אישיות תאוריה ומחקר

הפתוחה האוניברסיטה של הסיכומים בלוגhttp://blog.tapuz.co.il/openu4u

מונחים והגדרות – : מבוא 1 יחידה

= דבר שאינו ניתן לתצפית ישירה, אך משערים את קיומו ומסבירים תופעות על פיו. כמומונח/מבנה תיאורטי

המבנים והתהליכים הפסיכולוגיים באדם.

= כוללת את הפעולות שיש לבצע כדי למדוד את המונח המוגדר. ההגדרה מאפשרתהגדרה אופרציונלית

מעבר מהמונח התיאורטי לתצפיתי המאפשר חקירה מדעית.

שביןתיאוריה היחסים הצגת ע"י מסוימת תופעה על השקפה המייצגים וטענות, מונחים,הגדרות מע' =

את התופעה. משמשת מסגרת לארגון המידע הנאסף על היחסים הקיימים ביןולנבא להסבירהמונחים במטרה

התופעות השונות, וחותרת לגלות קשרים חדשים ולנבא את השלכותיהם.

= דומה לכל תיאוריה אחרת ומטרתה לתאר את האישיות ולהציג ארגון שיטתי שלה.תיאוריה של האישיות

להסביר תופעות ולנבא תופעות כך שאפשר יהיה להעריכה ולבדוק את תקיפות חיזויה. מע' מונחים,הגדרות

וטענות, המייצגים השקפה על ההתנהגות האנושית. מע' זו כוללת הגדרות אופרציונליות, המאפשרות בדיקה של

ההשערות התאורטיות הלכה למעשה.

= צריכה לעמוד בקריטריונים מסוימים )מדעיים ואחרים(, ותורמת תרומה ייחודית למאגר הידעתיאוריה מדעית

האנושי.

איפיון תיאוריה טובה:

ניסוח הכללות על יסוד התופעות שהתאוריה עוסקת בהן, ליצירת תיאוריה כללית שתכיל מגוון– כלליות.1

של מצבים וטיפוסי אישיות.

יכולתה של התיאוריה להתרחב או להשתנות כך שיהיה אפשר לשלב בה תוצאות– יכולת התרחבות.2

מחקר חדשות או רעיונות חדשים מבלי לערערה מן היסוד.

ובמפורשותם.– דיוק.3 בבהירותם גם בניסוחיה המותנה הדיוק ע"פ רמת נבחנת בהירות התיאוריה

תיאוריה שניסוחה מעורפל ומסובך עלולה להניב מגוון של פרשנויות ומסקנות, שאינן עולות בקנה אחד

עם כוונתו של הוגה התאוריה.

והמבנים– חסכנות.4 יעילות המושגים הסברת תופעות רבות באמצעות מושגים מעטים. מעידה על

בתיאוריה.

הבנת התופעות לעומק, עשויה לספק מידע חדש או נקודת מבט חדשה על מבנים ותהליכים– עומק.5

מוכרים ובכך להעמיק את רמת הפרשנות של תופעות מוכרות.

יוצרת מושגים חדשים, מעלה השערות– מקוריות.6 תיאוריה הפונה לתחומים חדשים שטרם נחקרו,

שטרם הועלו ומסייעת להבין תופעות שלא נמצא להן הסבר בתאוריות קודמות.

הבהרת המונחים התאורטיים ובחינתם האמפירית.–- באמצעות הגדרה אופרציונלית קשר למציאות.7

הגדרות אופרציונליות של מונחי התאוריה, השערות הניתנות לבדיקה, פירוט הדרכים– הקשר האמפירי.8

לבדיקה אמפירית של השערות התיאוריה והאפשרות להפרכתה. ללא הקשר האמפירי התיאוריה היא

נטולת יעילות מדעית.

http://blog.tapuz.co.il/openu4u


:גישות שונות לחקר האישיות

חקר באישיותם של בני אדם. אין עניין באישיות השלמה אלא בהמשותף מדגישה את –הגישה הנומותטית

.תכונות בודדות

החוקר מעוניין למצוא קשרים סיבתיים בין משתנים ע"י שינוי תנאי הניסוי ובדיקת– השיטה הניסוייתא.

תוצאותיו.

החוקר מעוניין למצוא קשרים בין משתנים )לא סיבתיים( ע"י בדיקת מצב נתון– השיטה המיתאמיתב.

)ללא שינויו(.

האידיוגרפית הפרט–הגישה אישיות את להבין מטרתה האדם. באישיות הייחודיות את מדגישה

בשלמותה, על כל מורכבותה והניגודיות שבה. גישה זו מאפיינת את עבודתו של הפסיכולוג הקליני. הגישה

נעזרת בשיטת חקר מקרה.

תשע הנחות בסיסיות על טבע האדם המיוצגות ע"י שני קצוות:

דטרמיניזם לעומת כמה– חופש עד או לגורלו ואדון כרצונו להתנהג חופשי האדם כמה עד

התנהגותו מוכתבת ע"י גורמים חיצוניים/פנימיים.

האם ההיגיון/המחשבה מכתיבים את התנהגות האדם או כוחות לא– היגיון לעומת חוסר היגיון

מודעים.

חלקים לעומת להתייחס –שלמות שיש או בשלמותו ולהבינו האדם את לתאר אפשר האם

לתהליכים ספציפיים.

האם מבנה האדם כפי שעבר לו בתורשה הוא הקובע את אישיותו ]פרויד[ , –תורשה לעומת סביבה

או שלסביבה שהוא חי בה יש השפעה גדולה יותר והיא המעצבת את אישיותו ]סקינר[.

יכול להשתנות במהלך חייו או שטבע האדם נקבע –בר שנוי או שאינו בר שינוי האם האדם

בתחילה ואינו בר שינוי משמעותי.

-האם בני האדם חיים בעולם סובייקטיבי של התנסויות שהואסובייקטיביות לעומת אובייקטיביות

המשפיע על חייהם, או שהתנהגותם מושפעת בעיקר מכוחות חיצוניים אובייקטיביים.

זו היא רק– פעולה לעומת תגובה יוצרים התנהגות מבפנים או שהתנהגותם האם בני האדם

שרשרת תגובות לגירויים חיצוניים.

האם האדם מונע ע"י רצון להקטין מתחים כדי להשיג שיווי– הומאוסטזיס לעומת הטרוסטזיס

ולהגשמה גירויים ומילר( או שההנעה העיקרית שלו היא להגדילה, לחיפוש )דולרד משקל פנימי

עצמית )רוג'רס ומאסלו(.

האם טבע האדם ידוע או שמא יש באישיותו מרכיבים הבלתי ניתנים להבנה– ידוע או בלתי ידוע

מדעית.



האישיות בתחום המרכזיים הזרמים שלושת

הגדרת האישיות פסיבי / אקטיבי–האדם אסכולהזרם

פסיכואנליטית דינמי

)פרויד יונג ואדלר(

ניאואנליטית

)ממשיכי דרכו של

פרויד(

הסביבה בונה את–האדם פסיבי

האדם.

דרכים אופייניות לפתרון קונפליקטים לא

מודעים.

התנהגותי

)ביהביוריסטי(

הסביבה מעצבת–האדם פסיבי ביהביוריזם רדיקלי

את התנהגותו.

האדם התנהגות בדיה, היא האישיות

נלמדת ומפוקחת ע"י הסביבה.

ביהביוריזם

קוגניטיבי

אינטראקטיבית האדם–גישה

ציפייה ע"י הסביבה את בונה

את מעצבת והסביבה לבאות,

האדם ע"י תוצאותיה.

האישיות היא סך כל התגובות הנרכשות

ויש לה גם מרכיבים והניתנות לצפייה,

קוגניטיביים כמו הרצון לשלוט.

אקזיסטנציאליס

טי הומניסטי

אקזיסטנציאליסטית

-הומניסטית

האקטיבי בונה–האדם האדם

ואדון יוצר פועל הסביבה. את

לגורלו.

הצרכים למימוש אופייניות דרכים

לחצי למרות העצמי של והערכים

המציאות.

: תיאוריות דינמיות 2 יחידה

לפי פרויד–התיאוריה הפסיכואנליטית

: רווחו שתי תפיסות מנוגדות על נפש האדם19במאה ה-

האדם אינו אלא מכונה מורכבת והנפש והמחשבה הן תנועות של החומר, )פסיכולוגיה– התפיסה המכניסטית

ניסויית(.



הוויטליסטית )ולכן הגישה– התפיסה אינן מסבירות את כח הנשמה המניעה את האדם תנועות החומר

הניסויית אינה מתאימה לחקר האדם(.

פרויד קיבל את התפיסה המכניסטית על פיה ישנה חוקיות בחיי הנפש כמו בחוקיות הביולוגית, והאמין בקשר

נעלה. נפש ולא האדם את המניעים הם חייתיים וכוחות יצרים כי בהמשך טען פרויד שבין חיי הנפש והגוף.

מודע בלא טמון ביסודה. המקור פסיכולוגית אלא אורגנית אינה המחלה כי בתפיסה היתה שלפרויד מהפכתו

הגופניים. מהסימפטומים החולה את משחררת למודע והעלאתו

)בריאים האדם בני בכל זהים והם ספציפיים ממבנים בנויה האדם. הנפש נפש של = תיאוריה פסיכואנליזה

מהמנגנון המובחן נפשי מנגנון אדם לכל כי היא אחד. האמונה רצף פני על נעים הנפשיים וחולים( תפקודיהם

השניים. בין גומלין קשרי ממנו, ויש נובע שלו, אך הפיסיולוגי

מקרית התנהגות סיבה/משמעות. כלומר, אין בעלי הם חוויה/רגש/התנהגות = כל פסיכי דטרמיניזם

סתמית. או

הסתגלות ע"י זאת ומשיגה ופנימיים חיצוניים לחצים בין פנימי איזוןול יציבותל חותרת האדם נפש

הקונפליקט. ופתירת

: התיאוריה בגיבוש שונים ושלבים הגדרה של שונות דרכים המשקפים פרויד של מודלים 4 להלן

המודעות( שכבות של המפה )או הטופוגרפי . המודל1

לקיומם. ער והאדם לתודעה הנגישים ורגשות חוויות = רעיונות מודע

למודע להעלותם אפשר אך בהכרה מצויים שאינם ורגשות חוויות הסף. רעיונות = הצנזור/שומר למודע סמוך

כרונולוגי ברצף זיכרונות מודעים( שיבוץ ולא )מודעים רעיונות בין תקשורת / אסוציאציה. מאפשר דרישה ע"פ

בזמן/מיקום. וקיבועם

הנתפסת. המציאות לנוכח המחשבות = בדיקת המציאות בחינת

ע"י מודע הלא את לחקור )ניסיונות לתודעה מדי מאיים תוכן כל או נגיש שאינו מה = )עיקר( כל מודע הלא

ההיגיון ע"פ פועל עצמית(. אינו ואנליזה אומנות, טקסים פה, נוירוזות, פסיכוזות, יצירות חלומות, פליטות ניתוח

לאדם אהבה-שנאה רגשי של מצב להיווצר יכול ולכן רעיונות בין תקשורת בזמן/בחלל. אין מתחשב ואינו

זאת מאפשר למודע" אינו הצנזור/ה"סמוך אך למודע לעלות שואפים מודע בלא הנמצאים מסוים. הרעיונות

כוחות וכי בחיינו מודעים לא היבטים יש כי פירוש. מכאן קשי לסמלים והסוואה הצפנה שעברו לאחר רק אלא

התנהגויותינו. רוב את קובעים אלו

לעלות יכולים למודע בסמוך התכנים פנימית, אם סתירה ישנה הטופוגרפי במודל הסטרוקטורלי המודל. 2

למודע. להיכנס אמורים הצנזור( היו )פעילות מודע הלא של התכנים הצפנת תהליך בקלות, אזי, גם למודע

– ( id ) הסתמי

הנאה ולהשגת נוחות/כאב אי כל למניעת )שואףהעונג, עקרון ע"פ באישיות, הפועל ביותר הפרימיטיבי החלק

חלום( לוגיות, כמו חסרי פרימיטיביים חשיבה ראשוניים=תהליכי )תהליכים ראשוניים תהליכים מידית(, בעזרת



יחידי. נפשי אנרגיה מאגר ומשמש הגופניים מהתהליכים שלו האנרגיה את שואב רפלקסיבית. הסתמי ופעילות

האובייקטיבית. החיצונית המציאות על ידע לו הפנימי, ואין העולם את מייצג הסתמי

המציאות, לדרישות הפנימיים הצרכים בין החיים, בתיווך שימור היא ומטרתו מהסתמי מתפתח– ( ego ) האני

פועל ברמה ולוגיים מציאותיים חשיבה )תהליכי משניים תהליכים בעזרת זאת עקרון ע"פ ההכרתית(.

העונג עקרון את זמנית בחברה, משהה למקובל בהתאם עד הסתמי של ודרישות סיפוקים )דחיית המציאות

כך ולשם הסתמי של מוגזמות דרישות מפני האורגניזם על הגנה. 1חזיתות: בשלוש נלחם הסתמי(. האני של

המציאות במסגרת האני דרישות סיפוק. 2מהמודע. האסורים הדחפים להדחקת הגנה במנגנוני נעזר האני

העליון. לאני הסתמי בין תיווך. 3ובמע' הפעולה. בתפיסה, בחשיבה נעזר האני כך החיצונית. לשם

החברתיים. מבנה והאידיאלים המוסריים, המצפון הערכים את המייצג ( – מנגנוןsuper-ego) העליון האני

האדיפלי הקונפליקט בתום מודע. מתפתח אינו וברובו שכלתני ונוקשה, אינו לשלמות תובעני, שואף אישיות

ההורה המגדיר, כמו המצפון מתפתח החברה. כך דרישות את ומפנים מינו בן ההורה עם מזדהה הוא כאשר

דחפי את הם: לבלום העיקריים אליה. תפקידיו לחתור שיש והאידיאלית המוסרית ההתנהגות בעבר, את

ולהשפיע מקובלים שאינם הסתמי אליותאידי למטרות המציאותיות מטרותיו את לשנות האני על בחברה,

מוסריות.

עליון אניאניסתמי

מוד

ע

הכרתית, רעיונות חשיבה-----

בעתיד, דרכי מטרות על

וכו' החלטה

לעשות מחויבות תחושות

כבוד ורגשי טובים מעשים

לסמכות.

לא

מוד

ע

ורצונות דחפים

מצוי כולו –

מודע. בלא

הגנה. מנגנוני

דחפי הסוואת/הדחקת

הסתמי.

כלפי ותוקפנות כעס רגשי

על הרהור כל בגין העצמי

אשמה מוסרית. רגשי עברה

עצמית. ושנאה

הדינמי . המודל3

בין המפגש כאחד. מקום והנפשי הפיסי את ומשרתת האישיות מבני בין לעבור היכולה פסיכית אנרגיה

שלו. והאינסטינקטים הסתמי הוא הפסיכית לאנרגיה הפיסית האנרגיה

ייצוג אינסטינקטים להתנהגות. המניע פנימית, משאלה/צורך פיסית עוררות מצב של מולד פסיכולוגי =

כל את )כולל הצורך(, אוביקט )סיפוק עוררות/צורך(, מטרה של גופני )מצב ממקור מורכב האינסטינקט

לעוצמת בהתאם מתעצם והוא האדם את המניע )הכח לסיפוקו( ודחף עד הצורך מהתעוררות ההתנהגויות

סיפוק המונע =מכשולאנטי-קתקסיסבאובייקט. אנרגיה השקעת שהיא התנהגות = כל קתקסיס(. הצורך

האינסטינקטים פרויד )תוקפנות(. ע"פ )מין( ומוות לשניים: חיים האינסטינקטים את חילק אינסטינקט. פרויד

אדם(. כל של )שאיפה שלו בדרכו ימות שהארוגניזם לכך דואגים הם המוות, שכן של את משרתים החיים של

העליון. כמות והאני הסתמי, האני מערכות בין הפסיכית האנרגיה של מתנועתה נובעת האישיות של הדינמיות



מתמדת = חתירה הנירוונה עקרוןהנפשיים. הכוחות בין קונפליקטים נוצרים ולכן מוגבלת היא האנרגיה

תלות. מכל חופשי כלשהו, וכן מדחף/צורך לחלוטין חופשי מע' העצבים, מצב של מתח/גירוי כל נטול למצב

העליון: ולאני לאני אנרגיה כמקור הזדהות

מהסתמי, אחת אנרגיה לשאול צריך הוא ולכן משלו כח מקור אין בסתמי. לאני מצויה האנרגיה כל בילדות

שונים בתחומים לילד( וייצוגה משמעותית דמות )בד"כ חיצונית אישיות של = הפנמה ההזדהות היא הדרכים

באנרגיה משתמש האני ומכאן המשמעותיות הדמויות של בייצוגים ליבידינלית אנרגיה משקיע האני. הסתמי של

היום-יום. גם בחיי ותפקוד נכונה, התמודדות להסתגלות חיונית ממנו. ההזדהות חלק להיות הופכים כשהם הזו

ריכז שבהם המקוריים האובייקטים הוריו, שהם ערכיי והפנמת הזדהות – הזדהות ע"י אנרגיה צובר העליון האני

כמות האנרגיה את ומכאן ודינמית משתנה הללו הנפש ממערכות אחת בכל הנתונה האנרגיה שלו.

בין דרכו את לנווט צריך האני כי לזכור האישיות. חשוב של הדינמיות את היוצרים המאבקים/הקונפליקטים

המציאות. עם להתמודד אנרגיה די לו שתישאר כך שניהם דרישות

אפשריות פנימיות או חיצוניות לסכנות להיערך כדרך חרדה

האדם. על ההגנה ועל מפניהן והאזהרה הסכנות גילוי החרדה, על על מופקד האני

לרפלקס וקשורה ממשיות חיצוניות סכנות מפני האורגניזם את קיים, מזהירה ליצר ביטוי – מציאותית חרדה

אינו החיצוני =כשהאיוםחרדהמגבהים(. )פחד וממוקד ברור האדם על החיצוני =כשהאיוםפחדהבריחה.

נטישה(. )חרדת מוגדר אינו ומקורו ברור

בגינו. להיענש עלול שהוא מה דבר ויעשה הסתמי על שליטה יאבד שהאני מחשש נובעת – נוירוטית חרדה

של מהפחד בעיקר נובעת הנוירוטית והאני. החרדה הסתמי של האינטרסים בין התמידי מהקונפליקט נובע

בציבור(. מין איבר בחשיפת צורך – )אקסהיביציוניזם עצמם מהאינסטינקטים ולא הענישה

העליון/במצפון. באני שמקורם אשמה ברגשות מתבטאת – מוסרית חרדה

מחרדה להמנע כדי משתמש שהאני הגנה מנגנוני

רבה. פסיכית אנרגיה וצורכים המציאות את מודעת, מסלפים הלא ברמה פועלים

חזק פעמי. מנגנון חד האני, ובאופן על איומם בשל מודע ללא מהמודע דחפים/מחשבות = סילוק הדחקה

בהם. השקעה לשלוט מצליחים אינם אחרים הגנה שמנגנוני חזקים בדחפים לשלוט המאפשר ויעיל

ממשיכים אלו דחפים המודחק, שכן במצבם התכנים לשמירת נפשית, הנדרשת אנרגיה של מתמדת

מהאני, והיצר הנפש, הרגש מחיי שלמים חלקים הניתוק בשל מסוכנת גם מודע. ההדחקה בלא לפעול

של חיצוניים נפש. ביטויים מחלות של להיווצרותם בסיס ולהוות האישיות של בשלמותה לפגוע העלול

אותן. מגנה העליון שהאני וכדומה. תחושות אדם, מקומות מאורעות, בני של הדחקה: השכחה

הדחפים. למשאלות הפוכה התנהגות ע"י האמיתיים והמשאלות הדחפים את מסתיר = האני היפוך תגובת

דבקות ההתנהגות ביטוי הוא מקובל הלא הדחף הדחקת בהתנהגות ומוגזמת נוקשה המקובלת.

זה. הגנה מנגנון של פעולתו על לרוב מעידה מקדמת שהחברה

הפרדה דחף. ללא או מחשבה, זיכרון של התוכני לחלק הרגשי החלק בין האני שעושה = הפרדה בידוד

של חיצוני החרדה. ביטוי מעוצמת להפחית לאני מאפשר מהרגש התוכן של חרדה. הבידוד תתעורר

האדם. על המאיימים רגשיים למצבים בהתייחסות וקרירות בידוד: אדישות



וייחוסם על המאיימים רעיונות/רגשות = סילוק השלכה מתאימים שאינם רעיון/רגש לאחרים. כל האני,

)האדם פרנויה היא השלכה של קיצונית חיצוני. צורה אובייקט אל מועבר עצמו על האני של לדימוי

וכדומה(. התקשורת מהחלל, אמצעי יצורים כולל נגדו פועל העולם שכל מדמיין

פעולה הפנמה/הזדהות האני ממנגנון הפוכה = רגשות מפנים ההשלכה. מהסביבה וכדומה עמדות,

מדובר אותם ומייחס החיצונית שליליים/מעוותים/מוגזמים ערכים עם ובהזדהות בהפנמה לעצמו.

האמיתי. לאני פיצוי/כיסוי המהווים

נכון. אינו שהתוכן המציינת בטענה אותו מלווה למודע, אך לעלות המאיים לתוכן = מאפשרת הכחשה

לבד. לשחק יותר נהנה הוא שלמעשה הטוען הדחוי יקרה". הילד לא זה "לי הנפוצה האמרה

הנובעת וסביר הגיוני הסבר לעצמו מספק = האדם רציונליזציה שאינם יצריים מדחפים להתנהגותו,

לעיתים אך הגיוניים נשמעים אכן שלעיתים הסברים במציאת אנרגיה משקיע האני. האדם על מקובלים

מאולצים. הם

לשאלה הפיכתם ע"י רגשי בבעיה/במצב מטפל האדם שבו לרציונליזציה דומה = מנגנון אינטלקטואליזציה

בעניין. הכרוכים הרגשיים/אישיים מהצדדים התעלמות תוך מתעמק הוא אינטלקטואלית,שבה

פחות מאיים אחר אוביקט אל מסוים אוביקט כלפי המכוונים חרדה מעוררי /דחפים רגשות = העברת התקה

אחר. /אוביקט בובה במרץ ומכה אותה מתיק הקטן אחיו כלפי תוקפנות שחש .ילד

עם להתמודד היכולת לחוסר )ילדותי( כפתרון יותר מוקדם התנהגות לדפוס הבוגר האני של = חזרה נסיגה

נסיגה מצב דיבור:קלה קשה/ מאיים. או בטון מעיבוד הסובל קטטוני קיצוני: כסכיזופרני ילדותי,

אונים. וחוסר תגובה חוסר של במצב הנמצא השרירים מערכת על השליטה

ידוע. ובלתי סמלי באופן קודמת /מחשבה פעולה /שוללת המבטלת בפעולה ביטוי לידי = בא ביטול

מנגנון עידון תיעול התמודדות על חיובי,המעיד הגנה = ומקובלות מועילות למטרות הדחפים בריאה.

אינו היחיד לקידום חברתית מבחינה ביטוי למניעת אנרגיה של מתמדת השקעה מצריך והחברה.

הדחף.

הפסיכוסקסואלית ההתפתחות מודל. 4

מוצא מלידתו, הוא הילד של התפתחותו את הקובעים הם המיניים ,הדחפים בילדות מעוצבת המבוגר אישיות

מתרכז התפתחותי שלב הליבידו.בכל או המין דחף הוא זה חיפוש המניע הביולוגי בגופו.הכוח מגע ע"י סיפוק

השלבים בין אירוטיים. המעבר המיניים הדחפים מתועלים ארוטוגני( שאליו )אזור מסויים גופני באזור הליבידו

והסביבה מצד הביולוגית ההתפתחות ותהליך הגנטי המבנה בין גומלין פעילות בעקבות מתרחשת אחד,

בשלב נשארת אנרגיה של מסויימת לשלב. כמות משלב עוברת הפסיכית האנרגיה כל שני. לא מצד החיצונית

.תסוגהמשבר- בשעת אליהם חוזרים המדובר, ואנו לשלב האופיניים מסופקים לא דחפים מוקדם, שמשמעה

= שלילי קיבעוןהבא. לשלב העברתה ואי כלשהו התפתחותי בשלב מרובה אנרגיה של = השארותקיבעון

לסיפוק זכו מסויים בשלב = כשדחפיםחיובי קיבעון. מחסך סובל והאדם מולאו לא מסויים בשלב כשדחפים

סיפוק לאופן לעבור רצון/צורך אין כי עד רב כה היה בו שהסיפוק משום זה בשלב יושאר מהאנרגיה חלק יתר

יותר. מתקדם

אחר. גופני באזור מתרכז הליבידו שלב כשבכל קבועים התפתחות שלבי הילד עובר המינית בגרותו ועד מהיוולדו



אזורגיל

ארוטוגנ

י

מקור

לקונפלי

קט

אישיות איפיונימרכזיות התפתחותיות סוגיות

אורא

לי

שפתיים,0-1

פה, לשון

– הפה דרך הכל של פסיבית קבלההזנה

כשמתפתחות התוקפנות של תחילתה

נשיכה/לעיסה. ומתאפשרת השיניים

להתבטא עשויה היניקה בבגרות

קבלה תמורה ללא בלקיחה,

נשיכה ותלות תתבטא בזולת.

מילולית, לתוקפנות בנטייה

ווכחנות. עוקצנות

פי2-3אנאלי

הטבעת

חינוך

לניקיון

,שליטה מתח להפחתת פעיל חיפוש

מהילד מוגזמות עצמית, כניעה. דרישות

ו/או קקי של עצירה להניב עלולות

בזמן ואף מיד הצרכים )עשית התפרצות

הולמים(. בלתי ובמקום

להתבטא עשויה עצירה בבגרות

יצירתיות. או בעקשנות, קמצנות

בנטייה תתבטא התפרצות

נטיה להרס, לאימפולסיביות,

חוסר התקפות רסן חוסר זעם,

וכו'. סדר

אברי3-5פאלי

המין

תסביך

אדיפוס

/אלקטרה

כיבוש

ותחרות

על הזדהות האם "השתלטות" עם ,

הקונפליקט, לפתירת מין מאותו ההורה

אהבה. ביחסי אמביוולנטיות

שמחשבותיו חושב =הבן סירוס חרדת

לסלקו. רצונו על יענישו ואביו ידועות

יש שלבנים מקנאה הבת – פין קינאת

אמה את פגומה. מאשימה ושהיא פין

מעונש. פוחדת אך

לחקור - הישגיות, שאיפה בבגרות

תחרותיות. הלא את נודע,

של פתרון ואי זה בשלב קיבעון

להביא עשויים האדיפלי התסביך

מקום את שימלא זוג בן חיפוש

ההורה.

האנרגיה מיניים,הפניית דחפים הדחקת------6-10חביון

חברתית. ללמידה

----

אברי-10גניטלי

המין

זוג בן עם וסיפוק מינית אינטימיותהחיים קשיי

והתרבות. עצמי סיפוק במקום

----

פסיכופתולוגיה

סוג שהם החרדה ועם קונפליקטים עם כראוי להתמודד מסוגל לא כשהאני נוצרת פתולוגיה מעוררים.

והאני-העליון. הסתמי, האני שבין הכוחות ביחסי תלוי שתיווצר הפתולוגיה

לאחר רק ביטוין ומאפשר ללא-מודע הפנטזיות את מדחיק בסתמי. האני הנאבק = אני ינוירוט

עיוות. שעברו

כל את ומפנה למציאות הסתמי בין כמתווך תפקידו את נוטש לסתמי. האני הנכנע = אני פסיכוטי

בלבד, נראה הראשוניים התהליכים ע"פ יהיו הפסיכוטי האדם הסתמי. התנהגות לשירות האנרגיה

ומטורף. הגיון כחסר



ביטוי לידי באות ילדותי. הפנטזיות נשאר שהאדם מכיוון לסתמי האני בין קונפליקט = אין יפרוורט

בשלב לזולת. קיבעון גופו אברי וחשיפת גוף בחלקי צפייה ע"י מיני מהאני. סיפוק עכבות כל ללא

זוג. בן עם במגע סיפוק לחפש במקום בגופו מיני סיפוק מוצא האדם בו הגניטלי

עליון אני של תביעותיו עם להתמודד מצליח אינו האני שבהם במקרים )הנוירוזה( נוצר הנוירוטי הסימפטום

ולכן נוקשה העיוות מסרב העליון שהאני דחפים/רגשות/מחשבות יעוות האני ומעניש. מתבטא לקבל.

הכפייתי. הנוירוטי של בהתנהגותו

הידיים, משרת הכפייתי, נטילת מיניים. הסימפטום דחפים של מעוות ביטוי כפייתית. זהו ידיים לדוגמא: נטילת

מטרות: שתי

מלוכלכות. ממחשבות מטהרת הידיים נטילת הביטול מנגנון ע"י.1

מוסווית. מינית פעילות היא התכופה ונטילתן מיני אובייקט להיות הופכות , הידייםהתקה מנגנון ע"י.2

זמנית. בו אותה מספק וגם האסורה המינית המשאלה את מבטל גם כלומר, האדם

מבטאת כפייתית ידיים הקיבעון. רחיצת התרחש שבו לשלב האופייניות סיפוק לצורות יסוג האדם לחץ במצבי

לכלוך. של בתכנים קשור הדחף סיפוק שבו האנלי לשלב נסיגה

: ושיטותיו הטיפול מטרת

אל גישה לנו ויאפשרו מודע הלא מחסום את שיעברו כלים למצוא עלינו האדם את להבין בכדי כי סבר פרויד

בפרט. הטיפול בכלל, ובנוירוזות בפתולוגיות הטיפול לצורך גם הכרחית מודע ללא בו. הגישה המסתתר העולם

כי בחשבון המביא מהדחקה יותר טוב פתרון מציאת ולאפשר המודע לרמת הקונפליקט את להעלות נועד

פתרונות להציע כעת ויכול הטיפול בעזרת התחזק האני וכי מוצלח היה לא בחרדה שלווה הקודם הפתרון

אלטרנטיביים.

חופשיות אסוציאציות.1

מגוחכים/חסרי נשמעים הם אם מחשבותיו, גם את לבקר נסיון כל בדעת, ללא שעולה כל רם בקול לומר

שחשיפתם מודחקים מחשבות/רגשות יחשוף זה שתהליך היא החברה. ההנחה למוסכמות היגיון/בסתירה

הנפשית. בעייתו בפתרון תסייע

חלומות ניתוח.2

מקור הם להן הקשורות והאסוציאציות החלומות כי הבין החופשיות. פרויד האסוציאציות שיטת של תולדה

עיקריים: תפקידים שני לחלום כי גרס האישיות. פרויד של הדינמיקה על חשוב מידע

וחיצוניים. פנימיים מגירויים השינה מהלך על שומר – ביולוגי תפקיד

מודעת. לא משאלה הגשמת מאפשר החלום – נפשי תפקיד

מדווחים שאנו )החלום הגלוי תוכןל מבעד לחדור יש משמעותו את להבין וכדי מקרי/טריוויאלי אינו החלום

מודעים הלא הדחפים של הסמלי המעוות הביטוי מאחורי המסתתר )התוכן הסמוי לתוכן עליו( ולהגיע

ומקורו הלא-מודע של ביטוי הוא החלום. החלום עבודת נקרא זה נעימות(. תהליך אי או חרדה שמעוררים



ותכנים. מושגים של עיבוי ויש למסובב סיבה בין הפרדה בסמלים, אין מתוארים ראשוניים, הם בתהליכים

כן. גם להשתנות עשויה הגלוי בתוכן שניתנה והחשיבות מתהפכות משמעויות הסמוי בתוכן

ומעבירם שעוררו הקונפליקט בשל שהודחקו ילדות בחוויות שמקורם רגשות מחדש חווה - המטופל העברה.3

אלה. רגשות מושא הוא המטפל, כאילו אל

נבנו שעליהן להשערות כמקור הפסיכואנליטית התיאוריה של העיקרית המחקר - שיטת מקרה ניתוח.4

עצמה. לתיאוריה מחקרית וכתמיכה התיאוריות

. היום-יום חיי של הפסיכופתולוגיה.5

מה, "איבוד" חפצים בדבר להיזכר יכולת שמות, אי פה, שיכחת פליטות כמו שכיחות תופעות כי סבר פרויד

כי שיער התיאורטיות. פרויד השערותיו את ומאששות האישיות של הדינמיקה להבנת חשוב מקור וכיוב' הנם

בעקיפין רק ביטוי לידי באים אך לפורקן ושואפים לפעול הממשיכים מודחקים דחפים בעצם הם אלו כשלים

הצלחתם מאי ונובעים מודע בלא מצויים החברתיות. הם ולמוסכמות למציאות בסתירה עומדים שהם מכיוון

מקובל. הלא הדחפים התפרצות את לגמרי לעצור הגנה מנגנוני של

לגמרי. להדחיקה הצליח לא מודעת, שהאדם לא למחשבה/משאלה = ביטוי פה פליטת

נובעת שמות/מקומות שכחת ההדחקה, המבקש מנגנון של מפעולתו במישרין בדר"כ =

אשם/חרדה. רגשי היווצרות למנוע

סיבות מסוים. בשל במקום בעצמו שהניח חפץ למצוא יכול אינו = כשאדם ההנחה היסח

בקיומן. להודות רוצה אינו שהאדם

אמפירי ומחקר פרויד: הערכה, ביקורת של הפסיכואנליטית התיאוריה

רציונליים, ולסביבה לא דחפים ע"י מוכתבת ורצון, התנהגותם פעולה חופש נטולי הם אדם שבני האמין פרויד

נקבעת בשלמותם. אישיותם אותם לחקור יש אדם בני להבין התפתחותם. כדי אופי על השפעה אין כמעט

מוכתבת זו דחף. התנהגות להפחית היא האדם התנהגות מזערית. מטרת להשתנות ובילדות, ויכולתם בלידה

ידוע לדעת האנושי חיצוניים. הטבע לגירויים כתגובה ולא האדם של מפנימיותו לחקירה. נגד וניתן פרויד,

והתעלמותה תורשתיים וגורמים המין אינסטינקט של מרכזיותם בגלל ביקורת הופנתה פרויד של התיאוריה

רצון ע"י רק מונע שהאדם והנחתו האדם טבע לגבי פרויד של הפסימית תפיסתו . גם סביבתיים מגורמים

במחלוקת. שנויים דחף להפחית

לבחון אופרציונלי, קשה באופן מוגדרים לא האמפירי, מונחיה בהקשרה בעיקר התיאוריה כלפי הופנו סייגים

ושיטות ניתנת אינה אמפירית, היא בצורה ממנה הנגזרות השערות שלה, המבוססות החקירה להפרכה,

יעילה אינה הפסיכואנליטית הטיפול שיטת כי הגורסים ותקפות. יש מהמנות נבדקים, אינן דיווחי על בעיקר

יותר. קצרות, וחסכניות שהן אחרות משיטות יותר

פרויד( של )ממשיכו יונג של האנליטית הפסיכולוגיה



ממניעים נובעת נוירוזה כל כי פרויד של הקביעה את לקבל התקשה בלא-מודע, יונג לעסוק שהמשיך ככל

הנפש חיי כי למסקנה הגיע לאישיות. הוא כהסבר דעתו על התקבל "ליבידו" לא הפרוידיאני מיניים. המושג

מהלא-מודע גם אלא האדם של הייחודי עולמו שהוא האישי מודע מהלא רק לא תכניהם את יונקים

הנפשיים. חיינו את המעצבים ההיסטוריה לאורך לאנושות משותפים מתכנים המורכב הקולקטיבי

האישיות מבנה

כל את הכולל האנושי". מבנה המין של ההיסטוריה בהשפעת פועלים האדם = "בניהקולקטיבי מודע הלא

כעקבות האנושי, ונשארו המין של ההיסטוריה האנושי, לרבות הגזע קיום של דורות במשך שהצטברו החוויות

מורכב הקולקטיבי האישי. הלא-מודע מודע והלא האני בנויים הקולקטיבי מודע הלא האדם. על במוח זיכרון

חוותה(, כמו: לידה, גיבור, ילד, אמא, אלוהים שהאנושות ערכים או אובייקטים של )דימויים רבים ארכיטיפיםמ

וכדומה.

שאינו המנטלי העתיד". התוכן מטרות ומימוש העבר חוויות בהשפעת פועלים האדם = "בני האישי מודע הלא

סבר, בניגוד האישי. יונג בלא-מודע למודע, נשמר להעלותו אפשר אך מהמודע נשכח המודע, או של מעניינו

ובעתיד בעבר מורכב, שעניינו מבנה הוא העבר, אלא חוויות של מאגר רק אינו האישי מודע הלא לפרויד, כי

וגם העבר חוויות בהשפעת פועלים הם קדימה" לעתיד, וכי ב"ראייה גם ניחנו אדם שבני האמין כאחד. הוא

עתידיות. מטרות מימוש לשם

ארכיטיפים מרכזיים:

שדים, מפלצות כוללים המיתולוגיים פרימיטיביים. סמליו ויצרים רגשות באישיותנו, מכיל האפל = החצי צל

ורשע.

בעבר החברה לדרישות היחיד של אישיותו בין פשרה החברה, תוצר כלפי מאמץ שהפרט = המסכה פרסונה

ובהווה.

ולצדדים בחייו לנשים יחסו את קובעת גבר כל של הגבר, האנימה באישיות המצוי הנשי = החלק אנימה

ה"נשיים" שלו.

חייה במהלך לגברים יחסה את קובע אישה כל של האישה, האנימוס באישיות המצוי הגברי = החלק אנימוס

עצמה. ה"גבריים" שלה ולצדדים

הדינמיות של האישיות

שלו, בדומה היסוד צרכיה. הנחת סיפוק לשם החיצון בעולם התלויה כמע' אנרגיה האישיות את ראה יונג

הביולוגיים/המולדים, ולסיפוק הצרכים לסיפוק המשמשת פסיכית אנרגיה ע"י פועלת האישיות כי לפרויד, היתה

מינית, אנרגיה בו ראה ולא הליבידו מושג עם הסכים לא זאת, יונג ורוחניות. לעומת תרבותיות בפעילויות הצורך

ורגש. חשיבה ובהם הנפשיים התהליכים כל מקור כללית, שהיא חיים אנרגית אלא



אישיות טיפוסי

סוגי

תפקודים

פסיכולוגיי

ם

העמדה המוחצנת

גורמים לסביבה. מופנה האדם עניין

אימוץ התנהגותו. את מכוונים חיצוניים

הקוד המוסרי של החברה.

המופנמת העמדה

גורמים לעצמו. מופנה האדם עניין

סובייקטיביים מנחים את פעולתו.

חשיבה

המשגה

ופירוש

ע"י הנתפס

החושים

החושב המוחצן

תכונות אופייניות: אובייקטיביות, נוקשות,

קרירות.

ומתחשב האינטלקט ע"י בעיות פותר

למען נאבק חיצוניים. באוביקטים

אמיתות אוניברסליות ואובייקטיביות.

החושב המופנם

תאורטיות, אופייניות: תכונות

מעשיות. וחוסר אינטלקטואליות

ובבניית במופשט העסוק אינטלקטואל

תיאוריות. מתעלם מהיבטים מעשיים של חיי

היום-יום ונוטה לדרוש פרטיות רבה.

רגש

על מידע

ערכם

הסוביקטיבי

של דברים

הרגשי המוחצן

בסביבה בולטות אופייניות: תכונות

וחברותיות.

החיצוני, העולם עם הרמוניה מחפש

של מעטה מאחורי נדחקת חשיבתו

תגובות רגשיות דרמטיות.

הרגשי המופנם

ילדותיות שתקנות, אופייניות: תכונות

ואדישות.

לא מגלה עניין בתחושותיהם/רגשותיהם של

את לגלות מעט. ממעט אחרים. מתנשא

רגשותיו.

תחושה

בה הדרך

קולט האדם

העולם את

בחושיו

התחושתי המוחצן

חושניות מציאותיות, אופייניות: תכונות

ועליזות.

מחפש חוויות תחושתיות חדשות, מדחיק

קשב ומעדיף עצמית לדאגה נטיה כל

רגעי לגירוי חיצוני. נוטה להסתגל היטב

למציאות.

התחושתי המופנם

תכונות אופייניות: פסיביות רוגע ואמנותיות.

מאירועים הסובייקטיבית התרשמותו

בדר"כ(. )קיצונית התנהגותו את מכתיבה

עלול להתרחק מקשר עם הזולת.

האינטואיטיבי המוחצןאינטואיציה

גמישות מעוף, אופייניות: תכונות

ויצירתיות.

מחשבה ללא החלטות להחליט נוטה

בדר"כ. טובים פתרונותיו אך מודעת,

מודע הלא על נשענת תבונתו

הקולקטיבי.

האינטואיטיבי המופנם

חולמניות מיסטיות, אופייניות: תכונות

ומקוריות.

נטייה לחוסר עניין במציאות הממשית אלא

או המוזר האמן כמו רצונותיו. בסיפוק רק

הגאון המשוגע.

העצמי וארכיטיפ לייחודיות : השאיפההאישיות התפתחות

יונג האמין שאישיותו של האדם מתפתחת בשלבים לאורך כל חייו )בניגוד לפרויד שטען כי מבנה האישיות

(, יונג לא פירט את שלבי ההתפתחות. ע"פ יונג, שאיפתו של האדם היא להגיע לאיזון כל5ועיצובו נשלם בגיל

זו תתאפשר ע"י טיפוח הניגודים באישיותנו. כלומר, להגיע–הניגודים שבו לאינדיווידואציה. הגעה לשלמות



לארגון פסיכולוגי מאוזן של כל הניגודים והסתירות בנפשו. אחידותו וייחודיותו של האדם מתבטאת בעצמי שלו.

העצמי הוא ארכיטיפ המקנה לאישיות אחידות, שיווי משקל ויציבות.

אמפירי מחקר

. מחקריםבמושגים מורכבים/מיסטיים וקשים להגדרה אופרציונלית ולמחקרהתיאוריה של יונג עוסקת ברובה

שנערכו במסגרתה נגעו בעיקר בטיפוסי אישיות ובממד המוחצנות-מופנמות.

וביקורת הערכה

בהגשמה הצורך על שדיבר חשובים. הראשון חידושים לה והוסיף הפסיכואנליטית התאוריה את שינה יונג

להבנת המפתח הן האדם לחיי הראשונות השנים5 כי שגרס לפרויד האדם. בניגוד את המניע ככח עצמית

ימי כל נמשכת האדם של ייחודי. התפתחותו עתיד אל אותו המושכים חבלים אדם לכל כי טען כבוגר, יונג עולמו

האדם יונג האישיות. ע"פ מרכיבי כל את בקרבו הממזג עצמי ולפיתוח לייחודיות להגיע היא החיים חייו. תכלית

החזקים אפלים ודחפים יצרים מפני עצמית בהגנה רק עסוק ואינו יותר שלם משהו לקראת בתנועה נמצא

פרויד. שגרס ממנו, כפי

רעיון הלא-מודע הקולקטיבי הנו חדשני. עם השנים יונג הדגיש את ההיבט הרוחני שבקיום האנושי, והתיאוריה

שלו נהייתה מעורפלת.

)ממשיכו של פרויד(הפסיכולוגיה האינדיבידואלית של אדלר.

וסיפוק ההנאה חיפוש פרויד פי האדם? . על את מניע ,מה בשאלה מתמקדת לאדלר פרויד בין המחלוקת

וטען,כי זו להשקפה התנגד האנושיות. אדלר ההתנהגויות לכל המניעים הם ותוקפנות מין של האינסטינקטים

מתחושות אותו ומשחררות חירות לו ולעליונות, המעניקות ,להנאה לשלמות בחתירה מתמקדים האדם של חייו

יצור הוא האדם החברתיים, שכן היחסים ע"י מושגים והשלמות בו. השחרור הטבועות והנחיתות אונים האין

מטבעו. חברותי

האדם הוא ישות מושלמת, הוליסטית,שאין להתייחס למרכיביה בנפרד. אינדיבידואל =

הרצון להגיע לשלמותהמניע העיקרי בחיים הוא.

.האדם הוא בריאה יצירתית, בעלת חופש בחירה

.אין להסביר/להבין התנהגות אנושית במנותק מהסביבה החברתית

.התנהגות האדם הינה על-פי תפיסתו הסובייקטיבית את המציאות

חסרי אונים, חלשים עם הידיעה כי הם כל הילדים נולדיםאדלר גרס ,כי תחושת הנחיתות היא אוניברסאלית וכי

השולטים בגורלם. כלומר הילד נמצא במצב של מינוס בראשית חייו. מהותלותיים ביחסיהם עם המבוגרים

שמעורר בו לפתוח במאבק לכל החיים כדי להתגבר על תחושת הנחיתות.

אדלר מתאר את המאבק לעליונות כתהליך דו שלבי:

הילדים חשים נחיתות לעומת המבוגרים שמסביבם )פסיביות,חולשה,חוסר בטחון(.1

כתוצאה נוצר המאבק לעליונות )המאבק לעצמאות ופיצוי על תחושת הנחיתות(.2



אדלר הבין כי גילויי עליונות אינם אלה מסיכה להסוואת הנחיתות אשר בנוסף מרמזים על תפיסת האדם את

עצמו כנחות. בני אדם מציבים לעצמם מטרות בדיוניות, שהגשמתם מצביעה על שליטתם בחייהם. כלומר ,

המאבק לעליונות היא בעצם חתירה להגשמה עצמית. הגורם המבדיל בין מאבק נורמאלי לעליונות לבין מאבק

נוירוטי הוא העניין החברתי.

בניגוד לפרויד, שהדגיש את דחפי המין, התוקפנות, הלא מודע והדטרמיניזם, הדגיש אדלר את המודעות,

החתירה לשלמות ולעליונות, את הגורם החברתי ואת חופש הבחירה.

חיים וסגנון חברתי עניין

של האדם הבריא. לעומת זאת, מאבקה של האישיות המעורבות החברתית והעניין החברתי הם אפיונים מולדים

הנוירוטית לעליונות מפצה, מתאפיין בניסיון להשיג כוח על האחרים. עניינו של הנוירוטי אינו מתמקד בזולת אלא

רק בעצמו, ברכישת בטחון ועצמאות, בעליונות אישית.

.להשיג שלמות זו מתבטאת בסגנון החיים של האדםהעניין החברתי הוא אמצעי להשגת שלמות ועליונות. הדרך

ישנן דרכים רבות להגשמת עליונות/שלמות, הבדלים אלה בארגון אורח החיים משקפים הבדלים במה שאדלר

מכנה סגנון חיים )תוצר של האישיות היוצרת, הנוטה להתגבר על התחושה הפרטית של נחיתות(. המטרה

ע"פ מיקומו חייו של האדם סגנון לאבחן את כי אפשר היא מטרתו שלו. אדלר סבר לעצמו שאדם מציב

במשפחה.

= כיוון שנולד ראשון הוא נהנה מהיתרונות של ילד יחיד. הוא זוכה למרב תשומת הלב עד שנולדהילד הבכור

עוד ילד. כתוצאה הוא מתנתק מתלותו באם ופונה לאב. הילד מרגיל את עצמו לבידוד ועצמאות, הוא

לומד לשרוד לבד, ללא תלות בתשומת הלב ובחיבה של אחרים. ילדים בכורים נוטים לגלות עניין

מיוחד בעבר, מעריצים את העבר ופסימיים לגבי העתיד.

כשהבכור אולם נדלה בלתי מרץ אליו. שופע להשתוות ולנסות הבכור באחיו להתחרות = נוטה השני הילד

גבוה. הישג דחף בעל מתחרה הוא השני מוכשר. כללית, הילד שאינו חש הוא אותו מנצח

= כל ילד הנוסף למשפחה מפחית ממעמדו של קודמו, אולם לבן זקונים יש עמדה מיוחדת ואףהילד הצעיר

כיוון שאחיו מיומנים ממנו, הוא נדחף לו מתחרים רבים הוא לעולם המוגן מכל הילדים. אך שיש

לעיתים לייאוש.

= בד"כ ההורים מגוננים עליו ומקדישים לו את מירב תשומת הלב. בהתבגרותו הוא דורש שהכל יתנהלילד יחיד

ולהשיג את נועם בכדי למצוא חן בעיני אחרים דרכי יחידים מפתחים לא פעם ילדים רצונו. ע"פ

מבוקשם.

אמפירי מחקר

שהושפעו לאששה/להפריכה. חוקרים שינסה אמפירי מחקר של לפריחה הביאה לא אדלר של התיאוריה

העדיפו בכורות שאינן בנות ואילו בחברה לשהות העדיפו בכורות בנות לחץ מצא, שבתנאי מאדלר: שכטר

לבד. להמתין

מס' מחקרים הראו שבאופן כללי לילדים בכורים יש אמביציה חזקה יותר להגיע להישגים מאשר לילדים שאינם

בכורים.



מחקרם של סלז ורוף הראה שילדים שאינם בכורים מקובלים יותר בחברה מאשר ילדים בכורים.

וביקורת הערכה

דגל אדלר לפרויד בניגוד ממנו. ושונה מקורית תיאוריה פיתח אך פרויד של תלמידו אמנם היה אדלר

פעמים בשבוע, בישיבה מול המטפל ולא בשכיבה.1-2בפסיכותרפיה,

ניתן להסביר את המגוון התיאוריה של אדלר הותקפה בעיקר עקב פשטנותה. פסיכולוגים רבים טענו שלא

השאיפה לעליונות. פרויד עצמו ביקר קשות את–העצום של המניעים האנושיים כנובע כולו מכוח מניע יחיד

החשיבות שייחס אדלר לכוונות המודעות של האדם.

כמו התיאוריות של פרויד ויונג, גם התיאוריה של אדלר לוקה בחוסר הגדרה של מושגים מרכזיים, ומשום כך

קשה מאוד להעמידה לבדיקה אמפירית. אדלר עצמו לא עסק כלל בניתוחים סטטיסטיים והסתפק בתצפיותיו

הסובייקטיביות בלבד.

יחד עם זאת אדלר מתקרב יותר לדרך שבה האדם הרגיל רואה ומבין את הטבע האנושי.

הניאופרוידיאנים

– האני של א. הפסיכולוגיה

המסתגלת האישיות פרויד: הדגשת אנה

התצפיות הקליניות המראות כי בני אדם אינם פועלים רק כדי לספק את דחפי הסתמי, אלא חותרים גם להעניק

משמעות לאירועים שהם חווים, בהפחתת מתח פסיבית, בתחושה של התמודדות אקטיבית עם מכשולי החיים

והתגברות עליהם. התנגשות בין הסתמי, האני והאני-העליון אינה הגורם היחיד לחוסר הסתגלותו של האדם,

תורמת לכך גם אי יכולתו ליצור תחושה של הרמוניה בינו לבין העולם החברתי.

האני על ההסתכלות זווית בהרחבת מתבטאת הפסיכואנליטית לתיאוריה י האנ פסיכולוגית של הגישות תרומת

את עקרונית מקבלים האני של הפסיכולוגיה ולהסתגלות. אנשי שונים חיים מצבי עם להתמודדות ובכוחותיו

הרציונאלי הצד את להדגיש רציונאליים, ונטו האי הצדדים על לדגש התנגדו זאת, הם פרויד. עם של מונחיו

הסתמי בדחפי התמקד לחקירתו. הוא חשיבות ייחס "מתווך" ולא באני ראה האישיות. פרויד של והמסתגל

היווצרותו לאני, באופן מרכזית משמעות העניקו האני של הפסיכולוגיה האני-העליון. לעומתו, אנשי וצווי

ותפקידיו.

הסתמי. של לפעולתו הקשורות הנפשיות בתופעות בעיקר לעסוק נוטים פרויד, הפסיכואנליטיקנים אנה ע"פ

מעמיקה, אכן שהפסיכואנליזה טענה פרויד וכו'(. אנה מודע בלא מודחקים )דחפים, רגשות, פנטזיות, יצרים

, סבלה ממחלת לב מלידתה וילדותה לוותה בפרידות מבני משפחתה ואשפוזים מרובים. כל זאת גרמו10"מרי, ילדה בת לרגישות רבה לשינויים חברתיים כלשהם. לנוכח החרדה מאי הוודאות שבחייה פיתחה מרי מנגנון התמודדות בכדי להעניק

לעצמה תחושת שליטה מירבית בחייה. מרי שוטטה בשכונה וחיפשה בדימיונה שני חברים שהיו תמיד דמויות קבועות ושיגרתיות. כמו כן, פיתחה מרי משחק עם בנות השכונה שהתנהל בקביעות בערב ואחה"צ בוצע ארגון דקדקני של ארגון

האירועים ועריכת לו"ז".

התיאוריה הפרוידיאנית הקלאסית תפרש משחק זה כטקסיות כפייתית בכדי לעכב חרדת פרידה. החזרות והשגרתיות מעידיםעל נסיונות האני לשלוט במציאות. הדגש במודל הפרוידיאני הוא מנגנוני ההגנה שהוא הפתח לסתמי.



האני את להחזיר היא הפסיכואנליטי הטיפול ותיקונן. מטרת באני, הפרעותיו עוסקת היא התחתונה בשורה אך

כהשגת הפסיכואנליזה מטרת את מחדש להגדיר שיש הייתה הנפש. מסקנתה חיי על ולשליטה תקין לתפקוד

הנפש. חלקי שלושת כל על מקיף ידע

ויריבים והסתמי: קרובים האני

בהעלאת הסתמי בפעילות מהצד כצופה מתפקד האני לסתמי, כש האני בין בנפש אידיאלי אנה, מצב לפי

האני של הנפשית לסביבה העולים הסתמי הרמוניים, דחפי כה אינם יחסיהם בסיפוקם. אך ומסייע דחפים

ולהסתגל להשתנות נאלצים המציאות, והם ודרישות העליון האני, האני מצד ולדחיה לביקורת לפתע נחשפים

ברובו נמצא זאת, האני-העליון תכניו. לעומת את לגלות אפשרות אין ורגוע מסופק אלה. כשהסתמי לדרישות

רק מתבהר העליון והאני הסתמי של בנפרד. אופיים בהם לצפות קשה האני בתכני שילובו בשל במודע, אך

האני. את תמיד נבחן כי האני. מכאן עם עימות בזמן

הגנה ומנגנוני האני תפקידי

להסירו. שיש מכשול נחשבו הגנה למודע. מנגנוני הסתמי תכני את להעלות היא הטיפול מטרת פרויד ע"פ

שימושו לאופן מודע יהיה שהאדם לכך ולגרום ההגנה מנגנוני בחינת היא הטיפול מטרת פרויד אנה ע"פ

בה. הפוגעים אלו את ולדכא להסתגלות התורמים במנגנונים שימוש לעודד בכדי ההגנה במנגנוני

הגירוי, חוסר את תואמות מוגזמות/לא , תגובות עצמו/ המציאות את האדם של תפיסה עיוותי של במקרים

הגנה. מנגנוני בו פועלים כי להניח סביר – המלווה והרגש האדם דברי בין התאמה

פיזיים/נפשיים. נזקים וגורם עצמו כלפי הדחפים פעולת את מפנה האדם שבו מנגנון – העצמי נגד פניה

"הטיפוס הקיצונית בצורתו עצמית" או עצמית", "שנאה ב"הכשלה להבחין ניתן המעודנת בצורתו

המזוכיסטי".

האני. על המאיימים לתכנים לב לשים במקום שליליים באירועים הלב תשומת את ממקד האדם

המין דחפי ע"י מוצפים החשים מתבגרים של אישיות כאפיון בעיקר משמש זה הגנה מנגנון – צרכים דחיית

ומנסים דיאטה כל דחיית ע"י עצמם על להגן שלהם, לדוגמא: הרצונות/ההנאות/השאיפות.

משינה. קיצונית, הימנעות

הזולת. צרכי סיפוק עם הזדהות ע"י צרכיו את מספק השלכה, האדם מנגנון – אלטרואיסטית כניעה

שנוא. אדם של והתנהגויות עמדות פרויד, חיקוי של הזדהות מנגנון – התוקפן עם הזדהות

לסביל. מפעיל דחף של בשינוי מדובר כאן כאשר היפוך תגובת מנגנון – היפוך

לסיכום:

התהליכים מתרחשים שסביבו הפסיכואנליטי. הציר העיסוק כמוקד האני מרכזיות את פרויד, הדגישה אנה

הפיסיים הכשרים עומדים האני הנפש. לרשות חיי של התקין המהלך על האחראי באישיות, והוא השונים

החברתית. הסביבה בחשיבות הכירה הגנה. אנה מנגנוני וכן והמנטליים



פעילים יצורים גם הם הסביבתיים, אלא והלחצים הפנימיים הקונפליקטים של קורבנות רק אינם הילד/המבוגר

אותם. המניעים בכוחות השולטים

מאהלר ומרגרט וייט הרטמן, רוברט עצמאית: היינץ כישות האני

הרטמן היינץ

כי טען באישיות. הרטמן עצמאית ישות כולו באני ראה גם אך העצמאיים האני תפקודי של קיומם את הדגיש

הוא הנולד פרימיטיבי. התינוק בסיסי אניכ בלידה כבר קיים מהם שחלק עצמאיים תפקודים בעל הוא האני

חשיבה. וכישורי המציאות, למידה, זכירה כגון: תפיסה, הערכת כשרים בעל

מגוון להפעלת בסתמי, מוביל הרעב, שמקורו האני, לדוגמא: דחף בהתפתחות חשוב תפקיד הסתמי לצרכי

ועצמאיים בסיסיים תהליכים ישנם ובהסתגלותו. התינוק של בתפקודו ולשיפור ומוטוריים קוגניטיביים כישורים

חשב. שפרויד כפי הסתמי של פיצוי/עידון למידה( שאינם )תהליך האני שמבצע

הרטמן טען שכישורי שפה, זכירה, מוטוריקה וחשיבה יוצרים באני "אזור המשוחרר מקונפליקט", בו אין השפעה

של דחפי הסתמי או של ציוויי האני העליון. באזור זה המגע של האני עם המציאות ישיר וברור יותר. השפעתה

של המציאות הפיסית והחברתית על התפתחות האני אף רבה יותר מהשפעתם של דחפי הסתמי.

ממוצעים סביבה לתנאי "הסתגלות המאפשר מולד כמבנה האני" של הבסיסי "המבנה על דיבר הרטמן

סבירים".

לסיכום:

האני ע"פ הרטמן הוא חלק עצמאי באישיות, באופן היווצרותו כמו גם בתפקידו. האני מכוון את הקשר בין הנפש

האני הדגשת מקונפליקט. המשוחרר באזור הפועלים המולדים בכישורים ומשתמש החיצונית, והסביבה

והתמקדות בפעולתו, אך הוא קיצוני ממנה בתפיסתו שחלק מהאני משוחרר כליל מהתלות בסתמי.

ווייט רוברט

.בעל מאגרי אנרגיה משלווכי האני הוא עצמאותו המוחלטת גם ווייט שם דגש על האני, אך יותר מהם האמין ב

ווייט טוען כי תיאוריית הפחתת הדחף לא הסבירה את רצון האדם לחקור את הסביבה ולשלוט בה. ולכן המונח

הנו מרכזי בתיאוריה של ווייט.יכולת

= התאמתו/כישוריו לביצוע מגע עם סביבתו לשם שימורו ופריחתו.יכולת

= המניע מאחורי היכולת. השקעת מאמץ בניסיון להשפיע על הסביבה.מניע היעילות

= הרגשת סיפוק בעקבות ההשפעה על הסביבה.רגשות של יעילות

לדעת ווייט, פתולוגיה מתפתחת כתוצאה מהתפתחות לא תקינה של רגשות היעילות.

מאהלר מרגרט

אהבה! מכתב : כתיבתלדוגמא)סובלימציה( עידון ע"י שהוסווה מין יצר זהו פרויד ע"פבחזרה. ברגש לזכות בכדי רגש הבעת זהו הרטמן ע"פ



כמו קודמיה מאהלר מדגישה את יכולת הפרט לשלוט על עולמו בצורה בריאה. מאהלר מוסיפה ומדגישה את

עצמאותו של האני ביחס לדמות האם. התפתחות האישיות הבריאה, המסתגלת והשולטת בעולמה מותנית

בנוכחות אימהית, המאפשרת את קיומו של תהליך הדרגתי שבו האני נעשה עצמאי יותר ויותר.

הפרעות נפשיות רבות מקורן בהתפתחות לקויה של האני, שלא הצליח להתנתק מהמצב הבסיסי של קשר

סימביוטי עם האם ולהיהפך לישות עצמאית. הלידה הפסיכולוגית אפשרית רק אם שאיפותיו המולדות של הילד

להתפתח ליצור אינדיבידואלי ייחודי זוכות לעידודה של האם. תפקיד האם הוא לאפשר לילד לחתור להיפרד

ממנה ולהיהפך לישות נפרדת המסוגלת לשאת את הבדידות הנובעת מהריחוק מהאם.

החברתי בהקשר הזהות וגיבוש המתפתח האני – אריקסון אריק

אריקסון היה תלמידה של אנה פרויד וממשיך דרכה מבחינת הדגשת חשיבות האני. בנוסף, אריקסון בחר

להתמקד בשאלת גיבוש הזהות של האדם, ובאמצעותה את תהליך ההתפתחות של האישיות.

תחומים שאריקסון עסק בהם שהשפיעו על עיצוב גישתו לאישיות האדם:3

פסיכואנליזה + הדגשת האני ותהליכיו.– העיסוק בפרקטיקה פסיכואנליטית.1

החיילים היו במצב שהוגדר כנוירוזת קרב )בלבול,II בזמן מלחה"ע ה- – הטיפול בחיילים נפגעי הלם קרב.2

זהות", כלומר, האישיות אינה ואובדן אורינטציה אישית( אריקסון כינה זאת "משבר ובוהו נפשי תוהו

עומדת בלחץ, נכנסת להלם, והזהות העצמית נפגעת ומתערערת.

הזהות.3 בנושא שונה– מחקר אנתרופולוגי נאלץ להתמודד עם מציאות נוצר כשהאדם זהות משבר

מהמוכר לו, ו/או כאשר נוצר קונפליקט.

באני מרכזיים תהליכים2ושליטה: זהות

ע"פ אריקסון, האני הוא הבסיס להתנהגות האנושית. אחת הפונקציות החיוניות והבונות של האני הוא יצירה של

תחושת הזהות ושמירה עליה.

תחושה מודעת של האדם כי הוא יישות נפרדת ומיוחדת.– ייחודיות.1

האדם הוא שלמות אחת מתוך האינטגרציה בין הצדדים השונים של האישיות.– שלמות וסינתזה.2

באני קיימת חתירה לא מודעת לשמירת הקשר בין האישיות בעבר לבין האישיות– אחידות והמשכיות.3

בעתיד. מה שיוצר תחושה של קביעות באישיות.

- שייכות וקשר לאידאלים ולערכים של קבוצה מסוימת, ומעניק בכך תחושת בטחון. שייכות חברתית.4

הם: תיפקודים הכרחיים של האני 2 , ע"פ אריקסון

אם היא אינה מושגת נוצר מצב של ערפול ובלבול הזהות, שהוא בעייתי מאוד גיבוש תחושת הזהות -.1

ומכאיב.

- צורך מרכזי ונפרד מדחפי הסתמי, אם היא אינה מושגת נוצר מצב של תסכול וזעם. השליטה בסביבה.2

והתרבות החברה

שלילי במבטחיובי במבט



מסרים/ערכים בהעברת שלילית כמשפיעה החברההפרט. בהתפתחות כמסייעת/מעודדת החברה

תחרותיות סותרים לדוגמא: לעומת ומבלבלים.

פעולה. שיתוף

גזענותמהסביבה. ואישור = תמיכה זהות גיבוש

ופתרונות הגדרות מספקת = החברה הזהות שאלת

משפחתי, כמו הזהות שאלת של מסוימים לצדדים

.. מקצועי, לאומי

:האישיות התפתחות

אריקסון האמין שהאישיות מתפתחת במשך כל מהלך חייו של האדם. בכל שלב יש משבר. כלומר, נקודת מפנה

הפיסיולוגית ההתפתחות בשל מתרחש שלב בכל המשבר לטובה/לרעה. התפתחות חלה שבה קריטית,

האופיינית לאותו שלב, שאליה מתלוות דרישות גוברות מצד המשפחה והחברה. הרקע למשבר בכל תקופה הוא

עמה. להתמודד צריך שהאדם ביולוגית/חברתית אפיגנטיתהתפתחות שעומדתהתפתחות התפתחות =

ומנתונים )פוטנציאל במבנה התורשתי שלו שהינו מוגדר מראש(, ומורכבת מנתונים תורשתיים להתגלות

סביבתיים הנדרשים להגשמת הפוטנציאל המורש.

ההתמודדות בכל שלב היא פיסיולוגית, פסיכולוגית וחברתית. התפתחות האישיות היא התפתחות האני וגיבוש

הזהות של האדם, הרוכש בכל שלב כשרים ופתרונות חדשים המגבירים את תפקודו באיכות ובהיקף.

חמש התקופות הראשונות מקבילות ברמה מסוימת לשלבי ההתפתחות של פרויד. אריקסון מוסיף שלושה

שלבים נוספים המאריכים את ההתפתחות למשך כל חיי האדם. פתרון מוצלח של שלב/משבר נחשב כהשגת

יחס נכון בין הצדדים החיוביים והשליליים של הקונפליקט האופייני לשלב. הפתרון המוצלח בכל שלב מהווה

בהשגה של מעלה.

פתרוןחברתיפסיכולוגיפיזיולוגימשברגילשלב

מוצלח

פתרון

שלילי

אורלי-סנ

סורי

(0-1 )

ינקות

בסיסי אמון

חשדנות לעומת

בסיסית

הפה. פעולות

אוראליות

עונג גורמות

ליבידיאני.

ההזנה

את הקושרת

לאם. התינוק

רכישת האמון

הבסיסי תלוי

בהיענות ובביטחון

שמשרה האם

האם מהווה את

מושא

ההתייחסות

העיקרי

.תקווה

העתיד צפוי

וחיובי

חוסר בטחון

בסביבה.

סכיזופרניה

שרירי-אנ

לי

(1-3)

ילדות

מוקדמ

ת

אוטונומיה

בושה לעומת

וספק

לניקיון חינוך

חינוך נוקשה מדי

יניב פתרון שלילי.

הילד מתמודד

עם ההפרשות

והשליטה

בשרירי גופו.

השגת אוטונומיה

כשההורים תקיפים

אך אינם פוגעים

אמון שנרכש בעבר.

האב נכנס

לתמונה

רצון כח

סובלנות

ותקיפות

נוקשות

וכפייתיות.

חוסר יכולת

לקבל

החלטות.



לוקומוטו

רי גניטלי

(3-5 )

גיל

המשחק

לעומת יוזמה

אשמה

שאלת הזהות

העצמית והמינית

שליטה גוברת

ביכולת

התנועה.

התפתחות

השפה.

תסביך אדיפוס /

אלקטרה.

בניית הזהות

המינית.

הורה תומך מניב

יוזמה. הורה

מעניש -אשמה.

התעניינות גוברת

בסביבה

החברתית.

תנועה מרובה

ומשחק.

מטרה

חתירה

למטרות

ללא חשש

מעונש/אשמ

ה.

רגשי אשמה

מהתוקפנות

והקנאה

באב/באם.

( 6-11)חיביון

גיל

ביה"ס

לעומת יצרנות

נחיתות רגשי

הכרה ביכולותיו----

וכישרונותיו

הרחבת המסגרת

המשפחתית

והחברתית.

ולמידת הנורמות.

חשיבות העבודה

היוצרת תוצר.

יכולת

פרודוקטיביו

ת

תחושת

נחיתות,

ייאוש ואי

התאמה

גיל

ההתבגרו

ת

לעומת זהות(12-18)

תפקידים בלבול

משבר הזהות.----

זהות

עצמית=אחידות

ועקביות פנימית

בעצמי, בדרך בה

הזולת רואה אותי

והתאמה ביניהן.

פסק זמן חברתי.

התנסות

בתפקידים

חברתיים/אישיים

שונים.

נאמנות

עקביות

בזהות.

שייכות

למשפחה

ולחברה.

בלבול זהות

או זהות

שלילית.

התחמקות

ממחויבות.

לעג

לנורמות.

בגרות

מוקדמת

אינטימיות(19-35)

בדידות לעומת

ביטחון בזהות----

העצמית בכדי לא

לפחד ממיזוג עם

זהות בן/בת הזוג.

אחריות בעבודה.

מיניות. קשר של

אמון הדדי

ושיתוף.

בדידות. איאהבה

יכולת ליצור

אינטימיות.

חוסר גיבוש

הזהות

לעומת פוריות(35-50)בגרות

קיפאון

פתרון----

שלילי=קיפאון.

משבר אמצע

החיים.

הולדת ילדים,

גידולם והויתור

למען הילד.

דאגה

אחריות

לילדים

ולעצמו

קיפאון.

שעמום

וחוסר סיפוק

בגרות

מאוחרת

האני אחדות+(50)

ייאוש לעומת

השלמה עם

המוות

סיפוק/ייאוש----

מהחיים.

אחדות האני

כשמשלימים עם

החיים בסיפוק

והשלמה.

השלמה עם המוות

תבונה

שלמות האני

ייאוש

חוסר

השלמה עם

המוות

ב. הגישות הבינאישיות החברתיות



התיאוריה של הליבידינליים ההדגשים את דוחות אך הפסיכואנליטית, הגישה על מתבססות הגישות

הפרוידיאנית ומדגישים במקומם את ההקשרים החברתיים של האישיות. ע"פ גישות אלו הבנת האדם נעשית

באמצעות יחסיו עם בני אדם משמעותיים בחייו. העניין באינסטינקטים הלא מודעים הוא מועט.

הנוירוזות נחשבות כתוצר של יחסי האדם עם בני אדם אחרים בתקופת הילדות המתגלות בהווה.

(1885-1952) הורניי קארן

ושהפרעות פתולוגיות מקורן חיובי, ורצון לפתח את אישיותם בכיוון יכולת יש לבני אדם כי הורניי האמינה

בחסימה של נטיות אלה ע"י גורמים חברתיים חיצוניים. כמו פרויד, הורניי האמינה בחשיבותם של תהליכים לא

מודעים, הדחקות וקונפליקטים פנימיים.

: תחומים עיקריים 3 הורניי חקרה

ממרכיביה: באחד הגזמה ע"י הבסיסית החרדה על להתגבר מנסה - הנוירוטי הנוירוזה.1

אנשים.לעבר - נטייה מוגזמת לנוע חוסר ישע

אנשים.כנגד - נטייה מוגזמת לנוע תוקפנות

מאנשים.להתרחק - נטייה מוגזמת ניתוק

הורניי האמינה בהבהרה לנוירוטי כי פתרונותיו אינם יעילים. שימוש בפירוש חלומות– פסיכותרפיה.2

ואסוציאציות חופשיות.

הורניי לא הסכימה עם פרוייד כי לנשים יש אני עליון חלש יותר מגברים וטענה כי– המיניות הנשית.3

עקב השפעות סביבתיות הנשים רואות עצמן נחותות שלא בצדק.

הבסיסית החרדה

התינוק תלוי בהוריו, וליחסם אליו יש הכרעה עצומה. ע"פ הורניי הנוירוזה נובעת מיחסים בינאישיים מופרעים

. הורים המתייחסים לילד בצורות)בילדות )בניגוד לפרויד שטען כי הנוירוזה נובעת מהדחקת דחפי מין/תוקפנות

פתוגניות כמו: שתלטנות, הגנת יתר, פינוק, הערצה עיוורת, התעלמות, העלבה, התאכזרויות, דרישה לשלמות,

חוסר כנות ו/או עקביות.

. יחד עם זאת, בשל רגשות נוספים שלעוינות בסיסיתהילד אינו מסוגל להתמודד עם התנהגויות אלה ומפתח

הילד להוריו )חוסר אונים ותלות בהורה, פחד, אהבה, אשם וכו'(, הילד נקרע בין העוינות הבסיסית ובין הרגשות

.חרדה בסיסיתהאחרים וכתוצאה מכך מפתח תחושה של

= תחושת בדידות בעולם עוין ומפחיד מתוך היחסים הפתוגניים במשפחה, תחושות השנאהחרדה בסיסית

הבסיסית והחרדה הבסיסית, מתפתחים צרכים נוירוטיים המאפשרים הישרדות בעולם הנתפס כאדיש ועוין.

הנוירוטיות והאוריינטציות הנוירוזה

אפיונים:3ע"פ הורניי, לנוירוזה

צרכים לא מודעים, המתפתחים בכדי לאפשר לאדם להתמודד ולתפקד למרות– הצרכים הנוירוטיים.1

תחושת החרדה הבסיסית המלווה אותו.



הצרכים הנוירוטים נבדלים מהצרכים הנורמליים:

בעלי עצמה רבה

מיושמים ללא הבחנה על כל אדם

לצרכים מתלווה התעלמות מהמציאות

אם הצרכים אינם מסופקים הם מעוררים חרדה קיצונית

– הפחתת הערך העצמי והתכחשות לעצמי האמיתי.2

= מהותו האמיתית של האדם, תוצר התפיסות האישיות של האדם לגבי עצמו. העצמי האמיתיא.

כפיהעצמי הממשיב. ואת האדם בחייו, האובייקטיבי המשקף את התנסויות הפרט = העצמי

שאחרים רואים אותו.

= עצמי דמיוני שהפרט רוצה להזדהות איתו ושואף אליו. דורש הצטיינות ושליטההעצמי האידאליג.

מוגזמות, ולמעשה מגביל את האדם ואף פוגע בבריאותו הנפשית.

ראוי אינו שלו האמיתי העצמי כי להסיק עלול לילד, הילד ההורים של פתוגנית התייחסות בעקבות

ונעלה חיובית עצמי תפיסת לו הנותן האידאלי העצמי את לעצמו יוצר הוא ולהערכה. כתחליף לאהבה

הנוירוטי בפני מעמיד האידאלי קסמים, הדימוי מעגל היא האמיתי. התוצאה מהעצמי רחוקה גם אך

מצליח שאינו מכיוון ככשלון נחשבת מבצע שהוא פעולה כל שכמעט כך ליכולתו מעבר שהן דרישות

לעצמו. שהציב הגבוהות בדרישות לעמוד

הנוירוטי חווה חרדה ועוינות ועלול לבנות את יחסיו הבינאישיים ע"פ אוריינטציה קבועה –האוריינטציות הנוירוטיות.3

אוריינטציות נוירוטיות ליחסים3ונוקשה, בהשפעת צרכיו הנוירוטיים והדימוי העצמי המעוות שיצר לעצמו. הורניי מציגה

בינאישיים:

אוריינטצי

ה נוירוטית

מרכיב

בחרד

ה

מניע לא מודעהתנהגות גלויה )נוירוטית(

רגשות

מודחקים

הצורך הנוירוטי

תנועה

בנילקראת

אדם

חוסר

ישע

תחושת ע"י בטחון מחפש האדם

אהבה וקבלה מהזולת. מפגין חוסר

אהבה קבלת לשם וחולשה אונים

מהזולת, הגנה וסלחנות. מגלה עניין

רב בזולת למרות שחסר עניין בסיסי

בזולת.

נטייה למניפולציות, ניצול, צורך רב

להצטיין וליהנות מניצחונות ונקמה.

מדחיק האדם

שליליים רגשות

עצמו ותופס

מעונה" כ"קדוש

בכדי להצדיק את

בזולת תלותו

ונצלנותו.

מניפולטיבי.

הצורך לזכות בחיבה ובקבלה

הצורך בשותף שידאג לאדם

ורוחב החיים בהגבלת הצורך

הפעולה של האדם

נגדתנועה

בני אדם

תוקפנו

ת

האדם רואה את העולם כמקום עוין

מחפש אנושי"(. )"ג'ונגל ומסוכן

ועליונות ניצול שליטה, ע"י בטחון

על אחרים. רגש אמיתי אינו מקובל

רגשות מדחיק

אונים, חוסר של

והצורך חולשה

וסולד באהבה

בני על ושליטה בכוח הצורך

אדם אחרים.

ולהפיק אחרים לנצל הצורך

מהם תועלת.



נתפסים אחרים ולכן מבחינתו

עצמי קידום אמינים. ולא כעוינים

על חשבון הזולת.

אצל מביטוין

אחרים.

הצורך בהכרה חברתית וביוקרה

חברתית.

התרחקות

מבני אדם

מחרדהניתוק להימנע מנסה האדם

הימנעות ע"י בטחון ולהשיג

התרחקות הזולת. עם מקשר/מגע

ודאגה רגשי ניתוק אדם, מבני

עצמית. לא יוצר תלות.

הצורך בהערצה עצמית.

הצורך בהישגים אישיים.

הצורך בסיפוק עצמי ובאי תלות.

מפני וחסינות בשלמות הצורך

פגיעה.

החופש לשאלת חברתית בינאישית גישהאריך פרום -

נקודת המבט של פרום משלבת גישה פסיכולוגית )פרויד+אדלר( עם גישה סוציולוגית )קרל מרקס(. פרום לא

ראה את הבעיות האנושיות כנובעות מתסכול של דחפים ביולוגיים ופיזיים, לדעתו מקורן באי סיפוק הצרכים

תכונת את והשיג החיים לבעלי ומעבר מעל התפתח האדם האדם. של בעיקרהייחודיותהפסיכולוגיים .

במצבים שבהם הצרכים הנפשיים של האדם מתנגשים עם דרישות הסביבה, האדם חש חסר ערך או חסר

בטחון, למרות יתרונותיו.

קרל מרקס, הדגיש את כפיפות האדם למוסדות החברה ולנורמות שלה, ואת חוסר החירות הנובע מכפיפות זו.

האדם נתון להשפעת המבנה החברתי והלחצים הכלכליים והפוליטיים של החברה שהוא חי בה.

והישגיות אישית חופש, אחריות

פרום מתאר תהליך סוציולוגי-כלכלי במקביל לתהליך ההיסטורי של היווצרות הקפיטליזם, והשחרור של הפרט

מן הטוטליטריות של שליטים פיאודליים, כניסתיים וכו'. תהליך זה גרם באופן פרדוקסלי לתוצאה ההפוכה. בעלי

הכח והממון שגשגו, והמעמדות הנמוכים חשו יותר חסרי אונים. ע"פ פרום, כשהיו משועבדים וחסרי חופש חשו

כי גורלם אינו בידם. תחושת החופש החדשה באה עם תביעה פנימית להישגים. כשההישגים לא מומשו הם חשו

תסכול.

מנוס מחופש = בריחה מאחריות עצמית ומהצורך בהישגיות, המתלווים לחווית החופש והמאיימים על האדם

המודרני.

האדם של הקיומיים הצרכים

פרום הבחין בין דחפים ביולוגיים ודחפים שאינם ביולוגיים, אינם אינסטנקטיביים אשר ייחודיים לאדם ומקורם

פסיכולוגי וחברתי. ע"פ פרום החברה המודרנית, הרכושנית והמנוכרת מקשה על סיפוקם:

ובאיחודא. בשייכות ובטיפול– הצורך בדאגה ומתבטא באהבה, וניכור בדידות נובע מתחושת

בזולת.



מתבטא בחיפוש אחר שליטה עצמית ובסביבה, אל מול– הצורך בהתעלות ובתחושת השפעהב.

תחושת האפסיות של האדם לנוכח גודלו של העולם.

מתבטא בחיפוש אחר יציבות וקביעות כמשקל נגד לחוסר הביטחון שבחיים.– הצורך בשורשיותג.

אל מול הניכור והאלמוניות שבחברה העירונית.– הצורך בתחושת זהותד.

הצורך במשמעות לחיינו ומטרה משמעותית– הצורך במסגרת התייחסות ובאוביקט למסירותה.

למימוש.

גירויים מתמידים לפעולה ויצירה למניעת שעמום ושגרה.– הצורך בריגוש וגירויו.

החברתית המודעות

= מתגבשת ע"י החברה שבה חי האדם וכוללת את גישתו לחיים, תפיסתו את המציאותהמודעות החברתית

הנקרא זהו תהליך וכו'. הבינאישיים ואיסוריסינון מותנה חברתיתויחסיו ההיגיון כללי המורכב מהשפה,

החברה.

= רגשות מחשבות ועמדות אסורים ע"י החברה.הלא מודע החברתי

מחופש מנוס

דרישות לדעתו, זה. לחופש בעקבות האחריות המתלווה והבריחה ממנו ע"י האדם, קבלת החופש תהליך

יוצרת זו ולאושר אישיים. התנגשות ולתרומה מתנגשות לעיתים עם צורכי הפרט לצמיחה ליצרנות החברה

תסכול חוסר אונים ובדידות.

דרכים לבריחה מחופש:3

= ביטול עצמי והענקת כח וסמכות לבני אדם אחרים ולחברה. או לעומת זאת, האדם מנסה סמכותנות.1

להיהפך לסמכות ולשלוט בצורה מירבית בחייו ובחיי הזולת )"האיש החזק"(.

= אדם החש איום מהסביבה עלול לנקוט עמדה תוקפנית והרסנית כלפיה. כשהאדםתוקפנות ממאירה.2

אינו יכול לבטא את ההרסנות הוא מפנה אותה לעצמו. )התמכרויות, אלכוהול, סמים, התאבדות(. בניגוד

לפרויד המדבר על תוקפנות כדחף מולד, פרום רואה את ההרסנות כתוצאה של חסימת דחף החיים

החיובי.

האדם מתאים עצמו לדרישות החברה באופן קיצוני ומנסה להפחית ממידת = קונפורמיות של אוטומט.3

הניכור ע"י הידמות לרוב. התרחקות מהעצמי האמיתי בשל הפיצול בין רגשותיו האמיתיים והדמות שהוא

מציג.

פרום ע"פ אישיות אוריינטציות

האדם חש שכל הטוב שבעולם שייך לכולם חוץ מלעצמו, והדרך היחידה– האוריינטציה המקבלתא.

להיות מאושר היא לקבל מבחוץ אהבה, ידע, הצלחה וכו'. קיימת נטיה חזקה לפשרנות לכניעה והסכמה

עם הזולת, בכדי לקבל את הסיפוקים הדרושים. האישיות תלותית ופסיבית, אופטימית ונעימה, אך

מגלה חרדה רבה במצבים שבהם מספק האהבה נעלם/חסר.



האדם חש שכל הטוב שבעולם שייך לכולם חוץ מלעצמו, והדרך היחידה– האוריינטציה המנצלתב.

נוטה להשיג דברים ע"י הפעלת וכו'. האדם ידע, הצלחה להיות מאושר היא לקבל מבחוץ אהבה,

שליטה ומניפולציות בסביבתו.

תחושה של חשדנות כלפי כל דבר מבחוץ. נטייה לבטחון עצמי ע"י צבירה– האוריינטציה האוגרתג.

וחסכון של חפצים, ממון, רגשות וכו'. האדם בונה סביבו חומה לצבור בתוכה את המקסימום.

- תוצר החברה המודרנית-טכנולוגית. האדם פועל ע"פ העקרון הכלכלי של היצע אוריינטצית שוקד.

וביקוש. האדם מתייחס לעצמו כאל סחורה, ומשתדל להגביר את כח המכירה שלו. ה"אריזה" שלו ושל

הזולת מאוד חשובה, הוא משתדל להיות כמה שיותר אטרקטיבי.

הפתרון של האדם הבריא והמסתגל. משתמש בכוחות העומדים לרשותו, אינו– האוריינטציה היצרניתה.

תלותי ואינו מושפע מאחרים. המציאות נקלטת בבהירות והוא מממש את כישוריו ויכולתו.

הרי סטאק סאליבן - גישה בינאישית חברתית להתפתחות

ביולוגיים מסוימים, אך תכונות האישיות מתגבשות בהשפעתם של נתונים נולד עם ,האדם סליבן לדעת

הקשרים הבין אישיים מרגע הלידה, בעיקר בעזרת תהליך החברות של הילד. סליבן אינו מקבל את ההנחה

הפסיכואנליטית שהתנהגות האדם נובעת מאינסטינקטים, ולדעתו אצל כל אדם קיים צורך באחרים. האישיות

ניתנת להבנה רק על רקע היחסים הבין אישיים של האדם. על פי סליבן מקור ההפרעות הנפשיות של האדם

הוא נסיונו להתמודד עם יחסים בין אישיים קשים ומעוררי חרדה.

אופוריה ומתח :שני מצבים בסיסיים.

אופוריה מוחלטתסליבאן קיבל את המושג הפרוידיאני של הפחתת המתח אך לא האמין באנרגיה נפשית.

=המצב קיצוני הנגדי לאופוריה.מתח מוחלט=המצב האידאלי שבו אין כל הפרעה והאדם חש איזון פנימי.

במצב הנקה שבו התינוק חווה את הקשר הבין אישי הראשון הוא יוצר את הפרסוניפיקציה של האם - עיצוב

פנימי מנטלי של קבוצת אירועים, חיצוניים או פנימיים, המאורגת במבנה של דמות אנושית שלתינוק יש קשר

עימה.

: הפרסוניפיקציה של האם

האם שמזינה את התינוק כשהוא רעב מספקת את– הפיטמה הטובה והמספקתא.

צרכיו באופן מלא.

אם המזינה את התינוק אך לא בהכרח כשהוא רעב, אלא בזמנים– הפיטמה הטובה אך הלא מספקתב.

שנוחים לה או שלדעתה נכון להאכילו. הסיפוק אינו שלם כי אין התחשבות בצרכיו.

האם שאינה מזינה את התינוק כשהוא רעב, כלומר מתעלמת מצרכיו יוצרת– הפיטמה הלא נכונהג.

אצלו תחושה של חסר ורצון לחפש פיטמה )אמא( אחרת.

- כשהאם במצב חרדה והתחושה עוברת לתינוק, יוצרת בתינוק רצון להתרחק ממנה. הפיטמה הרעהד.

ההזנה מתבצעת על פי צרכיו, אך התחושות השליליות פוגמות בהזנה והופכת אותה לרעה.



:הפרסוניפיקציות של העצמי

התינוק פועל על פי מקדם החרדה, כשהוא חש בשינוי ברמת החרדה לגבי התנהגויות שונות.

זהו חלק בדימוי העצמי הכולל את התכונות וההתנהגויות שזכו לאישור: פרסוניפיקציה של "אני טוב".1

מהאם. כל התכונות וההתנהגויות החיוביות שהאדם מאפיין בהם את עצמו.

התכונות וההתנהגויות שלא קיבלו אישור או שעוררו תגובה שלילית מצד: פרסוניפיקציה של "אני רע".2

האם.

החלק מתדמית העצמית שהאדם מתנכר לו. כל המחשבות, הרגשות : פרסוניפיקציה של "לא אני".3

והחוויות המעוררים חרדה רבה. מופיע בחלומות ,הזיות וכ"ו.

מערכת העצמי ומנגנון אי הקשב הבררני:

מהסביבה לקבלה הזוכות ותכונות התנהגויות אותן בין להבחין המסייעת העצמי מערכת את מפתח התינוק

הכוללת לאחרים, היא בהתיחסות שנוצרו הרגלים להענשה. דפוסי או לדחייה, לאיסורים המובילות אלה לבין

של ההתנהגותיות התגובות מאגר את אפוא מגבילה העצמי ההורים. מערכת של התרבותיות הנורמות את גם

או חרדה מניעת היא העצמי מערכת של העיקרית חברתית. המטרה מבחינה שמקובל למה רק היחיד

מתעלמת פשוט מאיים, היא למידע חשופה המערכת שאם המבטיח מנגנון בררני. זהו שקט אי ע"י הקטנתה

אותו. דוחה או ממנו

:שלושה אופני התנסות

סאליבן מתאר שלושה אופני התנסות בחוויית העולם, שלפיהם מתפתחות ההכרה והתפיסה של המציאות ושל

היחסים הבין אישיים החל בינקות וכלה בהתבגרות.

- אופייני לחודשי החיים הראשונים של התינוק,שבהם הוא חווה את הסביבה ואת האופן הפרוטוטקסיא.

עצמו בתחושות פיסיות רבות,אך כל אחת מהן נחווית לחוד כמצב רגעי חולף ואין קישור ביניהן. אין

הבחנה בין אירוע קודם לאירוע מאוחר, או בין עצמי לבין האחרים והסביבה.

בין האירועים החושיים– האופן הפרטקסיב. לקשר הוא מתחיל בחיי התינוק החל מהחודש החמישי

הנפרדים ותופס את היותם עוקבים ברצף מבחינת הזמן. למרות הבחנה זו אין התינוק מסוגל עדיין להבין

המתרחשים אירועים בין ומקשרת הגיונית אינה הפרטקסית, החשיבה לכן הסיבתיות. תופעת את

בצמידות בתחום הפתולוגי .חשיבה זו אופיינית למצבי פרנויה.

החשיבה ההגיונית, הבנה של הסיבתיות והבחנה בין תופעות.– האופן הסינטקסיג.

:התפתחות האישיות

גיל ינקותא. - נמשכת מן הלידה ועד התפתחות הכשרים המילוליים ותחילת רכישת השפה )עד 18

ולקליטת הסביבה הפיזית הוא מוקד האינטראקציה עם הסביבה,כאמצעי לתקשורת חודשים(. הפה

והרגשית.הדמות המרכזית היא האם וקשר הגומלין המרכזי הוא המגע של הפה בפטמת האם.

נמשכת מהופעת הכשרים המילוליים ותחילת השימוש בשפה ועד תחילת המשחק בחברת– ילדותב.

בערך.( אופן החשיבה פרטקסי. במשחקי ה"כאילו" הילדים לומדים5 ח' ועד גיל 18ילדים אחרים)מגיל



את תפקידי המינים המקובלים בתרבות שלהם. על פי סליבאן, "הילד הנכנע" הוא זה שמקבל כל

סמכות ומזדהה לחלוטין עם הפרסוניפיקציה של "האני הטוב". "הילד המתמרד" הוא זה הפורק עול

ומזדהה עם הפרסוניפיקציה של "האני הרע".

זוהי תקופת בית הספר היסודי וקשרי גומלין החשובים הם עם חברים למשחק בני אותו– גיל הנעוריםג.

)גילים זו חלה התרחבות רבה במגוון הדמויות המשמעותיות וההתמודדות6-8המין בערך(.בתקופה

העיקרית היא ביצירת קשרים ובהסתגלות לדמויות החדשות והשונות הללו.

- זוהי תקופה הנמשכת מיצירת חברויות עם ילדים בני אתו מין ועד הופעת הנטייה קדם התבגרותד.

בערך(. ההתנסות עם המציאות היא בעיקר בעלת אופי9-12והענין בחברים בני המין השני )גילים

סינטקסי. בגלל הקשר בין אישי ההדוק והיכולת לראות את העצמי בעיני הזולת, קיימת אפשרות לשינוי

של תפיסות מעוותות שנוצרו בעבר על ידי השימוש בפרסוניפיקצית השונות ובמנגנון אי הקשב הבררני.

תקופה זו נמשכת מתחילת התפתחות הענין בבני המין השני ובמיניות ועד למיקוד– התבגרות מוקדמתה.

בערך(. ההתעוררות המינים ורגש התשוקה אופינים לשלב13-18הבירור של הענין בסוגיות הללו)גילים

זה והעיסוק בנושא המיני רב. אין עדיין ביסוס יחסים רגשיים עם בן או בת זוג.

- תקופה זו נמשכת החל מן הענין המיני המוקדם ועד הפיתוח של יחסים בין אישיים התבגרות מאוחרתו.

ואילך(. במקביל לכך חל ביסוס של הזהות המקצועית.במצב18בוגרים עם בן זוג או בת זוג )בערך מגיל

השלילי האדם בוחר בבידוד ובהתרחקות מבני אדם אחרים ובכך נחסמת התפתחותו הבין אישית.

- מסתיים גיבוש האישיות והאדם אמור להגיע להתנהגות בשלה ביחסיו הבין אישיים. בגרותז.

אובייקט יחסי של ג. תיאוריות בתיאוריות של יחסי אובייקט מתייחס המונח אובייקט לאדם קרוב ומשמעותי לתינוק ביחסיו הראשוניים. יחסים

אלה, בעיקר עם האם, הם מודל ואבטיפוס להתייחסות האדם הבוגר בריא/חולה, לסביבתו האנושית והפיסית.

מלאני קליין - יחסי אובייקט במעצבי אישיות

מלאני קליין מדגישה את דחף התוקפנות, את פנטזיות התינוק ואת יחסי התינוק עם האם. בשנת חייו הראשונה

עובר התינוק שני שלבי התפתחות כשכל שלב מאופיין בעמדה של התייחסות כלפי עצמו וכלפי האם:

הפרנואידית-סכיזואידית העמדה

מרגע הלידה עד גיל חצי שנה לערך. שלב זה מאופיין בחרדת רדיפה ובתפיסה מפוצלת של העצמי ושל הזולת.

תפיסתו המעומעמת של התינוק בשלב זה הוא אינו מסוגל להתייחס לאובייקטים כאל שלמים אלא רק לפונקציה

שלה כמספקת/מעכבת את צרכיו.

בפנטזיה של התינוק קיימים שני אובייקטים חלקיים מרכזיים:

האובייקט החיובי והייצוג הפנימי של השד כמספק ומזין.– השד האידאלי



האובייקט השלילי והייצוג הפנימי של השד כמסוכן והרסני בשל תחושת הרעב של התינוק,– השד הרודף

וההשלכה של הדחפים התוקפניים המולדים של התינוק על השד וכתוצאה מכך הפחד כי השד יחזיר לו!

זוהי חרדת הרדיפה המצויה בבסיסם של מצבים פרנואידיים בבגרות.

= התינוק מקנא באובייקט בשל הדברים הטובים שיש בו ורוצה לשלוט במקורות סיפוק אלה.הקנאה באובייקט

זה המקור הראשוני לקנאה בזולת על הדברים שברשותו. תפיסת העולם של התינוק בשלב זה מתבססת על

של הרעב,מנגנון הפיצולפעולתו ושליליים. תחושות חיוביים אובייקטים חלקי בין ומבחין כבורר הפועל ,

: אצללדוגמאהתסכול והקנאה מופרדות מתחושות השובע והסיפוק, וכך הסיפוק יכול להחוות כמושלם ואידאלי.

המבוגר מנגנון הפיצול מתבטא בתופעת הגזענות שבה יש חלוקה דיכוטומית של בני אדם כטובים ורעים.

הדפרסיבית העמדה

וזכירה( הוא )תפיסה, הבנה, חשיבה הקוגניטיביים כישוריו את מפתח שנה. כשהתינוק עד חודשים שבעה גיל

זה לשלב שונים. המעבר בזמנים/מצבים האם של חלקים אחד. שניהם הנם והרע הטוב האובייקט כי מגלה

מתסכל. סיפוק הקודם בשלב חווה התינוק אם רק להתרחש יכול

בשלב זה האני צריך להתמודד עם העובדה כי האם היא אובייקט טוב ורע כאחד. עצם הגילוי כי האם מקיימת

הקנאהקשרים עם אנשים אחרים )האב( המתלווה לתחושת חוסר האונים והתלות באם, מתעוררת לראשונה

. בבני אדם אחרים

= הייאוש הדפרסיבי בין כי הרס את האם ברגשותיו השליליים כלפיה. התינוק אינו מבחין התינוק חושש

מציאות ופנטזיה ולכן חווה תחושת אובדן, אשם וחוסר תקווה. תהליך מרכזי בשלב זה הוא תהליך האבל.

הטוב מהשד עונג מפיק אינו גם אך הרודף מהשד עוד מפחד אינו שלם הוא האובייקט כי להכרה שהגיע תינוק

: הגנות סוגי שני והאשמה האובדן תחושות כנגד מפתח פעם. התינוק כמו

= מכוונות נגד התלות באובייקט ומופעלות, להכחשה או להיפוך של התלות באובייקט,. הגנות מאניות1

אין התמודדות בפועל יש אשליה של התמודדות אך כי לא טובה עם תהליך האבל המהוות התמודדות

אמיתיים עם הרגשות הדפרסיביים. לדוגמא: גבר שאשתו עזבה אותו, מצהיר כי הוא שמח שנפטר ממנה וכי

מעולם לא אהב אותה ושהיא עוד תתחנן שיקבלה בחזרה.

= התמודדות חיובית עם תהליך האבל והרגשות הדפרסיביים. התינוק חווה דיכאון. השאיפה לתיקון2

יכולתו של ורוצה לתקן את הנזק שהוא חושב שגרם ולהשיב לעצמו את אהבת האובייקט האבוד. למשל,

המבוגר לשמור על אהבה וקשרים אחרים למרות קיומם של קונפליקטים וקשיים. אפיון נוסף של העמדה

נוכחות האב זה. התינוק מגלה את בגיל הדפרסיבית-תחילת התפתחותו של התסביך האדיפלי המתחיל

והקשר בנו לבין האם. רגשי ההרסנות המתלווים לכעס מצטרפים לתהליך האבל ומהווים מקור נוסף לרגשי

אשם ולדפרסיה.

מלאני טוענת כי העמדה הדפרסיבית איננה מעובדת עד תומה. החרדות הנובעות מרגשי אשם ומדו ערכיות,

והגורמות לתחושות דיכאון, נמצאות תמיד בנפש האדם.



הסכיזואידית. והאישיות אוביקט יחסי - כישלון פרברן רונלד

פרברן מתחיל מנקודת המוצא של קליין, אך בניגוד לה הוא דוחה את תיאורית הדחף של פרויד ומקבל במקומה

יחסי אוביקט הממשיים. יחסי אוביקט. פרברן, בניגוד לקליין, מדגיש את העובדות החיצוניות של נושא את

חרדתהיחסים המתרחשים במציאות של התינוק חשובים יותר מהפנטזיות. החרדה הבסיסית ע"פ פרברן היא

הנוצרת כשהתינוק חווה מצבים שבהם האם עוזבת אותו זמנית וצרכיו אינם מסופקים. התסכול והחשש הפרידה

המתלווים להיעדרות האם הם הבסיס לחרדה זו, העלולה להיות בעלת השפעה רבה על האישיות של המבוגר

ועל האופן שבו הוא מתייחס לאובייקטים בחייו.

הסכיזואידית האישיות

ניתוק רגשי ונסיגה ממעורבות רגשית, כשההתנהגות החיצונית מאופיינת בריחוק, בקרירות ואדיש/ות לזולת,

בהימנעות מהבעת רגשות ובעיקר מתגובות קיצוניות. למרות שהוא מסוגל לאמץ תפקוד חברתי חיצוני שטחי,

הוא נוהג מבחינתו בחוסר כנות ומגן במשחק החברתי החיצוני על עולמו הפנימי, שהוא מוקד עניינו.

ואינן מערבות כל רגש. הסכיזואיד מייחס חשיבות רבה למשימות אינטלקטואליות מכיוון שהן ביטוי לרציונל

הסכיזואיד בעל מודעות עצמית גבוהה ונוטה לצפות מהצד במצבים שונים על עצמו והתנהגותו. בשל ההימנעות

, האופיינית לסכיזואיד.אי-הרגשהלתופעת מהשקעה רגשית מתחזקת הנטייה להדחקת רגשות בכלל, המובילה

ע"פ פרברן, הסכיזואידיות היא הפרעה האופיינית לפגיעה ביחסי עצמי-אוביקט. מכיוון שההשקעה הליבידינלית

הרגשית לא זכתה לתגובה הולמת מצד האם, מצטברות חוויות של השקעת רגש באובייקט ללא תגמול ונוצרת

תחושה של ריקנות ואכזבה.

התינוק מבין כי הרגשות הם תובעניים ומאיימים על הזולת כי אם הם לא היו כאלה האובייקט לא היה דוחה

אותם.

דונלד וויניקוט - יחסי אובייקט כהסתגלות למציאות

וויניקוט מתמקד באופן שבו התינוק מתוודע למציאות בסיועה של האם. מצב התלות המוחלט והצורך בסביבה

אוהדת. בינקות המוקדמת לאחר הלידה התינוק נמצא במצב "תלות מוחלטת", הנובע מחוסר האונים הבסיסי

" = האם נעניתאימהות טובה במידה מספקתשלו. וויניקוט רואה את האם והילד כיחידה אחת בשלב זה, "

נוצרת התפתחותו. המשך את המאפשר באופן אותם ומספקת התינוק לצורכי סבירה סביבהבצורה

המאפשרת גיבוש של גרעין האני והגעה למודעות של "אוהדת/תומכת ". אצל התינוק. במצב שבואני קיים

האימהות אינה טובה במידה מספקת, ואין די תמיכה לאני, התינוק עלול לסבול מהפרעות מהסביבה. הטראומה

אינה פגיעה חד פעמית, ע"פ וויניקוט, אלא הצטברות חוויות של הפרעה בשלב מוקדם בחיי התינוק שבו הוא

חסר אונים. התינוק עלול לחוש איום על המשך קיומו, מה שיוצר רקע להפרעות נפשיות.



המודעות והתפתחות יחסית לתלות מוחלטת מתלות המעבר

כשצורכי התינוק המצוי בתלות מוחלטת מסופקים ע"י הסביבה הטובה דיה, חל מעבר למצב של תלות יחסית.

הטיפול לקיום מודעות היווצרות מאפשרים התינוק של המתפתחים האינטלקטואליים הקשרים זה בשלב

האימהי ולצורך שלו בו.

למעשיו לחוש אחריות התינוק מתחיל שבו זה, העולם–בשלב ותפיסת אני" ל"לא "אני" בין ע"י הבחנה

חודשים על האם להפחית את מהירות/תדירות היענותה לצורכי התינוק בכדי שיהיה יותר5-6מתרחבת. בגילאי

פעיל ויגיע להישגים בעצמו.

= חפץ שהתינוק בוחר והנו בעל משמעות מיוחדת עבורו. החפץ איתו בכל מקום בכל עת. זהואובייקט מעבר

תחליף חלקי לדמות האם ומקל את הפרידה ממנה. התינוק עובר בשלב זה מראייה של מציאות פנימית אל

)מקביל למעבר מעקרון העונג למציאות(.מציאות משותפתחוויה של

תרומתן של האם והמשפחה ביחסי האובייקט

בצד השני של יחסי האובייקט נמצאת האם ובהמשך מצטרף האב ובני המשפחה. ע"פ וויניקוט, האם הביולוגית

היא הדמות המתאימה ביותר לטפל בתינוק בשל קשרה הטבעי והייחודי לתינוק. "האם המסורה הרגילה" = אם

המצליחה בטיפול ילדיה ושמשלימה עם רגשי הטינה בשל הוויתורים שעושה למען התינוק.

- ה"שטח" הנפשי שבו מתרחשות ההתנסויות החיוביות והמספקות. היצירתיות של האדם,המרחב הפוטנציאלי

הספונטניות שלו ותרומתו להעשרת החברה.



: תיאוריות ביהביוריסטיות וקוגניטיביות 3 יחידה

הרקע לגישה הביהביוריסטית בפסיכולוגיה

מדעי מידע ועל אוביקטיביים נתונים על מבוססת שאינה גישה לכל התנגד בארה"ב שצמח הביהביוריזם

מעבדתי תקף.

–מקורותיהם של הביהביוריסטים הנם הפוזיטיביזם )ידע אוביקטיבי( שהתבסס על האמפיריציזם )נגד תצפיות

)תהליכים והפונקציונליזם אופרציונליות( )הגדרות האופרציונליזם עובדות(, עם ועמדות רגשות לערב אין

ומטרות(.

המחקר הביהביוריסטי שהיה נומותטי בעיקרו, נשען על מחקר בעלי חיים במעבדה ועסק בעיקר בחקר תהליכי

למידה.

אישים בגישה הביהביוריסטית

פבלוב: ההתניה הקלאסית

, גילה את הלמידה באמצעות התניה קלאסית, שבה אסוציאציה נלמדת בין גירוי מותנה לבין תגובה.פבלוב

התגובות שבהן עסק היו תגובות אוטונומיות.

מוצג גירוי ניטרלי )גירוי מותנה נלמד: צליל( שניות אחדות לפני גירוי אחר )גירוי לאבהתניה )למידה( קלאסית

מותנה: אבקת מרק בשר(, הגורר תמיד תגובה מסוימת )תגובה לא מותנית מולדת: הפרשת ריר(. שילוב שני

הגירויים מוצג בשלב האימון ונלמדת אסוציאציה בין הגירוי המותנה )הצליל( לבין התגובה )הפרשת ריר(, שהיא

עתה תגובה מותנית )נלמדת(.

ווטסון: מדע ההתנהגות

, שנחשב לאבי הביהביוריזם, החל את כיווני המחשבה של פבלוב על הפסיכולוגיה האנושית. ווטסון טעןווטסון

ניסויי ענף היא הפסיכולוגיה אדם. ובני בע"ח אצל הן בלמידה מרכזי תהליך היא הקלאסית שההתניה

ואובייקטיבי של מדעי הטבע, שמטרתו ניבוי ההתנהגות ושליטה בה.

תורנדייק - למידה אינסטרומנטלית

: תוצאות התגובה הן הקובעות אם הקשר בין הגירוי )המצב( לבין התגובה יתחזק אוחוק התוצאהניסח את

יחלש. תורנדייק התעניין בתגובות רצוניות שהאורגניזם מבצע כאמצעי להשגת מבוקשו. אם בעקבות התגובה

זוכה האורגניזם בתגמול חיובי, הקשר בין הגירוי לתגובה יתחזק או ייחלש במקרה של תגמול שלילי.

סקינר - התניה אופרנטית

. בהתניה האופרנטית שולט האורגניזםחיזוקאימץ את חוק התוצאה ואת התגמול בתהליך הלמידה שהוא כינה

בסביבתו אך גם נשלט על ידה. התנהגות אופרנטית תלויה בהיסטוריית החיזוקים של האורגניזם.

המתווכים הל המשתנים את הלמידה למודל הוסיף )ניאוביהביוריזם( הנמצאים–, היפותטיים משתנים

באורגניזם

וטען כי תגובות מחוזקות הן אלה המפחיתותהפחתת הדחףומתווכים בין הגירוי לתגובה . הל הדגיש את נושא

.חיזוק ראשוני, חיזוק משני והרגלדחף. הל טבע את המושגים



האישיות לנושא הביהביוריסטית הגישה הגישות הפסיכואנליטיות מבוססות על ההנחה כי בתוך הנפש מתרחשים תהליכים שונים וההתנהגויות הן "רק"

ביטוי חיצוני שלהם. הגישה הביהביוריסטית מתמקדת בסימפטומים אלה, בהתנהגות הנצפית וטוענת כי אין

אפשרות לשער ולהניח כה הרבה על מבנים ותהליכים פנימיים שיהיו תמיד בגדר מבנים היפותטיים.

ע"פ ווטסון האישיות היא סכום הפעילויות )ההתנהגויות( שאפשר לגלותן באמצעות צפייה ממשית בהתנהגות,

גם האישיות, וכך ויתקבל מידע מהימן. ההתנהגות זמן מספיק שהתצפית תעמוד בדרישות מדעיות למשך

האישיות של בהתפתחותה חשוב תפקיד ללמידה נועד ולכן מידה, תהליכי באמצעות ומשתנה מתפתחת

ובעיצובה. תיאוריות אישיות ביהביוריסטיות הן חסכניות )מבוססות על מעט מונחים( ומדגישות את השפעת

הסביבה והמצב.

הגישות

סקינר של הקיצוני הביהביוריזם

קובעות בעיקר השפעות סביבתיות. האדם הוא קופסא סקינר ראה את האדם כאורגניזם, שאת התנהגותו

ויש לבדוק רק את הקלט והפלט שלה. הנחת היסוד היא דטרמיניסטית, שחורה, שאי אפשר לחדור לתוכה

של מאגר שרכש אורגניזם כל לפרויד(. )בדומה ואקראי חופשי רצון של תוצר אינ שההתנהגות האומרת

התנהגויות, מהווה נקודת מפגש שבה תנאים תורשתיים וסביבתיים יוצרים ביחד השפעה משותפת. לאף אדם

אחר )אלא תאום זהה( יש את אותו מטען תורשתי ואותה היסטוריה אישית )היסטוריה של תוצאות התנהגותו(

ולכן כל אדם הוא ייחודי.

כל התנהגות מוכתבת ע"י התניה אופרנטית. התניה זו מאפשרת פיקוח מלא על ההתנהגות.

עיקרי קבועים, בתוכו מותקן מכשירניסוי וטמפ' לרעש עם תנאי תאורה כלוב אטום היא סקינר קופסת :

שלחיצה עליו גורמת למתן חיזוק בצורה של מזון או שתייה. הלחיצות מבוצעות ע"י בע"ח הנמצא בתוך הכלוב.

הדוושה )עכבר( או הדיסקית )יונה( שעליהם לוחץ בע"ח מחוברות למתן הרושם את מספר הלחיצות והקצב שבו

הן מתבצעות.

- סקינר טען שהגורם להתנהגות הוא תמיד גירוי חיצוני ועל כן נתן הסברים התנהגותייםהתנהגויות סמויות

למונחים תיאורטיים כמו רגש, חשיבה, רצייה, קונפליקטים והדחקה.

היא התנהגות בלתי מסתגלת, תוצר של מערכת חיזוקים ועונשים מסוימת. -פסיכופתולוגיה

יצירת מערכת יחסים מתוקנת. קודם לזהות את ההתנהגויות השליליות הפוגעות בתפקודו של– פסיכותרפיה

המטופל ואת ההתנהגויות החיוביות החסרות במאגר ההתנהגות שלו. לאחר מכן, לזהות כיצד הסביבה מחזקת

התנהגות שלילית ולהציע שינויים באופן מתן החיזוקים שיגרמו להכחדת ההתנהגות השלילית. במקביל לגבש

.תרפיה התנהגותית צורת טיפול זו מכונה –תוכנית חיזוקים שתעודד למידה של התנהגויות חיוביות

על טבע האדם ע"פ סקינר

.הסביבה קובעת ומעצבת את התנהגות האדם באופן מוחלט

.יש להבין את התנהגות האדם ע"פ היסטוריית החיזוקים של התגובות המרכיבות אותה



.האדם מגיב לסביבה יותר מאשר פועל

.האדם ניתן לשינוי ע"י שינוי מתן החיזוקים

.ההתייחסות לאדם חייבת להיות אובייקטיבית וניתנת לצפייה ולחקירה

של סקינר נעוצים באיכות ההגדרה של מונחיה, בשיטות החקירה שלה וביישומיה בתחוםיתרונות התיאוריה

הטיפולי.

התיאוריה פנימיות,חסרונות והתנסויות קוגניציות רצונות של מהשפעתם המוחלטת התעלמותה הם

התבססותה על מחקר של בעלי חיים ו"תרומותיה" האפשריות לפיקוח קיצוני ושלילי על ההתנהגות.

ומילר דולרד של החיזוק תאוריית

התיאוריה מתבססת על התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד ועל תיאורית הלמידה של הל.

דונלד ומילר מגדירים את האישיות בעזרת מושגים מתורת הלמידה. הם רואים את ההרגל כמרכיב בסיסי של

האישיות, ואת האישיות כסכום הרגליו הנלמדים של האדם.

:ארבעה מושגי יסוד בתהליך הלמידהע"פ דולרד ומילר, קיימים

מולד/נרכש הכח המניע את האורגניזם לפעול. הדחף מניע את האדם להגיב אולם הוא אינו מכוון–דחף .1

( = מצבים פנימיים, ביולוגיים, המקבילים למשתניםמולדים )דחפים ראשוניים לפעולה.

( = צרכים חברתיים נרכשים,נלמדים) דחפים משניים המתווכים בתיאוריה של הל.

המתקשרים במהלך ההתפתחות החברתית של האדם עם צרכים ראשוניים ומהווים מניעי התנהגות

בעצמם.

גירוי מבחין המנחה את התנהגות האדם, כלומר, קובע את אופי הפעולה או התגובה. הפעילות– רמז.2

הספציפית להפחתת הדחף )כיוון הפעולה( יקבע ע"פ הרמז.

כל פעילות )אפילו חשיבה( הננקטת בעקבות הרמז.– תגובה.3

- כל דבר המביא להפחתת הדחף ולסיפוקו. בעקבות החיזוק מתחזק הקשר בין הרמז לתגובה.חיזוק.4

= סוג מיוחד של למידה, חשיבותו רבה במיוחד בתהליך החיברות.חיקוי/התנהגות תלותית מותאמת

הצופה מתאים את התנהגותו להתנהגות המנהיג, תגובתו של הצופה תלויה בהתנהגותו של המנהיג, המשמשת

רמז לתגובה. באמצעות חיקוי דמויות משמעותיות בסביבתו לומד הילד כיצד להגיב במצבים חברתיים.

צלצול טלפון -< –לסיכום, למידה מכל סוג שבהוא מתרחשת בעקבות חיזוק הקשר בין גירוי )רמז( לתגובה

.הרמת השפורפרת

באילו תנאים יתקבל חיזוק? לפי דולרד ומילר החיזוק מותנה בפעילותו של דחף. יתרה מזו, בתהליך החיזוק חלה

תמיד הפחתה בדחף. תגובה נתונה עשויה לקבל חיזוק מכוח הפחתת דחף ראשוני )כמו רעב, כאב( או ממשני

)חרדה, בושה(. כאשר תגובות האדם אינן מצליחות להפחית את הדחף, הוא נקלע לבעיית למידה, המניעה

אותו לפתח תגובות חדשות שיוכלו להפחיתו.



האישיות מבנה

האישיות היא סכום הרגליו הנלמדים של האדם. ההרגל מייצג את התכונות היציבות והקבועות באישיות האדם.

הרגל נוצר בעקבות קשר נלמד בין רמז )גירוי סביבתי(, דחף פנימי ותגובה התנהגותית.

האישיות התפתחות

ע"פ דולרד ומילר, תהליך התפתחותה של האישיות ראשיתו בלידה. התינוק מצויד כבר בציוד פנימי העוזר לו

נוספות תגובות מתפתחים הזמן עם מולדים. ראשוניים דחפים ומערכת רפלקסים כמו: לעולם. להסתגל

הקשורות בתהליכים הכרתיים ותגובות לדחף משני. יש תגובות היכולות ליצור גירויים חזקים שעשויים לשמש

אף כדחף. לעומת זאת יש תגובות המניבות גירויים בעלי עצמה של דחף אך יחודיים ולכן משמשים כרמז.

= תגובות המחפשות באופן פעיל רמזים לתגובה. הסבר התפתחותם של תהליכיםתגובה מעוררת רמז

הכרתיים גבוהים כמו חשיפה ושפה.

לשפה חשיבות רבה בהתפתחות ההכרתית של האדם. מגיל צעיר מתרגל הילד לשים לב לרמזים מילוליים

ולהגיב עליהם, ובמשך הזמן אף להשתמש בהם בעצמו. שפה היא מע' של רמזים מילוליים המעוררים תגובות.

החברתי ההקשר

דולרד ומילר חזרו והדגישו כי בכדי להבין את ההתנהגות האנושית יש להתחשב בסביבה החברתית של האדם.

התרבות היא דגם של החיזוקים האופייניים לה ואת התגובות הזוכות לחיזוקים. לכל תרבות/משפחה יש מערכת

מנהגים וחוקים משלה ועל הילד ללמוד אותם במהלך התפתחותו.

דולרד ומילר סבורים כי כי עקרונות הלמידה לבדם אינם יכולים להסביר את התנהגות האדם וכי יש להתחשב

גם בסביבה החברתית. הם רואים את התפתחות הילד בהקשר החברה הסובבת אותו, ומייחסים להתפתחות זו

השפעה מכרעת על אישיותו הבוגרת.

מכריעים התפתחות שלבי

דולרד ומילר מסכימים עם הטענה הפסיכואנליטית כי לחוויות הילדות המוקדמות נודעת השפעה מכרעת על

התנהגותו של המבוגר. כמו כן, יש התאמה בין אירועים אלה לתהליך הלמידה.

התינוק הנו חסר אונים תפקידם של ההורים הוא לדאוג שרמת הדחף תישאר נמוכה יחסית. על ההורים להיות

סבלניים, לספק את צורכי התינוק ולא לבוא אליו בדרישות יתרות לפני שהצליח לפתח אוצר מילים נאות.

שהדרישות החברתיות המיוצגות ע"י ההורים ארבעה מצבים . כל אחד מהמצביםעלולות ליצור קונפליקטים

כרוך בקונפליקט המאפיין את שלב ההתפתחות המתואר באותו מצב:

הזנה

חינוך לניקיון

חינוך מיני מוקדם

)חינוך לשליטה על כעס ותוקפנות )נובע מעונשים

שלבי ההתפתחות מתאפיינים לא רק בהתנסויות הקשורות באיזורים הארוגניים שנכללו בתיאוריה של פרויד,

אלא גם במע' של תנאים חברתיים הנקבעים ע"י התרבות ומועברת לילד באמצעות הוריו.



ההתנהגות על מודעים לא תהליכים השפעת

דולרד ומילר מסכימים עם פרויד בנוגע לחשיבות שנתו הראשונה של התינוק וגם לגבי קיומם של תהליכים לא

מודעים, אולם מקור התהליכים מוסבר בצורה שונה מפרויד. הם מסבירים את מקור התהליכים הלא מודעים ע"י

תהליך הלמידה ומבחינים בין שני סוגי תהליכים לא מודעים:

הדחפים, התגובות והרמזים שנלמדו לפני רכישת השפה ולכן לא זכו לייצוג מילולי ואינם מצויים בהכרה..1

רמזים ותגובות שהיו מודעים בעבר אך הודחקו..2

זוהי תגובה נלמדת להימנע מגירויים לא נעימים. ]הפחד שהמחשבות מעוררות )דחף משני( לאהדחקה =

לחשוב עליהם )תגובה([.

קונפליקט

הילד חש קונפליקט בין רצונו לספק את צרכיו לבין פחד מעונש או מאיבוד אהבת ההורים. הדרך משמשת בסיס

לאישיותו בעתיד.

עצמת הנטייה להשיג מטרה רצויה כפונקציה של המרחק הפיסי/הפסיכולוגי– קונפליקט התקרבות

מאותה מטרה.

הימנעות המרחק– קונפליקט של כפונקציה שלילי/עונש מגירוי להימנע הנטייה עצמת

הפיסי/הפסיכולוגי מאותו גירוי.

= הנטייה להשיג מטרה מתחזקת ככל שמתקרבים אליה. באופן דומה, ככל שמתקרביםעוצמת ההתקרבות

לגירוי שלילי/עונש מתגבר הרצון להימנע ממנו. הנטייה להימנעות מתעצמת מהר יותר מהנטייה להתקרבות ככל

שהמטרה החיובית/השלילית קרובה יותר.

דחף חזק מגביר את עצמת הנטייה.

כשאדם שואף להשיג מטרה מסוימת אך– קונפליקט בין הנטייה להתקרבות לבין הנטייה להימנעות.1

בה בעת חושש מהשגתה. )רווק הרוצה להתחתן אך כשמועד התאריך מתקרב הוא מהסס ומבטל וחוזר

חלילה(. הקונפליקט ימשיך עד לפתרון על ידו או ע"י ארוסתו.

כשאדם צריך לבחור בין שתי אפשרויות שכל אחת מהן עלולה– קונפליקט בין שתי נטיות להימנעות.2

להניב תוצאות לא נעימות. )ילד המפחד לטפס על עץ אך גם חושש שחבריו ילעגו לו אם יגלה את פחדו(.

גובר חששו נסיגתו ואולם, בעקבות נטייתו להימנעות. גוברת כך ככל שהוא מתקרב לאחד היעדים

מהאפשרות השניה. הוא ימשיך לסגת פעם מאפשרות א ופעם מאפשרות ב עד שיפתור את הקונפליקט

כשיפתור/ יעקוף את אחת הסיטואציות המפחידות.

כשאדם צריך לבחור בין שתי מטרות נכספות. )לבחור בין שתי– קונפליקט בין שתי נטיות להתקרבות.3

הצעות לבילוי(. ע"פ מילר אין זה קונפליקט חמור. ככל שהיא תתקרב ליעד אחד השני יתרחק ותבחר

את עליו המקלות נסתרות הימנעות תגובות האדם לרשות פה עומדים יותר. הרצויה האפשרות

ההחלטה.



ופסיכותרפיה פסיכופתולוגיה

הנוירוזה מייצגת ביטוי של קונפליקטים נלמדים. במהלך התפתחותם, ילדים צריכים ללמוד כיצד לבטא את

דחפיהם בדרך המקובלת בחברה, בעיקר דחפים הקשורים בהזנה, חינוך לניקיון, מיניות ותוקפנות. בעקבות

–עונש שהטילו ההורים, מתפתח דחף פחד נרכש לגבי גירויים מסויימים, והילד מתנסה בקונפליקט התקרבות

להיפטר מסימפטומים בכדי כי טוענים ומילר דולרד זאת(. לעשות אך פחד כעס לבטא )הרצון הימנעות.

פתולוגיים יש לעסוק בסיבות עצמן ולא רק סימפטום. יש להעלות למודע חוויות מהלא מודע, ולנקוט שיטות

המזכירות את אלה של פרויד )אסוציאציות חופשיות וכדומה.(.

מחקרים

מחקרים אחדים בנושא ההתקה מדגימים את הניסיון לגשר בין הפסיכואנליזה לבין תיאוריית הלמידה. אפשר

. כזכור בתהליך ההכללה לומד האורגניזם להגיב לגירויהכללה באמצעות המושג ההתקהלהסביר את תופעת

הדומה לגירוי המקורי, כפי שהגיב לגירוי המקורי. מילר ערך סדרת ניסויים בכדי להוכיח אמפירית כי ההתקה

היא צורה מסוימת של הכללת גירוי, ולספק בדרך זו מסגרת תיאורטית להסבר תופעת ההתקה ולניבויה.

תוצאות המחקר הצביעו כי תחושות התסכול הגבירו את העמדות השליליות כלפי קבוצות המיעוטים. עלייה זו

יוחסה להתקה של רגש הכעס והעוינות שעוררו החוקרים בנבדקים כשמנעו מהם את הבילוי הנכסף. הנערים לא

יכלו להביע את כעסם ישירות ולכן מצאו פורקן לתוקפנותם בהשמצת קבוצות המיעוט הסבר פסיכואנליטי(.

: הנערים הכלילו תגובה מסוימת מגירוי אחד לגירוי דומה אחר. ממצאי המחקרבמונחים של תיאוריית הלמידה

זו או וכי אפשר לגרום להתרחשותה )ללא קשר לתיאוריה מלמדים שתופעת ההתקה קיימת אצל בני אדם

אחרת(.

קוגניטיבית של בנדורה–תיאוריית הלמידה החברתית

בנדורה ביקש להציג את התיאור המפורט והיעיל ביותר של למידה אנושית בהקשרים חברתיים. בנוסף הוא

בנדורה ע"פ בחברה. מקובלת שאינה התנהגות לשינוי יעילים תהליכים מדעיות, בשיטות לפתח, חתר

ההתנהגות האנושית נשלטת ע"י משחק כוחות פנימיים וחיצוניים. האדם משפיע על סביבתו והסביבה משפיעה

. שנית, התהליך מתרחש בעקבות פעילותדטרמיניזם הדדיעל האדם בתהליך מעגלי מתמשך שהוא מכנה

גומלין בין גורמים קוגניטיביים, התנהגותיים וסביבתיים.

הסביבה מהווה מקור מידע שעל פיו האדם מגבש את מערכת הציפיות שלו. כלומר, הסביבה משפיעה על

כלומר, חיזוקים מהסביבה. לקבלת אותו יביא ציפיותיו שלפי באופן הקוגניטיבית. האדם מתנהג המערכת

הציפיות, שהן חלק מהמערכת הקוגניטיבית, קובעות את ההתנהגות. ההתנהגות משפיעה על הסביבה ומשנה

אותה. הסביבה שהשתנתה מספקת מידע חדש למערכת הקוגניטיבית וכו'.

:בנדורה מדגיש שלושה תהליכים

= למידה יכולה להתרחש גם ללא חיזוק ישיר )רוב הלמידה האנושית(.*למידה ע"י צפייה במודל

למידה באמצעות חיזוקים ישירים היא למידה בדרך של ניסוי וטעיה. אך אם כל הלמידה האנושית

היתה מתבצעת באופן זה הרי שלעולם לא היינו לומדים שפה למשל או נגינה וכו'. מכאן, בנדורה טען



כי למידת התנהגויות מורכבות נעשות מתוך צפייה בהתנהגות הזולת, ללא קבלת חיזוק ישיר או

תגובה. המודל המשמש ללמידה אינו חייב להיות אדם מוחשי, קיימת למידה גם ממודלים סמליים

)טלוויזיה, קולנוע, חוברות הדרכה, ספרים, כוכבי קולנוע וכו'(.

: תהליכים 4 בלמידה זו מעורבים

גורמים משפיעים: מעמד חברתי ודמיון לצופה(.תשומת לב(

שימור ההתנהגות הנצפית ע"י דימויים חזותיים או ייצוג מילולי.– זכירה

ע"י אימון פעיל או סמוי-חזרה הכרתית על התנהגות המודל ע"י חשיבה מילוליתמוטורי שחזור

/חזותית, ללא חזרה מוטורית, כדי לשפר את השחזור. ולעיתים אפילו אימון ההתנהגות בהדרכת

המודל.

לו חיזוק כלשהוהנעה בעקבות חיזוק סמוי כן צפוי יבצע את ההתנהגות, אלא אם הלומד לא

בעקבות הביצוע. מכאן כי ההנעה היא הכרחית לביצוע ההתנהגות.

מואצל נובעותחיזוק התוצאות כי ומקשר תוצאותיה על מודל של פעולה רואה כשהאדם =

מההתנהגות.

= כשהאדם מגביר התנהגות שראה כי היא מחוזקת כשהמודל מבצע אותה.חיזוק חיובי מואצל

= כשהאדם נמנע מהתנהגות שהמודל קיבל עבורה עונש.עונש מואצל

:השפעותיה של למידה ממודל

= באמצעות הלמידה הצופה רוכש התנהגויות חדשות.השפעות מעצבותא.

= למידה כי התנהגות מסוימת מובילה לתוצאות לא נעימות ובכך למד כי ישהשפעות מעכבותב.

לעכב התנהגות דומה.

כשהצופה נוכח כי התנהגותו הלא מקובלת של המודל זוכה לחיזוקהשפעות המבטלות עכבות = ג.

או אינה גוררת עונש.

כשהתנהגותו של המודל משמשת לצופה גירוי מבחין.השפעות מעוררות/מגרות = ד.

בני אדם נוטים לחקות את התנהגותם של מודלים אנושיים חיים, בעלי מעמד חברתי גבוה, הזוכים לחיזוקים על

התנהגותם. עם זאת, גם מודלים סמליים, כמו גיבורי ספרים או סרטים, עשויים להשפיע השפעה ניכרת על

התנהגות בני אדם.

בדר"כ הלומד מחקה את התנהגות המודל בהיעדרו לפיכך, החיקוי אינו תלוי בהתאמת תגובות הלומד לאלה של

המודל, שכן זה אינו נוכח בעת החיקוי. בנדורה מניח כי בלמידה ע"י צפייה במודל הצופה קולט באורח פעיל

מידע מסוים ושומר אותו בזיכרונו עד שנקרית הזדמנות נאותה ליישם אותו בהתנהגות עצמה. תהליך שימור

המידע הוא תהליך קוגניטיבי.

, החיזוק אינו גורם הקובע אוטומטית את ההתנהגות. החיזוק מהווה בעיקר מקורהגדרת תפקיד החיזוק בלמידה

מידע. חיזוק הניתן בעקבות תגובה מסוימת מאפשר לאדם לנסח השערות על מהות התגובה הנכונה. כלומר,



הוא מספק לו מידע, שלפיו יוכל לשער מה צריכה להיות תגובתו הנכונה. החיזוק מספק מידע הן אם הוא ניתן

(תמריץ. )במישרין והן אם הוא ניתן באורח סמוי, כלומר, אגב הסתכלות בהתנהגות המודל

בנדורה מקבל את מרבית עקרונות הלמידה הבסיסיים, כמו התניה קלאסית, הבחנה, למידה באמצעות התנסות

ישירה וחיזוק, אך הוא מדגיש כי ביסוד עקרונות אלה מונחים תהליכים קוגניטיביים. לדעתו, הניסיון כשלעצמו לא

ההכרה והציפיות שהאדם מפתח בעקבות ניסיונו הם הקובעים אתדי בו לפקח על ההתנהגות ולשלוט בה.

ההתנהגות.

בנדורה מייחס לתהליכים הקוגניטיביים והסמליים תפקיד חשוב בתהליך הלמידה החברתית. הוא רואה באדם

.יצור בוחן, בעל יכולת לקלוט מידע, לעבדו ולקבל החלטות

זו מאפשרת לאדם להציב לעצמו מטרות ולקבוע אמות מידה להערכת ההתנהגות*ויסות עצמי = מערכת

הלמידה מתרחשת בהם.לרוב ולשלוט חיזוקים לעצמו מעניק האדם להגשימן. מבקש הוא שבאמצעותה

באמצעות חיקוי אמות המידה שמדגימים בני המשפחה, החברים והדמויות הידועות מאמצעי התקשורת.

= במשך הזמן מתפתחת מערכת של סיפוקים עצמיים בעלת שתי תוצאות אופייניות: הערכה חיזוק עצמי

עצמית וגמול מוחשי )פרס או עונש שהאדם נותן לעצמו(. קיים קשר גומלין בין תוצאות אלה, שמטרתו לעודד את

ההתנהגות הרצויה או למנוע התנהגות לא רצויה. לעיתים יש סתירה בין ההערכה העצמית לבין ההערכות

החיצוניות עלינו, במקרים כאלה מצליחה ההערכה העצמית לקבוע את ההתנהגות. לעיתים מע' הויסות העצמי

היא בעלת עוצמה כה רבה, עד שבמקרים של עימות בינה לבין ההערכות החיצוניות היא מנתקת את ההתנהגות

בחלקה ממע' החיזוקים המקובלים בחברה.

= תפיסת היעילות העצמית של האדם משפיעה באופן מכריע על בחירת תחומי פעילותו ועל*יעילות עצמית

השקעת מאמץ בתחומים אלה. תפיסה זו נמצאת ביחסי גומלין עם התנהגותו של האדם ועם העוררות הרגשית

שלו. תפיסה של יעילות עצמית נמוכה היא אחד הגורמים העיקריים לפסיכופתולוגיה. כשבני אדם שוקלים לבצע

פעולה מסוימת, הם מעריכים את יכולתם לבצעה. תפיסתם זו משפיעה על התנהגותם של אנשים בבחירת

היא לגביהן היעילות העצמית שלו לעסוק בפעילויות שתחושת בוחר/נאלץ לעיתים אדם ופעילויות. מטרות

נמוכה,ו בשל הציפיות לכישלון, האדם ישקיע מאמץ קטן ויוותר על הפעילות לאחר זמן קצר. כתוצאה מכך הוא

אכן ייכשל ותחושת חוסר היעילות העצמית שלו תגבר.

רכישת תפיסת יעילות עצמית נמוכה/גבוהה מושפעת מארבעה גורמים:

א. עצם ההצלחה/הכישלון.

= כשאדם צופה במודל הדומה לו ברמת היכולת והמודל מצליח בפעילות, כך שסביר להניחלמידה ממודל ב.

שגם הוא יכול.

= כשדמויות משמעותיות בחיי האדם מעודדים/מבקרים את האדם הם יכולים להשפיע על. שכנוע מילוליג

תפיסת היעילות העצמית שלו לטובה/לרעה.

= מצב של מתח וחרדה משפיע לרעה על תפיסת היעילות העצמית של האדם, ולהפך, מצבעוררות רגשיתד.

של רוגע ישפיע לטובה על תפיסת היעילות העצמית ועל הסיכוי להצלחה. בנדורה הראה כי ע"י שינוי במצב

המתח שבו שרוי האדם ניתן לשנות את תפיסת היעילות העצמית שלו.



גדילה והתפתחות

ביולוגית. אולם, ההתפתחות הבשלה של תוצאה שהם התפתחות בשלבי עוסק אינו בנדורה סקינר, גם כמו

, כגון: קוגניטיביים משתנים של רכישה גם התנהגות, אלא מאגר של רכישה רק אינה אליה מתייחס שבנדורה

באמצעות רק לא מתבצעת הלמידה כי גרס עצמי. בנדורה ויסות ומנגנון עצמיות מטרות, ציפיות, תפיסות

במודלים. צפייה באמצעות גם ישירה, אלא התנסות

בנדורה טען שלמידה יכולה להתרחש גם ללא חיזוק )תופעת הלמידה ממודל(. בנדורה מבחין בין:

חיזוק. קבלת ללא גם להתרחש קוגניטיבי, שיכול מאורע שהיא התנהגות של רכישה

חיזוק. לקבל יוכל שלה שהביצוע ציפייה קיימת אם רק ההתנהגות ביצוע

עצמיים. חיזוקים גם להיות שעשויים חיזוקים לקבלת מביאה אכן היא אם ההתנהגות דפוס ושימור

כמו כשרים של התפתחות נעשית התנהגויות גם קוגניטיביים, המבוסס תהליך דרך אחרות, על למידה,

עצמי. וויסות צפייה של עקרונות

משפחה, בבני בה. הצפייה ישירה התנסות וע"י תוקפניים במודלים צפייה דרך נלמדת לדוגמא: תוקפנות

ציפייה כשיש או מכאיב גירוי כשיש ביטוי לידי באה שנלמדת מהמדיה. התוקפנות לחיקוי ובמודלים בחברים

כזו. התנהגות על לתגמול

ההתנהגות הישמרותהתנהגותו. תוצאות לגבי לו שיש ובציפיות המצב בפרשנות תלויה התוקפנית תגובתו

: לעומת החיצוניות. וזאת או הפנימיות בתוצאותיה תלויה התוקפנית

תוקפנית, אנרגיה של תוצר היא תוקפנית התנהגות כי שטען פרויד.1

נפש. למפח תגובה תוקפנית בהתנהגות שראו אחרים וביהביוריסטים . הל2


כי: האמין בנדורה גם לביהביוריסטים בדומה

התנהגות היא חולנית התנהגות .

עברו ולא המחלה להסבר מידע מספק החולה של ההווה.

ונסתרים. פנימיים תהליכים על ולא גלויה התנהגות על דגש לשים יש

פנימיים. בתהליכים טיפול ולא חדשים והתנהגות חשיבה דפוסי של למידה לכלול צריכה התרפיה

כמו תכניות וכמעצבי לפסיכופתולוגיות כגורמים הקוגניטיביים התהליכים את הדגיש בנדורה כל לטיפול.

והערכות ציפיות גם לכך במודלים. תורמות וצפייה התנסות דרך נלמדות סתגלניות שאינן למידה, תגובות

לדחייה אליו, מביא התקרבות לניסיונות באיבה כאב, ומגיב גורמת שקרבה המאמין מוטעות. חולה עצמיות

לכאב. מובילה אכן שקרבה לאמונתו אישור מקבל הוא ממנו, ובכך אחרים של

בעבר כישלונות על זיכרונות לעורר עלול יעילות חוסר של תחושה עקב הנגרם דיכאוני שמצב טען הוא

והדיכאון. היעילות חוסר תחושת את ולהגביר

לדעתו פרויד משל שונות ולהגנות לחרדה בנדורה של עמדותיו יעילות חוסר מתפיסת נובעת החרדה ,

כמובילה נתפסת אינה מזו, חרדה מודעים. יתרה לא דחפים של איום בגלל לא תוקפניים לאירועים בהסתגלות

להיפגע. סיכוייו לגבי לאדם שיש ציפיות של תוצר הן הגנתית והתנהגות הגנתיות. חרדה להתנהגויות



פנימיים. באמצעות בכוחות שינויים על ולא עצמיות ובתפיסות בציפיות שינוי דרך להתבצע חייב לטענתו, שינוי

בביצוע החולה את שמדריך חי מודל בעזרת ואף חיוביות לתמורות מביאה שהתנהגותם במודלים צפייה

הרצויה. ההתנהגות

.בנבדקים אנושייםההשקפות התיאורטיות של בנדורה מתבססות על מחקרים רבים, שייחודם הוא השימוש

רוטר של החברתית-קוגניטיבית הלמידה תיאוריית

בה שיש בהתנהגות מתמקדת חברתית. התיאוריה בהתנהגות , ובמיוחד מורכבת אנושית בהתנהגות עוסקת

בהנחה במצב האדם יבחר התנהגות באיזו יקבע מה לגלות ומנסה בחירה ההתנהגויות שמאגר מסוים,

טווח בניבוי לא או יעילה היא האם רק אלא לא או נכונה התיאוריה אם חשיבות נרכש. )אין כבר שלו המורכבות

התנהגות(.

עקרונות יסוד

לנבא אפשר אי – המשמעותית לסביבתו היחיד בין הגומלין פעילות היא האישיות לחקר המסגרתא.

האנושית ההתנהגות בו. רוב מתרחשת שההתנהגות המצב לתיאור להתייחס בלי התנהגות ביעילות

נלמדת. היא

וקיימת זו על זו משפיעות המשמעותית סביבתו עם שלו הגומלין פעילות או האדם של התנסויותיוב.

כן שהאדם הדדית. ככל ותלות יציבות פירושה . אחידות באישיותו אחידות היציבות גוברת מתבגר,

הוא קודמות. התנסויות ע"ס המציאות על ופירושים חדשות התנסויות לבחור נוטה בהתנהגותו.

ההתנהגות(. להסבר נוגעים בעבר/בהווה תנאים )השאלה-אילו

על חיזוקים בהשפעת צפייה מתוך המטרה על ללמוד מטרה. אפשר להשגת מכוונת ההתנהגותג.

האדם. חיזוק התנהגות את המנחה הוא מעונשים ולהימנע חיוביים חיזוקים לקבל . הרצוןההתנהגות

החיזוקים החיזוק. רוב לקבלת לגרום בהתנהגותו יחתור שהאדם ההסתברות את שמגביר מה כל הוא

הלמידה. - באמצעות קודם חיזוק לבין בינו הקישור מתוך מתקבל החיזוק של ערכו שכן נלמדים הם

יניב שהביצוע הציפייה גם תתבצע, אלא מסוימת התנהגות אם קובעים ערכו או החיזוק אופי רק לאד.

ציפיות החיזוק את אותן. הפוטנציאל למדוד ואפשר קודמות התנסויות של תוצאה הן זה מסוג .

חיזוק תניב זו שהתנהגות הציפייה של יוצא פועל הוא מסוים פסיכולוגי במצב מסוימת להתנהגות

מצב. באותו הזה החיזוק ערך מסוים, ושל

מושגי יסוד

אחרות. להתנהגויות ,יחסית תתרחש מסוימת שהתנהגות = ההסתברות התנהגות ***פוטנציאל

וסובייקטיבי. = יחסי החיזוק ***ערך

חיובי/שלילי. ערך כבעל חווה שהאדם = דבר פנימי חיזוק

חיזוק. של תכונות לו מייחסת לה שייך שהאדם / התרבות שהקבוצה = דבר חיצוני חיזוק



,נלמדים הם הצרכים יותר מאוחרים התינוק. בגילאים של הביולוגיים בצרכים החיזוקים של מקורם רוטר ע"פ

של תוצאה מסוים, הוא מסוים, במצב חיזוק של ערכו אחרים. כלומר חיזוקים עם מהקישור נובע וערכם

אלה. חיזוקים של ערכם ושל אחרים מסוימים חיזוקים יגרור זה שחיזוק הציפייה

יותר רב בשכר, כבוד העלאה תגרור זו שעליה בציפייה תלוי בעבודה בדרגה עליה של : ערכהלדוגמא

העמוק הקישור בשל נדירה היא הללו. ההכחדה מהחיזוקים אחד כל של בערך וכן למנהל מחברים, קרבה

חלקי. בחיזוק לרוב מתרחשת הראשונית שהלמידה העובדה ובשל החיזוקים בין

(100 עמ' 3 )הרחבה: יחידה

האנושית: ההתנהגות רוב את המניעים צרכים של רחבות קטגוריות 6

מעמד לרכוש וכו'. צורך מקצועיים, חברתיים, אקדמיים בכישורים בהכרה לזכות צורך – הכרה-מעמד.1

מאחרים. יותר טוב חברתי/ מקצועי, להיות

אחרים. צרכים לסיפוק ויפעלו תסכול שימנעו בקבוצה או אחר באדם צורך – הגנה-תלות.2

וחברים. משפחה בני אחרים, לרבות בהתנהגות לשלוט צורך – שליטה.3

סיפוקים השגת שיאפשרו כישורים עצמנו, לפתח על לבד, לסמוך להחלטות להגיע צורך – עצמאות.4

באחרים. תלות ללא

חברתי. מעמד בהשגת קשורים שאינם חיבה ובאותות בקבלה צורך – וחיבה אהבה.5

ביטחון. תחושת עם המתקשרים פיסיים בסיפוקים צורך – פיסית נוחיות.6

= מקביל לערך החיזוק, מתייחס לקבוצת חיזוקים הקשורים כולם בסיפוק אותו צורך.ערך הצורך

= מקביל לפוטנציאל ההתנהגות, ההסתברות שאדם ינקוט התנהגויות שונות הקשורות כולן בסיפוק צורך מסוים. פוטנציאל הצורך

הסתברות זו תלויה בערך הצורך ובציפייה שהתנהגויות אלה יגבירו את סיפוק הצורך.

רמת הציפייה להשגת הצורך. אם חופש התנועה מצומצם דהינו, האדם אינו מאמין ביכולתו להשיג את מבוקשו - את = חופש התנועה

הצורך. מכאן ננבא כי הוא לא יפעל להשגת הצורך.

ובעקבותיה מניחה קוגניטיבית החברתית הלמידה תיאורית ואף ההגנתית ההתנהגות שהחרדה,

במיוחד. נמוך התנועה חופש זאת ולעומת במיוחד גבוה בהם הצורך שערך בתחומים הפסיכופתולוגיה, מקורן

לעשות ניסיון כי חושש ואף זה צורך לספק ביכולתו מאמין אינו הוא אך מאוד חזק צורך לאדם כלומר, אם

הכחשת כמו הגנתית התנהגות ע"י לפתור ינסה שהאדם קונפליקט של מצב ועונש. ייוצר תסכול יגרור זאת

בהזיות. שקיעה או הצורך



***ציפיות

ושל חיזוק תביא שההתנהגות הציפייה של התוצאה הוא מסוימת להתנהגות שהפוטנציאל גורסת התיאוריה

הזה. החיזוק ערך

פוטנציאל את הקובעים הם האדם החיזוק, בעיני וערך מסוים חיזוק תגרור מסוימת שהתנהגות הציפייה

לקב' שונות, רחבות/צרות חיזוקים למיין נלמדים. ניתן הם אדם בני המניעים החיזוקים שלו. רוב ההתנהגות

מספקים. שהם הצרכים יותר, ע"פ

מצב באותו התנסות מתוך שנרכשה מציפייה מורכבת מסוים חיזוק תגרור מסוימת שהתנהגות הציפייה

פוחתת יותר, כן רבה מצב באותו שההתנסות דומים. ככל במצבים בהתנסות מוכללות, שמקורן ומציפיות

שינוי באמצעות היא בהתנהגות שינוי לחולל העיקרית ההתנהגות. הדרך על המוכללות הציפיות של השפעתן

הציפיות.

כיצד לתאר החברתית-קוגניטיבית הלמידה תיאוריית של ניסיונה במסגרת גם חשוב המוכללות הציפיות חקר

: הכללות לעריכת עיקריות דרכים שלוש מציעה התיאוריהההתנהגות. בחקר להכללות להגיע אפשר

בחיזוקים הדמיון ע"פ.1

החיזוק נותני בין הדמיון ע"פ.2

במצב. הכרוכות הבעיות בסוג הדמיון ע"פ.3

את להגביר וכך החיזוק לקבלת הציפיות את לשנות ניתן מועטה, אך החיזוק ערך על להשפיע יכולתנו

והיעילות החופש תחושת

***המצב הפסיכולוגי

כפי המצב אפיוני את גם האישיות, אלא אפיוני את רק לא התנהגות בניבוי מדגישה רוטר של הלמידה תיאורית

ישנם הנתון במצב אם מכך לדוגמא, יימנע בתוקפנות לנהוג עז צורך לו שיש האדם. מי ע"י נתפסים שהם

ענישה. תגרור כזו שהתנהגות רמזים

שלהם: המשותף התרבותי הפירוש סמך על הפסיכולוגיים המצבים סיווג

וחיבה( אהבה צורכי סיפוק שונים. )מצבי במצבים בפועל הניתנים החיזוקים לפי מיון.1

שליטה( או חברתית להכרה ציפייה המעורר שונים. )מצב לחיזוקים הנבדקים ציפיות לפי מיון.2

החיזוק( מניבים. )סוג השונים שהמצבים התנהגויות לפי מיון.3

אחרים. ככל מצבים על מסוים במצב השינוי של ההכללה מידת לבחינת ניסויית מניפולציה ע"י מיון.4

יותר. כדומים המצבים יסווגו כן יותר רחבה שההכללה

לטיפול: מתיאוריה

הקליני ביישום קוגניטיביים – ביהביוריסטים עקרונות

הביהביוריסטיות התרפיות

שנוצר נלמד התנהגות דפוס אלא מחלה אינה )סקינר( פסיכופתולוגיה הקיצונית הביהביוריסטית הגישה ע"פ

התנהגויות בגין סתגלניות, נענשו התנהגויות בעקבות חוזקו לא שהם משום מוטעה. וזאת תגובות מאגר בשל



מתאימים. מכאן לא בתנאים חוזקו ו/או סתגלניות לא התנהגויות על לסתגלניות, חוזקו נחשבו יותר שמאוחר

מתאימה. חיזוקים תכנית בניית ע"י שינוי יצירת היא הטיפול מטרת כי

את שמפסיקים ברגע אך חיצונית התנהגות לשינוי מועילה אמנם . השיטההאסימונים כלכלתלדוגמא:

למצבים/מקומות במסגרת התנהגותו של הכללה מבצע לא הקודם. כלומר, האדם למצב נסיגה חלה התכנית

אחרים.

הביהביוריסטיות-קוגניטיביות התרפיות

שגם שיטה התהליכיםהסמויה ההתניה היא הקוגניטיביים התהליכים את בחשבון מביאה אחרת, .

התוצאה הגלויה, אך ההתנהגות ביסוד המצויים התניה עקרונות אותם ע"פ פועלים הקוגניטיביים-סמליים

בהתנהגות. ולא בחשיבה ביטוי לידי באה היא כי גלויה אינה

עם קלאסית התניה . שילוברגישות של השיטתית ההפחתה= בפוביות לטיפול סמויה התניה של שיטה

)ארנב( מותנה גירוי שלבי. קישור דו התניה בתהליך נוצרת פוביה הביהביוריסטים קוגניטיביים. ע"פ חוקים

נגד. התניית נקרא הטיפול דומים. תהליך גירויים על מוכללת התגובה השני )פחד( ובשלב מותנית לתגובה

פחד. המעוררים המותנים הגירויים של רשימה הכנת ההכללה הבנת : 1 שלב

עצמית. שרירים/היפנוזה הרפיית ע"י להירגע לומד המטופל נגד תגובת : 2 שלב

בו המעוררים גירויים מדמיין המטופל רגיעה ממצב רוגע בתחושת המותנה לגירוי הפחד החלפת : 3 שלב

בהדרגה. לכבד מהקל פחד

הקוגניטיביות התרפיות

מסתגלים. ולא מעוותים חשיבה בדפוסי מקורן רגשיות הפרעות ההתנהגות, וכי על משפיעים החשיבה דפוסי

דפוסים הלקויים, והקניית החשיבה דפוסי זיהוי היא הטיפול . מטרתמחדש קוגניטיבי עיצובב מתמקד הטיפול

מילולי-שכלתני. ושכנוע לוגי נגד, ניתוח התניות, התניות במקומם. ע"י סתגלנים

נובעים )חרדות/דיכאונות(, לא שונים . רגשותרגשי שכלתני טיפול= לטיפול קוגניטיבית גישה פיתח אליס

לאירועים. נותנים שאנו הפירוש תוצר הם אלא במציאות מאירועים ישירות

A = גירושין בתהליך = אני אירוע

B = כגבר = נכשלתי אמונה

C =אלי להתקרב תרצה לא לעולם אחת = אף הרות-אסון תוצאות

D = יכולתו לגבי = ספקות ספק הטלת

E = דיכאון/חרדה. תוצאה =

ניתוח כולל רציונליות. הוא ותפיסות אמונות לו ולהקנות האדם של העולם תפיסת את לשנות חותר הטיפול

הגיוניים, רציונליות, ושכנועו, בטיעונים הלא אמונותיו על מהן ללמוד האדם, כדי של המילוליות הצהרות

למציאות. הסתגלותו ואת תפקודו את לשפר לו רציונליות, שיאפשרו באמונות להחליפן

על שליליות וקביעות מוטעות אוטומטיות, השערות מחשבות של תוצר הם פסיכולוגיים קשיים כי טען בק

ורואה התנסויותיו של מוטעית בהערכה מתמיד הדכאוני דיכאון, החולה של הקוגניטיבי המודל העצמי. לפי

.הקוגניטיבי המשולששלילי. = באור והעתיד כמתסכל כמפסידן, העולם עצמו



בצורה המציאות את ולבחון ולתקנם מעוותים ואמונות מוטיבים לזהות נועדה הקוגניטיבית התרפיה

מודעים. גורמים ומדגיש הטיפול בהבניית פעיל אנליטית, המטפל לתרפיה נכונה. בניגוד

מחשבות יש בלחץ הנתון לאדם קוגניטיביים. לדעתו במונחים נפשי לחץ לכל להתייחס הציע מיקנבאום

בחיסון ציפיותיו. אימון את תואמת שהיא כך הזולת כלפי אחרים של התנהגותם על משפיעות תבוסתניות, הן

לחץ: נגד

מחשבותיו, על מידע לחץ, אוספים של הקוגניטיבי הטבע על המטופל את = מלמדים ההמשגה שלב.1

ולרגשותיו. למחשבותיו קשוב להיות אותו ומלמדים עצמו לגבי ודימויו אמונותיו

האדם את מלמדים שלו הקוגניציות את ולשנות לחץ עם = להתמודד ותרגולן המיומנות רכישת שלב.2

לפתרונן. שיטות לו ומציגים כפתירות שיתפסו כך שונה מזווית בעיות להירגע, לראות

אמת, תחילה במצבי הקודם בשלב שלמד מה את ליישם לומד = המטופל והבדיקה היישום שלב.3

מציאותיים. במצבים תפקיד, ואח"כ ובמשחקי בדמיון

מודל מחיקוי מורכבת הלמידה מרבית כי הלמידה. טען תורת בסיסי על שלו התאוריה את פיתח בנדורה

חרדה המעורר לגירוי הדרגתית חשיפה כי הסיק פוביות על למודל. במחקריו בדומה חיזוקים לקבל בציפיה

מסוגל הוא כי עצמית, לאמונה ליעילות ציפיות לפיתוח המטופל את להביא יש כי סבר . בנדורההתרופה היא

רק להיחשף נכונות ולהביע חרדה המעורר לגירוי בחשיפה לעמוד ייחשף הקוגניטיבי השינוי לאחר לו.

התנהגותו. את לשנות בכדי חרדה המעורר לגירוי המטופל

המטופל את ולשכנע העצמית היעילות תפיסת את שמעלה מקדים שלב לשמש יכולה במודל הצפייה

שתכניסו חיובית מעשית התנסות לכלול חייב בטיפול הבא המאיים. השלב הגירוי עם להתמודד שביכולתו

הצלחה. המביאה העצמית היעילות בתפיסת לעלייה מביאה הצלחה שבו חיובי למעגל



: תיאוריות אקזיסטנציאליסטיות והומניסטיות 4 יחידה

תיאוריות אישיות אקזיסטנציאליסטיות

לכל אדם יש מציאות ואמת משלו, ולכן החיפוש אחר אמת אחת אובייקטיבית הוא חסר משמעות. הדת, המדינה, ערכי המוסר

והאידיאולוגיות השונות פוגעות בחירותו של האדם וביכולתו למצוא את באמת הפנימית שלו.

התופעה והמדען. משמעות האמפירית התצפית בין להפריד אפשרות התופעה( אין )תורת הפנומנולוגיה

החשובה. היא האדם בתודעת

ולהומניזם: לאקזיסטנציאליזם משותפים גורמים 2

מוקדמות. הפסיכואנליזה מתיאוריות עצמו לשחרר מנסה והחוקר עצמה בחוויה מתמקדת החקירה

בנחקר להתבונן מנסות וההומניזם האקזיסטנציאליזם ואילו מבחוץ בנחקר מתבוננים והביהביוריזם

כמוהו. החוויה את ולחוות מבפנים

בגורלו. לשלוט ויכולתו חופשית בחירה כבעל האדם

מרטין היידגר

מידת לפי וזאת לדברים משמעות המעניק זה והעולם, הוא האדם בין מוחלטת = זהות עולם כבורא האדם

לתועלתו שימושיותם

אותנטיים חייו יהיו במציאות, כך הגלומות האפשרויות סוף לאין יותר פתוח יישאר שהאדם = ככל אותנטיות

האפשרויות. סוף לאין אטימות משמעו - עצם מצב לאותו אחת אפשרות על יותר. בחירה

בו שאין מכיוון לשאתו שקשה מצב לאדם. זהו מוכר ובלתי חדש תמיד מרבית, העולם פתיחות של במצב

זו ממעמסה לברוח ולמעשיו. כדי לקיומו בלעדית אחריות האדם על בדידות, ומטיל אלא ביטחון תחושת

בדר"כ למציאות. האדם מעניקה שהחברה המקובלות המשמעויות את לעצמו הזולת, ומאמץ אל פונה האדם

הביטחון. תחושת עצמו, לטובת של האמת האותנטיות, את את מקריב

האמת מול אל מחדש ולהציבו מהקונפורמיות לשחררו שעשויה היחידה = החוויה מהקונפורמיות שחרור

ממשות. כל של כיליון המוות, מול האין, מול מול עמידה של מיסטית האימה. חוויה חווית היא שלו הייחודית

האפשרות. של מחודש לקיום פתח פותח הממשות של מותה

בעולם היות= שם היות

בעולם. קיומו פעולותיו ע"י עצמו את מממש האדם, והאדם בפני מתגלה אחת. העולם כיחידה והעולם האדם

היצור הוא יותר. האדם רבה שלמות להשיג בניסיון והשתנות התהוות של פוסק בלתי תהליך הוא האדם של

לעולם. שלנו ההתייחסות אופן את רק אלא אובייקטיבי באופן העולם את לחקור אפשרות = אין פנומנולוגיההפרטי. עולמו ביצירת אלוהים כמו הוא אדם כל

חלקיו. מסך ויותר שלם הוא האדם כי שונים אישיות חלקי בין להפרדה משמעות = אין הוליזםוכו'. חייו, פעולותיו חי, דרך הוא בו העולם לגבי מוחלטת חופשית = בחירה חופשית בחירה



בפתיחות קיים להיות היא האדם של הבסיסית לו. אחריותו אחראי גם הוא זה, ולכן לתהליך המודע היחיד

לעולם.

השואף דינמי תהליך אלא סטטי מצב אינו האדם של " כלומר, קיומוהתהוותל" היא הכוונה כי טען מאי רולו

להגשמה. תמיד

קיים: האדם שבתוכו העולם של ממדים 3 בין מבחינה הקיומית הפסיכולוגיה

)נוף, צרכים האדם של הפיזיולוגית ולמציאות הפיסי לעולם האדם של התייחסותו – שמסביב העולם.1

ביולוגיים, בע"ח(

הבינאישיים. ולקשרים האנושית לסביבה האדם של התייחסותו – עם העולם.2

ולגופו. לעצמו בנוגע האדם של והרגשות לעצמו. המחשבות האדם התייחסות – עצמו של העולם.3

מהם אחד להקריב צורך שיהיה העולמות, מבלי שלושת בכל עצמי למימוש יכולת בעל הוא הבריא האדם

השני. לטובת

ואשמה( )אחריות, רצון האדם של הבחירה חופש

נולד, המגבלות שלתוכה האדם, המסגרת של הקיום קרקע- נתונה במסגרת קיים אך מוחלט הבחירה חופש

שלו. המולדות

אפשרויות סוף אין ליצור יכול המוגבלת, האדם המסגרת בתוך שגם מכיוון סופי אין זאת בכל הוא החופש

להתמרדות לא היא המציאותיות. הכוונה המגבלות של קבלה מתוך קיים האמיתי הבחירה ומשמעויות. חופש

הקיימות. האמיתיות לאפשרויות לפתיחות אלא

החופש הבלתי מוגבל מטיל על האדם אחריות בלעדית לחייו.כל הממדים של קיומנו בהווה מושפעים מכוונותינו לעתיד. כך למשל

נתפוס אנשים בחיינו בצורה שונה בהתאם לתפקיד שנרצה שימלאו בחיינו. גם זיכרונות העבר מושפעים מהאופן שנרצה לראותנו

בעתיד. אדם שמטרתו להיות עצמאי מאוד, יזכור בעיקר חוויות ילדות שבהן נאלץ להיאבק על עצמאותו. בניגוד לדטרמיניזם של

והווה העבר את הוא שקובע טוענים שהעתיד האקזיסטנציאליסים והעתיד, ההווה את קובע תפיסה –פרויד, שטען שהעבר

. טלאולוגית

מצב בו כל בחירה של האדם היא בהכרח ויתור על אפשרויות אחרות, לפיכך, לעולם לא יוכל לממש את כל– אשמה קיומית

האפשרויות שלו ולכן הוא חש אשמה קיומית.

- רוב בני האדם מנסים להתחמק מהאחריות הבלעדית על חייהם ובוחרים לחיות לא מתוך השאיפה למימוש עצמיאשמה נוירוטית

אלא מתוך ניסיון להתאים עצמם לציפיות הסביבה. בני אדם אלה עלולים להיקלע למשבר שיגרום להם לתחושה של אשמה נוירוטית

הרסנית ומקיפה יותר מאשמה קיומית.

= ניתן לזהות בכל אדם תבנית מסוימת שעל פיה הוא תופס את עצמו ועולמו בו הוא פועל. תבנית זותבנית העולם של האדם

משפיעה על כלל ההתנהגות שלו במצבים שונים. ככל שתבנית העולם רחבה ומורכבת יותר כך קיומו של האדם פתוח יותר ונתון

(133-134 עמ' 4לפחות לחצים. )יחידה

-חרדות קיומיות המקור העיקרי לחרדה אינו טמון בקונפליקטים באישיות או בפחדים מסכנות חיצוניות, אלא בהתנגשות הבלתי

נמנעת בין אפשרויות הקיום והאי-קיום שהיא חלק מהווייתו של כל אדם. ארבעה סוגים כאלה:



, אולם, עשויה להיות גם כוח חיובי הדוחף את האדם לשאוףאנו עתידים למות = חרדה הנובעת מהידיעה כי . חרדת האי קיום1

של חייו בכל רגע. החרדה מתבטאת גם בחרדה ממוות פיזי וגם בחרדה מאובדן הזהות.למימוש מלא

תחושת הזהות כה רופפת עד כי כל מגע עם הזולת =חרדה מפני היבלעות עלולים לפתח בני אדם בעלי תחושת זהות חלשה במיוחד

מעורר חשש שמא יבלעו/ייטמעו בתוך אישיותו ויאבדו את זהותם. פעולת ההגנה מתבטאת בהתרחקות מהזולת, ובבדידות מוחלטת.

. ותמחק את זהותו החיצונית תפלוש לתוכו כי המציאות = האדם חש ריק מבפנים וחושש חרדת ההצפה

נטול רגשות.כשהיחס אליו, או אל אחרים הוא כאל חפץ. מתעורר חסר נשמה וזהותרובוט אבן/ = הפיכה למעין חרדה מהתאבנות

= האדם האותנטי החי בידיעה כי אין שום ודאות כי מטרותיו תוגשמנה, הידיעה שהעתיד תלוי בו. חרדה מחוסר הוודאות בעתיד2

ובהחלטותיו הופכת את החוסר וודאות של העתיד למפחידה במיוחד.

= הידיעה שהמוות הוא בלתי נמנע וכי אנו עלולים לסיים את החיינו חסרי כל, מעלה את השאלה. חרדה מחוסר משמעות בחיים3

האם יש טעם בחיים מלאי סבל וחשש.

המוות, מול לבד יתמודד העת לחייו, בבוא היחידי האחראי הנו האדם כי הידיעה = מתוך מבדידות . חרדה4

זאת. לבטל הזולת באפשרות אין

רוב בני האדם מנסים להתחמק מהחרדות הקיומיות ע"י בריחה לביטחון שבקונפורמיות )ערכי מוסר, דת, כתות(. הם נמנעים מלהעניק

משמעות ייחודית לחייהם, ובכך המוות אינו נורא כל כך כי החיים אינם בעלי משמעות.

פחדיהם. אין את ואחרים עצמם מפני להסתיר מתמיד בצורך זו בחירה על לשלם עלולים אלה אדם בני

החרדה. עם באומץ לחיות היא נפשית לבריאות היחידה הקיומיות. הדרך מהחרדות להתחמק אפשרות


סוגים בין דקות הבחנות לערוך המנסה הפסיכיאטרית לגישה מתנגדת האקזיסטנציאליסטית הפסיכולוגיה

פסיכופתולוגיות. של שונים

כי מסוים. מכאן הוויה באופן האדם של בחירה היא נפשית האקזיסטנציאליסטית, הפרעה הפסיכולוגיה ע"פ

הקיומיות. והחרדות הקיומית האשמה מתחושת להתחמק והניסיון מאחריות מהבריחה נובעות הפתולוגיות כל

של שונות, ומגוון אלימה, התמכרויות התנהגות הגוררות אונים חוסר של לתחושות להביא עלולה זו בריחה

לפסיכוזות. כפייתיים, ואפילו וסימפטומים פוביות

ליינג רונלד

האדם, של ההתמודדות דרך אלא מחלה אינה הפסיכוזה כי טוען לפסיכוזות. ליינג ההתייחסות את פיתח

המטופל. של החוויות עולם דרך אותה לראות כשמנסים מובנת להיות הופכת כמשוגעת הנראית והתנהגות

מכיוון הסביבה, אך לציפיות עצמו מתאים המזויף האנילמזויף. האמיתי האני בין הפרדה יש הפסיכוטי אצל

המזויף שהאני היא שלו. הבעיה הייחודית הזהות תחושת על לשמור יכול האמיתי האניהצגה, זיוף, רק שזוהי

אחרונה נואשת פריצה היא תוכן. הפסיכוזה מכל מתרוקן האמיתי והאני האישיות על השנים במשך משתלט

המזויף. האני של למסכה מבעד האמיתי האני של

הפסיכותרפיה

ליטול האדם את לדחוף חייבת שהפסיכותרפיה מאחריות, הרי הבריחה של תוצר היא הפסיכופתולוגיה אם

צורך יש ישיר, ולעיתים באופן זאת לעשות אפשר שאיפותיו. לעיתים את לממש ולנסות לחייו האחריות את שוב

האדם. של מודע בלא שהודחקו הרצונות אל להגיע כדי חופשיות ואסוציאציות חלומות בניתוח



(211בעמ' , תשובה142בעמ' )שאלה

ויקטור פרנקל

".'איך' כל כמעט לשאת יוכל יהיה 'למה' שלמענו לו שיש מיניטשה: "

לכל ייחודית הינה בחייו. המשמעות משמעות לחיפוש אחריות ליטול האדם את לדחוף , מנסההלוגותרפיה

מעצמו האדם של הלב תשומת הפניית ע"י המשמעות בחיפוש לאדם לעזור יכול לחפשה. המטפל ועליו אדם

להפנות האישית. היכולת המשמעות למציאת הדרך היא לזולת הנתינה קרובות הזולת. לעיתים אל חוץ כלפי

של לפתרונן המפתח עליהן, היא לצחוק ואף האישיות הבעיות מעל החוצה, להתעלות הלב תשומת את

כאחד. וספציפיות כלליות לבעיות נכון זה אלה. עיקרון בעיות

ע"י: החיים משמעות מציאת

למשל( )עבודה מעשה עשיית.1

וכו'( )רגשית, אומנותית משמעותית בחוויה התנסות.2

לסבל. משמעות הקניית.3

כי טוענים בשעמום. יש ביטוי לידי לחייו. בא מטרה ו/או משמעות מוצא אינו האדם שבו = מצב קיומי ריק

קיומי. לריק מסווה היא מין או לכוח, ממון שאיפה

שלילת טכניקה ההשתקפות דרפלקסיה, הבאת של בטיפול בסיסית = לחדול המטופל פרנקל.

בקבוצה. טיפול או לזולת נתינה ע"י בעצמו מהתמקדות

האנושית החוויה את ולתאר להבין הפנומנולוגיה. הניסיון היא הקיומית לפסיכולוגיה האופיינית המחקר שיטת

למיין מנסה זו מופשטים. גישה תיאורטיים המונחים מינימלי שימוש עצמה, תוך לחוויה ביותר הקרוב באופן

בעיקר ועסקה אמפירי מחקר מעט עודדה הקיומית הפסיכולוגיה אותן. ככלל למדוד לא ולתארן תופעות

טיפוליים. מקרים בניתוחי

שלו, החרדות מול באומץ לעמוד האדם את מעודדת הפרדוקסלית הכוונה =טכניקת פרדוקסלית כוונה

אמנם לברוח במקום התפיסה את תואם העיקרון אך קיומיות ולא ספציפיות בחרדות מדובר מהן.

ולכוון לבחור היכולת את לו בו. מחזירה שישלטו במקום בחרדות שולט הכללית. האדם האקזיסטנציאליסטית

בחירה. מתוך נעשית החרדה הרצון. ואפילו בכוח שימוש ע"י חייו את

תיאוריות אישיות הומניסטיות

קרל רוג'רס

ויצירתית. בריאה לצמיחה הפוטנציאל מצוי אדם שלו, בכל הפוטנציאל מימוש ע"י עצמו את מגשים האדם

על וכו'( התגברות חברתיים )הורים, חינוך, לחצים מבחוץ שליליות מהשפעות נובע הפוטנציאל במימוש כישלון

לחייו. אחריות נטילת עם תתאפשר השליליות ההשפעות

התפקוד, רמות בכל האדם את המניע ביולוגי אנושית. כוח התנהגות כל בבסיס = מצויה להגשמה הנטייה

מגביר הדחף , כלומר, סיפוק ההטרוסטאזיס עיקרון על פועלת להגשמה הנטייהבמלואו. לו מודע שיהיה מבלי

נוספת. לגדילה שואף והאדם אותו



טיבם את מפרט אינו שלו. רוג'רס המולדים הפוטנציאלים להגשמת השואף אורגניזם הוא האדם רוג'רס ע"פ

והחברה. האדם של לצמיחה ותורמים בבסיסם חיוביים שהם טוען הוא אלה, אך פוטנציאלים של

העצמי ומושג האורגניזמית החוויה

מכלול האורגניזמית החוויה המחשבות = התחושות, בחלקה של והרגשות התפיסות, מודעת האדם.

לא. ובחלקה

מיון האורגניזמית ההערכה שלו הפוטנציאל להגשמת תורמות החוויות. כשחוויותיו של מתמיד פנימי =

שלו, הפוטנציאל הגשמת את מעכבות כשחוויותיו וסיפוק. אך עונג לתחושת וגורמת כחיובית מוערכת החוויה

ותסכול. וכאב לתחושת וגורמת כשלילית מוערכת החוויה

האפשר. ככל מלא ביטוי לידי תבוא להגשמה שהנטייה כך התנהגותו את לכוון לומד האדם כך

מודעת. לא ברמה ותופעות גירויים = קליטת תפיסה תת

נעים, )נעים-לא לקטגוריה וסיווגה לחוויה שם להעניק האדם על במודעות ייצוג תקבל שחוויה =כדי הסמלה

חם-קר(.

עם יחסיו ולגבי עצמו לגבי האדם של והרגשות התפיסות, התחושות, המחשבות = מכלול העצמי מושג

חוויות של סלקציה תוך שלו העצמי מושג את בונה המודע. האדם בחלק כולו נמצא העצמי . מושגהסביבה

שהם כפי נכנסים ואינם הכחשה/עיוות עוברים מקבל אינו שהאדם האורגניזמית. תחושות/רגשות החוויה מתוך

העצמי. למושג

הערכים כל עצמו. סיכום לגבי לו עצמו, וציפיותיו את לראות רוצה היה שהאדם = האופן האידיאלי העצמי

העצמי שבין מהפער המושפעת האדם של הכללית העצמי הערך תחושת את מניבים והשליליים החיוביים

נמוך. עצמי ערך – גדול בהווה. פער נתפס שהוא כפי העצמי ובין האידיאלי

להבחין לומד התינוק שבאמצעותו הבחנה מנגנון מפעילה להגשמה הנטייה ההתפתחות = במהלך הבחנה

עצמי". ה"לא של והחוויות התחושות מכל "העצמי" ומופרד מושג מתגבש הסביבה, כך לבין בינו

האורגניזמית החוויה ובין העצמי בין היחסים

שניהם בין התאמה קיימת הבריא/חיובי האורגניזמית. במצב והחוויה העצמי בין מתמידים גומלין יחסי קיימים

ביניהם. קונפליקט קיים הבעייתי/שלילי במצב ואילו

יש = לכל מהסביבה חיובית בהערכה צורך חיוביים והערכה יחס בקבלת בסיסי צורך אדם, מינקותו,

נפגע. העצמי זו הערכה לו. בהעדר חשובים ומאנשים מהסביבה

עצמו. את לקבל גם זקוק מהסביבה, האדם חיובית הערכה לקבלת לצורך = בנוסף חיובית עצמית הערכה

שאינם סקרנות לגילויי הילד את דוחפת להגשמה ההורים. הנטייה ורצון הילד של רצונו בין התנגשות קיימת

להורים. נוחים תמיד

רצון את שתספק בהתנהגות בדר"כ מותנית חיובית הערכה קטן, מתן וכילד = כתינוק ערך של תנאים

תנאים. כדי באותם לעמוד כשיצליח רק חיובי באור עצמו , יראההערך תנאי את המפנים הסביבה. אדם

רגשותיו את להגשמה, לעוות מהנטייה להתעלם לעיתים מוכן האדם המותנית החיובית ההערכה את לקבל

סותרות שאינן חוויות רק בהמשך לתוכו קולט העצמי שלו. מושג העצמי מושג את גם זאת ותחושותיו, ועקב



מושג בין וגודל הולך פער להיווצר יכול אחרות. כך חוויות מכחיש/מעוות בקרבו. הוא מכיל כבר שהוא מה את

האורגניזמית. החוויה ובין העצמי

מותנית חיובית לומד הנפשית. הילד ההפרעה שורשי טמונים חיובית בהערכה רוג'רס, בצורך ע"פ- הערכה

בעמידה מותנית העצמית והערכתו לצרכיו בניגוד לעיתים פועל הוא וכך והסביבה ההורים ציפיות ע"פ להתנהג

ההורים. בציפיות

ומושג העצמי מושג את התואם באופן אישיותו את לפתח האדם = נטיית העצמי של להגשמה הנטייה

שלו. האידיאלי

בלתי חיובית הערכה ומתוך ערך תנאי ללא ילדים לגדל אפשר רוג'רס לדעת- מותנית בלתי חיובית הערכה

לכבד ועדיין מסוימות התנהגויות להגביל הילד. אפשר של התנהגות לכל אישור מתן מחייב הדבר מותנית. אין

הערכה של באווירה גדל כשילד כי גורס האסורה. רוג'רס ההתנהגות בבסיס המצויים והרגשות הצרכים את

להשתמש יצטרך לא העצמי, האדם מושג ובין האורגניזמית החוויה בין פער ייווצר , לאמותנית בלתי חיובית

מפריע. באין להתקדם תוכל להגשמה בהגנות, והנטייה

אינו העצמי מושג כך , בשל מותנית בלתי חיובית עצמית הערכה בעל אדם- במלואו המתפקד האדם

ואין חוויות ע"י מאוים מאופייןבהגנות. צורך חיצוניות, האדם לחוויה בפתיחות לחוויה ופתוח קשוב ,

ידם. בעל על מאוים אינו כי להכחישם/לעוותם מנסה בהם, ואינו ומכיר לרגשותיו עצמו, מודע של האורגניזמית

כל לחיות , היכולת אקזיסטנציאליסטי בקיום הפנימיות, וחי בתחושותיו אמון לתת , ביכולת האורגניזמי אמון

תחושת חוויתי חופש בבמלואו, רגע ביצירתיות חייו את לחיות חופש - בינאישיים יחסים ויצירת כרצונו,

מוצלחים.

פסיכופתולוגיה: האיום, החרדה ומנגנוני ההגנה

קולט העצמי. לכן, האדם ומושג האורגניזמית החוויה בין והתאמה ועקביות איזון על לשמירה שואף האדם

תיתקלנה מתאימות שאינן העצמי. חוויות למושג התאמתה מידת ע"פ נבחנת חוויה סלקטיבי. כל באופן חוויות

.איום בתחושת מלווה זו לקליטתן, והתנגדות העצמי של בהתנגדות

אינו חוויותיו. כשהאיום בטווח מצוי העצמי מושג את תואם שאינו שהחוויה/הרגש מודע האדם מודע כשהאיום

בו המעוררת מעורפלת נעימות אי תחושת חווה אך העצמי על המאיימת לחוויה מודע אינו האדם מודע

חרדה.

2 ישנםהמאיימות. החוויות מפני העצמי על להגן שמטרתם ההגנה מנגנוני את מעוררת הנמשכת חרדה

: הגנה מנגנוני

ללא למודעות שתחדור כך לעוותה ניתן אך העצמי על מאיימת כשחוויה = מתרחש התפיסתי העיוות.1

הפרעה.

מהסכנה. לחלוטין מתעלם/מתכחש האדם שבה קיצונית = הגנה הכחשה.2

והחוויה העצמי מושג בין רב פער בהם שקיים והפסיכוטיים הנוירוטיים נמצאים הרצף של השני בצדו

האורגניזמית.



של לתחושה להגיע המודעים מאמציו ולכן שלו החוויה כלל עם התאמה באי נמצא העצמי מושג בנוירוזה

בכדי הגנה במנגנוני משתמש האמיתיים. הנוירוטי הפנימיים צרכיו מימוש את מכשילים חיובית עצמית קבלה

מצליח ואינו לעצמו מנוכר חש וניכור. האדם פנימי בלבול לתחושת תורמים רק אלה אך שלו העצמי על להגן

שיפוט. חוסר כדי עד המציאות, שמגיע בתחושת עיוות יש בפסיכוזהבחייו. סיפוק לחוות

פסיכותרפיה

המתבססתבאדם, המרוכזת הפסיכותרפיה שיטת את רוג'רס מציע אלה לבעיות כתשובה כנות על

יוצר אלא הפונה את מכוון אינו לפונה. המטפל מותנית בלתי הערכה מתן המטפל, ועל של ואמפתיה

מגלה. שהוא מה את חיובי באופן עצמו, ולהעריך את לגלות בהדרגה עצמו את לגלות יכול הפונה שבו אקלים

ובחינוך. בפסיכולוגיה טיפול בקבוצות יושמו אלה רעיונות

אברהם מאסלו - תיאוריית ההגשמה העצמית

מאסלו, כמו רוג'רס, מניח כי האדם נולד עם נטיות מולדות שחלקן משותפות לכל האנושות וחלקן ייחודיות לאדם הספציפי. מאסלו

טוען כי האדם נולד עם מערכת צרכים חיובית או ניטרלית שאינה כוללת צורך לפגוע בסביבה. השפעתה של הסביבה על ההתנהגות

רבה יותר מזו של מערכת הצרכים המולדת. למרות זאת, מאסלו מתרכז בתיאור מערכת הצרכים ולא בתיאור השפעות הסביבה.

גדילה ומניעי חסך המולדות: מניעי הנטיות

לקיומו חיוניים חסכים למלא הדחף, הבאים הפחתת - מודל הומאוסטזיסה עקרון לפי פועלים – החסך צורכי

לאחר שרק היררכית, כך בצורה מאורגנים חיצוניים. הצרכים מקורות באמצעות האדם והפסיכו' של הפיסי

סיפוקו: את ודורש דחוף פחות צורך לסיפוק, מופיע מניע יותר בסיסי שצורך

מיני. וסיפוק = חמצן, שתייה, מזון, שינה הפיסיולוגיים הצרכים

לניבוי. סכנות, הניתנת יציבה, נטולת בסביבה = צורך הביטחון צורכי

היא מחסך הנובעת ומשפחה. האהבה זוג, חברים בני עם קרוב בקשר = הצורך והאהבה השייכות צורכי

מותנית. ולא רכושנית לא אהבה היא הבוגרת ורכושנית. האהבה אנוכית אהבה

תחושת לאדם מקנה הצורך והישגים. סיפוק הזולת, כבוד, מעמד בהערכת = הצורך והכבוד ההערכה צורכי

עצמי. ובטחון ערך

. האחראיים עצמית הגשמה / צורכי הגדילה צורכי מופיעים משביעה במידה סופקו החסך שצורכי לאחר רק

את מחזק הדחף , סיפוקהטרוסטאזיסה עקרון על הפועלים האדם של והייחודיים הפנימיים המקורות לפיתוח

בהבנה, בצדק, היררכיה. כמו: הצורך ביניהם ואין אדם לכל ייחודיים אלה נוסף. צרכים סיפוק ודורש דחף

לחיות. כדאי שבשבילו התוכן את מספקים הם אך האדם של לקיומו חיוניים אינם עצמי. הם ובמימוש ביופי בהגשמה שלו. הצורך הפוטנציאלים כל לידתו, למימוש האדם, מרגע את הדוחף ביולוגי כוח היא להגשמה הנטייה ההתבגרות, לאחר גיל לאחר רק אלא החיים בתחילת מופיע אינו פסיכולוגי. הוא רגש אלא ביולוגי כוח אינו עצמית

להגשמה, לעומת יופיע. הנטייה לא כלל עצמית בהגשמה סופקו, הצורך לא אלה צרכים החסך. אם צורכי שסופקוחייו. כל לאורך קדימה האדם את הדוחף המנוע זאת, היא

מאסלו ע"פ העצמית רוג'רס. ההגשמה של העצמי של הגשמה לבין מאסלו של עצמית הגשמה בין גדול הבדל יש שכבר תבניות לפי עצמו את לפתח העצמי של צורך היא רוג'רס ע"פ העצמי של בגדילה. ההגשמה חיובי צורך היא

הגדילה. את יעכב הוא לה, ואז מנוגד להגשמה, ואף מהנטייה שונה להיות עלול זה בו. צורך קבועות



עצמו את המגשים האדם

מצליח יותר קטן עצמית. חלק בהגשמה הצורך מתעורר שבו לשלב מגיע האנושי מהמין קטן חלק רק

ניחנים עצמית להגשמה להגיע שהצליחו אנשים כי גילה הוא ביצע שמאסלו מחקרים זה. ע"פ צורך להגשים

עמוקים בינאישיים דמוקרטיים, קשרים בפרטיות, ערכים כגון: עצמאות, ספונטניות, יצירתיות, צורך בתכונות

שיא. חוויות לחוות ויכולת

ופסיכותרפיה פסיכופתולוגיה

הדחקת בסיפוק כישלון של תוצאה היא לקויה נפשית בריאות מאסלו ע"פ האמיתיים הצרכים צרכים-

וע"י המטפל ע"י צרכיו את לספק לאדם לעזור היא הנפשי הטיפול מעוותת. מטרת במע' צרכים והחלפתם

חומרתה. ובמידת בבעיה ותלויה לאדם מאדם שונה הטיפול מספקות. שיטת יחסים מערכות יצירת

: הפתולוגיות רוב את לדעתו המאפיינים סימפטומים של סוגים שישה מונה מאסלו

חרדה. או אשמה, בושהא.

אונים. וחוסר אדישותב.

והסביבה. העצמי של מעוותת תפיסהג.

צרכים. לסיפוק כאמצעי בסביבה יתר תלותד.

הגנה. במנגנוני לשימוש המביא עצמית מהכרה פחדה.

משינויים. וחשש ובשגרתי במוכר דבקותו.

הארגון נמצא שלב באיזה להבחין ניתן תלונות ע"פ כי טען בארגונים. הוא גם רעיונותיו את יישם מאסלו

ולשאוף העובדים של הבסיסיים הצרכים לסיפוק לדאוג צריכה כן, ההנהלה הצרכים. כמו מדרג מבחינת

עצמית. והגשמה הערכה קבלת כמו יותר גבוהים לצרכים

התרשמות והעדיף הומניסטי במחקר דגל רב. מאסלו מחקרי לביסוס זכתה לא מאסלו של התיאוריה

כמותי. סטטיסטי ניתוח מאשר איכותי סובייקטיבית

סיכום – אישיות תיאוריות פני על התיאוריה טיב ובהערכת בתכנים והשוני דמיון קווי מבחינת התיאוריות בין להשוות ניתן כיצד הראנו

שונים. ממדים



להיות חייבים תיאוריה בכלתיאוריה. של האידיאלי למבנה התאמתן מידת ע"פ תיאוריות בין השווינו תחילה

: חלקים שלושה

חלקים שני האדם. כולל בני לכל = המשותף האישיות גרעין.1

האישיות. את המניעים העיקריים הכוח/ות את = מגדירה גרעינית נטייה

הגרעינית. הנטייה של המרכיבים = פירוט גרעיניים מאפיינים

לבין האישיות גרעין בין גומלין הבינאישיים. פעולת ההבדלים של היווצרותם את = מסביר התפתחות.2

)הורים, חברה(. החיצוני העולם

האישיות של הפריפריה.3

אותו ומבדילות עקבי באופן המופיעות הפרט של ופעולות = מחשבות, רגשות התנהגות נתוני

מהכלל.

להתנהגויות. = הסבר אישיות תכונות

חיים. סגנון או אופי סגנונות = תיאור אישיות טיפוסי

האדם. כוח על המשפיעים כוחות שני קיימים התנהגותי( מניחות, כי שמקורן מתיאוריות )חוץ התיאוריות רוב

תוכני. מיון הוא והגשמה קונפליקט לתיאוריות קולקטיבי. המיון וכוח פרטני

קונפליקט תיאוריות

למזגם. או הקולקטיבי והכוח הפרטני הכוח בין פשרה למצוא חייב האדם

הגשמה תיאוריות

הקולקטיבי. על הפרטני הכוח התגברות משמעה החיובית ההתפתחות

שבין ביותר העקרוניים ההבדלים הם לגביהן בעמדות יסוד. לדעתם, ההבדלים הנחות תשע מונים וזיגלר היל

השונים. התיאורטיקנים





ובמדידתה האישיות בהערכת ושיטות : עקרונות 5 יחידהותוקף מבחנים: מהימנות של לטיבם קריטריונים

+ =

משתנה של אמיתי מערך מורכב זה כלשהו. ערך משתנה של הנצפה הערך היא מדידה כל של תוצאה

יותר. מהימנה / המבחן המדידה יותר, כך קטן במדידה הטעות שמרכיב . ככלומטעות

במדידה. לטעות שונים אפשריים מקורות על המבוססות מהימנות לבדיקת שונות שיטות קיימות

מהימנות כיציבות

הנשאלים, של ההנעה מידת כמו נסיבתיים נסיבתיים. תנאים לתנאים המבחן של הרגישות מידת את מבטאת

העברות בשתי שנעשו המדידות בין שהמתאם ככל ולכן במהימנות לפגוע וכיוב' עלולים האוויר רוחם, מזג מצב

המדידות. יציבות לאור נמדדת המבחן יותר. כלומר, מהימנות מהימן יותר- המבחן גבוה המבחן

(. 0.9 ל- 0.8 )בין גבוה יהיה החוזר והמבחן הראשון המבחן של התוצאות בין המתאם אם מהימן ייחשב מבחן

המהימנות חוזר. מקדם מבחן מהימנות – מבחן אותו של העברות שתי בין מתאם בעזרת נמדדת זו מהימנות

לידי באים זו שבשיטה מכיוון המבחן מהימנות של מוגזם אומדן בדר"כ הוא החוזר המבחן שיטת על המבוסס

וכו'. רוחו הנבדק, מצב הנעת זמן, כמו לאורך להשתנות שעשויים גורמים רק ביטוי

המבחן. אותו מועבר הפעמים שבשתי השאלות, מכיוון ניסוח של לגורת מתייחסת אינה השיטה

מהימנות כאקוויוולנטיות

נוסחים שני בין מתאם ע"י נמדדת זו שבו. מהימנות הפריטים לאופי המבחן של הרגישות מידת את מבטאת

ויעילה טובה המקבילים הנוסחים זמן. שיטת בהפרשי נבדקים לאותם המועבר מבחן אותו של מקבילים

בצורתם זהים מבחנים שני שבניית מכיוון תכופות לעיתים בה משתמשים אין אך מהימנות לבדיקת

רב. מאמץ דורשת הסטטיסטיות ובתכונותיהם

פנימית כעקיבות מהימנות

אחת. פעם המבחן את להעביר יתרון: מספיק

הנבדקים. של ו/או חיצוניים תנאים של זמניות השפעות בשל לטעויות התייחסות חיסרון: אין

תכונה אותה של שונים גילויים או שונות תכונות בודקים השונים שפרטיהם למבחנים מתאימה אינה זו שיטה

: שיטות בשתי ונמדדת השונים המבחן פריטי בין הדמיון את מבטאת

(קרונבאך של אלפא מקדם) הפריטים כל של הפנימיים המתאמים.1

במבחן. השונים הפריטים של הפנימית העקיבות רמת על מהימנות, המבוססת מקדם לחישוב נוסחה

שלהם. ההומוגניות בדיקת כלומר

ספירמן-בראון(. )נוסחת המבחן של חלקים שני בין מתאם.2

המשתנ ה

משתנההטעות

המשתנ ה



לפריטים המבחן את לחלק המבחן. מומלץ חלקי שני בין פנימית עקיבות לבדיקת החצוי המבחן שיטת

המבחן. במהלך המשתנה היעילות ברמת להתחשב בכדי ושני ראשון חצי במקום זוגיים ולא זוגיים

שופטים בין מהימנות

לקביעת אחידים תקנים בעל מכשיר ע"י )נעשית אובייקטיבית היא המדידה כי מניחים המהימנות מקדמי כל

מבחר מתוך ההתאמה מידת אמריקאי, דירוג במבחן נכונה/שגויה לתשובה תשובה. כמו: ניקוד לכל הניקוד

צריך ואז אובייקטיבי במבחן הרצוי המשתנה את למדוד אפשרות אין בהם מצבים יש וכו'( אך אפשרויות

הנבדקים התנהגות את מעבד הצופה שבו ביניים בשלב כרוך כאן הציונים בהתנהגות. מתן ישירות לצפות

כלשהו. / סולם האנושי שיפוטו ע"פ אותה ומעריך

נדירה. היא השופטים בין דעים תמימות כי וסביר סובייקטיביות של בעיה כאן יש

המעריך. של הסובייקטיבי בשיפוטו ותלוי לחלוטין אובייקטיבי אינו הציון מתן שבהם במבחנים בעיקר ישימה

שונים. שופטים של ההערכות בין גבוהה מתאם קיים אם גבוהה זו מהימנות

תוקף

שיטות – להן שונות, ובהתאם הגדרות יש למדוד. לתוקף נועד שהוא מה את מודד אכן המבחן שבה המידה

שונות. מדידה

התוכן תוקף

ע"פ נשפט בודק. המבחן שהמבחן האישיות לתכונות רלוונטיים המבחן פריטי של התוכן שבה המידה

לבחון. מתיימר הוא שאותו הרצוי התוכן עולם ייצוג ממידת ההתרשמות

קריטריון תלוי תוקף

רמת הוא קריטריון תלוי כלשהו, קריטריון. תוקף התנהגות לדגם מושווים האישיות במבחן הנבדק ביצועי

המבחן. תוצאות לבין הקריטריון בין המתאם

ידועים. כבר הקריטריון שציוני לאחר מתקבלים המבחן ציוני – מעשה שלאחר תוקף

הזמן באותו מתקבלים המבחן וציוני הקריטריון ציוני – מקביל תוקף.

אדם, בני אותם. )סיווג לנבא ומנסים הקריטריון ציוני לפני מתקבלים המבחן ציוני – ניבוי תוקף

למקצוע(. לתפקיד, התאמה בחירה

מבנה תוקף

הכללית השאלה על לענות מנסה מבנה תיאורטי. תוקף משתנה למדוד שנועד מדידה מכשיר לתקף כשרוצים

בדיקת ע"י למדוד מעונינים שאותו התיאורטי המשתנה את מודד המבחן במס' דרכים. האם התוקף של

השונים, המהימנות האחרים, וסוגי התוקף סוגי המשתנה. כל מעוגן שבה בתיאוריה שמקורן שונות השערות

מבנה. לתוקף לתרום יכולים

ולמדידתה האישיות להערכת שיטות

עצמי דיווח

שיטות שונות של דיווח עצמי מבוססות על ההנחה, כי הנבדק עצמו הוא מקור המידע הטוב ביותר והמהימן ביותר על אישיותו.

שאלוני דיווח עצמי מבוססים על אחת או יותר מבין ארבע גישות:



תיקוף תוכן = בוחנים את ההתנהגות שרוצים להעריך ומנסחים פריטים למבחן שיתייחסו ישירות להתנהגות זו. .1

קריטריון אמפירי = נקבע אילו פריטים יישארו/ינופו מהשאלון ע"פ בדיקה אמפירית של הקשר בין הפריט והקריטריון. ).2

MMPI)

(PF16ניתוח גורמים = שיטה סטטיסטית לפישוט נתונים ע"י הקבצתם. ).3

(EPPSתיאוריות אישיות = שאלון שפותח ישירות מתוך תיאוריה. ).4

מבחני דיווח עצמי להערכה כוללת של האישיות

(MMPI) מינסוטה של שלבי הרב האישיות שאלוןא.

ע"פ40ה- בשנות פותח בולטות הפרעות או פסיכופתולוגיות לגלות נועד אמפירי. השאלון קריטריון

בהתנהגות.

משפטים550 כולל השאלון ע"פ נתון המשפט יודע. דירוג / איני נכון / לא לענות: נכון יש שעליהם

הנבחן. של לדעתו לאישיות התאמתו

אמפירי. קריטריון ע"פ שפותחו קטגוריות10ל- מתחלקים המבחן : פריטי קליניים סולמות

=גבריות/נשיות.1=מוחצנות/מופנמות, 1אישיות, =הפרעות8

וסולם השכיחות השקר, סולם למבחן. סולם הנבדק של יחסו על לעמוד : המסייעים תוקף סולמות

התיקון.

תקן סטיות שתי של במרחק , ציון10 היא תקן . סטיית50 הוא הנורמלי קבוצת של הממוצע הציון

הפרעה. על מצביע מהממוצע

נמוכה. מייצג, מהימנות ולא קטן : מדגםמגבלות

( PF16) קטל של האישיות גורמי16 שאלון ב.

שאלות,174 בסיסיות. בשאלון אישיות תכונות16ב- ציון גורמים, ומעניק ניתוח ע"י70ה- בשנות פותח

התכונה. של קצוות שתי בין הנע כרצף מוצגת תכונה אחת. כל לקטגוריה מתייחסת שאלה כל

אמפיריים. ע"י נתונים על ורק אך והנשענת יסוד הנחות כלל לה שאין לתיאוריה להגיע מנסה קטל

האנושית. ההתנהגות מכלול להסבר/ניבוי בסיסיות תכונות16 קיימות כי מסיק קטל סטטיסטיים ניתוחים

( EPPS) אדוארדס של האישיות העדפות רשימתג.

האדם, בהתנהגות בסיסיים צרכים10 הכוללת מוריי של הצרכים תיאוריית סמך על50ה- בשנות פותחה

התפיסה, לארגון ואחראי במוח מבנה הוא הנבחן. צורך את המניעים הבסיסיים הצרכים על לעמוד ונועדה

וחלקם מולדים הם מהצרכים בסביבה. חלק מסוים לחץ בעת מתעוררים והפעולה. הצרכים החשיבה

וחברתיים. גופניים, נפשיים ממקורות נובעים והם נלמדים

210הממוצע(. לעומת )לא אחרים צרכים לעומת היחסית עצמתם את הבודקים סולמות15 מכיל המבחן

זוגות15 עוד ביותר. בנוסף, יש לו המתאים המשפט את לבחור צריך שהנבדק משפטים זוגות משפטים

עקביות. לבדוק בכדי וזאת בשאלון שמצויים

מבחני דיווח עצמי להערכת תכונות ספציפיות

אדם עצמו, בני את תופס הנבדק שבו האופן את להעריך המאפשרת = טכניקה הסמנטי הדיפרנציאל

מעורר. מסוים שמושג קונוטציות בודק אובייקט/מושג. הוא כל ולמעשה לו משמעותיים



ספציפיות. תכונות להערכת עצמי דיווח מבחני לבין האישיות של כוללת להערכה עצמי דיווח מבחני בין הבחנו

עיוותים בדיווח עצמי: בעיות ופתרונות

כלפי הנבחן בעמדות הקשורים חסרונות יש העצמי מהנבחן, לדיווח ישירות מידע שבקבלת היתרון בצד

לו. האופייניים תגובה סגנונותוב הבחינה

האישית,)"רצייה או החברתית מהבחינה רצוי שנחשב למה בהתאם תשובותיו את להטות יכול נבחן

על לחלוקשנאמר, למה להסכיםלו: האופייניות התגובות ע"פ תשובות לבחור גם חברתית" ו"הסכמה"( כמו

לתוכן. קשר ללא חריגות תגובותב לבחור או שנאמר מה

תגובה: או פנים, זיוף העמדת של הבעיה את לפתור במאמץ שונות שיטות - ננקטו חברתית רצייה

החברתית. רצייתם מבחינת נייטרליים פריטים ניסוח

כנותו. את להגביר בכדי אמון בו וליצור הוראות לנבחן לתת

חברתית. רצייה לזיהוי מיוחדים סולמות בניית

החברתית. הרצייה מבחינת הזהות טענות מזוג מורכב פריט כל – הכפויה הבחירה בשיטת פריטים

הפריט. לתוכן לב לשים בלי בחיוב לענות הנבחן = נטיית הסכמה

הפריט. לתוכן לב לשים בלי בשלילה לענות הנבחן = נטיית שלילה

שגרתיות. לא תשובות ולהשיב להתריס, לחרוג הנבחן = נטיית סטייה

הנבחן. של אישיותו על כשלעצמו חשוב מידע גם לספק יכולים מפריע, הם גורם רק אינם התגובה סגנונות

השלכה מבחני

דיו, )כתמי מעורפלים מגירויים מורכבים הפסיכואנליטית. הם הפסיכולוגיה על מבוססים ההשלכה מבחני רוב

אלה במבחנים היסוד גדול. הנחת תגובה מרחב לנבדק מובנים, המאפשרים וכדומה(, לא תמונות, ציורים

הן ותגובותיו העמומים הגירויים על וצרכיו, מושלכים הנבדק, יצריו, עמדותיו, משאלותיו של רגשותיו כי גורסת

מודע. והלא הפנימי לעולמו ביטוי לפיכך

אלה: הם ביותר והחשובים המייצגים ההשלכה מבחני

שונים. בגוונים דיו כתמי שעליהם כרטיסים10 כולל – רורשאך מבחן

רגשי קונפליקט במצבי דמויות המתארות תמונות של מסדרה מורכב– (TAT) נושא התפסת מבחן

משפטים השלמת מבחן

אסוציאציות מבחן

גשטאלט( בנדר איש, מבחן ציור )מבחן ציורים מבחני

האישיות. להערכת השלכתי כמבחן משמש משחק גם

לא מניעים ועל כוחות על לעמוד מאפשרים ולכן פנים והעמדות הטיות מפני רבה במידה - חסינים יתרונות

מילוליים. היותם, בחלקם, לא עקב מיוחדות לקבוצות להעבירם אפשר באישיות. בדר"כ מודעים



בספק. מוטל שלהם התיאורטי והבסיס נמוכים ותוקפם נורמות, מהימנותם על מבוססים לא הם לרובביקורת -

האישיות להערכת נוספים אמצעים

טבעיים בתנאים תצפיות

שהנבדק תצפית לערוך קשה אחרים שבתנאים חינוכיים, מכיוון במוסדות ילדים הערכת לצורך בעיקר נעשה

יום. היום מחיי במצבים הנבדק של התנהגותו על חשוב מידע מקור להוות יכולה לה. התצפית מודע יהיה לא

להגיע כדי תצפיות כמה לבצע יש ולכן ההתנהגות על משפיעים והם משתנים מצבים כי לזכור יש זאת עם

אותו לגבי שונות למסקנות ולהגיע שונות להתנהגויות לב לשים עשויים שונים מהימנות. צופים למסקנות

נבדק.

מעבדה בתנאי תצפיות

יהיה שניתן כך מראש שתוכנן נתון למצב הנבדק של תגובותיו את להעריך מאפשרות והן רב בשימוש קיימות

זו שיטה של ביניהם. חסרונה להשוות ומאפשר הנבדקים לכל זהה הנתון שונות. המצב לתכונות ביטוי בו לתת

עצמם. את מציגים הם שבה בדרך מסוימת במידה ושולטים לתצפית מודעים היא, שהנבדקים

ריאיונות

וההערכה או פתוח או הנבדק אישיות של חופשי תיאור באמצעות להיות יכולה הראיון ע"ס מובנה,

מסוים. סולם ע"פ תכונותיו דירוג באמצעות

על של דבריו תוכן על מסתמכת ההערכה ועל מילולית והלא המילולית בהתנהגותו תצפית המרואיין,

המרואיין. של החיים תולדות סיפור הוא בתוכן חשוב יוצר. מרכיב שהוא הקשר מסוג התרשמות

הערכות של בני אדם המכירים את הנבדק

מקור מידע מהימן במידה ונאספו הערכות ממס' מעריכים ודואגים לבנייה טובה של סולמות ההערכה. אחת השיטות הנפוצות היא

שיטת הבחירה, שבה מתבקש כל חבר בקבוצה לציין עם מי מבין עמיתיו הוא בוחר להתחבר לצורך פעילות מסוימת.



האישיות : מחקר 6 יחידה

בין באלה עקביים הפנימיים, אך ובאפיוניהם בתכונותיהם מזה זה כשונים אדם בני רואה האישיותית הגישה

זמן. ולאורך שונים מצבים

את קובעים המשתנים, ואלה ולתנאים החיצוני למצב בהתאם משתנים אדם בני כי מניחה המצבית הגישה

פנימיות. אישיות מתכונות יותר והתנהגויותיהם תחושותיהם

גבוהה עצמית שליטה משאירים. בעלי שהם ברושם לשלוט מנסים שאנשים ההנחה מתוך – עצמית שליטה

בעלי לכך, לעומתם יותר רגישים הם כן ועל למצב החברתית התנהגותם להתאמת רבה חשיבות מייחסים

יותר עקביים גם למצב. ולכן המתאימה ההתנהגות לגבי החברתי למידע כ"כ ערים אינם נמוכה עצמית שליטה

בהתנהגותם.

הפסיכואנליטית הגישה – סמכותנות

האישיותיים המשתנים את למצוא בניסיון הסמכותנית". החל "האישיות בספר שסוכם הסמכותנות, כפי חקר

המשיךלאנטישמיות נטייה עם במתאם הנמצאים יותר כללית מנטייה כחלק האנטישמיות בראיית ,

וסייםלאתנוצנטריות אישיות במבנה , שמקורהלפשיזם כללית מנטייה כחלק האתנוצנטריות בראיית ,

.הסמכותנית האישיות שכונה

פחד על המבוסס נוקשה עליון ואני חלש ופרימיטיבי, אני חזק סתמי כבעלת נתפסת הסמכותנית האישיות

שלפיהם השונים במאפיינים החיצוני ביטויו את מוצא זה ערכים. מבנה של אמיתית הפנמה על ולא מעונש

הסמכותנות: שאלון נבנה

שמרנות

סמכותני ציות

סמכותנית תוקפנות

פנימה מהסתכלות הימנעות

סטריאוטיפית וחשיבה טפלות אמונות

וקשיחות כוח

וציניות הרסנות

חריגותו בשל נוח גורם על הדחפים השלכת

מין

נטיות בעלי החוקרים של הטיה הסמכותנית" מייצג "האישיות שהספר טענה – הפוליטית הביקורת

ושלמעשה ולא השמאל של סמכותנות גם קיימת שמאלניות, הימין של לסמכותנות רק )קומוניזם(

בניסיון .דוגמטיזם למדידת הכלי פותח פוליטיות לעמדות קשורה שאינה סמכותנות למדוד )פשיזם(.

האמונות מערכת את מארגן האדם שבו פוליטיות. האופן לעמדות קשורה שאינה = סמכותנות )דוגמטיזם

המציאות(. של מאיימים למרכיבים מהיחשפות להימנע והצורך ולהבין לדעת לצורך בהתאם שלו



ולמקום לזמן בהקשר קיצוניותה למידת רק אלא הפוליטית העמדה לתוכן חשיבות = אין ההקשר תיאוריית

בחשיבתם, פחות נוקשים פחות יהיו קיצוניות פוליטיות בעמדות הדוגלים אנשים קיימת. דווקא היא בהם

קוגניטיבית(. מתונות. )תיאוריה בעמדות המחזיקים לאלה יחסית אינטליגנטיים ויותר קונפורמיים

אין ולכן כיוון באותו מנוסחות השאלות שכל מכיוון תקף אינו הסמכותנות שאלון – המתודולוגית הביקורת

הצהרה. לכל להסכים נטייה על או סמכותנות על מעידה לפריט הסכמה האם לדעת אפשרות

עמדות בין קשר בהכרח שאין מכיוון מוטעית בסמכותנות המחקר דרך כל – התיאורטית הביקורת

שאכן להוכיח כדי בנפרד האישיותיים מהמאפיינים אחד כל למדוד יש וכי סמכותנית והתנהגות סמכותניות

קיים. הקשר כי מראש המניח משאלון להתחיל ביניהם, ולא קשר קיים

ניסיונות לתיקוף שאלון הסמכותנות

נבדקים סמכותניים מושפעים ממידת הדמיון בינם ובין הנאשם ונוטים לתמוך בעמדות כוח. נבדקים שאינם –סמכותנות בבית המשפט

סמכותניים לעומתם לא הושפעו ממידת הדמיון בינם לבין הנאשם וגורם זה לא הטה את דעתם הם נוטים לתמוך במסכן/מנוצל.

רצויים לא רגשות להדחיק הנטייה היא הסמכותנית האישיות של העיקריים המאפיינים - אחד סמכותנות והדחקה

ההורים. וכלפי העצמי כלפי

המחקר של מילגרם - מכות חשמל לתלמיד.–סמכותנות וציות להוראות

מחקרים נוספים בסמכותנות

אישיות ההורים ומידת הקבלה שהם משדרים לילדיהם הם הגורמים המשפיעים. כשהילד אינו–התפתחות של סמכותנות בילדים

מסוגל להבין את דרישות ההורים וממלא אחריהן מתוך פחד, לא נוצרת הזדהות עם ההורים והילד אינו עובר את השלב החשוב של

המעבר מפחד מעונש לפיתוח של מצפון אמיתי.

לעומת המבוגר האתנוצנטרי, המתאפיין בקונפורמיות ובציות לסמכות, דווקא הילד שאינו אתנוצנטרי הוא זה המקבל את עצת המבוגר

ואת ערכי ההורה/המורה. יש להבחין בין קונפורמיות זו המבוססת על אהבה אמיתית והזדהות עם ההורה, לבין ציות מתוך פחד של

נגד המבוגרים(–הילד האתנוצנטרי )הוא נע בין ציות למרדנות בהורים

אינטראקציה בין סמכותנות וגורמי מצב

שאלון ולא סמכותנות לקיום פוטנציאל הבודק אישיות שאלון הוא הסמכותנות ששאלון ושות' הדגישו אדורנו

נוסף בפועל. גורם כך יתנהג אכן לסמכותנות פוטנציאל בעל אדם אם יקבעו המצב בפועל. גורמי התנהגות

קבוצתית. התוך ההעדפה הוא שנידון

הביהביוריסטית הגישה – שליטה מיקום

מרכיבים עם ההתנהגותית החשיבה את שמשלבת החברתית הלמידה מתיאורית צמח שליטה מיקום המושג

הוא ההתנהגות התיאוריה, פוטנציאל מורכבות. ע"פ התנהגויות של ולניבוי להבנה להגיע קוגניטיביים, בניסיון

זה. חיזוק לקבלת תוביל מסוימת שהתנהגות הציפיות ושל מסוים חיזוק ערך של פונקציה

של קיומו לאי ציפייה או שיקבל החיזוקים ובין האדם התנהגות בין לקשר כללית = ציפייה שליטה מיקום

חדש. מצב לכל אתו מביא שאדם המוכללת הציפייה כזה. סוג קשר

בו רק תלויים בחיים וכישלונותיו הצלחותיו כי המאמין = אדם פנימי שליטה מיקום



באנשים או במזל/בגורל תלויים בחיים וכישלונותיו הצלחותיו רוב כי המאמין = אדם חיצוני שליטה מיקום

להשפיע. יכולה אינה שלו התנהגותו וכי חזקים אחרים

קודמת מהתנסות מושפעת מסוים חיזוק לקבלת תוביל מסוימת שהתנהגות = הציפייה מוכללת ציפייה

דומים. במצבים

ע"י כנשלטים המוגדרים מצבים של השונה ההשפעה בבדיקת בתחילתו התרכז השליטה מיקום מחקר

להצלחה. לאחר ציפיות יצירת של התנהגות המזל, על ע"י כנשלטים המוגדרים מצבים הכשרון, לעומת

חייהם כללי באופן כי אמונתם מידת לפי אנשים לאפיין ניתן האם וכשרון, נבדק מזל מצבי בין הבדלים שנתגלו

חיצוניים. גורמים לעומת פנימיים גורמים ע"י נשלטים

באמצעות לנבא שאפשר הייתה התיקוף ממחקרי הכללית המסקנה – שליטה מיקום למדידת השאלון

חייהם. תנאי את לשפר בניסיונות פעילים/סבילים יהיו אנשים כמה הצלחה, עד של מתונה השאלון, במידה

לתחומי בחיזוקים, מעבר פנימית/חיצונית לשליטה מוכללת ציפייה אדם בני אצל לזהות ניתן כי טוען קולינס

אחרים: גורמים4 מוסף קולינס ניצבים. בנוסף הם שבפניהם המצבים ולסוגי השונים החיים

קשה-קל בעולם אמונה.1

צודק צודק-בלתי בעולם אמונה.2

לניבוי ניתן לניבוי-בלתי ניתן בעולם אמונה.3

מגיב מגיב-לא פוליטי בעולם אמונה.4

השליטה: במיקום השונים הממדים בין הבחנות

מיקום אחרים(, או )מזל, גורל, אנשים פנימי שליטה . מיקום שונים שליטה מקורות בין הבחנהא.

שני הם ושליטה מיקום כי טוענת הייחוס המשימה(. תיאוריית )כשרון, מאמץ, קושי חיצוני שליטה

להצלחה/כישלון ציפיות על המשפיע היציבות ממד את ומוסיפה ביניהם להבחין שיש נפרדים מדדים

בעתיד.

חיצוניפנימי

זולתיכולתיציב

משתנ

ה

מאמ

ץ

גורל/

מזל

פוליטיים. חברתיים ומצבים בינאישיים אישית, מצבים . יכולת שונים התנהגות תחומי בין הבחנהב.

לו שיש להאמין יכול . אדם שליליים בחיזוקים ושליטה חיוביים בחיזוקים שליטה בין הבחנהג.

מיקום בעלי תחרותיים במצבים כי טוען פרסהשליליים. על לא אך בחייו החיוביים הדברים על שליטה

את ייחסו אך פנימי שליטה מיקום בעלי כמו להצליח בניסיון אקטיבי באופן ינהגו הגנתי חיצוני שליטה

בעלי לגורמים כישלונותיהם לדעתם כי פסיביים יותר יהיו עקבי חיצוני שליטה מיקום חיצוניים.

חיצוני. לגורם והצלחות כישלונות וייחסו התוצאות על תשפיע לא התנהגותם



ערך את אקבל אם אחרים( יקבע מזל/אנשים או )יכולת/מאמץ שליטה . גורם לאינטגרציה ניסיונותד.

בתחום החיזוק מצבים אישית )יכולת התנהגות )החיובי/השלילי( מצבים בינאישיים / חברתיים /

פוליטיים(.

יותר קטן היקף ינבא הוא יותר, כך ספציפי שהשאלון הנחקרת. ככל הבעיה לסוג השאלון סוג את להתאים יש

יותר. מדויק יהיה הניבוי התנהגויות, אך של

לחץ במצבי מתווך כמשתנה שליטה מיקוםא.

שיש לחץ, אלא מצב לאחר יותר טובה להסתגלות בדר"כ עוזר פנימי שליטה = מיקום לחץ למצבי הסתגלות

לאחרונה, שארע במיוחד, או חזק הלחץ הסתגלות. כשמצב על שליטה תחושת של להשפעה גבול כנראה

משפיעים שונים לחץ השערה, שמצבי הועלתה זהות. בנוסף וחיצוני פנימי שליטה מיקום בעלי על השפעותיו

.חיצוני שליטה מיקום בעל להיות דווקא עדיף שלעיתים שונה, כך שליטה מיקום בעלי אנשים על שונה באופן

שאם אונים, מכיוון שליטה/חסר כחסר עצמו את תופס האדם הלחץ מצבי = ברוב האונים חוסר תיאוריית

לחוסר ייחס שהאדם שלילי. הסיבות אירוע לעצו גורם היה לא הוא באירועים מלאה רצונית שליטה לו היתה

זמן, לאורך היציבות מדדשלו. ) העצמי בדימוי יפגע זה והאם אונים חוסר שוב ירגיש מתי יקבעו שלו האונים

פנימי/חיצוני(. המיקום , ממדהחיים תחומי כל על המשפיע הכלליות מדד

ספציפי/לי לאדם = רק אישי אונים חוסרזו. במשימה לעמוד יכול אינו אחד = אף אוניברסלי אונים חוסר

להצלחה. הכישורים את אין

הילד. אצל השליטה מיקום על האם התנהגות השפעתב.

לאווירת קשור מבוגרים, הוא בבית, אצל ומגינה תומכת אווירה עם קשור פנימי שליטה מיקום ילדים אצל

על מיידי משוב להם שסיפקו גילם, במשימות בני עם ועיסוק עצמאות ליתר בילדותם אותם דחייה, שדחפה

התנהגותם.

: שליטה מיקום המושג ובין בינם דמיון שיש אחרות מתיאוריות מושגים שלושה

ההתנהגות את מפרשים אנשים בו באופן העוסקת בגשטאלט שמקורה קוגניטיבית = תיאוריה ייחוס סגנון

עוסקים הייחוס ומחקרי בעתיד בחיזוקים לשליטה אנשים של ציפיות מתאר שליטה אחרים. מיקום ושל שלהם

שניתן והייחוס בעבר האירוע מסוג בעבר. שמושפע והצלחותיהם כישלונותיהם על לוקחים שאנשים באחריות

לו.

מתיאורית עצמית יעילות מיקום של העצמית היעילות = בשליטה לאמונה מתייחס שליטה בנדורה.

עצמה. ההתנהגות את לבצע ביכולת לאמונה מתייחסת עצמית ויעילות ההתנהגות בתוצאות פוטנציאלית

עם שלו הגומלין קשרי את חווה האדם שבו באופן עוסק האקזיסטנציאליסטית = מהגישה התקשרות סגנון

גומלין. קשר של )פסיבי( וסגנון הפציינט )אקטיבי(, סגנון הסוכן הסביבה. סגנון

ההומניסטית הגישה – העצמי מושג

רק כלומר פנומנולוגי עצמו. מושג לאדם שמתייחס האדם של התודעה מזרם חלק = אותו העצמי מושג

כולל. הוא מה לחוש יכול עצמו האדם



הראי=דימוי העצמי. עצמי הדימוי לגבי הערכתית עצמי=עמדה עצמו. ערך על האדם של עצמי=דעתו דימוי

לערך בהתאם והרגש שלנו החברתי שלנו, הערך החברתית מרכיבים. )המשמעות3 בעל הזולת בעיני העצמי

שלנו(. החברתי

ג'יימס וויליאם לפי העצמי מבנה

שצברנו. העצמי והרכוש הקרובה והלבוש, המשפחה הגוף את כולל החומרי = העצמי העצמי מרכיבי

עצמה. את תופסת שהיא כפי התודעה הוא הרוחני מהזולת. העצמי מקבלים שאנו ההכרה הוא החברתי

האדם של שאיפותיו סך חישוב לאחר המתקבלת האדם של העצמי הערך = תחושת מעורר שהעצמי הרגשות

בפועל. הצלחותיו לעומת

העצמי. מרכיבי של והרחבה = הגנה מעורר שהעצמי ההתנהגות

משמעות הענקת כי הטוען הסימבולי האינטראקציונליזם על נשען – העצמי מושג ליצירת המקורות

חברתיים. גומלין לקשרי תמיד קשורה שבחיינו לאירועים

הזולת ע"י נתפסים אנו שבו הזולת=האופן בעיני העצמי.1

אישית להערכה מידה קנה המהווה התייחסות קבוצת חברתית=אימוץ השוואה.2

מייחסים שאנו כפי להתנהגות סיבתיות ייחוס כדי תוך העצמית עצמי=ההתבוננות וייחוס עצמית תפיסה.3

הזולת. להתנהגות סיבתיות

הילד: אצל גבוה עצמי ערך לתחושת התורמים ההורים בהתנהגות גורמים4 מונה קופרסמיט

ההורה אצל גבוה עצמי ערך תחושת.1

ההורה. של ונגישות הילד, אהבה, התעניינות של מותנית בלתי קבלה.2

יחסי. תנועה וחופש ביטוי חופש מתן תוך ודעותיו לצרכיו כבוד של התייחסות.3

להתנהגותו ודרישות כללים של וקפדנית ברורה מסגרת קביעת.4

התוכן והמבנה של מושג העצמי

היא המחקרית לשוני. האוריינטציה ניתוח של חדשניות ובטכניקות פתוחים מדידה בכלי משתמשים המחקרים

ורב דינמי עצמי מושגהאדם. של הכללי הזיכרון ממאגר חלק כאל העצמי למושג קוגניטיבית, המתייחסת

מהסביבה הגירויים בקליטת סביבתו על משפיע ממנה. האדם מושפע וגם ההתנהגות על משפיע מדדי, שגם

לעולם. אופטימלית להסתגלות להביא שמטרתם מידע עיבוד בתהליכי שימוש תוך בררני באופן

הגיל, שההקשר עם שינויים עובר שונות, שהוא באוכלוסיות העצמי מושג של ובמבנה בתוכן הבדלים קיימים

לשוניים. ובניתוחים תוכן בניתוחי שימוש כדי תוך הללו ההבדלים כל את לחקור עליו, ושאפשר משפיע החברתי

האדם. של הפנימית עולמו לחקר מדעית הדרך בגיבוש היא המחקרים של תרומתם

סביבתו. כלומר, התכונות ובין בינו ההבדלים באמצעות בעיקר עצמו את תופס = האדם הבולטות אפקט

תכונות לגבי אותה לבדוק קשה המזל זהותו. לרוע את להגדיר לו העוזרות אלה הן האדם את המייחדות

נפשיות.

השפעות מושג העצמי על ההתנהגות

המידע. ועיבוד הזיכרון על קוגניטיביים מחקרים – סמויה התנהגות

שלו. העצמי למושג כלשהי בצורה המתקשר מידע יותר טוב יזכור = האדם העצמית ההתייחסות אפקט



העצמי הערך לממד מתייחסים – גלויה התנהגות


Documents

אישיות תאוריה ומחקר