לילי הבר: עריכה והבאה לדפוס, כתיבה 6117102תל אביב 17209. ד.ת

com.gmail@cracowassociation 09-9579540: פקס, 054-4436366: טלפון

/il.co.blogspot.cracowassociation://http cracowassociation/groups/com.facebook.www

ה“שבט תשע, 2015פברואר , 97גליון בטאון ארגון יוצאי קרקוב בישראל

,פתיתים לאחרונה ראה אור בקרקוב

ספרו של ירוסלב קנאפ ”Magical Kazimierz “

המספר את סיפורו של הרובע הקסום של , ‘ימייז‘קז

בספר מסופר על . קרקוב 600-היהודים שחיו במקום כ

שנה ועד להפיכת המקום . לרובע אמנים ופאבים

♣♣♣ יוכי ? א ולפורים"מה לרמ

היהדות שלא "ברנדס בספרה ) 227-223עמודים " (הכרנו

מספרת כי מנהג התחפושות , מקורו עוד במסורות קדומות

ובימי הביניים אומץ על ידי התהלוכות הססגוניות . הכנסיה

משכו גם את ליבם של וכך הסתפח קרנבל , היהודים

, התחפושות הנוצרי לפוריםשבו אפשר לשמוח ולהשתכר

".ונהפוך הוא"וגם הרבנים והממסד הדתי מחו

אך בני ישראל , והזהירוהמשיכו להתהלך בפורים עטויי

). של גוים ושל נשים(תחפושות הוא רבי משה , א"עד שהרמ

בן המאה , איסרליש הקרקובאימאחר : "פסק, עשרה-השש

דחזינן דפשט המנהג ואין , "נראה לי ליישב המנהג, מוחה

מכיוון שהתחפושות –ופרושו אי , היו לפופולריות ביותר

.אפשר לאסור אותן יותר

♣♣♣ אנחנו סקרנים ורוצים לדעת

אחרי , כיצד עזבו יהודי קרקובאת פולין בדרכם , המלחמה

. 1951―1945לישראל בשנים האם דרך צרפת או דרך נמלי

באיזה מעברי גבול ? איטליהכמה זמן נמשכה ? עברתם

כל מה ? הדרך מקרקוב לישראלשתוכלו לספר לנו יאסף

היסטוריה של יהודי “ל .“קרקוב

התגלו מכתבים ממחנה הריכוז פלשוביחודיים מתקופת , אוסף מסמכים

שנמצאו בעזבונו של , השואה ולאחריה ה ל ו מ פ ב ל ס י ט ה , ס נ ו ר ח א ל ו ע י ג ה

ב רקו בק ית נ לו ג הי ה רסיט ב ני . לאוהמסמכים נמצאו במהלך שיפוצים

.קה‘שנערכו בעליית גג בבית בויליצ

ש י רו הועב כים ש המסמ ן מאות בימסמכים רבים שנכתבו ממחנה הריכוז

ובהם תאור החיים במחנה וגורל , פלשוב שנכתבו על ידי , המכתבים . היהודים

ממשפחות יהודיות , עשרות כותבים , כוללים בקשות לעזרה כספית , שונות

מהמכתבים עולה . עזרה רפואית ומזון כל תמורה ביקש כי מר פמולה לא

והוא עזר לכולם , כספית עבור עזרתו .ככל יכולתו

המכתבים נכתבו על ידי אנשים שלא ועם זאת נתנו בו אמון , הכירו את פמולה

ואף השאירו אצלו למשמרת דברי , רב .ערך

גרמנית , המכתבים כתובים בפולנית וביניהם מכתבים אישיים מאד , ועברית

. ורגשניים

, בשלב ראשון יתורגמו כל המסמכים ואחר כך יועברו לארכיונים השונים

בין היתר מחקר של , לצורכי עיון ומחקר לא ידוע באיזו . פולנים -יחסי יהודים

ויתכן שהיה זה , מסגרת פעל האיש .“יגוטה‘ז”במסגרת

שבה התגורר בתקופת השואה מפקד 22מספר ) Heltmana( הווילה ברחוב הלטמן לאחר שהוצעה למכירה במשך , נמכרה לאחרונה , אמון גת , מחנה הריכוז פלשוב

הבעלים הקודמים ניסו לעניין את רשויות העיר לרכוש את המקום ולהקים בו . שניםאת הבניין רכשה חברה . אך התוכניות האלו לא הבשילו לכדי מעשה , מוזיאון

ולא ברור מה יעלה , המספקת שירותים בתחום התכנון והבניה , מסחרית מקרקוב . בגורלו

פרנסי העיר הסבירו את סרובם לרכוש את המקום ם י צ ו ר א ל ם ה ש ך כ בת וא ע רו ה את ח צי הנ ל

וכי העיריה , הפושע הנאצי מעונינת להנציח ולזכור את הקורבנות היהודים שנרצחו במוסדות שכבר

. הוקמו לצורך כך

נמכרה הווילה שבה התגורר הצורר אמון גת

אחד המכתבים שנמצאו בעליית הגג

2עמוד בטאון ארגון יוצאי קרקוב בישראל נ ו ב י נ י ק ר ק ו ב ס ק י ה

אנחנו כאן -"מיר זענען דא"

הזהו הרגש הסוחף . תרגשות

והעמוק שחשתי בעת שנכחתי באירועי חנוכת תערוכת הקבע של

לתולדות יהודי " פולין " מוזיאון האירועים נמשכו על . פולין בוורשה

גדושים בסוף ימים י שלושה פנ, בנוכחות קהל רב , אוקטובר אשתקד

ם י ד ב ו כ מ ף ל א מ ה ל ע מ ל ה נ מ שב " ארה , ישראל , ומוזמנים מפולין האירועים כללו . ומדינות נוספות

קונצרט , קבלת פנים , סיור מודרך . חגיגי וטקס מרכזי רב רושם

בניין המוזיאון נמצא בשטח שבו ה ש ר ו ו ט ג ר ב ע ב ה י ב , ה ו ח ר ב

מול האנדרטה לזכר גיבורי ', אנילביץי של הרחבה ומצידה השנ הגטו

, עצם מיקומו . המרוצפת הגדולה מעורר , במקום ההיסטורי הזה

במבקר זיכרונות ואסוציאציות מה הולם ומעורר השראה . מרגשות

ה רט ד האנ ח כ נו ד ר מלעמו , יות, נתן רפופורט יצירתו של הפסל

, להתייחד עם זכרם של גיבורי המרד , ומשם לצעוד היישר אל המוזיאון

ולחוות את התערוכה על מוצגיה שם יוכל אולי המבקר ? המיוחדים

לנסות להבין מנין צמחו גיבורים מנין ינקו ומהיכן שאבו את . אלה

כשכל , תעצומות הנפש ללחום ולמות התשובה . חטאם היה היותם יהודים

ן באלף שנות –נמצאת במוזיאו .ההיסטוריה של יהודי פולין

–בנין המוזיאון המרשים מאוד עוצב על –מפואר ומלא הוד , גדול

, ריינר מהלמקי ידי האדריכל הפיני שהצעתו נבחרה במסגרת תחרות

הצעות שהגיעו 11מבין , בינלאומית

זכוכית ואריחי בטון מוזרק . לגמר דמויי אבן גיר בהירה הם החומרים

תערוכת . העיקריים ממנו הוא בנוי אמצעי , שפע המוצגים בה , הקבע

התצוגה ועיצוב אולמות התצוגה משרים על המבקר אווירה של יראת

.כבוד

אך לא רק העוצמה הפיזית של . הבניין והתצוגות ריגשו אותי כל כך

התרגשתי כי למיטב ידיעתי זהו המוזיאון הראשון והיחיד בעולם

על , המוקדש כולו לחיים היהודיים ן , דורותיהם ולא לשואה , בפולי

מקומם של אירועי השואה . בלבד יש . והרצח אינו נפקד מהתערוכה

ודאי כאלה שיאמרו שהיה צריך ן יותר את שנות האסו , להדגיש

יסברו שאירועים אלה ואחרים

תופסים חלקים גדולים מדי מסך ה י ר ו ט ס י ה ה ת ו נ ש ף ל א ר ו פ י ס

לי די בעצם קיומו . היהודית בפולין די לי בעובדה שכל מי . של המוזיאון

. שיגיע לוורשה ידע שאנחנו היינו כאן -סיפורה של יהדות פולין -סיפורנו

ידע . לא התחיל במלחמה ובשואה אלף שנות היסטוריה לא " העולם ש

".שוכחים

נשיא , היטיב לבטא רגשות אלה ן , המדינה במעמד , ראובן ריבלי

ת ח י ת פ ל ג ר ל י ג י ג ח ה ס ק ט הגם : " בין היתר , באומרו , המוזיאון

הרי , אם ניתקו היהודים מפולין לנתק את פולין , שקשה עד בלתי ניתן

ם י ד ו ה י ה ק . מ ו ח מ ל ר ש פ א י אמלאה כל , היסטוריה עשירה כל כך

".כואבת כל כך, כך

הטקס המרכזי בו נאמרו הדברים לרגלי , האלה נערך בצהרי היום

נשיא . האנדרטה לזכר הגיבורים ויחד איתו עמדנו , פולין הניח זרים

דום וכיבדנו אותם ואת כל אשר אנו שמי סתיו . מצווים ורוצים לזכור

כחולים ובהירים בהקו מעל ראשינו אך לא הקור גרם . והקור היה עז

כי , לגלי הצמרמורת ששטפו אותי אם גודל השעה ועומק החוויה הם

לבי רטיטו את מריאן . אלה שה' יליד לודז , ניצול אושוויץ , טורסקי

שגר בוורשה ומכהן כנשיא מועצת קרא , המוזיאון והיה בין יוזמיו

( מיר זענען דא : " בדבריו אנחנו " כשהוא פונה אל אביו ואחיו , ) כאן

, המוזיאון אמור למלא . שנרצחו את החלל העצום שנוצר , חלקית

אמר -לאחר השמדת היהדות בפולין .בנאום שנשא

3עמוד בטאון ארגון יוצאי קרקוב בישראל נ ו ב י נ י ק ר ק ו ב ס ק י ה ועידה

הרעיון להקים מוזיאון שיוקדש להיסטוריה של יהודי פולין נולד כבר

ה ות שנ חילת ה 90-בת המא של . לאחר נפילת הקומוניזם , הקודמת

הקצתה עיריית 1997כבר בשנת . ורשה את השטח להקמת המוזיאון

זה השטח היחידי בתחומי היה הרובע היהודי לשעבר שנותר לא

עשר שנים מאוחר יותר נערך . בנוי טקס הנחת אבן הפינה של הבניין

. שהקמתו נמשכה שש שנים

הקמת מבנה המוזיאון מומנה , מכספי תרומות של עיריית ורשה

והמבנה , ממשלת גרמניה ואחרים – 2013באפריל 19-נחנך רשמית ב

. שנה לפרוץ המרד בגטו 70במלאות תצוגת הקבע של המוזיאון מומנה

ם י ד ו ה י ם י נ ב ד נ של ת מו רו . מתההשקעה הכוללת בבנייה ובתצוגה

.מיליון דולר 100-הסתכמה ביותר מ

שטחו הכולל של הבניין הוא 1-כ 3 , 0 0 ה . ר " מ 0 ז מ ש י ל ש ש כמ ( ה 4-למעל , ש ) ר " מ 000 ד מוק

ת א ת ר פ ס מ ה ע ב ק ה ת ג ו צ ת לן לי פו דות ה י ה של רי -ההיסטו

הקהילה היהודית הגדולה ביותר התערוכה פרושה על פני . בעולם

לפי תקופות , שמונה גלריות נפרדות ת ו י ר ו ט ס י ת : ה י ש א ר מ ל ח ה

ההתיישבות של יהודים בפולין וכלה .בתקופה שלאחר השואה

אם תרצו ללמוד עוד על המוזיאון " לבלות " אני ממליצה , המיוחד הזה

ר ת א ב י ל א ו ט ר י ו ר ו י ס ב ט ע מובמיוחד באתר , POLINהאינטרנט

www.jewishmuseum.org.pl/en .הטקסטים באתר כתובים בפולנית

נדמה לי כי ביקור במוזיאון . ואנגליתלכל אדם , מיוחד זה הוא חובה

, ישראלי או פולני , ובמיוחד לכל צעיר . יהודי ושאינו יהודי

, רק על ידי לימוד העבר נדע מי אנחנו . מנין באנו ולאן פנינו כעם ומדינה

-ומשם . הרי אין עתיד ללא עבר ו שי כ וע כאן ם . ל ג ש זמן ה ע י ג ה

משכן -במדינת ישראל יוקם בית ת ש ר ו מ ה ר ו מ י ש ו ד ו ע י ת לההיסטורית והתרבותית של קהילת

. יהודי פולין

ואולי מה שטוב בפולין מתאים ?גם לישראל

מורשת מ מרכז להקמת יזם יהדות : יהודי פולין בישראל

, שראשיתה לפני כאלף שנה , פולין הייתה הקיבוץ היהודי הגדול ביותר

-במחצית המאה ה , בשיאה . באירופה. מנתה כשלושה וחצי מיליון נפש , 20

ן באלפי הקהילות היהודיות בפולירבתי התרחשה פעילות מגוונת וענפה

תרבות , בלימוד והלכה , בתחומי הרוח .ופוליטיקה

ההיסטוריה בת למעלה מאלף השנים של היהדות בפולין כוללת תקופות של סובלנות ופריחה דתית

ת י ת ו ב ר ת ל , ו ש ת ו פ ו ק ת ד צ לפרעות , רדיפות , אנטישמיות קשה

השמדתה , וגירושים היה ששיאן הכמעט מוחלטת במלחמת העולם

יה י דיש . השנ י בי נים עיתו מאות ובעברית ראו אור בערי פולין ותנועת

הוקמו מוסדות . ההשכלה פרחה שם קהילתיים ודתיים שהצטיינו בארגונם

וכאן גם פרחו המפלגות , הדמוקרטי הנוער , השונות ישיבות , תנועות

גדול , עולם שלם . ותלמידי חכמים .ועשיר

שלמרות שיהדות פולין , מפתיע לכןהייתה הקהילה הגדולה ומהחשובות בתפוצות ישראל עם שבקהילות

לא קם עד היום משכן ובית , ובארץ לה קהי נצח תו ו שב בארץ י ו רא

ועשייתה המשמעותית , מפוארת זו והמכרעת במהלך אלף השנים למען

ולמען מדינת ישראל , העם היהודי כולוהגיע הזמן לספר את סיפור . בפרט

ולהעיד , אלף השנים שקדמו לשואה , על תרומתם הרבה של ניצולי השואה

מתוך כאבם אשר הצליחו לאסוף העצום כוחות נפש כדי לבנות חיים

להקים בית לאומי ומשפחה , חדשים ולתרום להתפתחותה ושגשוגה של

.מדינת ישראל

קבוצת מתנדבים ששורשי , אנו מבקשים לפעול , משפחותיהם בפולין

להנצחת המורשת התרבותית של בדומה למפעלי . יהדות פולין בישראל

הנצחה של קהילות יהודיות אחרות אנו מציעים לפעול , מתפוצות ישראל

אשר יספר את סיפורה , להקמת מרכזהייחודי והמתמשך לאורך הדורות של יהדות פולין בגולה ושל יוצאי הקהילה

שראל כך . בי את , לשם ו נ הקמ, " הפורום של יוצאי פולין בישראל "

שישמש כיזם להקמת המרכז ולובי .לקידום הפרויקט

בית מורשת יהודי פולין , בחזוננו לא יהיה עוד מוזיאון או אתר הנצחה

, לימודי -הבית יהיה מרכז חינוכי. סטטיצעירים -הפונה אל קהלים שונים

, אשר יציג לקהל המבקרים -ומבוגרים , מדיאליים -באמצעים דיגיטליים ומולטי

של ב ו ר הק ו ק ו ח הר העבר את ייעשה שימוש במגוון אמצעי . הקהילה

מתקדמים והדרכה כולל , תצוגה , אפשרויות לאתר חומרים ארכיונים

וסרטים בתמונות ן , לצפות להאזילמוזיקה יהודית ולהכיר את השפה

. הייחודית לעמנו, ותרבות היידישת י ש א ר ת א ג י צ י ז כ ר מ הההתיישבות היהודית בפולין מתחילת

י השנ מי , האלף י בתקופת עבור הביניים וההתיישבות של יהודי ספרד

יהדות פולין הייתה . לאחר גירושם ערש הציונות והמקור ממנו צמחה

, האידיאולוגיה של המפלגות הציוניות היא שהזינה את גלי העלייה האזרחית

צית ו חותם , והחל ו ע הטבי אשר ת לדו בתו מחה י בל ו תי ו משמע

בהקמת מדינת , " המדינה שבדרך " פיתוחה , ישראל ובמאבק על קיומה

לציונים מקרב יהדות פולין . ושגשוגה היה תפקיד מרכזי בהנהגת היישוב העברי בארץ ישראל ובהנהגתה של

. מדינת ישראל

בשנים האחרונות הולך ונחשף חלקם של יוצאי פולין בבנייתה של מדינת ישראל ובחותם העצום שטבעו

תוך השתלבות במארג , בתרבותה החברה הישראלית בתפקידים בכירים

. בתרבות ובביטחון , בחינוך , בכלכלה אנו מזמינים כל מי שחש שהקמת

לבוא אל , מרכז זה היא מטרה ראויה .להזדהות עמנו ולסייע, שורותינו

לילי הבר

גם ( במקביל מתפרסם זה מאמר בטאון -“ מזכר ” של 44‘ בגליון מס

מרכז הארגונים של ניצולי השואה )בישראל

אנחנו כאן -"מיר זענען דא"

2015דמי חבר לשנת ח “ש 150נא הקדימו ושלמו את דמי החבר השנתיים בסך

לחליפין בצעו העברה בנקאית 6117102תל אביב 17209. ד.שלחו המחאה לת הרצליה 079סניף ) 13(בנק איגוד 2167/89לחשבון

4עמוד בטאון ארגון יוצאי קרקוב בישראל נ ו ב י נ י ק ר ק ו ב ס ק י ה

בקרקוב ) Przedświt( " השחר " בתקופת , 1897התארגן בדצמבר הודות לתמיכתו , השלטון האוסטרי

של קרן הברון הירש והסניף האוסטרי אמנם כבר כשלוש שנים . ח “ של כי

נוסד בקרקוב , 1894-ב , קודם לכן אולם , " לבנון " ארגון אקדמאים ציוני

, זמן קצר לאחר הקמתו הוא התפזר בשל חילוקי דעות ומריבות בין חבריו

.המעטים על דרכי פעולתון ו יסודו של ארג " השחר " עם

פרסמה קבוצת היוזמים של הארגון בקרב הסטודנטים היהודים , הודעה

אנחנו : " בזו הלשון , באוניברסיטה ם ע ה י נ ב כ ו נ מ צ ע ת א ם י ש י ג ר מ

י ד הו ה . הי ז ה ש ו ד ק ה ש ג ר ה את המכשירה , הממלא אותנו גאווה

, אותנו לפעולות והקרבה למען עמנו , אנו שואבים מתוך ההיסטוריה שלנו

המלמדת אותנו גם כן שההתבוללות . לא תוכל לפתור את הבעיה היהודית

הנוער שואף לתחיית היהדות על ה . אדמתה רת ן מט אי ו ז ה שאיפ

, להגביר את היבדלותם של היהודים באמצעותה יצליחו לדכא , אלא להיפך

את השנאה הגזעית ולהקים עם יהודי שיהיה מוכן להשתתף , איתן ובריא

."בקידום התרבות האנושית, " השחר " בשנת ההתארגנות של

1,360מכלל , 1987/98שנת הלימודים סטודנטים באוניברסיטה היגלונית

רובם ( 17%-דהיינו כ , יהודים 226היו ה בפקולט ו ם שפטי בפקולטה למ

היתה זו גם השנה הראשונה ). לרפואה, שבה התקבלו ללימודים סטודנטיות

וגם זאת רק לפקולטה לפילוסופיה ו ( ל ב ק ת ה ה י ל 1א ת 0 ו י ט נ ד ו ט ס

רק החל משנת הלימודים ). יהודיות התקבלו סטודנטיות גם 1900/01

עד סוף מלחמת . לפקולטה לרפואה לא נתקבלו , 1918-ב, העולם הראשונה

, סטודנטיות לפקולטה למשפטים ז ו ח א ה ל ע ה י ה ה נ ש ה ת ו א ב ו

מתוך 29%-הסטודנטים היהודים ל .התלמידים ביגלונית 2,830

עם יסודו של , 1897כבר בדצמבר ערכה הנהלת הארגון נשף , " השחר "

גדול בהשתתפות חברים , חנוכה והנואם המרכזי , ואורחים מוזמנים

בשנה . טהון ) אוזיאש ( ר יהושע "היה ד, חברים 67הראשונה מנה הארגון

, ומדי שנה בשנה גדל מספר חבריו .חברים 102-והגיע עד ל

ן " השחר " נכלל בארגו י נ ו הציארגון שכלל , ) Ognisko" ( אוגניסקו "

את כל ארגוני הסטודנטים היהודיים והיה מוכר רשמית על ידי שלטונות

ית נ גלו הי ניברסיטה ו . האו ר " היל ש ן ו ש א ר ר " ה ח ש ר " ה ז ל ה י ה

ובין חבריו הפעילים בשנים , גולדוסר הראשונות היו הסטודנטים חיים

ויהודה צימרמן ) רפואה ( הילפשטיין והצטרפו לפעילות שמעון , ) משפטים (

דוד בולבה , ) משפטים ( פלדבלום שורצברט ) איגנאצי ( יצחק , )משפטים( .ואחרים) משפטים(

י ר ב ר " ח ח ש ד " ה י מ ו ל י ח ת הונית נמרצת צי הם לא . בפעילות

הסתפקו בפעילות בתחום המצומצם של החיים האוניברסיטאים אלא הפיצו את רעיונותיהם בקרב הנוער

, הלומד היהודי בבתי ספר תיכוניים ארגנו וניהלו קורסים להשתלמות י ע ד מ ל ב ר ע י ר ו ע י ש ו ם י ר ג ו ב למ

ת ו ד ה י ל , ה א ר ש י ם ע ת ו ד ל ו ת ל, למעשה . ולהוראת השפה העברית

עיקר הפעילות הציונית בעיר באותם , הימים נעשתה על ידי חברי השחר

שעם גידולו בשנים הבאות חיזק גם את מעמדו וגם את השפעתו בקרב

, הארגון האקדמי היהודי הכללי " השחר " כבר באותם ימים . אוגניסקו

לא ניתק את קשריו עם רוב חבריו שסיימו את לימודיהם באוניברסיטה

שחלק , " סניורים " אלה נמנו על ה –מהם המשיכו אף להיות פעילים בארגון ואחדים תפסו עמדות נכבדות

. בהנהגת התנועה הציונית באיזור ויסד , השחר פעל גם בערי השדה "

, סניפים בערים שונות כמו טרנוב .שוב ועוד'ז, ירוסלב

בשנתיים הראשונות של מלחמת ט כמע ה נפסק ה נ ו ש רא ה ם העול

שכן חלק , לחלוטין פעילות הארגון מהסטודנטים היהודים גויס לצבא

המשיך 1916-אולם מ , האוסטרי לקראת . הארגון בעבודתו הסדירה

ואחר , 1918באפריל , סיום המלחמה -פרצו מאורעות אנטי , 1919כך ביוני

" השחר " חברי . יהודים בקרקוב השתתפו במיליציה היהודית ובמשמר

והתארגנו על מנת , האזרחי היהודי להגן על האוכלוסיה היהודית מפני

.הפורעים, עם חידוש עצמאותה של פולין

ובתקופה שבין שתי , 1918בשנת התחילה תקופה , מלחמות העולם

חדשה בפעילות הארגון וחלו שינויים י נ ו ג ר א ה ו ה נ ב מ ב ם י ב ו , ר ח ו כ ב

בתחומי פעילותו ובפריסתו , המספרי באותה תקופה . בגליציה ושלזיה

ם י ט נ ד ו ט ס י נ ו ג ר א ם ג ו ד ס ו ננוספים ולא , ואקדמיים -ציונים

במחצית השניה של שנות . ציונים העשרים נוסדו שתי קורפורציות של

–סטודנטים ציונים באוניברסיטה ) 1926-מ ( רביזיניסטית " אמונה " ( קדימה " -ו המקורבת ) 1926-מ "

קורפורציות אלה . לציונים הכללים בראש , בעיקר בשנות השלושים , עמדו

ל ש ת י ב י ט ק א ה ת ו ד ג נ ת ה הד ג נ ם י ד ו ה י ה ם י ט נ ד ו ט ס הההתנפלויות האנדקיות האלימות בקמפוס האוניברסיטאי וברחובות

.הסמוכים לוח י נ ז ה א ל ה פ ו ק ת ה ת ו א ל כ

-את הפעילות התרבותית " השחר " י ל ת כ ל ץ ו ח מ ם ג ת י מ ו א ל ה

המיועדת לציבור , האוניברסיטה שכנו משרד 1935עד סוף שנת . הרחב

, 1והמועדון ברחוב יאסנה " השחר " סמוך . 4ומשם עברו לרחוב ויילופולה

לפרוץ המלחמה עברו המשרדים .31לרחוב דיטלה

הופיע 1925/26בשנת הלימודים בשפה " צופים " ירחון " השחר " מטעם

שטיפל גם בבעיות פוליטיות , הפולנית וחברתיות הנוגעות לכלל הציבור

שהיה לו , " השחר " בהשפעת . היהודי 1926הוקם בשנת , " אוגניסקו " רוב ב

י ד הו י ה אי מ ד ק הא ת ב , בי ו ח ר בובו חדרי מגורים בעיקר , 3פשמיסקה

ץ ו ח מ ם י ד ו ה י ם י ט נ ד ו ט ס ר ו ב עב ו ק ר ק ם , ל י ס נ כ ל ת ו מ ל ו א ן כ ו

אולם קריאה , ולאסיפות ציבוריות הבניין . אולם ספורט ועוד , וספריה

הוקם בעיקר הודות לקרן מיוחדת " בני ברית " שהוקמה על ידי לשכת

.בקרקוב ובתמיכת מוסדות אחריםבאותם שנים הלך ועלה בהתמדה מספר הסטודנטים באוניברסיטה

אך חלקם של הסטודנטים , היגלונית ה ד מ ת ה ב ד ר י ם י ד ו ה י ת . ה נ ש ב

היה מספר 1921/1922הלימודים 30%-ומתוכם כ 4,581הסטודנטים

עשור מאוחר יותר ירד שעור . יהודים ובשנת 26%-הסטודנטים היהודים ל

ם י ד מו 193הלי 7/ 3 ה – 8 חל ה ש כעמד שעורם -" ספסלי הגטו " הוראת

ההוראה בדבר קביעת . בלבד 12%על נפרדים באולמי מקומות ישיבה ם י נ ל ו פ ם י ט נ ד ו ט ס ל ת ו א צ ר ה הגם בשנה ויהודים היתה בתוקף

בנימוקים של שמירת , שלאחר מכן .הסדר והבטחון

ארגון סטודנטים ציוני “ השחר”

5עמוד בטאון ארגון יוצאי קרקוב בישראל נ ו ב י נ י ק ר ק ו ב ס ק י ה

‘ימייז‘חגיגות פורים בקזאיך אפשר לא להזכיר את חג הפורים

מראות –בעיר קרקוב של לפני המלחמה . שאפשר לראותם כיום רק על מסכי הקולנוע

, בערב זרמו היהודים מכל קצות העיר דרך הרחובות והסמטאות לכיוון , בהמוניהם

רובם , אלפי אנשים . רחוב קרקובסקה עמדו , אבל גם מספר נכבד של פולנים , משלנו

, נדחקו בכל המעברים , משני צידי הרחוב החשמליות העוברות ברחוב צלצלו בקוצר

והם , אך ללא הועיל , רוח כדי להתקדם . טלטלו עמם בקושי קדימה

בני , נשים , גברים , זקנים , כולם התקבצו , הורים ובידיהם תינוקות , ילדים , נוער

ישנים עטופים בשמיכות חמות ת . בחלקם היהדוהעיניים . הקרקובאית המיושבת הפכה לציבור מלא שמחה

ופה ושם אנשים , נוצצות והאוויר מלא בריחות של יין וילדים הגומרים בעמידה את שארית אוזני המן שלא

לקראת , חסרי סבלנות , כולם מתוחים . נאכלו בבית .ההופעות הפורימיות

ממעמקי הרחוב החשוך נשמעו קולות של דריכת צהלות סוסים ושריקות שוטים , פרסות על משטחי האבן

מתוך האפלה הופיעו שורות של . החותכים את האוויר , קצינים , נסיכים –כרכרות מלאות באנשים בבגדים שונים

דמיות חובשי צילינדרים גבוהים , בנקאים , אנשי עסקים לראשם ובפיהם סיגרים בוערים וסוללות עשן מלוות

נראו , ראשם מקושט בנוצות בת יענה , הסוסים . אותם . כבני רמכים

לראשם כובעי , העגלונים זקופים במושב הקדמי כפות ידם בתוך כפפות לבנות כשלג , אבטיח עם נוצה בצד , מיטלטלים לכל תנועת הכרכרה . ושוט מקושט בידם

.צוחקים וקוראים לעבר מכריהם העומדים בסביבהרתומה , והנה הופיעה מרכבה מקושטת בשלל סרטים

מאלה הגוררים , " בלגים " לזוג סוסים כבירים המכונים ועתה מעוטרים , במשך השבוע עגלות עם משא כבד

מתחת לחופה . בצרורות של נוצות לאור פנסי הרחוב פרנץ יוזף , אדומה ישב בכבודו ובעצמו הקיסר ירום הודו

לבוש במדים , הונגרי -האימפרטור האוסרטי , הראשון כותפות זהב רקומות לבגדי השרד שלו עטורי , כחולים

, משני צידי לחייו מודבק זקן הנקרא על שמו , המדליות מרים , הוא משעין את ידו על חרב בעלת ידית מקושטת

מרכבתו סובבת . מזמן לזמן את ידו ומברך את נתיניו .ומופיעה פעם אחר פעם

, בכרכרות האחרות ישבו בחורות הלבושות קרינולינות , פניהן מכוסות רעלת רשת עדינה . בסגנון המאה הקודמת

בידיהן מניפות , מצופה בשלל פתיתי זכוכית נוצצים על צווארן מחרוזות , המצננות את הפנים למרות הקור

מסולסל , שיער ראשן מוגבה כלפי מעלה , פנינים ואלמוגיםמראה פניהן כוושתי אשת . וקשור בסרטים בצבעי זהב

בחלק העליון של הלבוש . אחשוורוש ולא כאסתר הצדיקה , מבליטים את חלקי הגוף הנשי , המחשופים עמוקים

תחפושת זו מרגיזה . המכוסה בהקפדה במשך כל השנה והן , נשים רבות יראות שמים העומדות בצידי הרחוב

".המופקרות"פונות לבעליהן ומצביעות לכיוון הבעלים לא גורעים עין מהיושבות בכרכרות והזבניות הקטנות זורקות נשיקות לכל עבר ונהנות מנשיקות מבן

.זוגן היושב לצידןאת הטור המתמשך סגרה קבוצת צעירים לבושים

יושבים זקופים על הסוסים ובראשם גבר בלבוש , כפרשים, פרסות הסוסים צבועות בצבע שחור מבריק , קצין

הרוכבים לבושים במדי הוסרים הונגריים שזורים בחוטי , נעלי לכה גבוהים לרגליהם , זהב וחגורים בחגורות עור

חבושים בכובעים בצורת קסדות בגווני נחושת וחרבות לכל אחד שפם שחור ארוך מתנדנד . מורמות מעלה בידם

הסוסים . ריחות של וודקה נודפים מהם למרחק , לכל צד ליטפו , ניגשו , פוסעים לאט וההמונים לא יכלו להתאפק

את הסוסים בעוד הרוכבים נשארו זקופים על הארכובה ...בתנוחה של חשיבות

כל התלבושות בערב זה לקוחות ממלתחת התיאטרון תלמידי בית הספר היהודי להתעמלות עמדו . היהודי רקנו

. והעלו איש את חברו לפירמידה אנושית , בכיכר הקרובה בכובעי הקורפורציות , הסטודנטים של האוניברסיטה

בפינות . עברו כשהם שרים בעברית ופולנית , הציוניות היד יותר נדיבה ורחבה , הרחוב אספו הקבצנים דמי פורים

.ביום זה ובמיוחד שהמסורת מחייבת. אחרי חצות החלו הרחובות מתרוקנים לאט לאט

רסיסי זכוכית וגללי סוסים כיסו , ניירות , שאריות האוכל אותם וירח עגול פנים מודבק לרקיע ומשתאה למראה

.השכונה היהודית בקרקוב

הנסיכים והפרשים , למחרת בבוקר הפכו כל הרוזנים זבניות , לתופרות –והמלכות , חייטים וסנדלרים, לעגלוניםאבל עדיין יום שלם לאחר מכן נשאר טעם טוב , ומבשלות

, שובבות , טעם של ערב מלא דברים נפלאים . אצל כולם זקני העדה בקרקוב ידעו לספר כי . שמחה והתפרקות

.החגיגות האלה נמשכות בכל פורים כבר מאות בשנים

יוסף בוסק “יערות הסנה אכלו”: מתוך

ו פ ם העדי ם היהודי הסטודנטיולא , בזמן ההרצאות , הפגנתית , לעמוד

ם ה י ת ו מ ו ק מ ת א ס ו פ ת ם , ל ה ש כמפגינים שאינם מוכנים להשלים עם

.ההוראות המפלותבין יושבי הראש של הארגון היו

, ר סטפן שמידט “ ד , ר פרידריך זול “ ד ובשנה האחרונה עמד , ראובן וולף

בלט ד ול ג ל רו א ן ק ו ג ר הא ש רא . בץ ק ה מ ש ה י נ ש ה ם ל ו ע ה ת מ ח ל מ

שנמשכה " השחר " לפעילותו של ארגון של " הסניורים " שרידי . שנים 42

המשיכו , הארגון שהגיעו לישראל לפעילות של , להתכנס כאן לעיתים

.עזרה הדדית והלאת זכרונות וחוויות ר עמנואל מלצר"לפי מאמר של ד

..." ספר אחד בחייו: "מתוך )1997-1907(ר ראובן וולף "ד

)סוף מעמוד קודם(ארגון סטודנטים ציוני “ השחר”

6עמוד בטאון ארגון יוצאי קרקוב בישראל נ ו ב י נ י ק ר ק ו ב ס ק י ה

החיים של היהדות הדתית בגטו קרקוב , 1946במרץ 13-ל והתפרסם ב“המאמר נכתב בפולנית על ידי הרב מנשה לברנטוב ז

.1946במרץ 14-13-ב, השנה השלישי של השמדת הגטו בקרקוב הוא יום

ו נ ת ש ה א ל ו ט ג ב ם י י ת ד ה ם י י ח ם . ה י ד ו ה ילא חרגו ולו במעט , איתנים באמונתם , אורתודוקסים

בתי כנסת במספר מועט של . מאות השנים מהמסורת בת התפילה . קטנים התקיימו תפילות שלוש פעמים ביום

ויהודים דתיים לא הזניחו , נערכה כמו בימים כתיקונם כמעט בכל בית . את מנהגי הדת גם ברגעים הקשים ביותר

ומנהגי צום בימי הזכרון נשמרו גם בעת , " קדיש " נאמר ה אשר , אף שהצום נאסר על ידי הגרמנים . הקשה ביותר

הוכרזו ימי הצום בבתי , ראו בכך סמל מרד ומחאה וכך , והחדשות הועברו מיד מפה לאוזן , הכנסת הקטנים

, יכולים היו הנותרים בחיים לכבד את זכרם של הנרצחים . עד אשר הם עצמם נפלו קורבן בידי המרצחים

בין היהודים האורתודוקסים היו מספר דמויות

כבן , ) Lazar Panzer( לזר פאנצר וביניהם , מיוחדות

ם י ש י מ ר . ח פ ס ה ת י ב ש א ר ה י ה ה מ ח ל מ ה י נ פ ל

, בגטו הוא ניהל . בקרקוב , " יסודי התורה " האורתודוקסי כמה . קבוצות לימוד של נושאים יהודיים , בסוד ובהסתר

.השתתפו בלימודים אלה, 15-5בגילאי , מאות תלמידים

70כבן פעיל חברתי , ) Alter Kurzman(אלתר קורצמן ים ל , שנ יהו הנ לצוות יך המלחמה היה שי י שלפנ

וצעד יחד עם ילדי , האדמיניסטרטיבי של בית היתומים הוא לא . ' בית היתומים אל מותם בעת הגירוש לבלזץ

. והצהיר כי הוא אינו מתכוון לנטוש את הילדים , הסתתר . יחד עמם נרצח

מיסטיקן , ) Shiem Klinberg( קלינגברג הרב שים ואיש ידוע , מומחה בעל שם של כתבים יהודיים , ידוע

משהובילוהו להוצאה להורג בפלשוב . בחוגים הדתיים בקול רם וידוי , וקרא , ביקש להשאר עם הציצית שלו

,ואחר כך ביידיש , תחילה עברית , " שמע ישראל " ו אני צריך להיות הקורבן האחרון של העם ” : והוסיף ובראש מורם , ואז צעד מספר צעדים ישר . “ ! היהודי

.“?...נו”אמר לתליין סטריבסקי , בגאווה ובטון תקיף

. ראוי לזכור גם את עמדתם האמיצה של רבני קרקוב אף שראו את חוסר התקווה במאבק של אוכלוסייה

ניחמו את צאן , אזרחית מול אויב המצוייד בנשק רב והם עצמם שימשו דוגמה , מרעיתם שנדון למוות

באיום של עונש , אסרו על אף שהגרמנים. בעמידתם הגאהיצאה משלחת של , על התערבות אצל שלטונות , מוות

בבקשה , ׁ) Archduke Sapiena( רבנים אל הנסיך ספיינה .של היהודים " יישוב מחדש " שינסה להסיר את איום ה

כל המשתתפים במשלחת . הגרמנים לא השתהו בתגובתם .נשלחו מייד אל מותם באושוויץ

חוד החנית ובעלי רגש דתי לוהט היו בני נוער יהודים ים ור ” בקבוצה שנקראה אורתודוקסי ג .“ חסידי

המשיך , גם פינות של בתים צפופים , בעליות גג, במרתפיםתוך התעלמות מהמציאות , נוער זה בלימוד התלמוד

תוך התעלמות , בחיפוש אחר האמת האלוהית . הטראגית אמונתם מחוזקים על ידי , מהרדיפות ומסכנת החיים

הם חיו . עמדו מול המון חיות הטרף הגרמנים , העמוקה מוכנים לקורבן הגדול ביותר , עוזרים זה לזה , בקולקטיב

הם הביטו בגאווה אל תוך עיניו של . הקרבת חייהם –, הם צעדו בגאווה בבגדיהם הארוכים המסורתיים . המוות

להט נעוריהם . הקנאי והחמוש , כמגן בפני השודד הגרמני כשהם , ודתיותם הביא אותם להתנגדות פסיבית

מתוך צפייה . מתעלמים לחלוטין מגזירות הגרמנים הם , אשר נטש את עמו בכאבם הגדול ביותר , לאלוהים

הם היו ". קידוש השם " היו מוכנים כל רגע למות על התובע , משוכנעים שהם חיים ברגעים היסטוריים

ולאחר חיסול , הקבוצה מנתה כמאה איש . קורבנות חיים את . הגטו הם הובלו אל מותם במחנה הריכוז פלשוב

כקדושים , באקסטזה , דרכם האחרונה הם עשו באומץ התליינים העמידו אותם . מעונים על מזבח האמונה

אנשים שעבדו במחנה . וירו בהם זה אחר זה , בשורה זה לאחר , “ שמע ישראל ” צעקה של במרחק מסוים שמעו

. של הגוף שנפל ואז רעש ,זה

ניו יורק, אוסקר שינדלר, הרב מנשה לברטוב עם מצילו

זכרונות , נדר”כותבת בספרה רוזנברגר -רות קורנבלום ): 30‘ עמ(“ האקציות בגיטו קרקוב”בפרק “ 1945-1939

יישוב ‘לא האמנתי אף לרגע לדברי הנאצים על ה”, באותו יום לקחו גם את דודתי טובה? מדוע. ‘מחדש

איפה יכלה דודה טובה ... חולת סרטן וכמעט גוססתאך לא העזתי לבטא את , חשבתי, שטויות? לעבוד

. ספקותי בקול רם

ארבעה ימים לאחר השילוח . הספקות התאמתו, ובאמתרצוץ , רעב, חבר תנועתנו, חזר מניק.) ה.ל, 1942של יוני (

דחסו אותנו ! אל תאמינו להם”: עד מוות ומלא אימהאנשים . בצפיפות שלא תאומן, לקרונות של בהמות

. צרחו ובכו, עשו את צרכיהם על רצפת הקרון, התעלפוגיהנום . לא היה אפילו מקום לשבת ורבים מתו בעמידה

משיחות השומרים הבינותי שמובילים . כזה קשה לתארלא קיבלנו שום אוכל . ושם יחסלו אותנו, ץ‘אותנו לבלז

קפצתי . אף לא טיפת מים -ומה שעוד יותר גרוע בדרך נס לא השגיחו בי כי היה כבר לילה וכך . מהקרון

, הם לא יפסיקו : דעו לכם. הגעתי הנה בשארית כוחותי “.עד שיהרגו את אחרון היהודים

7עמוד בטאון ארגון יוצאי קרקוב בישראל נ ו ב י נ י ק ר ק ו ב ס ק י ה

, נחום מנור לבית מונדרר וגניה לבית וולפיילר , הכירו בתקופת מלחמת העולם השניה , סבי וסבתי

שם עבד , במחנה העבודה של אוסקר שינדלר בקרקוב וסבתא עבדה במפעל , סבא שלי בתור מכונאי במוסך

אוסקר שינדלר דאג לשלומם ובטחונים . לכלי אמייל , הוא נתן להם עבודה ואוכל , של כל האסירים במחנה

וביניהם סבא וסבתא , אנשים 1,200בזכותו ניצלו .שלי

, 18כאשר הייתה בת , סבתא מספרת שבמחנה היא . י נאה שמצא חן בעיניה ' ינג ' הבחינה בבחור ג

מתברר שסבא . ביקשה מחבר משותף שיפגיש ביניהם וסבתא דאגה , הבריח מן המחנה הקודם כמה ספרים

. ויהיה להם על מה לשוחח , שישאיל אותם גם לה בפגישותיהם נהגו סבא וסבתא להסתובב בחצר

סבא . ולהתבונן אל השמים , המחנה הצפוף והקודר הסביר על הכוכבים וביחד הם חלמו שיום אחד אחרי

.ולחיות יחד בפלשתינה, המלחמה יזכו להתחתן

סבתא . בתום המלחמה נפרדו דרכיהם של סבא וסבתא שם פתחו מחדש את , חזרה עם אמה ואחריה לקרקוב

, שנשאר ללא בני משפחה , סבא. חנותם לממתקים ולפירות. ישראל -עבר למחנה מעבר של פליטים ולבסוף הגיע לארץ

שפעלו , " הגדעונים "לקבוצת , ח"הוא התגייס לארגון הפלמ ".'עליה ב" –להבאת מעפילים ונשק באוניות לא חוקיות

, הגיע סבא בזהות בדויה לפולין , 1948בשנת , יום אחד הוא נכנס לחנות . כדי לפגוש את סבתא ולהציע לה נישואין גרם 100וביקש , הממתקים של הוולפיילרים בקרקוב

כשסבתא הסתובבה וזיהתה אותו היא כמעט . סוכריות הם ערכו צילום משפחתי . התעלפה מרוב אושר והפתעה

. משותף והכריזו על אירוסין

ואילו סבתא נאלצה , סבא חזר משליחותו לארץ . עד שקיבלה אשרת יציאה מפולין , להמתין עוד שנתיים

לקראת נסיעתה ארצה ציידה אותה אמה במזון ודברים מעיל פרווה ושמיכת , תפוחי עץ , נקניקים : שחסרו בארץ

כי חשבה , היא נתנה לה גם טבעת נישואין מזהב . פוך שלבחור החלוץ לא יהיה מספיק כסף על מנת לקנות לה

.טבעת

אחרי נסיעה . ישראל היה ארוך ומרגש -המסע לארץ עברה לאוניה שהפליגה , ברכבת עד ונציה שבאיטליה

הימאים : לדעתה –בדרך עשתה עסקה מצויינת . לחיפה בפולין ( וסבתא הייתה מוקסמת , חילקו לנוסעים תפוזים

תפוזים היו מאד יקרים והיו קונים אותם רק לאנשים בתמורה לתפוזים נתנה למלחים ; ) כתרופה , חולים

גם המלחים . שהיו נפוצים בפולין ונדירים בארץ , תפוחים

.היו מאד מרוצים

בערב ההגעה ראתה סבתא מן האוניה שסירת מנוע אחד מהם עלה על . ובסירה שני גברים , מתקרבת אליהם

גניה : " הסיפון וזמן קצר אחר כך נשמעה קריאה ברמקול מישהו רוצה . וולפיילר מתבקשת לבוא לתא הקברניט

ראתה שם את נחום אהוב , כאשר הגיעה ". לפגוש אותך וכשהם נפגשו הם התחבקו והתנשקו והיו מאושרים , ליבה

.יחד

בצניעות , שבוע לאחר שסבתא הגיעה נערכה החתונה מלבד סבא . דודה אסתה , בבית הדודה של סבא , רבה

ומכיוון שלא היו , מוזמנים 13וסבתא נכחו באירוע רק הביא , אפילו יחד עם הרב ועוזרו , מספיק גברים למניין . על מנת להשלים את המניין, הרב אנשים מן הרחוב

ועל , הכלה לבשה שמלה ירקרקה שקיבלה בהשאלה –החתן חבש כובע לבן עם מצחיה . כאפיה לבנה –ראשה

אחרי הטקס אצל הרב המקומי נערכה קבלת . של קציני יםאורחים בביתה של הדודה אסתה בשכונת בורוכוב

כריכי , והכיבוד כלל תפוזים ופירות העונה , בגבעתיים מצב הרוח היה מרומם . נקניק קרקובאי ותפוחי עץ מפולין

אף אחד לא חשב –צילומים לא נעשו . ושרו שירי מולדת ובו ביום נשלח מברק לאמא של גניה שנותרה -על כך

.כדי שלא תדאג, בקרקוב

שם חיו שמונה , כעבור שבוע הצטרף הזוג לקיבוץ מגידו וכך התגשמה משאלתם . שנים ושם נולדו להם שני ילדיהם

.שבע באושר ובנחת עד עצם היום הזה-והם חיים בבאר

הנכדה נוגה פרידמן

סיפור החתונה של סבא וסבתא

ד וחיה “גניה וולפיילר בת קלמן לייב הי ד“ואהוב ליבה נחום מונדרר בן שלמה ושרה הי

, לאחר מלחמת העולם הראשונה פעל בפוליןהמשרד , כמו גם בארצות אירופה האחרות

אשר נוהל על ידי ההסתדרות , הארץ ישראלי . הציונית העולמית

ואף חילק , בין היתר עסק המשרד בעלייהאותם ) “סרטיפיקטים”(רשיונות עליה

נסגר 1948בדצמבר . הנפיקו הבריטים .המשרד

הסניף הקרקובאי של המשרד היה ברחוב .9וילופולה

נ ו ב י נ י ק ר ק ו ב ס ק י ה 8עמוד בטאון ארגון יוצאי קרקוב בישראל

Center of Organizations of Holocaust Survivors in Israelמרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל 03-5613884פקס 03-6243343‘ טל 6721707תל אביב 57403. ד.ת 55המסגר

Email: merkaz1113@gmail.com www.holocaust-s.com

)2015-1927(ל “מרים עקביא זב רקו בק ה נולד מרים עקביא

נפלד בשם י י ו בתם של , מתילדה . ברוניה לבית פלסנר והירש ויינפלד

אביה היה . בבית קראו לה מניושה והמשפחה חיה , איש עסקים מצליח

כשהגרמנים פלשו . ברווחה יחסית

ב ו רק ר , לק ב טמ ם , 1939 בספ הה ח פ ש מ ה י ס כ נ ל ע ו ט ל ת ש , ה

גטוגורשה המשפחה ל 1941ובמרץ . קרקוב

, שלח אותה אביה 1942בנובמבר

לחפש לבוב ל , יו ' יחד עם אחיה איז , כשבידיהם תעודות מזויפות , מקלט

ץ חל ל ל ח ה ה חי שא ר ח א ל ם אול

ונתפס על ידי גטו לבוב אנשים מ

.ומרים שבה לגטו קרקוב ,גסטפוה, 1943במרץ , עם חיסול גטו קרקוב

ל ה חת שפ מ ו ם רי מ חו של ה נ חנ מ

, כשפונה מחנה פלשוב . פלשוב הריכוז ר ב ו ט ק ו א 1ב 9 4 ת , 4 ו ב ק ע ב

ונסיגת הצבא האדום התקדמות

,מאוטהאוזן נשלח אביה ל , הגרמנים ומרים יחד עם אמה ואחותה , שם מת

שם הן נותרו , אושוויץ לושה נשלחו ל

כשפונה מחנה הריכוז . 1945 עד ינואר ך ש מ ב ד ו ע צ ל ו ח ר כ ו ה ץ י ו ו ש ו א

והגיעו עד צעדת המוות שבועיים ב

שם נפטרה האם , בלזן -ברגן למחנה מספר ימים לפני שחרור המחנה על

.ידי הצבא הבריטילאחר שחרורה שהתה בבית חולים

ך ו מ ם , ס י ל ח ה ל ה ח ל ש נ ם ש מ ו

הצלב במבצע שארגן ראש שבדיה ב

.פולקה ברנדוט הרוזן ,השבדי האדוםמשהחלימה הצטרפה אל אחותה

ושם פגשה את מי שעתיד , במיקלבי עמו עלתה לארץ , חנן , להיות בעלה

הזוג הגיע לקיבוץ . 1946-ישראל ב ולאחר מכן הצטרפו לקיבוץ ' דגניה ב

בה , ומשם עברו לתל אביב , נחשולים .השתקעו

תחילה עבדה מרים כאחות ולמדה ספרות והיסטוריה באוניברסיטת תל

לאחר מכן עבדה בסוכנות . אביב היהודית והצטרפה לבעלה בשליחות

. דיפלומטית בהונגריה ובשוודיהב ב ו ת כ ל ה ל ח ה ם י ר 1-מ 9 7 4

וספריה תורגמו לשפות רבות ביניהן הנושאים המרכזיים . סינית ושוודית

, קרקוב עירה , ביצירתה היו ילדותה השואה וקורותיה במלחמת העולם

היא ערכה את מדור הספרות . השניה

, היהודי בוורשה אלמנך הישראלית ב הייתה ממייסדי פסטיבל לתרבות

ר אגודת " יהודית בקרקוב והיתה יו ישראל פולין וחברה בוועדה לציון

. ביד ושם" חסידי אומות עולם"

זכתה עקביא בפרסי יד , על פועלה המכון האירופי , אק'יאנוש קורצ, ושם

פרס ראש הממשלה מאת , לתרבות מדליית הזהב מאת נשיא , יצחק רבין

. וכן תעודות הוקרה רבות , פולין .עקביא הייתה יקירת העיר תל אביב

יהי זכרה ברוך

הערות על בתי הקפה בקרקובבקרקוב של פעם אני " בתי קפה ומסעדות " למאמר על

קרמובקה אצל : להעיר ולתקן כלהלן , מבקש להוסיף אלא אם רימו , אגורות 5ולא ( אגורות 20רובינפלד עלתה

פוד " הבעלים של , אצל ספיר ; ) אותי במהלך כל השנים 30-ו " לקחת " אגורות 25עלתה קרמובקה " שמטקה ".בישיבה במקום"אגורות

היה מקום מפגש פופולרי ליהודים “ פוד שמטקה ” לעיתים היה . ומרדכי גבירטיג נהג לשבת שם , דוברי יידיש

" שמטקה " אומרים שהמילה . איציק מאגנר מתלווה אליו , היא בהשראתה של הזמרת הידועה של שנות העשרים

אשר בקרה בקרקוב בתחילת שנות העשרים , מולי פיקון ביושבה בבית הקפה היא . ואף קנתה שירים מגבירטיג

.וכך נקבע שמו של המקום?' איפה השמטקה': העירה Jutrzenka בבעלותו של וידשטיין נקרא Zlota

Jutzenka "=) והמאכלים שהוגשו שם לא היו , ") זהב שחראחרי המלחמה חזר וידשטיין ופתח את המקום . כשרים .וגם בישראל ניסה לפתוח מסעדה דומה, בשנית

זה ' בדיטלה ובפודבז : היו שני סניפים Rubinfeld-ל משפחתו ( ואילו בסטרובישלנה היה בית קפה של ליבוביץ

והשתתף במרי , " לאבאן " של אברהם ליבוביץ שכינויו היה לליבוביץ היה גם סניף ). של תנועות הנוער בקרקוב

.זה'בפודבזברחוב ; מסעדת הירש לא היתה ברחוב סבסטינה

".הירש וגרונר"קרקובסקה היתה מסעדה לא התקבלו היהודים Bisanz-Warszawianka-ב

התנקמו , עם כניסת הרוסים לקרקוב , 1945בינואר . ברצוןהם רתמו ". פולקדוישע " הפולנים בבעלי המקום שהיה

.וזה היה סופו, במקום סוסים, אותו לכרכרהנשאר אחרי המלחמה , Stater המנהל של , מר שטטר

פולסקה פרטיה ( ס . פ . בקרקוב והיה פעיל במפלגה פ )נה'סוציאליסטיצ

.שכן בבניין שנבנה כולו על ידי יהודים Feniks-האפשר ' אג 10-ועבור כ , הוצבו מאזני אדם Hawełka ליד

הבעלים של . היה להשקל ולקבל פתק עם המשקל בעלי הוואקה נפטר ללא . לאון צנגן , המאזניים היה יהודי

בתנאי שישמרו על , והוריש את המקום לעובדיו , ילדים .השם

90-אגורות ועד ל 54-מ כרטיס קולנוע עלה החל : ועוד , רוב הצעירים היו רוכשים את הכרטיסים הזולים . אגורות

את הסכום כלפי מעלה ולא " עגל " והקופאי היה נוהג ל כשהיינו מגיעים לקופה . אגורות 55-להחזיר עודף מ

, אגורות 55הרי שכל אחד מאתנו היה משלם , בחמישיה ולקופאי היינו אומרים –' אג 50והאחרון היה משלם רק

".הרי לא נתת לנו את העודף"