בית ספר רדזינר למשפטים| הרצליה מרכז הבינתחומיה sommer@idc.ac.il | 9565003 09 : פקס | 9527235 09 : טל | www.idc.ac.il | 46150, הרצליה167. ד.ת

:סמך רקע בנושאמ

חופש הביטוי

ומשפט של הכנסתקחו, וגש לוועדת החוקהמ

:מאת

ר הלל סומר"ד לטם בן בשט גבריאלה שוורץ

ה "תשס' ט באדר א" י 2005 בפברואר 28

חופש הביטוי

תוכן העניינים

6 מבוא:חלק א 6...............................................................................................מטרת המסמך ומבנהו .1 6 הגדרה .2 8..................................................................................הבסיס העיוני של חופש הביטוי .3

8 גילוי האמת )א( 9........................................................................חופש הביטוי כמכשיר לדמוקרטיה )ב( 11.................................................. שכנוע ולא בדרך של כחאפשרות לשינוי בדרך של )ג( 11.................................................................................................."אני"הדגשת ה )ד( 12............................................................"מורכב ומשולב: "הצידוק לחופש הביטוי )ה(

13.................................................................חופש הביטוי כזכות חוקתית במדינת ישראל :חלק ב 13............................................................................חופש הביטוי כזכות יצירת פסיקה .1 14........................................?כבוד האדם וחירותו: יסוד-האם חופש הביטוי מעוגן בחוק .2 16............................................................................חופש הביטוי בהצעות חוקה לישראל :חלק ג

16..........................................................)1948-ח"תש(הצעת חוקה של יהודה פנחס כהן .1 16............)1963-ד"תשכ(קלינגהופר ' מגילת הזכויות של האדם של פרופ: הצעת חוק יסוד .2 17..............................................................)1964-ד"תשכ(אקצין ' הצעת חוקה של פרופ .3 ועדת משנה בראשות –הכנסת השביעית ) (1973(זכויות האדם והאזרח : הצעת חוק יסוד .4

17..........................................................................................................).בנימין הלוי 18.............................................)1986) (רייכמן' בראשות פרופ" (חוקה לישראל"צעת ה .5' קבוצת חברי כנסת בראשות א- 12-הכנסת ה (1989זכויות האדם משנת : הצעת חוק יסוד .6

19............................................................................................................)רובינשטיין קבוצת חברי כנסת בראשות - 12-הכנסת ה (1989זכויות האדם משנת : הצעת חוק יסוד .7

19.......................................................................................................)שולמית אלוני 20.....................................................)1991(חופש הביטוי וההתאגדות : הצעת חוק יסוד .8 21........................................................................)2000(בנדור ' הצעת החוקה של פרופ .9

21.....................................)2005(טיוטת הצעת המכון הישראלי לדמוקרטיה .10 22)1997(צדוק . דין וחשבון הועדה הציבורית לחוקי העיתונות בראשות חיים י .11 22.........................................ניתוח ההצעות השונות בישראל לחופש הביטוי .12

24...............................................................חופש הביטוי במשפט המשווה ובמשפט העברי :חלק ד 24........................................................................................................אמנות כלליות .1

24...............................).1948, ם"האו( ההכרזה לכל באי העולם בדבר זכויות האדם )א( 25...................................)1966(יות אזרחיות ומדיניות האמנה הבינלאומית בדבר זכו )ב(

25 ב"ארה .2 26..........................................................................................חוקת ארצות הברית )א( 27......................................................סוגיות נבחרות: חופש הביטוי בארצות הברית )ב(

27...........................................................................?מיהו ה חייב ב כ יבוד חופש ה ביטוי )1( 27...................................................................................." ביטוי"התנהגות ה מהו וה )2( 28................................י בית ה משפ ט העליון ה פדראלי "היררכית חופ ש הביטוי כפי שגו בשה ע )3( 28.................................................................איזון חופש ה ביטוי מול אינטר סים אח רים )4( 29..................................................................................בחינת פגיע ה ב חופש הביטוי )5(

- 2 -

חופש הביטוי

30...............................................................................קטגוריות לא מ וגנות של ביטוי )6( 30.................................................................................................חופש העיתונות )ג(

31 אירופה .3 31.................................................................1950, האמנה האירופית לזכויות אדם )א( 33.................................2000אירופי משנת רטר בדבר זכויות היסוד של האיחוד ה'הצ )ב(

33 אנגליה .4 Human Rughts Act.................................................................33-עד לחקיקתו של ה )א( Human Rights Act...................................................................34-השפעת חקיקת ה )ב(

35...........................................................................................................)1982(קנדה .5 35..................................................................................................רטר הקנדי'הצ )א( 36..............................................................................................סוגי חופש הביטוי )ב(

37........................................................................................................)1949(גרמניה .6 37......................................................................................................)1990(זילנד -ניו .7 38.......................................................................................................)1948(איטליה .8 39..........................................................................................................)1970(בלגיה .9

39..........................................................................................)1997(פולין .10 40........................................................................................)1993(וסיה ר .11 41........................................................................................)1998(לטביה .12 41..........................................................................................)1992(ליטא .13 42.....................................................................................)1991(סלובניה .14 42.......................................................................................)1991(רומניה .15 43....................................................................................)1990(קרואטיה .16 44....................................................................................)1992(אסטוניה .17 44.............................................................................)1996(דרום אפריקה .18 45...................................................................חופש הביטוי במשפט העברי .19

45.....................................מנחם אלון על חופש הביטוי במורשת ישראל' ופהשופט פר )א( 46................................................השופט חיים כהן על חופש הביטוי במורשת ישראל )ב( 49........................................................ניתוח ומסקנות מן המשפט המשווה .20

51.................................................................מבחר חקיקה ישראלית בנושא חופש הביטוי :חלק ה 51..................................................................................חקיקה מגנה על חופש הביטוי .1

51.............................1951-א"תשי, זכויותיהם וחובותיהם, חוק חסינות חברי הכנסת )א( 51........................................................................1965-ה"תשכ, חוק רשות השידור )ב(1994-ד"התשנ, )אתיקה בשידורי טלויזיה ורדיו(זיה ולרדיו כללי הרשות השניה לטלוי )ג(

52 52...........................................................................חקיקה המגבילה את חופש הביטוי .2

52....................................................................1965-ה"תשכ, חוק איסור לשון הרע )א( 52...............................................................................................פקודת העיתונות )ב(, )בזק ושידורים(חוק התקשורת ; 1990-ן"התש, חוק הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו )ג(

52......והתקנות השונות מכוחם] נוסח חדש[פקודת הטלגרף האלחוטי , 1982-ב"התשמכללי רשות ; 1993-ג"התשנ, )תשדירי פרסומת והודעות ברדיו(כללי רשות השידור )ד(

כללי הרשות השניה לטלויזיה ; 1985-ו"תשמ, )מימון חוץ למשדרי טלוויזיה(השידור כללי הרשות השניה לטלויזיה ; 1994 –ד "התשנ) קה בפרסומת בטלויזיהאתי(ורדיו 52........................................1994 –ד "התשנ) אתיקה בפרסומת בשידורי רדיו(ורדיו

53..................................................86-101תקנות , 1945, )שעת חירום(תקנות הגנה )ה(

- 3 -

חופש הביטוי

53................................................................פקודת סרטי הראינוע והתקנות מכוחה )ו( 53......................................................1984-ד"תשמ, ]נוסח משולב[חוק בתי המשפט )ז( 54...............................................................................1977-ז"התשל, יןחוק העונש )ח( 56..........................................................................................פקודה למניעת טרור )ט(

58.........................................................סוגיות נבחרות בפסיקה ובספרות על חופש הביטוי :חלק ו 58...........................................................................................רישוי עיתונים וסגירתם .1

58........................................................................................המסגרת הנורמטיבית )א( 58 ועדת צדוק )ב( 59............................................................................הפסיקה בנושא סגירת עתונים )ג( 59.........................................עתירות האגודה לזכויות האזרח ותזכיר חוק העיתונות )ד(

60.....................................................................................................יתצנזורה בטחונ .2 60........................................................................................המסגרת הנורמטיבית )א( 61......................................................................................שניצרפסק הדין בעניין )ב( 62נסיונות לרפורמה חקיקתית והשימוש בדרכים חלופיות להגבלת ביטוי: ניצראחרי ש )ג(

62.......................................................................................צנזורה על סרטים ומחזות .3 62........................................................................................המסגרת הנורמטיבית )א( 63...........................................................שיקול הדעת של המועצה לביקורת סרטים )ב(

64........................................................................................................גזענות והסתה .4חופש הביטוי : 255) 3(ד מא"פ, הוועד המנהל של רשות השידור' נא נכה 399/85צ "בג )א(

64....................................................................................................?לביטוי גזעני 65........................................הגבלת חופש הביטוי בשל חשש לעבירות הסתה והמרדה )ב(

67 לשון הרע .5 68.............................................................................................חופש הביטוי המסחרי .6 70 נקודות לדיון :חלק ז

70................................................................................?להגדיר את חופש הביטויכיצד .1?וההוראה, המדע, המחקר, היצירה, האם להגדיר זכות או זכויות נפרדות לחופש האמנות .2

70 71..?או להסתפק בהכללתו בתוך חופש הביטוי, ת לחופש העיתונותהאם להגדיר זכות נפרד .3 71...........................................?האם להתייחס ברמה החוקתית לשאלת רישוי העיתונים .4 71..............................................................................?צנזורההאם להתייחס בחוקה ל .5 72....................?האם יש להוציא מתחום השתרעותו של חופש הביטוי תחומים מסויימים .6 74.....................................?םהאם ראוי לקבוע בחוקה חובה להגביל סוגי ביטוי מסויימי .7 74..............................................................................?כיצד מגבילים את חופש הביטוי .8 76..........................................................................................................רשימת מקורות :חלק ח

76....................................................................................................קה ישראליתחקי .1 76.....................................................................................................פסיקה ישראלית .2 77....................................................................................................ספרות ומאמרים .3 78............................................................................................................פסיקה זרה .4

78 ב"ארה )א( 79 אירופה )ב( 79 קנדה )ג( 79 ניו זילנד )ד( 79 אנגליה )ה(

79............................................................................................ספרות ומאמרים זרים .5

- 4 -

חופש הביטוי

80 ב"ארה )א( 80 אחר )ב(

- 5 -

חופש הביטוי

מבוא : א חלק

מטרת המסמך ומבנהו .1 .חוק ומשפט בזכות החוקתית לחופש הביטוי, סמך זה הוכן כחומר רקע לקראת דיוני ועדת החוקהמ

' חלק ב. של המסמך עוסק בהצגתו של חופש הביטוי' חלק א: ב משמונה חלקיםמסמך זה מורכ

כבוד : יסוד-שאלת עיגונה של הזכות בחוק, ובמרכזו, מציג את מעמדו הנורמטיבי של חופש הביטוי

ומנתח את , מציג את ההתייחסות לחופש הביטוי בהצעות החוקה בישראל' חלק ג. האדם וחירותו

ובוחן את חופש הביטוי , סוקר את המשפט המשווה' חלק ד. ונותההבדלים בין ההצעות הש

חלק זה מסתיים בניתוח הסוגיות העולות מהמשפט . בחוקותיהן של מדינות שונות ובמשפט העברי

. המשווהחלק . סוקר את החקיקה הישראלית המסדירה את חופש הביטוי או המתירה פגיעה בו' חלק ה

, הוא החלק האופרטיבי של המסמך' חלק ז. בתי המשפט בישראלסוקר את חופש הביטוי בפסיקת' ו

שאלות ונושאים לדיון שמוצע כי הוועדה תשקול , בהסתמך על חלקי המסמך שקדמו לו, והוא מציג

הוא רשימת המקורות ששימשו ' חלק ח. בבואה לעצב את חופש הביטוי כזכות חוקתית מפורשת

.אותנו בהכנת המסמך .שהוגש לועדה בנפרד" מסמך רקע מקוצר"שכותרתו , רממסמך זה הוכן תקצי

הגדרה .2 :משמעותו, הדיבור–חופש , על פי מילון אבן שושן

גם אם הן מתנגדות , הזכות הנתונה לכל אדם להביע בפומבי את דעותיו

.לעמדה הרשמית של הממשלה

:יהעל פ )Voltaire(וולטיר לכך גם ניתן להוסיף את אמירתו הידועה של

מוות על זכותך להביע -אך אגן עד, מסכים למלה אחת שאתה אומראינני "

1".את דעתך

מונה הגדרות נפרדות לחופש הדיבור Black’s law Dictionaryהמילון המשפטי האמריקני

(speech) חופש הביטוי (expression) וחופש העיתונות (press) . חופש הביטוי(Freedom of Expression)

הדת , י התיקון הראשון לחוקה האמריקאית הכוללת את חרות הדיבור"קנית עמוגדר כזכות המו

המוגנת על ידי התיקון הראשון , היא הזכות של הפרט(Freedom of Speech)חופש הדיבור . והעיתונות

, (Freedom of the Press)חופש העיתונות . להביע מחשבות והשקפות ללא הגבלה מצד השלטון, לחוקה

הוא הזכות לפרסם או להפיץ מחשבות , א על ידי התיקון הראשון לחוקה האמריקניתהמוגן אף הו

. והשקפות ללא הגבלה מצד השלטון המוקנית על ידי התיקון הראשון לחוקה :באחד ממאמריו על חופש הביטוי, אהרן ברק' ובהגדרה של פרופ

.1) 2(ד מח"פ, ררשות השידו' מ נ"בע) 1981(לות "קידום יזמות ומו 606/93ץ " כתרגומו של השופט חשין בבג 1

- 6 -

חופש הביטוי

זהו החופש של אדם להשמיע את . חופש הביטוי הוא זכות מסוג חירות"

2."בלא שתהא עליו החובה לעשות כן, דעתו ולשמוע את דעת זולתו

שעוצבה על ידי בית המשפט העליון לאורך , בישראל חופש הביטוי הוא זכות יצירת פסיקה

: יסוד- השאלה אם חופש הביטוי כלול כיום בחוק3.קול העםהחל מפסק הדין הידוע בעניין , השנים

. להלן, כבוד האדם וחירותו תידון בפרק הבאהטומנת בחובה זכויות אחרות שלעיתים מתייחסים אליהן כאל , חופש הביטוי הוא זכות רחבה

:ברק רשימה כזו' מונה פרופ, בהמשך הדברים. זכויות נפרדות

מכאן הזכות לדעת את תוכנם של . הזכות לקבל מידע ולהגיב על מידע"

. ולהתאסףנגזרת מחירות הביטוי הזכות להפגין. הסכמים קואליציונים

. מחזות וסרטים, עיתונים, כן כלולה בה הזכות לכתוב ולקרוא ספרים

4."כלומר לשתוק, נגזרת ממנה גם הזכות שלא להשמיע דבר

חופש ביטוי , חופש ביטוי פוליטי: מקובל להבחין בין שלושה סוגים עיקריים של חופש הביטוי

:אהרון ברק' בלשונו של פרופ. אישי או אומנותי וחופש ביטוי מסחרי

מילים , 6סרטים והצגות, 5נכללים בו כל הצורות של הביטוי ובהם ספרים"

הוא כולל בחובו את הביטוי . 9והצגה של פסל, 8הצגה בתיאטרון, 7ומעשים

הוא משתרע על הביטוי שאוהבים . 11והמסחרי, הספרותי, 10הפוליטי

ה של ממרח מגונ"גם ביטוי שיש בו . 12לשמוע ועל דעות מרגיזות וסוטות

נכלל במסגרתו של חופש 13"פוליטיקה וסטיות מכל סוג, ארוטיקה

.5) א"תשנ(הפרקליט מ , "חופש הביטוי ומגבלותיו", אהרון ברק 2 .871ד ז "פ, שר הפנים' קול העם נ 73/53צ "בג 3

. לעיל2הערה , "חופש הביטוי ומגבלותיו ",אהרון ברק 4 ).עניין אבנרי: להלן( 840) 3(ד מג"פ, שפירא' אבנרי נ 214/89א "ע 5 .22) 2(ד מג"פ, 'המועצה לביקורת סרטים ומחזות ואח' נ' ואח.Universal City Studios Inc 806/88צ " בג6 393) 2(ד לח"פ, הדרומי של משטרת ישאל לוי נגד מפקד המחוז 153/83צ " בג7 .421) 1(ד מא"פ ,המועצה לביקורת סרטים ומחזורת 'לאור נ 14/89צ "בג 8 .683) 4(ד מה"פ, ראש עיריית ירושלים' אינדור נ 953/89צ "בג 9

.353) 3(ד מד"פ, פרס' שליט נ 1601-1604/90צ "בג; 3 לעיל הערה קול העםצ "בג 10) 4(ד מא"פ, הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב יפו' חוטר ישי נ 13/86ע "על; 36 ' בעמ6 לעיל הערה Universalעניין 11

. לעיל1הערה , קידוםעניין . 704, 701) 1(ד מג"פ, רשות השידור' מ נ"איילון חברה לביטוח בע 896/87צ "בג; 838 המרכזית לכנסת ר ועדת הבחירות"יו' ניימן נ 2,3/84ב "עוכן ראו דברי הנשיא שמגר ב; 34' לעיל בעמ6 הערה Universalעניין 12

.277, 225) 2(ד לט" פ,האחת עשרה . 433' בעמ8לעיל הערה , לאורעניין 13

- 7 -

חופש הביטוי

ביטוי , 15 או בשמו הטוב של האדם14ביטוי שיש בו פגיעה ברגשות. הביטוי

18."על ידי חופש הביטוי' מכוסה '17 או שהוא חומר תועבה16שהוא גזעני

הבסיס העיוני של חופש הביטוי .3את תמצית . בסיס הרעיוני של חופש הביטויעל ה, בעיקר בארצות הברית, קיימת ספרות רבה

:כך) Emerson(הרציונאלים המקובלים היום להגנה על חופש הביטוי מתאר תומס אמרסון

The system of freedom of expression in a democratic society is based on

four premises:

1) Freedom of Expression Facilitates self fulfillment.

2) It is an essential tool for advancing knowledge and discovering truth.

3) It is a way to achieve a more stable and adaptable community.

4) It permits individuals to be involved in the democratic decision making

process.19

' הדברים כשהוא מבוסס בחלקו על מאמרו של פרופאנו מביאים בפניכם את סיכום , לצורך מזכר זה

הביטוי"מרדכי קרמניצר .זכויות האדם בישראל... בלי הבדלמתוך הקובץ, "חופש

)

20 קיימים ארבעה צידוקים קלאסיים המבססים את החשיבות הנעוצה בקיומו של חופש הביטוי

וקרטי ואיזון בין יציבות שמירת התהליך הדמ, מימוש עצמי, גילוי האמת: במישור האישי והחברתי

.צידוקים אלו ייסקרו בקצרה להלן. לשינוי

גילוי האמת ) אהדגישו את החשיבות של , ון סטיוארט מיל'הם היה גיניבמאחד הבולטים ש, פילוסופים לא מעטים

הטענה העקרונית היא שאת האמת ניתן לאתר רק במסגרת . חופש הביטוי כמכשיר לגילוי האמת

מסגרת בה ישנה , של חופש לחקור ולבקר, של החלפה חופשית של רעיונות, שבה יש דיון חופשי

המועצה ' קינן נ 351/72צ "בג; 690' בעמ 9לעיל הערה , אינדורועניין ; 38' בעמ6ערה לעיל ה Universalעניין ; 441' שם בעמ 14

.816, 811) 2(ד כו"פ, לביקורת סרטים ומחזות לעיל - אבנריעניין ; 218, 205) 3(ד לט"פ, יפת' בורכוב נ 677/83פ "ע; 1160, 1145) 2(ד ה"פ, ש"היועמ' גורלי נ 24/50פ "ראו ע 15

. 555) 5(ד מו"פ, אלמוג' מיכאלי נ 334/89א "ע; 857-858' בעמ5הערה .281, 255) 3(ד מא"פ, הוועד המנהל של רשות השידור' כהנא נ 399/85צ "בג 16 .34' בעמ6לעיל הערה Universal עניין 17 .223) ז"תשנ(ז "משפטים כ, "המסורת של חופש הביטוי בישראל ובעיותיה", אהרון ברק 18

19 Thomas I. Emerson, The system of freedom of expression 6-9 (1970) . חופש הביטויצידו", קרמניצררדכי מ20 )1991( ]עורכים, רות גביזון וחגי שנידור[כרך ב , בישראלוהאזרח זכויות האדם : בתוך, "קי

28.

- 8 -

חופש הביטוי

של דעה כי השתקתה21 טוען מילעל החירותבחיבורו . הזדמנות לתת ביטוי לכל הדעות באשר הן

אם נגביל את חופש ,במילים אחרות. דעה הזו אינה נכונהמסוימת מונעת את המסקנה הודאית כי

עוד טוען מיל כי . אנחנו פוגעים בסיכוי שלנו עצמנו לגלות את האמת-הביטוי של בעלי דעה נוגדת

חופש הביטוי מביא אנשים , לדידו. חברה יכולה לתפקד כראוי רק כאשר מתקיימת החלפת דעות

ידי דיון פתוח וחופשי המאפשר -את השגויות יחליפו בדעות נכונות רק על. בדעותיהם" לסחור"

.להשמיע את אלה כאלה ):john Milton(והן מילטון 'ל גכדבריו ש

"And though all the winds of doctrine were let loose to play upon the earth,

so truth be in the field, we do injuriously by licensing and prohibiting to

misdoubt her strength. Let her [truth] and falsehood grapple; who ever knew

truth put to the worse, in a free and open encounter?22

התעוררה רשות השידור' כהנא נבעניין .תפיסה זו של גילוי האמת קיבלה ביטוי גם בפסיקה

יטוי ין לאפשר בהדעה שאהשופט ברק דוחה את . על ביטוי גזעניגם חופש הביטוי משתרע השאלה אם

:ה בשקרות מפני שגזענות יסודיגזענדעות ל

אך אמת זו תצא לאור רק באותה , הגזענות בשקר יסודה, אכן"

השקר מתוך התמודדות עם. התמודדות חופשית של רעיונות ודעות

שבגזענות על הבמה החופשית של דעות ורעיונות תוקע הגזענות בכל

לא האמת שבגזענות תומכת . ושוויון האדם וכבודו יוגברו ויחוזקו, כיעורה

שתוקיע , אלא ההתמודדות החופשית של דעות והשקפות,בחופש לבטאה

23."את השקר

המבחן הטוב ", מילותיו של השופט האמריקני אוליבר וונדל הולמסניתן לסכם את הטיעון האמור ב

24."ביותר של האמת הוא כוחה של המחשבה להתקבל בתחרות החופשית בשוק הרעיונות

)

לדמוקרטיה)ב כמכשיר חופש הביטויבוסס על הטענה על פיה על מנת שניתן יהיה להפעיל משטר דמוקרטי בכלל ומשטר צידוק זה מ

התנאי הראשון הינו שלעם יהא מידע . צריכים להתקיים שני תנאים, דמוקרטיה של נציגים בפרט

בבואו לבחור את נבחריו חופש הביטוי משמש צינור דרכו מוזרם מידע החיוני לעם ). אינפורמציה(

. קרטיה של נציגיםהשולטים בשמו בדמו

בעמודים אלו ניתן למצוא סקירה אודות חיוניותו של . 91-90, מ"תש, ירושלים, הוצאת מאגנס, ותעל החיר, ון סטיוארט מיל'ג 21

.חופש הביטוי כאמצעי לגילוי האמת ולביסוסה T. Barton, Marc A. Franklin, Jay B. Wright, The First Amendment and the Fifth Estate, Westbury - כפי שצוטט ב22

NY The Foundation Press, Inc. 1996 . . 322' בעמ, לעיל12הערה ןניימפרשת ראו בעניין זה גם . 281 'בעמ, 16 הערה לעיל כהנאעניין 23 .Abrams v. U.S, 250 U.S. 616 (1919): בעניין אברמסהולמסכדעת המיעוט של השופט 24

- 9 -

חופש הביטוי

:בלשונו של הנשיא שמגר

חירות הביטוי היא תנאי מוקדם לקיומה של הדמוקרטיה ולפעולתה "

החופשית והחלפת הדעות הבלתי מוגבלת בין השמעת הדעות. התקינה

של המשטר המדיני בלעדיו לקיומו-שאין-איש לרעהו הן בגדר תנאי

מה, תונים וללא מוראתוך לימוד הנ, בו יכול האזרח לשקול, והחברתי

ואיך , למען טובתם ורווחתם של הכלל ושל הפרט, לפי מיטב הבנתו, דרוש

המשטר הדמוקרטי ושל המסגרת המדינית אשר בתוכה יובטח קיומם של

25".הוא פועל

חופש . באמצעות נבחריו, התנאי השני נובע מן העובדה שהעם אינו שולט במישרין אלא בעקיפין

. פיקוח וביקורת על נציגיו, להפעיל בקרה) העם(וני ליכולת הריבון האמיתי הביטוי הינו כלי חי :)כתוארו אז (בלשונו של השופט ברק

חופש הביטוי מבטיח החלפה של דעות בין בני החברה ובכך מאפשר להם "

בכך ניתן לעצב . לגבש עמדתם בנושאים העומדים על סדר היום הלאומי

26".לפקח עליו ולהחליפו, את השלטון

ניתן גם להזכיר את מעמדו המיוחד של חופש , בהקשר של היחס בין חופש הביטוי לדמוקרטיה

, אשר אינם נוטלים חלק בתהליך השלטוני, העיתונות הינה מכשיר באמצעותו אנשים. העיתונות

, ניתן. העיתונות גם משמשת כמכשיר חשוב לגיוס דעת קהל. יכולים להשפיע על העשייה השלטונית

. לראות בקיומה של עיתונות חופשית ככלי ביקורת על השלטון,איפוא, יש לזכור כי חופש הביטוי אינו מהווה את הזכות היחידה הנגזרת מן הדמוקרטיה, יחד עם זאת

,יבארבפסק הדין , למשל, כך. וכי לעיתים נגזרת מן הדמוקרטיה דווקא הגבלתו של חופש הביטוי

להגביל את חופש הביטוי לצורך האינטרס , עקרונית, ע כי ניתןנקב, שעסק בעבירת זילות בית המשפט

:שאף הוא נגזר מהדמוקרטיה, אמון הציבור בבתי המשפטשל

, תלויה עצמאית ובלתי, ביסוד הדמוקרטיה עומדת רשות שופטת, אכן "

זה בזכות אמון. והנהנית מאמון הציבור, העושה צדק על פי משפט

שימותיה אשר במרכזן עומדת מסוגלת הרשות השופטת לבצע את מ

הדין אינדיבידואלית ופיתוח המשפט לשם הגשמת ערכי היסוד של הכרעת

הצורך לקיים את אמון הציבור בשפיטה הוא הצורך של כלל . . .השיטה

והצורך של המשטר, המתדיינים ברשות שיפוטית עצמאית ובלתי תלויה

שומרת על שלטוןה, אובייקטיבית, ברשות שופטת חזקה, הדמוקרטי כולו

כגון , הגשמתם של ערכי יסוד . . . והמהותי גם יחדיהפורמאל, החוק

, אפשרית רק אם קיים משטר דמוקרטי, זכויות אדם ,חירות, שוויון

.238-239, 233ד לח "פ, שר החינוך והתרבות' קלופפר נוה נ 372/84צ "בג 25 . לעיל6 הערה ,Universalעניין 26

- 10 -

חופש הביטוי

, אובייקטיבית, אפשרי רק אם יש רשות שיפוטית חזקה ומשטר דמוקרטי

וי מי שבשם חופש הביט. הנהנית מאימון הציבור, ועצמאית ,בלתי תלויה

בלא רשות . עשוי לפגוע בחופש הביטוי עצמו, השופטים פוגע במעמד

חופש , אכן. ספק אם הוא יתקיים, על חופש הביטוי שופטת השומרת

והרשות השופטת שומרת על חופש , הרשות השופטת הביטוי שומר על

27".הביטוי

. יעוטמצבים שבהם הרוב כופה את דעתו על המבאחת הדילמות הקשות של דמוקרטיה היא

, למיעוט הזדמנות שווה להשפיע על התוצאה הסופיתההייתשבו , קיומו של תהליך שיוויוני והוגן

, התוצר הסופי הוא תוצר סופי של תהליך שכולם. מהווה חלק מהסיבה מדוע על המיעוט לציית לרוב

ית חלה על המיעוט חובה מוסרית לצי, ומכח ההשתתפות בתהליך, השתתפו בו,לרבות המיעוט

ההחלטה ההייתכפי שהמיעוט היה תובע מהרוב לציית לו , להכרעה גם אם היא נוגדת את דעתו

28.הפוכהאחד הביטויים המעשיים החשובים של הפילוסופיה הרואה בחופש הביטוי עיקר מעיקרי

.הדמוקרטיה הוא ביחס המיוחד הניתן לחופש הביטוי הפוליטי

)

)

ולא בדרך) ג שכנוע של כחאפשרות לשינוי בדרך שלבמקום , מאפשר התפתחות מתונה, רעיוניןניצחולהשיג וקיומה של האפשרות לשכנע , על פי צידוק זה

חופש הביטוי מאפשר שינויים בדרך של . שכל שינוי בחברה יצטרך להיות בדרך של מהפכה כוחנית

. סחיפהחופש הביטוי מאפשר התפתחות בדר מתונה ולא בדרך של, על כן. שכנוע ולא בדרך של כוחביטוי מליצי , הוועד המנהל של רשות השידור' כהנא נבפסק הדין בעניין , נתןהשופט ברק

:לטיעון זה

ולא , בזכותו של חופש הביטוי מוצא הלחץ החברתי את ביטויו במשא"

ולא , הקיטור החברתי מוצא ביטויו במסלול השקט של הביטוי. במעש

29."במסלול האלים של המעשים

"אני"הדגשת ה)דאלא מטרה פרטית , צידוק זה אינו משרת מטרה ציבורית, בניגוד לצידוקים אחרים של חופש הביטוי

צ קול "ידי השופט אגרנט בבג-טעם זה פורט על. של כל פרט בחברה המפעיל את חופש הביטוי שלו

:העם

חשיבותו של העיקרון נובעת גם בהגנה שהוא נותן לאינטרס פרטי "

לתת ביטוי מלא , ו של כל אדם באשר הוא אדםדהיינו לעניינ, מובהק

.604) 1(ד מד "פ, ראש מדור תביעות' בארי נ 506/89צ "בג 27

.30' בעמ , לעיל20הערה , קרמניצר 28 .276' בעמ, לעיל16ראו הערה כהנאעניין 29

- 11 -

חופש הביטוי

את , עד הגבול האפשרי, לטפח ולפתח; לתכונותיו ולסגולותיו האישיות

-בקיצור ; להביע את דעתו על כל נושא שהוא חיוני בשבילו; האני שבו

30."להגיד את אשר בליבו כדי שהחיים ייראו כדאיים בעיניו

אפילו אם ו, ביע את עצמו גם כאשר הוא טועההנחת היסוד של טעם זה היא שלאדם מותר לה

חלק מההגשמה מהווה , על פי צידוק זה, חופש הביטוי. טעות זו איננה משרתת שום מטרה ציבורית

.אדםהעצמית של כל

)

הביטוי)ה לחופש ומשולב: "הצידוק " מורכב, הביטוילחופש" נכון"מבהיר בית המשפט כי אין לחפש טעם אחד 31רשות השידור' כהנא נבעניין

:וכי

, ומהספרות העניפה בדבר חופש הביטוי, כפי שניתן ללמוד מהנמקה זו

זהו החופש של היחיד . מורכב ומשולב הצידוק לחופש הביטוי הוא

על ידי מתן דרור, להגשים את עצמו ולגבש לעצמו השקפת עולם ודעה

זהו החופש של היחיד ; המרשימה והמתרשמת, היוצרת והקולטת, לרוחו

בדרך של התמודדות חפשית ובלתי הכלל להוציא את האמת לאורושל

ברוח, זהו החופש של בני החברה להחליף; פוסקת בין האמת לבין השקר

דעות , ללא מורא ופחד ומתוך כיבוד האוטונומיה של כל יחיד, סובלנית

לעגן ולפתח את המשטר ,כדי לייצב, ולשכנע זה את זה, והשקפות

חלקם האחר אינם ; דוקים אלה הם תועלתנייםחלקם של צי. הדמוקרטי

חלקם מתמקד בכלל ובהגנה ; חלקם מתמקד ביחיד ובאושרו ;תועלתניים

ולרעיונות ש להבטיח את חופש הביטוי כדי לאפשר להשקפות יעל ערכיו

ולא מהכתבה שלטונית -מתחרות זו . שונים ומגוונים להתחרות אלו באלו

שכן סופה של האמת לנצח , ה האמתתצוף ותעל -אחת ויחידה " אמת"של

.במאבק הרעיוני

.878' בעמ, לעיל3 ראו הערה קול העםצ "בג 30

.272' בעמ, 16 הערה לעילכהנא עניין 31

- 12 -

חופש הביטוי

חופש הביטוי כזכות חוקתית במדינת ישראל :ב חלק

חופש הביטוי כזכות יצירת פסיקה .1חופש הביטוי לא היה מעוגן בחוק או , כבוד האדם וחירותו: יסוד-אין חולק כי עד לכינונו של חוק

33קול העםפסק הדין הידוע בעניין החל מ, פסיקת בית המשפט העליון, ואולם32.יסוד כלשהו-בחוק

. הצהירה על קיומה של זכות זו וקבעה כי מההכרה בה נגזרות תוצאות משפטיות מעשיות. נדונה החלטה של שר הפנים לסגור שני עיתונים עקב מאמרים שפורסמו בהםקול העםבעניין

. תונות לסגור עיתוןעמד באותה פרשה לדיון פירושן של סמכויות שר הפנים בפקודת העי, ספציפיתחשיבותו העיקרית של פסק הדין היא בכך שהשופט אגרנט קבע בו את קיומו של חופש הביטוי

וגזר את קיומו כזכות משפטית מחייבת במדינת ישראל במישרין , כרכיב חיוני של משטר דמוקרטי

נדוי בפרשת ל) כתוארו אז(כפי שנכתב מאוחר יותר בידי השופט . מאופיה הדמוקרטי של המדינה

–חופש הביטוי , לוי גרי' אולפני הסרטה נ

הוא אחת מאותן זכויות יסוד שאינן כתובות עלי ספר אלא הן נובעות "

34."במישרין מאפיה של מדינה כמדינה דמוקרטית השוחרת חופש

ברק כי) כתארו אז(השופט קובע 35רשות השידור' כהנא נובעניין

אל מעידים עליה כי היא מדינה של ישר מכלול חוקיה ועקרונותיה"

אפה שהוא נשמת, מאופיה זה של המדינה נגזר חופש הביטוי. דמוקרטית

36"ציפור נפשה"ו, טיהרשל הדמוק

כי את ההתייחסות השיפוטית , כבוד האדם וחירותו: יסוד-עובר לחוק, פנינה להב כתבה' פרופ

נכללו מקרים , בקטגוריה הראשונה 37.לעקרון חופש הביטוי ניתן לסווג לשתי קטיגוריות מרכזיות

נכללו מקרים , בקטגוריה השניה. בהם ניתן פסק דין בלא שתהא כל התייחסות לעקרון חופש הביטוי

את הקטגוריה . בהן נתן דעתו בית המשפט לעקרון חופש הביטוי ולהיקף תחולתו במשפט הישראלי

:השניה ניתן לסווג לשלוש קבוצות תת משנה עיקריות מקרים אלו כוללים -הם ניתנה הגנה חד משמעית ובלתי מסוייגת לחופש הביטוימקרים ב. א

מבלי שיצטרכו לעמוד במבחן , שורה של ביטויים אשר זכו להגנה מוחלטת מצד בית המשפט העליון

דוגמא אחת לביטוי כזה הינה ביקורת על . פסיקתי כלשהו על מנת לאשר את תקפותם כביטוי מוגן

. להלן14' ראו עמ, היסוד- לשאלת עיגונו של חופש הביטוי בחוק 32 .3 לעיל הערה קול העםצ "בג 33 .2415, 2407ד טז " פ,לוי גרי' אולפני הסרטה בישראל נ 243/62צ "בג 34 לעיל16ראו הערה כהנאעניין 35 . 267' בעמ שם 36 . 75 )ז"תשל( ז משפטים, "על חופש הביטוי בפסיקת בית המשפט העליון" כולו על מאמרה של פנינה להב חלק זה של המזכר מבוסס 37

- 13 -

חופש הביטוי

ניתן לשער כי הצידוק בהגנה מלאה על ביטוי העוסק 38. היא תקיפה ובוטהאפילו, מהלכי הממשלה

בכלל ואופיו 39בביקורת על פעילות הממשלה נובע מן הצידוק הדמוקרטי לקיומו של חופש הביטוי

התפיסה כי השלטון בישראל הוא שלטון עצמי המייצג את . הדמוקרטי של המשטר הישראלי בפרט

על מנת להבטיח את פעילותו ) יהא זה אף ביטוי פוליטי קיצוני(פוליטי מצדיקה הגנה על ביטוי , העם

.של שוק רעיונות הפתוח לכל :כאן ניתן לאבחן בין שניים. מקרים בהם לא ניתנה כל הגנה לביטוי נשוא הדיון. ב

הכרעות שיפוטיות אשר במסגרתן בחר בית המשפט העליון שלא להכריע בשאלת היקף •

40.הגבלתוחופש הביטוי והמבחן ל, קבוצת המקרים בהם הביא בית המשפט במסגרת שיקוליו את עקרון חופש הביטוי •

41.והגיע למסקנה כי אין לסוגי ביטוי מסויימים הגנה במערכת המשפט הישראליתהתוחם את , אשר לגביה החיל בית המשפט מבחן הסתברותי זה או אחר, קבוצת מקרי הגבול. ג

42.ההגבלה על חופש הביטוי

?כבוד האדם וחירותו: יסוד-אם חופש הביטוי מעוגן בחוקה .2כבוד האדם וחירותו לא נועד להוות מגילת זכויות ישראלית : יסוד-מן הרקע ההיסטורי ברור כי חוק

, הזכות לחייו: על חוקתי כמה זכויות המנויות בו-היסוד נועד לעגן במעמד-חוק, פי לשונו-על. שלמה

והזכות ; הזכות לחופש תנועה חיצוני; הזכות לחירות; הזכות לקניין;לשלמות גופו ולכבודו של אדם

החוק לא נועד להיות מגילת , למרות חשיבותן הרבה של חלק מזכויות אלה. לפרטיות ולצנעת חיים

יסוד שקודמו בשיטת -היסוד לא היווה אלא אחד מבין כמה חוקי-שהרי חוק, זכויות שלמה

. זכויות שלמהשאף הם לא היוו מגילת, האטומיזציה הצטברו אמרות רבות שלפיהן רוב כידוע בבית המשפט העליון ובספרות המשפטית, ואולם

לפי . כבוד האדם וחירותו: יסוד-נכללות בגדרו של חוק) למעט הזכויות החברתיות(הזכויות המוכרות

בכוונת מנוהיסוד ואשר במקרים מסוימים אף הושמטו מ-קשלא הוזכרו בחו, זכויות אלה, עמדה זו

בהיותן , על כל המשתמע מכך, היסוד החדשים-על חוקתי מכוח חוקי-זאת מעמד-קיבלו בכל, המכונן

משמעות הדבר היא שחקיקה של הכנסת עשויה להיפסל בשל קביעה כי , בפרט. "כבוד האדם"חלק מ

או , או שאינה בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, לתכלית ראויהפגיעתה בזכויות אלה אינה

. חופש הביטויהיאאמרות אלה מתייחסות אליהן אחת הזכויות ש.מידתית שאינה

.1723ד טו "פ, ראש העיר ירושלים' המפלגה הקומוניסטית הישראלית נ 206/61צ "ראו לדוגמא בג 38 . 9ראו לעיל עמוד 39דיון בהחלטת המועצה לביקורת סרטים (611ד טו "פ, המועצה לביקורת סרטים ומחזות' ם נפורום פיל 260/60צ "בג, לדוגמא 40

).ומחזות להתנות הקרנת סרט דוקומנטרי גרמני על מדינת ישראל בכך שדברי הפרשנות יושמעו בעברית .283ד יד "פ, שר הפנים' מרסל כהן נ, 146/59צ "בג, לדוגמא 41 .3לעיל הערה , קול העםעניין , 811) 2(ד כו"פ, המועצה לביקורת סרטים ומחזות' ן נעמוס קינ 351/72צ "ראו למשל בג 42

- 14 -

חופש הביטוי

בשני פסקי דין של בית המשפט העליון ניתנו תשובות סותרות לשאלה אם חופש הביטוי הוא

שני שופטים שחופש סקו פ43אבי גולןבעניין . כבוד האדם וחירותו: יסוד-שבחוק" כבוד האדם"חלק מ

לעומת . ולכן איננו חוסה תחת כנפיו של חוק היסוד, "כבוד האדם" איננו כלול ב,כשלעצמו, הביטוי

שניים משופטי בית המשפט העליון כי חופש הביטוי כלול בכבוד סקו פ44סטיישן פילםבעניין , זאת

. האדם שבחוק היסוד, כך. ההכרעה בנושא זה הינה אידיאולוגיה כמעט-אי, המשפט העליון-בפי חלק משופטי בית

לגלות את עמדתו בשאלה אם " מסרב"הדין שבהם הוא -כותב השופט חשין באחד מפסקי, למשל

45 :על חוקתי-אם הוא בעל מעמד, כלומר, "כבוד האדם"חופש הביטוי כלול כיום ב

–אגב -גם שופטים על מושבם מתפתים לעיתים להשתעשע באימרות"

של מושג כבוד ומביעים הם דעה על פירושו–שלא לצורך העניין שבפניהם

. אנו לא נלך בדרך זו ולא נגלה את צפונות ליבנו.האדם ועל תחום פרישתו

."סודות נגלה אך בשעת רצון

הנשיא ברק הביע פרשנות חוקתיתבספרו . גם בספרות המשפטית אין דעה אחידה בנושא זה

מה העצמיתעל בסיס טיעון ההגש, תמיכה בהכללתו של חופש הביטוי כחלק מכבוד האדם וחירותו

הזכות לחופש הביטוי נגזרת מהחופש של כל אדם , לדברי הנשיא ברק. כרציונל של חופש הביטוי

כבודו של אדם וחירותו נפגעים אם ... להביע את עצמו ולגבש את השקפת עולמו, לפתח את אישיותו"

ש הביטוי בגדר כי יש לכלול את חופ, סגל סבורזאב ' גם פרופ. 46"לא ניתן לו להביע את אשר על ליבו

-היסוד את כלל הזכויות הבלתי-ואף בלי לכלול בחוק, בשל ייחודו, כבוד האדם וחירותו: חוק יסוד

ציין , המשפט העליון-בטרם מּונה לבית, יצחק זמיר' במאמר שִפרסם פרופ, לעומת זאת. 47מנויות

, עמדה דומה .48יסוד- עוגנה בחוקשלאהיסוד החשובה ביותר -זמיר את חופש הביטוי כזכות' פרופ

49.ידי אחד מכותבי מזכר זה-הובעה על" כבוד האדם"לפיה אין לכלול את חופש הביטוי ב נותרה שנים לאחר קבלתם של חוקי היסוד החדשים שתים עשרהש הינהמגישה זו התוצאה

בהירות משפטית בנקודה כל כך קריטית כמו השאלה אם חופש הביטוי נותר זכות יסוד יצירת בית -אי

.136) 4(ד נ"פ, שירות בתי הסוהר' גולן נ 4463/94א "עע 43 .661) 5( נד"פ, 'המועצה לביקורת סרטים ומחזות ואח' נ' מ ואח"חברת סטיישן פילם בע 4804/94ץ "בג 44

.865, 817) 3(ד נג"פ, רשות השידור' סנש נ 6126/94ץ "בג 45 . 427-428' בעמ כרך ג) ד"תשנ, הוצאת נבו (פרשנות במשפטברק אהרן 46 .28-29) ו"תשנ (חופש העיתונות בין מיתוס למציאות סגל אבז 47-טוי לעמדתו זו של זמיר ניתן גם להסיק מפסקבי. 4 בהערה 82, 81) ב"תשנ( א משפט וממשל" הסמכות הִמנהלית" זמיר צחקי 48

פרופורציהבעניין . 28) 3(ד מט"פ, מדינת ישראל' נ' מ ואח"פרופורציה מרכז רפואי בע 2350/95פ "ע, 1367, 1383/95א "רעדינו ב

חופש תוקף אם הן נוגדות עקרונות של -כי הגבלות שבחוק על פרסומת מסחרית עשויות להיות חסרות, מסביר השופט זמיר

ואילו ; ומזכיר פסיקה קנדית שפסלה איסורי פרסומת המנוגדים לחופש הביטוי, הביטוי או חופש העיסוק הקבועים בחוקה

בשל ) פקודת הרופאים(דן השופט זמיר בחופש העיסוק בלבד ומאשר את החיקוק האוסר פרסומת , בבואו לדון במצב בישראל

כבוד האדם : התיזה שלפיה ייתכן כי חופש הביטוי הוא חלק מחוק יסוד. יסוקחופש הע: הוראת שמירתם של הדינים בחוק יסוד

.הדין-איננה נזכרת כלל בפסק, וחירותו .257) ז"תשנ(כח משפטים " על היקפה של המהפכה החוקתית-הזכויות הבלתי מנויות ", הלל סומר 49

- 15 -

חופש הביטוי

כבוד האדם : יסוד-או שהפך לחלק מהזכויות המוגנות הרבה יותר שבחוק, פט העליון בלבדהמש

50.וחירותו

חופש הביטוי בהצעות חוקה לישראל :ג חלק

)1948-ח"תש(הצעת חוקה של יהודה פנחס כהן .1אולם כללה בתוכו הוצאתם של ביטויים מסויימים , הצעת חוקה זו כללה הגנה לחופש הביטוי

:גנתו של חופש הביטוילחלוטין מתחום ה

הבעה -ערובה ניתנת בזה לחפש הדיבור ולחפש הדעה בכתב וכל צורת. 16

ולא ; לעז או חלול צניעות, ערובה זו לא תחול לא על פרסומי עלבון. אחרת

אשר תכליתם היא לעורר איבה גזעית או דתית או , על פרסום דברים

-לה לדכוי זכויותולא על פרסום דברי תעמו; להסית למעשי אלימות ופשע

ולא על פרסום דברים ; יסוד או למגור השלטון הדמוקרטי-אדם וחריות

אלא , לא תנהג צנזורה קודמת לפרסום. המגלים את סודות הגנת המדינה

, לכך בחוקהחרום ועל פי הוראה מפרשת שנתייחד-בימי מלחמה או שעות

.הנבחרים-ואשר הוצאתה לפעל תעמד תחת הפקוח המתמיד של בית

-ד"תשכ(קלינגהופר ' מגילת הזכויות של האדם של פרופ: הצעת חוק יסוד .21963(

ורשימה סגורה של עילות שבגינן ניתן להגביל את , הצעת חוקה זו קבעה את הזכות לחופש הביטוי

שאינה (תוך קביעה מוחלטת , ההצעה גם כללה סעיף נפרד המסדיר את חופש העיתונות. חופש הביטוי

כן כללה ההצעה סעיף נוסף העוסק . א תהא חובת השגת רשיון או צנזורה מוקדמתשל) נתונה להגבלה

. המחקר וההוראה, המדע, בחופש האמנות

.כל אדם זכות לו לחופש הביטוי) א (25

לא יגביל חוק זכות זו ולא ירשה להגבילה אלא במידה שיש צורך ) ב(

, ור המדינה או הציבןלביטחו, בתנאיו של המשטר הדמוקרטי, בכך

על בריאות העם או על זכויותיהם , להגנה על המוסר, תלמניעת עבריינו

או לניהול תקין של דיונים בערכאות , של אחרים ושמם הטוב

.שיפוטיות

א משפט ועסקים" כבוד האדם וחירותו: של חוק יסוד סוגיות פתוחות בפרשנותו וביישומו-גרות מילדות לב", הלל סומר 50

.53) ד"תשס(

- 16 -

חופש הביטוי

ספרים או פרסומים אחרים לא תהא , ההוצאה לאור של עיתונים. 26

. מותנית בהשגת רשיון מאת השלטונות ולא תהא כפופה לצנזורה קודמת

על אף האמור , אלה אינם נתונים להגבלה או להרשאת הגבלהאיסורים

).ב(25בסעיף

.המחקר וההוראה חפשיים הם, המדע,האמנות. 27

)1964-ד"תשכ(אקצין ' הצעת חוקה של פרופ .3אולם היא הוציאה במפורש מתחום ההגנה סוגי ביטוי , הצעת חוקה זו כללה הגנה לחופש הביטוי

עת -ה הגבלה מפורשת המתירה לחוקק הסדרים בתחום הוצאת כתביההצעה כלל, כן-כמו. מסויימים

. ועיתונים והפצתם

.24סעיף

ופש הדיבור והבעת הדעהח בתחומי שלטון המדינה נהנה מםכל אד) א(

פה או -ובלבד שאין בכך משום מתן רשות לפרסם בעל, פה ובכתב-בעל

,ומההתנכלות לקי, דות המדינהובכתב דברים שיש בהם משום גילוי ס

כויות ז או הדמוקראטיהסתה למיגור המשטר , לשלמותה או לביטחונה

או גרימת נזק, הסתה למעשי אלימות או עבירה, גיעה במוסרפ, היחיד בה

או משום פטור, למצבו הכלכלי של הזולת לרכושו או, לשמו הטוב, לגופו

ידיהם או-מאחריותן לתוצאות הפרסום שנגרם על, כל אדם או תאגיד

.םתפותבהשת

ובאשר ) א(משנה הוראות באשר לדברים האסורים לפי סעיף) ב(

.וק בלבדחהמקבילות תיקבענה ב לסאנקציות

עת ועיתונים והפצתם-החוק יהיה רשאי לקבוע הסדרים להוצאת כתבי) ג(

תקשורת אחרים ולניצולם לשם הפצת -וכן לייצורם ולהפצתם של אמצעי

לא יגבילו את חופש הדיבור והבעת ובלבד שהסדרים אלה, ידיעות ודעות

).א(משנה -הדעות למטרות אחרות מאשר למטרות האסורות לפי סעיף

ועדת –הכנסת השביעית ) (1973(זכויות האדם והאזרח : הצעת חוק יסוד .4 ).משנה בראשות בנימין הלוי

. שריותתוך הרחבה ברשימה של צורות הביטוי האפ, הצעת חוקה זו קבעה את הזכות לחופש הביטוי

קיום -כן כללה ההצעה רשימה סגורה וקצרה של עילות שבגינן ניתן להגביל את חופש הביטוי

שמירה על ערכי המוסר או מניעת , שמירה על בטחון המדינה ושלום הציבור, המשטר הדמוקרטי

.ההצעה כללה סעיף נפרד שעסק בחופש המחקר והיצירה. הפרת הסדר הציבורי

- 17 -

חופש הביטוי

ספרותית , ופש המחקר והיצירה המדעיתכל אדם זכאי לח. 10

.והאמנותית

, ולהקנותן לאחרים, להפיצן, לפרסמן, כל אדם זכאי להביע דעותיו) א. (11

ספרותית , מחקר ויצירה מדעית, להציג ולהפיץ מידע, וכן לפרסם

.בכתב ובכל אמצעי התקשרות, והכל בעל פה, ואמנותית

פי חוק הבא להבטיח את אין מגבילים זכות מזכויות אלה אלא על) ב(

, לשמור על בטחון המדינה ושלום הציבור, קיום המשטר הדמוקרטי

.לשמור על ערכי המוסר או למנוע הפרת הסדר הציבורי

)1986) (רייכמן' פרופ בראשות" (ישראללחוקה "צעת ה .5ן להגביל ובצידה רשימה סגורה של עילות שבגינן נית, הצעת חוקה זו קבעה את הזכות לחופש הביטוי

ההצעה גם כוללת סעיף נפרד המסדיר את חופש , קלינגהופר' בדומה להצעת פרופ. את חופש הביטוי

למעט מטעמי בטחון , תוך קביעה מוחלטת שלא יהיו חובת השגת רשיון או פיקוח מוקדם, העיתונות

.והמחקר, ואת חופש היצירה המדע, סעיפים נפרדים קובעים את חופש הדעה. המדינה

23.

.לכל אדם זכות לחופש הדעה) א

.לכל תושב זכות להשגת מידע כדי לעצב את דעתו) ב, לא תוגבל זכות להשגת מידע אלא בחוק לשם הגנה על בטחון המדינה) ג

זכויות הזולת ושמו הטוב ולשם הבטחת טוהר ההליך , שלום הציבור

.השיפוטי

24.

.לכל אדם זכות לחופש הביטוי) א

ביטוי אלא בחוק לשם מניעת הרס המשטר לא יוגבל חופש ה) ב

זכויות הזולת ושמו , שלום הציבור, הגנה על בטחון המדינה, הדמוקרטי

.הטוב ולשם הבטחת טוהר ההליך השיפוטי

, םעיתוניההוצאה לאור וההפצה של , )ב(על אף האמור בסעיף קטן ) ג

סרטים או פרסומים אחרים והצגתם בפומבי לא תהא , מחזות, ספרים

נית בהשגת רשיון מאת השלטונות ולא תהא כפופה לפיקוח מוקדם על מות

זולת פיקוח מוקדם הקבוע בחוק אשר נועד להגן על בטחון , פרסום

.המדינהאין באמור בסעיף זה כדי למנוע קביעת הסדרים בחוק בדבר רישוי ) ד

- 18 -

חופש הביטוי

תוך הבטחת חופש הביטוי בשידורים הוטלוויזיוהפעלה של שידורי רדיו

.אלו

25 .

.המדע והמחקר, לכל אדם זכות לחופש היצירה) א

בריאות , לא תוגבל זכות זו אלא חוק לשם הגנה על בטחון המדינה) ב

.חיי אדם או לשם הגנה על זכויות הזולת, הציבור

קבוצת חברי כנסת - 12-הכנסת ה (1989זכויות האדם משנת : הצעת חוק יסוד .6 )רובינשטיין' בראשות א

בניגוד . ורה מקוצרת את הזכות לחופש הביטוי ואת הזכות לחופש היצירה והמחקרההצעה קבעה בצ

ואין בה הגבלות ספציפיות , היא כפופה לפסקת הגבלה כללית של ההצעה כולה, להצעות קודמות

. בנושא הפגיעה בחופש הביטוי

חופש הביטוי. 7

.ךבכל דר, לכל אדם חופש הביטוי וכן החופש לפרסם דעות ומידע ברבים

חופש היצירה והמחקר המדעי. 8

.לכל אדם חופש היצירה וחופש המחקר המדע

קבוצת חברי כנסת - 12-הכנסת ה (1989זכויות האדם משנת : הצעת חוק יסוד .7 )בראשות שולמית אלוני

ההצעה . לחופש הביטוי ולחופש המדע והמחקר, התייחסות נפרדת לחופש הדעהה היית בהצעה זו

ההצעה גם כללה סעיף נפרד . ות מעטות שבהן ניתן להגביל את חופש הביטוימנתה עילות ספציפי

שלא תהא חובת השגת ) שאינה נתונה להגבלה(תוך קביעה מוחלטת , המסדיר את חופש העיתונות

.רשיון או צנזורה מוקדמת

חופש הדעה. 21

.לכל אדם זכות לחופש הדעה

חופש הביטוי. 22

.והיצירה האמנותיתלכל אדם זכות לחופש הביטוי ) א(

לא יגביל חוק זכות זו אלא במידה שיש צורך בכך בתנאים של ) ב(

להגנה על ביטחון , להגנה על המשטר הדמוקרטי. משטר דמוקרטי

- 19 -

חופש הביטוי

להגנה על זכויות הזולת ושמו הטוב , להגנה על שלום הציבור, המדינה

.או להבטחת קיומם של הליכי שיפוט תקינים

, ההוצאה לאור וההפצה של עיתונים, )ב(ן על אף האמור בסעיף קט) ג(

מאת ןספרים או פרסומים אחרים ללא תהא מותנית בהשגת רישיו

.השלטונות ולא תהא כפופה לצנזורה

חופש המדע והמחקר. 23

.לכל אדם זכות לחופש המדע והמחקר) א(

בתנאים של משטר , לא יגביל חוק זכות זו אלא אם יש צורך בכך) ב(

על בריאות הציבור וחיי , מירה על ביטחון המדינהלשם ש, דמוקרטי

או לשם הגנה על זכויות הזולת או על ערכי תרבות המקובלים , אדם

.בחברה נאורה

)1991(חופש הביטוי וההתאגדות : הצעת חוק יסוד .8הוגשה הצעת חוק יסוד זו כאחת , אמנון רובינשטיין' שנקט בו פרופ" האטומיזציה"במסגרת תהליך

ההצעה 51.כבוד האדם וחירותו: יסוד-בבד עם הצעת חוק-בד, ה הצעות בתחומי הזכויותמתוך ארבע

להלן הסעיפים . כבוד האדם וחירותו: כוללת סעיפים בעלי מבנה דומה לזה שהתקבל בחוק יסוד

:העיקריים בהצעה

עקרונות יסוד. 1זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם

והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה , ובהיותו בן חוריןבקדושת חייו

. על הקמת מדינת ישראל

מטרה . 2יסוד זה מטרתו להגן על חופש הביטוי ועל חופש ההתאגדות של -חוק

יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה -כדי לעגן בחוק, האדם

. יהודית ודמוקרטית

חופש הדעה והביטוי. 3 וחופש הדעה וכן החופש לפרסם דעות ומידע לכל אדם חופש הביטוי

. בכל דרך, ברבים

.100ד "ח תשנ"ההצעה המקורית פורסמה בהצ. 101ד "ח תשנ"שפורסם בהצ, הנוסח דלעיל מבוסס על נוסח מאוחר יותר 51

- 20 -

חופש הביטוי

חופש היצירה. 4 .לכל אדם חופש היצירה

פגיעה בזכויות .7פי הסמכה -אין פוגעים בזכויות שלפי חוק יסוד זה אלא בחוק או על

שנועדו , ההולמים את ערכיה של מדינת ישראל, מפורשת בחוק

. הנדרשובמידה שאינה עולה על, לתכלית ראויה

תחולה. 8כל רשות מרשויות השלטון וכל מי שפועל מטעמה חייבים לכבד את

. הזכויות שלפי חוק יסוד זה

שימוש לרעה בזכויות . 9יסוד זה שיש בו משום -אין לעשות שימוש בזכות מהזכויות שלפי חוק

או שיש בו כדי לדכא , פגיעה בקיום המדינה או במשטר הדמוקרטי

. זכויות אדם

)2000(בנדור ' הצעת החוקה של פרופ .9 . באופן תמציתי, ההצעה מגדירה את חופש הביטוי ואת חופש היצירה

חופש הביטוי והדעה. 84

.לכל אדם חופש הביטוי והדעה וכן החופש לפרסם דעות ומידע ברבים

חופש היצירה. 85

לכל אדם חופש היצירה

) 2005(טיוטת הצעת המכון הישראלי לדמוקרטיה .10 מגדיר בנפרד את חופש 10סעיף . קובע זכות רחבה לחופש ביטוי52 לטיוטת הצעת החוקה5סעיף

:היצירה והמחקר המדעי, האומנות

לרבות , דם חופש הביטוי והדעה ברשות היחיד וברשות הרביםאכל ל. 5

.החופש לפרסם דעות ומידע בכל דרך

.היצירה והמחקר המדעי, תואמנהלכל אדם חופש . 10

.העיתונות אינו מוזכר באופן מפורש בהצעה זוחופש

.2005 בפברואר 16 טיוטה מיום 52

- 21 -

חופש הביטוי

)1997(צדוק . דין וחשבון הועדה הציבורית לחוקי העיתונות בראשות חיים י .11 מינו שר המשפטים ושר הפנים ועדה ציבורית על מנת שתבדוק את מידת ההתאמה של 1996בשנת

והכלכליות שחלו המשפטיות, החקיקה הקיימת בתחום הסדרת העיתונות להתפתחויות החברתיות

להלן . תוך שימת לב להסדרים הנהוגים בתחום זה במדינות דמוקרטיות אחרות, מאז הקמת המדינה

הוועדה ציינה בדין וחשבון שלה . נציג כמה ממסקנות הוועדה הרלוונטיות לפן החוקתי של העיתונות

:כדלקמן, מספר צידוקים להגנה על חופש העיתונות .תנאי הכרחי לקיום שיטת ממשל דמוקרטיתעיתונות חופשית היא . 1אחראית ומקצועית מציידת את האזרח במכשיר שאין בלתו לניהול חייו , עיתונות חופשית . 2

.לפי טעמו ולפי צרכיו, כראוי, האזרחייםהגנה על יכולתה של העיתונות היא בראש ובראשונה הגנה על האזרחים הזקוקים לה לשם . 3

. באופן ההולם את שיטת הממשל הדמוקרטיתניהול החיים האזרחיים של האזרח לדעת את מה שחשוב לו לדעת םהעיתונות החופשית היא אחד המכשירים העיקריי . 4

היא המכשיר העיקרי של , לעתים קרובות. בדבר מה שמתרחש סביבו, או מעניין אותו לדעת

.האזרח לדעת זאתהיא אחד מן המרכיבים העיקריים . הביטויהעיתונות היא מהכלים החשובים במימוש חופש . 5

היא מאפשרת לדעות רבות ושונות לבוא לידיי ביטוי של . של התשתית המעשית לחופש הביטוי

תפוצה רחבה ולהגיע לקהל רחב ומגוון של קוראים בזמן קצר תוך כדי הדיון הציבורי בעניין

.הנידון, בחוק יסוד, אל הגנה חוקתית מפורשתקבעה הוועדה כי ראוי לקבוע במדינת ישר, לאור האמור

וכדי להגן על האזרח הבא לממש , כדי להדגיש את חשיבותה המיוחדת, על הזכות לחופש הביטוי

שנוי במחלוקת ואף , חריף, בעיקר כאשר מדובר על ביטוי שהינו ביקורתי ואינו מוסכם על הכל. אותה

.מקומםלדעת הוועדה לא יכול להיות . ופש העיתונותלדעת הוועדה ללא ספק כוללת הגנה על ח, הגנה זו

על כן סבורה הוועדה כי יש צורך . חופש ביטוי מלא ואפקטיבי ללא קיומה של עיתונות חופשית

על פי , מאוזנים ואפקטיביים של הגנה חוקתית על חופש העיתונות, הוגנים, בהסדרים מעשיים

.עקרונות שיטת הממשל הדמוקרטירות של קביעת זכות חוקתית מפורשת ונפרדת לחופש העיתונות הוועדה לא התייחסה לאפש

.מעבר לזכות לחופש הביטוי

ניתוח ההצעות השונות בישראל לחופש הביטוי .12הדרך שבה הוצע לעגן את חופש , ואולם; כל הצעות החוקה בישראל כללו הוראות על חופש הביטוי

. הביטוי בחוקה הייתה שונה מאד מהצעה להצעה

- 22 -

חופש הביטוי

מרבית ההצעות נקטו 53,"חופש הדיבור"ת מן ההצעות הישנות נקטו בלשון למרות שאחדו

להביע "והנוסח עסק במישרין בזכות , בהצעה אחת לא נזכר שם כללי לזכות54".חופש הביטוי"בלשון

55.ולפרסמן" דעות 56.בנפרד מחופש הביטוי, כמעט כל הצעות החוקה התייחסו לחופש הדעה

יש בהן שקבעו כי הוצאה לאור של עיתונים . אחדות מההצעותחופש העיתונות נזכר בעקיפין ב

הייתה גם הצעה לקבוע במפורש בחוקה דווקא כי , מנגד57.או ספרים לא תהא מותנית בהשגת רשיון

אם כי רק למען השגת מטרה , והפצתם, עת ועיתונים-החוק רשאי לקבוע הסדרים להוצאת כתבי

58.מתוך רשימת מטרות המנויה בהצעה 60. או להגבילה59ומציעות לאסור אותה, הצעות מתייחסות במפורש לצנזורהחלק מה

ברוב הצעות , בוריאציות שונות, וההוראה נזכרו, המדע, המחקר, היצירה, חופש האמנות

61.החוקהחלק מן ההצעות הוציאו נושאים מסוימים לחלוטין מגדרה של הזכות החוקתית לחופש

לעז או חלול , פרסומי עלבון"ן קובעת כי הזכות לא תחול על הצעתו של יהודה פנחס כה, כך. הביטוי

אשר תכליתם היא לעורר איבה גזעית או דתית או להסית למעשי , ולא על פרסום דברים; צניעות

יסוד או למגור השלטון -אדם וחירויות-ולא על פרסום דברי תעמולה לדיכוי זכיות; אלימות ופשע

חופש הביטוי : יסוד-הצעת חוק." ים את סודות הגנת המדינהולא על פרסום דברים המגל; הדמוקרטי

יסוד זה שיש בו משום פגיעה -אין לעשות שימוש בזכות מהזכויות שלפי חוק"וההתאגדות קובעת כי

."או שיש בו כדי לדכא זכויות אדם, בקיום המדינה או במשטר הדמוקרטימשום מתן רשות לפרסם " הדעה אקצין קבעה כי אין בזכות לחופש הדיבור והבעת' הצעת פרופ

לשלמותה או ,התנכלות לקיומה, דות המדינהופה או בכתב דברים שיש בהם משום גילוי ס-בעל

הסתה למעשי , גיעה במוסרפ, כויות היחיד בהז או הדמוקראטיהסתה למיגור המשטר , לביטחונה

, אקצין' הצעת פרופ, הצעת יהודה פנחס כהן 53חופש הביטוי : יסוד-הצעת חוק, הצעת שולמית אלוני, רובינשטיין' הצעת פרופ, הצעת חוקה לישראל, הופרקלינג' הצעת פרופ 54

.הצעת המכון הישראלי לדמוקרטיה, בנדור' הצעת פרופ, וההתאגדות . הצעת בנימין הלוי 55

חופש הביטוי : יסוד-ת חוקהצע, הצעת שולמית אלוני, הצעת חוקה לישראל, אקצין' הצעת פרופ, הצעת יהודה פנחס כהן 56

. הצעת המכון הישראלי לדמוקרטיה, בנדור' הצעת פרופ, וההתאגדות הצעת שולמית אלוני, הצעת חוקה לישראל, קלינגהופר' הצעת פרופ 57 .אקצין' הצעת פרופ 58 .קלינגהופר' הצעת פרופ 59מותר רק פיקוח מוקדם (הצעת חוקה לישראל ; ) הכנסתמכוח חוק ובפיקוח של, צנזורה רק בשעת חרום( הצעת יהודה פנחס כהן 60

;הצעת שולמית אלוני; )הקבוע בחוק אשר נועד להגן על בטחון המדינה; )הספרותית והאמנותית, היצירה המדעית, המחקר(הצעת בנימין הלוי ; )מחקר והוראה, מדע, אמנות(קלינגהופר ' הצעת פרופ 61

המדע (הצעת שולמית אלוני ; )המחקר והמדע, היצירה(רובינשטיין ' הצעת פרופ; )קרהמדע והמח, היצירה(הצעת חוקה לישראל

הצעת המכון הישראלי ; )חופש היצירה(בנדור ' הצעת פרופ; )חופש היצירה(חופש הביטוי וההתאגדות : יסוד-הצעת חוק; )והמחקר

).והמחקר המדעי, היצירה, האמנות(לדמוקרטיה

- 23 -

חופש הביטוי

או משום , לכלי של הזולתלמצבו הכ לרכושו או, לשמו הטוב, לגופו או גרימת נזק, אלימות או עבירה

" .םבהשתתפות ידיהם או-מאחריותן לתוצאות הפרסום שנגרם על, כל אדם או תאגיד פטורחלק מההצעות המודרניות מסתפקות במנגנונים הדומים ? כיצד מגבילים את חופש הביטוי

62.כבוד האדם וחירותו: יסוד-לפסקאות ההגבלה הכלליות בחוקשרק בהתקיימן ניתן יהיה להגביל את חופש , של עילות" ורהרשימה סג"הצעות אחרות קבעו

במידה שיש צורך "קלינגהופר קובעת כי אין להגביל את חופש הביטוי אלא ' הצעת פרופ, כך. הביטוי

, להגנה על המוסר, תלמניעת עבריינו, המדינה או הציבורןבכך בתנאיו של המשטר הדמוקרטי לביטחו

או לניהול תקין של דיונים בערכאות , הם של אחרים ושמם הטובעל בריאות העם או על זכויותי

".שיפוטיות: בהצעתו של בנימין הלוי נאמר כי , כך לדוגמא. הצעות אחרות הכילו רשימה קצרה הרבה יותר

לשמור , אין מגבילים זכות מזכויות אלה אלא על פי חוק הבא להבטיח את קיום המשטר הדמוקרטי"

, בדומה." לשמור על ערכי המוסר או למנוע הפרת הסדר הציבורי, הציבורעל בטחון המדינה ושלום

לא יוגבל חופש הביטוי אלא בחוק לשם מניעת הרס המשטר הצעת חוקה לישראל הייתה לקבוע כי

זכויות הזולת ושמו הטוב ולשם הבטחת טוהר , שלום הציבור, הגנה על בטחון המדינה, הדמוקרטי

63.ההליך השיפוטי

ובמשפט העבריבמשפט המשווהיטוי חופש הב :ד חלק

אמנות כלליות .1

) (

זכויות האדם ) א . 1948, ם"האו ( ההכרזה לכל באי העולם בדברכזכויות אחרות לפי , עם זאת הזכות. להכרזה מגדיר את הזכות לחופש הדעה והביטוי19סעיף

. המאפשרת להגבילה בחקיקה מטעמים שונים" פסקת הגבלה"כפופה למעין , ההכרזה

Article 19

Everyone has the right to freedom of opinion and expression; this right

includes freedom to hold opinions without interference and to seek,

receive and impart information and ideas through any media and

regardless of frontiers.

.הצעת המכון הישראלי לדמוקרטיה, בנדור' הצעת פרופ, חופש הביטוי וההתאגדות: יסוד-עת חוקהצ; רובינשטיין' הצעת פרופ 62 . הצעת שולמית אלוני היתה דומה ביותר להצעת חוקה לישראל 63

- 24 -

חופש הביטוי

) )(

הבינ)ב אזרחיות ומדיניות לאומיתהאמנה 1966בדבר זכויותהוסף באמנה זו סעיף עצמאי המחייב את , לצד הסעיפים המבטאים את חופש הדעה וחופש הביטוי

לאומית או , הסתה למלחמה ולשנאה דתית–קביעתם בחוק של איסורים על סוגי ביטוי מסוימים

. גזעית

Article 19

1. Everyone shall have the right to hold opinions without interference.

2. Everyone shall have the right to freedom of expression; this right shall

include freedom to seek, receive and impart information and ideas of all

kinds, regardless of frontiers, either orally, in writing or in print, in the

form of art, or through any other media of his choice.

3. The exercise of the rights provided for in paragraph 2 of this article

carries with it special duties and responsibilities. It may therefore be

subject to certain restrictions, but these shall only be such as are provided

by law and are necessary:

1. For respect of the rights or reputations of others;

2. For the protection of national security or of public order (ordre

public), or of public health or morals.

Article 20

1. Any propaganda for war shall be prohibited by law.

2. Any advocacy of national, racial or religious hatred that constitutes

incitement to discrimination, hostility or violence shall be prohibited by

law.

האמנה. 1991 באוגוסט 18 ביום אותהשררה וא1966 בדצמבר 19-חתמה על האמנה במדינת ישראל

פרסמה מדינת ישראל הצהרה , עם אשרור האמנה 1992.64 בינואר 3נכנסה לתוקף לגבי ישראל ביום

ש אולם הסתייגות זו אינה רלוונטית לגבי חופ, 1948 הנהוג במדינה מאז והסתייגות לגבי מצב החירום

. הביטוי

ב"ארה .2

. 166) א"תשס, הוצאה לאור-משרד הביטחון(, זכויות אדם במערכת הבינלאומית, אדי קאופמן ראו גם. 269' ע, 31א " כ64

- 25 -

חופש הביטוי

ונכתבו עליו אלפים רבים של , יסוד מרכזית במשפט החוקתי האמריקני-חופש הביטוי מהווה אבן

, איפוא, הסקירה דלהלן מבטאת. שתקצר היריעה מלהביא אפילו את עיקרם, ספרים ומאמרים

ומבלי , בתמצית קצרה–והכל , בחירה במקצת הנושאים העולים מן הספרות האמריקנית בנושא זה

.שנתיימר לפרוש בפני הקורא תמונה כוללת

ארצות הברית) א ( חוקתכי הקונגרס לא יחוקק כל חוק הפוגע , בין היתר, התיקון הראשון לחוקה האמריקאית קובע

. בחופש הביטוי או העיתונות

Amendment I

Congress shall make no law respecting an establishment of religion, or

prohibiting the free exercise thereof; or abridging the freedom of speech,

or of the press; or the right of the people peaceably to assemble, and to

petition the government for a redress of grievances. )ההדגשות הוספו(

:Brandeis)(כתב השופט ברנדייס ב "על חשיבותו ההיסטורית של חופש הביטוי בארה

"Those who won our independence believed that the final end of the state

was to make me free to develop their faculties; and that in its government the

deliberative forces should prevail over the arbitrary. They valued liberty both

as an end and as a means. They believed liberty to be the secret of happiness

and courage to be the secret of liberty. They believed that freedom to think

as you will and speak as you think are means indispensable to discovery and

spread of political truth; that without free speech and assembly discussion

would futile; that with them, discussion affords ordinarily adequate against

the dissemination of noxious doctrine; that the greatest menace to freedom is

an inert people; that public discussion is a political duty; and that this should

be a fundamental principle of the American government. They recognized

the risks to which all human institutions are subject. But they knew that

order can not be secured merely through fear of punishment for its

infraction; that it is hazardous to discourage thought, hope and imagination;

that fear breeds repression; that repression breeds hate; that hate menaces

stable government; that the path of safety lies in opportunity to discuss freely

supposed grievances and proposed remedies; and that the fitting remedy for

evil counsels is good ones. Believing in the power of reason as applied

through public discussion, they eschewed silence coerced by law – the

argument of force in its worst form. Recognizing the occasional tyrannies f

- 26 -

חופש הביטוי

governing majorities, they amended the Constitution so that free speech and

assembly should be guaranteed.”65

כי יש להבחין בין הסוגים Meiklejohn)(והן 'מייקלג' טען פרופ20- של המאה ה40-בשנות ה

בעוד חופש הביטוי הפוליטי . חופש הביטוי הפרטי וחופש הביטוי הפוליטי: השונים של חופש הביטוי

והן כי חופש'סבר מייקלג, זכאי להגנה מלאה מפני הממשל והשלטון על בסיס התיקון הראשון לחוקה

בתיקון החמישי ומאפשר מידה מסוימת של Due Process -הביטוי הפרטי מוגן אך ורק על ידי פסקת ה

.התערבות ממשלתיתנטען כי קשה להגדיר בדיוק את קו הגבול בין סוגי , בין היתר. גישה זו זכתה לביקורת רבה

קלאסיים בחופש ובנוסף הגדרה זו מוציאה מהגנת התיקון הראשון תחומים שנחשבים, ביטוי אלו

66.הביטוי כגון אקדמיה ואומנות

)

)(

)(

בארצות הברית)ב סוגיות נבחרות: חופש הביטוי

הביטוי1 חופש בכיבוד ?מיהו החייב

ואינו חל במישרין ובאופן מלא על , הפרשנות המקובלת לתיקון הראשון הינה כי הוא חל על הממשל

בעל שטח 67,לאסור פרסום כרוזיםב "בעוד התיקון הראשון מונע מממשלת ארה, כך. בעל שטח פרטי

68.פרטי יכול לאסור פעולה כזו מבלי להיות מוגבל על ידי התיקון הראשון

"ביטוי"התנהגות המהווה 2

המשפט האמריקני מתלבט רבות בשאלה מהן צורות הביטוי המוגן מפני התערבות שלטונית

תקשורת , לכאורה. (conduct)גות להתנה(speech)" ביטוי"הנסיון הראשוני הינו להבחין בין . חקיקתית

ורבלית נשארת -מילולית וכתובה נכללת במישרין בתחום המוגן של חופש הביטוי בעוד התנהגות לא

מתעורר כאשר התנהגות מסויימת היא " שטח האפור"ה. מחוץ למתחם ההגנה של התיקון הראשון

.'ל וכושריפת דג, לבוש מסוים, צעדת מחאה, מה שמכונה ביטוי סימבולי כגון שרף הנאשם מסמכי גיוס צבאיים פדראליים על מדרגות בית 69U.S v. O'Brienבפסק הדין

בבית המשפט העליון הפדראלי הוא טען כי זו דרכו לבטא את דעתו ולשכנע אחרים . המשפט בבוסטון

אישרה בדעת הרוב אשר Chief Justice Warrenעל כך כתב ". בביטוי סימבולי"לחשוב כמותו וכי מדובר

יכול במקרים מסוימים להצדיק non-speech elementsאת ההרשעה כי האינטרס השלטוני בפיקוח על

התערבות שלטונית במקרים אלו מוצדקת כאשר היא נעשית בגדר . הגבלות על התיקון הראשון

בתנאי , בתנאי שהיא משרתת אינטרס חשוב ומשמעותי של השלטון, הסמכות החוקתית של הממשלה

65 Whitney v. California, 274 U.S. 357, 375-77 (1927):. 66 Book Review, 62 HARV L. REV. 891, 900 (1949) 67 Lovell v. Griffin, 303 U.S 444 (1938) 68 Pruneyard Shopping Center v. Robbuns, 442 U.S. 74 (1980) 69 U.S v. O'Brien, 391 U.S. 367 (1968)

- 27 -

חופש הביטוי

וכאשר ההגבלה על , שאותו אינטרס של השלטון אינו הגבלת הביטוי עצמו אלא אינטרס אחרנוסף

.חופש הביטוי אינה מעבר לנדרש בכדי לשרת את האינטרס השלטוני בעניין 1989ב בשנת "דוגמא נוספת ומשמעותית יותר לחופש הביטוי הסימבולי התעוררה בארה

Texas v. Johnson שחוק של מדינת טקסס שנועד 4 מול 5ן הכריע ברוב של כאשר בית המשפט העליו

. 70אינו חוקתי בשל התיקון הראשון, את השחתתו ושריפתו, בין היתר, להגן על כבודו של הדגל ואסר

אולם בית 71,של חוק פדראלי להגנת הדגל, ברוב עצום, ביקורת רחבה בציבור הביאה לחקיקתו

סקרי דעת קהל בקרב . 72גם את החוק הפדראלי, ומהברוב ד, חזר ופסל, המשפט הפדראלי העליון

83% גילו כי NY Times ו CBSי "הציבור האמריקאי שנערכו באותה שנה לאור פסקי דין אלו ע

מהנשאלים תמכו בתיקון החוקה 59%מהנשאלים חשבו כי שריפת דגל צריכה להיות מחוץ לחוק וכי

נים אמריקניים רבים עוסקים באופן מתמיד ארגו73.ב"אם זו הדרך היחידה לאסור שריפת דגל ארה

74.בנסיון להביא לכינונו של תיקון כאמור בחוקה האמריקנית

)(

)(

שגובשה ע3 חופש הביטוי כפי העליון הפדראלי"היררכית המשפט י בית

Weaver & Lively:75הסקירה דלהלן מבוססת על ספרם של חופש הביטוי : חופש הביטויבית המשפט העליון הפדרלי קבע היררכיה לסוגיו השונים של

שעדיין זוכה , במידה פחותה ממנו מצוי חופש הביטוי המסחרי; הפוליטי זוכה להגנה הגבוהה ביותר

תחומי הביטוי אשר בית המשפט נוטה להגן עליהם במידה פחותה הם ביטוי אשר . להגנה משמעותית

.(obscenity)ותועבה ) fighting words(באופן אינהרנטי נועד לעורר אלימות בקרב הציבור בתחום לשון . זוכה להגנה פחותה מביטוי שבדיבור או בכתיבה) על ידי התנהגות(ביטוי סימבולי

קיבל חופש הביטוי הגנה משמעותית יותר כשהאמירה המשמיצה מתייחסת לאישי ציבור מאשר , הרע

. כשהיא מתייחסת לאנשים פרטייםשבית המשפט קבע כי ניתן , ופש הביטוי הפוליטיבראש הקטגוריות המוגנות נמצא ח, כאמור

76.(clear and present danger)בהתאם למבחן הסכנה הברורה והמיידית , להגבילו רק במקרים נדירים

אחרים4 חופש הביטוי מול אינטרסים איזון

freedom of press and freedom of speech are in a“התבטאויות של בית המשפט העליון הפדראלי כגון

preferred position”77 הביאו לביקורת על השימוש במונח “preferred position” או “indispensable

70 Texas v. Johnson 491 U.S. 397 (1989)

71 Federal Flag Protaction Act of 1989 72 U.S v. Eichman & U.S. v. Haggerty, 496 U.S. 310 (1990) 73 New York Times, June 12, 1990 at p. B7

./http://www.cfa-inc.org ראו למשל אתר האינטרנט של אחד מארגונים אלו 7475 Russell L. Weaver & Donald E. Lively, Understanding the First Amendment (2003) 76 Dennis v. United States 341 U.S. 494. (1951)

- 28 -

חופש הביטוי

condition”78 והוא אף הוגדר כמסוכן ומביא להנחה המוטעית כי התיקון הראשון לחוקה עומד מעל

בתיקון היה מבין המובילים להזהיר משימוש Frankfurterהשופט . אינטרסים חוקתיים אחרים

National Association forבפסק דין . הראשון לחוקה כרפלקס או דֹוגמה ולא כטיעון לוגי הגיוני ומבוסס

the Advanced of Colored People v. Alabama79 כלל בית המשפט את חופש ההתאגדות תחת ההילה

של התיקון לפרשנות הטקסטואלית דשל חופש הביטוי במקום להיצמ) מושג מעט סתום ואמורפי(

עם זאת בית המשפט לא השתכנע ולא קיבל בקלות טיעונים שניסו להעמיד את התיקון . הראשון

בית המשפט גם נמנע מאז ומתמיד מלהתייחס לתיקון . הראשון מעל עקרונות חוקתיים אחרים

בית המשפט מעולם לא ) גם הדת(בכל הנוגע לחופש הביטוי והעיתונות . הראשון כהוראה אבסולוטית

הצליח לתת הגדרה ברורה וממצה למונחים אילו ומה הם כוללים כפי שעשה בביטויים אחרים

.בחוקהטען כי הלשון החד משמעית שנוקט , Blackהשופט , למרות שאחד משופטי בית המשפט העליון

”;Congress shall make no law ..., Abridging the freedom of speech, or of the press“בה התיקון הראשון

בית המשפט מעולם , 80מראה כי מנסחי החוקה כבר ביצעו את האיזון הראוי בניהם ואין להוסיף עליו

בית המשפט קבע כי התיקון הראשון אינו גובר אוטומטית על כל רגולציה או . זוהלא קיבל תיאורי

לה להתבסס רק על וכי ההגנה שמקנה התיקון הראשון לא יכו, הסדרה של חופש הביטוי או העיתונות

. הטקסט היבש

)(

בחינת פגיעה בחופש הביטוי5

בקביעת , (speech and conduct) עסקו בתי המשפט באבחנה בין ביטוי להתנהגות 20-במהלך המאה ה

כללים לגבי הפורום הנאות לכל סוג ביטוי וביצירת אבחנה בין רגולציה המכוונת לחופש הביטוי

.ישירות לכזאת שפוגעת בו בעקיפיןבשלב . בחינתו של מקרה ספציפי שבו פגיעה בסוג של ביטוי בידי השלטון נעשית בשני שלבים

שכן הנחת , בוחן בית המשפט אם הביטוי הספציפי שבו מדובר ראוי להגנת התיקון הראשון, הראשון

חוסים תחת התיקון , על תוכנם וצורותיהם, היסוד של המשפט האמריקני היא כי לא כל הביטויים

שבו הוא בוחן אם הרגולציה שנעשתה , עובר בית המשפט לשלב השני, אם התשובה חיובית. וןהראש

רגולציה המתייחסת . (content neutral)מתייחסת לתוכן הביטוי או שהיא ניטרלית לתוכן הביטוי

:לבדיקה מדוקדקת יותר של בית המשפט, על פי רוב, לתוכן תזכה

“The first amendment means that government has no power to restrict

expression because of its message, its ideas, its subject matter, or its content”81

77 Murdock v. Pennsylvania, 319 U.S 105, 115 (1943). חופש הביטוי והעיתונותעל 7879 National Association for the Advanced of Colored People v. Alabama, 357 U.S. 449 (1966) 80 Konigsberg v. State Bar of California, 366 U.S 36, 56 (Black, J., dissenting) 81 Police Dept. of Chicago v. Mosley, 408 U.S. 92, 95 (1972)

- 29 -

חופש הביטוי

או שהיא מסדירה רק זמן מקום , כאשר מדובר ברגולציה שפגיעתה בחופש הביטוי משנית

חופש הביטוי משרתת אינטרס אם הפגיעה ב, ישקול בית המשפט ראשית(time, place, manner)וצורה

.האם ההגבלה השאירה לציבור אלטרנטיבה מספקת לביטוי שהוגבל, ושנית; חשוב ומהותיתיאר בית , אגב בחינת חוקתיותו של חוק האוסר ניבול פה בשידורי רדיוPacifica, 82בעניין

טגוריה מוגנת האם הביטוי הוא בתוך ק, ראשית: המשפט את כל שלבי הבחינה של חוק הפוגע בביטוי

בהנחה שהחקיקה , שלישית; האם החוק פוגע במישרין בתוכן או שהוא נייטרלי לתוכן, שנית? או לא

או בביטוי ) פוליטי( האם מדובר בביטוי מוגן ברמה גבוהה -מבוססת תוכן יש לבחון את סוג הביטוי

יש לבחון האם , ןבהנחה שהחקיקה אינה מתערבת בתוכ. מוגן פחות הנמצא בשולי ההגנה החוקתית

שאלת סף לגבי כל הסוגיה . היא נועדה לשרת אינטרס חשוב ומהותי שאינו קשור במישרין לביטוי

.תהא האם החוק הוא מעורפל או רחב מדי

)(

)

ביטוי6 מוגנות של לא קטגוריות

י התיקון הראשון לחוקה הן קטגוריות " העיקריות אשר קטגורית נחשבות לבלתי מוגנות עתהקטגוריו

. Chaplinsky v. New Hampshireופלות להגדרה שנקבעה בפסק הדין אשר נ

“Expression that constitute ‘No essential part of any exposition of ideas’ and

‘has slight social value as a step to the truth’” 83

) fighting wordsבמקור (הסתה , ניבול פה/גסות/בית המשפט האמריקאי מיקם ביטויי תעובה

במתחם שלמעשה ) הכפשה או הוצאת דיבה על איש ציבור/למעט השמצה(הוצאת דיבה /והשמצה

.י התיקון הראשון"אינו מוגן ע, או מגביל את תחולתו, כן יש לציין כי לעיתים פוסל בית המשפט חוק הפוגע בחופש הביטוי

וללא הבחנות מספקות , שהוא רחב מדיאו) vague(כאשר בית המשפט קובע כי החוק אינו ברור דיו

). במקורoverbreadth(בין הביטויים עליהם הוא חל לבין אלו שאין הוא חל עליהם

חופש העיתונות) גבית המשפט , בנוסף לחופש הביטוי, אף שבתיקון הראשון מצוין חופש העיתונות כזכות עצמאית

ש הביטוי שלה מעבר לכל אזרח רגיל זכאית להגנה על חופתהאמריקאי מעולם לא קבע כי העיתונו

. נפרדת זו בחוקהתובעצם די רוקן מתוכן התייחסו כי הציון המופרש של העיתונות בתיקון הראשון מעניק לה ההתומך הבולט ביותר בתיאורי

טען כי לעיתונות 1976- בYaleבנאום שנשא באוניברסיטת . Potter Stewartמעמד מיוחד הוא השופט

תפקיד חשוב ומרכזי במשטר דמוקרטי במערך האיזונים ופיקוח על ) institutional press(הממוסדת

82 Federal Communications Commission v. Pacifica Foundation 438 U.S 726 (1978) 83 Chaplinsky v. New Hampshire, 315 U.S. 568, 572 (1942)

- 30 -

חופש הביטוי

לטענתו תפקיד חשוב זה של העיתונות הממוסדת . שימוש בכוח של רשויות השלטון ואנשי השלטון

.יחד עם האזכור המפורש בחוקה מעניק לה חסינויות מסוימות שאינן חלות על האזרח הפרטי First בפסק הדין Chief Justice Burger, על ידי נשיא בית המשפט העליוןאולם גישה זו נדחתה

National Bank of Boston v. Bellotti84 . בפסק דין זה נקבע כי פסקת העיתונות בתיקון הראשון אינה

. מעניקה כל חסינות או זכויות יתר לעיתונות הממוסדת מעבר לחופש הביטוי הכללי

האירופ .3

)

האירופית ל) א 1950, זכויות אדםהאמנההאמנה . האמנה מכירה בחופש הביטוי לצד החופש להחזיק בדעות ולקבל ולמסור מידע ודעות

. טלוויזיה או קולנוע, מדגישה כי אין בה כדי למנוע רישוי של שידורובלבד , כן יוצרת האמנה רשימה ארוכה של אינטרסים שבגינם ניתן להגביל את חופש הביטוי

האינטרסים בגינם מותר . והכרחית במשטר דמוקרטי, בלה היא על פי חוקשההגבלה הינה ההג

לשם , בטיחות הציבור, שלמות הטריטוריה שלה, להגביל את חופש הביטוי כוללים את בטחון המדינה

להגנה על שמם הטוב והזכויות , לשם הגנה על בריחות הציבור ועל המוסר, מניעת הפרות סדר או פשע

וכדי להגן על הסמכות וההוגנות של מערכת , לויו של מידע שנמסר בחסיוןלמניעת גי, של אחרים

.המשפט

Article 10 - Freedom of expression

(1) Everyone has the right to freedom of expression. This right shall

include freedom to hold opinions and to receive and impart information

and ideas without interference by public authority and regardless of

frontiers. This Article shall not prevent states from requiring the licensing

of broadcasting, television or cinema enterprises.

(2) the exercise of these freedoms, since it carries with it duties and

responsibilities, may be subject to such formalities, conditions,

restrictions or penalties as are prescribed by law and are necessary in a

democratic society, in the interests of national security, territorial

integrity or public safety, for the prevention of disorder or crime, for the

protection of health or morals, for the protection of the reputation or

rights of others, for preventing the disclosure of information received in

confidence, or for maintaining the authority and impartiality of the

judiciary.

84 First National Bank of Boston v. Bellotti, 435 U.S 765, 3 Med.L.Rptr. 2105 (1978)

- 31 -

חופש הביטוי

הפרשנות הרחבה שניתנה לחופש הביטוי על ידי בית המשפט האירופי לזכויות אדם קובעת כי

חייבים להיות ) 2(10המקרים היוצאים מן הכלל בהם ניתן להגביל את חופש הביטוי לפי סעיף

85.מבוססים באופן משכנע ביותרכתנאי ' דחוף'חברתי צורך 'מלמד כי נדרש ) 2(10 בסעיף necessaryעוד נקבע כי השימוש במונח

אך בית המשפט , למדינות החתומות על האמנה יש אומנם מרחב שיקול דעת. להגבלת חופש הביטוי

בדומה לפסקת 86.מוסמך לבחון שיקול דעת זה ולהכריע האם הוא עומד במיגבלות החמורות שבסעיף

יטוי על בית המשפט קבע בית המשפט האירופי כי בבואו לבחון סוגיית הגבלת חופש הב, ההגבלה שלנו

למטרה (לבחון בעיקר האם הפגיעה בחופש הביטוי הינה מידתית ולמען השגת מטרה לגיטימית

87.ראויה: חופש הביטוי באיחוד האירופי קיבל פרשנות רחבה ביותר וכולל תקשורת בכל צורה ונושא

המונח ביטוי כולל גם מעבר לכך. לבוש, תמונות, וידאו, קולנוע, התוכניות טלוויזי, דיבור או כתיבה

. 10הצדקת פעילות ניאו נאצית לא זכתה להגנת סעיף , ואולם. התנהגות ואקט מחאה :בית המשפט האירופי מבחין בין שלושה סוגי ביטוי

הוא הכלי המרכזי ביצירת . נחשב אבן היסוד של חופש הביטוי–חופש הביטוי הפוליטי •

. גיבוש דעה מושכלתשוק פתוח של דעות ורעיונות ומאפשר לציבור

עם זאת בית . לאמנה10 נכלל ללא ספק במסגרת סעיף –חופש הביטוי האומנותי •

המקום ודרך הפרסום של ביטוי אומנותי פוגעני או , המשפט התיר להגביל את הזמן

ן בית המשפט האירופי גם אישרר החלטה של הוועדה לאי מתן רישיו88.שנועד לזעזע

וזאת תוך הכרה 89,בסצנות ארוטיות) St Teresa of Avila(ה הפצה לסרט אשר הציג נזיר

בזכויות המדינות החברות להגביל ביטויי תועבה וחילול הקודש לטובת שמירה על

.המוסר וזכויות האזרח

נקבע כי לא כל ביטוי 90Jacubowski V Germany בפסק דין –חופש הביטוי המסחרי •

לשרת את האינטרסים הכלכליים של פרטים מסחרי הינו מוגן אלא רק ביטוי אשר נועד

חופש הביטוי המסחרי זוכה להגנה פחותה מחופש ביטוי פוליטי או . ועסקים בחברה

ומרחב הפעולה שיש למדינות החתומות על האמנה ברגולציה על פרסום , אומנותי

.וחופש ביטוי מסחרי הוא יחסית רחב

85 Handyside v United Kingdom (1976) 1 EHRR 737 86 Lingens v Austria (1986) 8 EHRR 737. 87 Lingens v Austria (1986) 8 EHRR 737.; Barfod v Denmark (1989) 13 EHRR 493. 88 Muller v Swizerland (1988) 13 EHRR 212. 89 Wingrove v United Kingdom (1996) 24 EHRR 1. 90 Jacubowski v Germany (1994) 19 EHRR 64

- 32 -

חופש הביטוי

)

)

האירופי מש'הצ)ב האיחוד בדבר זכויות היסוד של 2000נת רטרהאמור להיכלל כחלק מהחוקה האירופית המצויה בהליכי אישור במדינות (2000רטר משנת 'הצ

. כולל את הזכות לחופש הביטוי בנוסח קצר יותר מזה שבאמנה האירופית) האיחוד האירופי השונות

ה רטר אינו מונה במפורש את העילות להגבלת חופש הביטוי ומשאיר עניין ז'הצ, בניגוד לאמנה

ומזכיר , רטר גם מכיר בחופש העיתונות'הצ. רטר'להסדרה באמצעות מנגנוני ההגבלה הכלליים של הצ

. גם את הפולרליזם בעיתונות, ברמה שווה, עימו

Article 11

Freedom of expression and information

1. Everyone has the right to freedom of expression. This right

shall include freedom to hold opinions and to receive and

impart information and ideas without interference by public

authority and regardless of frontiers.

2. The freedom and pluralism of the media shall be respected.

אנגליה .4

Human Rughts Act-עד לחקיקתו של ה) אאולם בכך לא היה כדי לפגוע בכוחו של הפרלמנט , הכיר בחופש הביטוי בדרך פסיקתיתהדין האנגלי

ובהם , גם בתי המשפט הגבילו את חופש הביטוי ממגוון של טעמים. הבריטי להגביל את חופש הביטוי

פורנוגרפיה , חוקי בזיון בית המשפט, פגיעה בסדר הציבורי, הטעמים הקלאסיים של לשון הרע

. איסורים על חשיפת סודות מדינה ועוד, רים על ביטוי גזעניאיסו, ותועבה

"There are in the law reports many impressive and emphatic statement about

the importance of freedom of speech and the press. But they often followed

by a paragraph which begins with the word 'nevertheless'. The judge then

goes on to explain that there are other interests which have to be balanced

against press freedom. And in deciding upon the importance of press

freedom in the particular case, he is likely to distinguish between what he

thinks deserves publication in the public interest and things in which the

public are merely interested…but freedom which is restricted to what judges

think to be responsible or in the public interest is no freedom. Freedom

means the right to publish things which government and judges, however

well motivated, think should not be published. It means the right to say

things which 'right-thinking people' regard as dangerous or irresponsible.

- 33 -

חופש הביטוי

This freedom is subject only to clearly defined exceptions as laid down by

common law and statute…it cannot be too strongly emphasized that out side

the established exceptions…there is no question of balancing freedom of

speech against other interests. It is a trump card which always wins."91

באנגליה קיימת צנזורה עצמית בידי גוף משותף של משרד ההגנה ושל העיתונות הכתובה

הוועדה הינה גוף . The Defense Press and Broadcasting Advisory Committee (DPBAC)והמשודרת

וחברות גופי , לוועדה אין סמכות מחייבת. המייעץ ונושא ונותן בין נציגי התקשורת למשרד ההגנה

. תרת בוועדה הינה וולונטאריהתקשוכלי התקשורת החברים בוועדה מגישים לביקורתה המוקדמת חומרים שהם מתעתדים לפרסם

להמלצות הוועדה אין תוקף מחייב ואישור הועדה לפרסום ידיעה . בנושאים שעליהם הכריזה הוועדה

92.מסוימת אינו מהווה הגנה אוטומטית מפני תביעה הסיר כל צנזורה רשמית ממחזות והפקות תיאטרליות Theaters Act 1968-ה, באשר למחזות

לעומת זאת חובת רישוי ופיקוח . ומאז הם כפופים אך ורק לחוק הפלילי בדרך של ענישה בדיעבד

עיקר הפיקוח על סרטים מיועד להגנה על . מקומות בהם מוקרנים סרטים עדיין קיימת בדין האנגלי

. קבוצות גילילדים על ידי סיווג הסרטים לפי

)

ה)ב Human Rights Act-השפעת חקיקת . נכלל סעיף ארוך ומפורט לגבי אימוצה של האמנה האירופית בתחום חופש הביטויHRA-ב

12. – Freedom of expression

(1) This section applies if a court is considering whether to grant any relief

which, if granted, might affect the exercise of the Convention right to

freedom of expression.

(2) If the person against whom the application for relief is made ("the

respondent") is neither present nor represented, no such relief is to be

granted unless the court is satisfied-

(a) that the applicant has taken all practicable steps to notify the

respondent; or

(b) that there are compelling reasons why the respondent should not be

notified.

91 R v Central Independent Television plc [1994] Fam 192

92 htm.index/uk.org.dnotice.www://http

- 34 -

חופש הביטוי

(3) No such relief is to be granted so as to restrain publication before trial

unless the court is satisfied that the applicant is likely to establish that

publication should not be allowed.

(4) The court must have particular regard to the importance of the

Convention right to freedom of expression and, where the proceedings relate

to material which the respondent claims, or which appears to the court, to be

journalistic, literary or artistic material (or to conduct connected with such

material), to-

(a) the extent to which-

(i) the material has, or is about to, become available to the public; or

(ii) it is, or would be, in the public interest for the material to be

published;

(b) any relevant privacy code.

(5) In this section-

"court" includes a tribunal; and

"relief" includes any remedy or order (other than in criminal

proceedings).

)1982 (קנדה .5

הקנדי'הצ) א ( רטררטר הקנדי מפורטות חירות 'בזכות זו בצ. רטר הקנדי מגדיר את חופש הביטוי בקנדה' בצ(b)2סעיף

חופש , רטר הקנדי'כשאר הזכויות בצ. ומצויין גם חופש העיתונות, הדעה והביטוי, האמונה, המחשבה

.limitation clause -הוא ה, 1הביטוי כפוף להגבלה על פי סעיף

Canadian Charter of Rights and Freedoms

2. Everyone has the following fundamental freedoms:

a) Freedom of conscience and religion;

b) Freedom of thought, belief, opinion and expression, including

freedom of the press and other media of communication;

c) Freedom of peaceful assembly; and

d) Freedoms of association.

- 35 -

חופש הביטוי

: באופן הבא) expression" (ביטוי"בית המשפט העליון של קנדה הגדיר את המונח

“Activity is expressive if it attempts to convey meaning”.93

והיא כמעט ואינה , הגדרה זו רחבה ממקבילתה האמריקניתHoggלדעת המלומד הקנדי

הביטוי בקנדה כולל ללא ספק את כל צורות חופש , קרי. משאירה דבר שאינו נופל בגדר המונח ביטוי

ציורים מחול ומוזיקה עד כדי בחירה חופשית של שימוש בשפה , רומנים מחזות סרטים, האומנות

בחופש ביטוי מסחרי ואפילו חניית רכב שנעשתה בכוונה למחות נגד רגולציה על אזורי חניה די בה

94.רטר' של הצ(b)2בכדי שהפעולה תיחשב תחת סעיף המשפט הקנדי קבע כי חופש הביטוי כולל את החופש להימנע מביטוי למעט מקרים בהם בית

חיוב בהצבת שלטי או מודעות , כגון מרכיבים המצויינים על מוצר מזון(החיוב הוא בביטוי עובדות

או מקרים בהם החיוב עמד ) 95אזהרה ואף חיוב במתן מכתב המלצה אשר כלל פירוט עובדות בלבד

.ת ההגבלהבמגבלות פסק

)

הביטוי)ב חופש סוגיבמסגרת הגנה זו פסל בית . גם בקנדה חופש הביטוי הפוליטי זוכה להגנה הנרחבת ביותר

אשר חייב עיתונים לפרסם את תגובת השלטון , המשפט העליון הקנדי חוק של הפרובינציה אלברטה

ילה את חופש הביטוי עוד קבע בית המשפט העליון כי חקיקה המגב. על כל דבר ביקורת שפורסם עליו

. הפוליטי היא עניין לממשל הפדראלי בלבדגם בקנדה ההגנה עליו נחשבת לחלשה יותר והיא מושא , באשר לחופש הביטוי המסחרי

. לרגולציה משמעותיתבית המשפט העליון של קנדה קבע כי רגולציה על פרסום המיועד במיוחד לקבוצות חלשות

דוגמא נוספת היא מגבלות 96. לגיטימית ועומדת בתנאי פסקת ההגבלההיא, בעיקר ילדים, באוכלוסיה

על פרסום של בעלי מקצוע כגון עורכי דין ורופאים מחשש לזילות מקצועות אלה אשר אף הן התקבלו

עם זאת במקרה קיצוני בו חוק של פרובינציית אונטריו אסר על בעלי מקצועות . בקנדה כלגיטימיות

בית המשפט ביטל , ות שעות פעילות המרפאות או השפות המדוברות בהןלרב, אלה כל פרסום שהוא

את האיסור מפאת היותו רחב מדי והפגיעה שהוא יוצר בלקוחות בהשגת מידע רלוונטי וחיוני מבלי

97.שיהיה לו דבר עם הטעיית הציבור או פגיעה במעמד המקצוע

93 Rocket V. Royal College of Dental Surgeons [1990] 2 S.C.R. 232, 244;

R v Keegstra [1990] 3 SCR 697, 733. 94 Peter W. Hogg Constitutional Law of Canada (Scarborough, Ontario : Carswell, 1992), pg. 40-7 95 Slaight Communications v. Davidson (1989) 1 S.C.R 1038 96 Irwin Toy v. Quebec [1988] 2 S.C.R 712. 97 Rocket v. Royal College of Dental Surgeons [1990] 1 S.C.R 232

- 36 -

חופש הביטוי

) 1949 (גרמניה .6החוקה מעגנת את חופש . פצת המידע וקבלתוה, החוקה הגרמנית מבטיחה את חופש הביטוי

, כן קובעת החוקה את חרות האמנות. וקובעת במפורש כי לא תהיה צנזורה, העיתונות והשידור

. תוך קביעה שחופש ההוראה אינו פוטר אדם מהנאמנות לחוקה, המחקר וההוראה, המדע

Article 5 [Freedom of expression]

(1) Every person shall have the right freely to express and disseminate his

opinions in speech, writing, and pictures and to inform himself without

hindrance from generally accessible sources. Freedom of the press and

freedom of reporting by means of broadcasts and films shall be guaranteed.

There shall be no censorship.

(2) These rights shall find their limits in the provisions of general laws, in

provisions for the protection of young persons, and in the right to personal

honor.

(3) Art and scholarship, research, and teaching shall be free. The freedom of

teaching shall not release any person from allegiance to the constitution.

)1990 (זילנד-ניו .7 למגילה נזכר 13בסעיף . קובע את הזכות לחופש הביטוי98 למגילת הזכויות הניו זילנדית14סעיף

. בצמוד לחופש הדת והמצפון, חופש המחשבה

Section 13 [Freedom of Thought, Conscience, and Religion]

Everyone has the right to freedom of thought, conscience, religion, and

belief, including the right to adopt and hold opinions without

interference.

Section 14 [Freedom of expression]

Everyone has the right to freedom of expression, including the freedom to

seek, receive, and impart information and opinions of any kind in any

form.

98 New Zealand Bill of Rights Act 1990 .ואין לעשות בה שימוש לפסילת , למגילת זכויות זו אין תוקף נורמטיבי עליון

. חוקים

- 37 -

חופש הביטוי

בזיון בית , יש השפעה בתחומים כגון לשון הרע14לסעיף , על פי הפרשנות השיפוטית בניו זילנד

positive(עם זאת הסעיף אינו מטיל חובה מעשית . תועבה וגזענות, הגבלות על דיווחי עיתונות, המשפט

duties (99.על המדינה לאפשר את לחופש הביטוי -100Solicitorרטר הקנדי ובפסק הדין 'ה בעיקר מהצההגדרה לחופש הביטוי בניו זילנד הושפע

General v Radio NZ Ltd נקבע כי היקף הזכות לחופש הביטוי משתרע על כל ביטוי שמעביר או מנסה

מסר למעט איומי אלימות ומאוחר יותר נקבע כי גם איומים אלימים יכולים /להעביר משמעות

).רח בית המשפט יתיר אותם בכל מקרהאין זה אומר כי בהכ (101להיחשב כביטוי תחת החוקה היא כי חופש הביטוי 102Police v O’connerכפי שבאה ליידי ביטוי בפסק דין , התפיסה בניו זילנד

נועד לשרת מטרה חברתית של כל הקהילה ולא רק של האינדיבידואל ועל כן השפעתה גדולה יותר

.מזכויות אינדיבידואליות אחרותזילנד הצהירו כי המבקש צו איסור -בתי המשפט בניו, פירסוםבאשר למניעה מוקדמת של

אישר בית , במקרה מתאים, עם זאת. פרסום מראש לביטוי מוגן עומד בפני משימה קשה ביותר

זילנדי צו שמנע שידור תוכנית טלוויזיה שעסקה בהתאבדויות בקרב תלמידים על סמך -המשפט הניו

.103נוער נוספים להתאבדהספקולציה כי התוכנית עלולה לעודד בני

)1948(איטליה .8החוקה קובעת כי אין . חוקת איטליה מכילה הוראה הקובעת את חופש הביטוי בכל דרכי התקשורת

אולם היא מתירה מנגנוני חירום של תפיסת כלי , לשלוט בעיתונות בדרך של רשיונות או צנזורה

. מקורות המימון של העיתונותהוראה ייחודית מתירה למחוקק לקבוע דרישה לגילוי . תקשורת

Article 21 [Freedom of Communication]

(1) Everyone has the right to freely express thoughts in speech, writing, and

by other communication.

(2) The press may not be controlled by authorization or submitted to

censorship.

(3) Seizure is permitted only by judicial order stating the reason and only for

offences expressly determined by the press law or for violation of the

obligation to identify the persons responsible for such offences.

99 Mendelsson v A-G [1999] 1 NZLR 268.

100 Solicitor-General v Radio NZ Ltd [1994] 1 NZLR 48, 59. 101 R v Keegstra 733' לעיל בעמ93ראו הערה 102 Police v O’conner [1992] 1 NZLR 87. 103 Board of Trustees of Tuakau College v TVNZ (1996) 3 HRNZ 87, 96.

- 38 -

חופש הביטוי

(4) In cases of absolute urgency where immediate judicial intervention is

impossible, periodicals may be seized by the judicial police, who must

immediately and in no case later than 24 hours report the matter to the

judiciary. If the measure is not validated by the judiciary within another 24

hours, it is considered revoked and has no effect.

(5) The law may, by general provision, order the disclosure of financial

sources of periodical publications.

(6) Publications, performances, and other exhibits offensive to public

morality are prohibited. Measures of prevention and repression against

violations are provided by law.

)1970(בלגיה .9וחופש הדעה , לרבות חופש הפולחן בפומבי, חוקת בלגיה כוללת בחופש הביטוי גם את חופש הפולחן

. ובסעיף נפרד מתייחסת לחופש העיתונות ואיסור צנזורה

Article 19 [Freedom of Expression]

Freedom of worship, public practice of the latter, as well as freedom to

demonstrate one's opinions on all matters, are guaranteed, except for the

repression of offenses committed when using this freedom

Article 25 [Press]

(1) The press is free; censorship can never be established; security from

authors, publishers, or printers cannot be demanded.

(2) When the author is known and resident in Belgium, neither the

publisher, nor the printer, nor the distributor can be prosecuted.

)1997 (פולין .10החוקה הפולנית קובעת כי לכל אדם מוקנית זכות להביע דעותיו וכי לא תהא צנזורה או חובת רישוי

סעיף נפרד בחוקה מטיל על המועצה הלאומית לשידורי רדיו . לעיתונות למעט רדיו וטלוויזיה

לחובתה לדאוג במקביל , וטלויזיה להגן על קיומו של חופש הביטוי באמצעי התקשורת האלקטרוניים

.לאינטרס הציבורי

Article 54

- 39 -

חופש הביטוי

(1) The freedom to express opinions, to acquire and to disseminate

information shall be ensured to everyone.

(2) Preventive censorship of the means of social communication and the

licensing of the press shall be forbidden. Statutes may require the receipt

of a permit for the operation of a radio or television station.

Article 213

The National Council of Radio Broadcasting and Television shall

safeguard the freedom of speech, the right to information as well as

safeguard the public interest regarding radio broadcasting and television.

The National Council of Radio Broadcasting and Television shall issue

regulations and, in individual cases, adopt resolutions.

)1993 (רוסיה .11חל איסור על פרסומים שגורמים . החוקה הרוסית מבטיחה את חופש הרעיונות והביטוי לכל

החוקה קובעת במפורש את הזכות . גזענית או דתית, לתעמולה או התססה המעוררת שנאה חברתית

וכי , החוקה קובעת גם בנפרד את חירותם של כלי תקשורת ההמונים. שלא להתבטא ולגלות עמדות

. הצנזורה תיאסר

Article 29

1. Everyone shall be guaranteed the freedom of ideas and speech.

2. The propaganda or agitation instigating social, racial, national or

religious hatred and strife shall not be allowed. The propaganda of social,

racial, national, religious or linguistic supremacy shall be banned

3. No one may be forced to express his views and convictions or to reject

them.

4. Everyone shall have the right to freely look for, receive, transmit,

produce and distribute information by any legal way. The list of data

comprising state secrets shall be determined by a federal law.

5. The freedom of mass communication shall be guaranteed. Censorship

shall be banned.

- 40 -

חופש הביטוי

)1998 (לטביה .12לשמור , הכוללת את הזכות לקבל, החוקה הלטבית מבטיחה לכל אדם את הזכות לחופש הביטוי

. החוקה גם אוסרת על קיומה של צנזורה. ולהביע דעה, ולהפיץ מידע

Article 99 [Thought, Conscience, Religion]

Everyone has the right to freedom of thought, conscience and religion.

The church shall be separate from the State.

Article 100 [Expression, Information, Censorship]

Everyone has the right to freedom of expression which includes the right

to freely receive, keep and distribute information and to express their

views. Censorship is prohibited.

Article 113 [Research, Art, Copyright, Patents]

The State shall recognize the freedom of scientific research, artistic and

other creative activity, and shall protect copyright and patent rights.

:תחת מגבלות הסעיף

Article 116 [Restrictions]

The rights of persons set out in Articles 96, 97, 98, 100, 102, 103, 106,

and 108 of the Constitution may be subject to restrictions in

circumstances provided for by law in order to protect the rights of other

people, the democratic structure of the State, and public safety, welfare

and morals. On the basis of the conditions set forth in this Article,

restrictions may also be imposed on the expression of religious beliefs.

)1992(ליטא .13ניתן להגביל חופש זה . החוקה הליטאית מבטיחה לכל אדם את חופש האמונה והביטוי של אמונותיו

. הפרטיות המוסר והסדר החוקתי, דהכבו, ורק לשם הגנה על הבריאות, ניתן רק באמצעות חוק

דתיים , גזעניים, החוקה מוציאה מכלל הביטויים המוגנים על ידי חופש הביטוי ביטויי שנאה לאומיים

.אינפורמציה-ביטויים המהווים דיבה וביטויים המכילים דיס, כמו גם ביטויים אלימים. או חברתיים

Chapter 1 article 25

The human being shall have the right to have his own convictions and

freely express them.

The human being must not be hindered from seeking, obtaining, and

imparting information as well as ideas.

- 41 -

חופש הביטוי

Freedom to express convictions, as well as to obtain and impart

information, may not be restricted other than by law, if it is necessary to

protect the health, honour and dignity, private life, and morals of a human

being, or to defend constitutional order.

Freedom to express convictions and impart information shall be

incompatible with criminal actions—the instigation of national, racial,

religious, or social hatred, violence and discrimination, slander and

disinformation.

Article 44

(1) Censorship of mass media shall be prohibited.

(2) The State, political parties, political and public organizations, and

other institutions or persons may not monopolize means of mass media.

)1991(סלובניה .14הזכות . וחופש העיתונות, הדיבור וההופעה בציבור, החוקה הסלובנית מבטיחה את חופש המחשבה

. לקבלת מידע בנושאים ציבוריים נכללה בחוקה זו כחלק אינטגרלי מחופש הביטוי

Article 39 (Freedom of Expression)

(1) Freedom of expression of thought, freedom of speech and public

appearance, of the press and other forms of public communication and

expression shall be guaranteed. Everyone may freely collect, receive and

disseminate information and opinions.

(2) Except in such cases as are provided by law, everyone has the right to

obtain information of a public nature in which he has a well founded

legal interest under law.

)1991(רומניה .15האמונה , הדעה, המחשבה, החוקה הרומנית קובעת זכויות לא ניתנות לויתור בתחום חופש הביטוי

.החוקה אוסרת במפורש על צנזורה. והיצירהוכי חל איסור . החוקה קובעת כי חופש העיתונות כולל גם את החרות להקים ביטאונים חדשים

החוק עשוי לחייב את אמצעי התקשורת לחשוף את החוקה קובעת כי, גם כאן. להגביל חופש זה

.מקורות המימון שלהם

- 42 -

חופש הביטוי

בפרטיות או , החוקה קובעת כי אין לראות בחופש הביטוי קביעה המתירה פגיעה בכבוד

. פי דין-החוקה קובעת גם קטגוריות מסוימות של ביטוי שחייבות להיות אסורות על. בדמותו של אדם

, גזענות וכיוצא באלה, בה על המדינה או האומה כל ביטוי של שנאהנקבע כי כל הוצאת די, בהקשר זה

. ייאסרו בחוק-כמו גם התנהגות תועבה

Article 30 [Expression]

(1)Freedom of expression of thoughts, opinions, or beliefs, and freedom

of any creation, by words, in writing, in pictures, by sounds, or other

means of communication in public are inviolable.

(2) Any censorship shall be prohibited.

(3) Freedom of the press also involves the free setting up of publications.

(4) No publication may be suppressed.

(5) The law may impose upon the mass media the obligation to publicize

their financing source.

(6) Freedom of expression shall not be prejudicial to the dignity, honor,

and privacy of person, and the right to one's own image.

(7) Any defamation of the country and the nation, any instigation to a war

of aggression, to national, racial, class or religious hatred, any incitement

to discrimination, territorial separatism, or public violence, as well as any

obscene conduct contrary to morality shall be prohibited by law.

(8) Civil liability for any information or creation made public falls upon

the publisher or producer, the author, the producer of the artistic

performance, the owner of the copying facilities, radio or television

station, under the terms laid down by law. Indictable offenses of the press

shall be established by law

)1990 (קרואטיה .16החוקה קובעת כי חופש הביטוי יכלול גם . החוקה הקרואטית מבטיחה את חופש המחשבה והביטוי

החוקה אוסרת על צנזורה וקובעת כי לעיתונאים שמורה . את חופש העיתונות ושאר אמצעי התקשורת

כל מי שזכותו החוקתית או החוקית נפגעה . הזכות לדווח באופן חופשי ומבטיחה את נגישותם למידע

.שמורה לו הזכות לתיקון–על ידי מידע ציבורי

Article 38 [Expression]

(1) Freedom of thought and expression shall be guaranteed.

(2) Freedom of expression shall specifically include freedom of the press

and other media of communication, freedom of speech and public

- 43 -

חופש הביטוי

expression, and free establishment of all institutions of public

communication.

(3) Censorship shall be forbidden. Journalists shall have the right to

freedom of reporting and access to information.

(4) The right to correction shall be guaranteed to anyone whose

constitutional and legal rights have been violated by public information.

)1992 (אסטוניה .17. אמונות ומידע אחר בכל דרך, דעות, החוקה האסטונית קובעת כי לכל אחד הזכות להפיץ רעיונות

, הזכויות, או החירויות, המוסר, מותר להגביל את חופש הביטוי במטרה להגן על הסדר הציבורי

. הטוב של אחרים-הכבוד והשם, הבריאותאת חופש הביטוי של פקידי מוסדות השלטון החוקה קובעת גם כי מותר להגביל בחוק

.במטרה להגן על אינטרסים חיוניים שונים של המדינה ושל אחרים) ועובדיהם( .החוקה האסטונית קובעת איסור על קיומה של צנזורה

Article 45 [Freedom of Speech]

(1) Everyone shall have the right to freely circulate ideas, opinions,

persuasions, and other information by word, print, picture and other

means. This right may be restricted by law for the purpose of protecting

public order or morals, or the rights and liberties, health, honor and

reputation of others. The law may likewise restrict this right for state and

local government officials, for the purpose of protecting state or business

secrets or confidential communication, which due to their service the

officials have access to, as well as of protecting the family life and

privacy of other persons, and in the interests of justice.

(2) There shall be no censorship.

) 1996 ( אפריקהוםדר .18, ומפרטת זכויות משנה שונות הכלולות בתוכה, חוקת דרום אפריקה קובעת את הזכות לחופש הביטוי

. האקדמי והמדעי, האמנותיהחופש , הזכות לקבל ולמסור מידע ורעיונות, חופש העיתונות: ובהן

- 44 -

חופש הביטוי

תעמולה : החוקה מוציאה במפורש מגדרו של חופש הביטוי סוגים מסויימים של ביטוי

והמהווה , מוצא או דת, מין, והסתה לשנאה המבוססת על גזענות, הסתה לאלימות מיידית, למלחמה

.הסתה לגרום נזק

16.(1) Everyone has the right to freedom of expression, which includes –

(a) freedom of the press and other media;

(b) Freedom to receive and impart information and ideas;

(c) freedom of artistic creativity; and

(d) academic freedom and freedom of scientific research.

(2) the right in subsection (1) does not extend to –

(a) propaganda for war

(b) incitement of imminent violence; or

(c) advocacy of hatred that is based on race, ethnicity, gender or religion

and that constitutes incitement to cause harm.

במשפט העבריחופש הביטוי .19ומאמר של השופט , דברים שכתב השופט אלון: במסגרת זו בחרנו לחשוף את הקורא לשני מקורות

. חיים כהן

)

הביטוי במורשת ישראל' השופט פרופ) א על חופש אלון מנחם : סוקר השופט אלון את עקרון חופש הביטוי במורשת ישראל וכך הוא מסכם104בפסק דין ניימן

טיפוס לביקורת -ראל ונבואותיהם שימשו ומשמשים כאבנביאי יש"

המשתמש לרעה בכוחו , השלטון המופנית כלפי, זועמת וחסרת פשרות

.המשחיתים את דרכם, וכלפי הציבור או היחיד, ובעוצמתו

גם כאשר נתקלו בתגובות , מלחמתם ועמידתם בשער של נביאי ישראל

מאבק על חופש הבעת בלתי נדלה ל שימשו מקור השראה, קשות וזועמות

והדברים ידועים ואינם. דעות ולמשטרים הדמוקרטיים הנאורים שבימינו

רב בתורת המדינה ובמשנת הדמוקרטיה מצוי -בי-וכל בר, צריכים ראיה

.אצלם

].מטומרבית ההפניות הוש [12לעיל הערה , ניימן עניין 104

- 45 -

חופש הביטוי

דומה שאין לך ביטוי יותר קולע וממצה לחופש הבעת דעה ולחשיבותה של

בעו חכמים לעניין מהכלל שט-היא ואף זו שדעת יחיד-כל דעה ודעה

לצורכי ". אלו ואלו דברי אלהים חיים"ש, מחלוקת בית שמאי ובית הלל

מפני שנוחין ועלובין "ההלכה היא כבית הלל ,כהתנהגות מחייבת, המעשה

ממשיכה להוות דעה לגיטימית ומהותי בעולמה אך דעת בית שמאי, "היו

, "ממרא זקן"ה. גישה זו הייתה לאחד מקווי אופיה של הלכה. של הלכה

יכול , פסק כנגדו- בית הדין העליון של האומה -גם לאחר שהסנהדרין

ובלבד שלא " ולמד כדרך שהיה למד"דעתו הוא להמשיך ולדבוק בצדקת

.יפסוק כך למעשה

דעת המיעוט יכול שתבוא שעתה ותיהפך לדעה המקובלת : יתרה מזו

אלא , בין המרוביןהוזכרו דברי יחיד לא: "יהודה אומר' ר. שינהגו לפיה

ואף על גב שלא נתקבלו דברי " "שמא תיצרך להן שעה ויסמכו עליהן

כשיבוא דור אחר ויסכימו ,היחיד בזמן ראשון ולא הסכימו רבים עמו

שכל התורה נאמרה כן , הלכה כמותם) תהיה(= יהיה , רבים לטעמו

?עד מתי נעמוד על הבירור: ואמרו לו, לטמא ופנים לטהר פנים, למשה

" דברי אלקים חיים אלו ואלו–מיהו ; אחרי רבים להטות: ואמר להם

שדעתו שונה , של עקביא בן מהללאל ועדיין מהדהדים בחלל עולמנו דבריו

. דברים א בן מהללאל העיד ארבעהיעקב: "הייתה מדעת חבריו החכמים

ונעשך אב בית , חזור בך בארבעה דברים שהיית אומר, עקביא: אמרו לו

ולא לעשות שעה , לי להקרא שוטה כל ימי מוטב: אמר להן. שראלהדין לי

"בשביל שררה חזר בו: שלא יהיו אומרים; אחת רשע לפני המקום

. ריבוי הדעות הוא חלק מהותי ומבורך בכלל חייה של חברה מתוקנת

הסוד הכמוס ביצירה מופלאה זו של חכמים אף התקינו ברכה מיוחדת על

מברך ברוך-) ציבור גדול מאד(= ה אוכלוסין הרוא: "ריבוי דעות בחברה

" שאין פרצופותיהן דומות זו לזו ואין דעותיהם דמות זו לזו; חכם הרזים

וכמו שטבע היצירה עושה עוד היום: "ובכך מצויה ברכה לחכמה וליצירה

כך יש להאמין שהחכמה נחלקת עדיין בלב , שפני כל האדם משונות זו מזו

ידי המנהיג -ריבוי דעות זה מן הראוי שיכובד על. "זו משונה מזו, כל אדם

. ידי השלטון-ועל

)

במורשת ישראל)ב חופש הביטוי השופט חיים כהן עלסוקר השופט חיים כהן את הנושא , 105"במשפט העברי על חופש הדעה והדיבור"במאמרו

:כדקלמן

. 04/1217/ בתאריך il.co.daat.wwwמאמר זה אוחזר מהאתר ". על חופש הדעה והדיבור במשפט העברי"כהן ' ח 105

- 46 -

חופש הביטוי

בצורה אדם להביע דעתו שלעוסקות בזכותופרשיות ספר במדבר רצופות מחלוקות שחלקן

ושם האציל , אוהל מועד נצטווה משה לאסוף שבעים זקנים אל, לרגל אחת המרידות במדבר .חופשית

מן הזקנים הללו נשארו ). כה, יא במדבר" (ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו", האלקים מרוחו עליהם

יצאו עליהם הרוח והמה בכֻתבים ולא שני אנשים במחנה שם האחד אלדד ושם השני מידד ותנח"

ולפיו היו צריכים , הפרה ברורה של צו האלקים הייתה זו-) כו, במדבר יא" (ויתנבאו במחנה, האהלה

כשנמסר למשה דבר סטייתם של .ולא במחנה, רק שם ולהתנבא, להיכנס כל הזקנים אל אוהל מועד

סבור היה יהושע). כח, במדבר יא" (אדני משה כלאם: "יעץ לו יהושע בן נון עצה זו, אלדד ומידד

; "כלא"בבית היה העונש שהציע עונש מאסר, לפי גרסה אחת: שעֵברה על צו האלקים טעונה עונש

). פיסקא צו, ספרי במדבר" (בזיקים ובקולרות"לאסרם , ולפי גרסה אחרתכה וכה נראה שזהו הניסיון הראשון בהיסטוריה הישראלית לאסור אדם שהשתמש בזכותו בין

הראשונה ונימוקו הוא ההכרזה, אלא דחה אותה על אתר, לא קיבל את ההצעהמשה . הדיבור לחופש

" את רוחו עליהם' ה נביאים כי יתן' ומי יתן כל עם ה: "שהוא מתת אלקים, על רציות הדיבור האנושי

.)כט, במדבר יא(" במשה על אודות האשה הֻכשית אשר לקח מרים ואהרן"מדברים , מיד בסמוך לאחר מכן

.הערנענשה מרים ונצט ,בעקבות דברים אלה, זאת הפעם). א,במדבר יב(המרגלים נחלקים בשאלת . היום עולה נושא חופש הדעה והדיבור על סדר, "שלח"גם בפרשת

" דעת יחיד"ולהשמיע , כנגד חבריו כלב בן יפונה אינו מהסס לעמוד. טבעה של ארץ ישראל וטיבה

."טובה הארץ מאד מאד"ולפיה , ברמה מחלוקת זו הייתה בידי חכמים. גיעה תופעת המחלוקת במחלוקת קורח ועדתומ לשיאה

דגם להבעת דעה שלא באה אלא לשם התנצחות, "מחלוקת שלא לשם שמים"הראשונים אב טיפוס ל

.לשמה .ואינם יכולים לדור בכפיפה אחת, תרתי דסתרי, לכאורה, דין דתי וחופש הדעה והדיבור הם

מחייבים שרצונו ומצוותיו, כול יודע וכול יכול, אמונה במחוקק אלוקיביסוד הדין הדתי מונחת ה

, כאמור לעיל, עם זאת. ואין עוררין עליה, החלטית ודוגמטית, בתוקף אותו דין, אמונה אשר היא: לעד

מלמדים שלא היו , כמו גם דברי הנביאים, הבא לביטוי בדברי משה על אלדד ומידד" חופש הנבואה"

.רפש הדיבוכמותם מגשימי חו יכולה לשמש כותרת) א, ישעיהו סב" (למען ציון לא אחשה ולמען ירושלים לא אשקוט" נבואת

מחייבת כשטובת הכלל, לא לשקוט; כשלמען מטרה נשגבה יש לדבר, לא לחשות: לרטוריקה הנבואית

, ומוסריות-אי, ולא זו בלבד שאזרו אומץ לומר לעם את כל אשר היה בלבם על שאננותו. למחות

ולא פעם נרצחו ועונו ונשלחו , כוהנים וׂשרים, אלא הם אף לא נרתעו מפני מלכים, צביעותו ואכזריותו

, האמת שהם מדברים בהשראה אלקית אמנם האמינו נביאי). תרתי משמע(לכלא על חופש דיבורם

. מעוז רוחם ולא מדבקותם במשימתם אבל אמונתם זו אינה גורעת לא, שרוח הקודש נחה עליהם

ואילו הם, מלהשמיע את הנבואות הרעות להרתיעם אולי היה צריך פחד האלקים שבלבם, נהפוך הוא

אין פלא שהשתנו נביאי האמת .נדבקו בזעמו של האל להושיע ולהשמיע כל אשר בפיהם בכל מחיר

- 47 -

חופש הביטוי

. היו אלה חביבים ומקובלים, על העם מנביאי השקר עד מהרה גם בכך שבה במידה שהיו אלה שנואים

. רקע חירופים וגידופים בשל פשעים וסטיות ומה גם שבאו על, לנבואות הזעם איש לא רצה להקשיב

נעשו במרוצת הימים למיעוט קטן של מתנגדים וכך קרה שנביאי האמת מגשימי חופש הדיבור

, והשמיעו להם את אשר אהבו לשמוע, הנעימו להמונים ואילו רוב גדול של נביאים; ואופוזיציונרים

.טוב השמים והבטיחו להם כל, יפו לשליטיםהחנלהשתמר גם הנביאים שנבואותיהם לא זכו, אותו חופש הדיבור שתבעו לעצמם נביאי האמת, אכן

נביאי אמת או ולעניין זה אין נפקא מינה אם היו גם הם, נהנו ממנו, ולהתקבל לתוך כתבי הקודש

.נביאי שקר. ו לא פעם להשתיק את המיעוט על אף קולניותו הצליח- ומכוחם רוב הנביאים -השלטונות

:לשם המחשה יובאו להלן שתי דוגמאות מתוך מאמרו של כהן נאלץ, )יא, עמוס ז(וישראל גלה יגלה מעל אדמתו , כשניבא עמוס שימות ירבעם המלך בחרב. 1

" מלכה הואמ כי מקדש מלך הוא ובית", ונאסר עליו להוסיף ולהינבא בבית אל, לברוח אל ארץ יהודה

).יג-יב, עמוס ז(ואף הואשם , )טו, לד; ח, ירמיהו כו(והושם בכלא פעמים אחדות ,ירמיהו הושלך לבור. 2

לאמר כשילה יהיה ' מדוע נבאת בשם ה"ר ולאמ, "והנביאים וכל העם הכהנים"במשפט פורמלי של

ורק , זרו עליו עונש מוותוג, והרשיעוהו, )ט, ירמיהו כו" (תחרב מאין יושב והעיר הזאת, הבית הזה

:מוסיף חיים כהן. )כד; יא, ירמיהו כו(שפן הצילו מהוצאתו להורג אחיקם בן

: על עצמו מהדהד עדינו על פני הדורות נאום הסניגוריה שלימד ירמיהו

כל הדברים אשר שלחני להינבא אל הבית הזה ואל העיר הזאת את' ה"

כי אך ידע תדעו. כישר בעיניכםעשו לי כטוב ו, ואני הנני בידכם... שמעתם

אם מִמתים אתם אתי כי דם נקי אתם נתנים עליכם ואל העיר הזאת ואל

" עליכם לדבר באזניכם את כל הדברים האלה' שלחני ה כי באמת, ישביה

, זו תוכל לחזור על עצמה עד היום סניגוריה מעין). טו-יב, ירמיהו כו(

על שנתן ביטוי דף או הואשםמפי אדם שנר, בשינויים שהנסיבות מחייבות

.פומבי לאמונותיו

רק מיעוט תבע לעצמו חופש דיבור, ואולם העובדה שגם מתוך הנביאים

בלא משוא פנים ובלא , והשמיע כל אשר חפץ להשמיע עד גֵמרא, מלא

העובדה שחופש זה היה באותם הימים בגדר מצביעה על, מורא ופחד

לאור הצורך שראו תחזקת הנחה זו מ.פריבילגיה של יחידי סגולה

-כאילו קדושתו ואי, הנביאים בהדגשת השראתם ושליחותם האלוקית

.וחרון אפו הבוער מעניק להם חוסן, של האל מספקת להם גיבוי פגיעותו

. להתקיים אין סופה-ושאינה לשם שמים ; סופה להתקיים-כל מחלוקת שהיא לשם שמים "

מחלוקת קורח זו? ושאינה לשם שמים. חלוקת הלל ושמאיזו מ? איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים

.)יז, אבות ה, משנה" (וכל עדתו

- 48 -

חופש הביטוי

וחילוקי , חופש הדעות אינו מוגבל, כלומר להשגת האמת, "לשם שמים"שהתכלית היא כל זמן

אז יש בה ניצול, רק אם תכלית המחלוקת היא מריבה ומדון והשתלטות. לעד" מתקיימים" הדעות

."קיום"ואין לה , דעהלרעה של חופש ה

ניתוח ומסקנות מן המשפט המשווה .20מבחינתם של המקורות שהובאו לעיל ומקורות אחרים עולה כי חופש הביטוי תופס מקום של כבוד

, עם זאת. בכל החוקות הזרות שנבחנו ובכל האמנות הבינלאומיות העוסקות בזכויות האדם שנבחנו

. שונים מאד ממקום למקום, ובעיקר דרכי הגבלתה,האופן בו מעוצבת הזכות freedom of opinion)(106חלק מן החוקות הזרות והאמנות הבינלאומיות התייחסו לחופש הדעה

חלק מן 107.או מידע/בנפרד מחופש הביטוי או על ידי הגדרת חופש הביטוי כזכות לבטא ולהפיץ דעות ו

והאמונה 108(freedom of thought)המסמכים מציינים במפורש את חופש המחשבה

(freedom of belief ),109בנפרד מחופש הביטוי או תוך הגדרתם המפורשת כחלק ממנו . 110. את הדעה והאמונהשלא להביעחלק מהחוקות הזרות הגדירו במפורש זכות

ר על דרישת רישוי ישנן חוקות הקובעות איסו. חופש העיתונות נזכר במפורש בחלק מהמסמכים

חלק . בעקיפין112לחוקה, וישנן כאלו המכניסות אלמנטים נוספים של חופש העיתונות111,לעיתונים

113.ומציעות לאסור אותה או להגבילה, מהחוקות מתייחסות במפורש לצנזורה 114.ברוב החוקות, בוריאציות שונות, וההוראה נזכרו, המדע, המחקר, היצירה, חופש האמנות

חוקת ; רטר הקנדי'הצ; האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות; ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם 106

; חוקת אסטוניה; ניהרומחוקת ; חוקת ליטא, חוקת לטביה; חוקת רוסיה; חוקת פולין; חוקת בלגיה; מגילת זכויות האדם של ניו זילנד; חוקת גרמניה 107

; חוקת דרום אפריקה; סלובניה ; אטיהחוקת קרו; חוקת רומניה; חוקת סלובניה; )בהקשר לחופש הדת(חוקת לטביה ; חוקת איטליה; רטר הקנדי' הצ 108שימוש בביטוי (חוקת אסטוניה ; חוקת רומניה; )beliefs במקום convictionsשימוש בביטוי (חוקת ליטא ; רטר הקנדי' הצ 109

persuasions במקום beliefs( ; . חוקת רוסיה 110 ).רדיו וטלוויזיה( בחלק מהמקרים מובהר במפורש כי מותר לדרוש רישוי מתקשורת אלקטרונית 111

הכרה בחופש (חוקת רוסיה ; )איסור רישוי(חוקת פולין ; )הגבלות על חיפוש ותפיסה במערכות עיתונים(טליה חוקת אי 112

הכרה בחופש (חוקת סלובניה ; )איסור על המדינה ומפלגות בה לשלוט באמצעי תקשורת המונים(חוקת ליטא ; )העיתונות

זכות לחופש הדיווח של עתונאים וזכות , ת של ארגוני תקשורתוהקמה חופשי, הכרה בחופש העיתונות(חוקת קרואטיה ; )העיתונות

היתר , ומאידך, ואיסור לסוגרם, קביעה שחופש העיתונות כולל את החופש לייסד פרסומים חדשים(חוקת רומניה ; )גישה למידע

).חוקת דרום אפריקה; )מפורש כי החוק יחייב את אמצעי התקשורת לחשוף את מקורות המימון שלהםחוקת ; )איסור צנזורה(חוקת לטביה ; )איסור צנזורה המתייחס כנראה לעיתונות(; )איסור צנזורה על העיתונות(קת איטליה חו 113

; )איסור צנזורה(חוקת אסטוניה ; )איסור צנזורה(חוקת רומניה ; )איסור צנזורה על העיתונות(ליטא חוקת ; )וחובה על המדינה להגן על זכויות יוצרים ופטנטים, אמנות ופעילות קריאטיבית אחרת, מחקר מדעי( חוקת לטביה 114

). חופש אקדמי וחופש המחקר המדעי, יצירה אמנותית(חוקת דרום אפריקה ; )יצירה(רומניה

- 49 -

חופש הביטוי

כי לא , לכאורה, התיקון הראשון לחוקה האמריקנית קבע? לים את חופש הביטויכיצד מגבי

התפתחה בארצות הברית תורה שיפוטית , כפי שראינו לעיל, עם זאת. ניתן להגביל את חופש הביטוי

.מורכבת המאפשרת במקרים רבים להגביל את חופש הביטוייים הדומים לפסקאות ההגבלה חלק מהמסמכים הזרים והבינלאומיים מסתפק במנגנונים כלל

. ואינם יוצרים מנגנונים ייחודיים לגבי חופש הביטוי, כבוד האדם וחירותו: יסוד-הכלליות בחוק

שרק בהתגבש אחת מהן ניתן יהיה להגביל את , של עילות" רשימה סגורה"מסמכים אחרים קבעו

קבעה כי ניתן להגביל את האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות, כך. חופש הביטוי

להגנת , חופש הביטוי רק בחוק וכשהדבר מתחייב לצורך כיבוד זכויותיהם של אחרים ושמם הטוב

חוקת לטביה מתירה להגביל את . להגנה על בריאות העם והמוסר, המדינה או הסדר הציבוריןביטחו

, בטחון הציבור, מדינההמבנה הדמוקרטי של ה, חופש הביטוי לצורך הגנה על זכויות של אחרים

, חוקת ליטא מתירה להגביל את חופש הביטוי אם הדבר נחוץ לשם הגנה על הבריאות. ומוסר, רווחה

חוקת אסטוניה קובעת כי מותר להגביל את . או להגן על הסדר החוקתי, הפרטיות או המוסר, הכבוד

, הבריאות, הזכויות, ירויותאו הח, המוסר, חופש הביטוי על ידי חוק במטרה להגן על הסדר הציבורי

.וכי מותר להגביל את חופש הביטוי של עובדי ציבור, הטוב של אחרים-הכבוד והשםלמעט בעת אכיפה כנגד עבירות ", החוקה הבלגית קובעת כי הזכות לחופש הביטוי מוגנת

פגיעה החוקה הרומנית קובעת כי אין בחופש הביטוי כדי להתיר. בחופש הביטוי" שבוצעו תוך שימוש

. פרטיותו או דמותו של אדם, בכבודו חלק מהחוקות קובעות כי חופש הביטוי איננו משתרע על סוגים מסויימים של ביטויים

קובעת חוקת דרום אפריקה כי חופש הביטוי אינו משתרע על תעמולה , למשל, כך. מסויימים

מוצא או דת והמהווה , יןמ, הסתה לאלימות מיידית והסתה לשנאה המבוססת על גזענות, למלחמה

. הסתה לגרום נזקקובעת , למשל, כך. חוקות אחרות הגדילו עשות וקבעו במפורש איסורים מסויימים על ביטוי

וכי ההטפה , האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות כי תעמולה למלחמה תיאסר בחוק

כי - ברמה החוקתית –טליה קובעת חוקת אי. או דת תיאסר בחוק, גזע, לשנאה על בסיס לאום

ומחייבת קביעת אמצעים למניעה , הופעות ותערוכות הפוגעות במוסר הציבורי אסורות, פרסומים

איסור על הסתה לשנאה - ברמה החוקתית -חוקת רוסיה קובעת . ולענישה של הפרת האיסור בחוק

הסתה , ל המדינה והאומהחוקת רומניה קובעת כי הוצאת דיבה ע. ומעמד, לאום, על בסיס גזע

או לפיצול , הסתה לאפליה, מעמדי או דתי, גזעי, לשנאה על בסיס לאומי, למלחמה או לאלימות

. ייאסרו בחוק–ותועבה מנוגדת למוסר , טריטוריאלי של המדינה

- 50 -

חופש הביטוי

מבחר חקיקה ישראלית בנושא חופש הביטוי : ה חלק

חקיקה מגנה על חופש הביטוי .1

)

)

חברי הכנסתחוק ) א 1951-א"תשי, הם וחובותיהםזכויותי, חסינותאולם תיקון , חוק החסינות מעניק לחברי הכנסת חסינות מהותית רחבה למדי לגבי התבטאויותיהם

. הנחשבים מחוץ לקונסנזוס, חדש יחסית מחריג מתחולתו התבטאויות בנושאים ספציפיים

ויהיה , חבר הכנסת לא ישא באחריות פלילית או אזרחית )א( .1

פה -דעה בעל-בשל הבעתאו , בשל הצבעה, פעולה משפטיתבפני כל חסין

אם היו - בכנסת או מחוצה לה -או בשל מעשה שעשה , )בכתב או

או למען מילוי , הדעת או המעשה במילוי תפקידו-הבעת ,ההצבעה

.הכנסת כחבר, תפקידו

של חבר ,שאינם אקראיים, מעשה לרבות התבטאות, למען הסר ספק) 1א(

כהבעת , סעיף זהןלעניי, אין רואים אותם, חד מאלההכנסת שיש בהם א

כחבר דעה או כמעשה הנעשים במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו

:הכנסת

;שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי )1(

;שלילת אופיה הדמוקרטי של המדינה )2(

-אומיל הסתה לגזענות בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא )3(

;אתני

מדינת תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או במעשי טרור נגד )4(

, ערבים ישראל או נגד יהודים או ערבים בשל היותם יהודים או

.בארץ או בחוץ לארץ

חבר הכנסת אינו חייב להגיד בעדות דבר שנודע לו עקב מילוי )ב(

.תפקידו כחבר הכנסת

ף זה תעמוד לו גם לאחר שחדלחסינותו של חבר הכנסת לפי סעי )ג(

מהיות חבר הכנסת

רשות השידור)ב 1965-ה"תשכ, חוק : חוק רשות השידור קובע חובה על הרשות לתת מקום לביטוי מתאים של השקפות ודעות

הרשות תבטיח כי בשידורים יינתן מקום לביטוי מתאים של השקפות . 4

.ימנהודעות שונות הרווחות בציבור ותשודר אינפורמציה מה

- 51 -

חופש הביטוי

ו( )(

) -

)

))(,,][

) )(, ו(

))

לטלויזיה )ג הרשות השניה , אתיקה בשידורי טלויזיה ורדיורדיו לכללי 1994-ד"התשנ פרק ב

חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת

חופש הביטוי . 2

את עקרונות חופש , בנאמנות ובאחריות, בעל זכיון ישרת בכל משדריו

לרבות הזכות לבטא דעות חריגות ולא , הביטוי וזכות הציבור לדעת

. אהודות

חשיפת מידע בעל ענין ציבורי. 3

. לא יימנע בעל זכיון מלשדר מידע שקיים ענין ציבורי בשידורו

חקיקה המגבילה את חופש הביטוי .2

הרע ) א איסור לשון 1965ה"תשכ, חוק . מטיל סנקציות אזרחיות ופליליות בגין פרסום לשון הרע

העיתונות)ב פקודת בעליו תחילה בישראל אלא אם כן קיבלןעיתוו להוציא לאור שום אין להדפיס אהפקודה קובעת כי

בפקודה קובע את התנאים למתן 5סעיף ). 4סעיף (במשרד הפנים בחתימת הממונה על המחוז ןרישיו

בהכנה מצוי תזכיר הצעת חוק . מסמיך את שר הפנים להפסיק את פרסומו של עיתון19סעיף . רשיון

.מודרני שיחליף את הפקודה

בזק חוק התקשורת ; 1990-ן"התש, חוק הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו ) גוהתקנות נוסח חדשפקודת הטלגרף האלחוטי 1982-ב"התשמ ושידורים

מכוחם השונותלרבות את האיסור על הפעלת תחנת , חוקים אלו מסדירים את הרגולציה של התקשורת האלקטרונית

. המוסמכיםשידור ללא זכיון או רשיון מהגורמים

כללי ; 1993-ג"התשנ תשדירי פרסומת והודעות ברדיוכללי רשות השידור )דהשניה ; 1985-"תשמ, )מימון חוץ למשדרי טלוויזיהרשות השידור כללי הרשות

כללי הרשות ; 1994 –ד "התשנ) אתיקה בפרסומת בטלויזיהלטלויזיה ורדיו 1994–ד "התשנ) רדיואתיקה בפרסומת בשידוריהשניה לטלויזיה ורדיו

- 52 -

חופש הביטוי

כללים אלו מסדירים מגבלות על הפרסומת המסחרית שניתן לשדר בערוצי התקשורת האלקטרונית

. השונים

)(

)(

)( ] [-

86-101תקנות , 1945, שעת חירום(תקנות הגנה )ה . תקנות אלו מקימות את מוסד הצנזורה הבטחונית במדינת ישראל

מכוחה ו והתקנות סרטי הראינוע פקודתהיא מקימה את מעוצת הביקורת וקובעת . בעת הוראות הנוגעות לביקורת סרטי קולנוע הפקודה קו

. אוסר להציג סרט בלא קבלת אישור מקדים מאת המועצה) 4בסעיף (

המשפטז בתי משולבחוק 1984ד"תשמ, נוסח יצויין כי קיימים סעיפי. חוק בתי המשפט מגביל פרסומים מסויימים הנוגעים להליכים משפטיים

. חוק רבים נוספים המאפשרים להגביל פרסומים ספציפיים הקשורים להליכים משפטיים

לא יפרסם אדם דבר על דיון שהתנהל בבית משפט בדלתיים )א(

.סגורות אלא ברשות בית המשפט

לא יצלם אדם באולם בית משפט ולא יפרסם תצלום כזה אלא )ב(

.ברשות בית המשפט

שם קטין שלא מלאו לו, בית המשפטבלי רשות, לא יפרסם אדם )ג(

או מתלונן או ניזוק, שמונה עשרה שנים והוא נאשם או עד במשפט פלילי

עד 208 וסעיפים 360סעיף , 358 עד 345במשפט בשל עבירה לפי סעיפים

מענו או פרטים , ולא את תמונתו, 1977-ז"התשל, לחוק העונשין 214

.העשויים להביא לזיהויו של הקטין אחרים

,בית משפט רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית המשפט )ד(

עד או , במידה שהוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של בעל דין

אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות של אדם

.מהם אחד

בית משפט רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו )ה(

אם הדבר עלול לפגוע בחקירה, או פרט אחר מפרטי החקירה,כתב אישום

.שעל פי דין

בית משפט רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם )1 (1)1ה(

אם ראה כי הדבר, נגדו כתב אישום או פרט אחר מפרטי החקירה הוגש

מניעת עלול לגרום לחשוד נזק חמור ובית המשפט סבר כי יש להעדיף את

;ין הציבורי שבפרסוםהנזק על פני הענ

- 53 -

חופש הביטוי

זכותו של חשוד לבקש מבית המשפט לאסור פרסום שמו לפי )2(

שיתקין שר הוראות סעיף קטן זה תובא לידיעתו בדרך שתיקבע בתקנות

ובאישור ועדת החוקה בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, המשפטים

;חוק ומשפט של הכנסת

ומשפט שלבאישור ועדת החוקה חוק, שר המשפטים יקבע )3(

חשוד טופס להגשת בקשה לבית המשפט לאסור פרסום שמו של, הכנסת

.לפי הוראות סעיף קטן זה

-לענין סעיף זה ) 2ה(

; מי שנפתחה נגדו חקירה פלילית-" חשוד"

. לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהות את החשוד-" שם של חשוד"

.ר ששה חדשים מאס-דינו , העובר על הוראה מהוראות סעיף זה )ו(

בהליך פלילי מניעת פגיעה

לא יפרסם אדם דבר על ענין פלילי התלוי ועומד בבית )א( .71

וראייה מראש , במטרה להשפיע על מהלך המשפט או על תוצאותיו משפט

, ההשפעה האמורה כאפשרות קרובה לודאי כמוה כמטרה להשפיע את

.יש בפרסום כדי להשפיע כאמור והכל אם

משעה–" ענין פלילי התלוי ועומד בבית משפט", סעיף זהלענין )ב(

שהוגשה לבית המשפט באותו ענין בקשה למתן צו מעצר או משעה שהוגש

עד שהחליט התובע שלא להגיש כתב , לפי המוקדם, כתב אישום לו

. עד סיום ההליכים-הוגש כתב אישום ואם, אישום

ם לב על דבר שנאמראיסור הפרסום אינו חל על פרסום ידיעה בתו )ג(

.בו שאירע בישיבה פומבית של בית משפט

. מאסר שנה אחת-דינו , העובר על הוראות סעיף זה )ד(

העונשין)ח ( .1977-ז"התשל, חוקלהלן יובאו . חוק העונשין כולל מספר רב של סעיפים העוסקים בהגבלות שונות על חופש הביטוי

:עיקריהם גזענות1:' סימן אח

)]2'מס(ח "התשנ ,)2' מס( ו"התשמ: יםתיקונ[ הגדרות

-בסימן זה .א144

- 54 -

חופש הביטוי

,עוינות או אלימות, גילוי איבה, ביזוי, השפלה, רדיפה-" גזענות"

והכל בשל , או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסיה

;אתני-צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי

)]2 'מס(ו"תיקון התשמ[ לגזענות הסתה איסור פרסום

מאסר -דינו , המפרסם דבר מתוך מטרה להסית לגזענות) א.(ב144

.חמש שנים

אין נפקא מינה אם הפרסום הביא לגזענות או , לענין סעיף זה) ב (

.לא ואם היה בו אמת או לא

)]2' מס(ו"תיקון התשמ[ פרסום מותר

,ב144ף פרסום דין וחשבון נכון והוגן על מעשה כאמור בסעי) א.(ג144

ובלבד שלא נעשה מתוך מטרה , לא יראוהו כעבירה על אותו סעיף

.להביא לגזענות

או שמירה על, פרסום ציטוט מתוך כתבי דת וספרי תפילה) ב (

ובלבד שלא , ב144לא יראו אותם כעבירה לפי סעיף , פולחן של דת

.נעשה מתוך מטרה להסית לגזענות

)]2' מס(ו"ן התשמתיקו[ גזעני החזקת פרסום

ב כדי להביא 144המחזיק לשם הפצה פרסום האסור לפי סעיף .ד144

.והפרסום יחולט, מאסר שנה-דינו , לגזענות

)]3' מס(ב"תיקון התשס[ או לטרור הסתה לאלימות

או , המפרסם קריאה לעשיית מעשה אלימות או טרור) א. (2ד144

תמיכה בו או , טרוראהדה או עידוד למעשה אלימות או , דברי שבח

ועל פי תוכנו של הפרסום , ) פרסום מסית-בסעיף זה (הזדהות עמו

יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית , המסית והנסיבות שבהן פורסם

. מאסר חמש שנים-דינו , מעשה אלימות או טרור

עבירה הפוגעת בגופו-" מעשה אלימות או טרור", בסעיף זה) ב (

.עמידה אדם בסכנת מוות או בסכנת חבלה חמורה של אדם או המ

פרסום דין וחשבון נכון והוגן על פרסום האסור על פי הוראות) ג (

.אינו עבירה לפי סעיף זה, )ב(-ו) א( סעיפים קטנים

)]3' מס(ב"תיקון התשס[ לטרור לאלימות או המסית החזקת פרסום

-דינו , 2ד144פי סעיף פרסום האסור ל, לשם הפצה, המחזיק. 3ד144

.והפרסום יחולט, מאסר שנה

- 55 -

חופש הביטוי

)]2'מס(ד "התשנ,)2' מס(ו"תיקון התשמ[ הגשת אישום

לא יוגש כתב אישום לפי סימן זה אלא בהסכמה בכתב של היועץ .ה144

.המשפטי לממשלה

התאגדויות והתקהלויות: 'סימן ב

) ח"תיקון התשמ( אסורה פרסומי התאגדות

המפרסם או המעביר בדואר פרסום של ,המדפיס, העושה.149

. מאסר ששה חדשים-דינו , או בשבילה או לטובתה, התאגדות אסורה

] 76/א[ הגשת אישום

לא יוגש אלא בידי149 עד 145כתב אישום על עבירות לפי סעיפים .150

. היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו

הפרעות לשלום הציבור: 'סימן ג

] 62/א[ ובהלה הגורמות פחד תכוזבו פרסום ידיעות

שמועה או ידיעה העלולות לעורר , המפרסם או משעתק אמרה) א.(159

או יש לו יסוד , והוא יודע, פחד ובהלה בציבור או להפריע את שלומו

. מאסר שלוש שנים-דינו , שהן כוזבות, להניח

תהא לנאשם הגנה טובה בטענה) א(באישום לפי סעיף קטן ) ב (

השמועה או הידיעה , שהאמרה, או שלא היה לו יסוד להניח, שלא ידע

ובלבד שהוכיח שנקט אמצעים סבירים כדי לאמת את ,הן כוזבות

.דיוקן לפני פרסומן

לחוק העונשין קובע הגבלת חופש הביטוי במקרים של פגיעה ברגשות הדת173סעיף

: מאסר שנה אחת-דינו , העושה אחת מאלה. 173

פרסם פרסום שיש בו לפגוע פגיעה גסה באמונתם או ברגשותיהםמ) 1(

; הדתיים של אחרים

טרור) ט ( למניעת פקודה לפקודה למניעת טרור קובע כי 4סעיף

-אדם

- 56 -

חופש הביטוי

אהדה או קריאה , דברי שבח, פה-בכתב או בעל, המפרסם) ב (

או; או תמיכה בארגון טרוריסטי לעזרה

או; תעמולה- ארגון טרוריסטי בחומרהמחזיק לטובת) ג (

) . . .ד(

או העושה מעשה שיש בו גילוי של הזדהות עם ארגון ) ז (

בהצגת סמל או סיסמה או , בהנפת דגל, או אהדה אליו טרוריסטי

או כל מעשה גלוי דומה המגלה בבירור , סיסמה בהשמעת המנון או

ום ציבורי או באופן שאנשים והכל במק ,הזדהות או אהדה כאמור

לראות או לשמוע גילוי כזה של הנמצאים במקום ציבורי יכולים

;הזדהות או אהדה

לירות 1,000 שלוש שנים או לקנס עד יהא צפוי לעונש מאסר עד, ובצאתו חייב בדין, ייאשם בעבירה

.או לשני העונשים גם יחד

- 57 -

חופש הביטוי

יסוגיות נבחרות בפסיקה ובספרות על חופש הביטו : ו חלק

רישוי עיתונים וסגירתם .1

)

)

המסגרת הנורמטיבית) א מאת הממונה על לכךרישיוןקבל לפקודת העתונות מחייבת את המבקש להוציא עיתון בישראל

.המחוז115

, מכילות הוראה דומה1945, )שעת חרום(גם תקנות ההגנה 116

94תקנה . ואף מחמירה יותר

ידי הממונה -בלת תעודת היתר חתומה עלאוסרת הדפסתו והוצאתו לאור של עיתון כלשהו ללא ק) 1(

להתנותה , קובעת כי לממונה על המחוז יש סמכות לסרב תעודת היתר) 2(94תקנה . על המחוז

". ככל אשר יישר בעיניו ומבלי לתת כל טעם לדבר"והכל , לשנותה, לבטלה, להתלותה, בתנאים

להבדיל (י לעיתונות הכתובה שבה יש דרישת רישו117ישראל היא אחת הדמוקרטיות היחידות בעולם

). מהתקשורת האלקטרונית שבה הדרישה לרישוי מקובלת במרבית הדמוקרטיותאת סגירתם של עתונים על פי , לכאורה, הן פקודת העתונות והן תקנות ההגנה גם מאפשרות

מצמצמת ביותר קול העםפסיקת בית המשפט העליון מאז פרשת , עם זאת. החלטה של משרד הפנים

. יכולתה של הרשות המבצעת להפעיל את סמכותה זואת

צדוק)ב ועדת דין 1997פרסמה בספטמבר , ל" זד חיים צדוק"בראשות עוה, הוועדה הציבורית לחוקי העיתונות

. שאלה אם לקיים בחקיקה הישראלית את הדרישה לרישוי עיתוניםבין היתר גם ב, וחשבון שעסק

:את השיקולים הבאים, בין השיקולים בעד רישוי, התהוועדה מנח "הדויש להזכיר כי (ויש למנוע מראש התבטאויות מסוכנות , כוחה של המילה הכתובה גדול. 1

;)נכתב פחות משנתיים לאחר רצח רבין ;עיתונות מסיתה יוצרת סכנות משמעותיות. 2 ; מספיקיעילהתמיד בקרה בדיעבד איננה . 3 .עין הכשר מוסרי לעיתון ולדעות בוקיום עיתון בידי קבוצה עשוי להעניק כמ. 4

, בעיקר, וזאת, משמעי לבטל את הסדרי הרישוי הנוהגים-מליצה באופן חדההוועדה , ואולם

:מהשיקולים הבאים -להבדיל מפיקוח (היכולת לתת לשלטון למנוע את עצם קיומו של עיתון , בחברה דמוקרטית. 1

. אופן חמור בחופש הביטויפוגע ב) על תכנו של העיתון–אפילו פיקוח מתמיד עקב למשל (היכולת לפקח הופכת קשה יותר ויותרו, הפיקוח אינו נאכףהמצב בפועל הוא ש. 2

).ועקב הגלובליזציה של העתונות, האינטרנט

. לפקודת העתונות4 סעיף 115 . לתקנות94 תקנה 116 . מצאה רק בשוודיה דרישת רישוי לעיתונים, שהמלצותיה יידונו להלן, ועדת צדוק 117

- 58 -

חופש הביטוי

מניעת הופעה עלולה לפגוע גם במטרות . נדיר ביותר שעיתון מוקדש כולו למטרה בלתי חוקית. 3

.)כגון צנזורה (מטרות השליליות באמצעים אחריםוניתן למנוע את ה, החיוביות

)

)

סגירת עתונים ) ג בנושא הפסיקה 19נדונה סגירתם של עתונים בידי שר הפנים על פי הסמכות הקבועה בסעיף 118קול העםצ "בבג

בית המשפט הצהיר על קיומו של חופש הביטוי כזכות . לפקודת העתונות בשל מאמרים שפורסמו בהם

והיות ישראל מדינה , ור חשיבותו של חופש הביטוי במשטר דמוקרטיוזאת לא, יצירת פסיקה

:דמוקרטית

חפשי ובירור האמת מהווה ערכו הגבוה של העקרון המבטיח ליבון"

סוציאלית בכל מדינה שבשם -פונקציה של ההתקדמות הפוליטית

119."דמוקרטיה ייקרא לה

לפקודת העיתונות יכול השר ) 2(19 בית המשפט קבע כי את סמכותו של שר הפנים מכוח סעיף

מבחן זה הפך למבחן מרכזי ". ודאות קרובה של סיכון שלום הציבור"להפעיל רק מקום בו קיימת

. בתחום הגבלת חופש הביטוי בישראללא חסכו מילים קשות כנגד , במספר הזדמנויות, שופטי בית המשפט העליון, 94באשר לתקנה

ולהיתר לממונה על המחוז שלא 94קורא לתקנה , אסעד-אלצ "בגב, השופט לנדוי, למשל. התקנה הזו

ידי משטר קולוניאלי ואין היא הולמת מושגי -הוראה דרסטית ואף דרקונית שהותקנה על", לנמק

120."יסוד של מדינה דמוקרטית בדבר חופש הדיבור וחופש הביטוי

לי ביטוי לארגון ביטאון וכ נפסק כי הממונה רשאי לסגור עיתון רק משום עצם היותוכן

121.גם אם אין לממונה ראיות לגבי תוכנם של העיתונים עצמו כמעודד טרור, מחבלים

העיתונות)ד עתירות האגודה לזכויות האזרח ותזכיר חוקהאגודה לזכויות האזרח עתרה לבית המשפט הגבוה לצדק כנגד המשך תוקפן של הוראות הרישוי

ואיננה עומדת בתנאי , הפקודה סותרת את חופש העיסוקוזאת בטענה כי, והסגירה בפקודת העתונות

. פסקת ההגבלהנדחתה משום שבית המשפט , 1996עתירה ראשונה של האגודה לזכויות האזרח בנושא זה בשנת

לאחר 122.חופש העיסוק לא פגה באותה עת: יסוד-הזמנית בחוק" שמירת הדינים"קבע כי הוראת

. צ"שבה האגודה ועתרה לבג, 2002 פקיעתה של הוראת שמירת הדינים בשנת

871ד ז "פ, שר הפנים' מ נ"בע" קול העם"חברת 73/53צ " בג 118 . לפסק הדין880' עמ 119 . 505) 1(ד לד"פ, שר הפנים' אל אסעד נ 2/79צ " בג 120ד "פ, הממונה על מחוז ירושלים' נ' עסלי ואח 541/83צ "בג; 657) 3(ד מ"פ, הממונה על מחוז ירושלים' חטיב נ-אל 562/86צ "בג 121

.837) 4(לז . 117) 3(ד נב"פ, שר הפנים' האגודה לזכויות האזרח נ 6652/96צ " בג 122

- 59 -

חופש הביטוי

הוכן תזכיר חוק "על יסוד הודעת המדינה כי , נמחקה העתירה2004 באוקטובר 25ביום

אם יעשה שימוש בסמכות לפי פקודת "וכי , "הוא יופץ בימים הקרובים. 2004-ה"תשס, העיתונות

. שתוכל לחזור אז לעתירתה" העיתונות תימסר על כך הודעה לעותרתעל פי . והוא יומר בחוק מודרני, כי בכך החל סופו של מנגנון רישוי העיתונים בישראלנראה

ותחתיה תוענק , שר הפנים לסגירת עיתוןבו סמכות תישלל , רשמיים לגבי התזכיר-פרסומים בלתי

עלול לסכן ם העיתוןבמקרה שאלו שוכנעו שפרסו, לסגור עיתון בידי בתי המשפט המחוזייםהסמכות

לא יידרשו עוד עיתונים חדשים לעבור הליך רישוי לפני , בנוסף. ן המדינה או ביטחון הציבוראת ביטחו

, השכלתו, כמו גיל העורך, ויבוטלו הדרישות המקדימות מאדם המבקש להוציא עיתון, הוצאתם

.והעדר רישום פלילי להניח כי יש, )אלא רק טיוטות בלתי רשמיות שלו(מכיוון שטרם הופץ תזכיר רשמי , עם זאת

. התהליך ייקח זמן מה נוסף לפחות

צנזורה בטחונית .2

המסגרת הנורמטיבית) א (משום שהיא מונעת כניסה של דעות לשוק החופשי , כל צנזורה היא שלילית, פי הגישה הליברלית-על

במדינה כמו ישראל המצויה בעימות , על עצם הצורך בקיומה של צנזורה צבאית, ואולם. של הדעות

ואפילו ליברלים אינם מתנגדים לכך שתתקיים צנזורה , ד עם שכנותיה קשה לחלוקצבאי מתמי

. צבאית

מקימות את מוסד הצנזורה הבטחונית , 1945, )שעת חירום( לתקנות ההגנה 101 עד 86תקנות

87סעיף . הסמכויות שמקנות תקנות ההגנה לצנזור הן סמכויות רחבות ביותר. במדינת ישראל

שפרסומו "ת חירום הוא הסעיף האופרטיבי המתיר לצנזור לאסור פרסום חומר לתקנות ההגנה שע

". לדעתו בהגנתה של ישראל או בשלומו של הציבור או בסדר הציבורי, היה עשוי או עלול להיות עשוי

. מסמיך את הצנזור לדרוש הגשה מוקדמת של חומר לצנזורה לשם אישור97סעיף ל "המדפיס או המו, העורך, יכולה לבוא אל הבעלים החומר למסור אתהדרישה , התקנותפי -על

, או ממי שעומד לפרסם חומר, או מהמחבר, או מהבעלים או המנהל של בית דפוס, של כל פרסום

של המאה הקודמת עד סוף שנות השמונים . והדרישה יכולה להיות בצווים אישיים או בצו כללי

אבל אחרי יותר מידי מקרים , לעיתונים ולעיתונאי החוץשהופצו, הצנזור נהג לעבוד עם צווים אישיים

הוא צו שעת חירום , החליט הצנזור להתקין צו כללי, שכתבי החוץ טענו בהצלחה שלא קיבלו צו כזה

כל אדם "ולפיו , 1988-ט"תשמ, )הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום(

בין שהוא מיועד לפרסום בארץ ובין , סום הנוגע לבטחון המדינההמדפיס או המפרסם דבר דפוס או פר

."חייב להגישו לצנזור לפני הדפסתו או פרסומו, שהוא מיועד לפרסום בחוץ לארץפרסום ":סובייקטיביתהיא לכאורה , לתקנות 87 סעיף לפי, סמכותו של הצנזור לפסול ידיעות

עם זאת השופט ברק מדגיש בעניין . )תקנהרסים המוזכרים בטבאינ(" לפגועלדעתוחומר העלול

- 60 -

חופש הביטוי

ואין לומר שכל הפעלה של שיקול , אין פירושו שיקול דעת מוחלט- ששיקול דעת סובייקטיבי 123שניצר

.הדעת בתום לב די בה

)

שניצרפסק הדין בעניין )בעניין שניצר הגיע לבית המשפט הגבוה לצדק לאחר שנים רבות שבהן למעשה לא נבחנה הצנזורה

שיצר הסדר צנזורה פרטי וללא ביקורת " ועדת העורכים"וזאת עקב הסכם , משפטיתבבחינה

.שיפוטית עבור רוב כלי התקשורת המשמעותיים בישראל :צ בפסק דין זה כי"לעניין האיזון בין חופש הביטוי ובין בטחון המדינה קבע בג

בשל מרכזיותו של הערך היסודי בדבר חופש הביטוי יש לצמצם את "

ורק אם הפגיעה בחופש הביטוי , ה בערך יסודי זה עד כמה שאפשרהפגיע

תתאפשר פגיעה , היא חיונית כדי לקיים את הערך בדבר ביטחון המדינה

124."זו

:ובהמשך נפסק כי

הקרוב "הביטוי היא זו של ההסתברות המצדיקה הגבלה על חופש"

שית שמהן עולה סכנה מוח, צריכות להתקיים נסיבות קיצוניות; "לוודאי

אם , ברות זו אינה קיימתתהס . . . וקרובה לוודאי לשלום הציבור הרחב

פרט להגבלת החירות האישית ופרט לפגיעה -ניתן לנקוט אמצעים אחרים

הפגיעה בחופש ; שיש בהם כדי להפחית את הסכנה-בחופש הביטוי

היא צריכה להיות אמצעי ; הביטוי אינה צריכה להיות אמצעי ראשון

125."אחרון

:שיקול הדעת של הצנזור בעקבות פסק דין זה מוגבל למדי, בפועל

;שיקול הדעת חייב להיות מופעל בתוך דלת אמותיו של החוק המסמיך, ראשית

שיקול הדעת חייב להיות מכוון להגשמת אמות המידה האובייקטיביות הקובעות את , שנית

לאור הפירוש המצמצם של , 87מאחר ופירושה של תקנה , כלומר. התנאים להפעלת הסמכות

כי "ודאות קרובה"הוא שעל הצנזור לאסור פרסום רק אם לדעתו קיימת , תקנות ההגנה

מחשבתו של הצנזור כשהוא פוסל ידיעה צריכה , הפרסום יגרום לפגיעה ממשית בביטחון

ואם החליט לפסול בלי שהשתכנע שהפרסום יוצר את הוודאות , להיות מכוונת לסטנדרט הזה

.כדין הוא לא הפעיל את שיקול דעתו, בה הנדרשתהקרו

.617) 4(ד מב"פ, הצנזור הצבאי הראשי' שניצר נ 680/88צ " בג 123 . לפסק הדין630 ' עמ 124 .630-631' שם בעמ 125

- 61 -

חופש הביטוי

ללא , הבחירה בין האופציות השונות העומדות לפניו חייבת להיעשות בתום לב, שלישית

, ונתונים אלה בלבד, מתוך שקילת השיקולים כל הנתונים הרלוונטיים, שרירות או אפליה

;ומתוך סבירות

תבסס על הערכות סבירות ועל עובדות ההכרעה בין האפשרויות השונות צריכה לה, רביעית

מהימנים שאינם מותירים מקום לספיקות ועל הערכות , שנקבעו על יסוד ממצאים משכנעים

.סבירות

) :

)

שניצר) ג לרפורמה חקיקתית והשימוש בדרכים חלופיות להגבלת אחרי נסיונות ביטוי

. אירעו מספר תהליכיםשניצרהדין בפרשת -בעקבות פסקועדת החוץ מינתה 1989ספטמבר בחודש . בבדיקת הסדר הצנזורההוחל בכנסת, ראשית

הועדה קיימה . לבדיקת הצנזורה, יוסי שרידכ "חבראשותו של , והביטחון של הכנסת ועדת משנה

האגודה לזכויות האזרח וכל , כולל העיתונות הערביתהמעורבים פגשה את כל הגורמים , עשר ישיבות

.1990יוני ופרסמה דין וחשבון בחודש 126,מקובליםהגופים העיתונאיים הוסברה שעדיף להמירו בחוק , למרות שהועדה הביעה חוסר שביעות רצון מהסכם ועדת העורכים

וזאת בעיקר , על חוק צנזורה ישראלי חדש, לפי שעה, החליטה הועדה שלא להמליץ, מודרניישראלי

שאינו נאכף על פני חוק מודרני שעדיף לה חוק דרקוני, כנראה, שסברה, עקב התנגדות העיתונות

.שעלול להיאכף פתיחת –ובראשם , תיקונים בהסכם ועדת העורכים, איפוא, בוצעובמקום חוק צנזורה חדש

המקומונים והעיתונים הערביים , השבועוניםכולל , ההסכם לגורמים שאינם חברים בוועדת העורכים

ונקבע כי מותרת , צ שניצר לפסילה"של בגבהסכם גם נקבעו הסטנדרטים . היוצאים במזרח ירושלים

.צ בידי עיתון שאינו מרוצה מתוצאות ההצבעה"פניה לבגבפיקוח , הוגשו גם הצעות חוק פרטיות להחלפת הצנזורה הבטחונית בצנזורה אזרחית, במקביל

. שופט או שופט בדימוסלמנוע פרסומים גורמי הבטחון החלו לעשות שימוש במנגנונים חלופיים במטרה לנסות , שנית

המדינה פנתה פעם אחר פעם לבתי המשפט . שניצרצ "שהצנזורה חייבת לאשר לפי הסטנדרט של בג

. וקיבלה צווי איסור פרסום בנושאים שונים

צנזורה על סרטים ומחזות .3

המסגרת הנורמטיבית) אקבעו , ינועופקודת סרטי הרא) 1927) (ביקורת(פקודת ההצגות הציבוריות , שני חיקוקים מנדטוריים

.בהתאמה, הסדר לצנזורה על הצגות ועל סרטים

. רק איגוד כתבי החוץ סירב לשתף פעולה עם הוועדה 126

- 62 -

חופש הביטוי

היא ) 1991(א "ובתשנ, הושעה תוקפה של פקודת ההצגות הציבוריות) 1989(ט "החל משנת תשמ

127.ומשטר הצנזורה על הצגות הוחלף במשטר של ענישה, בוטלהלפסול סרט המועצה לביקורת סרטים מוסמכת , ועל פיה, פקודת סרטי הראינוע נותרה בתוקפה

. או לאשר את הסרט, לקבוע הגבלת גיל לצפיה, או קטעים מתוכו לצפיה

)

סרטים)ב לביקורת המועצה של שיקול הדעתנקבע כי בית אבידן בעניין . דעת רחב בפסילת סרטים-שלטה הגישה לפיה למועצה שיקול, בעבר

–המשפט לא יתערב

בור בעלי תבונה בעניין העלול להיות שנוי במחלוקת כנה בין בני הצי"

כמעט ואינני יכול לתאר לי מקרה שבו תתיר או תפסול . . . רגילה

שבו נראה עצמנו . . . . הצגת סרט בידור , לאחר דיון זהיר ושקול, המועצה

128."בני סמכא ממנה ובני חורין לפסול את דעתה

) והצגות(ושיקול הדעת של המועצה בפסילת סרטים , גישה זו השתנתה ברבות השנים, ואולם

צ החלטה של המועצה לביקורת סרטים "ביטל בג, לאורבעניין . צומצם בצורה משמעותית ביותר

בית . ומחזות לאסור הצגת מחזה שהשווה את הממשל הצבאי ביהודה ושומרון למשטר הנאצי

:כי, קול העםבהסתמכו על המבחן שנקבע בעניין , המשפט קבע

אך מחזה ניתנת להפעלהמכותה של המועצה שלא להתיר הצגה של ס"

במקום בו קיימת ודאות קרובה כי הצגת המחזה תביא לפגיעה קשה

129".בסדר הציבורי וחמורה

אות קרובה הוא דהמבחן לקיומה של ו קבע בית המשפט כי יוניברסל סיטי סטודיוסבעניין

כקו מנחה אם המבחן שימש את הרשות הסטטוטורית לא רק, ובית המשפט בוחן, מבחן אובייקטיבי

במקרה הקונקרטי , בצורה נאותה ונכונה, הלכה למעשה, שיושמה, אלא גם כאמת מידה מעשית, עיוני

130העולה לפני בית המשפט במסגרת הביקורת השיפוטיתתוך , דרשה המועצה להשמיט מסרט כמה קטעים בעלי אופי פורנוגרפיסטיישן פילםבעניין

ברגשות הציבור ובמוסר , רצינית וחמורה, פגיעה קשהקביעה כי קיימת ודאות קרובה כי יפגעו

וקבע כי חופש , בית המשפט ביטל את החלטת המועצה לגבי השמטת הקטעים המדוברים.הציבורי

אם כי ככל ביטוי אחר גם הוא , הביטוי משתרע גם על הביטוי הקולנועי אשר תוכנו הוא פורנוגרפי

נוגרפי אם קיימת ודאות קרובה לכך שהביטוי הפורנוגרפי ניתן להגביל את הביטוי הפור. נתון להגבלה

המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת , ראו המנון רובינשטיין וברק מדינה, מחזות לסקירה מקיפה של הצנזורה על סרטים ו 127

. ואילך1067כרך ב ) ז"תשנ, 5' מהד (ישראל . 769, 766) 2(ד כח"פ, לוי גרי' אבידן נ 383/73צ " בג 128 421) 1(ד מא"פ ,המועצה לביקורת סרטים ומחזורת 'לאור נ 14/86צ " בג 129 . 31' בעמ6הערה לעיל ,Universal עניין 130

- 63 -

חופש הביטוי

אולם הפגיעה חייבת להיות מעל לסטנדרד . רצינית וחמורה בשלום הציבור, פוגע פגיעה קשה

131.הסובלנות החברתית ואם יש בה כדי לזעזע את אמות הספים של הסובלנות ההדדית

גזענות והסתה .4 132,סתה והמרדה מעוגנת בדברי חקיקה שהובאו לעילהגבלתם של ביטויים גזעניים ושל ביטויי ה

שתי הדוגמאות דלהלן אינן מבטאות . דין לא מעטים ולמאמרי מלומדים רבים-ושימשה נושא לפסקי

. אלא חלק קטן מהעושר המצוי בנושאים אלו למבקשים להרחיב בו

)

חופש : 255) 3(ד מא"פ, הוועד המנהל של רשות השידור' כהנא נ 399/85צ "בג ) אגזעניהבי לביטוי ?טוי

בעתירה זו נדונה השאלה אם על רשות השידור הממלכתית לתת ביטוי לדעות הגזעניות של הרב

. ך"מאיר כהנא ותנועתו כ

ניצבת בפנינו השאלה בדבר היקפו של חופש הביטוי , בעתירה שלפנינו"

והמבוסס על השתייכות לגזע או ,המפיץ מדנים ושנאה, המקומם והצורם

". חריג"כביטוי , לצרכי עתירה זו, נכנה ביטוי זה. אתני-ומילמוצא לא

-) בלא שהדבר הוכח בפנינו(לצורך העתירה שלפנינו מוכן אני להניח ,אכן

כי השקפותיהם של העותרים הן -כח העותרים -כפי שהיה מוכן להניח בא

זכאים, אם חרף עובדה זו, השאלה היא. חריגות במובן שהוגדר לעיל

. ישודרו על ידי המשיבים, אפילו יהיו חריגות, השקפותיהםהעותרים כי

לטפח , לשקף את חיי המדינה אם התפקיד, כי השאלה היא, נמצא

עזרה , סובלנות, שוויון, להשתית חברה הבנויה על חירות, אזרחות טובה

מתן ביטוי לביטוי - או שמא אוסר -ואהבת הבריות מסמיך הדדית

של " אני מאמין"ה זו יש לשאוף מתוךתשובה לשאלה? שכזה " חורג"

עמדה עקרונית , אין לו לחוק רשות השידור, אכן. משטרנו החוקתי

והתשובה לשאלה זו במסגרת חוק רשות השידור ,מיוחדת משלו בענין זה

ומעמדו של על עמדתו- כפי שניסוחיו של החוק מורים -חייבת להתבסס

133".נובמערכת החיים הלאומיים של" החורג"הביטוי

מבחינתו , חופש הביטוי כולל בחובו, על פי התפיסה המקובלת עלינו"

האם חופש . מרגיזות וסוטות, מסוכנות גם חופש לבטא דעות, "הפנימית"

כי התוכן, האין לומר? זה משתרע גם על השקפות בעלות אופי גזעני

.676-678, 661) 5(ד נ"פ, מועצה לביקורת סרטים' מ נ"סטיישן פילם בע 4804/94צ " בג 131 . לעיל54 ראו עמוד 132 . לפסק הדין266' עמ 133

- 64 -

חופש הביטוי

האין משקל ? מוציא אותו מתחומו של חופש הביטוי, הגזעני של הביטוי

הם כדי להשתרע על הדיבור אין, כי טעמיו של חופש הביטוי, הלגיש

הרי, אם חופש הביטוי מוסבר ברצון לחשוף את האמת, למשל, כך. הגזעני

אין , ואם כך, ואין בה כדי לתרום לבירור האמת, גזענות בשקר יסודה

גם הטעון הדמוקרטי . ביא השקר נעלינו גם לתמוך בהגשמתו העצמית של

גישה המוציאה את הדיבור הגזעני מהיקפו של חופש עשוי לתמוך ב

אין , לדעתי. שכן הדיבור הגזעני פוגע במשטר הדמוקרטי ,הביטוי

שלמה של טעמי חופש ויש בהם תפיסה בלתי, בשיקולים אלה כדי להכריע

אך אמת זו תצא לאור רק באותה , הגזענות בשקר יסודה, אכן. הביטוי

מתוך התמודדות עם השקר . תחפשית של רעיונות ודעו התמודדות

הגזענות בכל שבגזענות על הבמה החפשית של דעות ורעיונות תוקע

לא האמת בגזענות תומך . יוגבר ויוחזק, ושויון האדם וכבודו, כיעורה

ההתמודדות החפשית של דעות והשקפות שתוקיע אלא, בחופש לבטאה

134.את השקר שבה

בהיותו " החריג" על הביטוי הפורסת את כנפי חופש הביטוי גם, ישתי זוג

הביטוי של מפלגה פוליטית המשתתפת לענין חופש, תופסת במיוחד, גזעני

135.בחיים הפרלמנטריים

)

הסתה והמרדה)ב הביטוי בשל חשש לעבירות חופש הגבלתהגבלת חופש הביטוי בשל ", מרדכי קרמניצר' עיקר הסקירה בחלק זה מבוססת על מאמרו של פרופ

, רכים מוגנים ומבחני הסתברות בעבירות של הסתה להמרדה והסתה לאלימותעל ע-חשש לאלימות

136".בעקבות פרשת כהנאאחד המקומות הבולטים בהם נדרשת הגבלת הזכות לחופש הביטוי הינו מקום בו הביטוי מקים

138מדינת ישראל' כהנא נבערעור הפלילי של . 137)ופרט עבירות ההסתה וההמרדה(חשש לאלימות

שפט במלאכת האיזון בין הזכות לחופש הביטוי מחד לבין הצורך להגן על מבנה המשטר עסק בית המ

.139מאידך

.281' עמ 134 .282' עמ 135על ערכים מוגנים ומבחני הסתברות בעבירות של הסתה להמרדה -ת חופש הביטוי בשל חשש לאלימותהגבל, מרדכי קרמניצר 136

הגבלת חופש הביטוי בשלל חשש , קרמניצר: להלן (308, 305) ד"תשס (משפט וממשל ז, בעקבות פרשת כהנא, והסתה לאלימות

)לאלימות .ה לחוק העונשין144-א144 ו 133-139 סעיפים 137 .535) 1(ד נב"פ, מדינת ישראל' כהנא נ 6696/96פ "ע 138, השופט מצא. כי עבירת ההמרדה נועדה להגן על מבנה המשטר בלבד) השופט גולדברג והנשיא ברק(בעניין כהנא נקבע בדעת רוב 139

. גם' על כך ר. סבר כי העבירה מגנה גם על ערכי המשטר, בדעת מיעוט

- 65 -

חופש הביטוי

עיקר המחלוקת בפרשת כהנא נסובה סביב המבחן אותו יש לאמץ לצורך הכרעה בשאלה מתי

פ כהנא צידדו השופט אור והנשיא ברק "בדנ. ייסוג חופש הביטוי מפני הצורך להגן על מבנה המשטר

במסגרת הערעור הפלילי השופטים מצא וגולדברג הסתייגו . רותי של וודאות קרובהבמבחן הסתב

במאמרו . וכך גם השופטים קדמי ודורנר במסגרת הדיון הנוסף, מהחלות מבחן הסתברותי כלשהו

קרמינצר כי יש להימנע מעמדה אחידה לסוגיית אופן ניסוחם של האיסורים ' סובר פרופ140,בנושא זה

המבחן ההסתברותי אותו יש להחיל . ש הביטוי כאשר קיים חשש למעשה אלימותהמגבילים את חופ

יקבע על פי ) מבחן האפשרות הממשית לגרם נזק או כל מבחן אחר, יהא זה מבחן הוודאות הקרובה(

.הערך המוגן המתנגש עם הזכות לחופש הביטויי להכרעה בשאלות קרמניצר טוען כי הטכניקה של שימוש במבחן הוודאות הקרובה ככל' פרופ

הוא מציע מספר פתרונות אפשריים כאמצעי 141.של הגבלת חופש הביטוי פוגעת בעיקרון החוקיות

142:להגבלת ביטויים העוסקים בהסתה לאלימות

מבחני התוכן יכללו את שלושת הסוגים של –שילוב של מבחן תוכני עם מבחן הסתברותי .א

התייחסות למעשה אלימות כמעשה , השני; קריאה לעשיית מעשה אלימות, הראשון: ביטויים

החורג , שבח למעשה אלימות שנעשה, השלישי; דתי או מוסרי, שהוא בגדר חובה או צידוק חוקי

הפן ההסתברותי מגולם בדרישה לאפשרות ממשית שיעשה . מביקורת מקובלת במשטר דמוקרטי

, אשר(קרובה מבחן האפשרות הממשית נועד להחליף את מבחן הוודאות ה. מעשית אלימות

).פוגע בעיקרון החוקיות, כנטען לעיל

כאשר האינטרס המוגן העיקרי הינו אמונו של הציבור בתוקפו של הסדר החברתי –מבחן תוכני .ב

) אליבא דקרמניצר(מוצדק , ובתוקף של ההגנה על החיים ושלמות הגוף במיוחד, בכלל, משפטי

בגדרי המבחן (י הביטויים שנסקרו לעיל לוותר על המבחן ההסתברותי ולהסתפק באיסור על סוג

כאשר מדובר בביטויים שעשוי להיות להם ערך חברתי מוסף מוצע , לעומת זאת). המשולב

). מסוג מטרה(להוסיף דרישה של יסוד נפשי כבוד האדם וחירותו תבוטל : כי לאור חוק יסוד143לעניין המרדה הציעו קרמניצר וגנאים

לדבריהם סעיף זה עומד בניגוד . לחוק העונשין136וארת בסעיף העבירה של המרדה כפי שהיא מת

הוא מתיר ביקורת ואף , לרעיון המשטר הדמוקרטי אשר אינו שואף להיות נאהב או אהוב להיפך

חריפה לפעילות הממשלה ככלי למימוש זכויות היסוד על אף שלפעמים אינה עומדת בדרישות הסייג

אי הבהירות שבחוק ובפסיקה לגבי עבירות אלה מביא , ר וגנאיםעוד לדעת קרמניצ). 2 (138של סעיף

חסר של החוק ועקב כך שינויים במדיניות האכיפה בתקופות משבר מקטינים את אימון –לאכיפת

.הציבור בחקיקה זו

328' ימות במהגבלת חופש הביטוי בשלל חשש לאל, קרמניצר 140 .343' בעמ, שם 141 .348-352' בעמ, שם 142 ).ח"תשנ, המכון הישראלי לדמוקרטיה, נייר עמדה (לא המרדה, הסתה, מרדכי קרמניצר וחאלד גנאים 143

- 66 -

חופש הביטוי

לשון הרע .5. נדונה בקשה לצו מניעה זמני אשר ימנע את פרסומו של ספר אודות המשיב144שפירא' אבנרי נבעניין

. בית המשפט ביצע איזון בין הזכות לשם טוב של המשיב לבין הזכות לחופש הביטוי של המערערפרסום הכלול בחירותו של אדם בישראל פרסום שיש בו לשון הרע הואבית המשפט קבע כי

שמו הטוב : כגון, שההגנה הניתנת לביטוי זה חייבת להתחשב בערכים אחרים"הגם , לחופש הביטוי

145".בהם שפטנו מתחייבשמ, של אדם :בית המשפט קבע כי

באיזון זה בין הערך האישי והציבורי לשם טוב לבין הערך האישי "

. לערך בדבר חופש הביטוי והציבורי לחופש הביטוי יש ליתן משקל מיוחד

בעיקר יש ליתן משקל מיוחד זה בכל הנוגע לחופש הביטוי הנוגע לעניני

או בתפקידים , משרות ציבוריותולגופים ולאנשים הנושאים הציבור

".שלציבור ענין בהם

:עוד קבע בית המשפט כי

ובכוחם , הידע והנגישות לאמצעי התקשורת, דוקא לאיש הציבור הכלים"

להגן כראוי על שמו -" הפרטי"מאשר לאיש יותר–של אלה היכולת בידו

הביטוי וחופש , באיזון הראוי בין חופש הביטוי בכלל, הנה כי כן...הטוב

ושמו הטוב של איש ציבור ,לבין השם הטוב בכלל, בעניני ציבור בפרט מזה

יש ליתן משקל רב לאינטרס הציבורי בהחלפה חפשית של מידע , בפרט

146".הנוגעים לאישי ציבור בעניני ציבור

. דחה בית המשפט את הבקשה לצו מניעה זמני, לאור האמורהשופטת בייניש . הותיקהאבנרייון מחודש בהלכת הוצע ע147רשת תקשורתלאחרונה בעניין

סקרה את ההלכה שנפסקה בעניין אבנרי ואת שני החריגים לה אשר בהתקיימם יהא זה מן הדין ליתן

והחריג השני הינו קיומה של ; החריג הראשון הינו העדר קיומו של עניין ציבורי: צו למניעת פרסום

:וסיפההשופטת בייניש מ. הגנת סרק בלבד למפרסם

לאחר חקיקת חוק בהלכת אבנרי יתכן שיש מקום לסבור כי חל כרסום"

שאלה זו עשויה להתעורר על רקע . כבוד האדם וחירותו: יסוד

התבטאויות שונות שעלו כבר בפסיקתו של בית משפט זה אגב דיונים

מהתבטאויות אלו ניתן להסיק כי יש מקום לבחון האם האיזון . שונים

ושמא ראוי ליתן ; ה על שמו הטוב של האדם השתנההראוי ביחס להגנ

. לעיל5הערה , אבנרי עניין 144 . לפסק הדין18פסקה , שם 145 .78דינים עליון סז ', הרציקוביץ' מ נ"רשת שוקן בע 4534/02א "עראו גם . הדין לפסק25פסקה , שם 146

).28/11/04 ניתן ביום, טרם פורסם (משה אטינגר' פרופ' מ נ"בע) 1992(רשת תקשורת והפקות 10771/04א "רע 147

- 67 -

חופש הביטוי

לזכות זו יתר משקל בהליך האיזון הנערך בעת שנבחנת בקשה למתן צו

ה של הזכות לכבוד והזכות לשם נוכח מעמד, מניעה כנגד פירסום וזאת

ייתכן שיש מקום לעיון מחודש בהלכת אבנרי , ואמנם... טוב הנגזרת ממנה

כבוד האדם וחירותו : שהוחק חוק יסודלנוכח ההתפתחויות שחלו מאז

אולם איני רואה לנקוט עמדה בענין זה שכן לא מצאתי כי בנסיבות מקרה

דעתי היא כי יש להיזהר זהירות רבה . . . זה יש בסיס לעיון מחודש כאמור

נוכח חשיבותו של חופש , זאת. ע כי יש בסיס לכרסום בהלכה זובטרם נקב

148."ר שלנו ועל ערכיההביטוי להגנה על שיטת המשט

חופש הביטוי המסחרי .6בידי רשות " לך תצטיין"נדונה פסילתה של סיסמת הפרסומת 149רשות השידור' קידום נבעניין

חופש הביטוי המסחרי אינו בן חורג לחופש הביטוי אלא הוא אבר "השופטת דורנר קבעה כי . השידור

". מאבריו

ההבחנה בין . ופיו וממהותוהטוטליות של חופש הביטוי מתחייבת מא "

בתחומי יצירה רבים גם היבטים ולביטויים, סוגי הביטויים אינה חדה

הסרת ההגנה מן הביטוי המסחרי עלולה ). פזמונים, קולנוע(מסחריים

על הביטוי המסחרי חלים הרציונלים ...בעקרון חופש הביטוי לכרסם

ובכך, יה לציבורהוא מספק אינפורמצ. העומדים בבסיסו של חופש הביטוי

הוא מבטיח התמודדות בין . מגשים את זכות הציבור לקבלת מידע מסחרי

לגבש דעתו בדבר המוצר או השירות המאפשרת לציבור, המפרסמים

הביטוי המסחרי הוא חלק מן היצירה האנושית בתקופה. העדיפים

כבכל תחומי היצירה האחרים , וחירות הביטוי בתחום זה, המודרנית

המפרסם והן של הציבור שאליו הגשמה עצמית הן של הפרטמאפשרת

הביטוי המסחרי הוא ממרכיבי המסחר החופשי . מופנית הפרסומת

150."משטר דמוקרטי המאפיין

הפרסומת המסחרית היא מעין דיירת בעלת זכויות "קבע כי, בדעת מיעוט, חשיןהשופט מישאל

או לאיסורה של הפרסומת המסחרית די יהיה להגבלתה "וכי " נחותות בבית חופש הדיבור והביטוי

אינטרס שכוחו לא היה עומד לו כנגד חופש הדיבור והביטוי ) יחסית(בקיומו של אינטרס נוגד חלש

."בשטחי חיים אחרים

. לפסק הדין11פסקה 148

. לעיל1הערה , קידום עניין 149 . לפסק הדין11' עמ, שם 150

- 68 -

חופש הביטוי

מטעם העותרת בטענה ל תשדיר פרסומת ופסנדונה החלטת המשיבה ל 151יפאורה תבוריבעניין

.הציבורפגיעה ברגשות ורמיזות מיניות שיש בו כבוד : יסוד- לחוק8המידה שנקבעו בפיסקות ההגבלה שבסעיף -כי אמותבית המשפט פסק

-חופש העיסוק חלות גם על פגיעה של רשות מינהלית בזכויות: יסוד- לחוק4ובסעיף האדם וחירותו

, או לפי חוק מכוח הסמכה מפורשת בו, שפגיעת הרשות בזכויות תהיה בחוק נדרש, כלומר. יסוד

. לתכלית ראויה ומידתה לא תעלה על הנדרש תהיה, ם את ערכי המדינהתהלו :לעניין האפשרות לפסול תשדיר פרסומת קובע בית המשפט כי

ניתן יהיה לפסול תשדיר פרסומת רק אם הוא פוגע ברגשות , ככלל"

על רקע ...בחברה בישראל הציבור לאור הקונצנזוס הרחב המקובל

ימוז מיני בתשדיר פרסומת אינו מהווה המסקנה היא שר, נורמטיבי זה

הן , זאת. הציבור בעוצמה המספקת לפסילתו כשלעצמו פגיעה ברגשות

, בפנינו לנוכח תשדירים אחרים בעלי קונוטציה מינית מפורשת שהוצגו

והן לנוכח מהותו של , המשודרים בערוץ השני מבלי לגרום לזעזוע בציבור

ידי -ניים מפורשים משודרים עלשבה ביטויים מי ,בחברתנו" הטוב-טעם"ה

152". הרדיו והטלוויזיה-גופים ציבוריים

:ובהמשך נפסק כי

-מין - להבדילו מייצוג מפורש של יחסי-רימוז מיני , סיכומם של דברים"

הדבר תלוי במהותו של . פרסומת אינו עילה לפסילת תשדיר, כשלעצמו

,וד האדםרימוז מיני בתשדיר פרסומת הכרוך בפגיעה בכב. הרימוז

הוא מעבר למידה , או העשוי להזמין אלימות, בהטרדה מינית, בהשפלתו

יישום . בשעות השידור המיועדות בהקשר זה יש להתחשב גם. הראויה

המדרון "זהיר של מבחן זה מסיר את החשש מפני גלישה במורד

153.."".החלקלק

.182) 4(ד נד"פ, הרשות השנייה' יפאורה תבורי נ 4644/00צ " בג 151 . לפסק הדין183' עמ, 28) 3(ד מט"פ, י"מ' מ נ"פרופרוציה מרכז רפואי בע 1367/95א "רע 152 . לפסק הדין184' עמ, שם 153

- 69 -

חופש הביטוי

נקודות לדיון :ז חלק

?כיצד להגדיר את חופש הביטוי .1בחינת ההצעות לחוקה בישראל , ואולם". חופש הביטוי"הגדיר באופן ברור זכות לנראה כי יש מקום ל

יחד עם חופש הביטוי או תוך הגדרתם , והמסמכים הבינלאומיים מלמדת שבמקומות רבים הוצע לעגן

:ובהן, זכויות קרובות, המפורשת כחלק ממנו

154;חופש הדעה

155;או מידע/הזכות לבטא ולהפיץ דעות ו

156;חופש המחשבה

157;חופש האמונה

158. את הדעה והאמונהשלא להביעהזכות

, המדע, המחקר, היצירה, האם להגדיר זכות או זכויות נפרדות לחופש האמנות .2 ?וההוראה, בוריאציות שונות, נזכרו, מאידך, וההוראה, המדע, וחופש המחקר, מחד, חופש האמנות והיצירה

159.יות הנלוות לחופש הביטויכזכו, ברוב הצעות החוקה בישראל ובחוקות זרותאו להשאיר את הנושא לפרשנות , הוועדה יכולה להחליט לציין חלק מזכויות אלו באופן מפורש

. של בית המשפט בהמשך הדרך . כן יכולה הוועדה להחליט לקיים בזכויות אלו דיון נפרד מהדיון בחופש הביטוי

חופש הביטוי : יסוד-הצעת חוק, הצעת שולמית אלוני, ה לישראלהצעת חוק, אקצין' הצעת פרופ, הצעת יהודה פנחס כהן 154

האמנה ; ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם; הצעת המכון הישראלי לדמוקרטיה, בנדור' הצעת פרופ, וההתאגדות

;חוקת אסטוניה; חוקת רומניה; רטר הקנדי'הצ; הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניותחוקת ; חוקת ליטא, חוקת לטביה; חוקת רוסיה; חוקת פולין; חוקת בלגיה; מגילת זכויות האדם של ניו זילנד; חוקת גרמניה 155

; חוקת דרום אפריקה; סלובניה ; חוקת קרואטיה; חוקת רומניה; חוקת סלובניה; )בהקשר לחופש הדת(חוקת לטביה ; חוקת איטליה; רטר הקנדי' הצ 156 ; )חוקת אסטוניה; חוקת רומניה;)חוקת ליטא; רטר הקנדי' הצ 157 . חוקת רוסיה 158; )הספרותית והאמנותית, היצירה המדעית, המחקר(הצעת בנימין הלוי ; )מחקר והוראה, מדע, אמנות(קלינגהופר ' הצעת פרופ 159

המדע (וני הצעת שולמית אל; )המחקר והמדע, היצירה(רובינשטיין ' הצעת פרופ; )המדע והמחקר, היצירה(הצעת חוקה לישראל

הצעת המכון הישראלי ; )חופש היצירה(בנדור ' הצעת פרופ; )חופש היצירה(חופש הביטוי וההתאגדות : יסוד-הצעת חוק; )והמחקר

וחובה על המדינה , אמנות ופעילות קריאטיבית אחרת, מחקר מדעי(חוקת לטביה ; )והמחקר המדעי, היצירה, האמנות(לדמוקרטיה

חופש אקדמי וחופש המחקר , יצירה אמנותית(חוקת דרום אפריקה ; )יצירה(חוקת רומניה ; )פטנטיםלהגן על זכויות יוצרים ו

).המדעי

- 70 -

חופש הביטוי

בהכללתו בתוך חופש או להסתפק, האם להגדיר זכות נפרדת לחופש העיתונות .3 ?הביטוי

נזכר חופש העיתונות במפורש , בעולם. חופש העיתונות לא נזכר במפורש בהצעות החוקה בישראל

160ויש מדינות שכללו בחוקותיהן אלמנטים נוספים של חופש העיתונות, בחלק מהמסמכים החוקתיים :האפשרויות העומדות בנושא חופש העיתונות בפני הוועדה הן

;ת חופש העיתונות במפורש ובנפרד בחוקהלקבוע א

;לקבוע במפורש כי חופש הביטוי כולל גם את חופש העיתונות על ידי חופש " מכוסה"לא להזכיר את חופש העיתונות ולהניח כי חופש העתונות

; הביטוי

?האם להתייחס ברמה החוקתית לשאלת רישוי העיתונים .4 גם בחלק 161.איסור על דרישת רישוי מעיתוניםבעולם יש חוקות לא מעטות הקובעות במפורש

, מנגד162.מהצעות החוקה בישראל נקבע כי הוצאה לאור של עיתונים לא תהא מותנית בהשגת רשיון

הייתה בישראל גם הצעה לקבוע במפורש בחוקה דווקא כי החוק רשאי לקבוע הסדרים להוצאת

163.ך רשימת מטרות המנויה בהצעהאם כי רק למען השגת מטרה מתו, והפצתם, עת ועיתונים-כתבי :האפשרויות העומדות בפני הוועדה הן

;לקבוע במפורש כי עיתונים לא יזדקקו לרשיון

;להתיר במפורש קביעת הצורך לרשיון בחוק

;תוך השארתו להתפתחות שיפוטית, לא להתייחס לנושא

?האם להתייחס בחוקה לצנזורה .5 או 164ומציעות לאסור אותה, רש לצנזורהחלק מההצעות החוקה בישראל מתייחסות במפו

166. גם רבות מהחוקות בעולם אוסרות על צנזורה או מגבילות אותה165.להגבילה

איסור על (חוקת ליטא ; )הכרה בחופש העיתונות(חוקת רוסיה ; )הגבלות על חיפוש ותפיסה במערכות עיתונים( חוקת איטליה 160

הכרה בחופש (חוקת קרואטיה ; )הכרה בחופש העיתונות( סלובניה חוקת; )המדינה ומפלגות בה לשלוט באמצעי תקשורת המונים

קביעה שחופש (חוקת רומניה ; )זכות לחופש הדיווח של עתונאים וזכות גישה למידע, והקמה חופשית של ארגוני תקשורת, העיתונות

יחייב את אמצעי התקשורת היתר מפורש כי החוק, ומאידך, ואיסור לסוגרם, העיתונות כולל את החופש לייסד פרסומים חדשים

.חוקת דרום אפריקה; )לחשוף את מקורות המימון שלהם ).רדיו וטלוויזיה(בחלק מהמקרים מצויין במפורש כי מותרת דרישת רישוי מתקשורת אלקטרונית . חוקת רומניה; חוקת פולין 161 .הצעת שולמית אלוני, הצעת חוקה לישראל, קלינגהופר' הצעת פרופ 162 .אקצין' ופ הצעת פר 163 .קלינגהופר' הצעת פרופ 164מותר רק פיקוח מוקדם (הצעת חוקה לישראל ; )מכוח חוק ובפיקוח של הכנסת, צנזורה רק בשעת חרום( הצעת יהודה פנחס כהן 165

;הצעת שולמית אלוני; )הקבוע בחוק אשר נועד להגן על בטחון המדינהחוקת ; )איסור צנזורה(חוקת לטביה ; )ור צנזורה המתייחס כנראה לעיתונותאיס(; )איסור צנזורה על העיתונות( חוקת איטליה 166

).איסור צנזורה(חוקת אסטוניה ; )איסור צנזורה(חוקת רומניה ; )איסור צנזורה על העיתונות(ליטא

- 71 -

חופש הביטוי

מקורן של , כמפורט לעיל. וכן צנזורה על סרטי קולנוע, בישראל נהוגה כיום צנזורה בטחונית

, חוקית-על-חוקתיתעם עיגונו של חופש הביטוי כזכות . מוסדות צנזורה אלו הינו בחקיקה מנדטורית

וזאת עקב היחס , יתכן שייקבע כי צנזורה מסויימת אינה חוקתית עוד, ובהעדר קביעה נוגדת בחוקה

. של ביטוי" מניעה מוקדמת"השלילי לכל :האפשרויות העומדות בפני הוועדה הינן

ובכך להגן על עצם קיומה מפני , לקבוע בחוקה היתר מפורש לצנזורה כפי שייקבע בחוק

;ורת שיפוטיתביק

כפי שייקבע בחוק ובכך להגן רק , לקבוע בחוקה היתר מפורש לצנזורה בטחונית בלבד

;על צנזורה זו

;לא להתייחס במפורש לנושא הצנזורה ולהותיר את העניין להתפתחות שיפוטית

? האם יש להוציא מתחום השתרעותו של חופש הביטוי תחומים מסויימים .6הראשונה היא איזה : נהוג להבחין בין שתי שאלות, חופש הביטויכאשר מדברים על היקפו של

מדובר פשוט , בשאלה הראשונה. ומה נמצא מחוצה לו, נכלל בכלל בתחום חופש הביטוי" ביטוי"

מתן עדות כוזבת בבית המשפט , למשל, האם". חופש הביטוי"שבמונח " ביטוי"בפירושה של המילה

?יטויידי חופש הב-המכוסה על" ביטוי"הוא המתייחסת למה שנכלל , בא המועד להשיב לשאלה השניה, לאחר שמשיבים לשאלה ראשונה זו

. הביטויולדון ביכולת להגביל את , בחופש הביטויוזאת מכיוון שהיא , האבחנה הופכת משמעותית מרגע שחופש הביטוי הופך לזכות חוקתית

חוקתית של בתי -ביקורת שיפוטיתמסמנת את הנושאים שבהם חקיקה מגבילה של הכנסת פתוחה ל

חוק שיטיל הגבלות משמעותיות על ביטוי , אם כלול הביטוי הגזעני בחופש הביטוי, למשל, כך. המשפט

אם חופש הביטוי אינו משתרע על , מאידך. גזעני ייבחן חוקתית ויצטרך לעמוד במבחני פסקת ההגבלה

. והחוק יהיה תקף, המחמיר באמצעות החוקהכי אז אולי לא יהא צורך לבחון את החוק , ביטוי גזעני, באחד ממאמריו. גישתו הנוכחית של בית המשפט העליון לשאלת הכיסוי היא מרחיבה ביותר

:אהרן ברק' כותב פרופ

גם . הוא משתרע על הביטוי שאוהבים לשמוע ועל דעות מרגיזות וסוטות"

" כל סוגפוליטיקה וסטיות מ, ממרח מגונה של ארוטיקה"ביטוי שיש בו

ביטוי שיש בו פגיעה ברגשות או בשמו . נכלל במסגרתו של חופש הביטוי

על ידי ' מכוסה'ביטוי שהוא גזעני או שהוא חומר תועבה , הטוב של האדם

167."חופש הביטוי

:ובמאמר אחר הוא כותב

18לעיל הערה , "המסורת של חופש הביטוי בישראל ובעיותיה", אהרון ברק 167

- 72 -

חופש הביטוי

האם ? האם משתרע העיקרון של חופש הביטוי על כל תכניו של הביטוי"

תשובתי על ? נכלל בגדר חופש הביטוי, ר תהאתהא צורתו אש, כל ביטוי

בין בעל תוכן , חופש הביטוי משתרע על כל ביטוי. שאלה זו היא בחיוב

."בין בעל תוכן מסחרי ובין בעל תוכן אחר, בין בעל תוכן ספרותי, פוליטי

:ועוד שם

על ; על כן משתרע חופש הביטוי על דיעות מקובלות ועל דיעות חריגות"

חופש הביטוי אינו . ם לשמוע ועל דיעות מרגיזות וסוטותדיעות שאוהבי

חופש הביטוי הוא גם החופש . רק החופש לבטא דברים בשקט ובנועם

חופש הביטוי הוא החופש להביע . הצורמים את האוזן, לבטא דברי זעקה

, גם ביטוי שיש בו ממרח מגונה של ארוטיקה. דעה ללא מעצורים

ביטוי שיש בו . במסגרת של חופש הביטויפוליטיקה וסטיות מכל סוג נכלל

על ידי חופש ' מכוסה, 'פגיעה ברגשות הדת או שיש בו חומר תועבה

168 ."הביטוי

" משאיר בצריך עיון"רואה לנכון לציין במפורש כי הוא ההשופט חשין עמדה שונה הוצגה בידי

יע השופט חשין את מב, ובעניין אחר169.הפרישה לבין היקף ההגנה" היקף"אם אכן יש אבחנה בין

:דעתו כי אחדים מסוגי הביטוי אינם צריכים כלל להיכלל בחופש הביטוי

פירסומי, פירסומי הסתה, לסווג פירסומי גזענות, למשל, אני מתקשה"

ולו -כחוסים מעצמם , XXXאו פירסומים פורנוגרפיים מסוג , המרדה

170". תחת כנפי חופש הביטוי-לכאורה

שראל ובחוקות זרות מעלה כי מקובל בחלקן להוציא נושאים שונים עיון בהצעות החוקה בי

פרסומי "הצעתו של יהודה פנחס כהן קובעת כי הזכות לא תחול על , כך. מגדרו של חופש הביטוי

אשר תכליתם היא לעורר איבה גזעית או דתית או , ולא על פרסום דברים; לעז או חלול צניעות, עלבון

יסוד או -אדם וחירויות- ולא על פרסום דברי תעמולה לדיכוי זכיות;להסית למעשי אלימות ופשע

-הצעת חוק." ולא על פרסום דברים המגלים את סודות הגנת המדינה; למגור השלטון הדמוקרטי

יסוד זה -אין לעשות שימוש בזכות מהזכויות שלפי חוק"חופש הביטוי וההתאגדות קובעת כי : יסוד

."או שיש בו כדי לדכא זכויות אדם, ה או במשטר הדמוקרטישיש בו משום פגיעה בקיום המדינמשום מתן רשות לפרסם "אקצין קבעה כי אין בזכות לחופש הדיבור והבעת הדעה ' הצעת פרופ

לשלמותה או ,התנכלות לקיומה, דות המדינהופה או בכתב דברים שיש בהם משום גילוי ס-בעל

הסתה למעשי , גיעה במוסרפ, כויות היחיד בהז או הדמוקראטיהסתה למיגור המשטר , לביטחונה

.2לעיל הערה, "חופש הביטוי ומגבלותיו", אהרון ברק 168

.817) 3(ד נג"פ, רשות השידור' סנש נ 6126/94 צ"בג 169 .65) 3(ד נח" פהמועצה לשידורי כבלים ולוויין' ן לייצוג נשים נ.י.ש 5432/03צ " בג 170

- 73 -

חופש הביטוי

או משום , למצבו הכלכלי של הזולת לרכושו או, לשמו הטוב, לגופו או גרימת נזק, אלימות או עבירה

" .םבהשתתפות ידיהם או-מאחריותן לתוצאות הפרסום שנגרם על, כל אדם או תאגיד פטורשתרע על סוגים מסויימים של גם חלק מהחוקות הזרות קובעות כי חופש הביטוי איננו מ

קובעת חוקת דרום אפריקה כי חופש הביטוי אינו משתרע על תעמולה , למשל, כך. ביטויים מסויימים

מוצא או דת והמהווה , מין, הסתה לאלימות מיידית והסתה לשנאה המבוססת על גזענות, למלחמה

. הסתה לגרום נזק

? מסויימיםהאם ראוי לקבוע בחוקה חובה להגביל סוגי ביטוי .7הטכניקה שננקטה . חוקות אחדות הגדילו עשות וקבעו במפורש איסורים מסויימים על ביטוי

או קביעה בחוקה שהתנהגות מסוימת תיאסר , היא קביעה בחוקה שהתנהגות מסויימת אסורה

. בחקיקה רגילהמלחמה קובעת האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות כי תעמולה ל, למשל, כך

–חוקת איטליה קובעת . או דת תיאסר בחוק, גזע, וכי ההטפה לשנאה על בסיס לאום, תיאסר בחוק

ומחייבת קביעת , הופעות ותערוכות הפוגעות במוסר הציבורי אסורות, כי פרסומים-ברמה החוקתית

יסור על א- ברמה החוקתית -חוקת רוסיה קובעת . אמצעים למניעה ולענישה של הפרת האיסור בחוק

, חוקת רומניה קובעת כי הוצאת דיבה על המדינה והאומה. ומעמד, לאום, הסתה לשנאה על בסיס גזע

או , הסתה לאפליה, מעמדי או דתי, גזעי, לשנאה על בסיס לאומי, הסתה למלחמה או לאלימות

. ייאסרו בחוק–ותועבה מנוגדת למוסר , לפיצול טריטוריאלי של המדינה

? חופש הביטויכיצד מגבילים את .8חלק מההצעות המודרניות ומהחוקות הזרות מסתפקות ? כיצד מגבילים את חופש הביטוי

171.כבוד האדם וחירותו: יסוד-במנגנונים הדומים לפסקאות ההגבלה הכלליות בחוק, של עילות" רשימה סגורה"קבעו , כמו גם מסמכים בינלאומיים, הצעות חוקה ישראליות רבות

קלינגהופר קובעת כי אין ' הצעת פרופ, כך. תן יהיה להגביל את חופש הביטוישרק בהתקיימן ני

ןבמידה שיש צורך בכך בתנאיו של המשטר הדמוקרטי לביטחו"להגביל את חופש הביטוי אלא

על בריאות העם או על זכויותיהם של , להגנה על המוסר, תלמניעת עבריינו, המדינה או הציבור

האמנה הבינלאומית בדבר ". ול תקין של דיונים בערכאות שיפוטיותאו לניה, אחרים ושמם הטוב

זכויות אזרחיות ומדיניות קבעה כי ניתן להגביל את חופש הביטוי רק בחוק וכשהדבר מתחייב לצורך

להגנה על , המדינה או הסדר הציבוריןלהגנת ביטחו, כיבוד זכויותיהם של אחרים ושמם הטוב

ביה מתירה להגביל את חופש הביטוי לצורך הגנה על זכויות של חוקת לט. בריאות העם והמוסר

חוקת ליטא מתירה להגביל . ומוסר, רווחה, בטחון הציבור, המבנה הדמוקרטי של המדינה, אחרים

או להגן על , הפרטיות או המוסר, הכבוד, את חופש הביטוי אם הדבר נחוץ לשם הגנה על הבריאות

כי מותר להגביל את חופש הביטוי על ידי חוק במטרה להגן על חוקת אסטוניה קובעת. הסדר החוקתי

.הצעת המכון הישראלי לדמוקרטיה, בנדור' הצעת פרופ, חופש הביטוי וההתאגדות: יסוד-וקהצעת ח; רובינשטיין' הצעת פרופ 171

- 74 -

חופש הביטוי

וכי מותר , הטוב של אחרים-הכבוד והשם, הבריאות, הזכויות, או החירויות, המוסר, הסדר הציבורי

.להגביל את חופש הביטוי של עובדי ציבור: מר כי בהצעתו של בנימין הלוי נא, כך לדוגמא. הצעות אחרות הכילו רשימה קצרה הרבה יותר

לשמור , אין מגבילים זכות מזכויות אלה אלא על פי חוק הבא להבטיח את קיום המשטר הדמוקרטי"

, בדומה." לשמור על ערכי המוסר או למנוע הפרת הסדר הציבורי, על בטחון המדינה ושלום הציבור

משטר לא יוגבל חופש הביטוי אלא בחוק לשם מניעת הרס ההצעת חוקה לישראל הייתה לקבוע כי

זכויות הזולת ושמו הטוב ולשם הבטחת טוהר , שלום הציבור, הגנה על בטחון המדינה, הדמוקרטי

172.ההליך השיפוטי

. הצעת שולמית אלוני היתה דומה ביותר להצעת חוקה לישראל 172

- 75 -

חופש הביטוי

רשימת מקורות : ח חלק

חקיקה ישראלית .1

1977-ז"התשל, חוק העונשין •

1965-ה"תשכ, חוק איסור לשון הרע •

1965-ה"תשכ, חוק רשות השידור •

1990-ן"התש, חוק הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו •

1982-ב"התשמ, )בזק ושידורים(חוק התקשורת •

והתקנות השונות מכוחם] נוסח חדש[פקודת הטלגרף האלחוטי •

1951-א"תשי, זכויותיהם וחובותיהם, חסינות חברי הכנסתחוק •

1993-ג"התשנ, )תשדירי פרסומת והודעות ברדיו(כללי רשות השידור •

1985-ו"תשמ, )זיהמימון חוץ למשדרי טלווי(כללי רשות השידור •

1994 –ד "התשנ) אתיקה בפרסומת בטלויזיה(כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו •

1994 –ד "התשנ) אתיקה בפרסומת בשידורי רדיו(כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו •

86-101תקנות . 1945, )שעת חירום(תקנות הגנה •

1984-ד"תשמ] נוסח משולב[חוק בתי המשפט •

הראינוע והתקנות מכוחהפקודת סרטי •

פקודת העיתונות •

פסיקה ישראלית .2

.871ד ז "פ, שר הפנים' קול העם נ 73/53צ "בג • .840) 3(ד מג"פ, שפירא' אבנרי נ 214/89א "ע •, 'המועצה לביקורת סרטים ומחזות ואח' נ' ואח.Universal City Studios Inc 806/88צ "בג •

.22) 2(ד מג"פ .393) 2(ד לח"פ, הדרומי של משטרת ישאל המחוזלוי נגד מפקד 153/83צ "בג • .421) 1(ד מא"פ ,המועצה לביקורת סרטים ומחזות 'לאור נ 14/89צ "בג • .683) 4(ד מה"פ, ראש עיריית ירושלים' אינדור נ 953/89צ "בג • .1) 2(ד מח"פ, ררשות השידו' מ נ"בע) 1981(לות "קידום יזמות ומו 606/93צ "בג • .225) 2(ד לט" פ, המרכזית לכנסת האחת עשרהר ועדת הבחירות" יו'ניימן נ 2,3/84ב "ע • .255) 3(ד מא"פ, הוועד המנהל של רשות השידור' כהנא נ 399/85צ "בג • .604) 1(ד מד "פ, ראש מדור תביעות' בארי נ 506/89צ "בג • .2407ד טז " פ,לוי גרי' אולפני הסרטה בישראל נ 243/62צ "בג •

- 76 -

חופש הביטוי

.136) 4(ד נ"פ, ות בתי הסוהרשיר' גולן נ 4463/94א "עע •, 'המועצה לביקורת סרטים ומחזות ואח' נ' מ ואח"חברת סטיישן פילם בע 4804/94 צ"בג •

.661) 5(ד נ"פ .45) 2(ד נ"פ, רשם המפלגות' יאסין נ 7504/95א "רע • .817) 3(ד נג"פ, רשות השידור' סנש נ 6126/94 צ"בג • .162) 2(ד מא"פ, אורל' המועצה לביקורת סרטים ומחזות נ 3/87נ "ד • )2(ד מח"פ, ררשות השידו' מ נ"בע) 1981(לות "קידום יזמות ומו 606/93צ "בג • .1145) 2(ד ה"פ, ש"היועמ' גורלי נ 24/50פ "ע •טרם פורסם (אטינגרמשה ' פרופ' מ נ"בע) 1992(רשת תקשורת והפקות 10771/04א "רע •

).28/11/04ניתן ביום .233ד לח "פ, שר החינוך והתרבות' קלופפר נוה נ 372/84צ "בג • .1723ד טו "פ, ראש העיר ירושלים' המפלגה הקומוניסטית הישראלית נ 206/61צ "בג • .611ד טו "פ, המועצה לביקורת סרטים ומחזות' פורום פילם נ 260/60צ "בג • .283ד יד "פ, שר הפנים' מרסל כהן נ, 146/59צ "בג • .811) 2(ד כו"פ, רת סרטים ומחזותהמועצה לביקו' עמוס קינן נ 351/72צ "בג • .28) 3(ד מט"פ, מדינת ישראל' נ' מ ואח"פרופורציה מרכז רפואי בע 2350/95פ "ע •

.78דינים עליון סז ,'הרציקוביץ' מ נ"רשת שוקן בע 4534/02א "ע •

182) 4(ד נד"פ, הרשות השנייה' יפאורה תבורי נ 4644/00צ "בג • .456) 2(ד מח"פ, ודה וילקניצב יה' יוסף דיין נ2481/93צ "בג •

.617) 4(ד מב"פ, הצנזור הצבאי הראשי' שניצר נ 680/88צ "בג • 169) 2(ד לד"פ, שר הפנים והמשטרה' סער נ 148/79צ "בג •

עירית' נ' עדאלה המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל ואח 4112/99צ "בג •

. 393) 5(פד נו', יפו ואח-א"ת

ספרות ומאמרים .3

.5) א"תשנ(' הפרקליט מ, "חופש הביטוי ומגבלותיו", ברקאהרון • .223) ז"תשנ(ז "משפטים כ, "המסורת של חופש הביטוי בישראל ובעיותיה", אהרון ברק • . 75 )ז"תשל( ז משפטים, "על חופש הביטוי בפסיקת בית המשפט העליון"פנינה להב • .כרך ג) ד"תשנ, הוצאת נבו (פרשנות במשפטברק אהרן • )ו"תשנ (חופש העיתונות בין מיתוס למציאותסגל אבז •חופש הביטוי", קרמניצררדכי מ • רות [כרך ב , בישראלוהאזרח זכויות האדם : בתוך, "צידוקי

.28 )1991( ]גביזון וחגי שנידור 81) ב"תשנ( א משפט וממשל" הסמכות הִמנהלית" זמיר צחקי •

- 77 -

חופש הביטוי

כח משפטים " מהפכה החוקתית על היקפה של ה-הזכויות הבלתי מנויות ", הלל סומר •

.257) ז"תשנ(כבוד : סוגיות פתוחות בפרשנותו וביישומו של חוק יסוד-גרות מילדות לב", הלל סומר •

.53) ד"תשס( א משפט ועסקים" האדם וחירותו .166) א"תשס(, זכויות אדם במערכת הבינלאומית, אדי קאופמן •

מאמר זה אוחזר מהאתר ". על חופש הדעה והדיבור במשפט העברי"כהן ' ח •

il.co.daat.www 04/1217/ בתאריך

. ? האמנם-" שפה אחת ודברים אחדים" ריבוי דעות וזכות האדם לדבר בלשונו, הכהן' א •

05/0223/ בתאריך il.co.daat.wwwמאמר זה אוחזר מהאתר

ג •

)

91-90, מ"תש, ירושלים, הוצאת מאגנס, ותעל החיר, ון סטיוארט מיל'

על ערכים מוגנים ומבחני הסתברות -הגבלת חופש הביטוי בשל חשש לאלימות, קרמניצר' מ •

משפט וממשל ז, בעקבות פרשת כהנא, בעבירות של הסתה להמרדה והסתה לאלימות

305) ד"תשס(

פסיקה זרה .4

ב"ארה) א

• Abrams v. U.S, 250 U.S. 616 (1919)

• Whitney v. California, 274 U.S. 357, 375-77 (1927)

• Lovell v. Griffin, 303 U.S 444 (1938)

• Pruneyard Shopping Center v. Robbuns, 442 U.S. 74 (1980)

• U.S v. O'Brien, 391 U.S. 367 (1968)

• Texas v. Johnson 491 U.S. 397 (1989)

• U.S v. Eichman & U.S. v. Haggerty, 496 U.S. 310 (1990)

• Murdock v. pennsylvania, 319 U.S 105, 115 (1943)

• National Association for the Advanced of Colored People v. Alabama, 357

U.S. 449 (1966)

• Konigsberg v. State Bar of California, 366 U.S 36

• Chaplinsky v. New Hampshire, 315 U.S. 568, 572 (1942)

• Police Dept. of Chicago v. Mosley, 408 U.S. 92, 95 (1972)

• First National Bank of Boston v. Bellotti, 435 U.S 765, 3 Med.L.Rptr. 2105

(1978)

- 78 -

חופש הביטוי

• Federal Communications Commission v. Pacifica Foundation 438 U.S 726

(1978)

• Dennis v. United States 341 U.S. 494. (1951)

)

)(

)

)

אירופה)ב

• Handyside v United Kingdom (1976) 1 EHRR 737

• Lingens v Austria (1986) 8 EHRR 737

• Barfod v Denmark (1989) 13 EHRR 493

• Muller v Swizerland (1988) 13 EHRR 212

• Wingrove v United Kingdom (1996) 24 EHRR 1

• Jacubowski v Germany (1994) 19 EHRR 64

קנדהג

• Rocket V. Royal College of Dental Surgeons [1990] 2 S.C.R. 232.

• R v Keegstra [1990] 3 SCR 697.

• Slaight Communications v. Davidson (1989) 1 S.C.R 1038) קנדה(

• Irwin Toy v. Quebec [1988] 2 S.C.R 712

ניו זילנד )ד

• Mendelsson v A-G [1999] 1 NZLR 268

• Solicitor-General v Radio NZ Ltd [1994] 1 NZLR 48

• Police v O’conner [1992] 1 NZLR 87

• Board of Trustees of Tuakau College v TVNZ (1996) 3 HRNZ 87

אנגליה)ה

R v Central Independent Television plc [1994] Fam 192

ספרות ומאמרים זרים .5

- 79 -

חופש הביטוי

ב"ארה) א (

• T. Barton, Marc A. Franklin, Jay B. Wright, “The First Amendment and the Fifth Estate”

Regulation of Electronic Mass Media, Westbury NY The Foundation Press, Inc. 1996. • Russell L. Weaver, Donald E. Lively “ Understanding The First Amendment”, LexisNexis. • Richard Clayton, Hugh Tomlinson, “The Law of Human Rights”, Oxford University Press,

2000 • Thomas I. Emerson, The system of freedom of expression 6-9 (1970) • Book Review, 62 Hav L. Rev. 891, 900 (1949) • New York Times, June 12, 1990 at p. B7

אחר)ב (

• Hogg, Peter W. Constitutional Law of Canada (Scarborough, Ontario : Carswell, (1992) • Richard Clayton & Hogh Tomlinson The law of human rights, vol.1(oxford 2000)

- 80 -