קלאסי-ניאוקה

דויד

אנגר קנובה

הניאוקלאסיקה בא כנגד הזרם , הרוקוקו18הקודם של המאה ה-

הרוקוקוהרוקוקו

מאפיינים סגנוניים של הניאוקלאסיקה

: אירועים היסטוריים בעלי מוסר השכל רלוונטי לתקופה, פורטרטים של שליטים, מיתוסים עתיקים.נושאים עיקריים

של אירוע מהעולם העתיק המתבטא באימוץ נושאים ומודלים מהעולם הרומי והיווני יש שאיפה להחיות הנצחה:

את הערכים הישנים של רצינות, מוסריות, ואידיאלים.

: תיאור הגיבור הבריא והחזק, בעל שליטה עצמית וקור-רוח, עם בטחון עצמי הקורן מן התמונה. גישה הרואית

הנושאים מתארים אירוע שיש בו גבורה עילאית כדגם שיש לחקותו.

: חיקוי של צורות גוף אידיאליות קלאסיות, עם דגש על פרטי הגוף כגון השרירים והגידים, ותיאור אידיאליזציה

מדויק של טקסטורות החומרים השונים )בד, מתכת, אבן, שער...(. עיצוב דמויות לפי הקאנון הקלאסי, דמויות

מושלמות מן המציאות, הבעה מאופקת גם אם הנושא מתאר רגע סוער.

שימוש באלמנטים ארכיטקטוניים קלאסיים כרקע.

.הרמוניה בתיאור ובצבעוניות, תחושת הדרת כבוד ואיפוק

: אין פרטים "מיותרים", הכל מתועל לשם העברת המסרים של התמונה.מינימליות

, מוגדרות על ידי קו נקי. צורות סגורות

: שכבות אחידות של צבע אחד התחומות בתוך קווי הצורה.צבע לוקלי

: משיכות המכחול מלוטשות, כך שאין טביעת יד של האמן. הטכניקה שנלמדה באקדמיה דגלה בביטול ליטוש

מעורבות רגשית של האמן.

פשוטה, ברורה, המאורגנת בהתאם לקווי המסגרת של הציור. בדרך כלל מאורגנת בצורת משולש קומפוזיציה

העמדת הדמויות והאירועים כעל במת תיאטרון.שווה-צלעות, שבסיסו מקביל לבסיס המסגרת.

)סדר-חשיבות(: האובייקטים מאורגנים בהתאם לחשיבותם מהמרכז אל הצדדים.היררכיה

1825- 1748, ז'אק לואי דויד

1794דויד, דיוקן עצמי,

פיסול רומאי ממנו הושפע דויד

אוגוסטוס, רומא

ס"מ 170X130, 1793דוד, מות מרה,

מארה כתב דברי ביקורת מהפכניים של השלטון המלוכני בצרפת, הוא

נאלץ לברוח ולהסתתר בביבים ושם קיבל מחלת עור שבעטיה נהג לשהות במי ריפוי באמבט, שם גם

נהג לכתוב את רעיונותיו.

מצא את סימני האירוע ביצירה

ביוני 13מארה אוחז בידו מכתב שנשלח אליו ובו בקשה לבקרו: " , אני שרלוט קורדיי לאזרח מארה, מספיק שאני מרגישה 1793

אומללה כדי שתהיה לי הזכות לטוב לבך"...

על ארגז העץ הפשוט מונחים קסת דיו, נוצה, שטר בנקאי ומכתב שבו כתוב: "תן את השטר לאם לחמישה, שבעלה מת בהגנה על המולדת". דוד מדגיש

בכך שמארה עסק באותו רגע גורלי בעזרה לאלמנה.

הוא מתואר כמי שדלתו תמיד פתוחה. לפי עדותה של שרלוט במשפט שנערך לאחר שנתפסה, עמדה כל אותו יום מעבר לדלת מתחננת שייתן לה להיכנס,

בטענה שיש בידה רשימת בוגדים.

על הארגז כתוב "למארה, דוד", כמו כתובת על מצבת קבר או יד זכרון.

האמבט נראה כארון קבורה.

דויד שתמך ברעיונות המהפכה הצרפתית, העלה את הפטריוטיזם – אהבת המולדת – עד כדי רצון למות למענה.

מקור השראה

הפייטה: ישו המת בזרועות אימו.

פניו של מרה

יציקת פניו של מארה לאחר מותו

שרלוט קורדיי

תפיסת החלל

תפיסת החלל רדודה. בימתי. כל ההתרחשות נמצאת במישור

הקדמי של היצירה וקרובה לצופה, החלל נחסם על ידי קיר אחורי כהה הממקד את תשומת הלב

בהתרחשות המתקיימת בחזית. דבר שמעצים את הקשר האישי

לדמות ולהזדהות עמה. זוהי אמנות מגויסת למען המהפכה.

קומפוזיציה

מורכבת ברובה מקווים אופקיים ואנכיים. מאוזנת וסגורה השומרת

על חזות מכובדת והרואית

מאפיינים ניאו קלאסיים

צבעוניות

לוקאלית. צמצום סקלת הצבעים. קווי מתאר ברורים

עוזרים בהדגשת הדמות.

הקפאת הרגע

אופייני לניאו קלאסיקה להקפיא את הרגע שלפני

או אחרי ולא את שיא הדרמה.

, מרקמים תיאור נטורליסטימדויקים של העור, עץ, בד.

דויד, נפוליון חוצה את 1801האלפים,

תעמולה בשרות המהפכה.

דויד ביצירה מתעלם מעובדות היסטוריות והופך את מארה לדוגמה ומופת , בכך הוא הופך את היצירה

למחנכת את העם. זוהי תעמולה בשירות המהפכה

– אמנות מגוייסת.

הוא מעלה את הפטריוטיזם – אהבת

המולדת – עד כדי רצון למות למענה.

1800 ס"מ 173X 243דוד, מאדאם רקמיה ,

, 19מאדם רקמייה הייתה אשת החברה הגבוהה בצרפת בתחילת המאה ה-הייתה מארחת מן המעלה הראשונה בחברה הגבוהה. דוד צייר דיוקנאות

ריאליסטים לפי התפיסה הריאליסטית המחמירה והקלאסית שבה לידי ביטוי בדיוקן זה. דמותה מוצגת בפשטות מחמירה ללא שום תוספות .

באותה תקופה התקיימו חפירות ארכיאולוגיות

בפומפי. והתגלו בתים רבים. יתכן שדויד הושפע מכך.

פומפי

דויד שהיה האמן הרשמי של המהפכה הצרפתית שירטט את התלבושות

והתפאורות לתהלוכות , לוויות ומפגני ראווה רשמיים, עיצב כפי הנראה גם את הריהוט וגם את לבושה של מדם רקמיה.

דויד מעצב

1800 ס"מ173X243דוד, מאדאם רקמיה ,

דמותה מעוצבת כשל אלה מהמיתולוגיה היוונית, יציבה קרת רוח ונטולת רגשות. האמן הציב אותה באופן תיאטרלי, תנוחה מבוימת, ולא מגלה את

הלכי נפשה. היא מדגמנת את עצמה. פניה מאופקות ואינן מסגירות דבר מטבעה התוסס של הגברת הזוהרת והמארחת מספר אחת בצרפת.

דמותה של

מאדם רקמייה

ליטוש.

צבע לוקלי.

נפחיות הדרגתית.

אור אחיד.

השפעות הפיסול הקלאסי, )הדמות אלה(.

איפוק.

הדמות בקדמת התמונה.

קומפוזיציה מאוזנת המדגישה אופקיות

ואנכיות. מקנים ליצירה סטטיות, שלווה ושלמות.

החלל רדוד

מאפיינים ניאו קלאסיים:

1800 ס"מ173X243דוד, מאדאם רקמיה ,

1802 ז'רר, מדם רקמיה, דויד, מאדם רקמיה

לפניך שתי יצירות של מאדם רקמיה איזה צייר דויד? וכיצד אתה יודע?

, 1950 מאדאם רקמיה, מגריט,

60X 80ס"מ

לפניך ציור מתקופת הרוקוקו לעומת ציור של הניאו קלאסיקה. עמוד על ההבדלים

דוד, נפוליאון חוצה את

,1801האלפים,

270X230ס"מ

ס"מ270X230, 1801דוד, נפוליאון חוצה את האלפים,

מקור השראה

פסלים של קיסרים , ובמיוחד הפסל

הרומי של מרקוס ארליוס. הנמצא

ברומא. הרכיבה על סוס

מזוהה עם הפגנת כוח ושליטה, והנפת

היד היא תנועה צבאית של העומד

בראש הצבא והמצעיד את

צבאותיו קדימה.

צורת הנצחה זו של נפוליון מעוותת עובדה היסטורית שהקיסר חצה את האלפים כשהוא רכוב

על פרידה.

על הסלע חקוקים שמותיהם של שלושה מצביאים גדולים: נפוליאון, חניבעל וקרל הגדול – כתובת המשווה את נפוליון למצביא המהולל מקרתגו – חניבעל- אשר בטקטיקה מתוחכמת ניצח את הרומאים על ידי איגוף צבאם והעביר פילים במעברי האלפים. בהשוואה יש נקיטת

עמדה הקושרת את נפוליון עם גדולי המצביאים הצבאיים בהיסטוריה. ברקע נראה הצבא הצועד ברגל וגורר עמו תותחים ועגלות טעונות נשק.

כתובת:

אמצעים אמנותיים

נקודת מבטאור

פירוט, מרקם

תנועה

מונומנטליות

המשך אמצעים אמנותיים

תפיסת חלל

חלל עמוק בפרספקטיבה אווירית. האוויר צלול ומאפשר ראיה למרחוק. הנוף בנוי במישורים

שמתרחקים בהדרגה זה מאחורי זה תוך שינוי הדרגתי בגדלים ובצבעוניות.– הסלעים, ההרים,

הבקעות, והשמים.החיילים הצועדים בערוץ הצר שמאחורי המצוק מעצימים את תחושת המרחק.

המשך אמצעים אמנותיים

צבעוניות

צבעוניות לוקאלית – בדמות נפוליון כל צבע מונח בגבולות ברורים ללא השפעות של

צבעים שכנים. בחלל הרחוק הצבעים מתמזגים , יש גוונים חמים וקרים המונחים זה

על זה בשקיפות, ומתמזגים למרקם עשיר.

המשך אמצעים אמנותיים

סיכום מאפיינים נאוקלאסיים ביצירה

דמותו של נפוליאון מבוימת ולא בזמן קרב. הנצחה-1.הצגתו קשורה לביטויי הפטריאוטיזם בציור הנאו

קלאסי.– נפוליאון בתנוחה מלאכותית כמו אידיאליזציה 2.

דוגמן. איש צעיר חסון, פניו מאופקים , בגדיו מתוחים על גופו, הוא יפה ומושלם.

– נפוליאון ממיצג את שיא השליטה של הרואיות 3.האדם בטבע, הוא כל יכול, מתגבר על מכשולי טבע,

הוא בריא וחזק ותנועתו מעידה על שליטה עצמית וקור רוח, מבטו מעיד על בטחון עצמי.

צבע לוקאלי, אור מאוזן, אמצעים אמנותיים:4.מרקם חלק ופרוט רב, נקודת מבט מלמטה למעלה, הדמות בקדמת התמונה ומונומנטאליות. חלל עמוק

עם מישורים העוזרים בהדגשת הקיסר.

, 1801דוד, נפוליאון חוצה את האלפים,

אוגוסט אנגר, 1780-1867

24אנגר, דיוקן עצמי, בגיל אינגר, נפוליון יושב על כס המלכות,

1804

1832אנגר, אדון ברטון, אנגר, מאדם מונטינסיר

ביצרתיו של אנגר יש חשיבות רבה חשיבות הקולרישום ובניית האלמנטים

המצוירים בדייקנות מריבית

ס"מX 89 162, 1814, האודליסקאוגוסט אנגר,

ניכרת בעירום ובצבע השנהב המזכיר פסל. גם תנוחת ההסבה לקוחה מהעולם

הקלאסי.

השפעת הפיסול הקלאסי

רפאל, המדונה של הכסא

: אנגר העריץ השפעת רפאלאת רפאל צייר הרנסנס,

וציטט מציורו, את הפנים הבנויות לפי אידיאל היופי

המושלם, את הטורבן המכסה את הראש ואת

המבט המאופק.

השפעת רפאל

הציור הוא המשך לנושא ערום נשי

)מטיצאן( התנוחה מזכירה את מאדם

רקמיה של דויד.

טיצאן, ונוס וקופידון

טיצאן

ולסקאז, ונוס וקופידון

עירום נשי במאות 16-19

דוד, מאדם רקמייה

מאפיינים ניאו קלאסיים

קומפוזיציה מרכזית, סגורה, יציבה וסטטית

נטורליזםצבע לוקלי

ליטוש ואידיאליזציה.איפוק

חלל במה רדודמונומנטאליות

חשיבות הקו

חריגה מהניאוקלאסיקה

הרושם העיקרי של היצירה הוא ערום לשם ערום, ולא דוגמא לאידיאל מסוים. הציור חורג מהחוקים

הניאו קלאסיים גם מבחינת התוכן וגם מבחינת דרכי עיצובו.

כשהוצגה האודליסק בתערוכה בפריס, התייחסו אליה כאל יצירה יוצאת דופן ומוזרה. רק בציור המעין יצר דמות עירומה שקלעה לטעם הקהל.

טענת המבקרים מן החוגים האקדמיים הייתה שהקווים נוקשים מדי, שהצבעוניות מאופקת, ושגוף האישה נראה כחסר עצמות ומעוות. למעשה

אנגר צייר את דמות העירומה בסגנון זה דווקא כדי להאדיר את יופייה. נדרשו לו שני עשורים כדי להתנער מביקורת קשה זו.

לפניך שתי יצירות של אנגר, אחת לא

התקבלה על ידי המבקרים.

מי ומדוע?

, שמן על 1820-56אוגוסט דומיניק אנגר, המעיין, בד

שלוש הגרציות: תבליט שיש לפנה"ס. )הלניזם(1מהמאה ה-

79שלוש הגרציות, בערך שנת לספירה, פומפיי )ציור רומי(

ונוס, פסל יווני קלאסי מהמאה לפנה"ס )העתק רומי(5ה-

השפעות קלאסיות

עמידה כיאסטית

עמידת קונטרה-פוסטו

"דוד", מיכלאנג'לו )הרנסנס(

נושא הרומח, פסל יווני קלאסי

אנגר, הרוחצת X 146, 1808, מוולפינסון ס"מ97

הציור נקרא על שם בעליו הראשונים, בני משפחת

ולפנסון, בני המשפחה היו ידידיו של דגה, ולציור זה

הייתה השפעה עצומה עליו.

ציור זה הוא מפתח ליצירתו, הוא אחד מציורי

הערום המשמעותיים שנוצרו אי פעם.

איש לא הציג כך את הגוף מנקודת הראות הנשי –

כל-כך, הבלתי מקובלת מאחור, שאינה מחויבת לקווי המתאר הקלאסים

האופייניים לאידאות הנשיות.

עירום נשי בציוריו של אנגר

1822 - 1757אנטוניו קנובה,

, שיש1808, פאולין בורגז'ה כוונוסאנטוניו קנובה,

רובינס, פריס בוחר את האלה היפה ביותר

המיתוס על בחירת האלה היפה ביותר

אלגוריה ליופי אידיאלי

אמצעים אמנותיים: הדמות השרועה קומפוזיציה

בעירום מוכרת בתיאורי וונוס מתקופת הרנסנס.

1510גורגונה, ונוס הנמה,

אידאליזציה

פסל קלאסי של ונוס עם תפוח-הזהב

בידה