1

מרכז וולקני, מינהל המחקר החקלאי

משרד החקלאות/ מדינת ישראל

2013, מרץ

עמליה ברזילי

‘עדי‗: הזן , ‘אורכידיולה‗סייפן

2

העבודות הראשונות בתחום חקר צמחי בר ונוי בארץ ישראל החלו

מיון ובדיקת : הפעילות כללה . של המאה הקודמת 02-בראשית שנות ה

, מיון צמחי תועלת למטרות דבש , עשבי בר שגדלו בשדות גידולי התרבות

צמחי תעשייה ואקלום צמחים לעצירת , צמחי רפואה, לימוד גידול צמחי נוי

י " ע 6201ח הראשון שיצא לאור בשנת " מידע זה התפרסם בדו . ים-חולות

שפעל בחסות ההסתדרות , " תחנת הניסיון החקלאי , המכון ללמודי הטבע"

. מינהל המחקר החקלאי, לימים מרכז וולקני, הציונית

ניתן למצוא אישים מפורסמים שתרמו ‘ תחנת הניסיון‘ברשימות סגל עובדי

מדריך ” , יזיק ' ברוך צ : רבות בתחום הבוטניקה וצמחיית ארץ ישראל

עוזרים ” , ונעמי פינברון , מיכאל זהרי , אלכסנדר אייג את , “ משתלות

לימים ) אלכסנדר אייג הוציאו לאור 6201 -ב . “ לבוטניקה סיסטמתית

לוחות להגדרת ’ ואליעזר פקטורובסקי ( מקים הגן הבוטני בהר הצופים

הוציאו עובדי התחנה 6296ובשנת ( ראה תמונה ) ‘ י " משפחות צמחי א

רות קופל בשיתוף הציירת , אלכסנדר אייג ונעמי פינברון , מיכאל זהרי

הופיעו גם רות קופל הציורים של . את המגדיר הראשון לצמחי ארץ ישראל

המתארת בציורים את " בפלורה פלשתינה " בספרי בוטניקה רבים וכן

הוא . היה רב פעלים בתחום השתלנות יזיק ' ברוך צ . צמחית ארץ ישראל

צמחי חוף שנשתלו מאחורי מבנה 02 –ל ( ארבוריטום ) נטע גן אקלום

של ‘ השדה ‘ פרסם בכתב העת , ( ראה תמונה ) תחנת הניסיון בתל אביב

, שיטה , פרימולות: על צמחי נוי כמו‘ תורת המשתלה‘פרקים מ 92-שנות ה

והתאמתם לסוגי קרקע , יהודי נודד ועוד , רקפת , תות שדה , הדס , פיקוס

כמו כן עבד . כתב על נרקיס הבר והתאמתו לגינון ועוד , קלה או כבדה

רחל ינאיתבניהולה של ירושליםב תלפיותשל עצי פרי בשכונת משתלותב

שכונת בורוכובב , נחלת יהודה ב משק הפועלות היה מדריך ב , צבי -בן -

צבא הטורקיהראשי של ה גנן בנוסף היה ה . ה פתח תקוו וב גבעתיים ב

. דמשקב

" אוצר הצמחים " לאסוף חומר לאנציקלופדיה יזיק ' צ התחיל 6290בשנת

, 6211וכשנפטר בשנת ' עד ת ' שתכיל עם הזמן את כל צמחי הארץ מא

. עמודים 222וזה לאחר ' התברר כי לא הספיק לסיים אף לא את האות א

שצייר את שבעת אהרון הלוי עבד הצייר ומטפח תות הגינה יזיק ‘ צ עם

הסמל מופיע . שלימים היה לסמל וחותם מינהל המחקר החקלאי , המינים

. 6201-על מסמכי התחנה כבר מ

ראשית הגינון

עברו לעבוד במחלקה לבוטניקה , 92 -בשנות ה , כשבוטנאי התחנה

, בעיקר הגנני , נושא צמחי הבר והנוי , באוניברסיטה העברית בירושלים

שהיה , מעין חרוד דוד צירקין . עבר לידי ההדרכה במשקים ובמשתלות

, של אותן השנים ‘ שדה ‘ פרסם בחוברות ה , ל ארגון המשתלות "שתלן ומזכ

כמו פיתוח שיטות לריבוי עצי , מאמרים העוסקים בתחום השתלנות והגינון

לא ‘ השדה ‘ המאמרים שהתפרסמו ב . קזוארינה לשתילה במשקים ועוד

6291ובשנת , אלא עניינם היה גינון , עסקו בגידול פרחים לקטיף מסחרי

. חוברת חדשה שעניינה גננות ונוי בלבד, ‘השדה’י מערכת “ע, יצאה לאור

לוחות להגדרת משפחות צמחי ארץ ישראל

יזיק בחצר תחנת הניסיון בתל אביב‘הארבוריטום שנטע ברוך צ

ראשית דבר

החלק הראשון מתאר את פעילויות המחקר בצמחי נוי : סקירה זאת של מורשת מחקר צמחי הנוי ופרחים בישראל מחולקת לשני חלקים

. מרכז וולקני בגלגוליו השונים , י חוקרים ומוסדות שהיו קשורים למינהל המחקר החקלאי " של המאה הקודמת ע 20-שהחלו בשנות ה

. ועד עתה 1511החלק השני מתאר את פעילות המחלקה לצמחי נוי ופרחים מיום היווסדה בשנת

רות קופל, ציורים

5291

3

החוות הוקמו על בסיס רצונן של הבנות לשותפות ושוויון בעבודה

והרביעית הוקמו חוות הכשרה העלייה השלישית בתקופת . החקלאית

, בפתח תקווה , בשכונת בורוכוב בגבעתיים , בנחלת יהודה, נוספות בנהלל

הצעירות שהוכשרו במשקים אלה מילאו . בתל אביב ועוד, בחדרה, בעפולה

טיפול , תפקידים חשובים בפיתוח ענפים חקלאיים כמו צמחים לגן ירק

, קזוארינות , וכן עסקו בשתלנות עצי נוי כמו איקליפטוסים , בתרנגולות

.צמחים לגדרות ומטפסים שונים, שיחים כמו אבלייה

חוות הנוי

הוקמה ליד מדרשת ‘ חוות הנוי ’

על ידי 6292-רופין שבעמק חפר ב

משרד החקלאות ותחנת הניסיונות

, לימים מינהל למחקר החקלאי

כמרכז להדגמה והדרכה בתחום

יוזם הקמתה היה . גננות צמחי נוי

ן ן המשתלות דוד צירקי מארגו

, בחווה אוקלמו עצים . בישראל

ם י יחודי י י ו נ ונערכו בה , צמחי

תצפיות וניסויים לצמחי נוי שהובאו

. מרחבי העולם

חוקר , אמיר הגלעדי ‘ התמנה לנהל את החווה דר 6299-החל מ

במסגרת החווה עסק באינטרודוקציה של צמחי נוי . המחלקה לפרחים

, פורמיום , ( כף הקונגרו ) ביניהם האניגוזנטוס , שונים מרחבי העולם

בתקופת ניהולו . ורוסקוס אשר הפכו לגידולים מסחריים בענף הפרחים

במינהל ‘ מחלקה לפרחים וצמחי נוי ‘ ל ( עם רוב עובדיה ) סופחה החווה

. יאיר אלבר , ניהל את החווה 6202-6209בשנים . המחקר החקלאי

העביר מינהל המחקר החקלאי את , בשל אילוצים תקציביים, 6209בשנת

המייצג את ענף הגינון והנוי הארגון לגננות ולנוף בישראל חוות הנוי לידי

כיום החווה . בישראל ופועל לשימור ולטיפוח אוסף הצמחייה הקיים בחווה

גנני שבחובו מינים -משמשת כגן הדגמה לצמחי נוי בעל ערך היסטורי

בגן . צמחים אשר הובאו מכל קצוות תבל , שונים של צמחים ייחודיים

המהווים את הפרטים , עצים ביניהם מינים נדירים 922-נמצאים כ

. הראשונים בישראל מהם נאסף חומר ריבוי והופץ ברחבי המדינה

צמחי נוי במשקי הפועלות

משקי הפועלות ברחבי הארץ הוקמו

חנה ו רחל ינאית , חנה מייזל ביוזמת

ן מייזל חנה . זיק ' צ הגתה את הרעיו

רה בתקופת העלייה ' בהיותה בחוות סג

הקימה בחוות כינרת 6266 -ב , השנייה

את החווה הראשונה להכשרת פועלות

. צעירות לעבודה חקלאית

, החווה מילאה את התפקיד החשוב בהפצת ידע לגננים מקצועיים

כטכנאית 6216-החלה לעבוד בחווה ב, רות בנימין. נוף וחובבים-אדריכלי

אותה ניהלה עד , ובמשך הזמן ולאור כישוריה התמנתה למנהלת החווה

. 6299לשנת

רות בנימין

פורמיום רוסקוס

ארטור בן , רות בנימין, הווארד אספר: *מימין לשמאל עומדים

1592, יעקב בן יעקב‘ סיד איבקר ודר: יושבים. יאיר אלבר , ישראל

מגדל פרוטאות -התמונה צולמה לרגל ביקורו בארץ של הווארד אספר *

, מקליפורניה שממשתלתו הובאו שתילי הפרוטאות הראשונים לארץ

.לשתילה בחוות הנוי

4

(צפריר)דוד צירקין

גרמניהבתחום הגננות ב צירקין השתלם “ חלוץ “ יחד עם היותו פעיל ב

כך למד והכיר מגוון . איטליה וב , צרפת השתלם ב 6202-ולאחר מכן ב

התמנה למנהל 92-שנות ה ב . שיחים בפריחתם ורכש ידע בניהול הענף

בעל הידע דאג שתהיה תוכנית צירקין ". משתלות הקיבוץ המאוחד"ארגון

לאחר קום המדינה התמנה . נוי בקיבוצים שקמו ברחבי ארץ ישראל

זכויות לדוד צירקין . לתפקיד ראש מדור לשתלנות במשרד החקלאות

הוא יזם הצעת חוק חשובה שאין בונים אזורי , רבות בענף השתלנות והנוי

וכמו כן מדרשת רופין ב חוות הנוי הקים את . מגורים מבלי תשתית לנוי

הוא הציע שתיערך כל , בחיפה תערוכת הפרחנזקפת לו גם זכות היזמות ל

הקדיש את חייו לייעור צירקין . וכך היה במשך שנים רבות , שנה בחיפה

התמסר להוצאת ספרים 6296-ב . שיחים ועצים , הארץ ולמלאה בפרחים

“ מדריך משתלות ” ספרו החשוב הוא . שיחים ועצים, בנושא גידול פרחי נוי

יצא במהדורה , בהוצאת הקיבוץ המאוחד, (קרוא)לאה קרופניק שכתב עם

" צמחי נוי בישראל " , " גינת הנוי ופרחיה "וכן פירסם את , 6292-ראשונה ב

.אברהם שטיינמןבשיתוף " צמחי בית ומרפסת"ו

אליה וגה ‘ דר

מרכז מידע וייעוץ לגידול " להקים וגה ביקש מ צירקין לאחר קום המדינה

וגהלאחר התבססותו בתפקיד קיבל (. לימים הקריה ) בשרונה " פרחים

, של משרד החקלאות" המדור לפרחים"משרדים בירושלים ושם הקים את

ראשוני המדריכים . צריפין כיום, כשחלקות התצפית והניסויים היו בסרפנד

וחנה , רפאל אלסברג , יוסף אלוני : שעבדו איתו היו " במדור הפרחים "

מנהל תחנת , יעקב פלג ‘ י דר " ע וגה התמנה 6211בשנת . קלאוזנר

, להקים את המחלקה לפקעות ופרחים בתחנת הניסיונות , הניסיונות דה אז

אליה וגה ‘ את מקומו של דר . מינהל המחקר החקלאי , לימים מרכז וולקני

פנחס שפיגל ' לימים פרופ , פנחס שפיגל ‘ מילא דר " במדור לפרחים "

ייסד את המחלקה אליה וגה ‘ דר . חוקר מטעים במינהל המחקר ( רואי )

והיה מנהל המחלקה לפרחים ( כך נקראה בראשיתה ) לבצלים ופרחים

ובהמשך החוקרים שנקלטו , האגרונומים הראשונים . שנים 61במשך

6222בשנת . במחלקה הם אלה שתרמו רבות לענף הפרחים בישראל

תעודת הערכה והוקרה אליקים אליה וגה ‘ העניקה מועצת הפרחים לדר

על פעילותו בפיתוח גידול הפרחים בישראל ובכך זכה לקבל את ההכרה

.לתרומתו בתחום המחקר בפרחים בישראל

חלוצי ענף צמחי הנוי והפרחים

עלה צירקין מרוסייה 6266בשנת

לארץ ישראל והצטרף לקומונה של

6260-ב . חוות מגדל טרומפלדור ב

שם . בן שמן ל צבי שץ עבר יחד עם

נח ו ברל כצנלסון , יבניאלינפגש עם

מהם למד את מקצוע , נפתולסקי

הצטרף 6206בשנת . השתלנות

והקים משתלה עין חרוד לקיבוץ

י ל לימים התרחבה . אורן לשתי

עצי , המשתלה למשתלת עצי יער

. גפנים וריבוי צמחי נוי, אורן

עלה , יליד הולנד , (אלורס)אליה וגה ‘ דר

בהגיעו . כציוני 6299-לארץ ישראל ב

ן י דוד צירקין " ארצה נקרא ע מארגו

להקים ענף בצלים ופקעות , המשתלות

בספרו וגה כך כתב . בקיבוץ עין חרוד

בתנאים פרימיטיביים ובידע מוגבל "

בעיקר של , התחלתי בגידול פרחים

". בצלים ופקעות

לביקורי וגהפרט לעבודתו במשתלה נסע

הדרכה במשקים ולארגון המשתלות

(. ברחוב ברזילי)ששכן בתל אביב

דוד צירקין

אליה וגה‘ דר

שטחי גידול הפרחים בצריפין

חנה קלאוזנר בחלקות האיריסים

אליה וגה ורפאל אלבסרג‘ דר

5

מקס וייל

אברהם הלוי ‘ פרופ

בקרת , הזדקנות , הייתה הפיזיולוגיה של הפריחה הלוי המומחיות של

בין הפרחים . טיפולים בפרח הקטוף ופיתוח גידולים חדשים , פריחה

כמו פרח השעווה , היו פרחים שמקורם מצמחי בר הלוי שפותחו על ידי

שפכו , וכן פרחים אחרים כגיבסנית, שהובא על ידו מקליפורניה, האוסטרלי

: בין הפרחים שחקר נכללו הגיאופיטים . במשך הזמן לגידולים מסחריים

בהמשך הפיתוח של הענף עשה . סייפן ואיריס ופרחי קטיף כוורד וכציפורן

מאמצים לאקלום ופיתוח גידולי פרחים שלא היו קיימים בארץ ובעולם הלוי

. או שהיו מצויים במידה מעטה בשוק הבינלאומי

, " מגשים ישראל יפה " חיים הרצוג קיבל פרס נשיא המדינה 6222-ב

6-ב 2 2 ם 2 י ח ר פ י ל ד ג מ ד ו ג י א ם ע ט מ ד ו ב כ ת ו א ל ב י . ק

!זכה בפרס ישראל לחקלאות 2002-ב

‘קוצים ושושנים‗

מקס עלה מהולנד לישראל , 6219 -ב

וני והחל דרכו מקס . וייל עלה כצי

. כפיטופטלוג באגף להגנת הצומח ביפו

עבודתו כפיטופתלוג קירבה אותו לענף

ללימוד תחום הפרחים . צמחי הנוי

ולהרחבת הידע נסע לליסה שבהולנד

. והשתלם בגידול בצלים ופקעות

אברהם הלוי ‘ י פרופ " הוקמה ע 6219-ב

. המחלקה לפרחים בפקולטה לחקלאות

בנה תוכנית הוראה אברהם הלוי ‘ פרופ

לגידול פרחים באוניברסיטה העברית

בראש המחלקה עמד ם 06ו י . שנ

תרומתו ותרומת חניכיו סייעו לקידום ענף

נוסף לתחום ההוראה ולייסוד . הפרחים

י ו נ י ח מ צ ל ה ק ל ח ת , המ א ב י ח ר ה

, המחקרים המדעיים בגידול פרחים

. בדגש על הנושאים הפיזיולוגיים

אין זה סוד שבין האגף לפרחים במשרד החקלאות לבין המחלקה לפרחים

האגף דאגתו ". פני הענף לאן " במרכז וולקני היו חילוקי דעות באשר

הייתה לפיתוח פרחי קטיף בכלל והמחלקה עסקה בפיתוח גיאופיטים

כמו כן לא הייתה תמימות דעים בין המחלקה . ובמיוחד איריסים וסייפנים

לפרחים בוולקני לבין המחלקה לפרחים בפקולטה לחקלאות ברחובות

באשר לתרומה המעשית לחקלאים אל מול הדאגה לקידום המחקר

היחסים בין הגורמים השונים , עם התרחבות ענף צמחי הנוי . המדעי

השתפרו מאד ואף נוצרו שיתופי פעולה בהדרכת סטודנטים ובין החוקרים

.מהמוסדות השונים

טריסטיס בצריפין—רות ארבל וחלקת פרחי סייפן

ובכך " מדור הפרחים " לראש , פנחס שפיגל ‘ י דר " ע , וייל התמנה 6212 -ב

" במדור " לעבודתו . את שעתו הגדולה לפיתוח ענף הפרחים מקס וייל ראה

.רפאל אלסברג וחנה קלאוזנר, יוסף אלוני: גייס את שלושת המומחים

מקס וייל

―פרס קפלן ―הענקת

י הנשיא הרצוג‖ע

6-ב 2 1 ם 9 ש ה ת א ר ו ד מ ל ן ת נ

ועם " המחלקה לפרחים וצמחי בית "

".אגף הפרחים"הזמן השתנה השם ל

ענק 6209-ב ל הו יי ו פרס ― למקס

אגוד ” זכה להיות יקיר 6220-ב “ . קפלן

ש " קרן צנ 0220 -וב “ מגדלי פרחים

העניקה לו תעודת ( צמחי נוי שונים )

.הוקרה על מפעל חיים

פרס בתערוכת הפרחים שנערכה -מקס וייל מעניק תעודת

1592, בחיפה לילד מיכה דנציגר

אברהם הלוי‘ פרופ

פרח שעווה

6

90-וה 10 -שנות ה

. 6211 -המחלקה לפרחים הוקמה ב

י ראש תחנת " התמנה ע אליה וגה ‘ דר

ת ו נ ו סי י פלג ‘ דר , הנ עקב למנהל , י

בחר וגה . "לפרחים ובצלים "המחלקה

להקים את המחלקה בצידו המערבי של

באתר בו , הכביש בדרך לראשון לציון

נערכו קרבות עזים בתקופת מלחמת

חדרי המחלקה היו שרידי בתי . השחרור

כך ללא תשתיות בסיסיות . באן ששכן שם עם משפחתו ועדריו ' אבו ג

שעבדה איתו , נעמי מילר עם , מעבדות , מקררים , כמו חממות

וזיוה בוגרי הפקולטה לחקלאות יאיר אלבר וחרות יהל , בירושלים

פילסו את הדרך לעולם המחקר , יחד כצוות , “ הגננת ” פורמנסקי

הם התחילו במשימה עם עשרות צמחי תרבות . בפרחים וצמחי הנוי

שהובאו לארץ באמצעות הקשרים ( גיאופיטים ) בעיקר בצלים ופקעות

. וגהשל ‘ ההולנדים’

________________

הרחבה לפועלם האישי והישגיהם של חברי המחלקה -הערה

של מורשת מינהל ' ספר הזהב ' לפרחים והמינהל ניתן למצוא ב

. המחקר שבאתר מינהל המחקר החקלאי

http://www.agri.gov.il/he/pages/313.aspx

המחלקה לפרחים וצמחי נוי

מרכז וולקני, מינהל המחקר החקלאי

צוות המחקר הראשון

,‘ ההולנדי ‗ דעוס , מנהל המחלקה , אלורס וגה -אליה –אלייקים ‘ דר

זיוה פורמנסקי , תלמידה בבית הספר לשתלנות , " גננת " נעמי מילר

, ורות שילה , אגרונום , יאיר אלבר , אגרונומית חרות יהל , " גננת "

מנהל ספן היה . ע . שדה בוקר ויטבתה , קציעות , אגרונומית בגילת

, זהבי -אבישג קדמן ‘ הצטרפו לצוות דר 12-בשנות ה. המשק בבית דגן

.חן גינזבורג‘ ודרשמואל דובדבני , יחיאל עוזרי‘ דר

תחומי המחקר

זנים , ריבוי פקעות , נבחנו מועדי שתילה -גידול סייפנים בדרום הארץ

נבחן גידול . חורפיים וקיציים תוך התמקדות בפריחה בעונות החורף

נבדקה האפשרות לייצא בצלי איריסים לאירופה . ווד' איריסים מהזן וודג

במסגרת זו . שיפרחו בחג המולד מוקדם יותר מאשר הבצלים ההולנדים

גרמניה , לארצות אנגליה " מטופלים " שלחה המחלקה אלפי בצלים

להיות 6212-שהתמנה ב מקס וייל העבודה נעשתה בשיתוף . והולנד

במשרד החקלאות ולימים מנהל אגף הפרחים ‘ מדור פרחים ’ מנהל

(. שרות ההדרכה והמקצוע)מ "בשה

מנהלי מחלקה שנים

ר אליה וגה"ד 6211-6296

ר יעקב בן יעקב "ד 6296-6291

קיפניס–חנה ליליין ' גב 6291-6290

ר נקדימון אומיאל"ד 6290-6209

ר מנשה הורוויץ"ד 6209-6209

ר יעקב בן יעקב "ד 6209-6200

מר יעקב שגיב 6200-6222

ר יוסי בן טל"ד 6222-6221

ר יעקב בן יעקב "ד 6221-6221

ר יוסי בן טל"ד 6221-0222

90-שנות ה, מבני המחלקה לפרחים ושטחי הגידול

( ימין)זיוה פורמנסקי יאיר אלבר

(שמאל)חרות יהל

7

זיוה על שם הטכנאית " ) זיוה " שוחרר זן הנרקיס 12-בסוף שנות ה

נבחנו טיפוסים נבחרים של שושן צחור . צבעו לבן וריחו עז ( פורמנסקי

, נלמדו שיטות לריבוי בצלים . של היפיאסטרום וספרקסיס , ( קנדידום )

נאסף . השפעת גודל הבצל לפריחה והשפעת הטמפרטורות על הפריחה

חומר רב של בצלים ופקעות מהבר של ארץ ישראל במטרה להפכם לצמחי

וכן ייבאו אוספים גדולים של מיני פרחים מגנים בוטניים וזנים , תרבות

נערכו . פרזיה ואיריסים , צבעוני , יקינטון : מסחריים של גיאופיטים כגון

עבודות מחקר בנושא שימוש באור למטרות גידול ופריחה של זני חרציות

חלקות הניסויים ועבודות . וכן נלמדו שיטות ריבוי והשרשה של ציפורן

.השדה נערכו בבית דגן ובחוות הלימוד בירושלים

הקים , לימים ראש מכון וולקני יצחק ארנון ‘ באמצע שנות השישים פרופ

ארגון המזון והחקלאות של " גייס את ארנון . “ מרכז החממות ” את

מאובזרות וגם “ חממות אנגליות ” שתרמו להבאתם של ( FAO" ) ם"האו

שהוקם , סימולטור -מהדורה מוקדמת של הפיטוטרון , קיובטים 0בנה

בדיעבד הסתבר שהחממות הקטנות לא התאימו לאקלים . מאוחר יותר

ותרם רבות 22-הארץ ולמחקר בפרחים וגם הפיטוטרון שהוקם בשנות ה

. למחקר לא שרד בגלל עלויות תפעול ותחזוקה

90-שנות ה

, ש " המחלקה לפרחים היוותה חלק מהאגף לגד 92-בראשית שנות ה

שלאחר מלחמת יום , בשנים אלו . ש “ לימים המכון לגד ( גידולי שדה )

. הייתה דאגה לציבור החקלאים בכלל ולמגדלי הפרחים בפרט , הכיפורים

ניתנו מענקים ציבוריים לעידוד , התווספו מספר רב של מגדלים לענף

ולאור זאת נבנו מספר רב של חממות , התפתחות הענף למטרות ייצוא

למחקר היה מקום חשוב בדאגה להשלמת פערי ידע . ברחבי הארץ

לטיפוח זנים חדשים , בנושאים הקשורים להרחבת סל הפרחים לייצוא

כל זאת בשיתוף פעולה עם . ולאקלום זנים שיתאימו לגידול בישראל

. מועצת הפרחים ואיגוד מגדלי פרחים, מחלקת ההדרכה

נבנתה המעבדה הראשונה לתרביות רקמה 92-בשנות ה , בתקופת זו

עם הזמן היחסים עם הפקולטה ועם . בתמיכתו של איגוד מגדלי פרחים

אגף הפרחים השתפרו ועד מהרה הובן הצורך לקדם את המחלקה

כדי להרחיב את תחומי המחקר נקלטו חוקרים . מהבחינה המדעית

ובנושאים הקשורים לתהליכים , חדשים שיעסקו במחקר פרחי קטיף

. פיזיולוגיים כמו פריחה ותרדמה

90-צוות המחקר בשנות ה

דת המחקר הראשונה במחלקה תלמי

שרה הייתה , ( חן גינזבורג ‘ בהדרכתו של דר)

עשתה את עבודתה 6291-ב , לינדנבאום

בפרחי זן " ראש הפר " בנושא תופעת עוות

שהיה בין החשובים שגודלו " בקרה " הורדים

אחריה כבר השתלבו סטודנטים רבים . בארץ

, סטודנט לדוקטוראט נעמן עקביא ביניהם

עשה , ( נקדימון אומיאל ‘ בהדרכתו של דר )

ים : עבודה בנושא השפעת גורמים גנטי

. וביוכימיים על צבע הפרח בסיפן

נעשו בדיקות מורפולוגיות

ות לגיאופיטים , ואנטומי

המחלקה עם ף תו בשי ו

לוירולוגיה נבחנה נגיעות

פפרוויט ) לנרקיס . בוירוסים

נערכה ( מקבוצת הטצטא

סלקציה לטיפוסים מצטיינים

לבן ו תנאי . בצבע נבחנ

נלמדה התפתחות , אחסון

ורגישות למחלות , הבצל

כגון פוזאריום וכן לזבוב

. הנרקיס

‘ דר , ( 6291-פרש לגמלאות ב ) אליה וגה ‘ דר

חנה ליליין , חן גינזבורג ‘ דר , יעקב בן יעקב

אבישג קדמן ‘ דר , חרות יהל, יאיר אלבר, קפניס

בשלהי . ואפרים אפרת , יחיאל עוזרי ‘ דר , זהבי

נקדימון ‘ דר , אבנר כהן ‘ דר הצטרפו 92-שנות ה

ישראלה ולרשטיין ‘ ודר , דורית סנדלר , אומיאל

שהחלה כחוקרת פרחים בתחנת הניסיונות אבני

סיד איבקר , רות בינימין כמו כן הצטרפו . איתן

שעבדו במסגרת חוות הנוי אמיר הגלעדי ‘ ודר

שפעלה ליד מדרשת רופין והייתה חלק מהמחלקה

.לפרחים

חרות יהל בחלקות הנרקיסים

חלקות שושן צחור

זהבי-אבישג קדמן ‘ דר

ישראלה ולרשטיין‘ דר

אמיר הגלעדי‘ דר הקמת החממות במרכז החממות

8

00-צוות המחקר בשנות ה

, זהבי –אבישג קדמן ‘ דר , יעקב בן יעקב ‘ דר , נקדימון אומיאל ‘ דר

אבנר ‘ דר , חרות יהל , קיפניס -חנה ליליין ( 6209-פרשה לגמלאות ב )

בני ‘ דר , ילון שחורי , ישראלה ולרשטיין ‘ דר , יחיאל עוזרי ‘ דר , כהן

יאיר , הלל סופר ‘ דר , אמיר הגלעדי ‘ דר , חן גינזבורג ‘ דר , שטייניץ

חוקר פרחים ) מיכה רביב ‘ דר ( 6209-פרש ב ) , סיד איבקר , אלבר

מנוה ( לניהול המחלקה ) 6209-הצטרף ב מנשה הורוויץ ‘ דר, (בנוה יער

(. למטרות ניהול מחלקה) 6209-הצטרף ב ויעקב שגיביער

00-תחומי המחקר שנות ה

נעשו , נלמדו מנגנוני התרדמה של פקעות סייפן -בתחום הגיאופיטים

. נרינה וסייפנים , עבודות לריבוי בתרביות רקמה של שושן לונגיפלורום

נעשו עבודות להכוונת פריחה של היפיאסטרום לחג המולד וניסיונות

בחינת אפשרות , נעשו עבודות לריבוי לכנלייה . גידולם בבקעת הירדן

-בתחום הטיפוח . קאלות צבעוניות ואיקסייה בישראל , איקלום אדמונית

: טופחו סייפנים ננסיים לפריחה בעונת החורף שקיבלו את השם

שקיבלו את השמות " הפסחא" -טופחו זני שושן לונגיפלורום . 'אורכידיולות'

טופחו , עם דרישות צנועות לקור ‘ אילת ’ טופח זן עדעד ". שובב " ו " אוסנת "

, כפרחים לקטיף ולגינון ‘ אביב ’ טופחו זני נוריות , ‘ זן ירושלים ’ זני כלניות ה

טופחו זני כף . “ מרובי צבעים ” טופחו זני ציפורן ברבטוס וזני ציפורן

הפך כזן מוביל ‘ אורית’הזן , זני חמניות כפרחי קטיף ללא אבקנים, הקנגורו

. גביע לענפי קישוט-טופח היביסקוס עב. בארץ וליצוא

. גידול ורדים בחממות סולריות והידרוסולריות, נערכו ניסיונות הזנה בורדים

נבחנו . לגידול צמחים באירו והידרופוניקה “ מערכות עין גדי ” פותחו

-נחקרו השפעות הדישון ויחסי אמון . תמיסות לשימור והארכת חיי מדף

. נבחנו סוגי אור שונים לתאורה פוטופריודית . חנקן על ריבוי פלרגוניום

נבחנו מנגנוני . נלמדו מנגנוני פוטופיורדה וטרמופריודה של פרחי קטיף

פותחו ואוקלמו צמחי נוי , של לאוקספרמום פטרסוני , פריחה של קיסוס

. מעוצים ממשפחת הפרוטאיים כפרחי קטיף ועציץ

: 90 –תחומי המחקר שנות ה

המחקר בפרחים נערך 92-עד תחילת שנות ה

למעשה לא הייתה במחלקה . בתנאי שדה בלבד

חל משבר 6299-9בשנים . מעבדת מחקר אחת

. בציפורן הננסית : בגידול הפרחים העיקרי בארץ

כמעט כל היבול של אותה שנה נפסל בגלל פגעי

גידול הציפורן הננסית התבסס על . מחלות וירוס

. יבוא של חומר ריבוי מאירופה בכל שנה ושנה

עקב משבר באיכות הפרחים הוחלט במשרד

החקלאות לייצר חומר ריבוי חופשי ממחלות

לצורך כך הוקמה במחלקה . ובאיכות גבוהה בארץ

מעבדה לתרביות רקמה וגייסו מספר חוקרים

יעקב ‘ דר , חנה ליליין קיפניס : לביצוע המשימה

העבודה בוצעה . יעקב ואפרים אפרת -בן

בשיתוף פעולה עם חוקרי המחלקה לוירולוגיה

, המעבדה לתרביות . מהמכון להגנת הצומח

הרחיבה את , שהייתה בין הראשונות בארץ

פעילותה עם השנים ובה אף הוכשרו צוותי

שני זני . העבודה של המעבדות המסחריות בארץ

אשר שוחררו לגידול , ‘ליאור‘ו‘ רוני‘ציפורן טופחו

. 02-בשנות ה

משבר גידול הציפורן בארץ " בזכות " אין ספק ש

בשנים אלו . חל פיתוח מהיר של המחקר במחלקה

החלו עבודות המחקר הראשונות בנושא התגובה

המורפוגנטית של צמחים לתחומים שונים של אור

ות ) השמש י ם , ( חממות צבעונ גורמי ו נבחנ

. ביוכימיים והשפעתם על צבע בפרחים

ם רור טיפוסי פיטים נמשך בי בתחום הגיאו

נמשך בירור טיפוסי נרקיס . מתאימים לגידול שושן

נמשכה עבודת הטיפוח של סייפנים . טצטא –

שצבעו אדום שוחרר לגידול ‘ חנה ’ הזן , ננסיים

נערכו מחקרים בסיסיים על תרדמה של . מסחרי

חנה ליליין קפניס

יעקב בן יעקב‘ דר

נקדימון אומיאל‘ דר

‘אורית‗חמנית הזן

‘אוסנת‗שושן הפסחא הזן

‘אורכידיולה‗סייפן

‘זיוה‗נרקיס הזן

-אוקלמו מיני שומי . כלניות וגידולי נוי שונים -נבחנו צמחי נוי באזור ההר

. בר כפרחי קטיף ופותחו שיטות ריבוי להיפיאסטרום וטובורוזה

02-שנות ה

הענף הוגדר כחוד החנית . היו שנות הפריחה לענף הפרחים 02-שנות ה

נקדימון אומיאל ‘ בניהולו של דר , המחלקה לפרחים . של חקלאות ישראל

יעקב ‘ דר , מנשה הורויץ ‘ דר : אחריו ניהלו את המחלקה . שגשגה ופרחה

פרק זמן המחלקה פעלה כיחידה עצמאית במינהל . ויעקב שגיב, בן יעקב

לפיכך נהנתה המחלקה ממשאבים רבים . המחקר ללא שיוך למכון כלשהו

הורחבו ונבנו , נקנה ציוד משוכלל , שאפשרו הרחבת תחומי המחקר

ונקלטו מספר חוקרים חדשים כמו גם מספר לא מבוטל של , מעבדות

.המחלקה שינתה פניה. מהנדסים וטכנאים

9

2000-עד לשנות ה 50-משנות ה

, ענף הפרחים היה מבין הענפים החשובים לחקלאות

הן מבחינת עלייה בהיקף ייצוא הפרחים והן מבחינת

התחברה 22-בשלהי שנות ה . התפתחות המחקר

המחלקה אל המכון למטעים ובמסגרת זו פעלה עד

ן ) איחוד המכונים ן לגידולי שדה עם המכו המכו

.המכון למדעי הצמח -למכון אחד ( למטעים

50-צוות המחקר שנות ה

ישראלה ‘ דר , קפניס -חנה ליליין , דר יוסי בן טל

‘ דר , אבנר כהן ‘ דר , נקדימון אומיאל ‘ דר, ולרשטיין

, ילון שחורי , סימה קגן , דורית סנדלר , אמיר הגלעדי

רינה ‘ פרופ , עבד וותד ‘ דר , יעקב בן יעקב ‘ דר

(. 22-עזב בשלהי שנות ה ) רון אקר ‘ קמנצקי ודר

התקבלו חוקרים 0222-ובשנות ה 22-בשנות ה

‘ דר , משה ראובני ‘ דר , שמיר -מיכל אורן ‘ דר : חדשים

‘ איריס ידידייה ודר ‘ דר , צחי ארזי ‘ דר , עינת שדות

. חיננית קולטאי

50-תחומי המחקר שנות ה

ראשית הקמתו היה בניהולה של -הוקם הפיטוטרון

.יוסי בן טל ‘ י דר " ובהמשך ע ישראלה ולרשטיין ‘ דר

. תחום האינטרודוקציה של הבצלים והפקעות התרחב

, נעשו עבודות טיפוח ופיזיולוגייה של קורקומה

עסקו בלימוד מנגנון . אקוניטום , גודטייה , ליזיאנטוס

נערכו מחקרים . הפריחה בגידולי קיץ להפרחה בחורף

. בתרביות רקמה והצלות עוברים למטרות טיפוח

החלה אינטרודוקציה של צמחי נוי מרחבי העולם

נערכו עבודות . והתאמתם לצרכי גינון וצידי דרכים

. במצעים מנותקים ומיחזור מים במערכות סגורות

נעשתה עבודת טיפוח היפיאסטרום במגוון צבעים

נבחן תחום , נבחנו מיני שום למטרות פרח קטוף, חדש

ולוגיות של צמח , פרחי מאכל נלמדו תכונות פיזי

נבחנו . ופותח פרוטוקול לגידול אדמונית , האדמונית

-בשנות ה . רשתות צבעוניות לשיפור איכות צמחי נוי

תחומי המחקר הורחבו לנושאים הקשורים 0222

, לאנטומייה ולמורפולוגייה , לפיזיולוגיה של הצמח

במכון לחקר אחסון . לביוכימייה ולביולוגייה מולקולארית

ואיכות תוצרת חקלאית במינהל המחקר החקלאי

הוקמה היחידה לטיפול בפרח הקטוף לאחר קטיף

(post harvest ) המפתחת שיטות להארכת חיי מדף

ענף הפרחים . של פרחים ואפשרות שינוע בדרך הים

הן מבחינת , היה מבין הענפים החשובים בחקלאות

עלייה בהיקף ייצוא הפרחים והן מבחינת התפתחות

. המחקר

שושן -עציץ פורח

‘ירושלים‗כלנית

בנקסיה אשביי

2000-מנהלי המחלקה בשנות ה

מיכל ‘ עינת שדות ודר ‘ דר , רינה קמינצקי ‘ פרופ , אבי פרל ‘ דר

.0269מרץ -מנהלת את המחלקה כיום שמיר -אורן

השתתפו ותרמו , מאז הקמת המחלקה, בביצוע המחקרים

:הטכנאים והמהנדסים הבאים

אברהם , אברהם אברהם , לוי אפגין , ושדי עזרי , זיוה פורמנסקי

נפל במלחמת יום ) בצלאל בורייה , קובי קריסטל , מאירוביץ

בהמשך עבר למכון לקרקע ) מאיר רוזנר , ירדנה שדה , ( הכיפורים

, אלכס אקרמן , ערן גיחון , יצחק גרשטיין , קלרה דהאן , ( ומים

דב , מרנינה כוכבא , אורן פרבדה , צביה גולדברג , שלמה גלעד

יאיר מני ורפי אליאסי , דניאלה , טוביה ספקטור , מרדכי רון, ראובן

, זיו -דורית סנדלר , עדה לוי , נלו פינטה, (עברו למחלקה לגפן וזית)

. ועמליה ברזילי , סימה קגן , רני סתיו , דליה אבנור ‘ דר , האורל יון

‘ עבר למח ) בוריס מיטשניק , מרינה בייזרמן: הצטרפו 50-בשנות ה

נטלי ( עברה למכון להגנת הצומח ) דיאנה ליבמן , ( בינוי במינהל

.רינת עובדיה ואלכס ליפסקי , איציק פורר, רזניק

‘קומפקטום‗ליאוקופילום

‘שרה ברנהרד‗אדמונית

תרומת המחלקה לענף הפרחים וצמחי הנוי

‘אביב‗נוריות תרביות רקמה

מבחר פרחי מאכל

קורקומה

שתרמו לפיתוח ולהגדלת ניקוי צמחי אם של ציפורן מוירוסים *

מגמה שהחלה . דונם ברחבי הארץ 9222שטחי גידול הציפורן לכדי

עם צמצום 02-ונמשכה עד ראשית שנות ה 92-בראשית שנות ה

. שטחי גידול הציפורן בישראל

שנשאו רווח מתמלוגים " רוני"ו" ליאור"טיפוח זני ציפורן ננסית *

.אלף דולר 122-למינהל בסך כ

מליון 02-שהיצוא שלהם מסתכם בכ " זיוה " טיפוח זני נרקיס *

.בצלים בכל שנה

10

זן היפיאסטרום חדש‘ רובי סטאר‗

1551-2003הפיטוטרון

רשתות צל צבעוניות לגידול פרחים

1519-2001אתר המחלקה לפרחים וצמחי נוי

02-שגודלו בהיקפים גדולים בשנות ה" שובב‖ו" אוסנת"טיפוח שושן הפסחא *

ולגידול פרחי קטיף באזור מישור החוף , לריבוי בצלים בעיקר ברמת הגולן 22-וה

.כולל הבשור

כולל הצלת עוברים ומתן תמיכה , פיתוח שיטות ריבוי צמחי נוי בתרבית רקמה*

בבית העמק ולמשתלת בן צור בטירת , לבניית מעבדות מסחריות בראש הניקרה

.יהודה

. ראשונים מסוגם כטריפלואידים"גליל "טיפוח כלניות *

".אביב"מקבוצת טיפוח נוריות לגינון *

היה מבוקש מאד ונשא תמלוגים" אורית"הזן . טיפוח זני חמניות נטולי אבקה*

.נאים למינהל

.שימוש בסוגי אור שונים לתאורה פוטופריודית *

והרחבת סל הפרחים של גידולי קיץ לפריחה בעונת החורף לימוד מנגנוני פריחה *

. והעשרה בפיטוכרום

.מותאמים לגינון אקלום מגוון רחב של צמחי נוי חסכני מים *

. לשווק מסחרי ולייצור בצליםחדשים ( אמריליס)פיתוח וטיפוח זני היפיאסטרום *

פיתוח -כצמחי עציץ וענפי קישוט, פיתוח צמחים מעוצים כגידולים לקטיף פרחים *

(.22-בשנות ה) דונם בעיקר ברמת הגולן 6922גידול ספארי סנסט להיקפים של

.שימוש בסוגי אור שונים לתאורה פוטופריודית*

והרחבת סל הפרחים של גידולי קיץ לפריחה בעונת החורף לימוד מנגנוני פריחה *

. והעשרה בפיטוכרום

. מותאמים לגינוןאקלום מגוון רחב של צמחי נוי חסכני מים *

והרחבת הגידול פיתוח פרוטוקול לגידול אדמונית בישראל , לימוד גידול אדמונית*

(.0260)דונם 922 -להיקף של כ

מקורות מידע

.6200-6201לשנים , "תחנת הניסיון החקלאי, המכון ללמודי הטבע"דוח *

והמחלקה לפרחים , המכון לגידולי שדה, דוחות שנתיים של מינהל המחקר החקלאי*

.6201 -6219שנים , וצמחי נוי

.ספר הזהב, ציוני דרך, מינהל המחקר החקלאי" מורשת"אתר *

.6220, אליה וגה: חלום שהתגשם*

.ענף הפרחים בישראל, מפעל חיים, מקס וייל*

.6299ספטמבר , 6' ג גיליון מס"דפי מידע שנה י*

.דוד צירקין, האדם בגליל תיק בארכיון המוזיאון*

יעקב בן יעקב, חרות יהל -ידע אישי *

פטראה פורחת באתר המחלקה

על העזרה ( קובלה)יעקב בן יעקב ‘ תודה מיוחדת לדר

. ושיתוף הפעולה בהכנת הסקירה