1

ה ברכות"ין איע ה קוק"הראי

מהדורה בלתי מוגהת

, מפיו יתן דעת ותבונות עשר ידותו, יחנינו שכל והגיון, קדוש שמו ונעלם מכל רעיון, חסד אל עליוןב

.גדותאואל יצל מפי דבר אמת בחידושי

2....................................................................................................................................פרק ראשון

86.....................................................................................................................................פרק שני

113...............................................................................................................................פרק שלישי

139.................................................................................................................................פרק רביעי

163................................................................................................................................פרק חמישי

220..................................................................................................................................פרק ששי

257................................................................................................................................פרק שביעי

303................................................................................................................................פרק שמיני

311................................................................................................................................פרק תשיעי

2

oey`x wxt

`.

, ש של ערבית ושל שחרית"ק. כנסים לאכול בתרומתןנ מאימתי קורין את שמע בערבית משעה שהכהנים

, קבל עול מלכות שמים על עצמנול אנו צריכים. המוטלת על ישראל' אה בשם דמיני הקרי' ל בע מורים

להי ישראל מלך א 'כי ד, שסוף כל סוף יכירו וידעו כל יושבי תבל, אחד שלנו' ד כ בקריאת שם"ולפעול ג

כדי לעמוד , עיקר פעולתנו היא רק בנוגע לעצמנו, ערבל הדומה, והנה בגלות. ומלכותו בכל משלה

י שלא אמר אמת ו אמונה ערבית לא מ ,כ בלילה שייך אמונה"ע. 'שם ד] בעד[ם העוברים עלינו גליה בפני

אמנם בע ת . כבודוו ' שראו עין בעין אור ד, י לנו האמונה וקבלת אמ ת מאבותינוד כי לעצמינו. ח "יצא יד

ים עמה שכל, אהבה רבה, ש דשחרית"בא שעת הפעולה של קת אז ממילא, הגאולה שתרום קרן ישראל

אלו , עוד אור יקרות ו קפאון' ולא יהי, עמי תורהט כ אז ית גלו"ע. לאור עולם' יאמרו שאור ישראל יהי

, ברר דברי אמת בבירורל כי למען קרב רחוקים ראוי. ל "ז קפוים יהיו לע"יקרים בעוהש טעמי תורה

ם כהני ה ישראל. תמתורגמת ארמי, כ אמת ויציב שחרית"ע, ל העמיםש ולתרגם הדבר כפי מושגם החיצוני

לא , דומים לכהנים, צמם ודבר אין להם אז עם זריםע מצד עסקם בעניניהם הפנימים בינם לבין. בעולם' ד

שלוחי , פ עושים עבורם"הם עכש ,שאז יש להם יחס עם זרים, בעת יקריבו קרבנות' ורה או אפית בעת יורו

כנסים לעולם הכהני נ הם, לאכול בתרומהאמנם בעת כניסתם. בל שלוחים הםא ,דידן או שלוחי דרחמנא

ל ש ש"כן זמן ק. וטעון הבדלה ממנו, ין לזר חלק באכילה זו כללא כי, ואסור להשתתף עם הור כלל, כולו

' חיי עולם ששם השם ית, ל קניניו הקדושיםע כדי להגן, גורמת להיות ישראל עם לבדד, ערבית הכללית

.כנסים לאכול בתרומתןנ ש של ערבית לשעה שהכהנים" קבין קריאת, רשג של יחסמ כ יש"ע, בתוכו

a .

מ "ל דכפרה ל"א קמ"כ מלתא אג"שעת צהמ ליתני, כ"מכדי כהנים אימת קא אכ לי תרומה משעת צה

, שני דברים שונים יש בטהרה. 'וכ ואין כפרתן מעכבתן' שמש וטהר ביאת שמשו מעכבתו כוה כדתניא ובא

לענין , ש"ענין קל ,גם בישראל. והסבה של הכפרה התלויה בו, יטהרלויה במת שאינה, הסבה של הזמן

שאם אין עדיין , הזמן. ישנם שני דברים, ל ישראלש שהוא שורש בחירתן, בכלל' קריאת שם ד

, והכפרה. העולם באפילה' והי, ורהת העולם יכול עדיין לקבל אור' ת ל א הי"כגון קודם מ, וכשרמ הזמן

בעת הגאולה , תהיש ,בעולם' והנה לענין קריאת שם ד, אורה שלמה לעולםהביא ל ,תשובתן של ישראל

ל ש ש"אבל לענין ק. שובתן של ישראל שהדבר תלוי בתשובהת דהיינו, כ כפרה"ז מעכב ג"ע, השלמה

ולא יצוייר עכוב , ג דמשחיתים מקרו בניי"עא ,אין דבר יכול לעכב, עלינו לעצמנו' קריאת שם ד, ערבית

, ל זכיות עולמנו הפנימיע אבל כפרה לא תו כל לעכב. ת"קוד ם מ' כמו שהי, רך הזמןע מ צד, א זמני"כ

" .מוע 'כי לא יטוש ר"' וגו, " אי זה ספר כריתות אמכם"אמר נ ז"וע, הדומה לאכילת הכהן התרומה

b .

3

ומאי וטה ר טהר , דילמא ביאת אורו ה וא, ומאי ו האי וטהר טהר, וממאי דהאי ובא השמש בי את השמש

אי קאי על טהרת יומא או , "שמשה ובא"האמור אחר " וטהר"בתיבת ' נין הספק של שני הפיע רמז . גברא

גבר א -שטא על טהרתפ הנאמר בתורה לפי" וטהר"להוציא ענין , לפי האמת, ל"זח ומה ראו, טהרת גברא

מושכל ה פ"יובנו הדברים ע. נראית זרה לפי ההשקפה החיצונהה במליצה, יומא-אותו על טהרת] ושמו[

המה רמזים גדולים , הטומאות והטהרות שבתורהש ,נ "ל במו"ם ז"וגם חכמים אמרו כדברי הרמב, לכל

והנה הכתוב אומר באבר הם . רעיםה ומאת הנפשות וטהרתן מטומאות הדעות והמדות והמעשיםט לעניני

וחשבון כבר ביאר ין ד כי מכלל, נודעה הדרשה המושכלת שהימים באו לו שלמיםו ,"בא בימים"ב "וכיו

דברים ב לו לעסוק' שהי, בהיותו עסוק בפחיתות ועבירה, אבדש שהחשבון יבא על הענין, ל"א ז"הנר

כבר טמא היום , שלים בו נפשו וירד ממדרגתוה והנה היום שעבר ולא. ש"המביאים לו לקרבת קונו ית

, והנה כששב בתשובה. דשקוה שחק הימים נתנו לאדם להיות מטפס ועולה במעלת, ו חוקוב שלא השלים

, קודם חטאו' היש מדרגה האחת שמתקן הקלקול וחוזר למצב שלמות כמוה ,יש בתשובתו שתי מדרגות

א לומר על אותו "א, מ כיון שכבר יצא מרשעו"מ, טאוח לו קודם' לא עלה עדיין למדרגה שהי' ואפי

לו ' שהרי הי, שלא פעל חוקומצאהונ פ שכשנבחן מצב האיש"שאע, אין בו טהרה לפי ערך הימיםש היום

עתה שב ועשה לו לב ו :בכל רע' אבל כיון שכבר ירד והי, ולא עלה, בה' מעלה שהימ לעלות אל מעלה רמה

צד מ ונמצא שהיום נטהר מצד עצמו אבל האדם, רבה באותו היוםה כבר פעל ותיקן', חדש לעבוד את ה

ים וחפץ ביתר שאת מ כפי שהיה קודם חטאו להא וקרבת ' עצמו עוד לא נטהר עד שיוסיף אומץ ביר את ד

כמו שנטהר כבר בראשית , אדםה כ מצד"ונמצא שתשוב לו טהרתו ג' מעלה גדולה מכפי שהיב שאז יעלה

יש בזה שני ו ,"ובא השמש וטהר", מזה לנו התורה בענין טהרות הטמאיםר וזה. תשובתו מצד היום

שכבר , כבר נטהר היום, ועזבו הדרך הרעהרתו מחטאט מצד הטבילה והערב שהוא רמז על, מדרגות

אבל . מעולה ממה שהוא עתה' טאו היח שהרי קודם, אבל עדיין בכלל האדם לא נטהר, ו דבר טובב פעל

שאז זדונ ותיו , אהבתוו ' ומביא קרבנ ו להתקרב לרצון בדעת ויראת ד, ורה ודעתת אור, כשבא אורו

.צד עצמומ כ "אז וטהר גברא ג, מתהפכות לזכיות

c .

נואה לתן רמז במחלוקת רבי יהודה . עמוד עליול א"ש כהרף עין זה נכנס וזה יוצא וא"רבי יוסי אומר ביה

פ דברי "ל ע"וי. לל לבין השמשותכ או שאין שיעור מורגש, ם יש לעמוד על זמן בין השמשותא ,ורבי יוסי

. עשיהם של רשעיםמ ילה אלוולחושך קרא ל, אור יום אלו מעשיהם של צדיקיםל 'ויקרא ד, ל במדרש "חז

אין ביניהם ש והחליט, מציאות ענין ממוצע בין מעשה המצות לעבירותב והנה בחובת הלבבותנ חקר אם יש

אמנם יש לדון . והמותו נכנס בשעו האסור, מצוהה שהרי ההכרח הוא מכלל מעשה, ממוצע כלל

. כ לדבר של רשות"שיש מציאות גשמע מ ,ד בשער הקדושה שבספר בעלי הנפש"ומדברי הראב. ל"ז בדבריו

שעים ויום למעשיהם של ר שכיון שלילה רומז למעשיהם של, ענין מחלוקתם הטבעיתב כ"ל שזה רמוז ג"וי

מציאות ב ל שיש"י ס"ור. רומז על עניני הרשות, ממוצע בין יום ללילהה כ בין השמשות שהוא"א, צדיקים

ל שאינו "יוסי ס' ור, ר מוגבל לבין השמשותיעוש כ"כ נותן הוא ג"ע, ד"עניני רשות כדעת הראב

, א בכח"כ, מעשיהם של צדיקיםמ שאינו לא ממעשיהם של רשעים ולא, פועל דבר של רשותב במציאות

.שאינו מן היום ומן הלילה, א לעמוד על זמן מורגש"כ א"ה גז ונגד, א לעמוד עליו"כ א"ע

4

d .

' מ שמרות הוי לימא עד ד' שעות ו אי קסבר ג' ד גע אמשמרות הוי הלילה לימ' א אי ק סבר ד"מאי קסבר ר

משמ רות הוי הלילה או ' מחלוקת אם גה שורש' במה יהי, ל"ראיתי ל הבין בינה בדברי חכמים ז. 'וכ שעות

שיחניני דעה , אשען' סדו יתח ז על"עכ, ולא ארע בהם בעניי עד מה, דברים גבוהים מאדה פ שעקרי"אע[' ד

יקר שיר ע על) לפי שכלינו(ונחקור תחילה ] ,ל"חכמת דבר י קדשם זמ להשכיל מעט אך אפס ק צהו

. 'משמרות הם או ג' באר במה יתלה מחלוקת זו אם דל כ נבא"ואח, פ יסודי האמונה"המלאכים מה ענינו ע

פ שיש "ואע. [פני ארם, פני נשר', ריא פני, פני שור, שהם ארבע פנים, ביחזקאל, צינו במרכבהמ והנה

מ נדבר מ עט "הם מב אשר איני כד אי לדבר, להים חיים גבוהים ונאדרים בקודשא דבריבענינים הללו

ישראל ש שבזמן, "באלהים נעשה חיל"פ "ע, לי למדו אותנו"נה חזה כי] פ פשטן של דברים בזה"ע, ה"בע

י "ע, והם מקדישין ומוסיפין כח בעליונים, עלהמ עושין רצונו של מקום מוסיפין כח בגבורה של

וכל מה שהם מוסיפים . ,ת שמו יתא ת והדבקם במדותיו וידיעתם"והלוכם בדרכי השי, עבודתםו תורתם

ובפרט לנוחלי , אדםל והנה כשנבחין חלקי השלמות הראוים]. לעומתו[למות ש מוסיפים העולמות, מעלה

ת "שיה לקיים כל מצות, הוא שלמות העבודה בפועל' , הא. חלקותמ נמצאם חלוקים לארבע', תורת ה

ל שאמרונ חסידות "פ דחז"אשר ע', לכת בדרכיו יתל הוא שלמות המדות', והב. ולהשמר מכל אשר הזהיר

וכמו , הרי עצם חסידות נגזר מחסדש ,מדת החסד היא הכוללת כל המדות הטובות כולם, כולםמ גדולה

ז ידע לקיים "שעי', רטיפ הוא שלמות ידיעת התורה הנגלית בכל', הג. מסילת ישרים ב שביאר בזה החסיד

. ני פניםש ונמצא שיש בכלל ידיעת התורה. קשוטי מושכלות התורהב גם ישלים את נפשו, כל המצות כולן

שהיא פועלת פעולת , והשני. מעשיות ומביאה לכולןה שהיא שקולה ככל המצות, האחד לצד מטה

מצטיירים ת אמת וכשהם"שפטי השימ שהרי, שהוא שלמות הנפש, מושכלות האמיתיות בנפשה ציור

לשת המעלות הקדומו ת ש הוא החותם והתכלית של כל', הד. מוסיפה כבוד וקדושהו בנפש היא מתעטרת

הוא ש 'כדי להגיע לאהבתו ויראת רוממ ותו ולדעת דרכיו ית, ת"שיה שהוא לדעת את , והפרי היוצא מהן

י מעשי ישראל "כוונות הם להוסיף שלמותן עמ והנה כאשר המערכות העליונות. תכלית שלמות האדם

תלויה בדרכי השלמות שישלימו ', תי י הנהגתו"וכל תוקף ההנהגה בנבראים שנעשית ע, דושתםק ושלמות

וכמו כן , בריאת העולםב 'שהיא כלי אומנותו ית, פ כח התורה"מסורה בידם עה ישראל את השלמות

ה "ל הקבש יתי כלי אומנותואני הי, ל "שדרשו חז, "אצלו אמון' ואהי" ,וזהו דברי הכתוב', בהנהגתו ית

' יינו שגם שעשוע התמידי של הנהגת הבורא יתה ,"שעשועים יום יום' ואהי", כשברא את העולם

היא כללות ההנהגה האלהית ש ,ז תתואר המרכבה העליונה"ועפ. פ מערכת התורה"כ ע"וא גה ,בנבראים

עבודה ייוחסו ה חלק מחלקיולכל , ערכות של השלמות המוטלת על ישראלמ פ חלקי"בנבראים כולם ע

ותכונתם . ש"הם מנהיגים המציאות בכח בוראם יתש ,כוחות עליונים שכליים נפלאים במציאות

למותה מוסיפים הם שלמות ושפע ש י"לעומת חלקי העבודה שע, פ פעולותיהם"היו מכוונים עי ושמותם

י "שלמות המושפע עה מכוון נגד, פני שור: הפנים כולם ' קוצר אמרים שמות דב ונבאר בזה. אור וקדושה

שהוא ', ריא פני. וכן המצות המעשיות הפעולה והעבודה, " כח שורב ורב תבואות "כענין , המצות המעשיות

והוא מלך בחיות שמקבלים , רומז לחסד' שארי, ל"ז וכן העידו לנו חכמי האמת, מורה חסד, אל הימין

א לעבור "ובם ככולם אינם נתונים לבנר י החיותכ. א עובדים בהן"י מה שבנ"חסד בשאגה ולא עמ שפעם

כ "ע. בפעולותיהם יקבלו חקםו ,א ותועלותיהם"בהמות שהם נושאים בעול עבודת בנה כ"משא. בהם

סד לפי דעת רבי ח שעיקרם הוא, י תיקון המדות כו לן"ל השלמות הנשפע עכ כולל, הרומז אל החסד' הארי

תורה ב מכ וון נגד כח ה שלמות של העסק, פני נשר. ה מכולםדולג ל בברייתא חסידות "דס, פנחס בן יאיר

5

ומכוון אל עסק , שיש בהם העפיפה וההליכה, כלליה שהנשר מלך בעופות רומז על כח העופות, המעשית

ושלמות ההשכלה שהי א , נמשך ממנוה שלמות המעשה, מעשית שהיא בעלת שני פנים של שלמותה התורה

החלק המכוון נגד ו .ת ודרכיו"שהם ידיעת השי, יותר עליונותקבל המושכלות הל צד המעלה וההכנה

והוא השלמת . הוא פני אדם, לה הם הכנות אליוא ושכל, התכלית האחרון הכולל את כולם

י הכנות שלשת "א ע"אינה באה כש ,לדעת את השם יתברך ידיעה אמתית לפי כח האדם, אמיתיה האדם

ירתם אל זמן ש ולמה תתיחס, נו ענין שיר המלאכיםנבאר עתה לפי קוצר דעתו .השלמיות הקדומות

, שלמותה והנה השיר מורה על. א בלילה ולא ביום"כ' ל בגמ"דחזב כי לא מצאנו חילוק האשמורות, הלילה

כ כאשר "ע, וכשהם במילואם ימצא השיר, אמיתיתה שהשמחה וההשגה כשהן מצורפות הוא השלמות

, ל"וכבר אמרו חז, שלמות קדושתםו ממעשיהם של ישראלששורש השמחה והשלמות הוא , ידינוב העיקר

שעה שהם עסוקים ב ה דן את ישראל דן אותם ביום"כשהקב, "ישפוט תבל בצדק" פ"ע', ה"בירושלמי ר

עבודת ל והלילה נתנה להחליף כח, א ביום"אינה כ, כללה וכל חלקיהב כ עיקר שלמות העבודה"א. במצות

, מוגדר בגבול' שיהי, ה חק בטבע כל הנמצא"קבה לזה שם. שינתאא איברי ליליא אלא ללד "וכמ, היום

כ מוסיפים העליונים שלמות בציור "ע .קש ורה במסובב ממנה בקשר הזמן' מוסיפה שלמות תהיש והסיבה

הנה בעלי העבודה ו .כל מעשה עבודת ישראל בכל חלקי השלמתם בכל היוםמ בתור מקבלים, הלילה

כי זה התכלית האחרון שהוא , וכן החלוקהתם"רמבה בר ביארוכ. נחלקים בכללם לשתי מערכות

כל פועל משלשת חלקי ' יהיש ,המעלה היותר שלמה היא, שם יתברך שהוא השלמת האדםה ידיעת

כלולים בזה ו שיהיו כולם אחוזים, ונשר, ארי, בפני שור, שלמות המצוייןה הפעולות הקודמות שהם

גבר האור האלהי על הנפש שהרגילה עצמה באלה י וכל כך, ת"התכלית האחרון שהוא לדעת השי

ולאיש אשר הגיע לזאת המעלה , דלוג כל מה שתעשה מאלה תכיר בו כבוד השם יתברך והדרש הקדושות

, הוא משלים אותםו א כולם יחד הם כלולים בפני אדם"כ, אלה השלש הקודמותמ אין פני אדם חלוקים

חכמה ב ל אדם זוכה לכך שיהיו מעלותיו כולם אחוזיםבל לא כא ,ונמצאו באדם כזה המערכות אך שלש

וחכמת התורה , יעסקו במצות התורה ותיקון המדותש היא ', והמדה הנוהגת ברוב עם ד. 'וידיעת יוצרו ית

כ בידיעת השם יתברך "לעתים יעסוק גש ומזה יזכה. כדי לעשות רצון יוצרו, הבנתה כפי כח האדםו הנגלית

ני אדם שהוא השלמ ת פ כי אין, ולאיש כזה המעלות חלוקות לארבע. ל באמתוהשכיל ' ויופיע עליו אור ד

בין נ ,ואחרי שלמדנו כל אלה. עטר כל חלק מהשלשה הקדומותמ להיות, הצורה האנושית כלול אצלו

והמערכות שהם מכוונות נגד עבודת , אדם ושלמותוה שהמערכות העליונות חלוקות בשפען לפי ערך עבודת

אינם , צלם לבדנה זולת פני אדםא ן כל אחת משלש החלוקות הקודמות עומדותמעלה שאיה גדולי

פני אדם ', ם דע ולכללות. ופני אדם משמשת עם כל אחת מהנה, מנים חלוקיםז א לשלשה"מחולקות כ

הגורם את , לוקים במציאותם בנפש העושה העובדח כמו שהם, כ בזמן קבלת שפעם"חלוק ג

ו אם שלש משמרות הוי הלילה ז נתבאר לנו שמחלוקת, )'בחסד עליון ית(לה אחרי ידענו כל או .שלמותה זה

המערכות ש ,וכל אחת מהדעות יש לה מקום במציאות, להים חייםא אלו ואלו דבריהם דברי', או ד

, א לשלש משמרות"אינן נחלקות כ, גיעות שמהמ המכוונות אל מקום עליון שפעולות אנשי המעלה

תלוי המחלוקת על עיקר השלמות ש ל"וי. משמרות' יבור בכללו נחלקות לדסדרי עבודת הצמ והמקבלות

מהודרת של ה או אח רי העבודה, " הן אל כביר ולא ימ אס"ו, כלל מפני רובוה אם ימשך אחרי, בהנהגה

כענין בית , עתיקה ללכת אחרי רוב איכות או כמותה כענין המחלוקת. 'יחידי סגולה המלאים כבוד ה

העיקר רו ב ' מדת הדין נותנת שיהיש ל"וי. ש מחדדי טפי כנודע"רובא בכמות ובה "דב, ה"בו שמאי

תן כבוד ועז ל אך מדת מדת ו של הלל היא הנותנת, זרוע וראויין לכל גדולהב שהרי הם ניזונים, האיכות

ברבות הטובה "ל שזה רמוז במקרא דקוהלתי "וי. ביםר ש"כדי שיהו מקבלי חסד עליון ית, לכח הרבים

הם הצדיקים ' ורמי הטובה ובעליג והיינו כי עיקר". א ראות עיניו"ומה יתרון לבעליו כ' כליוא רבו

6

רבים המוכנים ל ת ניכר יותר במה שמשפיע"מ עיקר חסד השי"ומ, לל העםכ שהם מזכים את, הגמורים

ה ז ברד, י" עין לא ראתה"שהוא , ח"אבל חלקן של ת. כ"בוהה כג י שאינם מוכנים במעלה"אעפ, לפי ערכם

. א השגה יתירה שמשיג המוכן ביותר"כ, יצוניח כי אין ענין טובה זו שפע של שכר', אינו להנהגה הגלוי

ולכת אחר ;ז ' והנהגתו ית, "וכליהא ברבות הטובה רבו"טובות זולת טובת ההשג ה עיקר ה נמצא שכל

ז "שהם גרמו לכ, אמיתיםה היינו הצדיקים הגדולים שהם בעלי הטובה, "בעליול ומה יתרון", הרבים

, תםא א שי שתתף"היינו ההשגה הגדולה שמזה א, יי"אות עיניור א"כ", בזכותם ובזכותם את הרבים

שמר מ ועל כל, א אומר שלש משמרות הוי הלילה"ניא רת .י" לך לבדך ואין לזרים אתך' יהי"כ "כמש

, רה ראשונה חמור נוערסי מן לדבר משמ', שאג וגוי ממרום ' שנאמ ר ד, ה ושואג כארי"ומשמר יושב הקב

הנה להוציא את זה המאמ ר . ספרת עם בעלהמ שלישית תינוק יונק משדי אמו ואשה, לבים צועקיםכ 'שני

אלא שיש . הדברים כמשמעםש כד מוכח בדברי הגמרא, שימוש המשמרות ודאי אי אפשרב מידי פשוטו

בודאי שאלה ו .רו אותם לנול ללמדנו במה שהזכי"ומה רצו ז, סימניםה לחקור לפי כחנו בתועלת אלה

ם בחוקים גדולים של טבע המציאות הכללי וטבע ה אחוזים, ח"בשפלי בע' הדברים הנעשים אפי

נוסף לזה . פרטי מאורעות שבשפליםב פ רצון יוצרם כן יש להם יחש"שם שפועלים בהנהגה עכ ,השכליים

כלב , ין הכלביםמ כן קרא את כלולא, לשון יחיד של כל מין החמור, מור נוערח למה אמר, צריך לדקדק

, שמרמ שרצו בזה שכל, ה"נבאר בקצרה הכינוי של שאגת הקבו .א בלשון רבים כלבים צועקים"כ, צועק

שישראל עומדים , י החורבן וגלות ישראל"וע, שראלי שענינו איך שבא השלמות לעליונים מצד שלמותם של

וזהו , אין הנבראים קרובים לשלמותםו ,שפלהכ במעלה "פלה בהכרח ההנהגה הכללית עומדת גש במעלה

רט מפרטי סוגי פ והנה החסרון של השלמות ניכר בכל. שמח בשלמות בריותיוש 'נגד רצונו וכבודו ית

, מעשיה והנה כשנבחין את השלמות. כל ההנהגה הנמשכת מהםב ז החסרון מתפלש"ועי, העבודה האלהית

וכשישראל עומדים במעלה , פ טבעו"גוף לפעול עה חנמצא שזה הכח בעצמו הוא הכח הטבעי שמעורר כ

גלות נמצא בכל חלקי המעשה יד ה אבל בחסרון, עבודתם ומעשיהם רק מצד הדעת וההכרה' הית ,ושלמות

י המצות שיש "ע לפעמים, י מניעת שפע החכמה"וע. פסיד כל ת יקון העבודהמ שהוא, החומריות הגסה

וזהו מה . מה שהוא נגד התכלית הרצויה, חומריה עוד יתחזק ויתעורר הכח, בהם הנאת הגוף

כ חמור "בלתי טהור אל החמור עה כ כח ההתעוררות מזה הצד"כ נשפע ג"ע, משמרה ראשונהב ,שמורגש

והתאות , "ולדי עיר פרא אדם"כי , חומרימ הוא דבר כולל טבע האדםה 'וזה המין של הנטי, נוער

. טבע שמשפט השיווי והאחדות נוהג בהםהם חוק בש כמשפט דברים, החומריות כח אחד להם

שורש כל ' ולעומת פני ארי, ני שורפ חסרון הוא מקביל נגד המעלה שמקבלים העליונים בהתארתה וזה

לא מצד , לוקות למיניהןח חסרון ומניעת שפע הקדושה יתעוררו כמה מדות רעותה י"ע, מדות הטובות

. ת"שיה האמיתי בטהרת המדות והדמותם לדרכיצד חסרון הציור מ א"כ, חסרון הגוף מצד טבע חומרו

שזאת המדה כוללת המון , "והכלבים עזי נפש"כ"משכ ,והכלבים הם מורים על פחיתות המדות בכלל

כ "ע. שהרי מזונותיו מועטין , הפכהו שהם נגד מדת החסד, נוסף לזה ניכרים הם בהנהגתם. עותר מדות

קלקולים מצד ה כ"בולט ג, תיקון קדושת המדותשהאור בא להתנוצץ מצד כ בהתעורר ההעדר הניכר

יינו ה ,מעלות שהם נגד פני נשר ופני אדם' שלישית חלוקה לבה .כ גם למטה כלבים צועקים"ע, הגלות

פ שאין כאן "אע, והנה אלה שני החלקים. תברךי העוסקים בפשוטי התורה והעוסקים לדעת את השם

עומתם הוא רושם של אהבה וקבלת ל שנעשה למטהכ הרושם"ע, ת אינם מ קבלים טומאה"ד כי, קלקול

י מה "מר שניכר עא ',שהוא רק הכנה לדעת את ה, פשטי התורה השכל המעשיב נגד העוסקים. שפע

וכמו שקורא , א במעלת ה תינוק"כ, עלתם עדיין שלמהמ והנה ניכר שאין. שתינוק יונק משדי אמו

, ובכלל נגד פני אדם, ונגד הגדולים. 'תי א שאגתו הנה מניעת השלמות הי. אפרוחים: תיקוני זוהרב אותם

ד "ולע. ספרת עם בעלהמ י כן ואשה"ת ניכר ע"שענינם בשכל ואהבת השי' מו יתש חלק העסק בידיעת

7

זה החלק ב כ"כ על חסרון שיש ג"כ הוא מורה ג"א. ואינו תואר, ולתוז הסיפור כאן היא סיפור דברים לא

ממרום ישאג וממעון קדשו יתן ' ד", דרשו מקרא ו .מאודק שנתמעט "מחסרון הנבואה ושפע רוה

" . רום ידיהו נשא"רמז לדבר , מגיע למרוםש המרום הוא מקום פעולת המעשה". אג ישאג על נוהוש ,קולו

היא , ביחוד' מהו המיוחס לו יתו .ללות המדות הטובות שה וא מעון אל ה קודש שהיא החכמהכ ,מעון קדשו

תינוק ", לשון כפולב כ"ל ג"וכמו שדברו חכמים ז, אגה להורות על כפל העניןשה כ כפל בלשון"ע. התורה

".עלהב יונק משדי אמו ואשה מספרת עם

f .

ה ושואג "ועל כל משמר ומשמר יושב הקב, לילהה ר יצמק בר שמואל אמר רב שלש משמרות הוי"א

ל על "י. י לבין העובדי כוכביםהגליתי את בנו אוי לי שהחרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי: אומרו כארי

ממצות המעשיות , ע"כל משמר בפב שרב מפרש דברי הברייתא שביארה חסרון הניכר, קודמיםה פי דברינו

כל המדריגות כלולות זה ש ,הוסיף רב ביאור. מתורה הנגלית והנסתרת כפלים לתושיהו ,ומשלמות המדות

שר ודם יש ב ונראה ש במלך. 'והיכל ד' א בית דק נקר"והנה בהמ. ולםכ בזה ובכל חלק מהן ניכר חסרון

בזה שבית המלך מציין על שעניני , "היכל המלך" או" בית המלך"הפרש כשנאמר על מקום שבתו

אבל . שהשרים והסגנים בכללם, לכותמ כ כדרך עניני"כי הבית יורה על כל הנלוים ג, עשים בונ המלכות

וזה . ושב בהיכל נכבדי ולדעת כבוד המלך מצד ה יותו, הגדיל מעלת המלך בלבדל ההיכל הוא מיוחד כרי

רוכות ע שמצות התורה שהן, לבין מדות הטובות הכוללות, מפורשותה ל בין מצות התורה"ההפרש נ

והמדות הטובות הן , ת"עולם מתנהג ברצון השיה הם עניני המלכות שעל פיהם, ה"בשיעורן מפי עליון ב

י נשפע "מ רכז הקדושה וע' מקדש היה כ מצד שבית"ע. ת וכבודו"ית לב האדם לדעת את הש א מכינות יותר

נקרא נגד ענין , יקרותה גם טהרה בלב והכשר לכל המדות, שראל בכל המצותי קדושה גדולה בעבודת

אמר ', ריא כ מקביל נגד פני שור ופני"ע. 'קדושת המדות היכל ד] וכנגד[ 'המצות והעבודה המעשית בית ד

. ב"מצות הם שורש לדבקות הנפש באור האלהי בעוהה והנה. פתי את היכלישהחרבתי את ביתי ושר

ויען שקרושת המצות פועלות . נבואהל מוכנת' ז כדי שתהי"כ בעוה"מדות מכשירות את הדבק ות גה אמנם

אבל תכלית המדות . ייםק ק"אלא שאין פעולת קדושתן דומ ה לבזמן שבהמ, ק"המב את תכליתן ב לא

ואתה ' גוו אשר בניתי אני הורס", בירמיה' דאמר קרא על ברוך בן נריכ , לגמרישהוא אור הנבואה נגנז

ואצל היכל , משמע שניטל זיוו אבל נשאר עיקרוד ,כ אמר אצל ביתי חרבן"ע, " 'מבקש לך גדולות וגו

יון שגלו כל"כדחז, תורה משני הפניםה שזהו שורש ביטול, כ"והגליתי בני לבין העו, כ אמר"אחו .שריפה

.כי רק מציון תצא תורה, ך ביטול תורה גדול מזהל אל ממקומם איןישר

g .

' ובא אלי, חורבה אחת מחורבות ירושלים להתפללל פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי, ר יוסי"ניא את

, אמרתי לו להתפלל, ה נכנסת לחורבה זומ אמר לי מפני', טוב והמתין לי על הפתח עד שסיימתי כול זכור

, דברים' אותה שעה למדתי ממנו גב ',ל מתיירא הייתי שמא יפסיקוני כו"א, התפלל בדרךל לך' היאמר לי

מנהמת כיונה ואומרת ש ל שמעתי בת קול"א, ל מה קול שמעת בחורבה זו"א', כוו שאין נכנסים לחורבה

פ "ום ויום גי אלא בכל, לא שעה זו בלבד אומרת כך, ייך וחיי ראשךח אמר לי. 'אוי שהחרבתי את ביתי כו

8

נענע מ ה"הקב, רבא מברך' ד ואומרים יהא שמי"כ ולבמ"בל ע אלא בזמן שישראל נכנסים"ול, אומרת כך

ואוי להם לבנים שגלו , מה לו לאב שהגלה את בניוו , ראשו ואומר אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך

ואם רק מפני . מכל הסיפור הזהיוצא ה מה תועלת, ה לבאר ענין אגדה זו"ראיתי בע. (ולחן אביהםש מעל

צ "פסוקים מפורשים ואב כ"ומבואר ג, דבר זה נודע למדי, שראל כביכול לו צרי החידוש הכללי שבצרת

נקח לנו ו .פ פשוטו"מה שלא ניתן להבין ע, וכן ביאור צער שלמעלהת לבאר, ד"לע, אבל בא הענין. אריכות

הנה כל דבר ) קיש ממנו על הדברים העליוניםהל כדי שנוכל, למשל ענין צער האמור ב ענין גופני

א במה שהוא מקרה יוצא חוץ "תכן כי והצער לא, דרכו וטבעו הוא מתמיד ב הנהגתו ואין בו צערכ שמהלך

הוא חוץ לטבע ודאי לא ש וכל רבר. והחולי הוא חוץ לטבע, וא המצב הטבעי של החיה כמו הבריאות, לטבע

צרתן של ב פ אלה הדברים נבין ענין צער של מעלה"וע. לטבעווזרח כי כך היא המדה שכל דבר, יתמיד

אל מרום ' פעם יעלה עם א, אומות הולך ומתחלףב כי הנה אנו רואים טבע ההנהגה הכללית. ישראל

ו לומר "שלא נטעה ח, בריהם להודיע לנוד לי ביארו"באו הנביאים וחז, פעם ירד ואחר ירים ראשו ,המעלה

מנהגה להיות בה חליפות ו שכך היא דרכה , ו מסד ר ההנהגה הטבעית"תעף חוא דבר מס ה שירידת ישראל

ו צער "ח איך שייך לומר, ועל דבר שסדר ההנהגה כך הוא. עולם חוסןל ולא לעם אחר, ותמורות לעם ועם

אבל ענין ירידת ישראל הוא דבר מקרי שלא . השלמהו ת שמח בהנהגתו הטובה"כי אדרבה השי, למעלה

ועל אופן זה , וי עליון לכל גויי הארגג שיהיו ישראל, ת סדרו של עולם" מראש הכין השיכי, הנהגהה כטבע

חקק להם העליון ש שהוא המהלך הטבעי, עולם ויבאו הבריות לתכלית שלמותםה דוקא ישתכלל הדר

בחירה ה שבאה מצד כח, שראל היא כמו חסרון בהנהגה הכוללתי ונמצא שירידת. ש בחכמתו העליונה"ית

, וכל חולי סופו להתרפא, מו חולי שולט בגוף ההנהגהכ והוא. ענינים אחרים שחייבו ירידתם לשעהוסדרי

וזהו . איתן טבעה ככלות ימי חליהל כי ההנהגה תחזור, שראל בטוחים מאד על החזרת מעלתםי כ"ע

לי ולם הוא החסד הכלע כי חסר". צף הסתרתי פני רגע ממך ובחסד עולם רחמתיךק בשצף"שאמר הכתוב

תכלית ל שחקק בה חוקים טובים המביאים את הברואים, מציאותה ת זו"שבשבילו מנהיג השי, הגדול

וההסתרה , שראל כי שם מעלתם חק בשלמות הכלליי ה את"ובזה החסד רחם הקב, השלמות והטובה

כי , "צף הסתרתי פני רגע ממךק בשצף"ש "וז, א קיומו"מישראל הוא רק מקרה שא' ניו יתפ שהסתיר

כ ההנהגה "אש מה, כ סופו להתבטל"א, כל דבר שאינו חק בהנהגה" רגע" יקרא, ערך ההנהגה הכוללתב

הנה החסרון שבעולם מצד ו .עולם חק נתן ולא יעבורל ששם אותה לעד, ה הקבועה"הטובה של הקב

קדושת ל שאין ערוך, מצד רוממות אנשי המעלה שבישראל' הא. רכיםד שפלותן של ישראל ניכר בכמה

כענין . כולים להיטיב הרבה לטובת שלמות ה עולםי וכשישראל במעלה הם, ותיהם ועומק חכמתםמד

לא נ מצא מכריע א ת ' מודות בכף שניח ע בכף מאזנים ודניאל איש"אם יהיו כל חכמי אוה, בריאל ג שאמר

בה היא רעה ר, עולםב וקול שלמותם אינו נשמע, דושי עליון כאלה נתונים בשפלק וכשאנשי מעלה? כולם

משך נ שמזה, מצד עבודת הקרבנות', והב. ת בבריותיו"יסד השיש אל הבריות כולן ונגד חק השלמות

ז שחסר הדבר המשלים אין ההנהגה "וכ, בריותיול להיטיב' ורצונו ית, שלמות גדול בעולם ושפע רב

מ "מ, לוים בומקדש ואינם תל חוץ' ת וידיעתו שהם דברים שנעשים אפי"גם עבודת השי', גה .בשלמותה

כבד באין נ מקדש כל העבודות פועלים את פעולת שלמותם באופן יותרה י קדושת"שע, ת"חק נתן השי

מתקבלת יותר במקו ם , מ"תפילה שהיא נוהגת בכה 'שאפי, ק בית תפילה"כ נקרא בהמ"ע. ערוך

על קדושת השלמות היוצאת מהן ש ,ומזה נלמד לכל העבודות שאינן תלויות בו. י קדושתו"עו המקדש

, ש"חסד עליון יתב אבל עוד רבר גד ול יש. ותר מהשלמות היוצאת מהן בלעדוי המקדש גדול ונכבד הוא

ל "כחזו עולם זאת על ישראללכ"כמש. ית המקדש שלמעלהב ק שלמטה מכוון נגד"שהרי באמת ביהמ

אלא , ק בנוי"עבודות את חק שלמותם כאילו בהמה ל שלעולם פועלות כל"כ צ"א. בשלהי זבחים

, ונשארים רק למעלה, ז"שלמות לעוהה א שיושפעו הטובות הנמשכות מזה"א, ז הוא חרב"בעוהש כיון

9

ת "אז יופיע השי, ליוןע ראוי לקבל שלמות' ויהי, ק"וישתכלל העולם בביהמ, שראלי וכשתבא זמן תשועת

ק על "יהמב 'היבערך שהם פועלים אם , ל המצות והעבודות כולםכ בהדר גאון כל השלמות הנעשה מכח

א שיושפעו כל "כ, מ אין זה גמ ר התכלית"מ , תוספותמ פ שבדברים העליונים השלמות"והנה אע. מכונו

המיוחסים מצד , דברים העליונים עצמםה ונמצא שגם מ צד. למקום הגורמים ז ה השלמות, מטהל אלה

, הדבר רע ומר מ אדריה אבל מצד מצבן של ישראל. ז התכלית העיקרי"כ א "ג, יותרב מעלתם לו יתעלה

יוסי ' כל אלה הענינים נתבארו לרו .ר"תונים בחרפה ושפלות בעוהנ והם, שכל אלה הגדולות מוכנות להם

ראויה לו כפי ערך ה וכחק שלמות קדושתו עלה למעלה גדולה, כשעמד להתפללש והוא. במראה הזה

, גלותה י" השלמות בהנהגה עז כמה ג דול חסרון"והשיג עי, קול-תב שמע, החסידים הראשונים בתפילתם

דושת המקדש כשהוא בנוי וקדושת ישראל כשהם ק י"שזה השלמות שהשיג אינו בערך מה שראוי לו ע

אין העדר ' פי, שעה זו בלבד אומרת כךב שלא', ואמר לו אלי. א לו לפעול בשלמותו בעולם"ם אג ,במקומם

פ שהוא כזמני "ום גי א בכל"כ, הזאתי אנשי מעלה כמוך וערכך בשעה הרוממה "ע השלמות מורגש רק

. משמי חסרון הקרבנות והעבודה "עדר השלמות שבא לעולם עה ניכר מאד, התפילה שנתקנו נגד קרבנות

בכל שעה שישראל נכנסים לבתי ' אפי, ק"ביהמב לאו דוקא חסרון הקרבנות שהם תלוים בעצם, ולא עוד

, ק"קילוסים כאלה אינם תלוים בביהמו ודותשעב, ש רבא מברך"ואומרים יה, לבתי מדרשותו כנסיות

י קדושת "ראוי לפעול עש ק אינם פועלים כלל את פעולתם כענין"שלמות של בהמה מ מחמת חסרון"מ

אינה ראויה ש ז עד"מפני שירדה הנהגת עוה, ז"שפע למטה בהנהגת עוהנ ז הוא רק שאינו"אבל כ. המקדש

ראשו ב ה מנענע"וזה סוד שהקב. נעלמת השלמות מ תרבההנהגה ב אבל, לקדושה עליונה ושלמות גדול כזה

שהוא גנוז , מנה הנסתרת היא הראש מקום המחשבהמ והעליונה, שהנהגה הנראית לנו הוא הגוף, כביכול

הוא מעלה העבודות כאלו היו ' בחסדו יתש .ואומר אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך. אתנומ וסתום

ה עתיד לאמר "ישועה שהקבה ונשארו כל אלה למעלה עד זמן, מטהא שירדו ל"לא שאא ,ק"נעשים בביהמ

בא ה רסיסי השלמות, " קוצותי רסיסי לילה, מתי שראש י נמלא טלת ]יונתי[פתחי לי אחותי רעיתי "

, ז גמר תכליתו"ז א"שעכ, אמר נגד השלמות העליוןו .א לרדת למטה"ונשאר שם מכח הגלות שא, למעלה

אך נגד הבנים עצמם שהם נתונים , ]'כו[ מה לו ל אב שהגלה א ת בניו, ין ממנואין הבנים נהנים עדיש כיון

גלו מ על שולחן אביהם שהוא ש אוי להם לבנים, באוצרם צפונים טובות רמות וגדולות כאלהו ,בצרה גדולה

השולחן המוכן לבנים ו ,כ ודאי יעבור החולי ויסור הצער"וא נגד חק ההנהגה אה ז"וכיון שכ. מלא כל טוב

.ם ינחלוהו ויתענגו מטובוה

h .

כראוי לדברי . חשד ומפני המפולת ומפני המזיקיןה ר מפני שלשה דברים אין נכנסים לחורבה מפני"ת

לשוב ' פ שבידו ית"אע. יחור הגלותא כ על"שרומז ג, במאמר זה' ל אמרתי לתן עוד כונה שני"ז חכמים

עד , בנו' כינתו יתש דברים מעכבים השראתאבל יש שלשה, לשכון כבוד בתוכנוו שבותינו ולקבצנו

כנס א שלא: ת נשבע"והשי. י עבודתם בונים פלטרין של מעלה"ע ישראל, כי נודע. שיתמלאו אלו חסרונות

מנם כל זמן שעדיין לא נטהרנו לגמרי לתקן כל א .בירושלים של מעלה עד שאכנס בירושלים של מטהי

, לא נט הרו המדות והמעשים כראויו ז שעדיין רבו הבקיעים"כ] אבל[, הבנין ערוך ומתוקן' יהיש הפגמים

א "והנה א. עירו וכבר דמו הכתובים כלל ישראל לבית. ר"הכלל חרב בעוהש הדבר נקרא כעין חורבה

שלא יאמרו ' הא, דברים' מפני ג, ושלם התיקוןה ז שלא"על ישראל כ' השראת שמו ית' שתהי

והרי כשגלו בני . שוי פנים בדברמ ו"שיש ח, ויראה גדולתםרואים מעשי ישראל שאינם הגונים ש ע"אוה

10

אבל . ו"דבר חב כ יש חילול השם"א', לא נסיב אפי' לבני ביתי' פיאאמרוש ,כ קידוש השם"ג' יהודה הי

ת "והכל מכירים שהשי, שם כשהעמים רואים גדולתםה יש קידוש, כשישראל משלימים מעשיהם

כ "א', שיעבוד' אולה שלמה שאין אחריג הגאולה העתידה' צה שתהית רו"ועוד שהשי. וב לעושי טובט גומל

מירוק , י תיקון גדול"ע א"א כ"וזה א, ו"שלא יתקלקל ח, יעמוד הכל על בסיס נכוןש צריך להמתין עד

' אור דמ נמצאים רשעים בישראל שלא נבררו והם אינם ראוים להנותש ז"ועוד כ. הגליות ותשובה אמתית

ואסירה כל ", כ "וכמש, יצטרפו הראויים לצירוףו ]מעם[ולה עד שידחו הנדחים הגא' א שת הי"א', ית

ת משרה שכינתו ולא ישראל "אין השיש ,וזה שרמזו מפני שלשה דברים אין נכנסים לחורבה, "'וכ בדיליך

שיאמרו האומות , ו"ח מפני החשד של חילול השם, ל זמן שלא נתקנו כל הבקיעיםכ מתקבצים למקומם

' יהיש ,כ צריך צירוף"ע, לא יגרמו העונות לחזור לנפילה חלילהש ,ומפני המפולת. יש בדברמשא פנים

.ת שידחו"אויים לראות בגאולת השיר הרשעים שאינם, ומפני המזיקים. הדבר מתקיים לעד

i .

א מאי בפיסק' ג' א לעילי סי"ביאור פלוגתא דרבי ורב כ"מש' עיי' משמורת הוי הלילה דברי רבי וכו' ר ד"ת

.י"א דברים עמוקים ונכונים בעה"ר קסבר

i` .

ת אבל "א אלא בד"ול, מת אלא דבריו של מתה אין אומרים בפני, ל"ר אמי אמ ר ריב"ר זריקא א"וא

נראה טעם המחלוקת תלוי באיכות . עלמאד כ במילי"ת וכש"בד' ואיכא דא מרי אפי, ל בה"עלמא לד במילי

אם הוא יקרא דחיי , רטיםפ ל על כמה"לבד מה שנסתפקו חז. בנו בהל המתים שנתחייש טעם נתינת הכבוד

הוקירו ל כ ראוי"ע, הגוף משמש לנפש המשכלת' ם הוא מטע ם שהיא עוד יש להסתפק, או יקרא רשכ בי

אבל , ז הוא חומר עכ ור שאינו ראוי לכבוד"הגוף בזהש פ"שהרי אע, או מט עם העתיד. ולכבדו לכבוד הנפש

כ כמה פעמים "וכמש, ל"דברי קמאי זב כמבואר, כ מצד עצמו"ערכו נפלא ג' יהי, שיזדכך', תחיה לעת

, תלוי בכח התורה' ח התחיכ ראוי לדעת כי', מענין התחי, מ אם מצד העת יד"ונפ. י"עהב בדרושים בארוכה

, עם הכבודט כ ראוי שיוכר שזהו"א, ב טל תורה או הדבק לתורה"מ שי"כ פ טל אורות טלך"לנ ע"כדחז

שכבר הוכן , אותו הדבר שממנו יבא שלמותו העתידב להראות בזה כבודו, ת"וי לחשות רק מדכ רא"ע

ל דעיקר טעם הכבוד הוא "ד ס"וא. החיותל והמתים: ל "כדחז, ותר מן החיים אשר המה חיים עדנהי אליו

דרך והולך ב, כנה לשלמותה ובכל הליכות אדם יש בהם. ז"ימוש לנפש המשכלת בעוהש 'שהי, מפני העבר

הוראה של ה ת מטעם"כ כיון שראוי לחשות מד"ע. ופי תורה תלויין בה ג שכל, ומקיים בכל דרכיך דעהו' ד

אשר באמת , כ בכל מילי דעלמא"כבוד העבר ששייך גה ו על ההוראה של"ק, שעדיין לא בא לידו, העתיד

ויסור הכל , ישרהכל פועל אדם בדרך מ מ מסובב ת היא"מ, ת"פ שעקרה תליא בד"אע', בוד התחיכ גם

להראות שהכבוד נמשך ו כ ראוי להודיע"ע, ל "אומר אין לי אלא תורה גם תורה אה כי כל, במעשה המצות

.כ"ז ג"לו ממצבו בעוה

ia .

11

ד כתיב קדמתי בנשף , אי באורתא הוה קאיק וכי רוד בפלגא דליליא הוה' כתוב חצות לילה אקום וגו

ה מצר שכל פעולותיו בזמן "מעה ודוד. נה הוא זמן ה מנוחה בטבעראה דחצות לילה הראשונ .'כו, ואשועה

יקר עבודתו לצורך ע כ"ע. כ בחר לעשות לעצמו רק בזמ ן הראוי למנוחה"ע, שראלי רק לצורך' הפעולה הי

והנה החילוקים דבין עבודתו . צמו אמר קדמתי בנשף ע אבל מצד צורך, הכלל אמר חצות לילה

שצרכי ישראל אי אפשר , יא הקביעותה האחת, בשלשה דרכים' י עצמו הישראל לבין עבודתו לצרכי לצורך

כ "מה שא". בר יו ם ביומוד לעשות משפט עבדו ומשפט עמו: "כי "כמשה, לעסוק בהםמ להפסיק יום אחד

, בעבודת הכללש החיזוק', ב. ויתכן לפול בזה ביטול, ום אחד לחבירוי אינו דומה, מצד העבודה הפרטית

ום י ובעבודתו הפרטית הדבר תלוי במדות כל. ונעים אותו כללמ לא היו כוחותיו הגופניותשם כל מעיניו ו

, שכן העיד על עצמו נעים זמירות ישראל, התשבחותו השירות' עיקר עבודתו בעד הכלל הי', הג. ושינויו

בנין של כדי לכונן ה' הי, תורה מצד הכללב וכל מה שעסק, בעבור ענינו הפרטי' סק התורה שלו היע אבל

חד מההבדל שבין עבודתו א א מהני אמוראי חלק"כ' כ פי"ע. מדתו עבוו הכלל' זה היש ,זמירות ישראל

חצי לילה ל ,כ ל עבודתו עבור ענין עצמו הפרטי' שאז הי, זמן המנוחהב שהיתה, שבחצי לילה הראשונה

מעולם , ד ענין הקביעות"עא "ר' כ פי"ע. ק לענין הכללר מסור' שאז באה זמן העבודה העקרית והי', השני

כ "מה שא, בוע שלא יחסר בשום אופןק אצלו דבר' כי עבודת הכלל הי, בר עלי חצות לילה בשינהע לא

כח הגוף ' והי, תנמנם כסוסמ 'הי, עסקו בעבודתו הפרטית' שהי, ומר עד חצות לילהא ז"ר. בעבודת הפרט

לל מעבודת כ א היו כוחות החומר מונעיםמת גבר כארי ול' כ הי"כ אח"שאמ ,מתערב בו בת ור איש פרטי

מכאן ואילך , מצד ענינו הפרטי' זה הי, תורהב עוסק' רב אשי אמר עד חצות לילה הי. הכלל

.כ נעים זמירות ישראל"כמש, שהוא ענינו הכללי, תשבחותו בשירות

ib .

נראה , ח הללו"הבע, מה שהמשילוהו לב. תגבר כ ארימ 'מתנמנם כסוס מכאן ואילך הי' עד חצות לילה הי

כלי ' א שיהי"כ, מלחמה לא מצד עצמול אלא שהסוס מ וכן, ח המה לוחמים ומנצחים"לה הבעא דשני

נ יש "ה. שיב לשונאיו גמולמ והארי בגבורתו בעצמו, רוכב עליו אוסר המלחמה על ידוה שימוש להאדם

הוא , שראלי עיקר נצחונם שלשבהם , צמו ובענין זכות התורה והתפילהע מצד' הא, מיני גבורות' במלך ב

כ בעת "ע. שמשתמ ש בזכותם של ציבור' בה הכח. זכותו בעצמו שבזה הרבים נשענים ונצולים

, והלוחם רוכב עליו, תור אמצעיב הוא דומה לסוס שהוא משול למלחמה רק, זכותם של ציבורב שמשתמש

כ "ע, י"ה בארוכה בעהז א ענין"מבוכמו שביארתי, י"עבד לעם הזה"מדרגה נקרא ה נ כשהוא עומד בזו"וה

פי גודל כ שהיתה עבודתו ותורתו במצב שאינו של שלמות גמור, צותח כוחו של דוד עד' וזה הי, נמשל כסוס

, שבעצמו יריע ויצריח על אויביו, מ תגבר כארי' אילך היו מכאן . משתמש בכחן ש ל כלל ישראל' והי, ערכו

.רך עבודתוע עליהם כפי גודלמגין ' שראל נהנים מקדושתו ומכחו שהיי והיו

ic .

ע ישנים עד "שכל מלכי אומ, ע לא חסיד אני"בשר ה"אמר דוד לפני הקב. דוד שמרה נפשי כי חסיד אניל

ה אינם "ומלכי או, שום שהוא מלךמ אמר דוד ד עיקר חסידות שלו הוא, פשטא דמלתא דהכי. עותש ' ג

ת "בק ש מהשימ כ הוא"ע, הגתו בשם חסידותגבי הנהגת המלכים נקראת הנל כ"ע, מתנהגים בדרך זה

12

.זה אמר מענותנותוו ,ע"שמירה שלא ידמה עצמו לשאר מלכי אוה

he .

כ "ל המושכר לחבירו וכש"ה הרי קיי"יל. 'ילה וגול ואני חצות' לא חסיד אני כו' ואידך כך אמ ר דוד כו

ולא ' דאי דספרא דבאישנ כוכעובו ,ינו רשאי לסגף עצמו שלא יחלה ויתבטל מעבודת הציבורא ,לרבים

ואיך , עבוד עבודת הציבורל שעליו, כ הרי אין לך מושכר לציבור כמלך"א', פוסקיםב ,ינעור בלילות כדאי

' ת הי"שיה עד שמחמת אהבת, בלבבו' ית' כ אהבת ד"כ' ל שהי"וצ, כ"כ הוא רשאי לסגף עצמו בשינה

' פי, מה שאמר ולא חסיד אני' וזה הי, ףום סיגוש מרגיש בזה' ולא הי' נחשב לו למנוחה עבודת ד

ואני , מוצאים מנוחה לעבודת העםו לבבם פנוי' שיהי', שכל מלכי מזרח ומערב ישנים כו, אהבהמ עובר

.אהבה האמתיתה והכל הוא מפני, רגיש עייפות בעבודת הציבור בעבור זהמ ואיני, חצות לילה אקום

hf .

שכל מלכי , או מה שמוותר על כבודו, שינה שממעטב שמצטעראם מה , וזאת הפלוגתא באיכות החסידות

נגמר ' וסנהדרין פ, ת "ק דבב"פלוגתא בפב ל דת לוי"י', מערב יושבים בכבודן ואני ידי מלוכלכות כוו מזרח

.מפוארה לפי דעתוו א תופס החסידות הגדולה"וכ. דיף או צערא דגופא עדיףע אי בזיונא, הדי

if .

נראה שיש יתרון מצד . 'ם זו קנית זו ביאה שניע זו ביאה ראשונה עד יעבור' ך דכדתניא עד יעבור עמ

ונראה שבביאה ראשונה . מעשיםה ויש יתרון מצד, נמצאת בישראל מצד קדושת הנפשותה הסגולה

ורה בהם בגלוי ש שהיתה השכינה, קדושת הסגולה גדולה מאד' הי, ית הראשוןב אז' שתכלית הקדושה הי

, דולהג בה קדושת המעשים' אבל הי, טנה לערך הבית הראשוןק שני היתה קדושת הסגולהובית . ב"וכיו

אלא שקדושת הסגולה . שזהו הכל קדושת המעשים, רבנןד ונתרבו כמה מצות, שבו היו אנשי כנסת הגדולה

א שונים שנתגלה עוונם נתגלה קצם ר ק דיומאי"ל בפ"כ אמרו חז"ע. כ כבבית ראשון"גדולה כ' יה לא

אבל , מעשים שהם מגוליםב החסרון שבהם' שראשונים הי' פי. וונם לא נתגלה קצםע ונים שלא נתגלהאחר

' הם היב ואחרונים שהחסרון. התיקון נח בהם' כ הי"ע, יו רמים מאדה בעצם כח קדושת סגולת נפשותם

מ "מ, טוביםנראה מעשיהם יותר ' פ שבגלוי הי"עא ,וזהו לא נתגלה עוונם, מצד מיעוט הקדושה הפנימית

כ "ע. דול והשתדלות יותר נשגבג צריך זמן יותר, כי לתקן כח הסגולה הפנימית כשמתחסר. צםקלא נתגלה

שאינם , עבור עם זוי עד. מתיחסים אליך מצד עצמם וסגולתם זהו ביאה ראשונהש ,אמר עד יעבור עמך

ין מצד פעולת יש בהם קנ, מ קנית"ומ, צר הסגולהמ שהקדושה נתמעטה, כ מתיחסים אליך"כ

.'זו ביאה שני, טוביםה המעשים

ig .

13

מפני שחכמים עשו בדבריהם , ד חכמים"ובר עע הנה עיקר חומר של. ד חכמים חייב מיתה"וכל העובר ע

במה שעובר , ובר עבירה פרטיתע אין זה, ד חכמים"כ העובר ע"ע. די שיתקיימו דברי תורהכ סייג לתורה

' עיי, מה ג ופי תורהכ ויעבור על, לו סייג לתורה' א מדברי חכמים לא יהיאינו ירש שבמה, ד חכמים אלו"ע

טעמא ב ש מלתא"יזוק לדברי סופרים מקרי לעולם למגדר מלתא עיח שכתב שלעשות, חי"י הלכות ר"ב' בד

אבל , והנה יש עונשים פרטיים לעבירות פרטיות. לליתכ ד חכמים הוי עבירה"פ העובר ע"עכ, [...]לענין

שממעטים ממנו הנאת החיים או , חייםה שכל העונשים נכנסים בסוג, וב מיתה הוא עונש כללייח עונש

שבזה הוא עובר , כמיםח ד"כ בשביל שעובר ע"ע. בל המיתה היא עונש שכולל הכלא ,מסבבים צער בחיים

.עונש כללי, עונשו שחייב מיתה. כללהב עבירה כללית בפרץ הסייג לתורה

ih .

כי שחרית ואור היום מורה , יש בה רמז. ל ערביתש ב זה הסומך גא ולה לתפילה"הו בן עוהר יוחנן איז"דא

: כ בשמואלי"כמש. תון בצרה ויגוןנ וערבית וחושך על הזמן שהארם, האדם בהצלחה ואורהש על זמן

' עיקר עבודת האדם תהיש והנה בא ללמדנו. לנ שחשך להם כלילה"ודרשו חז, "ילהל וילך שאול ואנשיו"

ל ש ומתאנח על כבודו' ח כו"כל ת, נודעיםה'דברי תנא דבי אליכ ,ת והתיקון הכללי"מען כבוד השיל

עיקר תפילתו ' כ שתהי"לאיש כזה אין כבד כ, ברד והנה מי שמצדו אין חסר לו. ה וכבודן של ישראל"הקב

רבה עניניו פ שחסרים לו ה"שאע, תחזקותה אז הוא צריך, כ בשעת דחקו של אדם"מה שא, ת"שיה לכבוד

ב זה הסומך "יזהו בן עוהא כ אמר"ע. ה"כל דבר נחשב אצלו לעומת כבודו של הקב' היי מ לא"מ, הפרטים

, ענין הגאולהל תפילתו סמוכה' מ תהי"מ, בשעה שחושך לו מצדו' אפיש ,שרמז, גאולה לתפילה של ערבית

.ה וכבודן של ישראל"קבה שהיא עוסקת בתשועת הכלל שהוא כבודו של

k.

נ כיון דתקינו רבנן השכיבנו כגאולה "ה, מיאר שפתי תפתח כתפילה אריכתא' אלא כיון דתקינו רבנן ד

מ צריך הו א "מ, ל ישועת הכללע כי אף שצריך האדם שישים כל מעייניו, יש בזה הערה. מיאד אריכתא

ובזה אינינו , ללכה י שלמותו אל"כוונתו להאחד ע' אלא שצריך שתהי, פרטיה כ בשלמותו"להיות עסוק ג

' שמורה שתהי, כ על סמיכות הגאולה לתפילה"ע. פרטיה נפרד מהכלל גם בהיותו עסוק בשלמותו

א כתוספת מ כשרת לענין הסמיכות "כ ,אלא שאינו הפסק ג מור, יש בהם הפסק, נייתו לטובת הכללפ כל

.ירות לבםשרב ומצד עצמם ילכו, סוברים כי ירצו לבקש רק שלמות הכללה להוציא מדעת, הזה

k` .

ט אילימא משום "מ, ב"ובטח לו שהוא בן העוהמ פ בכל יום"א בר אבי נא כל האומר תהלה לדוד ג"אר

. ת רתי' אלא משום דאית בי' כו, ת ידיךא פותח' אלא דכתיב בי', אלפא ביתא לימא הלל הגדול כוב דאתי

יאיר לו אור השכל ש ,האחד. באמצעות שני דברים' צמו אל השלמות האמיתי תהיע ההכנה שיכין האדם

מיד ת והנה אף מי שאור שכלו. ז"לו מפריע מטרדות העוה' לא יהיש ',והב, ק לדעת את קונו"הנובע מהתוה

והנה המשגב להנצל מסבך הטרדות . מטרידות א ותוה י הטרדות"אפשר שיפשע ויטה מדרך הישר ע, עמו

14

ובסגולת אמירתם , כולל כל אותיות התורהש ,כ אף כי נשגב השבח שנאמר באלפא ביתא"ע. בטחוןה הוא

והבטחון עצמו . לם בבטחוןש כ"ג' ז עוד לא הגיע אל החפץ עד שיהי"עכ, ק בכללם"תוהה יאירו עליו אורות

את מאורות ש י מנוחת נפשו משתלם לדעת את קונו כל אשר תוכל נפשו"ע א בהיותו"כ, עוד לא יועיל לו

י "שקונה ע, ב בהיות בו שני אלה"עוהל כ אז הוא מובטח"ע טחכ אז הוא מוב"ע. שתוכל להכילם, התורה

מסיר את הטרדא שיוכל ו המעיר את הבטחון, ויש בו פותח את ידיך, אלפא ביתאב תהלה לדוד האמור

, ב"א כי אמונת חידוש העולם מורה שבח שיש בו, בילדותי אמרתיו .להיות משתלם כפי השגת אור שכלו

את ' עזב ד"ואמנם יש מינים שאמרו . זוהרה בהקדמת' כדאי, עולמוק ברא את "י אותיות התוה"שע

דעות הראויות לאיש אמונים ב שלם' ואז יהי, ריך שתלוה לאמונת החידוש אמונת ההשגחהצ כ"ע" . הארץ

.על ההשגחה" פותח את ידיך"ומורה , ב"ובטח לעוהמ 'ויהי, משלמי אמוני ישראל

ka .

ה מפלה לשונאיהן של ישראל שנאמר נפלה ולא ב ן באשרי מפני שיש"ר יוחנן מפני מה לא נאמר נו"א

קדושת א לפא ביתא ובפסוק פותח את ב הנה ביארנו שענין אשרי המכופל. 'ום בתולת י שראל כוק תוסיף

הרחקת כל הטרדות ו ,שלמות של השגת כל האורות השכליות המושפעותה המורה על עוצם, ידיך

ר ק , וצם זה התכלית אינו בנמצא כלל כעת בזמן הגלותע מתוהנה בא. המפריעות מהשגת התכלית

, והנה. ז לקבלת זה השלמות"קום בעוהמ שאין, ב"כ האומרו מובטח שהוא בן עוה"ע, ב"זומן לעוהמ הוא

, לותינו זה הוא סתום וחתוםג בענין מה שקץ, בספרו אדיר במרומי, ל"ח לוצאטו ז"מר כבר ביאר החסיד

קושיה של הגלות מ וזהו, היינו שבעצם כח הגלות אין בו כח הג אולה כללד ,ג לילנ ליבא לפומא לא "וכדחז

כ נפלה "וזהו מש. ולא בעצם כח הגלות, חר נשגב ממנוא עד שהגאולה שלו הוא רק מצד כח, עצמה

ו רק שתבא קימה מכח עליון "ימה חק שמצדה היא בלי, הנפילה היא נפילה כזאת' פי, וסיף קוםת ולא

. א מצד כח אחר"כ, נפילהה ז אין מקום כלל לזה השלמות מצד"כ רמז כי בעוה"ע. ללכלה שאינו בכח הנפי

א שתושג "א להורות שמצד הנפילה, ן"לא נאמ ר בו נו, שלמות העתידה כ אשרי שיש בו ההכנה של"ע

והנה . שגב עליון שהוא כח הגאולה הבא ממקום אחרנ א מצד כח"כ, "אשרי"השלמות הנרצה מצד

ו מקום להתמוטטות "ח' הי, ראה בו כללנ כ שאין כח הגאולה"שהוא קשה כ, לה של הגלותח הנפיכ מצד

מ "מ, מר והנמהר הזהה פ שאין כח הגאולה נראה בהגלות"אלא שאע, שראל לגמריי רגליהם של שונאי

פ כן "אעש וזהו. ו כליון חרוץ"ח' שלא יהי, ח הגאולה נמשך הקיוםכ י התנוצצות של"וע, הוא מתנוצץ בו

מ בדרך סמיכה שהיא דרך התנוצצות "מ, תורת קימה ב פ שאין כח הגאולה נראה"אע, ק"סמכן דוד ברו ה

ולא , שרק הסתר יש, נין הסתר פניםע וזהו, דבר זה נמצא, שלא תאבד תקוה חלילה, המשיך הקיוםל כדי

.גמריל חלילה החזרת פנים

kb .

דאילו במיכאל כתיב ויעף אלי אחד , בגבר יאלנאמר ש גדול מה שנאמר במיכאל ממה, א בר אב ינא"ואר

. יש בזה הערה. חזון בתמלה מועף ביעףב ואלו בגבריאל כתיב והאיש גבריאל אשר ראיתי, שרפיםה מן

היא דרך החכמה ', אה .י שני דרכים"אפשר הוא להשיגו ע, בפרט הישראלי, אנושיה דהנה השלמות

צד מ ,הוא דרך התמימות והמשרים', והב. כיםתוך מופתים חותמ עד שיכיר את האמת, וההתפלספות

15

ובצדק שבח בכוזריי את דרך התמימות יותר . שלמהה שממנה באה האמונה, ישרות הלב והנטיה הישרה

, צאנוהו ממונה על כל חכמה ומחקרמ דגבריאל, וזה העיר לנו במאמר זה. פ דרכי החכמה"מחקר עה מדרך

וכן בא . כדומה לזהו ,"ובין במראה", "ויבן", "כילךיצאתי להש", פסוק שאמ ר ב כדאיתא כמה פעמים

' תובכ וכן". א מיכאל שרכם"כ"כ"כמש, ומד רק בעד עם ישראלע אבל מיכאל הוא. לשון, גבריאל ולמדו ע

כ דרכו היא דרך "א. היינו מתפלל על ישראל, "מיךע בעת ההיא יעמוד מיכאל השר הגדול העומד על בני"

הוא יותר , זה הדרך הנראה פשוטש כ העיר אותנו"ע. ה בדבקות הנפשתמימות והאמונה הישרה השפעת

חכמה והידיעות ה דהיינו, מדרך האמור בגבריאל, הגיע אל מרכז השלמותל נשגב וקרוב אל המבוקש

הנה ו .כבדים לאוחז בדרך קודש זה להגיע על ידם לתכלית האמתנ שגם הם', הרבות שחוץ לתורתינו הק

כי , האמונה ביושר הלב לבין הבאה מצר המחקרו מצד המשרים, המושגתהחילוק הוא בין השלמות

אבל , ה שיעיר אותה אל שלמותהל צ דבר מחוצה"וא, טבעית שבלב היא דבר עצמי בנפש האדםה 'הנטי

וצריך הערה , ברים נבדלים מהאדםד אבל ההשגה והחכמה הם, ותה אל שלמותהא ההשגה והחכמה הם

פ שיש "אע, הבאה מחוץ מ ובודאי משובחת ההשלמה הדבקה בעצם יותר. ושלמתה חיצונה להעיר אותו על

ייק ד וזה. כמו השלמות שבא מצד עצם טבע הלב, נפש המשתלםב כ"מ אינה דבקה כ"בה קנין מ

ואילו בגבריאל כתיב והאיש , מצד עצמו, השרפיםמ דאילו במיכאל כתיב ויעף אלי אחד, מהפסוקים

ונראה בעיני . היא חוץ לעצם שלוש י התעוררות של קנין חכמה והשגה"עהיינו , מועף ביעף' גוו גבריאל

ה כל אחד כפי "יוצרם בל שהם מעריצים, ה להבחין בין גדולי מלאכי מעלה אלהז שאין תכלית המאמר לפי

.רך נבחרד אלא להורות אותנו, בחינתו הקדושה

kc .

, וא ם לאו יעסוק בתורה, נצחו מוטב, ר"ל יצהע ט"לעולם ירגיז אדם יצה, ל" ר שב"ר לוי בר חמא א"א

הכוחות שבאדם הטובים . 'מיתה כוה ל יזכיר לו יום"אי אזיל מוטב וא, ש"אם לאו יקרא קו ניצחו מוטב

ר אין זה עצה טובה "יצהה כ כוחות הרעים שמצד"ע, השתמש בהם בדרך הטובהל תכליתם, והרעים

בהדרכות ש כ הטוב"ע. ב ולא יוכל להנות מטובםהיו נצרכים לתכלית טוי כי לפעמים, להחלישם ולמעטם

הכוחות הטובים יהיו השליטים בנפש והרעים יהיו ש רק, הוא שיהיו הכוחות כולם במילואם וטובם

הנה מצד טבע האדם הכוחות ו .בשמרם את גבולם, כי באמת גם ה רעות טובות הנה. חת ידםת כפופים

כוחות ה ט לעורר"כ ירגיז אדם יצה"ע. הטוביםפעולה יותר מהכוחותל הרעים המה נעורים ומוכנים

, ז יתכן באדם ש ההרגש המוסרי יפה בו"וכ. רעיםה הטובים שיהיו מוכנים לפעולה ושליטים על הכוחות

עד , ינו מרגיש יופי הדרכים הטוביםא ,כ"אבל מי שנפשו לא נטהרה כ. עצמו כל הדרכים הטוביםמ ומרגיש

צריך להגבירם ש פירוש בתורת אותם הדרכים הטובים, ק בתורהכ יעסו"ע, ודמ -שיקבלם מהתורה והלי

ח כ י הידיעה יקנה"והנה ע. ז"שהוא מוזהר ועומד ע, אזהרה זול צ"דעל עסק התורה בכללה א. בנפשו

שאין הידיעה מספקת לעורר כוחות , כ"ופלה כע אבל אם נפשו. ההתעוררות לכסוף אל הדרכים הטובים

וכבר ביארתי . ושם יותר מן הידיעהר שהוא עושה בנפש, ר את כח ההרגשאז צריך לעור, בנפשוש הטובים

ערבית וערב אחד לא ו ש שחרית"תדע שהרי אדם קורא ק", ד במאמרי"יתבאר בסו ,י"במקום אחר בעה

וסיף אומץ מ שהוא, ש היא לעורר את ההרגש הטוב"שסגולת ק, "עולםמ ש"קרא דומה לו כמי שלא קרא ק

א להחליש שום כח מכוחות ל אבל, הררכים יכונו רק להחזיק את הכוחות הטוביםכל אלה ו .להשכל הטוב

הבאים , רעיםה אז ההכרח להשתמש במדה שהיא מחלשת את הכוחות, זילא פ לא"אלא שאם עכ. הנפש

כ יזכיר לו יום "ע, ז יותר מהראוי"חבב הנאות העוהל י התגברות הדמיון הכוזב"לעבור גבולם ע

16

יא עצה יותר הגונה מהדרך שהיא ה ,להשתמש באופן המחזק את הכוחות הטוביםבל אם אפשר א ,המיתה

.טוביםה זה הפסד גם לדברים' י בהחלש כוחות הנפש לא ימנע שיהיכ ,להחליש הכוחות הרעים

kd .

שנאמר רוממות אל , רב של שתי פיות בידוח ש על מיטתו כאילו אוחז"כל הקורא ק, אמר רבי יצחק

שכלי שבו הוא רב אונים להתייצב ה מצד כח. חמרי ושכלי, האדם הוא מורכב. ות בידםיפיפ בגרונם וחרב

ונאי נפשו המה ש בל מצד החלק החמרי שבו הוא עלול לפול ברשת תחת ידא ,נגד כל הכוחות הרעים

. ולא מצד ה חמרי, מצד השכלי, רב שלה אך פה אחדח כ הוא משול שיש בידו"ע. הכוחות הרעים

, כ רוח הטומאה שורה עליו"ע. מנומ נשאר חלק החמרי לבדו וחלק השכלי מסתלק, שהאדם ישןכ והנה

ל סגולת "כ מסרו לנו חז"ע .גם אחרי העירו, חמרי לגרום לו תכונה רעה בשעת השינהה ויכול התחזקות כח

מצד עצמו ש עד, גדול מהכח השכלי שבו, כח החמרי שבו רושם קדושהה שעל ידה יקנה, ש שעל המטה"ק

' כאוחז חרב של ב, ש שעל מטתו"י ק"וא נמשל עה כ"ע. וט רגליו וילחם נגד הכוחות הרעיםלא ימ

.ויביו יתגברא הוא גבור ומזויין שעל, בין מצד השכלי בין מצד החמריש ,פיות

ke .

, ישנם כוחות רעים שהם בעצם טבע האדם, מנומ ש על מטתו מזיקין בדלים"כל הקורא ק, י"ואמר ר

. דרך הישר יתוספו גם הם על שונאיומ עים כאלה שאינם בעצם טבע האדם אבל כא שר יטהוחות רכ וישנם

. כי הם בעצמו ובשרו, מנומ פ שלא יבדלו"שהם לא יזיקוהו אע, ות הרבקים בטבעוח -כ אמר לענין הכו"ע

לים מר שהם בדא אבל לענין הכוחות החיצוניות, ש בכלי קרב"י הק"מוש עח אבל לא יוכלו להזיקו כי הוא

.ממנו לגמרי

kf .

אתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר ו מאי דכתיב , ואמר רבי לוי בר חמא א מ ר ריש לקיש

מלמד , להורותם זו גמרא', קרא כומ והתורה זו, ואתן לוחות האבן אלו עשרת הדברות, הורותםל כתבתי

. כן בעוד איזה מקומותו ,ונה מדוייקתלדעתי בכו, קרא כאן הלוחות לוחות אבן. סינימ שכולם נתנו למשה

ובביאור , שבתל ל בסידור עיון תפילה שלו בתפילת שחרית"עקלענבורג זמ צ"ז יפה הגאון רי"וכבר העיר ע

תורה ה והנה המשנים את. חרות מכתב אלקים' חומר שעליו היה האבן היא, ולדעתי הנה. הכתב והקבלה

הוא חומר , אך המעשים, תורה וכוונתה בכללהה רוחכי צריך לשמור רק את, ברשעת דעותיהם יאמרו

שהן , ה את עשרת הדברות"קבה נתן, כדי להוציא מדעות נכזבות כאלה. שנים לפי רוח הזמןמ הם, התורה

של : ל "כדחז, וב חומר קשה שאין שום שינוי יכול לשלוט, בחומר אבן, ולהכ אות הברית על כל התורה

ו ב ק אין שום שינוי יכול לפול"החומר של התוה' הורות שאפיל ,ץ על ידםפטיש יפוצ' שאפי, סנפירינון היו

והנה . הם חק עולם דבר צוה לדור ודור, מצותה ת בעשיית"וכל המעשים שאנו מצווים מפי השי. ו"ח

ו "ודימו שח, גד פשטא דקראנ שמצינו פעמים, פ"ינת דעותיהם הרעות על עניני תורה שבעפ ,המהרסים בנו

אבן אלו ה את לוחות, כ אמר"ע, פ"כל קבלו למשה מסיני בתורה שבעה אבל באמת . ק"תוהל ב"שינו חז

17

והתורה , ואין אפשרות לשינוי שיחול עליו. ינויש כ חזק בלא שום"שחומר שלהם ג, עשרת הדברות

ודבר אלקינו ', ו דבר א"לא ישתנה חו ולא נשתנה, שר כתבתי להורותם וכולם נתנו למשה מסיניא והמצוה

.ם לעולםיקו

kg .

כי יש . 'ביא עליו יסורין מכוערין ועוכרין אותו כומ ה"הקב, אלא כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק

הלא , א לו לעסוק בתורה"הנה מי שאו .סורין שמועילין לזכך את המדות ולהגביר כח הטוב באדםי מיני

הגביר הכח הטוב שבו ולישר ל בכחם' שיהיה יביא עליו יסורין כאלה"כ הקב"ע, טובה אין לו במה להגביר

ר "לי בראתי יצה"ז עסוק בתורה הרי יש בידו להגביר כח הטוב שלו וכמאמרםל אבל כשאפשר לו. מדותיו

יסורין כאלה ' פי. ליו יסורין מכוערין ועוכרין אותוע ה מביא"כ הקב"ע, בראתי לו תורה תבלין

כדי שישים פניו לתורה אשר , תכונותיוב וסיפין לו מגערתאדרבא עוד מ, חזקים מדותיו ותכונותיומ שאינם

.גם היסורין יהיו בדלין ממנוו ,ימצא כל טוב המדות

kh .

ד אדם מוכר "מדת בו. ד"ה מדת בו"מדת הקבכ בא וראה שלא, ח בר פפא"אמר רבי זירא ואיתימא ר

כי עניני הקדושה , ערה בזההה. ישראל ושמחל ה נתן תורה"אבל הקב, חבירו מוכר עצב ולוקח שמחל חפץ

כי המדרגות שירדו . ל בפרדס"ז מ קורדווירו"כאשר כתב האלקי הר, טבעם מענינים גשמייםב מחולפים

שלות היא כענין ל -אלא שהשת, שאר המדרגה הראשונה במדרגתה ומעלתהת ,בקדושה בדרך עילה ועלול

-מצי, ת מצומצמת בענינים ארצייםלהיו, רדה ממרום עוזהי ק כאשר"והנה התוה. תוספת ודבר שנתחדש

מ אין דרך "מ, מדרגות יש להם מציאותה פ שכל"אע. ותה הראשון קיים כמשפט המדרגות ש ל קדושהא

הצורה ' מדרגה למדרגה תהימ וכאשר י צאו, שההעדר כרוך בהוייתם, דברים הגשמייםה הוייתם כהויית

מכר דבר של ש מפני, לחבירו מוכר עצבהנה המוכר חפץ . ים האלקייםר -לא כן הדב, הראשונה נעדרת

ה נתן "אבל הקב. פ החפץ לא נשאר בידו"עכ, החפץכ כ"והכסף שבא לידו אינו במעלה כ, קיימא

שמח מפני שמציאותה הראשון קיים ו .והורידה למדרגה שפלה שתוכל להיות בתחתונים, ישראלל תורה

נשארה אצלי ברום ש אותה' פי, "תיתור, כי לקח טוב נתתי לכם", נתינה אמריה שהרי אחר, בעינו

י השמירה של התורה "וע, מעלה העליונה במקומהה הורה שנשארה". אל תעזובו", המדרגה

כי , באשר יש להעיר, וד יתכן לומרע . 'ית' שנקראת תורת ד, מתדבקים בתורה העליונה, מצוותה במעשי

ומנא לן , פני דחקומ ולא, ין יפה נותןהרי בע, אבל בנות ן מתנה, א במו כר"ינו כא זאת המדה ש ל מוכר עצב

' תי אמנם הערה גדולה יש בזה בהשקפה בשלמות טובתו. ד"וב לדמות למוכר ולומר שאינו בזה כמדת

זולת , א יש בזה כונה לתועלת עצמו"מטיב מבנה כלשל"כאשר ביאר החסיד בחוה. 'וחיוב ההודאה עלי

מוכר עצב מצד שאינו רוצה ש ,היא המדהוהנה באמת כך . ת שהיא רק לטובת הנדכאים"שיה טובת

. הלוקח מוכרו ,בערך הכסף יקרא הוא לוקח, פעמים שמח בהכסף שק יבלל ואם. בנתינת הדבר לזולתו

לא שבוחר יותר בהרע א .טבע כל אדם למשוך לעצמו התועלתש מפני, ובאמת על נתינת הכסף הלוקח עצב

כ "ג ,ז בנותן מתנה"והנה לפ. מרובה שהוא החפץהגיע להטוב הל כדי, המועט בעיניו שהיא נתינת הכסף

ונמצא שהוא . הרי יש בזה דבר שיקרא כמכר, תנהמ 'נייח נפשא לא יהיב לי' י לאו דעביד ליאל"אמרו חז

18

ה נתן "אבל הקב. עד הנייח נפשאב פ שילם"אלא שהוא שמח על מה שעכ, עצם מצד הנתינהב כ עצב"ג

אלא שבמקח , תןל כמו מקח שלא קדמה להמוכר שום חוב' יפ, לשון מקח, לקחב וקראה, תורה לישראל

אם , כי ממנו הכל, ו"אין שום סבה מצד קבלה ח' ית' גביל אבל. והתמורה מניעה הנתינה, נכנס תמורה

כ בשאר מוכר ים יש "משא, לוקח כללה שיש בו גדר המוכר ולא גדר, וא באמת ב נתינתו רומה למוכרה כן

א "אינו כ, ה כל שמחתו"קבה אבל. אחד אינו כי אם מצד גדר הלוקח שלושמחת כל ו .כ גדר לוקח"בהם ג

.י"ראוי להתבונן בדברים בעהו להשפיע לבד ולהיטיב לנבראים

l .

פ שביטול תורה עון גדול "אע. תלה בביטול תורהי פשפש ולא מצא' אם רואה אד ם שיסורין באים עליו כו

. י מדה מוצמצמת לכל אדם"יתן ענ א להיות"ידת התורה אדבאמת חיוב שק, כוונת הענין הואד נראה, הוא

, די הכרח סיפוקומ יותר' ולקנות נכסים וקנינים אפי, היות עוסק במשא ומתןל שהרי יש לכל אדם רשות

וא ה ותיקונם, דם שיש בו תכונות שלפי מדרגת נפשו ראוי לתקנםא אלא שיש. ואין בזה משום ביטול תורה

ולפי אותה המדה שמוטל עליו מצד טבע . ישרו מכשרת את האדם להיות צדיקכי התורה. י תורה"דוקא ע

אז , וא מתרשל בזהה ואם. י התורה"עליו לעסוק בתורה כדי שיתקן עצמו ע, דותיומ נפשו לתקן את

דותיו רא וי מ שלפי ערך, כ יתלה בביטול תורה"ע. מתקין א ת המדותמ שהם, ההכרח להביא עליו יסורין

תלה ולא , ה"ומשו. צריכות תיקון ולא יצטרך ליסוריןה כדי שיתוקנו המדות, בתורההוא שיאחז יותר

שאין בידו למתקן בלא יסו רין , זוכ היינו למתק את מרות יו במדה. ידוע שיסורין של אהבה הםב ,מצא

תכונתו בתחילת מ ת להעלותו במעלה גד ולה יותר"וזהו רק מאהבת השי, ליונהע ולזכות לשלמות יותר

.היצירה

l` .

, סורין שיש בהם ביטול תורה אינם יסורין של אהבהי א כל"ח, ר חנינא"א ב"יעקב בר אידי ור' פליגי בה ר

, ח בר אבין"דר' א ברי"ל ר"א. 'כו, הבהא ב ביטול תפילה אינם יסורין של"אידך אמר כ ל יסורין שיו 'וכו

יסורין שממתיקין כל גופו ', וכ משן ועיןו"ק', אידי ואידי יסורין של אהבה הן כו, ח"ריוא הכי אמר אב א

השכל ] הכשרת[השכל ו והמה ההרגש, אדם ומעשים טובים שני ראשים עקריםה שלמות. כ"א על אכו"ש

השלימו ל ולהכשיר את ההרגש. מחכמת פתי שבידה סגו לה זאתה ת"תור ת השי] היא[ולהשלימו אחת

כ הריהם "א, ם היסורין מבטלין מהתורהא דא"ח כ"ע. ז נבנתה עבודת התפילה"בציורים קרושים ע

וא לרומם את האדם יותר מכפי ערך ה שגדרן, איך יתכן להיותם יסורין של אהבה, שלמת השכלה מונעים

אפשרי לו כפי ה הלא יותר טוב מב לעדם השלים אח החק, כלית אלה היסוריןת ואם היתה זאת, תכונתו

כ "ע, ן להכשיר את ההרגש במעלה יותר עליונהיסוריה א כי לפעמים תכלית"וח. י התורה"תכונתו ע

רי הוא מפסיד על ידם השלמת ה דאי לאו הכי, א כשאין בהם ביטול תפילה"סורין של אהבה כי אינם

לפעמים מועילים ד ,א אמר דאירי ואידי יסורין של אהבה הן"אך רחב. תפילהה י"ההרגש בקדושה שבא ע

' יה לא, עמ ל בומן ההוא בתורה ובתפילה' אם הי' ד שאפיע, עלהנ כ את האדם באופן"היסורין להכשיר כ

י "כ ע"עד שאח. יסורין לכונן טבעו בדרך ישרהה כאותו הערך שמועילים, כ את השכל וההרגש"משלים כ

' למות יותר גדול ממה שהיש יקנה בזמן מועט, י חולשת והכנעת החומר"שכלי שמתגבר עה וכח, הכנעתו

19

י מה שאבד "שע, עבדמ 'והביא ראי. לו קודם היסורין' ילה עם תכונתו שהיבתפו עוסק בתורה' קונה אם הי

עשות עבור ל יכול' לא הי, אדם בעל שן ועין' פ שתחילה הי"אע, לו�