הארץבתי ספר ברחבי 10-ב, )'או י' בשכבה ט(כיתות 12-תלמידים מ300-עומק עם כשיחות •בתי ספר ממלכתיים ופרטיים מהמגזר היהודי•וחצי בכל בית ספר-סדנה הכוללת לפחות שני מפגשים בני שעה•
Presenter
Presentation Notes
כמה מילים על המחקר העומד בבסיסו של יום עיון זה...
2015ביוני 9
, )קבוצות6כ "סה(קבוצת מחנכים ) + בקבוצות מעורבות(בתי ספר 5-תלמידים מ50: סדנהשגיבשו סוגיות להצגה במליאה היום
2015ביוני 2
מנחים-מנחים ותלמידים-מפגש סטודנטים
2015מאי –2014יוני בתי ספר10-סדנאות ב
:התהליך
Presenter
Presentation Notes
התהליך שהוביל ליום העיון נמשך למעלה משנה... לפני שבוע קיימנו כאן מפגש מרתק בין הסטודנטים-המנחים לבין התלמידים-המנחים. היום, בשעות הבוקר, קיימנו כאן סדנה בהשתתפות 50 תלמידים מחמישה בתי ספר ברחבי הארץ, וחמש מחנכות. אני עדיין נרגש מהעבודה המוצלחת של המנחים והתלמידים והתלמידות. מיד אחרי סקירה זאת, כל קבוצה תציג בקצרה נושא שבו עסקה.
Presenter
Presentation Notes
אני מבקש להעיר כאן הערה לגבי "מבחני סף – קול והיעדרו": כדי שהתלמידים יוכלו "להשמיע את קולם", עליהם לעמוד בשני מבחני סף: ראשית, יכולת ביטוי סבירה בכתב ובעל-פה. שנית, כושר הפשטה. מתוך המחקר, שביקש להביא את "קולם של התלמידים" במערכת החינוך שלנו, התברר לי: ראשית, תלמידים בבתי ספר לא מעטים ברחבי הארץ אינם עומדים במבחני סף אלה. שנית, ברוב בתי הספר קיימות כיתות בכל שכבה, שתלמידיהם אינם עומדים במבחני סף אלה. עולה השאלה: מה משמעותה של תופעה רחבה זאת לגבי החברה הישראלית ולגבי הדמוקרטיה הישראלית? [אני משאיר שאלה זאת בחלל האוויר]
:אמירות נבחרות–( והמורים(מקומם של התלמידים
לא רק התלמידים צריכים להתאים את עצמם ; בית הספר צריך להתאים את עצמו לתלמידים"•"לבית הספר
"בית הספר צריך להסתגל לצרכים של תלמידיו–יש תלמידים שונים עם צרכים שונים "•המורים צריכים : אבל זה לא נכון, המורים אומרים שהם באים לבית הספר בשביל התלמידים"•
"לא פחות מאשר אנחנו צריכים אותם, אותנו
Presenter
Presentation Notes
חשיבות העיסוק המרכזי של התהליך ויום העיון היום – "קולם של התלמידים" – מתבררת מהתבטאויות שונות של התלמידים והתלמידות. הנה אחדות מהן, לגבי "מקומם של התלמידים (והמורים)"...
:אמירות נבחרות–קולם של התלמידים
"יש לאפשר לתלמידים יותר מקום להשמיע את קולם"•מה אנחנו , לא שואלים מה באמת טוב לנו–המחנכים והמורים לא מערבים אותנו מספיק "•
"ולעודד יוזמות שלנו, יש להקשיב לנו יותר. אוהבים"צריך לאפשר לתלמידים להביע את דעתם בכל נושא משמעותי המתייחס לבית הספר"•"צריך לאפשר לתלמידים יכולת השפעה רבה יותר על הנעשה בבית הספר"•אלא באופן רחב , קולם של התלמידים צריך להישמע לא רק במסגרת מועצת התלמידים"•
"הרבה יותר"צריך להוסיף כוח לתלמידים"•
Presenter
Presentation Notes
והנה כמה אמירות נוספות לגבי "קולם של התלמידים"...
הדגמת המתודולוגיה
Presenter
Presentation Notes
כדי לתת לכם מושג לגבי האופן שבו עובדו הנתונים, אציג נושא נבחר אחד ביתר הרחבה: "הגדרת ה'ילדות'".
'ילדות'הגדרת ה
:פרוצדורה:תלמידים משבעה בתי ספר נשאלו200-כ
"'?ילדות'מהי בעיניך ה"
Presenter
Presentation Notes
הפרוצדורה... אתחיל בתשובות שהופיעו בשכיחות הגבוהה ביותר.
התנסות
חברים)למשחק(
חובות
דאגות
אחריותהכרת העולם
דבריםגילויחדשים
Presenter
Presentation Notes
והנה גם התשובות בשכיחות בינונית...
התנסות
חברים)למשחק(
חופש
פנאי
הנאה
שמחה
צחוק
חובות
דאגות
אחריותהכרת העולם
דבריםגילויחדשים
שטויות
Presenter
Presentation Notes
ובשכיחות נמוכה יותר...
התנסות
חברים)למשחק(
חופש
פנאי
כיף
הנאה
שמחה
צחוק
תמימות
חובות
דאגות
אחריותהכרת העולם
דבריםגילויחדשים
חוויות
שטויות
Presenter
Presentation Notes
וכמה תשובות נוספות...
התנסות
חברים)למשחק(
חופש
פנאי
כיף
הנאה
שמחה
צחוק
תמימות
חובות
דאגות
אחריותהכרת העולם
הבנה
מעוצבתאישיות
דבריםגילויחדשים
חוויות
שטויות
געגועים/ זיכרונות
Presenter
Presentation Notes
מה אפשר להסיק, אם כן, לגבי האופן שבו התלמידות והתלמידים מגדירים את ה'ילדות'?
:מסקנות
:כללי'תקופה יפה'התלמידים ככלל ראו בה ', תקופה רעה'להנחה שהילדות עשויה להיות בניגוד
:ייחוד הילדות:'ילדות'מיוחסים ל, או אולי היעדרם, סוגי מאפיינים עיקרייםשני
מאפיינים המזוהים במובהק עם (מאוחר יותר בחיים ' להיעלם'מאפיינים שעלולים .1):'ילדות'ה
מאפיינים המזוהים במובהק עם (מאוחר יותר בחיים ' להירכש'מאפיינים שעשויים .2):'בגרות'ה
וכדומה, אישיות מעוצבת, הבנה, רצינות, הכרת העולם, אחריות, דאגות, חובות
Presenter
Presentation Notes
הניתוח מעלה אם כן את התמונה הבאה...
חמש שנים "'בגרות'מאפייני ה'ילדות'מאפייני ה"על דןעברו
אל בית הספר ""ליאלכה
בטלהחופש
ריקודיםחברים
שעשועים
התנסות
חברים)למשחק(
חופש
פנאי
כיף
הנאה
שמחה
צחוק
תמימות
חובות
דאגות
אחריותהכרת העולם
הבנה
מעוצבתאישיות
עבודהלימודים
דבריםגילויחדשים
חוויות
שטויות
געגועים/ זיכרונות
Presenter
Presentation Notes
הבאתי בקטבים את המושגים המבחינים העיקריים המופיעים בשירו הידוע של המחנך והמשורר היהודי-פולני יצחק קצנלסון "חמש שנים עברו על דן [או על מיכאל]". "זיכרונות / געגועים" – המופיעים בתחתית הטבלה – הם מושגים מגשרים בין ה'ילדות' לבין ה'בגרות'. מעבר לשכיחויות הסטטיסטיות, כל תשובה של תלמיד או תלמידה היא "עולם ומלואו", וראוי להתייחס אליה בתשומת לב מלאה. הנה לדוגמה של אחת ההגדרות האישיות שמצאו חן בעיניי:
מה שההורים אומרים""שהיה להם פעם
Presenter
Presentation Notes
נעבור עתה לסקירה "ממעוף הציפור" של נושאים שונים שנסקרו במחקר. חשוב להדגיש כי מכיוון שהתלמידים ענו יותר מתשובה אחת לכל שאלה, הנתונים מתייחסים לשכיחות התשובות ולא למספר התלמידים שהשיבו. הנושא הראשון מתייחס ל"מטרות בית הספר"...
להכיר חברים חדשים
להכין לבגרות
לספק מסגרת
, לספק ידעכלים
ומיומנויות
להשכיל לחנך להכין לחיים
ללמד
:הספרביתמטרות
Presenter
Presentation Notes
התלמידים השכילו למנות את המטרות הרשמיות השונות של בית הספר, ובכלל זה (לפי שכיחויות)... שימו לב כי תשובות כגון "הקניית ערכים"; "פיתוח חשיבה"; "הרחבת אופקים", הופיעו בשיעורים נמוכים ביותר (ולפיכך אינן מופיעות כאן).
"כדי לשחרר את ההורים"–"לספק מסגרת"בית הספר נועד
Presenter
Presentation Notes
באשר לתשובה "לספק מסגרת", התלמידים הסבירו: "כדי לשחרר את ההורים" "כדי להעסיק את התלמידים" "כדי להעביר את הזמן" "כדי שלא נתדרדר לדברים מסוכנים" עד כאן טוב ויפה; אבל כאשר נשאלת השאלה "אילו מטרות מיושמות הלכה למעשה?", התמונה מתבררת כמורכבת יותר. הנה כמה תשובות שנתנו התלמידים: "כל המטרות לא מיושמות" "בית ספר משמש בעיקר כבית ספר – זאת המטרה, אבל היא לא ממש ממומשת" "המציאו את בית הספר בשביל ללמוד, אבל בתכלס – פוגשים פה חברים" "יש בית ספר כי יש חוק חינוך חובה" "בית הספר בעיקר מכין אותנו לבגרויות, אבל גם בזה הוא לא תמיד מצליח". נעבור עתה לעולם ה"אסוציאציות"
/ עצבים / דכאון סבל
/ שעמום שגרה
עייפות שיעורי בית מורים / מבחנים / עבודות ציונים
לימודים חברים
?חושביםאתםמהעל',ספרבית'כשאומרים–אסוציאציות
Presenter
Presentation Notes
אתם מוזמנים להתרשם...
"החברים יכולים לסייע בלימודים"–ולימודיםחברים
Presenter
Presentation Notes
ראינו כי כאשר התלמידים נשאלו "כאשר אומרים 'בית ספר', על מה אתם חושבים?", התשובות בשכיחות הגבוהה ביותר היו: "חברים", ואחר כך "לימודים". התלמידים מסבירים ששתי הקטגוריות משלימות זו את זו, ומנוגדות רק לעתים רחוקות: "חברים יכולים לסייע בלימודים"; "חברים מעוררים בך רצון ללמוד"; "בלי חברים זה לא היה כיף ללמוד – היה יבש, משעמם יותר"; אבל גם: "צריך לדעת לפעמים להבדיל בין המעגלים" הקטגוריות השכיחות ביותר לאחריהן: "מבחנים / עבודות / ציונים"; "מורים"; "שיעורי בית". קטגוריות נוספות, המאפיינות את חיי בית הספר: "שעמום"; "עצבים", "עייפות". [שאלה באחת הכיתות: "כמה שעות אתם ישנים בלילה?": רוב התלמידים והתלמידות – 6 שעות ופחות; מיעוט – 8-7 שעות; כשליש משיבים שהם מגיעים לבית הספר "מתים מעייפות", ומתקשים להתרכז וללמוד. שאלה באחת הכיתות: "מי מוצא עצמו נרדם במהלך השיעורים?" – כשליש משיבים בחיוב; "בשיעורים משעממים כולם נרדמים"] נעבור לעולם ה"מטפורות"
/ משטר דיקטטורה
צבא עבודה בית משוגעים
מפעל ייצור בית /
חרושת
מסגרת בית שני / בית כלא בית סוהר
...כמוהואהספרבית–מטפורות
Presenter
Presentation Notes
"בית ספר הוא כמו..." – בשכיחות גבוהה ביותר: "בית כלא / בית סוהר / מוסד סגור". התלמידים: "יש מדורדרים, יש כאלה שלומדים ורוצים להשתחרר, ויש מורים שהם שוטרים או סוהרים"; "המורים מסתובבים עם מפתחות התאים"; "בשניהם אתה יושב וסובל"; "יש הפסקות קצרות, כדי להסתובב בחצר ולעשן". לאחר מכן: "בית שני". התלמידים: "ככה המורות אומרות; אבל זה לא בית, זה בית ספר"; "מבלים כאן חלק גדול מהיום"; "רוב האנשים שאנחנו מכירים ואנחנו אוהבים נמצאים פה"; "המורה היא כמו אימא שלנו, תמיד צועקת עלינו".
"בית חרושת לציונים"–" מכונה"בית ספר כ
Presenter
Presentation Notes
קטגוריות נוספות: "מפעל ייצור / בית חרושת / מכונה" בית ספר כ"מכונה": "בית חרושת לציונים" "מפעל ייצור של אנשים מתורבתים" "מפעל לרובוטים" "התלמידים עוברים בסרט נע" "מכונת לימודים / ציונים" קוריוזים: חדר מיון – "רק מי שצועק מקבל טיפול" ים – "לעולם לא תוכל לדעת לאן הגלים ישטפו אותך" אבטיח – "תמיד תיתקל בגרעינים שחורים" שור – "תמיד תפחד ממנו ותנסה לברוח ממנו"
מתקנים איכותיים
ללא / מבחנים יותר
עבודות
ריבוי פעילויות חברתיות
תכנית לימודים רלוונטית
תחילת היום
מאוחר יותר
הוספת מקצועות העשרה
חופש בחירה של מקצועות ומגמות
מורים / איכותיים קשובים לתלמידים
:המושלםהספרבית
Presenter
Presentation Notes
אנא התרשמו.
"צריך מורים שמדברים בגובה העיניים"–איכותייםמורים
Presenter
Presentation Notes
בבית הספר המושלם יהיו, קודם כל, "מורים איכותיים / קשובים לתלמידים / מגלים יחס אישי / שוויוני". התלמידים אומרים: "צריך מורים שמדברים בגובה העיניים". "צריך להביא מורים שיודעים את החומר, אבל גם אכפתיים וחמים, מתעניינם ויודעים להסתדר עם ילדים". "המורים צריכים לגלות יחס שוויוני כלפי התלמידים, בלי סטיגמות ['מזרחים', 'אתיופים', 'ערסים', 'פרחות', 'חלשים', 'מתקשים'] ובלי אפליות". לאחר מכן, התלמידים רואים חשיבות מרכזית ב"חופש בחירה" – הן של "מקצועות / מגמות הלימוד", והן של "התכנים בכל מקצוע" – וכן ב"הוספת מקצועות העשרה" (ראו בהמשך). לאחר מכן הם מעוניינים ב"תחילת היום מאוחר יותר (09:00)"; ב"תכנית לימודים רלוונטית לחיים / הוראת מקצועות שימושיים / מעשיים" וב"ריבוי פעילויות חברתיות / פעילויות גיבוש / טיולים / סיורים".
/ יחס אישי / מסייע עוזר
/ מטופח מושקע
/ משקיע / איכפתי קשוב
/ לא כיפי / לא טוב
רוצה לעזוב
מורים לא מתמודדים
לא / שולטים
/ סבבה / אחלה בסדר
/ כיפי / מהנה משמח
טוב
:לומדיםהתלמידיםשבוהספרביתכלפיורגשותמחשבות
Presenter
Presentation Notes
רוב המשיבים מייחסים לבית הספר ביטויים חיוביים: "טוב"; "כיפי / מהנה / משמח / נחמד / נוח"; "אוהב"; "סבבה / אחלה / בסדר". ביטויים שליליים המיוחסים לבתי ספר ייחודיים: "מתנשא / פלצני / יומרני". ביטויים שליליים המיוחסים לבתי ספר מסוימים (בשיעורים קטנים יחסית): "מורים לא מתמודדים"; "לא כיפי / לא טוב / לא אוהב / רוצה לעזוב / מגעיל / מוזנח / חרא". בתי ספר מסוימים מעוררים ביטויים שליליים חריפים: "זה המיץ של הזבל; זה בית ספר של שאריות"; "האנשים הכי נוראים מגיעים לבית הספר הזה"; "מפחיד להיות פה: אלימות, לא מטפלים בכלום". מעניין לציין כי בעוד ששהגישה כלפי 'בית ספר' בכלל היא שלילית יחסית (ראו: "בית ספר הוא כמו בית סוהר"), הגישה כלפי בית הספר שבו התלמידים לומדים חיובית, אם כי לא נלהבת [תופעה זאת עשויה להיות מוסברת, לפחות בחלקה, על ידי תיאוריות מסוג 'דיסוננס קוגניטיבי'].
לא ללמוד ביום שישי
הוספת מתקנים
ביטול תלבושת אחידה
/ קפיטריה / מזנון
מסעדה
התחלה מאוחרת
יותר
טיפוח / הסביבה שיפור המבנה
ניפוי מורים שינוי /
היחס לתלמידים
הפחתת / העומס הלחץ
:הספרבביתלשיפורנקודות
Presenter
Presentation Notes
מה התלמידים והתלמידות מעוניינים לשפר בבית הספר שלהם? [המשך בשקף הבא]
הלחץ/ הפחתת העומס "ומפחית את רמת ההישגים, בגיל הזה זה מטריף אותנו"
Presenter
Presentation Notes
לתשומת לבם של ראשי מערכת החינוך ומנהלי בתי הספר: הרוב המוחלט של התשובות התייחס ל"הפחתת העומס / הלחץ" (תיאום וויסות שעות הלימודים, המבחנים, העבודות והמטלות): "לא ברור איך אנשים בכלל שורדים"; "לוח השעות ועומס העבודה של בית הספר אינו מאפשר 'חיים' מחוץ ללימודים". אחר כך: "ניפוי מורים לא מתאימים": "להחליף מורים לא מקצועיים, לא יודעים ללמד, חסרי תשוקה למקצוע, לא יודעים להחזיק כיתה, משעממים, לא מעניינים, לא חברותיים, לא מתייחסים אישית, קשוחים מדי, לא נחמדים, לא מכבדים, עצבנים, ממורמרים, לא אכפתיים, לא מחוברים, לא קשובים, לא ערכיים, מפלים לרעה" – וכן, שינוי היחס של המורים האחרים. ועוד: התלמידים דואגים ל"טיפוח הסביבה / שיפור המבנה, הכיתות והתנאים בהן". רבים מעוניינים ב"קפיטריה / מזנון / מסעדה", וכן בשינוי קוד הלבוש: "חופש לבוש מוחלט / ביטול התלבושת האחידה". כמו כן, רבים מבקשים שלא ללמוד ביום שישי [בתי ספר שלא ביטלו את הלימודים ביום זה נתלים בדרך כלל ב"אילוצי מערכת"]
המנהל החברים אפשרויות בחירה
האווירה החמה
תחושת החופש
הפעילויות החברתיות
/ מבנה חזות בית
הספר
איכות / המחנכים היחס
לתלמידים
:הספרבביתלשימורנקודות
Presenter
Presentation Notes
מה שמתגלה כאן הוא תמונת ראי של ה"נקודות לשיפור". תלמידים רבים מבקשים לשמר בבית הספר את "איכות המורים / היחס של המורים לתלמידים". [המשך בשקף הבא]
:"רפאיםדמותאינני;כאןאותירואים"
Presenter
Presentation Notes
תלמידים מתייחסים להיבטים מסוימים של חיי בית הספר שלהם, שהם מעוניינים לשמר: "רואים אותי כאן; אינני דמות רפאים" "ההרגשה הכללית היא שאכפת מאתנו" "המורים הם חלק משמעותי בחיים שלנו, הם נורא משפיעים עלינו" בבתי ספר מסוימים, השאיפה היא לשמר את "מבנה / חזות בית הספר". תלמידים בבתי ספר מסוימים מעוניינים לשמר גם את "הפעילויות החברתיות / הטיולים / המסעות / הסיורים" המתקיימת בהם. הנתונים הבאים מובאים לתשומת לבו של שר החינוך הנכנס, נפתלי בנט, שאנו מאחלים לו בהזדמנות זאת הצלחה רבה במילוי תפקידו...
:השוואה לפינלנד
Presenter
Presentation Notes
פאסי סאלברג כותב בספרו "לומדים מפינלנד" (שיצא בשיתוף מכון מופ"ת), כי "כדי לחולל רפורמה בבתי ספר נדרש תהליך מורכב ואטי [...]. הצעדים חייבים להיות מעוגנים במחקר, ויישומם חייב להתבסס על שיתוף פעולה עם אקדמאים, קובעי מדיניות, מנהלים ומורים". יפה שסאלברג רואה צורך מיוחד להזכיר את המנהלים ואת המורים; אבל מה עם התלמידים? מסתבר אכן כי, עם כל הרצון שלנו "ללמוד מפינלנד", ההבדלים בין שתי המדינות בנושאים העומדים על הפרק היום אינם ניכרים כל כך... בואו נראה:
:לפינלנדהשוואה
Presenter
Presentation Notes
אסוציאציות: "חברים" הופיעו בשכיחות הגבוהה ביותר בישראל, ובשכיחות נמוכה בלבד בפינלנד. בשתי המדינות הופיעה התייחסות לבית הספר כ"משעמם". בשתי המדינות נמצאו מקרים מעטים בלבד שבהם תחושות מהנות או משמחות קושרו ללמידה בבית הספר. מטפורות: רוב האזכורים בשתי המדינות היו שליליים, והשוו לעתים קרובת את בית הספר למוסדות סגורים – כמו בתי סוהר. מחשבות ורגשות לגבי בית הספר: רוב התלמידים בשתי המדינות השיבו שהם מחבבים את בית הספר שלהם ונהנים לבלות בו; אבל התשובות לא היו בדרך כלל נלהבות. נקודות לשיפור: התלמידים הפינים ביקשו להשיג יותר אוטונומיה, וכן יותר יכולת להשפיע על תכנית הלימודים, על שיטות העבודה ועל חיי השגרה בבית הספר. מאפיין זה [עדיין] אינו בולט בקרב התלמידים הישראלים. [אולי אחרי התהליך שלנו יתחולל שינוי גם בעניין זה].
:וניסוייםרפורמות
"זה מזעזע–הן מבלבלות אותנו ; הרפורמות במערכת החינוך לא מאורגנות ולא מועילות"•"השינויים התכופים גורמים לבלבול ולמבוכה"•"אנחנו הולכים לאיבוד"•"לא שאלו את הילדים מה הם חושבים על הרפורמה הזאת"•"מעולם לא התבקשנו לתת משוב על שינויים כאלה"•"זה נראה כאילו עושים ניסויים בבעלי חיים"•"?אנחנו שפני ניסיונות, מה"•"זה לא הגיוני. שר חדש יגיע ויעשה רפורמה חדשה"•"לקביעות ולהמשכיות, אנחנו זקוקים יותר מכול ליציבות"•"מערכת החינוך בכלל ובית הספר בפרט צריכים להיסגר על שיטה אחת"•"ולדבוק בה, צריך לקבוע מדיניות"•
Presenter
Presentation Notes
אנא התרשמו מתגובות התלמידים למבול הרפורמות שנחתו עלינו בשנים האחרונות...
וניסייםרפורמות א מגבירה את הלחץ "לכיתה י' דחיית בחינות הבגרות מכיתה י"
"במקום לחלק אותו באופן מוצלח יותר
Presenter
Presentation Notes
אפשר לסכם ולומר כי התלמידים התבטאו בחריפות נגד הרפורמות והניסויים שנעשו במערכת החינוך ובבתי הספר. לטענתם, הרפורמות במערכת החינוך לא מאורגנות ולא מועילות ומבלבלות אותם. התלמידים מתמרמרים על כך שהרפורמות והניסויים מתבצעים בלי להתייעץ אתם. כתוצאה מכך, הם מתלוננים שהם משמשים כ"שפני ניסיונות" של המערכת. התלמידים מבהירים שהם זקוקים יותר מכול ליציבות ולקביעות. אנקדוטה: כאשר שאלתי את תלמידי בית הספר הריאלי בחיפה לגבי משמעותה של מדיניות "הלמידה המשמעותית", הם השיבו כי לא שמעו כלל את הביטוי הזה. תגובתם: "במערכת החינוך יש המון מילות קוד כאלה, שלא אומרות שום דבר; סתם מילים מפוצצות".
:לימודלמקצועותהתייחסות
"צריך לאפשר הרבה יותר בחירה–לכל ילד החלום שלו ותכנית החיים שלו ""צריך ללמוד רק מה שאוהבים"
מבוקשיםמקצועות העשרה •מבוקשיםמקצועות שימושיים •
Presenter
Presentation Notes
התלמידים מבקשים ללמוד מקצועות העשרה – מתחומי מדעי הרוח, האמנויות, ועוד – וכן מקצועות שימושיים ורלוונטים יותר לחיים. התלמידים טוענים כי: "רוב השיעורים לא קשורים לחיים"; "אנחנו לומדים המון נושאים שלא נשתמש בהם בכלל". מקצועות העשרה מבוקשים: מחול, דרמה, אמנות, מלאכת יד, מוזיקה, זמרה, תיאטרון, קולנוע, עיצוב, הגנה עצמית, יוגה, שחייה, אתלטיקה. מקצועות שימושיים מבוקשים: כלכלת בית, בישול ואפייה, כלכלה (עבודה ושכר), חינוך פיננסי (התנהלות בבנק, משכנתאות, מסים), מנהל עסקים, פוליטיקה, רפואה, פסיכולוגיה, גינון, מקצועות טכנולוגיים, הנדסה, תכנות, ארכיטקטורה, משפטים (חוזים), תפירה, ספרות, קוסמטיקה, נגרות, מסגרות, חשמל.
ומדעיםמתטיקה הכפלצריך לדעת לוח . צריך לבטל את המתמטיקה"
!"וזהו, לקנות ארטיקיםכדי
Presenter
Presentation Notes
מתמטיקה ומדעים: בניגוד לעמדת שר החינוך, לא כל התלמידים תמימי דעים לגבי חשיבות למידת המתמטיקה במתכונת של 5 יחידות, ומעלים סימני שאלה לגבי השימושיות שלה. התלמידים מזהים מתמטיקה עם 'קושי', ורבים מבקשים ללמוד 3 או 4 יחידות בלי שהדבר ייחשב כפיחות ערך או יגביל את אפשרויות חייהם בעתיד. תלמידים אומרים: "צריך לבטל את המתמטיקה. צריך לדעת לוח הכפל כדי לקנות ארטיקים, וזהו!". "המערכת בכלל ובית הספר בפרט מייחסים חשיבות-יתר למתמטיקה". "מתמטיקה לא צריכה להיות מקצוע חובה". "כולם צריכים ללמוד מתמטיקה בסיסית; מתמטיקה מתקדמת – בחירה בלבד". "מה זה יעזור לנו בחיים, כל המתמטיקה והמדעים?". "המתמטיקה הנלמדת בבית הספר לא קשורה בכלל לחיים".
:לימודלמקצועותהתייחסות
ך"תנ, ישראלתרבות •היסטוריה•
Presenter
Presentation Notes
תרבות ישראל, תנ"ך: תלמידים רבים מחייבים את לימודי תרבות ישראל ותנ"ך; אולם רבים מבקשים גם חופש בחירה בתחומים אלה (למידת 3 יחידות): ''השיעור ב'תרבות ישראל' מתאים אולי למסגרת חוגים, אבל לא לכולם"; "אין לקיים כפייה דתית ולחייב חילונים ללמוד תנ"ך במתכונת מוגברת"; "שיעור 'הרוח היהודית' הוא שיעור כפייה דתית – שיעור מיותר לגמרי"; "אנחנו לא מאמינים באלוהים, ולא מעוניינים בשיעורי דת"; "אמונה היא עניין אישי, ואין לכפות אותה עלינו". היסטוריה: התלמידים נחלקים בין אלה המבקשים להתייחס הרבה יותר להקשר העולמי, לבין אלה המבקשים להתייחס להקשר היהודי-הישראלי בלבד. בכל מקרה, "כשמלמדים על מלחמת העולם השנייה מתייחסים לשואה היהודית בלבד; לא מלמדים דבר על מלחמת העולם הראשונה"; "לא לומדים כלל היסטוריה של לאומים אחרים, ולא לומדים על תרבויות ועל דתות אחרות" (התלמידים משיבים כי "מעולם לא פתחו את הברית החדשה"; מעטים "פתחו את הקוראן" במסגרת מגמה מתאימה).
:לימודלמקצועותהתייחסות
לשון•אקטואליה•
Presenter
Presentation Notes
לשון: תלמידים רבים רואים מקצוע זה כ"מיותר" ואפילו "הזוי". בכל מקרה, הוא נחשב (לצד המתמטיקה והאנגלית) ל'מקצוע קשה'. כללי הדקדוק והתחביר נתפסים כ"שטויות". התלמידים מתנגדים לתפיסת ה"תקניות" של השפה, המביאה להתאבנות ולהפחתת ערכה של השפה כמתחדשת וכחיה. הם מחייבים לימוד "עברית" (ולא "לשון"): "הבנת הנקרא", ו"הבעה בכתב ובעל פה". תלמיד: "בית הספר מחייב ללמוד נושאים הזויים, כמו לשון. כללי הלשון לא מעניינים אף אחד". אקטואליה: תלמידים רבים מאוד מציינים שבבית ספרם לא מתקיימות מסגרות לדיון בנושאים אקטואליים; גם כאשר מתרחשים אירועים בעלי משמעות ישירה לנושאים חינוכיים והוראתיים העומדים על הפרק, בדרך כלל לא מתקיימים דיונים כאלה באורח שיטתי. "אין בבית הספר ובכיתות הלימוד שום מסגרת לדיון בנושאים אקטואליים". תלמיד: "לא מדברים אתנו – אפילו בשעות מחנך – על חיי היום-יום שלנו ועל הנעשה במדינה ובעולם".
הטרוגניות-הומוגניות–אינטגרציה
"ישראל-פה ושם בארץ"
Presenter
Presentation Notes
נושא מרכזי, שלא אוכל להיכנס אליו מחוסר זמן (אני מעוניין להשאיר זמן גם לשאלות ולדיון קצר) הוא "אינטגרציה". לכן, אעשה כאן מעשה נחשוני – אקפוץ ישר אל מסקנות המחקר בתחום זה, ללא הצגת הביסוס האמפירי המתאים. נתכנס אולי במועד אחר כדי לדון בנושא קרדינלי זה. המסקנות הן לפיכך:
הפרדה.הקבוצותתמיד תהיה הפרדה בין . שום דבר לא יעזור"הם לא רגילים לדברים [...]. שלך רגיל לשבת עם החברים אתה
"ואנחנו לא רגילים לדברים אחרים, מסוימים
'גספר בתי במחוז ירושליםעיר
'דספר בתי מועצה אזורית סמוכה
1982–2015
:הסמוכההעירתושב–1982סתיו
"ישראל-בארץושםפה",עוזעמוס"והזעםהעלבון"
לבית ספר ] העיר הסמוכה[עד שלא יקבלו את ילדי ]: בקיבוץ[לחברים שלך , תגיד להם"או שיביאו את הילדים שלהם ללמוד פה במקום לסחוב אותם באוטובוס מאה קילומטר , שלהם
"אין להם מה לחפש פה, עד שלא יורידו את האף, מפה לבית ספר לבן
בכיתהההתנהלות "היושבים באותה כיתה ובאותו שיעורהתלמידים יש פערים גדולים בין "
:הסמוכההעירתושב–1982סתיו
"ישראל-בארץושםפה",עוזעמוס"והזעםהעלבון"
לא , לא היה להם הכבוד שלהם? אז מה. ממרוקו, בסדר; אפריקה-ההורים שלי באו מצפון"למה עשו צחוק מהאמונה , אבל ההורים שלי[...]. ? האמונה שלהם? הערכים שלהם? היה
הכול . אין לו כבוד, כתוב בתורה כל המוחל על כבודו: אנחנו עוד לא סלחנו לכם[...]. ? שלהם"הייתי סולח לכם חוץ מהכבוד שלי ושל ההורים שלי ושל העדה שלי
'?אסימילציה'או'אינטגרציה'
"ישראל-בארץושםפה",עוזעמוס"והזעםהעלבון"
לבם של העולים אשר הובאו -מה ידע המתכנן ומה רצה לדעת על חייהם ומנהגם ומשאלות"האם היה שותף למוסכמה השלטת של שנות , ואם הכיר? האם הכיר את התושבים? לכאן
"?ולשנות בכל תוקף–ולשנות לחלוטין –כי יש לשנות את האנשים האלה מיד , החמישים
1982סתיו–סיוםדברי
"ישראל-בארץושםפה",עוזעמוס"והזעםהעלבון"
אבל עכשיו [...]. במושבים ובעיירות פיתוח , הובאת אותנו בחורים, כשאתם הייתם בשלטון"לא , אתם עוד לא תפסתם מאיפה זה בא לכם. עכשיו יצאו אנחנו החוצה. גמרנו עם זה
"מהשחצנות שלכם: תפסתם
. ומוטב שלא יתמהמה, מי שיש לו פתרון שיואיל לקום ולהגיד. איני יודע, מה יהיה אם כולנו""המצב לא טוב
:מסקנות
באינטגרציהניכר מן התלמידים בבתי ספר ברחבי הארץ אינו מעוניין חלק •הטרוגנייםכיתות ושיעורים הומוגניים ולא , ההעדפה הכללית היא בתי ספר, מקרהבכל •היא ששאיפת –רוסים , מזרחים–המשתמעת של קבוצות אוכלוסייה מסוימות התחושה •
תחושה זאת מעוררת התנגדות ודחייה . 'אינטגרציה'ולא ' אסימילציה'המערכת היא להשיג )'ישראלי'או ה' אשכנזי'מעמד הביניים ה(כלפי ההגמוניה
Presenter
Presentation Notes
מסקנות... אגב, בספר של יורם הרפז ושלי "תמונות מחיי בית הספר", שיצא ממש לאחרונה בהוצאת ספריית פועלים ומכון מופ"ת, כבר הצבענו בצורה ברורה על תופעות ותהליכים אלה. ולסיום, מתוך התייחסות לאקטואליה: במלאות שנה לכהונתו (הארץ, 8.6.2015), הנשיא ריבלין דיבר על תופעת השבטיות בחברה הישראלית. הוא התייחס לארבע קבוצות אוכלוסייה עיקריות: חילונים, דתיים, חרדים וערבים. אני מסכים עם דברי נשיא המדינה, אבל – למרבה הצער – מצאתי שבקרב החברה היהודית בישראל מתרחב והולף גם הפער בין השבט המגדיר עצמו כ'מזרחי', לבין זה המגדיר עצמו כ'אשכנזי'. כדברי הנשיא, "אני מזהה איום בהדחקה שלנו את התמורות שעוברת [החברה הישראלית]", גם בהקשר זה.
