שירה, פיוט וזמר במקורות היהדות

ד"ר מרטין ססלרמקיף אורט ספיר ירוחם

אוניברסיטת בן-גוריון, ב"ש

שירת הים – שמות טו�ר�ְכ�בו� ר�מ�ה #י �אמ�רו ל&אמ�ר: א�ש$!יר�ה ל#ה' ְכ !י ג�א�ה ג �א�ה, סו ס ו &י ִיש)�ר�א&ל א'ת ה#ש$ !יר�ה ה#ז �את ל#ה', ו �ש$!יר מ�ש$'ה ו ב�נ א�ז י

ב#י �ם.�הו . נ #א+ר�מ�מ' &הו , א,ל�ה&י א�ב!י ו �ו �א#נ 'ה א&ל!י ו �ה!י-ל!י ל!יש$ו ָע�ה; ז #י �ה , ו !מ�ר�ת י �ז ָע�ז !י ו

.�ל�ח�מ�ה, ה' ש$�מו ה' א!יש$ מ!#ם-סו ף. �ר�ה ב#י �ם; ו מ!ב�ח#ר ש$�ל!ש$�יו ט0ב �עו ב�י �ח&ילו� י #ר�ע�ה ו ר�ְכ �ב�ת פ מ#

�ר�דו ב!מ�צו�ל�ת ְכ �מו� א�ב'ן. 0מו ; י י ��ְכ#ס �ה�מ�ת י ת &ב. !ר�ָע#ץ או�י � ה' ת �ָך ינ �מ! ר!י ב #ְכ �ח#; י �'א�ד � ה', נ �ָך ינ �מ! י

�, י�אְכ�ל&מו� ְכ #ק #ש$. �ָך �ש$#ל #ח ח+ר�נ �; ת יָך #ה+ר�ס ק�מ' � ת �ָך ו ב�ר�ב ג �או�נ�ם. �ל!ים; ק�פ�או ת�ה�מ�ת ב �ל'ב-י &ד נ�ז !צ �בו ְכ�מו� נ ִים, נ 'ָע'ר�מו מ# � נ 'יָך ו ב�רו ח# א#פ

י. �ד! #פ�ש$!י א�ר!יק ח#ר�ב !י, ת ו�ר!יש$&מו� י !מ�ל�א&מו� נ &ב א'ר�ד �ף א#ש) !יג, א+ח#ל &ק ש$�ל�ל; ת א�מ#ר או�ייר!ים. ִים א#ד ! �ם; צ�ל�לו ְכ #עו�פ'ר'ת ב �מ# �, ְכ !ס �מו� י � ב�רו ח+ָך �ש$#פ�ת נ

'א�ד �ר ב #ק �ד'ש$; נו�ר�א ת�ה!ל �ת, ע�ש)&ה פ'ל'א. י ְכ �מ�ְכ�ה נ י ְכ�מ�ְכ�ה ב �א&ל!ם ה', מ! מ!!ב�ל�ָע&מו� א�ר'ץ. �, ת �ָך ינ �מ! �ט!ית� י נ

.� &ה ק�ד�ש$'ָך �ו � א'ל נ � ב�ָע�ז �ָך &ה#ל�ת �; נ � ָע#ם-זו ג �א�ל�ת ָך �ד ��ח!ית� ב�ח#ס נ�ל�ש$'ת. ים, ִיר�ג �זו ן; ח!יל א�ח#ז י�ש$�ב&י פ ש$�מ�עו ָע#מ !

�ָע#ן. �מ�גו ְכ �ל י�ש$�ב&י ְכ�נ &מו� ר�ָע#ד; נ !ב�ה+לו א#ל ו פ&י א,דו�ם א&יל&י מו�א�ב, י�אח+ז א�ז נ.�!ית #ָע+ב�ר ָע#ם-זו ק�נ � ה', ָע#ד-י #ָע+ב�ר ָע#מ �ָך � ִיד �מו ְכ �א�ב'ן; ָע#ד-י �רו�ָע+ָך �פ#ח#ד, ב !ג�ד�ל ז �ל ָע+ל&יה'ם א&ימ�ת�ה ו !פ ת

.� יָך �ד' �נו י �י ְכ ו�נ �, ה'; מ!ק �ד�ש$ א+ד�נ �ָע#ל�ת � פ �ָך ְכו�ן ל�ש$!ב�ת ��, מ #ח+ל�ת�ָך �ת!ט �ָע&מו� ב �ה#ר נ �ב!א&מו� ו ת �ָע'ד. � ל�ע�ל�ם ו ל�ָך �ה' ִימ

� ה#י �ם. &י ִיש)�ר�א&ל ה�ל�ְכו ב#י #ב �ש$�ה ב �תו�ָך י ה#י �ם; ו ב�נ #י �ש$'ב ה' ָע+ל&ה'ם א'ת-מ& #ר�ע�ה ב �ר!ְכ�ב ו� ו ב�פ�ר�ש$�יו ב #י �ם, ו ְכ !י ב�א סו ס פ

שירת דבורהשופטים פרק ה

�ש$#ר ד �בו�ר�ה, ו ב�ר�ק ב 'ן-א+ב!ינ�ָע#ם,  }ס{  ב #י ו�ם ה#הו א,  }ר{א #ת  ו#ד &ב  }ר{בל&אמ�ר.  }ס{   �ר�עו�ת ב �ִיש)�ר�א&ל,  }ס{  ב �ה!ת�נ  ב !פ�ר�ָע# פ

�ה.  }ס{   �הו !ינו   }ר{גָע�ם, ב �ר�ְכו , י ז ל�ְכ!ים, ה#א+ � ש$!מ�עו מ#מ &ר,  }ר{ ז �ה א�נ�ְכ!י א�ש$!יר�ה,  }ס{  א+ נ�ְכ!י, ל#יהו �!ים:  }ס{  א �נ ר�ז

�ה א,ל�ה&י ִיש)�ר�א&ל.  }ס{   �  }ר{דל#יהו �ה, ב �צ&את�ָך �הו  י� מ!ש) �ד&ה א,דו�ם,  }ס{  א'ר'ץ  }ר{ ָך �מ!ש) &ָע!יר  }ס{  ב �צ#ָע�ד

�ט�פו   }ר{ �ט�פו ;  }ס{  ג #ם-ָע�ב!ים, נ ִים נ ר�ָע�ש$�ה, ג #ם-ש$�מ#ִים.  }ס{   �'ה  }ר{המ �ה:  }ס{  ז �הו &י י �נ פ �לו , מ! �ז  ה�ר!ים נ

�ה א,ל�ה&י ִיש)�ר�א&ל.  }ס{   �הו &י, י �נ פ #י--מ! ינ ג #ר ב 'ן-  }ר{וס! �י ש$#מ  ב !ימ&�ה�ל�ְכ&י  }ר{ �ָע&ל, ח�ד�לו , א7ר�חו�ת;  }ס{  ו י י �ת,  }ס{  ב !ימ& ָע+נ

&ל�ְכו , א7ר�חו�ת ָע+ק#ל�ק#ל ו�ת.  }ס{   �ת!יבו�ת--י  ח�ד�לו פ�ר�זו�ן זנב �ִיש)�ר�א&ל,  }ר{

!י א&ם ב �ִיש)�ר�א&ל.  ת �!י ד �בו�ר�ה, ש$#ק #מ ת �ח�ד&ל ו --  }ס{  ָע#ד ש$#ק #מ ִיב�ח#ר  }ר{ח}ס{  

&ר�א'ה  }ר{ &ן א!ם-י ג �א,ל�ה!ים ח+ד�ש$!ים, א�ז ל�ח'ם ש$�ָע�ר!ים;  }ס{  מ�ר�מ#ח,  }ס{  ב �א#ר�ב �ָע!ים א'ל'ף ב �ִיש)�ר�א&ל.  }ס{    ל!ב !י  }ר{טו

#ד �ב!ים ב �ָע�ם; ב �ר�ְכו ,  }ר{ ת�נ ל�חו�ק�ק&י ִיש)�ר�א&ל,  }ס{  ה#מ !�ה.  }ס{ �הו י

ש$ו ב!י ש$ו ב!י ה#ש$ ו ל#מ !יתשיר השירים, פרק ז

!ים; &צו ה�ר!מ ו�נ #ח ה#ס �מ�ד#ר, ה&נ !ת �ר�ח�ה ה#ג 'פ'ן פ א!ם-פ   .� י, ל�ָך &ן א'ת-ד �ד# �ת�נו -ר&יח#, ידש$�ם א'ת  ה#ד ו ד�א!ים נ

!ים; �ש$�נ ים--ח+ד�ש$!ים, ג #ם-י ג�ד! ��ת�ח&ינו ְכ �ל-מ �ָע#ל-פ ו.� !י ל�ָך �ת י, צ�פ#נ ד ו�ד!

�; א 'ה-ב �ָך 'ח,ז �נ  ש$ו ב!י ש$ו ב!י ה#ש$ ו ל#מ !ית, ש$ו ב!י ש$ו ב!י וית, ְכ !מ�ח�ל#ת, 'ח,זו , ב #ש$ ו ל#מ ! מ#ה-ת

�ִים.   יב; בה#מ #ח+נ �ד! � ב #נ �ָע�ל!ים, ב #ת-נ ִיָך  מ#ה-י �פו פ�ָע�מ#י �ד& �--ְכ �מו� ח+ל�א!ים, מ#ָע+ש)&ה י �ר&ְכ#ִיָך ח#מ ו ק&י י

ן.   �'ג; גא�מ ז �'ח�ס#ר ה#מ ג #ן ה#ס #ה#ר, א#ל-י � א#  ש$�ר�ר&ָך� ָע+ר&מ#ת ח!ט !ים, סו ג�ה ב #ש$ ו�ש$#נ !ים.   &ָך &י דב !ט�נ  ש$�נ

י צ�ב!י �ה.   �א7מ& &י ָע7פ�ר!ים, ת � ְכ !ש$�נ ִיָך �, הש$�ד#  צ#ו �אר&ָך� ב �ר&ְכו�ת ב �ח'ש$�ב ו�ן, ָע#ל-ש$#ָע#ר #ִיָך �ד #ל ה#ש$ &ן; ָע&ינ ג ְכ �מ!

&י �נ �ד #ל ה#ל �ב�נו�ן, צו�פ'ה פ ג � ְכ �מ! &ָך ב #ת-ר#ב !ים--א#פ � וד#מ �ש)'ק.   ל #ת ר�אש$&ָך �ד# � ְכ #ְכ #ר�מ'ל, ו � ָע�ל#ִיָך  ר�אש$&ָך

�, א�סו ר ב �ר�ה�ט!ים.   ן:  מ'ל'ָך � מ#ה-י �פ!ית, זְכ �א#ר�ג �מ#ָע+נו ג!ים.   �--א#ה+ב�ה, ב #ת � חו מ#ה-נ �ָע#מ�ת  ז�את קו�מ�ת&ָך

� ל�א#ש$�ְכ �לו�ת.   ִיָך �ש$�ד# !י טד �מ�ת�ה ל�ת�מ�ר, ו  א�מ#ר�ת � ִיָך �א ש$�ד# �ִיה�יו -נ נ �יו; ו �ס! נ �ה ב �ס# א'ָע,ל'ה ב�ת�מ�ר, א�ח+ז

ו ח!ים.   #פ � ְכ #ת &ָך �ר&יח# א#פ �, יְכ �א'ש$�ְכ �לו�ת ה#ג 'פ'ן, ו �ח!ְכ &ָך  ויש$�ר!ים; ד ו�ב&ב, ש)!פ�ת&י י ל�מ& � ל�דו�ד! &ין ה#ט ו�ב הו�ל&ָך ְכ �י

!ים.   �ש$&נ �ש$ו ק�תו�.  יאי �ָע�ל#י ת י, ו !י ל�דו�ד!  א+נ�ה יב}ס{   �ל!ינ &צ&א ה#ש) �ד'ה, נ י נ  ל�ְכ�ה דו�ד!

!ר�א'היגב #ְכ �פ�ר!ים.   ים--נ #ש$�ְכ !ימ�ה, ל#ְכ �ר�מ!  נ

�ה ר�ָע!י, ל�א א'ח�ס�ר �הו – מזמור ְכ"גי

�ה ר�ָע!י, ל�א א �הו !ד:    י ו ��מו�ר ל�ד ז   מ!א'ח�ס�ר.

י ב !י;    ָע#ל-מ& #ר�ב !יצ&נ �או�ת ד 'ש$'א, י   ב !נ!י. #ה+ל&נ �נ 0חו�ת י נ �מ

!י ב�מ#ָע�ג �ל&י-צ'ד'ק, ג �ח&נ #נ �ש$ו�ב&ב;    י #פ�ש$!י י   נ.�ל�מ#ָע#ן ש$�מו

'ת, ל�א-א!יר�א ד ו �� ב �ג&יא צ#ל�מ   ג #ם ְכ !י-א&ל&ָךי; ד! ��ה ָע!מ ר�ע--    ְכ !י-א#ת

!י. נ #ח+מ0 �נ �,    ה&מ �ה י 'ָך �ת � ו מ!ש$�ָע#נ ש$!ב�ט�ָך'ג'ד צ�ר�ר�י;ה #י, ש0$ל�ח�ן--    נ � ל�פ�נ #ָע+ר�ָך   ת

�ה. �י י ר�ו ן ר�אש$!י,    ְכ ו�ס! � ב#ש$ 'מ' �ת ד !ש$ #ני ח#י �י;ו �מ& !י--    ְכ �ל-י ד ִיר�ד �פו נ �ח'ס' �, טו�ב ו   א#ָך

�מ!ים. � י �ה,    ל�א�ר'ָך �הו !י ב �ב&ית-י �ש$#ב�ת ו

- תהלים קְכושיר המעלות

המעלות המזמורים שירי לקובץ ְכולל שם  הוא ְכולם במילים ק"ְכ-קל"ד בספר תהלים הפותחים קְכ"א., אחד, מזמור למעט המעלות", "שיר

ב"שיר  בקובץ להפותח לראות מקובל מעלות". ספרותית יחידה המזמורים חמישה-עשר בן זה

.מובחנתאשְכנז יהודי נוהגים האחרונות השנים במאות לשיר את מזמור תהלים קְכו, 'שיר המעלות בשוב לפני השבת, סעודות בְכל ציון', שיבת את ה' גרמניה מקובל מיהודי רבים המזון. בקרב ברְכת עד ימינו להוסיף לאחר המזמור לקט של ארבעה עשויה ראשון במבט מתהלים. אחרים פסוקים ברור לזהות קשר שְכן קשה להתמיה, זו תוספת גם מה נספחת, היא אליו המזמור ובין בינה אלא אחד, במזמור מקורה אין אליו שבניגוד בשלושה מזמורים שונים; המאמר שלהלן מבקש להציע התבוננות אחרת בתוספת זו, ומתוָך בחינה מדוקדקת של מבנה הפסוקים ואריגתם יחד, הוא מתחקה אחר הגיונו הפנימי האפשרי של המנהג

האמור.

מזמור קל"זעל נהרות בבל

ב �ְכ!ינו א ג #ם �ש$#ב�נו י ש$�ם ב �ב'ל #ה+רו�ת נ  ָע#ל צ!י ו�ן.  א'ת �ְכ�ר&נו ב �תו�ְכ�ה בב �ז ָע+ר�ב!ים  ָע#ל

�ל!ינו ְכ !נ �רו�ת&ינו .   ְכ !י ש$�ם ש$�א&לו נו ש$ו�ב&ינו גת ל�נו ש$!ירו ש)!מ�ח�ה �תו�ל�ל&ינו ו ש$!יר ד !ב�ר&י

צ!י ו�ן.  �ה דמ!ש$ !יר �הו י ש$!יר א'ת �ש$!יר נ �  א&יָך&ְכ�ר.  �רו ש$�ל� !ם הָע#ל א#ד�מ#ת נ י �  א!ם א'ש$�ְכ �ח&ָך

!י.  ינ �מ! י !ש$�ְכ #ח א!ם ות ל�ח!ְכ !י !י ל�ש$ו�נ !ד�ב #ק  ת �רו ש$�ל# !ם י �ְכ �ר&ְכ!י א!ם ל�א א#ָע+ל'ה א'ת ל�א א'ז

ש)!מ�ח�ת!י.  ר�אש$ &י זָע#ל ל!ב�נ �ה �הו י �ְכ�ר  זָע�רו ה�א�מ�ר!ים �רו ש$�ל� !ם י יו�ם א&ת א,דו�ם

�סו�ד ב �ה .   ב #ת ב �ב'ל ה#ש$ �דו ד�ה חָע�רו ָע#ד ה#י � ש$'ג �מ#ל�ת � ג �מו ל&ָך א'ת � ל�ָך �ש$#ל 'ם ש$'י א#ש$�ר&י

� טל�נו .  ע�ל�ל#ִיָך א'ת &ץ !פ �נ ו ש$'י �אח&ז  א#ש$�ר&י ל#ע. �א'ל ה#ס

ט"ו באבד,ז בן תענית, שמעון רבן אמר ]ח[  

לישראל טובים ימים היו לא גמליאל, הְכיפורים, וְכיום באב עשר ְכחמישה לבן בְכלי יוצאין ירושלים בני שבהם שאין מי את לבייש שלא ְכדי שאולים, ובנות טבילה.  טעונין הְכלים וְכל לו.  וְכָך הן וחונות בְכרמים.  יוצאות ירושלים מה וראה, עיניָך בחור נא שא אומרות, בנואי, עיניָך תיתן אל לָך; בורר אתה אלא תן עיניָך במשפחה.  וְכן הוא אומר, "צאנה וראינה בנות ציון, במלָך שלמה--ביום חתונתו, אימו לו בעטרה, שעיטרה וביום, שמחת ליבו" )שיר השירים ג,יא(:  "וביום, תורה; מתן זה חתונתו", "ביום שמחת ליבו", זה בניין בית המקדש.  יהי

רצון שייבנה בימינו. 

פיוטי ינאישל הספרות מן הרבה לנו שהחזירה הקאהירית הגניזה של מיצירתו גדול חלק גם לנו החזירה הקדמונים הדורות

בשנת "מחזור 1919יניי: את דוידסון ישראל לאור הוציא יניי" שלקטו מדפי הגניזה ונְכללו בו ְכל הפיוטים שנתגלו עד

בשנת מְכן לאחר שנה ְכעשרים שעה. הוציא 1938אותה נוספו ובו יניי", "פיוטי של גדול ספר זולאי מנחם לאור פיוטים הרבה מאד יתר על מה שפירסם דוידסון. ועדיין לא ומתגלים הולְכים הם אלא פיוטיו, גילוי מלאְכת הושלמה

מזמן לזמן. 

לחתימת סמוָך הארצישראליים הפייטנים מראשוני יניי ולא: ארצישראלי, ְכתיב יניי, היא: שמו חתימת התלמוד. יניי נזְכר בהקדמתו של רב סעדיה גאון ינאי, ְכְכתיב הבבלי. ל"ספר האגרון" אחרי יוסי בן יוסי, ו"חזנות יניי" היתה ידועה והאשְכנזים הצרפתים חְכמי גם הקראים. אצל אפילו יפה ידעו את פיוטיו, ורבנו גרשם מאור הגולה אומר עליו: "שהיה מן החְכמים הראשונים. ופייט קרובות לְכל סדר וסדר שלְכל התורה קריאת לסיים ישראל ארץ מנהג לפי )היינו השנה"

בבתי ְכנסיות אחת לשלוש שנים(.

בבלי, סוְכה נ"אשמחת בית השואבה

  מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה דף נא,א משנהשמחה מימיו במוצאי יום טוב הראשון של חג ירדו לעזרת נשים ומתקנין שם תיקון גדול מנורות של זהב היו שם וארבעה ספלים וארבעה ואחד אחד לְכל סולמות וארבעה בראשיהם זהב של לוג שהן ועשרים ְכדים של מאה ובידיהם ְכהונה ילדים מפירחי מטילין לְכל ספל וספל מבלאי מְכנסי ְכהנים ומהמייניהן מהן היו שאינה בירושלים חצר היה ולא מדליקין היו ובהן מפקיעין מרקדין היו מעשה ואנשי חסידים השואבה בית מאור מאירה

בפניהם  באבוקות של אור שבידיהן ואומרים לפניהם דף נא,ב משנה

ובמצלתים ובנבלים בְכנורות והלוים ותושבחות שירות דברי מעלות עשרה חמש על מספר בלא שיר ובְכלי ובחצוצרות עשרה חמש ְכנגד נשים לעזרת ישראל מעזרת היורדות >מעלות< ]שיר המעלות[ שבתהלים שעליהן לוים עומדין בְכלי שיורד העליון בשער ְכהנים שני ועמדו שירה ואומרים שיר הגבר קרא בידיהן חצוצרות ושני נשים לעזרת ישראל מעזרת תקעו והריעו ותקעו הגיעו למעלה עשירית תקעו והריעו ותקעו הגיעו לעזרה תקעו והריעו ותקעו >הגיעו לקרקע תקעו והריעו ממזרח היוצא לשער שמגיעין עד והולְכין תוקעין היו ותקעו< ואמרו הגיעו לשער היוצא ממזרח הפְכו פניהן ממזרח למערב ופניהם קדמה אל ההיְכל אחוריהם הזה אבותינו שהיו במקום היו אומר יהודה ר' עינינו ליה ואנו לשמש קדמה ומשתחוים

שונין ואומרין אנו ליה וליה עינינו:

בגלות ספרד וגלות אשְכנז

לבי במזרח ואני בסוף מערב

ר' יהודה הלוי – יפי נוףיפה נוף, משוש תבל, קריה

למלָך רב. לָך נְכספה נפשי מפאתי

מערב! המון רחמי נְכמר ְכי אזְכרה

קדם, ְכבודָך אשר גלה ונווָך אשר

חרב. ומי יתנני על ְכנפי נשרים, עד ארווה בדימעתי עפרָך

ויתערב! דרשתיָך, ואם מלְכָך אין בָך

ואם במקום צרי גלעדָך - נחש שרף וגם

עקרב. הלא את אבנייָך אחונן

ואשקם ! וטעם רגבייָך לפי מדבש יערב

חזנותפרקי דת חזנות של לקריאה ְכינוי  הוא

יהודית, בצורה מוזיקלית.ולשיר לומר הוא שליחו של הציבור החזן

ב- התפילה. פרקי השנים 200את האחרונות, ובמיוחד באירופה עלה מעמדו לחנים המבצע לדרגת אמן החזן של השומעים, קהל את המהנים מקוריים את הסוחפת קדושה של אווירה ויוצר ומרגשת. עמוקה לחוויה המתפללים המיוחד ביטויה את מוצאת החזנות הנוראים בימים ובעיקר ובחגים בשבתות

בהם נוהרים ההמונים לבתי הְכנסת.הינה ז'אנר החזנות המודרני בעידן שם ידועי וחזנים עצמו, מוזיקלי בפני המגיע בקהל גדולים אולמות ממלאים

להתמוגג מהיצירה ומהמבצעים.

http://www.piyut.org.il/articles/1136.html

https://www.youtube.com/watch?v=cuoh8lpWu30

מחול