תקציר

, התייבשות של עצי אורן ירושלים ביער יתירבריכוזי הכתמיותבמסגרת הניסיון להסביר את

. מהלך של בדיקת תת הקרקע באתרים שניתן להשוות בהם בין קטעים ירוקים וקטעים יבשיםנעשה

נחפרו , נערך סקר מקדים, נבחרו חלקות דיגום, ל"מרחב דרום ואגף הייעור בקק, משותפת של מכון ויצמןבעבודה

.שורשים ביחס למיקום העצים-קרקע-נאספו דגימות של קרקע וסלע ותוארה מערכת הסלע, נמדדו שורשים, תעלות

קירטונייםהתוצאות שנותחו עד כה מצביעות על כך שעצי האורן נשארים ירוקים והם אף מפותחים יותר על סלעים

נמוכה בקרקע נראה אף שלמליחות . גיראבן בקרקע עמוקה על יותר מאשר , ואבנית גירנית, כאשר הקרקע רדודה

מ "ס 60כמו כן נלמד מבנה מערכת השורשים של האורנים שעיקרה נמצאת בטווח של . חיוביתישנה תרומה

היתרון של סביבה זו עשוי להיות תרומה של מים מהסלע הנקבובי יחסית לשורשים בקרקע הרדודה . העליונים

.שנמצאים במגע ישיר עם הסלע ובין האבנים שבקרקע

ילמדו לעומק ההקשרים בין הגורמים השונים ויושם דגש על הבנת הגורם , בהמשך המחקר יאספו נתונים נוספים

. המרחבי בפיזור קטעי היובש שביער

מבוא

נעשה צילום אוויר של היער ובאמצעותו נבחרו אתרים שבהם . ביער יתיר נראית התייבשות אורנים בהיקף רחב

ביער זה הנמצא במעקב ארוך טווח לא נמצא עד כה גורם על . קיימות קבוצת עצים יבשים לצד קבוצת עצים ירוקים

אנו . לאחר בדיקה בשטח נקבעו אתרים להמשך בדיקה ומחקר. זו כתמיתקרקעי המסביר את הסיבות להתייבשות

. מתרכזים במין אורן ירושלים שהוא העץ הנפוץ ביער ובו ניתן למצוא התייבשויות לצד מקומות שלא נפגעו עד כה

נראה שמרבית העצים , (שכל אחד מהם ניטע בדרך כלל במועד אחיד)על פי השוואת הנתונים ברמת העומד

בהשוואה למפה . אולם בתוך העומדים ההתייבשות אינה אחידה, שנה ומעלה 35שהתייבשו הם מגיל של

ופחות על סלעי ( טורון) נה'בעקשה של תצורת קירטוןמרבית ההתייבשויות הן על גבי אבן גיר עד , הגיאולוגית

כי מרבית , בין המשתנים של הגיל והסלעהיה להפריד אולם בהשוואה זו קשה , של חבורת הר הצופים הקירטון

.נה'בעהנטיעות הוותיקות נעשו על השטח של תצורת

הוחלט . נראה היה שהתייבשות העצים חלה יותר על קרקע עמוקה ופחות בקטעים סלעיים, בסיורים המוקדמים

השפעת הסלע והקרקע יכולה להתבטא בהיבטים . שיש לבדוק את תת הקרקע כדי לבחון את הנושא לעומק

סדקים וחללים בסלע המלאים ; בעל נקבוביות נימית עשוי לשמש מאגר מים עבור השורשים קירטוןסלע : הבאים

כיסי קרקע יכולים לשמש למיקום השורשים ; בקרקע וקרקע אבנית יכולים לשמש מקומות שבהם נשמרת רטיבות

קרקע עמוקה ללא סלע ; או להיות במגע עם סלע נקבובי התורם מים, שיכולים להעמיק מתחת לאזור ההתייבשות

עשוי להשפיע על מליחות בקרקע Ca+Mg\Na (SAR )יחס ; עשויה להתייבש ללא הגנה שתמנע זאת ממנה

אפשר יהיה , ככל שההבנה תהיה מרחבית יותר. יתכנו גם השפעות נוספות. תכונותיה בעיקר בסביבה יובשנית זו

.להבין את החוקיות בצורה ברורה יותר

ומרחב , תהליך הלימוד והחקר נעשה בעבודה משותפת של קבוצת דן יקיר במחלקה למדעי הסביבה במכון ויצמן

משלושת הגופים )וכעשרה אנשים מחפרוניםהעבודה בשטח נעשתה בצוות שכלל שני . ל"דרום ואגף הייעור בקק

הכנה וארגון וכריתת עצים, מדידה ורישום, שעסקו במקביל בדיגום( האלה

השערת העבודה

והם שונים מתנאים הקיימים , קיימים גורמים בתת הקרקע המביאים לתמותת עצי אורן בוגרים בקטעים מסוימים

בדיקת אתרים שבהם ישנו קטע עם התיבשות . ירוקיםהנשארים מאותו גיל נמצאים עצים בקטעים סמוכים שבהם

. מלאה או רבה לצד קטע חי וירוק והשוואה ביניהם תוכל להביא להבנת הסיבות לתמותה

דרוםאגף הייעור ומרחב

עם המחלקה למדעי הסביבה במכון ויצמן

לימוד תכונות תת הקרקע ומערכת השורשים

כגורמים להתייבשות העצים ביער יתיר סיכום השנה הראשונה של המחקר

ותמיר קליין פרייזלריקיר , ניר הר אייל רוטנברג ודן יקיר, אלקיאןעבד , ספרינציןשמואל , יצחק משה: ובהשתתפות

2011פברואר

השיטות

בבדיקה . מקומות בהם נראו קבוצות עצים יבשים ליד קבוצות חיים 30-בשלב הקודם אותרו על גבי צילום אוויר עדכני כ1.

-מטר רבוע 800-כבכל אחת מהן סימנו שני ריבועים בגודל של . חלקות מתוכן שהתאימו להמשך העבודה 20בשטח סימנו

חולית הסקר המרחבית ערכה סקרי מדגם . והועלו על מפה GPS-נמדדו בש אחד של עצים יבשים ואחד של עצים חיים

..באתרים

כלי העבודה היו שני . בכל קטע' מ 7-5תעלה אחת באורך -חפירת תעלות בקטעי העצים היבשים ובקטעי העצים הירוקים2.

והשני עם פטיש החוצב בשכבת הסלע ובקרקע , אחד עם כף החופר עד הסלע ובהמשך מפנה תוצרי חציבה - מחפרונים

לפני . תוך כניסה לתוך קטע מסלע האם בדרך כלל', מ 1.5-עומק החפירה הרצוי במסגרת הזמן והאמצעים היה כ. קשה

.החפירה נכרתו עצים צמודים לתעלה ונדגמה מהם פרוסת גזע

רישום מבנה . סימון שלושה חתכי עומק והורדת סרט מדידה בהם, פריסת סרט מדידה: מדידה ותיעוד של קיר התעלה3.

.צילום כל החתכים. ולאחר מכן הצבת הנתונים שנאספו על גבי התרשים, מיקום העצים הסמוכים ומיקום החתכים, התעלה

מדידת קוטר . (NILS Program)מ בעזרת לוחות הערכה "ס 20X20בחתכי העומק רישום אחוז האבניות בתוך מסגרת 4.

שקוטרם השורשים עבור כל ( Fuji. Japanמ"מ 0.03 אינדיקציה שגיאת)דיגיטלי ( קליפר( באמצעות מד קוטר השורשים

קבוצה אחת של שורשים עדינים –רישום כל השורשים וקוטרם ומיונם לאחר מכן לחמש קבוצות קוטר ,מ"מ 0.5-גדול מ

(Fine roots) ומספר קטגוריות שונות של שורשים גסים(Coarse Roots) . המסגרת הוצבה ברציפות לאורך כל החתך בפני

צפיפות (. מ"ס 20נערך דיגום שורשים ואבניות לאורך כל חתך בקטעי אורך של , כלומר)הקרקע עד תחתית החפירה

.השורשים חושבה על פי חמש קבוצות הגודל

-עמוק מ, מ"ס 110, 80, 50, 20עומקי הדיגום היו . דיגום קרקע וסלע בשקיות פלסטיק כפולות עם שקית פלסטיק חיצונית5.

שעות 24-12בתוך . המדגמים הועברו למעבדת שירות השדה במשרד החקלאות בגילת. ודגימת סלע מהתחתית 110

-ו Naקביעת ( ב)מוליכות חשמלית כפונקציה של מליחות ( א: )נערכה בדיקת רטיבות ובהמשך נערכו הבדיקות הבאות

Ca+Mg ולאחר מכן חישובSAR ( ג(. )נתרניתהמשמש כאמור מדד לקרקע ) קביעת הרכב מכני של הקרקע באנליזה

(. הפרפין)במעבדת המחלקה במכון ויצמן נערכה בדיקה של צפיפות הסלע בשיטת הרגב ( ד) גרנולומטרית

.הצגת הנתונים נעשתה בתרשימים מפורטים של כל תעלה בנפרד ובטבלאות מסכמות6.

.רגרסיות לינארית ובלתי לינאריות ורגרסיה מרובה בצעדים, קורלציות, tנעשו מבחני : עיבודים סטטיסטיים של הנתונים7.

המטרות

, מציאת קשר בין מכלול תת הקרקע ורכיבים בתוכו למיקום של מוקדי התיבשות בחלקות אורן ירושלים ביער יתיר1.

.כדי למצוא את תרומת תת הקרקע לתופעה של התייבשות העצים

בהשוואה בין קטעים של התייבשות , קרקע ומיקום השורשים ביחס אליה-לימוד מבנה ותכונות של מערכת הסלע2.

העצים לקטעים הסמוכים שבהם העצים נמצאים במצב תקין

תכונות הסלע והקרקע והרטיבות , הגדרת סוג הסלע והקרקע, בחינת המבנה המרחבי של מערכת הסלע קרקע3.

בסביבת בית השורשים

.הכרת מבנה השורשים ויחסם לגורמים אלה 4.

.קטעים שנבחרו ללימוד הנושא. קבוצות עצים יבשים וברקע עצים ירוקים1-2תמונות

צילום ניר הר צילום ניר הר

הסרת עצים בקו המדגם וחיתוך פרוסת גזע

צילום ניר הר

הטבעות החיצוניות . פרוסת גזע של עץ ירוק

הדקות ומבטאות שנים אחרונות שחונות

צילום אירה מור

צילום ניר הר

צילום אירה מור

צילום צוות ויצמן

חפירת תעלות מחקר כף מחפרוןעם

פטיש ומחפרון

שלבי העבודה 1לוח

חתכי סלע קרקע ושורשים

בסלע גיר קרטוני

חדירת שורשים

בפסי קרקע

שבסדקי הסלע

ריכוז קירטוןבקרקע מעל

שורשים במגע עם הסלע

הצוות בפעולה משולבת צילום צוות ויצמן

צילום אירה מור

צילום צוות ויצמן

צילום ניר הר צילום ניר הר

גדם עץ יבש

גדם עץ ירוק

.דיגום סלע ורישום, מדידת שורשים, מדידת עומק

קרקע רדודה, בין עצים ירוקים קרקע עמוקה, בין עצים יבשים

2לוח

מדידה ודיגום מדידת שורשים

דיגום קרקע

צילום צוות ויצמן

צילום ניר הר

צילום ניר הר

מעורבות וביקורת

מרחב דרום

מכון ויצמן

צילום ניר הר

צילום ניר הר

גדם עץ יבש

קרקע עמוקה ושכבה חרסיתית קשה

בעומק

3לוח

תוצאות

ריכוז תוצאות1.

חלקה ירוקה לצד חלקה יבשה בכל )מצב העצים , התוצאות השונות רוכזו בגליונות אקסל ומוצגות לפי מיון לאתרים

המספרים של הגורמים שנמדדו בקרקע הם בדרך כלל . 1הנתונים מוצג בטבלה ריכוז . ולפי עומקי המדידה( אתר

המדידות בעומקים השונים קובצו כממוצעים לשתי . ממוצעים של שלושת חתכי העומק שנעשו בכל תעלת בדיקה

.מ"ס 60-מ ועמוק מ"ס 60רדוד עד – קבוצות עומק

האם , המתייחס לסוג החלקה, "ירוק"מוצג כהעצים מצב( 1: )המשתנים שמוצגים בטבלה מתחלקים למספר קבוצות

שהיא ממוצע של הערכות " חיוניות"הצגה שנייה של מצב העצים היא . חלקה שהוגדרה כעצים חיים או עצים מתים

כולל את הגיל לפי בסיס הנתונים של היער ומשתני מידות ואפיון היער ( 2)הסוקרים לכל העצים שנמדדו באותו מקום

, הגאולוגיתמיוצג על ידי התצורה הסלע( 3. )גובה ואחוז כיסוי שנמדדו על ידי הסוקרים, קוטר, עצים בעבר ובהווה' מס

כוללים את עומק מדידות בקרקע ומפנה ( 4. )הגדרת השדה של הסלע והבדיקה של צפיפות הסלע שנעשתה במעבדה

כוללת את מדידות כימיה של הקרקע( 5. )ואת פנות המדרון, האבניות והשורשים בשתי קבוצות העומק, הקרקע

הרכב מכני וגיר חופשי בקרקע כולל את מרכיבי החול ( 6. )המחושב מהם SAR-וה Ca+Mg ,Na, המעבדה של מליחות

.ומרקם הקרקע שנקבע בהתאם ליחסים שבין המרכיבים( הסילטלא מוצגים נתוני )והחרסית

.פירוט נוסף ראה בהסבר לטבלה

. ריכוז תוצאות: 1טבלה שמות . משתנים קטגוריים מוצגים בערכים בינריים. מ ועמוק מכך"ס 60רדוד עד –בקרקע מוצגים בשני עומקים פרמטרים שנמדדו

חיוניות היא ממוצע של מצב העצים בין ; מת-חי בינרי ירוק הוא משתנה: מקרא. האתרים הם על פי המינוח הישן והמינוח החדש 3קרטון הוא בסקלת -גיר. המשתנה א; ומנוחה הן תצורות גאולוגיות בענה; גובה וקוטר הם מסקר המדגם המוקדםחיוניות . 0-4

המפנה מוצג גם כן . במעבדה צפיפות הסלע מדודה(. קרטון=3, קרטון קשה-קרטוני גיר=2, אבן גיר=1)דרגות של נקבוביות צפויה הדרגות של מרקם . 2מ"ס\2מ"מהשורשים הם במידות שטח חתך כולל של (. צפוני=3, מזרחי או מערבי=2, דרומי=1)בשלוש דרגות

חרסיתי סיין=7חרסיתי סיין=6חרסיתי חולי סיין=5 סילטיתחרסית =4חולית חרסית=3חרסית =2חרסית כבדה =1: הקרקע הן. שאר המידות הן כמקובל עבור אותם פרמטרים .חול= 13 סייניחול = 12חולי סיין= 11 סילט= 10 סילטי סיין=9 סיין=8 סילטי

.בצבע עמודות הנתונים רוכזו לפי נושאים שהובדלו

. ספירמןקורלציה בלתי פרמטרית על פי של rטבלת מתאמי : 2טבלה (. ראה הסבר באותה טבלה) 1נערכו מתאמים בין כל המשתנים שהוצגו בטבלה

. ראה מקרא, מתאמים שנמצאו מובהקים סומנו בצבע בהתאם למידת המובהקותמקובלת כמובהקות ( סיכוי לטעות 5%, רקע ירוק במשבצת) p=0.05 -מובהקות מעל ל

הוצגה ( סיכוי לטעות 10%, רקע תכול) p=0.05-0.1המובהקות בין . מספקת .להתרשמות וכהשוואה למבחנים אחרים שיוצגו להלן

הצבועות 1.00מעל לשורת המשבצות האלכסונית של ערכי )החלק הימני העליון , שים לב .הוא תמונת ראי של החלק השמאלי התחתון( באפור

ישנה חפיפה מסוימת בין התכנים של המשפטים הבאים כיוון : הערה .תובנות המתקבלות מטבלת המתאמים

בסוגריים מרובעים מוצגות . ]שהתייחסות למתאמים של פרמטר אחד נוגעת כמובן למתאמים של פרמטרים אחרים

(.סוגריים רגילים הם לתזכורת או הבהרה([. )P=0.051-0.1)מסקנות על פי מתאם לא מובהק

בהתאם להקשרים שונים של מכלולים שונים הנמצאים . כל משתנה יכול להיות במתאם עם מספר משתנים אחרים

וגם המשתנה , אינו נמצא ברמת מובהקות מקובלת עם דבר( החלקות החיות, כלומר" )ירוק"דווקא המשתנה . בשטח

.בדרך עקיפין ניתן ללמוד על סביבת העצים החיים על ידי השוואה של מספר הקשרים(. תואם דברים מעטים" חיוניות"

, כיוון שהיסוד העיקרי בצירוף זה בסביבה זו הוא הסידן" כללית גירניות"יוצג כאן בביטוי Ca+Mg

. זאת בנפרד מגורם הגיר הפעיל. CaCO3 הגירניבחומר הקטיונישהוא המרכיב

. 1של הפרמטרים שהוצגו בטבלה ( SPSSבתוכנת )נבדקה ההתפלגות (קורלציות)התפלגות ומתאמים . א

צפיפות , אחוז כיסוי, עצים נוכחי' מס, עצים מקורי' מס, חיוניות: נורמליתסדרות הנתונים הבאות התקבלו בהתפלגות

.מרקם בעומק ורטיבות בעומק, מרקם רדוד, בעומק SAR, אבניות בעומק, עומק קרקע, סלע

פרמטרית -נבדקו המתאמים בין המשתנים בקורלציה לא, (כיוון שמרבית הנתונים אינם בהתפלגות נורמלית)לאור זאת

.2המתאמים מוצגים להלן בטבלה (. SPSSבתוכנית )פ פירסון "ע

.2קורלציה פרמטרית על פי פירסון מוצגת להשוואה בנספח

עיבוד הנתונים. 2

העצים ומידותיהםמתאמים של גורמים הנוגעים למצב

עם נפח שורשים גדול באותו ]גדלים בקרקע חרסיתית בחלקה העליון ,הם בעלי אחוז כיסוי גבוה עצים חיוניים

[כללית גבוהה בעומק גירניותיש בהן גם " ירוק"כחלקות שהוגדרו [. ]עומק

בעיקר )אבנית וקרקענמצאים על קרטון של תצורת מנוחה , אחוז כיסוי גבוה, גדולהם בעלי קוטר גבוהיםעצים

(.בקרקע העליונה

בקרקע רדודה [הכיסוי גבוה אך אחוז]מועט הוא כשמספר העצים ( כאמור בעצים גבוהים) גדולקוטר עצים

.באבניות גבוהה

ולכן (משמעותית גירניותללא )נתרן גבוה , הקרקע עמוקה, [גבוההכיסוי סך ]הם דקים כשיש עצים רבים בשטח

.גבוה SAR-ה

( זו הצפיפות שלפני הדילול האחרון או שני הדילולים האחרונים, "צפיפות המקור)"העצים הקודמת צפיפות

לגיר חופשי בקרקע במובהקות , נמצאת במתאם לאותם גורמי קרקע ובנוסף, נמצאת במתאם לצפיפות הנוכחית

אין בשלב זה נתונים ברורים לגבי מועדי הדילולים והאם ( 1: )הערות. היא אינה במתאם לקוטר ולכיסוי. גבוהה

הוא עשוי לתת מבט מסוים על המצב הקודם , עם זאת. הגדמים הם מהדילול האחרון או גם מהדילול הקודם

שהצפיפות נובעת מכך שהעצים בסביבה זו גדלו לאט ולכן לא יתכן ( 2. )בהנחה שהוא אחיד בקירוב בכל השטח

.והגרסיותעוד לגבי משמעות הצפיפות ראה להלן בפרק הגרפים ( 3. )דוללו במידה רבה

על תצורת מנוחה [ ובקוטר גדול, וגם כשהעצים רבים]כאמור בעצים חיוניים גבוהים קיים אחוז כיסוי עצים גבוה

[.בעומק נתרנית, בקרקע מלוחה למעלה]

------------------

ולסוג הסלע הגאולוגיתמתאמים של גורמים הנוגעים לתצורה

במתאם הלא פרמטרי . והעצים גבוהים ובאחוז כיסוי גבוה[ הקרקע אבנית למעלה], הסלע קרטוני בתצורת מנוחה

, (1נספח )על פי המתאם הפרמטרי . אין מתאמים מובהקים נוספים לתצורת מנוחה( 2 טבלה)המתואר כאן

היא תמונת ראי של תצורת מנוחה כיוון שאלו שתי נה'בעתצורת . וגירניתהקרקע על תצורה זו היא גם מלוחה

.התצורות היחידות הקיימות בשטח וכל חלקה נמצאת על אחת מהן

הסלע ]בכל החתך הקרקע אבנית , גבוהיםהעצים , (גבוהה לתצורת מנוחה כאמור בהתאמה) קירטוניבסלע

, קירטוניתתצורת מנוחה מוגדרת בדרך כלל כתצורה : הערה[. גירניתובמתאם הפרמטרי היא גם , בצפיפות נמוכה

נמצא כאן מתאם לגורמים אלה , מסיבות כלשהן. כגירנית והקרקע עליה ידועה (בצפיפות נמוכה סלע)נקבובית

.המחמיר ספירמןרק במתאם פירסון הפרמטרי ולא במתאם

של גורמים הנוגעים לתכונות הקרקעמתאמים

יש עצים רבים ודקים והשתמרה בה רטיבות , היא חרסיתית, נמוכה הגירניות, האבניות נמוכה בקרקע עמוקה

(.בקרקע רדודה המצב כמובן הפוך)

יתכן כתוצאה מפירורים )המרכיב החולי גבוה , מלוחה בעומק, רדודה, גירנית, קירטוניתהינה אבניתקרקע

.בגבוהים בקוטר גבוההעצים בה כאמור , השתמרה רטיבות נמוכה ( גירניים

וגם ה גבוה הגיר הכללי, גבוהה כאשר הנתרן גבוה מליחות קרקע-SAR מליחות גבוהה בעומק קשורה , גבוה

[ומספר העצים כאמור רב]באבניות גבוהה בעומק

בדרך כלל גירנית, הינה מלוחה נתרניתקרקע ,SAR (.כלומר יותר נתרן מסידן ומגנזיום)גבוה

גירניתקרקע (כללית גירניותCa+Mg )בחלק העליון והיא בעיקר נתרנית, מלוחה, אבנית, בקרקע רדודה

מובהק רק עם צפיפות גיר פעיל נמצא במתאם[. היא בעומק כשהגירניותירוקים ועצים ]בעומדים הצעירים יחסית

(במובהקות גבוה)מקור

[.העליון אבניות נמוכה בחלק] עמוקה (נוטה לאבן גיר, כלומר)על סלע צפוף היא קרקע חרסיתית

על סלע גירניתלא , חרסיתית, אבנית בחלקה העליון ואינה אבנית בחלקה התחתוןנשארה בקרקע עמוקה רטיבות

נראה שרטיבות נשארה :הערה( רטיבות בעומק נשארה בעומדים יבשים בקוטר עץ קטן( ]נוטה לאבן גיר)צפוף

.או מהמרכיב החרסיתי הגבוה\כתוצאה מכך שלא הייתה קליטת מים רבה בסביבה של עצים מנוונים ויבשים ו

SAR-ובוגם בצפיפות מקור גבוהה , בחיוניות גבוהה ,בעומדים ירוקיםגבוה נפח שורשים רדודים: במובהקות נמוכה]•

.אינם במתאם עם דבר עמוקים שורשים]גבוה

.לא עם מרכיב יערני כלשהו(. נראה שהמתאם מקרי)חולי גבוה למעלה מובהק לכאורה עם מרכיב המפנה•

מוצגים גרפים של מספר משתנים תלויים בכל . נבחן אופי הקשר שבין מספר משתנים -גרפים ורגרסיות . ב

ובחלקם , נבחרו להצגה גורמים שחלקם מהווים פרמטרים חשובים להשוואה. פעם ביחס למשתנה בלתי תלוי אחד

וטבלת המתאמים הפרמטרית ( 2טבלה )התקבלו תוצאות שונות משמעותית בין טבלת המתאמים הבלתי פרמטרית

נערכו רגרסיות לינאריות ובלתי לינאריות ונבחרו סוגי הרגרסיות שנתנו את המתאם הגבוה ביותר עבור (. 1נספח )

מוצגות הנוסחאות של . בחלק מהמקרים מוצגת הרגרסיה הלינארית לצד הרגרסיה הבלתי לינארית. כל פרמטר

ועבור כל רגרסיה מוצג ( ומעריכיתלוגריתמית , מסדר שני ושלישי פולינומיותרגרסיות )הרגרסיות הבלתי לינאריות

הינם מובהקים כאן כאשר r2ערכי . נבחרו הרגרסיות שנתנו את המתאם הגבוה ביותר. r2ריבוע מקדם המתאם

r2=0.185 ומעלה( עבור מובהקות שלp=0.05 95%כלומר רמת בטחון של , ומעלה ) או לפחותr2=0.129( . עבור

p=0.1 )

, כלומר(. 1איור ) פולינומיהמובהקות הברורה לכך היא ביחס . גבוהיםהינם עצים חיוניים –ביחס למדד החיוניות

בטבלת המתאמים הבלתי פרמטרית לא , לשם השוואה. העצים גבוהים ביחס ההולך ועולה, ככל שהחיוניות גבוהה

הפולינומיהקשר . ואילו בטבלה הפרמטרית נמצאה מובהקות נמוכה, נראה מתאם מובהק בין גובה העצים לחיוניות

מעריכייםאו פולינומייםבגורמים נוספים נראו לכאורה יחסים . מסביר סוג קשר שלא ניכר בקורלציות הפשוטות

.ביחס לחיוניות אבל הם לא נמצאו מובהקים

גרף של מספר משתנים : 1איור ביחס למדד החיוניות

גרף של מספר משתנים ביחס לאבניות בעומק : 2איור

עולה במובהקות גבוהה על פי מודל של פולינום מהמעלה השלישית כך קוטר העצים -ביחס לאבניות בעומק

שהקוטר יורד משמעותית כשהאבניות נמוכה ועולה משמעותית כשהיא גבוהה ואילו בכל תחום האמצעי של

(Ca+Mg)שבעומק הכללית הגירניותמגמה דומה בקירוב נראית ביחס שבין (. 2איור )האבניות אין כל שינוי בקוטר

הרדודה עולה ביחס המליחות. בצורה משמעותית הגירניותבאחוזי האבניות הגבוהים עולה . לבין האבניות בעומק

הרדוד ביחס לאבניות הינם הנתרן בעומק ו החולייחס המקטע . לאבניות בעומק ביחס של פולינום מסדר שני

.במובהקות נמוכה למדי

משתנים של הקרקע . עולה ביחס לוגריתמי במובהקות נמוכהכיסוי העצים אחוז -הכללית בעומק לגירניותביחס

והמרכיב הגירניותיורדת משמעותית עם עליית החרסיתיותכך . הם במובהקות גבוהה יותר לגירניותוהסלע ביחס

כל הפרמטרים . קירטונייורדת כצפוי מסלע הצפיפותעולה ובמקביל לקרטון ולתצורת מנוחה הקשר . עולה החולי

הרגרסיות השונות מראות . ולא במתאמים הבלתי פרמטריים( 1נספח )האלה התבטאו בטבלת המתאמים הפרמטריים

.את קצב השינוי

בעומק( כללית גירניותביטוי של ) Ca+Mg -גרף של מספר משתנים ביחס ל 3איור

מספר עצים 4איור ביחס לעומק הקרקע

. בשני סוגי החלקות

תכולת , עומק קרקע 5איור נתרן ומליחות ביחס למספר

העצים בשני סוגי החלקות

-גורמים המשפיעים על מספר העצים

מספר העצים עולה עם העליה בעומק

במקביל לכך הוא עולה (. 4איור )הקרקע

עם עליית המליחות והנתרן ועומק

הקרקע בעצים היבשים גדול מזה של

בעצים היבשים (. 5איור )העצים החיים

מספר העצים גדל עם עומק הקרקע בקצב

. ניכר יותר מאשר בעצים החיים

בכל עומק , מצד שני

מספר העצים , נתון

בחלקות החיות רב

ממספרם בחלקות

כפי (. 4איור )היבשות

שהוצע לעיל בפרק

בתנאים , המתאמים

הקשים של קרקע

גדלו ונתרניתעמוקה

עצים דקים שהדילול

ולכן , בהם היה מועט

כמו . נשארו עצים רבים

נראה כאן שככל , כן

מספר , שעולה המליחות

העצים בחלקות

היבשות עולה באופן

הרבה , ניכר ומובהק

יותר מאשר בחלקות

ההפרדה בין . החיות

החלקות החיות

והיבשות מאפשרת

לראות שגם המליחות

השפיעה על ריבוי

דבר שלא נראה , עצים

.במתאמים

ריבוי העצים , ומצד שני

בחלקות החיות בכל

עומק נתון מבטא את

השרדות העצים

כיוון , בחלקות אלה

היו , שבחלקות היבשות

עצים שמתו ונגרעו

.מהשטח

ר בכל "השורשים למ מספר :6איור כגרף מצטבר של מקטעי קוטר , עומק

בנפרד בחלקות החיות -השורשים .ובחלקות היבשות

קבוצות קוטר

של השורשים

הפרש מספר השורשים שבין :7איור החלקות החיות והחלקות היבשות

בכל עומק ובכל קבוצת 4שהוצגו באיור .קוטר של השורשים

עיבוד מפורט של נתוני השורשים והאבניות. גהלאה (. 8,6איורים )' מ 1פיזור השורשים ירד באופן הדרגתי עם הירידה בעומק הקרקע עד לעומק של - שורשים

מ אשר "ס 40-20בעומק ( Fine roots)יוצא דופן היה מספר השורשים העדינים . מכך בעומק זוהו רק שורשים מעטים

עם מעט )השורשים הדקים ' מ 1-מ בעומקים גדולים. (6 איור)מספרם עלה במקצת על מספרם בשכבות האחרות

בעומק 85%מ ו"ס 40מהשורשים נמצאו בעומק של עד 66%. הם כמעט היחידים הקיימים( מקבוצת הגודל השניה

.מ"ס 60של עד

tבמבחן , אולם( p=0.15)בכלל החתך השורשים בחלקות החיות והיבשות לא מצא הבדל מובהק בין פיזור tמבחן

הסנטימטרים העליונים בחפירה נראה שיש שונות ניכרת בין פיזור השורשים בחלקות החיות למתות 60על

(p=0.01 .) נעשתה הפחתה של 7באיור . ר בכל קבוצות הקוטר באופן מצטבר"מציג את מספר השורשים במ 6איור

מספר השורשים בכל קבוצת קוטר בכל עומק וניתן לראות את מספר השורשים הרב יותר בחלקות החיות בכל גודל

מוצג שטח החתך הכולל של השורשים בחלקות 8באיור (. מ"ס 20מלבד השורשים בקוטר הבינוני עד )ובכל עומק

.החיות והיבשות ונראה בבירור השטח הגדול יותר בחלקות החיות

נמצא קשר בין אחוז (. 9איור )בחלקות החיות יותר מאשר בחלקות היבשות , עולה עם העומק - אחוז האבניות

על אחוז האבניות הראה הבדל מובהק tמבחן . כמות השורשים ופיזורם בעומק לבין בריאות החלקה, האבניות

(0p=0.002)בין החלקות והיבשות

מרבית השורשים מתרכזים . ר ביחס לאחוז האבניות בכל עומק"מתאר את כמות השורשים לסמ 10איור

. בחלקות החיות נמצאו שורשים גם באחוזי אבניות גבוהים, אולם. באזורים עם אחוז אבניות נמוך

R² = 0.7624

0

20

40

60

80

100

120

140

160

0 20 40 60 80

De

pth

(cm

)

% stoniness

Live plot Dead plot

. אחוז האבניות בעומק החתך .9איור בחלקות החיות ישנה עליה באחוז

.'מ 1האבניות עד לעומק של

.בחלקות החיות והיבשות. בין אחוז האבניות לשטח השורשים הכולל הקשר :10איור

0

20

40

60

80

100

120

140

160

0 20 40 60 80 100

De

pth

(cm

)

Roots total avg area (roots cm -2)

L roots

D roots

השורשים הכולל לעומק חתך הקרקע בחלקות החיות שטחפיזור .8איור שטח השורשים גדול יותר בשכבות העליונות מאשר , בחלקות החיות. וביבשות

הערכים הם . אלקטרוני קליפרשטח השורשים חושב בעזרת . בחלקות היבשותשטח השורשים הוא . )מ מרובע"של השטח היחסי של השורשים לס

(של שטח חתך 2מ"ס\2מ"במ

1מודל

p=0.0025מובהקות גורמים המביאים ביחד לעצים ירוקים

אחוז חרסית גבוה בעומק הרדוד

סידן ומגנזיום גבוהים בעומק הקרקע

ועומק קרקע נמוך ומליחות נמוכה

מספר העצים הקיימים רב יחסית וכמות

.השורשים בעומק רבה

נערכה הרצה של רגרסיות רבות משתנים ומוצגים להלן שני מודלים -מודלים של רגרסיות מרובות. ד

JMPשל הרצה בתוכנת

"ירוק"מודל עבור המשתנה ( 1

מהתוצאה של 58%ומסביר (p=0.0025)התקבל במובהקות גבוהה

r2)עצים ירוקים adjust=0.58) . הוא אינו כולל את בדיקות הצפיפות

על פי . החלקות 22והתקבל עבור ( שנעשו רק בחלק מהחלקות)

הם 1=גורמים המביאים ביחד למצב של עצים ירוקים, המודל

Ca+Mg חרסית בעומק , (לתוצאה 0.92תרומה של )גבוה בעומק

(. 0.78)ומספר עצים רב ( 0.35)שורשים בעומק , (0.72)הרדוד

( כלומר יתרון לקרקע רדודה, -0.72)מפחיתים מהתוצאה עומק קרקע

(-0.79)ומליחות בעומק

התקבל גם כן . "חיוניות"מודל עבור המשתנה . 2

של 43%ומסביר (p<0.013)במובהקות גבוהה

r2))התוצאה adjust=0.43 . לקבלה של חיוניות

Ca+Mg( הדרגה הגבוהה בהערכה) 4בדרגה

, (2.14)חרסית בעומק הרדוד , 2.51תורמים

מפחיתים חיוניות הם עומק . 1.37ומספר עצים

(.-1.69)ומליחות ( -1.63)קרקע

המספרים מבטאים את ) SPSSעל בסיס קורלציה פרמטרית של פירסון בתוכנת אנליזת אשכולות . ה

גורמי . הדיאגרמה מציבה קירבה בין המשתנים השונים שנמדדו(. מיקום המשתנה ברשימה המקורית

גובה וקוטר עצים נמצאים . מרוכזים באשכולות שבחלק העליון של הדיאגרמה SAR -נתרן ו, מליחות

תכולת חול , לאחר מכן, אבניות. נמצאים בסמיכות( קירטון-אבן גיר) וקירטוניות, תצורת מנוחה. בסמיכות

עומק קרקע ורטיבות נמצאים ביחד, חרסית, וכמו כן. ומרקם נמצאים בסמיכות

דיון ומסקנות

של עצים יבשים וקטע סמוך ( או מיעוט)חלקות המחקר נבחרו כך שבכל אתר הושוו קטע של עצים ירוקים ללא

השתדלנו אף לשמור על תנאים דומים של שיפוע מדרון (. או מיעוט של עצים ירוקים)של עצים יבשים בלבד

בהנחה שהריכוזים . בחירה זו אפשרה השוואה של חלקות הנמצאות באותן תנאים סביבתיים בקירוב. ומפנה

.קרקע-ניתן לשער שהגורם להבדלים נמצא במכלול הסלע, הברורים של העצים הירוקים והיבשים אינם מקריים

:ניתן לחלק את המידע שנאסף למספר סוגים

.קוטר ומספר פרטים בשטח נתון, גובה –נתוני הסקר המקדים שכללו את מידות העצים 1.

.מידות וצפיפות השורשים ואחוז האבניות, עומק הקרקע, סוג הסלע –נתונים שנרשמו בעת חפירת הבורות 2.

.נתונים של בדיקות המעבדה3.

המיקום המדויק של השורשים ויחד עם שאר הנתונים , רישום מבנה תת הקרקע ומיקום העצים שליד החפירה4.

.נוכל לקבל את המבנה המרחבי של תת הקרקע ותכונותיו ולהבנה מעמיקה יותר מעבר לנתונים המספריים

עבור Tוגרפים ומבחני , רגרסיה מרובה, (קורלציות)טבלת מתאמים –הנתונים עובדו עד כה במספר דרכים

.נושאים פרטניים

חלקם בשתי קבוצות עומק וחלקם במספרים בינריים , הוכנה טבלה של ריכוז נתונים שבה הוצבו הנתונים השונים

הרצת הקורלציות נתנה טבלה של מתאמים בין זוגות משתנים ללא קשר (. 1ראה טבלה )או במספר דרגות ( 0-1)

כלומר רמת , p<0.05חלקם )ולגבי כל פרמטר התקבלו צירופים שונים של מתאמים מובהקים , לזוגות האחרים

עקב מורכבות המערכת התייחסנו בסוגריים גם למתאמים (. שהודגשו בנפרד p<0.01וחלקם אף , 95%בטחון של

מתאמים נוספים שאינם מובהקים עשויים לתמוך בממצאים של (. p=0.05-0.1שהתקבלו במובהקות נמוכה של

הוכנו גרפים לבחינה של מספר משתנים התלויים במשתנה תלוי אחד ומציאת רגרסיות . צורות הניתוח הנוספות

הפרדה בין נתוני חלק מהגרפים כוללים . שהתקבלו במתאם גבוה יותר מהרגרסיות הלינאריות, בלתי לינאריות

.היחסים שבין המשתנים השונים על אופיהחלקות החיות והיבשות הצביעו

, מתוך חלופות המודלים שהתקבלו ברגרסיה המרובה שבה נבחנו גורמים המשפיעים על קבלת עצים ירוקים

בשני המודלים שכללו את כל . הוצגו שניים שהתקבלו במובהקות גבוהה מאד והכילו משתנים בעלי משמעות

התרומה החיובית , "חיוניות"ואחד עבור ( אילו משתנים לקבלת חלקה חיה, כלומר" )ירוק"אחת עבור ,החלקות

קרקע רדודה וקרקע , לאחר מכן מליחות נמוכה, (בקרקע Ca+Mgהמבוטא בריכוז )הקרקע גירניותמביותר היא

. השטח מתאפיין במספר עצים רב יחסית ושטח שורשים גדול יחסית, בנוסף. חרסיתית יחסית בחלק העליון

, עמוקה לגירניותמלבד מתאמים במובהקות נמוכה " ירוק"אין לכאורה מתאמים מובהקים ל, על פי טבלת המתאם

שהיא כשלעצמה נובעת כנראה מכך שהיער החי קלט מים מתוך הרטיבות )שורשים בעומק הרדוד ורטיבות נמוכה

כאן ניתן להיעזר בצירוף של מתאמים שונים שמהם ניתן (. שבקרקע ולכן נשארה רטיבות גבוהה יותר ביער היבש

עצים ירוקים גבוהים שהם גם בעלי קוטר גבוה גדלים יותר על קרטון של תצורת : ללמוד את הדברים הבאים

גורמים אלה מהווים אינדיקציה לסביבה . זו היא רדודה ואבנית גירניתקרקע . גירניתשבה הקרקע , מנוחה

יש לזכור שבחלק מהזוגות של החלקות הסלע אינו קרטוני ונראה שישנו גם יתרון לקרטון , מצד שני. הקרטונית

המודלים בודדו גם את מרכיב המליחות הנמוכה .נה'בעקשה או גיר קרטוני בהשוואה לאבן גיר בתוך תצורת

. דבר שלא בא לידי ביטוי בקורלציות הישירות – כגורם המשפיע על מניעת תמותה

מצד (. צפיפות עצים נוכחית וצפיפות עצים מקורית)הוא מספר העצים , גורם נוסף שאופן התבטאותו הינו מורכב

כנראה , המודלים רבי המשתנים הראו מספר עצים רב כאחד הגורמים הקשורים בחלקות חיות ובחיוניות, אחד

כלומר צפיפות " )צפיפות מקור"ובעיקר , צפיפות עצים, מצד שני. כביטוי לעצם השרדותם של עצים בחלקות אלה

, גיר פעיל ובמידה מסוימת עם מליחות, יחסית נתרניתקרקע , נמצאת במתאם עם קוטר קטן( לפני הדילול האחרון

הגרפים שהציגו את . שיתכן והביאו לכך שהעצים במקומות אלה נשארו קטנים ולכן הדילול בהם היה מועט

הבהירו את שתי המגמות , המשתנים השונים ביחס למספר העצים בנפרד בחלקות החיות ובחלקות היבשות

בעיקר , ישנה עליה במספר העצים עם העליה בעומק הקרקע ובמקביל לעליה מואצת במליחות ובנתרן –ההפוכות

. בכל עומק קרקע נתון מספר העצים בחלקות החיות רב יותר, ומצד שני. בחלקות היבשות

החוקיות שמספר עצים נמצא ביחס הפוך לקוטר התקבלה במובהקות גבוהה מאד ואף נמצאה , בכל מקרה

התאמות אלו של צפיפות העצים לתנאי הקרקע מרמזות . עצים בכל היער 300כך בסקר נוסף שנעשה על

–אם כי יתכן שהיוותה גורם מסייע לכך , על כך שהצפיפות לכשעצמה לא הייתה גורם להתנוונות ותמותה

בתנאי קרקע קשים העצים היו קטנים והדילול היה מועט ויתכן שצפיפות שנוצרה עקב כך גרמה לתחרות

. על משאבים

נראתה אבניות רבה . המפורט של נושאי האבניות והשורשים מדגיש גם הוא את ההיבטים הללוהניתוח

ורדודה גירניתממצא זה תואם את המתאם של אבניות לקרקע . בעיקר בעומק בחלקות הירוקות, יותר

מספר ושטח השורשים הרב יותר בחלקות הירוקות נמצא גם במודל . ולעצים גבוהים בעלי קוטר גבוה

אפשר לראות שבחלקות . והוא מבטא את מערכת השורשים המפותחת של העצים החיים, ובמתאמים

, יתכן שמאז התמותה, עם זאת. החיות חלק מסוים ממערכת השורשים מעמיק לאזור של האבניות הרבה

, הרדודה הגירניתמלבד הקשר של האבניות לקרקע . היו שורשים שנעלמו בעצים שמתו לפני זמן ארוך

שטיפת מלחים , האבניות עצמה יכולה אף לתרום להגברת חלחול וכתוצאה מכך הגדלת הרטיבות בעומק

. ושמירה על רטיבות לאורך זמן מתחת לאבנים

דיון מסכם וסיכום

שבדרך כלל ישנה זיקה ביניהם ישירה או , המערכת הינה מורכבת וניתוחים שונים מעלים היבטים שונים

.עקיפה

נראה שעצי אורן ירושלים ביער יתיר נשארים חיים והם אף גבוהים ובעלי קוטר גבוה כאשר הם גדלים על

. וכנראה שאף בעלת מליחות נמוכה יחסית, אבנית ורדודה, יחסית גירניתקרקע

שבית הגידול של האורן הוא על סלע קרטון ( 1986) רבינוביץמתאים להסבר של הגירניתהזיקה לקרקע

שבו ההזנה החנקנית היא באמצעות אמון יותר מאשר של חנקה כתוצאה מתנאים מחזרים חואריאו קרטון

, על קרטון קשה( ובעיקר)בתנאים אלה שעל גבול המדבר וקיום היער הירוק גם , מצד שני. שיש בו בחורף

ולקרקע רדודה תואם את ההסבר של הר , (גם אם הוא קשה)הזיקה לסלע קרטוני . ספק אם זה ההסבר

שהקרטון מכיל נקבוביות מיקרוסקופית המשמשת כמאגר מים וכמקור לתנועת מים מהסלע אל ( 2008)

תחום המים הזמינים בסלע קרטון רך ובינוני (. א3ראה נספח )הקרקע והשורשים עם התייבשות הקרקע

מתאפשר , ובתנאים אלה של מערכת שורשים שאינה עמוקה, (ב3ראה נספח )הינו גדול מתחום זה בקרקע

.מגע של השורשים עם הסלע וקליטה ישירה או מטווח קצר של מים מהסלע אל השורשים

שהוא גורם חשוב ברמת , החילחולהאבניות מאפשרת בנוסף לכך קיום מישורי מגע שבהם מוגבר

האבניות מהווה ככל הנראה . ונשארת רטיבות זמן ארוך יותר בסביבת האבנים, המשקעים על גבול המדבר

בשלב של בחירת החלקות שמנו לב לכך שבמקרים רבים העצים הירוקים נמצאים . גם אינדיקטור לסלעיות

.בהמשך המחקר נתייחס גם למרכיב הזה. אולם נתון זה לא נרשם, בקטעים סלעיים

נרכז את הנתונים שנאספו לגבי כל בור בכל חלקה ונבדוק ונשווה שוב את הבורות – להמשך המחקר

תצבירי גיר שנראו , תוך רישום נתונים נוספים כמו סלעיות, עם הידע שהגענו אליו כיום, שעדיין פתוחים

.בחתכים ולא נרשמו עד כה ועוד

יתכן שנחפור . ובחינה בשטח GIS-גאולוגי בעזרת מערכת ה-גיאומורפולוגי-גיאוגרפי-נערוך ניתוח מרחבי

הצעה למודל מרחבי ברוח זו הוצגה . בורות נוספים בעקבות הלימוד הנצבר לאיסוף של נתונים נוספים

העבודה עד כה תרמה להבנה של גורמים להתיבשות (. 4ראה נספח ) 2012בפברואר בסיור שנערך בשטח

ההיבט המרחבי יוכל לתת הבנה מלאה . העצים ולאפיוני המצב של המקומות שבהם העצים חיים וחיוניים

.יותר של המכלול

בו נבחנות טבעות , קטע זה של הבנת תפקידו של תת הקרקע הוא חלק ממחקר מקיף יותר שנערך ביער

חלק מאותם היבטים השיקו למחקר . גנטיים ועוד, שנתיות בעצים ונבחנות השפעות של גורמים אקלימיים

.הנוכחי והמשך הלימוד יהיה משולב בכל אותם ההיבטים

, מיקה פרבר, שלומית שרוני, דן יקיר -ממכון ויצמן : לכל מי שלקח חלק בשלב זה של המחקר - תודות

שמעון , וצוות יער יתיר עבדלקיאן, ספרינציןשמואל , יצחק משה -ממרחב דרום . אהוד עדני, רוהטיןשני

.אירה מור –מאגף הייעור . פודניובגרמן , ון'פרגחיים , מסס

מפת גאולוגית של סביבת יער יתיר עם מיקום התיבשות העצים וחלקות המחקר :1נספח

הרקע הצהוב הנפוץ בכל החלק הצפוני והמזרחי של המפה הוא תצורת . מפת רקע גאולוגית. 1: המפה כוללת

רקע (. משתייכת לחבורת יהודה, kubמסומן הטורוןאבן גיר עד קרטון קשה בדרך כלל מתקופת ) נה'בע

משתייכת לחבורת הר , kum מסומן , קירטון)בעיקר בצד הדרום מזרחי הוא תצורת מנוחה )ירקרק כהה

.רצועות חומות כהות הן צור משש ועיגולים הם קונגלומרט מתקופת הנאוגן. הצופים

ניתן לראות אותם בהגדלת , ראה מקרא מימין)סימונים של גיל היער בסימון גרפי של קווים אלכסוניים . 2

. עומדי היער הבוגרים מבוטאים בקווים בגוונים חומים והצעירים בגוונים ירוקים. התמונה

(. ניתן לראות בהגדלה)ריכוזים של התייבשויות עצים בנקודות שחורות . 3

מיקום של חלקות המחקר של התייבשויות העצים בכוכביות אדומות. 4

ירוק חיוניות גיל

צפיפות

מקור

מס

עצים גובה קוטר

אחוז

כיסוי בענה מנוחה

א. גיר-

קרטון

צפיפות

סלע מפנה

עומק

קרקע

אבניות

רדוד

אבניות

עמוק

שורשים

רדוד

שורשים

עמוק

מליחות

רדוד

מליחות

עמוק

Na

רדוד

Na

עמוקCa+M

g רדוד

Ca+M

g עמוק

SAR

רדוד

SAR

עמוק

חול

רדוד

חול

עמוק

חרסית

רדוד

חרסית

עמוק

מרקם

רדוד

מרקם

עמוק

רטיבות

רדוד

רטיבות

עמוק

)P=0.051-0.1( הערכת מסקנות ראשונית. ישנה חפיפה בין התוכן במשפטים הבאים. בסוגריים - מסקנות על פי מתאם לא מובהק ירוק 1

(עצים ירוקים נמצאים בקרקע גירנית כשנמדד נפח שורשים גדול ולא נותרה רטיבות רבה) חיוניות 0.90 1.00

כשיש עצים רבים בשטח הם דקים )סך הכיסוי גבוה(, הקרקע עמוקה, מלוחה, נתרנית ולא גירנית )ולכן SAR גבוה( ]זו מסקנה יוצאת דופן ביחס לתובנות האחרות, מאחדת כנראה מספר צירופים[ גיל 0.00 0.02 1.00

עצים גבוהים הם בעלי קוטר גבוה, נמצאים על קרטון של תצורת מנוחה )אבנית בעומק( ]אבל לא מלוחה ולא גירנית; זה גם צירוף מעניין[ עצים מקור -0.01 -0.02 0.07 1.00

קוטר עצים גבוה בעצים גבוהים הוא כשמספר העצים מועט בקרקע רדודה באבניות גבוהה מס עצים 0.12 0.06 0.11 0.48 1.00

אחוז כיסוי גבוה קיים בעצים גבוהים )ורבים( בתצורת מנוחה במליחות גבוהה, נתרן גבוה וקרקע גירנית. גובה 0.24 0.42 0.19 -0.14 -0.27 1.00

קוטר 0.12 0.27 0.29 -0.36 -0.60 0.79 1.00

בתצורת מנוחה הסלע קרטוני, הקרקע גירנית ומלוחה למעלה ועצים גבוהים באחוז כיסוי גבוה. הפוך מכך בתצורת בע'נה. אחוז כיסוי 0.33 0.42 0.20 0.15 0.37 0.48 0.21 1.00 ;

בענה -0.11 -0.22 -0.03 -0.21 -0.19 -0.59 -0.18 -0.54 1.00

מנוחה 0.11 0.22 0.03 0.21 0.19 0.59 0.18 0.54 -1.00 1.00

בקרקע עמוקה האבניות נמוכה, הגירניות נמוכה, היא חרסיתית, יש עצים רבים ודקים והשתמרה בה רטיבות א. גיר-קרטון 0.13 0.21 -0.09 -0.06 0.01 0.44 0.19 0.33 -0.69 0.69 1.00

קרקע אבנית הינה רדודה, גירנית, מלוחה, המרכיב החולי גבוה ]יתכן פירורים גירניים[ הסלע קרטוני, השתמרה רטיבות נמוכה, העצים בה בקוטר גבוה )וגבוהים( צפיפות סלע -0.13 -0.02 0.34 -0.03 0.21 -0.02 0.06 0.23 0.15 -0.15 -0.42 1.00

מפנה 0.00 -0.07 -0.02 -0.12 -0.01 -0.28 -0.16 0.07 0.17 -0.17 0.33 0.13 1.00

מליחות קרקע גבוהה בתצורת מנוחה, הקרקע אבנית, מאד גירנית, מאד נתרנית, SAR גבוה ומספר העצים גדול באחוז כיסוי גבוה עומק קרקע -0.29 -0.21 0.16 0.26 0.46 -0.26 -0.46 0.13 -0.09 0.09 -0.21 0.56 0.09 1.00

קרקע נתרנית הינה מלוחה, גירנית בדרך כלל, SAR גבוה ]כלומר יותר נתרן מסידן ומגנזיום[. אבניות רדוד 0.11 0.09 0.00 -0.10 -0.28 0.33 0.41 -0.15 -0.13 0.13 0.35 -0.70 -0.33 -0.81 1.00

קרקע גירנית היא על תצורת מנוחה )על סלע קרטון(, רדודה, אבנית, מלוחה, נתרנית יחסית )עצים ירוקים באחוז כיסוי גבוה( אבניות עמוק 0.21 0.19 -0.04 -0.13 -0.30 0.41 0.46 0.08 -0.18 0.18 0.52 -0.50 0.05 -0.73 0.77 1.00

שורשים רדוד 0.37 0.32 0.23 -0.15 0.19 0.22 0.22 -0.06 0.18 -0.18 -0.15 0.05 -0.19 -0.05 0.13 -0.09 1.00

שורשים עמוק 0.27 0.08 0.07 -0.11 -0.21 0.12 0.15 0.02 0.06 -0.06 -0.02 0.03 0.22 -0.22 0.05 0.22 -0.08 1.00

מליחות רדוד 0.32 0.30 -0.11 0.29 0.37 0.29 0.05 0.48 -0.47 0.47 0.41 -0.45 -0.06 -0.35 0.40 0.50 -0.04 -0.09 1.00

מליחות עמוק 0.11 0.10 0.04 0.40 0.48 0.16 0.00 0.40 -0.30 0.30 0.28 -0.15 -0.04 -0.20 0.32 0.32 0.08 0.03 0.74 1.00

Na רדוד 0.19 0.22 0.05 0.37 0.46 0.23 0.06 0.52 -0.34 0.34 0.32 -0.10 0.10 -0.16 0.21 0.36 0.09 -0.15 0.87 0.84 1.00

Na 0.09- עמוק -0.04 0.23 0.43 0.50 0.07 0.01 0.36 -0.15 0.15 0.12 0.21 0.10 0.04 0.09 0.15 0.13 -0.09 0.54 0.88 0.85 1.00

Ca+Mg רדוד 0.33 0.29 -0.23 0.22 0.28 0.24 -0.01 0.34 -0.45 0.45 0.40 -0.55 -0.19 -0.44 0.49 0.51 -0.12 -0.06 0.94 0.60 0.65 0.29 1.00

Ca+Mg עמוק 0.38 0.31 -0.15 0.28 0.27 0.23 0.06 0.37 -0.39 0.39 0.46 -0.48 -0.08 -0.50 0.51 0.48 -0.01 0.13 0.79 0.81 0.63 0.47 0.82 1.00

SAR רדוד 0.03 0.08 0.16 0.34 0.48 0.08 0.02 0.39 -0.11 0.11 0.10 0.34 0.20 0.09 -0.05 0.10 0.22 -0.15 0.53 0.76 0.87 0.94 0.23 0.34 1.00

SAR עמוק -0.09 -0.02 0.29 0.39 0.52 0.04 -0.02 0.34 -0.11 0.11 0.04 0.35 0.13 0.24 -0.10 -0.01 0.23 -0.17 0.39 0.70 0.77 0.93 0.10 0.20 0.95 1.00

חול רדוד -0.10 -0.26 -0.13 0.23 -0.02 -0.07 -0.03 -0.19 0.02 -0.02 -0.06 -0.59 -0.40 -0.57 0.68 0.40 -0.14 0.21 0.32 0.27 0.10 0.03 0.48 0.45 -0.16 -0.18 1.00

חול עמוק 0.12 0.04 -0.31 0.23 -0.13 -0.06 -0.01 -0.11 0.01 -0.01 0.13 -0.83 -0.19 -0.63 0.68 0.40 -0.13 0.12 0.31 0.28 0.06 -0.05 0.48 0.58 -0.22 -0.27 0.79 1.00

חרסית רדוד 0.11 0.26 0.08 -0.26 -0.03 0.07 0.02 0.18 0.04 -0.04 -0.05 0.54 0.35 0.57 -0.70 -0.49 0.16 -0.18 -0.35 -0.30 -0.12 -0.06 -0.52 -0.49 0.16 0.16 -0.96 -0.76 1.00

חרסית עמוק -0.04 0.07 0.19 -0.23 0.10 0.11 0.02 0.16 -0.02 0.02 -0.09 0.77 0.25 0.67 -0.74 -0.45 0.15 -0.09 -0.32 -0.31 -0.09 -0.01 -0.49 -0.56 0.18 0.20 -0.85 -0.96 0.86 1.00

מרקם רדוד -0.31 -0.43 -0.09 0.17 0.13 -0.10 -0.09 -0.17 0.01 -0.01 -0.02 -0.42 -0.43 -0.22 0.46 0.23 -0.06 0.06 0.10 0.21 -0.06 0.02 0.26 0.33 -0.21 -0.18 0.78 0.54 -0.80 -0.58 1.00

מרקם עמוק 0.07 0.06 -0.15 0.01 -0.12 -0.03 0.06 -0.01 0.17 -0.17 0.05 -0.62 -0.04 -0.45 0.38 0.20 -0.05 0.24 0.05 0.26 -0.06 -0.02 0.18 0.45 -0.18 -0.16 0.47 0.74 -0.44 -0.68 0.43 1.00

רטיבות רדוד -0.15 0.05 0.11 -0.05 0.18 -0.11 -0.15 -0.07 0.18 -0.18 -0.39 0.59 -0.03 0.71 -0.68 -0.66 0.16 -0.20 -0.35 -0.16 -0.17 0.05 -0.43 -0.46 0.12 0.23 -0.70 -0.64 0.70 0.68 -0.46 -0.32 1.00

רטיבות עמוק -0.39 -0.30 0.23 0.13 0.31 -0.16 -0.37 -0.04 -0.06 0.06 -0.21 0.51 0.01 0.86 -0.71 -0.73 -0.02 -0.20 -0.36 -0.22 -0.20 0.01 -0.44 -0.52 0.04 0.18 -0.54 -0.69 0.56 0.69 -0.28 -0.51 0.72 1

0.10 0.19 -0.13 0.67 0.17 -0.02 -0.28 0.22 -0.25 0.25 0.08 0.06 0.15 0.22 -0.34 -0.23 -0.31 -0.19 0.18 0.18 0.25 0.20 0.11 0.18 0.23 0.19 -0.20 0.04 0.20 0.02 -0.34 0.03 0.12 גיר פעיל0.17

טבלת קורלציות פרמטריות על פי פירסון :2נספח

שהתחייבו כיוון שמרבית ספירמןשבה היו קורלציות בלתי פרמטריות על פי ) 1מוצג כהשוואה לטבלה

(ההתפלגויות לא היו התפלגות נורמלית

מודל של חלחול מים בקרקע ובסלע ותנועת מים מהסלע לקרקע ולשורשים : א3נספח (2008)פ הר "ע

נבנה במקור על

אלונים באזור

הים תיכוני

בכיסי קרקע

. בסלע קרטוני

תנאי האקלים

והמין הינם

אורן -שונים

נטוע ולא אלון

, במערכת טבעית

אולם המנגנון

עשוי להיות

.דומה בקירוב

עקומי תאחיזה של קרקע חרסיתית וסלע קרטוני: ב3נספח

תחום מים זמינים

בקרקע

תחום מים זמינים

הקירטוניבסלע

תכולת רטיבות משקלית

החיז

את

ח ת

מ ,

תמי

תרי

לוגה

לק

ס

הקרקע החרסיתית תמיד (. 1998, נתונים מעבודת הר)בינוני קירטוןעל בסיס מדידות בדוגמא של קרקע חרסיתית וסלע

רטובה יותר מהסלע אבל תחום המים הזמינים בה מצומצם כתוצאה מתאחיזת המים החזקה בקרקע במתחים גבוהים

קיבול שדה

נקודת כמישה

עומד מים

2012פברואר , ספרינציןתובנות גיאומורפולוגיות על ידי יצחק משה ושמואל : 4נספח