תורשה ומחלות גנטיות

איך בשילוב של פרח לבןופרח אדום התקבלו פרחים

ורודים? כיצד בדור השני נראות שוב

תכונות הצבע המקוריות??מה הגורם לתסמונת דאון מהן המחלות הגנטיות

האחרות??מה קובע דומיננטיות של גן

על כל אלה ועוד

היסטוריה של הגנטיקה

כבר ביוון העתיקה הבין כי הדם הוא היסוד אריסטו – העיקרי בתורשה.

אבי הרפואה המודרנית – שם לב לדמיון היפוקרטס – בתכונות בין הורים וילדיהם.

כי עוברים מתחילים 17 – גילה במאה ה-וויליאם הרווי את חייהם בביצית ומתפתחים ברחם.

חוקי האבולוציה. התורשה פועלת לפי 1859– דארווין – חוקים הנסתרים מעינינו.

(1822-1884)יוהן גרגור מנדל

אבי תורת התורשה – הראשון שתיאר את חוקיהתורשה.

עבד עם אפונים, הכליא בין זנים טהורים שונים והן (F1)ובחן את צאצאיהם. הן בדור הראשון

.(F2)בדור השני הבחין כי בדור השני רואים כי התכונה הדומיננטית

אך התכונה שהוסתרה בדור 75%נשארה ב מהמקרים.25%הקודם שבה בייצוג ב

חוקי התורשה הבסיסיים:

כל מאפיין או תכונה המועברים בתורשה נשלטים ע"י( מכונה גנים.1910פקטור, שכיום )מאז

.בכל יחיד יש שתי מערכות של גנים שהוא יורש מהוריו בנסיבות נורמליות, מחצית אחת של הגנים של כל אחד

מההורים מועברת לכל אחד מהצאצאים. גם גנים שלא נראים בדור אחד, ישובו ויצוצו בדורות מאוחרים יותר.

גנים הקיימים במערכת שלא הועברה אל הצאצא, לאישובו להופיע בדורות מאוחרים יותר.

המשך ההיסטוריה וגילוי הד.נ.א

ה-ד.נ.א. 1953 גילו את הד.נ.א. ב- ווטסון וקריק . הוא המרכיב את הכרומוזום ונושא המידע הגנטי.

זו חומצת גרעין הבנויה משרשרת ארוכה של בסיסים4חומצות גרעין. לשרשרות הנוקלאוטידים

(C, T, A, G) הסדר של הנוקלאוטידים קובע אילו .חלבונים ייבנו.

ה-ר.נ.א. הוא שותף בבניית החלבונים – חומצתגרעין שהיא חלק מן הד.נ.א.

כרומוזומים וגנים

.סיבים של חומר גנטי, המורכבים מן ה-ד.נ.א כרומוזומים. בתאי המין )הזרע 46בכל תא אנוש

מהם הם אוטוזומליים 22 כרומוזומים. 23והביצית( רק )לא מכתיבים מין( וזוג אחד הוא זוג כרומוזומי המין.

זוגות חדשים הכוללים חצי 23בתא היוצר את העובר המורש ע"י האב וחצי המורש ע"י האם.

בעת השכפול של התא, ה-ד.נ.א. משעתק עצמו באופןמדויק.

איברי הרבייה ודרכה של הביצית

( 28-30תהליך הביוץ – בגוף האישה מדי חודש )יום משתחררת מאחת השחלות ביצית שהבשילה.

היא עושה דרכה לחצוצרות המקשרות בין השחלות הימים הקרובים. 4לרחם במשך

המפגש עם תא הזרע

.המפגש עם תאי הזרע – המפגש נערך בחצוצרותאחד ממליוני תאי הזרע יחדור אל הביצית. השניים מתמזגים לתא אחד הכולל את תכונות האב והאם.

אשכול התאים, הבלאסטוציט, מתחיל בתהליךהחלוקה הנקרא מיוזה – חלוקת הפחתה תוך חצי

שעה. אשכול התאים מתקדם לרחם וממשיך בחלוקה משך

( ומתמקם 2 )חזקות של 64 ימים עד שנחלק ל – 5בדופן הרחם.

הפרעות גנטיות בכרומוזומים

הפרעות אלה מתרחשות כאשר ישנה אב-נורמליותבמבנה, מספר או סדר של הכרומוזומים.

בדר"כ ההפרעה מתרחשת בעת ההתעברות בעקבותטעות גנטית, ולא עוברת בירושה מההורים.

הטעות משעתקת את עצמה ותוביל להפרעה בהתפתחותהתקינה – מומים בעובר או הפלה של העובר.

( הוא פקטור בעל 55( והאב )מעל 35גיל האם )מעלהשפעה על היווצרות טעות כזו.

הפרעות בכרומוזומי המין

לידת בנים.1/380 לידת בנות ו 1/1100מתרחשות ב תסמונת קליינפלטר – נולד זכר עםXXY במקום( XY .)

אשכים קטנים, עקרות ופיגור. זכר שנולדXYY יש עדויות על מידה גבוהה יותר של -

תוקפנות, הקשורה לעודף טסטוסטרון. תסמונת טרנר – נקבה הנולדת עםXO חסרה תרומה של –

X.חסרים מאפייני מין משניים, אין פוריות . אנדרוגינוס – הפרעה בזכרים. יש בגופם אשכים ושחלות

ביחד.

הפרעות הגן היחיד

.תרומה של גנים פגועים ע"י ההורים הגנים עוברים בתורשה אך הביטוי שלהם בצאצא

הוא שונה, בהתאם להיות התכונה של הגן דומיננטית או רצסיבית.

קבוצה נוספת של הפרעות היא כאלה הקשורות הנתרם ע"י האם. תאחיזה של Xלכרומוזום ה –

X.

מחלה בתורשה דומיננטית

שליטה של הגן הפגום הנובע מהורה אחד על בן זוגו, הגןהתקין. הצאצא יראה את הפגם.

לחלות 50%במצבים של תורשה דומיננטית יש סיכוי של במחלה או להציג את התכונה.

75%אם שני ההורים הם נשאים של גן פגום יש סיכוי של שכל אחד מהילדים יהיה פגום.

יש לזכור שכל הורה נושא זוג של גנים, ממנו הוא מוריש רקאחד מבני הזוג. אם הורישו שני ההורים את הגן הלא פגום,

למרות שהם נושאים גם גן פגום, אין סיכוי שילדם יחלה.

מחלה בתורשה רצסיבית

מתרחשת כאשר ההורים הם נשאים של גן פגום, ואינםחולים במחלה. הגן הפגום הוא רצסיבי לגן הנורמלי.

אוטוזומליות רצסיבית: כאשר שני ההורים הם נשאים של גןפגום רצסיבי,

לחלות במחלה,25%לילד שלא יהיה נשא ולא יחלה,25% שיהיה נשא, אך לא חולה.50%

,אם הורה אחד הוא נשא וההורה השני בעל גנים תקינים יהיה נשא של המחלה, אך לא יחלה, 50%לילד לא יהיה נשא של המחלה ולא יחלה בה. 50%

Xתאחיזה ל -

- האב תורם את כרומוזום הY – להולדת בן ו X .להולדת בת .Xהאם תורמת את הכרומוזום

כשאישה נושאת מחלה על כרומוזוםX היא לא תחלה, כיון שיש תקין המשתלט, אך לא כך אצל גברים. לפיכך Xכרומוזום

המחלות נפוצות במרבית המקרים אצל גברים: עיוורון צבעים, המופיליה, רגישות לפול.

– אם האישה נושאת מחלה והאב לא נשא ולא חולה שכל אחד מהבנים יהיה נשא וחולה, 50% שכל אחד מהבנים לא יהיה נשא ולא יהיה חולה.50% שכל אחת מהבנות תהיה נשאית אך לא חולה,50% שכל אחת מהבנות לא תהיה נשאית. אין להן סיכוי לחלות50%

אבחנה טרום לידתית וייעוץ גנטי

.יש חשיבות גבוהה להיבדק לפני כניסה להריון ובמהלך ההריון לוקים 3% ילדים נולים בכל שנה בישראל. מתוכם 130,000כ

במומים מולדים. אפשרות לאתר בסיכויים גבוהים של ודאות מחלות גנטיות

שונות..הצגת ההיסטוריה המשפחתית של מחלות, פירוט לשני דורות יש חשיבות לנשים עם רקע משפחתי של אב-נורמליות

כרומוזומטית או הפרעות מטאבוליות העוברות בתורשה, לאלו ולנשים Xהיודעות כי הן נשאיות של מחלה בתאחיזה של

שילדו כבר ילד עם פגם גנטי.

המשך - ייעוץ גנטי

.מומלץ גם להורים בגיל מאוחר גם במידה שהיו הפלות שלא מרצון או לידות נפל

קודמות. – אספקטים קשורים

השלכות רגשיות על בני הזוג ומשפחתם.תופעת תהליך אבל ותחושות אשם עם גילוי המום.

שאלה מוסרית – כלכלית - חברתית.התייחסות הדת להפלות.

בדיקת מי שפיר

של ההריון. לא מאוחר 16-18הבדיקה מתבצעת בשבוע מדי להפלה, ולא מוקדם מדי, כך יש כמות מספקת

המייצגת את רקמות העובר..שואבים מי שפיר מהסביבה הנוזלית בה מוקף העובר .מחלצים תאים מן הנוזל, מעבירים לדגירה במעבדה

התאים בתרבית נבדקים למציאת פגם כרומוזומלי. האבחנה לגבי הימצאות או העדר של פגם גנטי ברמה של

דיוק.99.4% שבועות לקבל תשובה. בשיטת 3לוקח fish .תוך יומיים -

אולטרה - סאונד

שימוש בגלים בתדר גבוה ובהד שהם מפיקים לקבלת תמונהשל הרחם והעובר.

מספר אומדן לגילו של העובר ולהתפתחות והצמיחה שלוע"י ביצוע מדידות.

.אין כל סיכון בבדיקה פעמים במהלך ההריון. 3נערכת בבדיקה מקבלים אבחנה ל: מומים מולדים, היות ההריון תוך

רחמי, דופק העובר, מדידת איברי העובר, כמות מי השפיר ומשקל העובר, מעקב אחר תנועתיות ונשימה של העובר.

בדיקות נוספות

17-20 – מבוצעת בשבועות בדיקת חלבון עוברי .לאתר סיכוי למומים במערכת העצבים של העובר ו/או פיגור

בהתפתחות המוח. זה נעשה ע"י בדיקה של רמת החלבון בדם.

בדיקות אולטרה סאונד 19-24 – בשבועות סריקת מערכות .מקיפות. זו בדיקה הנעשית באופן פרטי.

צילום רנטגן של העובר ובחינה של תקינות ראדיגורפיה – השלד. מאפשר לגלות אננצפליות.

אבחון מומים מולדים בעובר ע"י החדרת סיב פטוסקופיה –אופטי לרחם. גם מאפשר לאסוף דגימות תאים מגוף העובר.

המשך – בדיקות נוספות

להריון.10-12 – בשבועות בדיקת סיסי שליה בדיקה של הרכב הכרומוזומים ויכולת לזהות תסמונת דאון.

שהבדיקה תגרום 1%הנוזל נלקח וגינלית, יש סיכוי של להפלה.

להריון. בודקים 10-12 – בין השבועות בדיקת שקיפות עורפית באולטרה סאונד את האזור הנוזלי השקוף של צוואר העובר.

. העובי של 80%ניתן לאבחן בעיות כרומוזומליות ברמה של מ"מ מראה על תסמונת דאון ומומי לב. 3.5הנוזל מעל

אין סיכון בבדיקה והיא יכולה להוות תחליף לבדיקת סיסי שליה ואולטרה סאונד.

המחלות הגנטיות

PKU – הXהשביר קנוואןבלוםפנקוני אנמיהאנמיה חרמשיתגלאוקומה

תסמונת דאוןסיסטיק פיברוסיסטיי זקסהנטינגטוןגושה ו-נימן פיק)המופיליה )דממתעיוורון צבעים

תסמונת דאון

1866התסמונת התגלתה ב .:הסיכוי להוליד ילד חולה עולה עם הגיל של האם

.45 בגיל 1/40, 40 בגיל 1/80, 30-34 בגיל 1/750 פיגור שכלי, ממוצעIQ מראה שונה – 30-50 של ,

"מונגולואידי", כגון ראש קטן, לשון גדולה. בגלל יתר בכרומוזום מספר 46 כרומוזומים במקום 47יש

(, שלישיה במקום צמד.21 )טריזומיה 21.סיכוי גבוה למומי לב, לחלות בלוקימיה ומוות בגיל מוקדם.ניתנת לאבחון בבדיקת מי שפיר ובדיקת שקיפות עורפית

סיסטיק פיברוסיס

1938המחלה זוהתה בשנת. זו מחלה רצסיבית, בכדי לחלות צריך הורשת גן פגוע משני

25%ההורים. כאשר שני ההורים נשאים יש סיכוי של למחלה.

1 /100-200שיעור הנשאים הוא בעיה במערכת הנשימה, המתבטאת בליחה סמיכה החוסמת

דרכי נשימה ומובילה לשיעולים חריפים וצפצופים בנשימה. הליחה גם חוסמת הפרשות מהלבלב ומובילה לצילוקו.

.יש גם קושי באכילה

(Huntington Chorea)הנטינגטון

מחלה טראגית, כיון שלא יודעים שלוקים בה אושנשאים עד להתפרצותה בבגרות המאוחרת.

.כל נשא יחלה בסופו של דבר הרס של מערכת העצבים המרכזית. ישנו גם שינוי

באישיות וגם ניוון שכלי. אובדן של יכולות קוגניטיביות.

.ניתן לאבחן את המחלה בבדיקת דם

טיי זקס

– מיהדות מזרח אירופה. 85%המחלה תוקפת ב .זהי מחלה רצסיבית חוסר באנזיםHex-A שאחראי על פירוק שומנים

ומניעת הצטברותם במוח. הדבר מוביל לחנק וחסימה של תאים, ניוון ואובדן יכולות ועד למוות

בקירוב.5בגיל .ניתן לאבחן את המחלה בבדיקת מי שפיר

גושה ונימן פיק

.מחלות הדומות מאוד לטיי זקס הן מחלות רצסיביות הניתנות לאיתור בבדיקת מי שפיר

וכן בבדיקת דם עוד לפני ההתעברות. מדובר במחסור באנזימים אחרים במוח. בגושה חסר

האנזים גלוקוצרברוזיד..מוביל לסיבוכים בכבד ובטחול המחלה נפוצה בקרב אשכנזים, שכיחות הנשאים היא

1/17..נדרש טיפול רפואי צמוד לכל החיים

בלום, קנוואן ופנקוני אנמיה

1/100בלום – שכיחות הנשאים בקרב האשכנזים היא.ישנה מוטציה גנטית, הניתנת לזיהוי בבדיקת דם, מובילה

לפיגור בגדילה, נטייה לגידולים סרטניים בגיל צעיר ומראה פנים טיפוסי.

1/60קנוואן – נפוצה באשכנזים, אחוז הנשאים.פעילות לקויה של אנזים אספרטו-אצילאז המוח מובילה

.3לרפיון שרירים והתכווצויות, פיגור מוטורי ושכלי ומוות בגיל 1/89פנקוני אנמיה – שכיחות הנשאים בקרב האשכנזים .

מומים בגפיים עליונות, אנמיה, נטייה לגידולים סרטניים, היקף ראש קטן ופיגור שכלי.

Xשביר

– 1/350שכיחות הנשאים באוכלוסייה הבריאה. – יש שינוי צורני בכרומוזום הX יש על הגן .

חזרות. רק 200מקטע מסוים שחוזר למעלה מ-הגברה של מספר החזרות תוביל למחלה בילד.

זוהי לקות של פיגור שכלי, כוללת גם מראהטיפוסי.

המופיליה )דממת( ואנמיה חרמשית

-המופיליה – מחלה בתאחיזה לX נשים הן רק נשאיות אלא .אם נשאית מתעברת מגבר נגוע.

בשליש מהלידות של חולי המופיליה התרחשה מוטציה ולא גן פגוע שעבר בתורשה.

חוסר בפרוטאינים הדרושים לקרישה של הדם. ניתן לטפל בחומרים מעודדי קרישה.

אין אפשרות לאבחן טרום לידה..אנמיה חרמשית – מחלת דם נפוצה בכושים באפריקה בעיקר

לתאי הדם האדומים צורה של חרמש וסובלים ממחסור בהמוגלובין, האחראי על הקישור של החמצן לתאי הדם

בריאות. קושי בהעברת חמצן לתאים.

PKUפנילקטנוריה -

.מחלה הגורמת לפיגור שכלי -לידות.1/14,000מתרחשת ב המחלה ניתנת לזיהוי טרום לידה וכן למניעה, אם

התגלתה עם הלידה..המניעה נעשית ע"י קביעת דיאטה מיוחדת נשים שהיו חולות במחלה בלידתן חייבות לקבל

טיפול בדיאטה מיוחדת תוך כדי ההריון שלהן בבגרותן.

לסיכום

המחלות הגנטיות הינן רבות, אך עם התקדמות הרפואההגנטית ותחום המחקר הביו טכנולוגי, הידע הולך ומתרחב.

.ניתן לזהות יותר מחלות גנטיות וסיכון ללידה של ילד פגום.הנושא מעלה שאלות אתיות, כלכליות, חברתיות, מוסריות חשוב להגביר את מודעותם של הורים לעתיד לגבי הסכנות

והסיכויים ללידת ילדים עם פגם גנטי.