ד"ר סמדר תובלאוניברסיטת בן גוריוןsmadart@bgu.ac.il

המחקר

המטרה: לבדוק את התהליך והשיח •החברתי של צוות ביה"ס, המנתב ילדים

שנכנסו לחינוך הרגיל, לקריירה של חינוך מיוחד.

מחקר אתנוגרפי•התקיים בשני בתי ספר יסודיים •במשך שלוש שנים•

ממצאים במהלך הניתוב לחינוך מיוחד מעורבים הייצוגים

. הכלה, בידול וריבודהחברתיים הכלה:

כל הילדים צריכים להכלל בחיים החינוכיים והחברתיים בבתי הספר הרגילים שבאזורי מגוריהם. על ביה"ס לתת מענה חינוכי, פיסי וחברתי לכולם כולל ילדים

(. UNESCO, 1994עם צרכים מיוחדים )הצהרת סלמנקה

בידול: התנהגויות נבדלות של הצוות לילדים שונים בכיתה ובביה"ס )באב"ד, 1.

1996 .). הדרה - הוצאה מהחברה של קבוצות שוליים2.

ריבוד חברתי: משמעו כי החברה מתחלקת לרבדים, לשכבות הנבדלות זו מזו בתחומים שונים.

חלוקה זו הינה היררכית ומשקפת סטאטוס חברתי. השתייכות לרובד מסוים עשויה לקבוע את אורח חייו של הפרט וההזדמנויות הנפתחות לפניו במהלך

החיים.

מהלך הניתוב:• בידול. 3 - ריבוד 2 - ריבוד 1 ריבוד הכלה

צוות ביה"ס, חי בתוך קונפליקט שבין שתי מטרות •מרכזיות שלו, מטרות שאינן מתיישבות. בין מטרת

.חברתיה ריבודה ובין מטרת הכלה

בביה"ס מתקיים נסיון מתמיד לפתור את הקונפליקט. •ביטויים שונים של הקונפליקט קיימים בבתי הספר

ופתרונותיו, חלקם מרבדים, חלקם מכילים וחלקם פשרה.

באידיאולוגיה, בדיבור היומיומי, הפתרונות משתקפים•במעשה/התנהגות ובמוסדות בית הספר.

כוללות מערכת ההכלההנחות היסוד למטרת •ערכים ליברלית, שוויונית )שוויון הזדמנויות(,

הרואה בשונות בין אנשים תרומה לחברה. ראית הייחודי והרווח שבלמידה ההדדית מכל

פרט ופרט בקהילה.

הריבוד החברתיהנחות היסוד למטרת •מעוגנות במערכת ערכים קפיטליסטית,

הישגית, המניחה כי השונות בין אנשים בחברה היא היררכית. הנחות אלו מניעות את המערכת למיין אנשים לקבוצות על פי עקרונות היררכיים

של סטטוס ולבידול והדרה של חלקן.

אידיאולוגיה:האידיאולוגיה כולה של הכלה והתנגדות לבידול:

! יועצת ביה"ס: • , שלנו הם שלנו התלמידים שלי גישה עם באתי

, : מנהלת• ספר בתי כאלה שיפתחו שאסור חושבת למשל אנימיוחדים...

ובמוסדות בית הספר: בדיבור, במעשה היומיומי

נמצאו גם הכלה, גם ריבוד וגם הסוואה-פשרה.

ריבוד:הריבוד לא מיוצג על ידי צוות בית הספר כבחירה חופשית של

המעשה החינוכי אלא כטבעו של העולם, כ'מובן מאליו'.

ההכלה, היא הבחירה, גלויה ומוצגת כאידיאולוגיה בגאווה, ישנה כוונה בבתי הספר להכיל.

לכן תהליכי הריבוד והבידול נעשים יותר ויותר סמויים וממש יורדים למחתרת, כביכול הם חוסר ברירה, והם מוסווים

כפשרות.

הפשרות נבנו על התפיסה הבית ספרית של שונות.

ייצוגים חברתיים של שונות בבתי הספר:

בספרות מזהים שלוש תפיסות של שונות בין אנשים:

– השונות נתפסת כתופעה שלילית שיש לצמצמה.שונות כבעיה•

– השונות היררכית. לגישה זו שונות כאמצעי למיון ובידול•הנחה סמויה כי כישורי התלמידים הינם סטטיים ואי אפשר לשנותם.

– השונות נתפסת כערך, "מותר האדם", תופעה חיובית שונות כערך•המביעה גיוון וייחודיות ויש לטפחה, לפתחה ולשמרה אצל כל אדם. שונות

בין אנשים תורמת לחברה.

מתוך התקשורת הגלויה, הפעולות וההתנהגות בבתי הספר נראה ששונות נתפסת בבתי הספר בשתי צורות

. כהיררכית ואו,כשלילית כערך. בבתי הספר נתפסת השונות אינה

מוסדותמכיל בסיסי :מבנה

בית ספר שכונתי- שכבה-כיתה

ומבדלים מרבדים :מבנים

נהלים:

שלבים, ביניהם גם האבחון.16נוהל הבידול – נוהל הבנוי מ- כ

מבנים ארגוניים:

תלמידים בקבוצה(, כיתת שילוב, כיתה לחינוך מיוחד, בית 5-6קבוצות "יכולת" )•

ספר לחינוך מיוחד.

פורומים לדיון בתלמידים: מועצה פדגוגית, צוות בינמקצועי, ועדת השמה/שילוב בית •

ספרית.

תפקידים: מורה מחנכת, מורת חינוך מיוחד, יועצת, פסיכולוגית, מנהלת – מהי •

מקצועיות?

:תעודותטפסים

:אבחון? קבלת תעודות, שיחות הורים, טקסים

אבחון נוהל או טקס?

מכיון שהבידול כתוצר של הריבוד מנוגד לאידיאולוגיה צריך • הינו חלק האבחוןטקס שיעזור בביצוע ויסווה אותו. האם

מ"טקס" הבידול?

הוא האבחון כאורח חיים בביה"ס הוא כלי מרבד, המבחן •הכלי הממיין של הקבוצות הנמוכות בהיררכית הריבוד והכלי

בודק תהליכים משתנים, המבחן המבדל. בשיח הבית ספרי "בודק" בחלקים הקבועים הלא משתנים, כמו האבחוןבעוד

לדוגמה את "היכולת".

:האבחון כהסוואה/פשרה

.בין אידיאולוגיה מכילה ומעשה מרבד ומבדל

כביכול מדד אובייקטיבי – זה לא אנחנו מבדלים אלא האבחוןה"אובייקטיבי".

.דחית הקץ- הפניה לאבחון למרות שיודעים מה התוצאה שלו

בקווקזים" מאוכלס המיוחד החינוך כל והיום קווקזית הילדהפיגור ולמצוא אותה לאבחן אתי לא לי נראה וזה ואתיופים

יועצת במועצה פדגוגית. קל."

:האבחון כתחליף מסווהההחלטה על שליחת ילד לאבחון הינה הסוואה להחלטה להוצאה לחינוך

המיוחד, אחרי האבחון ההוצאה למסגרות החינוך מיוחד כמעט מובטחת. וכך ההחלטה על שליחה של ילד לאבחון הופכת לחופפת,

אם כי באופן סמוי, להחלטה לשלוח ילד לחינוך מיוחד.

לדוגמה: שימוש במילה אבחון כמילה מחליפה להשמה לחינוך מיוחד.

מנהלת ביה"ס מתארת השמה של ילדים בחינוך המיוחד מבלי שאומרת זאת במפורש, משתמשת במילה אבחון במקום השמה/הוצאה:

, ' - ואנחנו"... למידה ליקויי של המורה את מקבל כבר הוא ב ב אומרת זאת , , לעצמו ביחס אלא לכיתה ביחס לא שינוי שום אין זאת שבכל רואים , את לשכנע מנסים אנחנו אז הספר בית של לטיפול מעבר כבר שזה

"... … אבחון, אה של בעניין המשפחה

השימוש באבחון הפסיכולוגי בבית הספר הוא כמעט רק למטרות בידול. האבחון הפסיכולוגי הוא מעין נקודת אל חזור לבידול והשמה לחינוך

מיוחד:

אין כמעט שימוש בממצאים של אבחונים למטרת קידום בלימודים ובניתתוכניות.

:מורות מתיחסות לתוצאותיו גם כאשר לא בוצעמחנכת ""אילו היה עושה אבחון ברור שהיו מוצאים שהילד לקוי למידה

כיתה ד'.

:הסוואה על ידי יצירת שלבים להוצאהיועצת במועצה "זה ילד שצריך לשים לב אליו, מועמד בולט לאבחון"

פדגוגית.

לאור כל זאת נראה שהאבחון כחלק מנוהל הבידול, מהווה תפקיד מרכזי ב"טקס" הבידול ומשמש יותר כאמצעי להוצאה ובידול

מאשר להכלה.

את מי מבדלים?את מי ממינים לקבוצה "החלשה"?•

בקבוצת החלשים נכללים ילדים שצוות בתי הספר הגדירם כמתקשים בלימודים בעלי "יכולת נמוכה" או "חסרי יכולת". בכיתות א' וב' מוינו לקבוצה החלשה ילדים

בעלי הישגים נמוכים בקריאה.

אוטומטית הופנו לקבוצה החלשה ביותר ילדים עולים וילדים ממוצא •אתיופי:

הילדים ממוצא אתיופי שובצו בכיתה א' לקבוצה החלשה.ובכיתה ב' לכיתת שילוב:

המון )מסתכלת ברשימת המיועדים ללימודי שילוב בשנה הבאה(: מורת שילוב..."אתיופים יש פה.

אבל הבעיות הן לא רק אתיופים, יש גם כמה...יועצת: ממה שרשמנו היום הם אתיופים.80% מורת שילוב: זו שאלה של קצבפסיכולוגית:

, כן בדקת?..."80% יועצת:

. מכלל הילדים בבית הספר20%באותו הזמן הילדים ממוצא אתיופי היוו פחות מ-

את מי מכילים?

וקשיים בהתנהגות. קשיים רגשייםילדים עם •ההכלה שלהם כוללת התכוונות לתוכניות כיצד

לסייע להם.

אסטרטגיות להסוואת הריבוד:

הדרך הנכונה•

ללכת עם ולהרגיש בלי•

מוביליות מדומה •

הרע במיעוטו •

אין מה לעשות •

הדרך הנכונה פשרה זו מבוססת על האמונה שישנה דרך אחת נכונה לביצוע משימות, דרך הטובה לכולם, מיצגת חשיבה ליניארית, יש דרך

נכונה והלא מתאימים נושרים. ייצוגים אלו משקפים תפיסה של כהיררכית או שלילית ולא כעובדה או ערך. השונות בין ילדים

"כולם לומדים ב"שפה כמכלול", אוריינות, זו מחנכת הכיתה:•הדרך הטובה ביותר ואני מנוסה כבר הרבה שנים וזו גם הדרך

של משרד החינוך, מי שלא מצליח אני עוברת אחרי פורים בערך לשיטה אחרת..."

"...אחרי חודש חודשיים ראשונים שזה לא הולך, מורת שילוב:•צריך להתחיל לעבוד לפי שיטה מובנית". ..."ואז לקחתי את שיטת ליטף, אבל אם היו נכשלים בליטף אני הייתי מלמדת

בשיטה אחרת."

ללכת עם ולהרגיש בלי

בפשרה זו ישנה הונאה עצמית כביכול הריבוד לא קיים, או הסוואה חזקה של הריבוד. באסטרטגיה זו עוסקים בריבוד

ובידול מבלי להבחין בכך או מושקע מאמץ שהילדים ואו ההורים לא יהיו מודעים לכך.

"אבל… תלמידים שהם… שאנחנו קוראים להם מנהלת בי"ס: •בעלי צרכים מיוחדים, אז קודם כל מראש, בגישה שלי, גם

אם הוא ילד ב-ו', והציונים שלו הם ארבע-חמש אני לא מרשה לכתוב אותם. בשביל מה? בשביל לעשות לו רע בלב. רע בנשמה. למה הוא צריך את זה? אני מחייבת את המורות

האלה לכתוב הערכה מילולית ביחס לעצמו, ביחס לילד."

לא, אני לא קוראת לזה מבחן, אני קוראת לזה "מחנכת: •עבודת סיכום"

מוביליות מדומה

בפשרה זו המיון החברתי מוסווה, כביכול הכל פתוח וכל אחד יכול להתקדם ולשנות את הקבוצה אליה

משתייך. בפועל, לפחות לגבי חלק מהילדים ולגבי חלק מתחומי הלמידה, זה לא קורה והמוביליות מדומה.

המורה בכיתה א' הסבירה ששלמה ילד ממוצא אתיופי, שעד •לפני מספר שבועות השתייך לקבוצה החלשה, הועבר לנסיון

לקבוצה מתקדמת יותר, והוחזר אחרי שבועיים לקבוצה החלשה, מאז הוא בקבוצה החלשה. כי הנסיון לא הצליח","

ההתפעלות שמעוררים תלמידים שהשתייכו לקבוצה החלשה •ועלו ממנה לקבוצה מתקדמת יותר, וזאת לעיתים גם לאחר

.שנתיים מהמעבר

הרע במיעוטו

בפשרה זו באה לידי בטוי האידיאולוגיה השלילית כלפי הבידול. בידול מלא הוא רע, לכן קיים בביה"ס חיפוש אחר אלטרנטיבות שיהיו פחות רעות, כך שניתן יהיה

לחיות איתן בשלום ויווצר פחות קונפליקט עם האידיאולוגיה.

השארת כיתה:•וישי "המורה של כיתה א': אסף את להשאיר חושבת אני

הוא, אחר משהו זה יוסי מיוחד כיתה לחינוך . ממש , עוד חכם מאד אסף בשלים לא לי נראים הראשונים . ' פערים יפתח אחרת לפרוח יכול הוא א בכיתה שנה

". . שלו לפריצה מחכה אני להשלים יוכל שלא

אין מה לעשות

בפשרה זו נעשית אובייקטיביזציה )הפיכה למוחשי( של בעיות התלמיד, ומכיון שאין מה

אלא לרבד.אין ברירהשהמורה יכולה לעשות

מושגים המבנים את האסטרטגיה:

" יכולתהמושג "–

אם יש " במועצה פדגוגית אומרת מנהלת: יכולת אפשר".

ליקוי למידההמושג –

השמות השונים בהם מכונים הילדים "המתקשים"

שמות מרבדים:הקבוצה החלשה•ילדים מקשים •חלשים• תת משיגים•

שמות המסווים ריבוד:ילדים בעלי צרכים מיוחדים•הבלתי מיומנים •קבוצת הקניה •מרכז אתגר •כיתת שילוב•אדומים, ירוקים...•

אין מה לעשות, מישהו הרי צריך להיות אחרון "בכיתה".

?האומנם