הזחילה העירונית בישראל והשפעתה על תבנית המרקמים העירוניים

אמנון פרנקל ומיה אשכנזי

המרכז לחקר העיר והאזור

הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

(urban sprawl) זחילה עירוניתצורה של פיתוח עירוני,

המאופיין בצפיפויות נמוכות ובהתפשטות נרחבת ובלתי רציפה

במרחב, בעיקר בשוליים של אזורים מטרופולינים,

בשטחים פתוחים או חקלאיים(Ewing, 1997).

)Ewing, 1994, 1997(מאפייני הזחילה

צפיפויות מגורים נמוכות

פיתוח מפוזר ובלתי רציף

אי-עירוב שימושי קרקע

פיתוח מסחרי לאורך צירי תנועה

תלות גבוהה בכלי-רכב פרטיים

השפעות שליליות הצפויות מדפוס הפיתוח הזוחל במרחב

: הסביבתי ; בהיבט ; פתוחים שטחים הפחתת טבע במשאבי פגיעה ; ; פגיעה וצומח חי של זנים והכחדת דילול חקלאית בקרקע פגיעה ; מוגבר משימוש כתוצאה אויר זיהום הגדלת הטבעי בנוף אסתטית

. פרטיים- רכב בכלי

אי ההכרה בעלות החברתית כתוצאה מהעלייה בהיבט הכלכלי: בגודש בכבישים; אי ההבאה בחשבון את הגידול בעלויות התשתיות

.ציבוריות

, מגוון דל של הזדמנויות כמו תעסוקה, חינוך, פנאיבהיבט החברתי: פיזור הפונקציות העירוניות השונות בפרברים - מקטין את תחושת

ההכרח לבלות שעות רבות במהלך היום בנסיעה ; הזדהות והשייכותבכבישים, מגדיל את הלחץ הנפשי.

סוגיית ההוגנות בחלוקת המשאבים הציבוריים; בהיבט הערכי:סוגיית תועלת הפרט מול תועלת הכלל.

לפיתוח גישות תכנוניות וערכיות שונותהמרחב

רואה חובה מוסרית לרסן גישה נורמטיבית ציבורית -את הפיתוח במטרה למנוע בזבוז משאבים ולשמרם

למען הדורות הבאים

דוגלת בהתערבות ציבורית של תכנון על פי עקרונות של פיתוח •.)De grove, Ewing, Burchell et al., Downs, Johnson )בר-קיימא

גישה אינדיבידואלית - המדגישה את חופש הפרטותועלתו האישית כערך עליון

דוגלת באי התערבות מערכת התכנון והבקרה, תוך השארת • & Mills הפיתוח לשליטה וויסות על ידי כוחות "השוק החופשי"

Hamilton, Gordon) (& Richardson, Brueckner.

"זחילה עירונית"- מחלוקות

אסכולת התכנון המווסת

זחילה היא תופעה •שלילית ובלתי רצויה.

ניתן לרסן זחילה •באמצעות יישום

"ניהול מדיניות של או "גידול הגידול"

חכם"

אסכולת כוחות השוק זחילה היא תופעה

בלתי נמנעת. אין הוכחה

חד-משמעית להשלכות שליליות.

לזחילה יש גםהשלכות חיוביות.

הרקע למחקר

חשיבות נושא שמירת משאב הקרקע ופיתוחמרוסן ובר-קיימא

-בישראל 90תנופת פיתוח במהלך שנות ה 'עקב עליה ברמת החיים וגידול אוכלוסייה

מואץ

היעדר ידע אמפירי מקיף על תופעת הזחילהבישראל.

מטרת המחקר

לתאר ולהסביר את תופעת הזחילה העירונית בישראל במהלך שני העשורים האחרונים.

במדגם נרחב של יישוביםמיפוי התופעהלתאר

של מאפייני התופעהמדידה כמותית

המסביר את הגורמים המעודדים בניית מודל להסבירומעצימים את התופעה

שאלות המחקר

?איך מודדים זחילה עירונית

15מהו אופי והיקף התופעה בישראל במהלך השנים האחרונות?

האם הפיתוח המרחבי ביישובים העירונייםבישראל עונה להגדרה של פיתוח "זוחל"?

מהם הגורמים המרחביים והחברתיים-כלכלייםלהיווצרות והעצמת התופעה?

מדדי זחילה שהוצעו בספרות

שיעור גידול גבוה בפרברים בהשוואה למרכז : מדדי גידול)Jackson( מדד הזחילה הפשוט – היחס בין גידול בשטח הבנוי ;

. )Weitz, Hadly(לגידול באוכלוסייה

:היחס בין היקף הפעילויות העירוניות לשטח בו מדדי צפיפותהם מתבצעים (היקף יח"ד, מספר תושבים, מועסקים וכו')

)Burton(.

:תצורה, פרקטל, דילוגי צפרדע, גפ"מ מדדים גיאומטריים(אומצו מהמחקר האקולוגי) זחילה = אי-רגולריות של השטח

,Turner, McGarigal & Marksהבנוי, או הומוגניות של שימושי הקרקע Batty & Longley,) (Torrens & Alberti).

מדדי תחבורהמדדים אסתטיים

נבחרו ליישום במחקר זה

מערך המחקריחידת החקירה: המרקם העירוני הבנוי

דוגמה בעיר ראשון לציון) 1:15,000 – 1:10,000(קנ"מ

תקופת המחקר

t0 אמצע שנות -'80ה-

t1 2002- סוף

המרקם המרכזי

דילוגי צפרדע

דילוגי צפרדע דילוגי צפרדע

מקורות הנתונים

מיפוי שימושי קרקע •עירוניים של הל.מ.ס

80מאמצע שנות ה-

מיפוי שימושי קרקע מסוף • (מפות מעודכנות- מ.2002

פ.י)

סקר שדה לאימות •והשלמת נתונים

נתוני מפקדי האוכלוסין •1995, 1983והדיור משנים

מדגם היישובים

78 רשויות מקומיות יהודיות ומעורבות, מתוך הרשויות אשר שימושי הקרקע שלהן'.80מופו בשנות ה-

.לא נכללו יישובים כפריים המשתייכים למועצות אזוריות

.לא נלקחו רשויות ערביות בגלל דפוסים שונים של בעלות על הקרקע ובניה רב-דורית

מכלל 73% מליון נפש, שהם כ- 4.76 כ- 2001אוכלוסיית המדגם מנתה בסוף שנת האוכלוסייה ביישובים העירוניים במדינה.

ייצוגאשכול חברתי-כלכליייצוגתפקוד מרחביייצוגגודל היישוב באלפים50%מעמד נמוך100%גלעין96%<50

73%מעמד בינוני96%טבעות פנימיות47% 10-2057%מעמד גבוה72%טבעות חיצוניות25% 2-10

מגורים-1

תעשייה-2

מוסדות-3

מרכז עירוני ראשי-4

תיירות ונופש-5

שטחים ציבוריים פתוחים-6 בתוך המרקם המרכזיחקלאות בתוך המרקם-7המרכזימיוחדים בתוך המרקם -8המרכזיחסר שימוש פנימי בתוך-9המרקם המרכזימגורים בצפיפות נמוכה-11מאד קניונים-12

-תבנית המרקם העירוני לציון ראשון בעיר דוגמה

תצורה )configuration(

מדדים אגרגטיביים

הרכב)composition(

מדדים סגרגטיביים

מימד פרקטלימדד תצורה

מדד דילוגי צפרדע

(ברוטו ונטו)

מדד גודל פוליגון ממוצע

גפ"מ

צפיפות אוכלוסייה (ברוטו ונטו)

6מדדי משקל קטגוריות של שימושי

קרקע בנויים (מסך שטח המרקם %)

כיווני ערכים של מדדי זחילה על סקאלה השוואתית

נמוךגבוה

גבוה

נמוך

נמוך

גבוה

נמוך

נמוך

גבוה

גבוה

נמוך

גבוה

תצורה/פרקטל

דילוגי צפרדע

גפ"ם

צפיפות אוכלוסיה

משקל ש"ק למגורים

משקל ש"ק בנויים אחרים

קומפקטיזוחל

ממצאים

בחינה של כל אחת מחמש קבוצות מדדי הזחילה הראתהמגמה כללית של ירידה בזחילה ועלייה בקומפקטיות במרבית

יישובי המדגם לאורך התקופה הנחקרת.

,במהלך שני העשורים האחרונים הצפיפות הממוצעת עלתהתצורת המרקמים התמלאה באופן קומפקטי, המרקמים נעשו

מקוטעים פחות, והרכב שימושי קרקע לא השתנה בצורה משמעותית, למעט עלייה קלה במשקל שימוש הקרקע

למגורים.

ממצא זה עומד בניגוד לדעה הרווחת, על כך שהפיתוח העירוני במהלך שנות התשעים עודד דפוסים של פרבור,

פיזור עירוני וזחילה ביישובים העירוניים בישראל

Factor Analysisניתוח גורמים ʯʩʩɹʠʮʭʷʸ ʮʤʩhʥyʩ̡ʤ

ʣʮʮʤʬʩʧʦʤ

ʭʩʮʸ ʥʢʭʩʩyʷʩ̡

ʬʫʡʣʮʮ

ʭʩʣʣʮʭʩʩʨh ʰʩʮʥʣʭʸ ʥʢʬʫʡ

ʭʣ̫ʮʤɦ ʮʲ ʤ

ʭʩʣʣʮʬʹʭʩʩʨh ʰʩʮʥʣ

ʺ ʮʥy̋ʭʸ ʥʢʤʤʬʩʧʦʬʺ ʩhʥyʩ̡(+ʥʠ -)

ʦʥʧʠʺ ʥhʥ́ʤ

ʺ ʸ ʡʱ ʥʮʤʩ"ʲ

ʭʸ ʥʢʤ

ʦʥʧʠʫ "ʤɦʺ ʥhʥ́ʤ

ʺ ʸ ʡʱ ʥʮʤʩ"ʲ

ʤʁ ʥʡʷʤ

F 0.962

SH 0.918

-ʩʠʺ ʥʩyʬʥʢyʬʥʡʢʬʹʭʷʸ ʮʤʩʦʫy ʮʤMps 0.469-

+ 34.9

Dg 0.961 ʺ ʥɹʩɹʶ

Dn 0.971 - 25.1

LFIg 0.923

ʤy ʥʁ̋

ʺ ʥɹʩɹʶʸ ʥʦʩɹʥ

ʩʢʥʬʩʣʲ ʣyʴ ʶLFIn 0.933

+ 23.3

83.3

LU1 0.838- ʬʷʹ ʮ-ʭʩyʥʢʮ

ʤ̫ ʥ̡ɦ ʺLU2 0.925 - 33.7

LU3 0.842 ʬʷʹ ʮʩ́ʥʮʩ́ʲ ʷʸ ʷ

ʺ ʥʣɦ ʥʮʬʸ "ʲ ʮʥ

LU4 0.651 - 20.3

LU5 0.869

ʡʫy ʤ

ʡʥyʩ̡ʩ́ʥʮʩ́

ʲ ʷʸ ʷ

ʬʷʹ ʮʩ́ʥʮʩ́ʲ ʷʸ ʷ :ʩʠʰʴ ʬʺ ʥyʩʩ̋

ʭʩʣʧʥʩʮʥ

LU8in 0.560 - 18.4

72.3

הרכב)composition(

מדדים סגרגטיביים

בניית מדד משולב

מגורים-1

תעשייה-2

מוסדות-3

מרכז עירוני ראשי-4

תיירות ונופש-5

שטחים ציבוריים פתוחים-6 בתוך המרקם המרכזיחקלאות בתוך המרקם-7המרכזימיוחדים בתוך המרקם -8המרכזיחסר שימוש פנימי בתוך-9המרקם המרכזימגורים בצפיפות נמוכה-11מאד קניונים-12

מדדי צפיפות, תצורה ומשקל שימוש קרקע למגורים דומיננטיים יותר במדידתהזחילה בקנה מידה עירוני.

מדדי דילוג צפרדע, גפ"ם ושימושי קרקע שאינם מגורים אפקטיביים פחותבמדידת הזחילה בקנה מידה עירוני. השימוש בהם הוא תואם יותר לשימוש

בקנה מידה אזורי/מטרופוליני.

תצורה )configuration(

מדדים אגרגטיביים

דירוג רמת הזחילה העירונית ביישובים

על-פי מדד הזחילה המשולב

t1-ישובים לפי המדד המשולב ב דירוג י

חיפהתל אביב-יפונשר

בני ברק

בת ים

אבן יהודהירושליםהוד השרון

קרית טבעון

בית שמש

נצרת עיליתןנתניה ראש העי

רעננהאור יהודה

יבנה

0

100

200

300

400

500

600

t0-דירוג יישובים לפי המדד המשולב ב

הוד השרון

קרית טבעוןירושלים

בת ים

נשרבני ברק

נתניהרעננה

אבן יהודה

בית שמש אור יהודהיבנה

נצרת עיליתראש העין

תל אביב-יפוחיפה

0

100

200

300

400

500

600

: 4אשכול זוחל מאוד

: 3אשכול זוחל

: 2אשכול קומפקטי

: 1אשכול קומפקטי

מאוד

זוחל ונשאר קומפקטי היה ונשאר היהזחילה מגמת

קומפקטיות מגמת

מרבית היישובים שמרו •על דפוסים קבועים של

גידול עירוני.

המדגם נעשה בממוצע •יותר קומפקטי.

יישובים זוחלים צורכים •יותר קרקע מיישובים

ביחס למשקל קומפקטייםשמהווה אוכלוסייתם.

רמת הזחילה ככל הנראה •גבוהה יותר ביישובים

כפריים מאשר ביישובים עירוניים.

יישובים זוחלים נמצאים •בתנופת פיתוח מואצת

יותר.

תופעת הזחילה העירונית היא רב ממדית

QIRYAT TIV'ON

BE'ER YA'AQOV

GIV'AT SHEMU'E

DIMONA

BENE BERAQ

BAT YAM

חילה לעירוב ד ז

מד

שי קרקעמו

שימדד זחילה לתצורה

ה ל

חי ז

דד

מב

לשו

מדירוג מדד

זחילה משולב

דירוג עירוב

שימושי קרקע

דירוג תצורה

יישוב

ק. טבעון785578

באר יעקב471077

דימונה28349

בני ברק2361

בת ים172

=הכי קומפקטי1=הכי זוחל 78

יישובים יכולים "לזחול" במימד אחד •אך להיות "קומפקטיים" במימד

אחר.

המדגם נעשה קומפקטי יותר בהיבט •צפיפות ותצורה, וזוחל יותר בהיבט

אי-עירוב שימושי קרקע.

ממד התצורה נמצא בזיקה עם •צריכת קרקע מוגברת.

ניתן לכן לשער כי לדפוסי זחילה •שונים ישנן השלכות שונות על

המרקם העירוני.

יישובים

"קומפאקטיים

ʭʩ̋ʡʯʠʹ ʺ ʩʡʤʬʮʸʡʩʡʠʬʺʭʩʬʹ ʥyʩʤhʧ ʱ ʣyʴʹ ʮʹ ʺ ʩʡʤy ʣʧʤʩh̋ ʰʭʩɹʬʠ ʤʩʩɦʥʬʫʥʠ133.915.962.8360.4680.428.853.474.0164.8

ʭʰʥʣʩʥhʡʧ ʨ́7,6004,8008,60043,70051,1008,5007,60010,60013,300ʥʨʥyʡʺ ʥɹʩɹʶ17,6003,3007,6008,20010,5003,4007,0005,6009,000

ʨʥ́ʴ ʤʬʩʧ ʦʣʣʮ1.071.020.870.960.850.670.540.681.04

ʭʩʨ̫ ʠʴ ʮʥ̫ ʭʩʮʷʸ ʮʭʩʬʧ ʥʦʭʩʮʷʸ ʮ ʣʣʮ

יישובים "זוחלים"

מדד הזחילה "הפשוט")Sprawl Index(

היחס בין שיעור גידול השטח הבנוי לבין שיעור גידול ):t1 ל-t0האוכלוסייה בתקופה נתונה (בין

כאשר

UA (באחוזים) תוספת השטח הבנוי =

P (אחוזים) תוספת אוכלוסייה =

מדד זה מבטא את התוספת השולית

בצפיפות

UA P

SI=

SI>1זחילה מוגדרת כאשר

בחינה דינאמית – מגמת קומפאקטיות

בחינה דינאמית – מגמת זחילה

מסקנות: תופעת הזחילה העירונית בישראל

בהיבט המתודולוגי של מדידת התופעה – המדד המשולב אשר פותח במחקר זהמהווה שילוב ייחודי של מדדים שונים אשר הובאו מדיסציפלינות שונות: המחקר

העירוני, הגיאומטריה הפרקטאלית והמחקר האקולוגי.

המחקר הראה כי מדדים כמו צפיפות, תצורה, פרקטל, הרכב שימושי קרקע עםדגש למגורים, תעשייה ומסחר מטיבים למדוד את תופעת הזחילה בקנה המידה העירוני יותר מאשר מדדים כגון קפיצות צפרדע, גפ"מ, קיטועיות ושימושי קרקע

אחרים. האחרונים ככל הנראה ישימים יותר בקנה המידה האזורי/מטרופוליני.

ממצאי המחקר מוכיחים כי תופעת הזחילה העירונית היא תופעה רב מימדיתאשר איננה ניתנת למדידה באמצעות מדד אחד דומיננטי (כפי שנהוג היה

להשתמש בעבודות רבות). יש לתארה באמצעות קבוצות שונות של מדדים אשר כל אחת מציגה מימד אחר של התופעה ואיננה קשורה בהכרח לקבוצות האחרות.

הרכב שימושי הקרקע העירוני, בניגוד להרכב בשטחים הפתוחים, הוא פחותהטרוגני בגלל הדומיננטיות של השימוש למגורים. לכן יש צורך ביישום מדדים נוספים אשר ימדדו את מידת הסגרגציה והקירבה בין שימושי הקרקע בעיר.

מסקנות: תופעת הזחילה העירונית בישראל

המרקמים של היישובים העירוניים בישראל קומפקטיים באופן יחסי לאלוששכיחים בארצות צפון-אמריקה. היישובים נמצאו יותר "זוחלים" בהיבט התצורה

של המרקם ויותר "קומפקטים" מהיבט הרכב שימושי הקרקע בהם.

ניתן לשער כי מורכבות זו באה לידי ביטוי גם בהשלכות שיש לתופעת הזחילה עלהמרקמים הנובעים מתבניות פיתוח שונות. ככל הנראה מרכבות זו היא אחת

הגורמים לאי ההסכמה הקיימת בין החוקרים לגבי סוגיה זו.

דפוס הפיתוח הקומפקטי היחסי בישראל בהשוואה לצפון אמריקה, נובע מתנאיםייחודיים: מלאי קרקעות מוגבל, כושר נשיאה גבוה של המרקמים הותיקים, וגידול

מהיר של האוכלוסייה.

.תופעת הזחילה בישראל מבוזרת במרחב ואינה מופיעה רק בשולי המטרופוליניםכלומר, בישראל מתקיים כשל שוק, המאפשר זחילה גם באזורי ביקוש בהם ערכי

קרקע גבוהים!

שיעורי זחילה גבוהים נמצאו קשורים בשיעורי גידול גבוהים של האוכלוסייהובצריכת קרקע רבה. ממצא זה מצביע על העדפה ומשיכה של משקי הבית

להתגורר ביישובים המאופיינים בתבנית "זוחלת". מגמה זו מצדיקה את הניסיון בישראל לווסת את הפיתוח במרחב.

ממצאים- מדד הצפיפות

במרבית היישובים לאורך תקופת המחקר, כולל ניכרת עליה בצפיפות ביישובים סמי-חקלאיים המאופיינים בדפוס בניה צמוד-קרקע ("זוחל").

-ולכן ערך מדד הזחילה יישובים הצפיפות ברוטו/נטו ירדה, 19-16ב.1ה"פשוט" שלהם גבוה מ-

הותיקים.כושר נשיאה גבוה של המרקמיםהממצאים מרמזים על

t1צפיפות ברוטו

5000 10000 15000 20000

t1צפיפות ברוטו ב-

-1.00

-0.50

0.00

0.50

1.00

OR YEHUDA

ASHDOD

BAT YAM

YEROHAM

OMER

ATLIT

ROSH HAAYIN

SHAVE ZIYYON

SEDEROT

average density=6614

ת פו

פיצ

הל

דוגי

ז חו

אt 1

-t0

זוחל בתהליך ציפוף קומפקטי בתהליך ציפוף

קומפקטי בתהליך ירידה בצפיפות

זוחל מובהק

ממצאים- מדדי תצורה ופרקטל

בערכי מדד התצורה 7%ירידה ממוצעת ביישובים העירונים של .t1 ל-t0והפרקטל בין

לאורך זמן.התמלאות המרקמים באופן קומפקטימגמה קלה של בהיבט התצורה. טופוגרפיה הררית מעודדת זחילה -יישובים זוהתה עלייה בערך מדד התצורה בין 29ב t0-ל t1.

(t1 ) 2002כרמיאל- ( t0 )1989כרמיאל-

SH=2.97SH=3.33

מקרא

גבול מוניציפלי

גבול מרקם מרכזי

שימושי קרקע עירוניים

שטח ללא שימוש עירוני

ממצאים - דילוגי צפרדע

צמוד דופן במרבית היישובים העירוניים הפיתוח הואמרבית השטחים המדלגים אינם לשימוש מגורים בין המרקם המרכזי למדלגרצף בנוילאורך זמן נוצר 9501300ביישובים בהם ישנם שטחים מדלגים, גודלם נע בין -

משטח המרקם העירוני.12%מהווים כ- דונם, והם -יישובים עירוניים חלה עלייה במדדי הדילוג נטו/ברוטו 16 - 8ב

בתקופה הנחקרת.

גבעתיים 2002

LFIg=0.0

בית שמש 2002

LFIg=0.319

מרקם מרכזי

שטחים מדלגים

מקרא

גבול מוניציפלי

גבול מרקם מרכזי

שימושי קרקע עירוניים

שטח ללא שימוש עירוני

בערך הגפ"ם לאורך תקופת המחקר 20%עליה ממוצעת של דונם). מצביע על פיתוח קומפקטי וצמוד-דופן.305 דונם ל-044(מ-

-יישובים היתה ירידה בערך מדד הגפ"ם בין 12ב t0-ל t1.

לא נמדדו מרחקים בין הפוליגונים, ולכן מדד הגפ"ם מייצג אתהיבט הקיטועיות באופן חלקי.

ממצאים - גודל פוליגון ממוצע (גפ"ם)

2002באר יעקב- 2002מיתר-

1,073גפ"ם = דונם

דונם 116גפ"ם =

ם זוחלמרק

טיקומפק

ם מרק

מקרא

גבול מוניציפלי

מגורים

מוסדות

תעשייה

מע"ר

מיוחדים שימושים

ללא שטחיםשטחים ) שימוש

שטחי או חקלאייםבור(

ממצאים - עירוב שימושי קרקע

יציבות יחסית של הרכב שימושי הקרקע העירונייםעליה קלה במשקל שטחי מגורים, תעשיה ושצ"פיםירידה קלה במשקל שטחי מע"ר וחסרי שימוש פנימיים.מרבית הפיתוח היא על חשבון שטחים חיצוניים פתוחים

תמהיל שימושי קרקע במרקם העירוני הטרוגני פחות מאשר במרקםהטבעי הפתוח, ולכן מדדי הרכב שימושי קרקע הם בעלי חשיבות

פחותה במחקר העירוני בהשוואה לזה שבמחקר האקולוגי.

2002כפר יונה 2002נתיבות

שימושים מיוחדים

שטחים ללא שימוש שטחים חקלאיים)

(או שטחי בור

שצ"פ

מגורים

מקרא

תעשייה

גבול מוניציפלי

מוסדות

גבול מרקם מרכזי

ר"מע

ם זוחלמרק

טיקומפק

ם מרק

88.3%: גבוהמשקל ש"ק למגורים •

: נמוךמשקל ש"ק לתעסוקה ושירותים •6%

0מע“ר ושצ"פים: •

5.7%חקלאות וחסר שימוש: •

61.8%: נמוךמשקל ש"ק למגורים •

משקל ש"ק לתעסוקה, מסחר ,•34.8%: גבוהשירותים

3.5%חסר שימוש: •