי : 2000מאמר משנת • .לעומת גידול בכלוב קונבנציונאלי בסוללות

מקור מו ממקור קונבנציונאליעל גבי קליפות ביציםדומה נמצא שלילי -ריכוז חיידקים גרם • .אלטרנטיבי

.או לחות על זיהום קליפת הביצה/אין השפעה של טמפרטורה ו • 9 .S. Mallet (2006) Comparison of eggshell hygiene in two housing systems:

Standard and furnished cages, British Poultry Science 47: 30-35.

בהקשר של היגיינת קליפת , סטנדרטים ומועשרים: ואה בין שני סוגי כלוביםמחקר צרפתי ערך השו .הביצה

.ספירת חיידקים על גבי קליפת ביצה מכלוב מועשר הייתה גבוהה יותר לעומת כלוב סטנדרטי •מלוכלכות ומזוהמות יותר , ביצים שהוטלו מחוץ לקן ההטלה בכלוב מועשר נמצאו סדוקות •

.פור עיצוב הכלוב המועשר יוריד את הזדהמות הביציםשי. לעומת כלוב סטנדרטי .בחורף נמצאו פחות חיידקים על גבי קליפת הביצה מאשר בקיץ, באופן כללי •

5

10 .K. De Reu et al (2006) Eggshell factors influencing eggshell penetration and whole egg contamination by different bacteria, including Salmonella enteritidis,

International Journal of Food Microbiology 112: 253-260.

דרך , (SE)לרבות סלמונלה אנטריטידיס , בדק גורמים המשפיעים על חדירת חיידקים שונים מחקר בלגי . קליפת הביצה

: איכות קליפת הביצה והשלכות

העוטף אותההרירי והקרום גודל הנקבוביות , משקלה הסגולי, י עוביה"קליפה נמדדת עהאיכות • (cuticle). הביצה מפני תפגיעה באחד או במספר פרמטרים המתוארים לעיל יפגע בהגניש הטוענים כי •

. חדירת פתוגנים יש הטוענים כי ככל שהמטילה מתבגרת קליפת הביצה שהיא מטילה דקה יותר ומשקלה הסגולי •

. יש המפריכים סברה זו. יורד לכן הסיכוי לחדירת פתוגנים גדל דווח כי לביצי רצפה יש את הסבירות הגבוהה ביותר לחדירת חיידקים דרך קליפת 1979 -ב •

.מביצי קןפחות לביצים שמקורם בכלובי סוללות ו. ביצים שהוטלו בקיני הטלההביצה לעומת להישרדותו , לביצה SE - חיידק הסיכוי לחדירתת ה אמעלהבאיכות ירודה קליפת ביצה •

.זאת בזכות עמידותו הגבוהה לחלבון. ושגשוגו . פסאודומונס על גבי קליפת הביצה נמצא ביחס ישר לחדירתו לתוכההימצאות • .במאמר הוכח כי ככל שקליפת הביצה נקייה מחיידקים יורד הסיכוי לזיהום •

11. L. H. Keller et al (1995) Salmonella enteritidis colonization of the reproductive tract and forming and freshly laid eggs of chickens, Infection and Immunity 63: 2443-

2449.

, במערכת המין של המטילה (SE) בדקה שגשוג חיידק סלמונלה אנטריטידיס םקבוצת חוקרים אמריקאילשם כך נלקחו תרנגולות הטלה מסחריות . ובביצים טריות(”forming eggs“)" ביצים בתהוות"ב

:108 בריכוז של SEשהוקעו בטפטוף לעין עם

.כיס מרה ושחלה, לב, כבד, טחול: איברים הבאיםמההחיידק בודד • . זיקתו הגדולה ביותר של החיידק היא למערכת המין • מרמז –ביצים טריות מ 0-0.6%לעומת , 30%בשיעור של " ביצים בהתהוות"החיידק בודד מ •

.על כך שפקטורים בתוך הביצה עשויים להשמיד את החיידקחדירה דרך קליפת הביצה ב ככל שנגיעות רקמת הביב עולה כך גם הסיכוי להדבקת ביצים טריות •

– pressure gradient.

12 .W. Messens et al (2007) Eggshell penetration of various types of hens` eggs by Salmonella enterica serovar enteritidis, Journal of Food Protection 70: 623-628.

לביצים שנלקחו משיטות ביצה ה דרך קליפת (SE)בדק חדירת חיידק סלמונלה אנטריטידיס מחקר בלגי ונלה לשגשגשאיפשר לחיידק הסלמלשם כך נאספו ביצים אשר מולאו במדיום סלקטיבי . גידול שונות

. לחות%60 - וC°20 יום בטמפרטורה של 14 אוחסנונבדקו לאחר שו

:ממצאי המחקר מהביצים 30-34% -לו. מביצי סוללות16%, מביצי חופש6% -ל: סלמונלהחדירת חיידק ה •

.3- המועשרות באומגההחומות האורגניות .cuticle -משקלה וה, צה הבי עובי עלולא השפיע ותשונבשיטות גידול והזנה ת ו תרנגולזני •

6

).משקל סגולי, עובי( ובערכי חוזק דינמי נמוכים cuticleחדירות קליפת ביצה עלתה בהיעדר •לא השפיע על ) aviary -כלוב מועשר ו(תרנגולות חומות שגודלו בשיטות גידול שונות של זן •

.חדירות קליפת הביצהלעומת תזונה ) 62%(ידק הסלמונלה תזונה עשירה בתירס מעלה את חדירות קליפת הביצה לחי •

).48%(סטנדרטית . הסיכוי לזיהום הגדול ביותר בביצים בעלות קליפה חדירה נמצא לאחר אחסון של שבועיים •

:ממצאים בספרות שצוטטו בדיוןמספר חוקרים הוכיחו כי ספירת חיידקים על גבי ביצים ממקור כלובים מועשרים היה גבוה יותר •

קשור כנראה . ובגידול אלטרנטיבי יותר מבכלובים מועשרים, בנציונאליםלעומת כלובים קונ .לריכוז חיידקים סביבתי גבוה המעלה את הסבירות לזיהום

וכתוצאה מכך עולה על גבי קליפת הביצה וסדקים חוקרים רבים טוענים כי הסיכוי לדפקטים • .לובים מועשרים וכי הדבר תלוי בעיצוב הכלובזיהום תוכנה בביצי כ

יש הטוענים כי ככל שהמטילה מתבגרת קליפת הביצה שהיא מטילה דקה יותר אך הדבר לא • .תרדוחדירות קליפת הביצה לחיידק הסלמונלה אף י, יתרה מכך. הפוגע בחוזק

קבעה כי אין (”United Kingdom Food Standards Agency“)" סוכנות המזון הבריטית" • .ל ידי סלמונלה בשיטות גידול שונותהבדל משמעותי של זיהום קליפת הביצה ע

13 .K. De Rue et al (2006) Influence of eggshell condensation on eggshell penetration and whole egg contamination with Salmonella enterica serovar enteritidis,

Journal of Food Protection 69: 1539-1545.

שאיפשר (מדיום סלקטיבי ביצים שמולאו בי קליפת הביצה על חדירותוביאת השפעת עמחקר בלגי בדק .ביצים שלמות על ידי סלמונלה אנטריטידיסשל ןנ תוכםזיהועל וההשפעה )לחיידק הסלמונלה לשגשג

,ליםא שגודלו לצורך הניסוי בכלובים קונבנציונ, שבועות67 - ו53, 39הביצים נאספו ממטילות בנות . על ידי מריחת הקליפה ויובשו למשך שעתיים בטמפרטורת חדר טרם הדגרתןבחיידקו הודבק

:מהלך הניסוי

%60 - וC°20טמפרטורה של ( יום בתא המדמה תנאי סביבה 21חצי מהביצים אוחסנו למשך -70בלחות של ) C°6( שעות במקרר 24 -אחסון להושג על ידי ש ,וחצי נוסף עברו עיבוי) לחות . יום בתנאי סביבה20ר מכן למשך ולאח85%

:מסקנות הניסוי

לעומת ,הביצים שעברו עיבוי היו חדירות מ62%): בביצי אגר(בבדיקת חדירות קליפת הביצה • .הקבוצה שלא עברה עיבוי מ43%

לעומת , מהביצים שעברו עיבוי היו חדירות 22%): בביצים שלמות(בבדיקת זיהום תוכן הביצה • .עברה עיבוי מהקבוצה שלא 18%

על אף , ) שבועות67(ות ממטילות מבוגרות בביצים שלמדווח משמעותי באופןדולזיהום ג • .ותלעומת מטילות אחרלא נמצא הבדל ) בביצי אגר(שבתוצאות חדירות קליפת הביצה

איכות קליפת עובדה ש נעוצה בסיבה לכךי חוקרים אחרים שסבורים כי ה"תופעה זו דווחה גם עמחקר זה לא ב, לעומתם. דבר המקל על חדירת פתוגנים, ככל שהמטילה מתבגרתנפגעתהביצה

.נצפו שינויים באיכות הקליפהאך לדבר השפעה מועטה , חיידקיםלחדירות " מעודד"נראה כי עיבוי קליפת הביצה , לסיכום •

.ן הביצהבלבד על זיהום תוכ

7

14 .H. Namata et al (2008) Salmonella in Belgian laying hens: An identification of risk factors, Preventive Veterinary Medicine 83: 323-336.

מטילות וזיהה גורמי סיכון תוך השוואה בין צורות גידול באבק ובצואה מלולי מונלה מחקר בלגי בדק סל

:אסםו) free range (לעומת חופש) ללא פירוט סוג(כלובים : שונות

זמן איסוף דוגמאות , איזור גיאוגרפי, צורת גידול: ויים להשפיע על נוכחות סלמונלהעשהגורמים • .גיל וגודל הלהקה, סטטוס חיסון הלהקה, )חודש בשנה(

.נגיעות של להקה בסלמונלה תלויה בנוכחות החיידק בחלקיקי אבק ובצואה •יותר נמצאו נלה אבק וצואה מזוהמים בסלמו; קרי היה שיטת גידול העופותיגורם הסיכון הע •

.חופש ואסם גידול בגידול בכלובים לעומתאך בפועל , נהוג לחשוב שהזיהום גדול יותר במטילות חופש מאחר והן חשופות יותר לסביבה

.גורמים לכמות גדולה של אבק וצואה נגועההקושי לחטא כלובים ביעילות והצפיפות הרבה 53% בגידול חופש לעומת 88%: מחוסנותיחד עם זאת חשוב לציין כי הלהקות הנבדקות היו

.בגידול כלובים .גורם סיכוןכלאיזור גאוגרפי בבלגיה לא הייתה משמעות •יולי הוא . לא נצפתה עלייה בשכיחות סלמונלהמבחינת התפלגות חודשי השנה , באופן כללי •

.החודש היחיד בו ניתן לזהות עלייה בולטת מהשאר .ותר גורמי הסיכון עוליםככל שהלהקה גדולה יותר ומבוגרת י •

15 .U. Methner (2006) Occurrence of Salmonellae in laying hens in different housing systems and conclusion for the control, Berl Munch Tierarztl Wochenschr

119: 467-473.

פי שיטות גידול -גולות מטילות על להקות של תרנ325 -מאמר גרמני בדק את שכיחות מקרי סלמונלה ב .שונות והסקת מסקנות לשם בקרה טובה יותר

ו והומלץ לחסן כנגדהיה סלמונלה אנטריטידיס) 78%(נמצא כי זן הסלמונלה השכיח ביותר •

.בזמן תקופת הגידול בכלובים שגודלו מקרי הסלמונלה היה גבוה ביותר בלהקות כי שכיחותנמצא, כמן כן •

רצפה , )33% (free-rangeאורגני : לעומת שיטות גידול אלטרנטיביות) 46% (קונבנציונאלים ,)22% (free-rangeרצפה ,)free-range) 23.5%ללא

היא שלולים אלטרנטיבים קיימים פחות זמן לעומת ממצאים לנוכח ה החוקריםהסיבה שהעלו • .לכן מזוהמים פחות, לולים קונבנציונלים

16 .A. Wales et al (2006) A longitudinal study of environmental Salmonella contamination in caged and free-range layer flocks, 187-197.

שנמצאו בעבר להקות מטילות 74 - ב חודשים12ידי סלמונלה לאורך - זיהום סביבתי עלדקמחקר אנגלי ב

-free(לעומת שיטת גידול אלטרנטיבית ) םכלובי( בשיטת גידול קונבנציונאלית ,חיוביות לסלמונלהrange.(מכלי האוכל והשתייה , וקטורים ומטושים מהכלובים, רפד, אבק, צואה: הדגימות שנבדקו הן

. ומאיזור איסוף הביצים

:ת גידולושיטללא אבחנה בין הממצאים נמצא כי זן הסלמונלה השכיח ביותר היה סלמונלה אנטריטידיס • .הטלהה עם זמן ההזיהום הסביבתי על •

8

, חרקים(לפעילות וקטורים , לריבוי חיידקים, טמפרטורה גבוהה גורמת לעקה של המטילות •אין השפעה על מבנים בעלי מערכת איורור , באופן כללי. ולהגברת הזיהום בלול) ומכרסמים .אוטומטית

חיוביים – בדיקות שנערכו בלוליםובין נמצאה התאמה גדולה בין בדיקות שנערכו לווקטורים • .כשהלהקה חיובית ולהיפך

.ניקוי וחיטוי יסודי היו יעילים ביותר במניעת שאריות סלמונלה וזיהום •

17 .O. Fossum et al (2009) Causes of mortality in laying hens in different housing systems in 2001 to 2004, Acta Veterinaria Scandinavica 51:3

גורמי תמותה במטילות , הטלה בשוודיהה תהראשונות של רפורמשנים הבדק לאורך רטרוספקטיבי מחקר כלובים : שונותהגידול השיטות תוצאות המחקר נחלקו על פי . הגיעו לנתיחה לאחר המוותאשר

). לרבות אורגני (free-range חופש - וaviaries, )קונבנציונאלים ומועשרים( נבדקה פחות aviaries -וקר תקופת שיא של שינוי בשיטת הגידול ושיטת החשוב לציין שמחקר זה ס

.לעומק

נגיעות גדולה יותר במחלות נמצאה , כמו כן. תמותה גבוהה יותר במטילות חופשנמצאה , באופן כללי . לעומת מטילות בכלוביםפרזיטיות וקניבליזם במטילות חופש, בקטריאליות

.גבוהה בכל צורות הגידול נמצא בשכיחת –קוליבצילוזיס • .)aviaries -חופש ו(אך יותר בגידול אלטרנטיבי , בכל צורות הגידולנמצא –קניבליזם • .אך לא בכלובים, נמצא בגידול אלטרנטיבי–ורדת • .אך לא בכלובים, נמצאו בגידול אלטרנטיבי–קרדיות אדומות •• Lymphoid leukosis –אך נמצא ב, לא נמצא במטילות חופש- aviariesובמטילות כלובים . .אך באחוזים זניחים בלבד בשאר, לא נמצא בכלובים–מארק • .סמוכות aviariesגידול נמצא בחוות –ניוקסל • . לא נמצא באף אחת מצורות הגידול–פסטורלה •

דנמרק והולנד מאשרים ממצאי מחקר זה לפיהם באופן כללי , שוויץ, מחקרים נוספים שבוצעו בגרמניה

. עליה בתחלואה ותמותה במטילות בגידול אלטרנטיבי לעומת קונבנציונאליישפורסם במחקר גרמני כי שימוש אנטיביוטי במטילות חופש נפוץ יותר לעומת מטילות בגידול , בנוסף

.ליאקונבנציונ

18 .K. De Rue et al (2008) Reviews – Bacterial contamination of table eggs and the influence of housing systems, World's Poultry Science Association 64: 5-19.

על זיהום חיידקי שערכו חוקרים בלגים שהשוו בין שיטות גידול שונות והשפעתן סקירת מאמרים מקיפה

.של ביצי מאכל

.מרב המחקרים שנעשו עסקו בזיהום קליפת ביצה מנקודת מבט של ירידה בבקיעה •קליפת הביצה יכולה . רונה היה ידוע מעט מאוד על זיהום בקטריאלי של ביצי מאכלעד לאח •

אך מחקרים רבים תומכים בעובדה שהזיהום מתרחש זמן , vent -ה כאשר עוברת דרך הזדהםל ).הדבקה אופקית(כתוצאה ממגע עם משטח מלוכלך , קצר לאחר ההטלה

.כון לחדירה וזיהום תוכן הביצהעלייה במספר הפתוגנים על גבי הקליפה מעלה את הסי •

9

:זיהום אווירגבי קליפת הביצה - חיידקים על20-30 חיידקים באוויר בגידול אלטרנטיבי ופי 9נמצאו פי .1

. לעומת גידול קונבנציונאלי .גבי קליפת הביצה ובסכנה לביצי מזוהמות בגידול רפד לעומת כלובים- חיידקים על19פי .2 .אוויר לזיהום קליפת הביצהנמצא קשר ישיר בין זיהום .3 .אך ההשפעה על בריאות העוף משמעותית, הם חלק קטן מהאבקיש הטוענים שחיידקים .4

:כלובים מועשריםלעומת םכלובים קונבנציונאלי

.שלילי בין שתי השיטות-אין הבדל משמעותי בספירת חיידקים אירוביים וגרם .1 מועשרים לעומת כלובים פת הביצה בכלוביםגבי קלי-עלואנטרוקוקוס חיידקי קולי נמצאו יותר .2

ספירת חיידקים . כתוצאה מהטלה על גבי רפד מחוץ לקן ההטלה בכלוב המועשר, קונבנציונאלים . ה זההייתהביצים שנאספו מקנים בכלוב מועשר ומכלוב קונבנציונאלי שבוצעה ב

לעומת גבי קליפת הביצה בכלוב מועשר -יותר חיידקים אירוביים ואנטרוקוקים על .3 .קונבנציונאלי

אין הבדל בין שתי שיטות הגידול במידה וההטלה מתבצעת בלול המועשר במקום המיועד , באופן כללי

).גבי הרפד או באמבטיית החול-ולא על(לכך

:קונבנציונאלי לעומת אלטרנטיבי .גבי קליפת ביצה שהוטלה על הרפד -הזיהום הגדול ביותר נמצא על .1 . לעומת גידול בכלוביםaviaries -גבי קליפת ביצה מ- אירוביים עלנמצאו יותר חיידקים .2 .שלילי לא נמצא הבדל בין השיטות-בספירת חיידקים גרם .3

:ניסויים מבוקרים לעומת משקים

גבי קליפת הביצה בשיטות גידול אלטרנטיביות גבוהה יותר לעומת -ספירת חיידקים אירוביים על .1 . שיטות קונבנציונאליות

גבי קליפת הביצה בשיטות גידול קונבנציונאליות גבוהה יותר -על שלילי-ידקים גרםספירת חי .2 . לעומת שיטות אלטרנטיביות

י חיידקים אירוביים בשיטות גידול אלטרנטיביות היה גבוה "על אף שזיהום קליפת הביצה ע, לסיכוםכך שבדיקה שערכו בביצי גרמו ל, מעבר בשרשרת ייצור וקירור הביצים: כגון, פרמטרים נוספים, יותר

. הייתה זהה בשתי שיטות הגידול)משווקות(מרכול

:)הולנד וגרמניה, בלגיה (לאומיות-תוצאות בין .אין הבדל בין כלובים מועשרים לגידול אלטרנטיבי לגבי ספירת חיידקי אנטרוקוקוס .1 . הבדלים בין לולים מאותה שיטת גידול כנראה כתוצאה מממשק שונהונמצא .2קליפת הביצה בשיטות גידול אלטרנטיביות לעומת שיטות גבי-ותר חיידקים אירוביים עלמעט י .3

. קונבנציונאליותגבי -גידול על(אין הבדלים בספירת חיידקים אירוביים בין שיטות גידול אלטרנטיביות שונות .4

).aviaries -רפד ו

:השפעת גיל ועונה .האין השפעה של גיל המטילה על זיהום קליפת הביצ .1 .גבי קליפת הביצה-שלילי על-במספר מחקרים דווח כי בחורף יש פחות חיידקים אירוביים וגרם .2

:השפעת שיטות גידול על איכות הביצה ומוצריה

גבי קליפת הביצה בשיטות גידול שונות -לא ברור האם יש להבדל בספירת החיידקים על, עד לרגע זה

.השפעה על איכות הביצה ומוצריה

10

.גבי קליפת ביצה לזיהום תוכנה- התחלתי על זיהום קשר ישיר בין עלו דיווחקריםמספר חו .1 .גבי קליפת ביצה לזיהום תוכנה-חוקר אחר מצא שאין התאמה בין זיהום על .2 . אחר נמצא הבדל קטן מאוד בהשוואה בין שיטות גידול שונותיבמחקר פרלימינאר .3

גדול בזיהום תוכן הביצה פן כללי נראה כי אין הבדל אך באו, בנושא זהמחקריםלא נעשו מספיק , לסיכום

.בהשוואה בין שיטות גידול שונות

: וזיהום תוכנהי מיקרופלורה"ביצה עהזיהום .אדמה ולשלשת, חיובי שמקורם באבק-מיקרופלורה מורכבת בעיקר מחיידקים גרם

סטפילוקוקוס : חיובי-וגרם, קולי וסלמונלה: שלילי-המזהמים העיקרים של תוכן הביצה הינם חיידקי גרם .ובצילוס

.רקובותנמצאה מיקרופלורה שבודדה מקליפות ביצים בביצים 1983 -ב .1 .מחקרים אחרונים מדווחים על קשר ישיר בין שטיפת ביצים וחדירת חיידקים לתוכן .2) בעיקר סטפילוקוקוס(חיובי -י חיידקים גרם" נגרם ע דווח שזיהום קליפת הביצה2007-ב .3

. באוויר הלולשנמצאו גם

:י סלמונלה"זיהום קליפת הביצה עי "י סלמונלה נגרם כתוצאה מהדבקה בשחלה או ע" דווח כי זיהום קליפת הביצה ע1994 -ב .1

.לשלשתבעופות י סלמונלה אנטריטידיס "עביצה ה קליפת יהוםשכיחות זבספרד ובאנגליה נמצא כי .2

.קטן ביותרנגועים

:י סלמונלה"זיהום תוכן הביצה ע ):בעיקר סלמונלה אנטריטידיס(סקירה בין לאומית .1

.0.03% ביצים מזוהמות 1998- ב–בהולנד • .0.18% ביצים מזוהמות 2006 - ב–בבלגיה • . ביצים מזוהמות0.005% –ב "בארה • . ביצים מזוהמות0% –באנגליה • . ביצים מזוהמות0.07-0.4% –בקנדה •

.ם שנבדקו מלהקות ידועות כנגועותהאחוזים הנמוכים נשמרו גם בביצי, באופן כללי

:השוואה בין שיטות גידול שונות .2 . לא נמצא הבדל משמעותי–לאלטרנטיבי ) סוללות(בהשוואה בין גידול קונבנציונאלי • .אחסון ביצים בטמפרטורת חדר שמרה על אחוזי נגיעות נמוכים • .ים יותראחסון ביצים בטמפרטורה גבוהה העלתה את הסבירות לאחוזי נגיעות גבוה • . ימים5דיווח אחד בלבד של בידוד סלמונלה בריכוזים גדולים מביצי מאכל בנות • . ימים בטמפרטורת חדר7י סלמונלה בביצים שאוחסנו " ביצים מזוהמות ע16% • .27.5% ועד 0%-רמת נגיעות נעה מ: בעופות מודבקים מלאכותית • . מזוהמותונלה היו י תרנגולות שהודבקו מלאכותית בסלמ"שהוטלו עביצים מה 3% •

:פתוגנים אחרים

.גבי קליפת הביצה ללא זיהום תוכנה- נמצא על–קמפילובקטר .1 .גבי קליפת הביצה ללא זיהום תוכנה- נמצא על–ליסטריה .2 .גבי קליפת הביצה ללא זיהום תוכנה- נמצא על–קולי .3 .גבי קליפת הביצה ללא זיהום תוכנה- נמצא על–ירסינייה .4

:לסיכום

י חיידקים אירוביים גבוה באופן משמעותי בשיטות גידול "גבי קליפת הביצה ע-לזיהום ע • .אלטרנטיביות לעומת שיטות קונבנציונאלית

11

.כנראה כתוצאה מממשק שונה, הבדלים בין שיטות גידול שונותבניסויים מבוקרים נמצאו פחות • .השיטותאין הבדל בין , באופן כללי–יש מעט נתונים לגבי זיהום תוכן הביצה • .שכיחות נגיעות בסלמונלה משתנה בהתאם לניסויים וחוקרים בארצות שונות • .פתוגנים אחרים בודדו מהקליפה אך לא מתוכנה •

19 .M. Kaufmann-Bart et al (2009) Diseases in chicks and laying hens during the first 12 years after battery cages were banned in Switzerland, Veterinary record 164:

203-207.

לאחר ) 1992-2003( שנות פעילות 12י חוקרים שוויצרים המסכמים "עוהסקת מסקנות איסוף נתונים .איסור גידול מטילות בכלובי סוללות

: ומניעתןמחלות ויראליות

.ת והאנמיה המדבקירידה משמעותית במחלת המארק • . גומבורו ואנמיה מדבקת, מדבקתברונכיט, ק כנגד מארתוכנית חיסונים יעילה •

: ומניעתןמחלות בקטריאליות

:חיידק הקולי. 1 ).בתחילת ההטלה ובשיאה קוליבעיקר(עליה ניכרת במחלות ממקור בקטריאלי •הם הגורמים ) מטילות חופש ורפד(מרחק קטן בין לולים ושיטת גידול אלטרנטיבית , צפיפות •

סטרס כתוצאה משיטת הגידול בשילוב גנטיקה גורמים , כמו כן. העיקריים לשכיחות קולי .לשכיחות גבוהה בקולי

שיפור , )לקטובצילים(החמצת מי השתייה , 10% אנטיביוטיקה בתמותה מעל –טיפול בקולי • ).יעילות מוטלת בספק( וחיסונים הוספת חומרי חיטוי לרפד,האוורור

:חיידק הסלמונלה. 2ככל שהלהקה , אולם. יכוי הנמוך ביותר לסלמונלה הוא בגידול בכלובים דווח כי הס2005בשנת •

.מתבגרת העלייה בשכיחות החיידק עולה ללא קשר לצורת הגידוללהקות בכלובים קונבנציונאלים היו חיוביות לסלמונלה כי 2006 בשנת אחוקר גרמני מצ •

.בשכיחות גבוהה יותר לעומת להקות מגידול אלטרנטיביובקרה טובה הביאה לירידה , האמצעים הטובים ביותר למניעת מחלותנםגיינה היחיסונים והי •

.תית בשכיחות סלמונלה אנטריטידיסמשמעו .להקה שנמצאת חיובית לסלמונלה אנטריטידיס מושמדת לאלתר • .המזון מטופל בחום למניעת סלמונלה וההיגיינה שופרה •

:מיקופלסמה גליספטיקוםחיידק ה. 3 .)יעילות מוטלת בספק(חיסונים כנגד מיקופלסמה גליספטיקום ת תוכני–מניעה •

: ומניעהנגיעות בפרזיטים

, אך המגמה אינה קבועה בהשוואה שנעשתה במהלך השנים, ישנה ירידה בנגיעות בפרזיטים • .כנראה כתוצאה משיטות וחומרי טיפול יעילים יותר

.סידיההשימוש בקוקסידיוסטטים נאסר וניתנים חיסונים כנגד קוק •

:מחלות לא מדבקות ומניעתן :קניבליזם. 1

. ניקור וקניבליזם מהווים בעיה רצינית בכל שיטות הגידול • .סלקציה גנטית עשויה להפחית את התופעה. תופעה נפוצה יותר במטילות חומות • .יש הטוענים כי אין קשר לסוג עופות ואף לא לצפיפותן • .עלייה בתופעה בתקופת הנשרה • .ופעה עם עלייה בגיל המטילותירידה בת •

12

.כיום נהוג בשוויץ לגדל פרגיות באותם לולים המיועדים להטלה על מנת שילמדו את המקום •מזון על , העשרת הסביבה, צמת אורושינוי ע: שינויים בממשק עשויים להפחית את התופעה •

.פצועות וקיטוםהפרדת התרנגולות ה, וצאת תרנגולות אגרסיביותה, בסיס תירס :סאוסטיאופורוזי. 2

.חוסר פעילות של מטילות בכלובים גורם להחלשות השלד ולכבד שומני •ירידה בשכיחות כבד , כמו כן. ירידה במקרי אוסטיאופורוזיס ועלייה בחוזק שלד בעופות חופש •

.שומני3 .Bumble foot:

בעיות הרגליים מורידה את שכיחות ) צורת מלבן העשויים מעץב(התקנת מוטות לינה מתאימים • .בתרנגולות חופש

:לסיכום

. הופעה של מחלות חדשות או הפסדים כלכליים בגידול האלטרנטיביהלא היית • .אך יש עלייה בתמותה ובצריכת המזון, ייצור הביצים נשאר כשהיה • היגיינה טובה ובטיחות, תוכנית חיסונים, )סלמונלה אנטריטידיס(ניטור ומעקב : כגון, פעולות מונעות •

.מורידות את שכיחות המחלות, ביולוגית . החוקרים מסכמים את מצב בריאותן של המטילות כטובלהכו-בסך •

20 .C. C. Whitehead et al (2000) Osteoporosis in cage layers, Poultry Science 79: 1033-1041.

.חוקרים מסקוטלנד בדקו את תופעת האוסטיאופורוזיס במטילות בכלובים

Cage layer" במטילות כלוב וכונתה 1955 -תופעת האוסטיאופורוזיס תוארה לראשונה ב •

fatigue" ,ובמקרים חמורים אף הובילה למוות. בתקופת ההטלה ישנו איבוד הדרגתי במינרליזציה של העצם שמעלה רגישות לשברים בעד •

. בתקופת ההטלה30%ייתכן גם כתוצאה . נמצאו בעלות שברים מהמטילות בבית המטבחיים 98% דווח כי 1989בשנת •

.מתלייתן הפוך מהרגליים -ו, במטילות בסוללות בתקופת הגידול10% דווח באירופה על שברים בהיקף של 1994בשנת •

. בזמן השיווק17%מאיץ , כפי שנראה במטילות בכלוב, אך חוסר פעילות, בתקופת הבגרות המיניתמתגברתהליך ה •

.את התהליךאך עדיין מועדות , ובעלות איכות עצם טובה יותר יותרפעילות aviaries -לות במטילות הגד •

.זהירות על גבי מוטות הלינהלא מעט כתוצאה מקפיצות בלתי , לשברים בצורה aviaries -תעופה מחזקת את העצמות ויש להציב את מוטות הלינה ב, באופן כללי •

.שתאפשר תעופה מספקתרצוי לבנות את מאגרי הסידן . ת האוסטיאופורוזיס אך לא למונעהתזונה עשויה לצמצם את תופע •

.של המטילה בזמן גידולה טרם תקופת ההטלהוכי ) Brown leghorn: לדוגמא(נמצא כי יש זנים עמידים יותר לתופעת האוסטיאופורוזיס •

.באופן כללי יצירת זנים חדשים העלתה במרוצת השנים את הרגישות לאוסטיאופורוזיס

21. M. I. Auerbach et al, Comparison of antibody titers in laying hens kept in an

aviary system and in cages.

.aviary -חוקרים מגרמניה השוו כייל נוגדנים בתרנגולות מטילות אשר גודלו בכלובים לעומת גידול ב :ול השונותרק משיטות הגיד, התוצאות אינן מושפעות מזני מטילות שונים

13

aviary גבוהה יותר במטילות בגידול ה וקמפילובקטר הייתרמת הנוגדנים כנגד ברונכיט מדבקת, בממוצע

רמת נוגדנים גבוהה יותר כנגד ניוקסל נרשמה , לעומת זאת. ונמוכה ביותר במטילות שגודלו בכלובים .aviaryבמטילות שגודלו בכלובים ונמוכה יותר במטילות

22 .J. Pieskus et al (2008) Salmonella incidence in broiler and laying hens with the different housing systems, The Journal of Poultry Science 45: 227-231.

ובמטילות שגודלו בשיטות שגודלו בגידול אינטנסיביחוקרים מליטא בדקו שכיחות סלמונלה בפטמים

מים ותוכן , אבק, לשלשת:מות שנבדקויהדג. aviary -ו) יונאלי לעומת מועשרקונבנצ(כלובים :שונות .מעי עיוור

זני הסלמונלה הנפוצים ביותר שנמצאו היו סלמונלה אנטריטידיס וסלמונלה , באופן כללי •

.טיפימוריום .סלמונלה נמצאה בדגימות צואה ואבק בשכיחות גבוהה יותר בפטם לעומת מטילות, באופן כללי • :פות פיטוםעו . מכלל הפטם היו נגועים בסלמונלה25% • ויש מפטם בגידול אינטנסיבי בסלמונלה נגוע פחותייש חוקרים הטוענים כי פטם בגידול אורגנ •

.הטוענים כי אין הבדל .שכיחות הסלמונלה עלתה באביב •ם במים ובאבק נמצאה באחוזי. סלמונלה נמצאה באחוזים גבוהים מאוד בצואה ובמעי העיוור •

.)10-15%(יחסית נמוכים

:תרנגולות הטלהבעונות הקרות מאחר וכנראה . באביב ובסתיו לעומת הקיץ, שכיחות הסלמונלה עלתה בחורף •

. המטילות מוכנסות לתוך הלול שהינו סגור ומלא אבקניתן להפחית זאת . בלהקות גדולות שכיחות הסלמונלה עולה כתוצאה מהתפשטות מחלות באוויר •

.ניקוי וחיטוי ומניעת כניסה של עופות בר, הדברת מכרסמיםידי -עלעומת כלובים קונבנציונאלים לשכיחות הסלמונלה הייתה גבוהה יותר בגידול בכלובים מועשרים •

.דגימות המים היו נקיות בשתי השיטות. בדגימות הצואה והאבק :שנעשתה השוואה בין מטילות שגודלו בכלובים עם זבל רטוב לעומת זבל יב •

פחותה באופן משמעותי לעומת הייתה שכיחות הסלמונלה במטילות שגודלו בכלוב עם זבל רטוב .מטילות שגודלו בכלוב עם זבל יבש

שכיחות הסלמונלה במטילות שגודלו על גבי רפד הייתה נמוכה יותר לעומת מטילות שגודלו • שמפזר את החיידק ידי אוורור- כנראה קשור לעובדה שהזבל מיובש על.בכלוב עם זבל יבש

.באוויר בהשוואה בין גידול בכלובים קונבנציונאלים וגידול אלטרנטיבי דומהשכיחות הסלמונלה הייתה •

ווקטורים העשויים עופות בר ל בחשיפה אלטרנטיבי הינוהסכנה בגידול , אולם.aviary -בעולה במטילות יש חוקרים הטוענים כי שכיחות הסלמונלה , אולם.להעביר למחלות כגון שפעת

.גבי רפד לעומת סוללות-שגודלו על

23 .K. Goldsmith, Feather pecking in laying hens, is selected breeding the answer? ניקור וקניבליזם הפכו לדאגה הן כלכלית והן מבחינת , עם המעבר לשיטות גידול אלטרנטיביות •

" להדביק"שמטילה אחת שמתחילה לנקר עלולה הבעיה העיקרית נעוצה בעובדה . רווחת העוף .עור חשוף כתוצאה מניקור מעודד קניבליזם. אפילו לול שלם והנזק עשוי להיות אדיר

14

להשפעה הסביבתית יש משמעות גדולה , על אף שישנם זני מטילות המועדים לניקור–גיוון גנטי • .ביותר להתחיל לנקר" השקטים"ועשויה לגרום גם לזנים

. סלקציה גנטית בשילוב עם העשרת הסביבה–הפתרון •

24 . H. El-Lethey et al (2000) Stress and feather pecking in laying hens in relation to housing conditions, British Poultry Science 41: 22-28.

אספקת מזון ל בהקשר ,את תופעת ניקור הנוצות בתרנגולות מטילות כביטוי לעקה שוויצרי בדקמחקר

.pellets - ו)mash ( מחית,)forage(מספוא : בצורות שונות

הפגיעה . ניקור במטילות היא תופעה שמתרחשת גם בכלובים וגם בשיטות גידול אלטרנטיביות •צריכת המזון , כמו כן.והתופעה עלולה להוביל לפציעות ואף למוות, ברווחת המטילה היא קשה

.דבר המוביל להפסד כלכלי" ערומים"עולה בעופות עידוד התנהגות ומספואאספקת מחקרים שונים הוכיחו כי תופעת הניקור הופחתה בעקבות •

.טבעית של ליקוט לעומת עופות pellets -חוקרים שונים מצאו כי ישנה עלייה בנטייה לניקור בעופות שהוזנו ב •

.שהוזנו במחית והוזנו אך (forage)מטילות שנמנע מהן מספוא במחקר זה נמצאה רמת הניקור הגבוהה ביותר ב •

.תוצאות פחות חמורות במטילות שהוזנו אך ורק במחית. pellets -ורק ב .מניעת מספוא הובילה לירידה בייצור הביצים •

25 .T. Shimmura et al (2008) Pecking behavior of laying hens in single-tiered aviaries with and without outdoor area, British Poultry Science 49: 396-401.

.עם ובלי חצר חיצונית: aviariesקבוצת חוקרים יפנים ערכה השוואה בין שתי צורות גידול של

.במחקר זה הוגדרה התנהגות הניקור כפעולות שנעשו עם המקור •לליקוט וחיפוש מזון היא , על כן אם אינה מנותבת לסביבה, תופעת הניקור היא פעולה כפייתית •

.תופנה כלפי תרנגולות אחרות . מזמנן60%מנקרות בשתי צורות הגידול באופן כללי נמצא כי התרנגולות • .ניקור אגרסיבי של הנוצות היה נמוך יותר במטילות בגידול עם חצר •אך בקבוצות גדולות . מהן משתמשות בחצר חיצונית50% -הסיכון לניקור יורד בלהקות ש •

.השימוש בחצר חיצונית יורד .קיטום מוריד באופן משמעותי את תופעת הניקור • .נסורת וקש, תופעת הניקור קטנה כשסופקה סביבה עשירה בשבבי עץ •

26 .J. Protais et al (2003) Effect of housing systems on the bacterial flora of the air, WPSA French Branch Meeting.

.על פיזור פלורה בקטריאלית באווירוקיטום רפתי בדק את השפעת שיטות הגידול השונות מחקר צ

.בבדיקה שנעשתה לפני אכלוס )בכל שיטות הגידול (לוליםהלא נמצאו חיידקים באוויר • . היה הרבה יותר מזוהם לעומת אוויר שנבדק מגידול בסוללותaviaries -אוויר ב •• Aviaries-לולי מטילות קטומות לעומת כפול באוויר נבדק מפילים נמצאו חיידקים אירובים מזו

שהמטילות הקטומות התעסקו יותר יכול להיות נעוץ בעובדה . מטילות שלא נקטמואוויר מלולי .אף שצריכת המזון שלהן הייתה נמוכה יותר-על, בכלי השתייה והמזון

15

.לגיל המטילה לא הייתה השפעה על זיהום האוויר •

27 .H. H. Ellen et al (2000) Dust levels and control methods in poultry houses, Journal of agricultural Safety and Health 6: 275-282.

.ושיטות בקרה מחקר שבדק רמות אבק בלולי עופות

לחות , מצע גידול, פעילות העופות, צפיפות העופות: באווירפקטורים המשפיעים על ריכוז אבק • . ועונה בשנהווירבא

עובש , נוצות שנשרו, מזון, בעל החיים והפרשותיוםהמקורות החשובים ביותר לאבק הינ • .וכדומה

. מרמות שנמצאו בלולי כלובים4-5 נמצאו רמות אבק גבוהות פי percheries - וaviaries -ב • - וaviaries - וב, אבק שנמצאו בלילהתורמותר לעומת אבק ביום היה גבוה יה תומר •

percheriesלעומת לולי כלובים באופן משמעותי . .50-65% - האבק ברמות שמן הפחית את 10%ריסוס הלול עם מים המכילים •

D:\atar_new\hila beeri\מטילות ביצי מאכל שכון - 5נספח \ או בלעדיהםבכלובים שכון מאכל ביצי מטילות - 5 נספח\160709 מטילות רווחת דוח doc.בכלובים או בלעדיהם

1

בכלובים או בלעדיהםןשיכו -, מטילות ביצי מאכל

היבטים וטרינריים

כריע של רוב מ. בצורת השיכון של מטילות ביצי מאכל בדבר עדיפות מתקיים דיון מיליון מטילות 280- בכ, למשל,כפי שמקובל, כלוביםהמטילות בארץ משוכן ב

.ב"בארה

הקובע שמתחילת שנת 1999-ית מ התעורר עקב חוק של הקהילה האירופאהדיון לא יותר עוד השימוש בכלובים הקיימים כיום אלא ייצור ביצי מאכל יתבצע 2012

:באחת משתי דרכים

גדולים יותר ומצויידים במספר אביזרים המאפשרים -, בכלובים מועשרים .א .למטילה תפקודים שונים

. על הקרקע-, ללא כלובים כלל .ב

אנו . כאן יש לכל שיטת גידול יתרונות וחסרונותכמו בכל דבר חשוב אחר גם , עולים על החסרונות,בכלובים, מחזיקים בדעה שהיתרונות בצורת הגידול הקיימת

רב הסיכון , על הקרקע-, כון המטילות מחוץ לכלוביםיולעומת זאת דעתנו היא שבש .על התועלת

קע וידוע שכל בעל אחוז ההטלה של מטילות בכלובים גבוה מזה של מטילות על הקר

.חיים מתפקד בצורה טובה יותר ככל שתנאי חייו עדיפים

ובריאותן כמו גם את טובת צרכני הביצים את טובת המטילות אנו רוציםנעלה להלן את היתרונות והחסרונות של , מתוך ראייה כפולת זווית זו. ובריאותם

. בכלובים ובלעדיהם- , שתי צורות הגידול

:ת הכלוביםיתרונות בשיט

קשה להפריז . דבר התורם לבריאותם- , צואתםם מהעופות מופרדי תם ולביצים אהעופות אינם יכולים לנקר בצו. עובדה זובחשיבות . אפשרות להזדהם בהיש פחות המוטלות

15קטנה פי ) הכלובים(ידקי של קליפות ביצי הסוללות החירמת הזיהום

, חיידקים יש גם פתוגנים כגון סלמונלהבין ה. מאשר זו של ביצי הקרקעקולי ואחרים היכולים לגרום למחלות מעיים וכל ירידה ברמת זיהום

. לבריאות הציבורהקליפות הינה רצויה ביותר

הרי שלרמת ,מכיון שאסור לרחוץ ביצים. בארץאיסור רחיצת ביצים . זיהום הקליפה יש חשיבות רבה במניעת מחלות אצל ציבור הצרכנים

הסוללה יתרון גדול יבניקיון ביצמבחינה של בריאות הציבור יש לראות

. הקרקעילעומת ביצ


2

פחות אפשרות לניקור וקניבליזם ולכן יש. מטילות של קטנות קבוצות בגלל, ת מחלהקפחות אפשרות להדביש . גם פחות צורך בחיתוך מקור .קשר עם מספר עופות קטן

. המטילות מוגנות בכלובי ברזלשל חיות טרףאין סכנה

. הקיים על הקרקעאין סכנה של בהלת עופות וחנק

ה ושבבי אאין מגע בין כפות הרגלים עם צו. טובה יותרבריאות כף רגל

.עץ

:בכך אפשר לראות שני מרכיבים. אחוז הטלה גבוה יותר . הטלה גבוהה יותר - ,תנאים טובים יותר והרגשה טובה של המטילה .א .סה גבוהה יותרהכנ .ב

הביצה המוטלת מתגלגלת מיידית אל מחוץ לכלוב .ביצים יותר נקיות

.עם צואהואין לה מגע

הביצה מתגלגלת אל מחוץ לסוללה ואין , ל" כנ.ביצים שלמות יותר .ב"לשוברה עם הרגל וכיו, לנקר בה, לזהמה, למטילה יכולת להגיע אליה

מעלות 40- טמפרטורה של כ הביצה המוטלת ב.יצים בריאות יותרב

ומתקררת מהר יותר מביצה המוטלת מחוץ לתא צלסיוס מתגלגלת אל .בתא הטלה

.או מערכות אוטומטיות/י עובדים ו" עאיסוף ביצים קל יותר

:יתרונות בשיטה החוץ כלובית

.יותר חופש תנועה

.התנועה גורמת לעצם חזקה יותר

.ם נוספיםסביבה מעניינת יותר גורמת לתיפקודי

:כלובית-חסרונות בשיטה החוץ

. יותרבוההתמותה ג

.סכנה מוגברת של ניקור נוצות וקניבליזם

.עליה במקרים של בעיות בכף הרגל

. לחנקוסכנהעליה במקרים של בהלת עופות


3

עליה באפשרות של מגע עם ציפורי בר ווקטורים נוספים גורמי אורגניות (ש יציאה למרעה אצל המטילות עם חופ בעיקר - , מחלות .)וחופש

כמו (י פרזיטים חיצוניים ופנימיים "עליה במספר העופות הנדבקים ע

דבר הדורש טיפול ) ופרוקי רגלייםקוקצידיה, תולעים עגולות: למשל . אחרות כימיותי מתן קוקצידיוסטטיקה ושיטות טיפול"ע

דה מהם לתאים וירי בגלל עליה ההטלהתהליך יותר שברים בזמן

למרות עצמות חזקות וזאתכמו גם עליה וירידה ממוטות הלינה .יותר

.ריכוזים גבוהים יותר של אבק ואמוניה

.פחות אפשרות לבקרה בלהקות החופש

.אפשרות מגע עם טורפים בלהקות החופש

.קושי רב יותר בטיפול וניהול

.קושי רב יותר בתפיסה ובדיקה של מטילות

.לה מלוכלכות יותר ומתקררות לאטביצי תאי ההט

.טובהנצילות מזון פחות

בגלל האפשרות של חדירת מדות חייבות להיות מושביצי קרקע

קשה לבדוק ולדעת . יה ארוכה במקוםיחיידקים דרך הקליפה ושהאם ביצים אלה אמנם מושמדות שאם לא כן הן עלולות להוות בעיה

ים ביצי קרקע רק אחרי לעיתים מוצא.גדולה לבריאות הציבורמספר ימים וחייב להיות בטחון מלא בכך שהביצים האלה לא תגענה

. לשיווק

: בכלוב הקייםלהינפח מחיה למט

.לעמוד בו זקופה בצורה נוחה הוא כזה שמאפשר למטילה גובה התא

רבועיםמ " ס400שטח המחיה חייב להיות מינימום של בכלוב הקיים שני , זה התמותה נמוכה והיצרנות גבוההובכלב. עבור כל מטילה .רבים אודות מצבה הטוב של המטילה כעדים מדדים המעידים

:מסקנה

עדיף השימוש , ובריאות ציבור צרכני הביציםמהיבטים של בריאות המטילות

בכלובים מוגנות המטילות טוב יותר מפני . על אי שימוש בהם) סוללות(בכלובים מייצרות ביצים נקיות הן ו, כולל מחלת שפעת העופות, נותות במחלות שוקהידב


4

ביצי בענף הן החשובות ביותרל "הנעובדות השתי , מבחינתי .ובריאות יותר .המאכל

:מצורפיםמאמרים ופרסומים

Bacterial Contamination Of Table Eggs And The Influence Of Housing Systems. By: K.De Reu And Co-Workers. University Of Ghent, Belgium World's Poultry Science Journal, Vol. 64, March 2008.

1.

בתאי , בחיידקים אירוביים, רמת זיהום קליפות הביצים: המאמר קובעהטלה של מטילות קרקע גבוהה בהרבה בהשוואה לקליפות הביצים של

.מטילות סוללות

Cause Of Mortality In Laying Hens In Different Housing Systems In 2001-2004. By: Oddvar Fossum And Coworkers. University Of Uppsala, Sweden Acta Veterinaria Scandinavica 2009, 51:3

2.

, כון שונות של מטילותי שבזמן המעבר בשוודיה בין שיטות: המאמר קובעריאות של עופות קרקע ועופות חופש היתה ירודה נמצא בברור שרמת הב

בעופות קרקע יש צורך בהקפדה רבה יותר . בהשוואה לעופות סוללותוברפואה מונעת מודגשת יותר כדי למנוע בעיות בריאות בלהקת המטילות

.וכדי לייצר ביצים בריאות לציבור

WWW. The Poultry Site. Com/Poultrynews 10.2.2009 Modern Cages Bring Welfare Benefits To Hens.

3.

המשוכנות בכלובים מודרניים מחקר קובע שמטילותה :המאמר קובע

, סובלות פחות מאשר מטילות קרקע ומטילות חופש בכל הקשור לתמותה .זאת על פי ארגון יצרני הביצים האמריקאי, קניבליזם ומחלות

Animal Welfare As Related to Egg Production Systems: Cage And Non-Cage/Alternative Systems.By: Naomi Botheras And CoworkersOhio State University Extention Fact Sheet,Department Of Animal Science. 10.2.2009

.4.


5

:קטעים מהמאמר . יותר מאשר בכלובים טובתאין הוכחות לכך שמטילות על הרצפה מרגישו .א

.חברתי-עניין הוא בעיקרו אתיה

אין הוכחה שהחיים על , קורטיקוסטרון הורמון העקה של ייצורהמבחינ .ב מבחינה הורמונאלית אין המטילה בכלוב .הקרקע עדיפים על החיים בכלוב

.נמצאת בעקה רבה יותר מאשר המטילה על הקרקע

כון אחר והדבר משפיע על ידרך כלל על כל שאיכות האויר בכלובים עדיפה ב .ג .בריאות המטילות וגם על איכות הביצים המשווקות לציבור

. ברפד גורמת לעליה של כמות החיידקים באויר/תנועת העופות על הקרקע .ד

עובדה זו משפיעה הן על בריאות המטילות והן על עובדי הלול הנושמים אויר . כרונית ושינויים ריאתיים נוספים לברונכיט העלול לגרום, מזוהם

, דבר הגורם לבעיות נשימה, האויר במטילות קרקע רווי יותר באמוניה .ה

.עיניים וירידה ביצרנותבעיות

. במטילות קרקערבה יותר לית כמות הפציעות הכל .ו אין כל ועודמערכת חיסונית תמותה, שברים בעצמות, מבחינה של סטרס:לסיכום .ר בהורדת המטילות אל הקרקעשיפו

.י שיפורים קלים בסוללות אפשר להגיע לאיכות מחיה עדיפה למטילות"ע

The Review Of Layer Hen Housing. Department Of Agriculture, The Australian Government.

5.

:מספר מסקנות

-, ים דלהלןכל חברי הועדה מסכימים שקביעה לגבי רווחת המטילות בנושא .א .פיסיולוגיה והתנהגות דורשת מדדים נכונים, יצרנות, בריאות

לקבוע מה נכון לרווחות כדי פשוטה ל אינה "שקילה נכונה של המדדים הנ

.המטילות

.ר למטילה יכול אולי להתאים" סמ600הועדה חושבת ששטח של .ב

מוסמכים י עובדים "הועדה ממליצה שקיטום מקור יעשה אך ורק ע .ג .בטכניקות מאושרותו

.הועדה ממליצה לפסול ניהול ממשק בלתי מניח את הדעת .ד


6

הדבר מתאפשר אך ורק עם .יש להקות חופש ולהקות אסם שמתנהלות יפה .ה .טיפול ובקרה קפדניים

נושא הכלובים המועשרים בכדי להיות משוכנעים אם הם אתיש לחקור .ו

.הפתרון הנכון

Link Between Eggshell Contamination, Eggshell Quality and Housing Systems. 2008סיכום מצב מספטמבר .

6.

:הסיכום מביא את שלושת אפשרויות שיכון המטילות כך

מ אורך אבוס האכלה" מ100+ שטח מחיה ר " סמ450: כלובים קיימים .א .למטילה

, והתפלשותדאיזור רפ, תא הטלה, ר שטח מחיה" סמ750 :כלובים מועשרים .ב .מ אורך מוט לינה" ס15-ו

איזור רפד על הרצפה ותאי , משטחי עץ בגבהים שונים: Aviary Systems .ג .הטלה

:מסקנה

לעומת .אין הבדל ברור ברמת נקיון הביציםבין הכלובים הקיימים ואלה המועשרים

רמת זיהום , שבה העופות חופשיים להלך על הקרקע , aviary-בשיטת ה, זאת .גבוההקליפות הביצים היא

אנשים שחושבים על אותם שדוקא הקיימת הסתירה אתצריך לכן לשקול היטב

,גבוהה יותרבריאותם ולכן מעדיפים לקנות ביצים אורגניות או ביצי חופש בעלות דבר בסופו שלמקבלים ביצים פחות היגייניות ואולי בעשותם כך פוגעים

.בבריאותם

The Poultry Site Latest News: Free-Range Chickens May Be Less Healthy. By: Oddvar Fossum And Colleagues Sweden-A Free Range Label Does Not Guarantee Your Poultry Had A Worry-Free Existence, According To Swedish Researchers.

7.

:מספר מסקנות גילו שאם , חוקרים במרכז למחקר וטרינרי לאומי באופסלה שוודיה .א

יכולות לפרוץ E.Coliמחלות זיהומיות כגון , המגדלים אינם קפדנים במיוחד Acta Veterinaria- מחקר זה שהופיע ב. ולהדביק במהירות את כל הלהקה

Scandinavicaיותר עבור איזו צורת שיכון טובה - , מעלה את השאלה .המטילות וציבור הצרכנים


7

מאז . מטילותלחוק חדש בשוודיה אוסר את השימוש בכלובים קטנים .ב הורדת המטילות לקרקע ,א" ז.כניסת החוק לפועל עלתה תמותת המטילות

.תה את התמוניכרמעלה באופן

של בבדיקות פתולוגיות השואתיות של פגרי מטילות מכלובים וכאלה .גים היו ינגיפהם ויהפרזיטי, נמצא שהזיהומים החידקיים , מטילות חופש

.במטילות חופש היה גם יותר קניבליזם. רבים יותר במטילות חופש

ות פתולוג וטרינרי מאוניברסיטת מינסוטה אומר שמטיל,ר רוב פורטר"ד .ד .חופש חשופות יותר למחלות ולהתנהגות אלימה

למטילותמטילות חופש בין לא נמצא הבדל בכמות הורמון העקה בדם

שעופות חופש מרוצות יותר מאשר מטילות אמנם לאנשים נראה . כלוביםבבכלובים אולם אין לכך כל גיבוי בבדיקות הורמונאליות והמצב ממש הפוך

.מבחינת תחלואה

Effects Of Housing System (Outdoor Vs Cages) And Age Of Laying Hens On Egg Characteristics. By: H. Van Den Brand And Coworkers, Wageningen. NL.

8.

:מסקנה ביצים של מטילות חופש קשה לקבל איכות פנימית וחיצונית קבועה בהשוואה ב

.לביצים של מטילות בסוללות

:סיכום

אין הוכחה מדעית שמצבן של מטילות קרקע טוב יותר מאשר זה של מטילות .סוללות

.בריאות מטילות הקרקע פחותה מאשר זו של מטילות הסוללות .איכות ובריאות ביצי הסוללות עדיפה על זו של ביצי הקרקע מהצואה והרפד , מטילות קרקע חשופות יותר למחלות מדבקות מהלהקה

) שפעת העופות–כגון עופות נודדים (יצוניים ומגורמי מחלה ח .ביצי הסוללות אחידות יותר מאשר ביצי הקרקע

) בריאות הציבור(ובריאות ביציהן ) מחלות מדבקות (לותי בריאות המט: מסקנה .טובה יותר בסוללות מאשר בלהקות קרקע

. מומחה בבריאות הציבור וביצי מאכל–ר רמי לם "י ד"נכתב ע

)1-8 (ת מצורפיםמקורו

1

2009 למרץ 29

חלופות אפשריות לצפיפות עופות השלכות כלכליות של –רווחת מטילות

ר למטילה פרט ללולי " סמ400 סביב של עופותשונות גדלים וצפיפויות בהיום לולי מטילות קיימים , בישראל

לולים בצפיפות של רפורמה בענף הלול מתייחס להנורמה לפיה תוכנן ההיקף התקציבי ל. )חופש ואורגאני(חצר

חקיקה החל תהליך של רווחת העוף מהמודעות לכיום בעולם משתנה המגמה וכחלק. ר למטילה" סמ450

י הועדה "ו ענבמסמך זה נתבקש. ואבזור התא בציוד העשרהר למטילה" סמ750מותאמת למגמה חדשה של

להציג השלכות ) 2009ואר לית משרד החקלאות מינ"מינוי מנכ(המקצועית לבחינת רווחת העוף בישראל

.כלכליות של חלופות שונות לרווחת העוף

תקציר

שיפורעל רקע הרפורמה המתוכננת לענף המטילות נדרשה הועדה להעריך מה יכולה להיות המשמעות של

. האפשריות לרווחהשונות הלופות הח המשמעות הכלכלית של בעבודה זו אציג את. רווחת המטילה

. בהיבט הכלכלי בלבדוצאות שהתקבלו לכל חלופהלהלן עיקרי הת

החלופות

כללי

ציונאלית בלולנהחלופה הראשונה מבוססת על השקעה קונב - תאים קטנים ללא אפשרות הרחבה

רווחה הללא התייחסות להעלאת) בהתאם לסטנדרט לפיו תוכננה הרפורמה מלכתחילה( מודרני

שדרוג הקמה ולהמוערך היקף ההשקעות . ר למטילה" סמ452 -כבחלופה זו צפיפות העופות . עתידיתה

4,000 -מ תקציב זה לוקח בחשבון סוגים שונים של לולים . ח" מלש507מרבית הלולים יעמוד על

הסיוע בענףהרפורמהלנושא ) אוצר וחקלאות(הבינמשרדי סיכום הי "עפ. אלף מטילות בלול30ועד

וציוד אינו מתייחס להקמת התשתיותהמוצג היקף ההשקעות . מטילות6,000 -מ להקמת לול יהיה

. שיינתן למספר לולים כמו מחסנים מרכזיים

בחלופה זו מתוכננים לולים המבוססים על תאים גדולים ואבזוררווחה תשתית לתאים עם – 2חלופה

ט בעתיד ר ואם יוחל" סמ441בשלב הראשון רווחת המטילה תהיה . יותר עם מחיצות פנימיות בתוכם

. להקטין את מספר העופות בתא ולהוסיף קומות, על רווחה גבוהה יותר ניתן יהיה להסיר את המחיצות

כלומר להכנה כזו , ח " מלש673בהתייחסות ללולים כאלה תהיה של הארצי הכולל היקף ההשקעה

ון עתידי רווחה לעופות אלא רק תכנ וזאת ללא תוספת ח" מלש166 של תדרש תוספת השקעה כוללת

חשוב לציין כי ההשקעה הנוספת הכרוכה . שבעתיד ניתן יהיה להאריך את שטח הלול ולהוסיף קומה

.ח השקעה כוללת" מלש723ה " וסח נוספים" מלש50-בהארכת הלולים בלבד מוערכת בכ

2

בחלופה זו )Enriched Cages( - תאים מועשרים עם אבזור כולל רווחה – 3חלופה

רווחת . ללא המחיצות הפנימיות ) 2כאמור בחלופה (לולים המבוססים על תאים גדולים מתוכננים

מתקן , ר למטילה ובנוסף נכלל גם אבזור מיוחד לתא של קיני הטלה" סמ750המטילה כבר מתוכננת על

יורו 5-האבזור המיוחד מסתכם בעלות למטילה של כ. בדי לינה ואזור התפלשותלהשחזת ציפרונים

808 כהיה יהיקף ההשקעה הארצי הכולל בהתייחסות ללולים כאלה . מהמחיר לתא15%-ם כשמהווי

למעבר לנושא הרווחה כוללת השקעה ה תוספת ה) 1חלופה (בהשוואה לתוכנית הבסיסית , ח "מלש

.ח " מלש301 יעמוד על

עיקר ללולים בגידול שהיום מיוחסת בבחלופה זו Free Range חצר לולי -4חלופה

מבנה סגור וללכה ן הקמת לול מתוכנלביצים רגילות אך בעתיד ניתן להמירם ללולים, חופש/אורגני

שטח דורשת תוספת המרעה והמבנים ללא הקומות . מטילות6,000גודל לול מייצג " . מרעה"וחצר

דונם אזי 700 - ל400ין ה ארצי נדרש ללולי המטילות בחלופות הקודמות ב"לכן אם בס. נוסף רב

בצפון הארץ יהיה קשה לאתר שטחים חקלאים המותרים . דונם4,600 לפחות יםבלולי החופש נדרש

של כלל הלולים תתיאורטיה ארצי של הסבה "לפי התחשיב העלות הכוללת בס. לבניה לצרכים אלו

מהווה ח "מלש 434ח כלומר תוספת לחלופת הבסיס של " מלש941 - מגיעה לכחצרבארץ ללולי

. הכוללת השקעה ל86% -תוספת של כ

הסתייגויות

, בעזרת מדריכי המקצוענבנתה החלופה הבסיסית . ההמלצות דלעיל נעשו על סמך חישובים נורמטיבים

. ממנהלת ההשקעות בחקלאותמהנדסי קונסטרוקציה וראיונות עם חקלאים שבנו את הלולים ללא סיוע

מהנדסים והצעות , מדריכיםשו בעזרת הערכות מולולים מועשרים מאובזרים נעחישובים ללולים מועשרים

מדריך שהתבסס על הוכן תחשיב בעזרתחצר לגבי לולי. אין ניסיון של חקלאים בנושא. מחיר של חברות

.אהוהשו עופות היא לצרכי 6,000ההמלצה ללול גדול של . בדיקות בלולים קטנים הקיימים בארץ

יין כי במהלך הבדיקות הכלכליות ראינו חלופה נוספת של לולי קומות שהתרנגולות עוברות כמו כן חשוב לצ

מאשר בכלובים ומצד שני לעוף יותר חלופה זו מאפשרת רווחה גדולה . Cages) (Aviaryחופשי בין הקומות

ת לא איחד עם ז. אליהגם וחשוב היה שנתייחס צרהיקף השטח הנדרש הינו נמוך יותר מאשר בלולי הח

.ל" לולים אלו אינם מוכרים בארץ וחשוב לבדוק אותם מקצועית בחו. קיבלנו הצעות מחיר מפורטות

מעלות הלולים 21%העלות בטכנולוגיה זו גבוהה ב ) EU) 2.2003 P.l.m van Hornי נתונים של ה "עפ

).גם בעלויות השוטפות וגם בעלות השיכון, ר למטילה " סמ450(הקונבנציונליים

3

החלופות המוצעות - 1פרק

מספר העופות , הכוללים את גודל התאפרמטרים תכנוניים י מספר "ניתן לאפיין את החלופות השונות לרווחה ע

נעשתה בהנחה כי הלול המוצג המתוארת להלן ההשוואה . בהתאם לתנאי הרווחה השוניםוגודל הלול , בתא

. עופות 6,000מיועד לקליטה של

אליה תוכננה מלכתחילה הרפורמההחלופה הקונבנציונאלית - פשרות הרחבהתאים קטנים ללא א .1

עופות לתא בצפיפות 8תאים המאחסנים מכילה . ")תוכנית בסיס ללא כוונה למעבר לרווחה"בהמשך (

ר יצטרך החקלאי " סמ750דרש לעבור לצפיפות של יבמידה ובעתיד י. ר למטילה" סמ450של

לפי חוות דעת שקיבלנו תאים אלה . ה העופות בלול"בתא ולהקטין את סלהקטין את מספר העופות

אורך .ר" סמ750 -לפי התקן האירופאי של תאים מועשרים ואינם מתאימים למעבר לרווחה עתידית

. מטר38הלול

)ללא תכנון עתידי לרווחה( פרטים כללים לתאים קיימים 1.1לוח

התא תא משפחתי 0.603 ורך תא פנימיא אורך תא במטרים 0.600 רוחב תא פנימי רוחב התא במטרים 8 מספר עופות בתא מספר עופות בתא

תאור כללי 6,000 מספר מטילות 7*38 מידות הלול מטרים

4 מספר קומות 452 ר למטילה"סמ

. יותרחלופה המתייחסת לאפשרות למעבר עתידי לרווחה גדולה ה ואבזורבח תשתית להרתאים עם .2

* 1.20 של פנימי גודל תא. תאים פנימיים 6ללא אבזור עם , גדולים יותר,שימוש בתאים מועשרים

במידה והתקן הישראלי לא ישתנה . ר למטילה" סמ443ה " עופות לתא ס17 מטר בצפיפות של 0.62

אם לתקן לעומת זאת במידה ובעתיד התקן ישתנה בהת. ר למטילה התאים יתאימו" סמ450ישאר על יו

תא בזור התא להפוך אותו לי פירוק מחיצות וא"ניתן יהיה עהכולל הכנסת אבזור לתאים האירופאי

750- ל450-יוחלט רק על הגדלת מרחב המחיה של העוף מאם ב.ר למטילה" סמ750מועשר עם

.ר למטילה ניתן יהיה להוריד את צפיפות המטילות בתאים הקיימים"סמ

לתאים המועשרים ללא אבזור פרטים כללים 2.1לוח

מחיצות פנימיות תא משפחתי 1.2 אורך תא פנימי 3.60 אורך תא במטרים 0.625 רוחב תא פנימי 1.25 רוחב התא במטרים 17 מספר עופות בתא * מספר עופות תאור כללי

6,000 מספר מטילות 7*48 דות הלול מטריםחיי 3 מספר קומות 441 ר למטילה"סמ

לאחר הסרת המחיצות תא הגדולבר למטילה מספר העופות " סמ750במידה ויוחלט על תקן של : רההע*

במקרה זה ידרש להאריך את הלול ולהוסיף קומה כפי , ) תאים פנימיים6בכל תא חיצוני ( בלבד 60יהיה

.3שמוצג באלטרנטיבה

4

750 מראש לרווחת עוף של במקרה זה התאים מיועדים תאים מועשרים עם אבזור כולל רווחה .3

מטר 1.25 *3.60בגודל ) תאים מועשרים ללא אבזור (3מדובר על תאים זהים לחלופה . ר"סמ

) מתקן להשחזת צפורנים ועוד, קיני הטלה(לתאים הגדולים נוסף אבזור . עופות לתא 60בצפיפות של

.וחלט לאמצו בארץ האירופאי במידה ויהתא מתאים לתקן. שהם חלק מהדרישות לרווחת העוף

פרטים כללים לתאים המועשרים עם אבזור 3.1לוח

מחיצות פנימיות תא משפחתי אין אורך תא פנימי 3.60 אורך תא במטרים אין רוחב תא פנימי 1.25 רוחב התא במטרים אין מספר עופות בתא 60 מספר עופות תאור כללי

6,000 מספר מטילות 7*58 מידות הלול מטרים 4 מספר הקומות 750 רווחת העוף

עופות הגדלות על רפד עם תאי הטלה ויכולות להסתובב חופשי מדובר בלולים המיועדים ל -לולי חצר .4

יש לשים לב כי כדי לאחסן את כלל העופות . בקומה אחתהלול . חצרישנה לכל לול ,ברחבי הלול

. מטר71 -בקומה אחת יש לבנות לול ארוך שאורכו כ

לולי חצר - 4.1לוח

מחיצות פנימיות תא משפחתי אין אורך תא פנימי אין אורך תא במטרים אין רוחב תא פנימי אין רוחב התא במטרים

אין מספר עופות בתא 6 ר" לממספר עופות תאור כללי

6,000 מספר מטילות 14*71 מידות הלול מטרים אין מספר קומות 5,000 רווחת מטילות

ר שטח מרעה וללא שימוש " עופות למ3ר שטח רצפה ועוד " עופות למ6הרווחה לוקחת בחשבון *

.בכלובים סגורים

הערה

הנתונים נלקחו מחברה המייצרת תאים בסטנדרט האירופאי יתכנו מידות שונות בהתאם ליצרני הכלובים

. דומהואבזור בתאים) ר למטילה"סמ( יחד עם זאת רווחת המטילות ,השונים

5

תוכנית השקעות כללית והיקף השטחים הנדרשים – 2פרק

חלופות אלו להלן נשווה בתנאי רווחה שונים לאחר שהצגנו את הפרמטרים התכנונים המבדילים בין הלולים

. מוצגים עיקר התוצאות והנחות העבודה. מההיבט הכלכלי

ללא התשתיות , בחלופה הראשונה בלבדעיקר הממצאים מראים כי היקף ההשקעה הנדרש להקמת הלולים

זרים ברווחת מטילות של תאים מאוב3בהשוואה לחלופה , ח " מלש507 –להוצאת הלול מחוץ למתחם נאמד בכ

השוואה .)ח" מלש808סך השקעה (לפחות₪ מיליון 301 שם יידרש להוסיף השקעה של ר" סמ750של

מטילות כאשר החישוב נערך על התפלגות 6,000 -לים ממפנימה בתוכה את היתרון לגודל של לולים הגדו

₪ מליון 941מחייבים השקעה גבוהה מאוד של ) 4חלופה (חצרלולי . 40,000 ועד 6,000 -לולים עתידית מ

דיון מחדש על פיזור לולי מטילות בין אזורי הארץלשם כך נדרש . דונם4,629ף שטחים גדול של היקעם

תוספת השטחים . דיר העדפה לאזור הגליל ודווקא שם יתרת הקרקעות לבניה קטנההג" חוק הגליל"לאחר ש

. נובעת בעיקר מהוספת חצר מרעה מחוץ לשטחי הלול בלולי החצר

כולל בתוכו רק " לולים מועשרים עם הכנה לרווחה"ל" חלופה בסיסית" מ2 לחלופה 1 המעבר בין חלופה

תידי לתוספת רווחה אך ללא הפחתה מידית של מספר התרנגולות רכישת כלוב רחב יותר שיאפשר אירגון ע

ח " מלש166התארגנות עתידית כזו בלבד יכולה להוסיף להיקף ההשקעות בקנה מידה ארצי של . בכלובים

ח" מלש216כ " סה .ח באם יוחלט על הארכת הלולים" מלש50ועוד

. 2.1להלן תקציר ההנחות לבניית לוח

הוצאות שוטפות , תחשיב הכולל הכנסותנבנה - יחס למספר המטילות בלוליוצאות בהתתחשיב הכנסות וה

הצעות מחיר של חברות , מדריכי גידול, בעזרת מהנדסי קונסטרוקציה של מנהלת ההשקעותוהשקעות בלולים

.2009-המחירים עודכנו ל. 2008 עד 2006ונתונים שהתקבלו ממגדלים שהקימו לולי מטילות בשנים

מטילות40,000 - ו20,000, 12,000 , 8,000, 6,000, 4,000 , 2,000לסוגי לולים שונים של התחשיב הוכן

המקובלים בתחשיבי י חברות ומחירי תשומה למים ועבודה "שפורסמו באינטרנט עבהתאם למחירי תשומות

ים לקביעת מחירי המטרה לכללים הנהוגיודגש כי יש הבדל בין עקרונות אלו . הדרכה ומנהלת ההשקעות

.בבעלי חיים

עם שטחי מחייה לעוף שונים שכולם מכילים לולים השוונו בין לצרכי עבודה זו - תחשיבי הבסיס לעבודה זו

.טילות מ6,000

.5.1לוח התפלגות הלולים ששימשה להערכת העלות מופיעה ב - התפלגות עתידית של מספר המטילות בלול

והערכה להתפלגות לאחר 2007הלולים בהתייחס למספר המטילות בלול בשנת מוצגת התפלגות גדלי

.ח במשרד החקלאות וחשב מועצת הלול" בתאום עם מנהל תחום בע2008הערכה זו נעשתה בשנת . הרפורמה

היקף המענקים המוצג הוא הערכה ראשונית בלבד - היקף מענקים להקמת הלולים בתנאי הרווחה השונים

ומתאים להשקעות שהוצגו בשאר חלקי הארץ 20% - מענק בצפון ו50%אי הרפורמה של בהתאם לתנ

שיעשו במרוכז או הקמה נפרדת של מחסנים לאיסוף ביצים בתחשיב לא נכללה . הקמת הלולבתחשיבים ל

ולפיכך סך התקציב הנדרש במונחי מענקים אינו זהה להחלטת ' חשמל וכו, תשתיות של העברת מיםהקמת

6

במונחים של השקעות ציה לקורא להשוואה בין החלופות השונותק אינדיים אך מאידך הם מהוו .לההממש

.מדינה

היקף ההשקעה הכולל להקמת לולי חופש הוא תחשיב נורמטיבי בלבד - חצרהיקף השקעות להקמת לולי

6,000 בגודל של חצרהנחה היפותטית כי כל לולי הביצים בארץ ייוצרו מלולי , ולצרכי השוואה והוא מניח

מטילות ללול בלבד 4,000 - מטילות ל1000על פי הידוע לכותבת חלק גדול מהלולים בארץ נע בין . מטילות

לולי 10ועוד כ ם לולים אורגניי25 לולים לפי 35 - בארץ כ. מטילות8,000 -לולים הגדולים מכמעט ואין

.חופש

2.1לוח

להקמת לול בתנאי רווחה שוניםהשוואה כללית בין חלופות אפשריות

) מטילות6000, 2009מרץ , מחירים בשקלים(

יחידות

תאים קטנים ללא

אפשרות הרחבה

תאים עם תשתית

חבהלהר *ואבזור

תאים מועשרים עם

אבזור כולל לולי חצר רווחה

4 123 מספר חלופה 5000 452441750 ר למטילה"סמ צפיפות מטילות 3100 280355426 ר"מ גודל שטח לול

4,629 377596716 דונם שטח ארצי נדרש לתשתיות 941 673808 +50 507 ₪מיליוני היקף השקעות בהקמה

ר למטילה עם התארגנות " סמ440 -במידה ויוחלט על סיוע לתאים מועשרים ללא אבזור העשרה ב •תוספת העלות , ) מטר58- מטר ל48-מ(ר שתכלול בתוכה רק תוספת אורך למבנה " סמ750-עתידית ל

723ה "וס ח" מלש50תוספת השקעות ארצי יהיו , ללול 52,000₪עבור הארכת המבנה בלבד תהיה .ח"מלש

הנחות

- ו2007 לפי הוצאות בפועל והצעות המחיר שהובאו לידיעת המנהלה בשנת - תאים קטניםתחשיב ל .א2008 .

, שטח בין לולים50% מטילות ועוד 6000- לול נדרשים ללפי שטחי חושב - לתשתיות יםשטחהיקף .ב . בלבד20% חצרבלולי

לפי חצרלמעט לולי , 5.1 לוח לפי התפלגות המופיעה ב-היקף השקעות ומענקים כולל ארצי בהקמה .ג . מטילות6,000הנחה נורמטיבית כי כל הלולים יהיו של

בלולי לשנה ביצים למטילה 220-רגילה ו ביצים למטילה לשנה למטילה 250הונח -ביצים למטילה .ד . חצרה

. עופות למטר מרובע3 נלקח בחשבון שטח מרעה נוסף של בלולי חצר -שטח מרעה .ה

7

השוואת נתוני הכנסה והוצאה ללול ולביצה בין החלופות -3פרק

נתונים מוצגים3.1בלוח . בתנאי הרווחה השונים של המטילה, כצפוי, עלות ההשקעה בהקמת לול תלויה

. ההכנסות וההוצאות המאפיינים לולים בתנאי רווחה שונים

3-הנפוצים ב, כאשר ברור כי לולים גדולים יותר, מטילות6,000 לשם השוואה מוצגת ההשקעה בלול של

המושגים בלולים לגודלזאת כמובן בגלל היתרונות , ותר למטילהיאפשרו השקעה נמוכה י, החלופות הראשונות

מרבית , בלולי חצר לעומת זאת . שם היקף ההשקעה בתשתיות אינו עולה ביחס ישר לתוספת המטילותגדולים

מפנימה יתרון לגודל שאינו שכיח מכיוון דווקא מטילות 6,000הלולים קטנים יותר ועלות הקמה של לול של

. שמרבית הלולים הם קטנים

כוללת בתוכה ר "סמ 450 עם רווחת מטילה של התוכנית הראשונית לרפורמה שכללה הקמת לולים חדשים

ר " סמ750 לעומת זאת המעבר לרווחת עוף של . ₪ אלף 523של מטילות 6,000של השקעה להקמת לול

חשוב להציג כי . במספר מטילות זהה אלף שקל ללול855 -יחייב הגדלה של ההשקעות לכ) 3חלופה (למטילה

, זולה יותר בלול חופש מאשר בלול מועשר" לולי חצר"הרביעית של מטילות לפי החלופה 6000-להקמת לול

מטילות ואפשריים רק 6,000 - הפנמת היתרונות לגודל של הלולים הגדולים יותר מ2.1אבל כפי שהצגנו בלוח

. ההשקעות בחלופות הראשונות תהיה נמוכה יותרה"מראה כי סו החלופות הראשונות 3 -ב

3.1לוח

)2009שקל מחירי ( נתוני הכנסות והוצאות בלולים השונים- מטילות 6,000פות ללול של השוואה בין חלו

יחידות




חבהלהר ואבזור



4 123 מספר חלופה 755,923 523,476712,573854,861 שקל עלות השקעה בהקמת הלול

609,025 575,105575,105575,105 שקל לשנה הוצאה שוטפת למגדל 78,529 62,23490,963117,038 שקל לשנה החזר הון למגדל

687,554 637,340666,068692,143 סך עלות תיפעול והון

השוואה יחסית יחידות לאלטרנטיבת הבסיס



תאים עם תית תש חבהלהר

ואבזור



4 123 מספר חלופה 144 100136163 מדד עלות השקעה בהקמת הלול

106 100100100 מדד הוצאה שוטפת למגדל 126 100146188 מדד החזר הון למגדל

108 100105109 מדד סך עלות תיפעול והון

. במונחי האינדקס לעייל121ית אייברי הינו בעלות יחסית של לול בטכנולוגי

8

: הערות ללוח . שנים לציוד7, שנים לתשתיות10, שנה למבנה20החזרי ההון חושבו ללא מענק בעלות מתקנים של .אהוצאות העבודה מחושבות לפי מחיר יום , 2009הוצאות שוטפות מחושבות לפי מחירים נכונים למרץ .ב

200 בלול של לשכירים ומחיר יום עבודה לעבודות השוטפות ₪ 500 של ית של הבעלים עצמעבודה . עבודהליום₪

ההנחות נועדו לבחינת השוואה בין חלופות ולא מחייבות במסגרת ההתחשבנות הארצית לנושא מחירי .ג תוצרת וסובסידיות

3.2 בלוח . שלהלן3.3 - ו 3.2 מוצגים בלוחות רטי התחשיבים להקמת הלול במונחים של שקל לביצהפ

והחזרי ההון לשנה לביצה ולאחר מכן סך ההשקעה למטילה ולביצה ) כולל עלות עבודה (ההוצאות השוטפות

. ללא התייחסות למענק

2.3לוח )2009מחירי , שקלים (תחשיב שנתי הכנסות והוצאות

יחידות







4 123 מספר חלופה 0.45 0.380.380.38 שקל לביצה הוצאה שוטפת לביצה

0.06 0.040.060.08 שקל לביצה החזר הון לביצה 125.99 142.48 118.76 87.25 שקל למטילה עלות השקעה למטילה 0.56 0.57 0.48 0.35 שקל לביצה עלות השקעה לביצה

9

) עוף בלול6,000( ללולים זהים במספר עופות ההשקעותהשוואת 4פרק

. מוצג פירוט מרכיבי ההשקעה בהקמת לול4.1בלוח

:ההשקעות להקמת לול כוללות את

החיצוני הקמת מבנה הלול. א

מזרון לח, רוקציה ומיכלים למיםקונסט, התשתית הבסיסית של הציוד סביב הלול של מיכלים לאחסון מזון. ב

בלת תערובת וטיפניות ומסועים לה, ציוד לכלובים שכולל מערכת הכלובים . ג

. ציוד לפינוי הזבל מהלול. ד

דלעיל הוצאות הקמת המבנה בין החלופה הראשונה של הקמה בחלופה הראשונה 4.1כפי שניתן לראות בלוח

שונות בעיקר ) ₪ אלף 303( מועשרים בחלופה השלישית להקמה עם לולים) ₪ אלף 199(הקונסרטיבית

. ות נמוכה יותר בחלופה השלישיתלול הנובעים מפיזור העופות בצפיפבגלל אורכי ה

כאשר בחלופה . עולה משמעותית בין החלופות השונותכמו כן ניתן לראות באותו האופן כי עלות הכלובים

אלף 500העלות של חלופה השלישית וב 6,000ללול של ₪ אלף126 -הראשונה עלות הכלובים מסתכמת בכ

. 3.1סך ההשקעות להקמת הלול נידונו בהרחבה בלוח מספר . ללול עם מספר מטילות זהה₪

459( שטחי המרעה גדולות יותר מכיוון שנכלל גם הקמת צר החיחשוב לציין כי הוצאות הקמת המבנה בלול

אין להקיש מכך כי כמו כן . יותר מלולים אחרים ההוצאות להקמה נמוכות סך, ן שאין כלוביםוואך מכי) ₪אלף

בגלל המגבלות הנוספות של יתרון לגודל ושטחי המרעה שנדונו צרי להעביר את כלל הארץ ללולי חאכד

.בהרחבה בפתיחה

4.1לוח

פירוט עיקר ההשקעות בהקמת הלול )2009 מחירי, מטילות 6,000בשקל ללול מטילות בגודל של (

יחידות

תאים קטנים ללא אפשרות

הרחבה





4 123 מספר חלופה 458,910 198,957252,025302,676 שקל ללול הקמת המבנה

, מים, ציוד הפנימי חשמל 147,013 141,698141,828137,615 שקל ללול מזון

120,000 126,300285,000380,850 שקל ללול הכלובים במבנה 30,000 45,60022,80022,800 שקל ללול מתקן מרכז ביצים ללול

0 10,92010,92010,920 שקל ללול פינוי זבל 755,923 523,476712,573854,861 שקל ללול ה הוצאות להקמת הלול"ס

להשוות את ההשקעות עם יוכל הקורא זאת על מנת ש. של שקל לפרגיתונחים מוצגות ההשקעות במ4.2בלוח

. י החברות המסחריות השונות שמציעות להקים את הלולים"המונחים המקובלים יותר כפי שניתנים בדרך כלל ע

10

4.2לוח )2009מחירי , שקל למטילה ( השקעות למטילה–השוואת עלויות להקמת הלול

יחידות

תאים טנים ללא ק






4 123 מספר חלופה 76 334250 שקל למטילה הקמת המבנה

25 242424 שקל למטילה מזון, מים, ציוד הפנימי חשמל 20 214883 שקל למטילה הכלובים במבנה

5 844 שקל למטילה ללולמתקן מרכז ביצים 0 222 שקל למטילה פינוי זבל

126 87119163 שקל למטילה ה הוצאות להקמת הלול"ס

סיכום

לא הוצגה התייחסות לחלופה . בעבודה זו נערכה השוואה בין ארבע חלופות להקמת לולים בתנאי רווחה שונים

י מעבר חופשי של המטילה בין " גבוה יותר המושג ער למטילה"חמישית שעלתה בדיונים לגבי לולים עם סמ

על פי הממצאים השוואה בין . יחד עם חשוב להתייחס לחלופה זו בעתיד, מכיוון שחסרו לנו נתונים הקומות

ר יחייבו תוספת " סמ750החלטה על השקעות ברפורמה בתנאי רווחה של החלופות מראה כי מבחינת המדינה

ח" מלש507 -תעלה מהארצית הכוללת היקף ההשקעה (ח " מלש301ת השקעות בכלל המשק של לפחו

.)ח" מלש808 -לכ

11

נספחים

5.1 לוח התפלגות מספר הלולים וייצור הביצים לפי גדלי לולים

התפלגות לולים לפי ביציםאלפי ה"ס 10000 5000 1205001000150020003000 ביצים

5,545,040 40,000 20,000 4802,0004,0006,0008,00012,000 מטילות ילותהתפלגות לולים לפי מט הפלגות הלולים הקיימת

1,416 2 0 11,193194851610 גליל קיים-מספר לולים 786 9 1 1075866234138 אחר קיים-מספר לולים

2,202 11 1 1081,7792561192819 כ לולים"סה צור ביצים בלוליםיי

1,565 110 5 138902561795656 מיליונים התפלגות ביצים קיים 1,570 20 90 010060700300300 מיליונים התפלגות ביצים משוער הערכה למספר לולים

523 3 3 00453338355 גליל לולים עתידי' מס 279 2 18 00151336745 אחר לולים עתידי' מס 802 5 21 0060467150100 לוליםה "ס

!!!!! מטילות 2000יש לעדכן את ההתפלגות כך שנישארים אחרי הרפורמה גם לולים של

1

2009 מאי 26

רווחת מטילות– סיור באירופהח"דו 2009 מאי 20 – 10איטליה , גרמניה, בלגיה מ"שה- יצחק מלכאט "שו-דגנית בן דב' דר

לימוד שיטות חלופיות בגידול מטילות במסגרת הועדה לרווחת המטילות : מטרת הסיור

EC-קד בשיטות היישום של הדירקטיבה האירופאיתהסיור התמ). רפורמה בלולי הטלה(

המחייבת הפסקת גידול מטילות בסוללות קונבנציונליות במדינות האיחוד 74/1999

. 2012האירופאי עד שנת

גורמים רשמיים , במהלך הסיור נערכו מפגשים וביקורים עם חוקרים במוסדות מחקר

לולי ציוד למעבדי ביצים ונציגי חברות נציגים של אירגוני יצרנים ו, בנציבות האירופאית

. אינטגרציות לייצור ושיווק ביציםנציגי נפגשנו עם מגדלי מטילות ו, כמו כן. מטילות

...ועודכלכליים , שיווקיים, התמקדות בהיבטים ממשקיים

בחלק , מאידך. ברצוןיצויין שברוב פגישותינו נתגלתה פתיחות רבה ורוב שאלותינו נענו

. קבלנו תשובות מספקות לשאלותינואחר לא תמיד

בלגיה-הגעה לבריסל - 10.5.09

שסייע ביצירת קשר עם הגורמים , נציג משרד החקלאות, מפגש תאום עם מר עופר זקס

.השונים ובתאום הביקורים והפגישות

11.5.09 – 12.5.09

:ביקור בנציבות האירופאית

Maria'ח בנציבות וגב"ווחת בע ראש היחידה לרAndrea Gavinelliפגישה עם מר

Ferraraהיא . הנציבות קבעה את הדירקטיבה האירופאית. ח" מומחית בנושא רווחת בע

עד כה כל , לדברי מר גבינלי. מבצעת ניטור לגבי כתיבת החקיקה של המדינות השונות

חלקן קבעו סטנדרטים מקבילים , המדינות החברות באיחוד העבירו חקיקה בנושא

המצטרפות אפילו המדינות ). למשל גרמניה ואוסטריה(וחלקן החמירו מעבר לה לדירקטיבה

.החדשות לאיחוד העבירו חקיקה בנושא

האיחוד אינו מבצע זאת אלא מצפה כי כל אחת מהמדינות : באשר לאכיפה והטלת סנקציות

).כך המצב גם לגבי רוב הדירקטיבות והתקנות של האיחוד(תאכוף את חוקיה

2

כבר היום יצרנים שלא . וח העיקרי שיהווה גורם אכיפה הוא הכוח הצרכניהכ, להערכתו

בעיקר , התקדמו לגידול מטילות בממשקים אלטרנטיביים מאבדים פלחי שוק משמעותיים

לגבי שיווק בחלק מרשתות השיווק הגדולות וכן לגבי חלק מחברות ייצור המזון הגדולות

עברו לשימוש בביצים מלולי ואחרותיבריוניל, מקדונלדכמו חברות , למשל באירופה(

1 , אורגני– 0(חובת סימון הביצים ומודעות גדלה של הצרכנים למשמעות הסימון ). חופש

משמשת כמניע משמעותי בקידום שינוי ) לולי כלובים– 3, לולי אסם– 2, לולי חופש–

, עם זאת.י התעשייהחובת הסימון קיימת רק לגבי ביצים הנמכרות בחנויות ולא לגב. הממשק

.גם חברות תעשייתיות מפרסמות שימוש בביצים מלולים ללא כלובים, כפי שצוין

למשל (בחלק מהמדינות נשמעת התנגדות של המגדלים והתעשייה ליישום הרפורמה

.אבל לדבריו לא תהיה חזרה לאחור ולא תהיה דחייה של יישום הדירקטיבה, )באיטליה

. כלכליים העומדים בפני החקלאים אך אין כוונה לתמוך כלכליתבנציבות מודעים לקשיים ה

הנושא נלקח בחשבון ובמקביל לו עמדו –אקונומית של ייקור הביצים -לגבי ההשפעה הסוציו

חשיבות רבה לתנאי הממשק ותהמקנות ערכים אתיים הקשורים בשינוי העמדות הציבורי

מר גבינלי .)2008-של הנציבות בח "עיקרי הנושא פורסמו בדו (בהם גדלים בעלי חיים

ושיקולים כאלה תמיד , גם כשמדובר בעבודת ילדים, הדגיש כי תמיד ישנם שיקולים כלכליים

.מוסריות-יש לשקול מול השאלות הערכיות

ככל שתעלה הדרישה לביצים –חושבים שהכיוון הרצוי הוא השקעה בהסברה לציבור

.לולים אלהביצים מהמלולים ללא כלובים כך ירד מחיר

לסיכום אמר מר גבינלי כי הוא מאמין שהשינוי יהיה בעיקר לכיוון לולי כלובים

.לולים ללא כלוביםיצור ביצים במועשרים במקביל לעליית פלח השוק של

:COGECA-COPAביקור במשרדי

מיליון 30 -כ( ארגונים וחברות ברחבי אירופה 60-ארגון המייצג מגדלים וחקלאים מ

:2007הנתונים שהוצגו בפנינו נכונים לשנת ). מתחומי החקלאות השוניםחקלאים

, מוחזקות בכלובים) מיליון266( מהן 69%. מיליון מטילות מגודלות במדינות האיחוד389

12.6%לולי אסם , 16.9% –גידול בלולי חופש . מיליון בכלובים קונבנציונליים240מהן

. אורגני1.9% -ו

.10% -כלובים מועשרים ייקר את הביצים בכלהערכתם המעבר ל

, כארגון המייצג מגדלים ייחסו חשיבות רבה לקשיים הכלכליים העומדים בפני החקלאים

:בעיותקיימות שני תחומים מרכזיים ב. המנסים להתאים עצמם לנדרש מהר ככל האפשר

3

ושי בהשגת קושי להשיג מימון והלוואות לצורך הבנייה החדשה וכן הקבהיבט הכלכלי וב

.אישורי בניה הנדרשים במדינות שונות

השינוי המשמעותי החל רק בשנת , 1995למרות שהשינוי היה מוכר וצפוי כבר משנת

בעיה נוספת המקשה על המעבר היא העובדה שכל ביצי הכלובים מסומנות באותה . 2005

ון העלה בקשה הארג. גם מכלובים קונבנציונליים וגם מכלובים מועשרים, 3' מס–צורה

בפני הנציבות לשנות את צורת הסימון כך שהצרכנים יוכלו להבדיל בין שתי צורות הממשק

והמגדלים יוכלו לתמחר ביצים מלולי כלובים מועשרים במחיר גבוה יותר בהתאמה

.להשקעותיהם הגבוהות יותר

:)עיבוד ביציםת ציוד לחבר (OVOBELביקור במשרדי

הוא בעל החברה ומשמש כנשיא ארגון מעבדי הביצים Filiep Van Bosstraetenמר

). European Egg Processors Association = AEEP(באיחוד האירופי

בין השאר עקב היותם , ם ושאריות באופן קפדנימוצרי ביצים מעובדות נבדקים לגבי זיהומי

זיהומים בביצים מניסיון העבר ומציאת יותר. מיובשים ולכן מרוכזים יותר מביצים טריות

שיוצרו בלולים ללא כלובים עולה חשש כי השינויים הנדרשים בדירקטיבה יחמירו את מצב

שנים תתחיל מגמה של חזרה לגידול 15- להערכתו בעוד כ.בריאות העופות וזיהום הביצים

מודע למגמה השיווקית של חברות כמו . מטילות בסוללות בגלל ההיבטים התברואיים

תלעבור לשימוש בביצים מלולים ללא כלובים ולבעייתיו) גלידות(רי 'ג-&-מקדונלד ובן

.שבכך

בעיקר בגלל מדינות , גבי לוח הזמנים ליישום הדירקטיבהלדעת מר בוסטרטן תהיה הארכה ל

פיגור ניכר בהטמעת הובוודאי המדינות המצטרפות החדשות בהן , איטליה ויוון, כמו ספרד

.ויתכן שיידרש סבסוד לצורך כך השינויים הנדרשים בדירקטיבה

:)עמותה לזכויות בעלי חיים (GAIAביקור במשרדי

תומך בשינויים הנכרים בדרישת צרכני הביצים נשיא הארגון Michel Vandenboschמר

לדעתו יש גם חשיבות רבה להשארת גידול . ובמעבר לצריכת ביצים מלולים ללא כלובים

.ניגוד למעבר לייצור בחברות גדולותהמטילות בלולים משפחתיים קטנים ב

רואה חשיבות גדולה ביותר בגידול בממשק המאפשר לתרנגולות לבטא צרכים התנהגותיים

לדבריו השינוי חייב לכלול גם שינויים במגמות של חברות . מגוונים ולדמות התנהגות טבעית

.לות הדומות לתרנגולות בטבעוטיפוח העופות וחזרה לגידול תרנג

4

רך להמשיך ולקדם אינם מספיקים ויש צו74/1999יונים שנקבעו בדירקטיבה הקריטר

.חקיקה לשם הפסקה מוחלטת של גידול מטילות בכלובים

מדבריו השתמע שקיים שיתוף פעולה בין ארגונים למען בעלי חיים ובין חברות שיווק לגבי

.פרסום והסברה לציבור במטרה לעודד צריכת ביצים מלולים ללא כלובים

: בבלגיהביקור בשני מכוני מחקר

• Proefbedrijf voor de Veehouderij -מכון לחקר מדעי העופות איזור אנטוורפן .

• ILVO –מכון למחקר חקלאי ומדגה בפלנדריה .

בלולי , )ר למטילה" סמ750(ביקורים כללו מתקנים לגידול מטילות בכלובים מועשרים ה

).ר" עופות למ9(בשתי קומות ורצפה Aviaryאסם מסוג

. הוצגו בפנינו תוצאות ביצועי מטילות חומות מגזעים שונים בלולי כלובים מאובזרים

. גרם3-הביצועים דומים לביצועים שלנו למעט גודל ביצה הקטן משלנו בכ

כמו כן יש . ככל שגיל המטילות עולה כך הן מעדיפות יותר לשבת על בדי הלינה: בדי לינה

דפי לינה מעץ ופלסטיק ). מ"ס7(לעומת הנמוכים ) מ" ס15(ים יותר העדפה לדפים הגבוה

.י המטילות לעומת אלה של המתכת"הועדפו ע

בלולי האסם נמצאו כמויות גבוהות יותר של אבק ומרחפים לעומת לולי הכלובים

הגידול בכרבולת וברגליים בין שיטות , לא נמצאו הבדלים בפציעות בטניות. המועשרים

בפגיעות בעצם החזה ופגיעות בכלל היו חמורות יותר בלולי האסם לעומת , דךמאי. השונות

.הכלובים המאובזרים

כלובים מאובזרים גבוה יותר בעור סדק בקליפת הביצה ישבפיילוט שטרם פורסם נמצא

.ביצה נמצא גבוה יותר בשיטת האסםמי בפניהעור הזיהום יש. לולי האסםלעומת

.+20%- ל+15%בין Aviary - וב+8%ים מועשרים בכלוב:תוספת בעלות הביצה

.2012 -מחכים לורוב הלולים בבלגיה עדיין בסוללות קונבנציונליות

13-15.5.2009

. בגרמניהVECHTA באזור Big Dutchmanביקור בלולי מטילות ובמתקני חברת

נוצר קשר עם חברות, Lohmannמטפח לשעבר בחברת , Flockבעזרתו של פרופסור

והתאפשר ביקור בלולים שונים באזור יםלגידול וייצור מקומיות ועם חברת ייצור ציוד ללו

.שהוא מרכז חקלאי חשוב בגרמניה

גם לגבי סוגי הממשק , בגרמניה נקבעה חקיקה מחמירה יותר מהדירקטיבה האירופית

הפסקת ייצור ביצים בלולי כלובים . המותרים וגם לגבי לוחות הזמנים ליישום

5

החוק מתיר –לגבי גידול בכלובים . 2009 תיאסר לחלוטין כבר בסוף שנת םבנציונאלייקונ

בכלובים גדולים יותר לעומת ) kleinvoliere או colony systems(גידול במושבות

–מ והשטח למטילה " ס45מ לעומת " ס50גובה הכלוב (הדירקטיבה ובצפיפות קטנה יותר

שת בעיה חברתית הקשורה בסגירת משקים באזור מורג .)750ר לעומת " סמ800

חלק ניכר מבעלי המשקים . חוות גדולות על חשבונםתמשפחתיים קטנים ובצמיח

.המשפחתיים נמנעים בינתיים מהשקעות וממתינים

:VECHTAלולים באזור רנו בביק

:Mulen - בMeyerלול משפחת

, שבועות18בנות ,חום-המן מסוג לו מטילות18,000- בהם כ,floor מסוג במשק לולי אסם

). ר" עופות למ9צפיפות של . 'מX 50' מ9 בכל לול שגודלו 4,500 (לולים 4-המוחזקות ב

. מעלות18 –טמפרטורה קבועה בלול

נארזות , וקוד המשק) De(קוד המדינה , )2(במשק בסימון קוד הממשק הביצים מסומנות

.בתבניות גדולות ונשלחות להמשך מיון מרכזי

שעות14תאורה של שבועות ב70הוחזקה עד גיל , קודמתלהקה. הטלה60%לדברי המגדל

.צריכת מזון יומית' גר125, משקל ביצה' גר65, ביצים למשוכנת320-הגיעו ל, ביום

. ביצים מלוכלכות או שבורות3.5%

.להחברה עובדת במסגרת אינטגרציה אנכית ולכן חלק מהנתונים אינם ברשות המגד

6

.בעיקר לתעשיית בשר, מטילות בסוף תקופת ההטלה מפונות למשחטות

:Ankum - בFruhstuckseiלול משפחת

כולל שתי , חום- לוהמן מטילות12,000בלול . קומות2+רצפה , Aviaryלול אסם מסוג

תאי . לאיסוף לשלשת מתחת לכל קומהרחבים א מהן כוללת מסועים "כ, )tiers( שורות

רצפת התא מורמת ( שתי הקומות העליונות מצוידים במתקן סגירה המופעל בלילהלה בההט

6,000 -כשבכל חלק כ, הלול חצוי במרכזו לרוחב במחיצה, )אלכסונית עד לסגירת הפתח

.למניעת הערמות עופות ולמניעת אי אחידות משמעותית בצפיפותן) בהתאם לחוק(מטילות

.לת לנוע באופן חופשי בין חלקי הלול השוניםבכל אחד מהמתחמים יש לעופות יכו

בלול אוורור . שטח שמישר " למ מטילות9 -ר מבנה ו" מטילות למ18צפיפות העופות היא

למרות גודל ונפח . מעלות18נשמרת טמפרטורה קבועה של , ) אורךאוורורמופעל בקיץ (גג

.הלול ישנה כמות אבק ניכרת

הכוונת העופות ללינה בקומות העליונות נעשה כיבוי התאורה מפוזרת ומווסתת כך שלצורך

בתחילה עמעום התאורה בגובה הרצפה עד כיבוי מוחלט ואז עמעום –הדרגתי של האור

ורוב (כך שהעופות עולים ללון באזור המזון והשתייה בקומות העליונות , התאורה בצדדים

. רביםבדי לינהמים יקי ).הפרשת הלשלשת נעשית מעל המסועים

.זבל מוצא פעם בשבוע דרך מתקן יעודי למשאית איסוףה

17עד גיל (בשבועיים הראשונים ). tiers(פרגיות חדשות מגיעות מגידול בשיטה דומה

למיקום עד להרגלתן יש סגירה ברשת כך שנמנעת מהן גישה למפלס הרצפה ) שבועות

.האבוסים ותאי ההטלה, השקתות

בלול .) מטילות2000 + 6000 (לבן-מטילות לוהמן ם בהגם שני לולי חופשקיימים במשק

ומצלים עליה הגדולההעצים הנטועים בחצר, למרות מזג האוויר הנעים.קומה אחת בלבד

לדברי הלולן . בחצר רק מטילות בודדות נראו מחוץ למבנה–והעובדה שפתחי הלול פתוחים

7

יין שהחצרות מגודרות רק וצי(המטילות מעדיפות להישאר בתוך המבנה : זהו מצב אופייני

).שדות הסמוכיםלבין הבכיוון האחורי אין גדר בין חצר הלול , משניים מהצדדים

מטילות הלולים או ביןאינו רואה הבדל בין, )1% -פחות מ(לדבריו יש מעט מאוד קניבליזם

.לבנות וחומות

בלול 310 - ביצים למשוכנת בלול האסם ו320, שבועות72המטילות מוחזקות עד גיל

. ביצים שבורות ומלוכלכות2%-כ. החופש

:Halverde - בRobeלול משפחת

שקתות ואבוסים בקומות , תאי הטלה בקומה העליונה. קומות3 עם Aviary, לול מסוג אסם

Iו - II .מערכת המאפשרת סגירתן בקלות . המטילות יכולות לעבור בין הקומות רק מבפנים

ולן סיפר שהשאיר את העופות סגורים עד שננזף בביקורת ורק לפני הל (tiers-במבנה ה

נראה שהצפיפות . בלול כמות אבק רבה ביותר).מספר ימים פתח ואפשר להן גישה לרצפה

.גבוהה והממשק לא טוב

בעיה נוספת היא קושי בביצוע .שיטה מורכבת המחייבת גידול הפרגיות במערכת דומה

.אם יש, ף ביצי רצפהבדיקה של מצב המטילות ואיסו

8

:Bieste - בDFEלול של חברת

לפני מספר שנים הוסבו ). Enriched colony system) kleinvoliereלולים מסוג תחוו

קומות סוללות5- מטילות ב720,000 -הלולים מלולי סוללות קונבנציונאליים בהם הוחזקו כ

.ומות ק3- מטילות ב360,000מועשרים בהם " לולי מושבה"ל

כוללת מנגנון עמעום האור , נטית אנכיתסהתאורה פלואור. מטילות בתא60" מושבה"בכל

.לפני כיבוי וגם מאפשרת הגברת עוצמת התאורה בזמן ביקורת ובדיקת מצב המטילות

.רור רוחב ללא אבק נראה בלולואו

ה למניעת שעות התאורה בכל לול מותאמות כך שיש סנכרון של ההטל. בחווה ארבעה לולים

. ומיונן עומס בזמן איסוף הביצים מהלולים

. מליון מטילות45לי חברת האם יש בלו

ה יכחלק ממדיניות של פתיחות לצרכנים הותקנה באחד התאים מצלמת וידאו המאפשרת צפי

.בזמן אמת, במטילות דרך אתר האינטרנט של החברה

9

:ביקור בסופרמרקט

קוד (ום כללו סימון בהתאם לדרישות החוק האירופי כל אריזות הביצים שהוצגו במק

ניתן לראות שונות . על גבי אריזות הביצים) ומגוון(וסימון נוסף ) המדינה והמשק, הממשק

וסוגה ומותג ) הביצים' מס(גודל האריזה , גודל הביצה, לפי סוג הממשק: גדולה במחירים

.החברה המשווקת

:י שיטות הגידול השונותארוזות לצרכן לפביצים 10מחיר

אירו3.29 אורגניות -0

אירו1.99 מלולי חופש -1

אירו1.89 מלולי אסם -2

)Kleinvoliere( אירו 1.19 מכלובים -3

:שיטת הגידולפ "עגות ביצים נקנות בגרמניה התפל

. 14%שיטות לא מזוהות , 31%כלובים , 25%אסם , 19.3%חופש , 5.7%אורגניות

. מהביצים נמכרות בסופרמרקטים77%-כ. Aldi' י חב" מכלל הביצים נמכרות ע20% -כ

: חברה לציוד לולים Big Dutchman-ביקור ב

10

לול לגידול מטילות לייצור ביצי מאכל ציוד של החברה עוסקת מזה שנים במחקר ופיתוח

. בפרטונותאלטרנטיביות שגידול לשיטות בכלל וציוד

אלטרנטיבית נעוצה ציוד לול בשיטת גידול מערכת ה יעילה של לטענתם ההצלחה בהפעל

לא ניתן להצליח בשימוש בחלקים . בשימוש במכלול החלקים אשר הותאמו במיוחד לכך

במהלך הפיתוח הגיעו למסקנה שהמושבה היעילה ביותר בלולים .מחברות שונות

. א" מטילות כ60המועשרים הינה של

. שיטות הגידול האלטרנטיביותהדגמה מרשים שלתצוגה ומרכז בחברה קיים

י שריפה בגז של זבל"הפקת חשמל וחום עיחידות לבחברה עובדים גם על פיתוח של

.מטילות מיובש ומכופתת

איטליה- הגעה למילנו17.5.2009

ליאורה הדר ' בסיועה של גב,ביקור בלולים ותחנות מיון ביצים באיטליה 18-19.5.2009

. מלשכת המסחר הישראלית במילנוPaola Pagnotta' וגב

: מכלל הביצים מיוצרות בשיטות גידול אלטרנטיביות10% עד 5% -באיטליה כ

. חופשBarns-Aviary( ,1%( אסם 4%, אורגני5%

Mantovaליד Piubega - באזור חקלאי ב Avinordביקור בחוות

וטרינר רופא הושותף באינטגרציה של ייצור ביצי מאכל נלווה אלינו יחד עם ה, Valzelliמר

180,000המכיל ) למטה5- למעלה ו5( קומות 10- ב Enriched cagesשלו לביקור בלול

.ר מבנה" מטילות למ73 בו כך שמשוכנות', מ20על ' מ124: גודל הלול. מטילות

24 במושבה של )כולל איבזור(ר " סמ630לעת עתה לכל מטילה בלול מוקצה שטח של

ויוקצה שטח כולל איבזור בהתאם לאחר מכן תוקטן הצפיפות . 2012עופות וזאת עד שנת

.לדירקטיבה

46בגיל ' גר63משקל ביצה . שעות תאורה16. ניצוי העופות די גרוע במספר חלקים בלול

.' גר1900 -משקל גוף למטילה). נמוך ללוהמן חום(' שב

אירו לכל מטילה משוכנת ובתנאי 3ל החווה מספק את העבודה והשיכון ובתמורה מקבל בע

.בונוס ניתן בהתאם לנצילות מזון משופרת. ג ביצים" ק19.5שהטילה לפחות

. אירו לטונה תערובת240-מחיר המזון כ

.לאחר שיווק המטילות הלול נשאר ריק חודש וחצי מסיבות של בטיחות ביולוגית

11

פ החוק האיטלקי מאחר שיש "ת לול עיקשה היום לקבל אישור בני, Valzelli לטענת מר

השכרה שטח קרקע או בחוזה קיים בבעלות , עופות7500צורך להוכיח שעל כל כמות של

. דונם שעליו תפוזר הלשלשת לזיבול10זמין של

12

Breschia-ביקור בתחנת מיון ואריזה ב

הגרמניKATפ תקן איכות ביצה מחמיר של "עובדים באורח וולונטרי ע. פחתיתבעלות מש

. אותו דורשות רשתות מסוימות המוכנות לשלם יותר

בתנאי היגיינה מעולים וביעילות , משמרת אחת ביצה ב350,000ממיינים ואורזים מידי יום

. עובדים בלבד8רבה של

הן KAT כחלק מדרישות .על פי שיטת הגידולייחודיות מסומנות ומופרדות בתחנה ביצים ה

נארזות באריזות הביצים . המדינה והמשק, מסומנות כבר במשק הייצור בסימון קוד הממשק

סופר טריות קיימות ביצים . בהתאם לסיווגן ולדרישות הרשתות אליהן הן משווקותשונות

.כמובן שיום ההטלה מסומן על הביצה. בזוגותנארזותה

בקרינה אולטרה סגולית נבדקים . מחמירים פיקוח ובקרהמים גםאולם קיי, קיים אמון רב

, י חשבונותספר, תיעודלגבי אורגניות יש בדיקה לפי . סימנים של כלובים על קליפת הביצה

.באמצעות קרינה איזוטופיתת מזון יש בדיק. צריכת מזון קנוי ומתועד

ייה אולם בפעם השנ. יום21-לבפעם הראשונה מופסק השיווק במקרה של בעיה באמון

ולמעשה KATהפסקת הקשר עם רשתות שיווק הפועלות לפי (הפסקה מוחלטת של השיווק

.)נשארת רק אפשרות לעבוד עם שוק מקומי מצומצם יותר

13

Volta Mantovana - באיזור Coccodiביקור בחוות לולים של חברת

. לציוד ובניית לולים Salmet נציג החברה ונציג של חברתעם

הזנה בFree Rangeשיטת הגידול . חוםWarrenמזן ' שב17להקת פרגיות צעירה בת

). גם בזמן גידולן מגיל יום הפרגיות הוזנו במזון אורגני(ת אורגני

.ר מבנה" עופות למ6: צפיפות המטילות

כדי להרגילן ) ת רשתמחיצ(עם כניסתן ללול הן על הטפחות בלבד ללא אפשרות לרדת לרפד

. לאחר חודש מורידים את המחיצה ואז יורדות לרצפה ולרפד. לשתיה ולתאי ההטלה, למזון

. שבועיים לאחר מכן ניתן לפתוח הפתחים על מנת שיוכלו לצאת לחצר

קומה עליונה עם רצפה ואפשרות . בהזנה אורגנית, Aviaryהלול השלישי בשיטת האסם

גובה . רוחב' מ15, אורך' מ65: מטילות במבנה בגודל14500. לעבור לקומה תחתונה

באורגני הצפיפות (ר מבנה" מטילות למ14כלומר צפיפות של . ' מ3.6מינימלי בצדדים

).ר" מטילות למ6המותרת היא

14

אין גיל אחד (' שב60המטילות המייצרות ביצים אורגניות הינן בגיל : לול רביעי בחווה

הם טוענים שזה מותר עקב מחסור בפרגיות . ם השני של הצום בהנשרהונמצאות ביו) בחווה

. או בביצים גדולות

המזון האורגני מגיע לחוות הרלוונטיות . יש גם מכון תערובת לא אורגני Coccodi לחברת

.Bresciaממכון ייעודי באיזור

Coccodiביקור בתחנת מיון ואריזה מודרנית בחברת

MOBAציוד המיון מחברת. ביצים ביום במשמרת1,250,000-חנות כממיינים בשתי ת

ביצים הסגורה בלחץ 6לתחנה יש פטנט ייחודי באריזה שקופה של . ההולנדית חדיש ומתקדם

. י משיכת חוט פלסטי בחלק האחורי של האריזה"והמסה שניתנת לפתיחה רק ע

התקניות עוברות שיקוף לשבר הביצים. הביצים הלא תקניות עוברות אוטומטית לתעשייה

לאחר מכן יש שיקוף לקורטי בשר ודם בתוך . חוזרת של עוצמת הקולבאמצעות תהודה

. גדלים שונים4-הביצה ורק לאחר מכן מיון ל

. החברה מחמירה מאד תוך השקעת מאמצים רבים לקבלת איכות ביצה מעולה

סטפילוקוקים , סלמונלה: יםבמעבדת התחנה נבדקות הביצים לזהומים פנימיים וחיצוני

... באשר לביצים מיובאות הן נבדקות לשאריות אנטיביוטיקה ועוד. בקטר-ואנטרו

בחדר קליטת הביצים מוחזקים המשטחים בפינות יעודיות כשמעליהם שילוט עם פרטי המשק

.אלא רק בתחנת המיון, אין סימון ראשוני של הביצים במשק הייצור. וסוג הממשק

15

:סיכום

אמצעי שיטות ממשק אלטרנטיביות -במהלך הסיור ניתנה לנו אפשרות להכיר באופן בלתי

.בעיקר גידול בלולי אסם ולולי כלובים מועשרים שאינם קיימים בארץ, מטילותללגידו

המידע שנאסף חשוב ורלבנטי לצורך דיוני הוועדות העוסקות ברפורמה בלול וכמובן חשוב

.בתחוםלכל מי שעוסק

החל מהלולנים עצמם וכלה בגורמים רשמיים בנציבות , הפגישות והשיחות עם גורמים שונים

לגבי בעיות ביישום השינויים , תרמו לאיסוף מידע רב לגבי סוגי הממשק, האירופית

ובמקביל גם לגבי תחומים ; הנדרשים במדינות האיחוד האירופי ולגבי הערכות לעתיד

סימון ביצים ומנגנוני , למשל(ל ייצור ביצי מאכל בישראל עגם קרובים בעלי השלכה

).פיקוח

. התרשמנו כי קיימת מגמה ברורה של שינוי ממשקי גידול מטילות הכולל שיפור רווחתן

כפי ששמענו . המגמה ניכרת בפילוח הביצים המשווקות ברשתות השיווק ובשינויי החקיקה

וי שיוסיף מדובר בשינ, ם בנציבות האירופיתראש היחידה לרווחת בעלי חיי, מפי מר גבינלי

.אתית-שינוי הנשען על מגמה צרכנית ודרישה ציבורית, ויתקדם בכיוון מגמה זו

16

קיימת בכל , הקשורה ביישום השינויים הנדרשים לגבי מבנה הלולים,בעיה כלכלית

במיוחד כשמדובר במשקים משפחתיים קטנים המתקשים לעמוד בנטל הכלכלי , המקומות

.ינויכרוך בשה

ישווקו ממדינות שאינן , זולות יותר, לייםאקושי נוסף נובע מהצפי כי ביצי כלובים קונבנציונ

דבר – לשווקים באיחוד )כמו אוקראינה ומדינות דרום אמריקה (חברות באיחוד האירופי

ישנם קולות הקוראים לנציבות לפעול לחקיקה שתגביל סחר כזה . שיפגע בכלכלה המקומית

. על היצרנים המקומיים מפני התחרותותגן

רוב הגורמים עמם נפגשנו רואים בכלובים המועשרים את –באשר לסוגי הממשק השונים

עם זאת חשוב לציין . לייםאהחלופה הריאלית והמתאימה ביותר ללולי הסוללות הקונבנציונ

ים מלולים להעדיף ביצ, הבולטת בעיקר במדינות צפון ומערב אירופה, את המגמה הצרכנית

.ללא כלובים

:תודות

איתור אנשי , נציג המשרד בנציבות האירופית שסייע רבות בארגון הסיור, מר עופר זקס

.רבים בבלגיה ובגרמניהנו העופר אף הצטרף לביקורי. קשר רלוונטיים ותאום ביקורים

פגישות פאולה פגנוטה מלשכת המסחר הישראלית במילנו שתאמו את ה' ליאורה הדר וגב' גב

.והביקורים באיטליה

.ולכל מי שעזר וסייע במימוש הנסיעה המורכבת

17

נספח מונחים

:השימוש במונחים השונים אינו עקבי ועשוי לבלבל ולהטעות

. םקונבנציונאליי בעיקר לגבי כלובים battery cagesיש שימוש במונחים : לולי כלובים

גם , Furnished cages - או ל Enriched cages -במרבים הלולים החדשים מתייחסים ל

.כשהאיבזור חלקי

שאינו כולל בתוכו ) Colony systemsאו (Kleinvoliereבגרמניה מצוי בשימוש המונח

.אבל מתייחס לגידול בכלובים" כלוב"את המילה

: משמש לכלל צורות הגידול ללא כלוביםNon-cage system: המונח

מפלס (Floorיכול להיות מסוג . במבנה ללא כלובים סגורים מתייחס להחזקה Barnהמונח

משמש לתיאור כל terraבאיטליה המונח ). קומות4 עד –לפי הדירקטיבה (Tiersאו ) אחד

.לולי האסם

, ) קומות4עד (Tiersאו ) מפלס אחד (Floorמסוג , לולי חופש הם לולים שבנוסף למבנה

.תישנה גם חצר אליה יכולות המטילות לצא

.מזון אורגניהם לולי חופש בהם הצפיפות קטנה יותר וה) ביולוגיים(לולים אורגניים

.בכל הלולים בהם ביקרנו נעשה קיטום של מקורי העופות> =

איטליה-רביה' צ– בנושא רווחת העופות 8 -דוח נסיעה לסימפוזיון האירופי ה

דן בכרך:מגיש

18-22/5/09 :מועד הכנס •

o 22/5/09 – ו 17/5/09 :תאריכי טיסות

. לבולוניהמזרחיתמ דרום " ק90 –כ , על חוף הים האדריאטי, רביה'העיר צ: מיקום הכנס •

WPSA (World's Poultry Science Association) – השלוחה האירופית של ה: הגורם היוזם •

.WPSA –של ה , בנושאי רווחה וממשק עופות9' חברי קבוצת עבודה מס: הוועדה המדעית •

:הכנס במספרים •

o ישיבות14 –ב (48 –הרצאות (

o 52 –פוסטרים

o עבודות שהוגשו לוועדה129מתוך ( עבודות 100 –כ "סה (

o ודנטים לתארים מתקדמים סט40%( 150 –מספר משתתפים(

o חלוקת הישיבות:

רווחת מטילות

רווחת פטמים

רווחת פרגיות

בעיות רווחה הקשורות למחלות

רווחת להקות רבייה

רווחה בגידול אורגני

רווחה ותזונה

o נושאים עיקריים שעלו בכנס:

פוסטרים11+ הרצאות 3 –בחינת סוגי מבנים למטילות

Red Mite – 5 טרים פוס5+ הרצאות

Foot Pad Dermatitis – 2 פוסטרים2+ הרצאות

פוסטרים5+ הרצאה 1 –בריאות רגל הפטם

הרצאות4 –ניקור נוצות וקניבליזם

פוסטרים2+ הרצאה 1 –קיטום

הרצאת – והשלכותיה על ייצור הביצים CE/1999/74ההערכות באירופה לקראת יישום דירקטיבה

. איטליה– י מר בנגרה"נה עתסקירה שני

מליון טון 7 –כ ( מיליארד ביצים בשנה 111 –מיוצרות כ ) EU 25( מדינות האיחוד האירופי 25ב

ביצים 236 –צריכת הביצים הממוצעת במדינות אלו עומדת על כ . מיליון מטילות350 –י כ "ע) ביצים

.לאדם בשנה

יאסר גידול מטילות בכלובים 1/1/2012 הוציא האיחוד האירופי תקנה הקובעת כי החל מ 1999בשנת

או בכלובים (Non Cage System)קונבנציונליים במדינות האיחוד ויתאפשר גידולן על הרצפה

כיוון , השלכות כלכליות כבדות משקללהחלטה זו . (Enriched Cages / Furnished Cages)מועשרים

יורו 15ומוערכות בכ , שקעות גדולותשהסבת הלולים הקיימים או בנייתם של לולים חדשים כרוכים בה

האיחוד האירופי לא נתן תמיכה פיננסית . מיליארד יורו לכל שלוחת ההטלה באירופה4 - כ אולמטילה

פרט להבטחה כי במידה והמדינה תחליט לעזור , השינויכלשהיא לחקלאים על מנת לעזור להם לבצע את

כשנתיים וחצי לפני כניסת התקנה , עד כה. קיע המדינהיוסיף האיחוד יורו כנגד כל יורו שתש, לחקלאיה

להשקעות סאינם ממהרים להיכנ, ואילו אלה מצידם, אף מדינה לא הציעה עזרתה ליצרני הביצים, לתוקף

מהמטילות באירופה עדיין גדלות 70%-כ, לפי הערכות גסות. גדולות ולבצע את השינויים הנדרשים

בריטניה , איטליה, צרפת, ספרד(ות המובילות בייצור הביצים כאשר במדינ, בתאים קונבנציונליים

בתאים ) 80%( מליון 36 , מיליון מטילות45מתוך , באיטליה לדוגמא.ה יותרוהאחוז גב) והולנד

, בתאים מודולריים היכולים להפוך בקלות ובמהירות לתאים מועשרים) 7.7%( מליון 3.5, קונבנציונליים

גדלות בשיטות ) 8.8%( מליון מטילות נוספות 4-ו , בתאים מועשרים) 3.3%( מליון מטילות 1.5

).Aviary, Barn, Free Range, Organic(חלופיות ללא תאים

פירסמה וועדת מומחים שהקים האיחוד האירופי לבחינה מחודשת של הדירקטיבה 2008בראשית שנת

.1999את מסקנותיה ולפיהן אין לשנות ולו פסיק בהנחיות משנת

. רק כעת החלו החקלאים לנסות ולשכנע את מדינותיהם לתמוך בהם במידה כזו או אחרת ביישום התקנה

כיוון שעל אכיפת התקנה אולם, בחיוב לדרישת החקלאיםתהמדינות עצמן כמובן אינן ממהרות להיענו

הארכה של סביר מאוד להניח כי הן יבקשו בשלב הראשון, )ולא האיחוד האירופי(יהיו אחראיות הן

תנסנה המדינות להגיע להסכמות עם במהלך תוספת הזמן. שנתיים עד ארבע שנים בלוח הזמנים לביצוע

כבר ברור כיום כי לא כל החקלאים יוכלו לעמוד , יחד עם זאת. על מנת שיבצעו את השינוי, החקלאים

פחות יהיו )3% (ות מליון מטיל10 -ההערכה היא כי כ . בהשקעות הנדרשות ויחליטו לפרוש מהענף

.באירופה עם השלמת המהלך

תחשיבים כלכליים שבחנו את השפעת השינוי המבני על המחיר הסופי לצרכן הראו כי מעבר מתאים

לעומת . במחיר הביצה14% – יורוסנט המהווה עליה של כ 1-רגילים למועשרים יעלה את מחיר הביצה ב

יביא לעליה - Free Rangeומעבר ל, יורוסנט1.3 תגרום לעליה של) Barn(לשיטת האסם זאת הסבה

סקרי דעת קהל לא מעטים שנערכו באירופה מראים על נכונות גבוהה של . יורוסנט במחיר הביצה2.6של

נכונות . טובים יותר) רווחה(ח שקיבלו תנאי מחיה "האירופאים לשלם יותר עבור מוצרים המגיעים מבע

. ר מדובר במחיר הביצים הנגבה בתמורה לשיפור רווחת המטילותכאש) 57%(זו היא הגבוהה ביותר

כשהראה המחיש בתוצאותיו את קשיחות הביקוש לביצים באופן כללי,ב דווקא"מחקר אחר שנערך בארה

על אף האמור לעיל טוענים יצרני . בלבד1% –ירד הביקוש ב , במחיר הביצה10%שעל כל עליה של

והם , תעלה רגישות הצרכנים באירופה למחיר הביצה, הכלכלי העולמי שברמהביצים באירופה כי בשל ה

.עלולים להעדיף מוצר בסיסי וזול

ביצים (החשש הגדול של יצרני הביצים באירופה הוא מיבוא נרחב של ביצי כלוב , יחד עם כל זאת

, רופי ממדינות שאינן משתייכות לאיחוד האי)שמקורם במטילות הגדלות בכלובים קונבנציונליים

י "ע, באוקראינה חוות ענק של לולים קונבנציונלייםנבנותכך למשל דווח שכבר כעת . במחירים נמוכים

עם יישום תקנות , כשתכליתן העיקרית היא יצוא של ביצי כלוב זולות לאירופה, יזמים אירופאים

הוא , חוד האירופיהסכמי סחר בינלאומיים עליהם חתום האי כי בשל , חשוב לציין בהיבט זה.הדירקטיבה

כיוון שלדעת הקהל באירופה יש , אך יחד עם זאת. מנוע מלאסור יבוא של ביצי כלוב אל מדינות האיחוד

במועד (סביר מאוד להניח כי עם כניסת הדירקטיבה לתוקף , משקל מכריע בסוגיית רווחת המטילות

מתוך , מלשווק ביצי כלוברופהימנעו רשתות השיווק הגדולות באיי, ) של מספר שניםההמקורי או בדחיי

).כפי שכבר קורה היום למשל עם מוצרים שנוסו על בעלי חיים(מטרה להיענות לרחשי הציבור

,במחקרים שונים הנערכים בשנים האחרונות באירופה המשווים בין צורות השיכון השונות למטילות

רמת : הינם היעילים ביותר) ב מטילות בכלו40-60(נמצא כי דווקא הכלובים המועשרים הקהילתיים

מכיוון . וכך גם נצילות המזון, ההטלה בהם גבוהה מאוד ואינה נופלת מזו של הכלובים הקונבנציונליים

בתאים אלו היא הנמוכה ביותר מבין כל שיטות במהלך שנת ההטלה הראשונה שנמצא כי רמת התמותה

- באסם ו 7%, כלובים קונבנציונליים ב5-6%לעומת , בתאים מועשרים קהילתיים3% –כ (השיכון

מדד המשפיע באופן ישיר גם , הרי שמספר הביצים למשוכנת הוא הגבוה ביותר, ) בגידול חופש12-14%

.על היעילות הכלכלית של שיטה זו

, רק אחוז קטן של הלולים באירופה עבר עד כה הסבה במטרה להתאימם לדרישות הדירקטיבה–לסיכום

והפסד היתרון היחסי מול , בעיקר ההשקעות הגדולות מחד, ליים של יצרני הביציםבשל שיקולים כלכ

אלא אם ימצאו המדינות השונות , מצביע ברגליים כנגד הדירקטיבה" השטח. "ביצי כלוב מיובאות מאידך

בכל מקרה לא נראה כי ניתן יהיה לעמוד בתאריך היעד . להגן על רווחיות היצרנים דרך )או האיחוד כולו(

.ויידרשו עוד מספר שנים נוספות להשלמת התהליך, )1/1/12(של הדירקטיבה

תמצית ההרצאות שנתנו בישיבות רווחת המטילות בכנס

דייויס ' אונ–וי מנש 'ג' דר– חברתיים ברי קיימאםרווחה והיבטי: שיטות לגידול מטילות .1

.ב"קליפורניה ארה

אית דווקא שסקרה את המצב נכון להיום הרצאת הפתיחה של הכנס היתה של חוקרת אמריק

רב תחומי נרחב שנערך זו השנה הראשנה והציגה מחקר , ב מההיבט של רווחת המטילה"בארה

, ב ומטרתו לבחון האם ייצור ביצים המוני תוך מתן תנאי רווחה למטילה הינו בר קיימא"בארה

ציגה רק את מטרותיו והחוקרת ה המחקר רק בראשיתו, כאמור. ומהן ההשלכות החברתיות שלו

ללא הצגה , )AEB –מועצת הביצים האמריקאית ה (כמו גם את הגורם הממן , והשותפים בו

.כלשהיא של תוצאות או מסקנות

. דנמרק–ארהוס ' אונ–אניה ריבר – המטילה תופעת הקינון החברתי בגילאים שונים של .2

) Non Cage Systems(בכל שיטות הגידול האלטרנטיביות בהן המטילות לא נמצאות בכלובים

כניסה של . אליהן הן נכנסות באופן וולונטרי על מנת להטיל, יש להן גישה חופשית לתאי הטלה

מטילה תפוס על ידי מטילה אחר מוגדר כקינון חברתי ומהווה בעיה בשל ההפרעה למטילה

החוקרת עקבה בעזרת מצלמות וידאו אחר . סיכוי ללכלוך ושבר ביציםהראשונה והעלאת ה

גילאים שונים של המטילה ומצאה כי עם הגיל 5 – ימים רצופים ב 5 במהלך התנהגות הקינון

, של המטילה בתחילת דרכהכנראה בשל חוסר הניסיון , הולכת ופוחתת תופעת הקינון החברתי

רתיות חוזרות על דפוס התנהגות זה בכל פעם שהן אך יחד עם זאת חלק ניכר מהמקננות החב

.עולות לתא ההטלה

, חברת לומן–איקן ' גב– ניתוח גנטי של התנהגויות קינון ויציאה לחצר של עופות חופש .3

.גרמניה

שמטרתו ) חברת טיפוח מטילות(י חברת לומן "החוקרת הציגה מתקן מחקר ייחודי שפותח ע

המתקן מבוסס על משדרים המותקנים . מטילות שאינן בכלוביםלתעד דפוסי התנהגות שונים של

המותקנות , ואנטנות הקולטות את המשדרים, על רגלי המטילות ובהם זיהוי אינדיבידואלי

כל הנתונים נאספים למחשב מרכזי בעזרתו ניתן לנתח את דפוסי . באזורים שונים בלול ובחצר

ים וחומים במשך זמן השהייה בתאי ההטלה נמצאו הבדלים בין קווים לבנבמחקר . ההתנהגות

לא נמצאו הבדלים בין הקווים ). חום מוקדם יותר מהלבן(ובמועד ההטלה ) לבן יותר מחום(

וביצועי אולם נמצא קשר שלילי בין משך זמן השהייה בתא ההטלה, במספר היציאות לחצר

.ההטלה לבין מספר היציאות לחצר

' אונ–רודנברג ' דר– ודדות יעילה עם פחד כבוגרים באפרוחים כדרך להתמיאימהטיפול .4

.הולנד, וגנינגן

כמו גם סלקציה גנטית לתמותה נמוכה משפרים את , באפרוחיםיאימההמחקר הראה כי טיפול

ומורידה את רמת הסרוטונין , יכולתו של העוף הבוגר להתמודד עם מצבי לחץ ופחד פתאומיים

רות כי בדרכים אלו ניתן יהיה להפחית תופעות ניקור החוקרת מעלה אפש. בדם במצבים אלו

.וקניבליזם

, קלה– המכון לחקר רווחת החיה –שולץ ' דר– החזה הערכה היסטולוגית של מצב עצם .5

.גרמניה

פ "ע. י בדיקה היסטולוגית"ע, המחקר מציע שיטת הערכה פשוטה למצב עצם החזה בעופות

ככל שמצב העצם מדורדר : שה ביטוי לרווחת העוףהמחקר הערכה זו של מצב העצם הינו למע

עופות שגדלו בתאים 1484בהשוואה היסטולוגית של מצב עצם החזה מ . כך גם רווחת העוף

נמצא כי דווקא בכלובים המועשרים נמצאו פחות עצמות , Aviary –מועשרים לעומת שיטת ה

מקלים על הלחץ עשריםהחוקרת טוענת כי בדי הלינה בתאים המו. חזה במצב נזק קיצוני

.המופעל על עצם החזה ובכך מספקים רווחה יתירה למטילות

בכפות רגלי מטילות הגדלות ללא כלובים ) Foot Pad Dermatitis(תופעת העור הקשה .6

.אוסטריה, וינה–לרפואה וטרינרית ' אונ–קונט נייברג ' דר– באוסטריה

נתונים . להעריך שכיחות התופעה במטילותומטרת מחקר זה היתה , התופעה מוכרת בפטמים

– נמצאו בכ FPD -סימנים ל . שגדלו בלולי חופש להקות מטילות מסחריות297 –נאספו מ

גודל , כמו כן נמצאה קורלציה חיובית בין שכיחות התופעה לבין גיל המטילות. מהלהקות38%

.הלהקה וצפיפות העופות

המכון לחקר יצרנות חזירים – מר גלץ – ות צלמשיכת מטילות ליציאה לחצר בעזרת סככ .7

.אוסטרליה, רוזוורטי–ועופות

, טמפרטורת הסביבה: מידת יציאתן של מטילות לחצר חופש מושפעת ממספר גורמים ביניהם

במחקר זה שנערך בקיץ האוסטרלי עם טמפרטורות של כ . השעה ביום וגיל הלהקה, עונת השנה

סככות הצל יצאו יותר עופות לחצר לעומת הטיפול ללא נמצא כי בטיפול עם, צ" מ27 –

.לא נמאו כל הבדלים בנתוני היצרנות בין שני הטיפולים. הסככות

שילוב עצים בחוות חופש כגורם המשפר את רווחת המטילות ותורם לאיכותן ברת הקיימא .8

.בריטניה, מנספילד–ון דר וויד ' גב–

: הטבעית של העופות ועל כן מעניק בכך מספר יתרונותעצים בחצר המטילות מדמה את סביבתן

מאידך עלולים .וכמובן צל, הגדלת מגוון המזונות לעוף, אפשרות לביצוע התנהגויות טבעיות

לא נמצאו עדיין כל הוכחות . העצים למשוך אליהם עופות בר העלולים להיות מעבירי מחלות

.ת רווחתן או בריאותן של המטילותברורות כי שילוב עצים בחצרות חוות החופש משפר א

. נורבגיה– הס לווטרינרי" ביה–רנד ימו ' דר – בחינת התניה התנהגותית במטילות .9

בדוגמת תולעים למטילות " פרס"במחקר זה הצליחו ליצור התניה לסימן תאורה כמבשר מתן

בין סימן האור במחקר נמצא שהשריית ההתניה הצליחה כל עוד פרק הזמן . הניזונות ללא הגבלה

. שניות5 לא עלה על למתן הפרס

, בריסטול' אונ–ניקול ' דר– רווחתן של מטילות בארבע שיטות גידול שונות בבריטניה .10

.בריטניה

להקות מטילות מסחריות ששוכנו בארבע 26 –המחקר בחן מדדים שונים לרווחת עופות ב

המדדים . וחופש, )Barn(אסם , ם מועשריםכלובי, כלובים קונבנציונליים: שיטות גידול שונות

כתמי דם וגבשושיות סידניות , מצב עצם החזה, שנבחנו היו רמת הניקור ההדדי והפגיעות בעור

ברוב הפרמטרים שנבדקו נמצא יתרון רווחתי למטילות ששהו בכלובים . על קליפות הביצים

הכלובים המועשרים בסיכום המחקר נאמר כי שיטת . לעומת אלו שהסתובבו באופן חופשי

.הטובה ביותר מבין ארבע השיטות שנבחנונמצאה כמספקת את הרווחה

' אונ–למבטון ' דר – גורמי סיכון לניקור וקניבליזם במטילות המשוכנות ללא כלובים .11

.בריטניה, בריסטול

, שבועות40 – ל 25 להקות מטילות מסחריות בגילאים שבין 181 –במחקר נאספו נתונים מ

24.8%באופן כללי יאמר שניקור נוצות נמצא ב . אסם או חופש: וכנו בשתי שיטות שונותשש

נמצא כי מתן האפשרות למטילות צעירות לצאת לחצר . 28.4% –מהלהקות וקניבליזם ב

כמו כן נמצא באופן מפתיע כי השימוש בבדי לינה . הפחיתה את הסיכוי לניקור וקניבליזם

.מגדיל את הסיכון להתפתחות ניקור וקניבליזם) ' מ0.5 –ותר מ במיוחד אם ממוקמים גבוה י(

, קלה– המכון לרווחת החיה –יר 'קג' דר– נוצות הקשר האפשרי בין היפראקטיביות וניקור .12

.גרמניה

במחקר זה נמצא כי בקו עופות שעבר סלקציה לניקור נוצות מוגבר נמצאה תנועתיות מיקומית

החוקר טוען כי מרחק . לעומת קו עם נטיה לניקור נמוך) יותרמרחק הליכה רב(גדולה יותר

אשר מעלה את , הוא סימן להפרעה היפראקטיבית) שבועות5(ההליכה של העופות בגיל הצעיר

.הסיכוי לניקור נוצות בהמשך חיי המטילה

השפעת גודל הקבוצה ומתן חומר התפלשות על ההתנהגות והביצועים של מטילות בכלובים .13

צרפת–מרי גנברטיה ' גב– ריםמועש

.

ר " סמ750עם , מטילות בתא60 או 40, 20(במחקר זה נבחנה ההשפעה של גודל הקבוצה

נמצא שככל שעלה גודל . ג שטיחון ההתפלשות"ושל מתן תערובת כחומר התפלשות ע) למטילה

רמת אם כי לא נמצאה כל השפעה על, הקבוצה ירד מספר הביצים שהוטלו מחוץ לתא ההטלה

גם אחוז המטילות שהשתמשו במדפי הלינה במהלך .ההטלה הכללית בכל שלושת הקבוצות

צריכת המזון באבוסים של הקבוצה שלא קיבלה . הלילה היה גבוה יותר בקבוצות הגדולות יותר

. תערובת כחומר התפלשות היה גבוה יותר לעומת הביקורת שקיבלה שטיחוני התפלשות בלבד

.נמצא כל הבדל בין קבוצות אלובשאר הפרמטרים לא

–ח " המכון לחקר יצרנות בע–איה ולקונן ' גב – בכלובים מועשריםת בד הלינה והשפע .14

.פינלנד

) ' שב16בגיל (מרגע שיכון הפרגיות בכלובים המועשרים נבחנה השפעת נוכחות בדי לינה

ולעומת פרגיות ) ' שב19 גיל( שבועות מאוחר יותר 3לעומת פרגיות שבתאיהן הותקנו בדי לינה

בקבוצה ללא בדי הלינה היו המטילות פעילות . ששוכנו בתאים מועשרים ללא בדי לינה כלל

כמו כן בלילה . לעומת התאים עם הבדים בהן יותר ישבו המטילות, יותר ויותר הלכו או עמדו

די הלינה לא נמצאה כל השפעה של ב. נצפו יותר מטילות בתאי ההטלה בקבוצה ללא בדי הלינה

.על רמת ההטלה

טי וט ה

תו כ נית לשדרו ג לו לי ההטלה

2006 לדצמ בר 14

טי וט ה

2

אורך זמן ול לא יכ ולת הנח יות גי ד ול השירותים הווטרינריים לאור התפשטות מחל ות והישארותן ל

)תנאים לרישוי משק י עופ ות לו לים(מ ול אי אכי פת התקנות הקיי מ ות , ל מניעתן

רקע להקמת ועדת היגוי לשדרוג לולי ההטלה

-כח לק מ לק חי אירוע שפעת העופ ו ת

הק י י מ י ם ח וסר ה י כ ו לת להתמ ו ד ד ו למנ וע ב צ ו רה ט ו ב ה התפשט ו ת מחל ות ב מבנ י הל ו ל י ם

ו בפר י סת ם הנו כ ח י ת

פ ו טנצ י אל לנזק מש ק י ו כ ל כל י ג ד ו ל מא ו ד כת ו צ אה של א י ר וע ד ומה

חשש לפ ג י עה בבר י א ו ת הצ י ב ו ר

)אחסנה בקירור ועו ד, תדירות האיסו ף (הצורך לשפר את טיב איכות הביצה ה מג יע ה לצרכן

לא מו ס ד ר בפינוי דרישות איכות ה סביבה ל מתן פ תרונות לזיהו מ ים סבי בתיים כתוצאה מטיפ ו ל

זבל עופות וס יל וק פג רים

ישו ביםצורכי התיי רות בישובים בגליל ו באזורים הד ורשים פינוי ה לו ל ים מתוך ה

טי וט ה

3

תוך התאמה , להמליץ על דרכים לשינוי מהותי בשלוחת ההטלה, התכנוני, הארגוני, הווטרינרי, בהיבט הצרכ ני, למגמות החדשות

הכלכלי ורווחות העוף תוך ש מירה על המגדלים

מטרת גיבוש ועד ת ההיגוי

ה מועצ ה ל ענף הל ו ל , חשב– לו י טשמואל למ חל ות עופ ותר"רו – פוק מ ונסק יר שמעון "ד

משרד הח קלאו ת, מנה ל מ ח וז צפון–יגאל ח ן ם "בשה מנה ל ה מח לק ה ל עופ ות – מ לכ אאיציק

מזכ יר ארגון מג ד לי העו פות–יעקב כה ן ר מועצה אזורית מעלה יו ס ף " סגן יו – בוחבוטיעקב

מועצ ה אזורית מרום הג לי ל , חבר מנהל ה זמני ת–חי ים תשובה מוע צה אזורית מבואות חרמון , תנועת המ ו שבים, ר וע ד ת המשק" יו–איציק כ הן

מ ועצ ה אזורית עמק חפר, מג ד ל ביצי מאכל– רו דנסק ישה ממוע צה אזורית מטה י ה ו ד ה , מג ד ל ביצי מאכ ל–עוזי ק חו

משרד הח קלאו ת, מנהל תחום ענפי הח י–אורי צוק בר כל כלני ת התאחד ו ת חקלאי י שראל – בורשקרחל

ה מועצ ה ל ענף הל ו ל , אחראי לאיכות מ ו צרי הלול– ל םר רמי "ד ה מו עצה לענ ף הל ו ל , מנה ל אגף תכנו ן ו כ לכ ל ה–שלום ד ו ד

ה מועצ ה ל ענף הל ו ל , חשב. ע– כל פו ןתלי

חברי ועדת ההיגוי

טי וט ה

4

תוך התאמה למג מות , להמליץ על דרכים לשינוי מהותי בשלוחת ההטלההכלכלי ורווחות , התכנוני, הארגוני, הווטרינרי, בהיבט הצרכ ני, החדשות

העוף תוך ש מירה על המגדלים

מטרת גיבוש ועד ת ההיגוי

עי קרי התו כ נ י ת

הוצאת כ ל ל ו לי ה הט לה ל א זורי גידול נפרדים ל ל ו לים מחו ץ ל ש טחי ה מגורים 1.

) מכ סות2.5-4( מטי לות 5,000-8,000הכוונה ל גדליי לו ל ים ש ל 2.

.3 חד גילי– מטי לות 60,000 -כ ל אזו ר גידול יכי ל לו ל ים ב ה יקף ש ל כ

, ל הגברת טיב הביצ ה . . . ( פינוי ז ב ל , מח סן קירור , מבנה -שדרוג רמת ה לו לי ם ) שיפור ב מניעת ה פצת מח ל ות ומתן פתרונות ל איכות ס ביבה טוב ה יותר 4.

) שנים15-לפחות ל ( שמי רת ה תכנון לטווח ארו ך 5.

)24שקף (הרחבה

טי וט ה

5

מבנה התו כ נ י ת

ו הרגולטור ייםהנחיות ה גופים ה מ קצועיים

) תוכנית בניין ע רים (ע " תבתהלי ך אי שור

נושאים שונים ל ב חינהפתרונות לפ ינו י פס ו לת רווחת ה מ טיל ה

ע לות כ לכ לית

ז מנים לביצו ע התוכניתח " לו

טי וט ה

6

תנאי ם לאזור גידול מושבי– ט"ה שו הנחיות

הק מת לו לי ם בגודל או פטי מאל י בחו ות מח ו ץ לייש ובים* בגיל אח ד) הכנס ת פרגיות(בחוות יהי ה כז ה שיאפשר הפעל ה ) וגו ד ל ם(מ ספר הל ו לים

) תנאים לרישוי מש קי עו פות ו לו ל ים(התשתיות וה מבנים יהי ו בהתאם לתקנות רישוי עסק י ם , ה מרחקים בין ה חו ות1981 – א"התשממ ב י ן הח ו ו ת " ק0.3 של מ ינ ימל יג י ד ו ל ח ד ג י ל י ברד י וס

ב י ן ל ו ל לל ו ל ' מ12 מרחק של ם והרופ א הווטרינר הראשי למ חל ות עופ ות .ה.בשי מנה ל ה מח לק ה ל עופ ות " ו תאושרנה עתבדקנההתוכני ות

בשירותים הו וטרינריים:פ ה ה נחי ות הנוספ ות" יש לפע ול ע, בנוס ף לתנאים המפ ורטים בתקנות

' ו כ ו חדר ק י ר ור ..) מקלח ו ת (מבנ י ם בח ו ו ה , שער י כנ י סה נפרד ים למגדל י ם ו למש ו ו ק י ם , ג י ד ו ר –מתחם החו ו ה ה ו צ א ת הזבל ו ל מש ו ו ק י ם , כ ב י ש הי ק פ י לתער ו ב ו ת - מח וץ ל ח ו ו ה

הנח י ו ת למשרפה+ הנח י ו ת לט י פ ו ל בפ גר י ם ..)ח יס ונ י ם(נ יה ו ל ספר ח ו ו ה , אחרא י מת חם

ריבוי הגי ל אים והשל ו חות גרם להתפשטות מח ל ות וה ישארותן לאורך זמן )הסגרים לתקופ ות מ וגבלות, ה מ תת להקות (האמצע ים הק יי מ ים שננקטו לא הוע י לו

ל לא כל אמצע י ם למניעת הפצת מ ח לות , כלי רכב וציו ד, תנועה בלתי פוס קת של אנשים

רקע להנחיותט"השו

הנחיות מר כזיות

המ ש ך ימים10 עד - גיל אחיד לפי התקנות –הערה

טי וט ה

7

) המ ש ך ( תנאי ם לאזור גידול מושבי – ט"ה שו הנחיות

: ל "פ ה ה נחי ות הנ" יש לפע ול ע, בנוס ף לתנאים המפ ורטים בתקנות–כ לל י , מתחם ה חו וה

לפח ו ת ' מ1.5ב ג ו בה של , בג דר ה י קפ י ת מע ו גנת ב קר קע הח ו ו ת ת ג ו דרנהב שער י ו תק ן מת ק ן שט י פה ו ח י ט ו י מתא י ם לג ו ד ל כ ל י . ל כנ יסה ו י צ י אה של כ ל י ר כ ב ו צ י ו ד , לכ ל ח ו ו ה י ה יה שער אחד

י אחרא י לנ ו שא " המתק ן י ת ו ח ז ק ו י ת ו פעל ע. הרכ ב וה צ י ו ד חדר ל הלב שת ב ג ד י ם , חדר מקל חת, חדר לה ו רדת ב ג ד י ם : ל י ד השער י ו ק ם מ בנה מעבר ו ב ו א רבעה חל ק י ם

ו ש י ר ו ת י ם לל ו ל י ם לה כנסי ו ק ם משרד לט י פ ו ל ו ק ב לת אנש י ם שא ינ ם צר י כ י ם , ל י ד המבנה האמור

שתאפשר תנועת משאיות ותערובת, סל י לת דרך גישה מ ח וץ לג דרח דר קירור

כ ד י למנ וע ) בג ב ו ל ה גדר( פ ונה הח ו צ ה וה שנ יהאחת פנ ימ י ת , עם שת י ד ל ת ות, הקמת ו ב צ מ ו ד לג דר הה י קפ י ת כנ יסת משא י ו ת ל ש טח הח ו ו ה

ל י ד ח דר הק יר ור י ו ק ם מבנה המשמש לאחס ו ן פגרים לא יוצאו . בהתאם לדרישות של ה משרד לאי כ ות ה סביבה, בשטח החו ות תוקם משרפה לטיפו ל בפגרים

במקרים של תמו תה (אלא באישור פרטני ובהתאם להתניות של השירותים הו וטרינריים , מ חו ץ לשט ח ה חו ות)שלא ניתן לכ ל ות במשרפה, מ וגברת או פסי ל ות

) 'וכו חיס ונים , שיוו ק ביצי ם, תערובות(בכל ח וו ה י הי ה מרכז וה וא יה י ה אחראי לק שר עם ספ קי שירותים שונים ' ו כו כניס ה ויצ יאה של כ לי רכב וציו ד , כו לל ביקורים של אנשים, כל הפע יל ו י ות תרשמנה בספר החו ו ה

י מרכז הח וו ה "כל הח י סוני ם יבוצעו במרוכז ו ינו הל רישום ו מעקב ע) תנאים לרישוי מש קי עו פות ו לו ל ים(תקנות רישוי עס ק ים ה הנחי ות כול ל ות את כל התקנות המתוארות ב

ראה הרחבה בנספח – 1981 – א"התשמ

הרחבה-הנחיות

תקנ ות רישוי עסקים–נספח

טי וט ה

8

1 K 240-למעלה מ

מספר היישובים כ מות המטילות

9 180-240K

11 120-180K

11 60-120K

50 10-60K

140-כ K10 -מתחת ל

220-כ כ"סה

התפלגות המטילות לפי אזור גידול מושבי

מוסדר-גדרות

מספר א זורי גידול נפ רדים

נדרשים

3-4

2-3

1-2

1

1

-

4%

אחוז מתוך המטילות

30%

25%

17%

17%

7%

100%

ישובי ם צרי כ י ם פ תרון של מספר מת ח מי גי דול נפ רדים 30-כ ישובי ם צרי כ י ם פ תרון של מספר מת ח מי גי דול נפ רדים 30-כ

פרגיותK60אזורי הגידול הנדר שים חושבו לפי כושר ייצור פרגיות שבועי של ' מס, ימים10 עד - גיל אחיד לפי התקנות –הערה

טי וט ה

9



) תוכנית בניין ע רים (ע " תבתהלי ך אי שור




טי וט ה

10

מ קומיו ת / התפלגות המטילות לפי מועצו ת אזור יות

המועצות האזוריות העיקריות4ריכוז מאמץ וקידום התהליכים מול )85%-בפועל עם גדרות הגעה ל( משלוחת ההטלה 80% -לכמהווה פתרון

המועצות האזוריות העיקריות4ריכוז מאמץ וקידום התהליכים מול )85%-בפועל עם גדרות הגעה ל( משלוחת ההטלה 80% -לכמהווה פתרון

לפי מקום מגורים ש ל ב על המכסה*

מועצה אזורית/מקומיתמס"דמספר מטילות

באלפיםאחוז מתוךהמטילות

אחוזמשקי לולמצטבר

מטילות מס'ממוצע למשק

בעלי מס'המכסות*

953 33%33%7862,660 2,091מעלה יוסף1 742 27%60%5733,016 1,728מרום הגליל2 157 5%65%1172,802 328מבואות חרמון3 1,852 2,810 65%65%1,476 4,147סה"כ3

594 8%73%3131,649 516מטה יהודה1 44 6%79%3310,941 361גדרות2 79 3%82%553,570 196דרום השרון3 71 3%85%463,823 176לב השרון4 118 3%87%792,189 173עמק חפר5 30 2%89%149,699 136הוד השרון6

371 2,717 11%100%256 695אחרות42 1,307 2,831 35%100%796 2,254סה"כ48

3,159 2,817 100%100%2,272 6,401סה"כ51

גליל כ משמעותו(

) בחוק הגליל

ל ל א הגלי ל

כ " סה

מוסדר)גליק סמןהלול של (

טי וט ה

11

ע"התבאישור תהליך

לרבות תוכנית לשינו יי י עו ד הקרקעע"תבאיתור קרקע לאזור לולים מ ושבי והגשת

תהליך לשי נויי יעו ד ה קרקע )גידו ל ל ול ים(מ חק לאות פתוח ה ל ח קלאות מי ו ח דת

)בכל מועצה ורשות מקומית( ועדה מקומית פתיחת התהליך בוועדה המקומית

איסוף החומרים והכנת התוכנית לשינויי הייעוד המחוזית על שינוי הייעודלועדה הועדה המקומית ממליצה

משרד הפנ ים– המחוזית לועדה פנייה מהנדס המחוז– מנהל הועדה

ל והירוקים" יש לבצע תיאום מקדים עם קק

-ל התי י ח סות' נקלצורך( שנה 49-ו ל חכ ירת הקרקע ל, שינוי מ עמ ד הקרקע לאזור גיד ול לו ל ים במנהל. 1

) אפשרות שיעבוד כבטוח הרה בכל בחינת האפשרות לק דם את הל י כי האי שורים לאזור גיד ול לו לים בצורה מה י. 2

הגופ ים ה סטטוטוריים )בהעדר תמיכת במועצ ות עם מיעו ט לול ים( ל מושבים עות"התבהכנה מ רוכזת של . 3,י וכ לו להצט רף לאזור גי ד ול משו תף ביישוב אחר, מועט של ל ולנים' ישובים בהם יש מס . 4

וכל לי ה ביצים ישונו בהתאם ו מ י מו ן ה תשתית לאזורי הגי ד ו ל בתיכנוןל "בדיק ה לשיתו ף ק ק. 5

הכנת תשתיות למגרשיםהכנת תשתיות למגרשים

הערכות המג ד ל ים

חלוקה לקבוצות גידול משותף

-פרצלציה על המגרשים פ ה קבוצות שהתגבשו "הקצאת המגרשים ע

טי וט ה

12

סקיצת אזור מתחם לולים

מ חס ן ביציםמרכזי

שער כניסה מגדלים

שער כניסה משווקים

תשתית נוספת כפוטנציאל לה רחבה עתידית של כל לול

מסוע לפינוי זבלב הכביש ההיקפי"ע

צינור תערובתב הכביש ההיקפי"ע

טי וט ה

13



ע " תבתהלי ך אי שור




טי וט ה

14

מהווה א ת אחד הפתר ון לסילוק הזבל מהלולים* ח"המטבמפעל

מתקן טיפול בוצות– ח"מטב*

טרם בוצע שילוב זבל עופות ל מפע ל , הנוכ חי בעמ ק ח פר עדיי ן בשלבי ניסו י ח"המ טבמפ על

)שד ה אילן ובאר טוביה, רמת הגו לן(בתוכנית עתיד יים ל ה קים שלוש ה מ פע לים נוספ ים בפריסה ארצית

קל י ט ת שפ כ י רפת ו ת– מטרת הקמת המפעלי ם הנ וספ י ם

)רמת מ ו צ ק ו ת ג ב ו הה י ו תר(י ש צ ו רך ב ש י ל ו ב ז ב ל ע ו פ ות , על מנת ל י צ ו ר תמה יל ז בל נכ ו ן

–י ה מפ על "נושאים לבחינ ה ע

עד י פ ו ת לז בל מט י ל ו ת עלפנ י ז בל פט ם ו ה ו ד י ם - סו ג ז ב ל הע ופ ו ת הנדרש

ממשק לה ו צ את הז בל מהל ול למ שא י ת

)רמת הרט י ב ו ת ( ש י טת הה ו בלה לפ י ס ו ג הז בל

תד יר ו ת הא יס ו ף

ארג ו ן ונ יה ו ל הא יס וף

הצטרפות לתוכנית תחי יב את המג ד ל ים שיצטרפו ל חו זה ארוך טווח

הי מ נעות מרגולצי ה ותקנו ת כובלות–אין ליצ ור מ ו דל של ח ובת פינוי פס ו לת למ פעל

מתקן טי פו ל בוצות חקל איות

זבל פרות

זבל עופות

קומפוסט

ח ום, חשמל, גז

)מלוחים(מים

מבנה ה מ פעל

יש לב חון פתרונות נוספים ל סי לוק ה ז ב ל ע דיין בש ל בי ניסוי ול א מובט חת היתכ נותו והר חבתו ח "ו ה מטב מא חר

יש לב חון פתרונות נוספים ל סי לוק ה ז ב ל ע דיין בש ל בי ניסוי ול א מובט חת היתכ נותו והר חבתו ח "ו ה מטב מא חר

טי וט ה

15

רווחת המטילה

משרד החקלאות–מ "שה: מקור

שיטות ממשק . סי ה בעולם ביצי מאכל ובשר עוף מש משים כ מק ור חיוני לאספ קת חלבו ן מ ן ה חי לאוכ לו

שיפרו את יעיל ות הייצ ור האינטנסיבי ו הוז יל ו באורח ניכר את , וטכנו לו גי ו ת מתקדמ ו ת שהתפתחו במשך שנים

עלו י ות היי צור כך שמוצרי הלו ל נמכרים בשווק ים במחיר שווה ל כל נפש

עקב פ עיל ותם הנמרצת של גופ ים בשנים האחרונות עלתה מו דע ו ת הציבור בעולם ה מ ערבי לנושא רווחת העו ף

העוס קים בצער בעלי ח יים ) הירוק ים(חברתיים

נושא זה על ה ביתר שאת וכ תוצאה מכ ך הותקנו תקנות המחי יבות את יצרני , במד ינות ה איחו ד האי רופאי בעיקר

דבר הכרוך בהשקעות , ברווחתן ביצי ה מאכ ל בשינוי שיטות ה ממ שק בגיד ול המט יל ות ושיכ ונן תו ך התחשבות

כס פי ות גבוה ות המ י י קרות באורח מש מע ותי את ייצור הביצים

תקנות כלשהן בייצור ביצי בארצות הברית נושא רווחת המט יל ה עו לה באורח מתון ביותר וטרם הותקנו, מאי דך

ל מרות הגי ד ול האינטנסיבי הנה וג שם המוזי ל מא ד את הוצאות הי י צור, ה מאכל

, ני וזו ל לאו כל ו סי ה מאי דךהפ רדוק ס בין דאגת היתר לרווחת ה מטי ל ה מ ח ד לבי ן ה צורך לספק מזו ן חי ו, לפ יכך

,שטח מח י ה ל מטי ל ה: כ ון כ גו ן יציב בפני שלו חת הה טלה אתגרים לא קלי ם להתמו ד ד ות עם גורמי מ משק ושי

..וכוהנשרה , קיטום המ קור, הכלובואיבזורעיצוב , גי ד ול בכל ו בים או רצפה

רקע

הנשרה קיטוםגידול בלולי ם מול רצפה שטח המחיה למטילה הרחבות

טי וט ה

16







טי וט ה

17

2,000 מספר המטילות

עלות למגדלהנכנס לל ו ל בגו דל (

) מטי ל ות6,000של

500,000 מ כסה

6,000

עלות לול) מ כס ות3-עלות ל(

1,500,000

מסגרת עלות ה תו כנית

:הערותהמועצה תפעל לביצוע תהליך מכרזי להוזל ת ההצ עות 1)ל גדול עלות למגד ל אינה כולל ת עלות בגין רכישת מכסות לאותם מגד לים שרוצים 2) למכסת הג ליל ב ש ל מעבר מכסות10%ובתוספת ש ל , מטילות6,000 השתתפות לפי לולים ב גודל ש ל 100% בהנחה ש ל 3)

מאזורים אחרים

מיליון4.5-כ

)3(עלות לגליל

מיליארד1.125-כ

מיליון6

עלות לשלוחהבניכוי הל ו לים (

) המ ו ס דרים

מיליארד1.5

₪ מליון 430 ₪ 570,000עלות השקעה ₪ 190,000 ₪ מליון 570

מימון המגדל–מתוך זה ₪ 114,000) מ ימ ו ן60%לפי (

מענק–מתוך זה ₪ 76,000) מענק40%לפי (

340,000 ₪

230,000 ₪

₪ מליון 255

₪ מליון 175

₪ מליון 340

₪ מליון 230

טי וט ה

18

עלות הקמ ת הלולים

עלו ת הקמ ת הלולי ם נ גזרה מהצעה שנ תקב לה מהחברה הטורקית

5%ריבית להיוון , 250 –מספר ביצים בשנ ה למטילה , לדו לר) ₪ ($4.4 שע ר –הנחות

ביאורים-נספח

גודל לול מטילות 8,046 6,144מספר מטילות

מכסות מוערך 34מס'77.3 77.9₪ ₪עלות הקמת לול למטילה 6.6 6.9₪ ₪עלות רצפת הבטון למטילה

מדפסת, + למטילה ( מחשב - עלויות נוספות להקמת הלול1.9 2.4₪ ₪מזגן חדר בקרה ועוד - פירוט בנספח) +תכנון תב"ע למטילה 6.3 7.1₪ ₪עלות תשתית

92 94₪ ₪סה"כ עלות למטילה

11.91- 12.21₪- ₪היוון לפי החזר הלוואות לתקופה של 10 שנים למטילה0.048 0.049₪ ₪סה"כ עלות מימון שנתית לביצה

40%40%שיעור מענק למגדלים0.019 0.020₪ ₪סה"כ תשלום המענק לביצה

0.029 0.029₪ ₪סה"כ עלות מימון שנתית לביצה למגדל

טי וט ה

19







טי וט ה

20

לוח זמנים מ שו ער לתוכנית

Q4 / 20062009-2010

גמר אישור התוכנית•31.12.06 – עד ל

מ אושרת ע "תב י א ושר א כ לו ס רק ב ל ו לים ב ע לי - 2011 לינואר 1 -הח ל מ מ אושרת ע "תב י א ושר א כ לו ס רק ב ל ו לים ב ע לי - 2011 לינואר 1 -הח ל מ

20072008

תכנונם, איתור אזורי הגי דו ל• ע"התב והעברת

תחילת ביצוע התשתיות•

התארגנות מגד לים לאזורי גי ד ול •

הק מת הל ול ים באזורי הג י ד ול •

טי וט ה

21

ית רונות

הקטנת הסיכונים ל התפשטות ה מח לו ת והיש א רותן לאו רך זמן ב אופן ) ג ב וההBio Securityל ול י ם עם רמת , אז ור ג י ד ו ל חד ג יל י(מש מ עותי

הפ חתת מספר ההש מ ד ות וה ה סגרים מזע ור הנזקים–התמ ו ד דות טובה יותר עם אירועים כד וג מת שפעת העו פות

התמודדות מול הפצת מ חלות

בי צים טריו ת ובריאו ת יותר-אספקת ביצים בא יכות טובה יותר ל צרכן אחסנה –) איסו ף י ו מי ולא כ ל שלושה י מ ים(הקטנת זמן שהות הביצה בלו ל

בטמפרטורה מבו קרת והגעת הביצים לצרכן במשך זמן קצר יותרהפ חתת כמ ות הביצים המ לו כל כות

איכות הביצה

ניצולת מ זון טוב ה יותר והקטנת ע לויו ת ייצור א חרות יאפ שרו ב עתיד הורדה ב מחי ר ה בי צה

התייעלות בייצורהביצה

טיפול מו סדר ) 'וכופגיעה ב מי תהו ם (פתרונות ל זיהו מים סביבתיים בהוצאת זב ל העופ ות וסי לוק פגרים

איכות הסביבה

תאפשר התפתחות התיירות , הוצאת ה לו ל ים מתוך מתחם המגוריםבישובי ה גליל ו בא זורים נוס פים

תיירות

טי וט ה

22

נספחיםנספחים

טי וט ה

23

תוך התאמה , להמליץ על דרכים לשינוי מהותי בשלוחת ההטלה, התכנוני, הארגוני, הווטרינרי, בהיבט הצרכ ני, למגמות החדשות

הכלכלי ורווחות העוף תוך ש מירה על המגדלים

מטרת גיבוש ועדת ההיגוי

ריכוזם -ותר לצרכןשדרוג מתוך מגמה למ ודרניזציה של הלולים ושיווק ביצים ב איכות טובה יופתרונות לאיכות סביבה , ייעול היצור, החלת לול חד גילי, שינוי בתנאי הגידול, מחוץ לישוב)... ריחות, הוצאת הזבל(טובה יותר

מטרות משנה

ו נ ושאים

להתיי ח סו ת

בהכ נ ת

תו כ נ י ת השדרוג

מ ולצמצם דרסטית " ק0.3 יש להחיל גידול חד גילי וחד שלוחתי ברדיוס -מההיבט הווטרינרי את גילאי ה לה קות במושב

, ) שנים15-לפחות ל( תנאי מרכזי לשמירה ע ל השלוחה הוא שמירה ע ל התכנון לטווח ארוך שנים10 ה קיימת והחזר הון במשך המכסי תשמירת ההגנה

- המינימליתבחינת שאל ת גודל היחידה שיזכה את בעליו בהשתתפות בהשקעה מינימליאל א גודל , מוצע ל א ל קבוע גודל לול

מטילות5,000-8,000 המוצע הוא המינימלי הגודל אם ז את יינתנו מענקים , ל אזור הגידוללהכ נס לולים קטנים מ המינימום יוכלו

דיפרנציאלים לפי גודל הלול מתן פתרונות נאותים לאיכות ביצה מול כדאי ות כלכלית

בחינת סוגיית ההנשרה בהיבט הווטרינרי והכלכלישמירה על קו היצור בקו ה עימות תוך חיזוק האוכלוסייה בפריפריה

בחינת המגמות באירופה ומניעת ה פצת מחלות והשפעתן ע ל ישראלמשרדי : תוך כוונה לשתף א ת כל המ ערכת בהוצאות, תמחור העלות יעשה בסוף התהליך

מ שווקים והחקל אים , ממשלהכדי שיוכלו , יש להכניס מרכיבים בתוכנית על מנת לעודד את החקל אי ם לשפר א ת הלולים

י מתן מ ענקים "לע מוד בתחרות עתידית ע

טי וט ה

24

הרחבה ובאורי ם לע לויות הצעה טורקית


עלות הקמת לול (ללא רצפת בטון)גודל לול מטילות

8,046 6,144מספר מטילות$14.7$14.6עלות הקמת לול למטילה ב-$

64.4 64.9₪ ₪עלות הקמת לול למטילה ב-₪ 77.3 77.9₪ ₪תוספת 20% להוצאות בלתי צפויות

77.3 77.9₪ ₪עלות הקמת הלול למטילה

עלות רצפת בטוןגודל לול מטילות

8,046 6,144מספר מטילות 100₪ 100₪עלות בטון למ"ר

7X45.57X57.5גודל הלול במטרים318.5402.5מ"ר - מבנה מתועש

103127תוספת מטר מסגרת חיצונית - במטרים421.5529.5סה"כ מטר בטון ללול6.6 6.9₪ ₪עלות רצפת הבטון

טי וט ה

25

) המ שך (הרחבה ובאורי ם לע לויות הצעה טורקית


עלויות נוספות להקמת הלולגודל לול מטילות

8,046 6,144מספר מטילות 5,000₪ 5,000₪מחשב PC + מודם + מדפסת

3,000₪ 3,000₪מזגן לחדר בקרה 2,000₪ 2,000₪קומפרסור + נק' לחץ אוויר

5,000₪ 5,000₪גנרטור חירום 1.86₪ 2.44₪עלויות נוספות להקמת הלול למטילה

עלות תשתית + תוכניות תב"עגודל לול מטילות

8,046 6,144מספר מטילות7X45.57X57.5גודל הלול במטרים

318.5402.5מ"ר - מבנה מתועש (כולל המחסן) 19,990 19,290יחס ראשוני - מטילות לדונם

יחס שטח נדרש לשטח המבנה (דרכי 2.5 2.5גישה, מחסן, חדר קירור, משרפה וכו')

7,996 7,716מס' מטילות מתוקנן לדונם 50,000₪ 50,000₪עלות תשתית

5,000₪ 5,000₪עלות תוכנית + פרוייקטור לדונם 6.25₪ 7.13₪עלות תשתית + תוכניות תב"ע למטילה

טי וט ה

26

אגרוטופ הצע ת –עלות הקמ ת הלולים

)2-3r4t( סול ל ות 2-3 קומ ות ו 4 - במ ן' ביגדצ הק מת לו ל מטי ל ות עבור סול לות הל ו ל יכ ל ול מערכת אקל ים בשיטת האוורור המשו לב

מערכות איס ו ף , טי פניותמערכת מים בקווי , מערכות האבסה ו חל וק ת מזון לתאים, במבנה ישולבו מערכ ת הזנהביצים וטיפ ול בה וצאת הזבל אל מ חו ץ ל לו ל

–) Bio security(לשמירת רמת מ משק גבוהה , ה מבנים יה יו מבנים סגורים בעלי מיקרו אקלים נפרד מ הסביבה או שפעת העופ ו תהני וק סללה גנה בפני מח ל ות ד וג מת

ותאפשר הרחבה עתיד יתמ ו ד ולרי תהבניה תהי ה מ גד ל יםאופצי ה ל ה וס פת מח ס ן ביצים מרכזי שירכז וי מ יי ן את הביצים עבור כלל ה

:התיי ח סות לתת סעיפ ים הבאים, ראשי פרקים להצעהתעל ה למס וע הז בל ו בס יס י ם למתקנ י ם , רצפת ב ט ו ן , ק ורת רפד, יס ו ד ו ת –עב ו ד ו ת בני ה

,ב ד ו ד, ש י פ ו ע, ג ג ו ת קרה, מרי ש י ם, גמל ונ י ם, שע ר י ם ו ד לת ו ת, אג ד י ם, ג ו דל המבנה מ ול כמ ו ת המט יל ו ת– מבנה מגדל מ י ם ו מכל י מ י ם , הארק ה יס ו ד ו ת, א ב י ז ר י ם, ק יר ו ת א ורך, ה צל לה, ר ו כ ב י ם,סו גר י ג ל י ם, רשת

מערכ ו ת א ו ו ר ו ר ו צ ינ ו ן פ ינ ו י ז בל ו א חר , וש ת יההאבסה , תאורה, ב קר ה, גמר הארקת י ס וד ו ת, ש קע י ם, א ו ו ר ור, ל ו ח ו ת– מערכת חשמל

א י ס וף הב י צ י ם וה ו צ א ת ז ב ל, האבסה, שת י המערכ ו ת , סול ל ו ת ו תא י ם– צ י ו ד ממ ו כ ן ...מערכת מ י ם , מערכת התזה, מכל י ת ער ו בת– צ י ו ד מהארץ

אגרוטופ עלו ת הקמ ת הלולי ם נ גזרה מהצעה שנ תקב לה מחברת

טי וט ה

27




גודל לול מטילות 8,192 5,120מספר מטילות

מכסות מוערך 2.54מס'119.2 156.6₪ ₪עלות הקמת לול למטילה

+ למטילה (מחשב - עלויות נוספות להקמת הלול1.8 2.9₪ ₪מדפסת, מזגן חדר בקרה ועוד - פירוט בנספח)

+תכנון תב"ע למטילה 4.4 5.3₪ ₪עלות תשתית125 165₪ ₪סה"כ עלות למטילה

16.25- 21.35₪- ₪היוון לפי החזר הלוואות לתקופה של 10 שנים למטילה0.065 0.085₪ ₪סה"כ עלות מימון שנתית לביצה

40%40%שיעור מענק למגדלים0.026 0.034₪ ₪סה"כ תשלום המענק לביצה

0.039 0.051₪ ₪סה"כ עלות מימון שנתית לביצה למגדל

טי וט ה

28




תוכניות תב"ע + עלות תשתיתגודל לול מטילות

8,192 5,120מספר מטילות198288מ"ר - מבנה מתועש (כולל המחסן)

6X336X48גודל הלול במטרים 28,444 25,859יחס ראשוני - מטילות לדונם

חדר קירור, מחסן, (דרכי גישה, יחס שטח נדרש לשטח המבנה 2.5 2.5משרפה וכו')

מטילות מתוקנן לדונם 11,378 10,343מס' 50,000₪ 50,000₪עלות תשתית

פרוייקטור לדונם + 5,000₪ 5,000₪עלות תוכניתתוכניות תב"ע למטילה + 4.39₪ 5.32₪עלות תשתית

טי וט ה

29

הרחבות רווח המטילה

טי לות שטח המ ח יה ל מטי לה מה וו ה ג ורם כלכ לי מ שמעותי בהשקע ה ובניצול ל ו ל ה מ

צפיפ ות גבוהה ל מ ד י ה מ שפיע ה על הוז לת , ר למטי ל ה" סמ360שטח ה מ חי ה בסול ל ה עו מ ד על , בארצות הבריתשיפור (ר ל מטי לה " סמ450בישראל ובאירופה שטח ה מח י ה בסו לל ה עו מ ד על , לעו מת זאת, עלות ייצו ר הביצה

ח הל ו לים ה מ ו דרניים המתוכננים ו אלו הנבנים כיום י מ שיכו בסטנ דרט של שט). ב" ברווחת העו ף לעו מת ארה מחי ה זה

ר " סמ 750- להעל ו ת את שטח ה מ חי ה ל 2012 היצרנים עד שנת י חו יי בו על פי הת קנות האירופאי ות הח דשות ד רישות אלה י יקרו באורח ניכר . צ פורנייםאמבטיי ת חול ו מק ו ם לשיו ף , ד פי ל ינ ה, בתא הטלה: ולאבזר את הכלוב

את עלות ייצ ור הביצה

שטח המחיה למטילה בתא ועיצובו

ב מגמ ה זו "בישראל ובארה. Free Range, אורגני: באירופה קי ימת מג מ ה עו לה של גי ד ול מטי ל ות על הרצפה

מוגבלת מא ד ועי קר הגי ד ו ל בתאי סול לו ת עקב היג יינ ה ואיכ ו ת הביצה

גידול מטילות בכלובים או רצפה


טי וט ה

30

) המשך (הרחבות רווח המטילה

אולם גורם להכ בדה מאי ד ך, דקיטום ה מ קור מגן על המט יל ה בפני תמותה מני קור ה ד ד י ו משי כת נוצות מ ח

ח " הל יך זה מ הו ו ה עי ל ה ל התנגד ו תם של אנשי צער בע

שקוטמוי יצור במטיל ות נערך בימים אלו מ חקר מק י ף בתנאי המ משק המ קובל ים בארץ לבחינת מ ד ד י ה, לפי כך

לעו מת הק יטום ה סטנדרטי הנה ו ג בשלוח ה , )ללא עק ה( באמצעות לייזר במד גרה בגיל יום בלבד

קיטום

ה ו כן בי י צור ביצה גד ול ה המבו קשת הל יך ההנשרה במטי לות קל ות מ הו ו ה כל י כל כ לי יע י ל בהוזלת חי דוש ה ל ה ק

בשוק הי שראלי

אולם , ב באמצעות צום הו כח ה כ י עיל ה ביותר מבחינה כל כ לית" שיטת ההנשרה המ יו שמת כיום בישראל ובארה

" ה ירוקים" מטבע הדברים שיטה זו מע ו ררת התנגד ות בקרב

מתו צאות ראשוניות . וי ד י ד ותיות לעו ף בימים אלו מסתי ים ח לק ו הראשון של מ חקר הבוח ן שיטות הנשרה ח לו פי ות

ביטול ה הנ שרה כנהוג באירופה י יקר אף יותר את עלויו ת . עולה ששיטות אלה תייקרנה את עלות ייצור הביצה

הייצור

הנשרה


טי וט ה

31

תקנו ת רישוי עסקי ם 1981 – א"התש מ, תנאים לרישוי משקי עופות ולולים

טי וט ה

32

) המשך (תקנו ת רישוי עסקי ם 1981 – א"התש מ, תנאים לרישוי משקי עופות ולולים

טי וט ה

33


טי וט ה

34


טי וט ה

35


טי וט ה

36


טי וט ה

37


לא רל וונ טי -

טי וט ה

38


Documents

נספח 1 - משרד החקלאות · העיגמ םיציבה תיישעתמ 98% יכ אצמנ 1991 תנשב ב"הראב ךרענש רקסב .הינרופילקב תרסואש 4.11.2008-ב