Embed Size (px)
Citation preview
הווי המושבההווי המושבההחל מימי שלטון התורכיםהחל מימי שלטון התורכים
תזמורת "כנור ציון"תזמורת "כנור ציון" יזם ליב גיסין, 1890את הקמתה בשנת
שגם היה מנצחה הראשון.לאחר יום עבודה מפרך בשדה ובכרם,
בפרדס ובגורן, היו צעירי המושבה מתכנסים ומנגנים.
התזמורת שימחה לבבות באירועים וחתונות.
אבל תפארתה העיקרית היתה בקבלת פניהם של אישים רמי מעלה מצמרת
מאני-בתקופת שלטון 'השלטון העותהתורכים,
הברון אדמונד דה רוטשילד ומנהיגים מחובבי ציון.
שמה של תזמורת "כנור ציון" הוסב ל"מכבי אבשלום" ע"ש אבשלום גיסין.
היה חבר מכבי וספורטאי אבשלום גיסיןמעולה נפל בקרב הנועז ביותר על הגנת
.1921פ"ת במאורעות תרפ"א באותו יום-מהומות-דמים, שהעמיד בסכנה
את עצם קיום המושבה, נפלו חלל גם חבריו: נתן רפפורט, זאב אורלוב
וחיים-צבי גרינשטיין.
טקס חנוכת בניין מכבי-האש ברחוב
1937חפץ-חיים ,
- אש מכבי תזמורת
אסתר ראבאסתר ראב
במושבה פ"ת, 1894אסתר ראב נולדה בשנת שהוריה יהודה ולאה ראב, היו בין מייסדיה.
כשרונה בלט כבר בילדותה. גם מוסיקה היתה חלק מעולמה. בבית ניגנו ושרו.
וראב אהבה מוסיקה קלאסית והכירה את הסימפוניות של בטהובן, אבל הטבע והנוף היוו את
התשתית לכל. "הטבע היה נפלא, היולי, הסוף הירוק בירקון
היה נפלא", כתבה.
אסתר ראב המשוררת והסופרת הבולטת, הראשונה מבין ילידי הארץ. עובדה זו בולטת
בשירתה המושפעת מאוד מהנוף הארצישראלי ולכן היא כונתה
"המשוררת הצברית הראשונה".
שלושת השירים הראשונים שלה, נדפסו ב"הדים" .1922ב-
.1930ספרה הראשון "קמשונים"-שירים, יצא ב-
- לזר בורנשטיין -תמר לזר בורנשטיין תמר
במושב "עין גנים" שליד פ"ת . 1929תמר בורנשטיין נולדה בשנת החלה בקריירה ספרותית, ומשנה זו פרסמה מאות סיפורים המיועדים לגיל הרך, 1950בשנת
כמעט בכל עיתוני הילדים במדינת ישראל. סיפורים שמאוחר יותר קובצו לספרים. - "הילדה מהמעברה - והכוכב ממרום". 1951הסיפור הראשון פורסם ב"דבר לילדים" ב-
חודשים לאחר מכן הופיע סיפורה השני, "למה שחורות כנפי העורב". 3
החלה לפרסם את סדרת ספרי הילדים ההומוריסטים המפורסמים, על הרפתקאות 1957בשנת "קופיקו" ו"צ'יפופו". הסדרות הכילו עשרות ספרים וזכו להצלחה רבה מאוד בישראל והומחזו
במספר הצגות ילדים. חלקם אף תורגמו לאנגלית. התושב המפורסם ביותר של "עין גנים", הוא קוף בשם "קופיקו". תמר יצרה מעין סיפורי פנטסיה
עם דמות דמיונית של קוף מדבר שמעורבת בסביבה האמיתית שבה חיו היא ומשפחתה. למעשה בני משפחתה ושכניה הם גיבורי הסדרה לצד הקוף.
יורם ואורנה, שלומקה הוא שלמה לזר -בעלה הדמויות הקבועות בסיפורים הם: נוגה ובני דודתהשל תמר, ואמא-שהיא תמר עצמה. לצידם מופיעות עוד דמויות של תושבי עין-גנים, שלרוב
הופיעו תחת שמם האמיתי .אחת הדמויות ששולבו בספרי קופיקו, היא "רבקה התופרת". רבקה היא הבת של מרים ומרדכי
בומבי, בעלי "מאפיית בומבי" במושבה.
לזר היא אחת מסופרות הילדים הפורות ביותר במדינת ישראל. כתיבתה מגוונת מאוד ויצירותיה כוללות אגדות, אוספי סיפורים, סדרות ספרים, וספרים חינוכיים לימודיים.
אסתר שטרייט - וורצלאסתר שטרייט - וורצל, בת לסופר שלום שטרייט. בגיל 1932אסתר שטרייט נולדה בפתח תקווה בשנת
פירסמה את סיפורה הראשון, ומחמת הביישנות עשתה זאת בשם-העט "צבי 12הדס".
שמשה כמורה בגימנסיה "אחד-העם" פ"ת, בי"ס חקלאי 1952החל משנת "כנות" ובבי"ס תיכון "ברנר" בפ"ת, עד פרישתה.
, החלה קריירה ספרותית שכללה פרסום סיפורים, וכן 22, בגיל 1955בשנת . 1962 "מן המצר" - יצא בשנת ספרה הראשוןרשימות בנושא חינוך.
ספריה של שטרייט-וורצל מכוונים בעיקר לבני הנוער ולילדים, ומסופרים לרוב על רקע היסטורי של המדינה, הקמתה, מלחמות ישראל והשואה. ספרים נוספים
שלה מסופרים על רקע הווי חיי הנוער והילדים בישראל.
יוסף חנני
בוילנה. מאז עלותו ארצה השתקע בפ"ת. 1906יוסף חנני נולד בשנת • שימש כמורה, מנהל ומפקח במוסדות חינוך. פרסם ספרים רבים,
בהם ספרים לבני נוער וילדים.
.1932 ספרו הראשון "בנתיב היסורים" התפרסם ב-•
אלי רוה
. כותב ספרים לגיל הרך, 1957 בפולין. עלה לישראל ב-1945אלי רוה נולד ב-•ילדים, בני נוער ומבוגרים.
חלק מן הספרים תורגמו לשפה האנגלית והערבית. מאות מן השירים •והסיפורים פורסמו בעיתוני ילדים והוצגו בתוכניות רדיו וטלוויזיה. כמו כן הם
מצוטטים בעשרות אנתולוגיות ומקראות לבתי-ספר. כותב מחזות, מדריך בסדנאות ליצירתיות ונפגש עם ילדים בבתי-הספר ובספריות. חבר באגודת
הסופרים, סומניון, באקו"ם ואמנות לעם .
: "חג בלב"-קובץ שירים על חגי ישראל ועונות השנה לילדים, ספריו הראשונים•.1984ו-"גן החלומות"-סיפורים על חלומות , יצאו בשנת
זמיר עמנואל
בפ"ת כעמנואל פישצנר. נחשב לאחד היוצרים החשובים בזמר העברי, 1925עמנואל זמיר נולד ב-בעיקר נודע כמחבר שירי רועים.
כשרונותיו של זמיר התגלו כבר בהיותו ילד, ואהבתו לזמר העברי התגבשה עוד בעת למודיו בבית הספר.
, ונודעה לו השפעה רבה על סגנון 50היה אחד היוצרים הפופולריים והחשובים ביותר בשנות ה- הזמר העברי שהתפתח באותן שנים. הוא נחשב בזמנו ל"תופעה", כיוון שכתב והלחין את רוב
שיריו בעצמו, מה שלא היה כל כך מקובל אז בקרב יוצרים בזמר העברי. שיריו הצטיינו בשילוב שבין לחניהם הלא שגרתיים לבין שפתו העשירה.
בנוסף לרדיו שהשמיע את שיריו, זמיר היה מפיצם באמצעות רשת מועדוני זמר שהקים בכל רחבי הארץ. עמנואל זמיר נחשב גם לנגן חלילית טוב. עם הקמת אולפן הטלוויזיה הראשון בארץ ב"גני
התערוכה" בתל אביב, במסגרת תערוכת היובל לעיר העברית הראשונה, יכלו המבקרים לצפות בהופעתו על מסכים ברחבי התערוכה בשידור חי.
בין שיריו החשובים: "מגדים לרעי", "בערבות לכיש", "מחול דייגים", "ערב שח", "באר בשדה", "הקוצרים הידד", "צליל זוגים", "בפאת הכפר", "דבקה רפיח", "דבקה החמור", "דבקה אגדת
רבקה".
התחילה תנועת ריקודי העם. חיבורו של השיר עם הריקוד הישראלי, יצר סגנון 50בשנות ה-חדש. ועמנואל זמיר היה אחד המלחינים הבולטים.
שור שור צבי צבי
אומן "אם - המושבות", מאוהב ללא סייג בנופה, קשור עשרות בשנים למקום ומנציחו במכחולו המבורך - זהו הצייר צבי שור, שהפך לחלק בלתי נפרד מפתח-תקוה "הקטנה"
ותרם רבות למען העלאת קרנה בקרב חובבי הציור הטוב בארץ כולה.
. נמשך מנעוריו לתנועת "החלוץ". עלה בשנת 1898צבי שור נולד באוקראינה בשנת תרנ"ח 1921 .
הצטרף לקיבוץ גבעת-השלושה, בו הורה ציור והתמסר בכל לבו לאמנות 1939בשנת הפלסטית, בה ראה את ייעודו. בהמשך בנה ביתו בנוה-עוז.
את פתח-תקוה "שלו", צייר צבי שור אלפי פעמים, כשכל אחת מתמונותיו מעלה פינה
נשכחת של "אם המושבות". השגיו בשטח זה העמידוהו בשורה המכובדת ביותר של ציירי ישראל.
צבי שור קשור קשר בל-ינתק עם מוזיאון "יד לבנים", בו הוקדש לו אגף מיוחד, המביא לציבור הרחב את מיטב יצירתו. תמונותיו של צבי שור הוצגו בעשרות תערוכות והן מפארות
את המוזיאונים המרכזיים בארץ. לקראת פתיחת יובל המאה ל"אם המושבות", נפתחה תערוכתו ע"י נשיא מדינת ישראל,
פרופסור אפרים קציר.
צייר:
שור שור צבי צבי
יעקב ברסלב. התגלה בכשרונו 60 והתיישב בפ"ת בשנות ה-2.11.1937נולד בר"ג ביום הצהרת בלפור
. 3האומנותי בגיל קבלה משפחת ברסלב פסנתר מהדוד באמריקה. וילדי המשפחה למדו אצל 50בשנות ה-
הדודה שרה ברסלב-אמיתי, שלמדה באקדמיה בוינה והיתה פסנתרנית ומורה לפסנתר בת"א.
המלחין עמנואל זמיר, שהיה מיודד עם המשפחה, הלחין את "דבקה אגדת-רבקה" בשנות על הפסנתר שהיה בבית משפחת ברסלב בר"ג.50ה-
לייצג את ישראל בטלויזיה בפריז, בפיסול מצדפים, שהיה במסגרת 1962יעקב נבחר בשנת לימד ציור ומלאכת-יד, בבתי-הספר בפ"ת והסביבה. 1964תערוכת תחביב בת"א. ובשנת
התאמן בקליעה למטרה אצל הקלעי ד"ר נחמיה סירקיס – המומחה לנשק, 70בשנות ה-שהוא קרוב משפחתו.
. ובתזמורת כלי נשיפה של 80השתתף במקהלה בפ"ת, בניצוחו של נתן מרגלית בשנות ה-מועצת פועלי פ"ת. מנצחת-התזמורת היתה רינה כלב, בתו של שלמה כלב, אצלו למד יעקב
לנגן בקלרניט וסקסופון. השתתף במחזמר "סיפורי מדרכוב" בבימויו של שי לביא, לפ"ת.105שהתקיים באמפיתיאטרון "אורון" במלאות
בי"ס לציור ואומנויות. הצעיר מבין תלמידיו היה בן שנה וחצי – וזה נרשם 1987יסד בשנת בספר השיאים-וראשונים בישראל, בהוצאת כרט"א. בנה תיאטרון בובות-מריונטות בגודל טבעי, אשר רשום עליו פטנט, והופיע לראשונה בתוכנית הטלויזיה "זה הסוד שלי". כן בנה
. וגם עשתה 80מכונית ממתכת בגודל טבעי, אשר נסעה ביריד אדם ומעונו בת"א בשנות ה-פרסומת ל"פיאט-אונו" כשעוד לא ידעו מה-זה "אונו". המכונית שימשה כקטר לרכבת-המצוות
.90במצעד חסידי חב"ד בשנות ה-
במשך כל השנים יעקב ברסלב רושם ומצייר בשמן בסגנון אימפרסיוניסטי – צרפתי, והשתתף בתערוכות בארץ ובחו"ל.
מציורי יעקב ברסלב
פנים ביה"כ הגדול
רחוב הברון הירש
הבמה הבמה חלוצי חלוצי
חלוצי הבמה היו פועלים, שחקנים-חובבים.חברת "הפועל הצעיר" ביקשה מועד המושבה רשות להציג את החיזיון "אינטליגנט", בעברית.
, הורשה להם להציג את החיזיון. אבל בלי כסף. לאמור, כי 1907במוצאי שבת כ"ו סיוון תרס"ז-הכניסה תהיה חינם. ולפני הציגם, עליהם למסור את החיזיון למבקרים – מכנס, גולדנהירש
ושטמפפר.מתברר שהצנזורה היתה קפדנית, שכן בפרוטוקול הבא של הועד נאמר "הוחלט לבלתי תת
ל"הפועל הצעיר" להציג את החיזיון, שהוא אומר להציג, יען כי הדבר אינו מביא תועלת לבני המושבה".
אך "חיידק-הבמה" דבק בצעירי המושבה, והם הציגו את המחזה של אברהם גולדפאדן "קבצנזון אונד הונגרמן" )"קבצנים ורעבים"(.
, וממנו יצאו השחקנים הרלב ו-ירקוניבבי"ס פיק"א פעל חוג דרמתי בהנחיית המורים מישה אשרוב ושלמה בר-שביט.
שהיה במאי תיאטרון הילדים "במתנו" של האוהל בת"א, ועבד בהסתדרות אליעזר אנסקי הוצג המחזה "מלכת השלג" 50בתחום החינוך והתרבות, פתח חוג דרמה בפ"ת. בשנות ה-
של ה.כ.אנדרסן. – בתה של אורה סופר – לימים גילה אלמגור, וגילה גרייבר בין שאר השחקנים השתתפו:
שושנה סופר לבית בומבי-גפני.
המנצח צבי כספי שניחנה בקול צלול וערב, השתתפה במקהלה של שושנה בומבי-גפני .30בשנות ה-
שתי האחיות לבית בומבי-גפני, ילידות פ"ת, בחצר הבית ברחוב ברון-הירש.
ההורים מרים ומרדכי בומבי הגיעו ופתחו מאפייה 1891לפ"ת בשנת
ללחם ומצות, הראשונה במושבה, לפני שהיה חשמל.
, 18עומדת: אסתר – שנהרגה בגיל .1936בפיגוע בפ"ת, בשנת תרצ"ז
יושבת: שושנה - המנגנת במנדולינה.
דרמטי חוג
הצגת ''השכחנית'' של תלמידי בי''ס פיקא שביים והלחין המורה הרלב
המושבה - בגן קסם המושבה - פנס בגן קסם פנס
(, היה מדי פעם בפעם מופיע בחוצות פ"ת ערבי עם 1914-1918במלחמת העולם הראשונה )•חמור שעל גבו ארגז דמוי שובך יונים וחצובה בעלת שלש רגליים.
הערבי היה מכריז בקול על "פורגה" – הצגה, תמורת סכום כסף קטן. הוא היה מתמקם בגן •המושבה, מציב את "השובך" שלו על החצובה ומקרין סרט אילם – יומן חדשות שהציג את
הסולטן התורכי ירום הודו, רקדנית בטן מפורסמת בארצות המזרח ותמונות ממלחמת רוסיה-יפן.
הסרט לא הוקרן על מסך, אלא על הדפנות הפנימיות של התיבה. הצופה היה צריך להצמיד את •עינו לחריר בדופן התיבה והערבי היה מסובב ידית כדי שהתמונות ינועו סחור סחור מול החריר.
זה היה כמובן פנס-קסם – הדור הראשון של הראינוע שבו הוקרנו סרטים אילמים על מסך מול •עיניהם של צופים רבים.
ראינועראינוע
בתום מלחמת העולם הראשונה נחנך ראינוע במרפסת הגדולה של "מלון גיסין", שהיה ברחוב "דרך תל-אביב")היום זבוטינסקי(, בקרבת רחוב רוטשילד.
המודעות שהכריזו על הסרטים נכתבו ביד.
כעבור זמן מה, לאחר שהותקן חשמל במושבה, הקים יצחק שפירא את בית הראינוע שלו בחצר ביתו, ברחוב פינסקר.
היו מפעילים ידנית את מכונת ההסרטה. ולא תמיד תאם הכיתוב לתמונה.הצופים ישבו על כסאות עץ מתקפלים.
בכניסה היה מוכר הגרעינים ממשפחת נפתלי. אברהם נפתלי האב ואחר-כך בנו יצחק,
הדביקו את מודעות הסרטים בדבק שהכינו מקמח ומים.ואברהם עבד בקולנוע "הרצליה" כסדרן ואחראי.
סרטים סרטים הקרנת הקרנת
הקרנת סרט ראשונה התקיימה , כשהגיע לכאן 1900בארץ רק ב-
Collaraקולארה סאלואטורה )Salvatore.)
הוא היה יזם שקנה או חכר מקרנה וזכויות הצגה של סרטים,
עבר ממקום למקום, הציג את סחורתו ואחרי שמיצה את השוק
המקומי נסע הלאה.
, 1900ביום שישי, ראשון ביוני התפרסמה מודעה צנועה שלו על
הצגת סרטים בירושלים, בעיתון "הצבי" של אב"י –
אליעזר-בן יהודה. זו הייתה ראשונה למודעות עבריות כאלה בארץ-ישראל.
ראינוע וקולנוע "הרצליה"
בחצר לוריא8רחוב פינסקר
סטודיו סטודיו קולנוע קולנוע היה קולנוע "סטודיו" על שפת הבריכה, 50בשנות ה
בקצה מגרש הכדורגל של מכבי, בסוף רחוב שטמפפר, פתוח לקהל בחודשי הקיץ. במשך היום היו שוחים בבריכה ובשעות הערב הוקרנו
ישבו בקבינות )ספסלים הצופים סרטים, רובם בליווי תרגום ידני.קבועים לגובה(, והסרט גם נשקף במי הבריכה. לפעמים כשהסרט
. היה משעמם , קפצו לבריכה לטבילת לילהבשבתות אחרי ארוחת הצהרים, היו משפחות וחברים מגיעים לבלות
ולשמוע מוסיקה ישראלית וקלאסית מתקליטים שנוגנו על פטיפון חדשני. זה היה מקום יפה ורומנטי.
עבר קולנוע "סטודיו" למבנה החדש של בית מכבי, 50בסוף שנות ה-בקומת הקרקע. ובקומה השניה היתה תזמורת "מכבי-אבשלום"
עורכת חזרות.
באולם סטודיו הוקרנו הרבה סרטים הודים יפים, והידועים בהם: ג קאפור, "סאנגם"–הסרט ההודי הטוב ביותר, '"הנודד"-עם רא
ו"אמא הודו" עם נרגיס.
בעלי הקולנוע היו חיים ליטוינובסקי ויצחק אברבנל.ובעל המזנון היה יוסף הרלינג. ובנו קובי עזר לידו.
, בחג השבועות, על מגרש הספורט של "מכבי", היו 30בשנות ה-מופיעים כל ילדי הגנים ובתי-הספר, בלבוש לבן עם זרי פרחים על
הראש וטנא ביכורים.
הדר הדר קולנוע קולנוע
קופת הכרטיסים ברחבת הכניסה
6רח. מוהליבר פינת ההגנה
אולם קולנוע הדר היה הקטן מבין אולמות הקולנוע במושבה
תרגום הסרט היה בכתב-יד והוקרן משמאל למסך. המקרין היה מסובב ידנית את מכונת התרגום. היו וני וייסמילר, וגם הסרטים עם ילדת הפלא "שירלי 'סרטי מלחמה ופעולה וגם "טרזן" עם השחקן ג
טמפל".
הוקרן סרטו הישראלי, של ישראל בקר – שני קוני למל, עם השחקן הידוע "מייק 1966 בשנת בורשטיין" המבוסס על תרגום מחזמר של אברהם גולדפדן ביידיש
לפני הסרט הקרינו את יומן "כרמל" ששיקף את אירועי השבוע שחלף בארץ ובעולם.
קולנוע הדר שימש גם כאולם הרצאות. ובכל שבת אחר-הצהרים התקיימה בו הרצאה שנקראה "עונג שבת". שעת ההרצאה נקבעה לפי מועדי יציאת השבת. שרו זמירות למוצאי שבת, ובצאת השבת,
כנר ניגן בכינור. לעיתים שר גם חזן ומקהלת "לבנדה".
" היכל " "קולנוע היכל " 26רחוב ההסתדרות קולנוע
1936נבנה בשנת תרצ"ו- ע"י מועצת הפועלים ושימש כאולם
התרבות הגדול ביותר במושבה. אולם ענקי עם יציע
וגג שנפתח בקיץ לאוורור.
שמוליק.מקרין הסרטים היה
הציגו שם קלאסיקות כמו: "חלף עם הרוח", "גולדפינגר" והמון סרטים של "וולט דיסני"הסרטים הוצגו גם בימי שישי
בלילה.
כל יום חמישי בערב התקיימו מופעי בידור ,
אופרות והצגות תיאטרון. להקת "התרנגולים", שושנה
דמארי, רבקה מיכאלי עם יוסי בנאי.
הצגות ביידיש : דג'יגאן ושומאכר, בן ציון וויטלער.וערבי חזנות מפי משפחת מלבסקי.
" אורון " "אמפיתיאטרון אורון " אמפיתיאטרון
סוף רחוב רוטשילד. צמוד אליו היה מכבי-האש
80שנות ה-
באמפיתיאטרון
"אורון"
קפה "קורסו"קפה "קורסו" היה בית קפה מפואר
ונגנה שם תזמורת לריקודים. בילו שם אנשי האריסטוקרטיה של פ"ת וגם
הבריטים.
זה היה ביתו של יואל משה סלומון – מראשי המייסדים. לאחר מכן רכשה את הבית
משפחת פרידמן שניהלה את "קפה קורסו".
רחוב פינסקר 3
קפה "ברין"קפה "ברין" היה בתוך החצר, בגינה יפיפיה עם שיח מטפס, נדנדה ובריכת דגים קטנה
בכניסה. בפנים היו תאים עם שולחנות קטנים.
היו מבלים שם, שומעים מוסיקה, שותים ונהנים מהגלידה שהכינו במקום.
24רחוב שטמפפר
רבקה – נחמה - לוסי
נחמה כהן – לוצקי
18.3.1948
קפה "ברין"קפה "ברין"בחצר - הנדנדה והבריכה
19471947גן המייסדים – גן המייסדים –
לאה, פנינה ונחמה כהן-לוצקי
" הכחולה" "הציפור הכחולה" הציפורתשאלו את תושביה הוותיקים של פ"ת על "הציפור הכחולה", ומיד יצטעפו עיניהם בדוק
לחלוחי של נוסטלגיה, חיוך יעלה על שפתיהם ובאנחה עמוקה יאמרו: "כן, היו זמנים ... מרמת-גן ומתל אביב באו לשיר, לרקוד ולשתות.
, שהיה שחקן, פעיל ואבן דרך ב"מכבי נחמיה גרף ה"ציפור הכחולה" הייתה בבעלות אבשלום".
המקום משך אליו את כל המי ומי של אותם ימים, שמצאו כאן שעה קלה של נחת.בציפור הכחולה בילו בשעתם שחקנים, נגני התזמורת הפילהרמונית, פסנתרנים, זמרים
ורקדנים.הבירה והקוקטיילים זרמו כמים. זה היה המקום לערוך בו חתונה ראויה לשמה.
בשישי-שבת היה פתוח ללא הפסקה - בשישי בערב היו מופעים ותזמורת ניגנה מוסיקה לריקודים, ובמוצאי-שבת הגיעו התל-אביבים.
כאן התקיימו טקסים לבחירת מלכת יופי וגם העניקו תעודות הוקרה.בבוקר פעל המקום כבית קפה אלגנטי לפגישות עיסקיות.
בשעות אחה"צ באו אימהות עם ילדיהן כדי לבלות על כוס תה וגביע גלידה. הילדים לבשו את מיטב בגדיהם.
בערב באו האנגלים, שאהבו מאד את המקום. היו בהם שנהגו לטוס במטוס מיוחד מרמת-דוד, לנחות באזור כפר סירקין ומשם לפ"ת. החיילים שתו בירה, הקצינים העדיפו
ין.'ג ואנשי המחתרות היו מגיעים כדי לדובב את האנגלים ולשמוע מידע חיוני ששימש אח"כ
לפעילות מחתרתית נגד הבריטים.בקיץ פעל בחצר ראינוע .
. את ה"ציפור הכחולה", והקים את קולנוע "גן-אור"הוברמן, רכש מר 50בשנות ה-במקום הוקרנו סרטים ידועים וטובים כמו: "תותחי נברון" ו"אוקלהומה".
" הכחולה" " הציפור הכחולה" הציפור- " ת פ של הסוחרים התאחדות " -כנס ת פ של הסוחרים התאחדות 19431943 כנס
" הכחולה" " הציפור הכחולה" הציפורבריטיים - משטרה לקציני בריטיים - מסיבה משטרה לקציני 19451945מסיבה
19531953חתונה שהתקיימה ב"ציפור הכחולה" בשנת חתונה שהתקיימה ב"ציפור הכחולה" בשנת הפתח-תקואית היחידה היא נחמה כהן-לוצקי דור שלישי בפ"תהפתח-תקואית היחידה היא נחמה כהן-לוצקי דור שלישי בפ"ת
הכחולה הציפור
60נשארה רק הנוסטלגיה – שנות ה-
אבשלום מכבי
בקושטא שבטורקיה, על ידי סטודנטים מפ"ת שלמדו 1912מכבי פ"ת נוסדה בשנת באוניברסיטה של קושטא. מגרשה הראשון של מכבי פ"ת היה בחורשה יפהפיה, סמוך לגורן המפורסמת, שם התבודדו צעירי וצעירות המושבה )היום נמצאת שם שכונת עין גנים(. בשנת
הוקם מגרש מכבי פ"ת ברחוב שטמפפר. 1926. 1940, ובגביע עיתון "הארץ" בשנת 1952 ו- 1935הקבוצה זכתה בשני גביעי מדינה, בשנים
מכבי פ"ת היתה הקבוצה היחידה במושבה ששיחקה בליגה הראשונה )הפועל פ"ת נוסדה רק (, והיא הורכבה מבני המעמד העליון של אותה תקופה. שיחקו בה בני האיכרים 1934ב-
והאורזים, שהיו מהמקצועות המכובדים והמבוקשים באותם ימים.
באיצטדיון המכביה על גדות הירקון, זכתה מכבי פ"ת בגביע המדינה. 1935 באוקטובר 24ב-"השמחה שפשטה באם המושבות היתה רבה. השחקנים נישאו על כתפי אוהדיהם לאורך רחובה הראשי של המושבה, כשמשני צדי הכביש )רחוב חובבי-ציון( צועדת תהלוכת ניצחון
של נערים, נשים ומבוגרים ששרו את המנון הגביע - 'הגביע הוא שלנו'".
1952מכבי פ''ת - מחזיקי הגביע_
1935מכבי פ''ת חוגגת גביע ראשון_
" ת – פ מכבי שחייה
שחפר באר בפרדסו, ומימיה נאגרו בברכה גדולה, החליט שיש ללמד את מנחם רוסינוב
– שהיה אלוף משה ברקרילדי המושבה שחייה, ושכר על-חשבונו את המאמן .1933בשחייה בארץ הולדתו גרמניה ועלה לארץ ב-
משה ברקר אימץ אל ליבו את ילדי פ"ת חובבי השחייה, ולימד אותם באמצעים הצנועים שעמדו לרשותם: פחיות שמן ריקות, שנקשרו ברצועה סביב למותניים, וקרש שהוחזק
בידיים.
חניכיו של ברקר הצטיינו בתחרויות השחייה הארציות שהתקיימו בברכת ההשקיה ב"גן הדסה" בת"א.
התקיים אירוע ספורט גדול – צליחת הכנרת – ולקחו בו חלק גם שחייני 1943ב-"מכבי-אבשלום". את המקום הראשון בקרב הנשים כבשה שחיינית מירושלים, ואת
שני המקומות הבאים לקחו "בוגרות ברקר" – בתו יהודית, ורות פרידמן.
רחוב פינסקר סמוך לרחוב אורלוב
30"רוסינוב" - שנות ה תלמידי השחייה של משה ברקר על שפת בריכת המים בפרדס
1947הפועל פתח-תקוה שנת
כתב: אשר גולדברג
מתתיהו כהן
" ת פ 1950הפועל
שחקני הפועל עולים למגרש לקראת המשחק מול פנרבחצ'ה . אורי קרני משמאל ומשה וארון מימין מובילים את 1950ב-
החבורה, ומאחורי וארון רצים אליהו קרוסהר )עם הכדור(, מתתיהו כהן ואשר זליקוביץ'. דב שונשיין רביעי בטור של קרני.
אורי קרני
משה וארון
אליהו קרוסהר
מתתיהדב ו כהן
שונשיין
אשר זליקוביץ
" ת פ 1950הפועל
משה כהן
בן יוכבד ומשה כהן
נכד למרים ומרדכי בומבי
נפטר ביום 22.11.07
" ת בפ גזוז " שותה ת בפ גזוז 1.7.19341.7.1934שותה
תמונת הרקע – נצבעה בפוטושופ.
וכן תמונת קולנוע הדר – שנצבעה להמחשת התקופה היפה שבה הקולנוע פעל. התמונה
המוקטנת כאן צולמה בתקופה כשהמקום כבר היה סגור
"ארכיון לתולדות פתח תקוה על שם עודד ירקוני".. "פתח-תקוה – אם ועיר" - אריה חשביה: הספרים
"סבא מספר לגל" - שמעון ראם: "ויקיפדיה", "צנחנים", "מרכז-פסג"ה", אתרי האינטרנט
"מוזיאון הפועל פ"ת"."הציפור הכחולה". - יעל שהם
- חיי אמן - כפי שסיפר בזמן עריכת מצגת זו.יעקב ברסלב - בתו של שלמה קפלן – מנצח המקהלות.צפירה קפלן-אלון
- זכרונות אישיים ותמונות.צביקה בוליס _ זכרונות מקולנוע סטודיו.קובי הרלינג
- זכרונות אישיים. רבקה היא בתה של שושנה רבקה סופר-פלקסופר-בומבי
- זכרונות אישיים, תמונות וכתבות.נחמה כהן-לוצקי נחמה אחות למשה – שחקן ושופט הכדורגל. אחות לחיים ומתתיהו – שהשתתפו במקהלת ביה"כ הגדול ושנים לאחר-מכן שחקני כדורגל.
נעמי שמרלחן: ע. עבר-הדני. ביצוע: - "אני גיטרה"
אספה וערכה: בינה בת למשפחת בומבי-גפני
מקורות:
מוסיקה:
