(6102) אחרי שיפוט ראשון מאמר לכתב העת "אופקים בגאוגרפיה" גרסה מורחבת

ביער יתיר אורן ירושלים עצישל ההתייבשות לכתמי קרקע כגורם עיקרי-מערכת הסלע

לאחר שנות בצורת

1ונעם גרינבאום 6אייל רוטנברג 2,6יקיר פרייזלר 1,0ניר הר

ואגף הייעורל, מחלקת יער מרחב צפון "קק 1

כדור הארץ והפלנטותמכון ויצמן, המחלקה למדעי 2

אוניברסיטת חיפה, המחלקה לגאוגרפיה ומדעי הסביבה 3

המכון למדעי הצמח הפקולטה לחקלאות האוניברסיטה העברית 4

תקציר

נערך מחקר לאחר רצף של שנות בצורת. ,בוגרים של עצי אורן ירושלים בפיזור כתמיביער יתיר חלה התיבשות

קטעים יבשים תנאי בית הגידול בין מבדרך של השוואת ,הגורמים להתייבשויות מציאת שמטרתו הייתה

סמוכים. קטעים חייםלמ

התפתחות העצים, מהווה יתרון ל, מ'( 1-)פחות מ ואבנית קרקע רדודה עםסלע קירטוני בית גידול שלנמצא כי

הקרקע הרדודה מאפשרת מגע הדוק של ,לקיץ עתודת מיםכ. הקירטון הנקבובי משמש םשרידותחיוניותם

נשמרת רטיבות יחסית המסייעת להתפתחות שורשים שבקרקע ומתחת לאבנים עם הסלע, העצים שורשי

.ולקליטת מים על ידם

גורמים סבילים מהווים מוגבלת בסביבת הקירטון,הבקרקע זו עקב השטיפה הנוצרים ,מליחות ונתרניות

ליתרונות של בית הגידול בהיבטים של משק המים. השוואהשמשקלם מועט ב

נראה שהמידות הקטנות של עצים אלה לא נבעו ו ,להקטנת קוטר בעצים שהתייבשוגרמה לא צפיפות עצים

קרקע. -מתחרות עקב צפיפות, אלא מגורמי הסלע

אב סלע עםאבנית, ,בקרקע שאינה עמוקההיא ,תיכוני-הספר היםהעדיפות לנטיעת אורנים באזור לאור זאת,

של תנאי בית הגידול הקיימים בהם לאחר בחינה עקרונות אלה ניתנים להתאמה למקומות אחרים בארץ קירטוני.

ועל רקע התחזית להתייבשות אקלימית.

ספר עומק קרקע, התייבשות עצים, אורן ירושלים, נקבוביות סלע, תצורת מנוחה, : קירטון, מילות מפתח

תיכוני-ים

)צילומים נוספים: אירה מור, יקיר פרייזלר( : ניר הר(כשלא נכתב אחרת) צילומים

מבוא

התייבשות יערות אורן

בעשורים האחרונים נצפתה תמותה רבה של עצים ביערות בכל העולם, ונראה שחלק גדול מהם קשורים

תועדה . ביערות אורנים סביב הים התיכון (Allen et al, 2010)לתהליך של התחממות אקלימית

בספרד, תורכיה, איטליה (Pinus sylvestis)התייבשות של מינים סמוך לגבול תפוצתם, כמו אורן היערות

התיבשות של כדי ביוון. התדרדרות עד (P. brutia)קפריסאי .בתורכיה וא (P. nigra)שחור .ואף שוויץ, א

באזור יובשני למחצה בעיקר לאחר שנות בצורת באלג'יריה תועדהטבעי (P. halepensis)ירושלים אורן

(.Chakall & Guit, 2014)בהתקפה של חיפושיות קליפה שלוותה ,במפנים דרומיים ובעצים בוגרים

מהלךבבאמצעות הדמאות לווין, ביערות אורן ירושלים בצפון ישראל תועדה התפתחות של עקת יובש

. העקה התפתחה בעיקר ביערות בוגרים במקומות יובשניים יחסית כמו בגלבוע 2002-1992 שלהתקופה

במבט ארצי, השפעת הבצורות על ההפחתה היחסית של חיוניות היער .(2012, וחוב' )דורמן ויער בלפור

ניכרה באופן בולט יותר באזור שבו המשקעים נמוכים ומשאב המים הוא גורם המחסור 2011-1994בין

ביערות יתיר וכרמים נמצאה השפעה ישירה של שנות בצורת בשנות (Dorman et al., 2013)העיקרי

.Volcani et al., 2005) ;2002)שילר וחוב', התשעים על חיוניות היער על פי הדמאות לווין וסקר קרקעי

אוכלוסיות בר טבעיות של אורן ירושלים בישראל המהוות גבול תפוצה מזרחי ודרומי של קיימות מספר

, ועד סוף שנות בהיקף נרחב נערכו נטיעות אורנים 20-החל מתחילת המאה ה (.1992)שילר, המין

; 2013אסם, ; 2013שילר, ) הודות לעמידותו ליובש אורן ירושלים היה המין המוביל בנטיעות השמונים

משטח היערות 32.3%-מהווים כיום כ)כולל יערות מחטניים מעורבים( יערות אורנים .(2012, בונה

מוגדרים כיער דונם 141,200-כ ומתוכם דונם 402,294 -כ הוא ניםיערות האורשטח .בישראל הנטועים

(.2016)טלמור, אורן ירושלים

התיכון, הוא גדל בגבהים הנמוכים ביותר האורנים של אזור הים ירושלים הוא העמיד מבין מיני אורן

הציג ירושליםא. (.(Villar-Salvador et al., 2014; Zuccarini et al., 2014הדרומיים ביותר קומותובמ

הטובים ביותר מבין מיני האורנים ,(WUEטית )טנשימת שורשים ויעילות פוטוסינ ,שרדות, צימוח, גידוליה

עומק צימוח השורשים בכל המינים, .ובעיקר במצבי עקת מים, כאשר ניטעו בתנאי סביבה דומים בספרד

כשזמינות המים הייתה נמוכה, גם . מ' 1-של כ עומקל ושורשים מעטים הגיעוס"מ, 30העיקרי היה בעומק

אורך השורשים היה קצר והם נשארו רדודים.

סביב הים שוניםשנלקחו מאתרים זרעים ירושלים ממקורות נמצאו הבדלים בהתאמות ליובש של אורן

עצי אורן (. Calamassi et al., 2001; Atzmon et al., 2004; Klein et al.,2013;2013שילר, ). התיכון

מקורות עם זאת, ניכר יתרון לממקורות של מזרח הים התיכון מותאמים לרוב ליובש יותר ממקורות אחרים.

.מקורות מישראל יותר מאשר מיוון

. בעצים המקורשל רישום ובקרה שתילים של א. ירושלים ממקורות שונים, ללא בעבר ביערות בארץ ניטעו

היומי והעונתי (טרנספירציהדיות )הבמהלך הטיפוסים הנבדלים ביניהם מספריתיר הוגדרו יערשנבדקו ב

,.Preisler, 2014; Tatarinov et al ;2016פרייזלר וחוב', ) מוליכות הפיוניות עם מתח המיםשל בשילוב ו

בעצים חזקים בעלי קוטר גדול יותר .ביעילות הפוטוסינטטית הם נבדלו זה מזה גםכתוצאה מכך (.2014

מאשר בעצים קטנים מאותו גיל. ויעילות פוטוסינטטית טובים יותר התקבלו קליטת מים

קרקע על תנאי בית הגידול-הסלע מערכת השפעת

באזור גשום קנטקי, ארה"ב( הרי האפלאצים, ) Pine Mountain-ב נחקרוסוג הסלע והשפעת הקרקע

בניגוד ליער הנשיר ,גדלים על קרקע רדודה על גבי מחשופים של אבן חול קשהטבעי מיני אורן .יחסית

עם באותו רכס הרים, בצפון קרולינה על גבי סלע סרפנטין (. Braun, 1935שגדל על קרקע עמוקה יותר )

קרקע שהוגדרה כבלתי פוריה רדודה ואבנית וטווח צר של מים זמינים, גדל יער פתוח של אורנים כסוואנה

קרקע עמוקה יותר על סלע גנייס באותה סביבה, גדל יער אלונים מעורבואילו ב, עשבונייםעם

(Mansberg & Wentworth, 1984).

היא הגורם העיקרי למיקומן של חברות , הקרקעאותו אזור אקלימיתוך שבמצא (1929זהרי )בארץ,

את זיקתם של עומדי האורן הטבעי לקרקע רנדזינה בהירה שהיא דלה . הוא זיהה השונות הצמחים

שעשוי לכאורה בהשוואה לקרקעות הרריות אחרות, אבל הצביע על קיבול המים של סלע האב הקירטוני

ולפיש ,על ידי העצים בקיץ. הוא אף הזכיר את הידע החקלאי המסורתי המים לאפשר את קליטת

תאימה לתבואות קיץ הודות למשק המים בבית גידול זה השומר בתוכו הרנדזינה הבהירה היא הקרקע המ

קיום הסבירה את (1996וין )-רבינוביץ בניגוד לקרקעות האדומות המתאימות לתבואות חורף. ,מים לקיץ

רמת החימצון וסלע קירטון חווארי בכך, שבחורף כשתכולת הרטיבות בתוכו הינה גבוהה על האורנים

+וחלק מהחנקן נשאר כיוני אמון ) נה מלאהה אינמוכה, הניטריפיקצי4NHצורת החנקן המועדפת ם(, שה

. NO)3-(לכאורה על ידי האורן בניגוד למרבית הצמחים הדורשים קליטה של יוני חנקה

מערכת המים בקירטון במהלך השנה ותרומתה לצומח נמדדה בדרום אנגליה בגידולי שדה הגדלים ללא

,Welling & Bell, 1980; Welling) ושורשיהם אינם חודרים לסלע ,קירטוןהשקיה בקרקע רדודה מעל

ובאביב הראתה חלחול בחורף. מדידה של תכולת הרטיבות ומתחי המים במספר עומקים בסלע 1984)

ותנועת מים למעלה לכיוון השורשים במהלך הקיץ. בתוך הסלע הנקבובי

את והציג , (2016והר וחוב' ) (2009הר ), מנשה-אלונים ביער אלון התבור ובחורש אלון מצוי בארץ באזור

ביער כמויות משקעים שונות. שבהן היושנים 4לאורך ,הדינמיקה של משק המים בקרקע, בסלע ובעצים

מ', ובעיקר בשטח המגע עם 1.2-כנמצאים בכיסי קרקע עד לעומק של העיקריים אלון התבור השורשים

באיטיות מחלחלים מי הגשםבחורף, כשכמעט ולא מתקיימת קליטת מים על ידי העצים ותת היער, הסלע.

מתחילה . באביב קליטת המים מ' לאחר כחצי שנה 2 -כ ומגיעים לעומק שלבנקבובי הסלע הנימיים,

מהקרקע, וכשמתח המים בקרקע מגיע לסף מסוים, מתחילה תנועת מים בעקבות הפרשי פוטנציאלים

במהלך הקיץ, קליטת המים מופחתת, מגיעה מעומק רב יותר בסלע, ע אל הקרקע והשורשים. מהסל

לעומק קירטון, השורשים חודריםעל בחורש אלון מצוי הגדל ופעילות העצים יורדת בהדרגה בהתאמה.

ניתן היה לראות ששנים ברוכות גשמים מחדשות את מאגר סדקי סלע וקולטים את המים ישירות מהסלע. ב

במים אלה בשנים השחונות. יםמשתמש ציםמים בסלע והעה

הודות לאחידות יחסית גדולהינו סלעשתחום המים הזמינים של ה יםמרא של הקירטוןעקומי התאחיזה

של הנקבובים המיקרוסקופיים ואילו בקרקע החרסיתית התחום קטן יותר כתוצאה מספיחת המים החזקה

כתוצאה הקירטון על פני בית גידול של קרקע עמוקה ללא סלע. שלובב כך מתקבל יתרון לסשל הקרקע.

יער טבעי מתאפשר משק מים המקיים קירטון נקבובירנדזינה חומה רדודה על מכך, בבית הגידול של

, ואילו בבית גידול של קרקע טרה רוסה מעל אבן גיר כמעט וחורש; על קירטון קשה גדלים שיחיות ובתות

)הר וחוב', ים בקיץ, לא מתאפשר קיום של צמחים מעוצים וגדלים בו בעיקר עשבוניים ולא נותרים מים זמינ

בית גידול אחר המאפשר קיום של חורש על סלעים קשים הוא (.2012הר וחוב', ; 2009הר, ; 2000

Herr ;1996וין, -)רבינוביץ דולומיט קרסטי שבו מתאפשר לצמחי החורש לקלוט מים בכיסי קרקע מעמיקים

et al., 2002)

כיווןמ'. 10עד לעומק של מדד קליטת מים (1966שחורי ), על סלע קירטוני ביער אורן טבעי בכרמל

שמערכת השורשים של האורן אינה מעמיקה, אפשר לראות בכך עדות שגם במערכת של יער האורנים

הגדל על הקירטון, חלה תנועת מים מהסלע אל השורשים.

לאחר רצף של שנות בצורת, בהיקף של ביער יתיר חלה התיבשות של עצי אורן בוגרים של אורן ירושלים

ממנה התרחש חלק ניכר , ו2010ההתיבשות הגיעה לשיאה בשנת . (1)תמונה משטח היער 9%-כ

דונם. מבנה כתמי זה אפשר השוואה של קטעים יבשים וקטעים חיים הנמצאים 2-1בכתמים של עד

כות בתנאים סביבתיים דומים.בסמי

קיימים גורמים בתת הקרקע המביאים לתמותת עצי אורן בוגרים בקטעים מסוימים, והם השערתנו הייתה ש

ירוקים. בדיקת אתרים נשארואותו גיל בני עצים השבהם ,תנאים הקיימים בקטעים סמוכיםהשונים מ

להביא להבנת יכולה ,רוק והשוואה ביניהםקטע חי וימלצד בקירובקטע עם התיבשות מלאה מ קייםשבהם

הסיבות לתמותה.

המחקר מטרות

ביער אורן ירושלים בוגר בסביבה בהומיקום השורשים , תכונותיהקרקע-הכרת מערכת הסלע .1

.היובשנית של יער יתיר

והערכת , ביערמציאת קשר בין מכלול תת הקרקע ורכיבים בתוכו למיקום של מוקדי התייבשות .2

תת הקרקע לתופעת ההתיבשות.רכיבי של היחסית התרומה

תכונות ומאפיינים של מערכת תת בין ם ליתיר ומציאת קשר בינ העצים ביער מאפייניהכרת .3

הקרקע.

ליערות כןניתן יהיה להשליוקבלת תובנות שלהעריך את התהליכים שמתרחשים ביער זה יכולת .4

בארץוביערות אורן נוספים ובסביבתו הפעילות ביער זה בסיס לתכנון של המשךקבלת .נוספים

.ים באזורים אלוי, על רקע שינויי האקלים הצפותיכוני בכלל-בסובב היםו

אזור המחקר

על קמר הרי יהודה בדרום הר חברון. בחלקו המערבי הנמצא על גב הקמר נחשפת ממוקם יער יתיר

(. בחלקו המזרחי הוא עובר לקירטון של תקופת הטורון, חבורת יהודהאבן הגיר של תצורת בעינה )

גלומרט של נולקטעי קו (תצורת מנוחה ועד לצור של תצורת מישש )חבורת הר הצופים, תקופת הסנון

רנדזינה חומה ועל הקירטון נמצא על אבן הגיר הקרקע היא .(2009)סנה ואבני, תצורת יתיר )נאוגן(

הוא ממוקם בתחום הספר הים תיכוני היובשני, ממוצע . (2002)דן וחוב', בעיקר ליתוסול חום

.Preisler, 2014)) מ"מ 290המשקעים בו הוא

,תת היער צומחב(. 2006)סולר וחוב', הצומח מחוץ ליער הוא בעיקרו בתת ספר של סירה קוצנית

ההבדלים בין המפנים (.2009)עמית, מכלל המינים 99%מיני העשבוניים מהווה )מספר( עושר

. שפע המינים )מספר פרטים מכל מין( הם בעיקר קטנים ומתבטאים בעליה בגאופיטים במפנה הדרומי

, 20%בדרומיים( וממוצא ים תיכוני ) 36%במפנים הצפוניים, 23%אירנו טורני )-ממוצא ים תיכוני

6%וצים המכסים מיני מע 6בהתאמה(. מיעוטם ממוצא יובשני יותר. נמצאו בתת היער 42%

מהשטח, ללא הבדל בין המפנים וללא השפעה של אחוז החרסית בקרקע על כלל כיסוי המעוצים,

אולם, כיסוי הסירה הקוצנית עלה עם חרסיתיות הקרקע. ככל שגובה העצים ביער היה גדול יותר, ירד

א הייתה השפעה כיסוי המעוצים הכולל בתת היער. על שפע מיני העשבוניים והביומסה העשבונית ל

מובהקת של חופת היער וגורמי סביבה מקומיים.

משתרע . כיום היער , רובן ככולן של אורן ירושלים1964-ב על ידי קק"לנעשו ביער נטיעות ראשונות

-1922ספר היער, –)יער יתיר והוא היער הנטוע הגדול בישראל מליון עצים 4דונם וכולל 30,000על

(2016לישראל, קרן קיימת ; 1969

קבוצת עצים יבשים על רקע יער ירוק לפני חפירת הדיגום :)מימין( 0תמונה

: חפירת תעלות הדיגום)משמאל( 6תמונה

קבוצת עצים יבשים על רקע יער ירוק לפני חפירת הדיגום

שיטות

גיאוסיסטמס ע"י חברת איקרוס לאחר ההתיבשות העיקרית, 2010-של יער יתיר בנעשה צילום אוויר

(.0202)רוזנפלד, של ריכוזי עצים יבשים( GIS)לאחר ניתוח התקבלה שכבת ממ"ג .עבור קק"ל

( איתור מקומות 1חלקות מחקר להשוואה בין קטעים חיים ויבשים בסדר העבודה הבא: ) 20אותרו

עצים לקבוצה של בצמידות ,יבשיםשרובם ככולם עצים קבוצה של תובצילום האוויר שבהם נרא

( בחינה בשטח של 2) ;בבירור ןביניהדונם, והן נבדלות 1-בגודל של כ הקבוצות הן, כאשר שתי ירוקים

קבוצות מתאימות להשוואה בתנאי שטח ת נגישים לעבודה, שבהם אכן נמצאוהאתרים ובחירת מקומו

חלקות. 20בסיום תהליך הבחירה סומנו דומים בקירוב.

של עצים אחד ,עשרות מ' בודדים(חק של מקטעים צמודים בקירוב )עד מרי נשבכל החלקות סומנו

והוצבו על מפה. GPS-נמדדו ב םהשל עצים חיים. אחד יבשים ו

והמקטעים בכל החלקות נעשו על ידי חולית הסקר של מרחב דרום בקק"ל סקרי מדגם יערניים .

הגדמים נרשם + מספר העציםסכום ) נמדדו מספר העצים הנוכחי, מספר הגדמים מדילול קודם

והוערכה ,(, קוטר הנוףDBH, גובה העצים, קוטר הגזע )כמספר עצים קודם, לפני הדילול האחרון(

. (preisler, 2014) (=חיוניות מלאה4-=עץ יבש ל0בדירוג שבין )הערכת מומחה העצים חיוניות

התאימו לעבודה הן . חלקות שנבחרו למטרה זו 11-ב 2011בספטמבר נעשהמחקר תת הקרקע

הכלים ומסגרת הזמן )שלושה ימים אינטנסיביים של שלמבחינת הנגישות מתוך כלל החלקות בפועל

.(1,2)ראה מפות אנשים( 12-שני מחפרונים וצוות של כ

מ' 10-2באורך . התעלות נחפרוהמקטעיםי נמש ד, בכל אחבחלקות אלונעשתה חפירת תעלה

ס"מ בהתאם לעומק 160-90 החפירה היהעומק . (2)תמונה בעזרת מחפרון פטיש ומחפרון כף

לסלע האם. לפני החפירה נכרתו עצים צמודים לתעלה ס"מ 20של לפחות תוך כניסה ,הקרקע

ונדגמה מהם פרוסת גזע.

יסרט ונפרסשלושה חתכי עומק ו סומנוסרט מדידה לאורך התעלה, נפרס: נמדד ותועד קיר התעלה

.חתכי העומקה, מיקום העצים הסמוכים ומיקום מבנה התעל נרשמו וצולמו. עומקםמדידה ל

20בחתכי העומק בתוך מסגרת נרשם אחוז האבניותX20 ס"מ בעזרת לוחות הערכה(NILS

Program) המדידה נעשתה בכל אחד מחתכי העומק ברצף מפני השטח עד תחתית .(3)תמונה

ס"מ, וכו'(. 60-90, 40-60, 20-40, 0-20התעלה )

שקוטרם גדול נמדד בתוך המסגרות באותם מיקומים ואותם עומקים. נמדדו שורשים השורשים קוטר

הם מוינו לאחר ו ,(Fuji Japan, מ"מ 0.03± סטיה) דיגיטלי( רבקלי (באמצעות מד קוטר מ"מ 0.5 -מ

.לקבוצות קוטר מכן

(, כולל דרגות ביניים לפי 3) ( לקירטון1בסקלה מדורגת בטווח שבין אבן גיר ) הוגדר בשדה סוג הסלע

סנה )התצורה הגאולוגית נרשמה לפי המפה הגאולוגית קשיות הסלע והופעתו )הערכת מומחה(.

(2009ואבני,

20, 20 בעומקים הקרקע נדגמה. (2-4)תמונות בשקיות פלסטיק כפולותנעשה קרקע וסלע דיגום ,

במעבדת . ונדגם סלע האם מעל הסלע, ומתחת לעומק זה ס"מ בכל עומק נדגם( ±2) ס"מ 110, 90

שעות נערכה בדיקת 24-12ך בתו: )א( (2014גילת, ) שירות השדה בגילת נערכו הבדיקות הבאות

באמצעות מד מוליכות של מוליכות חשמליתעל בסיס מיצוי עיסה רוויה נמדדה ( ב) ;משקלית רטיבות

Ca+Mg -ו נקבע עם פוטומטר להבה Na( ג) ;CDM80 conductivity meter, דגם Radiometerחברת

המשמש מדד לקרקע נתרנית SARחושב לאחר מכן . ל'\, כולם ביחידות של מא"קבאמצעות טיטרציה

( ד) ;SAR=Na/(Ca+Mg)))כיחס שבין הנתרן לסידן והמגנזיום אשר מאזנים את אפקט הנתרן בקרקע

. רומטרבשיטת ההיד מכני של הקרקע באנליזה גרנולומטריתהרכב הקביעת ה

( במעבדת המחלקה במכון ויצמן נערכה בדיקה של נקבעו באופן הבא: )א הסלע ונקבוביות צפיפות

13-מ מתעלות דיגום בדיקה זו נעשתה על מדגמים(. 1991חן וחוב', )צפיפות הסלע בשיטת הרגב

המדודה והצפיפות קירטון-גיר האבן דירוג בין רגרסיה נעשתה)ב( ;של עצים יבשים או חיים מקטעים

(p=0.0039 )עקום י"עפ( ג) ;המקטעים בכל הסלע צפיפות של מחושבים ערכים התקבלו ובאמצעותה

נתוני התקבלו (2009, הר) P<0.001)) בארץ קירטון סלעי של צפיפות לנתוני נקבוביות של כיול

.מחושבים נקבוביות

מתוך מרכזי דיגום נעשה אופקים בקרקע ו גדרוה .(2012באוקטובר )מפורט ב וארת פרופיל הקרקע

, phoenixבמעבדה במכשיר מתוצרת PH)בתוספת מדידת שתוארו לעילמעבדה לבדיקות האופקים

וללא מדידת רטיבות( לצורך ייצוג של תכונות האופקים.

נקבעה מתוך מפה טופוגרפית פנות המדרון.

עיבודים סטטיסטיים:

בתוכנת )קורלציות( נערכו מתאמיםSPSS והתקבלו טבלאות של ערכיr עם ציון רמת

ועל בסיס ,המתאמים נעשו על בסיס כל התוצאות ללא הפרדה המובהקות של כל אחד.

קטעים החיים. המתאמים נערכו על פי פירסון מקטעים היבשים והמהסדרות הנפרדות של ה

ספירמןעל פי ו ,)מתאם פרמטרי( כאשר התפלגות המשתנים הנבחנים הייתה נורמלית

)מתאם בלתי פרמטרי( כאשר לפחות אחד המשתנים לא התפלג נורמלית.

רגרסיות לינארית ובלתי לינאריות הותוו

במבחני ,היבשיםו יםהחישל העצים המקטעים פרמטרים בין השוואה מזווגת של נערכהt

סובב. ו באותבשטח בזוגות יםמוצב המקטעיםיש צורך במבחן המזווג כיוון ש. והשוואות גרפים

ההשוואה המזווגת מבודדת את הנתון הנבחן בהנחה שמרבית תנאי הרקע בכל אתר הינם

פריורי(, אפשר לקבל את תוצאת -כאשר המבחן נעשה על בסיס הנחה מוקדמת )א דומים.

המובהקות החד צדדית ואין צורך במובהקות דו צדדית.

ה פל נעשה ניתוח מ(Discriminant Function Analysys) לאפיון רב גורמי של שתי הקבוצות

המכניס משתנים לפי סדר (Stepwise analysis)במסלול של התקדמות בצעדים SPSSבתוכנת

זה מיועד לנבא את השתייכותו של פרט לקבוצה מסוימת )במקרה זה, ניתוחמובהקותם.

לקבוצת העצים החיים או לקבוצת העצים היבשים(. על פי פרמטרים שונים שנמדדו. השיטה

יוצרת קומבינציה לינארית של המשתנים המנבאים, כך שהיא מפלה )מסווגת( בין הקבוצות.

חדש שיש לו נוסחה שמורכבת מהמשתנים נוצרת היא למעשה משתנה משולב ההקומבינציה

שתי של הפרטים ב םהמקוריים. המודל המתקבל הינו מובהק כאשר החפיפה בין מיקומ

קבוצות תהיה מזערית. ה

(: מדידת שורשים ומידת האבניותימין)מ 1תמונה

נמצא גדם שמאלכבר הוצאו מהשטח. למטה מ. מרבית העצים עצים יבשים של מקטעדיגום ב(: באמצע) 2תמונה

של אחד העצים.

חיים של עצים מקטעדיגום ב :(משמאל) 5תמונה

צילום: יקיר פרייזלר

מפות אזור המחקר תוצאות

הקו האדום הוא תחום היער , לפני ההתיבשות(2006 -)מ תחנות המדידה מוצגות על גבי אורתופוטו :1מפה

([2009תחנות המדידה מוצגות על גבי מפה גאולוגית )מפת אשתמוע ]סנה ואבני, ( 2)מפה

מדידות התוצאות

יס לניתוחים על פי הנושאים של הגדרת האתר, מצב ששימשה בס 1בטבלה תוצאות המדידות רוכזו

העצים, מידות ואפיון היער, אפיוני הסלע, מדידות בקרקע והגדרת מפנה, כימיה של הקרקע, הרכב

כל .(ופירוט נוסף בפרק השיטות מקרא הטבלהבמכני, רטיבות וגירניות הקרקע )פירוט יחידות ראה

-0 = מספר עומקים מוצעו בטבלה לשני עומקים: רדודתוצאות המדידות והדגימות בקרקע שנערכו ב

ס"מ. 60ס"מ ועמוק< 60

(, 1מספר בינארי = ) Lמת הוא אפיון תת החלקה: חי = -: חימצב העצים. . ריכוז תוצאות מדודות ומחושבות :0טבלה

גיל .מסקר המדגם המוקדםהם מידות ואפיון היער .חיוניות מלאה =4 -יבש, ל =0 ; חיוניות ממוצעת בין D (0)מת =

אחוז כיסוי היטל .קוטר גזע בס"מגובה עץ במ'; ;קודם כולל ספירת גדמים הוא עצים בדונם; מס' עצים מס' עצים ;בשניםדרגות של 3 כמשתנה רציף ביןקרטון -גיר ןבא ;(2)ראה מפה בענה ומנוחה הן תצורות גאולוגיות: סלענוף העצים. . נקבוביות סלע באחוזים ;סמ"ק\צפיפות סלע בג' ;רטון(יק = 3רטון קשה, יק -רטונייגיר ק =2 אבן גיר, =1נקבוביות )

השורשים ;אבניות באחוזים ;עומק קרקע בס"מ ;( 3 = צפוני, 2= מערבי-מזרחי ,1 = )דרומימפנה מדידות בקרקע ומפנה: ס"מ. 60ס"מ, עמוק< 60-0 = עומק רדוד .מתוך שטח חתך הקרקע השורשים שטח חתך )אלפיות(מבוטאים בפרומיל

= SARל'. \במא"ק Na, Ca, Mg .(dSmחשמלית )מוליכות ע"ימליחות :פרמטריםהכמקובל עבור :כימיה של הקרקע

(Na/(Ca+Mg.) באחוזים. קוד מרקם קרקע: , רטיבות משקלית וגיר פעילחרסית ,חול :הרכב מכני רטיבות וגיר בקרקע

=סיאן.9=סיאן חרסיתי סילטי, 2=סיאן חרסיתי, 6=סיאן חרסיתי חולי, 2=חרסית סילטית, 4=חרסית חולית, 3=חרסית, 2

]הקלד ציטוט מהמסמך או סיכום של

נקודה מעניינת. באפשרותך למקם

את תיבת הטקסט בכל מקום

בכרטיסיה כלי במסמך. השתמש

תיבת טקסט כדי לשנות את העיצוב

של תיבת הטקסט ציטוט.[

אירה מורצילום: אירה מורצילום:

מתאמים )קורלציות(

בין הפרמטרים שנמדדו בתת ( 2) ;העצים החיים בלבד במקטעישנמדדו שונים פרמטרים( 1) שלמתאמים

מוצגים לעצים היבשים,העצים החיים בין בתוך כל אחד מהפרמטרים ( 3)-ו ;החלקות של העצים היבשים בלבד

. ניתן לראות שלא כל מתאם בין שני גורמים מתקבל בחלקות החיות ובחלקות היבשות באותה מידה. 1באיור

רק בעצים החיים כיום, ובפרמטרים האחרים )קשר שלילי( מספר העצים )צפיפות( משפיע על הקוטר לדוגמא,

קירטון, לאבניות -, לאבן גיררת מנוחה הקירטוניתתצוקשור ל גובה העציםבעצים היבשים. בעיקרהוא קשור

חלקות החיות. מתאמים רבים התקבלו בין הפרמטרים בכל העומקים ומתאם שלילי לעומק הקרקע רק ב

, מרביתם במובהקות גבוהה, הן בחלקות החיות והן ביבשות.הכימיים

וביניהם. מוצגות חייםתוך קבוצת הקטעים ההצגת המתאמים שהתקבלו מובהקים בתוך קבוצת הקטעים היבשים, ב: 0איור

מתאמים בין פרמטרים שונים בתוך הקטעים החיים מוצגים ( )ראה מקרא צבעים(.P = 0.1, 0.05 ,0.01שלוש רמות של מובהקות )

ורוד. מתאמים של אותו פרמטר בין החלקות -בגווני ירוק. מתאמים בין פרמטרים בתוך החלקות היבשות מוצגים בגווני אדום

איור )ראה רמליתמתאמים בין פרמטרים בעלי התפלגות נו. מתאם שלילי מסומן בקווקו החיות לבין היבשות מוצגים בגווני כחול.

ספירמן ת. כאשר לפחות אחד מהמשתנים אינו מתפלג כך, המתאמים נעשו לפי שיטהפרמטרית נעשו לפי שיטת פירסון (א1

.הבלתי פרמטרית

( בחלקות העצים החיים ובחלקות היבשות.Nתפלגים נורמלית )מפרמטרים ה: א0איור

יחסים ומגמות

(, נבחנו מגמות השינוי של מספר פרמטרים 1בהתאם להשערת העבודה ולאחר עיון בטבלת המתאמים )איור

לנקבוביות הסלע ולעומק הקרקעביחס

רגרסיות לינאריות לנקבוביות הסלע

קטעים החיים מגיעים מ. ניתן לראות שה2באיור ותמוצג נקבוביות הסלע עםרגרסיות של מספר רכיבים בקרקע

(. מרבית הפרמטרים קשה)קירטון 9.4%נקבוביות ( והיבשים מגיעים רק עד 16%) יחסית נקבוביות הגבוההל

הסידן, )עומק הקרקע יורד, האבניות עולה, נקבוביותמשתנים באופן משמעותי עם עליית ה החייםבקטעים

הנתרן והסידן, ,ע עמוקה: הקרקוכו'( ואילו בחלקות היבשות כמעט דבר אינו משתנה המליחות והנתרן עולים

קו הרגרסיה של עומק הקרקע חיים,. אפשר לראות שבקטעים ה, ורק האבניות עולההינם נמוכים והמליחות

, ואילו נקבוביות)אבן גיר( ומשם הוא יורד משמעותית עם עליית ה 0נקבוביות ס"מ ב 100-מתחיל מתחת ל

י מועט.ס"מ בקירוב בשינו 100בקטעים היבשים עומק הקרקע נשאר

בחלקות העצים החיים והיבשים הסלע לנקבוביות: רגרסיות לינאריות של פרמטרים בקרקע ביחס 6איור

רכיבי קרקע במקטעי העצים היבשים :)שמאל( נ6)מימין(: רכיבי קרקע במקטעי העצים החיים א6

פונקציות הרגרסיות ורמת המתאם

0

20

40

60

80

100

120

0 2 4 6 8 10 12 14 16

ע קרקק מעו

(ס"

(מ ,

תיובנא וזחא

,תסירחז חוא

,

Ca+

Mg

(Me

q/l

)

אחוז נקבוביות הסלע

חי עומק קרקע

חי אבן רדוד

חי אבן עמוק

רדוד Ca +Mgחי

עמוק Ca +Mgחי

חי חרסית רדוד

חי חרסית עמוק

0

20

40

60

80

100

120

0 2 4 6 8 10

ע קרקק מעו

(ס"

(מ ,

תיובנא וזחא

,תסירחז חוא

,

Ca+

Mg

(Me

q/l

)

אחוז נקבוביות הסלע

מת עומק קרקע

מת אבן רדוד

מת אבן עמוק

רדוד Ca +Mgמת

עמוק Ca +Mgמת

מת חרסית רדוד

מת חרסית עמוק

חרסית עמוק

ד: עומק קרקע, מליחות ונתרניות במקטעי העצים היבשים6 במקטעי העצים החיים ג: עומק קרקע, מליחות ונתרניות6

פונקציות הרגרסיות ורמת המתאם

רגרסיות לעומק הקרקע

הן מדגימות את אופן השינוי של אותם .3באיור ותעומק הקרקע, מוצגלביחס של מספר משתנים מגמות

משתנים ביחס לעומק הקרקע. כך למשל, החיוניות מציגה פונקציה פולינומית עם ירידה דרסטית בעומקי

הקרקע הינו משמעותי ביחס לעומק)החיים( הקרקע הגדולים. קצב הירידה של קוטר וגובה העצים הירוקים

גובה .י בקטעי העצים החיים יותר מאשר בקטעים היבשיםוהוא משמעות בעומקי הקרקע הרדודים,בעיקר

נשאר נמוך וכלל אינו משתנה עם השינוי בעומק. העצים היבשים

ירידה במליחות, וגם היא חדה יותר בגם מלווההירידה בכל הפרמטרים העציים עם העלייה בעומק הקרקע,

עומק הקרקע עולה גם צפיפות לעלייתבהתאמה עם הירידה באותם מדדי העצים כמו כן, עצים הירוקים. ב

.פרק הדיוןידונו בשפרדוכסים נראים כאן לכאורה מספר .העצים)מספר(

0

20

40

60

80

100

120

140

160

0 2 4 6 8 10 12 14 16

ע קרקק מעו

(ס"

(מ ,

ת לימשחת כולימובת חולימ

Na

(me

q/l

, (d

S/m

)

אחוז נקבוביות הסלע

חי עומק קרקע

X10חי מלח רדוד

X10חי מלח עמוק

X10רדוד Naחי

עמוק Naחי

0

20

40

60

80

100

120

140

160

0 2 4 6 8 10

ע קרקק מעו

(ס"

(מ ,

ת לימשחת כולימובת חולימ

Na

(me

q/l

,(d

S/m

)

אחוז נקבוביות הסלע

מת עומק קרקע

X10מת מלח רדוד

X10מת מלח עמוק

X10רדוד Naמת

עמוק Naמת Naרדוד

מליחות רדודה

רגרסיות של מצב העצים לעומק :1איור

הקרקע

מוצגות רגרסיות, מרביתן בלתי לינאריות, עבור

משתנים של מדידות יערניות )חיוניות, קוטר

בעומק. גובה וצפיפות עצים( לצד המליחות

החיוניות מתבססת על הנתונים של כל העצים.

המשתנים האחרים מופרדים לנתוני הקטעים

החיים ולקטעים היבשים.

עבור כל משתנה נבחרה הפונקציה שנתנה את

.הגבוה ביותר 2rריבוע מקדם המתאם

: חיוניות, מספר עצים ומליחות הקרקעא1

: חיוניות, קוטר, גובה ושטח שורשים ב1

מבחנים מזווגים

מזווגים )ראה פרק השיטות( נערכו בין tמבחני

על והמקטעים היבשים המקטעים החיים

(4שלושה משתנים )איור

על בסיס הממצאים שהוצגו עד כה, ניתן

את ההשערות החד צדדיות פריורי( -)אלהעלות

קטעי מב ( עומק הקרקע גדול יותר1הבאות: )

הגבוה נקבוביות הסלע( 2העצים היבשים; )

( האבניות 3קטעי העצים החיים; )מיותר ב

העצים החיים. מקטעיבעומק גדולה יותר ב

עבור שלושת החד צדדים המבחנים

הפרמטרים האלה התקבלו מובהקים )ברמה

(. עבור עומק הקרקע והאבניות p=0.05של

התקבלה גם מובהקות דו צדדית.

5

10

15

20

25

30

35

40

0 20 40 60 80 100 120 140 160

ת יוונחי

(ג רודי

X(

01

( ,

םציער פסמ

,ת חולימ

(dS/

m)

(מ"ס)עומק קרקע

X10חיוניות

מספר עצים ירוק

מספר עצים יבש

מליחות עמוקה ירוק

מליחות עמוקה יבש

0

5

10

15

20

25

30

0 20 40 60 80 100 120 140 160

ת יוונחי

(ג רודי

X01

) ,

ה בגו

(( מ

,ר טקו

(ס"

מ ,

ם שירשוח טש

(למירופ

(מ"ס)עומק קרקע

X10חיוניות

גובה עצים ירוק

גובה עצים יבש

קוטר עצים ירוק

קוטר עצים יבש

שורשים עמוקים ירוק

שורשים עמוקים יבש

גובה עצים במקטעים היבשים

מבחנים מזווגים בין זוגות המקטע החי והמקטע היבש בכל אחת מחלקות המחקר :2איור

השוואת א:2

עומק

הקרקע

השוואת :ב2

נקבוביות

הסלע

השוואת :ג2

האבניות

בעומק

הקרקע

ומובהקות tמבחן , ממוצעים

Discriminant Function Analysys)) ניתוח מפלה

המשתנים הבאים )לפי סדר העדיפויות כמפורט נכנסו( 2)איור שהתקבל בניתוח המפלה במודל הסטטיסטי

, עומק קרקע, חרסית בעומק הרדוד, מליחות בעומק, מיקום בתצורת הסלע נקבוביותבעומק, Caב(: 2באיור

בעומק. Na -בעומק ו SAR, )הקירטונית( מנוחה

קטעים הינה מלאה ואין כל חפיפה ביניהם. על פי מ, ההפרדה בין הp=0.006המודל התקבל במובהקות גבוהה

מהמקרים סווגו באופן מלא. 100%-ההרצה התקבל ש תוצאות

והשפעה ,חיובי של הסידן בעומק ושל נקבוביות הסלע חלק משמעותיניתן לראות שהמשתנה המשולב כולל

עטה. נכללים בכך הקרקע. השפעתם של המשתנים הנוספים שבמודל הינה משלילית של עומק משמעותית

ונתרן כגורמים שליליים. SARחרסית, מליחות ושיוך לתצורת מנוחה כגורמים חיוביים,

מיון קטעי החלקות לפי משתנה סביבתי משולב . Discriminant Function Analysys)ניתוח מפלה ) :5איור

גרף מיקום החלקות על ציר המשתנה הסביבתי המשולב . א

המשתנים הבונים את המשתנה המשולב ורמת המתאם שלהן . ב

עם אותו משתנה המבטאת את מידת תרומתם למודל

:מקרא

קטעים חייםקטעים יבשים

P = 0.006

ציר החלקות ומספריהן

בולשמהה תנשמהר צי

0.255

0.211

-0.210

0.072

0.065

0.065

-0.061

-0.049

-0.3 -0.2 -0.1 0.0 0.1 0.2 0.3

Ca עמוק

נקבוביות הסלע

עומק קרקע

חרסית רדוד

מליחות עמוק

מנוחה' תצ

SAR עמוק

Na עמוק

2

0

-2

-4

ושורשים בעיקר במגע הקרקע והסלע ,קירטון עם קרקע רדודה היער החי והחיוני על בית הגידול של 9-2מונות ת

בית הגידול של קרקע עמוקה עם מערכת שורשים שאינה מנצלת את עומק הקרקע: 01-06מונות ת

והשורשיםחתכי הקרקע

(. מיקומם 9-6קטעי היער שנשארו בחיים בחיוניות טובה גדלו בקרקע רדודה על גבי סלע קירטון )תמונות מש ניכר

קטעי היער שהתייבשו משל מרבית השורשים העיקריים נראה בבירור בתחתית הקרקע במגע עם הסלע הקירטוני.

והשורשים התרכזו רק בשכבת הקרקע ון קשה( על קרקע עמוקה יחסית עם סלע קשה )אבן גיר עד קירטנמצאו

( 12-10העליונה )תמונות

ב'(. בכל אחד מהם מוצגים 6א'( ובמקטע היבש )6במקטע החי ) 19ציג חתכי קרקע לדוגמא של חלקה מ 6איור

במקביל חתך מצולם, חתך של רכיבי קרקע שהתקבלו בבדיקות המעבדה וחתך עמודי משורטט מוכלל. ניכר

ש הקרקע עמוקה יותר, סלע האם בה הוא אבן גיר, מעט אבניות מרוכזת בחלק העליון של הקרקע, שבמקטע היב

( המתבטא בריכוז של תצבירי גיר. זאת לעומת החתך של BCaוקיים בה אופק הצטברות של של גירניות )אופק

.2ראו בנספח 19עוד על חלקה שהוא אבני יותר, מכיל פחות תצבירים, וסלע האם הוא קירטון. המקטע החי

צילום: אירה מוור

(D( ובמקטע היבש )Lבמקטע החי ) 09חתכי קרקע של חלקה :2איור

השוואת שני החתכים א:2

D19

90

20

90

100

110

60

20

120

130

140

120

160

40

30

20

10

A אופק

מ"ס 0-42

ABאופק 42-102

מ"ס

קירטוניסלע

בלוי בחלקו

102-139

מ"ס

קשה קירטון

L19

Aאופק

מ"ס 0-32

ABאופק

מ"ס 32-90

תצבירים 20%

BCaאופק

מ"ס 92-110

תצבירים 22%

BCאופק מ"ס 110-142

תצבירים 2%

אבן גיר

10

20

30

40

20

60

20

90

90

100

110

120

0.0

0

5.0

0

10

.00

15

.00

20

.00

25

.00

02

04

06

08

01

00

12

01

40

ק מעו

("ס

(מ

ר תיר י

עי

L19

ECX

10

Na (m

eql

Ca+

Mg(m

eq/l)

SAR

תסירח

\10

עילפר גי

תבוטיר

pH

0.0

0

5.0

0

10

.00

15

.00

20

.00

25

.00

02

04

06

08

01

00

12

01

40

ק מעו

("ס

(מ

ר תיר י

עי

L19

ECX

10

Na (m

eql

Ca+

Mg(m

eq/l)

SAR

תסירח

\10

עילפר גי

תבוטיר

pH

90

20

90

100

110

60

20

120

130

140

120

160

40

30

20

10

A אופק

מ"ס 0-42

ABCאופק מ"ס 42-102

.תצבירים 10%אבנים למעלה 2%

אבנים למטה 92%

קירטוניסלע

בלוי בחלקו

102-139

מ"ס

קירטוןסלע

2.9%קשה

נקבוביות

0-2 2-5 5-10 10-20

0-20 50 50 75 50

20-40 150 100 175 75

40-60 125 225 25 0

60-80 75 50 25 0

80-100 0 0 0 0

100-120 25 0 0 0

120-140 75 0 0 0

ר במקטעי "מספר שורשים במ

העומק לפי קבוצות קוטר (מ"מ)קוטר

(מ"ס)עומק

Na+

NaCl

Ca++

אופק

Aריכוז שורשים

בכל הגדלים

ריכוז שורשים

דקים

מקרא סימנים של

העמודיהחת

קירטוןסלע

בלוי קירטון

תצבירי גיר

Ca++Na+NaClריכוזי מלח

ויונים

(L)במקטע החי 09חת קרקע של חלקה : א2וחתך עמודי מצויר תואמים, חתך רכיבים בקרקע, חתך מצולם

וחתך מספר

השורשים לפי

קבוצות קוטר

חת עמודי

החתך המצולם

אינו חשוף עד

סלע האם

הרציף

0 5

10

15

20

02

04

06

08

01

00

12

01

40

ק מעו

(ס"

(מ

ר תיר י

עי

D1

9(D3

0)

ECX

10

Na (m

eq

l

Ca+

Mg(m

eq

/l)

SAR

תסירח

01

לעיפר גי

תבוטיר

0 5

10

15

20

02

04

06

08

01

00

12

01

40

ק מעו

(ס"

(מ

ר תיר י

עי

D19(D

30)

ECX

10

Na (m

eq

l

Ca+

Mg(m

eq

/l)

SAR

תסירח

01

לעיפר גי

תבוטיר

0-2 2-5 5-10 10-20

0-20 350 250 0 100

20-40 375 250 50 0

40-60 225 125 25 0

60-80 175 100 0 0

80-100 25 0 0 0

100-120 75 0 0 0

ר במקטעי "מספר שורשים במ

(מ"מ)קוטר העומק לפי קבוצות קוטר

(מ"ס)עומק

אבן גיר

Ca++

אופק

Aריכוז שורשים

ראשיים

ושורשים

דקים

Aאופק

מ"ס 0-32

אבנים 12%

בתחתית האופק

ABאופק

מ"ס 32-90.תצבירים 20%אבנים 2%

במעלה האופק

BCaאופק

מ"ס 92-110

תצבירים 22%

BCאופק

מ"ס 110-142

תצבירים 2%

אבן גיר

10

20

30

40

20

60

20

90

90

100

110

120

(D)במקטע היבש 09חת קרקע של חלקה : ב2

חתך , חתך מצולם

, רכיבים בקרקע

וחתך עמודי מצויר

תואמים

חת עמודי

דיון

אקולוגית ביער יתיר הינה מערכת מורכבת. היא ניתנת לניתוח באמצעות שילוב של שיטות -המערכת היערנית

הקשרים הישרים והעקיפים את שונים של המערכת ו דיגום, מדידה וניתוחים סטטיסטיים שונים המציגים היבטים

( מתאמים )קורלציות( שמצביעים על קשרים בין 1הניתוח נעשה בדרך של שילוב מספר שיטות סטטיסטיות: ) שבה.

( רגרסיות לינאריות ורגרסיות של 2פרמטרים, שנעשו בנפרד על החלקות החיות ועל החלקות היבשות וביניהן )

( מבחנים מזווגים בין 3ועומק הקרקע ) נקבוביות הסלעיות ביחס לשני הגורמים החשובים של פונקציות בלתי לינאר

גורמי.-( ניתוח מפלה רב4) המקטעים בחלקותזוגות

, ונבנה תמונה משולבת המתקבלת מהן אחת משיטות המדידה ושיטות הניתוחנדון במשמעויות התוצאות של כל

בתרשימים.ומהמצב הנראה בשטח המודגם בתמונות ו

מראה שעל פי מספר גורמים סביבתיים בולטים של רכיבי הקרקע, כל קטעי המדידה נחלקים לשתי הניתוח המפלה

ניתן לאפיין באופן מתוך כךהיבשים. העצים של מקטעיה החיים וקבוצ העצים מקטעי של הקבוצ –קבוצות ברורות

עם קרקע רדודה נקבובי המתבטאים בעיקר בסלע קירטוני מובהק את בתי הגידול המתאימים לגידול האורנים

תכונות הסלע והקרקע שונות מכך, ובנפרד מהם, את בתי הגידול שבהם .שיש בה רמה מסוימת של מליחות וגירנית

אחרי רצף של שנות בצורת. הגורמים העיקריים המשפיעים כאן בניתוח הרב גורמי בהם עצים בוגרים אינם שורדים ו

ההשפעה החיובית )המעטה יחסית( של תכולת החרסית בקרקע כמו כן, .ירוב לגורמים שנבדקו בנפרדדומים בק

שהצביעו על חשיבות החרסית למים הזמינים בקרקע ביער Klein et al (2012)נמצאת בהתאמה חלקית למימצאי

יתיר.

ה של הקטעים החיים והקטעים ( יש שוני בתגוב1מספר דברים: ) יםמראהמתאמים והמבחנים המזווגים המתאמים

האתר היותו של ו האבניות ,עומק הקרקע ,המבטא את נקבוביות הסלע() קירטון-סולם האבן גיר –המתים. כך למשל

רק בחלקות החיות. ומצד שני, שטח המליחות, הנתרן והסידןקשורים עם גורמי )הקירטונית( תצורת מנוחהעל

עומק (2) רק בחלקות היבשות)תצורת מנוחה וסידן( קרקע-סלעו)גיל ומספר עצים( עצים השורשים קשור עם גורמי

( והן עם תגובת בקרקע עמוקה הקרקע נמצא במתאם שלילי הן עם גורמי קרקע )אבניות, מליחות, סידן נמוכים

בכל העומקים (גבוה SAR)כולל יש קשר הדוק בין כל גורמי המליחות והנתרניות( 3) העצים )גובה וקוטר נמוכים(

של העצים החיים ברמת מובהקות לקוטר מספר העצים )הצפיפות( יש מתאם שלילי בין ( 4בשני סוגי החלקות. )

והוא אינו משפיע כך )ללא קשר מובהק( על העצים שהתייבשו. כלומר, החוקיות המוכרת שצפיפות גורמת ,גבוהה

הקטנת קוטר מתרחשת הן בעצים עצים שהתייבשו. לא השפיעה על ה (2013; שילר, 2013)כלב, להקטנת קוטר

קשור לגובה ולאחוז שמדד החיוניות הסיבות לכך( 2. )עמוקה. הנושא יידון בהמשך קרקעבהחיים והן ביבשים

. יידונו בהמשך ,אינו נמצא במתאם עם אף גורם של העצים הירוקיםהכיסוי של העצים היבשים אבל

ומידת האבניות עומק הקרקע, נקבוביות הסלע את הקשר הישיר שבין ומדגישים מראים המבחנים המזווגים

תנאי הרקע הטופוגרפיים תוכןבהשוואות המקטעים החיים והיבשים של כל אחת מהחלקות, אשר בלתמותת העצים

בפרמטרים אלה )ובפרמטרים נוספים שלא הוצגו(, ואכן, נמצא באופן מובהק והמיקרואקלימיים דומים בקירוב.

ה התואמת של העצים היבשים.סדרהקטעים של העצים החיים שונה ממת השסדר

ומפרטים מגמות ביחס מבהירים לנקבוביות הסלע ולעומק הקרקערגרסיות –קשרים בין רכיבי הסלע והקרקע

גורמים ביניהם למספר כיצד ומדוע נמצאו מתאמים וביחס לעומק הקרקע. ניתן גם לראות בהםלאחוז הנקבוביות

ולא לחלקות היבשות: כאמור, בחלקות החיות בלבד

20-ס"מ עד לעומק של כ 100החל מעומק של נקבוביות הסלעעם עליית פוחת ייםהח במקטעים עומק הקרקע .1

ס"מ 100-כ ערך גבוה שלב נשמרהקרקע עומק םבה – יםהיבש במקטעיםכמעט ואינו משתנה אולם, הואס"מ,

ועומק הקרקע אף אינו מאפשר ,היתרון של הסלע הנקבובי קייםלא האל במקטעיםמעל סלע בנקבוביות נמוכה.

מדוע נמצאו מתאמים של גורמים אלה רק זה מסביר להגיע למגע עם הסלע. י האורן הרדודים מטבעםלשורש

קיימת טווח משמעותי של נקבוביות הסלע, ורק בהם עומק הקרקע משתנה בהם רק – במקטעים החיים

בהתאמה.

רכיבים במקטעים היבשים. במקטעים החיים הנתרןרמת עולה המליחות ועולה הסלע, נקבוביות ה שלעלייהעם .2

המאפיין את ,וקרקע רדודה ניתן לראות שההקשר של סלע נקבובי .אלה אינם עולים והם נשארים ברמה נמוכה

ירטון נקבובי החילחול מועט ולכן מלווה גם בעליית מליחות ונתרן. דבר זה נובע מכך שבסלע ק ,המקטעים החיים

.בקרקע מצטבר NaClשטיפה מעטה, ומלח מתאפשרת רק

רמה בהוא נשאר במקטעים היבשיםואילו ,הקירטון הנקבוביעם עליית במקטעים החייםעולה רמת הסידן .3

הסידן אינהרמת .והוא תוצר של התרוחחות הסלע הקירטוני ןנמוכה ואינו משתנה. הסידן בהחלט קשור לקירטו

העיקרי של הסידן תפקידואין בחלקות אלה קירטון רך והקרקע עמוקה יחסית. מאחר ומשתנה בחלקות היבשות

שהוא ערך SAR-מקטין את ההוא .ן ההשפעה השלילית של הנתרן בסביבה הקירטוניתותיא מיה במערכת

קע ופוגם במבנה הקרקע, וכאן ווצרות של תלכידי קריגבוה הנתרן מונע ה SAR-. בNa/(Ca+Mgמחושב של )

.בסביבה זו הסלע נקבוביותכאינדיקטור ל ברמת הסידן אפשר להשתמש. נמנעת תופעה משמעותית כזו

במקטע היבש הקרקע עמוקה יותר, מציגים חזותית את ההבדל בין תנאי הקרקע של שני המקטעים. חתכי הקרקע

,הרבה תבמקטע החי ניכרת הקרקע הרדודה והאבניובחתך והאבניות בה מעטה.סלע האם בה הוא אבן גיר,

בסך הכל הסידן בחתך של המקטע היבש, למרות האופק הגירני (.Cהעוברת בהדרגה לסלע האם הקירטוני )כאופק

עקב היעדר הרכיב הקירטוני. בו יחסיתוהגירניות נמוכים

. החלקות החיות ל הסביבה הקירטוניתיות הן תוצר שהמליחות והנתרנ - מכלול הקשרים בין רכיבי הסלע והקרקע

כנראה אינה משמעותית. יתכן ן( והשפעתDs/m4.2אותם כ"עסקת חבילה". רמות המליחות אינן גבוהות )עד ותמקבל

שבמצב של עצים חיים שנשארו קטנים במצב גבולי על קרקע עמוקה, המליחות הנמוכה מסייעת להשרדותם. על פי

השפעתםעל המודל השלם. יתכן ש מהווים גורמים שליליים שהשפעתם מעטה SAR-הניתוח המפלה נמצא שנתרן ו

מנטרל כאמור במקטעים החייםלידי ביטוי בעיקר באותם מצבים גבוליים. עם זאת, נראה שהסידן הגבוה יחסית הבא

בית ב כל גורמי המליחות וההרכב הכימי כגורמים נוכחים סבילים את את השפעת הנתרן, ולמעשה אפשר להגדיר

גידול שמשק המים המשופר בו הוא הגורם המכריע להשרדות העצים.ה

לרכיבי הסלע והקרקע לבין עצמם וביניהם ני העציםיאפימקשרים בין

בקוטר (p=0.007ד, כאמור, במקביל לעליית הצפיפות במובהקות גבוהה )קשר הפוך קוטר העצים הירוקים יר .1

. קירבה רבה בין עצים גורמת לתחרות על משאבי מים ואור ומתבטאת לא הייתה ירידה מובהקתהעצים שהתייבשו

נראה שהעצים שהתייבשו לבסוף היו .(2013; שילר, 2013)כלב, בכך שקוטרם קטן בהשוואה לעצים מרוחקים

קטנים במהלך חייהם ולא התחרו זה בזה, ולכן מספר העצים בשטח לא השפיע על הקוטר.

עלהמספר )צפיפות( העצים בד בבד, .ובחיוניות עם עליית עומק הקרקע גובה העציםירידה ניכרת בקוטר ובקיימת .2

נראה בעצים החיים הקשר הזה ניכר יותר.שכ ,העצים היבשים והן בעצים החיים מקטעיבקרקע עמוקה הן ב

פר שכאשר העצים היו קטנים ולא נגעו זה בזה, בדילולים היערניים לא היה צורך בהסרה של עצים רבים ומס

העצים בהם נשאר רב יחסית.

את מיעוט הגורמים הנמצאים במתאם לינארי עם מסביר מבנה הגרף של חיוניות העצים ביחס לעומק הקרקע .3

ס"מ 90-מסדר שלישי מתבטאת בכך שעד לעומק קרקע של כ הגורם הזה. התנהגות החיוניות כפונקציה פולינומית

)כלומר מצב של עצים יבשים(. תגובה זו לא באה 0היא כמעט ואינה משתנה, ומעל לעומק זה היא יורדת לכמעט

זה הוא בדיוק הגבול בין קווי הרגרסיה של המקטעים עומק קרקע כזכור, . לידי ביטוי מובהק בקורלציה הלינארית

ס"מ, כאשר 90ג,ד(, וכיוון שאין כמעט שורשים מעל לעומק 2בשים ביחס לנקבוביות הסלע )איור החיים והי

הקרקע עמוקה יותר הם אינם מגיעים למגע עם הסלע.

על פי מדידה ישירה ומדידת ,עצים ביער יתירבגידול קוטר של הציגו מהלך Preisler, (2014)-ו (2016פרייזלר וחוב' )

שמתו יות. נמצא שעצים בעלי קוטר קטן כיום היו בקוטר קטן יחסית במהלך כל גידולם, ועציםטבעות שנתשל קוטר

במהלך דומיםהיחסים בין שתי קבוצות העצים היו .בעלי ביומסה פחותה מהעצים החייםלאחרונה אכן היו בקוטר קטן ו

צב גידול קטן בעצים שמתו . הדבר התבטא גם בקוההבדלים ביניהם התגברו לאחר כל תקופת בצורת כל הגידול

ותורמים ,כושר ההישרדות של העץאת ומסה והפחמן הזמין מעלים את החיוניות והבי ובפוטנציאל מים נמוך. ,לבסוף

( הציגו מגמות דומות על פי רוחב טבעות שנתיות בעצי 2002שילר וחוב' )גם להגדלת הפערים בין קבוצות העצים.

הסביר זאת בכך שצפיפות על (2013שילר )בצורת קודמת ביער כרמים בהשוואה לעצים חיים. תקופת אורן שמתו ב

פיתחו אף (2014) וחוב' ן( וקליי2014(, אונגר וחוב' )2013שילר )גידול נחות גרמה לעצירת הצימוח. רקע של בית

( 2016וחוב' ) פרייזלרואילו יערות אורנים בהתאמה לרמת משקעים נתונה. בנוסחאות לחישוב של הצפיפות הנדרשת

משנית בהשוואה הגיעו למסקנה שהשפעת הצפיפות על השרדות העצים ביער יתיר הינה Preisler, (2014)-ו

להשפעות תת הקרקע.

העצים היבשים כיום, .שהתייבשוהצפיפות על העצים לא הייתה השפעה מובהקת של כי כאמור, המחקר הנוכחי מצא

. העצים בחלקות החיות נוצרה תחרות ביניהםכמעט שלא ו בכל שלבי הגידול והדילול הקודמים במימדיהםהיו קטנים

מתוך כך, צפיפות עצים משפיעה על מימדי העצים. הקטין את קוטרגדלו והתחרו ביניהם ולכן כל מצב של צפיפות

כה כמעט ואינם מושפעים עצים חיוניים אבל אינה מהווה גורם ממשי בסיבות לתמותה. עצים קטנים בחיוניות נמו

מצפיפות, ותמותה שלהם נגרמת מהסיבות הקרקעיות שגרמו למימדיהם הקטנים מלכתחילה.

מודל קונספטואלי

. הגורם הראשוני הוא סלע הקירטון והוא גם 2מוצג באיור התרומה החיובית של רכיבי הסלע והקרקעמסכם של מודל

בבתי גידול קירטוניים גם הנקבובי משמש כמאגר מים )כפי שנמצא הגורם הראשון בתרומה להישרדות העצים. הסלע

שחורי, במהלך הקיץ )גם מים ומדיית כמות מעטה של(. האורן קולט 2016; הר וחוב' 2009)הר, תיכוני -באזור הים

אספקת המים בדיפוזיה מהסלע הכרחית להישרדות ו ,(preisler, 2014 Tatarinov et al., 2014;; 2013שילר, ;1966

השורשים והעץ. המוליכות ההידראולית הנמוכה של הקירטון ומיעוט הסדקים בסלע יוצרים תנאי שטיפה מוגבלים

. כתוצאה מפריכות הסלע, הקרקע נשארת אבנית ובעלת ריכוז סידן גבוה, והיא רדודהוכתוצאה מכך נוצרת קרקע

ונתרנית. לקרקע הרדודה יש יתרון בכך שהשורשים, שבכל מקרה אינם מעמיקים, יכולים נשארת אף מלוחה יחסית

הנשמרת מתחת לאבנים להיות במגע ישיר עם הסלע. לאבניות יש יתרון בשיפור השמירה על הרטיבות בקרקע

את המאפשרים תומכיםכך יוצא שנוצרת סביבה שיש בה מאסף של גורמים . ומעודדת התפתחות שורשים תחתן

המליחות לא נמצאה כגורם בעל השפעה שלילית, כנראה עקב ריכוזים . םהישרדותאת ו לאורך השנה פעילות העצים

הנתרן גם הוא אינו מהווה בעיה ניכרת הודות שאינם מגיעים לסף הנזק לאורן ירושלים ובתנאי הסביבה שתוארו כאן.

ווצרות הקרקע( והפיסיולוגית יהדינמיקה הפדולוגית )תהליכי ה לאפקט הממתן של הסידן. כאשר הסלע הוא אבן גיר,

פועלת בכיוון שונה, שאינו תומך בהשרדות עצי האורן הבוגרים במצבים של יובש מתמשך.

: הדינמיקה של הגורמים המשפיעים על חיוניות ותמותה7איור

, הן באוכלוסיות של אורני הבר בארץןאורן ירושלים לבית הגידול של סלעי קירטועצי הבר של של התאמתםידועה

; גינדל, 1922בלס, שמירת הרטיבות בקרקע )ל קירטון, שם הוערכה תרומתו של הביער הנטוע והן(. 1929זהרי, )

הצביע על כך שחשיבות עומק הקרקע הינה משנית באורן ברוטיה נטוע בהשוואה ליתרונות (1969חת )(. 1922

עם זאת, היה נהוג לראות יתרון בקרקע עמוקה הנקבובי המשמש כמאגר מים, והצביע על חשיבות האבניות. הקירטון

לגידול יערות מחטניים, והיו המלצות להכשיר את הקרקע בעיבוד מעמיק תוך כדי עקירת סלעים, כדי ליצור קרקע

(. 1926 ,)קפלןעמוקה ואחידה

בהתאמתו לתנאים המחזרים שנוצרים הקירטון החווארי לאורן ירושליםאת יתרון הסבירה (1996וין )-רבינוביץ

+)של יוני אמון להזנה החנקנית , וכתוצאה מכךבסביבת סלע זה4NH) .לא ,אולם שלכאורה מועדפת על ידי האורנים

בוהה אינה ג מצב ביער יתיר בספר האזור הים תיכוני. הרטיבות בקרקע ובסלע בסביבה זול הסבר זה מתאיםשנראה

מחקרים שהציגו את תרומתו של הקירטון למשק המים ולכן השפעתה על האוורור ומצב החימצון במערכת אינה רבה.

באזור הים תיכוני בארץ . על אבן גיר Welling, 1984) ;2016הר וחוב', ;2009; הר, 1929זהרי, נידונו במבוא לעיל )

כות לעומת מער ,(2012, 2000הר וחוב', ) קרסטית מפותחיםתהליכי המסה אינו מפותח כאשר אין המעוצה הצומח

שבהן נשמרת רטיבות בעומק ,קרסטיות מעמיקות על דולומיט שעליהן גדל חורש בשדרת ההר הים תיכונית בארץ

(.Herr et al., 2002המוגנת בסדקי הסלע )

לא נמצאו הבדלים אולם, ,קטעים החיים והיבשים נובעת מסיבות גנטיותמנבדקה האפשרות שההבדלים בין ה

נמצאה שונות גנטית רבה יותר בקטעים החיים שלכאורה עם זאת, . (Korol et al., 2012) מובהקים במבנה הגנטי

מאפשרת להם להתמודד טוב יותר עם תנאים קשים. יתכן שחלק מהקטעים שהתייבשו היו במיקומים קשים

,(1922-1969ספר היער –)יער יתיר מלכתחילה שבהם נטיעת העצים נכשלה ונדרשה נטיעת מילואים בשנה אחרת

להפקת גרם מהאצטרובלים של העצים היבשים להנביט זרעים יתכן שהקושיכמו כן, .שבה מקור הזרעים היה שונה

DNA בו הייתה נמוכהשונות שה.

משה מיקום העצים היבשים נבדק במקומות נוספים ביער יתיר בהשוואה לצילומי אוויר שנעשו לפני נטיעת היער )

קרקעשהתאפיינו בה התייבשות רבה יותר במקומות נמצאבמדרונות ביער (. 2016פרייזלר וחוב', ;2013וספרינצין,

זו נמצאת בהתאמה לממצאי העבודה הנוכחית. תצפית .בהשוואה למקומות סלעיים סמוכיםעל פני השטח, רצופה

סיכום ומסקנות

המכוסים ביער יתיר חלה תמותה בפיזור כתמי אחרי רצף של שנות בצורת. עצים חיים ממוקמים על סלעי קירטון

בקרקע רדודה ואבנית.

שרידותם של עצי אורנים באזורים צחיחים למחצה ובמיוחד על סף המדבר תלויה ביכולת של אספקת מים ממערכת

בעיקר נובעתסלע. התבנית של תמותת העצים בכתמי יער לאחר רצף של שנות בצורת קשות באזור יתיר -הקרקע

הקירטון הנקבובי משמש כמאגר מים. הקרקע הרדודה מאפשרת .תיהקרקע ותכונו-הבדלים במבנה מערכת הסלעמ

מגע הדוק של השורשים אל הסלע. האבנים מסייעות בחלחול ובתאחיזת מים במהלך הקיץ. מליחות ונתרן בסביבה זו

נמצאים בריכוזים נסבלים על ידי האורנים. השפעתם מתונה בהשוואה לתרומה המשמעותית של בית הגידול הקירטוני

וחשיבותו למשק המים של העץ.

קטעי עצים חיים ועצים מהוצג כאן הסבר מקיף למדי של השפעות תת הקרקע שהתבסס על נתונים רבים שנאספו ב

יבשים הנמצאים באותם תנאי סביבה. ההסבר של הדינמיקה של משק המים נעשה בעזרת המימצאים שנאספו כאן

ובעולם.ובעזרת מחקרים שנערכו במקומות נוספים בארץ

בתנאי הגבול לנטיעתם בספר המדבר ביער יתיר המסקנות מובילות להמלצה שבית הגידול המועדף לנטיעת אורנים

קרקע הוא גורם המפתח המשפיע על -אגירות מים במערכת הסלעהוא קירטון המכוסה בקרקע רדודה ואבנית.

ו גם בלב האזור הים תיכוני בישראל, נראה שניתן . כיוון שעקרונות דומים נמצאזההשרדות והצלחה של היערות באזור

ובאזורי תפוצת האורנים סביב ,בהתאם לתנאי הסביבה בכל אתר להרחיב את ההמלצה גם למקומות נוספים בארץ

. הצחחה חזויה בתנאי האקליםבעיקר על רקע של זאת הים התיכון בכלל.

בדיקה של התכונות ההידראוליות של הסלע והקרקע ביער כדי להשלים את התמונה, רצוי לערוך מחקר נוסף שיכלול

יתיר ומדידת הרטיבות בסלע ובקרקע על ציר העומק וציר הזמן להבנת הדינמיקה של המים בסלע ובקרקע בהשוואה

לחיוניות העצים ולתגובתם הפיסיולוגית באותם מקומות.

, יצחק משה, שמואל ספרינצין, שמעון מסס, חיים פרג'ון וגרמן פודרניוב ממרחב דרום לעבד אלקיאן היערן תודות

לדן יקיר, תמיר קליין, מיקה פרבר, שני רוהטין, שלומית שרוני ואהוד עדניו ;לאירה מור מאגף הייעור ;בקק"ל

שהשקיעו מאמץ רב בביצוע המחקר. ,המחלקה למדעי כדור הארץ במכון וייצמןמ

ספרות

מודל פשוט והשלכות על –. ממשק יער מונחה מאזן מים 6102יסיף נ., כהן ש., יקיר ד., שילר ג., -ר ד.א., רוטנברג א., רזאונג

.190-122(: 2) 2צפיפות העצים ביער יתיר. אקולוגיה וסביבה

http://www.magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=445

(. חלק א: 2012-1922סיכום ארבעים שנות מחקר ) –סוגיות עיקריות בחקר היערות המחטניים של ישראל .6101אסם י.

.224-249(: 3) 4ההיסטוריה של מפעל הייעור ושייכותו לנוף בישראל. אקולוגיה וסביבה

http://www.magazine.isees.org.il/Abstract.aspx?ArticleId=368

.14-11(: 4-3) 2. שיטות נטיעה של מחטניים. ליערן 0955 בלס ח.

גילי. חלק א: -גילי ליער מעורב רב-השינויים בממשק היער הנטוע באזור הים תיכוני בישראל: מיער חד מיני וחד .6105בונה ע.

. 14-2( 14סקירת התפתחות מדיניות הייעור וממשק היער בישראל במאה השנים האחרונות. יער )

http://www.kkl.org.il/files/forests/forest_magazine/14/Omri_Bonneh.pdf

מעבדת שירות השדה מרכז מחקר גילת, מועצה אזורית בני שמעון.. 6102 ,גילת

s/109.aspxhttp://www.agri.gov.il/he/department

.12-14(: 4-3) 2. תכונותיו האקולוגיות של אורן ירושלים. ליערן 0955גינדל י.

מבט מגובה רב. אקולוגיה וסביבה –התייבשות עצים ביערות אורן ירושלים בישראל .6106דורמן מ, סבוראי ט, פרבולוצקי א.

3 (3 :)2.

http://www.magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=271

עמ'(. 420מחקרים ופרסומים בגיאוגרפיה ) –. קרקעות ארץ ישראל. ארץ 6117דן י, פיין פ, לביא ח,

הקרקע והסלע והדינמיקה של המים בבית הגידול כגורמים אקולוגיים עיקריים בתפוצת אלון התבור והאלון המצוי מבנה מערכת .6112הר נ.

עבודת דוקטור, הפקולטה לחקלאות ברחובות, האוניברסיטה העברית בירושלים. באזור אלונים מנשה.

8/oqaju-http://nirherr.wix.com/nirforestecosoil#!blank

52-(: 1) 6אקולוגיה וסביבה, . שפרעם-מסלע וקרקע כגורם אקולוגי ביער אלון התבור באזור אלונים. 6111זינגר, א., ריוב, י., שש, א. הר נ,

25. 11/hcue8-http://nirherr.wix.com/nirforestecosoil#!blank

קרקע ותכונות בית -מנשה בהתאמה למבנה המרחבי של מערכת הסלע-מערך הצומח באזור אלונים .6105הר נ, ריוב י, שני א,

hlclm-http://nirherr.wix.com/nirforestecosoil#!blank/13 40-22(: 1) 6הגידול. אקולוגיה וסביבה

פארק אלון התבור ובחורש של אלון מצוי. אקולוגיה -עץ ביער-קרקע-עהדינמיקה של משק המים במערכת הסל .6102שני א, ריוב י, נ, רה

foqa1-http://nirherr.wix.com/nirforestecosoil#!blank/14. 22-64(: 1) 2וסביבה

עמודים( 223) הוצאת ספרית פועלים גאובוטניקה )מהדורה שניה(.. 0959זהרי מ.

שיטות לבדיקת קרקעות. החוג לקרקע ומים, הפקולטה לחקלאות ברחובות, האוניברסיטה . 0990חן, י., ענבר, י., ברק פ. העברית בירושלים.

עבודת דוקטור הפקולטה לחקלאות ברחובות, האוניברסיטה גורמים אקולוגיים מכריעים בייעור אורן ברוטיה.. 0922חת ד.,

העברית בירושלים

.קק"ל . המחלקה לניהול יער וממ"ג, אגף הייעור,2016מרץ – 2012. דו"ח שטחי יערות קק"ל מסכם לשנת 6102טלמור ר.

מרחב דרום, קק"ל. 0975-0922 ספר היער –יער יתיר

טיפולי דילול ביער אורן ירושלים בוגר: השפעות על בריאות וחיוניות עצי היער. עבודת גמר לתואר מוסמך, . 6101כלב א,

האוניברסיטה העברית בירושלים, הפקולטה לחקלאות.

ן ירושלים ביער יתיר. מרחב דרום, תובנות בעניין ההיבט המרחבי של השפעת הבצורת על אור. 6101משה י, ספרינצין ש.

קק"ל.

סקר ניתוח והערכה של משאבי טבע נוף ומורשת האדם. יחידת הסקרים, –חבל יתיר .6112סולר ש, רון מ, פרלמן י, רמון א,

מכון דשא.

, המכון הגיאולוגי, ירושלים.12-1מפה גיאולוגית אשתמוע. גליון .6112סנה ע., אבני י.,

שרידות יער אורנים על גבול המדבר בעקבות . 6102י, רוטנברג א, הר נ, משה י, ספרינצין ש, גרינצוויג ז , יקיר ד. פרייזלר

.21-41( 1) 2שנות בצורת קיצוניות. אקולוגיה וסביבה

.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=571http://www.magazine

גורמים ביוטיים ואביוטיים על ביומסה ועושר מינים של צומח שיחי ועשבוני ביערות מחטניים בספר השפעת. 6119עמית ת.,

במדבר. עבודת גמר לתואר מוסמך, הפקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית בירושלים, רחובות.

. יעילות ניצול מים בעצי יער: עדיפות לאורן ירושלים על פני 6104ע., פיקלר ב., אלבז ג., כהן ש., יקיר ד., קליין ת., שפרינגר

.222-269(: 3) 2אלון מצוי. אקולוגיה וסביבה

l/ArticlePage.aspx?ArticleId=457http://www.magazine.isees.org.i

.361-322שיטות ייעור. האנציקלופדיה החקלאית כרך ג', פרק יערנות: .0972קפלן י.,

http://www.kkl.org.il/forestsearch/yatir_forest.aspxיער יתיר. .6102קרן קימת לישראל,

עמודים(. 224צומח בגליל. הוצאת הקיבוץ המאוחד ורשות שמורות הטבע )-קרקע-סלע .0922וין א. -רבינוביץ

(.RGBיער יתיר מצילומי אוויר באור נראה )בסיווג עצים יבשים . 6101רוזנפלד א.

https://docs.google.com/fileview?id=0BxGuuNbhEPS_NzM1NTJiNmMtZDRkOC00MWZkLTgxZmYtYTFlN2VjNGIxZGJh

&hl=en

י חורש, אורן ומרעה באזור קרסטי בכרמל. עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית אבפוטרנספירציה בשטח. 0922שחורי ע.

בירושלים.

.29-69: 19ירושלים טבעי: תפוצה וקשרים גנטיים. רותם אורן. 0925שילר ג.

http://israelforests.wordpress.comעמודים( 392) גידול עצי יער ויערות בישראל, ארץ של ספר המדבר .6101שילר ג.

גורל העצים כתוב בטבעות השנתיות? אפיון עצים ביער כרמים בעקבות החורף האם .6115שילר ג, אונגר יד, גניזי א.

.22-19: 2. יער 1999999השחון

6551833728AE%7D-B922-4A76-C840-http://www.kkl.org.il/?catid=%7B9B8F7C56

Allen CD, Macalady A K, Chenchouni H, Bachelet D, McDowell N, Vennetier M, Kitzberger T, Rigling, A,

Breshears DD, Hogg EH, Gonzalez P, Fensham R, Zhang Z, Castro J, Demidova N, Lim JH, Allard G, Running SW,

Semerci A, and Cobb N. 2010. A global overview of drought and heat-induced tree mortality reveals emerging

climate change risks for forests. Forest Ecology and Management 259(4): p. 660-684

Atzmon N, Moshe Y, Schiller G. 2004. Ecophysiological response to severe drought in Pinus halepensis Mill.

Trees of two provenances. Plant Ecology 171: 15-22.

Braun EL, 1935. The vegetation of Pine Mountain, Kentuky: An analysis of the influence of soils and slope

exposure as determined by geological structure. American Midland Naturalist 16(4): 517-565.

Calamassi R, Della Rocca G, Falusi M, Paoletti E, Stati. S. 2001. Resistence to water stress in seedlings of eight

European provenances of Pinus halepensis Mill. Ann.For. Sci. 58: 663-672.

Chakall G, Guit B. 2014. Decline analysis of Aleppo pine in semi-arid area, case of natural forest of Senalba

(Djelfa-Algeria). Medpine 5, Solsona, Spain. Book of abstracts: 15.

http://medpine5.ctfc.es/docs/BoA%20medPINE5_def.pdf

Dorman M, Svoray T, Pervolotsky A, Sarris D. 2013. Forest performance during two consecutive drought

periods: Diverging long-term trends and short-term responses along a climatic gradient. Forest Ecology and

Management 310:1-9.

Herr, N., Frumkin, A., Azaize, H. 2002. Mg in carbonate rocks as a Major factor controling rock-soil relationship

in Judea and Avdat groups, mediterranean zone, Israel. Israel Geological Soc., Maagan Conference, 2002.

Abstracts p. 52.

Klein T, Rotenberg E, Cohen-Hilaieh E, Raz-Yaseef N, Tatarinov F, Preisler Y, Ogee J, Cohen S, Yakir D. 2012.

Quantifying transpirable soil water and its relations to tree water dynamics in a water-limited pine forest.

Ecohydrology 7: 409-419.

Klein T, Di Matteo G, Rotenberg E., Cohen S, Yakir D. 2013. Differential ecophysiological response of a major

Mediterranean pine species across a climatic gradient. Tree Physiol. 33(1): 26-36.

Korol L, Skalyar G, Moshe Y, 2012. Tree mortality in Yatir forest: Investigation of genetic variations in two contrasting groups. Appendix 3 in Peisler et al., Survey of tree mortality in Yatir forest. Project # 710710 final report submitted to KKL-JNF. Mansberg & Wentworth, 1984. Vegetation and soils of a serpentine barren in western North Carolina. Bulletin of the

Torrey Botanical Club. 111 (3): 273-286.

Preisler Y, 2014. Processes underlying tree mortality in semi-arid Aleppo pine forest following consecutive drought

years. MSc Thesis, the Hebrew University of Jerusalem, Faculty of Agriculture Food and Environment, Rehovot.

Tatarinov F, Preisler Y, Rohatin S, Yakir D. 2014. Transpiration pattern of Aleppo pine trees reflect spatial surface

heterogeneity and seasonal drought avoidance. Medpine 5, Solsona, Spain. Book of abstracts: 84.

http://medpine5.ctfc.es/docs/BoA%20medPINE5_def.pdf

Villar-Salvador P, Save R, Castro J, Toca A, Maroto J, Grau B, Zuccarini P, Herralde F, Oliet J, Jacobs D. 2014.

Differences in seedling field performance, water use efficiency, and root structure and function of four Iberian pines.

Medpine 5, Solsona, Spain. Book of abstracts: 13. http://medpine5.ctfc.es/docs/BoA%20medPINE5_def.pdf

Volcani A, Karnieli A, Svoray T. 2005. The use of remote sensing and GIS for spatio-temporal analysis of the

physiological state of a semi-arid forest with respect to drought years. Forest Ecology and management 215: 239-250

Wellings, S.R. 1984. Recharge of the upper chalk aquifer at a site in Hampshire, England. J. of Hydrol. 69: 259-273.

Wellings, S.R., Bell, J.P. 1980. Movement of water and nitrate in the unsaturated zone of upper chalk near

Winchester, Hunts, England. J. of Hydrol. 48: 1119-136.

Zuccarini P, Grau Saaverda B, De Herralde Traveria, Save Monsterrat R. 2014. Root growth pattern in different pines

species. Medpine 5, Solsona, Spain. Book of abstracts: 79. http://medpine5.ctfc.es/docs/BoA%20medPINE5_def.pdf

נספחים

התייבשות עצים, התלבטות, דיון ופתרון – 02 חלקה .0

ניכר היער החי על תצורת מנוחה והמעבר החד למקטע היבש. לפי .אורתופוטו של סביבת החלקה

מ' מהיער החי. לפי בדיקתנו )ראה 100-רק במרחק של כהמיפוי הגאולוגי, תצורת משש מתחילה

להלן(, היא מתחילה קרוב יותר.

התלבטות – 02חלקה

בחלקה זו ההבדל בין שני

במיוחד. המקטעים בולט

מצד אחד מקטע יער חיוני,

ם לחוקיות אשבו בהת

שנדונה נמצאה קרקע

רדודה מעל קירטון. ובצמוד

לו במעבר חד, מקטע של

עצים יבשים, שרובם

התייבשו עוד קודם לכן

ולמעשה נותר שטח חשוף.

בסיור מומחים שנערך

)ראה תמונה(, הוצגו

ממצאים ראשוניים והועלו

ל השערות שונות להסבר ש

תופעת ההתייבשות.

ך בסיור ובדיקה שנער

מאוחר יותר, נמצא הסבר

להבדלים בין מקטעי היער המוצג להלן

שכבות צור

ה רפיחם קומי

16

D

16Lחתך הקרקע בחלקה החיה

16Dחתך הקרקע בחלקה היבשה

ו ו י–

סטרוקטורלי-חת טופו

, קיים המשך היער למטה, בחלקה זו יש יער ירוק למעלה

ואילו על הכתף הייתה תמותה מלאה

נבדקו חתכי הקרקע ונערך ניתוח גאולוגי להבנת מערך

שכבות הסלע

16Lמיקום חפירה

והמקטע שהתייבש נמצא , מנוחה היער חי וחיוני קירטוןנמצא שעל

על תצורת משש הכוללת צור וקרקע עמוקה יותר

קרקע על צור משש

לעיל( 6)חתכי קרקע מפורטים בחלקה ראה באיור ת המערכתצים, מדידות והבנ התייבשות ע – 90 חלקה .6

בנויים מסלעי קירטון ועליהם יער ירוק מעל פני הים שמורדותיה משלושה צדדים 212שלוחה בגובה השטח הוא

מפותח. ואילו, בגב השלוחה המתון, הקרקע עמוקה מעל סלע אב של אבן גיר )ראה מפת האורתופוטו וראה חתך

(. על קרקע זו התייבשו העצים. חלקם עדיין נראו בשטח, וחלקם מתו בשנים קודמות וכבר אינם קיימים.6באיור

)באמצע ומשמאל( עצי היער מקטע 2-3ניכר הנארי מעל הקירטון על פני השטח. תמונה )מימין( המקטע החי. 1תמונה

במאמר. 6תיאור מלא של החתך מוצג באיור נראים מעל החפירה, ומאחוריהם העצים הירוקים של המקטע החי.