___________ "את בבית המשפט המחוזי יפו� אביב� בתל

:בעניי�

"חרו ,שפלראלי מררו"ח וו"ד עו"ר שלמה נס, ד

51�015562�5בע"מ (בפירוק), חקלאיאגרקסקו חברה לייצוא מפרקי חברת

ב"כ עוה"ד פנחס רובי� ו/או ירו� אלכאוי �חועל ידי באי כ

ו/או שני וייס ואח' עופר פליישרו/או

ממשרד גורניצקי ושות', עורכי די� ונוטריוני�

65784, תל אביב 45משדרות רוטשילד

03%5606555; פקס: 03%7109191טלפו�:

כ עוה"ד שלמה נס ו/או עיד� מילר ואח' ב" �ועל ידי באי כוח

ממשרד ד"ר שלמה נס ושות', עורכי די�

52521, רמת ג� 7מדר( מנח� בגי�

03%6133343; פקס: 03%6114455טל:

;התובעי$

�נגד �

מדינת ישראל .1

פרקליטות המדינהבאמצעות

6492107, תל אביב 154דר( מנח� בגי�

03%6970291פקס: ; 03%6970027טלפו�:

)72�111111�1(מספר תאגיד ולשיווק$ צמחי$ לייצור המועצה .2

6473920יפו %, תל אביב20מרח' הארבעה

)72�444666�1(מספר תאגיד הלול לענ( המועצה .3

יפו% , תל אביב68מרח' נחלת בנימי�

;הנתבעות

מהות התביעה: הצהרתית

כתב תביעה

% 2 %

כתב תביעה

או" אגרקסקו: "בהתאמהבע"מ (בפירוק) (להל� חקלאיחברה לייצוא אגרקסקו חברתמפרקי , התובעי$

.ותהנתבע כנגד זה תביעה כתב להגישבזאת מתכבדי$ על בסיס חקירות ודרישות שביצעו, "),החברה"

מס, את להרי$יהא זה נכו� וצודק כי(בי� היתר) לקבוע הנכבד המשפט בית יתבקש הכתב תביעה ז בגדרי

יתרת כל ל, ולחוד ביחד, ותאחראי �/או מי מהו ותהנתבע כי לקבוע וכ�, ותהנתבע לבי� אגרקסקו שבי� ההתאגדות

יק( ה ,מטבע הדברי$ .למועד מת� פסק הדי� ה ושלוחותיה)י(על סניפ אגרקסקו של התחייבויותיה/או ו חובותיה

לאחר שיתברר סופית מה שווי מאסת הנכסי$ של החברה והיק( תביעות החוב ייקבעשייוחסו לנתבעות חובות ה

.שיאושרו באופ� חלוט על ידי המפרקי$ ו/או בתי המשפט

ונכו� בנסיבות כצודקראה בעיניו יכל סעד אחר שי ותהנתבעהנכבד לית� כנגד המשפטיתבקש בית �לחילופי�

בכתב תביעה זה להל�. המתוארות החריגות

אורנשטיי�) מיו$ ית�א סג� הנשיאה מוגש בהתא$ להחלטת בית המשפט הנכבד (כבוד השופט התביעה זכתב

.ותכנגד הנתבע ולהגישומורה לה$ למפרקי$ המאשר ,53253�06�11פר"ק _____ בתיק הפירוק של אגרקסקו

יצוי�, כי כונס הנכסי$ הרשמי וצוות משרדו היו מעורבי$ בעבודת המפרקי$ מאז מינויי$ ובכלל כ, ליוו את

מלאכת הבדיקה והחקירות שבוצעו בעניינה של אגרקסקו.

אלא א$ נאמר אחרת, ההדגשות שלהל� אינ� במקור.

אקדמת מילי� .א

(במישרי� שנשלטהאגרקסקו התרחש אירוע היסטורי תקדימי חמור: חברת 2011במחצית שנת .1

מדינת של הארוכה כזרועה שני$ יותר מיובל מש, שימשה אשרו, מדינת ישראל ידי עלובעקיפי�)

שובל קרסה באחת והותירה אחריה ננטשה על ידי המדינה, , החקלאי היצוא תחו$ קידו$ לצור( ישראל

נוקפת אצבע להצלתה (למרות נושי� וחובות בהיק, של מאות מיליוני שקלי� מבלי שהמדינה של

'רובצת חטאת' שהביאה את אגרקסקו עדי חדלות פירעו�). הנתבעות של �לפתח ,שכמוסבר להל�

כ(; באדישות כמעט מוחלטת של המדינה והמועצות (המצויות בשליטה מעשית של המדינה), עברה מ� .2

של מדינת ישראל בתחו� העול�, בתו( תקופה קצרצרה, חברה שהייתה מש( עשרות בשני� ספינת הדגל

היצוא החקלאי, ואחת מהחברות הגדולות, המוערכות ובעלת המוניטי� בתחו� שיווק התוצרת החקלאית

(ברוח יו� העצמאות המתקרב, ולא במליצה, המדובר היה בחברה שהייתה מש( למעלה מיובל העול�בכל

. שני� "תפארת מדינית ישראל")

אגרקסקו על ידי מדינת ישראל והפקרת נושיה להפסדי� בהיקפי� עצומי� אי� ספק שפרשיית נטישתה של .3

שני� של בדיקות ואלפי שעות חקירה 3 %. לדאבו� הלב, לאחר כהישראלי המשק שידע מהחמורותהינה

משפטי מאורות ליקוי, כי התנהלות המדינה סביב פרשייה זו משקפת מלאמרשל המפרקי� אי� מנוס

מאחורי כדי� שלאו בציניות ט בכל הנוגע לניסיונה הכושל של המדינה להסתתר(בפר וכלכלי של המדינה

חוסר לעיתי� מכונה המשפטני� שבלשו�( של המדינה ערכי דר, אובד�וכ� מס( ההתאגדות של אגרקסקו)

. )קיצוני לב תו�

% 3 %

אדישות מוחלטת , ומתו( ובאטימות לב בקשיות עור(כפי שנראה להל�, הנתבעות נהגו באגרקסקו ובנושיה .4

מאות לנזקי� הכבדי� שה� גרמו במעשיה� ו/או במחדליה� לציבור החוסכי� והמשקיעי� באגרות החוב, ל

על הסתמכות תו(, לחמ� מטה את ג� מה� וחלק, כספ� את שאיבדו שירותי�חקלאי�, ספקי� ונותני

שעסקו השונות כנסתה ועדות של והפצרותיה� המשפט בתי קריאות חר, א, וזאת, ליבה ותו� המדינה

.הקורסי� והנושי� בנושא

"כ החעל אובד� הדר( הערכי המשתק, מהתנהלות המדינה סביב פרשיית קריסתה של אגרקסקו עמד .5

:1.8.2011בישיבת הועדה ביו� של הכנסת יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאותחיי� כ0,

אות� בעלי חברות אות� בעלי חברות אות� בעלי חברות אות� בעלי חברות . הגנבי�הגנבי�הגנבי�הגנבי�ולא יכול להיות שמדינת ישראל תתנהג כמו אחרו� ולא יכול להיות שמדינת ישראל תתנהג כמו אחרו� ולא יכול להיות שמדינת ישראל תתנהג כמו אחרו� ולא יכול להיות שמדינת ישראל תתנהג כמו אחרו� "...

שבחברות פירמידה לא משלמות את האג"חי� שה� לוקחות, ולוקחות את הפנסיה של שבחברות פירמידה לא משלמות את האג"חי� שה� לוקחות, ולוקחות את הפנסיה של שבחברות פירמידה לא משלמות את האג"חי� שה� לוקחות, ולוקחות את הפנסיה של שבחברות פירמידה לא משלמות את האג"חי� שה� לוקחות, ולוקחות את הפנסיה של

כולנו, של כולנו, בש� שה� באי� לבקש את האג"חי�, את ההלוואות, ה� מקבלי� כולנו, של כולנו, בש� שה� באי� לבקש את האג"חי�, את ההלוואות, ה� מקבלי� כולנו, של כולנו, בש� שה� באי� לבקש את האג"חי�, את ההלוואות, ה� מקבלי� כולנו, של כולנו, בש� שה� באי� לבקש את האג"חי�, את ההלוואות, ה� מקבלי�

. אבל אני אמשי� תפרקו לי את החברה הזאתתפרקו לי את החברה הזאתתפרקו לי את החברה הזאתתפרקו לי את החברה הזאת � � � � כ� ה� אומרי� כ� ה� אומרי� כ� ה� אומרי� כ� ה� אומרי� � � � � בחברת פירמידה, אחרבחברת פירמידה, אחרבחברת פירמידה, אחרבחברת פירמידה, אחר

שפיר. לא שילמה את שפיר מזרח אירופה, ולא שהיא לא שילמה, לנהל, דוגמה זה חברת

עכשיו מדינת ישראל, כבעלי�, כבעלי� של עכשיו מדינת ישראל, כבעלי�, כבעלי� של עכשיו מדינת ישראל, כבעלי�, כבעלי� של עכשיו מדינת ישראל, כבעלי�, כבעלי� של . 100אני אשל� שלוש אגורות על �אמרה

? ? ? ? תתתתבחברה ורוב בדירקטוריו�, היא לא משלמת אג"חי�? מה היא מאותתבחברה ורוב בדירקטוריו�, היא לא משלמת אג"חי�? מה היא מאותתבחברה ורוב בדירקטוריו�, היא לא משלמת אג"חי�? מה היא מאותתבחברה ורוב בדירקטוריו�, היא לא משלמת אג"חי�? מה היא מאותת %%%%30303030אגרקסקו, אגרקסקו, אגרקסקו, אגרקסקו,

ינה, המדינה לא ינה, המדינה לא ינה, המדינה לא ינה, המדינה לא שלא צרי� לשל� חובות? שהכל זה הפקרות? שהכל זה רמייה? המדשלא צרי� לשל� חובות? שהכל זה הפקרות? שהכל זה רמייה? המדשלא צרי� לשל� חובות? שהכל זה הפקרות? שהכל זה רמייה? המדשלא צרי� לשל� חובות? שהכל זה הפקרות? שהכל זה רמייה? המד

"משלמת את החובות שלה? לא מבי� לא� אנחנו מגיעי�, לא מבי� לאיפה אנחנו הולכי�.משלמת את החובות שלה? לא מבי� לא� אנחנו מגיעי�, לא מבי� לאיפה אנחנו הולכי�.משלמת את החובות שלה? לא מבי� לא� אנחנו מגיעי�, לא מבי� לאיפה אנחנו הולכי�.משלמת את החובות שלה? לא מבי� לא� אנחנו מגיעי�, לא מבי� לאיפה אנחנו הולכי�.

כ( תיאר זאת חבר וועדת הכספי� של הכנסת השמונה עשרה, חה"כ שי חרמש, בישיבת הוועדה מיו� ו

4.7.2011:

כרגע "...לקראת עונת יצוא שנפתחת בסתיו, אני אומר שהדבר הראשו� שצרי� להיאמר

שמדינת ישראל צריכה לקחת אחריות על מחדליה, לשי� את השמונה מיליו� יורו כפי שמדינת ישראל צריכה לקחת אחריות על מחדליה, לשי� את השמונה מיליו� יורו כפי שמדינת ישראל צריכה לקחת אחריות על מחדליה, לשי� את השמונה מיליו� יורו כפי שמדינת ישראל צריכה לקחת אחריות על מחדליה, לשי� את השמונה מיליו� יורו כפי הוא

כדי שהחקלאי� ידעו שלפחות ההפעלה שנדרש ממנה ולתת לשלמה נס ללכת קדימהשנדרש ממנה ולתת לשלמה נס ללכת קדימהשנדרש ממנה ולתת לשלמה נס ללכת קדימהשנדרש ממנה ולתת לשלמה נס ללכת קדימה

קדימה מובטחת כרגע ואז יחזרו לבית המשפט בעוד שבוע ויאמרו שהכס$ קיי�. כ� נוכל

לעזור לחקלאי� ולומר לה� שייקחו אחריות ולא יפעלו בצורה פזיזה.

...

. זאת חברה ממשלתית. יש לנו אחריות על זהזאת חברה ממשלתית. יש לנו אחריות על זהזאת חברה ממשלתית. יש לנו אחריות על זהזאת חברה ממשלתית. יש לנו אחריות על זה

...

.אבל איפה את� היית�? זאת חברה שלכ�אבל איפה את� היית�? זאת חברה שלכ�אבל איפה את� היית�? זאת חברה שלכ�אבל איפה את� היית�? זאת חברה שלכ�תמכרו לי עוד פע� את טיפולי השיניי� וכולי,

...

, באמת, תנו הח"מ] � גרינברג, נציגת אג$ התקציבי� במשרד האוצר[הכוונה לשירה שירה

הייתה לכ� חברה, הבאת� אותה לפשיטת רגל, דופקי� את הייתה לכ� חברה, הבאת� אותה לפשיטת רגל, דופקי� את הייתה לכ� חברה, הבאת� אותה לפשיטת רגל, דופקי� את הייתה לכ� חברה, הבאת� אותה לפשיטת רגל, דופקי� את תשובות אינטליגנטיות.

טובלי� בשר' בידו ומספרי� את השטויות כא� בוועדת טובלי� בשר' בידו ומספרי� את השטויות כא� בוועדת טובלי� בשר' בידו ומספרי� את השטויות כא� בוועדת טובלי� בשר' בידו ומספרי� את השטויות כא� בוועדת העובדי�, דופקי� את החקלאי�,העובדי�, דופקי� את החקלאי�,העובדי�, דופקי� את החקלאי�,העובדי�, דופקי� את החקלאי�,

."הכספי�. תסלחי לי, ברצינות, יש גבול. האחריות היא שלכ�הכספי�. תסלחי לי, ברצינות, יש גבול. האחריות היא שלכ�הכספי�. תסלחי לי, ברצינות, יש גבול. האחריות היא שלכ�הכספי�. תסלחי לי, ברצינות, יש גבול. האחריות היא שלכ�

ופרוטוקול ועדת 1.8.2011העתק פרוטוקול ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בישיבת הועדה ביו�

.לכתב תביעה זה ב'�ו' א י$כנספחמצ"ב 4.7.2011יו� בישיבת הועדה בהכספי�

% 4 %

של אגרקסקו עמדה על התמיהות העולות חדלות הפירעו� יי( שטיפלה בעבר בתיקיא, כבוד השופטת אלש .6

בהחלטתה מיו� %בפרשייה זו, לרבות והנתבעות הנוספות (חסרת תו� הלב) של המדינה מהתנהלות�

11.8.2011:

של בעלי של בעלי של בעלי של בעלי והתנהלות� הבעייתית מאד והתנהלות� הבעייתית מאד והתנהלות� הבעייתית מאד והתנהלות� הבעייתית מאד "בסופו של יו�, חר$ הקשיי� הרבי� במימו� החברה,

, נית� צו להקפאת הליכי�. המניות ובעיקר המדינההמניות ובעיקר המדינההמניות ובעיקר המדינההמניות ובעיקר המדינה

הגיבה ממש ב"משיכת כתפיי�" הגיבה ממש ב"משיכת כתפיי�" הגיבה ממש ב"משיכת כתפיי�" הגיבה ממש ב"משיכת כתפיי�" אציי� כבר כא�, כי המדינה, למרבה הפליאה, דומה כי

או אפילו . זאת, תו� שהיא סירבה תחילה להשיא תרומת בעלי�,לקריסתה של החברהלקריסתה של החברהלקריסתה של החברהלקריסתה של החברה

ור, למרות כל אלה, כאמ .פירוק הוצאות בגדר, ההפעלה לצור� ביניי� מימו� להעמיד

החלטתי לית� צו להקפאת הליכי� זמני כשהוא הואר� מעת לעת..."

לכתב תביעה זה. 'ג כנספחמצ"ב 11.8.2011העתק החלטת בית המשפט מיו�

העסקית הזכתה לביקורת נוקבת מצד הקהילייגרמה לתדהמה והתנהלות המדינה בעניינה של אגרקסקו .7

כפי בדבריו מר ירו� יעקובס, , מנהל רשות החברות הממשלתיותי שהיה צד מוא, מ במדינת ישראל

:בגלובס 26.8.2011שהובאו בכתבה מיו�

ת רוחב על משלשו� (ד') הוא איתות מאוד מסוכ� ובעל משמעויו אגרקסקו "המהל� של

. זו לא 'תספורת', זו עריפת ראש", כ� אומר חברות ממשלתיות יכולת הגיוס העתידית של

לפני כעשור, בהתייחס רשות החברות הממשלתיות "לירו� יעקובס, שכיה� בתפקיד מנכ

מטע� המנהל המיוחד של חברת היצוא החקלאי שבשליטת המדינה, הסדר החוב להצעת

א� הייתי היו� בתפקיד מנהל רשות החברות, א� הייתי היו� בתפקיד מנהל רשות החברות, א� הייתי היו� בתפקיד מנהל רשות החברות, א� הייתי היו� בתפקיד מנהל רשות החברות, "............מהחזר החוב למחזיקי האג"ח 85%לקצ'

בשו� אופ� לא בשו� אופ� לא בשו� אופ� לא בשו� אופ� לא הייתי מתנגד בתוק$ להתנערות המדינה מהתחייבויותיה למחזיקי האג"ח. הייתי מתנגד בתוק$ להתנערות המדינה מהתחייבויותיה למחזיקי האג"ח. הייתי מתנגד בתוק$ להתנערות המדינה מהתחייבויותיה למחזיקי האג"ח. הייתי מתנגד בתוק$ להתנערות המדינה מהתחייבויותיה למחזיקי האג"ח.

זו זו זו זו " מוסי$ יעקובס. "הייתי מאשר מצב שבו המדינה מתנערת מהאחריות לאג"ח שלההייתי מאשר מצב שבו המדינה מתנערת מהאחריות לאג"ח שלההייתי מאשר מצב שבו המדינה מתנערת מהאחריות לאג"ח שלההייתי מאשר מצב שבו המדינה מתנערת מהאחריות לאג"ח שלה

היא היא היא היא החלטת המדינה היא מאוד בעייתית, ג� כי החלטת המדינה היא מאוד בעייתית, ג� כי החלטת המדינה היא מאוד בעייתית, ג� כי החלטת המדינה היא מאוד בעייתית, ג� כי "..".הציפייה המינימלית של כל אזרחהציפייה המינימלית של כל אזרחהציפייה המינימלית של כל אזרחהציפייה המינימלית של כל אזרח

מאותתת לשוק ההו� ולציבור שהמדינה מתחמקת מהאחריות שלה כבעלת חוב. במקרה מאותתת לשוק ההו� ולציבור שהמדינה מתחמקת מהאחריות שלה כבעלת חוב. במקרה מאותתת לשוק ההו� ולציבור שהמדינה מתחמקת מהאחריות שלה כבעלת חוב. במקרה מאותתת לשוק ההו� ולציבור שהמדינה מתחמקת מהאחריות שלה כבעלת חוב. במקרה

כזה, אני לא רואה סיבה להלי� על איל� ב� דב ויצחק תשובה. כמו שהמדינה מצפה מאחרו� כזה, אני לא רואה סיבה להלי� על איל� ב� דב ויצחק תשובה. כמו שהמדינה מצפה מאחרו� כזה, אני לא רואה סיבה להלי� על איל� ב� דב ויצחק תשובה. כמו שהמדינה מצפה מאחרו� כזה, אני לא רואה סיבה להלי� על איל� ב� דב ויצחק תשובה. כמו שהמדינה מצפה מאחרו�

."..חוב צרי� להחזירחוב צרי� להחזירחוב צרי� להחזירחוב צרי� להחזיר � � � � אזרחיה אזרחיה אזרחיה אזרחיה

ורתיות נוספות כתבות ביק לכתב תביעה זה. 'ד כנספחמצ"ב 26.8.2011העתק כתבה מאתר גלובס מיו�

לכתב תביעה זה. 'ה כנספחמצ"ב בקשר ע� התנהלות המדינה

מדינת ישראל מקדמת יוזמות והליכי חקיקה שתכלית� להקשות על בעלי שליטה בחברות שכ(; שעה .8

ראתה מדינת ישראל לית� דוגמא אישית הפוכה %להפנות עור, לחברות שבשליטת� בשעותיה� הקשות

של יו"ר ועדת הרווחה הנכבד) תו( שהיא ציורית %הייחודית(כלשונו " הגנבי� כאחרו�" ולנהוג (שלילית)

" (כלשו� כבוד השופטת אלשי() את אגרקסקו (ונושיה) לאחר עשרות בשני� במשיכת כתפיי$זונחת "

לצור( ביצוע� של פעולות ועסקאות ככלי לקידו� מדיניותה שבה� המדינה "השתמשה" באגרקסקו

של שרי החקלאות עיניה� , כראות עינה וכראות לקד� אינטרסי� לאומיי� של המדינהשתכלית� הייתה

. לדורותיה�

!כספו ללא � יכול ללכת ציבור הנושי$ ;שלו את עשה ציבור הנושי$ בבחינת .9

% 5 %

מאורות ליקוי ג$סביב פרשיית קריסתה של אגרקסקו משקפת המדינהאלא שכאמור לעיל, התנהלות .10

בחרה לעצו� עיניה לנוכח הוראות הדי�, (עצמה והנתבעות האחרות שה� בשר מבשרה) המדינה :משפטי

האופ� שבו המדינה הכתיבה את %לרבות בנסיבותיה המיוחדות של אגרקסקו שיפורטו להל� ( % לפיה�

נטילת אחריות על % התנהלותה מש( עשרות בשני� ע� הו� דקיק, חובות עצומי� וסיכוני� גדולי�)

יכולה אינהשהמדינה קשיחה משפטית חובהל אגרקסקו איננה עניי� ערכי גרידא, אלא חובותיה ש

להתנער ממנה.

על מנת להבי� את הדברי� חשוב להדגיש כבר בפתח הדברי�: אגרקסקו הינה חברה שנשלטה במש( .11

של נמצאות בשליטה המעשית שכאמור ( מועצותהו שני� (עד קריסתה) על ידי מדינת ישראללמעלה מיובל

, ושימשה כזרועה הארוכה של המדינה לש� קידומ� של אינטרסי� לאומיי�, ובעיקר עידוד המדינה)

מועצות, שא, המבחינת . וביצוע מחקר ופיתוח חקלאי החקלאות והיצוא החקלאי ממדינת ישראל לחו"ל

לאות ענ, החקלתמיכות ככלי למת� הטבות ו/או ג� ה� נתבעות במסגרת תובענה זו, שימשה אגרקסקו

. שפעלו באמצעותה חקלאי�וה

הנתבעות והכתיב ,בחברההנתבעות לש� קידומ� של המטרות הלאומיות הנ"ל ולאור( כל שנות שליטת .12

את התכלית העסקית של כל חברה באשר היא חברה (כקבוע כיו� הסותרי�לאגרקסקו דפוסי פעולה

"). חמור מכ(; דפוסי הפעולה רווחיה להשאת עסקיי$ שיקולי$ פי על לפעוללחוק החברות " 11בסעי,

אגרקסקו הר כגיגית לחלק, באופ� שוט,, את כל "העודפי�" שיכולי� היו על כפוהנתבעות ושהכתיב

ביקר� (החקלאי�), בדר( של מועצות (כהגדרת� להל�) חפצו הולהיצבר בקופתה לגורמי� שהמדינה

הוראותבהתעל$ מ ובפרטראות הדי�, מהו בהתעל$התמורה המשולמת לחקלאי�, זאת (הגדלת) התאמת

של הפירעו� כושרלבאשר חשש יש בה� בנסיבותמהו� החברה חלוקה האוסרות הקוגנטיות הדי�

לחוק החברות. 302במהותה חלוקה אסורה בניגוד לסעי( אפואזו יתהיה. החברה

הנוגדי� את התכלית הנתבעות הדוגמא הבולטת והחשובה (א( לא היחידה) לתכתיבי� שנכפו על ידי .13

�(שנקבעה בתקנו הוראה תקנוניתהינה ואשר דרדרו אותה ל"הו� דק", (באשר היא) העסקית של כל חברה

שאסרה על החברה ,)ומי שהחליטה על ייסודה בחברהכבעלת המניות המרכזית על ידי מדינת ישראל

,למגדלי� לחלק את כל העודפי� שנוצרו כתוצאה מפעילותה אותה הביאהלהפיק או לצבור רווחי� וא,

דאגה הנתבעות אגרקסקו הייתה חברה, שבהוראת %מילי� אחרות כתמורה נוספת עבור תוצרת�.

מהוראות מתחייב בניגוד ל , וממילא ג� לא לכספי הנושי�,לרווחתה שלהולא ( לרווחיה� של ספקיה

). החוק

עברת הרווחי� השוטפי� לחקלאי�, שכאמור הוכתבה על ידי המדינה, הכפי שעוד יוסבר להל� בהרחבה .14

במש( עשרות שני� תו( התעלמות מהסיכו� העצו� הנובע מכ( לנושי�, מהווה חלוקת דיבידנד מועצותהו

ללא הותרת כרית ביטחו� % לחקלאי�למועצות ומה� אסורה ומוסווית (בשני שלבי�: מהחברה למדינה ו

כפי שהיה ראוי , והמועצות כלול את סעיפי התמיכה בחקלאי� בתקציב המדינה). חל, אשר למינימאלית

באמצעות ו/או במגזר החקלאי לגרו� לאגרקסקו לתמו( בחקלאי� והעדיפמועצות הוהמדינה שיעשה,

אל אגרקסקו הייתה כאל "משרד הנתבעות של ההתייחסות הכללתה של ההוראה האמורה בתקנו�.

. , במקו� כאל חברה עסקית שאמורה להשיא את רווחיההחקלאי�הענ, החקלאי ושל הרווחה" של

חלוקת רווחי$ האסורה על פי די� אשר מתעלמת ממבחני מדיניותהוראה תקנונית זו הכתיבה לאגרקסקו .15

ג$ דבר של בסופו והביאהלחוק החברות) 302(סעי, הקבועי$ בחוק הקוגנטיי$יכולת הפירעו�

% 6 %

בקשר ע� החלוקות האסורות האמורות ולהשבת הכספי� ותהנתבע אחריות. ברההח של לקריסתה

בסעי, ,)"התקנו� לפי האורגני� בי� סמכויות העברת"(ב) (50שחולקו שלא כדי� מעוגנת, בי� היתר, בסעי,

לחוק החברות ("אחריות דירקטורי� לחלוקה 311, וסעי, ")אסורה חלוקה("תוצאות החברות לחוק 310

.אסורה")

רגילה" לא הייתה מעזה לחלק דיבידנד מדי שנה (לרוק� את כל עודפיה) בעוד שצבא הנושי$ "חברה

, קל וחומר שלא הייתה מעזה לעשות זאת מבלי לבחו� בכל פע$ הא$ החלוקה עומדת על דלתותיהצובא

.די�חלוקה שבבמבחני ה

מובנהציה של הו� דקיק קיצוני הוראה תקנונית זו הכתיבה לאגרקסקו הימצאות בסיטוא %חמור מכ( .16

סיכוני� לא סבירי� על הנושי�); ההוראה ג� מנעה מאגרקסקו ליצור כרית במודע(סיטואציה שהחצינה

שתגענה; לכל בר בי רב שהיה ברור יותר מהבחינה העסקית ביטחו� שתאפשר לה לצלוח תקופות מאתגרות

ג� גזרה את % ( באגרקסקו ונית� לנטוש אותה ובסופו של דבר וכשהתקבלה החלטת המדינה שאי� עוד צור

ציבור החוסכי$ לפנסיה לרבות(דינה של אגרקסקו לחדלות פירעו� ופירוק, תו( הותרת� של נושי�

, נותני שירותי$, ומאות חקלאי$, ספקי$שרכשו אג"ח של החברה באמצעות הגופי$ המוסדיי$

בהיק, של מאות מיליוני שקלי� כשיד� על ראש� (בבחינת סו, הידוע מראש). ) ועובדי$

אח ורע בנו( החברות אי� לה ,למפרקי$ הידוע פי שעלבהוראה תקנונית ייחודית המדוברודוק: .17

, שעל פי הדי� אחרותמעורבות של אגרקסקו מעניינ� של חברות עניינה את ומבחינה, המבדלת המעורבות

.להתנהל על פי אמות מידה עסקיות בלבד מחויבות

מועצות הו המדינה וההוראה התקנונית האמורה מהווה דוגמא בולטת, א( לא יחידה, לשימוש שעש .18

. כפי שנראה בכתב ואחרי� מדינתיי�%ולש� קידו� אינטרסי� לאומיי� בניגוד לתכלית עסקיתבאגרקסקו

על ידי שרי "שהונחתו"באמצעות הוראות לרבות, ( תהנתבעו ורתמ ,תביעה זה להל�, לאור( שנות פעילותה

�היוקופתה לכל משימה לאומית שנראתה בעינהחברה החקלאות לדורותיה�, במישרי� או בעקיפי�) את

(למשל, כלכליי$ הפסדי$ לחברה סבי היה ברור שהדברבנסיבות בה� לרבותחשובה בתחו� החקלאות,

ביצוע פרויקט הפסדי ע� הרשות ששר החקלאות ראה חשיבות בקידומ�, הפסדיי�כניסה לתחומי פעילות

השתתפות בתערוכות הפלסטינית משיקולי� של יחסי חו0 והגנה על מקורות המי� של מדינת ישראל,

ליחסי לעסקי החברה ושהמדינה ראתה חשיבות ו/או לא היו רלבנטיות בינלאומיות יקרות שלא תרמו

, ועוד). הנהלת אגרקסקו קיבלה על עצמה את ההנחיות �ישראלי בה בקיומו של ייצוגהחו0 שלה

והמשימות הללו כמחויבות המובנת מאליה לאור שליטתה של המדינה בחברה ולאור "רוח המפקד"

החקלאות בתחו� נתבעותחברה כמי שתפקידה הוא להוציא לפועל את מדיניות הב(המדינה) שראתה

לפעול על פי שיקולי� עסקיי� ומתו( מטרה להביא להשאת רווחיו).ב שחייגו, עסקי ולאוהיצוא החקלאי (

רתימה של חברה מעורבת לקידומ� של אינטרסי� "להכשיר"בנסיבות מסוימות היה ג� אילו נית� ודוק.

ככל שההתנהלות הינה (באופ� מובנה) על גב הנושי� (כפי מיסודו פסול, הרי ברי שהדבר הינו מדינתיי�

המצב בענייננו), ותו( התנערות מאחריות המדינה לאחר שהחברה נקלעה לקשיי�. בוודאי שרתימה של

חברה מעורבת לקידו� אינטרסי� לבר עסקיי� (ג� אילו נית� היה להכשירה) מחייבת משנה זהירות

ושי�, ובפרט שמירה של בעלי המניות על כרית ביטחו� מספקת בהתנהלות השוטפת של החברה כלפי הנ

לצור( הגנת הנושי�.

% 7 %

מועצות) למנות לדירקטוריו� ה(המדינה והנתבעות "דאגו"שנות פעילותה של החברה במהל( זאת ועוד; .19

עיקר מעייניה� היו נתוני� להגנה על החברה דירקטורי� לה� יש ניגוד ענייני� מובנה ע� החברה, ואשר

.החברה, להבדיל מהאינטרס של נטרסי� של הלקוחות/ספקי� של החברה (מגדלי התוצרת החקלאית)אי

ענייני� ניגוד מתו(ידו נעשו על, ג� הדיוני� שהתנהלו בדירקטוריו� החברה וההחלטות שהתקבלו לפיכ(

, המהווה ג� הפרה של חובותבחברה עסקית המדובר בהתנהלות שאיננה מתקבלת על הדעת .מובנה

לכהונת החברה של/לקוח ספק ממנה סביר מניות בעל איזהההגינות של בעל שליטה כלפי החברה.

את הנתבעות התנהלות זו התאפשרה א( ורק לנוכח תפיסת� של הדעת נותנת, כי ?? בחברה דירקטור

לקריסת . התנהלות פסולה זו תרמה ג� היאהחברה ככלי ליישו� מדיניות� (ושלא לתכלית עסקית)

של הנתבעות.רבתי מציד� רשלנותמהווי� למצער, מינויי� אלה .החברה

גיסא מחד % התנהלותה של המדינה שכאמור לעיל כפתה על החברה התנהלות בניגוד לשיקולי� עסקיי� .20

מהווה שימוש לרעה , גיסא מאיד( %ונטישתה בשעה שהמדינה החליטה שאי� לה עוד צור( באגרקסקו

ית הנפרדת של אגרקסקו, בניגוד לתכלית החברה, תו( יצירה של סיכוני� בלתי סבירי� באישיות המשפט

מס,הנתבעות ליצור " מתיימרות, בהתנהלות�. לנושיה ביחס לאפשרות לפירעו� חובות אגרקסקו

ממס( להתעל� היו ה� רשאיות . לגישת הנתבעות הדי� פי על אפשרי שאינו", סטרי חד התאגדות

ולאחר היקלעותה של החברה ולרתו� את קופת החברה לש� קידו� ענייניה�, ההתאגדות במש( יובל שני�

לקשיי� להיזכר לפתע בקיומו של אותו מס( ולנצל אותו כמג� מפני הנושי�.

'להשתמש' במש( עשרות ולמועצות כפי שיוסבר בכתב תביעה זה להל�, הדי� אינו מתיר למדינת ישראל .21

גרקסקו ובקופתה; לכפות על אגרקסקו התנהלות שאינה עסקית; ע� הו� עצמי דקיק בצורה שני� בא

% קיצונית וחובות בסכומי עתק; ומתו( מודעות מלאה לסיכוני� העסקיי� הגדולי� שבה� פועלת החברה

על % וביו� הדי� פשוט לנטוש את הספינה הטובעת בהסתמ( על אישיותה המשפטית הנפרדת של החברה

. ודוק. מסקנה זו מתבקשת לא רק מכוחה של דוקטרינת תו� הלב החולשת על שיטת המשפט ושיהנ גב

מכוחה של %ולמשל %), אלא ג� יותר רחבות שלה ההגינות שחובותשלנו (ובאופ� מוקפד יותר על המדינה

לחוק החברות, על פיה בית משפט רשאי לייחס לבעל מניות חובות של החברה מקו� שבעל 6הוראת סעי,

המניות עשה שימוש באישיות המשפטית הנפרדת של החברה, בניגוד לתכלית החברה, ותו( יצירה של

סיכוני� לא סבירי� באשר ליכולת הפירעו� של החברה.

מעשיות והשפעות פרשנות � תכלית החברה העסקיתבמאמרו שטר� עמד על הדברי� צ' פ' ידידיה פרו .22

:359, תשס1ב )2( לב משפטי�

. אחת מה� קובעת כי המס� שש עילות חלופיות להרמת מס� ההתאגדותשש עילות חלופיות להרמת מס� ההתאגדותשש עילות חלופיות להרמת מס� ההתאגדותשש עילות חלופיות להרמת מס� ההתאגדות"...החוק מונה

יור� בהתקיי� שורה של תנאי� מצטברי�, ובה� קיומו של -יסוד סביר להניח כי ניהול

ניהול לטובת ניהול לטובת ניהול לטובת ניהול לטובת על פי דברינו, ייתכנו מצבי� שבה� על פי דברינו, ייתכנו מצבי� שבה� על פי דברינו, ייתכנו מצבי� שבה� על פי דברינו, ייתכנו מצבי� שבה� לא היה לטובת החברה-. לא היה לטובת החברה-. לא היה לטובת החברה-. לא היה לטובת החברה-. עסקי החברה

, , , , באופ� שמשפיע לרעה על רווחי החברהבאופ� שמשפיע לרעה על רווחי החברהבאופ� שמשפיע לרעה על רווחי החברהבאופ� שמשפיע לרעה על רווחי החברה, הפוגע בענייני� של קהלי� אחרי� , הפוגע בענייני� של קהלי� אחרי� , הפוגע בענייני� של קהלי� אחרי� , הפוגע בענייני� של קהלי� אחרי� בעלי המניותבעלי המניותבעלי המניותבעלי המניות

יי� כניהול שלא לטובת החברה, בהתא� לפרשנות המונח על פי סעי$ התכלית, ולכ� יי� כניהול שלא לטובת החברה, בהתא� לפרשנות המונח על פי סעי$ התכלית, ולכ� יי� כניהול שלא לטובת החברה, בהתא� לפרשנות המונח על פי סעי$ התכלית, ולכ� יי� כניהול שלא לטובת החברה, בהתא� לפרשנות המונח על פי סעי$ התכלית, ולכ� יתמיתמיתמיתמ

."ישמש עילה להרמת מס� ההתאגדותישמש עילה להרמת מס� ההתאגדותישמש עילה להרמת מס� ההתאגדותישמש עילה להרמת מס� ההתאגדות

הקלאסית שבה על בית המשפט לעשות פרקי� סבורי� כי פרשיית אגרקסקו מהווה את הדוגמא המ .23

לדאבו� (אחריו לחוק החברות ולהרי� את מס( ההתאגדות שמ 6שימוש בסמכותו (בי� היתר) לפי סעי,

להסתתר. מתיימרות הנתבעות )הלב

% 8 %

ברי, שהמדינה הייתה מודעת לכל האמור לעיל (וכי אי( לא?), אבל "הנחת העבודה" המסתברת של .24

חה ובעוצמתה כדי לחל0 את החברה מצרתה (שהרי והייתה שבשעת צרה, תירת� המדינה בכ נתבעותה

אחרת לחלוטי� לא ברור כיצד התנהלו הנתבעות חה של המדינה רב לה והיא סוככת על אגרקסקו).וכ

ואול$ למרבה הצער . , בניגוד להוראות החוקשני�עשרות בהקשרה של החברה כפי שהתנהלו במש(

"ק$ מל, חדש" אשר לא ידע את אגרקסקו ומטרותיה, הגישה , יו$ פקודהוההפתעה, כשהגיע

נושיה שהסתמכו על "מטרייתה" של לחברה עור(, למגינת לב$ של כל והפנ הנתבעות ,השתנתה

שלהנתבעות הותירו את החברה ע$ יתרת חובות נטו (בניכוי נכסי$) בהיק( .ויתר הנתבעות המדינה

, ואת הנושי$ ללא יכולת להיפרע את סכומי החוב הנ"ל."חמאות מיליוני ש

חלק מר מנח� פרלמ� המנתחת הכלכל� המומחה חוות דעת כלכלית של 'ו כנספחמצורפת הלכתב תביעה ז .25

ההיבטי� הכלכליי� הדרושי� לתובענה, ובפרט מצביעה על האופ� הפסול שבו התנהלה החברה ע� הו� מ

עצמי דקיק בניגוד להוראות הדי� ותו( נטילת סיכוני� בלתי סבירי� באשר לכושר הפירעו� של החברה.

) לא הנתבעותרקסקו (שהוכתב על ידי מחוות הדעת האמורה, הונה העצמי הדקיק של אגג� כפי שעולה

, ובהעדר תמיכה החברהשימצאו בדרכה של צפוילשרוד מהמורות עסקיות שהיה ממשי הותיר לה סיכוי

של המדינה, גזר על החברה כליה ועל נושיה הפסדי� עצומי�.

1נספחיו ללאלתביעה זו ג� את דו"ח החוקר הממונה רו"ח דרור אביב 'ז כנספחבנוס, מצרפי� המפרקי�

והמובאי� בגדרי הנתבעות שמצביע א, הוא על חלק מהכשלי� שנפלו בהתנהלות ,")החוקר ח"דו" %(להל�

מצרפי� המפרקי� 14.7.2014; וכ� את הדו"ח המשלי� שהוגש לבית המשפט של פירוק ביו� הלי( זה

. לתביעה זו 'ח כנספח

עוד יצוי� כבר בפרק מבואי זה שאפשר שפרשיית קריסתה של אגרקסקו מצדיקה הטלת אחריות ג� על .26

מלאכת� של גורמי� מעורבי� נוספי�, ואי� בהגשתה של תובענה זו כדי לגרוע מאחריותו של צד ג' כלשהו.

כוח� בהקשרי� אלה עודנה נמשכת. %המפרקי� ושל באי

כמפורט להל�: תהיה דר( הילוכנו בכתב תביעה זה .27

לקידו� ולמימוש המדיניות ככלי של אגרקסקו הקמתההרקע לשלהל�, נעמוד על בפרק ב' .27.1

של הנתבעות ת�על שליטושלא למטרות עסקיות; , של מדינת ישראל בתחו� החקלאותוהיעדי�

יתר שניתנו %הישירות והעקיפות של המדינה בחברה וזכויות בחברה בכוח ובפועל (נוכח החזקותיה

ועל כ( שבאופ� כללי ;בענייני החברה(שלא כדי�) של הנתבעות מעורבות� על ;לה בתקנו�)

., וכ( ה� נהגו בפועל כלפיה"יד� הארוכה"הנתבעות ראו בחברה את

להוראות הדי�, יגוד שלהל�, נדגי� את האופ� שבו כפו הנתבעות את החברה לפעול בנ בפרק ג' .27.2

לקידו� אינטרסי� עליה� לפעול היא קיומה תכלית ולמעשה כחברה ש ,לתכלית עסקיתבניגוד

ת ו(לרבות מטעמי� של ציונ לסייע למגדלי� ו/או ענפי חקלאותכ� על מנת ו הנתבעות ותמופקד

הנתבעות : (א) בי� היתר, כי ,נראהבהקשר זה .)או בענפי חקלאות מסוימי� ותמיכה בהתיישבות

%הוראה תקנונית שאסרה על החברה להפיק או לצבור רווחי� והביאה אותה הכתיבו לחברה

לש� קידו� אינטרסי� של לחלק את כל העודפי� שנוצרו כתוצאה מפעילותה - הלכה למעשה

נספחי� שהיקפ� הכולל הינו אלפי עמודי� רבי�. 146הדו"ח אוחז וזאת מטעמי� "לוגיסטיי�" גרידא שכ� 1

% 9 %

מקרב דירקטורי� לחברה מינו הנתבעות ; (ב) (תמיכה בענ, החקלאות ובחקלאי�) הנתבעות

המובנהחר( ניגוד הענייני$ וזאת ל ענייניה של החברהוהילנשל החברה) המגדלי� ("ספקיה"

התערבו בניהול החברה % ושרי החקלאות לדורותיה� ואנשי משרד ; (ג)מצויי$ ה$ בווהקיצוני

בע"מ כלכלית של חברה% שאינ� עולות בקנה אחד ע� תכלית עסקיתהוראות על הנהלתה 'והנחיתו'

עוד נעמוד על אחריותה של המדינה כמי ששימשה .על החברה הפסדי� (במודע) השיתוואשר

, הג� שפורמאלית פקטו)% בפועל בתפקיד ניהולי בחברה (דירקטור צללי� ו/או דירקטור דה

.המדינה לא כיהנה בתפקידי� כאמור

ה נעמוד על אחריות� של הנתבעות לחובות החברה לנוכח התנהלותה של החבר ,שלהל� בפרק ד' .27.3

ותו( סירוב של בידיעת הנתבעותוזאת במימו� דק קיצוני וחריג, תו( החצנת סיכוני� על הנושי�,

לאור אופי פעילותה ל וחומר, ומקבנסיבותיה של אגרקסקו .הונה של החברהחזק את הנתבעות ל

ראה העליו� המדובר בהתנהלות חריגה בחומרתה שבית המשפט והסיכוני� אליה� היא חשופה,

כפי שנראה להל�, לא רק שהנתבעות יתר על כ�. ר תו� לב והפרה של חובות ההגינות. בה חוס

, ה� פשוט "עמדו מנגד" וצפו בה בעודה מעמיסה על עצמה להגדיל את הונהסירבו לסייע לחברה

קיי� ללא תמיכה של המדינה בי רב שבר , שעה שהיה ברור לכל התחייבויות לצדדי� שלישיי�

.בכוחה של החברה לשרת את החובסיכו� רב שלא יהיה

שלהל�, נעמוד על אחריות� של הנתבעות בכל הנוגע לחלוקות הדיבידנד האסורות שכפו בפרק ה' .27.4

חלוקות שאינ� עומדות במבחני החלוקה הקבועי� בדי� (מבח� הרווח ומבח� % הנתבעות על החברה

בתפקידו של הדירקטוריו� שהתערבו, הלכה למעשה, יכולת הפירעו�). התנהלות� של הנתבעות

את הרמת מס( ההתאגדות של החברה וייחוס מלוא חובותיה א יג� ה המצדיק בהקשרי� אלה

א� הנתבעות חפצו להטיב ע� ענפי .האסורותלנתבעות, ולמצער חיוב� בהשבת כספי החלוקות

את חקלאות כאלה ו/או אחרי� ו/או לתמו( בהתיישבות מטעמי� של ציונות היה עליה� לכלול

של בהיק( נושי$ יש להבתקציביה�, ולא להטיל את המשימה על חברה בע"מ סכומי התמיכה

. שקלי$ מיליוני מאות

בקשר ע� סיכול הפרטת החברה במש( שני� ארוכות נתבעותשלהל�, נעמוד על אחריות ה בפרק ו' .27.5

החברה נעמוד על כ( שלאור( שני� סיכלה המדינה (שלא רצתה לוותר עלובקשר ע� קריסתה.

למימוש מדיניותה) את הפרטת החברה למרות שהמדובר היה במהל( שהיה חיוני 'נוח' ככלי

והחזקת המדינה חר, העובדה שייסוד החברה על ידינדגי� כיצד לחיזוק הונה של החברה.

סמו( לקריסה , )exit( הבעת מכירתלצור( השגת רווח כלכלי לא נועד מניותיה לאור( השני�

המדינה יזמה . לש� כ(, התעקשה להפיק רווח כלכלי מהפרטת החברה, ודעתההמדינה את שינתה

הבהיר החברה"ל שמנכ למרות � זאת. ובלתי מתאימי� בעליל מזיקי�רשלניי�, הליכי הפרטה

שהדבר יביא חזור והבהר, החקלאות וצמרת משרדו כמו ג$ בפני אנשי רשות החברות, שר בפני

., שהתממשו תו, זמ� קצרמהאזהרות התעלמה פשוט המדינה .� קצרבתו, זמ לקריסת החברה

התעלמות ואדישות בוטה מהצור( הדוחק של החברה להגדיל לצד, של המדינהזו התעקשותה

באופ� , דרדרה את החברה לאחר ההפרטה שימור הקשר ע� המגדלי� יחד ע�ולחזק את הונה

עדי קריסה.מהיר ביותר

הג� שהמדינה רשאית ברגיל לנסות להשיא את שווי� של נכסיה בעת %ראוי להדגיש בהקשר זה

, לא הייתה רשאית המדינה לפעול כפי שנהגה. זכויות אינ� פועלות שבמקרה דנ�מכירת�, הרי

מול אינטרסי� לגיטימיי� אחרי�. כפי שפורט בתו� לב ובדר( מקובלת בחלל ריק, ויש לאזנ�

% 10 %

והמועצות התוו את התנהלותה של אגרקסקו בהו� דקיק, תו( מודעות לכ( שה� לעיל, המדינה

מחצינות סיכוני� בלתי סבירי� על נושי החברה. לכ� הנתבעות (והמדינה בראש�) היו מחויבות

עצמ� יצרו לנושי החברה, ולא להתעקש לשנות את �לנקוט במתווה הפרטה שמתחשב בסיכו� שה

"יש מאי�" על לנתבעות צבה היה רעוע) על מנת ליצור רווח כלכלי כלפי החברה (שעה שמ �תפיסת

לנגד עיניה והתעלמה מציבור הבלעדית�. אלא שכאמור, המדינה שמה את טובתה הנושי גב

, כשהיא בחדלות קמספ הנושי� בבחינת "אני ואפסי עוד" והותירה את החברה ללא הו� עצמי

בלתי מקובלת בלתי ראויה, חסרת תו� לב והנושי�. זוהי התנהלות חשבו�פירעו� והכל כאמור על

חלות חובות מצד בעל שליטה בחברה, קל וחומר שלא נית� לקבל התנהלות זו מצד המדינה, עליה

(פורס� עפר� נ' מנהל מקרקעי ישראל 4422/92. ראו לעניי� זה בבג"0 תו$ לב והגינות מוגברות

):1993בנבו,

לב בהתקשרויותיה החוזיות נגזרת ה� �המינהלית לנהוג בתו�חובתה של הרשות "

לב על כל מתקשר, וה� מ� מהמשפט � מ� המשפט האזרחי, המטיל חובת תו�

אזרחיה בכל מגעיה הציבורי, המחייב רשות ציבורית לנהוג בהגינות וביושר כלפי

שיסודה במעמדה של הרשות כנאמנה שיסודה במעמדה של הרשות כנאמנה שיסודה במעמדה של הרשות כנאמנה שיסודה במעמדה של הרשות כנאמנה � � � � חובת ההגינות המינהלית חובת ההגינות המינהלית חובת ההגינות המינהלית חובת ההגינות המינהלית עימ�. ואול�,

הלב הנדרשת מ� הפרט. המידה הלב הנדרשת מ� הפרט. המידה הלב הנדרשת מ� הפרט. המידה הלב הנדרשת מ� הפרט. המידה � � � � מחמירה יותר מחובת תו�מחמירה יותר מחובת תו�מחמירה יותר מחובת תו�מחמירה יותר מחובת תו� � � � � פי הציבור פי הציבור פי הציבור פי הציבור כלכלכלכל

המחמירה חלה בי� א� פועלת הרשות בתחו� המשפט האזרחי, ובי� א� פועלת המחמירה חלה בי� א� פועלת הרשות בתחו� המשפט האזרחי, ובי� א� פועלת המחמירה חלה בי� א� פועלת הרשות בתחו� המשפט האזרחי, ובי� א� פועלת המחמירה חלה בי� א� פועלת הרשות בתחו� המשפט האזרחי, ובי� א� פועלת

פר' נ' המועצה המקומית כפר 262/62 (בג"צ היא בתחו� המשפט הציבוריהיא בתחו� המשפט הציבוריהיא בתחו� המשפט הציבוריהיא בתחו� המשפט הציבורי

, פ"ד חיי� נ' מינהל מקרקעי ישראל�ב�294/75 ; בג"צ 2155, 2101שמריהו, פ"ד טז

..."673) 1טקס נ' שר המסחר והתעשיה, פ"ד ל(� סאי135/75 ; בג"צ 415, 412) 1ל(

לאחר הקריסה הוסיפה בכ( לא הסתיי� מחדלה המוסרי של המדינה בקשר ע� אגרקסקו, שכ�

מימו� % המדינה חטא על פשע וסירבה להעמיד לחברה בתקופת הקפאת ההליכי� מימו� ביניי�

%ואולי א, את הצלתה ו/או הצלת נושיה פשר מכירה מיטבית של פעילותהשהיה חיוני על מנת לא

לאטימות הלבזוהי דוגמא נוספת . (!) וזאת למרות שהובטח לכספי� מעמד של הוצאות פירוק

מצד בית משפט של נוקבתשהפגינו הנתבעות כלפי אגרקסקו ונושיה, אטימות לב שזכתה לביקורת

לעיל). 6פירוק (ראו בסעי,

כלפי חובותיה� של הפרה מהווה ההפרטה הליכי ע$ בקשר הנתבעות של התנהלות�הינה כי כ�,

.החברה בחובות חיוב� את המצדיק באופ�, מציד� ורשלנות החברה

התביעה המסגרת המשפטית של עילותעל (ובאופ� בלתי ממצה) ' שלהל�, נעמוד בקצרהבפרק ז .27.6

כנגד הנתבעות.

אחרו�. %ראשו�; ואחרו� % ראשו� .28

% 11 %

רקע עובדתי .ב

כזרוע של המדינה לקידו$ היצוא החקלאי. הקמת אגרקסקו 1.ב

כלכלתע� הקמתה של מדינת ישראל במחצית המאה הקודמת, התעורר הצור( הלאומי בבניית וביסוס .29

המדינה הצעירה. אחד הכלי� בה� נקטה ממשלת ישראל כדי לממש צור( זה היה חיזוקו של ענ,

המדינה ראתה בשוק החקלאות העולמי. משמעותימעמדה של ישראל כגור� את לפתחבמטרה החקלאות

על מאז� החיובית בהגדלת הייצוא החקלאי מישראל לחו"ל ג� בשל השפעתו עצומה כלכלית חשיבות

י� של המדינה.התשלומ

, והפסדית יקרה ,מלאכה סבוכהשני� �באותהייתה בכלל, והיצוא החקלאי בפרט, מלאכת הייצואאלא ש .30

.המדינה שלובסיוע בהתערבות , ולכ� עלה הצור( שדרשה השקעת תשומות וכספי� בהיקפי� גדולי�

החקלאי ייצואהולקד� את הדרכי� לאפשראת של משרד החקלאות יועצי� נובח 1950כבר בשנת ואכ�; .31

שתכסהקר� סיכוני� להקי� . מסקנת (המלצת) היועצי� הנ"ל הייתה כי לצור( פיתוח הייצוא, יש מישראל

, כדלקמ�:פעילות היצואאת הפסדי

בשווקי� בארצות �המקצוע של ייצוא דורש יותר ללמוד ולדעת על הנעשה בחו' "

�2/3ל"י, בהשתתפות הממשלה ב 25,000של ... כ� בדעתנו להקי� קר� לסיכו� בס� השונות

יהיו קשורי� בהפסדי�, ולמע� 1951כל המשלוחי� של שנת בהשתתפות המשווקי�. �1/3 ו

. הקר� הזאת תצטר� וכ� כל הניסיו� הגדול הזה יהיה קשור בהוצאות שונות �לכסות�

לכסות את כל אלה."

מצ"ב 8.12.1950ת של המדינה מיו� משרד החקלאות לבחינת ייצוא התוצרת החקלאי מנכ"למסמ(

לכתב תביעה זה. 'ט ספחכנ

שר העלה 16.7.1956ביו� כעבור מספר שני�, תחת זאת, הוקמה. לאקר� הסיכוני� הנ"ל % בסופו של דבר .32

, בשליטת המדינההקמתה של חברה הצעה לשל הממשלה יומה החקלאות דאז, מר קדיש לוז ז"ל, על סדר

. לנוכח בפיתוח היצוא החקלאי עיניו לנגד ראה החקלאות שמשרד הלאומיות המטרות את תגשי$אשר

זכויות מניות יסוד שיעניקו לה זכויות וטו ותחזיק בהמדינה חשיבות תפקידה זה, הציע השר לוז ז"ל, כי

מינוי מנהלי�.

לכתב תביעה 'י כנספחמצ"ב 16.7.1956מכתב שר החקלאות בקשר ע� הקמת חברה לייצוא חקלאי מיו�

זה.

הצור( לייצר עבודה , אז הוסבר5.8.1956בישיבת הממשלה מיו� נהנדוהאמורה של שר החקלאות הצעתו .33

ויספוג את ההפסדי� יפרו0 עבור� את הדר( לשוק הבינלאומי (לחקלאי המדינה על דר( הקמתו של גו, ש

רה הישראלית לייצוא חקלאי בדבר יסוד "החבהחלטה התקבלה ה). בסופה של אותה ישיבה הכרוכי� בכ(

שמטרתה, בי� היתר, )חברה ליצוא חקלאי בע"מ" %"אגרקסקו %לימי� שונה שמה של החברה לבע"מ" (

:בחו"לייצוא תוצרת חקלאית למיניה וסוגיה ולמידת השווקי�

"השר ק. לוז: לאחר התייעצות בי� שלושה משרדי� [...] הוחלט על הקמת חברה לייצוא

קד� את היצוא החקלאי...חקלאי בשביל ל

% 12 %

.אנו מחוסרי עבודההשר פ. ספיר:

, שאי� עוסקי� בו. יש אי� גו$ המקבל על עצמו יצוא של אותו יצור חקלאיהשר ק. לוז:

זה לרוב יצוא שבתחילתו צרי� להפסיד, במידה שתהיה ניסיונות של יצוא ירקות או פירות.

...חברה אפשר יהיה לקד� את הדברי�

."ההצעה את לאשר מחליטי�

של הממשלה מצ"ב 617%618החלטות ונוסח 617פרוטוקול הישיבה שנערכה בקשר להחלטת הממשלה מס'

לכתב תביעה זה. א"י כנספח

.הוקמה החברה 16.12.1956ביו� %בהתא� .34

ציבורי ועל התפקיד מטרות שהוגדרו לחברה בתזכיר ההתאגדות שלה, מלמד על אופייה העיו� ב .35

:שהיא נועדה למלא"הלאומי"

... בי� על חשבו� עצמה ובי� לייצא תוצרת חקלאית למיניה וסוגיה, טרייה או מעובדת(א) "

לאר', בדרכי� ובתנאי� שייראו לה;�כסוכ� ולמכרה בחו'

(ב) לקנות תוצרת חקלאית ולרכשה בכל דר�, למכרה, לשעבדה ולהעבירה בכל דר� ולעשות

עיסקות אלה באר' או בחו' לאר';

(ג) להתקשר ע� מגדלי� בדבר גידול תוצרת חקלאית ואספקתה לצרכי יצוא ולגדל בעצמה

תוצרת חקלאית ליצוא;

(ד) להחזיק תוצרת חקלאית, לאחסנה, למיינה, להכשירה ולעבדה למטרות ייצוא ושיווק,

לארזה, להובילה ולטפל בה בכל דר� שייראה לה;

ובחקר של שווקי חו' ק באסו$ ידיעות , לעסולחפש שווקי� ליצוא תוצרת חקלאית(ה)

;להרחבת היצוא של תוצרת חקלאית ולהגדלתו דברדברדברדבר כלכלכלכל ולעשותלתוצרת חקלאית לאר'

כל כל כל כל ועבור(ו) לייבא תוצרת חקלאית וחמרי אריזה, בי� על חשבו� עצמה ובי� כסוכ�, עבורה

;החקלאי בסקטור מועצה/או ו גו$

"...

לכתב תביעה זה. ב"י כנספחמצ"ב למועד הקמתה אגרקסקו תזכיר התאגדות

הייתה 90 %ועד שנות הלנוכח תפקידה כמאגדת ומסדירה את כלל הייצוא של התוצרת החקלאית מישראל .36

הדרי� (למעט לייצא תוצרת חקלאית מישראל לארצות הי�שהורשתה היחידההחברה אגרקסקו

בכל הנוגע למוצרי בחו"ל, החברה היוותה מונופול . לכ�, מבחינת לקוחותיה של אגרקסקוחריגי�)ו

ברכישת התוצרת 2מונופסו�ומבחינת� של החקלאי� הישראלי�, החברה היוותה מישראלאלה חקלאות

בשל כ( אגרקסקו זוהתה ג� בחו"ל כאורג� של מדינת .המיועדת לייצואהנ"ל החקלאית הישראלית

מונופסו� הוא קונה יחיד שעיקר כוחו ויתרונו המסחריי� הינו כלפי המוכרי�. 2

% 13 %

בתקופות היתרגמו מדינת ישראל ירופה על מדיניות באת ופוליטיהמחאות הישראל (בשל כ(, ולמשל,

מסוימות לחר� על אגרקסקו).

על ידי הוצגהוכפי שהוקרנה ההתייחסות אל החברה כזרוע הארוכה של המדינה בקידו� היצוא החקלאי .37

% של החברה ווסדה ולאור( כל שנות פעילותה ינמשכה מהונתפסה על ידי החקלאי� והנושי�, הנתבעות

עד סמו( לפני קריסתה. % למעלה מיובל שני�

עמד מנכ"ל משרד החקלאות בדירקטוריו� החברה על חשיבותה של החברה בקשר 2005כ( למשל, בשנת

:של שר החקלאות להצעת הפרטה של החברה התנגדותובשעה שנימק את ע� יעדי משרד החקלאות

כיעד מרכזי את הגדלת היצוא כיעד מרכזי את הגדלת היצוא כיעד מרכזי את הגדלת היצוא כיעד מרכזי את הגדלת היצוא בע לעצמו משרד החקלאות ק"... סיבה שניה, יעדי המשרד.

וק, כאשר הדר� הטובה ביותר לרכז את צרי� לקד� את השיוועל מנת לקד� את היצוא ועל מנת לקד� את היצוא ועל מנת לקד� את היצוא ועל מנת לקד� את היצוא

זה כלי נוח וקל שאפשר לעשות זה כלי נוח וקל שאפשר לעשות זה כלי נוח וקל שאפשר לעשות זה כלי נוח וקל שאפשר לעשות . השיווק ולכוו� בענפי� בעיתי� באמצעות חברה ממשלתית

לכ� זה לא יהיה נכו� לבצע כעת את ההפרטה. כאשר ,בו שימוש ודרכו להשיג את היעדבו שימוש ודרכו להשיג את היעדבו שימוש ודרכו להשיג את היעדבו שימוש ודרכו להשיג את היעד

היעד יושג יהיה אפשר לשקול זאת פע� נוספת."

לכתב תביעה זה. ג"י כנספחמצ"ב 27.3.2005פרוטוקול דירקטוריו� החברה מיו�

ככל החברות, אלא יותר כתאגיד הנתבעות לא ראו באגרקסקו כחברה שאמורה לפעול במילי� אחרות,

., ומטע� זה ראה להתנגד ליוזמה להפרטתהעסקיי�% לברלאומיי�, מגזריי� והמגשי� יעדי�

:3כ( ג� העיד מר מאיר שמרה, סג� מנהל רשות החברות ממשלתיותו .38

וחשיבות וכו'..." משרד החקלאות ראה בחברה כזרוע ארוכהמשרד החקלאות ראה בחברה כזרוע ארוכהמשרד החקלאות ראה בחברה כזרוע ארוכהמשרד החקלאות ראה בחברה כזרוע ארוכה"...

:ובהמש(

הזרוע הארוכה שלו, לייצוא הזרוע הארוכה שלו, לייצוא הזרוע הארוכה שלו, לייצוא הזרוע הארוכה שלו, לייצוא הח"מ] � ] טע� שזה [אגרקסקו הח"מ �הוא [שר החקלאות "...

."..תוצרת חקלאיתתוצרת חקלאיתתוצרת חקלאיתתוצרת חקלאית

של השוני� ענפיוולבסס את להקי�, היה בפעילותה הענפה כדי אגרקסקו; מש( שנותיה הטובות של ואכ� .39

נתפשה )Carmel Top%Bio%ו Carmel(כולל מותגיה אגרקסקו. כולו בעול� הישראלי החקלאי השוק

פעילותה העיקרית .במגוו� תחומי� מבוטלי� בלתי שוק נתחי על חלשהו , חדשני ומובילבינלאומיכמותג

הדרי�, צמחי�, חומרי ריבוי, ,של החברה הייתה בשיווק תוצרת חקלאית ישראלית (ירקות פירות, פרחי�

תה ג� , ובמידה פחותמרי� ועוד) ברחבי העול�, ובעיקר בשוק האירופאי ובארצות הבריתתבליני�,

מגדלי� בישראל בהסכמי רכישה ו/או שיווק של אלפי . החברה הייתה נוהגת להתקשר ע� בישראל

עסקאות סחר בינלאומי ומת� בנוס,, כללה פעילות החברה .הגידולי� אות� היא הייתה משווקת כאמור

כגו, . בכ( ניצלה החברה את המוניטי� שהיה להשירותי� לוגיסטיי� תומכי� בי�, באוויר וביבשה

.בקנה מידה בינ"לביצועית � ובעל יכולת ימקצועי חזק, אמ

להל�. ג להרחבה ראו בפרק 3

% 14 %

למ�אגרקסקו הוקמה על פי החלטת ממשלה לצור, קידו$ היצוא החקלאי מישראל. לסיכו$ פרק זה: .40

לאומיות ומשימות יעדי$ למימושהמיועדת הנתבעותשל ארוכה כזרוע אגרקסקושימשה , ווסדהיה

, בתזכירה ושהוגדר כפי, (ולא "כחברה רגילה" בעלת יעדי$ מסחריי$ "רגילי$" ושמירה על נושיה)

זה היה תפקידה של .מישראל חקלאית תוצרת של הייצוא ולביצוע להרחבת הממשלתי הכלי והייתה

, ולא מש, כל שנות חיי החברהותופעלה על יד$ החברה וכ, היא ג$ נתפסה על ידי גורמי הממשלה

, וכ, כ, היא נתפסה על ידי מנהלי החברה (שמונו על ידי המדינה ו/או מי מטעמה) � פחות חשוב מכ,

לאור, שנות פעילותה הפכה אגרקסקו לספינת הדגל של היצוא .בעיני הנושי$ שלהג$ היא נתפסה

.שראל)(ששימשה את מדינת י חברה לתפארת מדינת ישראל �לא במליצה ו �באמת החקלאי מישראל.

להלכה בחברהמועצות הושל מדינת ישראל ההדוקה שליטת$ . על 2.ב ולמעשה

"החזקה" מפנה חוק החברות להגדרה שבחוק ניירות % בכל הנוגע לפרשנות המונחי� "שליטה" וכידוע, .41

כדלקמ�: ,, מגדיר את המונח "שליטה"1968 % לחוק ניירות ער(, התשכ"ח 1ער(. סעי,

, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד לכוו� את פעילותו של תאגידלכוו� את פעילותו של תאגידלכוו� את פעילותו של תאגידלכוו� את פעילותו של תאגידהיכולת היכולת היכולת היכולת �"שליטה" "

וחזקה על אד� שהוא שולט בתאגיד א� הוא וחזקה על אד� שהוא שולט בתאגיד א� הוא וחזקה על אד� שהוא שולט בתאגיד א� הוא וחזקה על אד� שהוא שולט בתאגיד א� הוא של דירקטור או משרה אחרת בתאגיד,

; "אמצעי שליטה", מחזיק מחצית או יותר מסוג מסויי� של אמצעי השליטה בתאגידמחזיק מחצית או יותר מסוג מסויי� של אמצעי השליטה בתאגידמחזיק מחצית או יותר מסוג מסויי� של אמצעי השליטה בתאגידמחזיק מחצית או יותר מסוג מסויי� של אמצעי השליטה בתאגיד

ברה או בגו$ מקביל של של ח זכות ההצבעה באסיפה כלליתזכות ההצבעה באסיפה כלליתזכות ההצבעה באסיפה כלליתזכות ההצבעה באסיפה כללית) 1: (כל אחד מאלהכל אחד מאלהכל אחד מאלהכל אחד מאלה �בתאגיד

"או את מנהלו הכללי. הזכות למנות דירקטורי� של התאגידהזכות למנות דירקטורי� של התאגידהזכות למנות דירקטורי� של התאגידהזכות למנות דירקטורי� של התאגיד )2תאגיד אחר; (

קובע חוק נירות ער( כדלקמ�:" החזקה"מונח ביחס ל .42

בי� לבד ובי� ביחד בי� לבד ובי� ביחד בי� לבד ובי� ביחד בי� לבד ובי� ביחד �"החזקה" ו"רכישה", לעני� ניירות ער� או כוח הצבעה וכיוצא באלה "

צעות נאמ�, חברת נאמנות, חברת רישומי� או , באמבי� במישרי� ובי� בעקיפי�בי� במישרי� ובי� בעקיפי�בי� במישרי� ובי� בעקיפי�בי� במישרי� ובי� בעקיפי�, ע� אחרי�ע� אחרי�ע� אחרי�ע� אחרי�

ג� בידי חברה בת שלה או � בכל דר� אחרת; כשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי חברה

יראו יחיד ובני �חברה קשורה שלה במשמע, וכשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי יחיד

"משפחתו הגרי� עמו, או שפרנסת האחד על האחר, כאד� אחד;

� אחרי�" קובע חוק נירות ער( כדלקמ�:עקה "ביחד ביחס למונח החז .43

החזקת ניירות ער� או רכישת� �ביחד ע� אחרי�" רכישת�"החזקת ניירות ער� או

"בשיתו$ פעולה בי� שניי� או יותר לפי הסכ�, בי� בכתב ובי� בעל פה;...

כי החוק מורה קובע, כי שליטה משמעה היכולת לכוו� את פעילות התאגיד. בנוס,; החוק ;הנה כי כ� .44

במחצית או יותר מהקולות באסיפה , לבד או ביחד ע$ אחרי$ ,במישרי� או בעקיפי�, בעל מניות המחזיק

שולט בתאגיד. מוחזק כמי ש % הכללית ו/או מחצית או יותר מהזכויות למנות דירקטורי� בחברה

השליטה יבעלמועצות הביחד ע� המדינה הייתהלאור( שנות פעילותה, , להל� בפרק זה שיוסברכפי .45

ג$בנוס,, . מיצרי� ללא בה ושלטשומי של החברה פעילותה את וכווינשהאלו �ההנתבעות .באגרקסקו

של לנוכח שיעור החזקותיה (הישירות והעקיפות)בנתבעות מתקיימת באגרקסקו חזקת השליטה

% 15 %

על פי הוראות תקנו� למנות בחברה זכאיות היו הנתבעות ושאר ושיעור הדירקטורי� שהמדינה המדינה

. החברה

. החברה במניותוהעקיפות הישירות חזקותיהה(א) מ % בי� היתר % נבעה בחברה המדינה של שליטתה .46

בהצבעה באספות הכלליות של החברה ובזכויות למינוי מוחלט רובהחזקות אלו הקנו למדינה

) ג; (הכרעה או/ו וטו זכויות(ב) הוראות תקנוניות ו/או הסכמיות שונות שהקנו למדינה דירקטורי�;

של אורגני� שוני� של המדינה (רשות החברות הממשלתיות, מבקר המדינה י�צמוד ופיקוח מעורבות

לרבותהתערבות ישירה של המדינה, ; (ד) החברה לאורגני� הנ"ל שלחוקית וכפיפות והממונה על השכר)

מת� הנחיות לפעולה % החקלאות לדורותיה�, בהתנהלות השוטפות של החברה, לרבות יבאמצעות שר %

של פעולות המנוגדות לתכלית החברה ולש� קידומ� של אינטרסי� של משרד �ותכתיבי� לביצוע

.)ועודהישראלי , תמיכה בפלסטיני� לש� הצלת משק המי� אחרהחקלאות (למשל, עזרה לענ, כזה או

במניות החברה ות (ישירות ועקיפות)מכוח אחזק חברהמדינה בת השליט .א.2.ב

יחד ע� זאת, מחקירות שביצעו המפרקי� הו� המניות של החברה השתנה מספר פעמי� לאור( השני�. .47

מזכויות 50%לפחות ב במישרי�החזיקה המדינה ולאור( כל שנותיה ווסדה של החברהימהעולה, כי

או הזכויות למנות דירקטורי� בחברה. באסיפה כללית ו/ההצבעה

לעניי� זה מצורפי�, למשל, המסמכי� הבאי�:

. כפי שנית� לכתב התביעה "די כנספחהמצור, 1956משנת לתקנו� היסוד של החברה 14סעי, .47.1

שהוקצתה , שבה מנית יסוד א' "הצבעה אישית"הקנה למדינה זכות לדרוש לראות, סעי, זה

).50% % " (הינו תקנה לבעליה אותו מספר קולות שיש לשאר המצביעי$ באותה הצבעהמדינה "ל

על פי סעי, זה לכתב התביעה. ו"ט כנספחהמצור, 1973לתקנו� החברה כפי שתוק� בשנת 3סעי, .47.2

ב'). מניות היסוד הנ"ל הקנו לבעליה� % מניות יסוד (א' ו 16 כלל (בי� היתר) הו� המניות של החברה

של מניות רגילות לא היו המחזיקי�(בחברה את הזכות הבלעדית למנות את חברי הדירקטוריו�

מניות היסוד שנכללו בהו� 16מניות יסוד מתו( 8זכאי� למנות דירקטורי�). למדינה הוקצו

. מחברי הדירקטוריו�) 50%זכאית למנות למצער הייתה המדינה (ומשכ( הרשו� של החברה

50%(יחד ע� מניות היסוד) מניות רגילות שהקנו 1,342 %ב (במישרי�) בנוס,, החזיקה המדינה

.)בענייני� שאינ� מינוי דירקטורי�(מזכויות ההצבעה באסיפה הכללית

בעלי המניות פלט רש� החברות המתאר את אופ� החזקות ,תביעההלכתב "זט כנספחכ� מצור, .47.3

, ממנו עולה כי המדינה החזיקה )רב כניסתה של החברה להליכי חדלות פירעו�(ע 2010ד סו, שנת ע

. תשומת הלב, כי בהתא� לאמור בדוחות הכספיי� ב' %ממניות היסוד וממניות רגילות א' ו 50% %ב

המניות , )ז"י כנספחהמצ"ב 2008 לשנת, למשל, את הדו"ח הכספי של החברה (ראו של החברה

כאמור בה� (ב' %היחידות שהקנו זכויות הצבעה בחברה הינ� מניות יסוד ומניות רגילות א' ו

. )מהזכויותאו יותר 50% % ב המדינה החזיקה

המקנה לכתב התביעה, ח"י כנספחהמצ"ב 2010לתקנו� החברה מחודש דצמבר (א) 74סעי, .47.4

בחברה). המדינה למכירת כל מניות דירקטורי� בחברה (עד 16מתו( 8למדינה זכות למנות

כחלק מתוכנית של המדינה להפריט את התיקו� האמור לתקנו� התקבלכי במאמר מוסגר יצוי�,

אגרקסקו ולהעבירה לבעלות פרטית.

% 16 %

דא עקא, שתוכנית זו לא יצאה אל הפועל (כפי שיוסבר להל�, ג� זאת בעטיה של המדינה).

, אלא ג� חזקותיה הישירות בחברהאמכוח נבעה רק ה בחברה לא שליטתה של המדינכאמור לעיל, אלא ש .48

שוני� �של המדינה באמצעות גופי� סטטוטוריימשמעותיות נוספות עקיפותמכוח� של החזקות

מצטרפות להחזקות הישירות של המדינה במניות החזקות אלה (הנשלטי� ומכווני� על ידי המדינה

).4החברה

לייצור מועצהההחזיקו (סמו( לקריסת החברה) 2010ועד שלהי שנת 70 %כ(; למצער החל משנות ה .49

הלול לענ, המועצהו נוי צמחי ולשיווק לייצור המועצה ,ירקות ושיווק לייצור המועצה ,פירות ולשיווק

25% למדינה) % (ולמעשה הקנו למועצות ש ,מניות יסוד 4 % ב ")מועצותה: "יחדיו ,ולהל�לעיל יכונואשר (

ההצבעה מזכויות 30% % וכ� במניות רגילות של החברה שהקנו כ ,מהזכויות למינוי דירקטורי� בחברה

לעיל. ט"ז כנספח שצור,באסיפה הכללית. ראו לעניי� זה בפלט רש� החברות

מועצההבמאמר מוסגר יצוי�, כי במסגרת רפורמה חקיקתית שהובלה על ידי משרד החקלאות אוחדו

אחת למועצה נוי צמחי ולשיווק לייצור המועצהו ירקות ושיווק לייצור המועצה ,פירות וקולשיו לייצור

הנקראת מועצת הצמחי�.

וכחלק מהיערכות המדינה להפרטת אגרקסקו נחת� הסכ� הצבעה בי� מדינת ישראל 2010בחודש דצמבר .50

מזכויות ההצבעה באספה 90% %כב ביחד באותה העת לבי� מועצת הצמחי� ומועצת הלול, שהחזיקו

הכללית של החברה. בגדרו של הסכ� זה נקבע, בי� היתר, כי המדינה, מועצת הצמחי� ומועצת הלול

באופ� מתוא�, ובמקרה של חוסר יכולת להגיע להסכמה לגבי יחדיו יצביעו באספות הכלליות של החברה

את חברי ,יהיוהתעש המסחר שר ע� יחד, (שהוא ג� זה שממנה החקלאות שריכריע במחלוקת ההצבעה

מלמדת על מעמדה הדומיננטי והשליטתי של של שר החקלאות כאמור הכרעתו ).המועצה של הגופי� הנ"ל

ברוב מוחלט החזיקהמדינת ישראל במילי� אחרות:. המדינה באורג� האסיפה הכללית של אגרקסקו

.מזכויות ההצבעה

חלוקת מניות החברה כמפורט להל�:אופ� היה ועד מועד קריסתה של החברה שלב זהמ

אחוז ההחזקה מספר מניות שוות זכויות

30.33% 21,609,927 מדינת ישראל

55.28% 39,393,052 מועצת הצמחי�

3.30% 2,351,824 המועצה לענ, הלול

0.09% 65,328 התאחדות מגדלי הבקר

11% 7,839,413 5תנובה

שהוקמו על פי חוק לצור( קידומ� של ענייני� שוני� עליה� מועצות הינ� גופי� סטטוטריי�הודוק. .51

להל�. 51 כפי שיפורט ג� בסעי, 4

").תנובה" "מ (להל�:בע בישראל חקלאית תוצרת לשיווק שיתופי מרכז תנובה 5

% 17 %

בהתא$ להוראות החוק, המדובר בגופי$ הנשלטי$, להלכה ולמעשה, על ידי . 6מופקד משרד החקלאות

:מתו( חוק מועצת הצמחי� . להל� מספר דוגמאות לכ(המדינה באמצעות שר החקלאות

המסחר התעשייה שר ע� בהתייעצות, החקלאות שרחברי המועצה ייעשה בידי כל מינוי .51.1

); מועצת הצמחי� לחוק 4(ס' והתעסוקה

סג� ימנה את והתעסוקה המסחר התעשייה שר נציגו את יושב ראש המועצהימנה החקלאות שר .51.2

);מועצת הצמחי� לחוק 5היושב ראש (ס'

שר החקלאות של מראש ישור לאמוגשות הכספיות והוצאותיה הצמחי� מועצת של תקציבה .51.3

לבצע הוצאות כספיות כלשה� שלא אושרו מראש על ידי רשאיתהמועצה אינה . ושר האוצר

. כמו כ�, המועצה אינה רשאית )מועצת הצמחי$ (פרק שביעי לחוק השרי$ במסגרת התקציב

ליטול הלוואות ו/או להעניק הלוואות או ערבויות אלא באישור שר החקלאות או מי שהשר

;)מועצת הצמחי� לחוק 12הסמיכו לכ( (ס'

שמטרותיה�מועצת הצמחי� לא תחלק רווחיה, וככל שיהיו לה רווחי�, אלו ייכנסו לקרנות .51.4

;לחוק מועצת הצמחי�) 3(ס' והתעשייה המסחר ושר החקלאות שר בידי אושרו

;חוק פי על המוטלי� והיטלי� אגרות הוא המועצות של העיקרי המימו� מקור .51.5

תמיכות כספיות כסוכ� ממשלתי למת�הממשלה הייתה רשאית לקבוע כי המועצה תפעל .51.6

.)מועצת הצמחי� לחוק 63ולעשיית כל פעולה אחרת (ס'

:קובע, 1973 % לחוק מועצת הצמחי� (ייצור ושיווק), התשל"ג 11סעי, 6

אלה תפקידי המועצה:"""") לפתח, לעודד ולבסס את הענפי�, לרבות שיפור שיטות העיבוד, להעלות את פריו� העבודה ולעשות כל 1(

פעולה אחרת כיוצא באלה שיש בה כדי לתרו� לפיתוח� ולביסוס� של הענפי�; להבטיח מחיר הוג� למגדלי�; )2( לנקוט אמצעי� להקטנת הוצאות הייצור והשיווק; )3( להבטיח אספקה סדירה של צמחי� ובמחירי� נאותי� לאוכלוסיה; )4(שווקי�, מחקרי� בדבר שיטות שיווק �) לעודד וליזו� מחקרי� הקשורי� בענפי� ובמוצריה�, לרבות מחקרי5(

אלה;ואריזה והמחקרי� כיוצא בלאר' של כל מי� צמחי� ששר החקלאות קבעו בהודעה �להסדיר את הייצור ואת השיווק באר' ובחו' )6(

"ברשומות.

:בעוק ,1963 %לחוק מועצת הלול (ייצור ושיווק), התשכ"ד 2סעי,

"תפקידי המועצה ה�:שר החקלאות בדבר ) לתכנ� את היקפו של גידול העופות להטלה, לפיטו� ולהדגרה, בהתא� להנחיות 1(

התכנו� ולהסדירו בהתא� לתכנו�; ) לפקח על הטיפוח;2( להסדיר את הייצור של חומר רביה ושיווקו באר' ובחו' לאר'; )3( להסדיר שיווק ביצי� ובשר עו$ באר' ובחו' לאר'; )4( –לעודד ולסייע )5(

התקנת בשר עו$ לשיווק, לרבות הקפאה ושימור; (א) ו� ואריזה לביצי�, לרבות מפעלי� להקפאה;הקמת מחסני מי (ב) מחקר השווקי� ושיטות הייצור של ענ$ הלול ודרכי הטיפול בתוצרת; (ג)

לתת שירותי� בכל הנוגע לעופות ולתוצרת הלול. למעט שירותי� בעת עיבוד של עופות שנעשה לאחר )6(שחיטת עופות, הכשרת�, ביתור�, הקפאת�, החסנת� –) 7פסקה זו ופסקה ( התקנת�; "התקנה", לעני� והטענת� לצור� הובלה;

למעט מי שהוא הסמי�, לפקח על תהליכי הטיפול בעופות ובתוצרת הלול כפי שיורה שר החקלאות או )7(זה יהיה פיקוח על עיבוד של עופות שנעשה לאחר התקנת�; אול� שר החקלאות רשאי להורות כי תפקיד

בידי מי שיפורש בהוראה; לפעול להגברת הצריכה של תוצרת ענ$ הלול באר' ובחו' לאר'." )8(

% 18 %

שהסדירה את ; וכ� היו קבועות בעבר בחקיקה הוראות דומות במהות� קבועות ג� בחוק מועצת הלול .52

. של מועצת הירקות ומועצת צמחי הנוי, שכאמור לעיל אוחדו לתו( מועצת הצמחי� פועל�

ניסתה )הפירוק(קוד� למת� צו של החברה ההקפאה יצוי�, כי במסגרת הדיוני� שהתקיימו בתיק .53

מועצות ולטעו� לזרות בינה לבינ�. בית המשפט ביקר באופ� חרי, התנהלות ההמדינה להסתתר מאחורי

, כדלקמ�:5.7.2011בהחלטתו מיו� של המדינה זו

התמיהה הראשונה והמרכזית בעניי� זה, נוגעת להתנהלותה של המדינה. התנהלות אשר "

שלא לומר ליקוי מאורות לשמו. � לטעמי, נפל בה יותר מטע� לפג�

המדינה הינה למעשה בעל המניות המרכזי, אשר מחזיק חלק מ� המניות ראשית ייאמר;

.אמצעות התאגיד הסטטוטורי של מועצת הצמחי�במישרי�, וחלק ב

...

יסתה המדינה לנסות ולהסתתר מאחורי אי� לי אלא להתפלא, בעניי� זה, על הדר� בה נ

חר$ העובדה כי בידיה . זאת כאמור, אותו תאגיד, כאילו עסקינ� בגו$ אחר ונפרד לגמרי

. השליטה על רוב המינויי� בתאגיד, ובמידה רבה, נכסיו מוקני� לה

...

היא מגדילה עשות ומתייחסת לתאגיד סטטוטורי כגו$ זר שאינו נוגע לה, א� לא די בכ�,

(ושמא א$ יותר) מאות� טענות פניה תמוהה לא פחות�וזאת בדר� טיעו� שנראית על

(עניינו של החייב רייפמ�) שהוזכר לעיל." 3000/08פש"ר ל"שרשור עיוור" נשוא

לכתב תביעה זה. ט"י כנספחמצ"ב 5.7.2011של פירוק מיו� החלטת בית המשפט

:1.10.2013זו ג� במסגרת החלטה נוספת מיו� ביקורתו בית המשפט של פירוק חזר על .54

של" הדגל"ספינת כ שנחשבה חברה של מוחלטת וכמעט מהירה בקריסה, כזכור, לנו"עניי�

החקלאי הישראלי, תו� גדיעת פרנסת� של עובדי� רבי�, ופגיעה קשה בחקלאי� היצוא

רבי� ובגורמי� נוספי�. זאת ועוד; כבר מראשיתה של הפרשיה עלו תמיהות רבות על

� � � � היאהיאהיאהיאזאת כאשר המדינה זאת כאשר המדינה זאת כאשר המדינה זאת כאשר המדינה התנהלות המדינה לאור� "ציר הזמ�" של ההתדרדרות והקריסה.

. בחברה, באמצעות מועצת הצמחי� וגורמי� אחרי�בחברה, באמצעות מועצת הצמחי� וגורמי� אחרי�בחברה, באמצעות מועצת הצמחי� וגורמי� אחרי�בחברה, באמצעות מועצת הצמחי� וגורמי� אחרי� תיתתיתתיתתיתהאמיהאמיהאמיהאמיבעלת השליטה בעלת השליטה בעלת השליטה בעלת השליטה שהיתהשהיתהשהיתהשהיתההיא היא היא היא

נתפסה, א$ בעיני גורמי� מקצועיי� ובעלי ידע בתחו�, כמעט שאגרקסקו הרילא בכדי,

בי�, מעטות לא תהיות עלו. פקטו, שהשקעה בה הינה השקעה בטוחה� כחברה ממשלתית דה

ולא, ליעדיו שימש אכ� לחברה שהופנה שהמימו� כ� על ההקפדה אורח בדבר, היתר

. ההזרמה של הפתאומית העצירה על ההחלטות טיב בדבר; אחרות למטרות

שהתנהלושהתנהלושהתנהלושהתנהלו החקירותהחקירותהחקירותהחקירות אודותאודותאודותאודות החסויי�החסויי�החסויי�החסויי� מהדוחותמהדוחותמהדוחותמהדוחות לעינילעינילעינילעיני שנחש$שנחש$שנחש$שנחש$ ממהממהממהממה כיכיכיכי, , , , אומראומראומראומר האומרהאומרהאומרהאומר בקצירתבקצירתבקצירתבקצירת

עשויהעשויהעשויהעשויה וחלקהוחלקהוחלקהוחלקה, , , , יותריותריותריותר עודעודעודעוד רבהרבהרבהרבה חומרהחומרהחומרהחומרה לובשתלובשתלובשתלובשת לכאורהלכאורהלכאורהלכאורה שהתמונהשהתמונהשהתמונהשהתמונה הריהריהריהרי, , , , מה�מה�מה�מה� שעלהשעלהשעלהשעלה ומהומהומהומה כהכהכהכה עדעדעדעד

. זאת ועניי�ועניי�ועניי�ועניי� דברדברדברדבר לכללכללכללכל פליליי�פליליי�פליליי�פליליי� למעשי�למעשי�למעשי�למעשי� חשדותחשדותחשדותחשדות לכדילכדילכדילכדי עדעדעדעד � � � � בלשוניבלשוניבלשוניבלשוני זהירהזהירהזהירהזהירהואני ואני ואני ואני � � � � לכאורהלכאורהלכאורהלכאורה לעלותלעלותלעלותלעלות

לב אחרי�, ותו� העלאת � כזכור תו� הסבת נזקי� כבדי� לעובדי�, חקלאי� וצדדי תמי

כספי �בחקירה האינטרס,...אלו בנסיבות. ושלוחיההתנהלות המדינה לעני�תהיות רבות

מאד המטרידה הלכאורית העובדתית התשתית ע� יחד; עליו לדרגה ולהע �יחד ג� וציבורי

הצדקה לכדי עולה א$ עולה הדבר שלשיטתי הרי, המדינה של מעורבותה אופ� בדבר

% 19 %

בעלי בפני דחופה לחקירה הבקשה נשוא האנשי� את ולזמ�, דלעיל 288 סעי$ את להפעיל

".התפקיד

זה.לכתב תביעה 'כ כנספחמצ"ב 1.10.2013של פירוק מיו� החלטת בית המשפט

כפי שנית� לראות בהחלטה זו בית המשפט לא הסתפק רק בשלילת עמדת המדינה שטענה לזרות בינה לבי�

מועצות, אלא שהוא ג� מתח ביקורת נוקבת מאוד על המדינה ואחריותה למצבה של החברה. אנו נעמוד ה

על הדברי� במסגרת כתב תביעה זה להל�.

חזקות המדינה החד ה�, % מועצות ומדינת ישראל ההנה כי כ�, בהקשרי� הרלבנטיי� לענייננו כא�, .55

נית� אפוא לאמר שלאור( כל השני� הרלבנטיות בכל מקרה, מצטברות ה�. % מועצות בחברה החזקות הו

ההצבעה זכויות ברוב המוחלט של , ביחד, והחזיקו בחברה שלטו מועצותהוישראל מדינתלתובענה,

פה הכללית. יבאס

מכוח הוראות תקנוניות יעודיות אחרות המדינה בחברה.ב. שליטת 2.ב

על מספר הוראות במסמכי היסוד של אגרקסקו שביססו את שליטתה של המדינה בחברה לעיל עמדנו .56

באמצעות זכויות הצבעה ו/או זכויות למינוי דירקטורי�.

של המדינה נית� ההדוקה ות הרלבנטיות לכ(. על שליטתה אלא שאי� מדובר בהוראות התקנוניות היחיד .57

הגור� האחראי מטע� ממשלת ישראל על ללמוד מתו( הוראות תקנו� נוספות שהקנו לשר החקלאות (

. נית� מספר דוגמאות מתו( תקנו� החברה חברההלכוו� את פעולות ) אפשרות וסמכותענ, החקלאות

:(סמו( לקריסת החברה) 2010ועד סו, שנת 70 % שהיה בתוק, משנות ה

לתקנו� החברה 88(תקנה של החברה שר החקלאות רשאי היה למנות את יו"ר הדירקטוריו� .57.1

. )שצור, כנספח ט"ו לעיל

%מאיר, מאיר ב�%ה"ה יחזקאל זכאי, ראוב� איילנד, אברה� ב�לציי�, כי ראויבהקשרי� אלו,

ממש עת ובאותהמאיר, אברה� ברו� ואחרי� מילאו כול� את תפקיד מנכ"ל משרד החקלאות

ויעקב צור, מונו ליו"ר דירקטוריו� שימשו כיו"ר דירקטוריו� החברה; וכי ה"ה אריה נחמקי�

החברה ממש בסמו( לסיו� תפקיד� כשרי החקלאות. דומה שלא יהיה כל חולק, כי המדובר

ולכ( שהייתה "בשר בסממ� נוס, לשליטתה הישירה של המדינה בחברה, להתערבותה בפעילותה

;מבשרו" של משרד החקלאות

מקו� שבו קולות הדירקטורי� היו ריו�בהחלטות הדירקטושר החקלאות רשאי היה להכריע .57.2

);לתקנו� (ב)85שווי� (ש�, תקנה

האסיפה קולותמקו� שבו בהחלטות האסיפה הכלליתרשאי היה להכריע שר החקלאות .57.3

;)לתקנו� 57שווי� (ש�, תקנה הכללית

לאחר השבת הער( מה ייעשה בנכסי החברה בפירוקלשר החקלאות הוענקה הסמכות להורות .57.4

).לתקנו� 104י של המניות לבעלי המניות (ש�, תקנה הנומינל

בכירותו של שר החקלאות (המדינה) בולטת ג� בהקשרי� אלה.

% 20 %

;ואכ�ביצרו עוד יותר את מעמדה של המדינה באגרקסקו ואת שליטתה ההדוקה בה. ואחרות הוראות אלו .58

כ( היה ג� בפועל. כפי שעוד יתואר להל�, מדינת ישראל, באמצעות משרד החקלאות, משרד האוצר, רשות

את פעילותה של אגרקסקו לאור( שני� והכווינמועצות הביחד ע� החברות הממשלתיות וגורמי� אחרי�

בה. וארוכות והתערב

.ג. שליטת המדינה בחברה באמצעות אורגני$ נוספי$ של המדינה2.ב

של מספר אורגני� נוספי� למעורבות�אגרקסקו של הפתהכפשליטתה של המדינה בחברה נבעה ג� בשל .59

על ידי המדינה. המוחזקת, בהיותה חברה , בהתנהלות החברה והכוונתהשל המדינה

רשות החברות הממשלתיות .60

"חברה מעורבת". הגדרה זו שמורה בהתא� להוראות חוק החברות הממשלתיות, מוגדרת אגרקסקו

מזכויות ההצבעה באסיפה הכללית והזכות 50%בעד (וכולל) במישרי�לחברות בה� מחזיקה המדינה

למינוי דירקטורי�.

על במסגרת חוק החברות הממשלתיות, הוקנו לרשות החברות הממשלתיות סמכויות פיקוח רחבות

על וחומר מידע כל לבדוק הסמכות; החברה בענייני וחומר מידע לדרוש הסמכות, ובכלל זה: אגרקסקו

של דירקטוריו� ישיבת לכל לשלוח הסמכות; המדינה מטע� ולדירקטורי� לשרי� הערות ולהעיר חברהה

ולהשתת, וועדותיו הדירקטוריו� ישיבות בכל נוכחי� להיות רשאי� שיהיו, קבועי� נציגי� אגרקסקו

של היו� בסדר נושא לכלול לבקשו דירקטוריו� ישיבת קיו� לדרוש הסמכות); ללא זכות הצבעה( בה�

של רשות נציגואכ�; אלו הופעלו בפועל על ידי רשות החברות. סמכויות .ועוד; 7דירקטוריו� ישיבת

דירקטוריו� החברה, והיה לו מעמד חשוב בחברה. בישיבות ולאור( השני� החברות השתת, באופ� קבוע

בחברה העיד מר מאיר שמרה, סג� מנהל רשות החברות הממשלתיות, הרשותנציג על תפקידו של

בחקירתו:

רפרנט יושב בחברה, חי את החברה, שומע מה עולה בדירקטוריו�, מבי� את המשמעויות, רפרנט יושב בחברה, חי את החברה, שומע מה עולה בדירקטוריו�, מבי� את המשמעויות, רפרנט יושב בחברה, חי את החברה, שומע מה עולה בדירקטוריו�, מבי� את המשמעויות, רפרנט יושב בחברה, חי את החברה, שומע מה עולה בדירקטוריו�, מבי� את המשמעויות, ............""""

..." ..." ..." ..." ואיפה שצרי� אז הוא מעלה את זה הלאהואיפה שצרי� אז הוא מעלה את זה הלאהואיפה שצרי� אז הוא מעלה את זה הלאהואיפה שצרי� אז הוא מעלה את זה הלאה

ובחנה את הדוחות הכספיי� של אגרקסקו באופ� שוט, לאור( השני� קיבלה לידיההחברות רשותועוד.

.אות�

שלהיב( החברה ל"מנכ ומינוי לבחירת הליכי�ה את, לחברה הכתיבה ולמעשה, התערבה החברות רשות

).החברה ל"מנכ בתפקיד תירוש שלמה מר את בונדי דוד מר החלי, 2010 שנת

בכל נוכחי� להיות רשאי� שיהיו, קבועי� נציגי� אגרקסקו של דירקטוריו� ישיבת לכל לשלוח הסמכותלמע� הסדר הטוב, יצוי� כי 7, דירקטוריו� ישיבת קיו� לדרוש הסמכות) ובישיבות הצבעה זכות לה� היהת לא(א( בה� ולהשתת, וועדותיו הדירקטוריו� ישיבותמיו� 24גנו באופ� פורמאלי בחוק החברות הממשלתיות בתיקו� מס' עו, דירקטוריו� ישיבת של היו� בסדר נושא לכלול ולבקש

6.8.2008.

% 21 %

נית� ללמוד ג� מעדותה של בהקשרי� אלה בדיוני הדירקטוריו� ה של רשות החברות ועל מעורבות

2004%בשני� מטע$ המדינהדירקטורית , (פרקליטת מחוז ת"א (פלילי) בדימוס) ד מרי� רוזנטלעו"

:, כדלקמ�בפני החוקר הממונה, אשר הסבירה בחקירתה 2010

אוקיי. כשבאת לדירקטוריו�, למעשה אי� היה הרכב הדירקטוריו�, רשות :חוקר

כבר הייתה ש� ע� נציג?החברות הממשלתיות

של הישיבות היו אבל במהל� 100% �לפי מיטב זיכרוני בוא נגיד לא ב מרי� רוזנטל:

הכהונה שלי, ה� היו במרבית הישיבות. במרבית הישיבות ה� היו.

...

היה בחור צעיר מאוד נחמד, מקצועי מאוד, היה שואל שאלות, היו ..היה לה� נציג.

איזה בחורה שהחליפה הכל הפרוטוקולי� היו עוברי�. ואחר כ� הגיעמעבירי� לו חומר,

וזה היה באמת לקראת יא חשבה שבכלל היא מנהלת את הדירקטוריו�יא חשבה שבכלל היא מנהלת את הדירקטוריו�יא חשבה שבכלל היא מנהלת את הדירקטוריו�יא חשבה שבכלל היא מנהלת את הדירקטוריו�אותו שהיא הייתה, ה

פרק הזמ� שיעקב צור סיי�, אני לא זוכרת בדיוק, אבל פחות או יותר את התקופה אני

. זה בגלל שהיה צרי�, הוקמה ועדת . זה בגלל שהיה צרי�, הוקמה ועדת . זה בגלל שהיה צרי�, הוקמה ועדת . זה בגלל שהיה צרי�, הוקמה ועדת למה אני זוכרת את הקטע של המעורבות שלהלמה אני זוכרת את הקטע של המעורבות שלהלמה אני זוכרת את הקטע של המעורבות שלהלמה אני זוכרת את הקטע של המעורבות שלהזוכרת.

איתור למנכ"ל, אני לא הייתי חברה בוועדה הזאת. וועדת האיתור רצתה להביא לפני איתור למנכ"ל, אני לא הייתי חברה בוועדה הזאת. וועדת האיתור רצתה להביא לפני איתור למנכ"ל, אני לא הייתי חברה בוועדה הזאת. וועדת האיתור רצתה להביא לפני איתור למנכ"ל, אני לא הייתי חברה בוועדה הזאת. וועדת האיתור רצתה להביא לפני

".הדירקטוריו� בהמלצתה רק ש� אחדהדירקטוריו� בהמלצתה רק ש� אחדהדירקטוריו� בהמלצתה רק ש� אחדהדירקטוריו� בהמלצתה רק ש� אחד

הליכי� כושלי� שבסופו של דבר לא יצאו אל % הובילה את הליכי ההפרטה של החברה ג� החברות רשות

, אג, תקציבי� ואג, . רשות החברות8החברה עדי הליכי הפירוקהפועל ואשר "תרמו" לדרדורה של

תפקיד מרכזי בכל הקשור למהל( הדברי� לאחר פרו0 הליכי הפירוק נטלו החשב הכללי במשרד האוצר,

חברה. הצלת הוסירובה של המדינה להושיט יד ל

מבקר המדינה .61

מבקר המדינה. על ידי "קרגו, מבו"אגרקסקו נחשבה 1958 % בהתא� לחוק מבקר המדינה, התשי"ח

להל� מספר דוגמאות לא ממצות. .מבקר המדינהבפועל על ידי ההופעל זו סמכות

שנגרמו פסדי�ההאת )ז"ל ב� פורת 'מ) בדימוס( תהשופט' כב( דאזמבקרת המדינה ביקרה 90 % בשנות ה

כתוצאה ממת� הלוואות לחקלאי� ללא בחינה של יכולת הפירעו� של החקלאי� וללא 1990שנת לחברה ב

). 42(דו"ח מבקר המדינה מס' ביטחונות

ביקורת אודות סדרי )לינדנשטראוס 'מ) בדימוס( השופט' כב( דאזהמדינה מתח מבקר 2006בשנת

(דו"ח על חשבו� החברה 2004%2005בשני� י�כ"חשל נסיעות %חברה, ובכלל זה של ההנסיעות לחו"ל

.)2006ב' משנת 56מבקר המדינה מס'

אניות החברהה במהלכה חכרה ביקורת אודות עסק מתח מבקר המדינה לינדנשטראוס 2007 בשנת

% עסקה שלימי� תהפו( לאב� % )2007משנת ב57(דו"ח מבקר המדינה מס' 2000 % בראשית שנות ה

.גרקסקוריחיי� על צווארה של א

' להל�.ו עוד יתואר בפרק על כ( 8

% 22 %

הממונה על השכר .62

, הוקנתה לממונה על השכר 1985 % א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה 33 % ו 21ס' בהתא� להוראות

ואכ�, .על החברה ולהתערב בענייני� הקשורי� בתפקידווהסכמי העבודה במשרד האוצר הסמכות לפקח

במש( שנות פעילותה, פיקח הממונה אחר מדיניות חריגות השכר בחברה, פדיו� ימי החופשה וכיוצ"ב

ל"למנכ הממונה מכתב את למשל זה בהקשר ראוענייני�, ופנה לא אחת לחברה כשחריגות כאלו התגלו.

את לחברה הממונה התווה במסגרתו, לכתב תביעה זה א"כ כנספחהמצ"ב 10.8.2005 מיו� אגרקסקו

. העובדי� וליתר ל"למנכ התגמול מדיניות

.ד. שליטת המדינה בחברה בדר, של התערבות (שלא כדי�) בענייני החברה 2.ב

המדינה בכלל ושל של השוטפת כפי שהוסבר לעיל, המדינה ראתה בחברה כלי לצור( יישו� המדינות .63

.בפרטמשרד החקלאות

שרי החקלאותרואה כנכו� נהגו שהמדינהעל מנת להבטיח שפעילותה של החברה אכ� פוסעת במתווה .64

אחת לפחות לקיי� פגישות עבודה קבועות וסדירות, בתדירות של ו/או נציגי משרדיה� לדורותיה�

בתדירות הפגישה האמורה את נוהגי� לקיי� וחלק משרי החקלאות הי .החברהמנכ"ל לחודש, ע�

שבוע מידימקיי� ה יותר. כ(, למשל, בתקופה שבה כיה� מר רפאל אית� כשר החקלאות הוא היה גבוה

השתת, וברוב� הגור, אליה� הוזמ� זורי� בה� בוצעה פעילות חקלאיתאבופגישות עבודה י�סיור

. החברה ל"מנכ

בפגישות אלו נדרש מנכ"ל החברה לדווח לשר הממונה על ההתפתחויות בחברה, על המגמות בתחו� .65

בפגישות אלו דאגו נציגי המדינה להעביר יתר על כ�; הפעילות של החברה וכ� על כל עניי� מהותי בחברה.

עולה א, את דרכי הפפעמי� רבות ו ("ציפייה שאי אפשר לסרב לה") למנכ"ל החברה את ציפיותיה�

. בענייני� שוני� שעמדו על סדר יומה של החברה המועדפות עליה�

% "הציפיות" (המוחצנות) ושא, ה� ראו בחברה כזרוע ארוכה של המדינה קיבלו את מנהלי החברה .66

הנחיות מחייבות באופ� מוב� מאליו ופעלו ליישומ� הלכה למעשה."הרמזי�" של שר החקלאות כ

של המדינה, שעשתה שימוש במעמדה על מנת להכתיב החלטות המדובר כמוב� בהתנהלות פסולה .67

חמור מכ(; מחקירות שקיימו המפרקי� עולה .9שאמורות היו להיות שמורות לדירקטוריו� החברה

י$יהפסדמהלכי� ו/או פעולותשרי החקלאות לדורותיה� הורו לחברה לקד� שכמעט כעניי� שבשגרה

, על מנת לקד� אינטרסי� של משרד החקלאותוזאת , כלשהי ע� תכלית עסקיתשאינ� עולי� בקנה אחד

גיאוגרפיי� לאזורי� /או בסיוע לענפי� חקלאיי� שוני� ולמשל ( לממש את מדיניותו ואת אחריותו

קידו� אינטרסי� מוב�, ש ).מטעמי� של ציונות ו/או תמיכה בהתיישבות שמשרד החקלאות רצה לקד�

קופתה של חברה ו/או על חשבו� של משרד החקלאות הוא לגיטימי ואול� כאשר הדבר נעשה באמצעות

המדובר בפעולה פסולה המבוצעת % )ושאמורה להתנהל על פי שיקולי� עסקיי� לה יש נושי�שבע"מ (

לפקודת החברות 373לחוק החברות ובסעי, 1השווה הגדרות "דירקטור" בפקודת החברות, הגדרות "נושא משרה" בסעי, 9 .(ב) לחוק החברות106וכ� ראה בסעי,

% 23 %

טוש את החברה שעה שהמדינה מחליטה לנ שבעתיי�חומרת הדברי� מתחדדת .בניגוד ענייני� אסור

להל�. 'ג ענייני� אלו במסגרת פרק מ חלק אנו נעמוד עלביו� פקודה.

הינה התנהלות שלא כדי� כפי שיוסבר בכתב תביעה זה להל�, התנהלותה של המדינה כמפורט לעיל .68

ומצדיקה א, היא את מת� הסעד המבוקש ברישת ,בחברה דירקטוראחריות החלה על א, מטילה עליה ה

בעל מניות, העושה שימוש במעמדו על מנת מס( ו/או ייחוס חובות החברה למדינה. הרמת % התובענה

אינו זכאי להסתתר מאחורי אישיותה המשפטית % תנהלותה העסקית השוטפת של החברה את ה להכתיב

. 10מכח היותו דירקטור בפועל ו/או דירקטור צללי� של החברהג� קמה ואחריותהנפרדת של החברה.

(ב) לחוק החברות הקובע:106ראו בסעי, לעניי� זה .69

לא ימלא אד� תפקיד מתפקידיו של דירקטור אלא א� כ� מונה כדי� לתפקיד דירקטור (ב)"

"ולא יפגע אד� בשיקול הדעת העצמאי של דירקטור.

על פי הדי� בישראל החובות והאחריות החלות על דירקטורי� חלות במלוא היקפ� ג� ,כידועזאת ועוד;

תפקיד זה בפועל, למשל, לוקח חלק בעיצוב המדיניות שלא מונה לתפקיד זה באופ� רשמי א( ממלא על מי

הכללית של החברה, במינוי פקידיה הבכירי� ובפיקוח על ביצוע תפקידיה והנהגה אפקטיבית של ענייני

) לחוק החברות הקובע:ג(106ראו בסעי, . החברה

שהפר את הוראת סעי$ קט� (ב) יחולו החובות בלי לגרוע מהוראות כל די�, על מי )ג("

".והאחריות החלות על דירקטורי� לפי כל די�

, הקובעת כדלקמ�:(א) לפקודת החברות373ראו ג� בהגדרת נושא משרה בסעי,

בי� בהווה ובי� בעבר, לרבות כל מי שנושאי המשרה היו בי� בהווה ובי� בעבר, לרבות כל מי שנושאי המשרה היו בי� בהווה ובי� בעבר, לרבות כל מי שנושאי המשרה היו בי� בהווה ובי� בעבר, לרבות כל מי שנושאי המשרה היו � � � � סעי$ זה, "נושא משרה" סעי$ זה, "נושא משרה" סעי$ זה, "נושא משרה" סעי$ זה, "נושא משרה" לעני�לעני�לעני�לעני�"...

".או הוראותיואו הוראותיואו הוראותיואו הוראותיו רגילי� לפעול לפי הנחיותיורגילי� לפעול לפי הנחיותיורגילי� לפעול לפי הנחיותיורגילי� לפעול לפי הנחיותיו

לקד$ שנועדה נהלותתה לחברה מכתיב המניות שבעל שעה בענייננו הדברי$ פני ה$ שכ, וחומר מקל .70

. )מובנה ענייני$ ניגוד( עסקית תכליתבניגוד לכל ו החברה לטובת המנוגדי$ ,שלו אחרי$ אינטרסי$

הכתיבו לחברה התנהלות שלא כדי�, שאינה לתכלית עסקית הנתבעות .ג

כללי .1ג.

ככלי , אלא שלא לתכלית עסקיתאגרקסקו הוקמה על ידי מדינת ישראל מלכתחילה כאמור לעיל, .71

המועצות ראו בחברה . לעידוד וקידו� ייצוא התוצרת החקלאית אל ארצות הי� של המדינה לשימושה

כלי למת� הטבות למגדלי�.ג�

לעיל. 9ראו בה"ש 10

% 24 %

התאגדות של אגרקסקו, והראינו הבאנו לעיל את סעי, המטרות כפי שמופיע בתזכיר ה % לעניי� זה .72

הוקמה החברה מתמזגות ע� אינטרס המדינה (ומשרד החקלאות) לקד� את היצוא שלשמ� שהמטרות

. חדשי� (על ההוצאות הכבדות הכרוכות בכ() החקלאי מישראל, כולל פיתוח שווקי�

, בי� על ידי החברהקודמו מאז היווסדה (ולא שונו) לאגרקסקו מועצותהו המדינה ושייעדהנ"ל המטרות .73

ציונות ומטעמי� של בישובי� מרוחקי� % (שנתפסו כחלשי�, לדוגמא באמצעות תמיכה במגדלי� היתר,

מת� מענקי� ;הפסדיותיצוא שהיו זקוקי� לסיוע על דר( של סבסוד עסקאות )קידו� ההתיישבותו

(זני� פעילות פיתוח של זני� ע� חיי מד, ארוכי� יותר ו/או רכישת מכונות; לעידוד הקמה של תשתיות

מבלי להג� על ), אלא את כל הענ,ששימשו לא רק את המגדלי� שסיפקו הסחורה באמצעות החברה

מימו� פיתוח ותמיכה בענפי� חדשי� (למשל, גידולי� אורגניי�); ; הקניי� הרוחני בקשר אליה�

(ששימשו את כל מאריכי� את חיי המד, של הגידולי�ו/או ה מחקרי� שיאפשרו סילוק חומרי הדברה

. ועוד המגדלי� ולא רק את אלה שסיפקו הסחורה באמצעות החברה)

למותר לציי�, שדרכי פעולה אלו לא אפיינו חברות אחרות בתחו$ שפעלו מתו, אינטרסי$ כלכליי$, .74

ובקופתה לצור, באגרקסקו עשו שימוש ותהנתבע ודאי שלא באופ� שהדבר נעשה על ידי אגרקסקו.וב

.�באחריותושהיו ותמופקד �הקידו$ אינטרסי$ עליה$

בשיתו, ופתיחת השוק בו פעלה החברה לתחרות ניהלה המדינה 90 % עד שנות הלא למותר לציי�, ש .75

ובאמצעות העברות כספיות ישירותבאופ� שוט, מועצות הו המדינה ומנגנו� באמצעותו כיסאגרקסקו

ומסבסוד� של הגירעונות שנוצרו כתוצאה מהתמיכה במגדלי�את י דולרי� כל שנה, בהיק, של מיליונ

לכסות את ההפסדי$ �אז באחריותהכירו והמועצותללמד,, שהמדינה . עסקאות יצוא הפסדיות

ת להטיל על חברה בע"מ מטלות לאומיות, וזכאישה� אינ� היה ברור �שנגרמו מפעילות החברה. ג$ לה

לדאבו� הלב, המדינות והמועצות לא נהגו כ( בהמש(. .חובותיהומ� העבר השני לחמוק מתשלו$

יישמה שבו והאופ� רווחי$ להפיק החברה על שאסרו התקנו� הוראות .2ג. �אות החברה

לתו( מסמכי ג� ומפורשבאופ� ברור לאגרקסקו, הופנמו הנתבעות והמטרות שייעדכ( או כ(; .76

כוונתנו . עד לקריסתהשל החברה את התנהלותה היו� יומית למעשה ההתאגדות של החברה, והכתיבו

(סמו( לפני קריסת 2010ועד לשלהי שנת 1978משנת אגרקסקו �לתקנו 94תקנה להוראת היא בעיקר

:שלשונה, ). התקנו� צור, כנספח ט"ו לעילהחברה

ברה לא תפיק רווחי� ובמידה ויוצרו בחברה עודפי� מכל סיבה או הח � אי הפקת רווחי�"

ייווספו אלה לתמורה המגיעה לספקי התוצרת החקלאית עבור תוצרת�, כחלק מ� מקור,

."התמורה

ספקי דומה שאי� צור, להרחיב את הדיבור על כ, שעבור גופי$ עסקיי$ המדובר בעניי� בלתי נתפס.

זכאי$ לכל רווחיה? � שאינ$ בעלי מניות בחברה � התוצרת החקלאית

% 25 %

קוד� לחלוקת המשפט הבא שאפשר לחברה לכסות גירעונותלתקנה זאת ,הוס 1991החל משנת .77

:(במקרה שבו החברה תדרדר להו� עצמי שלילי) הרווחי� למגדלי�

ישמשו לכיסוי גרעונות "כל עודפי� שיהיו בידי החברה כתוצאה מגביית עמלה ותעריפי�

"החברה, כל עוד יהיו כאלה, עד לסילוק� המלא.

החברה הייתה ההנהלה על ובעקבות כ( ג� של הנתבעותההשקפה של אי� תימה שלאור האמור .78

היא לסייע קיומה יועדת להפיק רווחי�. תכלית וקמת לתכלית עסקית ואיננה משהחברה איננה מ

ככל ,. כפועל נגזר מכ(וכ( להגדיל היצוא מישראל ולפעול לטובת ענ, הייצוא החקלאי למגדלי�

על החברה היה לדאוג להעביר� בצורה כזו או אחרת למגדלי� לה� % רווחי� כלשה� הפיקהשהפעילות

החברה עבדה, ונועדה מלכתחילה לעבוד, שמחקירת המפרקי$ עולה ג$ ואכ�;אמורה החברה לסייע.

שמירת או המגדלי$, ולא לטובתה העסקית של החברהאינטרסי$ של המדינה ועבור עבור

.נושיה $ שלאינטרסיה

החברהשבאופ� כללי נית� לאמר, , אול�אור( השני�פני� שונות ל הבשהדר( ליישומה של ההוראה ל .79

מגדלי� לכתמיכה )באופ� שוט,(הועברו שנוצרו לה משירותי� ופעילויות שונות עודפי�שדאגה לכ(

בדר( של הגדלת התמורה בה� חשיבות בתמיכהסברה שיש המדינה והמועצות) בהתווית(שהחברה

למגדלי� ששולמה לאות� המגדלי� בגי� התוצרת שה� העבירו לאגרקסקו ו/או באמצעות מת� מענקי�

כישת /או רשל בתי אריזה וו/או שיפו0 השקעה בתשתיות (הקמה התיישבות באזורי� מסוימי� ולעידוד

יצוי�, כי כ( נהגה החברה ג� ביחס לרווחי� שצמחו לה מפעילות . ו/או בדרכי� אחרות כו')ומכונות

� ו/או מסחר כתוצאה משירותישהחברה הפיקה למשל, רווחי� ,שאינה מכירת התוצרת החקלאית

. 11בשיווק התוצרת החקלאיתשאינ� קשורי� במישרי�

התוצרת בגי� למגדלי�" מוצהר מחיר" הבטחת הוא במגדלי� החברה תמכה באמצעותו נוס, אמצעי .80

לקבל תצליח שאגרקסקו במחירי� תלות ללא וזאת") מינימו�(" יקבלו לא ה� ממנו שפחות, החקלאית

הדבר שבו באופ� בתחו� מתחרות חברות אצל מקובלת הייתה שלא % זו תשואה הבטחת. התוצרת בגי�

לעיתי� לשאת החברה נאלצה בה� הפסדי� של במחיר ג� המגדלי� על להג� נועדה % באגרקסקו נעשה

הפלפלי� במגדלי ובמיוחד % שוני� במגדלי� שני� לאור( החברה תמכה שכזה באופ�. מכ( כתוצאה

מטעמי�, שקלי� של רבי� מיליוני� של בהיקפי� % הירד� ובבקעת שא� בית באזור, בערבה והעגבניות

שצריכה חברה של שיקוליה ולא מדינה שיקולי ה� שאלה( וציונות ספר ביישובי בהתיישבות תמיכה של

). הצפויי$ וחבויותיה חובותיה של פירעו� לכושר ולדאוג הרבי$ נושיה על להג� ג$

של ממכתבונית� ללמוד ג� הרווחה" של המגדלי� כמשרד "על התפקיד שהמדינה ייעדה לאגרקסקו .81

):לכתב תביעה זה ב"כ נספחכמצ"ב ( �3.7.2011 מיו מנכ"ל משרד החקלאות

נותנת פתרונות ג� "יש לזכור כי בשל גודלה ומעמדה הציבורי של אגרקסקו, החברה

, לשיווק למגדלי� שבשל מגבלות גודל או איכות, לא הצליחו להתקשר ע� חברות אחרות

תוצרת� בחו"ל.

) לדו"ח החוקר שצור, כנספח ז' לעיל.107(עמ' 10בית המשפט הנכבד, בי� היתר, לפרק לענייני� אלו מופנה 11

% 26 %

אי� ספק שבמידה שהחברה תחדל מלהתקיי�, ההיבטי� המפורטי� לעיל ייפגעו. לאור

� האמור, בהתייחס להיבטי� הנ"ל, קיימת חשיבות בהמש� קיומה של חברה [צ"ל "חברת"

הח"מ] אגרקסקו כשחק� במערכת הייצוא החקלאי."

, מטע$ המדינהדירקטורית שהייתה כאמור לעיל מרי� רוזנטל, (עוה"ד) וראו עוד למשל את דברי הגב'

כדלקמ�:בחקירתה בפני החוקר הממונה,

"... אמרו מלוני� א$ אחד לא רוצה לייצא, א$ פרטי לא רוצה לייצא כי זה מוצר מאוד

אנחנו כאגרקסקו, ככה אנחנו מביני� את התפקיד שלנו, לייצא ג� מוצרי� שא� אנחנו כאגרקסקו, ככה אנחנו מביני� את התפקיד שלנו, לייצא ג� מוצרי� שא� אנחנו כאגרקסקו, ככה אנחנו מביני� את התפקיד שלנו, לייצא ג� מוצרי� שא� אנחנו כאגרקסקו, ככה אנחנו מביני� את התפקיד שלנו, לייצא ג� מוצרי� שא� רגיש.

אנחנו בשביל החקלאי�, אנחנו בשביל החקלאי�, אנחנו בשביל החקלאי�, אנחנו בשביל החקלאי�, """" זה פשוט התפיסת עול� שלה הייתהזה פשוט התפיסת עול� שלה הייתהזה פשוט התפיסת עול� שלה הייתהזה פשוט התפיסת עול� שלה הייתה... אחד לא רוצה לייצאאחד לא רוצה לייצאאחד לא רוצה לייצאאחד לא רוצה לייצא

."מה שנקראמה שנקראמה שנקראמה שנקרא" " " " אנחנו בשביל המדינהאנחנו בשביל המדינהאנחנו בשביל המדינהאנחנו בשביל המדינה

, בחקירתה בפני החוקר 2002 תבשנ המדינה מטע� דירקטורית, סג�% כה� מיכל' הגבוראו ג� את דברי

:הממונה

" חברה חשובה, שהיא צריכה להמשי� לתפקד כחברה, לאו "פה אני חשבתי ש"אגרקסקו

היא הייתה צריכה להיות ממשלתית היא הייתה צריכה להיות ממשלתית היא הייתה צריכה להיות ממשלתית היא הייתה צריכה להיות ממשלתית דווקא מעורבת. היא הייתה צריכה להיות יותר מ...

..."אולי... אגרקסקו הייתה בעצ� שירות לכל חקלאי ישראלאולי... אגרקסקו הייתה בעצ� שירות לכל חקלאי ישראלאולי... אגרקסקו הייתה בעצ� שירות לכל חקלאי ישראלאולי... אגרקסקו הייתה בעצ� שירות לכל חקלאי ישראל

חי�) ובי� (מטע� מועצת הצמ 1999%2004 השני� בי� בחברה דירקטורדוד, % ב� אית� מרדבריו של וכ�

:, בחקירתו בפני החוקר הממונה(מטע� תנובה) 2005%2011השני�

", אתה היית היו"ר, אומר שאת נכו�. ברגע שאתה היית הבעלי� של "אגרקסקו ת."

המגדל הזה אני לא רוצה, עכשיו אני יכול להגיד ל� שיש שני טיפוסי� לחקלאות במדינת

ישראל, יש את הקואופרטיב, ויש את המושב, יש הקיבו' ואת המושב, הקיבוצי� הרבה

תר יותר יעילי�, הרבה יותר מאורגני�, היתרו� הגובה שלה�, ברמה של ספק, הוא הרבה יו

אני ייצגתי את המשק המשפחתי הקט�, וצרי� לדאוג לו, עכשיו, את� צריכי� להבי�,אני ייצגתי את המשק המשפחתי הקט�, וצרי� לדאוג לו, עכשיו, את� צריכי� להבי�,אני ייצגתי את המשק המשפחתי הקט�, וצרי� לדאוג לו, עכשיו, את� צריכי� להבי�,אני ייצגתי את המשק המשפחתי הקט�, וצרי� לדאוג לו, עכשיו, את� צריכי� להבי�,מוב�,

שמועצת ייצור זה, ובכלל, התיישבות העובדת ומשרדיה ומחוזותיה, ואנשיה, ה� משרד שמועצת ייצור זה, ובכלל, התיישבות העובדת ומשרדיה ומחוזותיה, ואנשיה, ה� משרד שמועצת ייצור זה, ובכלל, התיישבות העובדת ומשרדיה ומחוזותיה, ואנשיה, ה� משרד שמועצת ייצור זה, ובכלל, התיישבות העובדת ומשרדיה ומחוזותיה, ואנשיה, ה� משרד

, אי� מה לעשות, מי שרוצה �, ושל המשקי� בעיקר הפריפריאלייהרווחה של החקלאי�הרווחה של החקלאי�הרווחה של החקלאי�הרווחה של החקלאי�

בכיסא הזה, תו� דקה אתה ג� תתחבר לזר� הזה, אתה ישר לספר ל� סיפורי�, אתה תשב

תפליג לש�, זה לא, לבוא ולהפו� את זה לאיזשהו דיו� כלכלי, חברה בתל אביב וזה, לא

"לעניי� לדעתי.

מועצות הוהמדינה ולכ( שעל מנת לעמוד בתכלית אותה ייעד בלבד האמור לעיל מהווה דוגמאות .82

שהיוו קבעו בתזכיר החברה ובסעי( איסור הרווחי$ שבתקנונהכפי שהשתקפו במטרות שנלאגרקסקו,

לתכלית העסקית של כל בניגודפעלה אגרקסקו לאור( כל השני� ועד לקריסתה לפעילותה, את המסגרת

.חברה באשר היא חברה

הינה בניגוד הנתבעות השולטות על ידי שהותוותה התנהלותה האמורה של החברה אי� צרי( לאמר ש .83

האוסרות על ולהוראות הדי� הקובעות שעל חברה בע"מ להתנהל על פי שיקולי� עסקיי� להשאת רווחיה

ויש בה כדי להצדיק הרמת מס( בי� חלוקה מתו( הו� החברה ללא בחינה של יכולת הפירעו� של החברה

.הדק)ח הונה לנוכ(כל שכ� �ששלטו בחברה וייחוס חובות החברה אליההנתבעות החברה לבי�

% 27 %

מגדלי� הביאה ג� לכ( שהחברה התנהלה ל ("כפויה") ההתנהלות האמורה של חלוקת רווחי� מנדטורית

של י�לאור( כל שנות פעילותה בסיטואציה של מימו� דק קיצוני, שאינו תוא� את היקפי הפעילות הגדול

יתר התחייבויות שלה, תו( ו ההלוואותמליארדי שקלי� בשנה) ואת היקפי בהיק, שלאגרקסקו (מכירות

עסקיי� סיכוני� חדלות פירעו� בכל מקרה שבו (קרי: חשיפת� ל החצנת כל סיכוני ההפעלה על הנושי�

. )יתממשו %כמו נזקי מזג האוויר, שינויי מטבע, תמורות פוליטיות וכיוצ"ברגילי�,

ת המצדיק התעלמות המדובר בהתנהלות שבית המשפט העליו� ראה בה חוסר תו� לב מצד בעלי המניו

לא נהנדוהייתה ידועה למדינה ולמועצות, וממס( ההתאגדות. ודוק. סוגיית ההכרח בחיזוק הו� החברה

פע� ע� המדינה, שהייתה מודעת לדברי� במלוא חומרת�, א( סירבה להגדיל את הו� החברה כמתחייב.

נושיה.מציד� של הנתבעות ביחס לחברה וחמורה ת ורשלנזו מהווה ג� התנהלות

ש"ח יליו� מ 26.8 % נוצרו לחברה הפסדי� וההו� העצמי שלה ירד לסכו� של כ 2004בשנת יצוי�, כי עוד .84

63.1 % כ של סכו� על עמדה החברה של ההפסד ויתרת ח"מלש 89.9 של בס( היה המניות הו�( בלבד

את להנחות הוחלט שבו, החברה בדירקטוריו� דיו� 2005 שנת במחצית התקיי� כ( בעקבות). ח"מלש

10המנכ"ל לפעול על מנת לכסות את הגירעונות שנצברו עד אז בהו� החברה באמצעות הותרת רווח של

מלש"ח. 20 % הקטינה החברה את יתרת ההפסד שלה בכ 2007 % ו 2006בשנה. ואכ�; בשני� 5 מיליו�

כלפי הנתבעות חובות הפרת � אישי בעניי� נגועי$ דירקטורי$ מינוי .3ג. החברה

ליישו� מדיניות לאומית) גרר אחריו התנהלות שרת כליכאל החברה (הנתבעות האופ� שבו התייחסו .85

ג� בהיבטי� נוספי�. מציד� פסולה ושלא כדי�

אגרקסקולמנות לדירקטוריו� ותהנתבעדוגמא חריפה נוספת לכ( היא העובדה שלאור( השני� ראו .86

.הדברי� את ונסביר. החברה ע� מובנה ענייני� בניגוד מצויי� שהיו החקלאי� של נציגי�

והמועצות המדינה היו אגרקסקו של היסוד במניות ההחזקות ומכח החברה תקנו� פי על, לעיל כמוסבר .87

.בחברה הדירקטורי� של המוחלט הרוב את למנות זכאיות

ראו % כמעט כעניי� של מדיניות % מעטי� לא ובמקרי� השני� במהל(ש, עולה המפרקי� מחקירת .88

נציגי�) משקי, של בכובע וה� דירקטור של בכובע ה�( החברה לדירקטוריו� למנות �מה מי או/ו ותהנתבע

מגדלי ארגו� מזכיר( יפרח מאיר מר: ולדוגמא, בעול� אגרקסקו שיווקה תוצרת� שאת מגדלי� של

גדול אריזה בית מנהל( מקוב משה), פרחי� מגדל( אלו� צבי מר), ירקות לשיווק חברה ובעל הירקות

החתול (המגדל) ישמור .ואחרי� )אבוקדו מגדל( אור� יובל מר, )הדרי� מגדל( קרני אודי מר, )בשומרו�

.יוודא שהוא זה שמקבל אותהכדי ש, על השמנת

המתנהלת לתכלית עסקית לא היה חברהבעל מניות (ת� לב) בדומה שאי� צור( להכביר מילי� על כ( ש .89

נציגי� של הלקוחות והספקי� שלה, לה� יש אינטרס הפו( מזה של החברה שבבעלותו בדירקטוריו� כולל

אינטרס היה אמור להיות %אילו התנהלה כדי� כחברה הפועלת לתכלית עסקית %שלאגרסקו. לאגרקסקו

אפשר, להעמיס על המגדלי� הוצאות ו/או לשל� למגדלי� עבור התוצרת מחיר נמו( ככל הברור עסקי

להשיא את התמורה המשולמת לה� % הפו( בתכליתלמגדלי� יש אינטרס ש בעוד . זאתוכו' עלויות שונות

שמתקיי$ ניגוד ענייני$ מובנההמדובר ב. הואת ההטבות האחרות המוענקות לה� על ידעל ידי החברה

% 28 %

ישמת החברה אל מול הספקי$ והלקוחות שלה).בליבת העסקי$ השוטפי$ של החברה (המדיניות שמי

אי� מדובר בניגוד ענייני� נקודתי, שנית� לעיתי� לריפוי באמצעות אי השתתפות של דירקטור בישיבה

.12הדנה בעניי� כזה או אחר

התייחסו לחברה כמי שנועדה �התאפשר בשל העובדה שההנתבעות אי� כל ספק שליקוי מאורות זה אצל .90

את התכלית העסקית של כל חברה באשר היאביקשו לקיי� רסי� של המגדלי�, ולא לשרת את האינט

אלא % "טובת החברהכזה " דברלא היה הנתבעות של �לדיד. ), תו( הגנה על ציבור הנושי�(השאת רווחיה

, ג� )הנתבעותמועצות (ההמדינה ו/או ותקידו� האינטרסי� עליה� מופקדו "המגדלי� "טובתרק

את החברה על הנתבעות נטשו � ברגע האמת על חשבו� הנושי�, כפי שאירע הלכה למעשה.כשהדבר היה

.חשבו� הנושי$

, כלפי החברה ותשל חובות ההגינות וחובות תו� הלב של הנתבענוספת בהפרה (ג�) המדובר % מכל מקו� .91

. �המבוקשי� כנגד את מת� הסעדי� ותהמצדיקכמו ג� בהפרה של חובות הזהירות החלות עליה�,

ש� נדו� עניינה של חברה , 13ציהבפרשת החברה לאוטומ, העליו� המשפט בית כי ,מ� הראוי להזכיר

, הנגועי� בניגוד ענייני� בי� תפקיד� של דירקטורי�מינוי� עצ� שדעתו לכ( גילה את כברמעורבת אחרת,

בחברה בתור שכאלה. לבי� תפקידיה� האחרי�, יכול להשית אחריות על בעלי מניותבחברה

כלפי בחובות מוגברותבהקשרי� אלה ראוי להזכיר, כי המדינה ורשויותיה, חבות (מטבע הדברי�) עוד .92

. 14הפרט, לא רק בפעולת� בתחו� המשפט הציבורי אלא ג� כאשר ה� פועלות בתחו� המשפט האזרחי

להל�) הנתבעות כא� לא רק עמדת המפרקי� הינה, כי לנוכח מסכת העובדות שנפרשה לעיל (ועוד תיפרש

כבעלות שליטה שלא קיימו את חובותיה� המוגברות כאמור, אלא שא, לא קיימו את חובותיה� הבסיסיות

.בתאגיד ששימש כלי שרת בידיה�

בניגוד לרבות, ותהנתבע ידי על החברה על "שהונחתו" נוספות הוראות .4ג. העסקית לתכלית

מעורבות בעקיפי� את פעילותה ג� באמצעותבחברה והכווינו �הפעילו את שליטת ותכאמור לעיל, הנתבע .93

על פי עדותו ע� ההנהלה הבכירה של החברה. ואנשי משרדו וקשר ישיר של שרי החקלאות לדורותיה�

השליטה יבעל % החקלאות ישל מנכ"ל החברה בעבר, הוא א, נהג לקיי� ישיבות עבודה שוטפות ע� שר

בענייני החברה. % בחברה

"רמיזות שאי אפשר מחקירת המפרקי� עולה, שבמקרי� שוני� הורו או רמזו שרי החקלאותזאת ועוד; .94

עסקית תכלית ע$ אחד בקנה עלו שלאאגרקסקו ג� על דרכי פעולה נציגי (כל שר וסגנונו) ל לסרב לה�"

בלתי ממצות:. להל� נביא מספר דוגמאות החברה של כלכלית

לחוק 278, בסעי, בניגוד ענייני� שכזה או אחר ומשמעותו סובבה החברות בחוק 254 לסעי, ג� להפנות למותר לא זה בהקשר 12א לחוק החברות 258קטוריו� וכ� ובסעי, החברות הקובע את חובתו של בעל עניי� אישי להימנע מהשתתפות בהצבעה בדיר

הקובע, כי לא נית� לפטור נושא משרה מאחריותו בשל הפרת פעילותו בניגוד ענייני� כלפי החברה (ללמד( על חשיבות האיסור .להימצא בניגוד ענייני�)

פסקה ב' לפסק דינו של השופט ח' מלצר, ( 'ואח האוצר שר' נ' ואחועד עובדי החברה לאוטומציה במנהל השלטו� 125/06 בג"0 13 ). 21.7.08 מיו� די� פסק, נבו באתר פורס�

).1993(פורס� בנבו, עפר� נ' מנהל מקרקעי ישראל 4422/92ראו למשל בבג"0 14

% 29 %

תו( שהוא מפעיל לח0 לית� הטבות למגדלי פנה מנכ"ל משרד החקלאות לאגרקסקו 2002בשנת .94.1

שניתנה על ידה 5 והפכה הלוואה בס( של כמיליו� "בקשה" זו % ל /נאנסהנענתה החברה. המלוני�

למגדלי� הנ"ל למענק. קוד� לכ�

לקד� פרויקט שבמסגרתו היא לאגרקסקו הורה שר החקלאות המנהל האזרחילפי בקשת .94.2

שדה, תלמד אות� את הנדרש לצור( כ( ותייצא % לגדל תות הפלסטיני� ברצועת עזהודד את תע

. מבחינת המדינה הייתה חשיבות בפרויקט משיקולי� מדיניי� וכ� משו� את תוצרת�

במי� סיכנה את משק המי� של בזבזנית הייתה (הדרי�) ברצועה קיימתייתה הששהחקלאות

היה מדובר בפרויקט הפסדי מאוד בהיקפי� גדולי� (מיליוני מבחינת אגרקסקומדינת ישראל.

שא, צר( תשומות ניהוליות חריגות (ריבוי של מגדלי� פלסטיני� על שטחי� קטני�, שקלי�)

. למרות זאת, מילאה החברה את מצוות הצור( לבצע הדרכות לחקלאי� הפלסטיני� ועוד)

החמאס על הרצועה. עת השתלט 2007המדינה וביצעה את הפרויקט עד לשנת

את הנזקי� לתעד לה )הורהביקש (לאגרקסקו ו , שלו� שמחו�,פנה שר החקלאות 2008בשנת .94.3

התיעוד שנגרמו לחקלאי� כתוצאה מהקרה שפקדה את מדינת ישראל באותה שנה. עבודת

הפניה של שר הייתה דרושה לשר החקלאות לצור( גיבוש מדיניות הסיוע של המדינה לחקלאי�.

לאנשי משרדו משקפת את העובדה שמשרד החקלאות ראה ת לאגרקסקו ולא החקלאו

ג� במקרה זה מילאה החברה אחר מצוות המדינה (מבלי להרהר באגרקסקו אורג� של המשרד.

ואשר לא קיד� את לא מבוטלי� (מחד) אחריה) הג� שהמדובר היה בפרויקט שדרש משאבי�

.כהוא זה (מאיד() עסקי החברה

בו לקח חלק בקעת הירד�סיור באזור השר קיי� ,כשר החקלאות אית� רפאלשל כהונתו בתקופת .94.4

מגדלי� של דגי נוי בפני השר, הורה שהעלוג� מנכ"ל אגרקסקו. במהל( הסיור ולנוכח קשיי�

למרות שהחברה השר הנכבד למנכ"ל החברה "שממחר אגרקסקו נכנסת לתחו� יצוא דגי הנוי".

היא מילאה כמוב� אחר % ולא רצתה להיות פעילה בו לא הייתה פעילה קוד� לכ� בתחו� זה

ידרוש ממנה השקעות רבות שהיה ברור מראש שהוראת השר ונכנסה לתחו� הפעילות האמור

.כתוצאה מכ() יסב לה הפסדי�במש( השני� (ו

טענות על כ( שמגדלי התמרי� הגיעו לאוזנו כשר החקלאות אית�רפאל כהונתו של בתקופת .94.5

לאור מחלוקות ע� חברות �בקשיי� בייצוא תוצרת י�נתקל בקעת הירד�הפועלי� במושבי

למנכ"ל אגרקסקו וביקשו בתחילה הייצוא שפעלו באותה עת בקיבוצי�. מגדלי התמרי� פנו

שאגרקסקו לא עסקה ולא את תוצרת� באמצעות החברה א( הוא סירב (בי� היתר, משו� לייצא

הורה למנכ"ל מגדלי התמרי� לשר החקלאות, והוא או אז פנו התכוונה לעסוק בענ, חקלאי זה).

למרות שהחברה לא "שממחר אגרקסקו נכנסת לתחו� יצוא התמרי�". , פשוטו כמשמעו,החברה

ות היא מילאה אחר הוראת השר ונכנסה לתחו� הפעיל % הייתה פעילה קוד� לכ� בתחו� זה

.שהיה ברור מראש שיסב לה הפסדי� מש( שני�האמור

שא� נקלעו למצוקה % בתקופת כהונתו של יעקב צור כשר החקלאות, שישה מושבי� מבקעת בית .94.6

כלכלית חריפה. בהוראת השר, אגרקסקו (בשיתו, מועצת הירקות ומשרד החקלאות), פעלה

י� מנותקי� ובחממות להסב את ענפי החקלאות מגידולי� בשטח פתוח לגידולי� במצע

(תבליני�, ורדי�, עגבניות ופלפל). המדובר היה בפרויקט "לאומי" נוס, אליו נרתמה אגרקסקו,

.נכבדותבעל כורחה, תו( שהדבר הסב לה עלויות

% 30 %

הורו לחברה להשתת, מעדות של מנכ"ל החברה בעבר מר תירוש עולה שמספר שרי חקלאות .94.7

ובברלי�) משו� אסטוניהתערוכות בחו"ל (לרבות ב(במימו� או במימו� חלקי של החברה) ב

, ועל א, שלאגרקסקו כאישיות כלכלית שהדבר נראה חשוב לאינטרס המדינה וליחסי החו0 שלה

קשורי� לפעילות החברה, למשל אינ� חלק מהתערוכות היו בנושאי� ש .לא היה עניי� בתערוכות

. ק, לפי הנחיית משרד החקלאותבה נדרשה החברה לקחת חל תערוכה בתאילנד של מוצרי חלב

יצוי� כי בשעתו היו במדינת ישראל עודפי חלב, והיה למדינה אינטרס לנסות ולהיכנס לתחו� זה

אגרקסקו . הלאומית למשימהוג� במקרה זה, רת� משרד החקלאות את אגרקסקו % בתאילנד

המדינה, בעלת המייצג את אינטרס ( "לא אומרי� לא לשר" % משו� ש מצידה נאלצה להירת�

.)השליטה

, הנחה %2000 בראשית שנות הכחלק מרפורמה כוללת (איחוד) שביצע משרד החקלאות במועצות .94.8

את יחידות הייצוא של מועצת לשורותיה שר החקלאות דאז (חיי� אורו�) את החברה לקלוט

שלמה ג� במקרה זה מנכ"ל החברה, מר עובדיה�. %40 הפרחי� ומועצת הפירות (בשמ� דאז), על כ

תירוש, מילא אחר מצוותו של השר.

לסייע ושנועדו לקד� מחקרי�שנות פעילותה השקיעה החברה מיליוני שקלי� ב לאור( .94.9

המשווקת התוצרת כל של המד, חיי להארכת תהליכי�לחקלאות במדינה. למשל, פיתוח

צמצו�; וולקני במכו� המחקר מחלקת באמצעות בעיקר) תבליני�ו נוי פרחי, ירקות(פירות,

המגדלי$ לכללסייעו אלו מחקרי� .ועודתהליכי פיקוח עליה� ובנייתהדברה בחומרי השימוש

כמו כ�, תמכה החברה לאור( שני� לאלו ששיווק את תוצרת� על ידי החברה. רקולא

המדובר בתפקידי� שהחוק ייעד למועצות, וראו ובסכומי� נכבדי� בתחו� החקלאות האורגנית.

. למותר לציי� שאי� מדובר בתפקיד שחברה הפועלת מועצת הצמחי�לחוק 11בסעי, (למשל)

לתכלית עסקית לוקחת על עצמה, ומתחרותיה של החברה לא נהגו להשקיע כספי� בפעילות זו.

את קופתה של אגרקסקו לביצוע חובותיה� (שלא כדי�) למעשה נית� לאמר שהמועצות רתמו

.שלה�או האינטרסי$ החוקיות

ועוד בלבד מתו( אלו שהמפרקי� הצליחו להתחקות אחריה� בדוגמאותכאמור לעיל, המדובר .94.10

.יורחב בדברי�, בהמש( ההלי( המשפטי

שצובעת את ההחלטה לנטוש את החברה שלא כדי� הינה התנהלותוהמועצות זו של המדינה התנהלות .95

כדי כאמור לעיל ג� ותבהתנהלות הנתבע. המפרקי� יטענו, שיש עוד יותר ונושיה בצבעי� חמורי�

אחריות ותנתבעה להטיל עלג� חובות של נושאי משרה כלפי החברה, ובנסיבות העניי� דנא �יהלהטיל על

חובות החברה. כיסוי ל

% 31 %

תכליתל בניגוד החברה התנהלות בשל החברה לחובות ותהנתבע אחריות .5ג. עסקית

סעי,להוראת גדתנוהמ פעולה היא, התאגיד רווחי להשאת עסקיי� לשיקולי� בהתא� שלא פעולה .96

:הקובע כי תכלית החברה היא החברות לחוק) א(11

שיקולי� במסגרת בחשבו� להביא ונית�, רווחיהרווחיהרווחיהרווחיה להשאתלהשאתלהשאתלהשאת עסקיי� שיקולי� פי על לפעול"...

...". הציבור של ענינו ואת עובדיה, נושיה של ענייניה� את, השאר בי�, אלה

הוראת חוק זו חלה ג� על אגרקסקו (שהיא חברה מעורבת).

לחוק החברות, היא הוכתרה בעבר כ"מעי� מצפ� לניווט ענייניה של 11לאור חשיבותה של הוראת סעי, .97

"סעי, מטרה" המקרי� על התפיסה הראויה שעל פיה יש לפרש את דיני החברות, ולאורה %וכ 15"החברה

.16הנהלתו ודר( פעולתו אמור תאגיד עסקי לקבוע את סדרי

310%) בעמ' 2009( תכלית החברה העסקיתשטר� בספרו ידידיה צ' פרופ' בהקשרי� אלו, ראו דבריו של .98

311:

הרבה החשיבות על ג� אלא, תחולתו של התחימה היעדר על רק לא מלמד הסעי$ מיקו�"

לפרשנילפרשנילפרשנילפרשני משקלמשקלמשקלמשקל כבדתכבדתכבדתכבדת הנחיההנחיההנחיההנחיה משו�משו�משו�משו� בכ�בכ�בכ�בכ� לראותלראותלראותלראות ישישישיש... התכלית לשאלת מייחס שהמחוקק

שלשלשלשל פעילות�פעילות�פעילות�פעילות� להסדרתלהסדרתלהסדרתלהסדרת התשתיתהתשתיתהתשתיתהתשתית מנדבכימנדבכימנדבכימנדבכי כאחדכאחדכאחדכאחד התכליתהתכליתהתכליתהתכלית בסעי$בסעי$בסעי$בסעי$ להיעזרלהיעזרלהיעזרלהיעזר ניוניוניוניורכרכרכרכולצולצולצולצ החוקהחוקהחוקהחוק

."חברותחברותחברותחברות

ודוק. המדובר בהוראת חוק קוגנטית שאיננה ניתנת להתנאה. תפיסת המחוקק הינה שפעולה בניגוד .99

הנושי� % לתכלית עסקית יוצרת סיכוני� על קהלי� שוני� הבאי� במגע ע� החברה, ובמקרה דנא

לרעה במס( . לפיכ(, מקובלת הגישה לפיה פעולה בניגוד לתכלית החברה מהווה שימושבעיקר)(

. וייחוס חובות החברה לבעל המניות מצדיקה הרמת מס( %במקרי� מתאימי� ו ,ההתאגדות

:17 327בעמ' תכלית החברה העסקיתבמאמרו שטר�, צ' פרופ' ידידיה עמד על כ( .100

הח"מ] מעמד של סעי7$ על בעל הח"מ] מעמד של סעי7$ על בעל הח"מ] מעמד של סעי7$ על בעל הח"מ] מעמד של סעי7$ על בעל � � � � 11111111לסעי$ התכלית [סעי$ לסעי$ התכלית [סעי$ לסעי$ התכלית [סעי$ לסעי$ התכלית [סעי$ "טענת המחבר היא שיש לייחס

ולא �. על פי הסעי$, השאת רווחיה של החברה אופי מנחה לפרשנות חוק החברות כולואופי מנחה לפרשנות חוק החברות כולואופי מנחה לפרשנות חוק החברות כולואופי מנחה לפרשנות חוק החברות כולו

היא תכלית פעולתה של החברה... � רווחיה� של כעלי המניות

:341ובעמ'

והתוכ� של והתוכ� של והתוכ� של והתוכ� של הסעי$ איננו עומד בפני עצמו, אלא משמש פריזמה כוללת להערכת המשמעות הסעי$ איננו עומד בפני עצמו, אלא משמש פריזמה כוללת להערכת המשמעות הסעי$ איננו עומד בפני עצמו, אלא משמש פריזמה כוללת להערכת המשמעות הסעי$ איננו עומד בפני עצמו, אלא משמש פריזמה כוללת להערכת המשמעות

פרשנות 11. כל אחת מהנורמות חייבת לקבל לאור סעי$ כלל הנורמות הקבועות בחוקכלל הנורמות הקבועות בחוקכלל הנורמות הקבועות בחוקכלל הנורמות הקבועות בחוק

).2432(ה"ח 1999 %ראו בדברי ההסבר להצעת חוק החברות, התשנ"ט 15 ).2010(פורס� בנבו, "מבע במשכנתאות החזקות.אי.ג'י איי' נ ליכטנשטיי� נת� 9542/06 א"רעראו ב 16בחוק החברות, ש� דובר בניהול העסק שלא "לטובת 6דבריו של פרופ' שטר� נכתבו ביחס לנוסחו הקוד� של סעי, יצוי�, כי 17

החברה", אול� ה� יפי� ג� כיו� (ואולי א, בבחינת קל וחומר) משהובהר בחוק כי יש מקו� להרי� מס( כלפי בעל מניות לחוק החברות).לחוק החברות).לחוק החברות).לחוק החברות). 11111111(כלשו� סעי$ (כלשו� סעי$ (כלשו� סעי$ (כלשו� סעי$ בתכלית החברהבתכלית החברהבתכלית החברהבתכלית החברההפוגע

% 32 %

את הקביעה ממילא, דרכי היישו� של סעי$ �לגבי הנושא הנדו� בה � מהותית, שתשק$

התכלית הכוללת והעקרונית לגבי תכלית החברה"

:379בעמ' ובהמש(

. אחת מה� קובעת כי המס� מס� ההתאגדותמס� ההתאגדותמס� ההתאגדותמס� ההתאגדותשש עילות חלופיות להרמת שש עילות חלופיות להרמת שש עילות חלופיות להרמת שש עילות חלופיות להרמת "...החוק מונה

יור� בהתקיי� שורה של תנאי� מצטברי�, ובה� קיומו של -יסוד סביר להניח כי ניהול

ניהול לטובת ניהול לטובת ניהול לטובת ניהול לטובת על פי דברינו, ייתכנו מצבי� שבה� על פי דברינו, ייתכנו מצבי� שבה� על פי דברינו, ייתכנו מצבי� שבה� על פי דברינו, ייתכנו מצבי� שבה� לא היה לטובת החברה-. לא היה לטובת החברה-. לא היה לטובת החברה-. לא היה לטובת החברה-. עסקי החברה

, , , , רווחי החברהרווחי החברהרווחי החברהרווחי החברהבאופ� שמשפיע לרעה על באופ� שמשפיע לרעה על באופ� שמשפיע לרעה על באופ� שמשפיע לרעה על , הפוגע בענייני� של קהלי� אחרי� , הפוגע בענייני� של קהלי� אחרי� , הפוגע בענייני� של קהלי� אחרי� , הפוגע בענייני� של קהלי� אחרי� בעלי המניותבעלי המניותבעלי המניותבעלי המניות

יתמיי� כניהול שלא לטובת החברה, בהתא� לפרשנות המונח על פי סעי$ התכלית, ולכ� יתמיי� כניהול שלא לטובת החברה, בהתא� לפרשנות המונח על פי סעי$ התכלית, ולכ� יתמיי� כניהול שלא לטובת החברה, בהתא� לפרשנות המונח על פי סעי$ התכלית, ולכ� יתמיי� כניהול שלא לטובת החברה, בהתא� לפרשנות המונח על פי סעי$ התכלית, ולכ�

."ישמש עילה להרמת מס� ההתאגדותישמש עילה להרמת מס� ההתאגדותישמש עילה להרמת מס� ההתאגדותישמש עילה להרמת מס� ההתאגדות

מקל וחומר שעה אגרקסקו פעלה למימוש יעדי$ מדינתיי$, חל( יעדי$ עסקיי$, וכפי שראינו היות ש .101

ותו, תכלית החברהקו פעלה בניגוד ש לקבוע כי אגרקסי � ותהנתבעעשתה כ� בשל ולטובת היא ש

באישיות המשפטית שלה, תו, קיפוח$ של הנושי$ ויצירת סיכו� בלתי ותשימוש לרעה של הנתבע

בכ, כדי להצדיק את הרמת מס, ההתאגדות של החברה ואת די בהתא$ להוראות הדי�, . סביר עליה$

.ותייחוס חובותיה לנתבע

קיצוני במימו� דק ות החברההתנהל לנוכחלחובות החברה ותאחריות הנתבע .ד ותותו, סירוב של הנתבע תו, החצנת סיכוני$ חסרת תו$ לב על הנושי$

להגדיל את הונה של החברה

(העדרה בי� ההו� שברשות החברה לבי� התחייבויותיה איננו הול� היחסהוא מצב שבו כידוע, מימו� דק .102

של סיכוני� �שהתממשות בכ( הוא הדק מימו� לש מקיומו הנובעת הסכנה .)לנושי�של כרית ביטחו�

עלולה להביא במהירות לחדלות פירעו� ולחוסר ,צפויי� "רגילי�" ו/או עסקיי� , לרבות סיכוני�עסקיי�

.יכולת לפרוע החוב לנושי�

מפרק, מנור טומי"ד עו' נ העמק משמר קיבו1 4263/04בע"א ,בי� היתר, עמד על כ( בית המשפט העליו� .103

"), כדלקמ�:אפרוחי הצפו�(להל�: ") 2009(פורס� בנבו, "מבע הצפו� אפרוחי

"מימו� דק" בחברה מתרחש כאשר ההו� העצמי שהושקע בחברה, או ס� כל נכסי החברה,

אינ� מספיקי� לכסות את התחייבויותיה בשי� לב לחיובי� העלולי� לצמוח בדר�

העסקי� הרגילה מניהולו של העסק. מימו� דק יתרחש כאשר אי� לחברה נכסי� מספיקי�

שהיא מעורבת בה�, או כאשר נכסיה של �עיסקיילכיסוי הפסדי� הצפויי� מסיכוני�

החברה בנויי� במידה רבה מהלוואות בעלי מניות, אשר יחס� לחברה בכובע� כמלווי�

).527' עמ, דק מימו�'יה, פרוקצהוא כיחס הנושי� החיצוניי� לתאגיד (

בחברה בעלת מינו$ גבוה, די בירידה מתונה בתשואה על השקעותיה, כדי ששוב לא תוכל ....

מוד בהחזר חובותיה, ותיקלע למצב של חדלות פירעו�. "לע

% 33 %

מוחצני� הסיכוני� שניטלי� על ידה ועל ידי % ללא הו� עצמי מספקמקו� בו עסקיה של חברה מתנהלי� .104

:אפרוחי הצפו�. ראו בדבריה של כב' השופטת פרוקצ'יה בפרשת שלא כדי�בעלי מניותיה אל כתפי הנושי�,

פי שתי החלופות המתוארות מהווה ביטוי מובהק להחצנת פי שתי החלופות המתוארות מהווה ביטוי מובהק להחצנת פי שתי החלופות המתוארות מהווה ביטוי מובהק להחצנת פי שתי החלופות המתוארות מהווה ביטוי מובהק להחצנת � � � � בחברה עלבחברה עלבחברה עלבחברה עלמצב של "מימו� דק" מצב של "מימו� דק" מצב של "מימו� דק" מצב של "מימו� דק" "

ידי חברה ובעלי מניותיה, והנחת� על שכ� ציבור ידי חברה ובעלי מניותיה, והנחת� על שכ� ציבור ידי חברה ובעלי מניותיה, והנחת� על שכ� ציבור ידי חברה ובעלי מניותיה, והנחת� על שכ� ציבור � � � � סיכוני� בלתי סבירי� הנלקחי� עלסיכוני� בלתי סבירי� הנלקחי� עלסיכוני� בלתי סבירי� הנלקחי� עלסיכוני� בלתי סבירי� הנלקחי� על

הנושי� החיצוניי�, תו� שימוש בעקרו� האחריות המוגבלת של התאגיד, המשמשת סוכ� הנושי� החיצוניי�, תו� שימוש בעקרו� האחריות המוגבלת של התאגיד, המשמשת סוכ� הנושי� החיצוניי�, תו� שימוש בעקרו� האחריות המוגבלת של התאגיד, המשמשת סוכ� הנושי� החיצוניי�, תו� שימוש בעקרו� האחריות המוגבלת של התאגיד, המשמשת סוכ�

רו� ההפרדה בי� התאגיד לבעלי . מכוח עקמפני הטלת תוצאות הסיכוני� על בעלי המניותמפני הטלת תוצאות הסיכוני� על בעלי המניותמפני הטלת תוצאות הסיכוני� על בעלי המניותמפני הטלת תוצאות הסיכוני� על בעלי המניות

מניותיו, וכל עוד הוא נשמר במצב של מימו� דק, נוטלי� בעלי החברה את הסיכויי�

לרווחי�, א� יופקו כאלה. לעומת זאת, הסיכו� להפסדי�, שהוא גבוה במיוחד במצב של

י מימו� דק, מוטל בעיקרו על כתפי הנושי� עקב קיומו של הו� עצמי נמו� (פרוקצ'יה, דינ

). עקרו� האחריות המוגבלת של החברה, מעצ� טיבו, מביא עמו החצנה 53�4חברות, עמ'

של הסיכוני� להפסדי החברה והעברת� משכמ� של בעלי המניות לכתפי הנושי�; אול�

במצב של מימו� דק וכרית בטחו� דקה, החצנת סיכוני� זו, והעברת� לשכ� הנושי� מגיעה

עיית הנציג כתיאוריה מאחדת לדיני התאגידי�, ספר זכרו� לדרגה קיצונית (זוהר גוש�, ב

גוש�, בעיית הנציג)). בנסיבות מיוחדות של �(להל� 262�4, 239) 1996לגואלטירו פרוקצ'יה (

מימו� דק בחברה, הפער בחלוקה שבי� הסיכויי� לרווחי�, השמורי� לבעלי המניות בחברה,

י החברה, חורג באופ� בולט מ� הסביר...לבי� הסיכוני� להפסדי� הרובצי� על שכ� נוש

...

כי קיומו עלול לעודד את בעלי כי קיומו עלול לעודד את בעלי כי קיומו עלול לעודד את בעלי כי קיומו עלול לעודד את בעלי פ� שלילי נוס$, הנילווה למימו� הדק בחברה, מתבטא בחשש

המניות לפעילות עיסקית אופורטוניסטית, תו� נטילת סיכוני� עיסקיי� בלתי סבירי�, המניות לפעילות עיסקית אופורטוניסטית, תו� נטילת סיכוני� עיסקיי� בלתי סבירי�, המניות לפעילות עיסקית אופורטוניסטית, תו� נטילת סיכוני� עיסקיי� בלתי סבירי�, המניות לפעילות עיסקית אופורטוניסטית, תו� נטילת סיכוני� עיסקיי� בלתי סבירי�,

. ידיעת� של בעלי המניות כי רווח העלולי� ליפול בסופו של יו� על שכמ� של הנושי�העלולי� ליפול בסופו של יו� על שכמ� של הנושי�העלולי� ליפול בסופו של יו� על שכמ� של הנושי�העלולי� ליפול בסופו של יו� על שכמ� של הנושי�

גבוה מפעילות עסקית, א� יופק, עשוי להיוותר בכיס�, א� הפסדי� א� ייגרמו, יפלו

למהלכי� בלתי אחראיי� אשר יסכנו את למהלכי� בלתי אחראיי� אשר יסכנו את למהלכי� בלתי אחראיי� אשר יסכנו את למהלכי� בלתי אחראיי� אשר יסכנו את בעיקר� על שכ� נושי החברה, עלולה לעודד�

(גוש�, בעיית יציבות החברה ויפגעו פגיעה קשה ביכולתה לפרוע את חובותיה לנושיהיציבות החברה ויפגעו פגיעה קשה ביכולתה לפרוע את חובותיה לנושיהיציבות החברה ויפגעו פגיעה קשה ביכולתה לפרוע את חובותיה לנושיהיציבות החברה ויפגעו פגיעה קשה ביכולתה לפרוע את חובותיה לנושיה

)."262נציג, עמ' ה

:התנהלות במימו� דק קיצוני הוכרה בפסק הדי� הנ"ל ג� כהפרה של חובת ההגינות החלה על בעל שליטה .105

שלשלשלשל התאגידיי�התאגידיי�התאגידיי�התאגידיי� ביתרונותביתרונותביתרונותביתרונות הוג�הוג�הוג�הוג� שימוששימוששימוששימוש לעשותלעשותלעשותלעשות החובההחובההחובההחובה ג�ג�ג�ג� קיימתקיימתקיימתקיימת, , , , ההגינותההגינותההגינותההגינות חובתחובתחובתחובת במסגרתבמסגרתבמסגרתבמסגרת"

בגדרה של בגדרה של בגדרה של בגדרה של ). 289סגל, ש�, עמ' �(חביב התאגידהתאגידהתאגידהתאגיד שלשלשלשל המוגבלתהמוגבלתהמוגבלתהמוגבלת והאחריותוהאחריותוהאחריותוהאחריות הנפרדתהנפרדתהנפרדתהנפרדת האישיותהאישיותהאישיותהאישיות

חובת ההגינות, חלה חובה על בעלי החברה להימנע ממימו� פעילותה בדר� הצפויה חובת ההגינות, חלה חובה על בעלי החברה להימנע ממימו� פעילותה בדר� הצפויה חובת ההגינות, חלה חובה על בעלי החברה להימנע ממימו� פעילותה בדר� הצפויה חובת ההגינות, חלה חובה על בעלי החברה להימנע ממימו� פעילותה בדר� הצפויה

על בעלי להובילה לחדלות פרעו�, תו� פגיעה בביטחו� הנושי� להיפרע את נשיית�.להובילה לחדלות פרעו�, תו� פגיעה בביטחו� הנושי� להיפרע את נשיית�.להובילה לחדלות פרעו�, תו� פגיעה בביטחו� הנושי� להיפרע את נשיית�.להובילה לחדלות פרעו�, תו� פגיעה בביטחו� הנושי� להיפרע את נשיית�.

החברה ליצור יחס ראוי בי� גובה ההתחייבויות הצפויות של החברה והסיכוני� שהיא

י שהושקע בה, ולהתאי� בנגזר מכ� את ה"חלוקות" נוטלת על עצמה לשווי ההו� העצמ

לבעלי המניות בדר� של דיבידנד או באמצעי� אחרי�"

בפסק די� אפרוחי הצפו� וכ� בפסיקה שבאה בעקבותיו נקבע, כי נסיבות של מימו� דק עשויות במקרי� .106

סעי, מור בבהתא� לא % , וזאתמסוימי� להצדיק הרמת מס( וייחוס חובות של החברה לבעלי מניותיה

)(ב) לחוק החברות, המאפשר הרמת מס( מקו� שבו נעשה שימוש באישיות המשפטית הנפרדת של 1(א)(6

% 34 %

� נטילת סיכו� בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את � נטילת סיכו� בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את � נטילת סיכו� בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את � נטילת סיכו� בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את וווובאופ� הפוגע בתכלית החברה ותבאופ� הפוגע בתכלית החברה ותבאופ� הפוגע בתכלית החברה ותבאופ� הפוגע בתכלית החברה ותהחברה "

".חובותיהחובותיהחובותיהחובותיה

. ותהנתבע חברה לבי�המפרקי� סבורי�, שהמקרה דנא מחייב את הרמת מס( ההתאגדות שבי� ה .107

היה הו� החברה המדגימה ומסבירה עד כמההמומחה לחוות דעתו של ג� בהקשרי� אלו מפני� המפרקי�

.קיצוני בדקיקותו

חמורי� עוד יותר לנוכח העובדה שהחברה הדברי� הינ�מר פרלמ�, המומחה בחוות דעתו של ג� כמוסבר .108

סיכוני� הקשורי� בתהפוכות מזג האוויר % ובכלל זה מובני�פעלה בתחומי� הרוויי� בסיכוני� עסקיי�

מחירי ההובלה בתנודות ה(אירועי קרה, למשל, גרמו נזק גדול), בשינויי� בשערי חליפי� של מטבע חו0,

על בעלי חובה היה , ועל כ� ה רגישות גבוהה מאוד לכל אחד מהסיכוני� הללותלחברה היוכו'. הימית

(ובי� שיאפשר לה להתמודד ע� התממשות צפויה שלה� בהיק, נאותהמניות לשמר בחברה הו� עצמי

.היתר, לבטל את התקנה שהורתה על חלוקת כל הרווחי� למגדלי�)

לא למותר לציי�, שסיכוני� אלו (שאופייניי� לתחו� פעילותה של החברה) גרמו למדינת ישראל לקבוע, כי .109

כלו לקבל אישור לייצא תוצרת חקלאית טרייה יו בעלי איתנות פיננסיתכעניי� שבמדיניות רק גופי�

ותלנתבעהפריע לאזה דבר). 6.12.2001מיו� נייר עמדה של משרד החקלאותמישראל (ראו לעניי� זה

לתקנו� החברה, 94לבטל את תקנה לא, �לסרב לבקשות להגדיל את הונה של החברה שנשלטת על יד

במש, שני$ רבות את ההלי, ההפרטה שאמור היה להפו, את החברה לחברה עסקית ובעלת מבנה לעכב

נית� . עצמי ותו, סיכו� ממשי של הנושי$ כמעט ללא הו� חברהה פעילות המש,לובכ, הביאה �הו� יציב

להניח שהסיבה לכ( הייתה התפישה העקרונית (שג� הוקרנה אל הציבור ואל שותפיה העסקיי� של

רקסקו) לפיה המדינה עומדת מאחורי החברה ותגבה אותה ביו� פקודה. אג

בהקשרי� אלו, של הפער התהומי שבי� האופ� שבו אגרקסקו נתפסה בציבור לבי� התנערותה של המדינה .110

בגדר הלי( 9.7.2013מאחריותה לחברה, ראוי להביא מדבריה של כבוד השופטת אלשיי( בהחלטתה מיו�

"חברת אגרקסקו, במעמדה כחברה מרכזית העוסקת ביצוא :)52בקשה 16956%09%11ההקפאה (פר"ק

נהנתה במש� שני� ממעמד של גו$ חקלאי עבור מגדלי�, ובעניינו ישובי� חקלאיי� באיזור הערבה,

פער זה, שבי� האורח בו פער זה, שבי� האורח בו פער זה, שבי� האורח בו פער זה, שבי� האורח בו . הנחשב "סמו� לשולחנה של המדינה", א� לא זרוע של המדינה לכל דבר ועניי�

פקטו, קשור לכאורה פקטו, קשור לכאורה פקטו, קשור לכאורה פקטו, קשור לכאורה � � � � נתפשה בקרב הגורמי� שהתקשרו עימה או הלוו לה כספי�, לבי� מצבה המשפטי דהנתפשה בקרב הגורמי� שהתקשרו עימה או הלוו לה כספי�, לבי� מצבה המשפטי דהנתפשה בקרב הגורמי� שהתקשרו עימה או הלוו לה כספי�, לבי� מצבה המשפטי דהנתפשה בקרב הגורמי� שהתקשרו עימה או הלוו לה כספי�, לבי� מצבה המשפטי דה

, ואשר רוב� מצויות מעבר לדרוש הכרעה קשר הדוק לחלק מהבעיות הקשות ביותר שהתגלו ע� קריסתהקשר הדוק לחלק מהבעיות הקשות ביותר שהתגלו ע� קריסתהקשר הדוק לחלק מהבעיות הקשות ביותר שהתגלו ע� קריסתהקשר הדוק לחלק מהבעיות הקשות ביותר שהתגלו ע� קריסתה

בבקשה הנוכחית."

של מציד� רשלנית התנהלותג� מהווה הנתבעות ידי על זה באופ� לפעול החברה הכוונתאו כ(; כ( .111

(ביחד ולחוד) נגד החברה. כמעוולותהנתבעות ויש לראות בה�

אלא ג� לאור קיצוני ביותר במקרה דנא מתבקשת הרמת המס( לא רק לנוכח עצ� קיומו של מימו� דק .112

והתוותה תבעות הנלחברה על ידי הוראה שהוכתבההעובדה שכפי שראינו המימו� הדק הינו תוצאה של

החברה הייתה מחויבת לחלק את כל %ולפיה ,ואשר הייתה בתוק, עד סמו( לפני קריסתהאת פעילותה

(והתנהלות שאינה לתכלית רווחיה בי� מגדלי התוצרת החקלאית. בהעדר יכולת לשמר עודפי� ורווחי�

המדובר הוא אפוא במימו� דק החברה לא יכולה הייתה לדאוג לכרית ביטחו� נאותה לנושי�. % עסקית)

% 35 %

, תו, הבנה ומודעות להשלכותיה מובנה שהוכתב על ידי בעלי המניות באמצעות הוראה תקנונית מפורשת

לחוק החברות. )א(6ותו, התנגשות חזיתית ע$ הוראות סעי(

בבירור שהמדינה הייתה מודעת היטב לסיכו� הרב הכרו( בהמש( פעילות ודוק: מחקירות המפרקי� עולה .113

החברה ללא הו� עצמי.

את לה� והסבירה ותיתר על כ�, מעדותו של מנכ"ל החברה עולה שהנהלת החברה עשתה פניות רבות לנתבע

הדחיפות שבהגדלת הו� החברה. בהקשרי� אלו העיד מר שלמה תירוש, כדלקמ�:

נקודת התורפה של החברה, זה ברור, על זה היתהדה הזאת באמת כל הנקו קוד� "ת.

מנוהלת שהחברה, למדינה במיוחד, הסברנו לבעלי המניות, השני� כלאי� מחלוקת. אנחנו,

."קט� מאוד עצמי הו� ע�

אותו מנכ"ל ג� העיד בפני המפרקי�, כי בעיית המימו� הדק הייתה כל כ( קיצונית עד שהיא הדירה שינה

:14.5.2014לשעבר, מר שלמה תירוש, כפי שעולה מחקירתו מיו� של המנכ"ל מעיניו

הכי תנודה כל הרי. בלילות ישנתי לא? מבי� לא אתה, בלילות ישנתי לא אני... :ת"

אתה. דרמטית בצורה החברה את סיכנה, בהחרמות, האוויר במזג, המטבעות בשוק קטנה

�מ צנח היורו, בעול� חזק הכי שקל היה השקל, �2001 ב המטבעות של ההתרסקות, תבי�

. הפסדנו מחזור בשנה אחת של מיליארד שקל, על אותו פדיו� 3.60 – 3.50 �ל 5.40 – 5.30

ביורו, על אותו נפח של תוצרת. אי� מנכ"ל יכול לישו� בלילה בשקט? תחשוב אתה בגדול.

מיליארד שקל נוחת ל� מהמחזור. אי� אתה יכול לישו� בשקט?

?אומרי� המניות בעלי ומה שולחנות הופ�, המניות לבעלי בא יש� שלא"ל מנכה אז :ש

"..כול�. מאגרקסקוהמניות התעלמו בעלי :ת

לאור( שנות היעדרו של הו� מספקחדלות הפירעו� של החברה בשל לסיכוני ותשל הנתבעמודעות� על .114

נית� לעמוד ג� מתו( המסמכי� הבאי�:פעילותה

שנמסרה למשרד החקלאות לכתב תביעה זה) ג"כ נספחכהמצ"ב ( 2001טיוטת חוות דעת משנת .114.1

בלבד, בעוד שהחברה בלבד, בעוד שהחברה בלבד, בעוד שהחברה בלבד, בעוד שהחברה 8 8 8 8 מיליו� מיליו� מיליו� מיליו� 70707070 � � � � ד על כד על כד על כד על כממממההו� העצמי של החברה עוההו� העצמי של החברה עוההו� העצמי של החברה עוההו� העצמי של החברה עו" ש� נכתב, בי� היתר:

לשנה. היק$ פעילות לשנה. היק$ פעילות לשנה. היק$ פעילות לשנה. היק$ פעילות 8 8 8 8 מיליארד מיליארד מיליארד מיליארד 2.32.32.32.3מבצעת פעילות רחבה של שיווק ומכירות [...] בהיק$ של מבצעת פעילות רחבה של שיווק ומכירות [...] בהיק$ של מבצעת פעילות רחבה של שיווק ומכירות [...] בהיק$ של מבצעת פעילות רחבה של שיווק ומכירות [...] בהיק$ של

שכזה מחייב השקעות תשתית עתירות הו�, ורמת ההו� העצמי של החברה אינה מספקת לגיוס שכזה מחייב השקעות תשתית עתירות הו�, ורמת ההו� העצמי של החברה אינה מספקת לגיוס שכזה מחייב השקעות תשתית עתירות הו�, ורמת ההו� העצמי של החברה אינה מספקת לגיוס שכזה מחייב השקעות תשתית עתירות הו�, ורמת ההו� העצמי של החברה אינה מספקת לגיוס

."המימו� הדרוש למימוש תוכניות ההשקעה של החברההמימו� הדרוש למימוש תוכניות ההשקעה של החברההמימו� הדרוש למימוש תוכניות ההשקעה של החברההמימו� הדרוש למימוש תוכניות ההשקעה של החברה

לכתב תביעה זה) ד"כ נספחכהמצ"ב ( 2008של רשות החברות הממשלתיות לשנת הדו"ח השנתי .114.2

.הו� עצמי נמו�הו� עצמי נמו�הו� עצמי נמו�הו� עצמי נמו�ש� צוי� במפורש שלחברה

לכתב ה"כ נספחכהמצ"ב ( 5.10.2010מכתב שר החקלאות לראש אג, התקציבי� באוצר מיו� .114.3

לגיוס הו� לחיזוק לגיוס הו� לחיזוק לגיוס הו� לחיזוק לגיוס הו� לחיזוק לאלתרלאלתרלאלתרלאלתראני רואה חשיבות רבה לפעול אני רואה חשיבות רבה לפעול אני רואה חשיבות רבה לפעול אני רואה חשיבות רבה לפעול שבו מציי� השר הנכבד: "תביעה זה)

".החברההחברההחברההחברה

הבלתי סבירי� הכרוכי� הסיכוני� ועל א, פניות הנהלת החברה אל בעלי המניות למרותדא עקא, ש .115

לחזק את הונה העצמי של החברה, כמתחייב הנתבעות סירבו בהמש( פעילות החברה ללא הו� מספק

% 36 %

גרו� לחברה לפעול שלא לפי ל ותבכל אותה תקופה המשיכו הנתבעבנסיבות החריגות המתוארות לעיל.

וכחלק ממהל( שתוכנ� על ידי המדינה 2010רק בסו, שנת תכלית עסקית כמוסבר בכתב תביעה זה לעיל.

חברה. ואול� הזרמה זו ל5 מיליו� 55 %למכירת החזקותיה בחברה, נאותה המדינה להזרי� ס( של כ

בסדרי גודל מסכו$ ההזרמה)בהרבה (בשלב זה היה "הבור" של החברה גדול מעט מידיהייתה בבחינת

, וכמה חודשי� לאחר מכ� קרסה החברה והוגשה הבקשה לפירוקה.ומאוחר מידי

�, לרבות באמצעות נציגיהותיצוי�, כי במקביל להתנהלות החברה במימו� דק קיצוני אפשרו הנתבע .116

שי�), כ( שלמועד הנושל בסיכו� גידול (וממילא החברה של במינו, משמעותי גידולבמוסדות החברה,

מספר בהקשרי� אלו ראוי להזכיר 5. מליו� 600 % כקריסתה התחייבויות החברה עלו על סכו� של

: עסקאות משמעותיות

מיליו� 65.4התקשרה החברה בהסכ� לרכישת שתי אניות בהיק, כספי של 2000בתחילת שנת .116.1

חייבה החברה לשל� דמי פיה� הת%הומרו עסקאות הרכישה בהסכמי חכירה על 2005אירו. בשנת

שנה. 14מיליו� אירו בגי� האניות וזאת למש( תקופת חכירה של 8.5חכירה שנתיי� בס( של

מיליו� דולר. המדובר 2.2בנוס,, התחייבה החברה לשאת בדמי תפעול שנתיי� בהיק, של

שהחברה נטלה על עצמה בשעה שהונה העצמי היה 5!)מיליו� 600 %בהתחייבות בהיק, עצו� (כ

בלבד). לא למותר לציי� 5 מיליוני 28 % עמד ההו� העצמי על כ 2005דק באופ� קיצוני (בשנת

בהקשרי� אלו, כי חלק מההסברי� שניתנו למפרקי� בקשר ע� עסקת האניות דיברו בכ( שמטרת

רי, לא רק את פעילות הייצוא של ק %העסקה הייתה כדי לשרת את כלל הייצוא החקלאי מישראל

אגרקסקו, אלא ג� את פעילות� של גורמי� פרטיי� שייצאו את תוצרת� לחו"ל (ג� א� אלה

מסיבה זו ג� תוכננו האניות כ( שיוכלו לשנע תוצרת חקלאית בהיקפי� התחרו באגרקסקו).

גדולי� מס( הייצוא של אגרקסקו ליעדי� הרלבנטיי� באות� השני�.

מיליוני 12פיו לוותה מבנק צרפתי סכו� של %התקשרה החברה בהסכ� על 2007מבר בחודש ספט .116.2

מחקירת המפרקי� עולה, שהבנק הצרפתי העניק האשראי על סמ( הבנתו שמדובר באשראי אירו.

נטלו ה� אלו שמועצות היצוי�, כי קוד$ לכ� שנית� לגו, הסמו( על שולחנה של מדינת ישראל.

. מהבנק הצרפתיאשראי

באמצעות הנפקת 5 מיליוני 200גופיי� מוסדיי� סכו� של מגייסה החברה 2007חודש דצמבר ב .116.3

שני�. לא למותר לציי�, כי במסגרת דו"ח אנליטי של חברת מדרוג וכ� 10אגרות חוב, לתקופה של

תחת הוסבר, לכתב תביעה זה) ז"כ �ו ו"כ ספחי$כנהמצ"ב (לגופי� המוסדיי� במצגת שנערכה

כמו כ�, נקבע כי מקו� ".אחזקות המדינה מקנות יציבות לחברהכי "החוזקה של החברה, נקודות

ממניות הניהול של החברה תעמוד למחזיקי� זכות להעמיד 50% %שבו המדינה תחדל להחזיק ב

ההלוואה לפירעו� מידי (אלא א� כ� התקיימו בנעבר תנאי� מסוימי� שפורטו בשטר הנאמנות).

של ההסכמת הגופי� המוסדיי� להעמיד אשראי לחברה נסמכה על מעמדאי� אפוא כל ספק ש

החברה כגו, הנשלט על ידי המדינה והמשרת את צרכיו. מכא� ג� התדהמה הגדולה שאחזה בשוק

תברר שמדינת ישראל החליטה לנטוש את אגרקסקו ונושיה ("כאחרו� הגנבי�"הההו� בישראל עת

). כאמור לעיל

נטילת בבחינת הייתה בהקשרי� אלה, בידיעת הנתבעות (בעלות השליטה בה), התנהלותה של החברה

כלפישל הנתבעות (והיא ג� מהווה התנהגות רשלנית סיכו� בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה

.)נושיה וכלפי החברה

% 37 %

מובאי� ה החמורי$ ממצאי�ל ג� המפרקי� מפני� החברה התנהלה שבו הקיצוני הדק המימו� ע� בקשר .117

%ולנוכח הפסדי� מה� סבלה החברה 2008לדו"ח החוקר. כעולה מהאמור ש�, בשנת 18.10.2 פרקב

ההתניות הפיננסיות שנקבעו בשטר הנאמנות שנחת� בי� של הפרה בפני לעמודהייתה החברה אמורה

הפרת 5). מיליו� 40 %החברה לבי� הנאמ� למחזיקי אגרות החוב (לפיה� הו� החברה לא יפחת מ

ההתחייבות הייתה מקימה למחזיקי אגרות החוב את הזכות להעמיד מלוא החוב כלפיה� לפירעו� מידי.

הו� בחברה להשקיע בבקשה המניות לבעלי לפנות החברה קטוריו�דיר החליט, 25.9.2008 ביו�היות וכ(,

ש"ח בתמורה להנפקת שטרי הו�, וזאת כדי לאפשר לחברה להימנע מהפרת תנאי אגרות מיליו� 30 בס(

החוב.

כידוע, השקעת הו� כאמור לא בוצעה ובעלי המניות של החברה לא חיזקו את מצבה הפיננסי של אלא ש

. החברה בפועל

רשותנציג בידיעת ובהסכמת % פנתה החברה עמוד בהתניות הפיננסיות שנקבעו באגרות החוב כדי ל

: ביצוע שינויי� (המשולה לטיפול בשבר באמצעות "פלסתר") לדר( פעולה אחרת % הממשלתיות החברות

חשבונאיי� שיאפשרו הצגת דו"חות כספיי� "אטרקטיביי�" יותר בעיני מחזיקי אגרות החוב של

החברה.

החברות רשות ונציגיבהשתתפות הדירקטורי� מטע� הנתבעות % החברה בדירקטוריו� הוחלט, כ(

הוג�", בסעי, הרכוש הקבוע של החברה ולהציג� "בשווי המופיעי�לשער( את הנכסי� % הממשלתיות

שלה$. הינה כי כ�; הנתבעות ידעו שלא רק שהחברה העלות בשווי הנכסי$ הוצגו העת אותה שעד בשעה

פועלת במימו� דקיק קיצוני, אלא שהיא א( מפרה התניות פיננסיות מול נושיה. למרות זאת, נמנעו

הנתבעות מלחזק את הו� החברה ושיתפו פעולה ע$ התנהלות שנועדה "ליפות" באופ� מלאכותי את

הדוחות הכספי$ של החברה.

לחוק החברות, יהא זה נכו� וצודק להרי� את מס( ההתאגדות 6כמצוות סעי, הוא, ש סיכומו של פרק זה .118

מעל החברה ולייחס את חובותיה לבעלות השליטה בה (הנתבעות), שכ� נעשה שימוש לרעה באישיות

המשפטית הנפרדת של אגרקסקו, באופ� הפוגע בתכלית החברה, תו( נטילת סיכו� בלתי סביר באשר

והכל בידיעת ובהכוונת הנתבעות. %את חובותיה ליכולתה לפרוע

אשר, לנתבעות החברה חובות את ולייחס ההתאגדות מס, את להרי$ יש .ה מה� וונהנ" אסורות"חלוקות לבצע החברה על וכפ השני$ במש,

של המאה הקודמת ועד סמו( לפני קריסתה של %70 לעיל, החל משלהי שנות ה 2ג. כפי שהוסבר בפרק .119

), הייתה החברה כבולה בהוראה תקנונית (שנקבעה בתקנות על ידי מדינת ישראל 2010שנת החברה (שלהי

כבעלת המניות המרכזית בחברה) שאסרה על החברה להפיק או לצבור רווחי� וא, חייבה אותה לחלק את

כל העודפי� שנוצרו כתוצאה מפעילותה לספקי התוצרת החקלאית כתמורה נוספת עבור תוצרת�.

מכוונת של הוראה זו הייתה הלכה למעשה לכפות דיבידנד שנתי לבעלי מניותיה (למדינה) על המשמעות ה

מנת שזו תעבירו למגדלי�. תחת אשר שהמדינה תקבל לידיה את הדיבידנד התקנוני האסור ותעבירו

כל על חשבו� הנושי�.הלמגדלי�, היא "המחתה" אותו (בהמחאה תקנונית פסולה ואסורה) למגדלי�.

% 38 %

זו של הרווחי� השוטפי� לחקלאי� מהווה חלוקת דיבידנד אסורה ומוסווית, שכ� היא שקולה ההעבר .120

ממבחני יכולת והכל בהתעל� %להעברת הרווחי� מהחברה למדינה ולמועצות ומה� לחקלאי� המגדלי�

נסביר.. לחוק החברות) 302(סעי, הפירעו� הקוגנטיי$ הקבועי$ בחוק

לקבל דיבידנד, דהיינו: זכותו לקבל מהחברה מניות בעלאת זכותו של לחוק החברות מסדיר 190סעי, .121

מתוק, אחזקותיו % "...בי� במזומ� ובי� בכל דר� אחרת, לרבות העברה ללא תמורה שוות ער�.." % נכסי�

במניות. חלוקת דיבידנדי� עומדת בסתירה לאינטרסי� של נושי החברה, בהיותה פעולה המקטינה את הו�

אות� על להג� רצו� ומתו(עות העברת נכסי� מהחברה לידיה� של בעלי המניות. לאור זאת, החברה באמצ

, מציב חוק החברות תנאי� שרק בהתקיימ� רשאית החברה לאשר חלוקה לבעלי מניותיה. נושי�

והשני, 18, "מבח� הרווח"הראשו�לחוק החברות קובע שני מבחני� מצטברי� לחלוקה: 302כ(, סעי, .122

. במילי� אחרות: חברה רשאית לחלק 20")מבחני החלוקה" %(ביחד ולהל� 19לת הפירעו�""מבח� יכו

% שהינ� רכיב חשבונאי הנוצר כתוצאה מצבירת רווחי� % דיבידנדי� לבעלי מניותיה רק מתו( "עודפי�"

כל זאת בתנאי שהחלוקה לא מקימה חשש בדבר היכולת לפרוע את חובות החברה לנושי�.

בעלחייב % חלוקה בניגוד למבחני החלוקה נחשבת ל"חלוקה אסורה" ומקו� שבוצעה "חלוקה אסורה" .123

21להשיב את הדיבידנד האסור לקופת החברה. המניות

השאלה הא� בוצעה "חלוקה" והא� בעל המניות זכה לקבל מנכסי החברה הינה שאלה %וזאת יש להדגיש .124

הנבחנת באופ� מהותי ולא באופ� פורמאלי.

לא כי, ללמד(. "אחרת דר� בכל ובי�"...בי� במזומ� לא בכדי הדגיש חוק החברות בתארו דיבידנד מהו:

הא� דיבידנד לפנינו כי א� טיב ומטרת הפעולה, לאמור: כאשר החברה מוותרת הקובעת היא הנכס זהות

יראו בדבר חלוקת דיבידנד. % דר( בכל, נכס כל %על אילו מנכסיה לטובת בעל המניה בכשירותו ככזה

וכש� שמהות הנכס שיצא מידיה של החברה אינה מעלה או מורידה בשאלת סיווג הפעולה, כ( זהות

הבחינה היא הא� בעל %"הישיר" של הנכס אינה קריטריו� מכריע בשאלת סיווג הפעולה כחלוקה מקבלה

הנכס הועבר לרשותו של אחר, לפי א� , ג�במוב� הרחב של המילה של החברה, נכס""% המניה נהנה מ

.22פקודתו של בעל המניה

בעל מניות שמקבל מהחברה תועלת כלכלית, חיזוק לדבר נית� למצוא ג� בגישת הדי� האמריקאי ולפיה, .125

23ג� א� לא קיבל נכס ממשי, ייחשב כמו שקיבל "דיבידנד קונסטרוקטיבי":

“A constructive dividend arises when a corporation confers an economic benefit

upon a shareholder without expectation of repayment and the corporation on

."יתרת עודפי� או עודפי� שנצברו בשנתיי� האחרונות, לפי הגבוה מבי� השניי�"יו חלוקה תהא רק מתו( לפ 18...קיי� חשש סביר שהחלוקה תמנע מ� החברה את היכולת לעמוד בחבויותיה הקיימות לפיו לא תאושר חלוקה מקו� ש " 19

והצפויות, בהגיע מועד קיומ�..."הוא תנאי בל יעבור. כ(, מקו� שחברה מבקשת לבצע חלוקה הג� % להבדיל ממבח� הרווח %יצוי� כי מבח� יכולת הפירעו� 20

שאינה עומדת במבח� הרווח, היא רשאית לפנות לבית המשפט, המוסמ( מכוח חוק לאשר את החלוקה בנסיבות אלו. ואול�, .)2007( 514 החדש החברות חוק גרוס יוס, ראואינו מתקיי�. סמכות כזו אינה מוקנית מקו� שמבח� יכולת הפירעו�

(אי� בכ( כדי למצות את שאר התרופות המוקנות לחברה ולנושיה). החברות לחוק(א') %310ו(ב') 301 פי�סעי ראו 21קשרות חברה ע� ) שעניינו הת1(ד)(275על כ( שחוק החברות עצמו נוקט בגישה מהותית ביחס להגדרת דיבידנד, ראו ג� בסעי, 22

בעל שליטה בה באמצעות חברה שבשליטתו לעניי� מת� שירותי ניהול. חוק החברות משמיענו, כי ג� התחייבות כזו תועמד לבחינה במבחני החלוקה.

23 Johnny and Jennifer Rosser v. Commissioner of internal revenue T.C. Memo 2010-6; 2010 Tax Ct. Memo

LEXIS 3; 99 T.C.M. (CCH) 1035 (2010)

% 39 %

the date of the deemed distribution had current or accumulated earnings and

profits… Furthermore, to be a constructive dividend to the shareholder, a

payment of money or property does not need to be made by the corporation

directly to the shareholder… It is also well settled that non-deductible payments

made by the corporation to a third party on behalf of or for the economic benefit

of its shareholders may constitute dividends taxable to those shareholders…”

Noved Investment co v. Revenue and Customs %ב המשפט באנגליהודברי� דומי� נפסקו ג� על ידי בית

Commissioner STC (SCD) 120 [2006] )ע� חבות המס של בעל מניות שקיבל כספי� מהחברה). בקשר

חלוקת כל הרווחי� למגדלי� % נהלותה של אגרקסקו המפורטת בכתב תביעה זה לעיל כעת נקל להבי� שהת .126

מהווה (מבחינה מהותית) "חלוקה אסורה" של דיבידנדי�. %על פי הוראה בתקנו�

אשר לתקצב את התמיכה במגדלי� בתקציב תחת הנתבעות נהנו ממנגנו� החלוקה הנ"ל שהרי באופ� זה .127

הועמסו ההוצאות על קופתה של אגרקסקו שהעבירה את התמיכה ישירות מועצותההמדינה ו/או בתקציב

, נתבעותלמהחברה העברת הכספי� ) 1למגדלי�. יש לראות בהתנהלות כחלוקה שמבוצעת בשני שלבי�: (

התמיכה שהמדינה העניקה לענ, החקלאות ו/או למגדלי� במסגרת נתבעות העברת� מה )2( % ואז

.ועניי� דבר לכל"חלוקה" זוהי ).24להקי� (באישור השרי� הרלבנטיי� מהקרנות שהמועצות היו רשאיות

, ולמעשה, ג� מעול� לא החלוקהנכסיה של אגרקסקו למגדלי� לא עמדה במבחני חלוקתמאי? אלא .128

במבחני עמידתה את לבחו� מבלי "באופ� אוטומטי" הרווחי� לחלק דאגה פשוט אגרקסקונבחנה לאור�.

). שהורו על ביצוע חלוקות % החברה בתקנו� המניות בעלי מצוות(כפי החלוקה

החברה של שהונה ולכ, רווחי$ של להעדר$ המניות בעלי מודעות למרות בוצעו החלוקותמכ,, חמור .129

האמור בפרק תג$ או (אי עמידה במבח� יכולת הפירעו�). רא הנושי$ את המסכ� באופ� ביותר נמו, הוא

. )ו' לעיל(נספח פרלמ� מנח$ מר הכלכל� של דעתו חוותלעיל וב 'ד

את לחברה להשיב (למצער)ות הנתבע ותחייב החברות לחוק 310 סעי,להוראות ובהתא�אלו בנסיבות .130

כמו כ�, המפרקי� יטענו כי בנסיבות דנא בה� בוצעו חלוקות אסורות בהתא� להוראה .החלוקות כספי

% (ב) לחוק החברות 50סעי, בדומה להגיונו של שהוכתבה על ידי בעלי המניות בתקנו� ובהתא�, בי� היתר,

, "אסורה"חלוקה ביצוע בעתדירקטורי� שהפרו את חובות הזהירות והאמוני� כדי� �ג הנתבעות די�

יש באמור בפרק זה בנסיבותיה של אגרקסקו לחוק החברות. בנוס, יטענו המפרקי�, כי 311כאמור בסעי,

, ביחד ולחוד, אחריות לחובות החברה. ותלעיל כדי להטיל על הנתבע

) ארוכות שני$(במש, החברה הפרטת סיכול ע$ בקשר המדינה אחריות .ו החברה וקריסת

כמתואר לעיל, מלכתחילה הוקמה החברה על ידי המדינה משיקולי� של קידו� החקלאות והיצוא .131

של מכירה בעת שיצמחו רווחי$היה מדובר בהשקעה שנועדה להניב למדינה לאהחקלאי בישראל.

התועלת ("הרווח") שראתה המדינה לנגד עיניה בהקמת החברה היה פיתוח .)exit( החברה מניות

מיכה במגדלי� שבוצעה מקופת אגרקסקו (חל, אשר ישירות מתקציב המדינה). החקלאות ות

לחוק מועצת הצמחי�. %40 ו 3ראו למשל בסעיפי� 24

% 40 %

העקרונות שלעיל הופנמו לתו( מסמכי היסוד של החברה שהוכתבו על ידי המדינה והיו בתוק, למצער .132

%סמו( לפני קריסת החברה. כ( 2010ועד חודש דצמבר 1978משנת

יר את מניותיה בחברה הרי שעליה להציע� חפצה להעב שהמדינהלפיה, מקו� %לתקנו� 23תקנה .132.1

). סעי, זה לא חל על תמורה ללא � למעשה( הנומינאלי לערכ� בתמורהלבעלי המניות האחרי�

יתר בעלי המניות בחברה, אלא על המדינה בלבד.

לפיה, נאסר על החברה לצבור רווחי� והוטלה עליה חובה לחלק כל רווח שיופק %לתקנו� 94תקנה .132.2

לי� (ולא בי� בעלי המניות).בי� המגד

במסגרתה נקבע כי במקרה של פירוק בעלי המניות יהיו זכאי� רק לער( %לתקנו� 104תקנה .132.3

שר החקלאות.שיורה כפי ינהגו כל היתרה בהנומינאלי של המניות (היינו לתמורה סמלית בלבד), ו

שוב, התייחסות ייחודית (שלא לטובה) לקיומה ומטרתה של אגרקסקו.

הינה כי כ�; מדינת ישראל הסכימה, במפורש ובכתובי�, כי מניות אגרקסקו המוחזקות בידיה לא יקנו לה .133

ער( כלכלי במכירה (הפרטה).

קסלמ� קסלמ� פיננסי� פרייס ווטרהאוס קופרס בע"מ (להל�: "על ידי 2010בשנת שהוצגה בחוות דעת .134

כדלקמ�: סוכמהנותחה סוגיה כלכלית זו, ו ")פיננסי$

..במצב הדברי� הנוכחי, הזכויות השונות המוקנות לבעלי המניות השוני� כפועל יוצא ".

עובר לשינוי שו� ער� כלכלישו� ער� כלכלישו� ער� כלכלישו� ער� כלכליאינ� מקנות לה� אינ� מקנות לה� אינ� מקנות לה� אינ� מקנות לה� של החזקותיה� במניות אגרקסקו

בתקנו�..."

לכתב תביעה זה. ח"כ כנספחמצ"ב חוות דעת קסלמ� פיננסי�

הרעיו� המרכזי שעמד על הפרק היה שתמורת � החברה הפרטת על דובר בה� ארוכות שני$ לאור,; ואכ� .135

המגדלי$ של שיתו( תו,, (הדקיק) העצמילחיזוק הונה וישמשוכספי ההפרטה יושקעו חזרה בחברה

שיתו( תו,זה, הפרטה אגב הזרמת הכספי$ לחברה לחיזוק ההו� (ולא למדינה) למהל,. בתהלי,

המגדלי$ היה היגיו� כלכלי ומשפטי רב.

הצור( שביתר שאת � שמשעה שהחברה מופרטת ויוצאת מחסותה של המדינה ברור משו %ראשית .135.1

. של החברה מידיהופ, להכרח קיומי בהגדלת בסיס ההו�

ע� הו� דקיק כמו של החברה, והסיכוני� העצומי� הכרוכי� בכ( לספקי� ולנושי� האחרי� של

החברה, נית� היה לצפות שלאחר ההפרטה, גורמי האשראי וכ� המגדלי� לא יסכימו להמש(

הקשר ע� החברה. לאחר הפרטה הרי לא נית� לסמו( עוד על כ( שהמדינה תתמו( בחברה

התברר שלא נית� לסמו( על המדינה ג� ללא הפרטה...). בשעותיה הקשות (רק בדיעבד

הפרטת החברה והפיכתה לחברה עסקית רגילה (המוכוונת להפקת רווחי�) %מבחינת המגדלי�

מהווה ג� פגיעה כלכלית, שכ� על פי המתכונת הקיימת של החברה כל רווחיה חולקו חזרה בי�

בתאו� ע� המגדלי� ותו( שיתופ� המגדלי�. ג� מטע� זה היה ברור שהפרטה שלא תעשה

איננה בת קיימא. פיצוי אחר החלה של מנגנו�או בבעלות בחברה

לא היה מדובר בהשקעה שנועדה להניב למדינה רווחי� משו� שכפי שראינו, מלכתחילה %שנית .135.2

).exitבעת מכירה של מניות החברה (

% 41 %

מגדלי� כשהתמורה משמשת לחיזוק להצעות הפרטה ברוח זו (הפרטה בשיתו, המספר דוגמאות נית� .136

הצליחו המפרקי� להתחקות. אחריה�מבנה ההו� של החברה)

גולמיתגולמיתגולמיתגולמית הצעההצעההצעההצעה, בעקבות משבר כלכלי עמוק שפקד את אגרקסקו, גובשה טיוטת "1991בשנת .136.1

אתאתאתאת לשחררלשחררלשחררלשחרר". כעולה מהטיוטה האמורה, המתווה שהוצג בטיוטה נועד "אגרקסקואגרקסקואגרקסקואגרקסקו להפרטתלהפרטתלהפרטתלהפרטת

עסקית עסקית עסקית עסקית � � � � מסחריתמסחריתמסחריתמסחרית בפעילותבפעילותבפעילותבפעילות עניי�עניי�עניי�עניי� בעליבעליבעליבעלי לחברהלחברהלחברהלחברה להכניסלהכניסלהכניסלהכניס" %" ואגרקסקואגרקסקואגרקסקואגרקסקובבבב הדומיננטיהדומיננטיהדומיננטיהדומיננטי ממעמדהממעמדהממעמדהממעמדה המדינההמדינההמדינההמדינה

באר'באר'באר'באר' הכלכליהכלכליהכלכליהכלכלי מעמדהמעמדהמעמדהמעמדה אתאתאתאת לשפרלשפרלשפרלשפר", ועל ידי כ( "ועניי�ועניי�ועניי�ועניי� דברדברדברדבר לכללכללכללכל עסקיתעסקיתעסקיתעסקית חברהחברהחברהחברה שלשלשלשל קריטריוני�קריטריוני�קריטריוני�קריטריוני�"י "י "י "י עפעפעפעפ

חוב המירות למניות שהיו מאפשרות %". ההצעה האמורה התבססה על הנפקה של אגרות"ל"ל"ל"לובחוובחוובחוובחו

לקופתמזכויות הבעלות בחברה, תמורת סכומי� שיוזרמו 50%להגיע להחזקה של לרוכשיה�

תביעה זה. לכתב "טכ כנספח"ב מצ 1991 משנת הפרטה הצעת(ולא לקופת המדינה). החברה

העלה מר ד� צמחי (מנכ"ל החברה דאז) בפני שר החקלאות דאז, את מעמדה 1993במחצית שנת .136.2

בשל הונה הדקיק אל מול חברות ייצוא אחרות זרות שהינ� חברות בעלות הנחות של אגרקסקו

סוכ� לקד� מול משרד % איתנות פיננסית. המדינה דחתה בקשה להשקעת כספי� בחברה. מאיד(

האוצר הפרטה בדר( של הנפקה בבורסה של מניות החברה, שתאפשר להכניס כספי� לקופת

ה. סיכו� דיו� בנושא הנפקת אגרקסקו מיו� החברה (ולא לקופת המדינה) ולחזק את הונ

לכתב תביעה זה. 'ל כנספחמצ"ב 15.7.1993

גובשה הצעת הפרטה נוספת על פיה המדינה ותנובה יעבירו את מניותיה� בתמורה 1996בשנת .136.3

ללא תמורה מהותית) למועצות שבתור� יציעו אות� למגדלי� תמורת הזרמת %נומינאלית (היינו

( תבוצע הנפקת מניות נוספת לציבור או למשקיע פרטי. מתווה "הפרטה הו� לחברה. בהמש

לכתב תביעה זה. למתווה זה צורפה ג� א"ל כנספחמצ"ב 4.8.1996משולבת של אגרקסקו" מיו�

חוות דעת יועציה המשפטיי� של החברה, המנתחת את מצב הזכויות בחברה וקובעת, כי:

המדינההמדינההמדינההמדינה בידיבידיבידיבידי המוחזקותהמוחזקותהמוחזקותהמוחזקות אגרקסקואגרקסקואגרקסקואגרקסקו מניותמניותמניותמניות כיכיכיכי הההההינהינהינהינ לעיללעיללעיללעיל האמורהאמורהאמורהאמור כלכלכלכל שלשלשלשל הכלכליתהכלכליתהכלכליתהכלכלית המשמעותהמשמעותהמשמעותהמשמעות"

25."כלכליכלכליכלכליכלכלי ער�ער�ער�ער� חסרותחסרותחסרותחסרות ותנובהותנובהותנובהותנובה

נער( דיו� נוס, בהפרטת אגרקסקו ברשות החברות הממשלתיות, בהשתתפות מנכ"ל 1997בשנת .136.4

משרד החקלאות, בו הוסכ� לדו� במתווה הפרטה, לפיו, בי� היתר, מניות המדינה באגרקסקו

ימכרו/יועברו למגדלי� לפי קריטריוני� שייקבעו. עוד עולה מהסיכו� האמור, כי תנובה הסכימה

להעביר את מניותיה באגרקסקו במסגרת ההפרטה. העתק סיכו� דיו� בנושא הפרטת אגרקסקו

לכתב תביעה זה. ב"ל כנספחמצ"ב 5.10.1997מיו�

ל פי התוכנית האמורה, אמורה הייתה שוב פעלה המדינה לקידו� הליכי הפרטה. ע 2002בשנת .136.5

המדינה למכור את מניותיה. במסגרת טיוטת הסכ� שנערכה בעניי� זה בי� המדינה למועצות

ובעליובעליובעליובעלי החברההחברההחברההחברה טובתטובתטובתטובת ראיתראיתראיתראית תו�תו�תו�תו�, , , , הצדדי�הצדדי�הצדדי�הצדדי� בי�בי�בי�בי� בתיאו�בתיאו�בתיאו�בתיאו� יעשהיעשהיעשהיעשה המכירההמכירההמכירההמכירה הלי�הלי�הלי�הלי�נקבע, בי� היתר, כי "

". טיוטת העצמיהעצמיהעצמיהעצמי הונההונההונההונה והגדלתוהגדלתוהגדלתוהגדלת לחברהלחברהלחברהלחברה כספי�כספי�כספי�כספי� בהזרמתבהזרמתבהזרמתבהזרמת החברההחברההחברההחברה שלשלשלשל הצור�הצור�הצור�הצור� הבנתהבנתהבנתהבנת תו�תו�תו�תו�, , , , מניותיהמניותיהמניותיהמניותיה

לכתב תביעה זה. ג"ל כנספחההסכ� מצורפת

בסופו של דבר % דא עקא, שלמרות ריבויי� של הצעות ההפרטה ועל א, הדחיפות שבחיזוק הו� החברה .137

המדינה קפאה על שמריה ונמנעה מלבצע את התוכניות. מחקירת המפרקי� עולה שלפחות בחלק

זאת בניגוד לעמדת המדינה המאוחרת יותר, שדרשה לייצר ער( כלכלי למניות שהוחזקו בידה, ובכ( עקבה/מנעה את הפרטת 25 החברה, כפי שיתואר עוד להל�.

% 42 %

שראה באגרקסקו כ( הייתה התנגדות מצידו של משרד החקלאות , הסיבה ל2005מהמקרי�, למשל בשנת

תוכניתו להגדיל את היק( היצוא החקלאי מישראל. להגשמתכלי

לרשות החברות הממשלתיות שבו 2005ראו לעניי� זה את מכתב מנכ"ל משרד החקלאות מחודש פברואר

הוא מנמק את התנגדותו לקידו� מהל( ההפרטה, כדלקמ�:

להבהיר כפי שכ� אמרתי בדיו�, הופתעתי מעצ� העלאת הנושא, הנושא בכללו הנני. 4"

תוכניתטר� נבח� ונדו� על ידנו, טר� גיבשנו עמדתנו בנושא. טר� בחנו את ההשלכות של

הקרובותבחמש השני� �50%זו בשי� לב ליעדי המשרד להגדיל את היצוא החקלאי ב

המועצות הצמחיות למועצת ייצור אחת. שאנו כבר עומדי� בה בהצלחה ואיחוד תוכנית

. לאור על האמור לעיל איננו בשלי� לבחו� את התוכנית ה� ברמה העקרונית וה� 5

לפרטי�. וודאי אי� כל הסכמה שלנו להעלות את התוכנית לדיו� בוועדת השרי�.

".המוצעתהמוצעתהמוצעתהמוצעת ההחלטהההחלטהההחלטהההחלטה להצעתלהצעתלהצעתלהצעת מתנגדי�מתנגדי�מתנגדי�מתנגדי� הננוהננוהננוהננו

, כי אגרקסקו לא הייתה (משרד האוצר) ישראל זאת ועוד; במרוצת השני�, "נשתכח" לפתע ממדינת .138

" (אלא כלי לקידו� מדיניות פיתוח החקלאות). המדינה החלה כלכלית"השקעה או ""השקעה פיננסית

בגינו היא חפצה לקבל כספי� כלכלי נכסלסגל לעצמה ראייה חדשה לפיה היא רואה במניות החברה

במסגרת ההפרטה. לדאבו� הלב וכפי שיוסבר, שינוי גישה זה של המדינה והתעקשותה על ראיה נכסית

מבעיות התעלמות תו((בניגוד למטרות החברה ומסמכי היסוד שלה ובניגוד להתנהלותה לאור( השני�),

של המגדלי�, גזרה בסופו של דבר את גזר ומעמד�י� של הנתבעות) י(בעיות שנוצרו בעט החברה של ההו�

דינה של החברה לשבט. משעה שהובהר למגדלי� שיש בדעת המדינה להפריט את החברה ללא חיזוק

שתו,, מגדלי$ של המונית נטישה החלה %מספק של הונה ומבלי לערב את המגדלי� בבעלות בחברה

. החברה לקריסת הביאה קצרצרה תקופה

ה החברה לקשיי� כלכליי� כתוצאה מהתממשות� של סיכוני� עסקיי�, כדוגמת נקלע 2008כ(; בשנת .139

ותנודות שער חליפי�. כתוצאה מכ( סבלה החברה בשנה זו הפסדי� הספנותפגעי מזג אוויר, ירידה במחירי

שקלי�. מליוניבהיק, של עשרות רבות של

באופ� כספי� להזרמת נזקקה החברה. יותר עוד החמיר) ממילא רעוע(שהיה של החברה הפיננסי מצבה .140

בבקשההחברות הממשלתיות לרשות 2008דצמבר בחודש החברה. לפיכ( פנתה להישרדותה נואש

, , , , עקרוניתעקרוניתעקרוניתעקרוניתבתשובת רשות החברות הממשלתיות הודיע מנהל הרשות, כי הרשות רואה " .הונית להזרמה

ערב ההשקעה יוכנסו בתקנו� ש בתנאי זאת א," את בקשת החברה להשקעת כספי� בחברה, חיוביחיוביחיוביחיובי באופ�באופ�באופ�באופ�

" כ( שהשקעות המדינה בהו� ועניי�ועניי�ועניי�ועניי� דברדברדברדבר לכללכללכללכל עסקיתעסקיתעסקיתעסקית לחברהלחברהלחברהלחברה החברההחברההחברההחברה הפיכתהפיכתהפיכתהפיכת שתוצאת�שתוצאת�שתוצאת�שתוצאת�החברה שינויי�, "

". מכתב זה משק, את שינוי הגישה הקיצוני של המדינה שבשלב מלאמלאמלאמלא כלכליכלכליכלכליכלכלי ער�ער�ער�ער� בעלותבעלותבעלותבעלותהחברה תהיינה "

במחיר של כפיית מתווה הפרטה לא , ג�זה העדיפה לראות בחברה "נכס" שיש להשיא את ערכו הכלכלי

.מתאי� אשר מסכ� את נושי החברה

לצור( שינוי תקנו� ההתאגדות, שהרי זו אגרקסקולהסכמת ותלא זקוק שהנתבעותלציי�, למותר

פררוגטיבה של אורג� האסיפה הכללית.

לכתב תביעה זה. ד"ל נספחהתכתובות שהוחלפו בי� הצדדי� בעניי� זה מצ"ב כ

% 43 %

מ� פיננסי� להמדינה נשכרו שירותי חברת הייעו0 קסהמלצת פרטה ועל פי הלקד� את הליכי העל מנת .141

שהתבקשה לחוות דעה באשר לשווי החברה וכ� באשר לאופ� שבו נכו� (כלכלית) לחלק את הו� המניות בי�

בעלי המניות לאחר שינוי התקנו� ואיחוד הו� המניות.

. במסגרת חוות דעת היועצי� הנ"ל הוער( שווי החברה 2010ר המלצות חברת הייעו0 הוגשו בחודש ינוא .142

ניתוח של אופ� חלוקת מניות החברה דעת קסלמ� פיננסי�מיליו� אירו. כמו כ�, כללה חוות 109בסכו� של

(לאחר איחוד� והשוואת הזכויות בה�) בי� בעלי המניות.

(על הפגיעה הנובעת מביטול ההוראה בהתא� לחוות הדעת האמורה, בשלב ראשו� יש לפצות את המגדלי�

16% %התקנונית לפיה כל רווחי החברה מחולקי� בי� המגדלי�) באמצעות הענקת מניות בהיק, של בי� כ

ממניות החברה, ואילו את יתרת המניות לחלק בי� בעלי המניות כנגזרת מהשקעת� בחברה 42% %ל

לעיל. חכ"נספח צורפה כוכמפורט בחוות הדעת. חוות דעת קסלמ� פיננסי�

דר( מבוצעתתוכננה להיות למגדלי�המיועדות לתוכניות החברה, העברת המניות בהתא�יצוי�, כי

באמצעות אופציות שיוקצו לכלל המגדלי� (ולא רק אלו שמשווקי� את תוצרת� , הצמחי� תצמוע

לחברה שינבעוכנגד הכנסות שני� מספר פני עלבאמצעות אגרקסקו). האופציות אמורות היו להבשיל

.ומבטיח את המש( פעילותה החברה הו� את מחזק שהיה באופ�המגדלי� מהמש( הפעילות ע�

) דחתה בתוק, את המלצת ומנכ"ל רשות החברות הממשלתיות שהמדינה (ובפרט שר החקלאות %דא עקא .143

פיצוי למגדלי� (בגי� תיקו� התקנו� ושלילת הזכויות לרווחי� מהמגדלי�) המומחי� שקבעו שיש לית�

. לדאבו� הלב, בשלב זה, עיקר מעיני המדינה היו נתוני� החברה הו� הגדלת תו, בחברה שיתופ$ באמצעות

להגדלת התמורה הכספית הישירה שתתקבל בידיה כתוצאה מההפרטה.

חברה, בחוסר תו� לב, ותו( התעלמות מוחלטת מהצור( בכ( פעלה המדינה בניגוד לתכלית הקמתה של ה .144

הדוחק של החברה להגדיל את הונה ולשמר את הקשר ע� המגדלי� (שהיו מטה לחמה). התמיהה העולה

של המקובל מפעולות המדינה גדלה עוד יותר א� מביאי� בחשבו� שהיה ידוע למדינה שהמודל העסקי

לות את המגדלי� כבעלי� (באופ� מלא או חלקי) של החברהחברות היצוא החקלאיות, באר0 ובניכר, כול

.המשווקת את תוצרת�

הודיע מנכ"ל 2010בהקשרי� אלו חשוב לציי�, כי מחקירת המפרקי� עולה שכבר במהל( חודש ינואר .145

על החברה דאז (מר שלמה תירוש) לשר החקלאות ולמנהל רשות החברות הממשלתיות, כי עמידת המדינה

בטווח החברה לקריסת בהכרח תוביללשת, את המגדלי� בחברה תו( הגדלת הו� החברה דעתה וסירובה

. מנכ"ל החברה ג� הודיע לשר החקלאות, שא� המדינה תעמוד על דעתה הוא לא יוכל להיות הזמ� המידי

שני� כמנכ"ל). בהמש(, ומשהודיעה 17מעט כאחראי לתוצאות התנהלותה ויפרוש מניהול החברה (לאחר

שהיא עומדת על דעתה, "החזיר המנכ"ל את המפתחות" למדינה והתפטר מתפקידו. לדאבו� הלב, המדינה

כל זאת לא שכנע את המדינה לשקול מחדש את עמדתה.

אישרו בעלי המניות של החברה את שינוי התקנו�, ובכלל זאת את איחוד הו� 2010בסו, חודש דצמבר .146

המגבלות שהוטלו על עבירות מניות ביטול לתקנו� כמו ג� את 94המניות של החברה, ביטולה של תקנה

חברה ס( עד אותו מועד. במקביל הזרימה המדינה ל 70 %המדינה בהתא� לתקנו� שהיה בתוק, משנות ה

("לעג לרש", בהתחשב בהיק, החובות כנגד מניות נוספות שהוקצו לה5 מיליו� 55של בעליל לא מספק

ומועצת $, מועצת הצמחיהמדינה התקשרו. בנוס,, )אליה� הביאה המדינה את החברה ובדקיקות ההו�

גרעי� של המדינה שתבצע למכירה המועצות התחייבות הוסדרה במסגרתו הצבעה הסכ$ על הלול

% 44 %

(באותה שהזרמה זו של המדינה הייתה בבחינת מעט מידי אלא ) למשקיע צד ג'.51%( בחברה שליטה

.מידי ומאוחרה היה גדול בהרבה) רהעת "הבור" במאזני החב

המגדלי� שהתוודעו לעובדה שהמדינה מקדמת הליכי הפרטה שאינ� כוללי� מת� פיצוי למגדלי� בדר( של .147

כוללי� חיזוק ממשי של הונה העצמי ושכל תכליתה היא להזרי� כספי� לקופת שיתופ� בחברה וא, אינ�

החלו עוזבי� בהמוניה� את החברה. בכלל זה הודיעו על הפסקת עבודת� ג� מגדלי האבוקדו %המדינה

., וקבוצת מגדלי� עיקרית שעבדה מול החברה ובשוק בכללשהיה ענ, רווחי בחברה

מנכ"ליו"ר דירקטוריו� החברה, שבמקביל לתפקידו בחברה שימש ג� כ יובל אור�החליט מר %בשלב זה .148

, להודיע על התפטרות מילואות (נציגי� של מגדלי אבוקדו ואחד מהלקוחות החשובי� של החברה)

על מנת להעביר את פעילות האבוקדו מהחברה לחברת אור�מתפקידו בחברה. מיד לאחר מכ�, פעל מר

יצוא חדשה שהוקמה ביוזמתו.

ובהעדרכתוצאה מהירידה בנפח התוצרת המשווקת על ידה, לא הצליחה החברה לכסות את הוצאותיה .149

מצבה הל( והתדרדר במהירות, מה שהביא בתורו לפרישה של מגדלי� מינימאלי והו� ביטחו� כרית

היקלעותה של החברה למשבר ג� בנוס,,נוספי�, וחוזר חלילה כמו כדור שלג שהל( וגדל בקצב מהיר.

מחוק נכסי� (מקדמות למגדלי�) בהיק, של עשרות מיליוני הודות בצור( לגרמה לכ( שהחברה נאלצה ל

שקלי� מהמאז� שלה, שכ� היכולת לממש את אות� המקדמות הייתה מותנית ביכולת החברה להמשי(

ולהתנהל כעסק חי.

דינה א( נענתה בכל התקופה האמורה הנהלת החברה פנתה בבקשת סיוע לבעלי המניות, ובראש� למ .150

אחרינושיה את ו החברה את נטשה פשוט המדינהבכת, קרה ובחוסר הסכמה של המדינה לסייע לחברה.

היא עשתה בחברה שימוש לצרכיה ולקידו$ מטרותיה (בניגוד להוראות הדי� המחייבות שבה� דור שנות

חברה לפעול לתכלית עסקית בלבד).

וי תקנו� החברה היה ברור שאי� בידי החברה להמשי( את ממועד שינבלבד כ(; בתו( ארבעה חודשי� .151

, נאלצה החברה להודות בחדלות 2011יוני פעילותה ופניה להליכי חדלות פירעו�. ואכ�; במהל( חודש

נית� כנגד החברה ג� צו פירוק 2011אוגוסט פירעונה ולעתור בבקשה להקפאת הליכי�. בהמש( בחודש

קבוע.

התנערות המדינה מאחריותה לחובות אגרקסקו גרמה לתדהמה לא רק בקרב הנושי�, הקהיליה העסקית .152

ובית משפט של פירוק אלא ג� במוסדות המדינה, לרבות ועדות חשובות של הכנסת. ראו לעניי� זה מתו(

החוב"ח בעקבות הסדרי האגזיקי חבמ הפגיעהבעניי� הכלכלה וועדתישיבת של 27.7.11מיו� דיו�

:המסתמני�

...לכ� אני מתפלא שבתו� אותה מערכת הזאת של משחקי הכוח האלה, ע� כל :שי חרמש"

הכבוד לחברת דלק שהיא חברה חזקה, הוציא תשובה אג"חי� של דלק והיה מי שקנה את

האג"חי� ולא אמר לו: אדוני, אתה ע� האג"חי� האלה תשי� אות� אצל� בבית, אנחנו

עד שלא תית� לנו תשובה בשביל "דלק נדל"�". לפחות באיזו אחריות לא נוגעי� בניירות

מינימאלית שהיא אחריות ציבורית. נכו�, "דלק" היא חברה טובה ואפשר לקנות את

האג"חי� ואי� מה לדאוג כי דלק תשל� את הכס$, אבל יש איזה כשל לפחות ברמה

ה. השוק קנה את "דלק" המוסרית בי� מי שנמצא פה ומי שנמצא פה. השוק לא עשה את ז

דב דב דב דב � � � � יש דוגמה אישית מצוינת שהממלכה נותנת לענייני� האלה וב�יש דוגמה אישית מצוינת שהממלכה נותנת לענייני� האלה וב�יש דוגמה אישית מצוינת שהממלכה נותנת לענייני� האלה וב�יש דוגמה אישית מצוינת שהממלכה נותנת לענייני� האלה וב�כאילו שאי� "דלק נדל�".

לא המציא את זה. ממשלת ישראל המציאה את זה. ממשלת ישראל המציאה מצב שבו לא המציא את זה. ממשלת ישראל המציאה את זה. ממשלת ישראל המציאה מצב שבו לא המציא את זה. ממשלת ישראל המציאה את זה. ממשלת ישראל המציאה מצב שבו לא המציא את זה. ממשלת ישראל המציאה את זה. ממשלת ישראל המציאה מצב שבו

% 45 %

אפשר להנפיק אג"ח ולהגיד שאנחנו חדלי פירעו�.אפשר להנפיק אג"ח ולהגיד שאנחנו חדלי פירעו�.אפשר להנפיק אג"ח ולהגיד שאנחנו חדלי פירעו�.אפשר להנפיק אג"ח ולהגיד שאנחנו חדלי פירעו�.

...

קל אג"ח. המוסדיי� קנו. מי זה המוסדיי�? זה קל אג"ח. המוסדיי� קנו. מי זה המוסדיי�? זה קל אג"ח. המוסדיי� קנו. מי זה המוסדיי�? זה קל אג"ח. המוסדיי� קנו. מי זה המוסדיי�? זה מיליו� שמיליו� שמיליו� שמיליו� ש 150150150150חברת "אגרקסקו" הנפיקה חברת "אגרקסקו" הנפיקה חברת "אגרקסקו" הנפיקה חברת "אגרקסקו" הנפיקה ...

מהמניות בחברה ומועצת הצמחי� מהמניות בחברה ומועצת הצמחי� מהמניות בחברה ומועצת הצמחי� מהמניות בחברה ומועצת הצמחי� �%%%%50505050 � � � את, אני וכולנו. קמה ממשלת ישראל שמחזיקה באת, אני וכולנו. קמה ממשלת ישראל שמחזיקה באת, אני וכולנו. קמה ממשלת ישראל שמחזיקה באת, אני וכולנו. קמה ממשלת ישראל שמחזיקה ב

סליחה, סליחה, סליחה, סליחה, ביותר מזה ואומר: החברה הגיעה לחדלות פירעו�, אני לא מכבדת את האג"חי�.ביותר מזה ואומר: החברה הגיעה לחדלות פירעו�, אני לא מכבדת את האג"חי�.ביותר מזה ואומר: החברה הגיעה לחדלות פירעו�, אני לא מכבדת את האג"חי�.ביותר מזה ואומר: החברה הגיעה לחדלות פירעו�, אני לא מכבדת את האג"חי�.

ישראל א� ממשלת דב קט� ליד ממשלת ישראל.דב קט� ליד ממשלת ישראל.דב קט� ליד ממשלת ישראל.דב קט� ליד ממשלת ישראל.� � � � מה שמותר לקיסר אסור לתושבי�? ב�מה שמותר לקיסר אסור לתושבי�? ב�מה שמותר לקיסר אסור לתושבי�? ב�מה שמותר לקיסר אסור לתושבי�? ב�

לא תקו� מחר בבוקר ותגיד: אני לוקחת אחריות על הנפילה של "אגרקסקו", א$ חקלאי

וא$ משקיע בקר� קופת גמל לא קנה אוניות בגרמניה לקירור ולא הקי� מסופי� בשדה

התעופה בלוד. מה רוצי� ממנו? החקלאי בקושי שלח את הפרחי� וההוא שבקר� פנסיה

ת בערבות של מדינת ישראל. הדוגמה הזאת של כזאת או אחרת קנו עבורו אגרו

דב. בואו נל� לבניי� ממול. ש� � "אגרקסקו" היא הוכחה שלא צריכי� ללכת בכלל לב�

דב, תשובה וכל מי שיבוא אחריה�, והרשימה �התחילה התועבה הזאת. בנוס$ לסיפורי ב�

�. כשאת� מיליו 150היא בדר�, קוד� כל ללכת לבניי� ממול ולהגיד: קוד� כל תשלמו

תעשו צדקה אצלכ� בבית, נעבור ג� לפרטיי�.

אני מסכי� אית� בכל מילה שחובה שחלה על אד� פרטי אני מסכי� אית� בכל מילה שחובה שחלה על אד� פרטי אני מסכי� אית� בכל מילה שחובה שחלה על אד� פרטי אני מסכי� אית� בכל מילה שחובה שחלה על אד� פרטי תודה רבה. :היו"ר כרמל שאמה

".חלה קוד� כל על המדינה. זה דבר שערורייתי מה שקורה ב"אגרקסקוחלה קוד� כל על המדינה. זה דבר שערורייתי מה שקורה ב"אגרקסקוחלה קוד� כל על המדינה. זה דבר שערורייתי מה שקורה ב"אגרקסקוחלה קוד� כל על המדינה. זה דבר שערורייתי מה שקורה ב"אגרקסקו

...

להוות דוגמה להוות דוגמה להוות דוגמה להוות דוגמה חובתה של המדינה להחזיר חובות כפולה מזו של כל אחד אחר וכמו כ� חובתה של המדינה להחזיר חובות כפולה מזו של כל אחד אחר וכמו כ� חובתה של המדינה להחזיר חובות כפולה מזו של כל אחד אחר וכמו כ� חובתה של המדינה להחזיר חובות כפולה מזו של כל אחד אחר וכמו כ� ...

". לכל אחד אחרלכל אחד אחרלכל אחד אחרלכל אחד אחר

המדינה המשיכה בשלה %אלא שכידוע, חר, התדהמה והביקורת הנוקבת ביחס להפקרתה של אגרקסקו

ובהתנערותה מהחברה.

לכתב תביעה זה. "הל נספחמצ"ב כ 27.7.2011העתק פרוטוקול ישיבת ועדת הכלכלה מיו�

ההבראה והשיקו$ של החברההכשלת מאמצי � משנה חומרה בהתנהלותה של המדינה

, הרי לנקוט בהלי( חדלות פירעו�את החברה וא� לא די בהתנהלותה של המדינה ושורת מחדליה שהביא .153

לתת היה שעשוי מימו� % תקופת ההקפאה במימו�סירבה המדינה בתוק, להירת� ולסייע מכ� שג� לאחר

. חי כעסקלמקס� את התועלת ממכירתה ה "אוויר לנשימה" שיאפשר חברל

לדאבו� הלב, ג� לאחר כניסתה של החברה להליכי חדלות פירעו�, המשיכה אדישותה של המדינה שאלא .154

מיליו� אירו 8 %לקריסת החברה ולמצב הנושי�. בכלל כ(, סירבה המדינה להזרי� סכו� קט� יחסית של כ

שהובהר למדינה . זאת, למרותכעסק חיה משי( את פעילותה של החברה ומכירתעל מנת שנית� יהיה לה

(וודאות כמעט מלאה להחזר). על התנהלותה התמוהה פירוק הוצאותשכספי ההזרמה יוחזרו לה בתורת

, 11.8.2011( בהחלטתה מיו� יאלשי(בדימוס) השופטתס' הנשיאה של המדינה בעניי� זה עמדה כבוד

כדלקמ�:

ייתית מאד של בעלי ייתית מאד של בעלי ייתית מאד של בעלי ייתית מאד של בעלי והתנהלות� הבעוהתנהלות� הבעוהתנהלות� הבעוהתנהלות� הבע"בסופו של יו�, חר$ הקשיי� הרבי� במימו� החברה,

, נית� צו להקפאת הליכי�. המניות ובעיקר המדינההמניות ובעיקר המדינההמניות ובעיקר המדינההמניות ובעיקר המדינה

הגיבה ממש ב"משיכת כתפיי�" הגיבה ממש ב"משיכת כתפיי�" הגיבה ממש ב"משיכת כתפיי�" הגיבה ממש ב"משיכת כתפיי�" אציי� כבר כא�, כי המדינה, למרבה הפליאה, דומה כי

% 46 %

או אפילו . זאת, תו� שהיא סירבה תחילה להשיא תרומת בעלי�,לקריסתה של החברהלקריסתה של החברהלקריסתה של החברהלקריסתה של החברה

כאמור, למרות כל אלה, .פירוקפירוקפירוקפירוק הוצאותהוצאותהוצאותהוצאות בגדרבגדרבגדרבגדר, , , , ההפעלהההפעלהההפעלהההפעלה לצור�לצור�לצור�לצור� ביניי�ביניי�ביניי�ביניי� מימו�מימו�מימו�מימו� להעמידלהעמידלהעמידלהעמיד

החלטתי לית� צו להקפאת הליכי� זמני כשהוא הואר� מעת לעת..."

חר, הביקורת הנוקבת (כלשונו של בית המשפט)"משיכת כתפיי�" % , כי המדינה הגיבה בשוב ראוי לציי� .155

"ר ועדת . ראו למשל, דבריו של יולפעול ולהתערב לטובת הצלת החברהוהחלטותיה� של וועדות הכנסת

:4.7.2011משה גפני, מישיבת הוועדה הנ"ל מיו� הרב הכספי�, חה"כ

כיכיכיכי זהזהזהזה אתאתאתאת נאפשרנאפשרנאפשרנאפשר לאלאלאלא הכספי�הכספי�הכספי�הכספי� בוועדתבוועדתבוועדתבוועדת אנחנואנחנואנחנואנחנו, , , , מהצדמהצדמהצדמהצד עכשיועכשיועכשיועכשיו עומדותעומדותעומדותעומדות שאת�שאת�שאת�שאת� הזאתהזאתהזאתהזאת המציאותהמציאותהמציאותהמציאות"

כא� נמצאי� כול� וזאת לא רק הממשלה. כא� נמצאי� מכל ....באחריותבאחריותבאחריותבאחריות נושאי�נושאי�נושאי�נושאי� אנחנואנחנואנחנואנחנו

המפלגות וכולנו נישא באחריות הזאת.

...

––––הכספי� רואה בחשיבות עליונה בהמש� פעילותה של חברת אגרקסקו. המדינה הכספי� רואה בחשיבות עליונה בהמש� פעילותה של חברת אגרקסקו. המדינה הכספי� רואה בחשיבות עליונה בהמש� פעילותה של חברת אגרקסקו. המדינה הכספי� רואה בחשיבות עליונה בהמש� פעילותה של חברת אגרקסקו. המדינה ועדתועדתועדתועדת

. לא יכול המיידיהמיידיהמיידיהמיידיחייבת להיות מעורבת בתהלי� חייבת להיות מעורבת בתהלי� חייבת להיות מעורבת בתהלי� חייבת להיות מעורבת בתהלי� � � � � כבעלת המניות, בעצ� כבעלת החברה כבעלת המניות, בעצ� כבעלת החברה כבעלת המניות, בעצ� כבעלת החברה כבעלת המניות, בעצ� כבעלת החברה

בלי –מחדל שהיא לא אשמה בו –להיות שמגדלת מבקעת הירד� תישאר, בגלל מחדל

וחייב להיות פתרו� מיידי לאגרקסקו פרנסה. היא מגדלת, היא העבירה את התוצרת

. יכולה המדינה אחרי כ� לקיי� דיוני� והפתרו� צרי� להיות בהתערבות ישירה של המדינהוהפתרו� צרי� להיות בהתערבות ישירה של המדינהוהפתרו� צרי� להיות בהתערבות ישירה של המדינהוהפתרו� צרי� להיות בהתערבות ישירה של המדינה

לטווח הארו� בשאלה הא� אפשר להמשי� לנהל את אגרקסקו או אי אפשר, אבל אלה

נהנהנהנהשהמדישהמדישהמדישהמדי היאהיאהיאהיא הכספי�הכספי�הכספי�הכספי� ועדתועדתועדתועדת שלשלשלשל ההחלטהההחלטהההחלטהההחלטה עכשיועכשיועכשיועכשיודיוני� שה� לא צריכי� להתקיי� עכשיו.

שלשלשלשל החקלאיהחקלאיהחקלאיהחקלאי היצואהיצואהיצואהיצוא בהמש�בהמש�בהמש�בהמש� לסייעלסייעלסייעלסייע חייבתחייבתחייבתחייבת היאהיאהיאהיא. . . . מיידימיידימיידימיידי באופ�באופ�באופ�באופ� זאתזאתזאתזאת ולעשותולעשותולעשותולעשות להתערבלהתערבלהתערבלהתערב חייבתחייבתחייבתחייבת

...חקלאי�חקלאי�חקלאי�חקלאי� אלפיאלפיאלפיאלפי עלעלעלעל ומדוברומדוברומדוברומדובר החקלאי�החקלאי�החקלאי�החקלאי�

...

לעניי�לעניי�לעניי�לעניי� מיידימיידימיידימיידי פתרו�פתרו�פתרו�פתרו� ולמצואולמצואולמצואולמצוא מיידימיידימיידימיידי באופ�באופ�באופ�באופ� להתערבלהתערבלהתערבלהתערב מהמדינהמהמדינהמהמדינהמהמדינה דורשתדורשתדורשתדורשת הכספי�הכספי�הכספי�הכספי� ועדתועדתועדתועדת לכ�לכ�לכ�לכ�

......הזההזההזההזה

...

כניסה של הממשלה לתו� העניי� הזה וכבעלי מניות להזרי� כס$.כניסה של הממשלה לתו� העניי� הזה וכבעלי מניות להזרי� כס$.כניסה של הממשלה לתו� העניי� הזה וכבעלי מניות להזרי� כס$.כניסה של הממשלה לתו� העניי� הזה וכבעלי מניות להזרי� כס$. מיידיתמיידיתמיידיתמיידיתדורשי� דורשי� דורשי� דורשי� אנחנואנחנואנחנואנחנו

...

שצרי�שצרי�שצרי�שצרי� מהמהמהמה אבלאבלאבלאבל, , , , הכס$הכס$הכס$הכס$ גודלגודלגודלגודל עלעלעלעל מדברמדברמדברמדבר לאלאלאלא אניאניאניאני. . . . מיידימיידימיידימיידי באופ�באופ�באופ�באופ� הכס$הכס$הכס$הכס$ אתאתאתאת להזרי�להזרי�להזרי�להזרי� דורשי�דורשי�דורשי�דורשי� אנחנואנחנואנחנואנחנו

וזאתוזאתוזאתוזאת באחריותבאחריותבאחריותבאחריות נושאי�נושאי�נושאי�נושאי� אנחנואנחנואנחנואנחנו. . . . גדולגדולגדולגדול להיותלהיותלהיותלהיות יכוליכוליכוליכול המשברהמשברהמשברהמשבר. . . . להיפגעלהיפגעלהיפגעלהיפגע יכולי�יכולי�יכולי�יכולי� לאלאלאלא שהחקלאי�שהחקלאי�שהחקלאי�שהחקלאי� זהזהזהזה

"....מיידימיידימיידימיידי באופ�באופ�באופ�באופ� זהזהזהזה אתאתאתאת לעשותלעשותלעשותלעשות דורשי�דורשי�דורשי�דורשי� אנחנואנחנואנחנואנחנו. . . . הכספי�הכספי�הכספי�הכספי� ועדתועדתועדתועדת וג�וג�וג�וג� הממשלההממשלההממשלההממשלה ג�ג�ג�ג�

לעיל. ב'צור, כנספח 4.7.2011מיו� של הכנסת העתק פרוטוקול ועדת הכספי�

, לאחר מאבק עיקש שניהלו עובדי החברה המפוטרי� נגד 2012יצוי�, כי לאחר מכ�, בחודש ינואר .156

שהופעלו ע"י ראש הסתדרות העובדי� הכללית החדשה, פוליטיי� המדינה, ובי� היתר בשל לחצי�

. 5מיליו� %40 של כ שאת בחלק מהחובות שנותרו לחברה כלפי עובדיה, בסכו� מצטברנאותה המדינה ל

שנגרמו לנזקי� ומפלההתנהלותה של המדינה בהקשר זה הינה בבחינת "לקיחת אחריות" סלקטיבית

הותרת� של נושי� רבי� אחרי� (שאי� מאחוריה� גב , תו( על ידה כמפורט בכתב תביעה זה לעיל

. פוליטי) כשיד� על ראש�

% 47 %

מבלי לגרוע מהפסול שבהתנהלותה המפלה של המדינה בהקשר זה, מ� הראוי לצטט מתו( חוות דעת

משפטית אשר נלוותה להצעת ההחלטה לממשלה ולוועדות השרי� לשאת בחוב האמור לעובדי�,

על ג$ � ולמעשה, על השימוש שעשו בה הנתבעות ,ציבורי של אגרקסקוהמלמדת ג� היא על תפקידה ה

: של הנתבעות לשאר חובותיה של אגרקסקו כלפי יתר הנושי$ �אחריות

בלעדיתבלעדיתבלעדיתבלעדית, זרוע , זרוע , זרוע , זרוע ����90909090אגרקסקו הייתה במש� עשרות שני�, מקו� המדינה ועד לסו$ שנות האגרקסקו הייתה במש� עשרות שני�, מקו� המדינה ועד לסו$ שנות האגרקסקו הייתה במש� עשרות שני�, מקו� המדינה ועד לסו$ שנות האגרקסקו הייתה במש� עשרות שני�, מקו� המדינה ועד לסו$ שנות ה"

יקר הייצוא יקר הייצוא יקר הייצוא יקר הייצוא של החקלאות הישראלית לשיווק תוצרת חקלאית בחו"ל, וחלשה על עשל החקלאות הישראלית לשיווק תוצרת חקלאית בחו"ל, וחלשה על עשל החקלאות הישראלית לשיווק תוצרת חקלאית בחו"ל, וחלשה על עשל החקלאות הישראלית לשיווק תוצרת חקלאית בחו"ל, וחלשה על ע

. במהל� העשורי� האחרוני� חלו תמורות דרמטיות בענ$ החקלאות..החקלאי בישראלהחקלאי בישראלהחקלאי בישראלהחקלאי בישראל

חברות ייצוא לתוצרת חקלאית. כל אלה הביאו לכ� �70בתקופה זו הוקמו בישראל כ

בהיק$ הייצוא החקלאי הטרי של מדינת ישראל ירד באופ� ניכר שחלקה של אגרקסקו

ובאופ� טבעי ירדה ג� מידת נחיצותה של החברה.

ע� זאת, לעובדי החברה, שרוב� המוחלט מועסק בחברה במש� עשרות שני�, הייתה

לאור� כל אותה תקופה תרומה משמעותית להצלחת החברה וכפועל יוצא ג� לחקלאות

שפתחושפתחושפתחושפתחו ה�ה�ה�ה� שבפעילותהשבפעילותהשבפעילותהשבפעילותה ולאידיאלולאידיאלולאידיאלולאידיאל לחברהלחברהלחברהלחברה העובדי�העובדי�העובדי�העובדי� שלשלשלשל ומסירות�ומסירות�ומסירות�ומסירות� ����נחישותנחישותנחישותנחישותהישראלית.

המסחריי�המסחריי�המסחריי�המסחריי� הקשרי�הקשרי�הקשרי�הקשרי� אשראשראשראשר, , , , הצעירההצעירההצעירההצעירה ישראלישראלישראלישראל מדינתמדינתמדינתמדינת שלשלשלשל החקלאי�החקלאי�החקלאי�החקלאי� בפניבפניבפניבפני הפתחהפתחהפתחהפתח אתאתאתאת

לעסוקלעסוקלעסוקלעסוק ולהמשי�ולהמשי�ולהמשי�ולהמשי�"ל "ל "ל "ל לחולחולחולחו תוצרת�תוצרת�תוצרת�תוצרת� לייצאלייצאלייצאלייצא, , , , מאליה�מאליה�מאליה�מאליה� מובני�מובני�מובני�מובני� היוהיוהיוהיו לאלאלאלא עמהעמהעמהעמה והכלכליי�והכלכליי�והכלכליי�והכלכליי�

כספי�כספי�כספי�כספי� העברתהעברתהעברתהעברת המצדיקההמצדיקההמצדיקההמצדיקה מיוחדתמיוחדתמיוחדתמיוחדת ציבוריתציבוריתציבוריתציבורית חשיבותחשיבותחשיבותחשיבות שנהשנהשנהשנהי זה דברי� במצב. בחקלאותבחקלאותבחקלאותבחקלאות

".בהחלטה כמוצע, העובדי�העובדי�העובדי�העובדי� לטובתלטובתלטובתלטובת

א רק לחובות כלפי העובדי� אלא ג� כלפי של מדינת ישראל באחריותה לדה פקטו המדובר ב"הודאה"

יפהההנמקה שניתנה על ידי המדינה ככזו המצדיקה את פירעו� החוב כלפי העובדי� .יתר הנושי�

.הנושי� ליתר ג� ומתאימה

חברת דיבלעו"תשלו� 255/חכחוות דעת משפטית נלווית להחלטת הקבינט החברתי כלכלי מס' העתק

.ו"לכנספח מצ"ב לכתב התביעה "אגרקסקו

בהמפרקי� יטענו, כי התנהלותה של המדינה כמפורט לעיל בקשר ע� הפרטת החברה, בשל .157

מסכנות המימו� הדק; דעת וממש( עשרות שני� תו( התעלמות ובעיכובו התהלי( "במריחת" - ראשו�

שיש כלכלי בהתעקשות על מתווה הפרטה בלתי מתאי� בעליל ומתו( ראית החברה כנכס % בשלב שני

הפרה של ה� מהווה % באדישות לקריסה במהל( הקפאת ההליכי� % להשיא את ערכו; ובשלב שלישי

. ד� ביחס לחברהוה� התרשלות מצי כלפי החברה נתבעותחובות האמוני� וחובות ההגינות של ה

בהקשר זה, נזכיר כי, בעל שליטה אינו בעל חירות מוחלטת לעשות או לחדול בקניינו בחברה, מקו� בו .158

הדבר יגרו� לנזק לחברה ולנושיה. אלו ה� מושכלות יסוד שנקבעו בשיטת המשפט שלנו כבר לפני שני�

שליטה בחברה המבקש להעביר את נקבע, כי בעל קוסוי נ' פויכטונגר רבות. בפסק הדי� הנודע בעניי�

שליטתו בחברה אינו יכול להתעל� מנזקי� שעלולי� להיגר� מפעולתו לחברה. בהקשרי� אלו נקבע, בי�

היתר:

בעל מניות שליטה, המבקש למכור את מניותיו, חב חובת אמו� לחברה באשר למכירה בעל מניות שליטה, המבקש למכור את מניותיו, חב חובת אמו� לחברה באשר למכירה בעל מניות שליטה, המבקש למכור את מניותיו, חב חובת אמו� לחברה באשר למכירה בעל מניות שליטה, המבקש למכור את מניותיו, חב חובת אמו� לחברה באשר למכירה "

א� הוא מוכר מניותיו , והוא מפר את חובתו, לב ובהגינותלב ובהגינותלב ובהגינותלב ובהגינות����זו, ועליו לפעול כלפיה בתו�זו, ועליו לפעול כלפיה בתו�זו, ועליו לפעול כלפיה בתו�זו, ועליו לפעול כלפיה בתו�

% 48 %

� לקונה, אשר למיטב ידיעתו ירוק� את החברה מנכסיה ויביא אותה למצב של אי

סולוונטיות"

ועוד נקבע כי בפרשת קוסוי אי� בעל מניות רשאי להתנהג כאילו "אחריו המבול": .159

פי הגישה, כי "אחריי המבול". עליו להתחשב בחברה פי הגישה, כי "אחריי המבול". עליו להתחשב בחברה פי הגישה, כי "אחריי המבול". עליו להתחשב בחברה פי הגישה, כי "אחריי המבול". עליו להתחשב בחברה ����אי� בעל המניות רשאי להתנהג עלאי� בעל המניות רשאי להתנהג עלאי� בעל המניות רשאי להתנהג עלאי� בעל המניות רשאי להתנהג על"

.לשליטתולשליטתולשליטתולשליטתוהנתונה הנתונה הנתונה הנתונה

שתתקבל בידיה המפרקי� יטענו, כי עמידת המדינה על גישתה שכיוונה א( ורק למקס� את התמורה .160

לא רק בלתי סבירה אלא ג� מחוסרת תו� לב בנסיבותיה הייתה) ועשיקת� ההחבר נושי הפקרת(בצד

א את שווי� הג� שהמדינה רשאית ברגיל לנסות להשי % ראוי להדגיש בהקשר זה המיוחדות של אגרקסקו.

, לא הייתה רשאית המדינה לפעול כפי שנהגה. זכויות אינ� שבמקרה דנ�של נכסיה בעת מכירת�, הרי

אי� זה מתקבל על הדעת שלאחר יובל פועלות בחלל ריק, ויש לאזנ� מול אינטרסי� לגיטימיי� אחרי�.

פי הנחייתה של שני� שבה� שימשה החברה כלי בידי המדינה ושלוחותיה, תו( שהיא מתנהלת על

, לצור( ותו( ביצוע חלוקות אסורות המדינה בתקנו� במימו� דק קיצוני ושלא על פי תכלית עסקית

, תתעל� המדינה מצרכי החברה בהמש( הקשר ע� המגדלי� ומהעדרו של הו� הגשמת מדיניות הנתבעות

לכ� עצמי המאפשר לה להמשי( ולהתקיי�, וכל זאת בשעה שהחברה חבה מאות מיליוני שקלי� לנושי�.

הנתבעות (והמדינה בראש�) היו מחויבות לנקוט במתווה הפרטה שמתחשב בסיכו� שה� עצמ� יצרו לנושי

ש לשנות את תפיסת� כלפי החברה (שעה שמצבה היה רעוע) על מנת ליצור רווח החברה, ולא להתעק

.הדברי� הינ� מקל וחומר לנוכח חובות ההגינות המוגברות החלות על מדינהכלכלי "יש מאי�" על גב�.

בהקשרי� אלו מצדיקה את קבלת התביעה ומת� הסעדי� המפרקי� יטענו כי התנהלות המדינה (ג�) .161

.המבוקשי� כנגדה

נתבעותהעילות כנגד סיכו$ .ז

, מתבקש בית המשפט הנכבד(וכפי שעוד יעובה ויורחב בהמש( ההלי() לעילבכתב תביעה זה לאור האמור .162

כדלקמ�:בי� היתר, , לקבוע

של אגרקסקו, בניגוד אישיות המשפטית הנפרדתעשו שימוש לרעה ב(בעלות השליטה) הנתבעות .162.1

ותו( נטילת סיכו� בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את , במימו� דק קיצונילתכלית החברה

וכי התנהלות� עולה כדי הונאת ו/או קיפוח נושי החברה;חובותיה;

באופ� הנוגד את מושכלות היסוד של הנתבעות כפו על החברה התנהלות שלא לתכלית עסקית, .162.2

;לחוק החברות) 11(ובפרט את הוראת סעי, חוק החברות

302זאת, בי� היתר, בניגוד להוראת סעי, חלוקת דיבידנד קבועה ואסורה ה החברכפו על הנתבעות .162.3

;לחוק החברות

לחובותיה באופ� שמקי� לה� אחריות ופעלו בהשלא כדי� הנתבעות התערבו בענייניה של החברה .162.4

ו/או 373(לרבות, א( לא רק, מכוח סעיפי� בפועלדירקטור ג� כנושא משרה/דירקטור צללי� ו/או

בהקשרי� אלו הפרו את החובות המוטלות עליה� הנתבעות בהקשר זה .ודת החברות)לפק 374

);והאיסור על ניהולו של עסק בתרמית (ובי� היתר את חובת הזהירות והאמוני�

% 49 %

תו� הלב המוטלות עליה� מכוח היות� /או ההגינות וו/או ני�האמות ואת חובהנתבעות הפרו .162.5

הפגינו , הנתבעות, ובי� היתר. בתו( כ((ביחד ולחוד) שליטה בחברהמניות ו/או בעלות בעלות

,)מעורבות� הפסולהאדישות בוטה למצוקותיה הכספיות של החברה ולמימונה הדק (שהוא פרי

סיונות ההפרטה של החברה, עד התדרדרות יוכ� פעלו בחוסר תו� לב והגינות בסיסית בקשר ע� נ

.החברה אל עברי פי פחת

ו/או משקיפי� בכל הנוגע למינויי� של דירקטורי� כלפי החברהיה� הפרו את חובותהנתבעות .162.6

.בניגוד ענייני�נגועי� בחברה, חר, היות� ו/או בעלי תפקידי� אחרי�

, ובי� היתר, הפרו את חובות הזהירות שלה� נגד החברה (וציבור נושיה)ביחד ולחוד עוולו הנתבעות .162.7

., וזאת כמפורט בכתב תביעה זה לעילכלפי החברה ו/או נושיה ועוולו כלפיה ברשלנות

כי הנתבעות עשו עושר ולא במשפט על חשבונה של החברה (ושל ציבור נושיה). .162.8

ועתירה סיכו$ .ח

לאור האמור בכתב תביעה זה יתבקש בית המשפט הנכבד להורות כמבוקש ברישת התובענה. .163

בשכ"ט עו"ד.בהוצאות משפט וכ� הנתבעות כ� מתבקש בית המשפט הנכבד לחייב את .164

למע� הזהירות בלבד, יצוי�, כי, בי� היתר לנוכח העובדה שעסקינ� בתביעה שהוגשה על ידי מפרקי החברה, .165

התביעה, ככל שיהיה בכ( צור(.לתק� את התובעי� שומרי� את כל ומלוא זכויותיה�

מ� הדי� ומ� הצדק להיעתר לתובענה זו. .166

שני וייס, עו"ד עופר פליישר, עו"ד ירו� אלכאוי, עו"ד פנחס רובי�, עו"ד

המפרקי$ושות', ב"כ גורניצקי

עיד� מילר, עו"ד ד"ר שלמה נס, עו"ד ורו"ח

המפרקי$"כ ב', ושות נס שלמה המפרק