1

נושא העבודה

הגנת החי

2017תאריך: ינואר

העבודה מוגשת בחסות העמותה של

נוער שוחר משפט עברי

הקדמה אישית

בימים אלו בתעשיית הביגוד, הבשר והביצים מיליוני חיות נרצחות בכל יום. אלפי חיות

נרצחות בציד לא חוקי או מפסולת שמושלכת באזורי המחיה שלהם. כיום ידוע על

לדעתי מינם שנמצאים הסכנת הכחדה. 12,000מינים של בעלי חיים שנכחדו ו 762

לא נעשה מספיק על מנת לטפל במצב ולכן אני רוצה ללמוד על הגנת החי, זהו נושא

שקרוב לליבי בשל אהבתי לבעלי חיים ומעניין אותי מאוד.

2

תוכן עניינים

1שער..........................................................................................................

2הקדמה אישית............................................................................................

4.....................................................................מבוא....................................

5רקע..........................................................................................................

6.............................הריגת בעלי חיים...........................................................

9ציד לשם שעשוע.........................................................................................

11צער בעלי חיים...........................................................................................

14............................................................................................השוואה........

15ביבליוגרפיה..............................................................................................

3

מבוא

לשמירה על איכות הסביבה והטבע אך הוא גם הגנת החי הינו נושא חשוב מאוד

נרחב ולכן בחרתי להתמקד בעיקר ב"חוק להגנת חיית הבר" ובחוק "צער בעלי חיים".

ב"חוק הגנת חיית הבר" בחרתי להתמקד בהריגת בעלי חיים ובציד לשם שעשוע.

הריגת בעלי חיים זהו עיקר החוק ואילו ציד לשם שעשוע לא מוכר כעבירה לפי החוק

ולכן חשבתי שאלו יהיה נושאים מעניינים לבחון.

4

את ידיעותיי בנושאים מעניינים אלו ובהתאם במהלך העבודה מטרתי הייתה להרחיב

לזה חקרתי אותם במשפט העברי והישראלי ונוכחתי לדעת שלנושאים אלה ייחסו

חשיבות רבה.

א.רקע

מדוע חיות הבר זקוקות להגנה?

ווי משקל אקולוגי. הטבע בנוי משרשרת חוליות וכאשר אחת על מנת לשמור על שי

ניתקת כל השרשרת מתפרקת. לכן הגנת חיות הבר מהווה שמירה על שיווי המקל

חשבו שהתנים הם הגורמים העיקריים להפצת 1964האקולוגי. לדוגמה, בשנת

הכלבת ולכן הוחלט להדביר אותם. פוזרה כמות ענקית של אפרוחים מורעלים ואכן

5

אוכלוסיית התנים נעלמה כליל אך גם אוכלוסיית הנמיות, השועלים וחתולי הבר

הצטמצמה. דבר זה גרם להגדלה בכמות הארנבות והחוגלות, שגרמו לנזקים קשים

, שבעקבות זאת התרבו מקרי ההכשה של בני אם בידי במטעות ובשדות, ונחשים

צפע, מפני שלא היה מי שיאכל אותם.

שנועד להגן על חיות הבר 1הכנסת את "חוק הגנת חיית הבר"אישרה 1955בשנת

2בארץ. מאז נערכו במשך השנים שינויים בחוק על פי המציאות הקיימת.

הריגת בע"ח ב.

1955-חוק הגנת חיית הבר תשט"ו 1

שרון ליאת, 'הגנת חיות בר'. 2

6

משפט עברי

לאדם לצוד על פי התנ"ך, הותר . הריגת בעלי חייםקיימת מחלוקת על יחס התורה ל

למחייתו ולרווחתו לפי הנאמר בכתוב:

כי תאוה אכלה בשרכי ירחיב ה' אלהיך את גבולך כאשר דבר לך, ואמרת "

רק חזק לבלתי אכל הדם, ... בכל אות נפשך תאכל בשר, נפשך לאכל בשר

לא תאכלנו, על הארץ . הנפש, ולא תאכל הנפש עם הבשר כי הדם הוא

1"תשפכנו כמים

. אולם, ישנם חכמים שמביעים 2"יודע ציד ויהי עשו איש"ומסופר שעשיו היה איש ציד

:הרב קוק כתב במאמרו הסתייגות להיתר זה ורואים בו בעיה מוסרית.

שמוסריותך ש כאן גערת חכם נסתרת והערה גבולית. כלומר כל זמן י"

-הפנימית לא תקוץ באכילת בשר בעלי חיים, כמו שכבר אתה קץ מבשר אדם

שעל כן לא הוצרכה תורה לכתוב עליו איסור מפורש, שאין האדם צריך אזהרה

שבבא התור של המצב -על מה שקנה לו כבר מושג טבעי בזה, שזהו כמפורש

סרי שיש בו הלא אז המוסרי האנושי לשקוץ בשר בעלי חיים, מפני הגועל המו

לא תאוה נפשך לאכול בשר, ולא תאכל, שהרי דברי תורה נדרשים מכלל לאו

, 3"הן, ומכלל הן לאו

כלומר, הוא טוען שכשם שהתורה לא אסרה עלינו לאכול בשר אדם מפני שהמוסריות

הפנימית שלנו לא מאפשרת לנו לאכול בשר אדם ואיננו צריכים איסור מהתורה כדי

כה.-דברים יב, כ 1 בראשית כה, כז. 2ויגודה מיכאל, 'על הציד במשפט הישראלי "חזון הצמחונות והשלום", הרב יצחק הכהן קוק, מתוך 3

ובמשפט העברי' )תשס"ב(.

7

, התורה אינה אסרה מאכל בשר בעלי חיים מפני שאיננו צריכים איסור להבין זאת

מהתורה בכדי להבין שהדבר שגוי.

ויאמר אלהים הנה "יש הסוברים כי בבריאת האדם הורשה לאדם לאכול רק מן הצומח

נתתי לכם את כל עשב זרע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ

אך הותרה אכילת בשר לנוח ובניו משום ההתדרדרות 4"הזרע זרע לכם יהיה לאכל

את כל בשר חמס... כי השחית וִתמלא הארץ"המוסרית שאירעה החל מתקופתו

ולאחר מכן לא הושב האיסור המוחלט. 5"דרכו על הארץ

משפט ישראלי

, אלא אם כן אלו מזיקים שאינם חוק הגנת חיית הבר אוסר על ציד חיות בר ללא רישיון

צריכים רישיון על מנת להרוג אותם או חיות בית שהחוק אוסר את הריגתם עם רישיון

בהוראות החוק מתייחסים גם לשיטות האסורות כגון הרעלה, שימוש ציד ובלי.

בחומרי נפץ וברכב ממונע ולמקומות אסורים כגון חמש מאות מטר מגן ציבורי.

חוליות )למעט דגים( שאינו בחוק מוגדרת גם חיית הבר, ההגדרה כוללת כל בעל

נחשב שטבעו במחיצתו של האדם

על פי החוק, העובר על חוק זה דינו מאסר שישה חודשים או קנס חמש מאות לירות.

אב"ד זיאד הווארי והשופטים אסתר עליו שפטו למחוזי לדוגמה, בפסק דין בערעור

ללא רישיון ציד; ציד חיית בר ערים על צידהורשעו ארבעה מער הלמן ושאהר אטרש

מוגנת; ציד מתוך כלי רכב, החזקת רובה ציד ברכב כשהוא אינו ארוז בנרתיק; ציד

או ₪ 5,000השלום : קנס כספי בסך בית משפטי ל ידשניתן ע גזר הדין .באזור אסור

₪ 7,000ימי מאסר תמורתו; חיוב המערערים לחתום על התחייבות כספית בסך 50

בראשית א, כט. 4 יב.-בראשית ו, יא 5

8

להימנע מלעבור על העבירות בהן הורשעו במשך שנתיים מיום מתן גזר הדין; חילוט

נדחו הן הערעור על הכרעת לבסוף . לטובת אוצר המדינה 1’ הנשק של המערער מס

6. הדין והן על חומרתו

1027/07עפ"א 6

9

ציד לשם שעשועג.

משפט עברי

, כנראה מפני שלא היו ציידים העברי שאלת הציד לשם שעשוע נידונה מעט במשפט

לאסור ציד לשם שעשוע בשל כל הפוסקים טוענים כי יש יהודים רבים ובכל זאת

בתחילת המאה הי"ח נשאלו שלושה חכמים מאיטליה אם מותר האכזריות שבדבר.

:לעסוק בציד לשם שעשוע וכך השיב שבתי בר' אלישע מלויקיו

צמך, אם אדם יורה בקשתו נגד חברו להכותו בדרך שחוק וטיול, אטו הגע ע"

ומה ההבדל[ בבהמות =] ]=האם[ לא ענוש יענש?! פשיטא. בודאי. ומאי שנא

ואף על גב דהותר לשוחטן, להורגן .ה' "רחמיו על כל מעשיו" כתיב - וחיות

."לא הותר -ולהמיתן בידים

שיצוד אדם אחר לשם שעשוע יענש כך גם אדם כלומר, הוא בעצם טוען שכשם שאדם

הצד בהמה לשם שעשוע ומנמק בפסוק "רחמיו על כל מעשיו", ה' מרחם על כל

הבריאות שלו.

נראה לעניות דעתי דאם איסור תורה ר' שמשון מורפורגו אוסר גם הוא את הדבר: "

רי לא ליכא, איסורא מיהא איכא ]=אם אין איסור תורה, איסור בכל זאת יש[, שה

ולא להקנותינו מידת , הותרה מיתת הבעלי חיים אלא לצורך המין האנושי ולתועלתו

" כלומר, גם אם אין איסור מפורש בתורה האיסור . אכזריות שפיכת דמים והריגה

קיים משום שהתורה התירה הריגת בעלי חיים רק לצורך תועלת ולרווחת האם ולא

לאדם מידה של אכזריות ושפיכות דמים.לשם שעשוע. הא גם טוען שמעשה זה מקנה

10

משפט ישראלי

החוק להגנת חיית הבר אינו אוסר ציד לשם שעשוע/ספורט, אלא רק מחייב את

העוסק להיות בעל רישיון לציד.

להגיש מיכאל ויגודה הצעה לתיקון החוק להגנת חיית הבר ובה ייכל 2000 רבפברוא

ציד לשם שעשוע.גם איסור

11

צער בעלי חייםד.

משפט עברי

על פי המקרא צער בעלי חיים אסור, אלא חובה על כל יהודי למנוע צער, כאב וסבל

חיוב שביתת בהמה . ישנן הלכות רבות הקשורות בצער בעלי חיים כגון מבעלי חיים

חיוב המתת בהמה 'איסור אכילת דם, איסור אכילת איבר מן החי, ביום השבת

איסור לחסום שור , חיוב לעזור בפריקת חמור הרובץ תחת משאו, בשחיטה דווקא

ועוד. איסור שחיטת אותו ובנו ביום אחד, בדישו

רבי ישראל איסרליין פסק כי צער בועלת כלכלית מצדיקה צער בעלי חיים. לדוגמה,

ומצדיק את (בשביל קולמוסים)כנראה של אווז בעודו חי וקבע כי מותר למרוט נוצותי

1ההיתר בכך ש"לא נבראו כל הבריות רק ]אלא[ לשמש את אדם".

משמעית -תרומת הדשן" מסייג את ההיתר וקובע שאינו חל כאשר התועלת אינה חד"

לתועלת מסופקת מן ההפעולה למיותרת והיא אסורה. דוגמוברורה, שאז נחשבת

פנחס בן יאיר שאסר על על ר' הסוג הזה מוצא בעל "תרומת הדשן" במסופר בתלמוד

מחשש שמא יזיקו. הוא מסביר שהסיבה לכך רבי יהודה הנשיא לעקר את פרדותיו

. הייתה שהחשש מפני נזק הפרדות היה חשש רחוק שלא הצדיק פגיעה בהן

יש להבין שאת ההיתר שהדוגלים פוסקים בו, אין משמעותו היתר להפיק רווח מעצם

.2גרימת הצער

עמדת המשפט העברי' )תשס"ב(.-אווזיםויגודה מיכאל, 'פיטום 1 הכוונה קרבות תרנגולות, מלחמות שוורים ועוד. 2

12

משפט ישראלי

הוא החוק המרכזי להגנת ,1994-חיים(, תשנ"ד-חיים )הגנה על בעלי-חוק צער בעלי

)א( הקובע איסור מסגרת: 2חיים בישראל. הסעיף המרכזי של החוק הוא סעיף -בעלי

. בנוסף 3חיים, לא יתאכזר אליו ולא יתעלל בו בדרך כלשהי"-"לא יענה אדם בעל

של התעללות. החוק לגבי סוגים מוגדרים ת מופיעים בחוק איסוריםלאיסור המסגר

חיים שאינם מסוגלים -בעלי חיים, על העבדת-על ארגון תחרויות קרבות בין בעלי אוסר

כן, כוחות. כמו-אפיסת עד כדי חיים-העבדת בעל מצבם הגופני ועל בעקבותלכך

חיים בסטריכנין, אלא בהיתר של מנהל השירותים -החוק אוסר הרעלת בעלי

הווטרינריים )מנהל השירותים הווטרינריים הוציא היתר כללי, הקובע באילו תנאים

-אוסר על עריכת ניתוחים בבעלי 2001מותר השימוש בסטריכנין(. תיקון לחוק משנת

חיים" מוגדר-בעל. ")כלבים גזעיים יצוץ זנבות ואוזניים שלחיים למטרות נוי )כגון ק

חיים -כבעל חוליות למעט אדם. החוק פוטר מהוראותיו את הניסויים בבעליבחוק זה

.4חיים לצורכי מאכל אדם-גה של בעלי)עליהם חל חוק הניסויים( ואת ההרי

בנושא:בג"ץ פסק דין

"נח" ההתאחדות הישראלית של הארגונים להגנת בעלי החיים נגד היועץ

.5אח' 31המשפטי לממשלה, שר החקלאות, המועצה לענף הלול, משה בנישתי ו

יהיה אסור על פי החוק. 6בעתירה מבקשת העותרת כי ייקבע שפיטום אווזים

העותרת טוענת כי להליך יש השלכות על כושר התנועה ויציבו רגליו של האווז

ושההליך מהווה התאכזרות לאווז ובכך עובר על החוק להגנת בעלי החיים. היא

1994-חוק צער בעלי חיים התשנ"ד 3

בין קניין לבעלי זכויות בחוק ובמשפט'.-עו"ד וולפסון יוסי, 'בעלי חיים 4היועץ המשפטי "נח" ההתאחדות הישראלית של הארגונים להגנת בעלי חיים נגד 9232/01בג"ץ 5

.אח' 31לממשלה, שר החקלאות, המועצה לענף הלול, משה בנישתי ו

פיטום אווזים הינו הליך חקלאי שמטרתו ייצור כבד גדול ושומני. 6

13

מוסיפה כי התקנות נוגדות את החוק ואינן פרקטיות, ניתנות לאכיפה ואינן נאכפות

בכלל.

בר עשרת שנים בארץ ולהוציא אותו מהחוק המשיבים טוענים כי פיטום אווזים קורה כ

יחסל את כל הענף מפני שאין דרך אחרת להשיג את המוצר. בנוסף טוענים כי

מצמצמות את סבלם של האווזים וכי זהו לא מקרה לבג"ץ מפני שהעותרת התקנות

יכלה לפנות לבית משפט השלום קודם.

פסיקה:

כהן.-ת השופטת ט' שטרסברגהוחלט לענות לבקשת העותרת לבטל את התקנות כדע

14

השוואהה.

בעניין הריגת בעלי חיים גם במשפט הישראלי וגם בעברי סוברים כי יש היתר להרוג

בעלי חיים לצרכים מסוימים ובהגבלות מסוימות.

אולם, במשפט הישראלי ההריגה מותרת רק למי שיש לו את הרישיון המתאים ורק

במקומות מסויימים, בכל מסוימים ומותר להרוג רק בעלי חיים מסוימים ואילו במשפט

ולדעתם העברי לא קיימות הגבלות אלו. בנוסף, במשפט העברי יש שסוברים ההיפך,

הריגת בעלי חיים אינה מותרת.

לשם שעשוע המשפט העברי ברור בעמדתו, הדבר אסור ואכזרי, ואילו בעניין ציד

במשפט העברי אין איסור ציד לשם שעשוע למרות שהובאו בעבר הצעות חוק.

בעניין צער בעלי חיים גם במשפט הישראלי וגם במשפט העברי התעללות בבעלי

רווח למעט חיים אסורה. המשפט העברי מוסיף כי צער בעלי חיים מותר לצורך הפקת

כשהרווח בא מעצם גרימת הצער.

לסיכום, מסקנותיי העולות מחקר הנושא הן שהוא נושא מסובך שעומד לרוב על

הקונפליקט בין זכויות החיה לבין זכויות האדם להשתמש בחיה. זהו נושא שההכרעה

קשה בו וצורכת מחקר עמוק והמון מחשבה אך זהו נושא חשוב ורלוונטי שההכרעה בו

הכרחית.היא

15

רשימה ביבליוגרפית

חקיקה

1955-חוק הגנת חיית הבר תשט"ו

1994-חוק צער בעלי חיים התשנ"ד

פסיקה

"נח" ההתאחדות הישראלית של הארגונים להגנת בעלי חיים 9232/01בג"ץ

נגד היועץ המשפטי לממשלה, שר החקלאות, המועצה לענף הלול, משה

אח'. 31בנישתי ו

1027/07עפ"א

מאמרים

בין קניין לבעלי זכויות בחוק ובמשפט'.-עו"ד וולפסון יוסי, 'בעלי חיים

ויגודה מיכאל, 'על הציד במשפט הישראלי ובמשפט העברי' )תשס"ב(.

.עמדת המשפט העברי' )תשס"ב(-ויגודה מיכאל, 'פיטום אווזים

שרון ליאת, 'הגנת חיות בר'.