בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

2592/20בג"ץ 2593/20בג"ץ 2594/20בג"ץ 2609/20בג"ץ 2612/20בג"ץ 2649/20בג"ץ 2675/20בג"ץ 2677/20בג"ץ

כבוד הנשיאה א' חיותלפני:כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר

כבוד השופט נ' הנדלכבוד השופט ע' פוגלמן

כבוד השופט י' עמיתכבוד השופט נ' סולברג

כבוד השופטת ד' ברק-ארזכבוד השופט מ' מזוז

כבוד השופטת ע' ברוןכבוד השופט ג' קרא

כבוד השופט ד' מינץ

העותרת בבג"ץ2592/20

:2677/20ובבג"ץ העותרים בבג"ץ

2593/20: העותרות בבג"ץ

2594/20:

:2609/20העותר בבג"ץ העותרת בבג"ץ

2612/20:

התנועה למען איכות השלטון בישראל אח' 122ד"ר ארנה ברי ו-

. עמותת "חוזה חדש"1. משמר הדמוקרטיה הישראלית2

עו"ד שפיק רפולהתנועה לטוהר המידות

סיעת יש עתיד-תל"םהעמותה לדמוקרטיה מתקדמת

העותרת בבג"ץ2649/20:

העותרת בבג"ץ2675/20:

נ ג ד

המשיבים בבג"ץ2592/20:

. היועץ המשפטי לממשלה1

. ראש הממשלה בנימין נתניהו2. היועץ המשפטי לכנסת3. כנסת ישראל4. היועצת המשפטית לנשיא המדינה5. סיעת הליכוד6. סיעת כחול לבן7. סיעת יש עתיד-תל"ם8. סיעת הרשימה המשותפת9

. סיעת ש"ס10. סיעת יהדות התורה11. סיעת ימינה12. סיעת גשר13

המשיבים בבג"ץ2593/20:

המשיבים בבג"ץ2594/20:

המשיבים בבג"ץ2609/20:

. סיעת דרך ארץ14. היועץ המשפטי לממשלה1 . ח"כ בנימין נתניהו – ראש ממשלת2

מעבר. ח"כ בני גנץ – יו"ר כנסת ישראל3. סיעת הליכוד4. סיעת כחול לבן5. ח"כ בנימין נתניהו1. יו"ר הכנסת בני גנץ223. הכנסת ה-3. היועץ המשפטי לממשלה4. ח"כ בנימין נתניהו1. היועץ המשפטי לממשלה223. הכנסת ה-3. היועץ המשפטי לכנסת4. סיעת הליכוד5. סיעת כחול לבן6. סיעת יש עתיד-תל"ם7. סיעת הרשימה המשותפת8

2

המשיבים בבג"ץ2612/20:

המשיבים בבג"ץ2649/20:

המשיבים בבג"ץ2675/20:

המשיבים בבג"ץ2677/20:

המבקשים להצטרףלעתירות:

. סיעת ש"ס9. סיעת יהדות התורה10. סיעת ישראל ביתנו11. סיעת ימינה12. מפלגת גשר13

. ח"כ בנימין נתניהו1. היועץ המשפטי לממשלה2. הליכוד תנועה לאומית ליברלית323. סיעת כחול לבן בכנסת ה-4. סיעת הליכוד1. סיעת כחול לבן2. סיעת הרשימה המשותפת3 . סיעת התאחדות ספרדים שומרי תורה –4

תנועת ש"ס. סיעת יהדות התורה5. סיעת ישראל ביתנו6. סיעת ימינה7. סיעת מרצ8. סיעת העבודה הישראלית9

. סיעת דרך ארץ10. סיעת גשר11. היועץ המשפטי לכנסת12. היועץ המשפטי לממשלה13

23. סיעת הליכוד בכנסת ה-123. סיעת כחול לבן כנסת ה-2. היועץ המשפטי לכנסת3. כנסת ישראל4. סיעת הליכוד1. סיעת כחול לבן2. היועץ המשפטי לממשלה3. ממלאת מקום היועץ המשפטי לכנסת4. כנסת ישראל5. סיעת יש עתיד-תל"ם6. סיעת הרשימה המשותפת7. סיעת ש"ס8. סיעת יהדות התורה9

. סיעת ישראל ביתנו10. סיעת ימינה11. סיעת העבודה12. סיעת מרצ13

3

. סיעת גשר14. סיעת דרך ארץ15

. הפורום המשפטי למען ישראל1. תנועת גדר לחיים2. עו"ד עקיבא נוף3

התנגדות למתן צו על תנאי

ט' באייר התש"ףתאריכי הישיבות: י' באייר התש"ף

(3.5.2020) (4.5.2020)

בשם העותרת 2592/20בבג"ץ : 2677/20ובבג"ץ

בשם העותרים :2593/20בבג"ץ

בשם העותרות :2594/20בבג"ץ

בשם העותר:2609/20בבג"ץ

בשם העותרת:2612/20בבג"ץ

בשם העותרת 2649/20בבג"ץ

בבג"ץ8והמשיבה 2592/20:

בשם העותרת:2675/20בבג"ץ

1בשם המשיב :2592/20בבג"ץ

2בשם המשיב :2592/20בבג"ץ

עו"ד ד"ר אליעד שרגא; עו"ד תומר נאור; עו"ד הידי נגב; עו"ד אריאל ברזילי;

עו"ד שקד בן עמי; עו"ד אביתר אילון

עו"ד דפנה הולץ-לכנר

עו"ד יובל יועז; עו"ד אביגדור פלדמן;עו"ד דורון ברקת; עו"ד אוהד שפק

בעצמו; עו"ד עביר חריש רפול

עו"ד אביה אלף; עו"ד בעז ארד

עו"ד עודד גזית; עו"ד אלירם בקל

עו"ד יפעת סולל

עו"ד ענר הלמן; עו"ד רן רוזנברג;עו"ד אבישי קראוס; עו"ד אודי איתןעו"ד מיכאל ראבילו; עו"ד אבי הלוי;עו"ד רועי שכטר; עו"ד אופק ברוק

עו"ד אביטל סומפולינסקי

4

4 ו-3בשם המשיבים :2592/20בבג"ץ

5בשם המשיבה :2592/20בבג"ץ

6בשם המשיבה :2592/20בבג"ץ

7בשם המשיבה , 2592/20בבג"ץ בבג"ץ3המשיב

2592/20, בבג"ץ12המשיבה

2677/20 בבג"ץ15והמשיבה 2677/20:

8בשם המשיבה :2649/20בבג"ץ

בשם המבקש להצטרף1:

בשם המבקשת להצטרף2:

:3המבקש להצטרף

עו"ד אודית קורינלדי-סירקיס

עו"ד אבי הלוי; עו"ד מיכאל ראבילו; עו"ד ניבה הלוי

עו"ד ערן מרינברג; עו"ד שמעון בראון;עו"ד עומרי שגב

עו"ד אורי הברמן עו"ד נבון קצב; עו"ד יותם אייל

עו"ד אילן ציאוןבעצמו

5

פסק-דין משלים

הנשיאה א' חיות:

, ניתן על ידינו, פה אחד,6.5.2020ביום י"ב באייר התש"ף, להטלת נוגעות אלה עתירות דנן. העתירות את הדוחה דין פסק העומד נתניהו בנימין חבר הכנסת על מלאכת הרכבת הממשלה וכן להסכם הקואליציוני שנחתם לדין בעבירות על טוהר המידות;

בין סיעת הליכוד לסיעת כחול לבן, לגביו נטען כי20.4.2020ביום הוא נוגד עקרונות חוקתיים וחוקיים וסותר את תקנת הציבור.

עיקר הנ"ל הדין בפסק פורטו הדוחק הזמנים סד בשל לפסק הדין הותרנו "למועד מאוחר1הנימוקים וכפי שצוין בסעיף

יותר את מתן פסק הדין המשלים ובו הנימוקים המפורטים שייכתבו על ידי מי מאיתנו שימצא זאת לנכון, כל אחד וטעמיו". לפיכך, ניתן עתה פסק דין משלים אשר בו מפרטים חבריי להרכב את הטעמיםואחת מהם לתוצאה שאליה הגענו. טעמיי שלי כל אחד שהובילו

ולא ראיתי להוסיף עליהם. אני6.5.2020פורטו בפסק הדין מיום מצטרפת להערות של חלק מחבריי בדבר הצורך להסדיר לעתידמלאכת להטלת הנוגעת הסוגיה את מתאימה בחקיקה לבוא שיש חמורות בעבירות הנאשם כנסת חבר על הממשלה הרכבת להיבטים משפטי ועיגון ביטוי ליתן מנת על זאת, קלון. עמן

הציבוריים והערכיים שמעלה סוגיה זו.

ה נ ש י א ה

: השופט י' עמית

אני מסכים לתוצאה ולנימוקים של חברתי, הנשיאה השופטת , ומצאתי להשלים את הדברים6.5.2020בפסק הדין מיום ,א' חיות

ולהוסיף מילים מספר משל עצמי.

6

את.1 משקפות שתוצאותיהן בחירות מערכות שלוש לאחר אותנו הישראלית, קלעה של החברה ולרוחבה לאורכה השסעים דקות חלפו וחוקתיות. חוקיות למערבולות בישראל המציאות נזדרזו וכבר הקואליציוני ההסכם חתימת על מההכרזה ספורות ובאו להן העתירות והניחו עצמן בשעת ערב מאוחרת על מפתנו של

בית המשפט העליון.

הן השאלות.2 דינה, שתיים כפי שציינה הנשיאה בפתח פסק העומדות לפתחנו, שאלות החופפות את הסעדים השונים והמגוונים

שנתבקשו בעתירות השונות שהונחו לפתחנו.

– האם ניתן להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה עלהאחת ח"כ בנימין נתניהו, בהינתן כי תלוי ועומד כנגדו כתב אישום חמורמרמה שוחד, קלון: עמן שיש בעבירות אישומים שלושה הכולל

והפרת אמונים.

– האם יש לפסול סעיפים שונים בהסכם הקואליציוניהשניה ביום הליכוד20.4.2020שנחתם וסיעת לבן כחול סיעת בין

( בהיותם מנוגדים לחוק או לתקנת הציבור.ההסכם הקואליציוני)להלן:

מאחרשתי שאלות נפרדות, בעבותות, ביניהן הקשורות שנתכנו הממשלה יסוד: בחוק והשינויים הקואליציוני שההסכם בעקבותיו, "נתפרו" למידותיהם של הצדדים להסכם, שאין חולק כישאלות משתי אחת כל מעליו. מרחפת ההדדית החשדנות רוח לראשונה נדונים שחלקם שונים, נושאים בחובה טומנת אלה, בהיסטוריה המשפטית של המדינה. מעולם לא כיהן בישראל ראשמזה מכהן נתניהו בנימין ח"כ אישום. כתב כנגדו ממשלה שתלוי

ממשלת כראש וחצי לאמוןמעברכשנה זכתה שלא ממשלה , הרכבת מלאכת את עליו להטיל ניתן אם כך שהשאלה הציבור,

7

ממשלה בישראל לא התעוררה וממילא לא נדונה עד עתה. עתירותמוקדמות בהיותן בשעתו נדחו זה משפט לבית שהוגשו שונות ותיאורטיות נוכח שלוש מערכות הבחירות שהתרגשו עלינו. אך כעת

הגיעה שעת ההכרעה.

השאלה הראשונה – האם ניתן להטיל על נאשם בפלילים להרכיב ממשלה?

בניגוד לסברה שהושמעה, כביכול השאלה שלפנינו פשוטה.3 להפליא ומעוגנת בחוק ברור ומפורש, אנסה להסביר להלן מדועשניתן מרכזיים טיעונים בשלשה נתמקד כך, לשם כך. הדבר אין

לזקק מתוך מאות העמודים שהכבירו עלינו העותרים.

מתפקיד זוטר ברשות המקומית ועד לראשות הממשלה– ( הגיון ושכל ישר 1)

הטיעונים.4 ושלל החוק הוראות את בצד קט לרגע נניח המשפטיים, ונגולל את סיפורו של ראובן.

במחלקת מים מוני כקורא לעבודה להתקבל ביקש ראובן המים של רשות מקומית כלשהי. ברם, על אף כישוריו יוצאי הדופן,ראש ידי על הסף על נדחתה לתפקיד ראובן של מועמדותו המחלקה, לאחר שהתברר כי הוגש כנגדו כתב אישום בעבירה שליעלה על הדעת לא לראובן, כפי שהסביר ראש המחלקה שוחד. שלעבודה כה אחראית, יתקבל אדם שתלוי ועומד נגדו כתב אישום

בעבירת שוחד.

על לו משנודע חודש, וכעבור בסבלנות, המתין ראובן התפקיד, על במכרז התמודד המים, מחלקת מנהל של פרישתו ולמותר לציין כי מנהל מחלקת המים חולש מתוקף תפקידו על כל קוראי מוני המים. ברם, ועדת המכרזים דחתה את מועמדותו שלכתב כנגדו הוגש כי שהתברר לאחר הסף, על לתפקיד ראובן

8

כתב אפילו אם לראובן, כפי שהוסבר שוחד. בעבירה של אישום היה הסתם מן לתפקידו, נכנס שהיה אחרי מוגש היה האישום מושעה עד לסיום המשפט. על אחת כמה וכמה שאין מקום לקבלו

לתפקיד כל עוד כתב האישום תלוי ועומד.

ראובן החליט אפוא להתמודד בבחירות על ראשות הרשות המקומית, ולמותר לציין כי ראש הרשות חולש מתוקף תפקידו עלוהוא זכה ברוב מוחץ של מחלקת המים. דרכו של ראובן צלחה,

ראשיהתושבים ונבחר לראשות הרשות המקומית. ברם, לאור הלכת אומ"ץ אזרחים למען מנהל תקין וצדק חברתי נ' ראש 4921/13)בג"ץ הערים

( )להלן: עניין2013 )135( 3), פ"ד סועיריית רמת השרון, יצחק רוכברגר ((, ועל אף היותו נבחר ציבור, מועצת העיר הפעילה אתראשי הערים

סעיף לפי ל22סמכותה ראש )בחירת המקומיות הרשויות חוק וכהונתם( וסגניו התשל"ה-הרשות מינויו1975, את אישרה ולא ,

בשל כתב האישום שהוגש כנגדו.

השתלב הוא בגדולות. ללכת ראובן החליט הפעם, זו חיש-מהר בפוליטיקה הארצית, ותוך זמן קצר התמנה לשר הפנים. למותר לציין כי שר הפנים, חולש מתוקף תפקידו על מאות רשויותלרשות איזון מענקי הקצאת על אחראי היתר, ובין מקומיות,

הלכת לאור ברם, התנועה 3094/93)בג"ץ דרעי-פנחסי המקומית. )404( 5, פ"ד מז)למען איכות השלטון בישראל נ' ממשלת ישראל 1993;)

אזרחים למען מינהל תקין וטוהר המידות נ' יצחק–אמיתי 4267/93ובג"ץ ישראל ממשלת ראש מזרבין, פ"ד ,(5 )441( ראש1993 נאלץ ,))

כנגדו שהוגש האישום כתב בשל ראובן את לפטר הממשלה בעבירת שוחד.

הממשלה. לראשות ונבחר לפסגה במירוץ המשיך ראובן שר על תפקידו, מתוקף חולש, הממשלה ראש כי לציין למותר הפנים, שחולש על ראש הרשות המקומית, שחולש בתורו על ראש

9

מחלקת המים בעיר, שחולש בתורו על קוראי מוני המים במועצה,חד-גדיא.

וכעת, משעמדנו במילים פשוטות על סיפורו של ראובן, נקל.5 להבין את טענתם של העותרים, שהצביעו על התוצאה האנומלית לפיה מי שאינו יכול לשמש בשורה של תפקידים במעלה הפירמידה,בראש לכהן יכול – שר של בתפקיד וכלה זוטר בתפקיד החל בעיני פשוט הדבר יהא ואל ראש הממשלה. בתפקיד הפירמידה

הקורא.

( כשירות לחוד ושיקול דעת לחוד2)

כי הלכת.6 כי אני מסכים עם חברתי הנשיאה, ואומר אקדים אתדרעי-פנחסי אציין בדברים, להאריך מבלי ובועטת. חיה עדיין

העובדה הפשוטה כי כיום, לאחר תיקון חוק יסוד: הממשלה, סעיף22" כי הקובע היסוד לחוק לאחר)ב( רשאי, הממשלה ראש

מכהונתו שר להעביר כן, לעשות כוונתו על לממשלה שהודיע יסוד: הממשלה בשעה21]...[", זהה בנוסחו לסעיף א)א( בחוק

בעניין כידרעי-פנחסישניתן פסק הדין . חזקה על המחוקק-המכונן הלכת את לבטל ביקש במיליםדרעי-פנחסיאילו זאת עושה היה ,

מפורשות.

לחוק יסוד: הממשלה קובעים כלהלן:18-17סעיפים .7

ואחריה, כהונתו בתקופת הממשלה ראש חקירת הגשת כתב אישום והרשעה

נגד17 פלילית חקירה תיפתח לא )א( . היועץ בהסכמת אלא הממשלה ראש

המשפטי לממשלה.מי נגד פלילית חקירה תיפתח לא )ב( שכיהן כראש הממשלה, בשל חשד לביצועבשנה או כהונתו בעת שנעברה עבירה

10

היועץ בהסכמת אלא לכהן, שחדל לאחר המשפטי לממשלה.

יוגש הממשלה ראש נגד אישום כתב )ג( לבית לממשלה המשפטי היועץ בידי בהרכב שישב בירושלים, המחוזי המשפט

הוראות בענין כתב אישוםשל שלושה שופטים; בתפקידו לכהן הממשלה ראש החל בטרם שהוגש

.ייקבעו בחוקראש את שהרשיע המשפט בית )ד( הממשלה בעבירה, יקבע בפסק דינו אם יש

באותה עבירה משום קלון.

הפסקת כהונה של ראש הממשלה מחמת עבירהברוב18 בהחלטה רשאית, הכנסת )א( .

ראש את מכהונתו להעביר חבריה, המשפט ובית בעבירה שהורשע הממשלה קלון; משום עמה שיש דינו בפסק קבע החליטה הכנסת כאמור, יראו את הממשלה

כאילו התפטרה עם קבלת ההחלטה.בתוך הדין30)ב( פסק מתן מיום ימים

ועדת תחליט )א(, קטן בסעיף כאמור לענין המלצתה בדבר הכנסת של הכנסת העברת ראש הממשלה מכהונתו ותביא את המלצתה בפני מליאת הכנסת; לא הביאההמועד בתוך המלצתה את הכנסת ועדת האמור, יעלה יושב ראש הכנסת את הענין

לדיון במליאת הכנסת. )ג( ועדת הכנסת והכנסת לא יחליטו בדבראלא מכהונתו הממשלה ראש העברת את לטעון הזדמנות לו שניתנה לאחר

טענותיו לפניהן. )ד( לא הועבר ראש הממשלה מכהונתו לפי סעיף זה ופסק הדין כאמור בסעיף קטן )א(ראש של כהונתו תיפסק סופי, נעשה כאילו הממשלה את ויראו הממשלה

התפטרה ביום שבו פסק הדין נעשה סופי.סעיפים הוראות ו-42)ה( ב42א

ראש על יחולו לא הכנסת, לחוק-יסוד: הממשלה.

בהפסקת18סעיף מדבר שהוא מאחר בענייננו, חל אינו כהונה של ראש ממשלה מכהן ואינו עוסק בנושא שבפנינו – הטלת

11

חברי כנסת.120מלאכת הרכבת ממשלה על חבר כנסת, אחד מני העובדה שחה"כ בנימין נתניהו מכהן בפועל כראש ממשלה, אינה

, באשר המדובר בממשלת מעבר,18מכניסה אותו לגדרו של סעיף בבחירות הצורך ומכאן הציבור, לאמון זכתה לא כזו, שבהיותה

סעיף ראו זה בהקשר ממשלה. יסוד:30ובהרכבת לחוק )ג( הממשלה שעניינו בהפסקת כהונה של ראש ממשלת מעבר, הקובע

" אם כהונתו כי אחרמחמת עבירההופסקה שר , תקבע הממשלה וחבר סיעתו של ראש הממשלה, לכהן כראש שהוא חבר הכנסת

לא למותר לצייןהממשלה בפועל עד שתיכון הממשלה החדשה". סעיף שבבסיס ההיגיון ראש18את התפטרות ולפיו לחוק,

כאמור, כולה. הממשלה התפטרות אחריה גוררת הממשלה ענייננו-שלנו בחבר-כנסת שאמור להקים ממשלה ולהתמנות לעמודשל מראש מניעה כי הטענה להישמע שיכולה מכאן, בראשה. אין מכניסים ראש חולה למיטה בריאה, פגיעתה כהונתו, בבחינת להתפטר שנאלץ מכהן ממשלה ראש של ממקרה פחות קשה

מתפקידו ועמו הממשלה כולה.

זה17סעיף .8 סעיף בענייננו. חל הממשלה יסוד: לחוק )ג( מעיד על כך שהמחוקק צפה מצב שבו יוגש כתב אישום כנגד ראש

4ממשלה טרם כניסתו לתפקיד. בהמשך לסעיף זה נחקק סעיף , הקובע כלהלן:2001לחוק הממשלה, התשס"א-

הוראות לענין כתב אישום תלוי ועומד או שר בטרם הוגש כתב אישום נגד ראש ממשלה. 4

יחולו הוראות אלה:החלו לכהן בתפקידם בית1) ימשיך – הראיות בגביית הוחל )

המשפט שאליו הוגש כתב האישום במשפט;יתקיים2) – הראיות בגביית הוחל טרם )

כאמור המוסמך המשפט בית לפני הדיון או 17בסעיפים לפי23 היסוד, לחוק

משפט לבית האישום כתב הוגש הענין; שאינו בית המשפט המוסמך כאמור, יועבר

הדיון לבית המשפט המוסמך;

12

יכול הטוען לטעון כי משהכיר המחוקק במצב בו הוגש כתבמקום אין בתפקידו, לכהן החל טרם ממשלה ראש נגד אישום

לפרשנות, שהרי החוק ברור ומפורש.

בעניין .9 שהותווה הכלל לפעולה נכנס זו דרעי-פנחסיבנקודה הלכת פי על גם לחוד". דעת ושיקול לחוד "כשירות ולפיו

, לא כל כתב אישום מצדיק פיטוריו של שר. שר שתלוידרעי-פנחסיאינו כמו שר שתלוי בגין סגירת מרפסת כנגדו כתב אישום ועומד המואשם שר לא שוחד. של בעבירה אישום כתב כנגדו ועומד ושאר אונס בגידה, רצח, בניסיון המואשם כשר סתם, בתקיפה

עבירות חמורות.

על פי מודל שיקול הדעת, מקום בו הוגש כתב אישום בגין עבירת שוחד טרם החל שר בתפקידו – יש לעצור את המינוי. על דרך של קל וחומר, הדברים יפים לכאורה גם לגבי ראש ממשלה טרם נכנס לתפקידו. זאת ועוד. בהיבט הפלילי, אמנם נמצא בחוק העונשין עבירות חמורות מעבירת השוחד. ברם, ענייננו אינו בהיבט הפלילי אלא בהיבט המינהלי-שלטוני. בהיבט זה, לעבירת השוחדראש או שר כמו בכיר ציבורי-שלטוני לתפקיד מובהקת זיקה יש ממשלה. לדוגמה, שר המואשם בניסיון רצח של שכנו בשל סכסוךשל בהיבטים אך מוח, חמום שהוא עצמו על מעיד חנייה, על עוצמת הפגיעה באמון הציבור, טוהר מידות, ניקיון כפיים, ושמירהבשוחד הנאשם שר של ראשו מעל העננה – הציבור קופת על

גדולה אף יותר, בשל זיקת העבירה לתפקיד.

משהזכרנו את הדין הפלילי, ומשהזכירה הנשיאה את חזקת.10מאליו. המובן את נאמר נתניהו, בנימין לחה"כ שעומדת החפות אך בהליך הפלילי, ותפארתה עוזה במלוא עומדת חזקת החפות

13

ומידע חשדות גם המינהלי, בדין המינהלי-ציבורי. במישור לא אותנו משמשים אלה מינהלית. כראיה לשמש יכולים מודיעיני מעשה של יום ביומו בנושאים שונים ומגוונים: "מתן אזרחות מכוח שבות או רשיון ישיבה, כניסה לארץ, רשיון נהיגה ורשיון נשק, רשיון)דברי מינהליות" בהחלטות מתקבלים אלה כל – וכדומה עסק

(.ראשי הערים בעניין א' רובינשטייןהשופט )כתוארו אז(

באשר ההנחה גבוה, ברף מינהלית ראיה הוא אישום כתב היא שכתב האישום מגבש ראיות לכאורה:

בעיקרם חלים לעיל הנזכרים "העקרונות של מתפקיד הסרה או מינויים הליך על עובדי מדינה או נבחרי ציבור אשר הורשעו

לכךבפלילים, מינהליות ראיות קיימות כאשר או שיקולים אלה עשויים. שעברו עבירה פלילית חמורה

להתקיים באותה מידה גם כאשר הוגש כתב אישום נגדחמורות בעבירות המאשימו ציבור, )פרשתנבחר

( כפי שנאמר שם:467-468 עמודים פנחסי,הפסקת של שלטונית בפעולה לנו 'ענין אין זו, פעולה של ביסוסה לשם כהונה.

פלילית. בהרשעה –צורך החפות חזקת העומדת לכל נאשם – אינה מונעת הפסקת כהונתו

ובלבד שבפני הרשותשל נושא משרה שלטונית, אשר ראייה, מצויה המחליטה השלטונית כל 'אשר כזו היא לנסיבותיה, לב בשים ערך כבעלת אותה רואה היה סביר אדם

הוכחתי והיה סומך עליה...' אדם מעורבות בדבר מינהליות ראיות של קיומן בעבירות פליליות הנוגעות במישרין למשרה הציבורית ולאמון הציבור בנושא המשרה עשויות להיות בעלות משקל רב ביחס להמשך מימוש זכותו לכהן בתפקיד

א' פרוקצ'יה" )דברי השופטת ציבורי כנבחר ציבורזגורי 5816/09בבש"פ נ' ישראל )מדינת

(, ההדגשות הוספו – י"ע(.9.9.2009

בהינתן במיוחד גבוה דנן במקרה המינהלית הראיה רף שכתב ובהינתן אישום, כתב לכלל שהתגבשו בחשדות שמדובר

14

האישום נבחן בעשרות עיניים של פרקליטים בכירים, לרבות היועץהנובעות וההשלכות הציבורית הרגישות נוכח לממשלה, המשפטי

מכתב אישום המוגש כנגד ראש ממשלה.

( ההיבט הערכי 3)

זה.11 אין ציבורית כי מבחינה גם המשיבים מסכימים כי דומה ראוי ואין זה רצוי כי מעל ראשו של ראש ממשלה מכהן יהיה תלוי

רובינשטיין ב, י"א( וגם השופט חבקוקהליך פלילי. "אבן מקיר תזעק" )(:221 )שם, בעמ' ראשי העריםכמו זעק בדבריו בפרשת

יתכן שראש רשות שעל ראשו עננה "האם אם חמור, אישום כתב בדמות קודרת בעבירות הקשורות לתפקידו כמו שוחד ואםימשיך אחרות, מאוד חמורות בעבירות

כאילו עולם כמנהגו"?

על המשתרעים המשיבים של התגובה כתבי את בחנתי אמירה מצאתי ולא רבים, עמודים

ערכית-נורמטיבית-מוסרית-ציבורית המצדדת בכך.

בהיבט הערכי-מוסרי-ציבורי-נורמטיבי למותר להכביר מילים..12המידות טוהר הציבור. נאמני הם הציבור ונבחרי הציבור משרתי השירות של מתדמיתו שנגזר הציבור ואמון הציבורי בשירות הפנו העותרים החוק. שלטון של יסוד אבני שני הם הציבורי,

בהתייחסו נתניהו, בנימין ח"כ שאמר ראשלחשדותלדברים כנגד הממשלה אהוד אולמרט, עוד טרם הגשת כתב אישום:

"ראש ממשלה ששקוע עד צוואר בחקירות,וציבורי מוסרי מנדט לו דבריםאין לקבוע

ישראל, למדינת גורליים כך קייםכל כי חשש אמיתי, ולא בלתי מבוסס שהוא יכריעשל האישי האינטרס בסיס על הכרעות

15

שלו הפוליטית בסיסההישרדות על ולא , האינטרס הלאומי".

מכאן טענת העותרים כי הדברים יפים לענייננו על דרך שלמדובר בחקירות אין שבענייננו וחומר. קל של בנו בן וחומר קל ובחשדות אלא בכתב אישום; שבענייננו העבירות המיוחסות בכתבממשלה; כראש הכהונה בתקופת הנטען פי על נעברו האישום ושבענייננו, אין מדובר בראש ממשלה מכהן ובהפסקת כהונה אלא

בחבר כנסת שטרם נכנס לתפקידו כראש ממשלה.

לדון בה מן הסתם.13 בימים של פעם, השאלה שאנו נאלצים נורמות הציבוריות, הנורמות היו לפתחנו. אלה מגיעה הייתה לא

itשל is not doneותרבות ציבוריות נורמות אך ופשוט. חלק כך, , פוליטית של פעם, אינן כשל ימינו שלנו. צא ולמד על עומק השינוי

,דרעישעבר על החברה הישראלית ועל התרבות השלטונית. בהלכת נימק את מסקנתו בכך שאי העברה של שר מהתפקידשמגרהנשיא

עלולה להשליך על אמוןבשל אירוע חמור כמו הגשת כתב אישום הציבור:

"אירוע חמור בו מעורב חבר הממשלה ]...[ משליך על מעמדה של הממשלה, על מראית פניה בעיני הציבור, יכולתהכשירותה דוגמה, ולשמש להנהיג נאותות, התנהגות אורחות להשריש משליך הדבר כאשר העיקרים, ועיקר הממשל בשיטת הציבור אמון על והשלטון שלנו, בערכים שעליהם בנויהובחובות והחוקית השלטונית שיטתנו ועולות הקמות השורה מן האזרח של

]...[ שרמכך בממשלה יכהן אם המאשימו כתב-אישום נגדו שהוגש שקלים אלפי במאות שוחד בלקיחת אחרים, באופנים לרעה, ובשימוש במשרות שלטוניות, תהיה לכך השלכההשלטון דמות על לכת מרחיקת

16

הגינותו" ועל תום-לבו על בישראל, (.424-423, עמ' שם)

כך על שהצביעו היו והזמנים, העיתים שינוי שעם אלא ש"אמירות כיבושין ציבוריות אין בהן די" ו"כנראה אין תועלת בדברי

השופט )דברי ציבוריים" בעניין רובינשטייןכיבושין עמ'ראשי הערים , 222-221 .)

)פריזמה(,.14 במנסרה שבפנינו הסוגיה את להעביר בבואנו לשדה המשתייכים והצבעים הגל אורכי בין להפריד קושי קיים לשדה המשתייכים אלה לבין "היבש", המשפטי במוסר, בערכים, טבול המשפט שהרי הערכי-ציבורי-מוסרי,

בהגינות ובצדק.

אם נעצור הילוכנו בנקודה זו, נבין אפוא כי לא מקרה פשוטכשמש ומפורש ברור חוק לא מורכב. מקרה אלא לפנינו עומד בצהרי היום, אלא ענני גשם כבדים ולא ענני נוצה, המסתירים אתבדרך החידה", ל"פתרון מגיעים אנו זו שבנקודה אלא השמש. עליה עמדה הנשיאה בפסק דינה, ואשר יש בה כדי להסביר מדוע על אף השיקולים דלעיל הגענו לסופה של דרך, פה אחד, למסקנה

כי דין העתירות להידחות.

מודל שיקול הדעת – שיקול הדעת של מי?

כנגד ארבעה סוגים של שיקול דעת דיברו העתירות, ובנקודה.15זו אתן לתרשים להלן לדבר בעד עצמו.

ראש הממשלה

הלכת דרעי ופנחסי

17

בו הביטוי פי על היישום", "סוגיית את מדגים התרשים בבג"ץ העותרים היטיבה. 2594/20השתמשו הנשיאה חברתי

להסביר מדוע אף אחד מארבעת סוגי שיקול הדעת לא יצלח לצורלפסק דינה(. אתמקד בבחירתם18-11על פי צלוחית )פסקאות

של חברי הכנסת, ובביקורת השיפוטית לגביה.

הטלת מלאכת הרכבת

הממשלה על חבר כנסת

10-7)סעיפים לחוק יסוד:הממשלה(

נשיאיו"ר הכנסתהמדינה

18

על פי כללי השיטה הפוליטית הנוהגת במדינה מאז הקמתה,.16 ציבור הבוחרים מייפה את כוחם של חברי הכנסת ברשימות השונות לייצג אותו. מדובר בייפוי כוח בלתי חוזר, הגם שתוקפו מוגבל בזמןרשימות פי על הכנסת חברי משנבחרו הבאות. לבחירות עד המפלגות, קיימת חזקה חלוטה כי עמדותיהם ופעולותיהם מבטאותאמון", הכנסת בה משהביעה תיכון "הממשלה הבוחר. רצון את

)ד( לחוק יסוד: הממשלה. השעה שבה למעלה מ-13כלשון סעיף בממשלה60 אמון ובמתן בתמיכה ידם את מרימים כנסת חברי

שהורכבה זה-עתה, היא המועד הקובע שבו חברי הכנסת מבטאיםשהופקד חוזר הבלתי הכוח יפוי על-פי הבוחרים רוב רצון את דמוקרטי ובהליך זו זמן בנקודת בית המשפט בידיהם. התערבות זה, כמוה כהתנגשות חזיתית עם רצון הבוחר כפי שבא לידי ביטוישבית לריסון מנוגדת זו מעין התערבות בכנסת. נציגיו בהצבעת הנובע "ריסון הכנסת, בהחלטות בהתערבות נוקט המשפט

,ראשי העריםממעמדה המיוחד של הכנסת במשולש הרשויות" )עניין (. התערבות41 בפסקה נאור מ'דברי המשנה לנשיא )כתוארה אז(

מעין זו משמעה, הלכה למעשה, הדחה על ידי בית המשפט של מי שזכה להיבחר כראש ממשלה על פי רוב קולות חברי הכנסת, חלוםהסערה לעין המשפט בית את לקלוע שעלול חוקתי בלהות ממשלה ראש של שיפוטית הדחה "האם וייל )רבקה הפוליטית

חוקתית?" היא וממשלבישראל )משפט כא )עתיד2020 ) להתפרסם((.

סעיף פי על הכנסת חברי החלטת כי לחוק13יודגש )ד( יסוד: הממשלה אינה החלטה מינהלית או החלטה מעין שיפוטית אואו אדם בזכויות או החלטה הפוגעת רגילה החלטה פרלמנטרית של והראשוני בכובעה המקורי מיעוט. המדובר בהחלטה בזכויות העומד ואת הרשות המבצעת את מכוננת אשר החלטה הכנסת, בראשה. החלטה פוליטית מובהקת הנובעת מתמהיל של שיקולים

19

בגרעין שנמצאת החלטה עיניהם. מול העמידו הכנסת שחברי הליבה הלוהטת של הכור הפוליטי, ואשר בכוחה להכריע את הכף כנגד שלושת הטעמים והנימוקים כבדי המשקל עליהם עמדנו לעיל. כאן, בנקודה זו, לסוף מסע המסתיים ליד הכבשן הלוהט של אותההכרעתנו מונחת הכנסת, חברי רוב של מכוננת-פוליטית החלטה

בשאלה הראשונה.

ההסכם הקואליציוני

שנויה.17 הפוליטי, ההסכם של וגבורתו כוחו מהותו, שאלת של משרעת קיימת המשפט. מלומדי ובקרב בפסיקה במחלוקת

דעות בנושא, שאותן ניתן לקבץ לארבע קבוצות עיקריות כלהלן:

בקצה האחד של המשרעת, אנו מוצאים את הגישה לפיה אין לראות הסכמים פוליטיים כהסכמים מחייבים, לא במישור המשפט הפרטי, ואף לא במישור המשפט הציבורי. במישור המשפט הציבורי – משום שאין לערב את בתי המשפט בסכסוכים הנובעים מקיומםהיות שמדובר – במשפט הפרטי אלו. של הסכמים קיומם אי או בתחום שאין בו שליטה לדיני החוזים ואינו יכול להיות נשוא לחוזה. לדיני החוזים אין מקום אלא כאשר מדובר בפעולה שהיא בעיקרה כלכלית, ומכאן שהסכם שהוראה על סנקציה כספית בשל הפרתו נחשבת כפסולה, אינו ראוי להיחשב כחוזה )דניאל פרידמן ונילי כהן

כרך א דיני חוזים )מהדורה שניה, 429-419 לגישה דומה((. 2019 – Political Agreements במאמרוD. Kretzmerלמהותו של ההסכם ראו גם

A Critical Introduction 26 ISR. L. REV. וכן עמדתו של השופט, (1992) 407 (1), פ"ד מטולנר נ' יו"ר מפלגת העבודה הישראלית 5364/94בבג"ץ חשין 758( )להלן: 1995 ולנרעניין( יכול אינו לפיה ההסכם הפוליטי )

להיות מקור לזכויות ולחובות במשפט בין הצדדים לו.

20

בקצה השני של המשרעת, אנו מוצאים את הגישה לפיה ישכתחולה במלואם, החוזים דיני את פוליטיים הסכמים על להחיל הפוליטיים ההסכמים דיני פיתוח לכך, ובהמשך וראשונית; ישירה ל"דואליות באנלוגיה החוזים, דיני מתוך להיעשות וצריך יכול

)גבריאלה עיונישלו "הסכמים פוליטיים" הנורמטיבית" בחוזי-רשות טז משפט )תשנ"א(215 גם וראו "דינו של הסכם; בנדור אריאל

וממשל פוליטי" ג משפט )תשנ"ה(318, 297 בתוקף מכיר אשר פוליטיים בהסכמים כי סבור ואף הפוליטי, ההסכם של המשפטי האחר הצד מתחייב אחד, צד של להתחייבות בתמורה שבהם להפעיל את סמכותו השלטונית, רשאי בית המשפט ליתן גם סעד

של אכיפה(.

בתווך, בין שתי דעות אלו, אנו מוצאים את הגישה לפיה יש לבחון את ההסכם הפוליטי בשני שלבים. בשלב הראשון, יש לבחוןאם רק משפטיים. יחסים ליצור כוונה מלכתחילה הייתה אם התשובה חיובית, עוברים לשלב השני ומחילים את דיני החוזים לצדמעורב חוזה הוא הפוליטי דהיינו, ההסכם הציבורי. דיני המשפט להסכמים המיוחדים לדינים והן הרגילים החוזים לדיני הן הכפוף

לעיתים קרובות, ואולי בדרך כלל, אכיפה באמצעות צו שיפוטי"פוליטיים, אך הפוליטי החוזה של המיוחדת המהות את הולמת תהיה זמירלא )יצחק "

פוליטיים" לנדוי"הסכמים ב ספר כרך )תשנ"ה(; 808, 779 ע"א נ' אבו עקל 6490/97 נג)אלחג' פ"ד ,2 )49( )להלן: 1999 עניין(

בבג"ץ מ' אלון וא' ברק((. גישה נוספת, הובעה על ידי השופטים אלחג' (, ולפיה1991 )749( 1), פ"ד מהז'רז'בסקי נ' ראש הממשלה 1635/90

הסכם פוליטי אינו חוזה רגיל, וככזה, הוא לא נשלט במישרין על ידי דיני החוזים אלא על ידי המשפט הציבורי. דעה זו אומצה ונזכרה

לסקירת הגישות השונות והתפתחות ההלכה, ראו פסק )ולנרבעניין , פ"דזיד נ' חורפיש 5042/01בעע"מ א' פרוקצ'יהדינה של השופטת

(; על התערבות בית המשפט בהסכמים פוליטיים2002 )865( 3נו)

21

הפוליטיקה"דפנה ראו של "השפיטות ח פלילים ברק-ארז 369, 375-372( 1999.))

בית.18 נוקט ומכאן הזהירות בה כן הוא, פוליטי כשמו הסכם (. עם58, בעמ' אלחג'המשפט בבואו לדרוך במגרש הפוליטי )עניין

ההתערבותזאת, הפוליטי, ההסכם של ההסכמי-חוזי הפן נוכח בהסכם כזה נדרשת, ולעיתים מתחייבת, מקום בו הוראות ההסכם

לחוק החוזים )חלק כללי(, התשל"ג-30עומדות בסתירה לסעיף , והדברים אמורים בעיקר לגבי תקנת הציבור. 1973

נולד מתוך.19 ההסכם שבפנינו, כפי שהצהירו הצדדים עצמם, ובזהירות חוסר אמון הדדי, כקיפודים המתנים אהבים – בחשדנות של האחד מפני קוציו של משנהו. מפרי הבטן של שידוך זה נולד, אין לכחד, יצור חדש ויקרא שמו בישראל "ממשלה דו-ראשית" או "ממשלה דו-גושית" או "ממשלת חילופים". ממשלה יוצאת דופן זו הניבה תיקוני חקיקה בחוקי יסוד ובחוקים אחרים, ותיקונים אלה,נופלים לקבוצה הראשונה שבאו לעולם לאחר שניתנה הכרעתנו,

בסעיף כאמור אין23והשנייה ממילא דינה של הנשיאה. לפסק לעסוק בהם במסגרת פסק דין זה.

ההסכם.20 לגבי "טלגרפיות" הערות בשתי אסתפק הקואליציוני:

פעילות אינה אמורה לשתק את )-( ממשלה שטרם קמה, המחוקקת: הרשות שהיא אתהכנסת, שיונקת היא "הממשלה

חיותה מהכנסת, ולא להיפך. על אחת כמה וכמה, שממשלה שטרם'לדומם לה ולהורות על הכנסת לשלוט יכולה אינה לעולם באה

..." )פסק דיני התנועה למען איכות השלטון 2144/20בבג"ץ מנועים' הכנסת ראש יושב נ' )בישראל הצדדים23.3.2020 עשו טוב לכן, .))

שהבהירו את כוונתם בהסכם.

22

)-( אנו מעמידים את הצדדים להסכם בחזקתם כי יפעלו על

פי כל דין.

הערות לפני סיום

ידי.21 על שהועלתה כפי מתגוננת" ל"דמוקרטיה הטענה , כבסיס לפסילתו של ח"כ בנימין נתניהו,2594/20העותרים בבג"ץ

נראית לי מרחיקת לכת )כך הוצע על ידי דניאל בן אוליאל במאמרומתפקידו" אישום כתב תחת מכהן ממשלה ראש משפט"העברת

)וממשל כא )להלן: 2020 להתפרסם( )עתיד אוליאל( אתבן .)) להשאיר לטעמי ראוי המתגוננת" ה"דמוקרטיה דוקטרינת

בגבולותיה ובתחומיה, ואין מקום להרחיבה לתחומי טוהר המידות.

כל אחד מהצדדים הדגיש כי ככל שבית המשפט לא יפסוק.22 על פי עמדתו, הדבר יגרור פגיעה באמון הציבור. טענה זו מביאה להרהור בשאלה מהו "אמון הציבור". יש שמבחינים בין שני סוגים של אמון הציבור – "אמון ציבור מסוים, הנוגע לסוגיה נדונה ואמון

( בהיקפו" ורחב ארוך-טווח שהינו כללי, אוליאלציבור טכסטבן , "אמון112-111לה"ש לראות את יש אם היא לדידי, השאלה .)

הציבור" כעניין אמפירי-עובדתי שניתן לבדוק ולמדוד אותו בסקרי"האדם כמו משפטית, כפיקציה נורמטיבי, כמונח או קהל, דעת ברשות הציבור באמון אנו שמדברים ככל כך, או כך הסביר".

השופטת, הרי ש –

"אמון הציבור בהקשר זה אין פירושו רדיפת אמון הציבור באשר אמון הציבור הוא, משל היו בתי המשפט משרתים המבקשים לרצותהוא אסור המשפט בית ]...[ אדונם. את או הציבור את לרצות כדי מעשה לעשות בית יתעלם לא בעת בה בו. חלקים המשפט מהלכי רוח שבציבור. בית המשפט לא יכריע בדין – אסור הוא להכריע בדין –

23

זה יהא לא ואולם רוח אלה, פי הלכי על לא אנושי ולא נבון אם נאמר לו להתעלם מהם כמו לא היו. ]...[ אמון הציבור נדרשונזהיר שנדע ובלבד המשפט, לבית הוא לא אנו מדברים כי היטב-היטב עצמנו בית של להכרעות הציבור של בהסכמה שבית בכך הציבור באמון אלא המשפט המשפט שוקל בדעתו כל שיש צורך לשקול; כי בוחן הוא כל פתרונות אפשריים הראוייםתחומים באותם כמובן, והכול, לבחינה; המשפט בית של דעתו לשיקול הניתנים השופטת הרשות של הכללית ולמדיניותה ובהשלטת הראוי הצדק עשיית במלאכת המשפט על פני הרשע והשרירות" )מישאל חשין "אמון הציבור בבית המשפט – תגובה למאמרו של השופט חיים כהן ז"ל ולהרהורי

טהמשפטהכפירה שלו במושג אמון הציבור" 499( 2004.))

גם לעת הזו, בית המשפט "רואה את הקולות ואת הלפידים"ללאשמות) דין, פי על תיעשה לעולם בדין אך הכרעתו י"ד(, כ,

מורא וללא משוא פנים. בית המשפט לא יגור מפני אלו המבקשיםייחת מפני רואי שחורות המתנבאים על ולא לאיים על עצמאותו,

"נפילת המבצר". כך בעבר, כך כעת, וכך לעתיד לבוא.

ש ו פ ט

השופט ד' מינץ:

ביום שניתן הדין לפסק הנימוקים בתמצית כאמור א', מצטרף אני לתוצאה אליה הגיעה חברתי, הנשיאה 6.5.2020

, הן בסוגיית הטלת הרכבת הממשלה על חבר כנסת הנאשםחיות בפלילים והן לגבי ההסתייגויות בעניין ההסכם הקואליציוני שהובא לפתחנו. באשר לשאלת התערבותנו בהסכם הקואליציוני בין סיעת הליכוד לבין סיעת כחול-לבן, אינני רואה מקום להוסיף על הדבריםהערות להעיר מצאתי זאת, לצד הדין. פסק בתמצית שנכתבו

24

כתב נגדו שהוגש כנסת חבר של כשירותו לשאלת באשר מספר אישום להרכיב ממשלה.

את.1 לבחון עלינו כי גרסו אשר העותרים לעמדת בניגוד סבירות ההחלטה להטיל את הרכבת הממשלה על חבר הכנסתורק אך היא לפנינו הניצבת הסוגיה כי סבורני נתניהו, בנימין

שאלה פרשנית חוקתית של חוק-יסוד: הממשלה. אבהיר.

ככל טקסט משפטי, גם טקסט חוקתי מצריך פרשנות. תורת.2הפרשנות משיטת שונה אינה חוקתיים טקסטים של הפרשנות להיות עליה פרשנות, ככל כאשר במשפטנו, הנהוגה הכללית

פרשנות במשפט – פרשנותמעוגנת בטקסט אותו מפרשים )אהרן ברק )83 חוקתית ((. אולם פרשנותםפרשנות חוקתית ברק,( )להלן: 1994

של חוקי יסוד צריכה להתבצע בהתחשב באופיים המיוחד. יהא זה חוק-יסוד הקובע עקרונות משטריים או יהא זה חוק-יסוד הקובעהעוסק חוקתי "טקסט כך, ואזרח. אדם זכויות של היקפן את בהתחשב לפרשו יש השלטון רשויות של המוסדיות במסגרות

( השלטוני" המוסד של חוקתית ברק,באופי עמ' פרשנות ,83.) קונסטיטוציוני, חוק לפרש בבואו השופט-הפרשן, של תפקידו הוא להביא את החוק לידי הרמוניה עם יסודות המשטר החוקתי

, פ"ד מ)ברזילי נ' ממשלת ישראל 428/86הקיים במדינה )ראו: בג"ץ 3 )505 ,596( הפסוקה,((. 1986 להלכה בהתאם כן, כמו

פרשנות חוקתית צריכה להיעשות מנקודת מבט "כוללת ורחבה".בעניין ע"ב א' ברקוכפי שהגדיר זאת השופט )כתוארו אז( 2/84

)225( 2, פ"ד לט)ניימן נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת האחת-עשרה1985):

'מבט מתוך לפרש יש יסוד "הוראות רחב' ... ומתוך הבנה, כי עניין לנו בהוראהבניסיון ... עניין לנו הקובעת אורחות חיים אנושי, החייב להתאים עצמו למציאות חיים

25

אין כי רגיל, חוק על אמרנו אם משתנה. אלא מילון באמצעות הנכבש מבצר הוא עטיפה לרעיון חקיקתי חי ... הרי על אחת כמה וכמה שגישה זו צריכה להדריכנו לענייןחוקתי" אופי בעלות הוראות של פירושן

(.306עמ' )

פרשנות בהכרח משמעה אין רחבה מבט נקודת ודוק, לפרשנות דווקא תוביל הרחבה המבט שנקודת יש מרחיבה.

בג"ץ )ראו: נ' ראש הממשלה 7510/19מצמצמת יוסי אור-הכהן ,עו"ד )11פסקה חוקתית ברק,(; 9.1.2020 עמ' פרשנות הכל86, .)

היועץ המשפטי לממשלה 13/60בהתאם לנסיבות העניין )ראו גם: ד"נ )443-442, 430, פ"ד טז נ' מתאנה דיין נ' 2481/93(; בג"ץ 1962

6427/02(; בג"ץ 1994 )470, 456( 2, פ"ד מח)מפקד מחוז ירושליםהכנסת נ' בישראל השלטון לאיכות סא)התנועה פ"ד ,1 )619 ,674(

2006.))

מכל מקום, נקודת המוצא לפרשנותו של הסדר חוקתי היא.3 כמובן הלשון, ובגדרה יש לבחור את האפשרות הלשונית המגשימה את תכלית הנורמה בצורה הטובה ביותר. בתחום המשטרי, ללשוןעל שומה כן, על הפרשני. בהליך רם מעמד החוקתי הטקסט ולדרך הרלוונטי היסוד חוק של ללשונו רב ליתן משקל הפרשן כרשות בכובעה הכנסת בידי ההסדר עוצב שבה המסוימת צריך האמורות החוקתיות ההוראות של פירושן אופן המכוננת. – כללי המשחק המשטריים של תכונותיהם על שמירה להבטיח

האמור,וודאות בהירות, יציבות הפרשני המידה לקנה בהתאם . החוקתיות ההוראות מכלול לשון בחינת לעמדתי, בענייננו, מובילה הממשלה בחוק-יסוד: הסעיפים ובפרט הרלוונטיות,

המחוקק-המכונן – ויחידה אחת כלבחרלמסקנה לקבוע שלא על על האפשרות להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה הגבלה

חבר כנסת הנאשם בפלילים. אבהיר.

26

סעיף .4 כי5מהוראת הקובעת הממשלה, לחוק-יסוד: )א( "הממשלה מורכבת מראש הממשלה ומשרים אחרים", אנו למדים כי ראש הממשלה הוא "שר". אולם, ראש הממשלה אינו שר ככל

פוקס נ' 5261/04השרים. הוא בבחינת "ראשון בין שווים" )בג"ץ )461, 446( 2, פ"ד נט)מר אריאל שרון ראש-ממשלת ישראל, 2004;)

ההסתדרות הרפואית בישראל נ' ראש ממשלת ישראל, מר 3002/09בג"ץ נתניהו פסקה בנימין הנשיאה2, של דעתה לחוות ביניש ד' ( לסמכויות9.6.2009 )מעבר נתונה הממשלה ראש בידי .))

המנהליות השוטפות שלו( הסמכות העיקרית בכל הנוגע להרכבתבהם והתפקידים בה המכהנים השרים זהות קביעת הממשלה,

)בג"ץ ראש 1993/03יישאו נ' בישראל השלטון איכות למען התנועה ( )להלן: עניין2003 )833, 817( 6, פ"ד נז)הממשלה, מר אריאל שרון

השלטון איכות למען כשירות((. התנועה תנאי נקבעו לא זאת, עם להיות עליו לפיו התנאי מלבד ממשלה, ראש לכהונת מיוחדים

)ב( לחוק-יסוד: הממשלה(. 5חבר כנסת )סעיף

לחוק-יסוד:6תנאי הכשירות של חברי כנסת קבועים בסעיף .5 הכנסת. בסעיף זה נקבע כי מי שהורשע בעבירה שיש עמה קלוןונגזרו עליו לפחות שלושה חודשי בשבע השנים שלפני הבחירות לכנסת. המועמדים ברשימת להיכלל רשאי אינו בפועל, מאסר הוסדרה עבירה ביצוע מחמת כנסת חבר של כהונתו הפסקת

א לחוק-יסוד: הכנסת, בו נקבע כי חבר כנסת שהורשע42בסעיף בעבירה שיש עמה קלון, תיפסק חברותו ביום בו פסק הדין הפךדין סופי, ניתן פסק לסופי. למן מועד ההרשעה ועד למועד שבו חבר הכנסת מושעה באופן אוטומטי מכהונתו בכנסת, על פי סעיף

ב לחוק-יסוד: הכנסת. תנאי כשירותם של שרים נקבעו בסעיף42לאלו6 הדומות הוראות ישנן שם וגם הממשלה לחוק-יסוד:

27

שנקבעו בחוק-יסוד: הכנסת בדבר הרשעתו של מי שמועמד להיותשר בעבירה שיש בה קלון בגינה נידון לעונש מאסר.

לגבי.6 המחוקק-המכונן שקבע הכשירות תנאי כן, כי הנה כל מכילים אינם בממשלה( שרים )וכהונת כנסת חברי כהונת את עצמו על לקבל כנסת מחבר למנוע נועדה אשר הוראה מלאכת הרכבת הממשלה או לכהן בה כראש ממשלה, אם כתבזה, במובן כהונתו. כדי תוך או לכהונתו עובר הוגש האישום ההסדר שקבע המחוקק-המכונן הוא הסדר שלם, לפיו כל אחד מחברי הכנסת, שעומד גם בתנאי הכשירות הקבועים בחוק-יסוד:את עליו להטיל וניתן הממשלה כראש לכהן כשיר הממשלה,

מלאכת הרכבת הממשלה.

הכשירות.7 תנאי לצד בוחנים, כאשר מתחזקת זו מסקנה בעניין המחוקק-המכונן שקבע השונות ההוראות את האמורים,

לחוק-יסוד: הממשלה17העמדתו לדין של ראש ממשלה. סעיף בתקופת הממשלה ראש חקירת בדבר שונות הוראות קובע

)ג(17כהונתו ולאחריה, הגשת כתב אישום נגדו והרשעתו. בסעיף שהוגש אישום כתב בעניין הוראות כי נקבע ראשאף בטרם החל

לחוק4 ייקבעו בחוק )וכך אכן נקבע בסעיף הממשלה לכהן בתפקידוכי המחוקק-המכונן העלה2001הממשלה, התשס"א- (. ללמדך,

שעה בתפקידו, לכהן יכול ממשלה ראש כי בדעתו העלה גם השבעת ולפני עליו הממשלה הרכבת מלאכת הטלת שלפני

סעיף גם כך אישום. כתב נגדו הוגש לחוק-יסוד:18הממשלה, ראש של כהונתו הפסקת בדבר שונות הוראות קובע הממשלה

בביצועה. שהורשעממשלה מחמת עבירה פלילית

במפורש.8 נמנעה המכוננת כרשות בשבתה הכנסת כן, אם ממשלה ראש נגד אישום כתב הגשת בעצם יש לפיה מקביעה מכך, יתרה בתפקיד. כהונתו המשך את למנוע כדי מכהן

28

לאופן באשר פרטניים הסדרים נקבעו הממשלה בחוק-יסוד: בפלילים מתפקידו. אם בהתאם העברת ראש ממשלה שהורשע לחוק היסוד, רשאים חברי הכנסת לבחור שלא להעביר את ראש הממשלה מתפקידו ולאפשר לו להמשיך לכהן גם לאחר הרשעתומלכתחילה מניעה קיימת כי לומר אין וחומר, מקל – בפלילים בפלילים הנאשם כנסת חבר על הממשלה הרכבת את להטיל

טרם הורשע בדין.

בחוקי.9 נקבע שלא למרות כי עולה, כה עד האמור מכלל הרכבת מלאכת את להטיל שניתן הקטנה" בתך "ברחל היסוד הממשלה על חבר כנסת הנאשם בפלילים, חוק-יסוד: הממשלהלא זה הסדר במסגרת הנדון. הנושא לגבי מקיף הסדר קבע הוטלה כל מגבלה על כהונה כאמור, ואין לקרוא לתוך חוקי היסודהעובדה נוכח בפרט, בהם. נכללים שאינם ומגבלות תנאים ששאלת כשירותו של חבר כנסת להרכיב ממשלה ולעמוד בראשההרכבת של בדרך השלטון החלפת יסודית. משטרית סוגיה היא ממשלה בעקבות תוצאות הבחירות היא אחד הרכיבים הבסיסייםביקש לחינם לא דמוקרטי. משטר של ביותר והחיוניים המחוקק-המכונן לקבוע בחוק-יסוד: הממשלה מנגנונים מפורטיםהממשלה הרכבת לכדי הבוחר רצון מתורגם בו לאופן באשר חשיבותה נוכח אמונה. קבלת לצורך הכנסת בפני והבאתה הכללים כי עליונה חשיבות יש הנדונה, הסוגיה של ורגישותה לכללים בדומה הממשלה, הרכבת הליך על החלים המשפטיים

מראשברורים, ודאיים וידועיםהחלים על הליך הבחירות, יהיו כאמור לציבור והן הבוחרים לציבור הן הפוליטי: בשדה לכל השחקנים

הנבחרים.

29

סבירות החלטתם לבחון את כלל ניתן ועתה לשאלה האם כנסת חבר על הממשלה הרכבת את להטיל הכנסת חברי של

הנאשם בפלילים.

לכונן7סעיף .10 "משיש כי קובע הממשלה לחוק-יסוד: )א( נציגי עם שהתייעץ לאחר המדינה, נשיא יטיל חדשה ממשלה מחברי אחד על ממשלה להרכיב את התפקיד בכנסת, הסיעות

סעיף לכך". שהסכים הסעיף10הכנסת שהוא היסוד, לחוק הרלוונטי לענייננו, קובע כי לאחר שניסיונות הרכבת הממשלה לפי

רשאים רוב חברי הכנסת לבקש מנשיא המדינה, בכתב, כשלו "9-7סעיפים יטיל". או אז, להטיל את התפקיד על חבר כנסת פלוני, שהסכים לכך בכתב

חבר על ממשלה להרכיב התפקיד את יומיים, בתוך הנשיא, הכנסת שצוין בבקשה.

אני מסכים עם חברתי הנשיאה בקשר לכך שאין מקום לבחון.11וחבר הכנסת ראש יושב המדינה, נשיא של דעתם שיקול את ואוסיף הכנסת שמקבל על עצמו את תפקיד הרכבת הממשלה. שיקול הדעת של סבירות לבחון את גם מקום אין לעמדתי, כי, לסעיף בהתאם המדינה לנשיא בקשה המגישים הכנסת חברי

הרכבת10 מלאכת את להטיל הממשלה, לחוק-יסוד: )א( הממשלה על חבר כנסת פלוני. בהתאם למעמדו המיוחד של ראשהמחוקק-המכונן שקבע החוקתיים ההסדרים ונוכח הממשלה, בחוק-יסוד: הממשלה, העיקרון בדבר "כשירות לחוד, ושיקול דעת

בג"ץ )ראו: נ' 3094/93לחוד" בישראל איכות השלטון התנועה למען )404( 5, פ"ד מז)ממשלת ישראל אמיתי –4267/93(; בג"ץ 1993

וטוהר המידות נ' יצחק רבין, ראש ממשלת ישראל ,אזרחים למען מינהל תקין (( אינו רלוונטי לשאלתאמיתי( )להלן: עניין 1993 )441( 5פ"ד מז)

כהונתו של ראש הממשלה. השאלה היחידה שעומדת לפנינו היא ולא שאלת הסבירות.הכשירותשאלת

30

אכן, "הביקורת השיפוטית משתרעת על כל רשויות השלטון,.12 התנועה לאיכות השלטון בישראל נ' 971/99ובתוכן גם הכנסת" )בג"ץ

הכנסת נו)ועדת פ"ד ,6 )117( )עניין 2002 הכנסת( חברי ((.שכר 1אולם, מעמדה של הכנסת כ"בית הנבחרים של המדינה" )סעיף

ביקורתו את יפעיל בית המשפט כי מחייב הכנסת(, לחוק-יסוד: השיפוטית כלפי החלטותיה בזהירות ובריסון. ככלל, בית המשפטעל הבסיסית המידה ואמת הכנסת, בהחלטות מלהתערב יימנע פיה נקבע מרחב התערבותו נעוצה באופייה של ההחלטה מבחינת מידת הפגיעה הכרוכה בה בעקרונות המשטר המדיני, ובתפיסות

חבר הכנסת מוחמד 325/85הבסיסיות המונחות ביסודו )ראו: בג"ץ ((. בהתאם לכך,1985 )195, 122( 3, פ"ד לט)מיערי נ' יו"ר הכנסת

צורה באותה שיפוטית ביקורת החלטותיה לגבי להפעיל "אין להחלטות להתייחס אין מינהלית. רשות לגבי כמו אופן ובאותו המתקבלות על ידי הפרלמנט, שנבחר על ידי כלל האזרחים, כפי שמתייחסים להחלטות של רשויות מינהליות, אפילו מדובר ברשויות

אמונה – תנועת האישה הדתית לאומית נ' 5853/07בכירות ביותר" )בג"ץ אולמרט אהוד מר הממשלה, סב)ראש פ"ד ,3 )445 ,516( 2007)

((. רמון)להלן: עניין

כאמור, היקפה של הביקורת השיפוטית על החלטות הכנסת.13הרי "אין ומאפייניה. ההחלטה מהות פי על היתר, בין נקבע, התערבות בהחלטה שעניינה חקיקה, כהתערבות בהחלטה מעיןפעולות על הכנסת ביקורת שעניינה החלטה או שיפוטית

)בג"ץ נ' חבר הכנסת 9070/00הממשלה" חברת הכנסת לימור ליבנת )800( 4, פ"ד נה)אמנון רובינשטיין – יושב ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט

(. ניתן לומר כי הפסיקה481, עמ' רמון(; ענייןלבנת( )עניין 2001לשלוש שיפוטית לביקורת העומדות את החלטות הכנסת סיווגה הליכים שהושלמו; חקיקה מעשי עיקריות: קטגוריות

,שכר חברי הכנסת פנים-פרלמנטריים; החלטות מעין-שיפוטיות )עניין

31

לשייך את הסמכות הנתקפת לאחת144-140עמ' ניתן (. האם וממנה היא שלילית לכך לעמדתי, התשובה הנ"ל? מהקטגוריות

גם נגזר היקף הביקורת השיפוטית.

כפי שציינה הנשיאה בפסק דינה, הסמכות המוקנית לחברי.14סעיף במסגרת כללי10הכנסת ובאופן הממשלה, לחוק-יסוד:

הסמכויות המוקנות להם במסגרת הליכי הטלת המנדט להרכבת 16הממשלה על מי מחברי הכנסת, הן סמכויות ייחודיות )פסקה

לחוות דעתה(, בהן המרכיב הפוליטי הוא בעל משקל רב. מדובר בהחלטה המצויה בליבת המשטר הפרלמנטרי. כפי שנכתב בעבר,יותר, רב משקל בעל הוא בהחלטה הפוליטי שהמרכיב "ככל

(. על519, עמ' רמון יידרש בית המשפט לריסון גדול יותר" )עניין כן, בסוגיית היקף הביקורת השיפוטית על החלטת חברי הכנסתמתחם בין זהות קיימת הממשלה הרכבת מלאכת את להטיל הקבועים הכשירות תנאי לבין הכנסת חברי של הסבירות בית המשפט של אומר, התערבותו הווה בחוק-יסוד: הממשלה. בשאלת הטלת הרכבת הממשלה על מי מחברי הכנסת מוגבלתאו הכשירות, בתנאי עומד אינו כנסת חבר אותו בהם למקרים במקרים בהם נפל פגם בהליך הטלת הרכבת הממשלה על חבר

בג"ץ )והשוו: עניין היורד לשורשו של יעקב 5131/03כנסת ח"כ )577( 1, פ"ד נט)ליצמן, יושב ראש סיעת יהדות התורה נ' יושב ראש הכנסת

2004.))

כל .15 אין כי קביעתי ביתמשפטיבסיס ויודגש, להתערבות המשפט בהחלטת חברי הכנסת להעביר לנשיא את שמו של חבר

10הכנסת בנימין נתניהו במסגרת הסמכות המוקנית להם בסעיף בגדר מתן הכשר. בהשאלה מדברי אינה לחוק-יסוד: הממשלה,

, דומני כי יש להותיר את השאלה בדבררמון בעניין א' גרוניסהשופט כשירותו של נאשם בפלילים להרכיב ממשלה בספירה הציבורית.

32

הרכבת מלאכת הטלת כי העותרים, כדוגמת הסוברים, יש הממשלה על נאשם בפלילים אינה ראויה ומשקפת זלזול בשלטון החוק. אולם, אין בעמדה זו כדי להצדיק את התערבותו של בית המשפט בהחלטה, שכן "חובה עלינו להפריד בין דעתנו כאזרחיםהציבור משפט בין זהות בהכרח אין כשופטים. מחשבתנו לבין

; ההדגשה526, עמ' רמון" )עניין טוב וראוי שכךלמשפט השופטים. הוספה – ד.מ.(.

בענייננו, סיעת הליכוד והעומד בראשה, חבר הכנסת בנימין.16השנה במרוצת פעמים שלוש הציבור לבחירת עמדו נתניהו, האחרונה. כיום, לאחר מערכת הבחירות השלישית, רוב של חברי הכנסת, המייצגים את ציבור הבוחרים בשיטת המשטר הישראלית,הכנסת חבר על הממשלה הרכבת מלאכת את להטיל בחר נתניהו, אשר ממלא אחר תנאי הכשירות הקבועים בחוק לבחירהשל התערבותו אלה, בנסיבות ממשלה. כראש ולכהונה לכנסת אין לה מקום. במידה בדין, עילה מבוררת זה, ללא בית משפט רוב של חברי הכנסת להעביר את רבה, בחינת סבירות החלטת יטיל לנשיא המדינה על מנת שזה נתניהו שמו של חבר הכנסת כבחינת בשיטתנו המשטרית, כמוה, את הרכבת הממשלה, עליו סבירות החלטתם של ציבור המצביעים, כאשר העובדה שנגד חבר הכנסת נתניהו הוגש כתב אישום הייתה גלויה לכל. יפים לעניין זה,

בבג"ץ ד' דורנרבשינויים המחויבים דבריה של השופטת 7367/97 (4, פ"ד נב)התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה

547 ,558-557( 1998):

כי כהונתו של חבר-הכנסת "אמנם, אפשר עשויה קלון עמן שיש בעבירות שהורשע לפגוע באמון הציבור בכנסת. ואולם, כנגד השמירה על אמון הציבור ברשויות השלטוןרצון הגשמת בדבר האינטרס עומד המשטר מיסודות שהוא הבוחרים,

33

הדין. מאזן אלה שניים בין הדמוקרטי. הכנסת, בחוק-יסוד: שנעשה זה, באיזון רצון למימוש בולטת עדיפות ניתנה

הבוחרים".

והטלת הממשלה לחוק-יסוד: באשר אף נכונים הדברים מלאכת הרכבת הממשלה על חבר כנסת פלוני. אל לו לבית משפט

זה לשים עצמו בנעליהם של הבוחרים.

באשר.17 התערבותנו בסוגיית ומרכזי נוסף שיקול לעמדתי, כראש ולכהן ממשלה להרכיב נתניהו הכנסת חבר של ליכולתו לקלפיות הלך כאמור, הבוחרים, שציבור העובדה הוא ממשלה שלוש פעמים במהלך השנה האחרונה כאשר חבר הכנסת נתניהו,כאחד הליכוד סיעת בראש עמד המכהן, הממשלה ראש הבחירות. לאחר הממשלה להרכבת המובילים המועמדים

, הכנסת הנוכחית, אף נערכו לאחר הגשת23הבחירות לכנסת ה-החשדות שעננת למרות נתניהו. הכנסת חבר נגד האישום כתב הפליליים תלויה ועומדת נגדו לאורך תקופה ארוכה, כל העתירותעל וכשירותו לקבל כראש הממשלה כהונתו נגד המשך שהוגשו או תיאורטיות בהיותן נדחו עצמו את מלאכת הרכבת הממשלה

עו"ד שחר בן מאיר נ' בנימין 2848/19מוקדמות )ראו, בין היתר: בג"ץ )21נתניהו, חבר הכנסת ה- בג"ץ 23.4.2019 עו"ד שפיק 7928/19(;

ישראל ממשלת ראש נתניהו, בנימין נ' )רפול בג"ץ12.12.2019 ;) לממשלה 8145/19 המשפטי היועץ נ' ברי ארנה )ד"ר 2.1.2020.))

במצב דברים זה, יש ליתן משקל כבד להסתמכות של חלק נכבד מציבור הבוחרים על כך שלאחר הבחירות לא תוטל כל מגבלה על יכולתו של חבר הכנסת נתניהו להרכיב ממשלה. התערבותנובהליך אנוש באופן תפגע הבחירות, קיום לאחר דא, בכגון הדמוקרטי, ביציבות ובוודאות, שהן כאמור מאבני היסוד של כללי המשחק המשטריים, וכפועל יוצא באמון הציבור במוסדות השלטון

בכלל ובבתי המשפט בפרט.

34

נוחות.18 אי מעוררת האמורה התוצאה פניו על לכחד, אין )בג"ץ דרעי-פנחסימסוימת. זאת נוכח קיומה של הלכת 3094/93

)404( 5, פ"ד מז)התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ממשלת ישראל (. זאת שכן, כתב אישום שאינו מהווה מכשולאמיתי(; עניין 1993

לכהונת ראש ממשלה, שעה שהוא מוגש נגד שר, חלה חובה עלאלא ממשלה. באותה השר כהונת את לסיים הממשלה ראש

. עמיתשבעניין זה, די לי להפנות לדברי חבריי, הנשיאה והשופט

19.( הגמרא סיום. לקראת רק יומאאוסיף ע"ב(בבלי, כב, אומרת:

"אמר רב יהודה אמר שמואל: מפני מה לא נמשכה מלכות בית שאול? מפני שלא היהרבי משום יוחנן רבי דאמר דופי. שום בו על פרנס מעמידין אין יהוצדק: בן שמעון הציבור אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו, שאם תזוח דעתו עליו, אומרין

לו: "חזור לאחוריך".

טוב.20 מלכתחילה דברים, של פשטותם על אפוא, לכאורה דווקא שיימצא דופי במנהיגי הציבור. אדרבה, מי שנקי דעת, בעלשמנהיגותו ראוי אינו דופי, ללא חיים ואורחות נעלות מידות התלמוד במפרשי שהמעיין אלא זמן. לאורך תימשך הציבורית

על אתר מסביר:המאיריבסוגיה ימצא פרשנות אחרת לכתוב.

על הציבור אלא להעמיד פרנס ראוי "אין מי שנודע במידותיו, עניו ושפל רוח וסבלן,הבריות עם להתנהג צריך שהוא מפני בדרכים משתנים לכמה גוונים, זה בכה וזהכפי מהם אחד כל עם ולהתאהב בכה, מידותיו. ואם הם במקום שאין מוצאים כך,ועזי ועל כל פנים צריכים למנות אבירי לב מצח, יזהרו שלא למנות אנשים תקיפים כלמינוי אותו על סבורים שיהו עניין בכל כך

35

ושהם הראויים בידם לעולם, שיהא מוחזק ... תוקפם מחמת שכניהם על יותר לכך ממנין אין אמרו: הפלגה ודרך צחות דרך של קופה כן אם אלא הציבור על פרנס פי על אף כלומר לאחריו, תלויה שרצים שהוא הגון בעצמו, שאם תזוח דעתו ויתגאהלו: אומרים שמים, לשם שלא הצבור על

חזור לדון את עצמך והבט אל אחריך."

"דרך צחותרוצה לומר כי אין להבין את הדברים כפשוטם. ודרך הפלגה אמרו". זאת כדי למנוע גאווה יתרה. בעניינים מסוג זהועל הציבור על מהצדדים, מי בין מחלוקת כל לגביהם שאין

המחוקק-המכונן לתת את דעתו. לא בית המשפט.

ש ו פ ט

:השופט ע' פוגלמן

א'אני מצטרף בהסכמה לחוות דעתה של חברתי הנשיאה , ומבקש להוסיף הערה בהתייחס להטלת הרכבת הממשלהחיות

סוגיה לעניין הדיון במועד הרלוונטי )כתוארו נתניהו ח"כ על אחרונה זו(.

מקובל עליי מתווה ההכרעה של חברתי שלפיו בדיקתנו אינה.1בהינתן וכי בחוק הקבועים הכשירות תנאי לשאלת אך מוגבלת העיקרון של "כשירות לחוד ושיקול דעת לחוד", שיקול הדעת שלכי אני סבור כחברתי אף לבחינה. הוא אף נתון הגורם הממנה הגורם היחיד שהפעיל שיקול דעת שאותו ניתן לבחון בהקשר זהלבחינת רוב חברי הכנסת. חברתי עמדה על אמות המידה הוא עילה קיימת לא כי ומצאה הכנסת חברי רוב של דעתם שיקול

36

משפטית למנוע את הטלת הרכבת הממשלה על ח"כ נתניהו עלסעיף מתוקף בצד10ידם דנן. בנסיבות לחוק-יסוד: הממשלה

כדיהאמור בה אין הגענו כי המסקנה המשפטית שאליה ציינה נתניהו ח"כ נגד ועומדים התלויים האישומים מחומרת להמעיט ראש של מכהונה הנגזר ומהקושי המידות, טוהר על בעבירות

בפלילים ומבקשממשלה הנאשם לדבריה אלה גם אני מסכים . להדגיש את השקפתי בעניין זה.

ובעניין דרעיבעניין .2 כי כהונה שלפנחסי פסק בית משפט זה ידי שר וסגן שר אשר לגביו קיימות ראיות שנמצאו מספיקות על חמורות בעבירות אישום כתב להגשת לממשלה המשפטי היועץ כאשר לפיכך, השלטון. ברשויות הציבור באמון לפגוע עלולה שוקל ראש הממשלה אם להפעיל את סמכות הפיטורין שהוקנתה לו בחוק-יסוד: הממשלה, עליו ליתן לשיקול זה משקל רב ונכבד, שכן יכולתו של השלטון לשלוט מבוססת על אמון הציבור במשרתיו

,התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ממשלת ישראל 3094/93)בג"ץ מז) )424-421, 404( 5פ"ד )להלן1993 עניין( דרעי: בג"ץ( ;

אמיתי – אזרחים למען מינהל תקין וטוהר המידות נ' ראש ממשלת 4267/93ו-461, 441( 5, פ"ד מז)ישראל 469( ((. על נושאי משרה1993

כה גבוהה, העומדים בראש משרד ממשלתי לשמש דוגמה ומופתולהיות ראויים לאמון לציבור, להבטיח מינהל תקין וטוהר שירות

)שם, בעמ' ו-471-470שהעם נתן בהם עניין 474 , בעמ'דרעי; ו-422 השיפוטית427 הביקורת נסבה ופנחסי, דרעי בפרשות .)

א21על החלטה מינהלית של ראש הממשלה לפי הוראות סעיפים כללי המשפט המינהלי36ו- לפי )דאז(, לחוק-יסוד: הממשלה א

ובהם עילת הסבירות, ונפסק כי החלטת ראש הממשלה, שנמנע מפיטורי נושאי המשרה האמורים, חורגת ממתחם הסבירות משלאשהסבירו כפי הציבור. אמון בדבר לשיקול מתאים משקל ניתן

37

בכל פרישתן, במלוא בתקפן, עומדות אלה החלטות חבריי, שאמור בהפעלת שיקול דעת מינהלי.

על.3 גם מקרינים האמורה, בפסיקתנו שנקבעו העקרונות ענייננו. גם בהעדר תחולה ישירה של החלטות אלו, לא ניתן לכחד כי הטלת תפקיד של הרכבת ממשלה על חבר כנסת שהוגש נגדואמונים והפרת מרמה שוחד, עבירות לו המייחס אישום כתב פוגעת אף היא באמון הציבור במשרתיו, ואולי אף במידה חריפה יותר מזו עליה עמד בית משפט זה בפרשות דרעי ופנחסי בהינתן מעמדו הרם והמיוחד של ראש הממשלה, כמבואר על ידי חברתי

הנשיאה בחוות דעתה.

דא עקא, בחירתם של רוב חברי הכנסת לבקש להטיל את.4 10הרכבת הממשלה על ח"כ נתניהו, בגדר סמכותם לפי סעיף

החלטה אם כי מינהלית החלטה אינה הממשלה, לחוק-יסוד: עמדו כך )ועל הפוליטי השדה בלב שמצויה ייחודית משטרית

השופט וחברי הנשיאה חברתי עמיתבצדק היקףי' כידוע, .) מסוג היתר בין נלמד הכנסת, החלטות על השיפוטית הביקורת בין הפסיקה, הבחינה למשל כך לביקורת. העומדת ההחלטה החלטות ובין שהושלמו, חקיקה מעשי שהן החלטות בין היתר, שעניינן בהליכים פנים-פרלמנטאריים או החלטות מעין שיפוטיות –המותאמות מידה אמות לפי שיפוטית ביקורת בעניינן והחילה

בג"ץ למשל )ראו המבוקרת ההחלטה נ' 1111/12למהות קם (; בג"ץ15.4.2012 )6, פסקה יושב-ראש ועדת החוק חוק ומשפט בכנסת

הכנסת 7993/07 של ועדת האתיקה נ' ישראל ארץ למען משפטי ,פורום )7-6פסקאות אמונה – תנועת האשה 5853/07(; בג"ץ 30.4.2009

(;2007 )482-480, 445( 3, פ"ד סב)הדתית לאומית נ' ראש הממשלה (4, פ"ד נה)לבנת נ' יושב-ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט 9070/00בג"ץ 800 ,810-809( יו"ר הכנסת 325/85(; בג"ץ 2001 , פ"דמיערי נ'

38

)129-127, 122( 3לט) בג"ץ 1985 יושב-ראש 652/81(; נ' שריד ((. כפועל יוצא מאופייה1982 )202-200, 197( 2, פ"ד לו)הכנסת

הייחודי של ההחלטה נושא העתירות, המצויה בלב יחסי הגומליןשלפיו היסוד עקרון את ומבטאת הממשלה לבין הכנסת בין להבדיל – הכנסת נהנית הכנסת, אמון מכוח מכהנת הממשלה נגזרת מכך במיוחד. רחב דעת משיקול – אחרים מהקשרים גופה של אותה בחירה פוליטית, ביקורת שיפוטית מצומצמת על המינהל רשויות על המופעלת מזו בתכלית שונה שהיקפה

הציבורי.

מהותה.5 האמורים, השיפוטית הביקורת דפוסי בהינתן הנוכחית, במתכונתו החקיקתי וההסדר ההחלטה, של הייחודית ידי חבריי צפה אפשרות התפקיד של הרכבת שכפי שהוסבר על )סעיף אישום כתב נגדו שהוגש כנסת חבר על יוטל הממשלה

לחוק הממשלה, התשס"א-4)ג( לחוק-יסוד: הממשלה וסעיף 17להתערב2001 המאפשרת בדין עילה אין כי סבור אני אף ,)

בהחלטת רוב חברי הכנסת בענייננו להטיל את הרכבת הממשלההמפתח השלכותיה. אף על בפלילים, המואשם כנסת חבר על לשינוי המגבלות הנורמטיביות, במבט צופה פני עתיד, נתון בידיה

של הכנסת, בכובעה כרשות מכוננת.

כן, על אף הקושי שעליו עמדנו, שאותו מדגישים על אשר מדפוסי לחרוג עלינו כי סבור אינני בעתירותיהם, העותרים

הביקורת השיפוטית המקובלים עמנו.

בטרם חתימה מבקש אני לחזור על דברים שאמרתי בפסקאיכות השלטון בישראל בעניין הדין שניתן בעתירת התנועה למען

השני ביתדרעי של תפקידו המחויבים. בשינויים כאן, גם היפים , המשפט, שאינו חלק מהליך המינוי, מוגבל לבחינת פעולת הרשותבית כאשר בדין. הקבועות השיפוטית הביקורת עילות פי על

39

המשפט נמנע מלהתערב בהחלטת הרשות אין בית המשפט מתכווןזאת, רק אומר המשפט בית וראויה. טובה ההחלטה כי לומר

התנועה למען 3095/15שהחלטת הרשות אינה נוגדת את הדין )בג"ץ ((. 13.8.2015)איכות השלטון בישראל נ' ראש ממשלת ישראל

את נוגדת אינה ההחלטה שהובהר, כפי שלפנינו, במקרה הדין. גם אם בתחום המשפט לא נמצאה עילה להתערבות – ועל הקושי המתעורר עמדנו בקול גדול – יוכל הדיון בסוגיה זו להימשך

בספירה הציבורית.

ש ו פ ט

השופט נ' הנדל:

כפי שנאמר לעיל, חוות דעתה הסדורה של חברתי הנשיאה.1חיות דין העתירות להידחות מקובלות א' כי נימוקיה ומסקנתה על

עליי. כמצוין, שופט שופט על-פי שיקול דעתו יוסיף הדגשים משלו,ככל שהוא מוצא לנכון, וכך אנהג.

 

נכון       השאלה המרכזית שהונחה לפתחנו בעתירות היא האם להוציא צו שיפוטי שימנע מחבר הכנסת בנימין נתניהו להרכיב אתהאישום כתב לנוכח בראשה, ולעמוד הנכנסת ישראל ממשלת והפרת מרמה ושל שוחד של עבירות לו המייחס נגדו, שהוגש

אמונים. 

בחינה של       דורש להכרעה מאוד. המסע עד רגישה הסוגיה בין בו, הכרה בהבחנה ועל הלא-כתוב בו לשון החוק על הכתוב החלטתו, ובטיב הממנה בגורם מיקוד דעת, לשיקול כשירות ושימת-לב לכובעו הנוכחי של המועמד לראשות הממשלה – חבר

הכנסת נתניהו – ולאופי התפקיד המיועד לו. 

40

הערות       מספר בקיצור נאמר היריעה, את נפרוש טרם הגורם המכריע דעת של לשיקול כשירות בין מקדמיות. ההבחנה על כנסת מקובלת אף על חבר להטלת הרכבת הממשלה ביחס באת-כוח הכנסת. נראה כי זוהי תולדה של גישת המשפט הישראלי

התנועה למען איכות השלטון 3094/93בבחינת מינויים ציבוריים )בג״ץ (;דרעי ( )להלן: עניין1993 )404( 5, פ״ד מז)בישראל נ' ממשלת ישראל

אמיתי – אזרחים למען מינהל תקין וטוהר המידות נ' יצחק רבין, 4267/93בג״ץ )441( 5פ״ד מז) ,ראש ממשלת ישראל ((.פנחסי ( )להלן: עניין1993

זאת, הגם שיש לשים את הזרקור על המינוי המסוים ועל מהותו.ממלא נתניהו הממשלה שראש בתפקיד מתמקדת לא הבדיקה לחבר היבחרותו מנקודת זה לתפקיד העתידי במינויו אלא כעת

)ב(5כנסת בבחירות האחרונות. סעיף החוק הרלוונטי הוא סעיף לחוק יסוד: הממשלה הקובע כי ראש הממשלה ייבחר מתוך חבריואם בו. עומד נתניהו הכנסת וחבר הכשירות תנאי זהו הכנסת. נותרה סוגיית שיקול הדעת, קמה ומזדקרת השאלה: שיקול דעתו

של מי?  

ארבעה.2 העותרים באי-כוח הציגו בעל-פה הדיון במהלך לביקורת נתונים מעשיהם או שהחלטתם אפשריים מועמדים הכנסת חבר על-ידי הממשלה הרכבת לסוגיית ביחס שיפוטית והמועמד הכנסת; ראש יושב המדינה; נשיא הכנסת; נתניהו: דעתי זה בעניין נתניהו. – חבר הכנסת עצמו לראשות הממשלה כדעת הנשיאה, שהגורם המפעיל שיקול דעת בענייננו הוא הכנסת,

)א( לחוק יסוד: הממשלה. כדי לבאר10הפועלת בהתאם לסעיף דעתי זו, אתייחס תחילה בקצרה למועמדים האחרים.

 

יסוד: הממשלה )להלן גם:       ייחודיתהחוק חוק ( מטיל אחריות להטלת אחראי הנשיא הממשלה. בהרכבת המדינה נשיא על התפקיד להרכיב ממשלה. סמכותו מפורטת היטב בחוק המתייחס

41

)א( קובע כי משעה שיש לכונן ממשלה,7לשלושה מצבים: סעיף אחד על הרכבת הממשלה תפקיד את להטיל המדינה נשיא על עם להתייעץ לנשיא מורה הסעיף לכך. שמסכים הכנסת מחברי – לוח הזמנים לעשיית המלאכה וקוצב את נציגי הסיעות בכנסת שבעה ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות. עולה כי בנסיבות אלו, הנשיא מחויב להטיל את התפקיד האמור, וכי נתון לו שיקול דעתדרך מתווה אינו החוק שהרי – המתאים הכנסת חבר בבחירת

לחוק דן9הכרעה אלא רק דרך התייעצות טרם ההכרעה. סעיף במצב שבו חבר הכנסת שנבחר על-ידי הנשיא לא הצליח להרכיב ממשלה, גם אם הנשיא נתן לו הארכות כפי שמתאפשר לפי סעיף

על8 להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה או-אז, הנשיא רשאי . רואה אינו כי הכנסת ראש ליושב להודיע או אחר, כנסת חבר

)א( – והוא הרלוונטי לענייננו10אפשרות להרכבת ממשלה. סעיף – קובע כי במצב שבו נשיא המדינה מודיע כי אינו רואה אפשרות להרכבת ממשלה, כדור ההכרעה עובר למגרש הכנסת. במצב זה,רוב חברי הכנסת לבקש מנשיא המדינה, בכתב, להטיל ״רשאים את התפקיד על חבר הכנסת פלוני, שהסכים לכך בכתב״. סעיף

הנשיא,10 ״יטיל כאמור, בקשה הוגשה אם כי קובע לחוק )ב( יומיים, את התפקיד להרכיב ממשלה על חבר הכנסת שצוין בתוך

בבקשה״. 

יושמו אל לב לשון החובה שנוקט החוק והתקופה המוגבלת      רצוני להבליט את זו של הנשיא. מעבר לכך, שנקבעה להחלטה

לחוק. בניגוד לסעיף 10מה שלא כתוב בסעיף , אין התייחסות9 למצב שבו הנשיא אינו מטיל את התפקיד על חבר הכנסת שנבחראת שמתווה החוק אחרות, במילים הכנסת. חברי רוב על-ידי יסרב כי הלה מסלול הפעולה של הנשיא אינו מתייחס לאפשרות של הדעת שיקול כי היא המשמעות הכנסת. חברי רוב לבקשת

סעיף של בשלב בעמדת10הנשיא מותנה ולמעשה מוגבל הוא

42

חברי הכנסת. הגורם הפעיל שמחליט בפועל על מי שיישא בתפקיד הרכבת הממשלה הוא רוב חברי הכנסת. מכאן עולה כי אין מקוםלהטיל את תפקיד הרכבת על החלטת הנשיא שיפוטית לביקורת הממשלה על חבר הכנסת שלגביו ביקשו רוב חברי הכנסת כי יעשה כן. זאת, גם בדרך עקיפה לנוכח הוראת החסינות הקבועה בסעיף

)א( לחוק יסוד: נשיא המדינה.13 

לשון החוק כאמור אף מתיישבת עם תכלית החוק – לאפשר      הממשלה את ירכיב מי בשאלה בלעדית הכרעה יכולת לכנסת ויעמוד בראשה, בשלב שמגיע לאחר שהרכבת ממשלה לא עלתהמדובר כן. לעשות התפקיד את עליו הטיל שהנשיא מי של בידו מועד וקביעת פיזור הכנסת לפני הישורת האחרונה בשלב שהוא

לחוק(.11לבחירות חדשות )ראו סעיף  

ענייננו במצב מהסוג האחרון. ההכרעה הועברה לכנסת. זהו      הסוגיה את להפנות אפוא מקום אין והממנה. המחליט הגורם המשפטית כלפי החלטת הנשיא. הוא הדין לגבי יושב ראש הכנסת,יושב הפועל אף הוא בהתאם להחלטות רוב חברי הכנסת. אמנם ראש הכנסת מהווה חוליה בשרשרת ההליך להטלת תפקיד הרכבתאך תפקידו מצומצם לקבלת על חבר הכנסת הנבחר, הממשלה כי אינו רואה אפשרות להגיע להרכבת הממשלה הודעה מהנשיא

לחוק(, או בשלב מאוחר יותר, לקבלת הודעה מהנשיא כי9)סעיף תפקיד הרכבת הממשלה הוטל על חבר הכנסת בהתאם לבקשת

לחוק(.13הכנסת, ולהודעה על כך לכנסת )סעיף  

      – עצמו הכנסת חבר החלטת לגבי הביקורת נותרה שאלת במקרה זה, חבר הכנסת נתניהו – לקבל את התפקיד. על-פי קושיקול מפעיל הוא כן ועל בהסכמתו, תלויה זה, הטלת התפקיד לכת. זו מרחיקת קונסטרוקציה כי נראה לביקורת. דעת שחשוף

43

עולה כי התכלית בדרישת ההסכמה מהמועמד היא למנוע מצב שבו רוב חברי הכנסת יכפו את דעתם על מועמד שאינו מעוניין בתפקיד.ביקורת לבין הפעלת לתפקיד לסרב בין האוטונומיה קיים הפער שיפוטית על ההחלטה לקבלו. זוהי החלטה אישית של המועמד בינו לבין עצמו אם לקבל את התפקיד להרכיב את הממשלה ולעמודלעמדתו להתייחס רשאי הוא החלטתו במסגרת כמובן, בראשה. לגבי הגשת כתב האישום והעבירות המיוחסות לו, ואף יוזכר כי הואהמחליט בגורם הוא המוקד כך או כך החפות. מחזקת נהנה ולא חבר הכנסת הוא הכנסת ובענייננו לו את התפקיד, להעניק המקבל את התפקיד על-פי החלטתה. בהנחה כי יש מקום לשלול את בחירת חבר הכנסת המיועד, שורש הכשל הוא בפגם נורמטיבי שהיה על הכנסת להידרש אליו. משכך הניתוח נסוב סביב הכנסת. בשלילת הביקורת על הגורמים האחרים המעורבים בתהליך מינויואת להבליט כדי יש ממשלה ראש לתפקיד כנסת חבר של אחרים מועמדים זו. במלאכה הכנסת חברי של הדומיננטיות שהוזכרו אינם במרכז וייתכן כי הדבר מלמד על רוחב שיקול הדעת המוענק לכנסת בבחירת מועמד ועל הקושי לתקוף את החלטתה.

לנושא זה אדרש עתה. 

אותר הגורם הממנה ששיקול דעתו עומד בלב העניין – הוא.3חברי של הדעת שיקול את תוקפים למעשה העותרים הכנסת. כראש לכהן נתניהו הכנסת חבר על להמליץ המבקשים הכנסת

)סעיף שתקום בממשלה אמון להביע ובהתאם )ד(13ממשלה, לחוק(. כדי לבחון את היקף הביקורת השיפוטית על החלטות מטיבממזגת השאלה דעתי. חוות בתחילת שצוינו לדברים נחזור זה, את החוק, לשון את נציין אותה. מגדירות שביחד שונות נקודות התפקיד את נבחר, כנסת כחבר נתניהו מר של הנוכחי כובעו – זה לתפקיד הממנה הגורם ואת ממשלה, ראש – לו המיועד

הכנסת.

44

סעיף       בנמצא אין כי מגלה החוקית על המסגרת התבוננות חבר על להמליץ מההחלטה להימנע הכנסת את המחייב חוק מדויקת, החוק יותר בצורה לכהן כראש ממשלה. נתניהו הכנסת

)סעיף ייבחר מבין חברי הכנסת כי ראש ממשלה )ב(5רק קובע לחוק יסוד: הממשלה(. אין התייחסות לשיקולים שעל בסיסם יוכרע מי יהיה ראש ממשלה, לכאן או לכאן. החוק שותק באופן שמעלה

אפשרויות שונות.

נציג את הדין המתייחס לאפשרות הפסקת כהונה של נבחרמקומית. רשות וראש – שר, ראש ממשלה לשלושה ביחס ציבור

)26)ב( ו-22החוק קובע כי ראש ממשלה רשאי לפטר שר )סעיפים יועבר מתפקידו אם הורשע בעבירה שיש עימה3 ( לחוק(; כי שר

)סעיף להעביר23קלון רשאית מקומית מועצה כי לחוק(; )ב( מתפקידו ראש רשות ה״מתנהג התנהגות שאינה הולמת מעמדו״

)א( לחוק הרשויות המקומיות )בחירת ראש הרשות וסגניו22)סעיף תשל״ה- מכהונה1975וכהונתם(, להעביר רשאית הכנסת כי ;)

)סעיף קלון עימה שיש בעבירה שהורשע ממשלה )א(18ראש לחוק(; וכי ראש ממשלה שהורשע בעבירה שיש עימה קלון בפסק

)ד( לחוק(. עוד יוזכר כי סעיף18דין סופי – תיפסק כהונתו )סעיף בתקופת17 ממשלה ראש חקירת של שונים בהיבטים דן לחוק

כהונתו ואחריה, ובהגשת כתב אישום נגדו.

באשר למועמדים לכנסת, החוק קובע כי מי שהורשע בעבירה שיש עימה קלון ונידון לעונש מאסר של מעל שלושה חודשים, לאסיים שבו מהיום שנים שבע עברו בטרם לכנסת להיבחר יוכל

)סעיף עונשו את לחברי6לרצות באשר הכנסת(. יסוד: לחוק כנסת מכהנים, החוק קובע כי מי שהורשע בעבירה שיש עימה קלון

ב לחוק42יושעה מתפקידו עד למתן פסק דין סופי בעניינו )סעיף

45

יסוד: הכנסת(, ולאחר מתן פסק דין סופי – תיפסק חברותו בכנסתאין42)סעיף כאמור, כי אפוא עולה יסוד: הכנסת(. לחוק א)א(

לכהן ששואף כנסת חבר של למצב התייחסות השונים בחוקים כראש ממשלה והוגש נגדו כתב אישום אך הוא לא הורשע. כמובן, זהו סיווג מיוחד – אם תרצו, מיזוג מיוחד: לא ככל חבר כנסת אךאפשרויות כאמור, מעלה, התייחסות היעדר ממשלה. ראש לא הרלוונטית ההבחנה, על לעיל עמדנו אולם שונות. פרשניות שיקול בהיקף עסקינן כאן דעת. לשיקול כשירות בין לענייננו, הדעת של הכנסת וטבעו, וכנגזרת מכך, בהיקף הביקורת השיפוטית

על החלטתה זו.

יש הרוצים לקבוע כללים על סמך עיקרון של ״קל וחומר״:       אם בהגשת כתב אישום נגד שר יש כדי להצדיק העברתו מתפקידו

(, קל וחומר לגבי ראש ממשלה – או מועמדפנחסי ועניין דרעי )עניין לראשות ממשלה – מתוקף תפקידו. כך אפשר לטעון על-פי גישהוחומר״ ״קל של העיקרון כי מתברר ואולם, ערכית-נורמטיבית. יועבר מכהונתו פועל בשני הכיוונים. כאמור, ראש ממשלה מכהן יועבר מכהונתו בשלב רק אחרי הרשעה חלוטה, כאשר שר מכהן כי הוא לכך הטעמים אחד כי נדמה לעיל. כמצוין יותר, מוקדם מובילה להתפטרות הממשלה, כהונתו של ראש ממשלה הפסקת נכון לגבי שר. כך גם פסילת מועמד להרכבת ממשלה מה שאינו נוספות. לבחירות להביא יכולה חברי הכנסת רוב על-פי החלטת הראשון, בכיוון וחומר״ ״קל לקבוע המקשה נוספת גישה לפי לנוכח הבכירות שבתפקידו של ראש הממשלה, והרגישות הכרוכה

בו, יש להמעיט בהתערבות.

ומשהצגנו.4 הוא הכנסת, כך שהגורם המכריע על משעמדנו את סעיפי החוק השונים, יש להידרש לשאלת היקף שיקול הדעת של הכנסת. וכאן יש לתת את הדעת על מיהותו ועל טיבו של הגורם

46

שבו עסקינן. ההחלטה הנידונה של הכנסת אינה החלטה מנהלית. הרשות "הנבחרת-בוחרת" אינה הרשות המבצעת. שיקול הדעת של חברי הכנסת בבואם לבחור מועמד שעליו ימליצו להרכיב ממשלההוא בהתאם, בממשלה אמון לתת בבואם וכן בראשה, ולעמוד שיקול דעת רחב. זהו שיקול דעת פוליטי באופיו המורכב משיקוליםחברתיים, ציבוריים, אידיאולוגיים, קואליציוניים, – ומגוונים רבים של הדעת בשיקול להתערבות המידה אמות ומעשיים. כלכליים פתח זהה. באופן הפחות לכל עליו, חלות אינן מנהלי גורם

ההתערבות הוא צר.

בניגוד       דא, כגון בעניין המחוקקת הרשות של החלטה להחלטה מנהלית של גורם מוסמך ברשות המבצעת, היא החלטה שבמהותה שעונה על יסוד דמוקרטי איתן. בבסיסה עומד העיקרון– בישראל המשטר שיטת מבוססת שעליו המרכזי הדמוקרטי דמוקרטיה ייצוגית שנציגיה הנבחרים מקבלים החלטות בשם ציבור

בוחריהם לפי הכרעת הרוב.

ברם, המיקוד אינו רק בגורם המחליט – הכנסת – אלא גםמעמד בעלת היא הנידונה ההחלטה כי נדמה ההחלטה. במהות בהליך האחרונה בישורת המדובר לעיל, שהובהר כפי מיוחד. הבחירות. לאחר שהנשיא לא הצליח לאתר מועמד שבכוחו להרכיב ממשלה, נותרה אפשרות נוספת אחת: הנשיא מעביר את ההכרעה לכנסת, כדי שחברי הכנסת יוכלו לגבש רוב ולבחור בעצמם על מימביאה במשימה הצלחה אי הממשלה. הרכבת תפקיד יוטל – עליו יוטל והתפקיד מועמד על ויוסכם היה נוספות. לבחירות

יום להרכבת הממשלה )סעיף 14ישנם )ג( לחוק(. הנה כי כן,10 הכנסת פועלת בתפקיד מכריע בהליך הבחירות – קביעת זהותו של מי שירכיב את הממשלה ויעמוד בראשה. הוא אשר אמרנו, עסקינןבאופן שקושרת להחלטה ביחס מובהק פרלמנטרי דעת בשיקול

47

ישיר בין הבוחר לבין תוצאות הבחירות. כך המצב, בין אם הכנסתמצליחה במלאכת הרכבת הממשלה, ובין אם לאו.

הפגיעה ברצון הבוחרים היא אפוא בלתי-מבוטלת. ההחלטה שבמוקד הדיון היא החלטה על הרכבת הממשלה. אין צורך להכבירהמדינה של פניה לעיצוב זו הכרעה של חשיבותה על במילים ולחייהם של הבוחרים. הכרעה זו נעשית בסמוך למועד הבחירות,ישירה בזיקה נעשית היא הכנסת, של החלטה כל כמו ושלא רחב דא כגון בהכרעה שיקול הדעת היקף כי יוצא לתוצאותיהן. ההחלטה. טיב בשל והן המחליט הגורם בשל הן זאת, ביותר. בעניין הייחודי של ההכרעה כוחה בין השניים מעצים את החיבור הצר בראשה. הפתח ויעמוד את הממשלה שירכיב מי של זהותו

להתערבות נעשה צר יותר. 

משיקול.5 להבדיל – הכנסת של דעתה בשיקול ההתמקדות דעתו של גורם מנהלי – חושפת הבדל מהותי בין מקרה דנן לביןזה, משפט בית של קודמים דין פסקי נסובו שעליהם המקרים כתבי נגדם שהוגשו שר וסגן שר של מתפקיד בהעברה שעסקו

)עניין שחיתות בעבירות חמורים אותןפנחסי ועניין דרעי אישום .) עתירות הוגשו כנגד הימנעות ראש הממשלה מהעברתם מתפקידם,העתירות את קיבל המשפט בית האמורים. האישום כתבי חרף בקבעו כי בנסיבות מקרים אלו, הימנעות ראש הממשלה מהעברת השר וסגן-השר מתפקידם היא בלתי-סבירה באופן קיצוני. הביקורת השיפוטית באותם מקרים הייתה אפוא על שיקול דעתו של ראשבהתאם מתפקידו, שר להעביר המוסמך הגורם – הממשלה

ו-22לסעיפים יסוד: הממשלה. שיקול דעתו של3)26)ב( ( לחוק ( – הן28, פס׳ פנחסי ראש הממשלה הוא אמנם רחב ביותר )עניין

ככלל, ביחס לגורמי מנהל אחרים, והן בפרט בעניין זה – אולם הוא (. משכך29כפוף לאמות המידה של המשפט המנהלי )שם, פס׳

48

רשות שאינה הכנסת של דעתה משיקול במהותו שונה הוא מנהלית.

 

של       דעתה שיקול בין ההבחנה לעניין גם יפים אלו דברים הכנסת לבין שיקול דעתה של מועצה של רשות מקומית, שנידונהחמורים אישום כתבי נגדם שהוגשו עיריות ראשי של במקרים

אומ"ץ אזרחים למען מנהל תקין וצדק 4921/13בעבירות שחיתות )בג״ץ (2013 )135( 3, פ״ד סו)חברתי נ' ראש עיריית רמת השרון, יצחק רוכברגר

עניין הערים )להלן: כיראשי נקבע אלו למקרים ביחס .)) העיריות ראשי נגד החמורים האישום כתבי הגשת בנסיבותיהם, סמכותן את להפעיל המקומיות הרשויות מועצות את מחייבת

בסעיף ראש22הקבועה )בחירת המקומיות הרשויות לחוק )א( הרשות וסגניו וכהונתם( ולהעבירם מתפקידם. בפסק דינו עמד ביתלעניין מכהנת המקומית הרשות מועצת שאמנם כך על המשפט חקיקת משנה כמו ״רשות מחוקקת זוטא״, אולם תפקידה העיקרי

פס׳ )שם, מבצעת רשות כשל של המשנה35הוא דינה לפסק נאור לנשיא הריסון הרב שישמ׳ להפעיל את אין מקום כן, על .)

לנקוט כלפי החלטותיה של הכנסת גם על החלטותיה של מועצתלביקורת המידה אמות את להחיל יש אלא המקומית, הרשות

בעניין שהוחלו ציבור פנחסי ובעניין דרעי שיפוטית נבחרי על גם ברשויות מקומיות )שם(.

 

      – הנידונה הכנסת בהחלטת ייחודיים מרכיבים לעיל צוינו אלו, מרכיבים שני לצד ההחלטה. ומהות המכריע הגורם מיהות המסמיך. בחוק המפורשת להתייחסות הנוגע שלישי מרכיב ישנו המועצה את המסמיכים ספציפיים חוק סעיפי שישנם בעוד המקומית להעביר מתפקידו ראש רשות ה״מתנהג התנהגות שאינה

)סעיף )בחירת22הולמת מעמדו״ לחוק הרשויות המקומיות )א( להעביר הממשלה ראש ואת וכהונתם(( וסגניו הרשות ראש

49

( לחוק יסוד: הממשלה( – אין3)26)ב( ו-22מתפקידו שר )סעיפים סעיף חוק המתייחס לשאלת החלטתה של הכנסת בעניין העברה מכהונה של ראש ממשלה שהוגש נגדו כתב אישום, כל שכן בענייןנגדו כתב הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על חבר כנסת שהוגש בניגוד לסעיף חוק המתייחס באופן מפורש לשיקול זאת, אישום. הדעת של הכנסת להעביר מכהונתו ראש ממשלה שהורשע בעבירה

)א( לחוק(. אמנם כאמור, הכנסת בוודאי18שיש עימה קלון )סעיף רשאית שלא להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על חבר כנסת מסוים מהטעם שהוגש נגדו כתב אישום, והיא אף רשאית בכל עת להביע אי-אמון בממשלה; אולם היעדר סעיף המתייחס למצב שבו

אנו מצויים מקרין גם הוא על רוחב שיקול הדעת של הכנסת. 

השיפוטית       ההתערבות פתח את להצר יש שוב כי ומכאן נובעת זו צרות דא. כגון בהחלטות הכנסת של דעתה בשיקול כאמור משלושה מרכיבים השלובים זה בזה: טיב הגורם המכריע,ניתן בחוק. מפורשת התייחסות והיעדר הנידונה ההחלטה מהות הוא הכנסת של הדעת בשיקול ההתערבות פתח כי לומר צר-שבצרים. אולם, לא הייתי קובע במסגרת תיק זה כי צר פירושו אפסי. דהיינו, מהנימוקים שפורטו, וכן לנוכח עמדת הכנסת עצמה והמסורת המשפטית של כשירות לחוד ושיקול דעת לחוד, הנוגעת למגוון רחב של החלטות, לא הייתי שולל התערבות באופן מוחלט.בג״ץ )ראו: שיפוטית לביקורת כפופה הכנסת גם כי נשכח בל

לפסק3, פס' התנועה למען איכות השלטון נ׳ יושב ראש הכנסת 2144/20 ((.יושב ראש הכנסת ( )להלן: עניין23.3.2020) י׳ עמית דינו של השופט

אף אם יאמר מאן דהוא כי הפתח להתערבות הוא מבחינה מעשיתיצירתית מאוד. פעמים רבות כמעט תיאורטי, בכל זאת, המציאות הניסיון מצביע על מגבלת היכולת של בן אנוש לדעת היום את מהאלא סבירות בחוסר די שלא להדגיש יש ואולם, מחר. שייוולד

בהחלטה שפוגעת באופן יסודי ושורשי בערכי השיטה הדמוקרטית.

50

החלטת.6 העותרים, לשיטת הפרט. אל בחזרה הכלל ומן נגדו כתב אישום בעבירות חמורות הכנסת להמליץ על מי שהוגש להרכיב ממשלה ולעמוד בראשה, היא החלטה בלתי-סבירה באופןלהימנע לחייבה המשפט בית ועל הדעת, שיקול במישור קיצוני זה תיאור אם ברור לא לעיל, לאמור בהתאם כן. מלעשות כשלעצמו די בו כדי להביא לפסילת החלטת הכנסת. אך נדמה כי חשוב יותר לתאר את תוכן הטענה ולא רק את הכותרת המשפטית

שהוענקה לה.

כתב הוגש נתניהו הכנסת חבר שנגד כך על מחלוקת אין ומרמה שוחד בעבירות אחד – אישומים שלושה המכיל אישום על-פי אמונים. והפרת מרמה בעבירות ושניים אמונים והפרת

נתניהו הכנסת שחבר בזמן בוצעו העבירות כראשכיהןהנטען, ממשלה. נקודה זו אינה חסרת רלוונטיות. אכן, חבר הכנסת נתניהו נהנה מחזקת החפות. ההנחה היא שהוא לא ביצע את העבירות.ישנן לכל הפחות כי ועולה אישום לאחר שימוע ברם, הוגש כתב ראיות ישנן כי להניח ניתן ואף לביצוע העבירות, ראיות מנהליות

לכאורה במישור הפלילי. 

עבירות השוחד והפרת האמונים מופיעות בפרק של פגיעות      תשל״ז- העונשין, בחוק והמשפט השלטון במעשים1977בסדרי .

מעין אלו יש כדי לפגוע בערך הדמוקרטי של טוהר המידות, בדמות ,ראשי הערים השלטון בישראל ובאמון הציבור ברשויות השלטון )עניין

לנשיא 37פסקה המשנה של דעתה לחוות נאור בענייננו,מ' .) מעשים שביצע כאמור, העבירות מיוחסות לחבר הכנסת נתניהו בגין

הוא שבו התפקיד – ממשלה כראש תפקידו מילוי בעת לכאורה 232/16מתעתד לשוב ולכהן – ולכך חשיבות נוספת )ראו: בג״ץ

לחוות43, פס׳ התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ראש ממשלת ישראל

51

לחוות דעתי(. כבר נפסק כי10, פס׳ ס׳ ג׳ובראן דעתו של השופט אמנם עסקינן בתיק פלילי, שבו טרם הורשע הנאשם, אך אין בכך

18פס׳ ,דרעי כדי לבטל את החומרה במישור הציבורי )ראו: ענייןהנשיא של דינו ענייןמ׳ שמגר לפסק פס׳ פנחסי ; יצוין35, עוד .)

מעמדו הרם והמיוחד של ראש הממשלה, אשר כשמו כן הוא.

דרעי לצד זאת, חומרת העבירות אינה חזות הכל. אף בעניין.7 , נקבע כי זה אינו השיקול היחיד שעל ראש הממשלהפנחסי ובעניין

שהוגש שר של מתפקיד העברה בדבר בהחלטה בחשבון לקחת שיהיו יכול פרלמנטריים-פוליטיים ״שיקולים – אישום כתב נגדו

)ד( לפסק דינו של20, פס׳ דרעי לגיטימיים בנסיבות נתונות״ )עניין (. על30פס׳ ,פנחסי ; עניין15. ראו גם: שם, פס׳ מ׳ שמגר הנשיא

כן, נכון לקחת בחשבון גם שיקולים פרלמנטריים ופוליטיים הנוגעים לנסיבות המקרה המסוים. אך בעניין זה הייתי מדגיש שהמשמעות אינה כי בית המשפט יבחן בעצמו שיקולים פרלמנטריים ופוליטיים ברמה הצרה והמעשית, אלא לבחינה במבט מופשט יותר, התואםשיקולים על-פי הדין את להכריע המשפט בית של תפקידו את משפטיים. ואם עסקינן בשיקול דעת הכולל שיקולים פרלמנטרייםהשעה נסיבות למכלול לב שימת מחייב גם הוא ופוליטיים, הן – עתירה כל כמו – לפנינו המונחות העתירות הרלוונטיות. הן אמנם ספציפית. עובדתית מסכת על ונשנעות קונקרטיות מעוררות שאלה כללית אך היא לבושה בבגדים מסוימים. השאלהדורשת תשובה. ההכרעה עונה למקרה המסוים ולא לכל המקרים.

 

חודש       בתחילת כלליות בחירות התקיימו חריגות. והנסיבות מרץ השנה. אמנם ניתן לומר כי קיומן של בחירות תואם את השלב שאנו נמצאים בו. ואולם ישנם נתונים שמלווים את המקרה שבעיניילכך כוונתי תמיד. קיימים בהכרח ואינם רב, משקל להם יש שהבחירות התקיימו כאשר מר נתניהו עמד בראש רשימת הליכוד,

52

שהתרחש באירוע מדובר לא נגדו. האישום כתב הגשת ולאחר מהבוחר. הסתיר שהמועמד במידע עסקינן אין הבחירות. אחרי על בדין מפורש איסור יש כי טענה אין אף ידועים. היו הנתונים אזרחי אישום. כתב נגדו שעומד ממשלה ראש שיכהן האפשרות והבנתו. מצפונו על-פי אדם אדם והצביעו לקלפי יצאו ישראל זהו שיעור באזרחות. ואינו ניסוי בדמוקרטיה אינן לכנסת בחירות שמטרתו באירוע מדובר האמיתי. הדבר אלא סקר עוד אינו

להכריע: הקולות נספרים ומובילים לתוצאה. 

ובאשר לתפקיד של ראש הממשלה, הריאליזם הפוליטי מחייב      תפקיד מילוי על ההתמודדות כי הדגישו הסקרים זאת: שנאמר מועמדים שאחד מהם שני בין בפועל, התקיימה ראש הממשלה, היה מר נתניהו. ואם נתעלם מתוצאות סקר בשל היותו הערכה ולא עובדה – הרי, כידוע, אלו בחירות שלישיות בתוך תקופה של פחות משנה, והבחירות הקודמות נסובו גם סביב האפשרות שמר נתניהו יכהן כראש ממשלה, כפי שכיהן בפועל אף במהלך התקופה שלפני הבחירות מכוח עיקרון הרציפות. הבחירות הן האירוע המכונן של הפוליטיקה היומיומית. הדמוקרטיה מעלה על נס את השוויון בין כל

4071/16הבוחרים – קול אחד לכל אחד )ראו בהקשר זה: ע״א יריב אלי נ' ים בת עיריית ראש – בכר פס' יוסי ,23( דיני לפסק

עניין20.2.2017 )להלן: ים ( בת שלפיהעיריית תוצאה משכך, .)) זה בשלב ממשלה כראש לכהן האפשרות נתניהו ממר תישלל בשיטה יסודיים בעקרונות לפגוע ועלולה עצום קושי מעוררת

הדמוקרטית. 

האמור:       השיקול נגד לטעון שניתן טענות לשתי נתייחס הראשונה היא כי הוגשו עתירות בעניין זה עוד לפני הבחירות. אכן,שונים בעיתויים האחרונה, בשנה קודמות עתירות מספר הוגשו נדחו מבלי שייערך ביחס למועדי הבחירות לכנסת שנקבעו, אשר

53

)רפול נ׳ ראש ממשלת ישראל 7871/19דיון לגופן )בג״ץ 12.12.2019;) לממשלה 8145/19בג״ץ המשפטי היועץ נ׳ בג״ץ (;2.1.2020) ברי

לממשלה 1648/20 המשפטי היועץ נ׳ השלטון איכות למען ) התנועה התנועה למען איכות השלטון נ׳ היועץ המשפטי 1853/20בג״ץ (;4.3.2020) ברי נ׳ היועץ המשפטי לממשלה 2033/20(; בג״ץ 10.3.2020) לממשלה

לממשלה 2487/20בג״ץ (;16.3.2020 המשפטי היועץ נ׳ ) ברי ((. על-פי קו זה, ניתן היה להכריע בסוגיה לפני הבחירות12.4.2020

לתת שיש ומכאן אחריהן, לראשונה תתעורר לא שהשאלה כדי משקל פחות לשיקול בדבר קיומן של בחירות.

 

כי       שתי תשובות לכך. ראשית, אין בכך כדי לגרוע מהעובדה בית שנית, מכך. המשתמע כל על לכנסת, בחירות התקיימו המשפט דן בעובדות המובאות בפניו. אין הוא קובע את התוכן, אתהעתירות בפניו. המונחות העתירות של הנסיבות ואת העיתוי נגדו שהוגש ממשלה ראש של כהונתו בסוגיית שעסקו הקודמות שבו בזמן ומוקדמות. תיאורטיות היותן מחמת נדחו אישום כתב היתכנות והייתה דיה ברורה הייתה לא התמונה הוגשו, העתירות בחיי דן המשפט בית שונים. תרחישים של מועט לא למספר לדון בסוגיות מורכבות אלו נכון לכן, לא היה המעשה כפי שהם. טרם עת וטרם התברר מה הן העובדות ומה התרחש בפועל. דווקאהנחות על-סמך להכריע לבית המשפט אל הנושא, רגישות בשל עובדתיות שטרם באו לעולם. כשם שדחיית העתירות הקודמות בשלהייתה ותיאורטיות, כמפורט בפסקי הדין השונים, היותן מוקדמות נכונה לשעתה, כך מתן משקל לבחירות דמוקרטיות הוא נכון לשעהמלוא על-פי לגופה נידונה העתירה כעת כי הוא ההבדל זו. הנסיבות הקיימות. אלה כוללות את הבחירות שאין להתעלם מהן.

הכוונה היא לעצם ההליך, על משמעותו ותוצאותיו.

54

משקל       מתן בדבר הנימוק נגד להעלות שניתן שנייה טענה לקיומן של בחירות ומימוש רצון הבוחרים היא כי בהיעדר בחירותראש לתפקיד נתניהו במר בחר העם כי לומר אין ישירות, הממשלה. לטעמי, טיעון זה אינו אוחז בעיקר. מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית. הבחירות הן בליבת העניין. במדינות דמוקרטיות ישנן, כידוע, שיטות שונות: בחירת נשיא, ראש ממשלה או רשימתאין מודל הייצוג. ולעתים על דרך ישירה מועמדים, לעתים בדרך אחד ויחיד של דמוקרטיה וחלק מקיומה של דמוקרטיה הוא החופש

להגדיר באופן עצמאי את שיטת הבחירות.

המשטר שיטת מבוססת שעליו המרכזי הדמוקרטי העיקרון מקבלים הנבחרים שנציגיה ייצוגית דמוקרטיה הוא בישראל התערבות הרוב. הכרעת לפי בוחריהם ציבור בשם החלטות בהחלטה כזו כרוכה אפוא בהכרח בפגיעה ברצון הבוחרים. במקרהמשום שההחלטה וקשה, ישירה היא הבוחרים ברצון הפגיעה זה ויעמוד את הממשלה שירכיב מי על היא החלטה הדיון שבמוקד בראשה. ההחלטה חשובה בשל יכולתה להגדיר את המצב הפוליטיאין ישראל במדינת אכן משרדיה. על גם ולהשפיע בממשלה לרשימת היא וההצבעה הממשלה, לראשות ישירות בחירות מועמדים, אולם הבוחר ברשימה מקנה לה את המנדט לתרגם את)ראו ממשלה הרכבת שבראשן פוליטיות, החלטות לכדי רצונו

א' לפסק דינה של הנשיאה9, פס' יושב ראש הכנסת בעניין זה: עניין(.חיות

מי       השאלה כי לומר ניתן לא פוליטי, ריאליזם של בעדשה הבוחר. של מעינו נעלמה הבחירות לאחר הממשלה ראש יהיה נהפוך הוא: שאלה זו עמדה במרכז. די להזכיר כי אפילו מפלגותלראשות מועמד להציג יכולת כבעלות עצמן את הציגו שלא הממשלה מבין חבריהן, הביעו עמדה לכאן או לכאן ביחס לשאלה

55

זו. אמנם, ככלל, המשא-ומתן הקואליציוני משקף מציאות עצמאיתבלתי לתוצאות להוביל עשוי אף והוא הבחירות תוצאות לאחר צפויות. אולם זהו חלק מהשיטה הדמוקרטית של מדינתנו. הבוחר מצביע עבור רשימת מועמדים וחברי הכנסת שנבחרו מרכיבים את הממשלה. יש לקבל ולכבד שיטה זו. זאת, גם אם בוחר מסוים – אוההכרעה אחרת. תוצאה מעדיפים היו – מסוימת מפלגה אפילו בדבר זהות המועמד להרכבת הממשלה מונעת משיקולים פוליטיים מובהקים ובית המשפט אינו מביע עמדה לגביהם. הרי אין זה חידוש

Politics is the art of the“כי ״הפוליטיקה היא האמנות של האפשרי״ )

possible”המונעת התוצאה מאוד עד קשה התחתונה, בשורה .) רוב הכרעת חרף ממשלה, להרכיב האפשרות את כנסת מחבר חברי הכנסת להעניק לו תפקיד זה, על סמך נתון שהיה קיים ערבאזרחי המדינה קיבלו הזדמנות לממש הבחירות. בהליך הבחירות את זכותם לבחור ומיליוני אנשים עמדו מאחורי פרגוד הקלפי אחד

אחד עם עצמו ועם בחירתו. 

נוספות. שתיים נזכיר המקרה, של חריגות נסיבות אגב והתקדימי הדופן יוצא המשטרי-פוליטי המשבר היא הראשונה שמדינת ישראל מצויה בו: לאחר שלוש מערכות בחירות, לא עלהשהממשלה כך קבועה, ממשלה להקים הציבור נבחרי בידי הנוכחית מכהנת כממשלת מעבר מכוח עיקרון הרציפות מזה מעל לשנה שלמה. מעבר לכך, החלטת רוב חברי הכנסת בדבר הטלת תפקיד הרכבת הממשלה היא הישורת האחרונה במנגנון הבחירות,רביעיות. בחירות עריכת לבין ממשלה כינון בין עומדת היא ורק את לסכם מוקדם הקורונה. מגפת היא השנייה החריגה הנסיבה טיב המגפה ותוצאותיה אך נראה כי היא אינה כמגפות אחרות. ידיה הארוכות הגיעו לכל פינה בעולם, תוך יצירת הרס רבתי לבריאות הציבור ולכלכלה. כך, מבלי להפלות בין מדינה למדינה ובין מקום

56

מדיניות וניהול הכרעות נדרשים ישראל. במדינת וכך למקום, במישורים רבים כדי להתמודד עם המגפה.

של חשיבותם את שוב להדגיש כדי הובאו אלו נסיבות שיקולים פרלמנטריים ופוליטיים מובהקים בגדר ההחלטה המוטלת על הכנסת, ומדוע לא ראוי כי בית המשפט יתערב או יביע עמדתוכאירוע בחירות של לקיומן ביחס הדברים שונים אלו. בנושאים שמצדיק בפני עצמו היעדר התערבות מהנימוקים שפורטו. על ביתבניתוח המשפטי. זה את המקום הראוי המשפט להעניק לשיקול מועמד לבחור כדי במסגרתן פעלה והכנסת התקיימו הבחירות להרכבת הממשלה מבין חברי הכנסת שנבחרו בבחירות כאשר ידועתוכנו. ומה אישום כתב הוגש נתניהו הכנסת חבר שנגד היה בתוצאות הפוגעת ישירה התערבות מהווה זה בשלב התערבות בדין מפורש איסור אין כי מוסכם כאשר וזאת הדמוקרטי ההליך הממשלה. ראש תפקיד את למלא נתניהו הכנסת מחבר המונע ויוזכר כי היקף שיקול הדעת של הכנסת הוא רחב, והוא עומד ביחסמנהלית בביקורת לא זה. משפט בית של הדעת לשיקול הפוך פוליטית החלטה על פרלמנטרית בביקורת המדובר עסקינן. מובהקת. משכך, שקלול הנסיבות מלמד כי לא מונח לפנינו מקרה הנכנס בפתח ההתערבות הצר ומצדיק התערבותו של בית משפט

זה.

הכנסת.8 של האפשרות מניעת של בסוגיה דעתי לסיכום נגדו כנסת שהוגש על חבר להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה והפרת אמונים, הייתי כתב אישום בעבירות של שוחד ושל מרמה מדגיש שלוש נקודות: הראשונה היא היעדר הוראה מפורשת בדין – אף בדרך של אמת מידה – האוסרת על המצב האמור. לצד זאת, מהנימוקים שפורטו אין לשלול את הכלל של כשירות לחוד ושיקולהיא שפתח השנייה הנקודה הנידונה. להחלטה ביחס לחוד דעת

57

– רוב לנוכח מסגרת ההחלטה כך, ההתערבות הוא צר-שבצרים. תוצאות את לתרגם ומבקשים דין על-פי שפועלים כנסת חברי נשיא להודעה של זאת, בהמשך לכדי הרכבת ממשלה. הבחירות להרכבת אפשרות רואה אינו כי הכנסת ראש ליושב המדינה )סעיף לכנסת הבחירות שלאחר השני מהשלב כחלק הממשלה,

)א( לחוק(. הנקודה השלישית היא קיומן של בחירות שבהן מר10 נתניהו היה מועמד לכהן כחבר כנסת בעוד שעובדת כתב האישוםהמשותף המכנה ידועים. והיו פורסמו תוכנו, וכן נגדו, שהוגש תוך מימוש נקודות אלו הוא קול הבוחר הבודד בבחירות לשלוש צד אינם וקהילת הבוחרים כי הבוחר הוא לבחור. המעניין זכותו ביותר. רבה והשפעתם על התוצאה להליך המשפטי אך מעמדם התערבות בשלב זה טומנת בחובה סוג של ביטול הבחירות – אף אם אין זו הכוונה. זהו גבול שבית המשפט חייב להיות זהיר מאוד שלא לחצות אותו שעה שהוראות הדין אינן מחייבות זאת. בל נשכח כי שיטת הבחירות – קול אחד לכל אחד – מבטאת בצורה הטובה

, פס׳בת ים ביותר את עיקרון השוויון בין כל אזרחי המדינה )ענייןהבוחר23 של באוטונומיה להכיר בית המשפט על דיני(. לפסק

וצמצום52)שם, פס׳ ורצון הבוחרים, לקול הבוחר ביטוי (. מתן עד-מאוד של התערבות בית המשפט בהחלטות הכנסת הנובע מכך,

משקפים אפוא את ליבת ההליך הדמוקרטי.

אני מצטרף.9 ונימוקיי הנוספים. סוף דבר: אלו הדגשים שלי כאמור לפסק דינה של חברתי הנשיאה.

ש ו פ ט

השופטת ד' ברק-ארז:

ראש. 1 לתפקיד המועמד כנסת שחבר בכך פסול אין האם הממשלה יהיה מי שהוגש נגדו כתב אישום חמור? העתירות שהוגשו

58

דיננו. פסק של התחתונה" "השורה זוהי אכן, נדחו. זה בעניין אולם, לא רק היא חשובה. דחיית העתירות משקפת את התפקידהרוב שמקבל החלטות על השיפוטית הביקורת של המצומצם כי הפרלמנטרי לצורך הקמת ממשלה. היא מבטאת את התפיסה "הכשר" משום בה אין שיפוטית. לאכיפה ניתנת נורמה כל לא

נורמטיבי וערכי לתוכנן של החלטות שעליהן נסבה העתירה.

חברתי.2 של דינה פסק לעיקרי מסכימה אני חבריי ככל . כמו כן, אני מצטרפת בהסכמה גם להערותיהם שלא' חיותהנשיאה

השופט עמיתחבריי והשופט י' פוגלמן מבקשתע' אני זאת, עם . בחשיבות הכרה מתוך חשובים, לי הנראים דגשים להוסיף ההנמקה. ההנמקה השיפוטית היא תמיד חשובה עבור המתדיינים. אולם, היא גם חלק מן הדיאלוג החוקתי בין רשויות השלטון, וכמובן מקבלת משנה חשיבות כאשר הדיון שזור עד בלי הפרד בשאלות

ערכיות המצויות במחלוקת בזירה הציבורית בישראל.

ההגנה על חזקת החפות – לא זו השאלה

אפתח במה שאמור להיות מובן מאליו: תפקידי מנהיגות, ולא. 3מחייבים במדינה, הימנו למעלה שאין ההנהגה תפקיד שכן כל עמידה בדרישות גבוהות של דוגמה אישית וטוהר מידות. הגשת כתבטיבה, המידות מטילה, מעצם טוהר על עבירות אישום שבמרכזו צל. זאת, בשים לב לתנאים החלים בשיטתנו המשפטית על הגשת כתב אישום – דהיינו, ביודענו כי היועץ המשפטי לממשלה קבע כי על סמך חומר הראיות שבתיק קיים סיכוי סביר להרשעה. אכן, ביןעומדת לנאשם הדרך. רבה הרשעה לבין להרשעה סביר סיכוי שיטתנו של היסוד מעקרונות אחד שהיא חזקה החפות, חזקת

, חזקה זו מקומהעמיתהמשפטית. אולם, כפי שהסביר חברי השופט הציבורי המשפט של במישור זאת, לעומת הפלילי. בהליך השלכותיו של כתב אישום בעינן עומדות, ואף נלווה לו צל המעיב

59

על מילוי הכהונה הציבורית. אין לכחד: קיים קושי בכהונה בתפקידשדבק, לדופי ביחס מינהליות ראיות שקיימות מי של ציבורי רבות קבע שנים לפני כבר לכאורה, בהתנהגותו. מטעמים אלה, בית משפט זה כי ראש הממשלה חייב לפטר מי שהוגש נגדו כתב אישום חמור מכהונה כשר או כסגן שר בשני פסקי שניתנו בבג"ץ

, פ"ד מז)התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ממשלת ישראל 3094/935 )404( ובבג"ץ 1993 אמיתי - אזרחים למען מינהל תקין 4287/93(

(,1993 )441( 5פ"ד מז), וטוהר המידות נ' יצחק רבין, ראש ממשלת ישראל. דרעי-פנחסיומוכרים כיום כהלכת

נקבעה, התפרסה מוטת הכנפיים של הלכת .4 דרעי-פנחסימאז הרבה מעבר לכהונתם של שרים או סגני שרים שהואשמו בפלילים. כך למשל, הוחלו עקרונותיה בעניינם של ראשי ערים שהוגשו נגדם

)ראו למשל: בג"ץ אומ"ץ אזרחים למען מנהל 4921/13כתבי אישום )135( 3, פ"ד סו)תקין וצדק חברתי נ' ראש עיריית רמת השרון 2013.))

במועמד למשרה הוחלה אף בהקשרים שבהם הרבב שדבק היא לביא נ' ראש 4646/08לא התבטא בהגשת כתב אישום )ראו: בג"ץ

)הממשלה בפלילים12.10.2008 מהרשעה נבע לחלופין או ,)) בג"ץ )ראו: הושלמה השלטון 3095/15שכבר איכות למען התנועה

ישראל ממשלת ראש נ' העתירה13.8.2015) בישראל דחיית שבו ,) ולא על שלילתה(. יישום ההלכה בנסיבות המקרה, התבססה על בחקיקה דעתה גילתה עצמה שהכנסת יותר אף חשוב לענייננו, נבחרי מאשר להבדיל הציבורי, בשירות עובדים לגבי – מפורשת ציבור – כי הגשת כתב אישום היא עילה שעשויה להצדיק השעייההתשכ"ג- )משמעת(, המדינה שירות חוק למשל )ראו מהתפקיד

מכהונה1963 הרחקה כי לתפיסה ביטוי הכנסת נתנה בכך .) ציבורית על רקע הגשת כתב אישום חמור אינה סותרת מניה וביה

את חזקת החפות, והיא אף ראויה.

ההסדר החלקי בחוק יסוד: הממשלה ופרשנותו

60

אלא. 5 המחלוקת, במרכז עמדה החפות חזקת לא כן, אם הלכת של תחולתה לראשותדרעי-פנחסישאלת מועמדותו על

נגדו כתבי אישום חמורים. שני הצדדים הממשלה של מי שהוגשו האוחזים במחלוקת יצאו מנקודת הנחה של "כולה שלי". העותרים

כי הלכת לכהןדרעי-פנחסי סברו מי שמועמד על גם חלה בהכרח כראש ממשלה, ועל כן על בית המשפט להורות על כך שלא יוכל

הלכת כי סברו מצדם המשיבים זה. בתפקיד דרעי-פנחסילכהן מוגבלת לכל היותר לכהונתם של שרים וסגני שרים, ואינה מתאימה לחול על עניינו של מועמד לראשות ממשלה. טעמם לכך היה כפולאינה מלכתחילה ההלכה המשיבים לשיטת ראשית, למעשה: הבחירות מן הנובעת הישירה התוצאה על לחול אמורה אם )גם הממשלה בראשות המכהן של זהותו – הדמוקרטיות הבחירה בו אינה "אישית" במישור הפורמאלי(. שנית, הם סוברים

ניתנה הלכת חל שינוי רלוונטי במצב המשפטי,דרעי-פנחסיכי מאז משנת העדכני בנוסחו הממשלה יסוד: שחוק זה ,2001במובן

סעיפים דיוק, ו-17וליתר על18 החלים ההסדרים שעניינם לו חקירה והגשת כתב אישום כנגד ראש ממשלה, מלמדים כי הגשת

כתב אישום אינה מונעת כהונה כראש ממשלה.

המצב.6 בהצגת דייקו לא הצדדים שני דבר, של לאמיתו חלה דרעי-פנחסיהמשפטי. העותרים הרחיקו לכת בטענתם שהלכת

באותו אופן בדיוק על כהונה בתפקיד של ראש ממשלה. המשיבים כלל אינה רלוונטית לדיון, דרעי-פנחסיהרחיקו לכת בסברם שהלכת

וכי חוק יסוד: הממשלה מכריע את תוצאותיו.

בסעיף . 7 ואחזו חזרו אלה למשיבים. בהתייחסות 18אפתח ממשלה ראש של עם הרשעתו כי המורה יסוד: הממשלה לחוק בעבירה שיש עמה קלון תוכל הכנסת להחליט על סיום כהונתו, וכיהופכת ההרשעה כאשר רק החלטי באופן מסתיימת הכהונה

61

מייצר אינו אישום כי כתב ביקשו ללמוד מכך לחלוטה. המשיבים מניעה לכהונה בראשות הממשלה. אולם מה באשר למועמד לכהן

לחוק יסוד: הממשלה, כפי שמורה נוסחו18כראש ממשלה? סעיף ראש נגד אישום כתב מוגש שבו דברים מצב על נסב בבירור,

שהוא בעת שאותהמכהןממשלה המשטרית השאלה בתפקידו. סעיף הגשת18מיועד היא האם להסדיר יסוד: הממשלה לחוק

כתב אישום אמורה להוביל להפסקת כהונתו של ראש הממשלה –היקף את היסוד חוק מגביל בכך, בשלילה. עליה משיב והוא

ביחס למצב של הגשת כתב אישוםדרעי-פנחסי תחולתה של הלכת כנגד ראש ממשלה מכהן. אין מוצא ממסקנה זו, ובכך שונה כהונהההלכה הופעלה שבהם אחרים מתפקידים ממשלה ראשות של בעבר, חרף אי-הנוחות שמעורר הניגוד – שנראה לכאורה אבסורדי – בין רום התפקיד לבין הנכונות לכך שיכהן בו מי שאינו יכול למלא)כפי אישום כתב של הגשתו רקע על בהרבה פחותים תפקידים

בפסק דינו(. כמוסבר בהמשך,עמיתשהיטיב להראות חברי השופט בין השיקולים הנוגעים לפן יש לראות בכך הסדר המבטא פשרה הערכי-נורמטיבי לבין שיקולים הנוגעים ליציבות השלטון, בהתחשב בתוצאות הכרוכות בסיום כהונה של ראש ממשלה – סיום כהונתה

של הממשלה כולה.

סעיף . 8 שבפנינו, במקרה הייחוד וזהו יסוד:18אולם, לחוק לכהונה כראש ממשלה –מועמדותהממשלה אינו חל על הסוגיה של

לא על מועמדות של מי שטרם כיהן בתפקיד ולא על מועמדות שלכהונה תקופת עצמו על לקבל ומבקש בתפקיד כיהן שכבר מי

נוספת. אסביר.

סעיף . 9 – היסוד חוק של בלשונו יסוד:18אפתח לחוק . הוא אינו חל על מי שעדייןראש ממשלההממשלה עוסק בעניינו של

לא מכהן בתפקיד. על כן, כבר מן הבחינה הלשונית הפשוטה איןלחוק17לו תחולה על מי שהוא אך מועמד לתפקיד. אכן, סעיף

62

יסוד: הממשלה מתייחס גם למצב של כתב אישום שהוגש נגד ראש ממשלה עובר לראשית כהונתו. האם ניתן ללמוד מכך כי חוק היסודכתב נגדו שהוגש ממשלה לראשות מועמד של באפשרות מכיר אינני בתפקיד? לכהן החל זאת ובכל חמורות בעבירות אישום סבורה כך. בהקשר זה נודעת חשיבות רבה להשוואה בין נוסחם של

סעיף הסעיפים. כאמור17שני המתייחס הממשלה יסוד: לחוק עובר לתחילת נגד מועמד לראשות ממשלה לכתב אישום שהוגש כהונתו, נדרש באופן כללי לאפשרות של ניהול משפט פלילי שהחל לפני ראשית הכהונה של ראש הממשלה )ובעניין זה מפנה לפרטים

בסעיף נעשה שאכן כפי בחוק, הממשלה,4שייקבעו לחוק (. הוא אינו נדרש באופן ספציפי לאפשרות שיהיה2001התשס"א-

זה כתב אישום שבמרכזו עבירות שיש עמן קלון. עובדה זו מתחדדתסעיף של נוסחו את קוראים בהשוואה17כאשר היסוד לחוק

של18לסעיף במצב ספציפי באופן עוסק אשר – היסוד לחוק הגשת כתב אישום בגין עבירות שההרשעה בהן כרוכה בקלון. אינני

סעיף של שלשונו הטענה את אפוא יסוד:18מקבלת לחוק אני סבורה שפרשנות הממשלה מכריעה במקרה הנדון. למעשה, הוא כי למסקנה מכוונת יסוד: הממשלה חוק של גרידא לשונית אינו נדרש במישרין למצב שהוצג בפנינו – מועמדותו של חבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום חמור לראשות הממשלה. בעניין זה אפוא

.ד' מינץאינני רואה עין בעין עם חברי השופט

יפה. 10 עולות הן זה במקרה לשיטתי, לתכלית. – הלשון ומן בקנה אחד. ההכרה בכך שניהול משפט נגד ראש ממשלה מכהן,את כהונתו, מבטאת להפסקת עילה איננו בעבירות חמורות, גם ההשלכות המיוחדות הכרוכות בהגשת כתב אישום תוך כדי כהונתו

על מי שכברדרעי-פנחסישל אדם כראש ממשלה. החלתה של הלכת היציבות על להשליך צפויה הממשלה ראש בתפקיד מכהן בחירות תוצאותיהן של על במישרין היא אף משליכה השלטונית.

63

של כהונתו הפסקת האישום. כתב של להגשתו קודם שהתקיימו ראש הממשלה מביאה להפסקת כהונתה של הממשלה כולה, ובכך יוצרת שינוי טקטוני בניהול המדינה ועשויה להוביל בסבירות גבוהה

סעיף כלליות. למנוע18לבחירות ביקש הממשלה יסוד: לחוק יציבות של שיקולים לבין נורמטיביים שיקולים בין האיזון זאת.

יסוד: הממשלה18שלטונית מחייב אפוא לפרש את סעיף לחוק הכהונה לסיום עד רק ראש הממשלה של כהונתו את כ"מחסן" באותה קדנציה, ככל שהוא בוחר להמשיך בתפקידו ונהנה מאמון

הכנסת.

לחוק יסוד:18בהמשך לכך, האם מהיבט תחולתו של סעיף . 11 הממשלה יש משמעות לעובדה שהמועמד לראשות הממשלה הואשהתשובה סבורה אני בפועל? הממשלה כראש מכהן שכבר מי לשאלה זו חייבת להיות שלילית. אם לא כן – התוצאה תהיה מתןמתחרים מול ממשלה כראש בעבר כיהן שכבר למי עדיפות )עצוב, אך לא כהונתו, בהינתן מצב פוליטיים הקוראים תיגר על

ניתן עוד לומר שבלתי אפשרי( שבו הוגשו כתבי אישום אף נגדם.

ועתה לטענותיהם של העותרים. אף אני סבורה כי עקרונות.12חלים גם חלים עלדרעי-פנחסיהיסוד שעומדים בבסיסה של הלכת

שאת. ביתר ואף ממשלה, ראש של בתפקיד לכהונה מועמדות מוטת הכנפיים של הלכה זו התפרסה הרבה מעבר לדלת אמותיהם

, והטעמים לכך לעיל(4של מי שמשמשים כשרים )כאמור בפסקה ברורים. הערך של טוהר המידות בשירות הציבורי נכון ותקף ביחס

יסוד: הממשלה18סעיף למשרות כולן – בכירות כזוטרות. לחוק קובע לכך חריג בעל גבולות מתוחמים, ביחס לראש ממשלה מכהן.

בכל הנוגעדרעי-פנחסיכך, נותר מקום להמשך תחולתה של הלכת ובהם אחר, הסדר אליהם ביחס נקבע שלא המקרים לכלל

מועמדות לכהונה בראשות הממשלה.

64

אם כן, היכן נפרדת דרכי מזו של העותרים? כפי שהסבירה. 13 חברתי הנשיאה, כאשר עסקינן במועמד לתפקיד ראש הממשלה,

חייבת להיעשות באופן שונה. כאשרדרעי-פנחסיהחלתה של הלכת לביקורת העומדת ההחלטה שר סגן או שר של בכהונה מדובר שיפוטית – אם למנותם לתפקידיהם או לפטרם מתפקידים אלה – היא החלטה של ראש הממשלה ה"ממונה" עליהם. לעומת זאת,ההחלטה ממשלה ראש של לתפקיד למועמדות הנוגע בכל העומדת לביקורת היא בראש ובראשונה החלטתה של הכנסת לתת אמון בו ובממשלתו. כפי שציינה חברתי הנשיאה, מדובר בהחלטהגוף קולגיאלי, המורכב מנציגיו של הציבור. חוקתית מובהקת של זוהי החלטה בעלת אופי תשתיתי, כזו שמכוננת את ה"פלטפורמה"

עצמה, כלומר יוצרת את הממשלה.

מתחם ההתערבות השיפוטית

גבולות. 14 בפנינו, העומדת ההחלטה של לאופייה לב בשים מתחייב כך במיוחד. צרים הם אליה ביחס השיפוטית הביקורת דמוקרטיה על המבוסס החוקתי, משטרנו של היסוד מעקרונות ייצוגית )ובהתאם הותוותה מתכונת התערבות מצומצמת בהחלטות

שריד נ' יושב-ראש 652/81הכנסת גם בהקשרים אחרים. ראו: בג"ץ לו)הכנסת פ"ד ,2 )197( ודומה1982 – לציין מיותר לא .))

נמנע מלהתערב זה בית משפט כי – לכך נדרשו לא שהעותרים ועדת יושב-ראש של לתפקיד עצמו פנחסי רפאל של בבחירתו קלון עמן שיש בעבירות וזאת בדין, שהורשע לאחר אף הכנסת

התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועץ המשפטי 7367/97)ראו: בג"ץ ((. כלומר, חרף פסק הדין שהורה1998 )547( 4, פ"ד נב)לממשלה

על פיטוריו של חבר הכנסת פנחסי מתפקיד של סגן שר, אשר ניתןאין מקום להתערבות כי זה קבע בית משפט עוד בטרם הורשע, ראש כיושב לכהונתו ביחס הכנסת בתוככי המתקבלת בהחלטה

65

עמה שיש בעבירה הורשע שבינתיים אף זאת, מוועדותיה. ועדה קלון, כך שחזקת החפות לא עמדה לו עוד.

אף.15 שיפוטית לביקורת זה מסוג החלטה להעמיד הקושי של את קבלתה: החלטתם הנסיבות שאפפו את בזוכרנו מתחדד התקבלה הממשלה לראשות במועמד לתמוך הכנסת חברי רוב לאחר שלוש מערכות בחירות רצופות, שהתקיימו בתוך תקופה של כשנה, ועד כה לא הובילו להקמת ממשלה. היא התקבלה בעיצומה של התקופה שבה מתמודדת מדינת ישראל, כמו העולם כולו, עם מגפת הקורונה. האם שיקולים אלה היו צריכים להכריע את הכף?בשיח לדיון ראויה שאלה זוהי האוויר. בחלל מנסרת זו שאלה

הציבורי בישראל, אך אין בה עילה להתערבות שיפוטית.

בית.16 בפני המובא שהנושא העובדה עצם להדגיש: חשוב המשפט הוא בעל היבטים פוליטיים אינה טעם טוב שלא לעסוק בו אם יש לו היבטים משפטיים ברורים. אולם, כאן יש לתת את הדעת על שתי הבחנות חשובות. ראשית, הגנה מפני פגיעה בזכויות אדםההחלטה אם גם המשפט. בית של תפקידו בליבת תמיד מצויה אין פוליטיים, או הקשר תכלית בעלת היא כזו פגיעה המחוללת מידה באמות עומדת אינה אם בה התערבות למנוע כדי בכך היא להכריע נדרשנו שבה השאלה הנוכחי, בהקשר חוקתיות. אדם. זכויות על להגנה במישרין נוגעת אינה אך ביותר, חשובה הרשות את המכוננת חוקתית, החלטה בין פעורה תהום שנית, מפעולתה כחלק בגדרה המתקבלת החלטה לבין המבצעת,

השוטפת, אפילו היא נוגעת לכהונתו של שר.

חובת האמון של חברי הכנסת

של.17 בהחלטתם הצר ההתערבות במתחם ההכרה לשיטתי, פועלים בחלל כך שחברי הכנסת על אינה מלמדת חברי הכנסת

66

נורמטיבי. אכן, בחינת החלטתם של חברי הכנסת בעניין זה אינה יכולה להיעשות מן הפריזמה של הסבירות המינהלית, אך יש גם ישאותה לאורה של חובת האמון החוקתית שבה הם חייבים. לבחון ככל מי שמופקד על מילוי תפקיד ציבורי המקנה סמכות וכוח, גםעל-ידם, המיוצג הציבור כלפי שונות חובות חבים הכנסת חברי הציבור, טובת שעניינם שיקולים לשקול צריכים לכך ובהתאם ובכלל זה טוהר המידות של כלל חברי הממשלה והעומד בראשה.אמון חובות להם ויש הציבור, נאמני למעשה הם הכנסת חברי

משפטיםכלפיו )ראו והשוו: סוזי נבות "חבר כנסת כ'נאמן הציבור'" )433לא 2000 ;)Lindsay Aagaard, Fiduciary Duty and Members of

Parliament, CANADIAN PARLIAMENTARY REVIEW 31 למשל,(2008) כך .) מכוח חובה זו, בין השאר, הם מנועים מלפעול בניגוד עניינים )כפי

לכללי האתיקה לחברי הכנסת(. בידיהם של חברי5שמורה כלל גורל ביותר, את לנו הכנסת אנו מפקידים את ההחלטות היקרות

המדינה כמו גם את גורלנו האישי. הדבר מחייב.

החלטה על תמיכה במועמד לראשות הממשלה היא החלטה. 18הפוליטיים לשיקולים מעבר בחשיבותה. להפריז ניתן שלא הממשלה לראשות מועמד של התאמתו בחינת והאידיאולוגיים, חשובה היא והנורמטיבית הערכית הבחינה מן גם לתפקידו הן – לתפקיד חשוב של ההתאמה מהווה מרכיב היא ורלוונטית. בפן הסמלי, מבחינת המסר לציבור בכל הנוגע לחשיבות הטמונה בשמירה על עקרון שלטון החוק, והן בפן המעשי, לנוכח ההשלכות האפשריות של התמודדות עם כתב אישום על הפניית תשומת הלב הנדרשת למילוי התפקיד, כמו גם הסכנה של היקלעות למצבים שלומבלי להתייחס עניינים. הדברים נאמרים במישור העקרוני, ניגוד אדם, לגופו של טען מן הצדדים כל אחד למקרה שבפנינו, שבו לשקול הכנסת חברי על כי שברי כשם הדיון. על שהעיב באופן ביטחוניים, שונים, איומים מפני ישראל אזרחי על יגנו כיצד

67

שעניינם שיקולים לשקול מהם מצופה כך ואחרים, בריאותיים שלטון החוק. במובן זה, קיומם של כתבי אישום בעבירות חמורות,שיקול טוהר המידות, הוא בהחלט על נסבות לבטח כאשר אלה על ממליצים הם כאשר בחשבון להביא צריכים הכנסת שחברי ההתערבות במתחם בהתחשב ואולם, המדינה. להנהגת מועמד הצר שצוין לעיל, חובות – לחוד, וסעדים שיפוטיים – לחוד. ברוח זו,ניתן אינו מפלגות של מצען כי אחרים בהקשרים נקבע כבר

המועצה האזורית חוף עזה ואח' נ' כנסת 1661/05לאכיפה )ראו: בג"ץ ((. 2005 )567-566, 481( 2, פ"ד נט)ישראל ואח

ומה מעבר לכנסת?

אין לקבל אף את טענת העותרים שלפיה ניתן להגיע במקרה. 19 זה לתוצאה שונה תוך התמקדות בהחלטותיהם של נשיא המדינה

או של המועמד עצמו.

נשיא. 20 אל הזרקור הפניית הנשיאה, חברתי שהסבירה כפי עקיפין בדרך שמדובר לכך מעבר במקומה. הייתה לא המדינה הנשיא של והא-פוליטי הסמלי שתפקידו סבורה אני מלאכותית, )ראו: חוק להותירו מחוץ לתחום ה"התגוששות" הפוליטית מחייב

9, פסקה בן-מאיר נ' נתניהו 2848/19יסוד: נשיא המדינה, וכן: בג"ץ (23.4.2019 .))

כי. 21 לסבור, בשונה מחבריי, נוטה אני למועמד עצמו, באשר אף עליו מוטלת חובה לשקול אם הגשת כתב האישום משליכה על התאמתו לתפקיד. חובה זו – כמו חובתם של חברי הכנסת – שייכת לתחום החוקתי ואינה יכולה להיבחן על-פי אמות מידה רגילות של סבירות. אולם, תמיכתם של חברי הכנסת אינה פוטרת את המועמד עצמו מהחלטה מקדמית אם ראוי שיקבל על עצמו כהונה על רקע "צלו" של כתב אישום חמור. זוהי ציפייה נורמטיבית חשובה, גם אם

68

אינה אכיפה. האפשרות לקבל תפקיד אינה אמורה תמיד להכריע את הכף מבחינתו של המועמד, בבחינת "איזהו גיבור – הכובש את יצרו". בהמשך לכך, דחייתה של הצעה כזו אינה גורעת מזכותו שלהכרתו את לבטא צפויה רק אלא חפותו, על לעמוד המועמד הרם בתפקיד בפלילים נאשם של בכהונה הכרוך הגבוה במחיר והנישא של ראש ממשלה, במישור הערכי כמו גם במישור המעשי.כי החלטה של אדם לקבל על עצמו לומר מנקודת מבטי, חשוב כהונה בתפקיד היא גם החלטה משפטית, ולא רק החלטה אישית –לשלב שייכת היא עליה מצומצמת מאחר שאף גם אם הביקורת התשתיתי של הקמת הממשלה. לשם השוואה, אף במישור המינהלי הרגיל, שאינו חל כאמור בענייננו אך ניתן ללמוד ממנו, כאשר אדםנגוע הוא אם לשקול עליו תפקיד עצמו על לקבל אם מחליט מכהן כבר ההחלטה מקבל כאשר שכן כל לא עניינים. בניגוד

בתפקיד של חבר כנסת, כלומר הוא אינו "זר" לזירה הציבורית.

ומה הלאה?

לנקודת. 22 לחזור מבקשת אני הדיון, של סופו לקראת שלטונית החלטה נגד לבג"ץ עתירה של דחייתה ההתחלה. שהתקבלה. להחלטה "הכשר" או כ"אישור" אחת לא מתפרשת ולא היא. הדרך הנכונה להבין דחייתה של עתירה היא העדרה של

מ'עילה משפטית להתערבות בה. הא – ותו לא. כפי שציין הנשיא עלולהשמגר השיפוטית.... ההכרעה "משנפלה רבות: שנים לפני

לגופה שההחלטה למרות שפיר, הכול כי המסקנה, להתגבש (2, פ"ד מב)רסלר נ' שר הביטחון 910/86רחוקה מכך" )ראו: בג"ץ

441 ,520( 1988.))

וכעת במבט הצופה פני עתיד. כפי שציינתי לעיל, מעל הדיון. 23 שבפנינו ריחף כל העת הצל הנוגע לכך שלכל המתדיינים הייתה לאממשלה להקמת ביחס עמדה גם אלא עקרונית, עמדה רק

69

סכנה קיימת לעולם כזה, במצב מסוים. מועמד של בראשותו יתפרש שלא כהלכה ככזה שעוסק באדם, להבדיל מאשר שהדיון בפן העקרוני של הדברים. על מנת למנוע הישנותה של בעיה מסוג

השופט חברי של דבריו וברוח בעתיד, חוותמינץזה של בסיפא יובהר שבמחלוקת בסוגיה המשפטי המצב אם יהא טוב דעתו, תיקון של יסוד: הממשלה. החלה לחוק תיקון מתאים באמצעות כזה באופן שצופה פני עתיד בלבד )למען ניקיון הדעת – שלא ביחסמבלי חשוב ערכי מסר להעביר יכולה – קיימים( אישום לכתבי יתפרש או מסוים אדם של בגורלו בהכרעה כרוך יהיה שהדבר כזה, בזירה הציבורית. מכל מקום, אף ללא תיקון כ"לקיחת צד" שיקולים גם בחשבון יביאו הכנסת שחברי ולקוות לצפות ניתן הממשלה. ראש לתפקיד מועמד של להתאמתו הנוגעים ערכיים ההתחשבות בכך היא חלק ממערכת הערכים של המשפט הישראלי

והחברה הישראלית כולה.

ש ו פ ט ת

השופט מ' מזוז:

, אני6.5.2020כמצוין בתמצית הנימוקים לפסק דיננו מיום . להלן אוסיף אךא' חיותמצטרף לחוות דעתה של חברתי הנשיאה

מספר הערות קצרות להבהרת עמדתי. בתמצית.1 כמפורט הגענו, אליה התוצאה עם זו הסכמתי

הנימוקים, לא ניתנה בלב קל, אך אני שלם עמה. אכן, המציאות בה נאשם בפלילים בעבירות חמורות מתחום טוהר המידות מקיםשקשה ציבורי-מוסרי קושי מעוררת בראשה, ועומד ממשלה להפריז בעוצמתו. מציאות כזו משקפת משבר חברתי וכשל מוסרי

של החברה ושל המערכת הפוליטית בישראל.

70

להחליף את תפקיד הציבור יכול אינו בית המשפט ואולם, והמערכת הפוליטית אל מול מציאות כזו.

המשפטי.2 כיועץ כהונתי בעת בעבר, שונות בהזדמנויות לממשלה, עמדתי על כך כי אין לראות במשפט את חזות הכל, וכיחברתיות-ציבוריות-אתיות. לנורמות גם מקום יש המשפט לצד חברה מתוקנת היא חברה המבוססת על מערכת רב-רבדית של נורמות ומערכות בקרה ותיקון. יש את המשפט, ויש את "משפט

itהציבור"; יש אתיקה ציבורית של "לא ייעשה כן במקומנו" ) isn't

doneולכל אחד - ויש גם שיח ציבורי ותקשורתי ויש פוליטיקה; ,) מאלה תפקיד חשוב בעיצוב דמותה של הציבוריות הישראלית.

בני-החברה בה מציאות עדיפה כי יסכימו, שהכל דומה ופרנסיה פועלים על-פי נורמות של טוהר מידות ומינהל תקין, מתוך כיבוד נורמות ציבוריות-מוסריות ראויות, ולא מכוח אכיפה משפטית."אל ו- "עשה" כללי לחברה לספק היחיד המקור אינו החוק יכולות אינן המשפטיות והנורמות המשפטית המערכת תעשה". הנורמות בעיצוב בלעדיות "שחקניות" להיות צריכות ואינן להיות בחברה, ובעיקר נכון הדבר בתחום הנורמות של הזירה הציבורית.לא מחירים יש הציבורית בזירה נורמות של ל"משפטיזציה"

מבוטלים.

שעמדה.3 השאלה כי ולהדגיש להבהיר חשוב מקום, מכל להכרעתנו לא הייתה האם יש פגם ציבורי-ערכי בהרכבת ממשלהטוהר על בעבירות חמור אישום כתב נגדו שהוגש מי ידי על המידות, אלא האם החוק בישראל אוסר זאת, באופן שבידי ביתכל אחד, פה הגענו, לה והתשובה כזה. מהלך למנוע המשפט

שופטי ההרכב, היא שלילית.

71

לענין.4 הכנסת יסוד: ובחוק הממשלה יסוד: בחוק ההסדר כשירות והפסקת כהונה של ראש הממשלה, וכשירות חבר כנסתהטעון מותיר חסר ואינו וממצה, ברור הוא להרכבת ממשלה, פרשנות או השלמה על ידי בית המשפט. עמדו על כך חבריי, ואיני

רואה צורך לחזור ולפרט בענין זה.

מדובר בהסדר חוקתי-מוסדי קונקרטי, הקבוע בחוקי היסוד, ולא בענין הנתון לשיקול דעת בית המשפט. כאשר מדובר בהוראה

פרשנות מוסדיתחוקתית- מתחייבת ואין, החוק, לשון של דווקנית מקום לחרוג מההסדר שנקבע על ידי פרשנות מרחיבה, או לעריכתאדם, זכויות שעניינן בחוקה להוראות בנוגע הנעשה כפי איזונים,

.המנוסחות מטבע הדברים באופן כללי ומופשט

"לשונו של הטקסט החוקתי, כמו כל טקסט משפטי אחר, קובעת את גבולות פרשנותו...כוחו של הטעמים החוקתיים המגבילים את שופט כפרשן פועלים במלוא עוצמתם כאשרדווקא במצב השופט מפרש טקסט חוקתי. זהירות מרובה שלא לגלות עליו זה דברים גבול הלשון ושלא ליצור טקסט לחצות את וסמכותו של השופט הם כוחו חוקתי חדש. יצירת קיים. חוקתי לטקסט מובן במתן לפרשנותו. הרשאה היא החוקתי הטקסט הרשאה זו מסתיימת במקום שלשון הטקסט

מסתיימת" )בג"ץ החוקתי סיעת 2257/04 יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת חד"ש-תע"ל נ'

((. וראו2004 )710, 685( 6פ"ד נח), 17ה-יושב ראש הכנסת 7157/95גם: בג"ץ ,ארד נ'

.(1996 )623, 573( 1פ"ד נ)

כי.5 לממשלה, המשפטי היועץ כטענת לסברה, רגליים יש שלא שונים, מטעמים במודע, בחרה המכונן, בכובעה הכנסת, לשלול ממי שהוגש נגדו כתב אישום את הכשירות להמשיך ולכהן

72

כראש ממשלה או להרכיב ממשלה. אמנם יתכן כי הכנסת בחרהנגיע שלא הנחה מתוך כאמור אי-כשירות הוראת לקבוע שלא )כפי שאירע ייפתר במישור הפוליטי כי מצב כזה למצב כזה, או

נגד ראש הממשלה דאז(.2009בשנת אישום ערב הגשת כתב ואולם, את שנמנעה הכנסת מלהורות אין בידינו להשלים, על דרך

של פרשנות או חקיקה שיפוטית.

לפילוסוף הרומי בן המאה הרביעית והחמישית, מקרוביוס.6" כי חוקים טובים מקורם בנהגי מוסרא' תאודוסיוס, מיוחסת האמירה

כוונת הדברים, כי. "(Good laws have their origins in bad morals)"" רעים מקום שבני החברה ומנהיגיה נוהגים על-פי אמות מידה מוסריותכללי להסדיר )טובים( בחוקים הצורך מתעורר לא ראויות, התנהגות אלה. דומה שאין כמו המציאות הישראלית כדי להדגים את תוקפה ואמיתותה של אמירה זו. הוראות חוק שונות )כמו גם הלכות של בית משפט זה( בתחום טוהר המידות ותקינות פעילותשלא פסולות, תופעות של התרחשותן רקע על נולדו השלטון, טובה במציאות - אלה תופעות ואלמלא ראשונים, ידי על נצפו

ומתוקנת יותר - כלל לא היינו נזקקים ל"חוקים טובים" אלה.

הוראות התפתחות היא לכך ביותר המובהקת הדוגמא לדורותיו. הממשלה יסוד: בחוק כהונה והפסקת כהונה פסלות

יסוד: הממשלה המקורי מ- כלל כל הוראהלא 1968בעוד חוק הפסקת או הרשעה לדין, העמדה פלילית, בחקירה העוסקת כהונה עקב אלה בנוגע לשר או לראש ממשלה, הרי שבחוק היסוד

הישירה( 1992מ- )חוק הבחירה סעיפים3 נכללו בכך שעסקו מ- יסוד: הממשלה הנוכחיחוקואילו , (26 ו- 25)ב(, 16)סעיפים

ב- כולל כבר הסדרה מפורטת 2001 סעיפים שונים )סעיפים6 ו- 27, 23, 18, 17)ג(, 6 )ג((. והנה מסתבר כעת כי גם בכך30

.bad morals"אין כדי לענות על כל ה- "

73

יש אפוא לקוות כי פרשה זו תוביל את הכנסת, בכובעה כרשות המכוננת, לשקול מחדש את הצורך בהסדרה בחוק של

הסוגיה הנדונה.

כמפורט בתמצית הנימוקים על ידי הנשיאה, שאלת הביקורת.7הכנסת חברי של הדעת שיקול בבחינת מתמקדת השיפוטית הרכבת מלאכת את הכנסת חבר על להטיל לנשיא בהמלצתם הממשלה. שיקול הדעת של חברי הכנסת בהמלצה לנשיא לעניןאו אמון, בהצבעת דעתם שיקול גם כמו - ממשלה הרכבת עניינו בגרעין הקשה של תפקידם - אי-אמון בממשלה בהצבעת החוקתי-משטרי. שיקול דעת זה הוא פוליטי במהותו ומשקף את

"רצון הבוחר", במובנו הבסיסי של מונח זה.

פי על לביקורת שיפוטית ככלל, נתון, לא כזה שיקול דעת כללי הביקורת של המשפט המינהלי, בהעדר הוראה בחוק לענין

דוקטרינת לדעתי דא חלה בכגון )להבדילאי-השפיטות המוסדיתזה. כנגזרת של מבחן האופי הדומיננטי של נורמטיבית(, מאי שפיטות

ידי הנשיא בענין שמגרהנושא, בהתאם לאמות המידה שהותוו על 521-524, 441( 2, פ"ד מב)רסלר נ' שר הבטחון 910/86 )בג"ץ רסלר

ענין 1988) להלן: מבחן רסלר(, שם, שהובהר וכפי השפיטות(. - המוסדית עשוי להביא את בית המשפט למסקנה

ידון המשפט שבית נכון זה אין כי ..." שניתן למרות פלוני, עניין של בסבירותו לפי להיבחן היכולים העניינים בין לסווגו מבחן הנורמאטיבית. השפיטות מבחני השפיטות המוסדית נותן מקום להפעלתו שללבין השלטון רשויות בין ביחסים הריסון בעיה של מסירתה המאפשר ריסון עצמן, פוליטיים" גורמים של להכרעתם פוליטית

(.520)שם בעמ'

74

כי – שמגרלצד זאת הדגיש הנשיא

היכול השפיטות סייג של בקיומו ההכרה להביא, בנסיבות ראויות, להימנעותו של ביתפוליטית, בבעיה לדון הנכונות מן המשפט איננה מחלישה ציבורית אחרת, או כלכלית השיפוטיים והביקורת הפיקוח עקרון את אלא מחזקת אותו, כי היא קובעת לו גבולות

(..523, 520סבירים" )שם בעמ'

על החלטותמוסדית של אי-שפיטות ודוק: הפעלת הדוקטרינה- דעתו שיקול את המשפט מבית שוללת אינה האמור מהסוג

בפסקה כאמור ביותר", ונדירים חריגים "מצבים 17באותם שיגיע ככל שיפוטית, ביקורת מלהפעיל - הנימוקים לתמצית

למסקנה שיש הצדקה לכך למרות כלל הריסון בין הרשויות.

של.8 הדעת שיקול ביקורת לגבי העותרים נקטו בו הטיעון עצמו, הוא בעיני טיעון מלאכותי המעורר קושי במישורים המועמד

אינו מפעיל או משרה, שונים. מועמד המקבל על עצמו תפקיד שיקול דעת בגדר סמכותו כרשות שלטונית, אלא מקבל החלטה

ולצפות ממנואישית ראוי להטיל על אדם גם זה אין , כמועמד. על שיפוטית ביקורת לערוך ניתן כאשר עצמו", את "לפסול החלטת הגורם בעל סמכות המינוי )או הפיטורין(. אין זה מקרה שהעותרים לא הציגו כל תקדים מהפסיקה העניפה של בית משפט זה בנושא ביקורת מינויים למשרות ציבוריות, בו מוקדה הביקורת

השיפוטית בהחלטתו של המועמד עצמו.

9." בדבר השיקול זה: בהקשר אחרונה באמוןוהערה פגיעה פרנסיהציבור של המידות בטוהר פגיעה של ממעשים כתוצאה "

הנוגעת העניפה בפסיקה זה משפט בית עמד עליו הציבור, אינו כהונה, הפסקת או מינוי עם בקשר דעת שיקול להפעלת

75

כבד בשיקול מדובר המליצה. לתפארת בעלמא דברים בגדר משקל -

הציבור'... " באמון פראזה ה'פגיעה אינה בדבר מדובר משפטנים, של ערטילאית מאוד מוחשי - בערעור עצם הלגיטימיות שלהציבור בעיני החלטותיו ושל השלטון מערכות של המשילות ביכולת ופגיעה השלטון. שלטון שאינו נהנה מאמון ציבורי,מתחייבות קשות החלטות לקבל יכול לא

ולבצע אותן.'אמנה. .. על מבוסס הדמוקרטי המשטר

'משרתי הם העם נבחרי לפיה חברתית' הציבור', האמורים לפעול לטובת האינטרסולטובת הם לטובתם ולא הציבורי, להם מוענקות כך ולשם מקורביהם, ממשטר להבדיל זאת, נרחבות; סמכויות הנתין של השליט הוא בו העם אבסולוטי, של והאינטרסים הצרכים את והמשרת השליט. מקום שהקוד האמור העומד ביסודחש והציבור נשבר, החברתית האמנה ולא האישית לטובתם פועלים שנבחריו לטובת הציבור, נפרמים התפרים המחזיקיםומתערערת החברתית, האמנה את

הלגיטימיות של השלטון בעיני הציבור...גם עלולה שלטונית שחיתות - ולבסוף

חוק לשמש לאי-כיבוד הפרט, אמתלה ידי על לעמוד עשוי אדם כל החיים. תחומי בכל בפני פיתוי שלא לכבד את החוק, כגון עלשחיתות של במציאות מס. העלמת ידי 'אם לעצמו לומר האזרח עשוי שלטונית אעלים שאני בסדר זה מושחת, השלטון הכסף שהרי מסים, אשלם ולא הכנסות )רע"פ לכתובת הלא-נכונה'" מגיע ממילא

ישראל 3292-15 מדינת נ' )לחיאני לפסק דיני(.7(, בפסקה 17.11.2015

76

כן, השיקול של פגיעה באמון הציבור ברשויות השלטון על כללים לבסס מתאימות בנסיבות העשוי ראוי שיקול אפוא הוא משפטיים והכרעות שיפוטיות. אך אין זה מצב הדברים בסוגיה דנן,

כמפורט לעיל.

– אשר להסכם הקואליציוני.10

איני רואה צורך להתייחס לגישות השונות בפסיקה ובספרותוהדין לו, כזה כלפי הצדדים המשפטית באשר לתוקפו של הסכם

-5042השולט על הסכם כזה )ראו סיכום הגישות השונות בעע"מ )876-872, 865( 3, פ"ד נו)זיד נ' פארס 01 ( והאסמכתאות2002

הנזכרות שם(. מכל מקום, ברי ואין חולק, כי אין בכוחו של הסכםפוליטי לשנות את הדין ולהתיר מעשה או מחדל בניגוד לדין -

מקובל מכשיר הינו הקואליציוני "ההסכם להסכמה מסגרת מהווה הוא בישראל. יכול, הוא אין המפלגות. בין פוליטית כשלעצמו, להפוך לחוקית, פעולה שבלעדיוהעובדה בעצם אין בדומה, חוקית... אינה שפעולה מסוימת נכללת בהסכם קואליציוני כדי להפוך אותה פעולה לבלתי חוקית, אםחוקית... הינה הפעולה הסכם אותו לולא

(.507 , שם בעמ'רסלר)ענין

מטעם זה, העתירות לעניין זה הן ככלל מוקדמות, שהרי אין , בו מבוקשים סעדים בנוגע לתוקפובין הצדדים להסכםמדובר בהליך

או לאכיפתו של ההסכם, אלא מדובר בעתירות של מי שמבקשיםהדין. את נוגד שהדבר בנימוק בהסכם הוראות קיום למנוע עוסק בו המחדל או המעשה חוקיות שאלת את אלה, בנסיבות ההסכם יש לבחון אל מול המעשה או המחדל עצמו, ולא אל מולכך, לבצעו. בכוונת הצדדים ההוראות בהסכם הפוליטי העוסקות חוקתיותו של תיקון לחוק שנחקק בעקבות הסכמה בהסכם פוליטי

77

צריכה להיבחן בתקיפה ישירה של אותה הוראה בחוק, על פי כלליהביקורת החוקתית, ולא דרך הפריזמה של ביקורת הוראה בהסכם.

שחלק חריג, קואליציוני בהסכם שמדובר למרות כן, על מהוראותיו מעורר קשיים לא מבוטלים, כאמור בתמצית הנימוקים,השאלות את לבחון בשלה העת טרם כי למסקנה כאמור הגענו שהוא מעורר, תוך שהובהר כי אין בעצם דחיית העתירות לענין זה

משום מתן הכשר לפעולות שייעשו, מכוח ההסכם.

ש ו פ ט

השופטת ע' ברון:

הנשיאה .1 הגיעה שאליה התוצאה עם מסכימה חיותאני א' שהובאו הסוגיות בשתי הילוכה דרך ועם שלפנינו בעתירות להכרעתנו. כפי שהבהירה בחוות דעתה, את הדיון בשאלת הטלתנתניהו בנימין הכנסת חבר על הממשלה הרכבת של התפקיד

נתניהו)להלן: שלחה"כ המושרש לעקרון בהתאם לערוך יש ) עליי מקובלת זה ובהקשר לחוד"; דעת ושיקול לחוד "כשירות

ולהעברת שריםדרעי-פנחסיהקביעה שלפיה הלכת , הנוגעת למינוי חוק-יסוד: של חקיקתו ולאחר כיום גם ונושמת חיה מתפקידם,

משנת החדש הנוגע2001הממשלה בכל כי עליי מקובל עוד . הסטטוטוריים, כתב האישום התלוי ועומד נגד חה"כתנאי הכשירותל

במישור וכי עליו; את הטלת הרכבת הממשלה מונע אינו נתניהו – מבין ארבעת הגורמים שציינו העותרים, הגורם היחידשיקול הדעת

שבו בשלב הממשלה, ראש במינוי מהותי דעת שיקול שמפעיל )א( לחוק-יסוד:10הכדור הועבר למגרשה של הכנסת מכוח סעיף

הממשלה, הוא "רוב חברי הכנסת" המבקשים להטיל מלאכה זו על חבר כנסת פלוני. כפי שהיטיבה הנשיאה לבאר, שיקול הדעת של

78

התערבות ואולם – שיפוטית מביקורת חסין אינו הכנסת חברי בהחלטה שעניינה בקשתם להטיל את הרכבת הממשלה על חברבלבד קיצוניות ולנסיבות נדירים למצבים מוגבלת מסוים, כנסת

שמקרה זה אינו נמנה עימם.

אינו המדינה נשיא שלפיה עמדתי כי זו, בנקודה אבאר הרכבת מלאכת את להטיל בבואו מהותי דעת שיקול מפעיל הממשלה על אחד מחברי הכנסת, מוגבלת ותחומה לנסיבותיו של

צלחה10סעיף לא שבו לשלב היינו: לחוק-יסוד: הממשלה. )א( ידי בידי מי שהתפקיד הוטל עליו לכתחילה על הרכבת הממשלה

רשאים רוב חברי הכנסת לבקש מנשיא המדינה, בכתב,נשיא המדינה, שאז " ". ואינני מביעהלהטיל את התפקיד על חבר הכנסת פלוני, שהסכים לכך בכתב

דעה לעניין טיבו והיקפו של שיקול הדעת שמפעיל הנשיא במקרהסעיפים לפי הממשלה הרכבת מלאכת הטלת ו-7של לחוק9

היסוד, משהדבר אינו נדרש לענייננו.

ובחזרה לשיקול הדעת של חברי הכנסת כגורם הממנה את.2משלי מילים ולהוסיף המבט את למקד אבקש הממשלה. ראש בנוגע לטיבה של הביקורת השיפוטית שאנו מתבקשים להעביר על החלטתם של רוב חברי הכנסת לבקש מנשיא המדינה להטיל את הרכבת הממשלה על חבר כנסת פלוני. התערבות שיפוטית בענייןובמקור הישראלי הדמוקרטי המשטר בליבת פגיעה מהווה זה שממנו יונק משטר זה את חיותו ואת זכות קיומו – הוא רצון הבוחר.להעמיד את בקשת חברי ידי העותרים על אנו מתבקשים כאשר להעמיד את שיפוטית, למעשה מתבקש מאיתנו לביקורת הכנסת

לביקורת שיפוטית ולהחליפו בשיקול דעתנו. הבוחרשיקול דעתו של

עומד שבראשה העובדה שהמפלגה להבהיר: המקום וכאן אינה בבחירות, הבוחרים קולות במרבית זכתה לא נתניהו חה"כ גורעת מכך שמינויו לראש ממשלה הוא שמשקף את רצון הבוחר.

79

הרכבת72 את להטיל המדינה לנשיא בבקשה פנו כנסת חברי כוח "ייפוי מכוח פעלו כן ובעשותם נתניהו, חה"כ על הממשלה

, שניתן להם בקלפי.י' עמיתבלתי חוזר" כלשונו של השופט

במיוחד..3 חמור אישום כתב ועומד תלוי נתניהו חה"כ נגד המשפט בבית הנאשמים ספסל את יתפוס הוא כהונתו במהלך המחוזי בירושלים ויעמוד לדין פלילי בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, שנעשו לפי הנטען בכתב האישום בזיקה לתפקידו הציבורי ותוך פגיעה מהותית באמון הציבור ובטוהר המידות. חרף האמור,לתפקיד נתניהו חה"כ יושבע כבר זה דין פסק של לפרסומו עד

ה- הממשלה של בראשה ויעמוד הממשלה מדינת35ראש של וזאת בסיומה של תקופת בחירות סוערת שבה האישומים ישראל, נגדו עמדו במרכז הבמה. זוהי פעם ראשונה בתולדות המדינה שבהבשל פלילי הליך נגדו שמתנהל למי בבחירות ניתן הציבור אמון סבור אינו עצמו נתניהו בנימין בשלטון. המידות טוהר השחתת שעצם הגשת כתב האישום נגדו מונעת ממנו לכהן כראש ממשלה;כתב הגשת כי סבורים אינם עומד הוא חברי המפלגה שבראשה חברי גם וכך ממשלה, כראש לכהן ממנו מונעת נגדו האישום תוצאות תרגום קואליציוניים; בהסכמים אליו שחברו המפלגות אינו ציבור הבוחרים כך שאף הבחירות לשפת המעשה מעיד על כראש לכהן נתניהו מחה"כ מונעת האישום כתב הגשת כי סבור

ממשלה. העותרים מבקשים מאיתנו לפסוק אחרת.

אושר, הגשת כתב אישום חמור נגד דרעי-פנחסיעל פי הלכת .4 סגן שר מחייבת את ראש הממשלה להפעיל את הסמכות הנתונה

)בג"ץ הממשלה מן השר של פיטוריו על ולהורות 3094/93לו )404( 5, פ"ד מז)התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ממשלת ישראל

אמיתי - אזרחים למען מינהל תקין וטוהר המידות נ' 4287/93(; בג"ץ 1993)441( 5, פ"ד מז)יצחק רבין, ראש ממשלת ישראל עניין( )להלן: 1993

80

התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' 1993/03(; וראו גם: בג"ץ פנחסי ((. ביסוד הלכה2003 )817( 6, פ"ד נז)ראש-הממשלה, מר אריאל שרון

זו ניצב הצורך בהגנה על אמון הציבור ברשויות השלטון:

"מי שנבחר על-ידי העם צריך לשמש מופת לעם, נאמן לעם וראוי לאמון שהעם נתן בו.שלטונית לרשות נתונה כאשר כן, על בה לעשות עליה כהונה, הפסקת סמכות באמון פוגע הכהונה בעל כאשר שימוש הציבור בשלטון, בין אם בעל הכהונה הואשר( כסגן המכהן כנסת חבר )כגון נבחר ובין אם הוא עובד ציבור )כגון עובד מדינה

א' ברקששר מוסמך לפטרו(." )דברי הנשיא (.473, עמ' פנחסיעניין

בחוות דעתה, עקרונותד' ברק-ארזכפי שהעמיקה השופטת

יסוד אלה שרירים ותקפים לא רק כשמדובר במינוי שר או סגן שר לתפקיד בממשלה – אלא אף כשעל הפרק עומדת כהונתו של ראשראש של בהיותו וחומר, מקל מתבקש הדבר עצמו. הממשלה שעומד וכמי השרים, לשאר ביחס שווים" בין "ראשון הממשלה נפלה בארזים אם זוטר. ועד מבכיר הציבור של משרתי בראשם את להחיל ניתן לא זאת, ובכל הקיר? אזובי יגידו מה שלהבת,

כמות שהיא על מינויו של חבר כנסת לתפקיד ראשדרעי-פנחסיהלכת הממשלה; ואבאר.

בכל הנוגע למינוי שר – ראש הממשלה הוא הגורם הממנה..5הגם מינהלית, רשות החלטת היא שר של מינויו בדבר החלטה שהיא כרוכה בשיקולים פוליטיים, וככזו היא כפופה לכללי המשפטהביקורת היקף נגזר ומכאן הסבירות; מבחן ובראשם המינהלי ראש – ממשלה ראש למינוי אשר זו. החלטה על השיפוטית

)סעיף הממשלה שרי מבין שר אמנם הוא )א(5הממשלה לחוק-יסוד: הממשלה(, ואולם מינויו שונה בתכלית ממינוי שר. זאתשל מהותה מבחינת הן הממנה, הגורם של זהותו מבחינת הן

81

החלטת המינוי, ומשכך גם מבחינת היקף הביקורת השיפוטית שישלהחיל על החלטת המינוי.

בהחלטת הבוחרראשיתו ואחריתו של מינוי ראש הממשלה הוא

באמצעות מתורגמות הבחירות תוצאות לקלפי. פתק המשלשל של ולכינונה קונקרטית שלטונית למציאות קואליציוניים הסכמים רוב חברי הכנסת מבקשים את הטלת כאשר כך, בתוך ממשלה. כן עושים הם מסוים, כנסת חבר על הממשלה הרכבת מלאכת הבוחרים. מאת בקלפי להם שניתן הכוח ייפוי מתוקף כאמור אמון להצביע הכנסת ידי את מייפות אף הבחירות תוצאות בממשלה ובעומד בראשה. הנה כי כן, ההחלטה המתקבלת על ידיהחלטה היא הממשלה ראש את הממנה כגורם הכנסת חברי והיא מובהקים, פוליטיים שיקולים שביסודה במהותה, משטרית

מקפלת בתוכה את תמצית הגשמת רצון הבוחר.

בהינתן האמור, הביקורת השיפוטית על חברי הכנסת כגורםמביקורת ויסודי מהותי באופן שונה הממשלה ראש את הממנה צרים גבולותיה לממשלה. שר מינוי בדבר החלטה על שיפוטית עצמו על גוזר זה משפט שבית הריסון מן מתחייב כך במיוחד. בהתערבות בהחלטות הכנסת, בהתאם לעקרון הפרדת הרשויות; מאופייה המשטרי המובהק של החלטת המינוי; ומן הקשר הגורדי שבין החלטה זו ובין רצון הבוחר, עד כי התערבות בשיקול דעתם

של חברי הכנסת מהווה התערבות ברצון הבוחר עצמו. "רצון הבוחר" אינה סיסמה המופרחת לחלל האוויר. המשטר.6

ייצוגי, והליך הבחירות הוא היסוד הדמוקרטי הישראלי הוא משטר שעליו מושתתת לגיטימיות השלטון. העקרונות שלאורם נקבעו כללי

לחוק-יסוד: הכנסת:4המשחק של הליך הבחירות מעוגנים בסעיף

82

ישירות, ארציות, כלליות, בבחירות תיבחר הכנסת שוות, חשאיות, ויחסיות, לפי חוק הבחירות לכנסת; אין

לשנות סעיף זה, אלא ברוב של חברי הכנסת.

הוראה מוסדית-משטרית, שתפקידה המרכזי הוא להתוות אתמדובר ב" גוטמן נ' 3166/14" )בג"ץ מאפייניה העקרוניים של שיטת הבחירות בישראל

)18, פסקה היועץ המשפטי לממשלה (.עניין גוטמן(; להלן: 12.3.2015 בסעיף –4לענייננו, היסוד של הדמוקרטיה טמונה אחת מאבני

הזכות לבחור ולהיות מועמד לבחירה היא זכותהיא הזכות לבחור ולהיבחר. " ,יאסין נ' רשם המפלגות 7504/95" )רע"א אדם יסודית בכל משטר דמוקרטי

)58, 45( 2פ"ד נ) הגשמתן של זכויות אלה - לבחור ולהיבחר -((; "1996 מונחת ביסוד המבנה המדיני של מדינת ישראל. היא מהווה תכלית אשר את דיניה

(1פ"ד נ)ארד נ' יושב-ראש הכנסת, 7157/95" )בג"צ מבקשים להגשים573 ,587( 1996" מדינית,((; יסוד זכות היא בבחירות להתמודד הזכות

המבטאת את רעיון השוויון, חירות הביטוי וחופש ההתאגדות. מכאן, כי קיומה של "זכות זו וההקפדה על שמירתה הם מן הסימנים המובהקים של חברה דמוקרטית

פ"ד, ניימן נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השתים-עשרה 1/88)ע"ב ((.1988 )185, 177( 4מב)

הייצוג עקרון מוגשם שדרכו האמצעי הן המפלגות ובאמצעותו מתממשת הזכות לבחור ולהיבחר, שכן חברות ברשימה

,גוטמןשהוגשה על ידי מפלגה היא תנאי להתמודדות בבחירות )עניין "27בפסקה רצון(. להעברת הצינור הן המפלגות הייצוגית, בדמוקרטיה

לשלטון )א"ב האזרחים לכנסת 9255/12" המרכזית הבחירות ועדת זועבי נ' פיסקה התשע-עשרה הנשיא 7, של דעתו לחוות גרוניס )א'

((. בהתאם למספר המנדטים שבו זכתה כל מפלגה על20.8.2013פי קולות הבוחרים, נקבע הרכבה של הכנסת.

מערכות.7 בשלוש שנרשם במיוחד הגבוה ההצבעה שיעור יותר מכל על ההכרה הבחירות האחרונות שנערכו בישראל מעיד השעה, בגודל הפוליטית, ההשתתפות של בחשיבותה הציבורית

83

ותנוהל ובהשפעה שיש לתוצאות הבחירות על האופן שבו תעוצב החברה הישראלית.

למשבר ישראל מדינת נקלעה האחרונה בשנה ועוד. זאת ללא הסתיימו בחירות מערכות שתי שבו תקדים, חסר פוליטי הצליחו לא הבוחר קולות במרבית שזכו המפלגות הכרעה. מגעים חרף ממשלה, להקמת שיביאו בהסכמים להתקשר פעם. ועוד פעם הכנסת של לפיזורה הוביל והדבר שהתנהלו, המדינה ממשלה בראשות עומדת ממושך זמן שזה היא התוצאה של וגובר הולך לשיתוק שמוביל באופן סמכויות, צרת זמנית, הפילוג של ראי תמונת הוא זה משטרי סבך הממשלה. משרדי כדי ללמד על עוצמת המאבק בו ויש הפעור בחברה הישראלית, החיים של אפשרית חזית בכל כמעט המתנהל האידאולוגי הציבוריים – ובין היתר בזירה החברתית, המדינית והביטחונית. זוהיוהוא חולק, אין אחד בעניין ואולם ופילוג; קרע של קשה שעה המאבקים יוכרעו שבה המרכזית הזירה הן לכנסת שהבחירות האידאולוגיים. על רקע האמור מתחדדת חשיבותה של ההגנה על רצון הבוחר, כפי שהוא משתקף בהרכבה של הכנסת ובכינונה של

הממשלה.

ועומד נגדו כתב.8 אין לכחד שהקמת ממשלה בידי מי שתלוי של יסוד עקרונות עם מתיישבת אינה חמור הדמוקרטיהאישום

– המידותהישראלית טוהר השלטונית, הנאמנות חובת ובפרט בו. עם זאת, התערבות שיפוטית בבקשתם ואמון הציבור בשלטון של רוב חברי הכנסת להטיל את הרכבת הממשלה על חבר כנסת מסוים, טומנת בחובה פגיעה אנושה בעקרון ריבונות הרוב המונח בליבת הדמוקרטיה. פגיעה בעקרון זה מעמידה בסכנה ממשית אתרצון כיבוד – אלה כוחות בין באיזון כן ועל עצמה, הדמוקרטיה הרוב גובר. לא למותר לציין שדין הבוחר אינו גובר על דין המשפט, ואף הכרעת הרוב צריכה להתקבל בתוך מסגרת חוקית; ואולם כפי

84

האישום כתב הסטטוטוריים הכשירות תנאי פי על הוברר, שכבר לראש להתמנות מונע ממנו אינו נתניהו נגד חה"כ ועומד התלוי שעומדת הגם הדעת, שיקול מישור הוא אחר, במישור ממשלה. לחה"כ נתניהו חזקת החפות, כתב האישום הרובץ על כתפיו הוא שיקול ראשון במעלה שהיה על חברי הכנסת לשקול בבואם לבקש מנשיא המדינה להטיל עליו את מלאכת הרכבת הממשלה. ואולםאת מימשו כן ובעשותם שהגיעו, כפי להחלטה והגיעו מששקלו להתערבותנו שבדין עילה אין הבוחר, מאת להם שניתן המנדט

בהחלטתם.

העותרים ואחרים כמותם חשים תסכול מכך שבראש מדינת ישראל עומד מי שתלוי ועומד נגדו כתב אישום חמור. אכן מדובריש שיאמרו מסוכן. הגשת העתירות בנוף הדמוקרטי, במצב חריג ואולם – בנושא המתבקש הציבורי הדיון את מאוד עד קידמה העתירות דחיית המשפט. בית באולם לא בקלפי, טמון הפתרון הכנסת חברי להחלטת אחרת או מוסרית גושפנקא נותנת אינה מי הממשלה; הרכבת מלאכת את עליו יטיל הנשיא כי לבקש שקורא את פסק הדין ככזה, יוצק לתוכו תוכן שאין בו. פסק הדין נותן את הבכורה להגנה על רצון הבוחר כתנאי בלתו אין לקיומהוכאן הבחירות. בשיטת הציבור ולאמון בישראל דמוקרטיה של מהווה אינו הרוב רצון כיבוד מאליו: המובן את להדגיש המקום הכשר לעריצות הרוב, ובמשטר דמוקרטי יש להגן מכל משמר אף על עקרונות יסוד של השיטה ועל זכויות אדם, ובהן זכויות המיעוט. אלא שבמוקד ענייננו עומד הליך הבחירות – שמעצם טיבו וטבעו מוכרע על ידי רצון הרוב. ובנסיבות המקרה שלפנינו, רצון זה בא

חברי כנסת ביקשו מנשיא המדינה להטיל את72לידי ביטוי בכך ש-מלאכת הרכבת הממשלה על חה"כ נתניהו.

ש ו פ ט ת

85

השופט ג' קרא:

של חברתי הנשיאה ולנימוקים לתוצאה א' חיותאני מסכים מיום הדין הרכבת6.5.2020בפסק מלאכת הטלת בעניין .

הממשלה על חבר הכנסת בנימין נתניהו, מי שתלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירות חמורות של שוחד, מרמה והפרת אמונים, מצאתי

הנשיא שכתב לדברים גרוניסלהפנות בבג"ץ א' אומ"ץ 4921/13 השרון רמת עיריית ראש נ' חברתי וצדק תקין מנהל למען )אזרחים

14.10.2013):

כתב תלוי שמעליו אדם כי ראוי, זה "אין אישום דוגמת אלו שהוגשו במקרים שלפנינונוכח ברם, מקומית. רשות כראש יכהן סמיכות ולאור החרות החוק של הוראותיו הבחירות, אין בית המשפט רשאי, לשיטתי, להתערב. בנסיבות העניין, על בית המשפטכפי הבוחר הכרעת בפני דברו להסיג בגדרן של הבחירות הקרובות. אף שתובא אם הבחירה אינה מוצאת חן בעינינו, עלינו לכבדה, כל עוד החוק לא תוקן. מן הראויכי ראש יתוקן, למשל, כך שייקבע שהחוק אישום כתב נגדו שהוגש מקומית רשות

(.16 ..." )שם, בפס' יושעה מתפקידו

אישום כתב נגדו שהוגש כנסת חבר לענייננו, ובהשאלה כי ציבורית אינו ראוי מבחינה בעבירות חמורות על טוהר המידות ממשלה, כראש ולכהן ממשלה להרכיב המנדט את לידיו יקבל לתפקיד מועמדותו את מציב היה שלא הציבורי, מההיבט וראוי, על-ידי ציבור, הנבחר איש חייב נאורה דמוקרטית "בחברה כלל. העם והזקוק לאמון העם, לקיים רמה מוסרית נאותה בהתנהגותו –לכהן להמשיך שיוכל מנת על – הציבורית ובין הפרטית בין

, פ"דעודה נ' ראש המועצה המקומית ג'לג'וליה 251/88במשרתו" )בג"ץ )839, 837( 4מב) ((. דברים אלה שנאמרו במישור הערכי1988

לחוות10והציבורי עולים בקנה אחד עם הדברים שהוזכרו בפסקה

86

מפיו של חבר הכנסת נתניהו: "ראשי' עמיתדעתו של חברי השופט וציבורי לו מנדט מוסרי אין צוואר בחקירות, עד ממשלה ששקוע לקבוע דברים כל כך גורליים למדינת ישראל, כי קיים חשש אמיתי ולא בלתי מבוסס שהוא יכריע הכרעות על בסיס האינטרס האישיהלאומי". האינטרס בסיס על ולא שלו הפוליטית ההישרדות של

נ' ראש הממשלה 1993/03בבג"ץ ,התנועה למען איכות השלטון בישראל ( ובהתייחסו לתרבות השלטונית2003 )918-917, 817( 6פ"ד נז)

ההתנהגות נורמת מבחינת יעשה לא ומה יעשה למה ובאשר את הדברים הבאים:מ' חשיןהראויה, אמר השופט

של התערבותו ותחומי התערבותו "עומק ייקבעו על-פי בית-המשפט במעשי השלטון הנה-כי-כן, השלטון. של הנהגתו דרכי שלטון מנהג דרכיו – מכל מקום, אמור הואלכלל בהישמעו השאר, בין – דרכיו לנהג

' itהמורה אותנו: isn't doneייעשה ': כך לא it isn't)או: לא ייעשה כן במקומנו( מושג ה-

doneתרבות מתחום השאוב הוא מושג פירושו הוא לא מתחום המשפט. השלטון, באשר יעשה לא ששלטון מעשים יש כי מכתיבות כך ייעשו. לא אשר הם מעשים בחברה, הראויה ההתנהגות נורמות מעשה – מעשים מאותם מעשה והעושה וכך, ככל שתחום יגונה. – ייעשה אשר לא

itה- isn't doneירחב וילך, כן ייצר וילך תחום ולהפך: בית-המשפט, של התערבותו

ה- שתרבות חברה itאשריה isn't done.שבה השלטון באורחות מוטמעת

אשריו בית-משפט שלא הוטל עליו להכריעה- שתרבות itבנושאים isn't doneמכריעה

בהם, ובעצם הכרעתה מרחיקה היא אותהמחצרו. וד"ל".

משההכרעה הובאה לפתחנו, הכרענו בה הכרעה משפטית וכל אשר קבענו הוא, שאין מניעה משפטית, כי הרכבת הממשלה תוטל על חבר הכנסת נתניהו. הא ותו לא; "דחייתה של עתירה אין'כשרות' במישור הציבורי" בה בהכרח כדי להטביע בה חותם של

87

ראש6728/06)בג"ץ נ' חברתי וצדק תקין מינהל למען אזרחים אומ"ץ לנשיאה 17בפס' ,הממשלה המשנה של דינו לפסק ריבלין )א'

30.11.2006 .))

ש ו פ ט

: השופט נ' סולברג

הנשיאה, .1 חברתי של חיותמסקנותיה שלא' דינן נכונות. – חברי המותב – על הכלהעתירות – לדחיה; ומשהסכמנו – ,תוצאה

בחידוד הנמקות, בליטוש יתרון רואה אינני שכך; וטוב בכך דיינו הבדלים, ובהכרזות עתידיות.

על רקע השאלה המעיקה שבמוקד – האם ניתן להטיל את.2נגדו כתב ועומד מלאכת הרכבת הממשלה על חבר כנסת שתלוי

על התווך שביןהערהבאישום בעבירות על טוהר המידות – אסתפק פורמליזם למהות, בין האות הכתובה, דברו של המחוקק עלי ספר

החוקים; לבין ערכי-יסוד נעלים, יושר, צדק ואמת.

" )דברים טז,צדק צדק תרדוףרבות נכתב על פשר הכפילות ".3 כ(. בהתבסס על פירושו של הרמב"ן, אמר הגרי"ד סולוביצ'יק זצ"ל

ליכטנשטיין(, שיש נכדו, הרב משה מוחלט,צדק)כך שמעתי מפי ארצי, אנושי. הצדק הראשון זורח בטהרתו,צדקטהור, שמיימי; ויש

פוליטיקה, אנושיות, חולשות שעת-דחק, באילוצי מתחשב אינו באילוצי מוגבל השני הצדק מושלם. צדק זהו וחברה; כלכלה המציאות החומרית, במגע עם העולם האנושי, ושלל צרכי גוף ונפש של היצור קצר-הימים ושבע-הרוגז; הצדק האנושי אנוס להסתפק

בפחות.

הויכוח העז והייצרי בין "הליכוד" לבין "כחול לבן", עד אשר.4אידאת יוכיח: – קואליציוני הסכם לכדי הללו הסיעות התכנסו נמצא האנושי המשפט במרומים; נמצאת בטהרתו המשפט

88

עלי-ארץ. השקפת העולם האידיאולוגית-הפוליטית הקוטבית, חייבהכמידת בוחרי המפלגות הללו פשרה על מנת להגשים את מאוויי האפשר; אם לא כן – מבוי סתום. ובמחלוקת המפלגת את הציבור

הוי דן את כל האדם לכףבישראל כלפי ראש הממשלה, קוראים הללו " הרחק מן הכיעור"; והללו קוראים לעומתם "בצדק תשפוט עמיתך", ו"זכות

". בדבר הזה – כפי שהראתהוהייתם נקיים מה' ומישראל", "ומן הדומה לו חברתי הנשיאה – הדין במדינת ישראל אינו מונע את הטלת תפקידביקרו חפצים רבים אשר נתניהו, ח"כ על הממשלה הרכבת את אופפת אשר חשדות של עננה חרף בשלטונו, ומרוצים התנהלותו; ובכורח הנסיבות התרגש עלינו אף תקדים מיוחד: שני

מלכים המשמשים בכתר אחד.

"אמר רבי סימון: בשעה שבא הקדוש ברוך הוא לבראת את אדם הראשון,.5וחבורות חבורות. מהם אומרים אל יברא, ומהם מלאכי השרת כתים כתים, נעשו

'חסד ואמת נפגשו צדק ושלום)תהלים פה, יא(:אומרים יברא, הדא הוא דכתיב '. חסד אומר יברא, שהוא גומל חסדים. ואמת אומר אל יברא, שכלו שקרים. נשקוכוליה קטטה. מה צדק אומר יברא, שהוא עושה צדקות. שלום אומר אל יברא, ד

')דניאל ח, יב(:עשה הקדוש ברוך הוא? נטל אמת והשליכו לארץ, הדא הוא דכתיב ותשלך אמת ארצה'. אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא, רבון העולמים מה

)תהליםאתה מבזה תכסיס אלטיכסיה שלך, תעלה אמת מן הארץ, הדא הוא דכתיב יב(: תצמח'" פה, מארץ 'אמת לדיון על המדרש )בראשית רבה ח, ה;

הזה, על כוח הצמיחה הטבעי של האמת האנושית, ראו בספרו שלסולברג שאול לפסיכולוגיה אבי-מורי: מדרש )תשע"ו-34-31בין

2016).)

אינו.6 שהאדם אבסולוטי סטנדרט מציבה השמיימית האמת עומד בו; החברה האנושית אינה מסוגלת לכלכל את דרכיה לפיו.אינה מושלמת. – מן הארץ איננו מלאכי-השרת. האמת הצומחת תוך התחשבות במציאות היא מבטאת את מידת האמת, אך זאת – בכך הכרוכות במגבלות הארץ, על כאן, המתקיימת האנושית

89

כלכלה ופוליטיקה, חברה ומשפט, ושאר אילוצי העולם הזה. חברהומשפט, ויושר, היא חברה מושחתת; חברה ללא צדק ללא צדק מידרדרת אלי אנרכיה ופשע. לכן, הצדק מציל חברה זו. אך צדקהאמת מפני החברה את לרסק עלול מתפשר, שאינו אבסולוטי את לנו מתווים חקיקת-הכנסת, בישראל, הדין הבלתי-גמישה. והאמת הארצית, במציאות המתחשב הצדק פסק-הדין. תוצאת אנו שעל-פיהם והצדק האמת ערכי הם – הארץ מן הצומחת

פוסקים.

ש ו פ ט

המשנה לנשיאה ח' מלצר:

אני מצטרף בהסכמה לתוצאה ולטעמים שהובאו ע"י חברתי,.1חיות הנשיאה מתאריךא' נימוקים( )תמצית דינה בפסק

, שהוא בבחינת: מעט המחזיק את המרובה, והכל בו.06.05.2020

ונוכח בינתיים הגיעו לידי גם חוות הדעת של חברותי וחברי לי תובנות יש ובשים לב לכך שבנושאים אחדים חשיבות הדברים,

והדגשים משלי – אפרוס להלן את עמדתי.

הרכבת.2 מלאכת את להטיל ניתן האם לשאלה התשובה על חבר הכנסת, אשרחוק-יסוד: הממשלה ל10הממשלה מכח סעיף

הוגש נגדו כתב אישום המייחס לו עבירות של: שוחד, מרמה והפרת הנ"ל לבין האמור10 שבין סעיף מהשוניאמונים – נגזרת, לדעתי,

. עתה אפרט.חוק-יסוד: הממשלה ל9 ו-7בסעיפים

קובע כדלקמן:חוק-יסוד: הממשלה )א( ל7סעיף .3

נשיא" יטיל חדשה ממשלה לכונן משיש ,לאחר שהתייעץ עם נציגי הסיעות בכנסתהמדינה,

90

אחד על ממשלה להרכיב התפקיד את יטיל הנשיא לכך; שהסכים הכנסת מחברי

כאמור התפקיד ימיםאת שבעה מיוםבתוך פרסום תוצאות הבחירות, או מיום היווצרות העילה לכינון ממשלה חדשה, ובמקרה של

בתוך - הממשלה ראש ימים14פטירת מיום הפטירה."

(.ח"מ)ההדגשות שלי –

מורה כהאי לישנא:חוק-יסוד: הממשלה ל9סעיף

סעיף  ")א( לפי התקופה עברה וחבר8 לנשיא המדינה שהרכיב הודיע לא הכנסת בידו לו לפני כן שאין ממשלה, או שהודיע ממשלה שהציג או ממשלה, להרכיב והכנסת דחתה את הבקשה להביע בה אמון

)ד(, יטיל הנשיא את התפקיד13לפי סעיף להרכיב ממשלה על חבר אחר של הכנסתאת לקבל מוכן שהוא לנשיא שהודיע הכנסת ראש ליושב יודיע או התפקיד, להרכבת להגיע אפשרות רואה שאינו

מיום שעברהבתוך שלושה ימיםממשלה, והכל התקופה, או מיום הודעתו של חבר הכנסת שאין בידו להרכיב ממשלה, או מיום דחייתהבקשה להביע אמון בממשלה, לפי הענין.

להרכיב )ב( התפקיד את שיטיל לפני שיודיע לפני או זה, סעיף לפי ממשלה אפשרות רואה שאינו הכנסת ראש ליושב

ממשלה, להרכבת הנשיארשאילהגיע לחזור ולהתייעץ עם נציגי סיעות בכנסת.

להרכיב  )ג( שהתפקיד הכנסת לחבר נתונה זה סעיף לפי עליו הוטל ממשלה

ימים."28למילוי תפקידו תקופה של (.ח"מ)ההדגשות שלי –

עיון בסעיפים האמורים ומשך הזמן שניתן לנשיא לשם קיום( החלטה טרם ו-7ההתייעצות ימים לעילות14 בהתאמה ימים,

ימים מכח סעיף 3)א( הנ"ל, ו-7השונות בסעיף הנ"ל( מלמדים9 כי החלטת הנשיא על מי להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה מבין

הנ"ל, הסעיפים מכח נתונה, הכנסת בשיקולחברי והיא בידו

91

וברק מדינה,דעתו הבלעדי של הנשיא רובינשטיין )ראו: אמנון )להלן: 2005)תשס"ה-המשפט החוקתי של מדינת ישראל רובינשטיין(,

ואזרחות(,ומדינה השלטון רשויות ב': כרך עמ' אף825-824, זו .) קובע כי חתימתו שלחוק-יסוד: נשיא המדינה ל12הסיבה לכך כי סעיף

טעונה איננה – הממשלה כינון של זה בהקשר המדינה נשיא חתימת קיום )של ראש הממשלה, או של שר אחר שהחליטה עליו

הממשלה(.

הסעיפים פי על סמכותו את מפעיל המדינה נשיא כאשר חבר על הממשלה הרכבת תפקיד את להטיל צפוי הוא הנ"ל במצבים ואולם במשימה, להצליח הסיכויים מירב בעל הכנסת נוספים מכח שיקול הדעת גם שיקולים לו לשקול מיוחדים מותר בדיון בפנינו שהציגה התפיסה היתה זו בידיו. המופקד הרחב,

, עו"ד אודית קורינלדי-סירקיסשנערך בפנינו – היועצת המשפטית לנשיא, ואני סומך ידי עליה, מה גם שהיא תואמת את המקובל בבריטניה,

ממנה שאבנו את ההסדר החוקתי בנושא זה. עיינו:

O. HOOD PHILLIPS, PAUL JACKSON & PATRICIA LEOPOLD, CONSTITUTIONAL AND

ADMINISTRATIVE LAW, 360-364 (8 th Edition-2001); A.W. BRADLEY, K.D EWING &

C.J.S KNIGHT, CONSTITUTIONAL AND ADMINISTRATIVE LAW, 242-245 (18 th Edition-

2014) .

במסגרת השיקולים הנ"ל – הנשיא רשאי להביא בחשבון גם את העובדה שכנגד המועמד שהוצע לו )בגדר ההתיעצויות שערך(לו עבירות חמורות על טוהר המידות. הוגש כתב אישום, המייחס לפיכך ככל שיש חבר כנסת אחר, שאף לו יש סיכוי להרכיב ממשלה

להעדיף יכול הנשיא – דומה בעיה לו )השוו למערכתאותו ואין פרופ' מונה אותם והערכים, אוליאלהעקרונות בן במאמרו:דניאל

צפוי מתפקידו", אישום כתב תחת הממשלה ראש "העברת ((.בן אוליאל )להלן: 2020כ"א בשנת משפט וממשל להתפרסם ב

92

עו"ד שחר 2848/19זה המקום להעיר כי מה שנפסק ב-בג"ץ .4)בן מאיר נ' חה"כ בנימין נתניהו ( יש לקוראו, לשיטתי, על23.04.2020

נתניהו בנימין לחה"כ נמסר השלב שבאותו העובדה כתברקע )ושונה המצב ביחס לשיקול דעתו של הנשיא, כאשרחשדות בלבד

(. מכאן שכל אמירה בפסקכתב אישוםכנגד חבר הכנסת עומד הדין האמור )שדחה את העתירה שם על הסף – ללא דיון(, ככל שיש בה משום הגבלת שיקול דעתו של נשיא המדינה מכח סעיפים

ו-7 ל9 )שאיננובלבד כאוביטר– ראוי לראותה חוק-יסוד: הממשלה מקובל עלי, ולמירב ניתן להחילו, בשינויים המחויבים, רק על סעיף

, בו אדון מיד בסמוך(. חוק-יסוד: הממשלה ל10

, שהוא הסעיף שבמוקד העתירותחוק-יסוד: הממשלה ל10סעיף .5שלפנינו, מורה כהאי לישנא:

ראש )א(" ליושב המדינה נשיא הודיע סעיף לפי רואה9הכנסת, שאינו )א(,

או ממשלה, להרכבת להגיע אפשרות על ממשלה להרכיב התפקיד את שהטיל וחבר הכנסת אותו סעיף לפי חבר הכנסת

בתוך לנשיא הודיע שהרכיב28לא ימים בידו שאין כן לפני לו שהודיע או ממשלה להרכיב ממשלה או שהציג ממשלה והכנסתלפי אמון בה להביע הבקשה את דחתה

לבקשרוברשאים )ד(, 13סעיף הכנסת חברי מנשיא המדינה, בכתב, להטיל את התפקיד על חבר

21, והכל בתוך הכנסת פלוני, שהסכים לכך בכתבשבו מהיום או הנשיא, הודעת מיום ימים

סעיף לפי התקופה מיום9עברה או )ג(, הודעתו של חבר הכנסת שאין בידו להרכיבלהביע הבקשה דחיית מיום או ממשלה,

אמון בממשלה, לפי הענין.בסעיף )ב( כאמור בקשה לנשיא הוגשה

, את התפקיד יטיל הנשיא, בתוך יומייםקטן )א(,שצוין הכנסת חבר על ממשלה להרכיב

בבקשה.

93

להרכיב  )ג( שהתפקיד הכנסת לחבר נתונה זה סעיף לפי עליו הוטל ממשלה

ימים."14למילוי תפקידו תקופה של (.ח"מ)ההדגשות שלי –

של הדעת שיקול פה כי מלמד הנ"ל בסעיף מעמיק עיון לו הנתונה לדיסקרציה הרחבה מאוד, בהשוואה מצומצם הנשיא

ו-7לפי סעיפים ל9 מלשון החובה. הדבר עולה חוק-יסוד: הממשלה כי כאשרמנדטוריתהקובע ,חוק-יסוד: הממשלה הנ"ל)ב( ל10שבס"ק

אתיטיל)א( הנ"ל – הוא 10הוגשה לנשיא בקשה כאמור בס"ק . ובכלעל חבר הכנסת שצוין בבקשההתפקיד להרכיב ממשלה

לצורך זה )בשונה, כאמור,יומייםזאת הסעיף האמור מקנה לנשיא יום )בהתאמה לעילה( לפי סעיף )א(7משבעה, או ארבעה עשר

ימים לפי סעיף חוק-יסוד: הממשלהל ל9, ושלושה (.חוק-יסוד: הממשלה הנשיא אם – השאלה איפוא לבקשתםמחוייבנשאלת לכאורה

של )רובבכתב הכנסת חברי הרכבת61 את להטיל ומעלה( הממשלה על חבר הכנסת פלוני, כאשר חבר הכנסת המדובר נתן

. בהקשר זה נראיתמה משמיעים לנו אותם יומייםהסכמתו לכך בכתב – לי העמדה שהוצגה בדיון על ידי היועצת המשפטית לנשיא המדינה

, ונציגת היועץעו"ד ענר הלמןוכן גישתם של מנהל מחלקת הבג"צים, כי באותם עו"ד אביטל סומפולינסקיהמשפטי לכנסת, יומיים, שהבהירו

ניתן לברר וכן נבדקת האותנטיות של החתימות של חברי הכנסת במקרה עדיפה, בקשה איזו הצורך, במקרה תקופה, באותה שמוגשות, למשל, שתי בקשות )מה שלא קרה כאן – ועיינו לעניין

ינוןזה בחוות דעתו של היועץ המשפטי לכנסת, , מתאריךעו"ד איל (.01.12.2019, והבהרה שלו מתאריך 20.11.2019

ועדיין אינן "טכניות" בלבד, יחד עם זאת הבדיקות הנ"ל – נותר לנשיא שיקול דעת מצומצם מסוים, אם מתברר, למשל, כפי

החתימות61שהסביר לנו בדיון מנהל מחלקת הבג"צים, שחלק מ-

94

היא לכך אפשרית דוגמה כדין. שלא הושגו בבקשה התומכות אגב הפרת ניתנה על הבקשה כי החתימה נמצא שבהם מקרים

, הקובע כך:2001חוק הממשלה, התשס"א- ל2האיסורים שבסעיף

. )א( מקום שעל פי חוק נתונה סמכות2" להעביר אדם מתפקידו בכנסת, בממשלה,בחוק, שהוקם בתאגיד המדינה, בשירות בחברה ממשלתית או בכל גוף ציבורי אחרהתחייבות תינתן ולא הסכם ייעשה לא –

בענין אי העברתו של אותו אדם מתפקידו. )ב( לא תינתן ערבות במישרין או בעקיפין, בכסף, בשווה כסף, בשירות או בכל טובת הנאה אחרת, להבטחת ביצועם של הסכםולא זה, בסעיף כאמור התחייבות של או

יהיה תוקף לערבות כאמור."

ב-בג"ץ העותרות מבאי-כח אביגדור, 2594/20אחד עו"ד בין פלדמן כי ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו לטעון ניסה סיעת, ואחרים אכן נופלים למסגרת הנ"ל, ואולםסיעת כחול לבן לבין הליכוד

הדבר לא הוכח )להרחבה נוספת בסוגיות שעלו בעקבות ההסכמים שלהלן(. 15-11הקואליציוניים שנחתמו – עיינו בפיסקאות

חלופות נוספות שהעלו העותרים – מעבר להחלטה של כב'.6 הנשיא, שנידונה לעיל – כדי להצדיק התערבות שיפוטית אפשרית של בג"ץ בהליך הטלת התפקיד להרכבת הממשלה לפי בקשת רוב

חברי הכנסת, מיקדו עצמן בשלושה מופעים:לקבועשלאא( בהתנהלות יו"ר הכנסת )שאמור, לשיטתם,

כינון הממשלה, כאשר המועמד לצורך ישיבה של מליאת הכנסת לראשות הממשלה הוא מי שעומד נגדו כתב אישום(.

לתפיסתם, )האמור, כזה מועמד של בהסכמה לסרבב( לקבל על עצמו את התפקיד(.

95

ג( בשלילה של חתימת חברי הכנסת החותמים על הבקשהכתב עומד שאין הכנסת חבר רק לבחור לגישתם, )שאמורים,

אישום כנגדו(.

להבנתי – אין לקבל אף אחת מהחלופות הנ"ל, והנימוקיםלכך ינתנו להלן.

סעיף .7 מכח הכנסת הממשלה)ב( 13יו"ר חייב לחוק-יסוד: להועיד ישיבה לצורך כינון הממשלה בתוך שבעה ימים מעת שהוא מסר לכנסת כי חבר הכנסת, שתפקיד הרכבת הממשלה הוטל עליו

)עיינו: ממשלה להרכיב הצליח כי ולו, לנשיא רובינשטייןהודיע, עמ' ומדינה ב', כרך שיטרית, 826, שמעון וכן: הרשות, הממשלה:

לחוקי-היסוד פירוש האסופה: במסגרת הממשלה לחוק-יסוד: פירוש המבצעת, ( )להלן:2018 )התשע"ח-373, כרך א' בעמ' בעריכת פרופ' יצחק זמיר

(, שדן בקושיה האם יו"ר הכנסת רשאי להשהות את מסירתשיטריתהרכבת שתפקיד מי )מאת כאמור קיבל שהוא לכנסת, ההודעה הממשלה הוטל עליו( – כך שתקופת שבעת הימים תורחב למעשה,

ומגיע למסקנה שעל יו"ר הכנסת לעשות כן במהירות הראויה(.

הכנסת ליו"ר – כן כי בנושא העומדאיןהנה דעת שיקול רצון לפי לפעול חייב שהיו"ר גם מה הכנסתרובבפנינו, חברי

התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' 2144/20)השוו להלכה ב-בג"ץ דין חלקי מתאריך יושב ראש הכנסת )פסק דין23.03.2020 ופסק ,

LIAV(; כן עיינו לגבי כוחו של הרוב: 25.03.2020והחלטה מתאריך

ORGAD, THE CULTURAL DEFENSE OF NATIONS: A LIBERAL THEORY OF MAJORITY

RIGHTS (Oxford University Press, 2015).

ראוי עם זאת לציין פה, כי לשיטתי הודעת המיועד להרכיבבידוחוק-יסוד: הממשלה )ב( ל13את הממשלה על-פי סעיף כי עלה .להתבסס על המצב המשפטי הקייםלהרכיב ממשלה – צריכה

96

עם זאת, נראה שניתן להסכים – במסגרת ההסכמים הקואליציונייםמיד הקונסטיטוציונית התשתית לשינוי יפעלו להם הצדדים כי – ראשון, בשלב תושבע, שזו ובלבד כינון הממשלה, לאחר בסמוך בהתאם למצב החוקתי ששרר בעת מתן ההודעה )עיינו בחוות דעתי

מפלגת יש עתיד בראשות יאיר לפיד נ' יושב-ראש 3234/15החולקת ב-בג"ץ ((. האמור סויג בעבר בכךעניין יש עתיד( )להלן: 09.07.2015 )הכנסת

של חברי הכנסתברובשאם תיקון חוקי-היסוד הרלבנטיים אושר טרםחוק-יסוד: הממשלה )א( ל44בשלוש קריאות, כנדרש על-פי סעיף

את וקיבלה כוננה המורחבת( )במתכונתה והממשלה ההשבעה, ל13אמון הכנסת על-פי סעיף – הליקוי האמורחוק-יסוד: הממשלה

התנועה למען איכות 5806/15; דנג"ץ עניין יש עתידנרפא בדיעבד )ראו: ((, ואולם לגישתי –28.10.2015)השלטון בישראל נ' ראש ממשלת ישראל

אין לנהוג כך מלכתחילה.

השופטת .8 חברתי, לדעת ברק-ארזבניגוד שעשויד' )וממה פרופ' של ממאמרו אוליאללהשתמע בן בפיסקה דניאל הנזכר ,3 על מי שרוב חבריחבות משפטיתלעיל( – דומה עלי שאין להטיל

הרכבת הממשלה עליו את התפקיד של להטיל הכנסת מבקשים לקבל על עצמו את המינוי. הטעם לדבר מבוסס על הכלללסרב

שאין לבקש מאדם להשים עצמו רשע, ולכן המועמד, עליו רוצים להטיל את התפקיד, רשאי לכפור באישומים המוטחים בו ולהיאבק על חפותו. מכאן מתבקש שאם המיועד יסרב לקבל על עצמו את התפקיד המוצע לו בשל כתב האישום שהוגש נגדו, עלול יהיה מאן דהוא לראות בסירובו זה מעין הודאה, אף שאין זה כך. זו הסיבהמבלי בעונש, הפחתה לבקש יכול שהורשע מי גם כי שנפסק בג"ץ )ראו: בהן והורשע לו שיוחסו בעבירות בהכרח להודות

בעונש 6067/11 לעיון הצבאית הוועדה נ' הראשי הצבאי )הפרקליט (, והאסמכתאות המובאות שם(.02.02.2012

97

חברי.9 של התנהלותם את משפטית לשלול גם מקום אין סעיף מכוח בקשה על החתומים ל10הכנסת הממשלה ,חוק-יסוד:

אפילו נקבו בבקשתם את שמו של חבר הכנסת, שתלוי ועומד נגדואישום. חברתי,כתב של תפיסתה עם מסכים הנני זה בנושא

. המקורותחובת אמון כי על חברי הכנסת חלהד' ברק-ארז השופטת סוזי נבותאליהם היא מפנה בהקשר זה, ובמיוחד מאמרה של פרופ'

( – מקובלים2000 )433 ל"א משפטים"חבר כנסת כ'נאמן הציבור'" בהצהרת נעוץ לכך העיקרי העיגון בי, תלוי שהדבר וככל עלי,

, הקוראת כך:האמונים של חבר הכנסת

יצהיר הכנסת דבריאמונים"חבר ואלה ; הצהרה:

"אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל את שליחותי בכנסת"באמונהולמלא

(. ח"מ)ההדגשות שלי –דעתי חוות עיינו: – אמונים הצהרת של ולנפקותה למשמעותה

הכנסת 6706/14ב-בג"ץ של האתיקה ועדת נ' זועבי חנין )ח"כ (; סוזי נבות "הצעת החוקה: שלוש הערות על פרק10.02.2015

וממשל הכנסת" על מעמדה של633-624, 593י' משפט )הפרק הצהרת האמונים )תשס"ז(; יגאל מרזל "על הצהרת האמונים של

בתוך: אורהשופט" )תשע"ג-ספר עמ' 2013 ,)647;MATTHEW A.

PAULSEY, I DO SOLMENLY SWEAR: THE PRESIDENT 'S CONSTITUTIONAL OATH: ITS

MEANING AND IMPORTANCE IN THE HISTORY OF OATHS (University Press of

America, Inc. 1999).

הנזכרתאין חובת האמוןעל אף האמור עד הנה בתת פרק זה – יכולה להכיל בתוכה את שלילת פעילותם הפרלמנטרית החופשית)בצד עצמאית" חוקתית "יחידה בבחינת הכנסת, שהם חברי של

ליצמן נ' יו"ר 5131/03היותם חברי סיעה פרלמנטרית(. עיינו: בג"ץ בשארה נ' 11225/03(; בג"ץ 2004 )588, 577( 1, פ"ד נ"ט)הכנסת

ס)היועהמ"ש פ"ד השופטת 300, 287( 4, )מפי חיות )כתוארהא'

98

,התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' סיעת ש"ס 1262/06אז((; בג"ץ )185( 1פ"ד סא) יחסי הגומלין בין הכנסת(; מתן אריאל גוטמן 2006

המוסדית המינהלית והחוקה קבלת116-114 ,לממשלה לשם חיבור , באוניברסיטת למשפטים בפקולטה לפילוסופיה" "דוקטור התואר

בר-אילן ])אדר א', תשע"ט([.

מכאן יש להסיק כי עילות התקיפה המינהלית – אינן חלותל10על חברי הכנסת בהתנהלותם מכוח סעיף ,חוק-יסוד: הממשלה

חבר המציינת בקשה על לחתום עליהם לאסור ניתן לא ולפיכך הכנסת כמועמד להרכבת ממשלה, אף אם הוגש כנגדו כתב אישום.לעת קיימת לא וכזו מפורשת, בחקיקה צורך יש זה לצורך

הזו.ממשלה ראש של שיפוטית הדחה "האם ווייל רבקה עוד: עיינו

(, ב-1כ"א)משפט וממשל בישראל היא חוקתית?", עתיד להתפרסם ב2020.

משפטי.10 עוגן לנו נמצא לא כי מלמד האמור מן העולה – שהוצאו על-תנאי הצווים הפיכת לצורך התערבות המאפשר למוחלטים כדי להביא לפסילת חבר הכנסת המועמד לתפקיד ראש

הממשלה, אף שתלוי ועומד כנגדו כתב אישום חמור.

נפיק כי ביקשו אך אלה, לקשיים מודעים היו העותרים בסוגיה. ערכית באמירה הצורך נוכח שיפוטית" "חקיקה למעשה

התנועה למען 7367/97בנושא זה קצרה ידינו, בדיוק כפי שב-בג"ץ לממשלה המשפטי היועץ נ' בישראל השלטון שלאיכות מורחב בהרכב ,

י', מ' חשין, א' מצא, ת' אור והשופטים: א' ברקשבעה שופטים )הנשיא ו-ד' דורנר זמיר, )547( 4(, פ"ד נב)י' אנגלרד ((, נפסק כי באין1998

הכנסת חבר של פסילתו את המאפשרת בדין שהורשעהוראה מלכהן כיו"ר ועדה בכנסת )ואפילו כיו"ר ועדת הכנסת, שהיא מעין "כנסת זוטא"( – בית משפט זה איננו יכול לצוות על כך. הדברים

99

המועמד לגבי מדובר פה שכן ענייננו, על וחומר מקל חלים להרכבת הממשלה בשלב של כתב אישום.

מהתערבות הימנעות כנגד שהתריעו העותרים כן, כי הנה הנ"ל.7367/97במצב דברים זה – התעלמו מההלכה ב-בג"ץ

זה המקום לציין כי בהודו עלתה שאלה קרובה למה שעומד בפנינו – לגבי שר )ולא לגבי מועמד לראשות הממשלה(, ואף שםשלא מפורשת, הסמכה הוראת באין – החליט המשפט בית )ראו: בדין לכך מוכרת עילה זה לצורך מצא לא שכן להתערב

MANOJ NARULA V. UNION OF INDIA (27.08.2014) :פסק הדין ההודי; להלן גם.) בדחיית העתירה שם ראו שופטי בית המשפט העליון בהודו להביעשנחשדו שרים בממשלה יכהנו שבו מצב היווצרות כי דעתם בעבירות על טוהר המידות והועמדו לדין, עלולה לפגוע במשילות,הנדרשות החוקתית", ו"במסירות הקונסטיטוציונית" "במוסריות לממשל תקין. הערות אלו של בית המשפט העליון בהודו יפות אףולפיכך כאן, לפסילה מפורש הסמכה מקור לנו באין לענייננו, חוקי-היסוד בתיקון רק היא שנוצר למצב המשפטית התרופה

ד' וחברי, השופט ד' ברק-ארזלעתיד, כפי שהציעו: חברתי, השופטת , ולא בדרך של הוצאת צו כופה ב-בג"ץ. מינץ

מתחייבות כאן עוד שתי הערות:פסק הדין ההודילנוכח להעבירא( הסמכות מקור נמצא – להודו בניגוד – אצלנו

שרים מכהונתם בעת שמוגש נגדם כתב אישום, ועל רקעב-בג"ץ ההלכות נפסקו איכות 3094/93זה למען התנועה )404( 5, פ"ד מ"ז)השלטון בישראל נ' ממשלת ישראל 1993,

אמיתי – אזרחים למען מינהל תקין וטוהר המידות 4267/93ובבג"ץ ישראל ראש ממשלת מ"ז)נ' פ"ד ,5 ,)441( )להלן1993 )

((. הלכות דרעי ופנחסייחד:

100

ופנחסימאז ב( דרעי שלפיההלכות פרקטיקה, אצלנו נוצרה שרים, שהוגש נגדם כתב אישום, לא המתינו להעברתם מן

, אלא בחרוחוק-יסוד: הממשלה)ב( ל22התפקיד מכוח סעיף להתפטר מכהונתם מיוזמתם, ולהתרכז במאמצים לטיהוררק הפוליטיים לחיים חזרו הם המשפטי. בהליך שמם הפלילי במשפט שהתוצאה לאחר או זיכויים, לאחר חוקתי נוהג כדי עתה עולה זו התנהלות זאת. איפשרה

מחייב. כך פעל בעבר גם ראש ממשלה מכהן, ואולם מאחר והיה זה מקרה חד פעמי, הרי שמדובר בהתנהלות אתית בלבד,

ולא בחובה משפטית.

בג"ץ עיינו: – ותוקפם החוקתי במשפט ומנהג נוהג לגבי בג"ץ (;13.04.2016)מפלגת יש עתיד נ' ראש ממשלת ישראל 3132/15)עו"ד יצחק אבירם נ' שרת המשפטים 9029/16 )להלן:01.02.2017 ) אבירם Oren(; עניין Tamir, Constitutional Norm Entrepreneuring , עתיד

/papers.ssrn.com/sol3:2021. במהלך שנת MD. L. REV 80 להתפרסם ב-

papers.cfm?abstract_id=3577781.

באשר לסוגיה השניה שעלתה בעתירות, הממוקדת בשאלה.11בין 20.04.2020האם ההסכם שנחתם בתאריך לביןסיעת הליכוד

לבן כחול )להלן: סיעת הקואליציוני חוקתייםההסכם עקרונות נוגד ) כדי הציבור תקנת את סותרים חלקו, או הוא, והאם וחוקיים,

א'ביטולם – אני מסכים עם התוצאה אליה הגיעה חברתי, הנשיאה ולעיקר נימוקיה, ואולם לתפיסתי יש שני עניינים לגביהם ראויחיות

להוציא פה "מעין התראת בטלות", פן ההסדרים הללו, המפורטיםהקואליציוני הנהגת בהסכם נושא הם: אלה נושאים יתממשו. החוק,

המדלג ונושא הנורבגי של הפרלמנטריות הזכויות כרסום . האופוזיציה

101

לגבי "התראת בטלות" עיינו: חנן מלצר ואוריאל רוזנברג "התראתרובינשטיין" א' השופט של האמצע לדרך דוגמה ספרהבטלות:

)אהרן ברק, מרים ביטון-מרקוביץ', אילה פרוקצ'יהאליקים רובינשטיין(.2020ורינת סופר עורכים, צפוי להתפרסם ב-

אביא בתמצית להלן את גישתי בשני העניינים הנ"ל.

נקבעו.12 פוליטיים הסכמים של חוקיות לבחינת המבחנים ז'רז'בסקי נ' ראש הממשלה יצחק 1635/90למעשה לראשונה ב-בג"ץ

( ופורטו לאחרעניין ז'רז'בסקי( )להלן: 1991 )749( 1, פ"ד מה)שמירבג"ץ לדוגמה: )ראו דין פסקי של ארוכה בשורה 8921/07מכן

(,עניין זכור( )להלן: 28.05.2008)מפלגת האיחוד הערבי נ' ח"כ עבאס זכור וההפניות לפסיקה ולספרות המובאות שם(.

, פ"דולנר נ' יושב-ראש מפלגת העבודה הישראלית 5364/94ב-בג"ץ ( נפסק, בין היתר, כדלקמן:עניין ולנר( )להלן: 1995 )758( 1מט)

בהסכם מדיון עצמו ידיר לא "בית-משפט הוא, פוליטי הסכם באשר אך פוליטי בין – עליו שיכריז יוכל המתאים ובהקשר מפורש בין מכללא – כהסכם בלתי חוקי אולשון הציבור. תקנת את הנוגד כהסכם אחר: היותו של הסכם "פוליטי" לא יקנה לו להסכם "חסינות" מפני הבאתו לבית-משפטבו שיטפל יכול בית-משפט לדיון; כנושא לפגום הוא והוא במקום שעשוי לו, כראוי מיסודי ביסוד או החברה, מעיקרי בעיקר

המשפט".

לנכון לקבוע רשימה בית המשפט לא מצא לאורך השנים, סגורה של עילות פסלות ביחס להסכמים פוליטיים, או לתנאי הסכם מסוג זה, אלא נתן בהן סימנים ואמות מידה להכרעה. בפסק הדין

, טעמים שוניםשמגרמנה בית המשפט, מפי כב' הנשיא עניין ולנר בלפסילת הסכם פוליטי, וכך קבע:

102

בו גילינו כאשר קואליציוני הסכם "פסלנו היורד לשורשו של תניות שדבק בהן פסול השחתה, או שחיתות סממני הנושא עניין, ועל וטוהר המידות, בעיקר בתחומי הממון

,1523/90הסכם זה הצהרנו כבטל )בג"ץ ישראל; פרשת1540 נ' ראש ממשלת לוי

ז'רז'בסקי(. אין לראות בכך רשימה סגורה,פגיעה של נוספות דוגמאות להביא וניתן ערכית מהותית, היורדת לשורשו של הענייןנסיבות כגון שיפוטית, התערבות ומחייבת

בהן יש פגיעה מהותית בתקנת הציבור".

אז( )כתוארו השופט בחשיןכב' הוסיף ולנר מקוםעניין כי ביסוד או החברה, מעיקרי "בעיקר לפגום פוליטי הסכם שעשוי

מיסודות המשפט" – דינו פסילה.

א'פירט כב' השופט )כתוארו אז( עניין ז'רז'בסקי בפסק הדין ב – בדעת יחיד – את הטעמים שלשיטתו מצדיקים פסילת הסכםברק

פוליטי:

תוקף הנותנים עצמם, עקרונות "אותם להסכם פוליטי, הם גם הקובעים כי ההסכםאו תוכנו, מטרתו כריתתו, אם יתפוס, לא הציבור. תקנת את סותרים ביצועו המשך כוחו המחייב של ההסכם הפוליטי נשען עלנופל זו, הציבור. משנופלת משענת תקנת הסכם כן, על הפוליטי. ההסכם גם עמה פוליטי שתוכנו נוגד את תקנת הציבור – ביןובין במועד שלאחר עריכתו במועד עריכתו – בטל הוא. כך, למשל, הסכם קואליציוני,סיעה של תמיכתה הובטחה שבו פרלמנטרית בממשלה תמורת הבטחה שלאאו פלוני בעניין משטרתית חקירה לבצע ליתן או אלמוני חשוד לדין להעמיד שלא חנינה לשפוט פלמוני, הינו הסכם הנוגד את

תקנת הציבור ועל-כן בטל"..385-377, כרך א', עמ' שיטרית ראו גם:

103

זה המקום להזכיר כי ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, מנהל הצהיר בעת הדיון שהתקיים בפנינועו"ד ענר הלמןמחלקת הבג"צים,

כי אכן יש דברים שעלולים להיכלל בהסכם קואליציוני, וראוי לפסולמקרים כדוגמה והזכיר חקיקה, הליכי תחילת טרם אפילו אותם

שבהם צדדים להסכם פוליטי יסכימו על קידום חקיקה גזענית.

, הקבועהחוק הנורבגי המדלגדומה עלי שלמצער ההסדר בדבר ל17בסעיף הקואליציוני בסעיף הסכם הכלולים ההסדרים וכן ,22

– נגועים לכאורה באי-חוקתיות, ולכן ראוי להוציאהסכם הקואליציוני ללגביהם "מעין התראת בטלות" – לבל ימומשו.

אבהיר הדברים לפי סדרם מיד בסמוך.

החוק הנורבגי, המסדיר את מתכונת הסכם הקואליציוני ל17סעיף .13, קובע כך:המדלג

או לשר שיאפשר נורבגי חוק יחוקק "א. לסגן שר להתפטר מחברותו בכנסת לטובת הבא ברשימת סיעתו, ולחזור ולכהן בכנסתמתפקידו התפטרותו עם מיד כי ייקבע החוק במסגרת המיניסטריאלי. מן שר שהתפטר סגן או שר מרגע שחדל בחוק הקבוע ההסדר במסגרת הכנסת המיניסטריאלי, בתפקידו מלכהן הנורבגי, כחבר לכהן אוטומטי באופן ישוב הוא סיעתו של הרשימה חברי ואחרון כנסת, מלכהן יחדל עת, באותה בכנסת שמכהן

בה. כי לעניין רשימת מועמדים ייקבע ב. בחוק כל ייראה מפלגות, של מצירוף המורכבת כסיעה הנורבגי החוק לצרכי שלה מרכיב שר סגן או שר שבמקום באופן נפרדת, שיתפטר מן הכנסת, יבוא המועמד הראשוןעם הנמנה כנסת חבר שאינו ברשימה בהתאם השר סגן או השר של מפלגתו רשימת אישור בעת שנעשה לרישום

104

הבחירות ועדת ידי על לכנסת המועמדים המרכזית.

שיוכלו השרים וסגני השרים מספר ג. ההסדר במסגרת הכנסת מן להתפטר הקבוע בחוק הנורבגי לא יעלה על חמישה

חברי כנסת, אך20מכל סיעה בת פחות מ-או שני חברי כנסת סיעה יותר משליש לא

מכל סיעה2הגבוה מביניהם ולא יעלה על מ- יותר ובעונה20בת בעת כנסת חברי

אחת." ב"כ הסיעות וכן ב"כ של ראש הממשלה מסרו בהקשר זה,

, כדלקמן:05.05.2020בהודעת העדכון שהגישו בתאריך

בית הערות את שמענו – הנורבגי "החוק וכידוע טרם הוגשה הצעת המשפט הנכבד החוק הרלוונטית. בימים אלה אנו מגבשיםכי יובהר מקרה, בכל החוק. הצעת את בקידום תלויה אינה הממשלה השבעת

הצעת החוק".

לדעה נוטה הייתי הנ"ל, ההצהרה ניתנת היתה לא אם שנושא זה כלול באותם מקרים נדירים שכבר בשלב זה היה מקום

הנ"ל17להכריז על בטלותם, שכן רעיון ה"דילוג", הכלול בסעיף הקואליציוני ל )אימוץהסכם חוקתית מבחינה ביותר בעייתי הוא

"ההסדר הנורבגי הרגיל" אף ללא "דילוג" – מעורר גם הוא קשיים חוקתיים לא מעטים, במיוחד אם הוא נעשה לאחר הבחירות, הכל

,325-324, כרך א' בעמ' שיטריתכמוסבר אצל ואולם בנושא זה לא אקבע עתה מסמרות כלשהן(.

להסתפק, ראוי – הנ"ל ההצהרה משניתנה זאת, עם לשיטתי, רק ב"מעין התראת בטלות", ונימוקי לכך יפורשו להלן.

החוק הנורבגי המדלגעל מנת להכניס למבנה החוקתי שלנו את .14, המורה כך:חוק-יסוד: הכנסת)א( ל43יש צורך בתיקון סעיף

105

יבוא הכנסת, חבר של משרתו "נתפנתה במקומו – מתוך רשימת המועמדים שכללהראשון נקוב ששמו המועמד – שמו את

אחרי שמו של אחרון הנבחרים".

מועמד ששמו פני על "דילוג" דרך של זו על הוראה שינוי של הוצאה מצדיק הנבחרים אחרון של שמו אחרי ראשון נקוב

בדיעבד"מעין התראת בטלות", שכן תיקון שכזה יש בו ניסיון לשנות – את תוצאות הבחירות, תוך כדילאחר הבחירות – פרסונליובאופן

פגיעה מהותית בזכות לבחור ולהיבחר.

את לכנסת( הבחירות )לאחר בדיעבד לשנות דומה ניסיון יחידות המימון שהיו תקפות עובר לבחירות )ובכך להכשיר למפרע את מי שחרג מהוראות החוק( אגב פגיעה בזכות לבחור ולהיבחר

ב-בג"ץ נפסל – בה ח"כ אמנון 141/82ובהוראת השוויון הכלולה (.1983 )141( 3, פ"ד לז)רובינשטיין נ' יושב-ראש הכנסת

הליכוד, סיעת הלויב"כ אבי בדיוןעו"ד זה, בהקשר הצהיר שהתקיים בפנינו, כי אכן יש עקרונות-בסיס קונסטיטוציוניים )כמו: הזכות לבחור ולהיבחר, או מעמדן של כל אחת משלושת הרשויות:או בחקיקה, בהם לפגוע שאין והשופטת(, המבצעת המחוקקת,

אפילו בתיקון של חוקי-יסוד.להתפרסם )עתיד יסוד" בחוק לרעה "שימוש רוזנאי יניב השוו:

רובינשטייןבספר Suzie(; אליקים Navot and Yaniv Roznai, From Supra-

Constitutional Principles to the Misuse of Constituent Power in Israel , 21(3)

EUROPEAN JOURNAL OF LAW AND REFORM, 403-423 (2019); Yaniv Roznai,

Who will Save the Redheads? Towards an Anti-Bully Theory of Judicial

Review and Protection of Democracy , 29 WILLIAM & MARY BILL RIGHTS J.

(forthcoming 2020); Yaniv Roznai & Tamar Hostovsky Brandes,

Constitutional Unamendability in the Age of Populism , L. & ETHICS HUMAN

RIGHTS (Forthcoming 2020).

106

מכאן עולה שבמדינה דמוקרטית שינוי של תוצאות הבחירות – הבחירות שהרעיוןאסורלאחר עתה כבר לפיכך לקבוע ניתן .

פסול מדיעקרא, ואם יובא בפניהחוק הנורבגי המדלגהעומד מאחורי הכנסת בתפקידה המכונן ויתאשר, הוא צפוי להיות מוכרז כבטל הןבפרסונליות לוקה היותו בשל והן פסולה רטרואקטיביות בשל ובסלקטיביות שאינם מותרים. עיינו: מיכל טמיר "חקיקה פרסונלית

(. 2018 )173 י"ב, חוקים– חקיקה סלקטיבית?"

בזכויות.15 לכרסם הרעיון על גם חל דומה דין )למשל בנושא חלוקת התפקידיםהפרלמנטריות של האופוזיציה

(.הסכם הקואליציוני ל22של ראשי הועדות בכנסת, כמוצע בסעיף

רעיון זה עלול לגרוע, שלא כדין, ממעמדה של האופוזיציהומקומה שלנו הדמוקרטי במשטר חשוב נדבך היא שגם בכנסת,

ו-14, 13מובטח ומעוגן בסעיפים וכן 1994חוק הכנסת, התשנ"ד- ל15 בנוהל ובנוהג המקובלים בכנסת, שיש לפעול על פיהם מכוח סעיף

.חוק-יסוד: הכנסת ל19

מרכז ע"י שהוכנה מהחוברת כי לציין ראוי זה בהקשר בתאריך לנו והוגשה הכנסת של והמידע 04.05.2020המחקר

הכנסת של הקבועות הוועדות יו"ר של ההשתייכות )לגבי 1992לקואליציה ולאופוזיציה לתקופותיהם( עולה כי לפחות מאז

– לתקופותיהן השונות בכנסות לוועדות3היו מהאופוזיציה יו"ר קבועות של הכנסת.

הקואליציוני יינתןבהסכם כי למשל, הוצע, לנו שהוצג ועדת )יו"ר הכנסת מוועדות ועדה של אחד יו"ר רק לאופוזיציה החיים במרקם לפגוע עלול זה כרסום המדינה(. ביקורת

, ולפיכך יש להוציא גם לגביו, לשיטתי,אסורהדמוקרטיים ולכן הוא עע"מ והשוו: עיינו בטלות". התראת נ' 1207/15"מעין רוחמקין

107

; יגאל מרזל "המעמדעניין אבירם(; 18.08.2016 )מועצת העיר בני ברק )תשס"ח(;217 לח משפטיםהחוקתי של האופוזיציה הפרלמנטרית"

Yaniv Roznai, Constitutional Paternalism: The Israeli Supreme Court as Guardian

of the Knesset, 51(4) VERFASSUNG UND RECHT IN UBRESEE, 415-436 (2018-2019).

מקטע.16 חלק דינה בפסק ציטטה הנשיאה חברתי – לסיום ב זכור שהבאתי של השופט עניין ז"ל, חיים ה' כהןמתוך מאמר כיצד

)מרקדין לפני הכלה ג' משפט וממשל 321( ((. במאמר זה דימה1995 את הטיפול המשפטי הראוי בהסכם פוליטי לדיוןחיים ה' כהןהשופט

גדר כאשר הכלה", לפני מרקדין "כיצד של: בסוגיה ההלכתי וכך הוא אמר, לבין אי-התערבות, בין התערבות ההתחבטות היא

בין היתר, שם:

"אלה אומרים, אין מתפקידנו או מסמכותנו לתחוב אפנו )תרתי משמע( לתוך רזי אהבהאומרים, ואלה וקסמיה; קואליציונית זיווגים ולמנוע להוקיע היא חובתנו המסכנים לא רק את שלומם של בני הזוגאלא, והוא העיקר, את שלטון המשפט...".

כי בשני הנושאים שנסקרו לעיל – לא היה צורך דומה עלי בהתערבות שלנו בשלב זה, ואולם גם הימנעות מהתערבות איננה מספקת. לכן הוצאת "מעין התראת בטלות" היא התרופה הראויה,

לדעתי, והנני תקווה שלא יהיה צורך לממשה.

המשנה לנשיאה

108

מיום הדין בפסק כאמור אחד, פה הוחלט אלה מטעמים , לדחות את העתירות, הן באשר להטלת תפקיד הרכבת6.5.2020

הממשלה על חה"כ נתניהו והן באשר להסכם הקואליציוני.

(.27.5.2020ניתן היום, ד' בסיון התש"ף )

ש ו פ ט המשנה לנשיאהה נ ש י א ה

ש ו פ טש ו פ טש ו פ ט

ש ו פ ט תש ו פ ט ש ו פ ט ת

ש ו פ טש ו פ ט_________________________

     20025920_V67.docxאשhttp://supreme.court.gov.il* ; אתר אינטרנט, 3852, 077-2703333מרכז מידע, טל'

109