637

"סיפורו של הפושע" מול "ר הפשעסיפו"

פרידגוט ליאת פרידגוט נצר "סיפורו של הפושע"מול " סיפור הפשע" **נצר-ליאת פרולוג

פתח דבר .א

מהלך הטיעון .1 ת הסוגותבחיר .2 ה השיפוטיתימקומו של הנרטיב בעשי .3 בחנה תאורטיתה": סיפורו של הפושע"ו" סיפור הפשע" .4

קאמיל" הזר" .ב

סיפור העובדות .1 "סיפורו של הפושע: "מרסו .2 ? רצח בכוונה תחילה: סיפור הפשע .3 השתקפות עולם המשפט ושחקניו ביצירה .4

קוונטין ריינולדסל" דולי היה שוטר" .ג

סיפור העובדות .1 "סיפורו של הפושע: "דולי .2 ? רצח בכוונה תחילה: סיפור הפשע .3

עניין הוכברג ועניין חדד: טיהטקסט השיפו .ד

"סיפורו של הפושע"ל" סיפור הפשע"בין : סיכום .ה

פרולוג

הקצין ששימש ביום ההוא שופט הסביר פנים לעצירים הצעירים "הישיר את עיניו אל כל אחד מהם לאחר , שהובאו לפניו בזה אחר זה

, האזיקים ומעיניו המשקפיים השחורים הענקיים שהוסרו מפרקי ידיוקרא שם מן האוגדן הלבן , אחר כך, ובירכו בערבית בברכת בוקר טוב

, רק נער אחד. שהושם פתוח לפניו וביקש ממנו לאשר שאכן שמו הואומיד הוצא , ניענע בראשו לשלילה ומלמל שם שונה6עציר מספר

.אילן-אוניברסיטת בר, האוניברסיטה הפתוחה, "משפט ותרבות", חוקרת בתחום משפט וספרות *

ספר דיויד וינר נצר-ליאת פרידגוט

638

1."והוחלף באחר

שפטי מתארת המרמן את סיפור הארכת המעצר המ, ברשימה שממנה נלקח ציטוט זהועם זאת ידוע וצפוי , חסר זהות, חסר פנים, זהו סיפור אנונימי. של עצירים ביטחוניים

סיפורם של העצירים יצוק לתוך תבנית משפטית שתחילתה וסופה ידועים . מראשאך גם אלו חסרי , המשתנים היחידים בסיפור הם התאריכים והשמות. וקבועים מראש

היושבת בבית המעצר ושומעת "מספר עד"המרמן היא . חשיבות בסיפור המשפטיבתדהמה איך הסיפור המשפטי ממוחזר במעין אדישות קיומית ויוצר עטיפה שלווה

באחד הימים נדמה להמרמן כי התבנית . לסיפור האישי הקשה שכלל לא נשמעהאם הכנסת הנימה . הסיפורית מתחילה להיסדק וקול אישי חודר לסיפור השיפוטי

:וכך היא ממשיכה לתאר? תשנה את הסיפור המשפטי, בייקטיביהקול הסו, האישית

לרב סרן ששימש באחד הימים שבתי והתפתיתי והקשבתי רוב קשב" שלא כמצופה פתח 'החלטה'שאחרי שקרא בקול את המלה , כשופט

בסקירה מפורטת של ימי המעצר הרבים שכבר נפסקו לעציר בהליכים קטיקה הראויה היא לשאוף הפר'וציין ש, קודמים של הארכת המעצר

'לתקופות מעצר קצרות כדי ליצור פיקוח נאות על רשויות החקירהעל בית המשפט לעמוד על משמר 'ואף הרחיק לכת יותר מזה וקבע ש

, 'ובפרט כאשר הנחקר מנוע מלפגוש עורך דין בכלל זכויות הנחקריםבמקרים אלה יש לעשות לצמצום תקופת המעצר על , ככלל'ופסק ש

ולי לא היה ספק שלא ייתכן . ' לאפשר פיקוח שיפוטי הדוקמנתשהסיפא של כל הרישא הארוך הזה יהיה אותו הסיפא המוכר מן

... עם זאת': לכן כשבכל זאת בא לבסוף המשפט, ההליכים האחריםולרגע קל אף לא , הופתעתי מאוד, 'יוארך בחמישה עשר יום בלבד

הרי גם –ותי שהיה כאן יכולתי שלא להתפעל קצת מן התחכום הספר 2."ואף שנון למדי, אמרתי בלבי, זה פעלול

פעלולים ספרותיים , מלווים בהרהורים ספרותיים אלו על אודות נרטיבים משפטייםסיפורו של " ל"סיפור הפשע" אבקש לדון ביחס בין "אחר" שהוחלף ב"האחד"ו

. "הפושע

. 4, 7.5.2008 תרבות וספרות מוסף–הארץ "רשימות מבית מעצר ירושלמי"אילנה המרמן 1

).נ.פ.ל–ההדגשה שלי ( ).נ.פ. ל–ההדגשה שלי . (שם 2

"הפושע של סיפורו" מול "הפשע סיפור" ספר דיויד וינר

639

פתח דבר .א

מהלך הטיעון .1

יע על שני סיפורים הפועלים במקביל בתוך ההליך השיפוטיבמאמר זה אבקש להצב

. ולעמוד על משמעותם במשפט הפלילי,"סיפורו של הפושע" ו"סיפור הפשע" –לאחר מכן אבחן את תפקודם בשני . אגדיר ואאפיין טיפולוגיות סיפוריות אלו תחילה

צגים שני הטקסטים הספרותיים מיי. טקסטים ספרותיים ושני טקסטים שיפוטייםבשניהם אראה כיצד . הטקסטים מתארים משפט רצחשני .סוגות ספרותיות שונות

מכתיבים את כתב האשמה "סיפורו של הפושע" ל"סיפור הפשע"היחסים בין אשווה בין , בהמשך לכך. מאידך, ומשפיעים על תוצאותיו, המשפטי מחד

המשפטי בהליך"סיפורו של הפושע"האסטרטגיות המשפטיות שנעשו באמצעות צדק "לבסוף אעמוד על היחס בין אסטרטגיות אלו ל. בכל אחד מהטקסטים הנדונים

."שיפוטי. הנו טקסט ספרותי שבמרכזו משפט רצח בדיוני3, לקאמי"הזר", הטקסט הראשון

הנו טקסט 4 לקוונטין ריינולדס"בית המשפט" מתוך "דולי היה שוטר"הטקסט השני . עדה משפטים פליליים כפי שהתרחשו במציאותהמבוסס על כתיבה עיתונאית שתי

נועדה לבחון את הסיפורים הגרעיניים של , ת ועיתונאיתספרותי, אלובסוגותהבחירה כדי להגיע לתובנות , וזאת,"יםחוץ משפטי"ההליך הפלילי בעזרת משקפיים

דרך טקסטים אלו אראה . מתוך השדה המשפטי עצמו משפטיות שקשה להגיע אליהןבסיפורו של הפושע לצורך קידום מהלך משפטי רטגיות משפטיות שנעשושתי אסט

האסטרטגיה "זרה"ב. ההגנה או של שיוביל את הטיעון המשפטי המרכזי של התביעהסיפורו של הפושע מסיט את הדיון המשפטי ממעשה . "המרה" ו"הסטה"היא של

והופך לכתב "סיפור הפשע" ממיר את "סיפורו של הפושע"כך ש, הפשע אל הפושע והיחס "אחר"אודות העל ניתוח טקסט זה יעלה גילויים מפתיעים . אשמה בפני עצמו לחברה יעמדו במוקד הדיון לעניין "אחר"כמו כן היחסים בין ה. בינו לבין החברה

"דולי היה שוטר"ב. התוקף המוסרי של ההליך השיפוטי הפלילי ותוצאותיו העונשיות לסיפור מסגורסיפורו של הפושע משמש . "הכלה"ו "מסגור"האסטרטגיה היא של

סיפורו של . באופן כזה שסיפור הפשע ייקרא כהמשך לסיפורו של הפושע, הפשעכל אחת מאסטרטגיות . הפושע במקרה זה מהווה מניע והסבר לסיפור הפשע

. משפטיות אלו מנתבת באופן שונה את ההליך המשפטיסיפורו של " ל"סיפור הפשע"בין אבחן את היחסים , לצורך השלמת התמונה

).הזר: להלן) (1987, אילנה המרמן מתרגמת (הזראלבר קאמי 3לייבוביץ . סיפורו של הפרקליט סמואל ס–המשפט -בית "דולי היה שוטר"קוונטין ריינולדס 4

). "רהיה שוטדולי ": להלן ()2005, אינגה מיכאלי מתרגמת(

ספר דיויד וינר נצר-ליאת פרידגוט

640

מטרתו של עיון זה תהיה לבחון את היחס בין . גם בשני טקסטים שיפוטיים"הפושעההנחה העומדת . הסיפורים הללו בתוך התהליך של קבלת ההחלטה השיפוטית

משקף את התהליך , על רבדיו השונים, בבסיס ניתוח זה היא שהטקסט השיפוטיבחרתי בשני פסקי דין העוסקים , מה לטקסט הספרותיבדו. השיפוטי שמכונן אותו

זאת . גם כאן יש התאמה בין הנרטיב השיפוטי לתוצאה השיפוטית. במשפטי רצח לבין "סיפורו של הפושע"כאן יתגלה ממצא מעניין באשר ליחס שבין הבניית , ועוד

.קבלת ערעורו על חומרת העונשעה הן על התוצאה השפ,אחת מהאסטרטגיות המשפטיות שיתוארולכל

בהקשר זה נוכל להביט מזווית קצת שונה על . המשפטית והן על הצדק המשפטיהיתרונות והחסרונות של כל אתאר את. בהליך הפלילי"צדק משפטי"הבנייתו של

לאור ניתוח "סיפור הפשע" על "סיפורו של הפושע"אחת מהאסטרטגיות של הסכנות של סיפורו של על התרומות ובהמשך לכך אצביע על . להלןהטקסטים שיוצג

חיוני לבסוף אבקש לטעון כי סיפורו של הפושע הנו. הפושע בהליך המשפטי הפליליכדי שמטרה זו , עם זאת. להבנת סיפור הפשע ולהבניית הליך שיפוטי נכון וצודק

. הלןיחשפו ליתוך מודעות לסכנות ש, ראוי וזהירבאופן בו להשתמש יש , תושג

סוגותה תבחיר .2

במובן זה זוהי ספרות בדיונית . ספרו של קאמי שייך לספרות הבדיונית הקאנונית

, לעומת זאת5.אלא על מה שיכול לקרות, שקרההיא מעידה לאו דווקא על מה ש ספרות עיתונאית המתייחסת אל המציאות באופן שלסוגהספרו של ריינולדס שייך ל

, הגם שבאופן חשדני, ן להתייחס אליה במובן זה נית6.ישיר ומבקשת לשקף אותהפסקי הדין משקפים את המציאות המשפטית .כאל מעין פרוטוקול משפטי

ומתיימרת לשקף אותם או "ממשית"המתייחסת אף היא אל אירועים במציאות ה 7.לפחות לתרגם אותם למציאות המשפטית

הספרות עוסקת , לשיטת אריסטו. "עובדתי" ל"המסתבר"השיטה האריסטוטלית מבחינה בין 5

33 פואטיקהאריסטו . כלומר במה שקרה, מול ההיסטוריה העוסקת בעובדתי, באפשרי והמסתבר ).1977, שרה הלפרין מתרגמת(

, עם זאת. "אמיתית"עיתונאית חותרת לשקף את המציאות הההאידאולוגיה של הכתיבה 6על המתח בין שתי . בכתיבה עיתונאית קיים גם הפן הסובייקטיבי המכניס את האלמנט הבדיוני

כפי שתואר London School Of Economics-פנים אלו ראו במחקרו של בעז גאון שנערך ב מהמחקר שביצע עולה כי). 2002 (41, 39העין השביעית "מספרי סיפורים"בכתבתו בעז גאון

. נאיתומיננטי בכתיבה העיתוהפן האובייקטיבי התיעודי הוא עדיין הפן הד .11ש " ראו להלן ה"מציאות"לעניין היחס בין הטקסט ל 7

"הפושע של סיפורו" מול "הפשע סיפור" ספר דיויד וינר

641

מקומו של הנרטיב בעשייה השיפוטית .3

, עדויות ותצהירים, כתב הגנה, ת המשפט דרך כתב תביעהההליך המשפטי מתנהל בבי

כל אלו אינם אלא סיפורים 8.חקירות ראשיות וחקירות נגדיות ומסתיים בפסק דין. והוא בעל משמעות משפטית,אודות אירוע שהתרחש במציאותעל אפשריים

אולם הפרשנויות הסיפוריות ,אחריו הוא אירוע אחדשפסק הדין מתחקה האירוע השוני בין הגרסאות הסיפוריות נע ממחלוקות . בקשות לשחזר אותו הן רבותהמ

דרך העיצוב , סדר האירועים והקשר הסיבתי ביניהם, תוכן האירועיםבעניין עובדתיות כל .הסיפורי של ההתרחשות וכלה במשמעות המשפטית שנגזרת מהסיפור המתואר

פור היא העבודה השיפוטית הבניית הסי. אלו הם אמצעים להבניית הסיפור המשפטיהגישה הנרטיבית תופסת את הקשר . התוצאה המשפטית את, ברוב המקרים, הקובעת

מקום מרכזי לנרטיב, על פי תפיסה זו9.ספרות באמצעות הנרטיבלבין משפט .הנרטיב אינהרנטי לעשייה השיפוטית, על פי גישה זו, יתר על כן. בעשייה השיפוטית

ההפנמה של . שומית בענפי המשפט השוניםיפטית ילתפיסה זו משמעות משאינטואיטיבית ומושכלת גם , תפיסה זו בהליך המשפטי היא מודעת ובלתי מודעת

משתקף בטיעונו של , הנרטיב במשפט ביטוי לתפקוד המודע והלא מודע של. יחדDershowitz 10.סימפסון במשפט Dershowitzאפיסטמולוגי , עשה שימוש מודעיבי של המשפט כדי להצביע על השפעתה המתעתעת של הספרות על במבנה הנרט

הוא עשה שימוש משפטי רפלקטיבי בדפוס הנרטיבי במשפט . תההכרה השיפוטי-תת טען Dershowitz .הפלילי כדי לחשוף ולהוקיע את השימוש האינטואיטיבי בדפוס זה

.ברשות/כפוף לערעור בזכות 89 “Narrative Legal Scholarship” והיא מכונה גם “Legal Storytelling” . ניתן לראות את

JAMES B. WHITE, THE LEGALתחילתו של דיון האקדמי בתחום זה עם ספרו של

IMAGINATION: STUDIES IN THE NATURE OF LEGAL THOUGHT AND EXPRESSION (1973) . RICHARD A. POSNER, LAW AND LITERATURE: REVISED ANDלדיון והרחבה ראו

ENLARGED EDITION, (1998); BARRY R. SCHALLER, A VISION OF AMERICAN LAW: JUDGING LAW, LITERATURE, AND STORIES WE TELL (1997); IAN WARD, LAW AND

LITERATURE: POSSIBILITIES AND PERSPECTIVES (1995); PETER BROOKS AND PAUL

GEWIRTZ, LAW`S STORIES: NARRATIVE AND RHETORIC IN THE LAW (1998); MARTHA

C. NUSSBAUM, POETIC JUSTICE: THE LITERARY IMAGINATION AND PUBLIC LIFE

בעשור האחרון פורחת הכתיבה .)2000(משפט וספרות ראו שולמית אלמוג ובעברית .(1995)קמו כתבי עת מיוחדים , ולצד מאמרים המתפרסמים בכתבי עת משפטיים,האקדמית בתחום זה

CARDOZO STUDIES IN LAW AND, לדוגמה. שפטיםלתחום במסגרת הפקולטות למ

LITERATURE ;COLUMBIA JOURNAL OF LAW AND ARTS; YALE JOURNAL OF

HUMANITIES OF LAW; SOUTHERN CALIFORNIA INTERDISCIPLINARY LAW JOURNAL . יש .לציין כי תחום זה פורח דווקא במסגרת הפקולטות למשפטים ולא הפקולטות לספרות

:Alan M. Dershowitz, Life is not a Dramatic Narrative ,in LAW`S STORIES ראו 10NARRATIVE AND RHETORIC IN THE LAW 99–105 (P. Brooks, & P. Gewirtz eds., 1996) .

ספר דיויד וינר נצר-ליאת פרידגוט

642

, שתוהקושרת בין היותו של סימפסון בעל מכה לאשמתו ברצח א, כי התביעההספרות . במציאותאך אינה קיימת , מבוססת על תפיסה נרטיבית הקיימת בספרות

בדרך . סטית מבוססת על מבנה של קשר סיבתי בין האירועים המסופרים בהראליה. ללא זיקה לאירועים שיבואו אחריהם, כלל אין אירועים המתרחשים באופן אקראי

אקדח המופיע , לדוגמה, כוב'סטית נוסח צראליבהתאם למבנה של הספרות ה כוסות וודקה במערכה כמהוגיבור השותה , יורה במערכה שלישית, במערכה ראשונה

, Dershowitzלטענת , לעומת זאת. ייהפך לשיכור במערכה שלישית, ראשונה הציג נתונים Dershowitz. אקראיות –ובהם , במציאות שולטים כללים אחרים

רוב ו, עללים בנשותיהם אינם רוצחים אותןים שהראו שרוב הגברים המתיסטטיסט. האנשים השותים שתי כוסות וודקה אינם מסיימים את חייהם כשיכורים

Dershowitzהצליח לשכנע את המושבעים כי העובדה שסימפסון התעלל באשתו , Dershowitzטענתו של . אינה מובילה למסקנה ההכרחית כי הוא רצח אותה

מתוך ניסיון , במבנה הנרטיבי הקיים במשפטביתיסהתבוננות רפלקמבוססת על להסיט את הדיון Dershowitzקש יבטיעונו זה ב. להצביע על עיוותיו האפשריים

. מסיפורו של הפושע לסיפור הפשע תוך קעקוע הקשר הנסיבתי בין שני הסיפוריםDershowitz של "נרטיב-מטא" ניסה לצמצם את סיפורו של הפושע ולהציג תחתיו

אינו , על פי טיעון זה, הפשע, לשון אחר .הפורם את המבנה הסיפורי, ר פשעסיפותו בדפוס הנרטיב ואפשר להבנ- ולפיכך אי"מחוץ לו"הוא , נענה לדפוס הנרטיבי

משקפת את המציאות בבסיס טיעון זה עומדת ההנחה כי הספרות אינה . הספרותי מחדד את השאלה מה Dershowitz טיעונו זה של 11.ואף אינה יכולה לעשות זאת

חוץ "ייתכנו שלוש מערכות יחסים אפשריות בין הטקסט לעולם המציאות ה, מבחינה תאורטית 11

מערכת שנייה טוענת . ה כי יש מציאות שביחס אליה נבנה הטקסטמערכת המניח. "טקסטואליטענתו . "מציאות"השלישית מערערת על מושג ה. לטקסט"מציאות"כי קיים פער עקרוני בין ה

על פי . המניחה פער עקרוני בין המציאות לטקסט, יהישייכת לגישה השנ, Darshowitzשל דוגמה לגישה זו . אין ביניהם נקודות השקההטקסט והמציאות נעים בשני מעגלים ש, גישה זו

התפיסה הרומנטית הדגישה את חוסר יכולתה של האמנות . בספרות היא התפיסה הרומנטיתהנוסטלגיה . הוביל לתחושת הנוסטלגיה הרומנטית, הפער בין האמנות לחיים. לתפוס את החיים

לעניין זה .ל המציאותוזו טבעה ש, אפשר לתפוס אותו-היא הדבר שניתן לגשת אליו אבל איהרומנטיקה ). 1965, מתרגמת זילברעתליה (134–133 הרומנטיקהשורשי ברלין וראו ישעיה

כפרה בכל מבנה מוכתב מראש של דברים וטענה כי דברים נוצרים עקב פעולות העיצוב של ועל כן התנגדה לכל השקפה המבקשת להציג את המציאות כבעלת צורה כלשהי , האדם היוצר

ראו . ללמוד אותה ולנהוג בה מבחינות אחרות באופן מדעי, לכתוב עליה, יתן לחקור אותהשנהגישה הרומנטית עולה בקנה אחד הן עם התפיסה , בנקודה זו. 158 'בעמ, שם: ספרו של ברלין

לגישה הפורמליסטית בספרות . הפורמליסטית בספרות והן עם התפיסה הפורמליסטית במשפט RAMAN SELDEN & PETER WIDDOWSON, A READER`S GUIDE TO CONTEMPORARYראו

LITERARY THEORY 103–124 (1993), Ronald Barthes, Introduction to the Structural Analysis of Narratives, in IMAGE , MUSIC , TEXT 111–115 (1977). בתוך אלו שטוענים כי

, קבוצה שניתן לראות בה קבוצה נפרדת- תתקיימת, "מציאות" ל"טקסט"יש פער עקרוני בין ה

"הפושע של סיפורו" מול "הפשע סיפור" ספר דיויד וינר

643

כי אעיר Dershowitzבהמשך לטיעון של ? מקומו של הנרטיב בהליך השיפוטי, בסטיות התקן שלה אלא דווקא, אינה מתעניינת בסטטיסטיקה, על פי רוב, הספרות

הצגתו של המבנה , כמו כן. סטיות שאולי באופן טבעי מתנקזות לבתי המשפט למציאות הספרותית המציגה מבנים כוב חוטאת'סטי בנוסח צראליהנרטיבי ה

בהמשך המאמר נפגוש לבוש ספרותי לטענתו של , זאת ועוד. ם רבים ומגווניםינרטיביDershowitz, ונראה כיצד מתמודד המשפט הבדיוני עם טענות בנוסח Dershowitz

.עדר סיבתיותיאודות אקראיות והעל המשוה בין עניין במאמר Felman מציגה Dershowitzלזה של טיעון הפוך

מנסה לפענח את הסיפור המשפטי Felman 12. לסונטת קרויצר של טולסטויסימפסון מנסה להשלים בעזרת הספרות את Felman 13.בעזרת מקרים דומים שנדונו בספרות

Felmanהמתודה הפרשנית של . סימפסוןהחללים המשפטיים שנוצרו בעניין במובן זה שהיא מתמקדת במבנה , תמבוססת על הפסיכואנליזה הסטרוקטורליסטי

ניתוח זה מתבסס על התמה הפרודיאנית של 14.החוזר של הטקסט במסגרות שונותכחוט , מתייחסת לאימפקט של הטקסט כסממן למשמעותFelman. חזרת המודחק

וככזה הוא נענה , כל משפט פלילי משחזר טראומה, לטענתה. המוביל לפשר הסיפור שנדון בהקשר סימפסוןלפיכך עניין . של הטראומהלדפוסים הפסיכואנליטיים

, עם זאת. הפלילי וחזר ונדון בהקשר האזרחי מהווה קרקע פורייה לניתוח מעין זההן בשל מבנהו והן בשל מטרות המשפט נותר עיוור לרובד , ההליך המשפטי

חושפת את Felman. הטראומתי שלו ומתעלם מהמשמעויות המשפטיות של רובד זההטראומה , הפצע הלא מודע, לטענתה. טראומתי המוסווה בטקסט הפליליהממד ה

מודע -תחזור על עצמה באופן לא מודע ותמחזר באופן כפייתי את התת, של הטקסט אטען Felmanבהמשך לפרדיגמה שמציעה . הפוליטי והתרבותי של הסיפור המשפטי

רק , במובן זה. "סיפור הפשע" של "מודע-תת"במאמר כי סיפורו של הפושע מהווה שאליו אני הפענוח. פענוח של סיפורו של הפושע יוביל לפענוחו של סיפור הפשע

הוא פענוח ספרותי במובן של משמעות , Felmanבטרמינולוגיה של , חותרת

. "מציאות" וטוענים כי אין בנמצא דבר כזה "מציאות"ובה כלולים אלו שמערערים על מושג ה

. JACQUES DERRIDA & ALAN BASS, MARGINS OF PHILOSOPHY 9 (1982)לעניין זה ראו 12 SHOSHANA FELMAN, THE JURIDICAL UNCONSCIOUS TRIALS AND TRAUMAS IN THE

TWENTIETH CENTURY 54–105 (2002): “forms of judicial blindness, or the evidence of what cannot be seen: traumatic narratives and legal repetitions in the O.J Simpson

case and in Tolstoy`s the Kreutzer Sonata” . 13 FELMAN וונים למטרות שונות ולפיכך נוקטים באמצעים מודעת לכך שהמשפט והספרות מכ

הספרות חותרת , בעוד המשפט חותר לסופיות הדיון. שונים להצגת אותה מערכת העובדתיתבוחרת פלמן לנצל פער זה לקריאה מוצלבת בין טקסטים משפטיים , לפיכך. למשמעות

ם הספרותיים מטרתה של קריאה זו להשלים בעזרת התובנות של הטקסטי. לטקסטים ספרותיים )55–54 'בעמ, שם(פערים שנוצרו בטקסטים המשפטיים

. 57, ראו שם 14

ספר דיויד וינר נצר-ליאת פרידגוט

644

.האירועים בהבדל מהפענוח המשפטי החותר לסופיות וסגירת האירועים

אורטיתבחנה תה: "סיפורו של הפושע" ו"סיפור הפשע" .4

סיפוריות העיקריות המרכיבות את ההליך הטיפולוגיות הלהלן אציע הגדרה לשתי

מתאר את "סיפור הפשע". "סיפורו של הפושע" ו"סיפור הפשע" – המשפטיבהתאם ? איך קרה? מה קרה: השתלשלות האירועים תוך התחקות אחר השאלות

, מניח כלליות של כללתמיד, החוק. המעוגנת בחוקעברהליסודות העובדתיים של ה נושא אופי כללי "סיפור הפשע", בהתאם לכך15.של נורמה או של ציווי אוניברסלי

נשוא התעניינותו של המשפט .חודי שאין לו תחליףיואינו מתמקד בפרט כסובייקט ילפיכך מלאכת הרכבת הסיפור המשפטי הוא הניסיון לשחזר את . "סיפור הפשע"הוא

מלאכה זו נעשית בתוך השדה המשפטי . אותו ולשפוט אותולכתוב, "סיפור הפשע" . ומתוך הכלים המכוננים אותו

סיפור "העיסוק ב. עומד הפושע"סיפור הפשע"מאחורי המעשה המכונן את הנדונה דוחק לקרן זווית את הפושע עברה בהתאם ליסוד העובדתי של ה"הפשע

וחוזר אל עברההנפשי של ה דרך היסוד "סיפור הפשע"הפושע מבליח אל . וסיפורו מבקש לענות "סיפורו של הפושע". עונים לעונשי עד לשמיעת הט"מאחורי הקלעים"

"!?למה"ה. "!?למה" :על שאלה הנותרת מחוץ ליסוד העובדתי של סיפור הפשעאל מעבר ו עברהמבקש לחדור אל מעבר לקשרים הסיבתיים הנדרשים לגיבוש ה

, םי העמוק הנוגע בשורשים הפסיכולוגי"למה"הו ה ז.ליסוד הנפשי ההכרחי לכינונה כולל "סיפורו של הפושע". יים של הקיום האנושיז והמטאפיהפסיכואנליטיים

וחלקם נותרים מחוץ לסיפור ,מבנים את אישיותוואירועים המכוננים את סיפור חייו "אחר" הוא גם ביטוי ל"סיפורו של הפושע". המשפטי המתאר את מעשה הפשע

הוא נדחק אל , בשדות חברתיים ופוליטיים נוספים"אחר"ובדומה ל, במשפטהקיים 16.צוגיחסר קול וחסר י, השוליים

72 אק דרידה תוקף החוק'ולטר בנימין לביקורת הכוח וז "תוקף החוק"אק דרידה 'ראו לדוגמה ז 15

דרידה עומד על הפער שבין כלליות החוק לבין היחודיות והחד ). 2006, הלה קרס מתרגמת( .וען כי פער זה מרחיק בין החוק לצדקפעמיות של הצדק וט

שהוא מבטא את קולם של , אחת הטענות שנשמעות כלפי בית המשפט והממסד השלטוני היא 16האליטות ושל קבוצות הגמוניות בחברה אך אינו משמיע את קולן של קבוצות שוליים בחברה

והמקופח שנעדר המושתק "האחר"הנרטיב נותן קול לסיפורו של . כגון בני מיעוטים ונשיםלעניין זה ראו . מהטיעונים הלוגים ומהתאוריות המובנות ובכך מכניס אותו לשיח הציבורי

NUSSBAUM ,כן ראו . 121–118 'בעמ, 9 ש"לעיל הSCHALLER ,וכן , 6–5 'בעמ, 9 ש"לעיל ה ,ROBIN WEST, NARRATIVE, AUTHORITY & LAWבנוסף ; 36 'בעמ, 9 ש"לעיל ה, WARDראו

Richard Delgado, Storytelling for oppositionist and others: Aוכן ראו . (1993) 298–297plea for narrative 87 MICH. L. REV. 2411, 2412 (1989) .Delgado מראה כיצד יצירת

.ררכיה הקיימתיימובנית באופן שיצדיק את הה, נרטיב בידי קבוצה שלטת

"הפושע של סיפורו" מול "הפשע סיפור" ספר דיויד וינר

645

אלא משדות , השיח בשדה המשפטימ אינו מורכב רק "סיפורו של הפושע"מרחיבה את , לדיון המשפטי"סיפורו של הפושע"הכנסת , במובן זה 17.חברתיים

חברה : פלינריות עם תחומי דעת אחריםיצהשדה המשפטי הצר ויוצרת אינטרדסובעיקר הספרות והפסיכואנליזה ישמשו מתודות פרשניות , שדות אלו. וספרות

18.לטקסטיםבהקשר זה ראוי להבין את מקומה של הביקורת הפסיכואנליטית בקריאת

, הנחת היסוד של הביקורת הפסיכואנליטית היא שהטקסט19.טקסטים תרבותיים. רבדים-הרובד הגלוי ורובד סמוי המכיל תת: ם מורכב משני רבדיםבדומה לנפש האד

כדי , וזאת, הרבדים הסמוייםהפרשנות הפסיכואנליטית מבקשת לחשוף ולהבין את הדגם הפסיכואנליטי שמציעה האסכולה הפרוידיאנית . להאיר את הרובד הגלוי

, בנה העומקבין מבנה השטח למ, מבוססת על הפער בין הרובד הגלוי לרובד הסמויאני תופס את הטקסט כתוצר של מתח בין פרשן פרוידי. "אמיתי" ל"נחזה לעין"בין ה

הוא מניח שהטקסט מסתיר תמיד דבר מה . אלמנטים גלויים לאלמנטים הסמוייםולמצוא למלא את הפערים, לפרק את הטקסטאפואהוא תפקידו של הפרשן. עלום

ם התהליך האמור מובנה נרטיב קוהרנטי בסיו. קשרים סיבתיים שאינם גלויים לעין. רועים הנדוניםישונה מזה שהוצג בתחילה ואשר מקנה משמעות שונה לרצף הא

אולם , בולט במיוחד ביצירות ספרותיות"סמוי" ל"הגלוי"בין , המתח המתואר לעילגם בטקסטים אחרים המבקשים לתת ביטוי למציאות מורכבת בכלל ומציאות נפשית

היסוד הנפשי מהווה ןבהש כן טקסטים העוסקים בעברות פליליות אשר על. בפרט. ריאות פרוידיאניותהנם מצע פרשני מתאים לק, עברהחלק מהרכיב העובדתי של ה

הן בתחום הנפש והן , הרי שפרשנותו, היות והרובד הסמוי הנו מוצפן ומצפין, עם זאתה המוצגת במאמר התז, לפיכך. פתוחה לאפשרויות שונות, בפרשנות הטקסטואלית

מטרת המאמר . שספק אם זו אפשרית במדעי הרוח"הוכחה אמפירית"אינה בגדר אסטרטגיות הקיימות במשפט ולא לייצר קטגוריות לחשוף ולנתח –הנה צנועה יותר

20."הן ואין בלתן"סגורות של

יש להסתייג ולומר כי חריג לקביעה זו הן אותם מצבים . קרימינולוגיה, פסיכולוגיה: דוגמה 17

וראו הדיון בהם בפרק השני "מחלות נפש"נפשיים פסיכיאטריים המוכרים על יד המשפט כ . 74, 69, 68, 67ש " להלן ובייחוד ה2סעיף

. 12ש "לעיל ה, FELMANעל הפסיכואנליזה כמתודה פרשנית במשפט ראו ספרה של 18, זיגמונד פרויד: כמתואר לעיל מסתמך על המקורות הבאים, ניתוח האסכולה הפסיכואנליטית 19

סממניו הסיפורים של –? מה הסיפור"שטיין רות ; )1988( ומסות אחרות –תרבות בלא נחת :EAGLETON TERRY, LITERARY THEORY; )1990 (45, 1, השיחות "התהליך הפסיכואנליטי

AN INTRODUCTION 131 (1996) ; ביקורתית סקירה: ספרות ופסיכואנאליזה גלדמן מרדכי .12ש " לעיל הFELMANוכן ספרה של ;)1946(

בשולי הדברים אציין כי יש מבקרים המטילים ספק אף במדעיותו של כל ענף הפסיכואנליזה 20ל וחוסר היכולת להוכיחו באופן מדעי מובהק ומדויק ובשל כך בשל אופיו המתואר לעי

אני נמנית עם אסכולה חשיבתית שמוכנה להתמודד ולקבל . מתייחסים אליו בספקנות

ספר דיויד וינר נצר-ליאת פרידגוט

646

גם באסכולה זו יש . מתבקשת הערה נוספת"אסכולה הפסיכואנליטית"באשר ליוונים שונים החל מהאסכולה הפרוידיאנית הקלאסית המבקשת לרדת תפיסות וכ

דרך האסכולה , לחקר נפשן של הדמויות המוצגות ביצירה או לחקר נפשו של המחברועד לאסכולה , בשונה מדמויותיו, הפרוידיאנית המבנית המתמקדת במבני הטקסט

סדר "כניסה להלא קניינית המדגישה את הלשון ואת הניתוח הבלשני והמזהה את הבחנות אלו חורגות מהדיון המוצע ה נראה לי כי, עם זאת. עם הלשון"החברתי . ולפיכך לא אתעכב עליהן,במאמר

. הוא סיפור העברה בהתאם לגבולותיה המשפטיים"סיפור הפשע", לסיכום, פעמי-החד, סיפורו של הסובייקט,"האחד" הוא סיפורו של "סיפורו של הפושע"

סובייקט זה הנו נמען ישיר של הטקסט השיפוטי ואחד הנמענים . ףשאין לו תחליהנרטיב . "אחר" קולו של ה–קולו סיפורו של הפושע הוא גם 21.של הצדק השיפוטי

מאפשר ממדיות של החיים ו-בטא את הרבמייצר מצע סיפורי רב הקשרי שמא אל, שאינו מתמצה בפשע"סיפור רחב"כך נבנה . פוליפוניות בספקטרום רחב

22.סיפור חייו הנטוע בהקשר חברתי וסביבתיאל , אדם המבצע אותומתרחב אל ה. ולהציבו בקדמת הבימהמאחורי הקלעים אבקש להוציא את הפושע במאמר זה

יש להבין תחילה את,"סיפור הפשע"באמצעותו אבקש לטעון כי כדי להרכיב את ל כן אטען כי הצדק יתר ע. "סיפורו של הפושע" את, הרובד הסמוי של סיפור זה . "סיפורו של הפושע"המשפטי מחייב להכיל את

הוא , לתפיסתי, הספק). ברוח הדקונסטרוקציה(היפותזות מורכבות שניתנות לערעור מתמיד

.הסירומצב קיומי וצורת חשיבה רצויה ולא מצב ביניים שחובה ל .לצד נמענים אחרים ובהם הקורבן והחברה 21–90 ' בעמ,9 ש"הלעיל , NUSSBAUMוכן . 425–424 'בעמ, 16ש "לעיל ה WESTספרה של ראו 22

–53 יחמשפט מחקרי "ספרות משפט ורחמים"טמן ראו דני סט"הסיפור הרחב"ביקורת על . 99סטטמן טוען כי תשומת הלב לנסיבות הפשע והפושע המוליכה לראייה חנונה את . )2002 (84

שכן הנסיבות . הנאשם מעמידה בסימן שאלה את עצם האפשרות לשפוט אשמה ואחריותנו תוצר של בחירה לפיה פועלו של הנאשם הוא דפוס גנטי ואי, מובילות לתפיסה דטרמיניסטית

בהיעדר רצון , במיוחד שיפוטי אשמה, כיצד ייתכנו שיפוטים מוסריים, ומכאן לשאלה. חופשיתאינן , ותהיינה קשות ככל שתהיינה, יש גם נסיבות חייו של הנאשם, לדעתו, זאת ועוד? חופשי

מפני ואם, אם מפני שיש לו החירות לחרוג מהנסיבות. מובילות בהכרח לגישה חנונה כלפיוסטטמן מפרש את טיעוניו במסגרת ביקורתו כנגד תיזת . שהנסיבות אינן מקהות מכיעור מעשיו

טוענת כי קריאת ספרות תוביל לשפיטה חנונה NUSSBAUM .NUSSBAUMהשפיטה החנונה של מעמיד , מול תביעת הפושע לרחמים. 348–347 'בעמ, 9 ש"ה לעיל POSNERראו , כמו כן. יותר

POSNER זאת . לצדק) אשר פעמים רבות נעדר מהמשפט בעטיו של הפשע( את תביעת הקורבן מצביע על העדר קשר סיבתי בין סיפור חייו האומלל של הפושע לבין ביצוע POSNER, ועוד

.349 ' בעמ,ראו שם. עובדה שמפקיעה מסיפור זה את משמעותו המשפטית, הפשע

"הפושע של סיפורו" מול "הפשע סיפור" ספר דיויד וינר

647

לקאמי"הזר" .ב

העובדותסיפור .1

,"בגלל השמש"רוצח אדם , אינו בוכה בהלוויית אמו, יר'פקיד צעיר שחי באלג, מרסו

האם בגלל ? האם על כך שלא בכה? על מה נשפט מרסו. נשפט ונדון למוותהאם בגלל שסמוך למשפטו הואשם אדם אחר ? הות עמושהמושבעים לא יכלו להזד

? רצח– הפלילית שביצע עברהאו על ה? ברצח אבהחלק הראשון מתחיל במברק שקיבל מרסו המבשר . הרומן מחולק לשני חלקים

החלק השני מתאר את ההליך השיפוטי . לו כי אמו מתה ומסתיים במעשה הרצחהנו בעיקרו חזרה , ההליך השיפוטיהחלק השני המתאר את .המתלווה למעשה הרצח

. על הנמסר לנו בחלקו הראשון של הסיפור מתוך עמדה שיפוטיתננסה להבין , "סיפור הפשע" להרכיב את כדיו להבין על מה נשפט מרסו כדי

לאחר מכן אעמוד על. "סיפורו של הפושע", האיש שהוא סיפור– תחילה את האישסיפורו של " לבין "סיפור הפשע" שבין סיםהדינמיקה המשפטית הנוצרת מתוך היח

.ל יוצר תובנות חדשות על התהליך השיפוטי"הסיפורים הנ היחס בין. "הפושעסיפור "סיפורו של קאמי מזמן לנו דיון בשתי סוגיות חשובות בעניין היחס בין

ביחס בין עיצובם של שני הראשונה תתמקד הסוגיה ."סיפורו של הפושע" ל"הפשעבהקשר זה אראה כיצד עיצוב סיפורו של . התוצאה המשפטית אלו לביןסיפורים

עיצובו של סיפור הפשע וכיצד הוא משפיע על, הפושע ויכולתנו להזדהות עמו השתקפותו של עולם המשפט תהיההסוגיה השנייה . משפיע על ההחלטה השיפוטית

את בהקשר זה אראה כיצד סיפור הפשע וסיפורו של הפושע משקפים. בטקסטבהמשך לכך נראה כיצד . הפרקליטים והשופטים– השחקנים בשדה המשפטי

.ההליך השיפוטי שחקנים אלו מעצבים את

יפורו של הפושע ס: מרסו .2

מרסו מעוצב כדמות ."אחר"ה לאורך הסיפור כולו נבנית דמותו של מרסו כדמות

וך שלושה מוזרותו בולטת מת. המונעת מהקורא להזדהות עמה, מוזרה, חריגההוא משקיע זמן באירועים הנראים תמוהים וחסרי , ראשית: מאפיינים עיקריים

, שנית23.הוא עוסק בגזירת מודעות מעיתון ישן שמצא באקראי, לדוגמה. חשיבות, שעל פי רוב אנשים אינם מבחינים בהם כלל, מרסו שם לב לפרטים טפלים

הנראים חסרי משמעות כגון מה הוא מוסר פרטים , לדוגמה. וחשיבותם אינה מובנית

.25 'בעמ, 3ש "לעיל ה, הזר 23

ספר דיויד וינר נצר-ליאת פרידגוט

648

בלילה לפני לוויית אמו הוא מתמקד בברגים שעל ארון 24.לובשים העוברים והשביםוכלל אינו מבקש , אך אינו מתאר את רגשותיו כלפי האם השוכבת בארון,הקבורהעקרותו הרגשית מתבטאת בשלושה . הוא עקר מבחינה רגשית, שלישית 25.לראותה

אדישותו לנעשה סביבו ואף , גתו כמשקיף בלתי מעורבהצ: מאפיינים מרכזיים .לאירועים בעלי משמעות קריטית לחייו שלו וחוסר יכולתו ליצור יחסים חבריים

המבנים את הטיפולוגיה של מרסו , להלן נרחיב מעט על המאפיינים המצוינים לעיל ."אחר"כ

תפיסתו ההתמקדות בפרטים טפלים כמו גם תיאורם הפלסטי המדויק הם חלק מ לא באמצעות מושגים – התייחסותו אל העולם היא חושית. של מרסו את העולםכחלק מתפיסה זו ממלא . אלא באמצעות פרטים מוחשיים בלבד, מופשטים או רגשות

הביטוי . הטבע תפקיד מרכזי בקשר בין מרסו למציאות ובתפיסתו את המציאותהרצח . ח טבול בתיאורי הטבעתיאור הרצ. הבולט ביותר לכך הוא מעשה הרצח עצמו

צד ן הומ, מצד אחד עולם החברה ומוסדותיה: מהווה חוליה מקשרת בין שני עולמות, לעומת זאת. הרצח מסמן הפרת הסדר החברתי. הטבע העולם החושי שלהאחר

על רקע זה . הרצח משתלב באופן הרמוני עם עולם הטבע ובראשו השמש המסנוורתבגלל ": למעשה הרצח של מרסו, מע תמוה בתחילההנש, נוכל להבין את הסברו

אריקסון רומז כי הטבע מתפקד ככוח . טבע מתפקד ככוח דטרמיניסטיה. "השמש ניתן להבין את בהמשך לפרשנות זו 26.שמטשטש את הפרסונליות של הדמויות

. השמש טשטשה את תווי פניו של הערבי כפרסונה. "בגלל השמש": הסברו של מרסוהטבע 27.עמו התמזג הערבישיתו בערבי מבטאת את ירייתו בטבע במובן זה ירי

על פי הסבר 28.כחוליה היוצרת את הקשר הסיבתי לרצח, תו של מרסויבחווי, מתפקד

.שם 24 .12 'בעמ, שם 25 John Erickson, Albert Camus and North Africa: A Discourse of Exteriorityראו 26

CRITICAL ESSAYS ON ALBERT CAMUS 73–88 (Robert Lecker ed., 1988) .Erickson מציע גם לטבע , לטענתו. יריה לצרפת' וקורא אותו על רקע הסכסוך בין אלג"הזר"שנות פוליטית לפר

לטענתו הדמויות הערביות בסיפור הם אלה שמתמזגות עם הטבע עד שהן . יש ממד פוליטי . 77–75 'בעמ, שם. מאבדות את הממד הפרסונלי שלהן והופכות לטבע דומם

תיאור המדגיש את הפרת , המתלווה למעשה הרצחהסבר זה עולה בקנה אחד עם התיאור 27וידעתי שעירערתי את שיווי המשקל . ניערתי מעלי את הזעה ואת השמש": ההרמוניה שבטבע

, 3ש "לעיל ה, הזר ("הפרתי את דומייתו המיוחדת במינה של חוף שהייתי מאושר בו, של היום ).59 'בעמ

שגיא טוען כי קאמי חושב באמצעות .) 2000 (אלבר קאמי והפילוסופיה של האבסורדאבי שגיא 28ים : שתי התנסויות ארכיטיפיות המקבלות תפקיד מרכזי בהגותו, שתי מטאפורות עיקריות

הים והשמש מסמלים מחד את . מטאפורות אלו לקוחות מחווייתו הים תיכונית של קאמי. ושמש משמשת השמש כאחת "הזר"ב. מאידך את הלך הנפש וההתנסות הפנימיתו, הקיום שבחוץ

הם התחילו להעיק על . השמים כבר היו רויי שמש": היא מתוארת כמעיקה. הגיבורות בסיפורהשמש השופעת ומטלטלת את הנוף עושה את הנוף הזה , היום... והחום גבר במהירות , האדמה

"הפושע של סיפורו" מול "הפשע סיפור" ספר דיויד וינר

649

אולם החברה דוחה את טיעוניו של מרסו ורואה . מרסו היה צד פסיבי בביצוע הרצח זה 30"המחבר המובלע" 29.היא רואה בו אחראי למות אמו, יתר על כן. בו אחראי לרצח

כך אינו צד אקטיבי ברצח , של הטקסט מרמז על כך שכפי שאינו אחראי למות אמו . הערבי

מערער את , וכחלק מהווייתו, כחלק מתפיסתו החושית של מרסו את העולם, הטבע אולם החברה דוחה את הסברו של 31.היסוד הנפשי הנדרש לעברת הרצח בכוונה תחילה

. בטרם תקשיב לו, א דוחה את תפיסתו ואת סיפורוכפי שהי, מרסו למעשהו להלן 32.עקרותו הרגשית של מרסו מתבטאת בשלושת המאפיינים שמניתי לעיל

המאפיין הראשון הוא מיצובו של מרסו כמשקיף . אעמוד על כל אחד מהם בנפרד, מרסו מביט על הנעשה סביבו כמשקיף מן הצד שאינו מעורב בנעשה. בלתי מעורב

הצפייה מן " –בבילוי יום ראשון שלו , לידי ביטוי בעל משמעות מטפוריתוהדבר באצפייתו מהמרפסת . מרסו יוצא למרפסת ומשקיף על הנעשה מתחתיו. "המרפסת

, מטשטשת את הראיה .20 'בעמ, שםוכן ראו ) 19 'בעמ, 3ש "לעיל ה, הזר ("מדכא ולא אנושי

, וכן, לא חשתי עוד אלא את המצלתים של השמש על מצחי": וגורמת למותו של הערביחרב צורבת זאת חררכה . את החרב הבוהקת שנשלחה מן הסכין הנטויה מולי עדיין, במעורפל

נדמה היה . הים סחף אתו משב עבה ולוהט. ואז התנודד הכול. בעיני הכואבותאת ריסי וחיטטהכל ישותי נדרכה וקפצתי את כף . לי שהשמים נפערים מקצה ועד קצה כדי להוריד גשם של אש

שהיה גם , בקול, ובזה התחיל הכול, נגעתי בבטנה החלקה של הקת, ההדק נכנע. ידי על האקדחוידעתי שעירערתי את שיווי . ניערתי מעלי את הזיעה ואת השמש.חד וקצר וגם מחריש אזניים

את הפירוק , היא משקפת התנסות באלימות בלתי מובנית. )59 ' בעמ,שם ("המשקל של היוםהטבילה בים . ההתנסות בים היא ההיפוך של החוויה השמשית. של הסדר החברתי הרציונלי

הידידים הטובים : קף את הפיוס והרעותהים מש. משקפת הרמוניה והתחברות לכוליות הקיום, רגעי האינטימיות בין מרסו למארי הם ברחצה המשותפת בים. טובלים בים ונפתחים זה לזה

ריחות של ": וסופו של הסיפור בפיוס של האדם עם עצמו מוחוור באמצעות הים כמטאפורה הציף אותי כמו הרוגע הנפלא של קיץ ישן זה. של אדמה ושל מלח ריעננו את רקותי, לילה

וכן ראו . 113–112 'עמ, שם."הרגשתי שהייתי מאושר ושעודני מאושר... נחשול של ים Erickson , ואילו , חווית פירוק הישות מתגלמת במטאפורה של השמש .75 'בעמ, 26 ש"הלעיל

. ה של היםחוויית ההשתוקקות לישות מתגלמת במטאפורשאדם שהורג את אמו מן הבחינה המוסרית מנדה את עצמו מן , )נ.פ. ל–התובע (ועוד אמר " 29

.95 'בעמ, 3 ש"לעיל ה, הזר. "מולידו-החברה האנושית ממש כמו אדם ששולח יד בנפש אביו והיא מתפענחת לאור מערכת הערכים ,טהשליטה בטקס, הוא התודעה"מחבר מובלע" 30

חנה הרציג (85הפואטיקה של הסיפורת בימינו קינן -ראו שלומית רמון. המגולמת בטקסט ).1984, מתרגמת

ויחסים , יחסים הרמוניים מצד אחד: יחסיו של מרסו עם עולם הטבע הסובב אותו הם כפולים 31מחד עולם הטבע הוא עולם חושי . 62–59 'בעמ, 28ש "לעיל ה, ראו שגיא. עוינים מהצד השניבסצינת הרצח מתוארת השמש כגורם , מאידך. השמש, החום, האור, הים: עליו מתענג מרסו

. הגורם לרצחאקטיבי NEAL OXENHANDLER, LOOKING FOR HEROES INלתפיסת מרסו כנטול רגשות ראו 32

POSTWAR FRANCE: ALBERT CAMUS, MAX JACOB, SIMON WEIL 20 (1996).

ספר דיויד וינר נצר-ליאת פרידגוט

650

צופה שאינו העמדה הזו שמאמץ מרסו היא של. מבטאת את עמדתו כלפי העולםמשפטו הוא צופה ב. גם במהלך משפטו מרסו נשאר בעמדה זו. מעורב במתרחש

עמדתו כצופה מן הצד משתקפת בעולם האסוציאטיבי שבעזרתו הוא . כבמעין הצגהלפני היכנסו לאולם בית המשפט שומע מרסו : לדוגמה .מתאר את המתרחש במשפטומהומה גדולה שהזכירה לי את החגיגות השכונתיות "רעש כיסאות ומתאר אותו כ

זוהי ללא ספק אסוציאציה 33."כשאחרי הקונצרט מכינים בהן את האולם לריקודיםכשמרסו רואה את חבר המושבעים . מוזרה לנאשם שמשפטו עלול להסתיים במוות

שוב עולה במוחו אסוציאציה ביזארית שאינה מתחברת עם ההקשר הנסיבתי שבה חבר המושבעים דומים בעיניו לנוסעים בחשמלית הלוטשים עיניים בנוסע :היא עולה

האירועים והחוויות שהוא כלומר הוא מתאר את34. בוחדש כדי למצוא את המגוחךעובר באסוציאציות שאינן מתאימות לרצינותו של ההליך המשפטי שהוא עומד

אלא , בתחילה הוא מתאר עצמו שם כשחקן ראשי באירוע, עם זאת. במרכזובעוד . שפרשנותו החווייתית למעמדו זה הנה הפוכה לפרשנות החברתית המקובלת

ושע ביחס למעשה הפשע מציבה אותו בתחושות של בושה ומבוכה הבלטתו של פבדרך כלל לא היו ": מרסו חש מוחנף מהסיקור התקשורתי של מעשהו35,כלפי החברה

הייתי צריך להתאמץ בשביל להבין שאני הסיבה לכל . האנשים שמים אליי לב: מרסו שוב חווה את האירועים מתוך השתקפותם החיצונית36."ההתרגשות הזאת

אולם הוא אינו מתייחס אל משמעות , ההמון הגודש את אולם המשפט ,אור הזרקוריםאף ו, המוזר כאן הוא כי מה שעומד להתרחש קשור בגורלו. רוע או אל השלכותיויהא

כפי שצופה תאטרון יתייחס , על פי כן מרסו מתייחס לצדדים הטכניים החיצונייםכך גם הרגשות המעטים המתעוררים . מנאשם ולא כפי שמצופה,למתרחש על הבמה

מים רנד'כשאחד הז, לדוגמה. בו במהלך משפטו אינם מתאימים לעומק הסיטואציה. הייתי אפילו סקרן לראות משפט": הוא עונה בשלילה שכן, שואל אותו אם הוא פוחדרוע חיצוני יכמו הצפייה מהמרפסת נתפס כא ,המשפט 37."אף פעם זה לא הזדמן לי

מרסו אינו מצליח . עד שלבסוף אף הוא הופך למשעמם, חידושוהמעניין מעצם יחסו הרגשי . להפנים את המשמעות המוסרית או הרגשית של המשפט על חייו שלו

מסקרנות דרך שעמום ועד , אל משפטו ניתן לסיכום בשלוש התחושות הבאותועד מהרה ההתרחשות המשפטית , מרסו ממשיך להביט על המשפט מבחוץ. אדישות

כשנשיא בית המשפט מתחיל לחקור את מרסו על , במשך המשפט. ילה בו שעמוםמט

.78 ' בעמ,3 ש"לעיל ה, הזר 33 .79 'בעמ, שם 34נוהגים הנאשמים לכסות את , בסיקורים תקשורתיים של נאשמים המובלים לבית המשפט 35

. פניהם .79 ' בעמ,3 ש"לעיל ה, הזר 36 .78 'בעמ, שם 37

"הפושע של סיפורו" מול "הפשע סיפור" ספר דיויד וינר

651

כשהוא חוזר אחר הפסקת 38."ומיד הרגשתי כמה זה מעצבן אותי" :הוא מעיר, אמווכמעט לא שבתי לתת את דעתי על המקום ": הוא אומר, והחום מעיק עליו,צהריים

כמו , גם הפעם" :משועמםאומר מרסו ה, כשנקראים העדים זה אחר זה 39."ועל עצמילפיה ש מכל הביטויים האלו מצטיירת התמונה 40."חזר אותו הטקסט, אצל האחרים

. וכאן שוב מודגש מעמדו כצופה, מרסו מתחיל להשתעמם ולהתעייף מהמחזה שלפניושכן עדותם יכולה להכריע את , תגובה טבעית הייתה להקשיב בעיון לדברי העדים

.כאילו לא מדובר בו, יחסותיבריהם ללא כל רגש והתאך מרסו מוסר את ד, גורלו, מרסו מציין במפורש שעורך דינו אמר לו לשתוק ולא להתערב בהמשך לתגובתו זו

משום מה נדמה היה לי שעוסקים " ,ושתיקה זו מדירה אותו באופן סופי ממשפטואת קבעו את גורלי בלי לשאול . הכל התנהל בלי התערבותי. בפרשה הזאת מחוצה לי

. כך חדל מרסו להיות שחקן פעיל והופך לצופה בהצגה שאינה נוגעת לו41."דעתי, מושבעים, פרקליטים: וזה נכתב בידי אחרים,נמנע ממנו להשמיע את סיפורו

להביט בתנועותיהם של , עתה הוא מתחיל להיות אדיש .השופט ואנו הקוראיםכי הדברים לכאורה אינם –לשמוע את מליצותיהם ולא להתערב , הקטגור והסנגור

–מרסו מדגיש את העובדה שהוא משמש בתפקיד ראשי . בעלי משמעות כלפיו, כביכול מולבשים עליו מדי הנאשמים, נטול קולהנו אך תפקיד זה – תפקיד הנאשם

את , כביכול, נטילת זכות הדיבור גוזלת ממנו. אך הוא עצמו אינו נמצא תחת המדים, להיות נאשם זה דבר רציני? אבל מי כאן הנאשם, יפההכל טוב ו" :תפקיד הנאשם

מרסו , עם זאת 42."אין לי מה להגיד, בעצם: אבל שקלתי בדעתי. ויש לי מה להגידאלא על כך שמקומו , אינו מתרעם על העוול המוסרי והעיוות המשפטי שנגרם לו

לים ששול, הוא מגיב כשחקן הנזרק מחוץ למחזה. כשחקן בתפקיד ראשי נדחק הצידה .ממנו את התפקיד המובטח

בדימוי המצביע מרסו בוחר לתאר את העיתונאים ואת התנהגותם בבית המשפטכמו במועדון שאורחיו שמחים להיות "כולם מתנהגים : מעורבותו הרגשית-על אישוב

כך גם פטפוטו המנומס עם העיתונאי המכסה את משפטו נשמע 43."בחברת בני חוגםאבל חשבתי שזה יהיה . כמעט הודיתי לו שוב": ועדוןכמו החלפת משפטים במ

הם חלק – "צופה ושחקן"- עיצובו כ, יחסו הבלתי מעורב של מרסו44."מגוחך .המשמשת כאן להצגת המשפט באור שונה מהרגיל, של קאמי45"הזרה"מטכניקת ה

.83 'בעמ, שם 38 84 'בעמ, שם 39 .85 'בעמ, שם 40 .92 'בעמ, שם 41 .שם 42 .79 'בעמ, שם 43 .80 'בעמ, שם 44היא טכניקה של מסירת אינפורמציה דרך נקודת ) ”Alienation Effect“ ("הזרה"טכניקת ה 45

ספר דיויד וינר נצר-ליאת פרידגוט

652

לאורך כל הסיפור מגלה מרסו . המאפיין השני לעקרות הרגשית היא האדישותואפילו אלו האישיים ביותר כגון מות אמו , י האירועים הסובבים אותואדישות כלפאין לזה כל "התחושה או המחשבה כי . כפי שניכר מייחסו אל משפטו, ואף חייו שלו

, לדוגמה. חוזרת כמוטיב מרכזי בדבריו של מרסו בהקשרים שונים"חשיבות בעיניישקלתי ": לרגע ואז הוא אומר הוא מהסס ,כשמרסו רוצה לעשן סיגריה, לפני ההלוויה

כשהוא פוגש את מארי והיא שואלת אותו מתי אמו 46." לזה כל חשיבותאין, בדעתי כשמעבידו 47."אין לזה כל משמעות" : הוא רוצה להצטדק בפניה ואז הוא מציין,נפטרה

אבל בעצם זה היינו הך " : מרסו מסרב ומצייןזמציע לו העלאה בדרגה ומשרה בפרישואל אותו הלה אם אהב , התובעל ידיכשהוא נחקר ע, שני של הסיפור בחלק ה48."לי

49."אבל אין לזה כל משמעות"תגובתו של מרסו היא שבוודאי חיבב את אמו . את אמוהנקודה הזאת " חושב מרסו ש,כשהשופט החוקר שואל אותו מדוע המשיך לירות

מאמין באלוקים כשהכוהן בבית הסוהר שואל אותו אם הוא 50."אינה חשובה כל כךאין לה כל חשיבות : אמרתי שאין לי צורך להתלבט בשאלה הזאת" :אומר מרסו

שיח בינו לבין -כך עולה מהדו ,יתז אדישותו של מרסו היא אדישות מטאפי51."בעיניאבל אין " : מגיב מרסו,כשהכוהן עומד על כך שמרסו ודאי מתאווה לחיי נצח. הןוהכ

להיות שחיין מהיר או להיות בעל פה , יות עשירלזה חשיבות יותר מן השאיפה לה בהתפרצותו הסופית כלפי הכומר חוזר מרסו פעמים מספר ובצורות 52.מחוטב יותר

53,"ואני יודע למה, לשום דבר, אין חשיבות לשום דבר": שונות על הדברים הבאים 54." מה אכפת לי אלוקים שלו]...[מה אכפת לי מותם של אחרים "

י לעקרות הרגשית היא חוסר יכולתו לבנות יחסים חבריים המאפיין השלישמצביע גם על חוסר יכולתו להשתלב במרקם החברתי של החיים מאפיין זה. אמיתיים

אמרתי שלא " : עונה מרסו,כשרמון שואל אותו אם ברצונו להיות חברו .האנושייםלא היה " :ומעיר מרס, כשרמון אומר לו שהוא חבר אמיתי, באותו הקשר55."אכפת לי

: הוא עונה, כשמארי שואלת אותו אם הוא אוהב אותה56."אכפת לי להיות חבר שלו

.עניין זה ראו הדיון בטכניקות סיפוריות להלן בסעיף זהב. תצפית או חריגים מספר

.14 ' בעמ,3ש " לעיל ה,הזר 46 .24 'בעמ, שם 47 .44 'בעמ, שם 48 .63 'בעמ, שם 49 .66 'בעמ, שם 50ראו אוליביה על אדישותו של מרסו וחוסר יכולתו לפרש ולשפוט את המתרחש . 108 'בעמ, שם 51

).2000, מהדורה שנייה ומתוקנת, מיכה פרנקל מתרגם (247 חייו: אלבר קאמיטוד .110 'בעמ, שם 52 .111 'בעמ, שם 53 .112 'בעמ, שם 54 .33 'בעמ, שם 55 .36 'בעמ, שם 56

"הפושע של סיפורו" מול "הפשע סיפור" ספר דיויד וינר

653

כשרמון 58."אמרתי שאין לזה כל חשיבות" ו57,"עניתי לה שאין לזה שום משמעות" תשובות אלו 59."לא היה אכפת לי": מבקש ממנו להעיד עבורו ומרסו מסכים

אישי ואת חוסר -מהותו של קשר ביןמשקפות את חוסר יכולתו של מרסו להבין את סממן אישיותי זה מטיל ספק ביכולתו להרגיש , כמו כן. יכולתו לפתח קשרים מסוג זה

נאמנות וחברות , מרסו חווה אהבה. אותםלתת להם משמעותאו להבין רגשות וכן . מחויבות רגשית או מוסרית כביטויים חיצוניים להיכרות בין בני אדם ואינו רואה בהם

להלן אתאר . מודגשת בעזרת טכניקות סיפוריות שונות"אחר"יצובו של מרסו כע .טכניקות אלו

כולו כתוב בגוף ראשון הסיפור. המספרטכניקה אחת היא נקודת התצפית ועמדת שתי טכניקות סיפוריות אלו הן בעלות . ספק וידוי של הנאשם, ומהווה ספק עדותהם , וידוי של נאשם וכן עדותו 60. כפולוסיפורית היוצרות אפקט משמעות משפטית

"זרה"המשפט שהתנהל ב, עם זאת. בעלי משקל משפטי וכן רכיב חשוב ליצירת צדקעדותו של הנאשם נעשתה מחוץ להליך השיפוטי ולא . לא הכיל את קולו של הנאשם

תפקיד בהליך השיפוטי , כפי שהיא נשמעת בסיפורו, לעדותו, עם זאת. השפיעה עליוכיצד משפיע . ובו הקורא שופט את הטקסט ודמויותיו,מחוץ לטקסטשמתרחש

וידוי מקרב את הנמען למתוודה תוך שהוא חולק ובדרך כלל ה? וידוי על הקוראוהוידוי בגוף ראשון פועל וסיפור ה, במקרה זה, עם זאת61.עמו את מעמסת הסיפור

.38 'בעמ, שם 57 .44 'בעמ, שם 58 .40 'בעמ, שם 59 FELMAN SHOSANAראועל המשמעות הסיפורית וההיסטורית של טכניקת העדות 60

TESTIMONY:CRISES OF WITNESSING IN LITERATURE, PSYCHOANALYSIS AND HISTORY , 119–93 'בעמ, ראו שם) הנפילה, הדבר(על משמעות העדות ביצירותיו של קאמי . (1992)

165–203 .FELMAN העדות על , לטענתה. ערך אתי, רואה בסיפור המהווה עדות היסטוריתאלא בבחינת חובה לעורר מודעות ולהעלות את , וריים אינה רק בבחינת זיכרוןארועים היסט

על אף שבספר זה ). 114 'בעמ, שם(ההיסטוריה מהתת מודע הקולקטיבי לרלוונטי לחיינו ניתן ליישם תובנות , לשואה, לסיפורים המתייחסים לארועים היסטורייםFELMANמתייחסת

. ם חברתיים ותרבותיים אחרים המתרחשים במציאותאלו גם על מוסדות חברתיים ותהליכימצביעה על FELMAN. בשאלת אופן מתן העדותFELMAN לקאמי עוסקת "נפילה"בהקשר ל

הבעייתיות העוטפת את הוידוי והעדות הסיפוריים כשהם מנוצלים כסוג של מניפולציה , גיבור הנפילהבדומה ל) 173 'בעמ, שם(משפטית שנועדה לקדם את תכלית שהציב המתוודה

את , את הכישלון המשפטי, הוידוי של מרסו מייצג את ההעדר המשפטי, אך מסיבות הפוכות .כפי שאפרט ואסביר להלן בסעיף זה. הסיפור שלא סופר

נווה מחלקת ). 1988 (13–11 אנר ובחינתו'הז: סיפורת הווידויעל הנמען הווידויי ראו נווה חנה 61הוא נמען העומד , הסוג הראשון. ים הנגזרים מאופיו של הווידויאת הנמען הווידויי לשני סוג

הוא נמען שאין בינו לבין המתוודה דירוג , הסוג השני. האופייני לווידויים דתיים, מעל המתוודה, היחסים בין המתוודה לנמען מהסוג הראשון. ספונטאני-האופייני לווידוי הוולנטרי, היררכי

נעלה ובכוחה להעניק , הנמען הוא דמות מופשטת. זדהותאינם מבוססים על שותפות או ה

ספר דיויד וינר נצר-ליאת פרידגוט

654

אמי משתמש ק .המספר- וזאת בשל דמותו החריגה של מרסו,דווקא בצורה הפוכהקאמי בוחר להציג את עולמו של מרסו דרך נקודת תצפית 62."הזרה"בטכניקת ה

נקודת התצפית של מרסו . היוצרת אצל הקורא הרגשת זרות, ועמדת הסיפר של מרסו בלי כל התייחסות רגשית ותוך מסירה מדויקת של פרטים על פי מידעמנוצלת למסור

עולם של מעשים , ייר עולמו של מרסוכך מצט. כמעט ללא פרשנות, סדר הופעתםעולם שאין אפשרות להבין מה קורה בו , וחושים כמעט ללא קשרים סיבתיים ורגשיים

יחסות והרגלי הקריאה י הוא שבירת הרגלי ההת"הזרה"האפקט של ה. בדיוק . המקובלים על הקורא

המספר הוא הקול63.בחירת המספר היא בעלת חשיבות מרכזית להבניית הסיפור. הסיפור כתוב כמעין יומן של מרסו? מי מספר את הסיפור. דרכו נשמעת היצירהש

. היום מתה אמא": הסיפור כתוב בהווה מתמשך? אולם האם מרסו מספר את הסיפור אולם זיהוי המספר עם מרסו הגיבור אינה מסתדרת עם ."אני לא יודע, לוואולי אתמ

בתחושה ובחוויה , עה בניסיון ההוויאלא שקו, אישיותו של מרסו שאינה רפלקטיבית יש מי שטוען כי 64. שונה ממרסו הגיבורהנומכאן שמרסו המספר . הבלתי אמצעית

את , טכניקת כתיבה זו נועדה להמחיש את חוסר ההרמוניה שביצירה אמנותיתהמספר הוא . טכניקה זו מוכיחה את תהליך ההשתנות של מרסו, לדעתי. האשליה

ותב את עצמו בהווה שכן דרך כתיבתו הוא חי מחדש את מרסו שלאחר המשפט הכודות לשינוי ה היכולת הרפלקטיבית הזו לחיות את חייו מחדש מתאפשרת. חייו

אם כי לא , עצמיתוהתבוננותשינוי המאפשר לו שיפוט , שעבר במהלך המשפט 65. חברתיתהתבוננות

. אנלוגיותהיא השימוש בדמויות "אחר"לעיצובו של מרסו כהטכניקה השנייה מרסו . מוזרותו של מרסו בולטת גם על רקע דמויות המשנה המוזרות הסובבות אותו

סלמנו שהתנהגותו , רמון הסרסור: מסתובב בחברת אנשים מהשוליים החברתיים. אדם פשוט ונטול מעמד חברתי –סלסט , עמנואל בעל תפיסה לקויה, יוצאת דופן

והן מדגישות את חריגותו ,תו של מרסודמויות אלו הנן אנלוגיות לפנים באישיו . החברתית והאישיותית

הזמן הוא אחד האמצעים החשובים לארגון . טכניקה סיפורית נוספת היא הזמן

מבוססים על תביעתו של המתוודה , היחסים בין המתוודה לנמען מהסוג השני. למתוודה מחילה

. אין מטרה לסליחה ומחילה ואין גם אפשרות כזו, בווידוי מסוג זה. להשתתפות והזדהות. היא פנימית למתוודה, ספונטאני-ריכמו גם תחושת ההימחלות בווידוי וולנט, תחושת האשמה

.236 'בעמ, על אפקט ההזדהות שבוויידוי ראו שם .45 ש"ראו לעיל ה 62- ראו רמון? הוא עונה על השאלה מי הוא הדובר. דרכו נשמע הטקסטש "הקול"המספר הוא 63

.86 'בעמ, 30ש "לעיל ה, קינן . 135 'בעמ, 28 ש"לעיל ה, שגיא: ראו 64 .על המשפט והסיפור כנקודת שינוי ראו בהמשך 65

"הפושע של סיפורו" מול "הפשע סיפור" ספר דיויד וינר

655

הזמן הוא אחת הקטגוריות הבסיסיות . הטקסטואלי של האירוע בסיפור המעשהוהן במובנו ) הטבעי(הן במובנו האובייקטיבי , ביותר של הניסיון האנושי

בחלק הראשון של הסיפור ישנם ציוני זמן תכופים שמטרתם 66.סובייקטיביה המתאר 'חלק ב, לעומת זאת. להמחיש את קצב המאורעות ואת תחושת הזמן העובר

זמן " ,"ימים אחדים": יותרמאופיין בציוני זמן כלליים ,משפטו וגזר דינו, את מרסומו מעיד כי בתקופת מאסרו הוא מרסו עצ, ואכן. ומשדר תחושת זמן סטטית' וכו"קצר

. ובפרק האחרון הזמן נמדד בעיקר על ידי חילופי אור, מאבד אט אט את תחושת הזמןרועים ימרסו ממקם את הא .אולם לא סיבתית, תפיסת הזמן של מרסו היא כרונולוגית

רצף מעניק משמעות לאך אינו , מספר מה קרה קודם ומה קרה אחר כך, ברצף של זמןהוא חווה את האירועים בצורה . ואינו תופס את הקשר הסיבתי ביניהםרועים יהא

בדידה המאורגנת על פני ציר כרונולוגי שרירותי ואינו מצליח לארגנם ביחידה כולית הקשר הסיבתי הוא אחד היסודות המשפטיים החשובים והמוכרים ביותר . אחת

המאחה "דבק" הוא ההקשר הסיבתי. במשפט הפלילי כמו גם בדיני הנזיקין והחוזיםהוא זה המגבש את . עברהבין התרחשויות מספר לכדי אירוע משפטי אחד המגבש

קשר סיבתי מבטא רצף פעולות . הוא זה שמבסס אשם, הזיקה בין האדם לאירועעדר קשר סיבתי לא מתגבש אירוע משפטי ולא נוצר י בה67.הגיוני של סיבה ותוצאה

בהקשר זה אבחן גם . נים את סיפורו של מרסודבק זה נעדר מהאירועים המכונ .אשם, ניתוק הקשר הסיבתי בין האירועים מותיר אותם בתלישותם. את אשמתו של מרסו

68.וללא יכולת לשפוט אותם, נטולי פרשנות, חסרי משמעותהסיפור כולו מסופר בהווה . הוא זמן הסיפור, אלמנט סיפורי נוסף הקשור לזמן

אין – ללא עבר. יבור הנטוע בהווה ללא עבר וללא עתידומעיד על היותו של מרסו גמאפיין זה מחדד את . גזר דינו שולל את עתידו– ללא עתיד. אזכור לעברו של מרסו

. נטול השתייכות היסטורית או חברתית"תלוש"עיצובו של מרסו כגיבור תואם תיאור אישיותו . ניתן לבחון את חריגותו החברתית של מרסו באופן פסיכיאטרי

זו 69. ועיקרה הפרעת אישיות אנטיסוציאלית"פסיכופתיה"להפרעה נפשית המכונה

אך גם אם יכלאו . 'שנות שמש וכו, יום ולילה: כמה ממושגי הזמן שלנו שאובים מתהליכים בטבע 66

. את תהליך העקיבה של מחשבותיואדם וינתקו אותו מהעולם החיצון עדיין הוא ימשיך לחוותזמן כמוסכמה : ממוקם הזרם העיקרי של חווית הזמן"הסובייקטיבי" לזמן "הטבעי"בין הזמן

הזמן נבחן . שאנו מכוננים כדי להקל על חיינו המשותפים, ציבורית וחברתית, סובייקטיבית-בין במונחים כמו "?מתי"לה היגדים בדבר הסדר יענו על השא. משך ותדירות, סדר: בשלוש בחינות

במונחים כמו "?כמה"היגדים בדבר ממשך יענו על השאלה . אחרי, לפני, אחרון, שני, ראשון: במונחים כמו"?באיזו תכיפות"היגדים בדבר התדירות יענו על השאלה . ארוך וקצר, שנה, שעה

.50–47 'בעמ, 30ש "לעיל ה, ראו רמון קינן. בחודש, פעם בשעהמשפט לעניין שיבוש הרצף ההגיוני כמחלת נפש השוללת את היסוד הנפשי ראו יעקב בזק 67

). 2006 (21 אחריותו המשפטית של הלקוי בנפשו–ופסיכיאטריה .247 'מבע, 51 ש"לעיל ה, ראו ספרו של אוליביה טוד 68בית המשפט התייחס ). 1999 (170) 4(ד נג"פ, ישראל דינת מ' דוד נבן 6619/93פ "ראו ע 69

ספר דיויד וינר נצר-ליאת פרידגוט

656

. מחלת נפש שהפגם העיקרי שבה הוא חוסר רגישות מוסרית וכהות לסבלו של הזולתהפרעות פסיכוטיות המקנות , לעומת זאת. לקות זו אינה פוטרת מאחריות פלילית

המציאות ובפגם חמור בכושר פטור מאחריות פלילית מתאפיינות בניתוק מן 70.להפרעה זו יכולה להיות השפעה על הפחתת העונש, עם זאת. השיפוט

מרסו חי . לקאמי הוא סיפור ניכור כפול"זרה"סיפורו של הפושע ב: לסיכום. שכן הוא חי חיים לא רפלקטיביים, והוא מנוכר לעצמ. עצמי וחברתי, בניכור כפול

. אלא חי את ההווה, לבחון את עצמו ואת מעשיו,הוא אינו מסוגל לחשוב על עצמו ,הוא חי לבדו, באופן דומה הוא מנוכר לחברה. במובן זה הוא חי ללא תודעה עצמית

אלא , והאינטראקציות החברתיות שלו אינן מצליחות להבשיל לכדי יחסים אמיתייםבה שמלמד כי הוא אינו קשוב לחברה סיפורו. תחושות רגעיותבמסתכמים בהנאות ו

הוא , יתר על כך71.בקביעת ערכיו ואינו מתייחס אליה כגורם בעל חשיבות הוא פועל ועל כן הוא נידון להיות נטע ,אינו תופס ברובד הרגשי והשכלי את הערכים החברתיים

72.זר בחברה

על פי הגדרתה במדריך , כשלעצמה, הפרעת אישיות אנטיסוציאלית": הפרעה זו והגדירה כךל

סוציאלית אינה - המכנה אותה הפרעת אישיות דו1992הסיווג והאבחון הפסיכיאטרי משנת הפרעת אישיות ': וכך בין השאר נכתב במדריך. ההבנה והרצון של הלוקה בהפוגעת בכושר

מתבטאת בדרך כלל באי התאמה בולטת בין ההתנהגות ובין הנורמות החברתיות המקובלות גישה כוללת ומתמדת של . ב. אטימות מוחלטת כלפי רגשותיהם של אחרים. א: שמאפייניה הם

חוסר יכולת לקיים . ג. לכללים ולחובות חברתיות,חוסר אחריות ושל אי התיחסות לנורמותסובלנות נמוכה מאד לתסכול וסף נמוך . ד. אם כי אין שום קושי לכוננם, קשרים ממושכים

אי יכולת לחוות אשמה ולהפיק תועלת מהניסיון ובעיקר . ה. לפורקן תוקפנות בכלל זה אלימותהגיוני לכאורה להתנהגות שהובילה נטיה בולטת להאשים אחרים או להציע ביסוס . ו. מעונש

מדריך הסיווג והאבחון הפסיכיאטרי ICD-10: ראו גם המדריך"'את החולה למאבק עם החברה .46 'בעמ, 67 ש"לעיל ה, כן ראו ספרו של בזק;F602 , 1992לפי ארגון הבריאות העולמי משנת

על אף האמור בסעיף ") "חוק העונשין": להלן( 1977–ז" התשל,לחוק העונשיןא 300 'ראו ס 70 :אם נעברה העברה באחד מאלה, ניתן להטיל עונש קל מהקבוע בו, 300

הוגבלה יכולתו של , בשל הפרעה נפשית חמורה או בשל ליקוי בכושרו השכלי, במצב שבו )א( –ח 34ש כאמור בסעיף אך לא עד כדי חוסר יכולת של ממ, הנאשם במידה ניכרת

או; להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו )1( .להימנע מעשיית המעשה )2(

מתחום הסבירות , בנסיבות הענין, במצב שבו מעשהו של הנאשם חרג במידה מועטה )ב(לפי סעיפים , צורך או כורח, טז לשם תחולת הסייג של הגנה עצמית34הנדרשת לפי סעיף

. "יב34, יא34, י34 . 139 ' בעמ,28 ש"לעיל ה, שגיא: ראו 71 The hero of the book is condemned because he“:1955-קאמי כתב במבוא שכתב ליצירה ב 72

doesn`t play the game. In this sense he is a stranger to the society in which he lives. if you ask yourself in what way meursault doesn`t play the game. The answer is simple:

he refuses to lie”. ראו CONOR CRUISE O`BRIEN, CAMUS 20 (1970) למעשה מרסו משקר לפיכך סובר . הוא כותב תצהיר שקר לרמון ומעיד עבורו עדות שקר במשטרה: ברומן פעמיים

"הפושע של סיפורו" מול "הפשע סיפור" ספר דיויד וינר

657

סיפור "בבניית יכול לשרת את ההליך המשפטי"סיפורו של הפושע"כיצד מצד אחד אנו 73,עדר שפיותי הגנה של הבהנחה שלא מועלית טענת? "הפשע

ן מ74.הפסיכיאטרי/ או פסיכופת במובן הקליני"חולה נפש"עומדים מול אדם שאינו כיצד . במובן הנורמטיבי המקובל"נורמלי"אנו עומדים מול אדם שאיננו , האחרצד ה

כיצד הוא משפיע עלינו ? המושבעיםעל השופט ו של הפושע על משפיע סיפורולהלן נחזור לשופט ולמושבעים הבדיוניים ונבחן את השפעת סיפורו של ? הקוראים

.מרסו עליהם ועל הבניית סיפור הפשע

? רצח בכוונה תחילה: סיפור הפשע .3

להלן 75.מעשה הפשע מתואר בסיפור עוד לפני המשפט. מרסו הואשם ברצח

, וחבריותחילתו של האירוע בטיול של מרסו. השתלשלות האירועים שהובילו לרצחבמהלך הטיול . על החוף לאחר ארוחת צהריים דשנה שכללה שתיית יין, רמון ומסון

. תחת השמש הקופחת פגשו השלושה שני ערבים שהכירו והתפתחה ביניהם תגרההתגרה הסתיימה בפציעתו של רמון ובנסיגת הערבים . אחד הערבים היה חמוש בסכין

. לחוף חמוש באקדח ומרסו הלך אחריולאחר שרמון נחבש הוא חזר . בסכין שלופהזאת . הוא עוד לא אמר לך מילה" :מרסו ניסה להניא את רמון מלירות בערבי ואמר

אם לא יוציא את הסכין שלו אסור לך ": והוסיף 76,"תהיה נבזות לירות ככה סתםלאחר שהאקדח היה . למנוע ממנו לירותכדי מרסו לקח מרמון את האקדח ."לירות

ואז נסוגו 77."אפשר לירות ואפשר גם לא לירות": ו המחשבה הבאהבידו עברה בלאחר מכן החליט מרסו לטייל מעט בחוף כדי . מרסו ליווה את רמון הביתה. הערבים

לאורך צעידתו על החוף חש מרסו את החום המעיק של .לצנן עצמו מהחום הכבד

ביחס , בה מרסו לא משקרשלדעתו יש רק קטגוריה אחת . יאן כי מרסו אדיש לאמתאוביר

.לרגשותיו . לחוק העונשין'ח34 'לעניין זה ראו הסייגים לאחריות פלילית בס 73. מופיע במקומות רבים במשפט הפלילי ובמשפט האזרחי ללא הגדרה"מחלת נפש"המונח 74

אין . 41–33 'בעמ, 67 ש"לעיל ה, רו של בזקלאחריותו המשפטית של הלקוי בנפשו ראו ספישנה מחלוקת , עם זאת. הטעם לכך הנו מוסרי. חולק כי חולה נפש אינו נושא באחריות פלילית

. בשאלה מי הוא חולה נפש לצורך פטור זה .59–53 'בעמ, 3ש "לעיל ה, הזר 75אציין רק כי היחס . בשלב זה, גילוי זה מצביע על העדפתו של מרסו שלא לירות. 56 'בעמ, שם 76

הנפשי של העדפה רלוונטי להתגבשות העברה הפלילית רק כאשר הוא מופיע במפורש בהגדרת ז "יין זה ראו שלענ. בעבירות אחרות די ביכולת ההכרתית כמגבשת את היסוד הנפשי. העברה

הרהורי מבוא בטרם דיון לגופו על הקורלציה שבין –היסוד הנפשי שבתופעה העבריינית "פלר ). 2003( 141עלי משפט ג "טיב יכולותיו הנפשיות של אדם לבין נתוני מושא הפעלתן

בנוגע כבר מתחיל להתגבש היסוד הנפשי של האדישות במחשבה זו. 57 ' בעמ,3 ש"לעיל ה, הזר 77 . לאפשרות גרימת התוצאהבנוגעתכן שגם ילטיב המעשה וי

ספר דיויד וינר נצר-ליאת פרידגוט

658

שמצחי לכתי לאטי לעבר הסלעים והרגשתיה": השמש כבמעין מצב של שכרותובכל פעם . כל החום הזה רבץ עלי ועצר בעד התקדמותי. מתנפח תחת השמש

בכיסי קפצתי את אגרופי, הידקתי את שינישהרגשתי את נשיפתו החמה על פני . האטום הזה שהמטירה עליהשכרון כולי בשביל לגבור על השמש ועל נדרכתי, מכנסי

78."שעה ארוכה צעדתי. תותי התכווצו לס. שהזדקרה מן החולחרב של אורעם כל תחושותיו לאורך הצעידה על החוף משקף בפרוטרוט את מצבו את התיאור של מרסו

גופו , שכרות בלבול כמעין מצב של חש, מרסו תשוש. רצחל עובר הנפשי והגופניד לפגוש את אחד הערבים על ומרסו הופתע מא, בתוך כך. קפוץ ומתוח וכולו דרוך

הוא הכניס את , הערבי את מרסו משראה. הקטטה הסתיימהמבחינתו פרשיית. החוףצבו יכך נ. ידו לכיסו ובתגובה מרסו הכניס את ידו לכיס מקטרונו ולפת את האקדח

והערבי שלף מולו ,מרסו צעד קדימה כדי להתחמק מהשמש. הערבי ומרסו זה מול זהא הרגיש והו,סנוור השמש דרך הסכין הנוצצת ערפלה את חושיו של מרסו. סכין

לאחר מכן . והוא לחץ על האקדח באופן לא מתוכנן,דרוך ומתוחהיה גופו . מסוחררעד כאן תיאור אירוע הרצח כפי . הוא ירה עוד ארבע יריות אל גופתו של הערבי

. שמתועד בסיפור לפני המשפט. כמו גם בבירור המשפט עצמו מרכיבים מחדש את סיפור הפשע, בחקירה פלילית

. אחר המניע, בת סיפור הפשע מחפש הבלש החוקר אחר הסיבה לפשעבמלאכת הרכאולם בסיפור הפשע שלפנינו אין . המניע לפשע הוא החוט שסביבו נטווה סיפור הפשע

כמו , הקורא. סיבת הרצח אינה מובנת במושגים שבהם אנו רגילים לחשוב. מניע לרצחאך במובן זה הסיפור . חמחפש סיבה לרצ, מחפש קשרים הגיוניים, השופט והמושבעים

, מרסו אינו נוטר טינה לערבי. ללא סיבה מובנת, שכן הרצח נותר עלום, נותר בלתי פתוראין סיבות . הוא מנסה להסתלק– להפך, אינו עושה זאת מתוך נאמנות לרמון

עליה חוזר מרסו נעוצה בעולם שהסיבה . ראליסטיות שבעזרתן ניתן לפענח את הרצח ,ידי מרסוכפי שמסופר על , סיפור הפשע79.לת בחשיבה הרציונלית ואינה מתקב,הטבע

.)נ.פ. ל– הדגשה שליה(שם 78תפיסה רציונלית מתבססת על ההנחה כי לעולם עצמו יש הסבר וכי יש התאמה בין סדר ההכרה 79

הרציונליזם במובנו זה אינו זהה . תיתובינם לבין חשיבה רציונלית ביקור, לבין סדר המציאותלחשיבה רציונלית היכולה לטעון כי העולם במהותו אינו רציונלי ויש להתנסות בו ולמצותו בתחושותינו ובתשוקותינו או באינטואיציה האינטלקטואלית שלנו ולא באמצעות מתודה

אולם , ינו רציונלימול אלו קיימת גם עמדה של רציונליזם פרגמטי הטוען כי העולם א. מדעיתאולם הוא , קאמי דוחה את הרציונליזם הקלאסי כפי שתואר לעיל. אנו כופפים אותו בפני השכל

הנחתו של קאמי היא שאיננו יכולים לתפוס את המוחלט . מאמץ את החשיבה הביקורתיתאולם ההכרה נבנית באמצעות החושים וההתנסות המבטאים את תפקודה , באמצעות ההכרה

האבסורד הוא המתח שבין התביעה לרציונליזם לבין מוגבלותה של . קונקרטיתבמציאותהאבסורד משקף מתח בין , במילים אחרות. ההכרה להישאר במסגרת הרציונליות הביקורתית

לבין הרציונליות ) או הרציונליות המטאפיסית(בין הרציונליזם הקלאסי : שתי תרבויות סותרות . 94 'מבע, 28 ש"לעיל ה, זה ראו שגיאלעניין. הביקורתית מהצד האחר

"הפושע של סיפורו" מול "הפשע סיפור" ספר דיויד וינר

659

משום , נדחה על ידי החברה משום שאינו נענה לקודים הסיפוריים המקובלים עליהמשום שהוא דוחה ושהוא סותר את עולם הערכים החברתיים שעליה היא מושתתת

מתוך תפיסה סיפור הפשע מאורגן ומנומק 80.בו היא מאמינהשי זאת העולם המטאפיתפיסת האבסורד מבוססת על ההכרה באקראיות . תפיסת האבסורד, חברתית-אנטי

תחושת חוסר הסיבתיות 81.עדר משמעותיסיבתיות המובילה לה עדריבה, של הקיום). רצח הערבי וגזר דינו הקרב, מות האם(המוות את החיים ואת וחוסר המוצא מלווה

המוות . ן אפשרות להבינו או להסבירואך אי, המוות נתפס כאירוע ודאי וממשי. כוודאות היחידה לתפיסתו של מרסו מעמידה אותו בפני האבסורד שבקיום האנושי

י מגלם את ערך זי ועל ביטולו של הקיום המטאפיזמבוסס על הקיום הפי האבסורדתחושת האבסורד היא שמאפשרת את . י שמעבר לו אין דברזמיצוי הקיום הפי: חייו

, תחושת האבסורד": והיא המבטלת לכאורה את עוקצו הנורמטיבי,רהרצח בסיפו, לכל המועט, הופכת את הרצח, כשאנו מתימרים תחילה להסיק ממנה כלל לפעולה

אם אין לך דבר בעל , כשאין אדם מאמין במשהו. ועל כן לאפשרי, נפש-לענין שווה ודבר אין לו הרי שהכול אפשרי, ואם אין בכוחנו להחזיק בערך כלשהו, משמעותיכול אדם לעבות . והרוצח אינו צדיק ואינו רשע, אין כאן לא בעד ולא נגד. חשיבות

רשעות ה. כפי שהוא יכול גם להקדיש עצמו לטיפול במצורעים, את המשרפות עיון במקור תחושת האבסורד וברקע הפילוסופי 82."והצדקה הן מקרה או קאפריזה

.לפיכך אסתפק בעניין זה בהערה שלעיל ו, חורג מעבר לגבולות מאמר זה83שלו

ל ידיהמיוצגת ע(ית זיוצא קאמי כנגד התפיסה הדתית המטאפי, בהעמדת הרצח ללא סיבה 80

. ומציג את החטא כבלתי ניתן להנמקה, לוהתולה את החטא הקדמון כסיבת הכ) הןוהשופט והכגם קורא תיגר על הלוגיקה המשפטית והמבנים הנרטיבים המתבססים על קשר הוא , יתר על כך

. סיבתי בין האירועיםלא . עשיתי כך ולא עשיתי כך. ויכולתי לחיות חיים אחרים, חייתי חיים כאלה": מרסו אומר 81

מעמקי עתידי עלה ]...[אין חשיבות לשום דבר ? אז מה. אבל עשיתי דבר אחר, עשיתי דבר זהההכרה באקראיות . 111 'בעמ, 3ש "לעיל ה, הזר ."משך כל ימי החיים האבסורדים שחייתיאלי ב

מובילה את מרסו לחיוב הקיום כפי , עדר משמעותיעדר סיבתיות המובילה להיבה, של הקיום .שהוא

).1951, צבי ארד מתרגם (8 האדם המורדאלבר קאמי 82א תחושה הנוצרת מתוך ניתוק רצף המשמעות בשרשרת החיים היום ונציין רק שהאבסורד ה 83

."שרשרת המחוות היום יומיות ניתקת והלב מחפש את החוליה שתשוב ותחבר אותו": יומייםהאבסורד מתמצה בערעור ). 1942 ,צבי ארד מתרגם (22 המיתוס של סיזיפוסראו אלבר קאמי

בתהליך הניתוק של האדם הואמקורו הפילוסופי של תחושת הזרות . הסדר וההסבר הכלליהרקע ההיסטורי לתהליך זה היה . מהחברה ולבסוף מעצמור כךאח, ראשית מהאל ומהעולםערעור , מה שגרם לאדם שלא להבין את העולם,ת של תפיסת העולםנבערעור ההבנה המאורג

עם אלה התפתחה התפיסה . האדםמשברים היסטוריים שהדגישו את אפסיות, הרציונליות. ווידואלי שהעמיק את תחושת הניכוריווידואליסטית שהדגישה את הפרט ואת קיומו האינדיהאינד

למצוקה זו . זהו מקור מצוקתו הקיומית של האדם. תחושה זו איימה להוביל לפירוק ערכים טוטלי "המיתוס של סיזיפוס"בספרו קאמי . ניכור וזרות או אמונה באל ובגאולה: היו שתי התייחסויות

ספר דיויד וינר נצר-ליאת פרידגוט

660

, של הספר כפי שהוצג בחלקו הראשון, עיינו בסיפור הפשע ,בתחילת סעיף זהלהלן אבקש לבחון את סיפור הפשע כפי שהוצג במהלך המשפט על . לפני המשפט

העיון בסיפור הפשע עומד במרכז ההליך . השופט בפסק הדין וההגנה, ידי התביעה . יגון נורמטיבי לכתב האשמההמשפטי ומהווה ע

, רצח זה נעדר מכתב האשמה, באופן מפתיע, אולם. מרסו נשפט על רצח הערבי נעדר כמעט כולו "סיפור הפשע"באופן תמוה . נעדר מהמשפט, נעדר מהחקירות

השאלה העומדת לדיון במשפט אינה ? על מה נשפט מרסו, אם כך. מהסיפור המשפטישלאמיתו של דבר אין "מו אומר שהתובע מאשימו בכך מרסו עצ. עוסקת ברצח הערבי

כל עקרונות המוסר השומרים על לבם של בני , וכל מה שהוא אנושי, לי נפש כללאלא על דבר שאינו , מרסו נשפט לא על הרצח." כולם סגורים וחתומים בפני–האדם

הסובבת ביחס לחברה"חריגותו"ולמעשה על , על יחסו לאמו, קשור כלל לרצחהחברה זקוקה לאנשים ": קאמי אמר שיש שתי אפשרויות לפרש את יצירתו 84.אותו

עוד ."הבוכים בעת קבורת אמם או לעולם אין אדם נידון על הפשע שמאמינים שביצע 85.סירב לשקר, "משחק החברתי"הוסיף כי מרסו הורשע משום שסירב להשתתף ב

טית של הרומן כפי דבריו אלו עומדים במוקדה של הביקורת החברתית והמשפ . ןלשהוצגה לעיל ותוצג לה

אין הוא חי 86.החוק והמסורת, ניגוד של התרבותהכל מה שהוא את מרסו מבטא בעצם 87.ואין הוא נכון לחיות בעולם שיש בו חרטה או אשמה, בעולם של סייגים

קאמי "מיתוס של סיזיפוס"ב. "הזר"מפרש את המשנה הפילוסופית המקבלת ביטוי ספרותי ב

קאמי קרא להגן על חיים של זרות ודחה את הפתרון . התקומם כנגד תפקידה המנחם של הדת, קצוותהכיר בכך שהקיום האנושי נע בין שתי, כפסקל לפניו, קאמי, עם זאת. המנחם של הדת

מעט שונה מהניכור , הניכור של קאמי. ית מצד שניזונחמה דתית ומטאפי, ניכור וזרות מצד אחדהזרות אצל קאמי מציינת את האופן ). מרקס וקירקגור, פסקל, הגל, רוסו(של ההוגים שקדמו לו

ו מרסו חי בשלווה ובהרמוניה עם עצמו ואינ, כך. בו תופס האדם את העולם ולא מתאר תהליךשזרותו של מרסו מתבררת . יש לו העדפות ואמונות. מתייסר בייסורים האופייניים לאדם המנוכר

הוא אפילו אינו מצליח להבין את תחושתה של . כעמדה של החברה כלפיו ולא כעמדה שלו כלפיההביטוי המובהק ביותר של תחושת החברה כלפיו מצוי בסצנת המשפט המתנהל . החברה כלפיו . 25 ' ובעיקר בעמ40–10 'בעמ, 28 ש"לעיל ה, שגיא :ראו. ינו נוכח בהכאילו הוא א

84 Ericksonמשפטי מדיון ברצח הערבי לדיון בנורמות התנהגות חברתית - טוען כי ההיסט הסיפורידהומניזציה של לטענתו משמעותו של היסט זה מצביע על . היא בעלת משמעות פוליטית

.78 'בעמ, 26ש "לעיל ה, Ericksonראו . כאילו חייו אינם נחשבים, הערבי . מתוך דבריו של קאמי כפי שנכתבו בהקדמה למהדורה האנגלית הראשונה לספרו 85הסדרים והמוסדות ורואה בה את סך ה"טבע" כאנטיתזה ל"התרבות"פרויד מגדיר את 86

כתבי "תרבות בלא נחת"ראו זיגמונד פרויד . החברתיים המארגנים את היחסים החברתייםהחוק הוא אחד המופעים ). 1968, אריה בר מתרגם (184–118 ,חמישי כרךזיגמונד פרויד

התרבותיים הראשונים והוא מגלם את הפער בין מהוויי היחיד לבין כוחם של הרבים המגבילים ).143 'בעמ, שם(פשרות סיפוק עצמם לטבת היכולת לחיות בחברה את א

ראו , להתפתחותה של תודעת האשם ותחושת החרטה"תרבות"על הקשר בין התפתחות ה 87

"הפושע של סיפורו" מול "הפשע סיפור" ספר דיויד וינר

661

החברה המאוימת משתמשת במשפט של. ערכיהעל נוכחותו מאיים מרסו על החברה ואודות כללי על להרחיק אותו ממנה והן כדי להעביר מסר חברתי כדי מרסו הן

88.התנהגות נורמטיביים ומקובלות חברתית-האיום מחזיר את החברה לחטא הקדמון של רצח אב והשיבה למצב הפרה

מפני שאין הוא מתמודד עם הערכים , האיום של מרסו הוא כה בסיסי.היסטורילכן החברה ממהרת . זר לחלוטין, נגדה עולם אחראלא פשוט מציב כ, הקיימים בחברה

. כך גודל הפחד, כגודל האיום. לסלק אותו מתוכה ועמו את האיום הנשלח כלפיהעד כי , היא כה גדולה,"הייצוג המרסואי"מ, תשוקתה של החברה להיפטר ממרסו

שופט אדם על מעשה שאיננו פשע במובן , האמון על הסדר החברתי, בית המשפטהנורא פשע, וכגיבוי קפקאי בהערת אגב מייחס לו פשע שכלל לא ביצע,המשפטיהתובע חוזר ומציין כי מרסו . התובע מאשים את מרסו ברצח אב89.רצח אב, בפשעים

אדם שהרג את " : ומאשימו ברצח אב90,"כופר בכלליה היסודיים ביותר של החברה"ש כמו אדם ששולח יד אמו מן הבחינה המוסרית מנדה עצמו מן החברה האנושית ממ

הוא מבשר אותם , על כל פנים הראשון מכין את מעשיו של השני. בנפש אביו מולידולא אהיה כמגזים בעיניכם אם אומר שהאיש היושב ]...[ באיזה אופן ונותן להם הכשר

בהקשר 91."על הספסל הזה אשם גם הוא ברצח שבית המשפט ישב לדון בו מחרמתנהל סמוך בוססת על העובדה שמשפטו של מרסוהסיפורי האשמה ברצח האב מממלאים 93הסיפר כלומר אחדות הזמן והמקום של 92.למשפט אחר בעניין רצח אב

בנוגעאף שהם עשויים ליצור עיוות תמטי , תפקיד בקביעת גבולות הסיפור ותכניו את "רצח האב"בהקשר התרבותי הפסיכואנליטי מדגישה האשמה ב .לנושא המסופר

. 173–165 'שם ובעיקר בעמ, פרויד

עם . אינם זרים למערכת המשפט) שיקולי הרתעה(מסרים חברתיים כחלק משיקולי הענישה 88והעיגון המשפטי נעלם , ה זה הוא שהמשפט כולו היווה נשא למסר חברתיהמיוחד במקר, זאת

. 77–76 'בעמ, 12ש " לעיל הFELMANעל משפטי רצח כמעבירים מסרים חברתיים ראו . ממנוהן מהבחינה הן מהבחינה המוסרית ו, רצח הורה נחשב לחמור יותר מרצח אדם שאינו הורה 89

). 1996 (766–765, 752) 2(ד נ" פ מדינת ישראל'חדד נ 4419/95פ "המשפטית ראו בעניין זה ע .95 'בעמ, 3ש "לעיל ה, הזר 90 .)נ.פ. ל– דגשה שליהה( 95 'בעמ, שם 91אריך נוימן עמד על כך שדמויות . יש כאן האשמה עמוקה יותר, אולם מבחינה פסיכולוגית 92

ואילו האב , האם מסמלת את החיים והטבע. ההורים מבטאים ארכיטיפים בסיסיים בקיומינו. אנליטית של פרוידכוקשר זה אף קיבל ביטוי מועצם בתאוריה הפסי. מסמל את החוק והמסורת

ריה שלו לפי התאו. התרבות התפתחה מתוך מעשה הרצח הראשוני של האב הקדמון,לטענתוהבנים המגורשים . הרג את הבנים הסוררים/סירס/ והוא הרחיק,בעידן הקדום שלט הזכר החזק

לאחר מכן הם הגיעו לתודעה חברתית שאפשרה את . הרגו את אביהם ואכלו את בשרו, התמרדוכלומר ראשיתה של התרבות והעיצוב הנורמטיבי הוא . קיומם המשותף בנוסח האמנה החברתית

תרבות בלא נחת זיגמונד פרויד (כך תחושת האשם חוברת לעיצוב התרבות . ח האבבפשע של רצ ).1988, אריה בר מתרגם (84ומסות אחרות –

.היינו השמעתו, בו מתבצעת מלאכת סיפור הסיפורשהזמן 93

ספר דיויד וינר נצר-ליאת פרידגוט

662

,דיאניתיעל פי התאוריה הפרו. ל מרסו על התרבות בכלל ועל המשפט בפרטאיומו שהוא , רצח האב. לפיכך חברו בניו להרגו. האב הקדמון היה שליט נטול מעצורים

הוליד את רגשות האשם והחרטה שעיצבו את מערכת המשפט ,"החטא הקדמון" 94."טאבו" היא ה,הקדומה

האם מרסו מרגיש 95.במרכז הדין הפלילייסוד האשם הוא הצידוק המוסרי העומד לאורך היצירה . תחושת אשמה של מרסו מסתכמת בחוסר נוחות חברתית? אשם

בו התגוררה שכך לדוגמה כשהוא מגיע למוסד . מרגיש מרסו אשמה וממהר להתנצלחשבתי תחילה שהוא מאשים אותי במשהו ": הוא מדבר עם המנהל ואומר, אמו

ילדי , אין לך על מה להצטדק'הוא נכנס לתוך דברי אבל. והתחלתי להסביר לו, אבל נזכרתי, כשיצאתי אפילו עמדתי להושיט לו יד": כך גם בזמן החקירה 96."היקר

התנצלותו של מרסו נובעת מהרגשתו של מי שעבר את 97."בעוד מועד שהרגתי אדםות מי שחש אשמה אמיתית אינו מסתפק בהתנצלויות שטחי. כללי הנימוס המקובלים

ההתנצלות המונמכת והמגוחכת חושפת את הרגשות המקובלים על בני . ואגביות אלוכאדם החי באופן , כאדם לא רפלקטיבי, למעשה. האדם כמוסכמות חברתיות חלולות

אף ": אתמרסו מסביר ז .אין הוא מסוגל לחוש אשמה או חרטה, יתי ובלתי אמצעייחוו, ד הייתי שקוע במה שעתיד לקרותתמי. פעם לא יכולתי להתחרט באמת על משהו

אף שחוסר יכולת לחוש אשמה הוא לקות נפשית שיכולה 98."בעכשיו ובמחרהתובע נתלה בנקודה זו דווקא כדי לחדד , להפחית מאחריותו הפלילית של מרסו

דבר 100,אולם מכיר לבסוף באחריות למעשיו, מרסו דוחה את האשמה99.את פשעואך אינו מבקש , מרסו אינו רוצה למות. להורגהמתבטא בהיותו שלם עם הוצאתו

מה ברצח האב מחזירה אותנו לשלב לפיכך האש. 151–145 'בעמ, 86ש "ראו פרויד לעיל ה 94

. נטול החוק והמשפט, הפרתרבותיהגנת : לענישה הפלילית יש ארבע תכליות עיקריות הנסמכות על עקרון ההרתעה ועקרון הצדק 95

אם . הרתעת הציבור ותגמול, תיקון הפרט והרתעתו מעברה נוספת, בידוד הנאשםל ידיהציבור ע הרי שאין הצדקה להענישו מבחינת הפן של התגמול ,םמרסו אינו מסוגל לחוות תחושות אש

, ניתן משקל גם לעבירה ונסיבותיה, בתוך כך. 23 'בעמ, 67 ש"לעיל ה, ראו בזק. ותיקון הפרט, 177) 1(ד מז"פ, משינת ישראל'ליבוביץ נ 1399/91פ "עברו ועתידו ראו ע, לעולמו של העבריין

179–180) 1993.( .10 'בעמ, 3ש "לעיל ה, הזר 96 .62 'בעמ, שם 97למעשה לקות נפשית שאינה יכולה לחוות אשמה ולהפיק תועלת מהניסיון . 94 'בעמ, שם 98

זהו . תהבאשר זו לא משיגה את מטר, נש שומטת את הקרקע מתחת לענישה הפליליתוומהעפטור זה מבוסס על שלושה . הרציונל העומד בבסיס הפטור של חולה נפש מאחריות פלילית

העונש יהיה על הלקות ולא : נימוק מוסרי. פגם ברצון החופשי: נימוק משפטי: נימוקים עיקרים ש"לעיל ה, ראו ספרו של בזק. העונש לא יהווה שוט הרתעתי: נימוק תכליתי. על הפגם המוסרי

. 25 'בעמ, 67 .94 'בעמ, 3ש "לעיל ה, הזר 99

.על קבלת האחריות ראו להלן בסעיף זה 100

"הפושע של סיפורו" מול "הפשע סיפור" ספר דיויד וינר

663

101.חנינהיש ? האם הוא אשם, שלילתה של החברה על ערכיה, הזר המוחלטהנואם מרסו

,שכן אין בו אשם מהבחינה המוסרית, חף מפשעהנו מרסו ,הטוענים כי בעיני קאמי נקבל את הטענה כי מרסו אינוש בין 102.והחברה אשמה בהגשת כתב האישום נגדו

נצטרך לבודד שאלה זו , נדחה טענה זושהמשפטית ובין -אשם מהבחינה המוסריתברצח כלומר את האשמה. מהשאלה העוסקת בהליך המשפטי שהתנהל נגדו דה פקטו

הערבי יש לברר במשפט העוסק ברצח הערבי ולא במשפט העוסק בהתנהגותו של א בהתאם לעונש יתר על כן הענשת נאשם של. הנאשם כלפי אמו או כלפי חבריו

103.בה הורשע היא לא חוקיתש עברה לבנוגעהמוגדר בחוק החרטה על המעשים אמנם אינה מפחיתה 104.שאלה נוספת היא שאלת החרטה

האם 105.אולם לעתים היא בעלת משמעות בשלב גזירת העונש, את האשם בעניינם, יותבחלק הראשון של הספר מעוצב מרסו כאדם בעל תגובות ספונטנ? מרסו מתחרט

אותו הגדרתי. אך אינו שופט, הוא מתאר, הוא מגיב. ללא עומק ושיפוט ערכייםהוא מציג עמדה שוות נפש כלפי הזולת אף במערכות יחסים , תייכפי שהרא. כאדיש

חוסר השיפוט מגיע לשיאו בסצנה של . עם רמון ועם מארישניהל אישיות כדוגמת זואמרתי ": אליובנוגע אך אין לו עמדה ,בידי מרסו מצוי אקדח. המפגש עם הערבים

אך לא מתוך , דבר הוא יורה סופו שלב 106."בלבי שאפשר לירות ואפשר גם לא לירות. את פני הערבי הנרצח"לא ראה"מרסו עצמו . אלא בגלל השמש, שיפוט והערכה

חוסר יכולתו להתבונן בפני הערבי הנרצח מנומק באופן מציאותי על ידי אורה אולם טשטוש פני הזולת הוא בעל משמעות סימבולית היורדת . שמשהמסנוור של ה

מרסו לא ראה את הערבי הנרצח משום שהוא נעדר כושר . יתו של מרסוילשורש הוובניגוד ליתר הדמויות (לאורך הסיפור לא זכה הערבי לשם .לראות את הזולת

"חרא"בתחילת הסיפור אין ל 107.סטריאוטיפיתוהוא נותר צללית ) הסיפוריות

. 247 'בעמ, 51 ש"לעיל ה, אף אוליביה טוד סובר שהוא רוצה לחיות ראו אוליביה 101 . 144 'בעמ, 28ש "לעיל ה, ראו שגיא 102אין עברה ואין עונש עליה אלא אם כן נקבעו בחוק ": להוראות היסוד לחוק העונשין1 'ראו בס 103

."או על פיוכפירה באשמה אינה סיבה להחמרת אם כי , הודאה באשמה משמשת גורם להקלה בעונש 104

החרטה מפחיתה את הסכנה כי . האחד שהודאה מבטאת חרטה: הנימוק לכך כפול. העונש וכך ,יש בכך כדי לאותת לנאשמים אחרים שינהגו בדרך זו, כמו כן. הנאשם יחטא שוב בעתיד

רונותיה דרכיה ועק–הענישה הפלילית ראו ספרו של יעקב בזק . ייחסך מזמנו של בית המשפט ).1998, מהדורה מתוקנת (206

לחוק העונשין העוסקת בחרטה בטרם הושלמה 34-ו, 28 'להבדיל מהגנת החרטה הקבועה בס 105לעניין זה ראו גם . הגנה זו מדגישה גם היא את חשיבותו של היסוד הנפשי בדין הפלילי. העברה

). 2003 (145 ג עלי משפט "פטור עקב חרטה"דפנה נתניהו .וראו תיאור מעשה הפשע בתחילת סעיף זה. 57 ' בעמ,3 ש"לעיל ה, הזר 106. 25 'בעמ ,72ש "לעיל ה, O`BRIENיש הרואים בדמותו חסרת השם של הערבי סממן גזעני ראו 107

ספר דיויד וינר נצר-ליאת פרידגוט

664

את המבט של , במהלך המשפט הוא מגלה את הזולת. משמעות בתודעתו של מרסו. של כל האנשיםהרגש שראיתי בפניהםנדמה היה לי אז שאני מכיר את ": "אחר"ה

, נוכח המפגש עם המבט של האחר108."אני חושב שזה היה רגש של השתתפותרר בי רצון אווילי בפעם הראשונה אחרי שנים רבות התעו": מתמלא מבטו של מרסו

הכרתו במבט של 109."לבכות כי הרגשתי כמה כל האנשים האלה מתעבים אותיכדי ": מתבטא גם בסוף הסיפור לאחר מתן גזר הדין"אני" כמכונן את ה"אחר"ה

אלא לאחל שיהיו צופים לא נותר לי , כדי שארגיש פחות בודד, שאשרי יהיה שלם 110."ים אלו יקבלו את פני בצעקות של שנאהושצופ, רבים ביום שיוציאו אותי להורג

יהיה זה מבט של אפילו "אחר" עליו לפגוש במבטו של ה,"אני"כדי לכונן את ה השנאה שהוא מייחל לה מבטאת את הכרתו בקיום 111.ובלבד שהאחר יביט בו, שנאהלוינס הוא רכיב הכרחי בתפיסתו של "אחר"ה. ואת אחריותו כלפיו"אחר"של ה

האחר לפי תפיסתו . בכך שהוא מאפשר לו לקחת אחריות כלפי זולתו"אני"בבניית ה האחר מהווה פרובוקציה הגורמת למודעות 112."אני" את שלוות השל לוינס מפר

. האדישות-האונטולוגית ומתהווה אי, האגוצנטרית כך יוצא האני מאדישותו. כלפיו, לשון אחר.האדישות היא היסוד המכונן את נטילת האחריות-התהוותה של אי

מניעים את נטילת האחריות במובן , המבט בפניו, "האחר"ההכרה בקיומו של , במובן זה. האדישות כלפיו-באי, נטילת האחריות נובעת מראיית הזולת113.האתי

114.הצדק הוא היכולת להסתכל פנים אל פניםלשפוט , במהלך המשפט מגלה מרסו את המבט של האחר ומתחיל להתבונן בחייו

מה היה בהליך ? מה גרם למרסו לגלות את המבט של האחר. ולהעריכם מחדשאותם

. הערבי למות "פואטיצדק " מעין, מבט נטול מוות מרסו של מותוב לראות ניתן זה במובן

.)נ.פ.ל –דגשה שלי הה (100 'בעמ, 3ש "לעיל ה, הזר 108 .84 'בעמ, שם 109 .)נ.פ.ל –דגשה שלי הה (113 'בעמ ,שם 110. יחס המוליד את הצדק, אישי-ןיחס ביאצל לוינס גם מפגש אלים ורווי שנאה טומן בחובו את 111

, אפרים מאיר מתרגם (70 שיחות עם פיליפ נמו –האתיקה והאינסופי לוינס עמנואל ראו ).ה"תשנ

היות והרובד ). 1997 (82עיונים בפילוסופיה של עמנואל לוינס : האחר והאחריותראו זאב לוי 112עמוד על המשמעות הפילוסופית לא א, הפילוסופי של יצירת קאמי חורגת מגבולות מאמר זה

אעיר רק כי הטלת תאוריות מאוחרות על טקסט מוקדם . הלוינסיאני ביצירת קאמי"המבט"של הוצעו פרשנויות פסיכואנליטיות לטקסטים שקדמו הכך לדוגמ. להם אינו דבר זר לספרות

וסופית של מי למסורת הפילאישנם חוקרים המטילים ספק בדבר שיוכו של ק, זאת ועוד. לפרוידאלבר קאמי אקראיות לעניין זה ראו חיבורו של גבי גבע. נציאליזםטהאבסורד והאקזיס

).2003, האוניברסיטה העברית,חיבור לקבלת מוסמך בפילוסופיה( הרמונית. "אשמה" שזור במושג "חריותא"אצל לוינס המושג . 77–72 ' בעמ,111 ש"לעיל ה, ראו לוינס 113

" כמאפיינים את האדם המשיב בהגותו של עמנואל לוינס'אחריות' ו'אשמה'"אפרים מאיר ). 2005( 851, 19מחקרי מחשבת ישראל

. 79 'בעמ, 15ש "לעיל ה, ראו גם דבריו של דרידה לעניין זה 114

"הפושע של סיפורו" מול "הפשע סיפור" ספר דיויד וינר

665

התבוננות זו נוצרה מתוך מפגש ,לדעתי? השיפוטי שאפשר לו התבוננות רפלקטיביתככל , משפטו של מרסו115."אחר"עם סיפור חייו במשפט כפי שהושמע על ידי ה

לסיפורו כפי המפגש בין מרסו האיש. התנהל בדרך של שמיעת סיפורים, משפטהעמיד מול מרסו מראה שיצרה באופן לא רצוני את המבט , שעוצב על ידי התביעה

שהשמיע "אחר"את ה קףיאלא ש, אודותיו לא שיקף אותועל הסיפור . הרפלקטיביהמפגש עם הפנים של האחר התאפשר דרך הסיפור ויצר אצל מרסו .את הסיפור

המפגש בין מרסו לבין 116. חדשההתגלות או תפיסה אינטואיטיבית של משמעות. כפי שאפשר לאחרים לשפוט אותו, אודותיו אפשר לו לשפוט את עצמועל הסיפור

"אחר"שהיא ה, החברה, "אחר"אלא שבעוד הוא שפט את עצמו דרך המפגש עם המבלי שתראה את הסיפור דרך , שפטה אותו דרך התבוננותה בתוך עצמה ,עבור מרסו

רסו כרוך ביכולתו לכתוב את סיפורו מחדש דרך המפגש שלו השינוי שעובר מ .עיניו אלא מפגשו עם, תהליך השתנותו אינו תוצאה של העונש המוטל עליו. "האחר"עם

בו מתגוששים שני סיפורים ש בניגוד להליך משפטי תקין 117."אחר"מבטו של הובא כפי שה, ולסיפורו שלו,כאן שלט סיפורה של התביעה, )תביעה והגנה(מתחרים

התאפשר 118"זולת"באופן פרדוקסלי גילוי ה. קול לא ניתן, בחלק הראשון של הספר המתגלה למרסו הוא "זולת"באופן אירוני ה. נעדר ממנו119"זולת"דרך המשפט שה

"אחר"ממש כפי שהוא מעוצב כ. אישיותו הואל ביחס לתפיסתו ו"אחר", "אחר"הככזה מתוך המבט של המתבונן מתעצב "אחר"מכאן כי ה. ביחס למבט של הזולת בו

"אחר"החברה היא ה, על ידי החברה המתבוננת בו"אחר"בעוד מרסו עוצב כ. בוכפי , הבנה זו עולה גם בקנה אחד עם טכניקת ההזרה. מבעד לעיני מרסו המתבונן בה

. ס מביעים את שבריריותוו של האחר לפי לוינפני, זאת ועוד. שהסברתי קודםהמפגש של פנים מול . אלימות-כלפיו אי ד את הזולת ולנקוטהשבריריות קוראת לכב

שסבל , דווקא מרסו האדיש120."לא תרצח"פנים הוא מפגש מוסרי המזכיר את הציווי אולם ההמון לא רואה את , מחוסר יכולת לראות את הזולת רואה עתה את פני ההמון

בד בבד 121.רוצחלסטריאוטיפ של , למסכה, הוא הופך לחסר פנים בעיני ההמון. פניו: במהלך המשפט הוא חש. הוא מגלה את האשמה"אחר"עם גילוי ה, עם גילוי הזולת

דיבור . 68 ' בעמ,111ש "לעיל ה, ראו לוינס"דיבור"ר לפי לוינס מתאפיינות בהפנים של האח 115

."סיפור"הנו סוג של . 88 ' בעמ,112ש "לעיל ה, על המפגש עם פניו של האחר כהתגלות ראו לוי 116אלא דווקא המבט ) כמו אצל סארטר(אינו המבט המאיים , ט של האחר הנשקף בסיפורהמב 117

כפי שהוא , אף אם יהיה זה מבט רווי שנאה. זהו המבט שגרם לו בפעם הראשונה לבכות. המקרבאולי זו כוונתו . ולבנות את עצמו, הוא מופנה אליו ומאפשר לו לקחת אחריות כלפי עצמו, מייחל

.113 ' בעמ,3ש "לעיל ה, הזר. ל מחדשויות הכבכך שהוא מוכן לח ."זולת"החברה כ 118 ."זולת"מרסו כ 119 .68–67 'בעמ, 111ש " לעיל ה,ראו ספרו של לוינס 120 . 99 'בעמ, 112ש "לעיל ה, בדומה לקנאות דתית ראו לוי 121

ספר דיויד וינר נצר-ליאת פרידגוט

666

שחווה מרסו "אשמה"ה 122."ואז הבנתי שאני אשםשמשהו מקומם את האולם כולו " 123. אלא תהליך של מודעות"חפות"אינה מצב המנוגד ל

ינה מתייחסת ניתן לומר כי תחושת האשם של מרסו אינה נורמטיבית וא, לסיכוםהאשמה היא קבלת . אקזיסטנציאלית-יתזאלא זוהי אשמה מטאפי, למעשה מסוים

שכן הוא אומר כי היה מוכן 124.מהאחר ואליו, האחריות המתלווה למבט של האחר מרסו מקבל – אחריותו מתבטאת במישור התודעתי. לחיות את כל חייו מחדש

, וד למפרשים רבים אחריםבניג, לפי הפרשנות שהצעתי לעיל .אחריות למעשיו, מרסו ממשיך לבטא זרות וניכור. יתו של מרסויבהוו מפנה מהווה נקודת המשפט

בחלק . אלא שזרות זו שונה מהזרות הראשונית שהוצגה בחלק הראשון לסיפור ,בחלק השני הוסרה הזרות התודעתית. מרסו זר לעצמו, הראשון הזרות היא תודעתיתתי לעיל הסרת הזרות התודעתית מאפשרת י כפי שהרא.ונותרה רק הזרות החברתית

על הזרות החברתית מעמידה סימני שאלה . את תהליך השיפוט העצמי והחברתי .אודות כשירותה של החברה לשפוט את הזר הגר בתוכה

אבקש לעמוד על היחס "סיפור הפושע" ואת "סיפור הפשע"לאחר שתיארתי את סיפורו של הפושע את סיפור הפשע והפך החליף, במשפט שנערך למרסו. ביניהם

אלא , רצח הערבי, מרסו לא נשפט על הפשע הפלילי שביצע. לכתב האשמה במקומוכפי שנתברר במהלך , כתב האשמה. וחריג לחברה"זר"על היותו , על מי שהוא

הוא , אלא הוא נטול כל עיגון נורמטיבי, לא רק שאינו זהה לסיפור הפשע, המשפט כך נשפט פושע על פשע שאינו פשע ונידון למוות125.ע במובן המשפטיכלל איננו פש

כדיאדגיש כי אין בדברים אלו ולו ברמז . על מעשה שאין לו עונש בספר החוקיםלמעשה אין בדברים . מרצח הערבי, להצדיק או לזכות את מרסו מהפשע שביצע

, פשעים מסוג זהכדרכם של , שכן פשעו זה, לומר דבר על פשע זהכדיהאמורים לעיל כך נותר הפשע מבלי שנתנו . בירור שלא נעשה מעולם– בבית משפטלהתבררדינו

שלון המשפט היה הן כי .ואדם נידון למוות מבלי שיהיה לכך בסיס בדין, עליו את הדין. על הנאשםוממילא בעונש שהושת, בהבנת המקרה והן בתרגומו לשפה המשפטית

חברתית כלפי החברה וכלפי המוסד המשפטי וכפי מהווה ביקורת"שלון המשפטכי"

.)נ.פ.ל –דגשה שלי הה (85 'בעמ, 3ש "לעיל ה, הזר 122 . 196 'בעמ, 60ש "לעיל ה, FELMANלהבנת האשמה כתהליך ביצירתו של קאמי ראו ספרה של 123על האחריות כתיקון ראו . אין הוא מקבל אחריות במובן הלוינסיאני של תיקון ושינוי, עם זאת 124

.864 ' בעמ,113ש "לעיל ה, מאירבית אודות השימוש שעושה על מעניינת ההשוואה לטענתה של אורית קמיר , בהקשר זה 125

דוקטרינה זו משמשת את בית , לטענתה."האדם הסביר"המשפט בהליך הפלילי בדוקטרינת וזאת בניגוד למשמעות המשפטית , המשפט למעין משפט זוטא על אישיותו של הנאשם

חום דמם של – איך הרגה הסבירות את האשה"ראו אורית קמיר . האמיתית של הדוקטרינה 137ו פלילים " בדוקטרינת הקנטור בהלכת אזואלוס'ההישראלית המצוי' ו'האדם הסביר')1997.(

"הפושע של סיפורו" מול "הפשע סיפור" ספר דיויד וינר

667

.שאציג להלןחוזר , ושממנו מנסה החברה להתנער דרך המשפט, האבסורד המיוצג על ידי מרסו

אדם נידון : דרך המשפט שהיא מנהלת העטוף כולו באבסורד, אל החברה כבומרנגלמוות ללא במובן זה אדם נידון . עברהלמוות בעטיו של מעשה שכלל אינו מוגדר כ

מתגלגל , גם כתב האשמה החברתי שהופנה כביכול כלפי מרסו, יתר על כן .סיבההמעשה השיפוטי שנסב על שכן. במורד ההר ככדור סיזיפי כלפי החברה עצמה

.מהווה כתב אשמה כלפי החברה ששפטה אותו ,על אישיותו, סיפורו של הרוצחהפסיכולוגי או הפילוסופי של בסיפורו , החברה לא התעניינה בסיפורו של הפושע

גם החמיצהאלא בביטוי החיצוני של סיפורו ובפרשנות החברתית שלו ובכך , מרסו היא הוקיעה אותו ; לזכות את עצמהכדיהחברה שפטה את מרסו .את סיפור הפשע

שהיא עצמה לא תצטרך כדי, לרחוץ בניקיון כפיהכדימתוכה ושלחה אותו אל מותו חריצת דינו מהווה גם חריצת . ועם הדברים שהוא מסמן כלפיה, להתמודד עם מחדליה

גזירת עונש מוות על מרסו מאשש למעשה את הנורמות החברתיות . דינה של החברה 126.המקובלות ומאפשר לחברה להמשיך ולחלץ עצמה מהצורך לשפוט את עצמה

ווה בהמשך לכך הוצאתו להורג מה127. והמצפון"חוק" מסמן את הלוינס לפי "אחר"ההכשל המשפטי והחברתי . את הניסיון של החברה להיפטר מהצורך להתבונן במצפונה

אלא גם ובעיקר לחברה , לא רק למרסו, מהווה למעשה משפט נוסף ,שהצגתי לעיל . ששפטה אותו

סיפור ?האם ניתן היה להשתמש בסיפורו של הפושע לעיצוב סיפור הפשעיפור הפשע ולתרום לגיבוש הליך הפושע יכול היה לשרת את ההגנה בעיצוב ס

תפיסתו את המציאות כנטולת קשרים סיבתיים "זר" ,היותו של מרסו .משפטי צודקשפיות -לתמוך בקו הגנה של לקות נפשית או אי עשויים היו ,ועקרותו הרגשית

מהטיעון של ההגנה מתעלמת. הגנה משפטו של מרסו נעדר כל, יתר על כן. זמניתבולט עוד עדר ההגנהיה, זאת ועוד. מהטיעון של לקות נפשיתהגנה עצמית כמו גם

יר' בשנות השלטון הצרפתי באלג50-יותר נוכח המציאות שהייתה קיימת בשנות השבה בית משפט צרפתי לא היה מטיל עונש מוות על אירופאי על הריגת ערבי לאחר

כלומר ההגנה 128.שזה האחרון שלף כלפיו סכין וזמן קצר קודם לכן דקר אירופאי אחר

אחד הנימוקים ליחסינו הבלתי מודעים לעבריין הפושע נעוץ בכך שהפרת החוק , באופן אירוני 126

תפיסה זו יוצרת הרתעה ל פיהענשת העבריין ע. פיתוי ליצרינו אנותאו כללי המוסר יוצרלמצפון האישי ) super ego(וה חיזוק לסופר אגו והעונש מהו,האנושי) id(ציבורית לאיד

. 28 ' בעמ,67ש "לעיל ה, בזק: ראו. והחברתיצים את הניסיון של הנאסבדומה לפרשנותו של לוינ (858 'בעמ, 113 ש"לעיל ה, מאיר: ראו 127

). שם, הריגת היהודי המסמל את האחר את המצפוןל ידילהיפטר מהמצפון ע128 “In practice, French justice in Algeria would almost certainly not hace condemned a

European to death for shooting an arab who had drawn a knife on him and who had shortly befor stabbed another European. And most certainly meursault`s defence

ספר דיויד וינר נצר-ליאת פרידגוט

668

אלא היא מאפשרת , לבנות קו הגנהכדילא רק שלא משתמשת בסיפורו של הפושע ."סיפור פשע" ל"סיפורו של הפושע"לתביעה להפוך את

ושחקניו ביצירה השתקפות עולם המשפט .4

להשלים את כדי וזאת ,אעמוד בקצרה על השתקפות המשפט ושחקניו ביצירה להלן

סיפור "ולם המשפט בסעיפים הקודמים מתוך היחס בין על ע התמונה שהשתקפה . "סיפורו של הפושע" ל"הפשע

. ייםטהמשפט מתואר כהצגה תאטרלית והשופט ועורכי הדין כשחקנים מלודרמממשיך בתנועות ידיהם , יםיבבגדיהם התאטרל תיאור זה מתחיל עם כניסת השחקנים

כאילו "שחקן-הצופה"ו הרחבות המלוות בקולם הרם ומסתיים בתחושתו של מרסכניסתם של השופט והתובע . אלא על דרך המשחק,הדברים אינם מתרחשים ברצינות

ורק אז מציין ,ראשית מופיע התובע בבגדו האדום. לאולם מתרחשת כבמחזה תאטרון כמו בתיאטרון כשמופיע שחקן על הבמה והקהל עדיין אינו יודע מה – מרסו מיהו

הפן . שחקני תאטרון מודגשת במלבושם הססגוני משל היוהופעת השופטים . תפקידו. דרך קריאת כתב האשמה ועד גזר הדין, הטקסי במשפט מודגש מבחירת המושבעים

שלא ידעתי את מנהגי "מרסו מתקשה לעקוב אחר המתרחש כיוון , עם זאת 129."המקום

הצגתו של קאמי . דמות השופט מעוצבת כבבואה נלעגת לקריקטורה ספרותית השופט מזכירה את הקריקטורות הסאטיריות של דומייה המלעיגות על מערכת את

מדגיש מרסו את חוסר , החוקר-בו מוזמן מרסו לחדרו של השופטשמהרגע . המשפטמשל , הרצינות שבמעמד ואת היותו של המשפט בבואה של קריקטורה ספרותית

יה ולבצע את יחלדמויות הספרותיות לקום לת מקרהו של מרסו הוא מעין הזדמנות 130."וכל זה נראה לי כמשחק, כבר קראתי תיאורים כאלה בספרים": תפקידם הבובתי

. התנהגותו של השופט בהמשך החקירה מחזקת הרגשה זואמצעי קומי אחר שבעזרתו לועג קאמי למערכת המשפט הוא הדיספרופורציה

, לדוגמה,כך. בין הפתוס של אנשי המשפט לאדישות של נשואי המשפטלבין ) המוצג כקריקטורה(החוקר -הדיספרופורציה בין סערת רוחו של השופט

כשהחוקר מנפנף בדמות הצלוב ושואל את . אדישותו של מרסו אליו פונה השופטברור שהשופט אינו מצפה 131."כמובן, כן"עונה מרסו בשלווה , מרסו אם הוא מכירו

counsel would have made his centeral plea that of self-defence, turning on the

frightening picture of arab with a knife” .ספרו של ראו O`BRIEN ,22 'בעמ, 72 ש"לעיל ה. .81 'בעמ, 3 ש"לעיל ה, הזר 129 .61 'בעמ, שם 130 .65 'בעמ, שם 131

"הפושע של סיפורו" מול "הפשע סיפור" ספר דיויד וינר

669

, כאילו זו שאלה של ממשאך מרסו עונה לו ברצינות , לתשובה על שאלתו הרטורית האם יש לו יחס כלשהו כלפי – ואינו מתייחס למשמעותה המובלעת של השאלה

בהמשך החקירה מוטרד מרסו מהזבובים באולם יותר מאשר מדברי השופט . הדת 132.הנשמעים בקול תרועה רמה

יררכיות בתוך השדה יחוסר רצינותו של ההליך המשפטי מודגש עם ביטול ההכך מתבטלים הגבולות בין התביעה .ל הגבולות בין שחקניו השוניםהמשפטי וביטו

פרקליט ובין אלו לעיתונאים המסקרים את ליררכיה בין שופט ימתמוססת הה, להגנה והם ,של מרסו להתעניין בו החוקר ופרקליטו-עם הזמן חדלים השופט .המשפט

מרסו . וא מפתיעאף ה, תגובתו של מרסו לביטול גבולות אלו. עצמם הופכים לחבריםנינוח מהאווירה החברית השוררת באולם ומהתמוססותו של המתח שמאפיין את

הכול היה טבעי כל . איש לא הציק לי באותן שעות. נשמתי לרווחה" .ההליך הפלילישייך 'שהתעורר בי הרושם המגוחך שגם אני , מסודר כל כך ומנוהל באיפוק כה רב, כך

והוא מתייחס הן לצד הפרוצדורלי שבו ,ברור הלעג למערכת המשפט ."'למשפחה .מתנהלת החקירה והמשפט והן לצד המהותי של תוכן ההאשמות המוטחות בו

הערותיו המעטות של מרסו במהלך משפטו מציגות את מערכת המשפט באור טוען מרסו כי אין זה רלוונטי , ו עם אמויכשפרקליטו חוקר אותו על יחס. אירוני

נה לו הפרקליט כי תשובה זו מראה כי מעולם לא היה לו משא בתגובה עו. למשפט הערה זו של הסנגור חושפת את חוסר הרלוונטיות המשפטית של 133.ומתן עם החוק

אטימותו וזרותו של מרסו. כלפי מרסו אותם פרטים טפלים המבנים את כתב האשמהלו מחוץ למשפט ואינה מאפשרת ותו שדוחקת א,משתלבת במערכת המשפט עצמה

, ומגיעה לשיאה כאשר היא שופטת אותו לא על הפשע שביצע, להשמיע את דברו .אלא על אישיותו כפי שניתחתי לעיל

עולה , עיצוב המשפט כהצגת תאטרון המושתת על הפער שבין הבדיון למציאותהמשפט . בקנה אחד עם הביקורת חברתית משפטית כפי שהצגתי בסעיף הקודם

הרצח אינו משתקף . התיימר לייצגשאת המציאות שהתנהל לא הצליח להבנותמבטא המשפט את קול החברה , תחת זאת. הוא כמעט ולא נדון בו– במשפט

ידי מעשה הפרת הסדר החברתי סומנה על. שהחוק והסדר שלה הופרו, המפוחדת, לא הפשע והפחד מחזרתו, אולם זה התגלה רק כקצה הקרחון לאיום האמיתי, הפשע

.יום מנוכחותואלא הפושע והאההומור והאירוניה שבעזרתן מציג קאמי את ההליך המשפטי הם חלק , לסיכוםומטרתם להציג ככלי ריק את כל , המופיעים לאורך כל הספר"הזרה"מאמצעי ה

מחד : תפקיד כפול"הזרה"כלומר ל. מערכת המשפט ולהוקיע את יחסה למרסוומאידך להציג את החברה , אותולהראות עד כמה מרסו זר לעולם כפי שאנו מכירים

.66 'בעמ, שם 132 .63 'בעמ, שם 133

ספר דיויד וינר נצר-ליאת פרידגוט

670

.כמושתתת על מוסכמות ריקות מתוכן

סדלוקוונטין ריינ ל"דולי היה שוטר" .ג

סיפור העובדות .1

ברצח ראש עיריית , בו הואשם שוטר בשם דולישזהו סיפור המתעד מקרה אמיתי

ורלו כבר חרץ את ג,כפי שתואר בעיתון המקומי, הסיפור. שבלונג איילנד'לונג ביץדולי ירה בראש העיר חמש יריות לעיני שומר ראשו ומיד הצהיר על 134.של הפושע

... -יריתי בראש העיריה ה": מעשיו באוזני אשתו של הנרצח תוך שהוא מתריס כנגדהקיבל על עצמו מנקודת פתיחה זו 135."ואני מקווה ששניהם ימותו, ובהורקאן הלקקן

מתומצת בשלושת "סיפור הפשע". ל דוליעורך הדין סמואל לייבוביץ את ההגנה עאין מקרה קל מזה לתביעה ואין מקרה קשה מזה , לכאורה. המשפטים שצוטטו לעיל

ומה בכל . "איך קרה" ואיש גם אינו חולק על "מה שקרה"איש אינו חולק על . להגנה עורך דינו מנסה להציל את דולי ,אכן. אולי סיפורו שלו? זאת יכול להציל את דולי

. "סיפורו של הפושע" מתוך "סיפור הפשע"ך בניית דר

"סיפורו של הפושע": דולי .2

נקודת הפתיחה היא נקודת השיא בחייו של . "סיפורו של הפושע"להלן אציג את

לשנות ילדותו , מיד אחר כך פונה המספר אחורה על ציר הזמן. היותו שוטר, הנאשםהסנגור ."שומר החוק"המצליח של הסודקות את הדימוי הנורמטיבי ו, של הנאשם

עדות לכך שבנסיבות סיפורו של דולי הוא, לטענתו. "רוצח נורמטיבי"מציג את דולי כ ןבהשמסוימות גם אזרחים רגילים ושומרי חוק מסוגלים לרצוח בנסיבות קיצוניות

. משהו מפר את שלוותם ומוציא שדים ישנים מתוך הבקבוק הסגור של הווייתםהצגת ילדותו , מאידך גיסא. בא לתמוך בטיעון זה"בוגר נורמטיבי"ולי כעיצובו של ד

היותו ילד חריג, עם זאת. סודקת במעטפת נורמטיבית זו, המוקדמת כילדות חריגה בדולי עוצב "אחר"הפן ה. "האחר"שבכל אדם נורמטיבי יש גם פן מודחק של מאותת

הוצאתו מחוץ , כתינוקת שלויותההתפתחוהמחלות : בלידתו וליווה את שנות ילדותועיצובו . היותו רכרוכי ומדולדל איברים: מבנהו הגופני, למעגל החברתי של הילדים

עיצוב דמותו המשתנה מתחילה מהחיצוני . מתחיל בשנות בחרותו"אדם נורמטיבי"כתחילה מתואר גופו השרירי . בו אנו מתוודעים לאדם חדששבדומה לאופן , לפנימי

לאחר מכן אנו מתוודעים לתחום עיסוקו ולבסוף , לדותו המדולדליםכניגוד לאברי י

. 83–81 'בעמ, 4ש "לעיל ה, דולי היה שוטר 134 . 81 'בעמ, שם 135

"הפושע של סיפורו" מול "הפשע סיפור" ספר דיויד וינר

671

כשומר החוק ודואג לאכיפתו מציבה , עבודתו כשוטר. על תרומתו מקבלים עדות אופיהמשמעות הסימבולית של עבודתו אינה מרחיקת לכת . נזוס החברתיצאותו בלב הקונ

י חוזר כשומר מי שנדחק אל מחוץ למעגל החברת– במשמעותה הפסיכואנליטיתיתו יאלא מסמן בהוו, לתוך החברה"אחר"בכך לא רק שמתקבל ה. הסף של מעגל זה

אלא "אחר"החברה קיבלה אותו לא כ, עם זאת. המקצועית את הגבולות החברתייםכך עובר . "אחד משלנו" שלו והפך ל"אחרים"כמי שהשתנה ומחק את הסממנים ה

תהליך זה . שמכניס אותו למעגל החברתי ותהליך התבגרות מהירִחברותדולי תהליך איש , איש משפחה, מקצוע יציב, גוף בריא: יםיעונה לקודים החברתיים הנורמטיב

לא נמחק , שאפיין את שנות ילדותו"אחר"אלא שהפן ה. איש התורם לקהילה, חברה ,"מנגנון פיצוי"הסיפור מציג את הפן האחר כ, יתר על כן. אלא רק הודחק, או נעלם

הפן האחר נשאר בבקבוק . שהוביל לתהליך השתנותו של דולי, ניזם כמעט גופניכמכאדם "קיומו של הסיפור מקעקע את. המודחק בכל אחד מאתנו"שדים רדומים"של

"אחר"ה ים באמצעות עיצובו שליווידואלי ומדגיש את המאפיינים האינד"נורמטיבי מוצג כסיפורו הפוטנציאלי של סיפורו של דולי הפושע. כצל הקיים בכל אחד מאיתנו

. בסיפור הפוטנציאלי של כל אחד מאתנו האדם הנורמטיביהעובר של דולי מעוצב דרך שני אלמנטים עיקריים היוצרים תהליך סיפורי סיפורו

. והאופנוע"קרן לרווחת השוטרים"ה שני אלמנטים אלו הם. "הזדהות" ל"זיהוי"מהופכים , הופכים אט אט לזהותו של דולי, לוכאלו המזוהים עם דולי יותר מ אלמנטים

תהליך . איום על אלמנטים אלו מהווה איום על דולי עצמו, במובן זה. לדולי עצמואולם , הזיהוי והזהות בין דולי לאופנוע ובין דולי לקרן מעוצבים באופן ספרותי

ההנמקה דמוית מציאות נבנית דרך . דמוית מציאות מנומקים בטקסט גם בהנמקה שמתואר במשפט על ידי עד מומחה מתחום "מנגנון הפיצוי הפסיכואנליטי" יצובע

אינו מגיח יש מאין , שיבנה את קו ההגנה במשפטו של דולי, מנגנון זה. בריאות הנפש "סיפורו של הפושע"אלא מעוצב כבר בשלבים הראשונים של , עם מעשה הפשע

עמוק בגופו או, אך אי שם": כמעין רמז מוקדם בשנות חייו הראשונות של דולי 136."גופני או חברתי, יש מנגנון שמפצה אותו על כל חסך נפשי, בנפשו של כל אדם

מנגנון . שכמעט אינו בשליטתו של האדם,גופני, כמכניזם מכני מוצגמנגנון הפיצויכוב הניצב במערכה ראשונה דומם ויורה במערכה 'צ זה מעוצב כאותו אקדח של

מנגנון הפיצוי כבר בהתחלה מכונן את הקשר הסיבתי הצגתו של . האחרונה, בהתחלה מוצג מנגנון הפיצוי באור חיובי, יתר על כן. להתפרצותו במערכה האחרונה

, המכובד, המהוגן, הנדחה לאזרח הנורמטיבי, כמכניזם שבעזרתו הופך דולי האחרבסוף הופך , בתחילת הסיפורמעריכיםאותו מנגנון שאנו . מושא לכבוד והוקרה

שפותחה כקו הגנה "השור הזועם" עולה בקנה אחד עם תאוריית "מנגנון הפיצוי" .73 'בעמ, שם 136

ברגעים מסוימים הוא מתנהג "במשפט ומתארת את דולי כשור זועם המתפרץ למראה בד אדום ו ). 97 'בעמ, שם ("כמו רובוט

ספר דיויד וינר נצר-ליאת פרידגוט

672

ממש כמו האקדח בכיסו של דולי ששימש אותו בתחילת , "גורם לפשע"הסיפור לובסוף הסיפור הופך לכלי הפשע , ולרדיפה אחר פושע, הסיפור ככלי לשמירת החוק

, העיצוב המוקדם של כלי הפשע והמנגנון הנפשי שהוביל לפשע באור חיובי. עצמובפן המוסרי הם נועדו ליצור , יתר על כן. באים לעמעם ולהקהות מעצמת הפשע

. לשיפוט המוסרי שלנו את הפשעבנוגעבלבול הגון ונקי , איש של ערכים, איש אמון, לאורך הסיפור מעוצב דולי כאיש כבוד

הוא, כמו כן. איש משפחה, שליח של החברה, איש צדק הנלחם למען החלשים, כפייםהיזמה שגילה בגיוס . םהיודע לבנות פרויקטים ולתחזק אות, מתואר כבעל יזמה

עיצוב אישיותו נעשה הן בדרך . מן העבר"נבך"אוטיפ של היכספים שובר את הסטר נעשית בדרך של "הגדה" בחלק מהמקרים ה137."הראיה"של והן בדרך "הגדה"של

דולי היה ": במהלך הסיפור חוזר המחבר שוב ושוב על אותו משפט .חזרה רטורית למנטרה או פזמון חוזר יוצר מעין שטיפת מוח של אפקט החזרה בדומה."שומר חוק

כמו . בעצם הישנותה, בין היתר, ונתמכת,עובדה החוזרת על עצמה בהקשרים שוניםתכונה נוספת המודגשת . ו החוזר על עצמהמידעהחזרה יוצרת העצמה של , כן

ן י והז סימבולי הן בפן הפיהנו התיקון 138.בדמותו של דולי היא יכולתו לתקן דבריםהשלמת תהליך . כאירוע מקלקל"פשע" הוא האנטיתזה ל"תיקון"ה. בפן החברתי

של דולי והשתלבותו המלאה במעגל החיים החברתיים באה לידי ביטוי "תיקון"ה. מפגש זה נחווה באמצעות המפגש עם דמויות מעברו. במפגש המתקן שלו עם עברו

ואוהב כאשר אותם הופך למפגש מחבק, המפגש שהיה טראומטי בשנות ילדותומקדמים אותו בברכת שלום וגילויי הערכה , שלעגו לו ודחו אותו, מורים וחברי ילדות

אלא גם המסגרת מהעבר , לא רק המסגרת החדשה קיבלה וקידמה אותו. והערצה

ושהקורא מסיק , לכביכו, שהמספר נעלם מתוכו, היא ייצוג ישיר של אירועים ושיחות"הראיה"ה 137

היא ייצוג , לעומת זאת, הגדה"ה. "משמע אוזניו" ו"מראה עיניו"בו בעצמו את מסקנותיו מהוא מדבר , במקום להציג את האירועים והשיחות במישרין ולהמחיזם. בתיווכו של המספר

יש כוח סיפורי "הראיה"ל. 104 'בעמ ,30ש "לעיל ה, קינן-ראו רמון. 'מסכם אותם וכו, עליהםמספר שאינו בטוח ביכולתם של . "להגיע למסקנה בעצמו"חזק יותר באשר הוא גורם לשומע

: דוגמאות. "הגדה"קוראיו להגיע למסקנה המתבקשת מבהיר להם זאת באמצעות התמיכה של , ים לאחר שהתגייס למשטרהשבע שנ": "הראיה" "אלווין דולי היה איש של כבוד": "הגדה"

היה זה ביטוי ההוקרה וההערכה (עמיתיו לעבודה בחרו בו לנשיא הקרן לרווחת השוטרים הגון ואוהב שלום וכולם , אל דולי היה בחור שקט": "הגדה" ."הראשון שנפל בחלקו של דולי

, טרם וולף נזכר סמל בר".תמיד היה מישהו שהתלונן על אחד השוטרים": "הראיה" ."כיבדו אותואבל לא הצליח להוכיח , השוטר היה חף מפשע, ברוב המקרים". שהיה מפקדו הישיר של דולי

ש "לעיל ה, ראו דולי היה שוטר. " אותו"לייצג"הבחורים ביקשו מאל דולי , וכשזה קרה. את זה . 74 'בעמ, 4

עדות , "הראיה"וכן ראו תיאור באמצעות . "אל אהב לתקן דברים": "הגדה"תיאור באמצעות 138ל ישנו מבנה רטורי בו כל תכונה "בסיפור הנ. תיקונים שונים בביתביצעהאם המפרטת כיצד

. שמבקש המספר להבליט בדולי ניתנת הן בדרך של הראיה והן בדרך של הגדה

"הפושע של סיפורו" מול "הפשע סיפור" ספר דיויד וינר

673

תהליך החברות והשינוי של כך מושלם. יחסה אליואת קיבלה אותו לחיקה ושינתה .דולי

: ת של דולי מעוצבת באמצעים ספרותיים דמויי מציאותבעוד דמותו הנורמטיביהנפשית מעוצבת התדרדרותו, ב"עדויות אופי וכיו, מפגשים אנושיים, תיאור מעשיו

תיאור תהליך : לדוגמה. אמנותיים שהנמקתם המציאותית הנה עקיפה באמצעים סביבה מטפורית מצוקתו הנפשית והסתגרותו החברתית של דולי נעשה דרך תיאורי

ודולי ,קיצץ ביחידת האופנוענים המשטרתית ראש העיר החדש 139.יםיונופים אנלוגתיאור המקוף נועד לשקף את . היה אחד משני השוטרים שנאלצו לחזור למקוף

מצפון , בלתי מיושב של חוף מבודדתהמקוף שלו היה רצועה " :תחושותיו של דוליאנלוגי לעולמו )"תי מיושבבל"(הפראי , המורחק, תיאור הנוף המבודד140."לעיירה

, כמו כן. דחוי ומבודד, מאז ימי ילדותו הנשכחת, הנפשי של דולי החש לראשונהלשלב הרחם שבו ,התיאור של החוף הבלתי מיושב מחזיר אותו למצב הפרילמינרי

חזרו , לראשונה זה שנים": ואכן המשך התיאור מאשש תזה זו. "מנגנון הפיצוי"ניטע תחושת הנחיתות שנעלמה כלא הייתה רק הסתתרה אי . ם הישניםותקפו אותו הפחדי

? את המדים שלו? את הקרן שלו? ומה הם ייקחו כעת. שם במעמקי התת מודע שלוגם לאחר ההפסד בבחירות , באופן דומה 141."החששות כרסמו בלבו של דולי

ולך דולי ה .םימשתקפות תחושותיו של דולי ועולמו הפנימי דרך תיאורי נוף אנלוגי 142." לגמרימבודדת ונטושהאל רצועת חוף "

"סיפור הפשע"טכניקה ספרותית נוספת המשתמשת בארגון הטקסטואלי של כל טקסט 143. כמו גם בעיצוב היחסים ביניהם הוא עיצוב הזמן"סיפורו של הפושע"ו

זמן הטקסט .זמן הטקסט וזמן סיפור המעשה ,מאורגן על פני שני צירים של זמןזמן זה מתקדם מהשורה . צף הסיפורי על פי סדר הופעתו בסיפורמבטא את הר

זמן . ובו סדר מסירת האירועים חופף את סדר קריאתם,הראשונה לשורה האחרונהזמן זה מורכב . בו התרחשו האירועים במופשט מהטקסטשהוא הזמן , סיפור המעשה

בו שלוגי והוא עונה לסדר הכרונו,על ידי הקורא בדיעבד לאחר השלמת הקריאה

) מעמד חברתי, משפחה(בה אנושית וסבי) עיר, רחוב, בית, חדר(ית של הדמות זסביבתה הפי 139

ית או חברית של דמות מציגה לא זסביבה פי. משמשים לעתים מטונימיות המלמדות על תכונותאלא בהיותה מעשה ידי אדם היא עשויה להיות הסיבה או , רק בעקיפין תכונה או תכונותאלמוני , להפך ולפיכך הוא עגמומי או ,היפלוני גר בסביבה עני(התוצאה של התכונה המוצגת

ולפיכך אינו יוצר ,אינו תלוי באדם, לעומת זאת, נוף טבעי). לפיכך ביתו מוזנח,מדוכא ועצלןבו היא נטועה יכולה שבין הדמות לנוף ) אנלוגיה(ההקבלה . יחסי סיבתיות בין הסיפור לדמויות

ה את או הקבלה הפוכה המדגיש, להיות הקבלה ישרה המדגישה את הדמיון בין הדמות לטבע .הניגוד בין הדמות לטבע

.)נ.פ.ל –הדגשה שלי ה (78 'בעמ, 4ש "לעיל ה, דולי היה שוטר 140 .78 'בעמ, שם 141 .)נ.פ.ל – שלי הההדגש (81 'בעמ, שם 142 . 66ש "על הזמן הסיפורי ראו לעיל ה 143

ספר דיויד וינר נצר-ליאת פרידגוט

674

הזמן הטקסטואלי . מה קרה קודם ומה קרה אחר כך בעולם המתואר, התרחשו הדבריםבהיותו של דולי , בנקודת זמן מאוחרת בסיפור המעשה מתחיל"דולי היה שוטר"ב

זמן ש מאחר. נקודת פתיחה זו באה למקם את דולי בהווה כגיבור נורמטיבי. שוטרניתן לנצל את הפערים בין צירי זמן , הפיךכיווני ובלתי - חד144,הטקסט הוא לינארי

ראשית זמן סיפור 145.מתח ואפקטים נוספים בסיפור, אלו ליצירת שיפוט מוקדםההצדקה . עובר לשנות ילדותו הראשונים, הוא בהיותו של דולי עובר, המעשה

העומד במרכז "מנגנון הפיצוי"היא עיצוב פורית לבחירת הזמן הטקסטואלי הסילבחירת זמן הטקסט יש משמעות נוספת בקביעת , עם זאת. הטיעון המשפטי

סיטואציה פתיחת הסיפור במצב העוברי יוצרת. אחריותו של דולי למעשה הפשע ומאז הוא מתחיל , עוד טרם לידתו של האדם"מנגנון הפיצוי"ניטע פרילמינרית שבה

"ג" ק5קל מש" ממש כפי שנולד ב"מנגנון הפיצוי"מבחינה זו דולי נולד עם . לתקתקהמשמעות הסיפורית לעיצובו של דולי מבטן . "עוויתות שהביכו את הרופאים"בעל ו

לפיו דולי לא ש היא תמיכה בטיעון המשפטי "הרמזים המוקדמים"ממש כמו , אמולפי , דולי. היה מצוי במצב של בחירה מודעת בעת הירי ולפיכך אחריותו מופחתת

. נתונה אלא נולד לירות לתוכהלא בחר לירות בסיטואציה ה ,טיעון זה

? רצח בכוונה תחילה: סיפור הפשע .3

תחילה 146.סיפור הפשע מוצג באופן עיתונאי כפי שפורסם בשלושה עיתונים שונים

הסיפור מובא בפונט . ורנל אמריקן'יורק ג-בניו מובא סיפור המקרה כפי שפורסם 'ראש עיריית לונג ביץ": שונה ומעוצב ככתבה עיתונאית שבראשה מובלטת הכותרת

תוך הסוואת "סיפור העובדות"הכתבה החדשותית הציגה את 147."נרצח בידי שוטרלונג , 'של לונג ביץסכסוך מר וארוך בפוליטיקה המשטרתית הסבוכה ": הפן הפרשני

נורה , 47, אדווארס. הגיע היום לסיומו הטראגי כשראש העירייה לואיס פ, איילנד, מערב15 'ביץ כשראש העירייה יצא מביתו שברחוב. רמרממולמוות בידי שוטר הופיע מולם לפתע השוטר אלווין , יימס הוראן'בלש המשטרה ג, מלווה בשומר ראשו

הרגו את , פילחו את גופם חמש יריות. לא היה להם סיכוי. באקדח שלוף, דולינים של ראש העירייה ושכ אשתו, כעבור שניות. אדוארס ופצעו אנושות את הבלש

וקרא , דולי עמד מעל הגופה כשעשן מיתמר מאקדחו. מיהרו אל הרחובמבועתים

ומכאן הצגה לינארית של מידע על דברים ,שכן הלשון מכתיבה פענוח לינארי של סימנים 144

אנחנו גם מפענחים וממשמעים את , )אנחנו קוראים אות אחרי אות ומשפט אחרי משפט( .האירועים והדמויות בסדר הלינארי של הטקסט

. "הטרמה" או"מבט לפנים"הקדמת האירועים הסיפוריים בטקסט נקרא 145לונג איילנד "וכן הוספות של ה. ורנל אמריקן'יורק ג- כפי שהובא בניו"תיאור העובדות" 146

."נסאו דיילי ריוויו סטאר" וה"אינדפנדט .)ההדגשה במקור (81 'בעמ, 4ש "לעיל ה, דולי היה שוטר 147

"הפושע של סיפורו" מול "הפשע סיפור" ספר דיויד וינר

675

148."ואני מקווה כי שניהם ימותו, ובהוראן הלקקן... יריתי בראש העירייה ה": לעברם, זאת ועוד. בהמשך מובלטת העוינות התקשורתית כלפי דולי בשני עיתונים נוספים

מדוע בוחר 149." המוכיחות כוונה תחילהשפע של ראיות"באחד מהם אף נכתב כי יש נראה ? דווקא באמצעות כתבות עיתונאיות עוינות"סיפור הפשע"המספר לספר את

כי התשובה טמונה בהשפעתה של התקשורת על דעת הקהל הציבורית ובכוחה ריינולדס היה מעוניין להציג את סיפור מתוך 150.הסיפור המשפטי להכתיב את

הדגיש כי המשפט כבר הוכרע על ידי התקשורת ודעת הקהל לכדימסגורו העיתונאי כשדולי . 'ובאינדיפנדט ליבו את השנאה בקרב אזרחי לונג ביץ": עוד בטרם התחיל

. מאות מתושבי העיר קראו קריאות בוז, הובל אל בית המשפט להקראת כתב האישוםדולי , זרחים מבחינתם של הא." בואו נתפוס אותו]...[ 'תעשו בו לינץ", היו שצעקו

. והיה ראוי לשבת על הכיסא החשמלי, כבר נמצא אשם ברצח האכזרי בכוונה תחילה סיפור הפשע עוצב על ידי התקשורת ולא 151.וזה היה בדיוק מה שדרש התובע המחוזי

סיפור הפשע יובא לבית המשפט לאחר שכבר הובנה והוכרע בדעת . בבית המשפטיש את העיוות המשפטי שנוצר על ידי קש להדגי ריינולדס ב152.הקהל הציבורית

הבחירה , כמו כן. והן נועדו להבליט את המשפטים הפרשניים,)נ.פ.ל –ההדגשות שלי (שם 148

.בתיאורו של דולי העומד מעל הגופה כשעשן מיתמר מאקדחו היא גם בחירה פרשנית . 83 'בעמ, שם 149 .משקל מכריע בשיטת המושבעים, להשפעתה של התקשורת טרם ההליך המשפטי 150 .83 'בעמ, 4ש "לעיל ה, דולי היה שוטר 151דיני "על השפעתה של התקשורת ודעת הקהל הציבורית על ההכרעה השיפוטית ראו רון שפירא 152

ספר השנה של המשפט בישראל "קבוצתיים-מהתמקדות בפרט להכרעה במאבקים בין: עונשיןהמשפטי בשתי הכרעות במאמר זה בוחן שפירא את המהפך ). 1996, צבי עורך-אריאל רוזן (629

) 1993 (302) 1(ד מח"פ, בארי'מדינת ישראל נ 5612/92פ "בע האחת בעניין האונס. שיפוטיותה בעניין יחסו של הצבא למשפחות החיילים הנפגעים וההשלכות יוהשני) שומרתד "פס: להלן(

ים לפיה השופטש, התפיסה שמנחה דיון זה היא תפיסה ראליסטית של המשפט. הנובעות מכךטענתו של שפירא . אלא בתוכו ומושפעים מהלכי הרוחות הציבוריים, אינם חיים במנותק מהעם

הערות השוליים . היא שפסקי הדין הם תוצר של קבוצות לחץ שדרשו את השינוי המשפטי- אודות הלחץ הציבוריעל במאמרו רוויים הפניות לכתבות עיתונאיות המבססות את הטענה

, לחץ ציבורי זה). הפניות40-כ(ב הדיונים המשפטיים נשוא המאמר תקשורתי אשר נוצר סביהגורם המכריע לשינוי , לדעת שפירא, שימש, שומרתד "אשר קדם וליווה את הדיון בפס

טרם (ר" הפצ'שילה נ 3220/94 ץ" בגבענייןגם , כך. בהכרעה השיפוטית ולאופן ניסוחה הרטורית הפוליטית והחברתית שיש להחלטה לגבי שפירא מדגיש את המשמעו. )8.6.94, פורסם

העליון נענה לתביעתן של נשים להגן ת המשפטבי. רועיקבוצות האנשים שייצגו המעורבים בא וקיבל במידה רבה את קריאתן לראות במקרה שלפניו ק הדיןעליהן באורח קיבוצי באמצעות פס

משום כך . חן בפני עצמורוע פרטי הנבילהבדיל מא, גילוי או סמל של תופעה חברתית כללית מגלה כעס כלפי הנאשמים ואף כלפי העדים להבדיל מהגישה הסטרילית ק הדיןניסוח פס

יתר על כן המחבר טוען כי תוצאותיו . את הרטוריקה המשפטיתרך כללוהמנותקת המאפיינת בד היה ,)1987 (821) 3(ד מא"פ, מדינת ישראל'צדקה נ 706/86פ "ע, אחרק דיןהשיפוטיות של פס

.שומרתד "שונה לו היה הוא מושך את תשומת הלב התקשורתית שמשך אליו פס

ספר דיויד וינר נצר-ליאת פרידגוט

676

נועד לפתוח "סיפורו של הפושע". "סיפורו של הפושע"התקשורת ולאזנו באמצעות ולאפשר לבית , מחדש את סיפור הפשע כפי שזה כבר עוצב על ידי כלי התקשורת

153.המשפט ולמושבעים לבנות את סיפור הפשע מחדשדמותו של . "סיפורו של הפושע"ל "סיפור הפשע" משובץ בין "סיפורו של הקרבן"

ראש העיר הנרצח מעוצב כדמות . כאנטיתזה לדמותו של הפושע הקרבן מעוצבתמנוגדת לבנייתו האיטית גם עלייתו המהירה לתפקיד ראש העיר. יהירה ומושחתת

ראש העיר , בניגוד לדולי שצמח מתוך העיר, כמו כן. של דולי את חייו ואת מעמדו בואו של ראש העיר מבחוץ כמו גם טיפוסו המהיר למעמד . לעיר"חוץ"הוצנח מ

לעומת זאת . מבטאת חוסר יציבות וחוסר אמינות, החדש מעלה ריח של שחיתות . נאמנות ואמינות,צמיחתו האיטית של דולי מבפנים מבטאת שורשיות

סיפור השחרתו של הקרבן בא כאנטיתזה לסיפור האדרתו על ידי , זאת ועודאולם היא , הגנה נורמטיבית/חרתו של הקרבן אינה מהווה הצדקההש 154.העיתונים

גם אם אין בהשחרת הקרבן הצדקה . הקרבן המולידה אהדה לפושעמסלידה יוצרת למעשה הפשע שנעשה "צדק פואטי"או , מוסרית היא יוצרת מעין הגנה, נורמטיבית

על פי 155.לעונשו על ההלימה בין החטא, בין היתר, מבוסס"צדק פואטי". נגדוהצורך האנושי להעניש את החוטא הוא כה . תפיסה זו חוטא צריך שיבוא על עונשו

חטאו של ראש 156.עד שאנו מוכנים למחול לפושע שבפשעו העניש חוטא אחר, גדולאלא מתרחב , העיר אינו מצטמצם רק לרמה הפוליטית של שחיתות בשלטון המקומי

הוא אחד החטאים הקדומים ) ההיבריס(חטא היהירות . חטא היהירות, לחטא הקדמון . שהמיטו חורבנות הרבה בהיסטוריה האנושית

, 4ש "לעיל ה, דולי היה שוטר. " כמעט בלתי אפשרית]ההגנה על דולי[, זו הייתה משימה קשה" 153

.83 'בעמ שפיארו את שמו אשר פורסמו בעיתונים בזכות כתבות, מדי יום נעשה זכרו מקודש יותר" 154

.83 'בעמ, שם."לייבוביץ ידע שצפוי לו מאבק קשה. המקומייםהאמת נחתה עליו כרעם ביום ": 171 'בעמ, 125ש "לעיל ה, ראו לדוגמה במאמרה של קמיר 155

דומה שלשון פיוטית זו נועדה ) נ.פ. ל– אזואלוסד "ציטוט מפס (."עולמו חרב. עיניו חשכו. בהירהתופס את , כהן את איש הכבוד הישראלי המצוי'להתחרות עם תיאורו הפואטי של השופט ח

הדיבור המודגש , כמו בעניין שמולביץ, שוב. "ובין רגע נהרס עליו עולמו", "קלקלתה" ב"אשתו"הריסת "את , פואטית, ות בת זוגו מצדיק של בן הזוג על ידי התנהג"הריסת עולמו"על אודות

.)נ.פ.ל –הדגשה שלי ה (." שלה באמצעות המתתה"עולמה156 NUSBAUM נוסבאום טבעה את המונח כמו גם . "צדק נרטיבי" מציעה משמעות שונה ליצירת

נוסבאום מציעה להיעזר בכלים הנוצרים בתוך עולם התוכן של . "צדק פואטי"את הדרישה להיא מציעה לשאוב את הרגשות . ובאפקטים שהם מייצרים אצל הקורא,הטקסט הספרותי

אודות הטבע על להציבם לצד התובנות העולות מהספרות , הנוצרים בטקסטים הספרותייםראו . "צר" אשר יקיף ויעבה את הסיפור המשפטי ה"סיפור רחב"האנושי ולהבנות בעזרתן

NUSBAUM ,9 ש"לעיל ה .

"הפושע של סיפורו" מול "הפשע סיפור" ספר דיויד וינר

677

ועניין חדד157הוכברגעניין : הטקסט השיפוטי .ד

מתוך טקסטים "סיפורו של הפושע" ל"סיפור הפשע"בפרק זה אבקש לעיין ביחס בין

ך התהליך בתוהללומטרתו של עיון זה הוא לבחון את היחס בין הסיפורים . שיפוטייםההנחה העומדת בבסיס הניתוח שיוצע להלן היא . של קבלת ההחלטה השיפוטית

. משקף את התהליך השיפוטי שמכונן אותו, על רבדיו השונים, שהטקסט השיפוטיעניין , האחד. בחרתי בשני פסקי דין העוסקים במשפטי רצח, בדומה לטקסט הספרותי

כפי , שכן, דווקא בערעורים על העונשלא במקרה בחרתי . חדדעניין השני , הוכברג "סיפורו של הפושע"זהו השלב שבו מבליח , לעיל לפרק הראשון4שהבהרתי בסעיף

. וזוכה למידת החשיפה הגדולה ביותר ולמשקל הרב ביותר בהליך השיפוטיהאחד : בביצוע שני מעשי רצח,עמירם הוכברג, הורשע הנאשםהוכברגבעניין

אמה של , רציחתה של אידה בלייכמן, והשני, אם בנו, ייכמןרציחתה של שלומית בלהמניע לרצח היה . גופתה של שלומית לא נמצאה עד לשמיעת הערעור. שלומית

. רצונו של עמירם להחזיק בבנם המשותףכבר . "המערער ושלומית"פסק הדין פותח בתיאור מערכת היחסים הרומנטית בין

מכונה עמירם הוכברג בשם העצם הכללי "סיפור הפשע"בפתיחה זו ולאורך כל אלא , אינה רק בחירה מתודית, תחת שם פרטי, הבחירה בשם עצם כללי. "המערער"

המשמעות הערכית של בחירה זו היא התעלמות מהסיפור . מגלמת בחירה ערכיתעמירם -הבחירה ליטול מהמערער. פעמי המגולם בשם הפרטי-האישי והחד, הפרטי

שגם בתיאור הרקע נוכח העובדהבולטת , ירו בשם עצם כלליאת שמו הפרטי ולהמפסק . אכן נעדר מפסק הדין"סיפורו של הפושע" .נעשה שימוש בשם הכללי "אישי"ה

מזירת "סיפורו של הפושע"הדרת . "סיפור הפשע"הדין מבסס ומתבסס כולו על ותיו ראי, ההתמקדות בפשע, זאת ועוד. מגבירה את הזעזוע מסיפור הפשע, הפשע

ותוצאותיו תוך התעלמות מהפושע וסיפורו מרחיקות את קיומו כדמות בסיפור גופת הנרצחת . ומכינות את הקרקע להמשך ההתעלמות ממנו גם בשלב גזר הדין

עדרו של הפושע מהסיפור המשפטי הוא בעל משמעותיה. העלימה גם את גוף הרוצח . הווה ועתיד, עברבעל, עדרו כפרט בעל ייחודיותיה. במישור ההומניסטי

, התוצאות השיפוטיות של פסק הדין הן המשך ישיר לנרטיב השיפוטי המעוצב בואליו הצטרפו יתר ש, השופט אור. עדרו של הנרטיב האישייובמקרה הנדון גם לה

עמירם . על כנו, שני מאסרי עולם, דחה את הערעור והותיר את העונש, שופטי ההרכבנעדר , כדמות אנושית, אולם הוא עצמו, ם מצטבריםהוכברג קיבל שני מאסרי עול

היה משנה את תוצאות "סיפורו של הפושע"האם הנכחתו של . מהסיפור המשפטי? האם הנכחתו הייתה משנה את הצדק השיפוטי. יכול להיות שלא? פסק הדין

.התשובה היא חיובית, וכפי שאטען בפרק החמישי ביתר פירוט, לדעתי

).2002 (356) 4(ד נו"פ, מדינת ישראל'הוכברג נ 1688/99פ "ע 157

ספר דיויד וינר נצר-ליאת פרידגוט

678

מגולל שני פסק הדין. שחר חדד בהריגת אביו המתעללהורשע , חדדבעניין שהיה בדעת מיעוט וקיבל את , הנרטיב של השופט גולדברג, נרטיבים שיפוטיים

והנרטיב של השופט קדמי שאליו הצטרף השופט זמיר שיחד דחו את , הערעור "סיפור הפשע"השופט גולדברג מבנה נרטיב שיפוטי המורכב משזירה בין . הערעור

ידי השופט גולדברג הוא סיפור על מוות הנרטיב המובנה על. "ורו של הפושעסיפ"ל המתח הזה 158."המקרה שלפנינו מגולל סיפור חיים מזעזע": שהוא גם סיפור חיים

חיים,מחד. בין סיפור הפושע לסיפור הפשע מלווה את החלטתו, שבין החיים למוות לחיים ובתווך מותו של האב המוות המשחרר,מאידך, בפחד מוות מפני האב האלים

.ומותו המטפורי של הבן שחייו נהרסו בניסיונו להחזיר חיים למשפחתוועובר אחר כך באופן (השופט גולדברג פותח בהצגת הדמויות בשמן הפרטי

הצגת : הוא מציג את הדמויות בהקשר המשפחתי הרחב שלהן). שוויוני לשם כללי נטוע בהקשר המשפחתי "ורו של הפושעסיפ". האב וכל אחד מחמשת האחים, האם

אווירת הפחד , המנוח בבני המשפחה-הרחב הכולל את מעשי האלימות של האבתיאור זה נעשה . והחרדה מהאב לצד הדאגה והתמיכה של שחר באמו ובאחיו הקטנים

להלן מעט . הן בציטוט ישיר מפי העדים ובכללם מפי שחר והן בדרך של סיכום עקיף :מהדוגמאות

הוא ניפח לי את ... א הכניס לי אגרוף אני אפילו לא זוכרת למההו"זה היה מגיל קטן ועד זמן . ירד לי דם והתנפחו לי השפתיים, השפתיים

כל פעם שהוא היה יוצא מהבית הייתי עולה על . קצר לפני החתונהיתי יושבת ומחכה מתי הי. כיסא לחלון כדי לראות מתי הוא יבוא

159."המכות יבואו

איילת מינצר . שת חרדה מתמדת ליוותה את החיים בצל המנוחתחו"מתי הוא יבוא "ביטאה זאת בכך שתמיד ניקרה בראשם המחשבה

שרון ביטאה בצורה נוגעת ללב את המורא .)28 'בעמ ("וירדוף אותנואנחנו אחים מאד ': וכך אמר, יו כשידעו שהאב מתקרבשאחז בו באח

תמיד ישבנו ביחד וכשאבא . ףמאוחדים בגלל שהיה לנו גורם משותגרנו בקומה . התקרב הרגשנו את הדפיקות מתחזקות וכולם התפזרו

יש לו מכשיר ברגל ימין עם ציר מתכת וכל , ראשונה בבנין קומותעד היום אני שומע את הצליל הזה . הזמן שומעים את החריקה

160."'בלילה

.761 'בעמ, 89ש "לעיל ה, חדדעניין 158 . 755 'בעמ, שם, חדדעדותה של האחות בעניין 159 .שם 160

"הפושע של סיפורו" מול "הפשע סיפור" ספר דיויד וינר

679

וא וה, מחוסר ברירה מילא המערער את דמות האב לבני המשפחה"שחר דאג לצרכי "האם העידה כי . שדאג לספק להם את מחסורם

תמיכתו לא התמצתה ."לא היה עושה זאת) המנוח(הבית בזמן שהוא ובעיקר את , הוא גם סעד נפשית את בני משפחתו. בתחום הכלכליאני משיב שחומרית הוא , לשאלתך מה שחר נתן לי" .אחיו הצעיריםוס ומסיבת הפתעה דבר שאני לא עשה לי מסיבת גי, תמך בי הרבה

נפשית כל מה שאני . החזיק אותנו, קנה לנו נעלים ובגדים, אשכחהוא חינך אותי והגעתי לאן שהגעתי . עושה היום זה בעצם חיקוי שלו

161."בלימודים הוא תמך בי בקורס קצינים גם. זה בזכותו

תה את כך מצייר השופט גולדברג את תחושת הפחד והחרדה היומיומית שליוומרגישים את הנפיחות , אנו רואים את פצעיה המדממים של האחות. הדמויותאנו שומעים את הלמות לבם של האחים המתמזגים עם קול חריקת רגלו , בשפתיהכל אלו מבנים את דמותו . אנו מתרגשים במסיבת הגיוס שערך שחר לאחיו. של האב

סיפורו של ", יתר על כך. זהו סיפור חייו, בה חיששל שחר באווירה המשפחתית כלומר שרשרת האירועים ,"מבנה השטח" מהווה את המניע לרצח הן ברמת "הפושעאפשר -לפיכך אי. כלומר המוטיבציות הסמויות"מבנה העומק"והן ברמת , הגלויה

סיפורו ". "סיפורו של הפושע" מבלי להבין את "סיפור הפשע"להבנות ולהבין את . אלא מכונן אותו"סיפור הפשע" סיבה והסבר ל אינו רק מספק"של הפושע

הוא ממשיך . בביצוע הרצח"סיפורו של הפושע"השופט גולדברג לא מסיים את . ומתאר את מצבו לאחר הרצח ומרחיב בהתדרדרות מצבו הנפשי לאחר מעשה הרצח

, התקף שביטא את מצוקתו, הוא מתאר את ההתקף הפסיכוטי שעבר בעקבות הרצחלתיאור זה משמעות משפטית . תו העצמית בעקבות הפשע שביצעחרטתו ועניש

לפגוע בכושר השיפוט והן בכשירות מצב נפשי עלול: ומוסרית ברובד המשפטיהיא גם , ברובד המוסרי התדרדרותו הנפשית כתוצאה טבעית של עוונו. לעמוד לדין

ש משמעות י, לעיצוב הזמן הסיפורי כנמשך מהעבר דרך ההווה אל תוך העתיד .עונשוסיפור "זהו , לסיפור שהיה, אמנם המשפט מתייחס לעבר. הומניסטית מוסרית

מיצוב . וכמוהו גם סיפורו,אולם הפושע ממשיך לחיות בהווה אל תוך העתיד, "הפשע בפרספקטיבה של העתיד יוצרת עמדה הומניסטית כלפי "סיפורו של הפושע"זה של

. אולם הוא ממשיך להיות, ע תםסיפור הפש, דינו נגזר. האדם העומד לדיןאליה מגיע השופט גולדברג היא קבלת הערעור והפחתה שהתוצאה השיפוטית

.מעונשו של שחר מפסק דינם נעדר 162.דוחים את הערעור בפסק דין קצר, שופטי הרוב, לעומתו

.757 'בעמ, שם 161 . העמודים של השופט גולדברגשני עמודים בהשוואה לעשרת 162

ספר דיויד וינר נצר-ליאת פרידגוט

680

, האם זה מקרה שהשופט שקיבל את הערעור ראה. "סיפורו של הפושע"לחלוטין ואילו השופטים שדחו את הערעור השתיקו גם ,"יפורו של הפושעס"שמע והבנה את

התשובה לכך היא , וכפי שאפרט בפרק הבא,לדעתי? "סיפורו של הפושע"את המבנה את "סיפור הפשע" ל"סיפורו של הפושע"ישנו קשר בין היינו :שלילית

.התוצאה השיפוטית

"סיפורו של הפושע" ל"סיפור הפשע"בין : סיכום .ה

אסטרטגיה משפטית וסיפורית שונה ינו בארבעה טקסטים שכל אחד מהם מציגעי "סיפורו של הפושע" מיר מ"זרה"ב ."סיפורו של הפושע" ל"סיפור הפשע" ביןיחסל

כתב האשמה מרמו בסיפור זה. אשמה בפני עצמו והופך לכתב"סיפור הפשע"את אישי המתייחס בכתב אשמה "סיפור הפשע" להיכתב ב היההמשפטי כפי שצריך

אינו מוכל בתוך "סיפורו של הפושע" . עיגון נורמטיביהנעדר ו"סיפורו של הפושע"ל משתמש פרקליטו של דולי "דולי היה שוטר"ב .אלא מחליף אותו, "סיפור הפשע". עורך הדין סמואל ס, הפרקליט. "סיפור הפשע" כדי לכתוב את "סיפורו של הפושע"ב

גייס אתהוא מ. הפושע בתוך סיפור הפשע סיפורו שללהכיל את מצליח ,לייבוביץ . "סיפור הפשע"שלאורו מעוצב להבניית הטיעון המשפטיסיפורו של הפושע

בדעת "סיפור הפשע" מ"סיפורו של הפושע" נעדרים חדד ובעניין הוכברגבעניין בין בעניינים אלו ראינו כי ישנה התאמה בין דחיית הערעור להקלה בגזר הדין ל. הרוב

השופטים שדחו את הערעור לעונש לא נתנו . ולהפך"סיפורו של הפושע"עדר יההיחיד שקיבל את הערעור היה השופט ,לעומת זאת. "סיפורו של הפושע"מקום ל

שקיבל את ערעורו של , השופט גולדברג. "סיפורו של הפושע"היחיד שנתן מקום לסיפור " בתוך הבניית "שעסיפורו של הפו"עשה כן על בסיס המקום שנתן ל, חדד

. כפי שהראיתי לעיל"הפשע ומאידך סיפורו של "האחר" הוא מחד סיפורו של "סיפורו של הפושע"ראינו כי

כסיפור משפטי בפני עצמו עלול "אחר" המיצוב. היחיד שאין לו תחליף"האחד", אישיותו על "הפושע" את "אחר"שופטים את ה להוביל למהלך שיפוטי מעוות בו

על רקע , "אחד"הדגשת סיפורו של ה, לעומת זאת. מעשה הפשעקום לשפוט אתבמסינתזה בין יצור לובסיפורו של הפושע עשוי להיות שימוש מושכל "סיפור הפשע"

.העומדת בבסיס הטיעון המשפטיחזק את התזה שת הסיפוריםהן בבואנו לבחור אסטרטגיה משפטית אנו בוחנים אותה הן במישור הפרטיקולרי ו

במישור הפרטיקולרי חובתו של עורך דין היא לייצג את לקוחו באופן . במישור הכללי במישור הכללי נבחן עורך הדין לאור 163.שישיג עבורו את התוצאה הטובה ביותר

.1373ת "ק, 1986–ו"התשמ, )אתיקה מקצועית(הדין - לכללי לשכת עורכי2 'ראו ס 163

"הפושע של סיפורו" מול "הפשע סיפור" ספר דיויד וינר

681

באספקלריה זו ודרך 164.אחת ממטרות המשפט היא השגת צדק. מטרות המשפט "סיפורו של הפושע"ו של אציע לבחון את תרומת"הומניזם משפטי"הפריזמה של

. להליך המשפטימתוך אמונה , שפיטה חנונה המעמידה במרכזה את האדםהוא "הומניזם משפטי"

אטען בשם ההומניזם 165.לרע וכי בכל אדם טבוע טוב כמו גם, כי הוא הסיבה לטובהוא "סיפורו של הפושע" ו"סיפור הפשע"הכולל את "הסיפור הרחב"המשפטי כי

שפיטה צודקת היא זו . צודקתהוא הבסיס לשפיטה טי הראוי וכיהסיפור המשפ "סיפור הפשע" 166.פעמי-שעושה את החיבור הנכון בין הנורמה הכללית ליחיד החד

מתמקד באדם "סיפורו של הפושע". מובנה לפי אמות המידה של הנורמה הכללית- נמען החדהמפגש בין הסיפורים הוא מפגש בין הנורמה הכללית לבין ה. פעמי-החד

. על הרע והטוב שבו, הסיפור הרחב נותן מקום ראוי לאדם העומד למשפט. פעמייש להכניס , לדעתי. שיפוט המעשה צריך להיעשות מתוך הבנת האדם שעשה אותו

באופן כזה , כחלק מהסיפור המשפטי"סיפור הפשע" לתוך "סיפורו של הפושע"את וירחיב אותו אל מעבר לגבולותיה "סיפור הפשע"יתכתב עם "סיפורו של הפושע"ש

יוביל לתוצאה שכך יוצר הליך צודק יותר . הצרים של הגדרת העברה המשפטית אסטרטגיה משפטית כזו עולה בקנה אחד עם הגישה כי .שיפוטית נכונה וצודקת יותר

בהקשר . נורמטיבי רחב בחברה נתונה-נזוס ערכיצהשתתת קונ, סדר חברתי: מטרות נוספות הן 164

ים יישוב סכסוכים ויצירת כל, חלוקת העושר בחברה. זה יש תפקיד מרכזי לדין הפליליתפיסות משפטיות שונות הדגישו מטרות . המתאימים למציאות כלכלית וטכנולוגית מתקדמת

התפיסה הראליסטית הדגישה את הפן הערכי של , לדוגמה. שונות מבין אלו המנויות לעיל–KARLE N. LLEWELLYN, THE CASE LAW SYSTEM IN AMERICA 62: ראו לדוגמה. המשפט

64 (Paul Gewirtz,Michal Ansaldi Trans, 1989) לעומתם הדגישה האסכולה הפורמליסטית .Frederick Schauer, Formalism 97 YALE Lראו לדוגמה . את היציבות והוודאות המשפטית

J. 509, 539 (1988). . הנו מושג רחב שהכתיבה "צדק"בשולי הדברים אציין כי המושג ראו . צדק מחלק וצדק משווה, גמהלדו. המשפטית והפילוסופית עליו כוללת אלפי פריטים

). 1996, מהדורה שנייה (94–88 המשפט כהן 'למשל חיים הוהמבקשת , הוא מונח כללי לאמונה הגורסת שבנפש האדם טבועים טוב ואצילות"הומניזם" 165

קשה להחליף את האל יעמדה פילוסופית זו ב. להניח את התכונות הללו במוקד הפעילות בעולם, אחד הנושאים המפורשים בהומניזם היה ייחוס סיבה לכל בעיות העולם. הטוב באדם הטוב

הומניסטים מעדיפים להעמיד במרכז את התהליך המוסרי . במקום פנייה להכוונה משמים מושגי יסוד 101בתהליך קבלת ההחלטות על האופן שבו העולם צריך להתפתח ראו פול אוליבר

ביקורת , האחד: תפתח סביב שלושה טיעונים מרכזיים מ"הומניזם משפטי"). 2000 (בפילוסופיהוהספרות מהווה מצע לניסוח , מוסרית של המשפט צריכה להיות מעוגנת בטבע האדם

רגשות או הקול הנרטיבי יכול להעביר חוויה, השני. טבע האדםאודות על קונספטואלי תן לקרוא סיפורים ני, השלישי. כלפי הסיפוררגשות אמפטייםסובייקטיביים ומאפשר יצירת

–265 'בעמ, 16 ש"לעיל ה, WEST ראו למשל בספרה של. פסקי דין כספרותהמסופרים בתוך 298.

.15ש "וראו דרידה לעיל ה 166

ספר דיויד וינר נצר-ליאת פרידגוט

682

וכי מעשיהם של אנשים "אנשים" אלא ,"מעשים"המשפט הפלילי אינו שופט רק או בלשונו של השופט 167,מההיסטוריה היחודית להם ו גםמונעים מאישיותם כמ

העונש חייב . איש על עבירתו ייענש": בבית המשפט המחוזיחדדהנדל ששפט בעניין אך , אדם אין לשכוח כי הנאשם קיפח חיי, מחד. להתייחס הן למעשה והן לעושה

הוא . ואציבור נבון ה, הציבור הישראלי. ומאידך אין להתעלם מאישיותו של הנאשםמחמיר עד תום עם נאשם בשל אישיותו מסוגל להבין שלפעמים בית המשפט לא

168."המיוחדת ובכך מאבחן אותו מן האחרים. כי החיים הם לא ספרותDershowitzלת המאמר הבאתי את טיעונו של בתחי

החיים מורכבים מאוסף . אולם הספרות היא חלק מהחיים, החיים אמנם אינם ספרותשלוש מהם , ומגלמים מבנים סיפוריים מגוונים, ות שונלסוגותמשתייכים סיפורים ה

ל מכריחה אותנו ומתריסה והחשוב מכ, מעוותת, הספרות משקפת. הצגתי במאמר זהדרכו אנו מפרשים את הטקסט ודרכו שזהו המבט . להחזיר מבט מהטקסט אל חיינו . אנו מבנים את החיים שמחוץ לו

טים במאמר זה מדגיש את חשיבותו של סיפורו של המבט המוחזר מניתוח הטקסאיננו יכולים להבין את הרצח שביצע מרסו מבלי להבין . הפושע להבנת סיפור הפשע

לא נוכל להבין את המצב הנפשי שהוליד את הרצח שביצע . את אישיותו של מרסו .דולי מבלי להבין את ההיסטוריה המוקדמת של תהליך התבגרותו וחניכתו החברתית

הכנסת סיפורו של הוכברג לא תקהה מתוקפם המשפטי והמוסרי של מאסרי העולם לא נוכל לתת לשחר חדד עונש צודק מבלי . ההפך הוא הנכון, מצטברים שהוטלו עליו

מטרת הענישה של כל אחד . לשמוע את סיפור חייו המשפחתי שהוליד את הרצחעם . מטילים את העונשלא תושג ללא הבנת האדם שעליו ,מהפשעים שתוארו לעיל

סיפורו "שילוב . "פשע" ל"הפושע"יש להיזהר מלהפוך את היוצרות ולהפוך את , זאתשילוב , כמו כן. יוצר הליך שיפוטי הומניסטי יותר"סיפור הפשע" ב"של הפושע

הסיפורים ירחיב את הלגיטימציה המוסרית של גזר הדין המבטא את ההלימה בין . פושע –האיש שהוא , תוהפשע לבין האיש שביצע או

צירוף לשוני זה מבטא את הרעיון שגם . his storyמורכבת משתי מילים ”history“לה יהמ 167

של ותבנות נרטיביו אלא תן אינ"מציאות אובייקטיביות"דות ההיסטוריות הנתפסות כהעוב WHITE HYDEN, “HISTORIOGRAPHY ASלתפיסה היסטורית ברוח זה ראו . המציאות

NARRATION” TELLING FACTS: HISTORY AND NARRATION IN PSYCHOANALYSIS 284–299 (Smith & Morris ed, 1992).

.760 'בעמ, 89ש " לעיל ה,חדדעניין 168