אימונולוגיה 12

רפואה מערבית נושא מבחן 10 הכנה למבחנים ארציים באימונולוגיה שם מבחן

גורם זר המעורר את המערכת החיסונית1נקרא:

נוגדן.א

אנטיגן.ב

תגובה הומוראלית.ג

תגובה תאית.ד

מהו חיסון סביל?2

חשיפת הגוף לחיידק מוחלש או מומת.א

העברת הנוגדנים לגוף המתחסן.ב

מתן טיפול אנטיביוטי מונע.ג

א´ + ג´ נכונים.ד

כיצד נוצר מנגנון אוטואימוני3בגוף?

תאי גוף תקינים יכולים להופיע במקום לא שגרתי בגוף ולעורר תגובה כזו.א

ב תאי גוף תקינים יכולים לעבור שינוי בעקבות וירוס או תרופה ולהיות מסומנים

כזרים

ג המערכת החיסונית מזהה גוף זר שדומה לתאים תקינים ובאותה הזדמנות תוקפת

גם את התאים הבריאים.

כל האפשרויות לעיל באות בחשבון.ד

איזה נוגדן קשור לתגובה4ראשונית?

IgMא

IgGב

IgEג

IgDד

איזה נוגדן קשור לתגובה5שניונית?

IgMא

IgGב

IgEג

IgDד

איזה נוגדן קשור לתגובה6אלרגית?

IgMא

IgGב

IgEג

IgAד

איזה נוגדן קשור להגנה במערכת העיכול7והנשימה?

IgMא

IgGב

IgEג

IgAד

מה גורם לשחרור ברדיקינין8והיסטמין?

הפעלת תאי מסט על ידי המשלים.א

.IgEקשירת תאי מסט לאלרגן בתווך ב

לתאי מסט וגירויו על ידי האלרגן.Fabקשירת ג

פעילות חשמלית עצבית המגיעה לסינפסה.ד

מהן בדיקות סרולוגיות?9

מדידת רמת האלקטרוליטים בסרום.א

מדידת רמת הנוגדנים בסרום.ב

מדידת מספר החיידקים בסרום.ג

מדידת מספר הוירוסים בסרום.ד

נוגדנים בגוף? איזה תא מייצר10

Tתאי א

B וגם תאי Tגם תאי ב

Bתאי ג

ובאזופילים.B , תאי Tתאי ד

?Tמאפיין פגיעה בתאי אינו מה11

זיהום ויראלי קשהא

זיהום חיידקי קשהב

GVHג

קנדידיאזיסד

?IgAמה תהיה הבעיה העיקרית בחסר סלקטיבי של 12

זיהומים פיוגניםא

פגיעה ויראלית וקנדידיאזיסב

זיהומים במערכת הנשימה והעיכולג

פגיעה בתפקוד התימוסד

מהו אלרגן?13

בד"כ, מולקולת חלבון גדולה המעוררת ריגוש של המערכת החיסונית.א

בד"כ, מולקולת חלבון בינונית המעוררת ריגוש של המערכת החיסונית.ב

בד"כ, מולקולת חלבון קטנה המעוררת ריגוש של המערכת החיסונית.ג

יכול להיות חלבון או חומר אחר מכל גודל.ד

מה מאפיין תגובה אלרגית?14

לכל תגובה אלרגית יש אלרגן ספציפי, אך לא תמיד הוא מזוההא

דגימת הדם מצביעה על רמות גבוהות של נויטרופיליםב

מהווה מדד לאלרגיה בחשיפה שניוניתIgGרמת ה ג

הבדיקה האמינה ביותר לאלרגיה היא בדיקת דםד

עונתי?Allergic Rhinitis מה גורם ל 15

פריחת עשב , דשא, שחת או חצירא

פריחת עצים ובעיקר עצי זיתב

נבגי עובשג

כל הנ"לד

מה מאפיין תגובה אנפילקטית?16

תגובה סוערת של עליה בלחץ דם ובצקת בעת החשיפה הראשונית לאלרגןא

IgEתגובה סוערת על רקע שחרור היסטמין במנגנון של תצמיד-אלרגן ב

ג תגובה העלולה להוביל לשוק היפוולמי עקב אספקת דם לקויה לרקמות חיוניות

בגוף

ד תגובה הניתנת לטיפול על ידי דה-סנסיטיזציה אם מטפלים בה לפני הופעת

הסימנים

מהי אטופיה?17

מבנה חריג של תאים זרים )אנטיגנים(.א

מבנה חריג של תאים של הגוף.ב

אלרגיה על רקע תורשתי.ג

אלרגיה של העור.ד

מה יכול לדכא את המערכת החיסונית )אבחנה מבדלת18לאיידס(?

נויטרופילים או לימפוציטים לא תקינים, או ייצור לא תקין של נוגדניםא

סוגי סרטן שונים )כמו לאוקמיה, הודצ´קין או מיאלומה(ב

סוכרת או מחלת קושינגג

כל הנ"לד

הם:HIVהתאים שנחשפו בעיקר לנזק מוירוס ה 19

.T suppressorsתאי א

.T helpers 4תאי ב

.Bתאי ג

כמעט כל תאי המערכת החיסונית נפגעים מהוירוס.ד

משלב הנשאות לשלב המחלה, הואHIVהשלב בו עובר נשא ה 20בד"כ:

א תאים800-1300 לרמות של CD4 מסוג T Helpersהשלב בו יורדת רמת תאי

למיקרוליטר.

ב תאים200-800 לרמות של CD4 מסוג T Helpersהשלב בו יורדת רמת תאי


ג תאים200 מתחת לרמות של CD4 מסוג T Helpersהשלב בו יורדת רמת תאי


השלב בו מופיעים סימני המחלה.ד

הוא מסוג:HIVוירוס ה 21

וירוס הרטרווירוס.א

וירוס הרינווירוס.ב

שחפת.ג

אף לא אחד מהנ"ל.ד

מאדם אחד לשני?HIVגורם להעברת הוירוס אינו מה22

יחסי מין לא מוגנים.א

מין אוראלי.ב

נשיקות צרפתיות.ג

מהאם לתינוק בזמן ההנקה.ד

מהם הסימנים הראשונים אצל נדבקים מוירוס23האיידס?

קשריות לימפה מוגדלות, חום לסירוגין ואיבוד משקלא

עייפות ואנמיהב

שלשולים חוזרים, פטרת הפהג

כל הסימנים לעילד

טיפול המונע התפתחות הוירוסים בטרם התרבותם הוא24טיפול?

פליאטיבי.א

פרופילקטי.ב

דפנסיבי.ג

אובליגטורי.ד

מהו זיהום אופורטוניסטי?25

קנדידה וגידולים סרטנייםא

כל זיהום שאינו גורם למחלות אצל בריאים אך פוגע בחולים עם כשל חיסוניב

זיהומים הפוגעים במוחג

דלקת ריאות וטוקסופלזמהד

שלפוחיות או שכבה לבנה על הלשון והחיך יכולה לכוון לזיהום26של?

קלמידיה.א

קנדידה.ב

קריפטוקוקוס.ג

קריפטוספורידיום.ד

27Chlamidia:זה

חיידק.א

וירוס.ב

טפיל.ג

פטרייה.ד

?CMVמהו 28

חיידק.א

וירוס.ב

פטרייה.ג

פרזיט.ד

יכולה להיות:CMVדרך ההדבקה של 29

בהדבקה מינית.א

דרך נשיקות.ב

איברים מושתלים.ג

הכל נכון.ד

באנשים עם מערכת חיסונית בריאה תגרום בד"כCMVהדבקת 30להופעת:

מונונוקלאוזיס.א

פצעי הרפס.ב

דלקת ריאות וזיהום מוחי.ג

לשום דבר.ד

ממה ניתן להדבק במחלות מין?31

רק דרך מגע מיני או עירויי דםא

תשובה א´ ובנוסף גם ציוד רפואי או מחטים מזוהמותב

תשובה א´ + ב´ ובנוסף גם נשיקות או מגע גופני קרובג

תשובה א´ + ב´ + ג´ ובנוסף, לפעמים גם מקורות מים ומזוןד

איזה סוג הרפס אופייני למדוכאי מערכת חיסונית )כמו חולי32איידס(?

הרפס לביאלי.א

הרפס זוסטר.ב

הרפס גניטלי.ג

כל הנ"ל.ד

?HSV-2מהו משך הדגירה של 33

ימים אחרי ההידבקות1-2א

ימים אחרי ההידבקות4-7ב

חודשים אחרי ההידבקות1-2ג

חודשים אחרי ההידבקות6-12ד

מהו הטיפול המתאים להרפס?34

אנטיביוטיקה.א

אציקלוויר.ב

.AZTג

צריבת המקום.ד

?HPVמהי צורת ההתבטאות של ה 35

יבלות.א

פגיעה מוחית.ב

שלשולים.ג

פגיעה בעיניים.ד

?Kaposi’s sarcoma מה נראה אצל חולים עם 36

כתמים בצבע ארגמן סגול על העור.א

עור יבש מקומט וחסר ברק.ב

אדם משתעל ומתכווץ מכאבים.ג

לא נראה כלום.ד

37PCP:היא

דלקת ריאות האופיינית לחולי איידס.א

סרטן עור האופייני לזקנים מאוד ולחולי איידס.ב

תרופה אנטי ויראלית להרפס.ג

.HPVשיטת בדיקה לגילוי ד

איזה חיידק גורם לעגבת )סיפיליס(?38

החיידק טרפונמה פאלידוםא

החיידק ניסריה גונוריאהב

החיידק המופילוס דוקרייג

האורגניזם טריכומונאס וגינאליסד

מה נכון לגבי העגבת?39

א זוהי מחלה שהייתה שכיחה מאוד עד מלחמת העולם השנייה אך עתה היא

במגמת חזרה ועלייה

יחסי מין מוגנים בקונדום מהווים הגנה טובה כנגד המחלה הזוב

הסיכוי לחלות במחלה זו פעמיים קטן ביותרג

א + ב נכוניםד

מה מאפיין את השלב הראשוני של מחלת העגבת?40

שבועות אחרי ההדבקה )לרוב תוך חודש(.1-13מופיע א

מתבטא ככיבים מכאיבים בפין או בפות, אך יכול להופיע גם בפי הטבעת ובפה.ב

שפשוף הכיב עלול לפצוע ולהוביל לדימום קל. הכיב חולף תוך עשרה ימים.ג

ד מספר שבועות לאחר ההידבקות מופיעה פריעה עורית הנמשכת מספר ימים עד

חודש.

מה נכון לגבי השלב השניוני בעגבת?41

שלב זה מתחיל רק לאחר שהכיב נעלם לחלוטיןא

בנוסף לפריחות עלולות להופיע כיבים נוספים בחלל הפה ונפיחות בדרכי הלימפהב

רוב החולים סובלים גם מדלקות עיניים ודלקות פרקים.ג

רוב החולים מפתחים בשלב זה נזק מוחיד

מה נכון לגבי השלב השלישוני בעגבת?42

זהו שלב החביון בו המחלה נכנסת לרמיסה )נסיגה(.א

זהו השלב המדבק ביותר.ב

זהו השלב העלול לתת פגיעה בעצמות, בכלי הדם או במערכת העצבים.ג

זהו השלב בו רוב החולים מגיעים לפגיעה נוירולוגית ואי שפיות.ד

אילו טיפולים מקובלים בעגבת?43

מניעהא

פניצילין בזריקה חד פעמיתב

שבועות2-4דוקסילין או טטראצליקלין בגלולות למשך ג

כל הנ"לד

Neisseriaמתי מופיעים הסימנים הראשונים בגברים של הידבקות ל 44gonorrhoeae?

ימים לאחר ההידבקות2-7א

כחודש לאחר ההידבקותב

ג הסימנים מתפתחים בשלושה שלבים כאשר בשלב השלישוני מתרחשת עיקר

קריסת המערכות

לאחר שנים רבותד

מאפיינים את השלב הראשון של אינם אילו סימנים45גונוריאה?

בזכר סימנים של כאב, הפרשת מוגלה מהפין ודחיפות להשתין.א

ב באישה דחיפות ותכיפות במתן שתן, כאבים בהשתנה, הפרשה נרתיקית ורגישות

ביחסי מין.

ג באנשים המקיימים מין אנאלי כאבים, אודם ורגישות בפי הטבעת, לעתים צואה

רירית, ריר בתוך החלחולת.

ד באנשים המקיימים מין אוראלי כיבים אדומים מפרישים, בלוטות לימפה נפוחות

וקשיי בליעה.

נכון לגבי טיפול ואבחנה של זיבה? אינו מה46

א אבחנה טובה יכולה להתבצע בהסתכלות פשוטה על דגימת הפרשה דרך

מיקרוסקופ

ב אצל נשים האבחנה המיקרוסקופית פחות יעילה ויש לשלוח לבדיקות דם לאיתור

נוגדנים

ג הטיפול האנטיביוטי כולל רוצפין בזריקה או דוקסילין או טטראציקלין בגלולות

למשך שבוע

בדומה לעגבת, הטיפול הוא חד פעמי וההצלחה כמעט אבסולוטיתד

47TB:הוא

סוג של דלקת ריאות.א

שחפת.ב

סוג של סרטן עור.ג

סוג של יבלות באברי המין.ד

כיצד מועברת השחפת?48

בשירה.א

בעיטוש.ב

בצעקות.ג

הכל נכון.ד

מהם סימני מחלת השחפת?49

שיעול ליחתי צהוב, לעתים מוכתם בדםא

חום נמוך והזעות לילהב

תפליט פלאורליג

כל התשובות לעיל נכונותד

שם הבדיקה לשחפת נקרא:50

סרולוגית.א

מנטו.ב

פאפ.ג

אולטרה סאונד.ד

51 intermittent fever?מאפיין בעיקר מצבים של

מלריהא

furunculosisב

FUOג

H1N1 fluד

גורם לעליית חום הגוף? אינו מה52

סרטן או תגובה אלרגיתא

הפרעה הורמונליתב

מחלה אוטואימוניתג

נזק לקליפת המוחד



נוגדן.א

אנטיגן.ב











כזרים





IgMא

IgGב

IgEג

IgDד


IgMא

IgGב

IgEג

IgDד


IgMא

IgGב

IgEג

IgAד


IgMא

IgGב

IgEג

IgAד












Tתאי א


Bתאי ג





GVHג




















נבגי עובשג

כל הנ"לד





בגוף


הסימנים










כל הנ"לד




.Bתאי ג













שחפת.ג













פליאטיבי.א


דפנסיבי.ג








קלמידיה.א

קנדידה.ב



27Chlamidia:זה

חיידק.א

וירוס.ב

טפיל.ג

פטרייה.ד

?CMVמהו 28

חיידק.א

וירוס.ב

פטרייה.ג

פרזיט.ד





הכל נכון.ד





לשום דבר.ד










כל הנ"ל.ד









.AZTג



יבלות.א


שלשולים.ג







37PCP:היא





















חודש.












מניעהא



כל הנ"לד










ביחסי מין.







מיקרוסקופ


נוגדנים


למשך שבוע


47TB:הוא


שחפת.ב




בשירה.א

בעיטוש.ב

בצעקות.ג

הכל נכון.ד







סרולוגית.א

מנטו.ב

פאפ.ג



מלריהא

furunculosisב

FUOג

H1N1 fluד








נוגדן.א

אנטיגן.ב











כזרים





IgMא

IgGב

IgEג

IgDד


IgMא

IgGב

IgEג

IgDד


IgMא

IgGב

IgEג

IgAד


IgMא

IgGב

IgEג

IgAד












Tתאי א


Bתאי ג





GVHג




















נבגי עובשג

כל הנ"לד





בגוף


הסימנים










כל הנ"לד




.Bתאי ג













שחפת.ג













פליאטיבי.א


דפנסיבי.ג








קלמידיה.א

קנדידה.ב



27Chlamidia:זה

חיידק.א

וירוס.ב

טפיל.ג

פטרייה.ד

?CMVמהו 28

חיידק.א

וירוס.ב

פטרייה.ג

פרזיט.ד





הכל נכון.ד





לשום דבר.ד










כל הנ"ל.ד









.AZTג



יבלות.א


שלשולים.ג







37PCP:היא





















חודש.












מניעהא



כל הנ"לד










ביחסי מין.







מיקרוסקופ


נוגדנים


למשך שבוע


47TB:הוא


שחפת.ב




בשירה.א

בעיטוש.ב

בצעקות.ג

הכל נכון.ד







סרולוגית.א

מנטו.ב

פאפ.ג



מלריהא

furunculosisב

FUOג

H1N1 fluד






10 הכנה למבחנים ארציים באימונולוגיה תוצאות מבחן:רפואה מערבית בנושא

גורם זר המעורר את המערכת החיסונית נקרא:1

נוגדן.א

אנטיגן.ב



תשובה מורחבת:

אנטיגן - כל גורם זר המעורר את המערכת החיסונית )גם אם אינו מוביל .Agלמחלה(. =

. הגורם המצמית המופיע בסרום לאחר חשיפה) Ab )anti bodyנוגדן = לאנטיגן.







בחיסון פעיל )אקטיבי( אנו חושפים את הגוף לאנטיגן מוחלש והגוף מייצר נוגדנים נגדו ומפתח בהמשך זיכרון חיסוני. בחיסון סביל )פסיבי( אנו נותנים

לגוף את הנוגדנים הנחוצים לו כדי להיאבק באנטיגן הפולש. פעולה זו הגיונית בעיקר כאשר הגוף נחשף כבר לאנטיגן )למשל ארס נחש( ואין לנו זמן לחכות

עד שיתחיל לפתח נוגדנים משלו.

כיצד נוצר מנגנון אוטואימוני בגוף?3


http://www.tmurot.org.il/exam/index.asp

http://www.tmurot.org.il/exam/ExamNameList.asp?SubjectID=5

ב תאי גוף תקינים יכולים לעבור שינוי בעקבות וירוס או תרופה ולהיות

מסומנים כזרים

ג המערכת החיסונית מזהה גוף זר שדומה לתאים תקינים ובאותה הזדמנות

תוקפת גם את התאים הבריאים.



קיימים מנגנונים רבים בהם מערכת החיסון של הגוף עלולה להתעורר כנגד עצמו. אפשרות אחת היא שחומר כמו נוזל העין או זרע, שמוגבל בד"כ לאזור

מסוים בגוף, יחדור למחזור הדם, בעקבות טראומה, ויעורר מנגנוני חיסון שלא מכירים אותו. אפשרות אחרת היא שתאי גוף נחשפו לווירוס או תרופה או

קרינה ששינו חלק ממעטפת הפנים שלו ויצרו תגובה הדומה לתגובה נגד גוף זר. מצב ידוע אחר הוא זיהוי אנטיגן )למשל סטרפטוקוקוס התוקף את הגרון(

שדומה במעטפת הפנים שלו לתאי גוף שונים, ואז המערכת החיסונית מגיבה בהסתערות גם על תאי הגוף הבריאים. תגובה זו יכולה להתבטא בנזק

למפרקים, מסתמי לב, כליות ועוד. לפעמים גם המערכת החיסונית "משתוללת". תאים לימפוציטים סרטניים,

למשל, עלולים לייצר נוגדנים לא תקינים שתוקפים תאי דם אדומים ומקצרים את חייהם.

במקרים אילו הגוף מגיב כמו במצב דלקתי. לעתים יש חום ולעתים גם נזק לאיברים המותקפים. אילו יכולים להיות רקמות חיבור, סחוס, שריר, מפרק, אך

גם ריאות, לב או מוח.

איזה נוגדן קשור לתגובה ראשונית?4

IgMא

IgGב

IgEג

IgDד


IgM אין צורך לזכור את המשקלים900,000 בעל משקל מולקולרי( מסך6%המולקולרים והאחוזים אבל חשוב לזכור שהוא הגדול בנוגדנים( . כ

בשביל מיידי(. הוא גורם משקיעMהנוגדנים. הוא אחראי לתגובה ראשונית )ומצמית. פועל כרצפטור לאנטיגן ומפעיל משלים.

קיימת חלוקת תפקידים בין סוגי הנוגדנים. לכל אנטיגן שני אתרי קשירה. לIgM אתרי קשירה. לכן מפגש עם10 חמש יחידות בסיסיות של נוגדן ולכן מכיל

אנטיגנים מתאימים יוליד משקעים גדולים הנוטים לשקוע.

איזה נוגדן קשור לתגובה שניונית?5

IgMא

IgGב

IgEג

IgDד


IgM מכלל הנוגדנים. )80% התופסת 150,000 יש משקל מולקולרי של IgGל (. תפקיד הנוגדן להגיב שניונית. הואIgGהיא מולקולה גדולה מאוד יחסית ל

פעיל נגד חיידקים וטוקסינים. מפעיל משלים, נקשר לפגוציטים, עובר דרךהשלייה.

איזה נוגדן קשור לתגובה אלרגית?6

IgMא

IgGב

IgEג

IgAד


IgE מכלל הנוגדנים1% התופס כ 200,000 הוא חלבון בעל משקל מולקולרי בגוף. לאנשים עם נטייה אלרגית או חשיפה לפרזיטים אחוז זה יהיה גבוה יותר.

נוגדן זה מתווך בין תאי מסט לאנטיגן = אלרגן וגורם לתא המסט להתפוצץולהפריש היסטמין וברדיקינין הגורמים לתופעות האלרגיות המעצבנות.

איזה נוגדן קשור להגנה במערכת העיכול והנשימה?7

IgMא

IgGב

IgEג

IgAד


IgA מכלל13% קילודלטון ותופס 160,000 הוא נוגדן עם משקל מולקולרי הנוגדנים. נפוץ בדמעות, חלב, רוק, הפרשות מערכת העיכול והנשימה ומשמש

קו הגנה ראשון נגד מזהמים.

מה גורם לשחרור ברדיקינין והיסטמין?8






. אצלIgE של נוגדנים מסוג Fcתאי מסט מכילים על פניהם רצפטורים לחלק לתאיFcהאלרגיים ריכוז הנוגדנים האלה גבוה. הנוגדנים נקשרים בתווך הזרוע

מסט וקשירתו גורמת לשחרור החומרים הפעילים האגורים בהם ומשם סדרתהתגובות המובילה לראקציית האלרגיה.







בדיקה סרולוגית היא בדיקה הנעזרת בנוגדנים מסומנים כדי להעריך רמה או ריכוז של חיידקים, וירוסים או נוגדנים אחרים בדם.


Tתאי א


Bתאי ג



Bone marrow אחראיים על ייצור נוגדנים בגוף. )בורסה בעופות ו Bתאי מעין אנטנות המעבירות אותות מבחוץ פנימה. ברגע שישBבאדם(. על תאי

מפגש בין התא לאנטיגן הוא מתחיל להתחלק מספר פעמים ובסוף מתקבל מספר רב של תאים - תאי פלזמה. תפקידם לעסוק בדבר אחד בלבד: לייצר

נוגדנים ייחודיים לאנטיגן המגרה.




GVHג



- מאופיינת ב:Tפגיעה בתאי * זיהום סיסטמי קשה בעקבות מחלה וירלית, אפילו קלה, או לאחר חיסון

בוירוס חי.* קנדידיאזיס )פטרת( ממושכת.

*GVH( לאחר עירוי דם Graft Versus Host.)שתל נגד המאכסן = *Intrauterine GVHכלומר, תוך רחמי( שיתבטא באריתרודרמיה ואלופציה(

כללית.







נמצאים בעיקר באפיתלים של רקמת הריאותIgAהנוגדנים מקבוצת ה ומערכת העיכול. הפרעה כזו תתבטא בשלשולים כרוניים וזיהומים חוזרים

בדרכי הנשימה. זוהי הפרעה שכיחה יחסית על רקע תורשה אוטוזומלית רצסיבית או דומיננטית. קיימת שכיחות מוגברת של מחלות אוטואימוניות כמו

3-5לופוס וראומטואיד ארתריטיס. לחלק מהחולים הבראה ספונטאנית תוך שנים. הטיפול לרוב באנטיביוטיקה. יש להיזהר ממתן דם )במקרים של איבוד

הנתרם.IgAדם( כי בחלק מהמקרים החולים מייצרים נוגדנים נגד ה







אלרגן: אנטיגן המעורר תגובה אלרגית. בד"כ מדובר במולקולות חלבון בינוניות. הסיבה לכך: מולקולות גדולות אינן עוברות את הממברנה. מולקולות

על פני תאי מאסט.IgE מולקולות 2קטנות אינן מסוגלות לקשור בין







הנקשריםIgEתגובה אלרגית מתייחסת לתגובות הקשורות לנוגדנים מסוג לתאי פיטום = מסט ומשחררים חומרים הפוגעים ברקמות הגוף )בעיקר

רקמות סמוכות(. אדם יכול להיות אלרגי לכמעט כל דבר, למשל גרגרי אבקת פרחים, קרדית האבק, תרופה או מאכל. הוא יכול להיות אלרגי ליותר מחומר

יהיהIgEאחד אך כל תגובה אלרגית תהיה ספציפית לאלרגן שלה. כלומר ה אם כי גם לו יכולה להיות מעורבות מסוימת(. מסיבה זוIgGספציפי )ולא ה

חשיפה חוזרת לאלרגנים מסוימים נותן תגובה שניונית סוערת יותר. הבדיקה האמינה ביותר היא כנראה גם הפשוטה והזולה ביותר: בדיקת עור. תבחין עור מבוצע על ידי שריטה או הזרקה עור )באמה( של תמיסה מהולה

באלרגן החשוד. התגובה מהירה ומדויקת, אך במקרים של חשש מתגובה אלרגית קיצונית נמנעים ממנה ואז ניתן להתסמך על בדיקות מדויקות אחרות

. תאי דם שרמתם עולה במצבים אלרגיים הם האאוזינופיליםRASTכמו )הקשורים גם לבעיית פרזיטים( ובאזופילים, אך לא נויטרופילים, כיוון שהגוף

אינו תוקף את האלרגן במטרה להשמיד אותו.




נבגי עובשג

כל הנ"לד


רהיניטיס הוא מצב של דלקת אף המתבטאת בנזלת )רהינו = אף(. נזלת = שחת, חציר( למרות שהיא יכולהHay )Hay feverאלרגית נקראת גם

להיגרם מפריחות של צמחים שונים כמו דשא, דגנים, עצי פרי ונוי )זיתים וברושים בעיקר( ואפילו נבגי עובש. האלגיה מאופיינת בעונתיות, בעיקר בעונות

מעבר ובמיוחד בתקופות פריחה כמו האביב, אך יכולה להימשך לאורך עונהשלמה או יותר. היא מתבטאת בדלף אף, התעטשויות, גרד וגרד בעיניים.


א תגובה סוערת של עליה בלחץ דם ובצקת בעת החשיפה הראשונית

לאלרגן


ג תגובה העלולה להוביל לשוק היפוולמי עקב אספקת דם לקויה לרקמות

חיוניות בגוף

ד תגובה הניתנת לטיפול על ידי דה-סנסיטיזציה אם מטפלים בה לפני

הופעת הסימנים


לרוב תגובות אלרגיות מתבטאות באורטיקריה )חרלת שהיא תופעת גרד, אודם, פריחה ונפיחות עורית(. לעתים התגובה נשימתית ומתבטאת בצפצופים

או בנזלת. במצבים קשים התגובה יכולה להתבטא בבצקת בדרכי הנשימהובאזור קנה הנשימה בגרון, מה שעלול לסכן את חיי המטופל.

לאלרגן. במקרים אילוIgEלפעמים מופיעה תגובה סוערת למפגש בין ה ההיסטמין המופרש גורם להתרחבות כלי דם ולבריחת נוזלים ברמה כזו שלחץ הדם יורד ונוזלים רבים בורחים ויוצרים בצקות. ירידת לחץ הדם יכולה להוביל

לאספקת דם לקויה לרקמות חיוניות בגוף, תופעה הנקראת הלם רגישותי אוהלם אנאפילקטי והיא עלולה להסתיים במוות.

הלם מסוג אחר הוא הלם היפווולמי, כלומר הלם תת נפחי על רקע איבוד דם. אך כאן מדובר באלרגיה ולא באיבוד דם.

תופעה זו, כמו כל אלרגיה, מתרחשת באירוע חשיפה שני לאלרגן. לא תמיד אנו יודעים או מרגישים שמדובר באירוע חשיפה שני לארגן, אך כדי שזה יתרחש צריכים יותר נוגדנים. לכן ,אם יודעים מראש על אלרגיה, למשל

לדבורים, ניתן לבצע דה-סנסיטיזציה, כלומר להעלות במינונים גדלים והולכים את רמת חשיפת האלרגן לגוף, עד שיתרגל. דרך יותר פרקטית היא השארתמזרק אדרנלין בידי אדם שעבר אירוע ראשוני, להזרקה עצמית בעת חירום.







צורה של אלרגיה, בה התגובה של רגישות-יתר מופיעה הרחק מאזור המגע עם החומר הגורם לאלרגיה. לדוגמה, חומר שנבלע עשוי לגרום לתגובה של

אקזמה, שנקראת גם דלקת עור אטופית. . חולה עם תורשה אטופית עלול לפתח מחלות אטופיות כמו קדחת השחת, אטופיק דרמטיטיס )אטופיה של

העור(, וכו´ , גם אם הוריו יסבלו ממחלה אטופית אחרת. אטיפיה )ולאאטופיה(. מייחס לתא בעל צורה חריגה.

מה יכול לדכא את המערכת החיסונית )אבחנה מבדלת לאיידס(?18




כל הנ"לד


בנוסף לגורמים מולדים המובילים לכשל מערכת החיסון, קיימות סיבות נרכשות רבות. מחלות הגורמות לייצור לא תקין של כדוריות דם ובניהן מחלות

סרטן הדם ומח העצם גורמות לכך שמערכת החיסון לא תהיה תפקודית. לאוקמיה הוא מצב בו כדוריות הדם הלבנות מתרבות ללא בקרה. הודצ´קין

הוא סרטן הלימפה ומיאלומה הוא סרטן מח העצם. בכל אחד מהסרטנים הללונפגעים )בשלבים שונים של יצירה( התאים הקשורים למערכת החיסון.

סוכרת לאורך זמן פוגעת במערכת החיסונית וכן עודף סטרואידים המדכא אותה. עודף סטרואידים יכול להתרחש על רקע טיפול תרופתי )למשל במחלות

אוטו-אימוניות( וגם על רקע מחלה בה האדרנאל מייצר כמויותקורטיקוסטרואידים לא מבוקרות. זוהי מחלת קושינג.

טיפולים תרופתיים יכולים לגרום לכשל חיסוני יתרוגני. הזכרנו כבר את הסטרואידים, אך גם כימותרפיה והקרנות מוכרים בין הסיבות לדיכוי מערכת

החיסון.




.Bתאי ג



החלק העיקרי של מערכת החיסון שנפגעת על ידי הנגיף הם התאים הנקראים )הספירה מצביעה על סוג4 עוזרים מס´ T או תאי T4לימפוציטים מקבוצת

(. ככל שמספר תאיT המהווה קולטן לוירוס האיידס על גבי תאי CD4הרצפטור Tנעשה קטן יותר )כלומר ככל שיותר תאים מושמדים על ידי הוירוס( הפגיעה

כה קשה שחל היפוך ביחס בין התאיםT4קשה יותר. לעתים הפגיעה בתאי (, זהו מצב באמת לא טוב.Ts > Thהמדכאים לעוזרים )

B מפעילים ומתאמים לימפוציטים מסוג T Helpersנזכיר כי לימפוציטים ציטוטוקסיים החיונייםTהמייצרים נוגדנים וכן מקרופאג´ים ולימפוציטים

לחיסול תאים סרטניים ופולשים אחרים. כך שוירוס האיידס מכה "בבטן הרכה"של המערכת החיסונית ומונע ממנה להגיב טוב כנגד הוירוס עצמו.

משלב הנשאות לשלב המחלה, הוא בד"כ:HIVהשלב בו עובר נשא ה 20

א 800-1300 לרמות של CD4 מסוג T Helpersהשלב בו יורדת רמת תאי

תאים למיקרוליטר.

200-800 לרמות של CD4 מסוג T Helpersהשלב בו יורדת רמת תאי ב


ג 200 מתחת לרמות של CD4 מסוג T Helpersהשלב בו יורדת רמת תאי




( נמשך על פניT4 )או CD4איבוד תאי לימפוציטים עוזרים ) = תאי סיוע( מסוג חודשים עד שנים: בשלב הראשון הספירה שלהם יורדת מרמה נורמאלית של

תאים למיקרוליטר דם כדי חמישים אחוז. בשלב השני, אחרי מספר800-1300 חודשים, כחצי שנה לערך, מספר הוירוסים בדם מגיע לרמה קבועה המשתנה

מאדם לאדם, רמה שמספיקה להמשיך להשמיד את תאי הלימפוציטים העוזרים וממשיכה לאפשר העברת המחלה בהדבקות. במשך הזמן רמת

הלימפוציטים העוזרים ממשיכה לרדת בקצב באיטי יותר. ככל שרמת הוירוסים גבוהה יותר ורמת לימפוציטים עוזרים נמוכה יותר כן גדל החשש שמצב

הנשאות יהפוך למצב מחלה. בשלב השלישי ספירת הלימפוציטים העוזרים יורדת במהירות רבה ופגיעות האדם לזיהומים גדלה. שלב זה מתאפיין בירידת הספירה של הלימפוציטים

תאים למיקרוליטר.200מתחת ל יש לזכור כי הגוף אמנם ממשיך לייצר נוגדנים נגד הוירוס אך בשל הפגיעה

הם לא יעילים במיוחד, לא נגד וירוס האיידס ולא נגדT4בלימפוציטים עוזרים זיהומים אופורטוניסטים שונים. זהו שלב המחלה המסוכן ביותר.




שחפת.ג



השייךHuman Immunodeficiency Virusהוירוס המחולל את המחלה נקרא למשפחת הרטרווירוס. רטרו - פירושו לאחור. שמו נובע מיכולת הוירוס להפוך

reverse : מכיל אנזים לא שגרתי הנקרא DNA מה RNAאת תהליך ייצור ה transcriptase המאפשר לו ליצר DNA מה RNAהויראלי )תהליך הפוך

מהרגיל( וכך להשתלב בגנום של התא המאחסן. קיימים שני סוגי וירוסים HIV-2 מהמחלה ו 90% הנפוץ ברוב חלקי העולם ואחראי ל HIV-1חשובים:

הנפוץ יותר בברזיל אך הגיע כבר לארצות המערב. הסוג השני, כנראה, פחותקטלני.







גורמים להעברת הוירוס הם יחסי מין לא מוגנים )ואגינאלים או אנאלים מסכנים את שני הצדדים(, שימוש במחטים להזרקה, העברה מהאם לתינוק בזמן ההריון, הלידה או בהנקה. נשיקות צרפתיות, לוהטות ככל שתהיינה, לא

מעבירות את הוירוס )כמות הוירוס ברוק זניחה מאוד, למרות שניתנת לאיתור(. גם רמת ההדבקה במין אוראלי נמוכה יחסית אך עדיין אפשרית, בעיקר

במצבים של פצעים בחלל הפה ומגע עם הזרע. רמת הסיכון בהעברת הוירוס דרך מחטים סיניות קטנה ביותר שכן לא מועבר דם יחד איתן )להבדיל

ממחטים חלולות(, אך לא כדאי לקחת סיכון, מה גם שמחטים סיניות מעבירות את וירוס דלקת הכבד )הפטיטיס(.

. יש לזכור שעל המחט1:300הסיכון להידבקות מדקירה ממחט נגועה הוא להכיל רכיבי דם )בניגוד למחט סינית שנדיר שחודרת למחזור הדם. עם זאת

(. תופעה בה רופא או אחותC או Bיש לזכור שביכולתה להעביר הפטיטיס העבירו איידס למטופליהם כמעט ולא מתועדת. כמו כן אין הוראת הפרדה של

ילדים נשאים מילדים לא נשאים בגני הילדים, משום שהוכח שהסיכוי להעברת המחלה אפסי. בשורה התחתונה, הדרך למנוע הדבקות ממטופל חולה איידס

למטפלו היא לא לשכב איתו...

מהם הסימנים הראשונים אצל נדבקים מוירוס האיידס?23






בקרב חולי איידס רבים נמשך תהליך התפתחות המחלה על פני שנים, אם כי ידועות התפרצויות קשות המסתיימות במוות תוך מספר שבועות מזמן

ההדבקה )בעיקר בנשים(. לרוב מופיעים סימני תשישות, הגדלת קשריות לימפה, חום ממקור לא מוסבר הבא וחולף ושלשולים. השלשולים פוגעים

בספיגה ולכן מובילים לעייפות, אנמיה ואובדן משקל קיצוני. סימן חשוב ומחשיד ביותר הוא הופעת פטרת )קנדידה( בחלל פה המטופל.

במקרים רבים מתפתחים בהתחלה סימנים המזכירים את המונונוקלאוזיס הזיהומית כבר מספר שבועות לאחר ההדבקות. במקרים אילו נצפה בחום,

פריחות וקשרי לימפה נפוחים למשך עד כשבועיים. לרוב, תסמינים אילו

נעלמים ברובם )קשרי הלימפה נשארים לעתים נפוחים זמן רב(. עיקר תסמיני 200 יורד אל מתחת ל CD4המחלה מופיעים לאחר שרמת הלימפוציטים

תאים למיקרוליטר דם, או כאשר זיהום אופורטוניסטי פוקד אותם.

טיפול המונע התפתחות הוירוסים בטרם התרבותם הוא טיפול?24

פליאטיבי.א


דפנסיבי.ג



טיפול פרופילקטי הוא טיפול מונע. מקובל לתת אותו לאנשי מערכת הבריאות, למשל, אשר נדקרו ממחט נגועה או במקרי אונס על ידי משהו הידוע כנשא:

Post exposure prophylaxisמקובל לתת לנשאי איידס טיפול דפנסיבי הכולל את הקוקטייל המשולש וכן חיסונים ותרופות אנטיביוטיות שונות למניעת

התפרצות מחלות המוכרות ושכיחות בקרב חולי איידס. טיפול דפנסיבי הוא טיפול המתנגד ונלחם נגד הפתוגן הפולש. טיפול פליאטיבי הוא טיפול תומך

אשר אינו מרפא אך מקל על הסימפטומים של המטופל. טיפול אובליגטורי הוא טיפול שחייבים לעשותו.



ב כל זיהום שאינו גורם למחלות אצל בריאים אך פוגע בחולים עם כשל

חיסוני




זיהומים אופורטוניסטים הם זיהומים מזדמנים אשר מנצלים את ההזדמנות לתקוף אדם עם מערכת חיסונית כושלת. באדם בריא הסיכוי לפגיעה

מזיהומים אילו נמוכה ביותר. זיהומים אילו כוללים קנדידה, דלקת ריאות מסוגפנומוציטיס קריני, טוקסופלזמה ועוד )הפירוט בהמשך(. גם סרטן מסוג קפוצ

´יס סרקומה נפוץ אצל חולי איידס אך הוא לא נגרם בשל זיהום אופורטוניסטי. קיימים סוגי זיהום נוספים אשר נפרט בהמשך. ברוב המקרים הוירוס איידס אינו גורם המוות אלא הזיהומים החוזרים עצמם. אמנם הוירוס עצמו מסוגל

לגרום לנזקים משמעותיים )לרבות פגיעה מוחית המובילה לאבדן ריכוז ושיטיון( אך המוות נגרם על ידי גידולים או השפעה מצטברת של זיהומים שבאופן רגיל

לא היו עושים נזק לאדם בריא.

שלפוחיות או שכבה לבנה על הלשון והחיך יכולה לכוון לזיהום של?26

קלמידיה.א

קנדידה.ב




קנדידה היא זיהום פטרייתי שיכול להיות בפלורה של אנשים רבים. הפטרייה יכולה לתקוף את הואגינה, ציפורניי הרגליים, חלל הפה ועוד. הטיפול הוא בעזרת שטיפות פה, סוכריות אנטי פטרייתיות למציצה ותרופות. במדוכאי

חיסון כמו חולי איידס, סוכרת, או כאילו שנטלו סטרואידים או אנטיביוטיקה ממושכת, חשוב למנוע את התפתחות הקנדידה שכן זו עלולה להתפשט

)ובמקרים קיצוניים גם לחדור למוח(. בנשים נפוץ הוגיניטיס )דלקת בואגינה( על רקע הקנדידה )ואין צורך להיות חולת איידס בשביל זה, לפעמים גלולות

ושינויים הורמונאליים הם הגורם(. תופעה זו מתבטאת בהפרשה לבנה אוצהובה, גירוד וצריבה.

27Chlamidia:זה

חיידק.א

וירוס.ב

טפיל.ג

פטרייה.ד


זהו זיהום שכיח בנשים. בגברים כמעט ואינו עושה בעיות אך בנשים יכול לפגוע בפוריות )הצטלקויות ופיברוזיס(. לעתים לא ניתן לדעת שהאישה עברה זיהום.

הסימנים השכיחים הם הפרשות וגינאליות בצבע צהוב, צריבה במתן שתןוכאבים במגע מיני. בחולות איידס הזיהום שכיח ביותר. ההדבקה במגע מיני.

?CMVמהו 28

חיידק.א

וירוס.ב

פטרייה.ג

פרזיט.ד


Cytomegalovirus מגודלם4 )וירוס הגורם לתאים להיות גדולים עד פי הנורמאלי = ציטו( הוא וירוס הדומה להרפס.

זהו נגיף שבדרך-כלל גורם לתסמינים קלים באדם. באנשים עם מערכת חיסון חלשה, כמו בסרטן,איידס, או במושתלי איברים, הוא עלול לגרום למחלה

קשה.





הכל נכון.ד


מועבר בקלות רבה דרך הדבקה טיפתית )רסס רוק באויר(, מגעCMVוירוס ה מיני, השתלת איברים )תרומת דם( והעברת אם לעובר. באדם שאינו נשא איידס יכול הוירוס להישאר כל החיים ללא התפרצות )כמו בהרפס( אך אם

יחול שינוי במצב החיסוני של איש זה הוירוס יכול להתפרץ ולפגוע. עם זאת, נובע על רקעEBVיצוין כי השם המוכר: "מחלת הנשיקה" האופייני בעיקר ל

התקרבותם של הטחול והכבד כאשר הם גדלים ו"נושקים" זה לזה.

באנשים עם מערכת חיסונית בריאה תגרום בד"כ להופעת:CMVהדבקת 30




לשום דבר.ד


באדם ללא בעיות חיסוניות מיוחדות לא יופיעו סימני הדבקה או חשיפה לוירוס. הוא יכול להישאר נשא לוירוס הרדום לאורך כל חייו. לפעמים ההתבטאות של הוירוס הוא במחלת המונונוקלאוזיס )אשר בדרך כלל נגרם מוירוס דומה אבל

(. בחולי איידס הוירוס יכול לגרום לדלקת ריאות ולדלקתEBVאחר בשם במוח, כמו גם פגיעות במערכת העיכול וברשתית העין. במצבים חמורים יתכן

עיוורון. אם הפגיעה במערכת העיכול היא תלווה בשלשולים והקאות, איבוד משקל, כאבי בטן, חום ודם בצואה. הטיפול הוא בתרופות אנטי ויראליות.

במצבים קשים, כאשר הזיהום מאיים על ראיית החולה או על מוחו ניתן לתת תרופות אנטי ויראליות כמו גאנציקלוביר, למרות הסיכון בתופעות הלוואי

שלהן.







, הן מחלות אשר יכולות לעבור ביחסיSTD - venereal diseaseמחלות מין = מין. הגדרה זו כוללת מחלות אשר יכולות לעבור גם בדרכים אחרות כאשר כל

מחלה נשקלת לגופה. מחלות מין אמנם מועברות בעיקר דרך יחסי מין )וגינאלי, אוראלי או אנאלי(, אך עירוי דם או ציוד שהיה במגע עם דם חולה יכול להעביר אותן לאדם בריא אחר. בין המחלות הללו כוללים את האיידס, עגבת, זיבה, יבלות של אברי מין ועוד. כיוון שמחלת מין היא לא רק איידס או במקרים

, אלא גם כינת הבושת או סקבייסBמסוימים דלקת נגיפית של הכבד מסוג )גרדת(, למשל, יכולה המחלה לעבור במגע גופני קרוב או אפילו בשימוש

בשמיכות ובגדים של אדם שנשא אותן. במשך שנים רבות סווגו רק חמש מחלות בלבד כמחלות מין, אך במרוצת הזמן

הלכו ונוספו מחלות מוכרות רבות אחרות לסיווג זה. ישנן מחלות מין שלא מועברות בהכרח דרך יחסי מין כמו קנדידה של הנרתיק. לעומת זאת ישנן מחלות רבות היכולות לעבור גם דרך יחסי מין כמו אמביאזיס )אמבות( או סלמונלוזיס )סלמונלות(. אילו לרוב מועברות דרך המזון או לאחר

מגע עם הפרשות הנשא ללא רחיצת ידיים יסודית. במקרים רבים הקונדום הוא הטיפול המונע הטוב ביותר. אך במחלות שכיחות

זיהומיות שונות, מקלחת יסודית ובעיקר רחיצת ידיים בסבון יכולה למנועהתפשטות מחלות לדרכי העיכול וסיבוכים מיותרים.

איזה סוג הרפס אופייני למדוכאי מערכת חיסונית )כמו חולי איידס(?32




כל הנ"ל.ד


הרפס הוא וירוס המתיישב על העצבים ומתפרץ באופן אופורטוניסטי הוא הרפס התוקף את השפתיים. הואHSV-1)כשמשתלם לו(. הרפס לביאלי

מתפרץ בעיקר במצבי חום ומתח. הרפס זוסטר הוא הרפס התוקף לאורך עצבים במותניים או הצלעות. מקורו בוירוס אבעבועות הרוח שקבלנו

הוא ההרפסHSV-2בילדותינו. הרפס גניטאלי )הנקרה גם שלבקת פשוטה( היחידי המועבר ביחסי מין )אם כי זן זה של וירוס יכול להימצא גם בחלל הפה בהדבקה אוראלית(. שלושת סוגי ההרפס אמנם שונים מעט זה מזה, ובעיקר בצורת ההדבקה אך הטיפול בהם דומה: זוויראקס = אציקלוויר. בחולי איידס

CMV ו EBVההרפס יכול לפגוע במוח. סוגים נוספים של וירוס ההרפס הם )אשר גורמים למונונוקלאוזיס(.







ימים מרגע ההדבקה. הסימנים4-7סימנים ראשונים למחלה מופיעים כ הראשונים כוללים גרד, עקצוץ ורגישות. זמן קצר אחר כך מופיעים כתמים אדומים ובעקבותיהם שלפוחיות קטנות ומכאיבות. הן מתפקעות והופכות

לכיבים עגולים כאובים שמגלידים לאחר מספר ימים. בתוך עשרה ימים בממוצע הכיבים מגלידים אך עלולים להשאיר צלקות. לפעמים גם מופיעים

קשרי לימפה מוגדלים מעט ורגישים למגע. לרוב, ההתפרצות הראשונה כואבתוסוערת יותר.

הוירוס נותר בתוך העצבים )בגנגליונים שהם קבוצות עצבים( במקום ויכול להתפרץ ולתקוף בשנית את העור. התפרצויות אילו מתרחשות כשהמערכת

החיסונית נחלשת, במחלות חום, במצבים נפשיים שונים, אך גם יכול להתפרץ חוזר להתפרץHSV-2 חוזר להתפרץ בשפתיים ו HSV-1ללא סיבה ברורה.

באברי המין. מעניין לציין שזיהום מוקדם על ידי אחד הוירוסים מעניק הגנהמסוימת מפני הסוג השני.




.AZTג



Acyclovir.זובירקס, תרופה מקובלת למניעת שיכפול וירוסים מסוג הרפס = התרופה ניתנת ככדורים או כמשחה ואמורה למנוע את התפרצות הוירוס או

, אציקלווירCMVלקצר את משך ההתפרצות )לשים לב! גאנציקלוביר נועד ל נועד להרפס(. יש להדגיש שעיקר העזרה של זובירקס הוא כאשר הופעת

ההרפס נמצאת בתחילתה וכאשר השלפוחיות כבר יצאו תרומתו דלה. הטיפול בטוב ביותר הוא הימנעות מהדבקה )מין בטוח מונע הדבקה(. נשים

עם הרפס פעיל יש לילד בניתוח קיסרי כדי למנוע הדבקת העובר. צריבה היאטיפול המקובל ליבלות באברי המין


יבלות.א


שלשולים.ג



HPV זה Human Papiloma Virusפפילומה היא נגע מוגבה מעל העור. צורת . זה יבלות שטוחות במקומות שונים בגוף, בעיקר עלHPVההתבטאות של ה

. מדובר ביבלותCondylomaאברי המין שנקראות קונדילומטה אמומינטה = על רקע הדבקה מינית )ולא יבלות רגילות הנקראות ורוקות(. יבלות בצוואר הרחם הן הסיבה העיקרית להתפתחות סרטן ברחם וניתנות לגילוי בקלות

בבדיקה וגינאלית הנקראת בדיקת פאפ. בזכר הן לרוב ממוקמות בקצה הפין ובאזור שמתחת לעורלה )למי שיש עורלה(. קיום יחסים אנאליים יכול להוביל

להדבקות בפי הטבעת. היבלות עלולות להתפתח למצב דמוי כרובית אצל אנשים מדוכאי מערכת החיסון וגם אצל נשים בהיריון )שם גם חל דיכוי מסוים של מערכת החיסון(. מין בטוח יכול למנוע את ההדבקה. הטיפול כולל הסרת היבלת בצריבה או שיטות אחרות כמו לייזר, הקפאה בחנקן נוזלי או חומרים

כימיים שווים. לעתים קרובות הנגע חוזר ויש לחזור על הטיפול עד לסיומו המוצלח. כמו כן חשוב לבדוק את הפרטנרים המיניים ולשלול אפשרות שהם

נדבקו.







מדובר בסוג של סרטן עור שהיה שכיח, עד להתגלות האידס בזקנים )יותר ביהודים(. עם התגלות האידס הופיעה הסרקומה על שם קפוזיס בגם בצעירים.

זה היה אחד הסימנים שהובילו לגילוי מחלת האידס. הסרטן מתפשט מאוד לאט אך יכול להגיע לריאות ולאיברים פנימיים ואז זה קטלני. אם ההתקדמות

איטית ומבוקרת לא תמיד ינתחו, אך ניתן לנתח או להקרין את הנגעים )וגםלהסתיר אותם כמו בסרט פילדלפיה(.

37PCP:היא






PCPהיא פנומוציטיס קריניי. זוהי מחלת ריאות אופורטוניסטית הגורמת לדלקת ריאות קשה רק במי שיש לו מערכת חיסונית פגועה. בבריאים המחלה

אינה מופיעה. לרוב האנשים החיידק נמצא באופן רגיל בגופם בלי לגרום מאום. פעם זו הייתה אחת הסיבות העיקריות למות בחולי איידס, היום מקובל

לטפל בזה טיפול פרופילקטי בעזרת משאף.







Trephonoma pallidum .הוא החיידק הגורם למחלת העגבת Nisseria ghonnorreaeגורם למחלת הגונוריאה היא מחלת הזיבה. המופילוס דוקריי

גורם למחת השנקרואיד ואילו האונרניזם טריכומונאס וגינאליס גורם למחלתהטריכומונאס.

חיידקי טרפונומה פאלידום חודרים אל העור דרך רקמות ריריות כמו פה או נרתיק, מתבייתים על דרכי לימפה סמוכים ומשם חודרים לזרם הדם

ומתפזרים בגוף.


א זוהי מחלה שהייתה שכיחה מאוד עד מלחמת העולם השנייה אך עתה

היא במגמת חזרה ועלייה





ניתן להגיד שעגבת היא מחלת המין שזכתה ליחסי הציבור הכי גדולים עד להופעת האיידס. לאחר מלחמת העולם השנייה הטיפול בפניצילין התרחב

והניב פרות. יותר אנשים רופאו ולפיכך פחות אנשים נדבקו במחלה. נדמה היה שהיא הולכת ונעלמת במחוזות שונים בעולם. אלא שעם האיידס המחלה

התחילה לזקוף ראש בשנית. הן משום שחולי איידס חשופים לה ביתר שאת )גם בגלל המצב החיסוני שלהם וגם בגלל ההתנהגות המינית(. היום ניתן

לראות ירידה מתונה בשכיחות המחלה בעיקר בקרב האוכלוסייה ההומוסקסואלית המקפידה ללבוש קונדום ובאזורים בהם ההסברה המינית

טובה. פניצילין הוא אמנם טיפול אך מי שנדבק אינו רוכש חיסון ויכול לשוב ולהדבק

במחלה.



ב מתבטא ככיבים מכאיבים בפין או בפות, אך יכול להופיע גם בפי הטבעת

ובפה.

ג שפשוף הכיב עלול לפצוע ולהוביל לדימום קל. הכיב חולף תוך עשרה

ימים.

ד מספר שבועות לאחר ההידבקות מופיעה פריעה עורית הנמשכת מספר

ימים עד חודש.


התפתחות העגבת מתחלק לשלושה שלבים. השלב הראשון בו מופיע כיב, השלב השני בו הכיב מחלים ומופיעה פריחה וסימנים סיסטמיים אחרים. אחרי

שלב שני זה מופיע שלב החביון )השלב הכמוס( בו כל הסימנים נעלמים והמחלה נכנסת למצב של כביכול תרדמה למספר שנים. השלב השלישי כבר

אינו שלב מדבק אולם יכולים להופיע תסמינים שונים הגורמים לנזקים למערכת הלב, כלי דם ומערכת העצבים. ההתקדמות בשלבים השונים מותנית

בחוסר טיפול. בשלב הראשון מופיע כיב, לרוב כיב בודד, שאינו מכאיב ואינו מדמם. זו הסיבה

שרבים נוטים להתעלם ממנו בלי לדעת שנדבקו. הכיב יכול גם להופיע במקומות מוסתרים בגוף כמו פי הטבעת, נרתיק או חלל הפה, כך שחולים

רבים לא מודעים בכלל לקיומו. לרוב מופיע פצע אחד ואך לעתים נדירות )כמו בחולי איידס( מתפתחים מספר פצעים בו זמנית. הכיב מחלים עצמונית )ללא

שבועות.3-12כל טיפול( תוך



ב בנוסף לפריחות עלולות להופיע כיבים נוספים בחלל הפה ונפיחות בדרכי

הלימפה




השלב השניוני יכול להתחיל בשעה שהכיב של השלב הראשוני עדיין מחלים, מהמקרים הוא יופיע רק לאחר הירפאות הכיב. בשלב זה75%אם כי ב

מופיעה פריחה מפושטת על פני העור. לעתים הפריחה נלוות בכיבים נוספים בחלל הפה ולחצי מהמטופלים גם נגלה נפיחות של קשרי לימפה מוגדלים

בנקודות שונות. מהחולים מפתחים דלקות עיניים או דלקות פרקים. מקרים פחות10%רק

שכיחים עלולים להוביל לדלקת קרום המוח, נזק לכליות או נזק לכבד. כלהסימנים האילו מלווים בתחושה רעה במיוחד.







שלב זה מתרחש לאחר שהחולה החלים מן השלב הקודם. שלב החביון יכול שנים ויותר. בשלב החביון המחלה נכנסת לזמן "רגוע" בו אין10להימשך

סימנים חיצוניים. זו אינה רמיסיה )נסיגה( כיוון שהמחלה ממשיכה להתקדם למרות שלא רואים את סימניה. לעתים שלב זה נמשך עד סוף החיים אך לעתים מופיעים כבר בשלב זה כיבים זיהומיים. לאחר שלב החביון מופיע

השלב השלישוני. זהו שלב בו המטופל אינו יכול להדביק את זולתו. שלב זהיכול להתבטא בשלוש צורות:

עגבת שלישונית שפירה - גושים גדלים באזורים שונים של הגוף ויכולים אף להשפיע על העצמות ולהוביל לכאבים חזקים )בעיקר בשעות הלילה(. הגושים

מחלימים בהדרגה ומשאירים צלקות מכוערות. שלב זה אינו נפוץ יותר בגללטיפולים תרופתיים המאפשרים למנוע אותו.

שנה לאחר10-25עגבת שלישונית של מערכת הלב וכלי הדם – מופיעה כ הזיהום הראשוני. יכולה לגרום למפרצת של אבי העורקים או דליפה במסתם

אבי העורקים, דבר שעלול להוביל לכאבים ומוות. מחולי העגבת שלא5%עגבת שלישונית של מערכת העצבים – תוקפת כ

טופלו. תופעה זו נדירה ביותר במדינות מפותחות. העגבת תוקפת את מערכת העצבים ופוגעת במוח ובקרומיו, תוך הופעת סימנים נוירולוגים או פסיכיאטרים

שונים.


מניעהא



כל הנ"לד


הטיפול בעגבת בשלב הראשון והשני יעילים מאוד. זריקת פניצילין אחת לישבן )בשני הצדדים של הישבן כיוון שהמינון גדול וצריך לפזר את תכולת המזרק

באופן שווה( פותרת לרוב האנשים את הבעיה שפעם נחשבה למגפה חשוכת מרפא ומסוכנת מאין כמוה. אנשים שרגישים לפניצילין יכולים לקבל טיפול

שבועות.2-4בגלולות של דוקסילין או טטראציקילין למשך הרבה יותר חשוב הוא פעולה מניעתית. על ידי הסברה אפשר למנוע הפצת העגבת הנחשבת למדבקת מאוד. זאת ניתן לעשות בעזרת שימוש בקונדום

והנחייה כאשר מדובר ביחסי מין מזדמנים, או בהימנעות מיחסי מין עד השלמת הטיפול. כמו כן יש לאתר את כל האנשים שבאו במגע מיני עם החולה

שלושה חודשים עד שנה טרם גילוי המחלה )תלוי אם מדובר בשלב הראשוני או השניוני(. השלב השלישוני אינו מדבק, אך הטיפול בו מוגבל ולא יעיל

במיוחד, ונזקים שכבר נגרמו לא יתוקנו.

?Neisseria gonorrhoeaeמתי מופיעים הסימנים הראשונים בגברים של הידבקות ל 44



ג הסימנים מתפתחים בשלושה שלבים כאשר בשלב השלישוני מתרחשת

עיקר קריסת המערכות



זיבה היא מחלת מין הנגרמת על ידי חיידקים בני המין ניסרייה גונוריאה. אילו תוקפים את הקרום הפנימי של השופכה, צוואר הרחם, הרקטום, הגרון או לובן

העין )לחמית(. המחלה יכולה להתפשט לאזורים נוספים בגוף ובעיקר ימים לאחר7-2למפרקים ולאגן. בגברים הסימנים הראשונים מופיעים

יום לאחר ההידבקות ולעתים7-21ההידבקות. לנשים הסימנים מופיעים לרוב אין להן תסמינים במשך שבועות או חודשים.

מאפיינים את השלב הראשון של גונוריאה? אינם אילו סימנים45


ב באישה דחיפות ותכיפות במתן שתן, כאבים בהשתנה, הפרשה נרתיקית

ורגישות ביחסי מין.

ג באנשים המקיימים מין אנאלי כאבים, אודם ורגישות בפי הטבעת, לעתים

צואה רירית, ריר בתוך החלחולת.

ד באנשים המקיימים מין אוראלי כיבים אדומים מפרישים, בלוטות לימפה

נפוחות וקשיי בליעה.


מיקום החשיפה מאפיין את השלבים הראשונים של ההידבקות. כזכור, בזכר ימים לאחר ההידבקות. הסימנים כוללים כאבים,2-7סימני החשיפה מופיעים

)פתח איבר המין הזכרי( ודחיפות במתן שתן.meatusהפרשת מוגלה מין ה יום לאחר7-21אצל הנקבה, בהידבקות נרתיקית הסימנים יכולים להופיע בין

ההידבקות, אך יכולים שלא להופיע כלל. במקרה זה יופיעו סימנים של כאב בהשתנה, הפרשות נרתיקיות ריריות, רגישות ביחסי מין ודחיפות ותכיפות

במתן שתן. יחסי מין אנאלים מתאפיינים ב כאבים, אודם ורגישות בפי הטבעת, לעתים צואה רירית, ריר בתוך החלחולת. יחסי מין אוראליים לרוב אינם

מצביעים על כל בעיה או שיכולים להתבטא בכאבי גרון ואי נוחות בזמן בליעה. כיבים אינם אופייניים לזיבה אלא להרפס )מכאיבים מאוד( או עגבת )לא

מכאיבים(. פגיעה בעין יכולה להתרחש בתינוקות שנדבקו מאימן בעת הליך הלידה, או מאנשים ש"השפריצו" להם ישירות לעין. במקרה זה תופיע דלקת

בלחמית. זיהום נרתיקי בתינוקות וילדות קטנות מחשיד התעללות מקרית, אך יש לשלול אפשרות של החדרת חפצים מזוהמים העלולה להעביר את המחלה

אף היא. סיבוכים של הזיבה יכולים להיות פגיעה במפרקים או ממסתם פנימי של הלב = אנדוקרדיטיס, או זיהום של מעטפת הכבד = פריהפטיטיס, או פגיעה, אפילו

קבועה, בפוריות האישה. הטיפול כאן שגרתי אך ההחלמה איטית.



מיקרוסקופ

ב אצל נשים האבחנה המיקרוסקופית פחות יעילה ויש לשלוח לבדיקות דם

לאיתור נוגדנים

ג הטיפול האנטיביוטי כולל רוצפין בזריקה או דוקסילין או טטראציקלין

בגלולות למשך שבוע



אמנם ניתן לאתר גונוקוקים )חיידקי גונוריאה( בבדיקה של טיפת הפרשה תחת מיקרוסקופ, אך בדיקה זו יעילה באחוז גבוה אצל גברים ואינה כה יעילה

בבדיקת נשים )כיוון שדגימה מאזור מסוים בנרתיק לא מכילה בהכרח את החיידקים(. לכן ניתן לבצע בדיקת דם בכל מקרה של חשד. הטיפול

האנטיביוטי יעיל אולם במקרים מסוימים הסימנים לא עברו או שחזרו, אם משום שהחולה לא הקפיד על משך הטיפול, אם משום שהיו גם מחלות מין

נוספות שלא מגיבות לאנטיביוטיקה. עם זאת יש לעקוב אחר תוצאות הטיפול שכן המחלה נוטה לחזור ולחלק מהאנשים יש תגובות משתנות כלפיהאנטיביוטיקה. בסך הכל זו מחלה לא קשה, אם לא מזניחים אותה.

47TB:הוא


שחפת.ב




TB = Tuberculosisמחלה מדבקת המועברת ע"י סוג של חיידק )בעיקר . מיקובקטריום טוברקולוזיס( ומאופיינת ביצירת גבשושיות ברקמות. בשחפת ריאתית החיידק נשאף אל תוך הריאות, מייצר גבשושיות ומתפשט אל קשרי

לימפה סמוכים. התסמינים של המחלה הפעילה כוללים חום, הזעה לילית ויריקת דם. ריפוי ע"י אנטיביוטיקה. המחלה פוגעת בעיקר בריאות אך יכולה

Pelvic Inflammatoryלפגוע בעמוד השדרה, מערכת העיכול, הואגינה )ולצור Disease = PID.ועוד )


בשירה.א

בעיטוש.ב

בצעקות.ג

הכל נכון.ד


השחפת מועברת בצורה של הדבקה טיפתית, ובעיקר במקומות סגורים מזוהמים. שיעול של שחפתי עלול להשאיר את חלל החדר מזוהם בחיידקים

למשך מספר שעות. לעתים היא מופיעה כהתבטאות של זיהום ישן שמתפרץ. בעבר היא הייתה מחלה שאפיינה את המהפכה התעשייתית באירופה ופגעה

בעיקר באנשים שגרו בצפיפות יתר בערים. באותה תקופה זו המחלה גרמה לכ ממקרי המוות. פיתוח אנטיביוטיקות שונות הוביל למחשבה שמדובר30%

במחלה הולכת ונכחדת. עד להופעת האיידס נכרה ירידה בשכיחות השחפת בעולם אולם בשנים האחרונות היא הולכת ומתגברת גם בגלל התפרצות

האיידס וגם בגלל עולים חדשים רבים המגיעים מחבר העמים ואתיופיה. סיבה נוספת להתפרצות המחודשת של השחפת היא העמידות שמתפתחת ע"י זני

שחפת שונים לטיפול התרופתי. צורת הדבקות נוספת היא בילדים הנולדים לאמהות חולות בשחפת )הם

בולעים מי שפיר הנגועים במחלה(, או בשתיית חלב של פרות נגועות. האחרוןנגרם על ידי חיידק מיקובקטריום בוביס )בוביס = פרה(.







אצל חולי שחפת שמפתחים את התסמינים, מתחילה המחלה כחיקוי של שפעת. מופיעים שיעולי בוקר )כמו אצל מעשנים( המלווים בליחה צהובה

ירוקה. במשך הזמן הליחה יכולה להופיע עם סימני דם. טמפרטורת הגוף עולה מעלות דבר המלווה בהזעות לילה )מזכיר חסר יין(. לעתים38בלילות לעד

מצטברים נוזלים בין שני קרומי הצדר = פלאורה של הריאות. הנוזלים מכילים כמות גדולה של חיידקים ובהיעדר טיפול הם יכולים להתפשט לריאות

ולמקומות נוספים. החיידקים הנמצאים בריאות עוברים לקשרי הלימפה. אם המערכת החיסונית פועלת ביעילות היא מצליחה לשלוט בזיהום, אך באותם

מקרים בהם המערכת נכשלת, קשרי הלימפה עלולים לגדול וללחוץ על הסמפונות ולהחמיר את השיעול, ואף להוביל לקריסת הריאה. החיידקים

היכוליםscrofulaעלולים לעלות לקשרי הלימפה בצוואר ולצור שם גושים בשם להתפרץ דרך העור ולהפריש מוגלה.


סרולוגית.א

מנטו.ב

פאפ.ג



האבחנה הראשונית לשחפת היא קלינית. בצילום הרנטגן מופיע כתם לבן או כתבמים לבנים לא סדירים היכולים להחשיד בסרטן או זיהומים שונים. במבחן

טוברקולין עורי שורטים את העור במיקרואורגניזם הידוע ובודקים כיצד הגיב העור לחשיפה. תגובה קטנה מידי אינה מצביעה על מחלה בעוד שתגובה

גדולה )אודם ונפיחות בהיקף גדול( מרמזת על המצאות השחפת. אלא שהבדיקה נותנת תוצאה רק לגבי היחשפות האדם לחיידק ולא אם החיידק

פעיל כרגע או לו. זהו מבחן מנטו. כיום אין מסתפקים בבדיקה זו לצורך האבחנה אלא עורכים בדיקות כלליות הכוללות צילום ריאות, דגימת כיח,

דגימת מיץ קיבה או ביופסיה מנגעים חשודים. דגימת נוזל החשוד בזיהום )ריר

PCR = Polimerase Chaiאו נוזל שדרתי, למשל( יכולה להיבדק גם ב Reactionהתוצאות די מהירות אבל כבר מרגע החשד יש להתחיל בטיפול .

אנטיביוטי, שבמקרה הטוב יופסק אם התשובה שלילית.


מלריהא

furunculosisב

FUOג

H1N1 fluד


intermittent feverהוא חום לסירוגין, תופעה אופיינית למחלות כמו מלריה אשר בה החום עולה ויורד, לפעמים במקצבים קבועים.

furunculosisפרונקלים( הם זיהום חד של זקיק שיער ובלוטת חלב. הזיהום( נגרם בדרך כלל על-ידי החיידק סטפילוקוקוס אאוראוס. המורסה מאופיינת

בכאב, אודם ונפיחות. פורונקלים נרפאים בדרך-כלל כאשר המוגלה משתחררת מהם, או באמצעות טיפול אנטיביוטי, אך לעיתים הזיהום עשוי

להתפשט. לאחר הריפוי עלולה להישאר צלקת בעור.Fever of Unknown Originהוא חום ממקור לא ידוע. ברוב המקרים מצליחים

לאחר בירור יסודי להתחקות אחר סיבת החום. חום כזה יכול להופיע לאורך ( ולהחמיר בשעות38.3תקופה, להיות חום לא גבוה במיוחד )בסביבות ה

הערב. , ידועה גם בשם " שפעת החזירים " ומאופיינת בחום גבוהH1N1שפעת מזן

וסימני שפעת אחרים.







זיהום חיידקי או נגיפי, סרטן ואלרגיה הן בן הסיבות הידועות לעליית חום גוף. גם הפרעה הורמונלית עלולה לגרום לתופעה דומה במקרים של

פיאוכרומציטומה שהוא גידול המפריש אדרנלין, או היפרתיירואיד. מחלות

אוטואימוניות כמו דלקת מפרקים = ארתריטיס או זאבת אדמונית = לופוס , גם הן יכולות להוביל לעליית חום. שימוש בתרופות, בעיקר תרופות הרגעה,

תרופות אנטי פסיכוטיות ותרופות אנטי כולינרגיות יכולות לגרום להעלאת חום)והמעניין הוא שמנת יתר של אספירין יכולה להביא לעליית חום אף היא(.

נזק בהיפותלמוס אשר נמצא בחלק הפנימי של המוח פוגע ביכולת הגוף לווסת חום ולכן להעלאת חום. הנזק יכול להתרחש על רקע טראומה או גידול הלוחץ

על המקום. יש לזכור שפעילות גופנית מופרזת, מזג אוויר מאוד חם וחשיפה ממושכת

לשמש מעלים חום גוף במנגנון הגורם למכת חום. הסיבה לכך היא עומס חום גבוה וחוסר יכולתו של הגוף לשחרר חום זה בקצב הנכון. אנשים שיש להם

פגם במנגנון ההזעה חשופים יותר לסיכון כזה.

Documents

אימונולוגיה 12