THE BUCHMANN FACULTY OF LAW הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן

מסלול מחדשלחשב מפות קריאה ליצירת ענף בקניין רוחני להגנה על

לפני הספירה. 500מפת העולם העתיקה ביותר שנשתמרה, כנראה נחרטה בבבל בשנת

(תצלום: המוזיאון הבריטי)

אורבךתום

פרופ' מיכאל בירנהק: מנחה | 2015אוקטובר | עבודה מסכמת בסמינריון "קניין רוחני"

1

מסלול מחדשלחשב

מפות להגנה על קריאה ליצירת ענף בקניין רוחני

תום אורבך

. 2קשיים בהגנה על מפות; . 1א. האמנם קיימת הגנת זכויות יוצרים על מפות? ;מבוא

. מפות 4. מפות גיאוגרפיות כמאגרי מידע; 3הגנה על המחקרים הטרומיים למפה;

ב. הגנות . השפעתן של התפתחויות טכנולוגיות; 5גיאוגרפיות כיצירות אומנותיות;

. 4. עשיית עושר ולא במשפט; 3מסחר; . סימני 2. סודות מסחר; 1: חלופיות על מפות

נימוקים . 1: ג. הצורך בהגנה חדשה. פתרונות טכנולוגיים ועסקיים; 5פתרון אירופי;

.סיכום ;קריאה ליצירת ענף חדש .3 ענפים הקיימים?שינוי ב. 2; להגנה על מפות

אמבו

בשנת הראשון, היוצרים האמריקניבחוק זכויות שאוזכרואלו שלוש היצירות היחידות – מפה, תרשים וספר

, עובדה שיכולה להעיד על חשיבותה. ניתן לשער שהקונגרס בחר בראשית הרשימההמפה אף הופיעה 1790.1

להגן דווקא על מפות כדי לקדם את התפשטות הפדרציה מערבה, מתוך מחשבה שעידוד היצירה והפרסום של

ת הבאים ויצית את דמיונם וחפצם של תושבים רבים לגלות מפות על ידי תגמול יוצריהן יעזור לממן את המסעו

מאז שנחקק, הפדרציה התרחבה במהירות וחוקרים רבים –את היבשת. ההיסטוריה מעידה שזה אכן עבד

2יצאו למסעות על מנת ליצור מפות חדשות.

וג שהקונגרס מאמר זה יעסוק במפות. באופן מוגדר, המאמר יעסוק במפות גיאוגרפיות של כדור הארץ, מהס

מימדיות המתארות את המציאות, תנאי השטח כפי שהם בזמן -. אלו מפות דו1790-כנראה כיוון אליו ב

מקנה מידה של יבשות ועד מספרי בתים ברחובות. –היצירה, אשר יכולות להופיע בכל רזולוציה שהיא

יוצרים, ובהיעדר הגנה ממשית על קיים קושי יישומי בהגנה על מפות באמצעות דיני זכויות זה אטען שבמאמר

מפות גיאוגרפיות, יש ליצור ענף ייחודי בקניין רוחני עבור סוג יצירות זה. בעוד שהמפה הייתה אפוא אחת

, 21-מהיצירות הראשונות לקבל הגנה, זכויות היוצרים שחלות על מפות כיום, בעשור השני של המאה ה

זהו החוק הראשון בנושא שעבר בקונגרס, תוך מימוש הסמכות מהחוקה (שנכתבה שנתיים קודם לכן) לחוקק חוקים ובכללן לגבי 1 . Copyright Act of May 31, 1790, ch. 15, § 1, 1 Stat. 124קניין רוחני.

.(1987) 100 99, .EVR .LALTIMORE B .U 17 The Copyright Clause: "A Charter For A Living People", .Ralph Oman, 2 . בין חקיקת החוק לבין ההתפשטות מערבה. על קשר של סיבה ותוצאהכמובן, קיומו של מתאם זה לא מעיד בהכרח

2

במצב המשפטי היום, כך הן קיימות, כפי שאטען בהמשך. ודאי, וכלל לא בטוח ש-אלנמצאות במצב עמום ו

הראשון בעולם. 3אסיק לקראת סיום המאמר, אין לאף אדם תמריץ להיות הקרטוגרף

המאמר בנוי נדבך על גבי נדבך, כאשר כל תת פרק מנסה להחיל על מפות הגנה מכיוון ומניתוח אחרים,

וש במסקנות תתי הפרקים הקודמים, כל ניסיון כזה ולטענתי כל הניסיונות האלה עולים בתוהו. תוך שימ

מלווה בניתוח של הדינים הקיימים, של המפה ושל שאלת התאמתה אליהם. מסקנתי תהיה שאף אחד

מהדינים או מהפרשנויות של אותם דינים אינו מתאים למפות גיאוגרפיות, ולכן אני מציע ענף חדש.

ת יוצרים בכלל ובאבחנה בין עובדות ומאגרי נתונים לבין ביטויים באופן טבעי, רוב המאמר יתמקד בדיני זכויו

אך חלק נכבד מהדיון יוקדש גם 4לחוק זכות יוצרים כולל "מפה" בהגדרת היצירה האומנותית, 1 עיףבפרט. ס

להשוואתה של המפה ליצירות ספרותיות מסוג לקט. בהשוואה לעושרה היחסי של הכתיבה על טבלאות

ם (המסווגות כיצירות ספרותיות מסוג לקט), ההתייחסות למפה כאל יצירה אומנותית ורשימות של נתוני

ייחסה לב מועטה. העדרו של דיון מקיף ומעמיק בסוגיה זו בולט אף יותר בפסיקה, אשר -גרידא זכתה בתשומת

ן בשתי מכאן ינבע הדיו. מאפיינים עיצוביים לחלוטיןלמפות תכונות של מאגרי נתונים, כאילו היו חסרות

נקודות המבט האלו בנפרד.

הקושי המרכזי שילווה את הדיון לאורך המאמר הוא שמפות משקפות את המציאות, כאמור, ועל עובדות אין

שקבעה באופן נחרץ Feist,5זכויות יוצרים אלא על דרך ביטויין. אחת מההלכות המרכזיות בהן אדון היא

נדרשים בחירה וסידור –שעובדות לא מוגנות בזכויות יוצרים, ושהבהירה שעל מנת שמאגרי מידע יהיו מוגנים

של הנתונים שבמאגר. זאת, ללא תלות במידת ההשקעה שליוותה את תהליך היצירה, אותה השקעה יםמקורי

-אבצע מחקר בין ליה ארחיב בהמשך. בנוסף,, עSweat of the Browשדווקא כן נבחנת בליבת דוקטרינת

, ואטען שהן דווקא החמירו תחומי קצר על אופן יצירת המפות וההתפתחויות הטכנולוגיות שהתרחשו בתחום

את המצב: מסקנתי תהיה שאם עוד היה ספק לפני כן באשר לשאלת ההגנה על מפות בזכויות יוצרים, הרי

ההגנה בוודאי לא קיימת, לשיטתי. –האחרון שלאחר ההתפתחויות הטכנולוגיות של הזמן

משאמצה את הדיון בזכויות יוצרים ואגיע למסקנה כי אין הן מגינות על מפות בפועל, צורות הגנה אחרות

ומחוצה לו. בין היתר, אדון גם בפתרונות טכנולוגיים האחרים שניתן להחיל על מפות, בתחומי הקניין הרוחני

ליצירת ענף חדש בקניין –י תיאחת משפטית אמיתית. לאחר מכן, אעבור לתיאור הצעועסקיים להגנה, בהיעדר

משרטט מפות גיאוגרפיות; היוצר של המפה.3

. (להלן: חוק זכות יוצרים).2007-לחוק זכות יוצרים, התשס"ח 1ס' 4

Feist Publications, Inc. v. Rural Telephone Service Company, Inc., 499 U.S. 340 (1991) 5

3

ואעמוד על הרציונליים מאחוריה ועל הקשיים בהם היא עלולה –רוחני לצורך הגנה על מפות גיאוגרפיות

להיתקל.

שסוגיות לאורך המחקר בחרתי לבחון את טענתי מול המשפט הישראלי וגם מול האמריקני, בשל המרכזיות

אלה (עובדה מול ביטוי) תופסות לאורך ההיסטוריה הפסיקתית הארוכה שם. נוכחתי לגלות שבתחום הזה הדין

הישראלי מאוד דומה לזה האמריקני. כך, למשל, הדרישה לבחירה וסידור מקוריים של מאגר המידע כיצירה,

בשל אותה דומות, 7ויושמה גם בפסיקה כאן. 6, מופיעה גם בחוק הישראלי,Feistשנקבע כאמור בהלכת

המאמר מתייחס אל דינים אלו כמשלימים אחד את השני, ולכן במהלך הדיונים לא תתקיים הפרדה נוקשה בין

.כמרכיבים להוכחת טענתי פסיקות ישראליות לבין פסיקות אמריקניות

היוצרים על מפות גיאוגרפיות קיים מספר מצומצם מאוד של פסקי דין בישראל העוסקים בשאלת זכויות

במישרין. בדיקת מדגם מייצג של כלל האזכורים של המונח "מפה" שנמצאו במאגר המידע המשפטי "נבו"

ועד בכלל, מעלה שקיים מספר אפסי כמעט (אם לא מוחלט) של פסיקות על 2015מקום המדינה עד לשנת

כזה תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים באפליקציית כך, למשל, פסיקה שבמר 8זכויות יוצרים שעוסקות בסוגיה.

, ולא דנה בסוגיית ההגנה על המפות שבקוד שמאחורי האפליקציהניווט, שמה את כובד הדיון על הזכויות

בהמשך לכך, חלק נכבד מפסקי הדין שיאוזכרו במאמר עוסקים במאגרי מידע שאינם מפות, כגון ספרי 9עצמן.

פורט. מפסקי דין אלו אקיש את הניתוח למפות, ואשתמש בדוגמאות על מנת טלפונים, מילונים ולוחות ס

על ידי יישום יושלם להחיל את הלכות אותן פסיקות על מפות גיאוגרפיות. כך, מיעוט פסקי הדין על מפות

המפה הגיאוגרפית. –פסיקות אחרות מעין אלו על היצירה הנבחנת

ראשון של המאמר יעמוד ניתוח קצר של הקשיים שבהחלת במרכז חלקו ה 10במפת דרכים: אפתחאת המאמר

זכויות יוצרים על מפות. אחריו, אתחיל בניסיונות להגן על מפות דרך זכויות יוצרים, כאשר הניסיון הראשון

יבחן את אפשרות ההגנה על המחקר עצמו, שהוביל למפה. לאחר מכן אנתח את המפה ביחס לשתי נקודות

בדוק כיצד התפתחויות טכנולוגיות משפיעות על הניתוח. בפרק השני אבדוק אם במאמר, ואהמוצעות המבט

ניתן להחיל הגנה על מפות מכוח ענפים אחרים בקניין רוחני, וכן הגנות מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט

גם אם והגנות שאינן משפטיות. בפרק השלישי אדון בצורך שבהגנה על מפות, ובהיעדר היכולת להחיל הגנה כזו

.Feistו, שהוא בתורו אימץ את הלכת הסעיף נחקק בעקבות פ"ד אינטרלג) לחוק זכות יוצרים. 2(4סעיף 6

40-23), פסקאות 14.3.2010(פורסם בנבו, להסדר ההימורים בספורט נ' המועצה The FA Premier League Limited 088485/ע"א 7 (להלן עניין פרמייר ליג).

באמצעות שאילתות שונות במאגר "נבו" ביחס לתוכן פסקי דין שעוסקים בדיני זכויות יוצרים. 2015הבדיקה נערכה באוגוסט 8 המונח "מפה" נבדק במורפולוגיה מורחבת.

)6.9.2011נ' דימיטרי גולצמן (פורסם בנבו, Nav N Go Kft 09-09-10695א (מרכז) "ת9 המופע היחיד של מפה שאינה גיאוגרפית במאמר זה. 10

4

היה ניתן לשנות את הדינים הקיימים של ענפי הקניין הרוחני. בעקבות טענה זו, אציע ליצור ענף חדש ואציג

ביקורות אפשריות שיכולות לעלות מול הצעה זו.

קיימת הגנת זכויות יוצרים על מפות?האמנם .א

בהגנה על מפותקשיים .1

11ת יצירה אומנותית (ועל כן ניתנת להגנה ככלל),סקירת חוק זכות יוצרים מעלה שאמנם "מפה" נכללת בהגדר

מפות אלו , תחילהנתקלת בשני קשיים מהותיים: )בהן מאמר זה מתמקד(אך הגנה על מפות גיאוגרפיות

כאשר החוק אינו מחיל זכויות יוצרים –תיאורים המשקפים עובדות –מתארות את פני השטח של כדור הארץ

הערך של המפה מצוי . ניתן אף להניח שינה מוגנת, אך הביטוי שלה מוגןהעובדה א 12על "עובדה או נתון".

בהיצמדות שלה לפני השטח כפי שמופיעים במציאות, כך שההתבססות המהותית על דיוק שלה, דהיינו רמת הב

ידי הפונקציונליות שלה עשוי לעורר קשיים לבדו -ביטוי של יצירה שמוכתב עלשהגם עובדות היא בלתי נמנעת.

את העובדה (למשל אחת לבטאכן, מובן שכאשר יש רק דרך כמו 13הנוגע להגנתה בזכויות יוצרים. בכל

), לא קיימות זכויות יוצרים המגינות על הביטוי, שכן הוא היחיד שאפשרי עבור אותה 2= 11+המשוואה

בפרק זה אציע לבחון ?, שנצמדות לעובדות באופן טבעיכך הדבר בכל הנוגע למפות גיאוגרפיותהאם 14עובדה.

הראשונה אדון בעיקר מפות משתי נקודות מבט: כמאגרי מידע (אוסף של עובדות) וכאיורים מעוצבים. בחלופה

ואבדוק האם ניתן להקיש מגורלם של מאגרי נתונים אחרים (כגון ספרי טלפונים 15",לקט"במשקפיים של

ת המפה כיצירה אומנותית במובן השטחי, כלומר השנייה תהיה בחינשל מפות. החלופה גורלן ל אומילונים)

הסתכלות על המאפיינים האיוריים והעיצוביים שבה לצורך ההגנה.

ההגנה על עובדות, המפה שעשויה לזכות בהגנת זכויות יוצרים צריכה לעמוד -צולחים את מכשול איאך גם אם

לא 16האזכור המפורש של הדרישה בחוק, למעט , שהיא הקושי השני בו אדון.)originalityבדרישת המקוריות (

קיימת לה הגדרה שם, כאשר בנוגע ללקטים נכתב שמקוריותם היא "המקוריות בבחירה ובסידור של היצירות

18דרישה: מבחן היצירתיות ומבחן ההשקעה.לעמידה ב תנאיםהגדירה שני הפסיקה 17או של הנתונים".

לחוק זכות יוצרים. 1ס' 11

לחוק זכות יוצרים. 5ס' 12

. W.H. Anderson Co. v. Baldwin Law Publishing Co., 27 F.2d 82, 89 (6th Cir. 1928)ראו למשל: 13

, ולפיה כאשר קיימות דרכים ספורות של דרכי ביטוי ישמקורה במשפט האמריקנ ,)mergerהאיחוד ( וקטרינתזהו יישום של ד14 לרעיון מסוים, דרכי הביטוי והרעיון מתמזגים ואינם זכאים להגנה.

.סוג של יצירה ספרותית שזוכה להגנת זכויות יוצרים15

.לחוק זכות יוצרים 4ס' 16

(ב) לחוק זכות יוצרים.4ס' 17

5

וביצירתיות מועטה, והפסיקה קבעה מלוות בהשקעה רבה שהןהקושי עבור הגנת מפות הוא כי נדמה לענייננו,

מהאנלוגיה למאגרי מידע כחלק 19ידי מידה גדושה של השקעה ביצירה.-שהיעדר יצירתיות אינו ניתן לחיפוי על

סוג יצירות עבור בתנאים לעמידתה לקטים עם דרישת המקוריות (אשר ספציפיתבפרק זה, אדון בהתמודדות

. זו ק האם מפות גיאוגרפיות מקוריות מספיק כדי לעמוד בדרישה, ואבדוזה כאמור)

דיני ש, ואטען כיצירה אומנותית (איורים מעוצבים)ציע להסתכל על מפות הן כמאגרי מידע והן זה אבפרק

התפתחויות טכנולוגיות אבחן גםהדיון במהלך מגנים על מפות גיאוגרפיות. אינםזכויות היוצרים כיום

המסקנה ואבדוק כיצד אלו משפיעים על הדין המצוי., השנים והקלו על יצירת המפות שהתרחשו לאורך

המתבקשת תהיה שככל שהטכנולוגיה הלכה והתפתחה, כך היצירתיות שהייתה כרוכה ביצירת מפות פחתה.

את אפשרות ההגנה לבחון, אבקש כיצירות על מפות גיאוגרפיותלהסתכלות שאציעטרם הדיון בנקודות המבט

רבים, מירב ההשקעה ביצירה של מפות מצוי בתהליך על המחקרים המקדימים את תהליך היצירה. במקרים

עצמו דרך דיני זכויות להגן על המחקר אפוא איסוף הנתונים, ולאו דווקא בעיצוב הביטוי שלהן. האם ניתן

רבה ההפתעה, אינה מובנת מאליה.למ היוצרים, ללא תלות במהות ובאופי היצירה הסופית? התשובה,

על המחקרים הטרומיים למפההגנה .2

שהיא רצה לעבר לא היססה לרגע. תוך המבוהלת "פתחו את הדלת, משטרה", נשמע מבעד לדלת. ברברה

, ומצאה נחמה במבט המרגיע שהאחרונה שידרה לה. העיפה מבט לעבר אימה, ששהתה עמה בחדרהיא ,הידית

של החדר באכסנייה לוותה בחריקה מחרישת אוזניים, ומצידה השני הדלת פתיחת . ממנה הרפהלא אך הפחד

לבושים במדי שוטרים מלאים נחרדה ברברה לגלות שני גברים (שאחד מהם יתברר בהמשך כאישה במסווה)

(שיתבררו כתחפושות מזויפות). "הארוס שלך", אמר האחד, "הוא נפצע אנושות בתאונת דרכים". היא הכניסה

שהתעלפה וחטפו את ברברה, תוך הצמדת היכו את אימה עד תם פנימה כנראה במהלך השגוי בחיה. השניים או

(במהלכו הרשויות ניסו לארוב להם), הם הכניסו כופר הניסיון כושל לתשלום לאחר אקדח לגבה, למכוניתם.

את ברברה לארון וקברו אותה בחיים.

והיה הברית-בארצותשל המאה הקודמת 60-האירוע שהתסריט הדמיוני הזה מבוסס עליו התרחש בשנות ה

האולפנים השתמשו במחקר העיתונאי שערך –העילה 20בסיס לתביעת זכויות יוצרים נגד אולפני יוניברסל.

ף רכיב מהתוצר של אותו אהאולפנים לא העתיקו ג'ין מילר, ויצרו סרט טלוויזיה הוליוודי על בסיסו. התובע,

מידע שנגזר ממחקר "חטיפת"האם מחקר, אלא השתמשו בפרטים אותם חשף מילר, לצורך הפקת הסרט.

).8.9.1985(פורסם בנבו, 347, 340) 3, פ"ד מ(סטרוסקי בע"מ נ' גלידת ויטמן בע"מ 83360/ע"א 18

.38, בפסקה 7ראו עניין פרמייר ליג, עיל ה"ש 19

Miller v. Universal City Studios, Inc., 460 F. Supp. 984 (S.D. Fla. 1978) 20

6

שמא דיני זכויות היוצרים מגנים על היצירה ובריאת יצירה על בסיסו מהווה הפרה של זכויות יוצרים? או

עצמה גרידא?

Research Isשל הסיסמה " דין של הערכאה הראשונה, , בפסקללידתה ממש ענייןבאותו המתח הזה הוביל

Copyrightable,"21 שיש לה מופע מפורש בדין האמריקני סיסמה אשר סותרת אמרה אחרת ומעט נפוצה יותר ,

זו סוגיה 22לא תחול על [...] עובדה או נתון". 4: "זכות יוצרים ביצירה כאמור בסעיף וגם בחוק הישראלי

פי על 23ניכרים.מפות גיאוגרפיות, אשר הליך יצירתן מלווה במחקר ופיתוח ל ביחסרלוונטית באופן מובהק

מפות נוהל דרך השוואתן ההיסטוריה הפסיקתית, עליה אעמוד בהמשך, נדמה שהניתוח העיקרי לפיו נבחנו

למאגרי מידע ודרך בחינת המחקר עצמו, ולכן הסוגיה תתפוס מקום מרכזי במאמר.

בלבד ולא על התהליך שעבר היוצר בדרך יוצרים מגנים על יצירותהזכויות דיני ה. על פניו, התשובה ברור

הקביעה לשיטתי, 24לבריאתן, במיוחד כאשר לא קיים ביטוי (ביחס לאותו תהליך מחקרי) שניתן לסווג כיצירה.

יות שניתן להגן על מחקר בזכויות יוצרים שקולה לטענה שהעובדות שלעצמן, אשר הוסקו מן המחקר, זכא

בפסק הדין הנזכר המשפט בית זאת,להגנה כזו גם כן, טענה שבוודאי שגויה (בעקבות הדיון לעיל). למרות

שדנה באותו מקרה הערעורים ערכאת . להגן על מחקר בזכויות יוצרים ניתןלפיה קבע את הסיסמה למעלה

ה ולא דנה בסוגיה הצהירה מפורשות שסיסמה זו שגוי, אך לא תוצאת פסק הדין קמאאת אמנם הפכה

25לעומק.

הסתמך על שורה של פסיקות קודמות כדי להגיע למסקנה ה"ברורה" המשפט בית, באותו פסק דין מילר

המשפט הפריד בין עובדות למחקר, המשפט) שניתן להגן על המחקר עצמו בזכויות יוצרים. בית (בלשון בית

עליהן לא ניתן להגן) יותר קרובים לביטוי של שוקבע שהעבודה והמאמץ הכרוכים במחקר (להשגת העובדות

שכאמור ניתן להגנה, שימת הדגש על הביטוי של העובדות, בעצם כך, 26אותן עובדות מאשר לעובדות עצמן.

גבוהה הערכאה הידי -נהפכה עללציין שגם הלכה זו פתח את הדלת להגנה על המחקר עצמו. ראוי המשפט -בית

את הגישה כאפשרית ליישום על מפות, ולאו דווקא את ההלכה הקיימת.דיון זה מבקש להציג , אך יותר

הבהיר העליון בישראל המשפט-היצמדות לאותה הלוגיקה יכולה להניב הגנה מכוח מבחן היצירתיות. בית

אלא דווקא לתהליך הכנתו, כאשר היצירתיות לתוצר הסופי והמוגמר, רק מתייחס אינו שמבחן היצירתיות

. 987 'שם, בעמ 21 לחוק זכות יוצרים. 5ס' 22

של פרק זה. 5פרק -שאתאר בהרחבה בתת כפי23

לחוק זכות יוצרים. 4ס' 24

Miller v. Universal". הטוב מבלבלת ובמקרה הרע שגויה ערכאת הערעור ציינה ביחס להלכת בית המשפט קמא שהיא "במקרה25 City Studios, Inc., 541 Pat., T.M., & Copyright J. (BNA) A-1 (5th Cir. 1981).

.989, בעמוד 20, לעיל ה"ש Millerין עניראו 26

7

לוקה בהיעדר יצירתיות מוחלט, -הגיאוגרפית המפה -תוצאת התהליך גם אם כך, 27צירה.נבחנת בשלבי הי

היא תזכה בהגנה בשל תרומתו של היוצר בתהליך גיבושה, ששקול לשיטתי למחקר עצמו.שייתכן

יפורש שמאמציו גישות אלו, פלוני עשוי לזכות בהגנת זכויות יוצרים עבור המחקר שביצע להכנת מפתו אםלפי

הקרטוגרפיים נפחו יצירתיות במפה בתהליך הכנתה והיו קרובים יותר לביטוי (היצירה הסופית) מאשר

המפה תזכה בהגנה בזכות אותו מחקר (באפשרות ההגנה על המפה עצמה ש , נדמהלכל הפחותלעובדות עצמן.

אדון בהמשך).

נדרשות לעיל הטענה ורך קיוםמשקפות את המצב המשפטי הקיים. לצ הללו חלשות והן לא אלא שהגישות

המשפט -להניח שכוונת ביתהנחות רבות, בכללן על היצירתיות שניתן להכניס בתהליך היצירה של המפה. סביר

, ולא בחינת עצמה בשלב מסוים (לפני התוצר הסופי) הוטמעה ביצירהכפי שהייתה בחינת היצירתיות

להחיל יצירתיות במחקר היא גישה ריקה מנפקות. לוותה בתהליך היצירה, ולכן גישה שמנסההיצירתיות ש

ועוד יותר , היצירה והמחקרברור כיצד מחילים את מבחני ההשקעה והיצירתיות על התהליך לא כלל למעשה,

מוגנות (שהרי אז מדובר בניסיון להחיל זכויות התוצאות של המחקר לא מובן על מה מגנים בעצם. האם

כחלק מתהליך יצירת המפה מוגן (שימוש שאי אפשר להגדיר מוש של המחקר , או שמא השייוצרים על עובדות)

שבלתי אפשרי להחיל הגנת זכויות יוצרים על מחקרים מפאת אותו ושמסובך להצביע על העתקתו)? נדמה

שגם וטענה נוספת יכולה להיותחוסר בהירות. הגם ששימוש במחקר אחד לצורך מחקר אחר הינו בלתי נמנע,

ומשכך אין זה הגיוני לשלול את השימוש עמידה על כתפי ענקים, תוך נבנה נדבך על גבי נדבך, עולם המפות

במחקרים למען מחקרים חדשים דרך הגנת זכויות יוצרים (כל עוד לא מופרות הזכויות שבמפה עצמה).

המפה, על המחקר שתרם ליצירת בזכויות יוצרים שלא קיימת הגנה , אם כן,פרק זה היא-של תתהמסקנה

הגיאוגרפית.המפה –ביצירה עצמה ומשכך אעבור לדון כעת

מידעגיאוגרפיות כמאגרי מפות .3

למאגרי מידע, כאשר עיקר הדיון יתמקד היקש תחילה אבחן את אפשרות הגנת זכויות יוצרים על מפות תוך

מפה אינה משקפת עובדה אחת, אלא אוסף של עובדות, דהיינו מאגר 28ביצירות ספרותיות מסוג לקט כאמור.

ניתן לדמות מפה עירונית למאגר כזה כאשר עבור כל רחוב קיימת עובדה עבור שמו, ממדיו מידע. למשל,

"קלאסיים", הייצוג של אותו אוסף לא מסתכם בטבלה או רשימה המידע המאגרי רוב בשונה מאך ומיקומו.

פשוטות.

.33, בפסקה 7ראו עניין פרמייר ליג, עיל ה"ש 27 לחוק זכות יוצרים: "[...] וכן לקט של נתונים לרבות מאגר מידע". 1ס' 28

8

ן להגן על ת, בו נקבע באופן נחרץ שלא ניFeistי המרכזי בסוגיית מאגרי המידע הוא ין האמריקנהדפסק

הברית -, שחלה בארצותSweat of the Browודוק: פסק הדין דוחה את דוקטרינת 29עובדות בזכויות יוצרים.

הנתונים בלבד, במידה מסוימת עד לאותה תקופה והעניקה הגנת זכויות יוצרים על סמך ההשקעה שבאיסוף

הפרק הקודם, אלא מגינה -לא מגינה על המחקר עצמו, ולכן לא נידונה בתתללא תלות ביצירתיות. הדוקטרינה

שאלו Feist-ב המשפט קובע-ביתהרלוונטי לענייננו, לאוסף של עובדות, בנוגע 30על היצירה מפאת אותו מחקר.

המקוריות לתנאי, בדומה מדים בדרישת המקוריותעוניתנים להגנה כל עוד הבחירה או הסידור של העובדות

, זכויות Feist. טרם הלכת (וכנראה נחקקה בשל הלכה אמריקנית זו) שהובאה לעיל בחוק הישראלי יםלקט של

יוצרים היו ניתנות כ"פרס", תגמול ליוצר על השקעתו, ללא דרישה נוקשה למקוריות ביצירה הסופית. בפסק

–שאדם שהולך ברחובות עיר כלשהי, רושם את שמותיהם ומשרטט את מיקומם בית המשפט ציין 1922-דין מ

.Sweat of the Browזהו ביטוי מובהק של 31משיג בכך חומר שהוא הבעלים שלו.

המשפט שלל הגנת מאגר מידע -, בו ביתפרמייר ליגעניין הבישראל, פסק דין מרכזי בעניין מאגרי מידע הינו

יוצרים מפני שעצם בחירת הנתונים שיופיעו בו לא הייתה יצירתית דיה, שכן היא לא (מסוג טבלה) בזכויות

הודגש ש"היצירה חייבת לשאת בחובה חותם כלשהו [...] של אחרבעניין 32הצריכה שום מומחיות או דמיון.

שההגנה בפרשת קימרון הובהר 33המלקט. היא חייבת [...] לשקף למצער 'רמה נמוכה ביותר של ביטוי אישי'".

34חלה בסופו של דבר על יצירה ספרותית, שהיא הליקוט והעריכה של הנתונים.

נגזר מכך שמאגר מידע לא יזכה להגנה אם אין בו בחירה יצירתית של נתונים, אלא איסוף לפי תבחין כללי. כך,

את הערים הכי מאוכלסות בישראל, כאשר המאוכלסת ביותר נמצ 100מפה גיאוגרפית אשר מבליטה את

במרכז הצירים במפה, לא עונה על דרישת המקוריות, שכן הבחירה מבוססת על עובדות כשלעצמה ונדמית

ברורה מאליה. לכן, גם הבחירה והסידור של הנתונים וגם הנתונים עצמם לא יזכו בהגנה. מנגד, מפה המדגישה

כה בהגנה תחת אותו היגיון, ערביים, כנראה תז-הפארקים הכי יפים ונוחים לקריאת ספר בשעת בין 100את

עבור אותו חלק מודגש. המפה אינה מיוחדת בעניין זה: הייצוג של אותם בחירה וסידור יצירתיים יכול היה

להופיע גם כרשימה (רשימת שמות הפארקים) שהייתה זוכה לאותה ההגנה. אך קיימים גם מופעי בחירה

לומר, ייצוגם בדרך אחרת אינו מיטבי. דוגמה למופע כזה חודיים למפות גיאוגרפיות, כיוסידור מקוריים שהם י

.346, בעמוד 5, לעיל ה"ש Feistראו עניין 29 ).1972( 259) 2אחימן, פ"ד כו(מדינת ישראל נ' 71136/הדוקטרינה הייתה קיימת גם בישראל: ע"א 3031 .Jeweler’s Circular Pub. Co. v. Keystone Pub. Co., 281 Fed. 83 (2d Cir. 1922). , שם.7ראו עניין פרמייר ליג, לעיל ה"ש 32 ).1993( 257, 251) 1גבע נ' חברת וולט דיסני, פ"ד מח( 922687/רע"א 33 .40 , בסעיף7ראו עניין פרמייר ליג, עיל ה"ש 34

9

היא מפה המתארת מסלול מסוים, תנועה של דבר מה או התפשטות של מגפה. מפות כאלו אכן נצמדות לתנאי

השטח המציאותיים, אך על גביהם הן מוסיפות את הייצוג הוויזואלי של המסלול או ההתפשטות. לשיטתי,

–טות של זני צמחים מסוימים עם הנתיב של לבה הנובעת מהתפרצות הרי געש הבחירה להצליב בין ההתפש

מקורית דיה על מנת לזכות את המפה כולה בהגנה, אף על פי שכל אחד מהייצוגים האלו בנפרד מבוסס על

עובדות באופן מובהק.

ת הניתוח לעיל. חשוב ידי השוואתן למאגרי מידע, בעקבו-נדמה, אם כן, שמפות יכולות לזכות בהגנה ראויה על

מורה על בחינת המקוריות Feistלציין במובן זה שההגנה שתחול על מפות תהיה "צרה", שכן ההיגיון של

שבבחירה ובסידור ותו לא. כך, מפאת אותה הגנה צרה, תוצאת כל שינוי קטן במפה (ובפנים הנבחנים

כויות יוצרים חלים עליהן, לגביהן שימוש כמקוריות) היא יצירה חדשה. זאת בשונה מרוב היצירות שדיני ז

35ממנה עדיין יכול להיחשב כהעתקה. ביצירה תוך שינוי חלק

אלא שגם ניסיון כזה להגנה נתקל בקשיים יישומיים: ראשית, רוב המפות לוקות בחוסר סידור או בחירה

ביר להניח שאין הרבה יצירתיים. הרי, הערך של מפה טמון בהיצמדות שלה לתנאי השטח המציאותיים, ולכן ס

מקום ליצירתיות בה. ניתן לחשוב על הוספת ערך נוסף מעל המפה, כמו ציון מיקומם של תחנות אוטובוס או

רכבת, או תיאור תנועה כלשהי כאמור לעיל, אך לא ברור שאלו יובילו את המפה כולה להגנה. אציין לצורך

וגם על מפות כאלו המאמר קורא רכים מוספים כאלו, הדיון שרוב המפות בהן משתמשים ביומיום לא כוללות ע

. זאת ועוד, מהם אותם "מומחיות או דמיון" שצריכים להשתקף ביצירה על מנת שתזכה להגנה? בעניין להגן

כאמור נקבע שהטבלאות הן טריוויאליות ונטולות יצירתיות, וכי הן לא נוצרו מתהליך של בחירה ליג פרמייר

המשפט הסתפק בכך, ולא התעמק בסוגיה באופן המאפשר להבחין בין -ן. אך ביתהמשקף מומחיות או דמיו

מאגרי מידע מוגנים לכאלו שאינם מוגנים.

שנית, קושי אחר הוא קיומה "קצירת מידע" למרות ההגנה. כלומר, חברה מתחרה אשר שואפת להיכנס

תמש בו על מנת ליצור מפה לתחום המפות, יכולה "לקצור" את המידע ממפה אחרת הקיימת בשוק, ולהש

כוללות מרכיבים –היצירות של כל אחת מהחברות –חדשה. לצורך הדיון ניתן להניח ששתי המפות הסופיות

יצירתיים שונים בבחירה ובסידור, אך הנתונים עצמם זהים, שכן החברה החדשה גנבה אותם מהקיימת.

קצירת המידע (אם ממשיכים בקו המחשבה הקושי הזה הוא למעשה כפול: הן בחוסר היכולת לגלות על

שמפות נצמדות למציאות), והן בבעייתיות שבתביעה על כך, משום שהחלק שמוגן הוא הסידור היצירתי

כאמור, ולא המידע עצמו. הקושי בולט גם בפסיקה, שאיפשרה למתחרים לקצור כמות גדולה של נתונים

או לכל הפחות יצירה נגזרת. 35

10

תוקף היעדר הדמיון בין הנתונים החדשים לבין אלו ממאגרי מידע קיימים מבלי להפר זכויות יוצרים, מ

לפיכך, גם כאשר מאגר המידע זוכה להגנה מפאת היצירתיות שבבחירה ובארגון הנתונים בו, 36שהועתקו.

המשפט דחה את -מתחרה אשר משתמש באותו מידע (ומוסיף עליו) לא צפוי להיחשב כמפר. בישראל, בית

ת דפי זהב קצרה נתונים ממאגר המידע שלה, וקבע שהמידע אינו טענותיה המשפטיות של בזק לפיהן חבר

37קניינה של בזק אלא מידע הנגיש לכלל הציבור.

", רחובות שהם למעשה Trap Streetsשוק המפות התמודד עם הקושי הזה באמצעות מנגנון יצירתי במיוחד: "

מפות השתילו במפותיהם על מנת מלכודת. מדובר ברחובות "מזוייפים" שאינם קיימים במציאות ושיוצרי ה

כך, אם הרחוב המזויף שיצר פלוני מופיע במפה של אחר, ניתן להניח שאותו אחר 38לזהות קצירת מידע שכזו.

השתמש במידע של פלוני ליצירת המפה שלו. אמנם הפרקטיקה הזו מסייעת לפלוני לדעת על הגניבה, אך כל

לא ניתן –ים (ויצירתיים) מאלו של היוצרים המקוריים עוד "קוצר המידע" השתמש בסידור ובארגון שונ

מלכודת לא -לתבוע בזכויות יוצרים. מדובר בקושי מהותי, אבל זה לא סוף הפסוק: משום שאותם רחובות

מבוססים על עובדות, היוצרים שאת המידע ממפותיהם "קצרו" תבעו על הפרת זכויות היוצרים שיש להם על

. כלומר, היוצרים לא תבעו על גניבת המידע עצמו או על המפה של המתחרים שאינם קיימים אותם רחובות

כולה, אלא רק על העתקת אותם רחובות דמיוניים, שעשויים לזכות בהגנת זכויות יוצרים. ברם, גם ניסיונות

יצירה שניתן להגן עליה בזכויות אינוקיום של רחוב -המשפט קבע שהקיום או האי-אלה עלו בתוהו. בית

ובמקרה אחר ביקר את המנגנון באומרו שהגנה על עובדות שקריות תוביל לכך שאדם לעולם לא יוכל 39צרים,יו

40לדעת אם הוא משתמש בעובדות או ביצירה מוגנת (ובכך מפר זכויות יוצרים).

כיצירות אומנותיותמפות גיאוגרפיות .4

מפות כאל מאגרי מידע בלבד (כפי הברית, בתי המשפט התייחסו אל -לאורך ההיסטוריה הפסיקתית בארצות

ההתעלמות 41הפרק הקודם), כאילו לא היו להן מאפיינים עיצוביים או אומנותיים כלל.-שעשיתי בעצמי בתת

פרק זה אנתח -הזו התבטאה בכך שדרישת המקוריות נבחנה אך ורק ביחס לבחירה ולסידור של הנתונים. בתת

Bellsouth Advertising & Publishing Corp. v. Donnelley Information Publishing, Inc., 999 F.2d 1436, 1446ראו למשל: 36

(11th Cir. 1993). ).1.12.2009(פורסם בנבו, "בזק" החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' דפי זהב בע"מ 098304/רע"א 37.“ AGAZINEMNIVERSITY UYRACUSE S” 8.1 How Maps LieLeah Fleckenstein (1991) 7לקריאה נוספת: 3839 43 (U.S.P.Q. 2d 1997) Alexandria Drafting Co. v. Andrew H. Amsterdam dba Franklin Maps,. 40 )1992 Y.E.D.N.( 796 F.Supp. 729 Map Co., Nester's Map & Guide Corp. v. Hagstrom. .General Drafting Co. v. Andrews, 37 F.2d 54 (2d Cir. 1930)או Kelly v. Morris, L.J. 1 Eq. 697 (1866)למשל 41

11

תוך התמקדות בפן הגרפי והעיצובי שלה. 42דרת בחוק,את המפה במשקפי היצירה האומנותית, כפי שמוג

כאמור לעיל, המפה נבדלת משאר מאגרי המידע מחמת העובדה שהנתונים מיוצגים באופן בלעדי על גבי איור,

ולא על גבי טבלה או תרשים. אמנם המפה ברגיל משקפת עובדות, אך ברצוני להפריד בין בחינת המפה כמאגר

ר באופן זה, ולבדוק האם ניתן להגן עליה בזכויות יוצרים כיצירה אומנותית. מידע לבין בחינתה כאיו

נקודת המבט הזו היא שולית בפסיקה, כאשר בקושי ניתן לאתר פסקי דין בהם בית המשפט דן באופן מובהק

במפה כיצירה עיצובית ובוחן את המקוריות של האיור עצמו, ולא של הסידור או הבחירה של הנתונים כפי

, בו United States v. Hamiltonשנעשה ברוב פסקי הדין האחרים. אחד מאותם פסקי דין מועטים הוא

רכיב הוא ") the synthesis of terrainהערכאה השיפוטית הגיעה למסקנה שמיזוגם של תנאי השטח באיור ("

בפסק דין מאוחר יותר, 43מקורי שאינו מופיע במפות אחרות, ולכן המפה הנידונה זכתה להגנת זכויות יוצרים.

יצירה גרשים, כבישים ושטחים פתוחים" היא בית המשפט השתמש באותו הניתוח באומרו ש"ההצבה של מ

44לכל דבר. תיתואומנ

עבודתו של ביןהיא ההשוואה לתצלום, כאשר בית המשפט השווה Hamilton-אנלוגיה מעניינת שנידונה ב

הקרטוגרף לזו של הצלם. בעוד שהצלם צריך לדאוג למושא הצילום, רקע, תאורה ופרספקטיבה, לפי בית

כל אחד מהמאפיינים האלו, 45אי בין היתר ל"קנה מידה, מיקומים, עיצוב ומיזוג".המשפט, הקרטוגרף אחר

ביחס לכל אחד מבעלי המקצוע, זכאי להגנה. אם כן, ההתייחסות למפה כאל איור או תצלום מאפשרת,

הסדר שבניתוחה כמאגר מידע. אולם, הגנה כזו -, להגן על המפה בזכויות יוצרים מבלי להיכנס אל אילהבנתי

ידי מתחרה לא יכולה -היה צרה גם כן, ותחסה מעל האיור עצמו גרידא, כך שאפשרות קצירת המידע עלת

להימנע דרך נקודת מבט זו.

את אופן הניתוח הזה של מפה גיאוגרפית אפשר להציג באור הטוב ביותר באמצעות הסוגיה הבאה: מה קורה

המשפט העליון באמריקה נדרש לשאלה -לא? ביתכאשר רכיבים עיצוביים של מפה מועתקים, אך המפה עצמה

אדם בניו יורק יצר מפה של העיר וצבע את הבניינים באופן שמצביע על מידת , במקרה בו 1879זו עוד בשנת

יצר מפה משלו, של העיר בה הוא גר, תוך העתקת הרכיב של צביעת מפילדלפיה חסינותם משריפות. אדם אחר

הצביעה היא שרירותית וחסרת ערך, ומשום שיוצר המשפט קבע שונים). בית הבניינים (ואף השתמש באותם גו

לחוק זכות יוצרים. 1ס' 4243 Cir. 1978). th, 583 F.2d 448 (9United States v. Hamilton.

Cir. 1987). thProperties v. Rhodes and Gardner, Inc., 820 F.2d 973 (9Del Madera 44 .452, בעמ' 43ה"ש לעיל 45

12

להדגיש חשוב 46לא הפר זכויות יוצרים.הוא –המפה בפילדלפיה לא העתיק את המפה עצמה מניו יורק

של ובהשקעה היה בעבודה הדיוןשבאותה תקופה זכויות יוצרים היו ניתנות על פרי העמל, כאמור, ומרכז

בית המשפט בפסק דין זה מתבסס אפוא על כך שההשקעה עצמה (של איסוף הנתונים בניו יורק ק . נימוהיוצר

לכן, ניתן להניח שאם המקרה היה חוזר , ומשכך זכויות היוצרים לא הופרו.לא הועתקה )ובניית מפה מהם

ת. , כנראה תוצאותיו היו שונוSweat of the Browודחיית דוקטרינת Feistונשנה כיום, לאחר

בחינת המפה כיצירה אומנותית מעלה בעייתיות נוספת בהגנה עליה, אשר נובעת בעת החלתה של דוקטרינת

המיזוג על מפות. הגיוני לחשוב שאדם שסורק רחובות עיר מסוימת (נניח היעדר טכנולוגיה) ומשרטט מפה על

אדם אחר שביצע את אותן ייצור מפה אשר תהיה דומה מאוד (אם לא זהה) לזו של –פי הנתונים שהשיג

לא צריכה כיצירה אומנותית הפרקים הקודמים, המפה -על פי דוקטרינת המיזוג שתוארה בתת לכן,התצפיות.

דין בפסק כי אותו איור הוא הביטוי היחיד שאפשרי לרעיון שמאחורי המפה.לזכות בהגנת זכויות יוצרים,

Kern River פה של התובע, ולו מפני שהביטוי שבמפה הוא "הדרך בית המשפט שלל את אפשרות ההגנה על המ

, של צינור גז טבעי מיקום מוצעיצר מפה שמציגה את התובע 47היעילה היחידה האפשרית" לתיאור המופיע בה.

מתן מונופול על יהיהובעוד שהמפה אכן עמדה בדרישת המקוריות, בית המשפט קבע שמתן זכויות יוצרים

גישה שונה בפסיקה, לפיה המקוריות שבאיור ניתנת להגנה גם סותרת הרעיון של הצינור המוצע. הדוקטרינה

אך נדמה שהקושי להחלת ההגנה עומד על תילו 48אם האיור משקף את המציאות שאינו משתמע לשתי פנים,

כשמאזנים את מכלול הטיעונים.

* * * *

המפה ההגנה על הבחירה והסידור המקוריים (כיצירה ספרותית) והן ההגנה על לסיכום הנאמר עד כה, הן

בעולם מעוררות קשיים ביישומן, אף על פי שמבחינת החוק היבש הם אפשריים. עצמה (כיצירה אומנותית)

הניתוח האומנותי היה ניתן לולא שכן, וחלות יחדיו משלימות אחת את השנייה האלו אידיאלי, נקודות המבט

יחדיו היה מקנה למפות גיאוגרפיות העתיק את הפנים הספרותיים (אופן הבחירה והסידור) ולהיפך. קיומן ל

לכן, אולם, גם בנפרד, נדמה שלא ניתן להחיל את נקודות המבט האלה בהתאם לטענותיי לעיל. הגנה מלאה.

בהן המאמר מתמקד. יותגיאוגרפהמפות המסקנת הביניים היא שלא קיימת הגנת זכויות יוצרים בפועל על

, שהיה יוצא לתצפיות וסריקות על מנת לבנות את מפתו. 19-וה 18-הדיון עד כה התייחס לקרטוגרף בן המאה ה

הפרק הבא -האם הניתוח המשפטי של מפות גיאוגרפיות ישתנה לאור קיומם של אמצעים טכנולוגיים? בתת

Perris v. Hexamer, 8 Fed. Cas. At 1026 46.

Cir.). thKern River Transmission Co. v. Coastal Corp., 899 F.2d 1458 (5 47 .

(1903) 250-, 249v. Donaldson Lithographing Co., 188 U.S. 239 Bleistein 48

13

חלות ללא שינוי אף על פי השינויים הטכנולוגים אשתמש במסקנות שנבעו ממאמר זה עד כה, ואבדוק האם הן

לבסוף, הדיון יתמקד בסוגיית המפתח של הפרק, לפיה דרישת המקוריות מעלה קושי של העשורים האחרונים.

לפיו מקור היצירה צריך להיות היוצר עצמו, בעוד שהמפה כלל לא משקפת זאת, כפי שאראה להלן.

התפתחויות טכנולוגיותהשפעתן של .5

הייתה זוכה להגנת זכויות זה ן ספק שאם הדינים היו קיימים בזמנה, המפה שבעמוד השער של מאמראי

על האבן מהווה יצירה אומנותית בת הגנה וכלל לא נדמה שהמפה משקפת עובדות גרידא. יוצרים. החריטה

טכנולוגית בכל הכבוד ליוצריה, שהשקיעו כנראה מאמצים רבים ביצירתה, כנראה שהם לא היו מסוגלים

המפות היו שונות לחלוטין אחת לשקף את העובדות כפי שהן במציאות. למעשה, במשך תקופה ארוכה

מהשנייה, ודמיונם הפרוע של יוצריהם היה מרכיב הכרחי בהן.

, לאחר שאלו היו מלקטים את המידע בשלוש דרכים: המפות היו מצוירות על ידי הקרטוגרפים ,בראשית דרכן

אפוא שכל מפה הייתה נראית אחרת, שכן ברור 49.50, סקירת השטח ומדידתו בטריאנגולציהתצפיות בעין

מפות שהיו מבוססות יכולים ללקט את המידע ביחס לכדור הארץ כולו. גם הקרטוגרפים או שליחיהם לא היו

מדידת הנתונים והן בגלל סגנונות ציור מגוונים. ללתצפית ו אחרות, הן בשל שיטות שונותעל אותו האזור היו

–בהיעדר הטכנולוגיה המתאימה ולכן,הזו מתבטאת בכך שהמפות לאו דווקא משקפות עובדות, השונות

Here be"-פרקטיקת הזו מתעצמת לאור טענה תהליך היצירה של המפה היה מלווה ביצירתיות רבה.

dragonsם אזורים שלמים במפותיהם עם דרקונים ויצורים מיסטיים ", במסגרתה יוצרי מפות היו מסמני

51נוספים, רק משום שלא ידעו מהם תנאי השטח באותם אזורים (מקובל היה לחשוב שמסוכן להגיע לשם).

ככל שהטכנולוגיה הלכה אך בוודאי היו זוכות להגנת זכויות יוצרים. בעבר הרחוק מכל אלו עולה שהמפות

מכך המפות החלו להיראות דומות אחת לשנייה ולהסתמך וכתוצאהוהתפתחה, כך רמת הדיוק שבמפה גדלה,

אפשרה מדידת נתונים מדויקת יותר; המצאת הדפוס המצאת המצפן כך,יותר ויותר על המציאות כפי שהיא.

נוחה יותר בין קרטוגרפים ושליחיהם; הרחיבה את הפריסה של המפות ברחבי העולם והובילה לתקשורת

צילום אווירי בוודאי תרמה באופן ניכר לנכונות של המפות והקלה על טכנולוגיית הוהמצאת הלוויינים ו

זו שיטה למדידת קרקעות בה מחלקים את השטח למשולשים. 49

55 (1976)-9 APMAKINGMANDMARKS OF L ,ROWELLC Y.HOMAS T. 50 .

:OMPLICITYC." 4.1 y and researchHere be dragons: exploring cartography in educational theorClaudia Ruitenberg " 51

AN INTERNATIONAL JOURNAL OF COMPLEXITY AND EDUCATION 2 (2007).

14

המסכם את ההתפתחויות הטכנולוגיות ואת רמת היצירתיות שנדרשה ליצירת המפות איור רעיונייצירתן.

52בוודאי היה נראה כך: לאורך הזמן ובהתאמה,

אחידות בין מפות שהקלו על נורמות נוצרו לצד התפתחותה של הטכנולוגיה, התפתח גם סטנדרט. כלומר,

כיום זה טבעי לכל אדם המאמץ בבחירה). אתהשימוש בהן וכנראה גם על יצירתן (שכן חסכו מהיוצר

ם בכוכב או סימן ערי בירה מלווישמותיהן של פארקים צבועים בירוק, נחלים בכחול ובה המשתמש במפה ש

וקיומו מפחית את היצירתיות והבחירה והארגון בולט אחר. אבל הסטנדרט הזה לא היה קיים בעבר,

ההתמודדות עם העובדה שהגלובוס עגול אך המפה שטוחה, כאשר עיוות קיימת כמו כן, המקוריים שבמפה.

נוסף מאפיין 53ותו סטנדרט.כחלק מא במפות " הוטמעProjectionsהמציאות באמצעות פרקטיקה הנקראת "

של הסטנדרט הוא הרחבת הכבישים והנתיבים מעבר לקנה המידה הפרופורציונלי שלהם במפה, על מנת שיהיו

שמפה שלא עוקבת אחר הסטנדרט לא תזכה להצלחה גדולה (מפאת ההרגל , אם כן,להניחסביר בולטים בה.

היו מנסחים זאת בדרכם, ואומרים שלמשתמשים יש כלכלנים תמשים), ולכן חריגה ממנו אינה צפויה.ששל המ

", בדומה לצורת סידור מקלדת lock inעלויות מעבר מסוג אחד של מפות לסוג אחר, ולכן יש אפקט של "

qwerty . ,כל המאפיינים האלה של הסטנדרט מובילים לכך שהמפות יהיו דומות יותר ויותר אחת לשנייה

וסוגרים את הדלת בפני יצירתיות בבחירה ובסידור של הנתונים במפה.

נוספת שהתרחשה בעקבות ההתפתחויות הטכנולוגיות היא הקלה בשימוש במפה, לעומת ההקלה הקלה

נתונים להצליב –ויתרה מכך משתמשים יכולים לגשת למפות באינטרנט, כיום ביצירת המפה שנידונה עד כה.

הפרקים -כיצד הדבר משפיע על זכויות היוצרים? הרי, בתת 54ולברור את הערכים שיופיעו על גבי המפה.

שיאשש את נכונותו. מעמיק תחומי -ראוי למחקר בין. הגרף השערה לאור הניתוח המשפטי שביצעתיזו 52

OURNAL FOR JNTERNATIONAL IHE T 42.3 errors,Map projections minimizing distance .Richard Gott III et al., 53

GEOGRAPHIC INFORMATION AND GEOVISUALIZATION 218, 219-234 (2007).

על מנת להגיע לתוצאה המבוקשת. באופן אנלוגיה נוחה עבור משפטנים היא מאגר המידע של נבו, בו ניתן להצליב שאילתות שונות 54 שתמש לבחור אילו תוספות להציג על גביה או אילו מאפיינים באיור להדגיש, למשל.ממוחשבת יכולה לאפשר למדומה, מפה

15

הבחירה והסידור המקורי של הנתונים הוא הוא זה שנמצא בלב היצירה המוגנת. כאשר הקודמים נטען ש

נשללות בכך זכויות היוצרים של ומסדר אותם כראות עיניו, האם במפה זה שבוחר את הנתוניםהמשתמש הוא

דן בסוגיה הזו ממש, ומכנה את מאגרי המידע האלו פרופ' פליפ מילר ידי -מאמר שנכתב עלהיוצר המקורי?

"Automated Databases."55 ת מנתח מאגרי מידע אוטומטיים (לאו דווקא מפות) לאור הלכהמאמרFeist ,

ולא ,המשתמשדווקא ומסקנתו היא שאין הם מוגנים בזכויות יוצרים שכן את דרישת המקוריות ממלא

הקוד שממלא אחר הוראות לתוכנה עצמה, ביחסקיימת ליוצר היא שאכןזכויות היוצרים היוצר. הגנת

ניתן להגן על מאגרי המשתמש, אך לא קיימת ביחס ליצירה או למאגר עצמם. מילר טוען שכנראה לא יהיה

מידע אוטומטיים בזכויות יוצרים כפי שהם כיום, ולכן נדרש שינוי מקיף בדינים עצמם.

באופן כזה ששינויים ברכיבי המפה , היא כנראה "צרה", בזכויות יוצרים גם כאשר מפה זוכה להגנה כאמור,

יתן לעצב מפות או לשנות עיצוב הטכנולוגית קידמה את הקלות שבה נההתפתחות .יובילו ליצירת מפה חדשה

את המפה וליצור "חדשה" שתזכה להגנה. קיים, והגנה צרה שכזו אינה יעילה מטבע הדברים, שכן קל לגזול

זו, העלאת המפה לאינטרנט והנגשתה לציבור עלולה להיות פעולה שאינה מפרה זכויות יוצרים, בדיוק ברוח

שהיא בלבד. זאת, אם במהלך ההעלאה היוצר משנה מאפיינים מפאת אותה הגנה צרה שמגינה על היצירה כמו

במדריך טלפונים שאתר אינטרנט קישר אליו שציין בית המשפט בפסק דין ישראלי שעסק כפי מסוימים במפה.

לא ניתן למנוע מהציבור את הבשורה שהביאה ההתקדמות הטכנולוגית, המחייבת "ללא הסכמת היוצר:

האם נכון לומר שגזילת מפה של 56ת של דרכי ביטוי מגוונים לרעיון מסוים".הענקת מרחב פעולה להשתכללו

אפוא נדמה יוצר והעלאתה לאינטרנט תוך שינויים קלים בלבד מהווה "השתכללות של דרכי ביטוי"?

שההתקדמות הטכנולוגית מהווה קושי יישומי בהגנה, מפאת הקלות שבהעתקה ובעריכה שלה (על ידי

היכולת להנגיש את היצירות האלו באינטרנט לאחר שהועתקו. , ומפני המשתמשים)

הטכנולוגיות וההקלה שביצירת המפה הובילו לקושי נוסף, הפעם בנוגע לדרישת המקוריות. ההתפתחויות

הדין ביחס למפות שנוצרו כמעט מה 57מקור היצירה הוא ביוצר.את התנאי ש בין היתרהדרישה כוללת

התערבות היוצר עצמו היא מינימלית, וניתן לחשוב על הרי,? באופן אוטומטי ויןלותצלומי לחלוטין באמצעות

ידי -הדין של מפה שנוצרה בהליך שיתופי, עלומה 58ליצירה. העיקריתהבעלות שלו בלווין כתרומתו

Life After Feist: Facts, The First Amendment, and the Copyright Status of Automated .Philip H. Miller, 55

Databases, 60 FORDHAM L. REV. 507, 538-539 (1991).

).5.1.12פורסם בנבו, קווי מידע ופרסום בע"מ נ' בל תקשורת פרסום ויחסי ציבור ( 08-5310ב"ש) מחוזי ת"א (56

Giles Lithographic Co. v. Sarony, 111 U.S. 53, 58 (1884)-Burrow 57

בבעלותו מסתכמתבשני המקרים תרומתו העיקרית של הצלם ניתן לחשוב ששכן ,שצילם את עצמו הקוף סוגיית הדיון מזכיר את58 06.08.2014חדשות –הארץ ראו עודד ירון "ויקיפדיה לצלם: אין לך זכויות על התמונה, כי הקוף צילם" מה. במצל

http://www.haaretz.co.il/captain/net/1.2399460

16

, על Wazeהמשתמשים עצמם? השאלה האחרונה עומדת בימים אלו במרכזה של בקשה לתביעה ייצוגית נגד

בכוונתי להציע תשובות לשאלות אין 59את זכויותיה במפות שהמשתמשים היו יוצריה העיקריים.כך שמכרה

משום מורכבות הסוגיה ומעצם העובדה שההגנה הראשונית של מפות כאלו אלו, על סוגיית המקור של המפה,

מוטלת בספק, כפי שהרחבתי לעיל בתתי הפרקים הקודמים.

הבחירה –גיות לא תרמו להגנה על מפות בזכויות יוצרים. להיפך שההתפתחויות הטכנולואם כן, נדמה

והאיורים עצמם נעשה דומים, מה שמקשה בוודאי על נהפכו לטריוויאלים והיצירתיות שבסידור הנתונים

וודאית גם כך) על מפות. האם ניתן להגן על מפות גיאוגרפיות מכוח דינים אחרים?-ההגנה (הצרה והלא

מפותהגנות חלופיות על .ב

סודות מסחר .1

להלן אדון בשתי חלופות להגנה על מפות דרך דיני סודות מסחר: הגנה על המפה עצמה והגנה על תהליך

היצירה של המפה. ראשית, הן הדין הישראלי והן הדין האמריקני דורשים את תנאי הסודיות להתקיימותה של

המידע עליו אנו מבקשים להגן הוא מפה ההגנה, כלומר, התוכן של המידע חייב להיוותר סודי. בענייננו

מה ערכה של מפה 60גיאוגרפית, כך שהצגתה, פרסומה או חשיפתה בדרך אחרת עשויים לגרום לשלילת ההגנה.

אם לא ניתן להשתמש בה? כלל לא בטוח שקושי זה מביא לידי אובדן ההגנה. הגישה לסודות מסחריים

כמו כן, גם במצבים של חשיפה חלקית 61בהתאם לנסיבות.בפסיקה אינה אחידה, והסודיות יחסית ומשתנה

אלא שגם עם "הקלות" אלו בדרישת 62של המידע נקבע כי הוא לא נהפך לנחלת הכלל באופן אוטומטי.

הסודיות, נדמה שההגנה בכל זאת תחול אך ורק על מפות שמוצעות לקהל יעד מצומצם אשר התחייב לשמור

וב המפות עליהן מאמר זה קורא להגן.על סודיותן, מה שאינו רלוונטי לר

שנית, דרך נוספת להגן על המפה דרך דיני סודות המסחר היא ההגנה על תהליך היצירה עצמו. אם היוצר

אותו 63השתמש בשיטה ייחודית להפקת המפה או לקיום המחקר שהוביל אליה, והשיטה עומדת בתנאי החוק,

59

).27.03.2014(פורסם בנבו, רועי גורודיש נ' ווייז מוביל בע"מ 14-03-49666תצ (ת"א)

.1999-התשנ"ט לחוק עוולות מסחריות, 5-7ס' 60

עלית חברה ישראלית לתעשיות שוקולד וסוכריות בע"מ נ' 902600/ראו למשל את הסקירה הפסיקתית של בית המשפט: ע"א 61 ).1996( 805-810, 796) 5סרנגה, פ"ד מט(

).2.20125.1(פורסם בנבו, Fisher Scientific Company L.L.Cגאמידה מדאקויפ בע"מ נ' 07-2117א (מחוזי ת"א) ת"62

.1999-לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט 5-10ס' 63

17

ה כזו לא מונעת את גזילתה של המפה עצמה בידי מתחרים, ובכל יוצר יהיה זכאי להגנת דינים אלה. אך גם הגנ

כך שהגנה זו כנראה בלתי ישימה לענייננו. 64מקרה עומדת להם הגנת ההנדסה החוזרת,

סימני מסחר .2

הגנה על מפות דרך דיני סימני מסחר נדמית מאולצת ומלאכותית, אך ראויה לדיון קצר מפאת היותה אפשרית

יצר מפה גיאוגרפית והחל למכור אותה בשוק תחת השם "מפלוני". אחריו, הגיע אלמוני, בפועל. נניח שפלוני

גנב את התוכן (המפות עצמן) מתוך "מפלוני", ומכר אותו בשוק המפות כאילו היה שלו. המפות האלו מזוהות

מפה, יכול עם פלוני בציבור, אך עצם התערבותו של אלמוני, באופן שעלול ליצור בלבול באשר למקורה של ה

כמו כן, עצם נטילת המפות מתוך "מפלוני" ומכירתן כאילו היו של 65להוות בסיס לתביעת סימני מסחר.

בהסתייגות, ראוי לציין ששתי עילות התביעה האלו מניחות את קיומו 66אלמוני מהווה הפרה של הדינים האלו.

הגנות לעיל, נדרש שצרכנים יכירו בפלוני של המוניטין של פלוני, שלאו דווקא קיים. כלומר, על מנת שיזכה ב

67כמקור של המפות ובאמינותו, ולפיכך המוניטין עצמו הוא זה שמספק לו הגנה בסופו של דבר.

עשיית עושר ולא במשפט .3

האם שלילת ההגנה על מפות בענפים השונים של הקניין הרוחני ממצה את ההגנה המשפטית כולה במשפט

היה להגן על מפות דרך דיני זכויות יוצרים, דיני סודות מסחר ודיני סימני מסחר הישראלי? כלומר, משלא ניתן

האם ניתן לפנות להסדרים משפטיים אחרים להגנה, כגון דיני עשיית עושר ולא במשפט? במבט ראשון נדמה –

ה , בית המשפט העליון החזיר את הדיון לערכאות הנמוכות עם הוראטלראןשהתשובה לכך חיובית: בפרשת

.ש.י.ראאלא שהלכת 68לדון בדיני עשיית עושר ולא במשפט, לאחר ששלל הגנה מכוח ענפי הקניין הרוחני.

הנשיא ברק סבר שנדרש קיומו של 69הסבוכה דנה בסוגיה זו ממש ומותירה קשיים בהחלת דיני עשיית העושר:

וללות את אותו "יסוד האם מפות כ 70הוגנת.-"יסוד נוסף" לצורך קבלת סעד, מלבד קיומה של תחרות לא

נוסף"? לדעת ברק, כאשר היצירה היא חשובה, חדשנית ובעלת תרומה מהותית, כך תהיה נטייה גדולה יותר

לקבוע שהעתקתה היוותה תחרות לא הוגנת. לנוכח המסקנה מהדיון על ההתפתחויות הטכנולוגיות, לפיה

נדמה שמפות לוקות בחוסר אותו –יות מפות כיום לא שונות מהותית אחת מהשנייה בזכות אותן התפתחו

ניתוח/פירוק בהנדסה חוזרת היא היכולת לגלות את הסוד המסחרי מעצם . הכוונה 1999-השתנ"ט (ג) לחוק עוולות מסחריות,6 ס'64 המוצר.

ed. 2004) nd23 (2 § OMPETITIONCNFAIR URADEMARKS AND T ,ARTHYCCMHOMAS T J.2בנושא:להרחבה 65

.Dastar Corp. v. Twentieth Century Fox Film Corp., 539 U.S. 23, 38 (2003)למשל 66

. L.J. 275, 289 (2001)NTE &EDIA M .ROPP .NTELLIORDHAM F 11, Panel I: Database ProtectionSymposium, 67

.34), פסקה 2.9.2013בנבו, ) בע"מ נ' צ'רלטון בע"מ (פורסם1986טלראן תקשורת ( 115097/ע"א 68

).1998( 289) 4א.ש.י.ר. יבוא יצור והפצה נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ, פ"ד נב( 945768/רע"א 69

.449פסיקתו של הנשיא ברק בעמ' שם,70

18

יסוד נוסף ולכן העתקתן לא תיחשב עשיית עושר ולא במשפט. ברוח דומה, השופט זמיר העיר שהיצירה צריכה

השופט לוין הסכים עם דעת הרוב הזו, אך הוסיף שעל 71להיות חדשנית ושונה מהותית מיצירות קודמות.

היוצר המקורי לנמק מדוע לא רשם את זכותו באחד מענפי הקניין הרוחני הקיימים, על מנת לזכות בהגנת דיני

מן הצד השני, ייתכן אולי שעבודה קשה שמושקעת ביצירת מפה, במקרים מסוימים, תיחשב 72עשיית עושר.

עד כה הדיוןהחלת הערה זו על מפות אינה מתקבלת על הדעת, שכן המסקנה של נוסף". לפי מבחן לעיל ל"יסוד

זוכות בהגנה אמיתית מכוח אף ענף בקניין הרוחני. אינן היא שמפות

המשפט האמריקני מעורר קשיים מסוג אחר ביחס להחלת דיני עשיית עושר על מאגרי מידע בכלל ומפות

בית המשפט אימץ את ההשקפה שמתחרה לא יכול להשתמש במידע שלא הפיק INSבפרט. בפסק דין

התנהגות כזו היא למעשה עשיית עושר ולא במשפט, ולכן אסורה. היצמדות להלכה זו מאפשרת להגן 73בעצמו.

כך על מפות ללא קושי מיוחד, מפאת העובדה שערך רב טמון במידע שמאחורי המפה. אולם, בפסק דין מאוחר

ית המשפט הבהיר את הנסיבות בגינן שימוש כזה במידע עולה בגדר עשיית עושר, כאשר אחת מהן היא יותר, ב

כלומר, פרסום המידע בזמן אחר יפגע כלכלית בערכו וברווחים 74שערכו של המידע תלוי בעיתוי של פרסומו.

יאוגרפיות, שכן נדמה שהוא מניב ליוצרו. הדרישה הזו מסירה בפועל את הגנת דיני עשיית העושר על מפות ג

שערכן לא מושפע באופן זה מציר הזמן, למעט אולי בקנה מידה של מאות שנים (אך סביר להניח שבית המשפט

75.האמריקני כיוון לפגיעות כלכליות שנגרמות עקב שבועות או חודשים ספורים)

ם רבים, הן מהותיים מכוח ניתן לסכם ולומר שהגנה על מפות דרך דיני עשיית עושר ולא במשפט נתקלת בקשיי

הדרישות להכרה בתחרות לא הוגנת והן מפאת ההתנגשות של דינים אלו עם דיני הקניין הרוחני. זאת ועוד, לפי

הספרות האקדמית השימוש בדינים אלו לצורך הגנה על יצירות שלא זוכות בהגנה לפי דיני הקניין הרוחני הוא

76שימוש לא ראוי בהם.

פתרון אירופי .4

.490פסיקתו של השופט זמיר בעמ' שם,71

.501פסיקתו של השופט לוין בעמ' שם,72

73International News Service v. Associated Press, 248 U.S. 215, 245 (1918(. 74 Basketball Association v. Motorola, Inc., 105 F.3d 841 (2d Cir. 1997)

אם כי מפה אינטראקטיבית יכולה להיות –צומצמה, כפי שאכן הודגש בעניין לעיל, ל"חדשות חמות", ומפה אינה כזו INSהלכת 75אז אולי זה –, כולל פקקים, מכמונות מהירות ושאר המידע שמופיע שם בכל רגע wazeיעתיק, ב"לייב" מפה של כזו. נניח שיישום

יחול, לפחות בארה"ב.

).2001( 9כה עיוני משפטקורן "על כלל ועל 'נחלת הכלל': מקניין רוחני לעשיית עושר ולא במשפט" -למשל, ניבה אלקין76

19

suiהמכונה "משפטי זכויות מערךוד האירופי, מאגרי מידע זוכים להגנה ספציפית לגביהם דרך באיח

generis."77 ההגנה מכוח הזכויות האלה נבדלת מזכויות יוצרים בכך שהן מגנות על המאגר עצמו ללא תלות

נדמה ה: ביצירתיות שקיימת או לא קיימת במאגר או בביטוי שלו. ההגנות לא סותרות אחת את השניי

הבחירה והסידור המקוריים של אותו המאגר עשויים להיות מוגנים בזכויות יוצרים והמאגר בכללותו עשוי ש

שנים, כאשר התנאי העיקרי 15זמנית ובמקביל. ההגנה נמשכת -בו ,sue generisבאופן ייחודי, להיות מוגן

ם חשובים נוספים הם שעל בעל המאגר להגנה הוא קיומה של השקעה מהותית בבניית אותו מאגר מידע. תנאי

לעדכן אותו ולאשרר את נכונותו אחת לתקופה, ושהנתונים צריכים להיות מסודרים באופן כלשהו (אך אין

דרישה לסידור מקורי כאמור). תנאי אחר הוא קיומה של הסכמה להיכלל במאגר, במידה שאותם נתונים

נוגעים לבני אדם כלשהם.

על מפות, ללא בעייתיות מיוחדת עליה ניתן להצביע. אלא שדרישת ההשקעה המהותית כל אלו חלים, כמובן,

עלולה לעורר את הקושי הבא ביחס להליך היצירה של מפות גיאוגרפיות, שמופיע בספרות האקדמית: מיפוי

שביל הליכה כלשהו הוא תהליך הכולל השקעה מהותית בוודאות. במסגרתו, יש צורך בשרטוט ובמדידת

של אותו השביל, מעקב אחר תנאי השטח שלו, בדיקה האם הוא עובר בשטח פרטי והוספת מלל תיאורי. השטח

אין ספק שהמיפוי של אותו שביל, כשלעצמו, עונה על דרישת ההשקעה המהותית. אך האם האיסוף של כל

הטענה במאמר אותם מיפויים שנעשו ביחס לכל שבילי ההליכה באזור, מלווה בהשקעה מהותית כזו? כלומר,

78שהציג את הסוגיה הזו היא שהפקת כל נתון מלווה בהשקעה רבה, אך האיסוף של הנתונים יחדיו לאו דווקא.

אך אין 79בכל זאת (תוך התבססות על פסיקות העבר), sui generis-אמנם המאמר גורס כי ניתן להגן על מפות ב

ספק שמדובר בקושי יישומי.

ועסקייםים טכנולוגי פתרונות .5

בהמשך ישיר לדיון על התפתחויות טכנולוגיות, הגנה אפשרית נוספת לא נגזרת מהדין אלא דווקא מניצול

מיטבי של הטכנולוגיה הקיימת. לצד ההקלה שביכולת להעתיק את המפות, הלכה וגברה גם היכולת להגן

(לרוב יצירהזדוני מלהעתיק , אשר מונעת ממשתמש DRMעליהן באופן עצמי. הכוונה כאן היא להגנה דמוית

באמצעים טכנולוגיים. ברגיל, כאשר המפה מפורסמת באינטרנט, כל אחד ממשתמשיה יכול, שירים)

תיאורטית, להעתיק את הנתונים שהמפה מבוססת עליהם בקלות יחסית וליצור מפה חדשה. זאת בשונה

ropean Parliament and of the Council of the European Union of 11 March 1996 on the Directive 96/6/EC of the Eu 77

legal protection of databases, OFFICIAL JOURNAL L 077, 20-28 (27/03/1996), art. 9

.NFOI & .OMPC .J XXIV The Protection of Maps and Spatial Databases, .Katleen Janssen & Jos Dumortier, 78

L. 195, 218 (2006)

.219 'שם, בעמ79

20

תה מחייבת מעבר ידני אחר כל נתון מהמפות של ימים עברו, שהיו מופצות בצורתן המודפסת, והעתקתן היי

והעתקתו.

הגנה טכנולוגית כמו הצפנה או חתימה דיגיטלית של הנתונים שעומדים מאחורי המפה תמנע מהמשתמש גישה

אל מאגר המידע ובכך תקשה על העתקתו. כך, משתמשי המפה יוכלו להיחשף לשכבה החיצונית ביותר שלה

דבר ימנע את העתקת השכבות העמוקות יותר (שגניבתן ויצירת מפה בלבד (זו של היצירה האומנותית), וה

חדשה על פיהן אינה הפרה של זכויות יוצרים כאמור בפרק הקודם). זאת ועוד, עקיפת אותן חומות טכנולוגיות

anti circumvention(סעיפי ה האמריקניזכות יוצרים הוראות ספציפיות בחוק שפתרון זה מציע עשויה להפר

80.קופירייט)-ם פאראמכוני

דרך התמודדות נוספת שאינה נובעת מהדין היא שימוש בדרכים עסקיות על מנת להגן על המפה, או לכל

אפשריות שלה (בהיעדר הגנה משפטית בפועל). מודלים עסקיים "גניבות"הנות מפירותיה למרות יהפחות ל

שונים, מכירתה בזול כך שיהיה קל יותר כאלו יכולים להיות בידול המפה מאחרות תוך התאמתה לקהלי יעד

לקנות אותה מאשר להעתיק אותה, ויצירת ממשק קל ואינטואיטיבי לשימוש בה (ממשק ממוחשב כזה עשוי

להיות מוגן בזכויות יוצרים כשלעצמו, לנוכח הדיון לעיל). אפשרות אחרת היא שחרור המפה לציבור בחינם

תוספות או ערכות צבעים אשר מתעדכנות על בסיס קבוע.ויצירת שווקים משלימים לה בתשלום, כמו

חדשההצורך בהגנה .ג

נימוקים להגנה על מפות .1

פרק זה, אשקול את הנימוקים בעד -. בתתמובנים מאליהםמפות כאל מושאי הגנה לאורך המאמר התייחסתי ל

ה על מפות היא ונגד ההגנה על מפות בפרט ועל מאגרי מידע בכלל. ראשית, התמיכה המובהקת ביותר להגנ

כלומר, הקרטוגרף 81תאוריית העבודה של ג'ון לוק, לפיה העמל וההשקעה שביצירה מצדיקה את הבעלות עליה.

שלו, ולכן התוצר, דהיינו המפה, בבעלותו גם כן. אלא שערך את המחקר ביצע עבודה שהיא חלק מהפרסונה

שתלטות עליה לא יזכו להגנה מכוח תאוריית באומרו שבזבוז נחלת הכלל או ניסיון לה את דבריו שלוק מסייג

הגנה על מפות. מתן ההגנה יכולה להוביל למצב שלילת ל לטעמי טיעון המשכנע ביותרההעבודה, וזהו בדיוק

לאחרונים אבסורדי במסגרתו כל יוצר מפות עוקב יהיה מחויב ברישיון שימוש של בעלי מפות קיימות, משום ש

כן, אם מפות יוכלו לסחוט כך כל יוצר חדש, רק משום שעמלו על מפתם לפניו.יוצרי קיימת הגנה על מפותיהם.

304, 112 Stat. 2860 (1998).-1201(a)(1)(A) of the Digital Millennium Copyright Act, Pub. L. No 105 80 ,יש לציין אולם תרלוונטי ו דווקאלא הגנה בזכויות יוצרים כשלעצמה, והנחה זולצורך כך מניחים שהיצירה עליה אמצעי ההגנה מגינים ברת ש

למפות.

) פרק ה.1690(תרגום יוסף אור, תשנ"ז) ( המדיני הממשל על השנייה המסכתג'ון לוק 81

21

נגדי גורס כי יש להתחשב בשימורה של נחלת הכלל, שכן אם לא נעשה זאת, נצמצם את יכולתם של נימוק

יתן מצד שני, נזאת משום שמפות מבוססות על עובדות, חומרים שבנחלת הכלל. יוצרי מפות עתידיים ליצור.

להעלות פתרון אחר: הקרטוגרפים השניים יראו שכבר יש מפה, ולא יבזבזו את זמנם ביצירת מפה קיימת, אלא

יחפשו אזור אחר למפותו, או שיציעו מיפוי אחר לגמרי (הראשון למשל יש לו מפה של כבישים, השני יש לו מפה

של צמחיה).

בדירקטיבה האירופית שהוצגה לעיל, הובהר פות. אפשרי של ההגנה על מהכלכלי המתח נוסף מצוי בניתוח

שאבים וידע רב, בעוד הפקת אותו מאגר מידע דורשת מאמץ, משההגנה ניתנת לבעלי מאגר המידע משום ש

לענייננו, הכנת 82שניתן בקלות יחסית להעתיק את אותו מידע וליצור יצירה "חדשה" בעלות נמוכה יותר.

. מפה אחרת על פיה בעלויות נמוכות ניתן ליצור –שהדירקטיבה מציינת עלויות גבוהות, וכפי המפה מלווה ב

יריבות (שימושו על ידי אחד לא מונע מאחר להשתמש בו באותו -טענות אלו נגזרות מכך שמידע מתאפיין באי

מניעות (קשה למנוע גורם כלשהו מלהשתמש במידע). לכן, הגיוני מבחינה כלכלית להעניק הגנה -הזמן) ובאי

(או לכל הפחות נותן תמריץ) כאן נכנס גם נימוק התמריצים, כאשר מתן ההגנה מבטיח המפה המקורי. ליוצר

בהיעדר הגנת קניין רוחני, יוצר המפות לא יכול לכסות את הוצאות הייצור 83את ייצורם של מאגרי המידע.

שלהן, וגם לא לדרוש תשלום מיוצרי המפות העוקבים שמשתמשים במפתו.

יש תמריץ –להיות הקרטוגרף הראשון בעולם. להיפך כלכלי טי היום, אפוא, אין לאף אדם תמריץ במצב המשפ

הפוך להמתין שאחרים יתאמצו ליצור מפות, ורק לאחר מכן להשתמש במידע של אותן מפות כדי ליצור מפה

מתן הגנה על מפות יעודד קרטוגרפים ליצור מפות, ועלות ההשקעה תוחזר להם מתוקף ההגנה. חדשה בזול.

: לפי חלק מהמלומדים, שגשוגה של תעשיית מאגרי דווקא מתבסס על ניסיון העברבהגנה נימוק תומך נוסף

לצפות שמתן כך ניתן .sui generis84-הנתונים בבריטניה נובעת מההגנה הגבוה שהמאגרים מקבלים מתוקף ה

ההגנה יפתח את דיני המפות ויגדיל את ההיצע שלהן.

ענפי הקניין מושאי ההגנה של . בניגוד למרביתתאוריית האישיות י אחר יכול להתמקד בהיעדרה שלנימוק נגד

), סביר להניח שהמפה בכלל ומאגרי המידע בפרט לא זכויות יוצרים באופן מובהקהאחרים (ושל הרוחני

אישיותו של היוצר במידה רבה. הביטוי של היוצר מבוטא בפנים המקוריים שבמאגר בלבד, וקולו משקפים את

עוררכנראה לא נשמע בו. טענה כזו יכולה להישמע כדי לשלול הגנה על מאגרי מידע, אך סביר להניח שלא ת

.7, בפסקה 75לעיל ה"ש 82

ed. 2004) th128 (4-126 CONOMICSEAW AND L ,LENUHOMAS T &OOTER COBERT R 83

the European Communities, Opinion on the Proposal for a Official Journal ofדוגמה לטענה זו מופיעה למשל כאן: 84 Council Directive on the Legal Protection of Data Bases (C 19) 3-6 (1993).

22

יות היוצר (כמו קושי רציני, בייחוד מפני שניתן לראות ענפים אחרים בקניין רוחני שלא משקפים את איש

85למשל סודות מסחר).

* * * *

, בין מאגרי עד כה היו יכולות להיאמר על כל מאגר מידע, לאו דווקא על מפות. הבחנה זוורטו שפההנמקות

עבור שאציג, התומכת במתן הגנה לקבוצת ההנמקות האחרונההיא השורש מידע לבין מפות באופן ספציפי,

תחילה אתאר את הייחוד של המפות, ולאחר מכן אנמק את ההצדקה למתן הגנה.. מפות מעצם היותן מפות

פרופ' רייכמן איבחן מאגרי נתונים בכלל כבעייתיים, משום שהם חושפים את המידע עליו הם מבוססים על פני

הדבר הנכון במיוחד עבור טבלאות ורשימות, אך פחות רלוונטי למפות, שכן מאגר 86המוצר שנסחר בשוק.

ונים "מכוסה" על ידי שכבה חיצונית, האיור שמהווה את היצירה המוגמרת. אם פרופ' רייכמן הסיק הנת

הרי שמסקנתו נכונה פי עשרות 87,הכרחיתשהגנה שתבטיח את החזר ההשקעה של בעלי מאגרי מידע היא

שונית במפות היעדר אותה "חשיפה" של מידע. זאת מפני שההשקעה הרא על אףמונים לגבי מפות גיאוגרפיות,

האומנותיים. היסודותגבוהה מזו של מאגרי המידע ה"רגילים", לשיטתי, שכן היא כוללת גם את

הייצוג של הנתונים אופנים. ראשית, בשנינבדלת משאר מאגרי הנתונים המפה שלהציע, אם כן, ברצוני

מכמה שכבות, כפי שעשיתי שמאחורי המפה הוא יצירה אומנותית בפני עצמו. אפשר לדמות את המפה כבנויה

במרומז עד כה במאמר, כאשר השכבה העליונה או החיצונית היא אותו איור, והשכבות התחתונות מורכבות

האיור הוא אופן הייצוג היחידי האפשרי למפה, בשונה ממאגרי מידע אחרים מהנתונים, העובדות של המפה.

לאור ההתפתחויותשנית, לה או תרשים, למשל).(רשימה, מילון, טבשרובם ניתנים לייצוג בכמה אופנים

הטכנולוגיות שתרמו לדיוק ויצרו סטנדרט באיור, רוב המפות כיום נראות דומה אחת לשנייה, במובן הבסיסי

מאגרי . תוספות כלשהן או סימנים מיוחדים, סביר להניח שמפות ידמו אחת לשנייהשלהן. כלומר, בהיעדר

ונה גם אם יתבססו על אותו המידע (וזאת בשל הדגש על הבחירה והסידור נתונים אחרים כנראה ייראו ש

המקוריים, וכן בשל המספר הרב של האפשרויות האלו שקיים).

לדעתי, ובהתאם לניתוח המפה לפני שתי נקודות המבט שבפרק הראשון של המאמר, יש להגן על המפה בשל כך

דילמה של מעורר מכסה אותו. אך קיומה של הגנה כזוולו מפני הקומבינציה של מאגר הנתונים והאיור ש

יעיל שכל קרטוגרף ימציא את הגלגל מחדש ויחקור את העולם כולו על מנת ליצור , לא "עבודה כפולה". כלומר

אמנם ההכרה הזו בקשר האישי שבין האדם ליצירה יכולה להוות הצדקה לענף בקניין רוחני, אך אין היא מהווה דרישה מקדימה 85 להתהוותו.

-. 2432, 2511EVR L. .OLUMC, 94 Legal Hybrids Between the Patent and Copyright Paradigmserome H. Reichman, J 86

2520 (1994).

51, 145 (1997). .EVR L.AND V50 Intellectual Property Rights in Data?,Jerome H. Reichman & Pamela Samuelson, 87

23

ייצור את אם אכן כל מפה דומה למפות האחרות, ההצעה לפיה כל קרטוגרף מפה, גם אם באמצעות לווין.

נתנו ליוצרי ילשיטתי, פתרון לכך יכול להיות רישיונות לשימוש בנתונים, שי כלית.מפתו מאפס אינה יעילה כל

מפות עוקבים בעבור תשלום מסוים. כך, אם הייתה קיימת הגנה עבור מפות גיאוגרפיות, לדעתי היה נוצר שוק

נות למען יצירת מפות חדשות.ובין יוצרי המפות, במסגרתו היו מוכרים רישי

להישען על מידע ייחודי המבוסס על שעשוייםבשונה ממאגרי מידע אחרים (הדיון הזה שנגזר גם מכמו כן,

מכוח לזכות בהגנה יוכלמקור יחיד), מפות לא מעוררות את החשש להיווצרות מונופולין, שכן כל יוצר מפות

חקר הזה ול לבצע את המל קרטוגרף יכ. העולם פתוח בפני כולם, וכבעצמו תצפיותיו ומדידות השטח שביצע

באין מפריע (מנגד, קיימים מאגרי מידע הנגזרים ממחקרים שרק מעטים יכולים לבצע ונשענים על מקורות

).שלא זמינים לכלל היוצרים באותו התחום יחידים

טענתי אפוא היא שאין להגן על כל מאגר מידע, אלא רק על מפות גיאוגרפיות. הבידול הייחודי שלהן מצוי

ם על ידי היצירה האומנותית, מה שצריך לזכות את המפה בכללותה בהגנה בהמשך לניתוח בעצם ייצוג הנתוני

של העתקת אחת השכבות בלבד (רק האיור או רק הנתונים), כפי שנעשה עד כה אך מה יהיה הדיןלעיל.

בפרשות הקודמות שעסקו במפות? במאפייני ההגנה המוצעת אדון לעומק בהמשך. עוד קודם לכן, אבקש

88דווקא על ידי שינוי ענפי הקניין הרוחני הקיימים.וק אם ניתן להגן על מפות לבד

* * * *

נדמה שגם אם מצדדים בנימוקים שנגד מתן ההגנה למפות גיאוגרפיות, יש צורך בשינוי כלשהו בדינים

, הובילשםשסיווג היצירות כן כולל אותן הקיים, של היעדר הגנת זכויות יוצרים אף על פי הקיימים. המצב

שנויות במחלוקת לטעמי על מנת להתמודד עם שימוש בפרקטיקות ל בעלי מאגרי מידע בארצות הברית

לשלב במאגרים טקסטים המוגנים הראשונה של בעלי המאגרים הייתה התגובה 89החולשה המשפטית הזו.

י שהטקסטים היוו מרכיב שנידונה קודם לכן, מפנ Trap Streets-זו שונה מפרקטיקת הבזכויות יוצרים. תגובה

אותה מרכזיות, מתחרה אשר ניסה לקצור את הנתונים נתקל גם באותם מרכזי במאגר לאחר הוספתם. מפאת

מדובר לדעתי,טקסטים, בלא יכולת להפריד בין השניים (וכך אותו מתחרה מנוע מלהעתיק את המאגר כולו).

טקסטים שעשויים להיות חסרי יים במאגר הלגיטימבפרקטיקה פסולה, שכן היא מעמיסה על המשתמשים

, הנובעת מדרישת המקוריות של בחירת הנתונים על מנת לזכות בהגנה,השנייההתגובה רלוונטיות או חיוניות.

מלכלול את כל הנתונים של תחום מסוים במאגר, והעדפת מאגרים מצומצמים יותר על מנת היא הימנעות

המניעות שהזכרת קודם), הוא אספקת השירות -היריבות ואי-טובין ציבוריים (מידע, בעל תכונות איאחד הפתרונות למצבים של 88

על ידי המדינה. אז אולי המדינה תייצר מפות, לנוחות הכלל? התשלום יהיה מכספי משלם המסים, או, שהמדינה ממילא מייצרת מפות לצרכים שלה, ואז תשחרר אותם לציבור.

(1997) 22-20ATABASES DROTECTION FOR PEGAL LEPORT ON R ,FICEFOOPYRIGHT C U.S. 89

24

מים ואיסופם נעשה, המאגרים עצמם מבוססים על בחירה בררנית גם אם הנתונים קיי לזכות בהגנה. כך,

המסקנה מכל אלו היא שדיני זכויות שלהם, באופן שעשוי לפגוע באלו ששימוש במאגר כולו יתרום להם.

יתפתחו גם בנוגע וניתן רק להניח שפרקטיקות כאלו או חמורות יותר היוצרים אינם מתאימים למאגרי מידע,

היעדר ההגנה) תישאר כמו שהיא. –במרוצת השנים, אם ההגנה (או יותר נכון למפות גיאוגרפיות

ענפים הקיימים?שינוי ב .2

שינוי אחד הענפים הקיימים, בפרט דיני זכויות היוצרים, לא עונה על צרכי ההגנה גם פרק זה אגרוס כי -בתת

תמיד התמודדו יותר בנוחות עם של מפות גיאוגרפיות. כלומר, אין מנוס מליצור ענף חדש. דיני זכויות היוצרים

כויות יוצרים להחיל ז טבעיתההדרך הסופר, הצייר והמלחין מאשר עם ההיסטוריון, העיתונאי או הקרטוגרף.

מגינה על היצירה אך ורק בשל המאמץ של שכאמור , Sweat of the Browדוקטרינת הפעלת בעל מפות היא

שהדוקטרינה אינה מתאימה לדיני זכויות היוצרים, ולדעתי טוב עשה בית המשפט העליון בפרשת אלא .היוצר

Feist מקדים ביצירה עצמה ובמאפייניה, ולא מתזכויות יוצרים כשפסל אותה, ואני מצדד בנימוקיו. דיני

הדוקטרינה עלולה להוביל למדרון חלקלק במסגרתו יצירות רבות בתהליך שעבר היוצר למען בריאתה. החלת

מקבלות הגנה אף על פי שאין הן זכאיות לכזו, רק משום מאפיינים של היוצר עצמו (כמו השקעה במקרה

שכן במרכז הניתוח המשפטי בזכויות טרינה מאותן הסיבות, קראה לדחיית הדוקקורן -אלקין פרופ'שלנו).

90.במשקפי דרישת המקוריות (גם אם היא מינימלית)תוך שהיא נבחנת , יוצרים צריכה לעמוד היצירה ותו לא

מסקנתי היא שאין לשנות את דיני זכויות היוצרים באופן שייטיב עם הגנת מפות, שכן אלו לא הדינים לכן,

המתאימים לכך.

ולעדכון שוטף הדרישות להשקעה מהותית ברצוני לטעון שההגנה האירופית אינה מתאימה גם כן. באותו אופן,

, שכן היא עלולה ללקות בשני המרכיבים האלו אך כשהמאגר הוא מפה גיאוגרפיתקושי מעלותשל המאגר

שהורחב לעיל, אינו מחייב היצירה של המפה, כפי עדיין להיות דומה למפות אחרות שכן זוכות להגנה. תהליך

ה"קלאסיים" לבין מאגרי המידעהגנה על בהכרח את קיום המרכיבים האלו, ובכל אופן נדמה שיש להפריד בין

מפאת היעדר כל הגנה אחרת המתאימה למפות , שעולה צורך בהגנה חדשהמכאן, ההגנה על מפות גיאוגרפיות.

גיאוגרפיות.

קריאה ליצירת ענף חדש .3

", 38(2) Of Scientific Claims and Proprietary Rights: Lessons from the Dead Sea ScrollsKoren "-Niva Elkin 90

HOUSTON L. REV. 458, 460 (2001).

25

יבות שאוזכרו במאמר, אני קורא בזאת ליצירת ענף חדש בקניין רוחני שיגן על מפות באופן בלעדי. ממכלול הנס

שמאחוריה וכלה באיור עצמו כמקשה. אין בכך , החל בנתוניםועל כל חלקיה ההגנה תתפרש על המפה כולה

ה אומנותית, הגנתה משום התנגשות עם דיני זכויות יוצרים, לדעתי, כי כפי שהוכחתי בדיון על המפה כיציר

כאיור נתקלת בקשיים מפאת דוקטרינת המיזוג, במיוחד לאחר ההתפתחויות הטכנולוגיות. כך, איור שמהווה

הנאמנה למציאות, יוגן דרך הענף החדש, ולא בזכויות יוצרים. מפה גיאוגרפית

למשל, זני צמחים כך, אין זו הפעם הראשונה שענף חדש בקניין רוחני נוצר עבור מושא הגנה ספציפי כלשהו.

בשל המאפיין , ההגנה והחשיפה הנדרשת מהממציא דומות)היקף חדשים הוחרגו מדיני הפטנטים (אף על פי ש

אני מוצא לנכון לכן, 91.הייחודי שלהם (שהזן עצמו עשוי להשתנות באופן טבעי במהלך הדורות של הצמח)

חודים עליהם עמדתי קודם לכן. יפיינים הילהחריג מפות גיאוגרפיות מדיני זכויות היוצרים בשל המא

צפוי יהיה להיתבע מכוח אותה מתחרה אשר קוצר מידע ממפה מוגנת, ויוצר המפה המקורית יודע על כך,

, Trap Streets-. ביקורת על כך יכולה להיות שהענף החדש לא פותר את בעיית הההפרה של אותה הגנה

"יבש" של המפה (החלק שחוזר הפרדה בין החלק ה 92המידע עצמו.בהיעדר דרך אחרת לזהות את הקצירה של

לבין התוספות שניתן להלביש על ,על עצמו במפות שונות מפאת ההתפתחויות הטכנולוגיות שמאפשרות דיוק)

התוספות ועל הסימונים המיוחדים, גם אם אלו מבוססים על הגנה על מאפשרת הגנה נוספת: ,גבי אותו חלק

במפה על פי מידת חסינותם באש (אפשרות שנידונה קודם לכן הבניינים לצביעתהיא, למשל, הכוונה עובדות.

עצם הרעיון לבטא את אותן עובדות על המפה היא המוצר על פי שהצביעה מבוססת על עובדות, אף במאמר).

ולרשום יםעל הבניינ שפלוני היה הראשון ליצור מפה הכוללת את הסימונים האלו כךהמוגן לשיטתי. מתוקף

, למירוץ יצירתי שיקדם את עולם המפות.לדעתיכזו תוביל, הגנה ההגנה. מוענקת לואותה,

בבעלותם מפות ש יוצרימתוך ציפייה לשוק חדש: מסחר בתוספות על גבי מפות. כך, גם הקריאה לענף זה עולה

שימוש הרישיון את ת אחריםליוצרי מפו תוספת כלשהי, כמו צביעת בניינים לפי חסינותם מאש, יוכלו למכור

ייעשה גם המסחר ווצרו תמריצים כלכליים נוספים לפיתוח ושגשוג שוק המפות. יוכך אף יבאותה תוספת,

שוק בחלק ה"יבש" של המפה, במקרים בהם היוצרים לא מעוניינים להשיג את המידע הגיאוגרפי בעצמם.

תוספות, חיובי לטעמי. שיתופי כזה, בו יוצרי המפות סוחרים בנתוני מפות וב

מצוי באפשרות של המפה עצמה ושל התוספות עליה) ( ל בין שתי ההגנותההבדבאותה נשימה, ראוי לציין ש

שהגנה על המפה עצמה אינה מפקיעה דבר מנחלת הכלל, שכן כל יוצר בעוד ההפקעה הלא הוגנת מנחלת הכלל.

.1973-חוק זכות מטפחים של זני צמחים, התשל"ג: ראו91

לא בהכרח חיובית מפני שאדם מן היישוב שמשתמש במפה לא יכול לדעת אם הנתון אותו הוא בוחן הוא אמיתי או הפרקטיקה 92 מזויף.

26

מעצם העובדה אך תוספות מלווה בסוג של מונופול.מפות יכול לבנות מפה בעצמו מאותם נתונים, ההגנה על ה

סופי של תוספות שניתן להציב על גבי מפות, נדמה שאין פגיעה -שמדובר בתוספות בלבד ומעצם המגוון האין

של המפות ושל אותו סיכוי למונופול, ראוי שהענף יחייב רישום מפאת בכל זאת, אך משמעותית בנחלת הכלל.

על המונופול יכולה לבוא בדמות הדרישה הקלה ביות ויכולת איתור של הבעלים.התוספות שלהן, למען פומ

לא שתביעת הבעלות תבוא רק ביחס למפות המתארות את אותו אזור גיאוגרפי, ולא אזור שונה. בכל אופן,

רגע, כמו חלק ממושאי ההגנה בזכויות יוצרים, אלא הפקת המפה היא -מדובר ביצירה שיכולה להיברא בין

הראוי גם שלא ניתן יהיה לרשום בעלות על מן יך ממושך ולכן נדמה שדרישת הרישום לא תהיה לו לרועץ. תהל

התוספות בלבד, אלא רק על מפה המכילה אותם, שכן מעצם שילוב השניים עולה הפן היצירתי.

של התוספות כמו למשל משך ההגנה האופטימלי של המפות ו ,שרכיבים נוספים של ההגנה נדרשים לעיוןמובן

מפאת העובדה שהמבנה הגיאוגרפי של כדור הארץ לא משתנה באופן מהותי לאורך השנים (בקנה מידה שלהן.

של חיי אדם), נדמה שהגנה קצרה עלולה לפגוע ביוצרי המפה מבחינה כלכלית, ומנגד הטכנולוגיה ממשיכה

ייתכן שהגנה לזמן ארוך תהיה חסרת משמעות.כך שולהשתנות להתפתח

סיכום

גם ,אין להשאיר את המצב המשפטי כמו שהוא היוםבכל מקרה ו ,על מפות גיאוגרפיות בקניין רוחנייש להגן

התחתונה הזו, שנבנתה בשלבים מהדיונים לעיל, משקפת באור השורה . ישירה על מפותאם מתנגדים להגנה

ת גיאוגרפיות לא באמת קיימת שההגנה על מפו תחילהזה הראיתי במאמר הטוב ביותר את מסקנתי מהמחקר.

כמאגרי מידע, שם היצירה המוגנת טמונה תוך ניסיון לנתח את המפות בשני אופנים: בדיני זכויות היוצרים,

במקוריות שבליקוט המידע ובארגונו (כיצירה ספרותית), וכיצירה עיצובית, שם האיור עצמו נבחן במרכז

, יחד עם הדיון על ההגנה על המחקר עצמו, עלו המבט האלה כיצירה אומנותית). אלא ששתי נקודותהיצירה (

ניסיונות להגן על המפה דרך סודות ה נדמה שגם אם ודוק: .בניסיון להגן על המפה בזכויות יוצרים בתוהו

מסחר, סימני מסחר ודיני עשיית עושר הניבו הגנה מצומצמת, אם קיימת בכלל, אשר נדמית מלאכותית.

חודיים של המפה, ולמידה מהפרקטיקות השגויות בהן נוקטים בעלי מאגרי המידע יניה היעמידה על מאפייתוך

מפות גיאוגרפיות בענף ייחודי בקניין רוחני קראתי להגן על , )Trap Streets(ובעלי המפות עם בשל חולשת הדין

ים", דרך התוספות מגן על כל מרכיביה של המפה, החל בנתונים הגיאוגרפים ה"יבש המוצע הענףשיוקדש להן.

בנתוני מפות.חוקי סופי, ובאפשרותו להצית שוק חדש של מסחר ההמשתמש נחזה בפני על גביה וכלה באיור ש