1

סקי רה כלכלית שבועית 02 ביולי 2017

עיקרים

בארץ:

o המיקוד השבועי בוחן את התרומה לתוצר של ענפי הכלכלה השונים הנמדדת לפי הערכים

הנוספים שלהם, ואת רמת הריכוזיות של התוצר, במדינות ה- OECD בשנים 2016-1995.

o ישראל היא מדינה המוטה יותר לשירותים, ופחות לענפי הייצור והמסחר. כך, משקלו של ענף

המסחר הישראלי בתוצר נמוך בהשוואה לממוצע ב- OECD, בעוד שמשקלם של ענפי שירותי

.OECD -הנדל"ן וענפי המידע והתקשורת בתוצר בישראל גבוה מהממוצע במדינות ה

o במהלך השנים 2015-1997 נרשמה במדינות ה- OECD ירידה במשקל בתוצר של ענפי

התעשייה וענפי הבנייה והמסחר לטובת גידול במשקלם של ענפי השירותים.

o בישראל, בניגוד לארה"ב ומדינות האיחוד האירופי, נרשמה ירידה במשקל בתוצר של ענף

השירותים הציבוריים.

o הפערים ברמת הריכוזיות הממוצעת של התוצר בין מדינות ה- OECD אינה גבוהה. רמת

הריכוזיות של המשק הישראלי נמוכה מהרמה הממוצעת במדינות ה- OECD, נתון המעיד על

רמת חשיפה נמוכה יחסית לענף כלכלי ספציפי.

o כמו כן, במהלך השנים 2009-1995 נרשמה בישראל ירידה ברמת הריכוזיות של התוצר, אשר

הייתה חדה מהירידה שנרשמה במקביל במדינות ה- OECD. משנת 2010 נרשמת יציבות

ברמת הריכוזיות בישראל.

o בחינת הגורמים המשפיעים על רמת הריכוזיות מצביעה על קשר שלילי בין רמת הריכוזיות

של המדינה לרמת התוצר לנפש, ועל קשר חיובי בין רמת הריכוזיות לגודל המדינה. במרבית

המדינות, רמה גבוהה יותר של עודף )או רמה נמוכה יותר של גירעון( בחשבון השוטף הייתה

בעלת קשר חיובי עם רמת הריכוזיות.

ברבעון הראשון של 2017 חלה נסיגה במדד תנאי הסחר. בתוך כך, נרשמה עליית מחירים

בענפי הטכנולוגיה העילית המיועדים ליצוא. על אף הירידה, המדד מצוי ברמה גבוהה.

הירידה שנרשמה ביצוא התעשייתי בשנת 2016 מיוחסת לירידה ברמות הטכנולוגיה הגבוהות.

ירידה זו קוזזה חלקית בעלייה בענפי הטכנולוגיה המסורתית והמעורבת-מסורתית.

הירידה ביצוא ברמות הטכנולוגיה הגבוהות מיוחסת לירידה ביצוא בתעשיית הרכיבים

האלקטרוניים ובתעשיית הכימיקלים. מנגד, העלייה ביצוא ברמות הטכנולוגיה הנמוכות יותר

מיוחסת, ברובה, לעלייה שנרשמה בשנת 2016 ביצוא בתעשיית המתכת בהרכבה, ובתעשיית

הגומי והפלסטיק.

2

סקירה כלכלית שבועית 2017ביולי 02

היקף הפדיון של רשתות השיווק רשם בחודש מאי 2017 ירידה מהירה. המדד נמוך מהממוצע

החודשי שנרשם בשנים 2016-2015 וכן מהממוצע החודשי שנרשם עד כה השנה.

מדד הרכישות בכרטיסי האשראי רשם בחודש מאי 2017 ירידה מהירה מרמת השיא שנרשמה

בחודש אפריל. על אף הירידה, המדד גבוה משמעותית מהממוצע שנרשם בשנת 2016.

המדד המשולב של בנק ישראל למצב המשק עלה בחודש מאי ב- 0.28 אחוז, נמוך מקצב

גידולו החודשי הממוצע של המדד בשנת 2017, וכן איטי מהקצב הממוצע שנרשם בשנת 2016.

מפרסום של הלמ"ס, העוסק בבני 55 ומעלה, המונים כחמישית מהאוכלוסייה, עולה כי שיעור

.OECD -התעסוקה בקרב גילאים אלה הוא מהגבוהים בקרב מדינות ה

עוד עולה מהפרסום כי ההכנסה הכספית הממוצעת לחודש )ברוטו( וההוצאה לתצרוכת,

בקרב משקי בית שבהם לפחות שתי נפשות בנות 55 ומעלה דומה לזו של כלל משקי הבית

בישראל. יחד עם זאת, במשקי הבית בהם נפש אחת בת 55 ומעלה עולות ההוצאות לתצרוכת

על ההכנסות.

שיעור הנפשות בני 65 ומעלה בישראל בסיכון לעוני עומד על כ- 28 אחוזים והוא גבוה מחלקם

באוכלוסיה ומהממוצע במדינות האיחוד האירופי.

3

סקירה כלכלית שבועית 2017ביולי 02

בעולם:

על פי האומדן השלישי, ברבעון הראשון של 2017 צמח התוצר האמריקאי ב- 1.4 אחוזים

בקצב שנתי. על אף ההאטה ביחס לקצב שנמדד ברבעון הרביעי של 2016, הנתון מהיר

משמעותית מהאומדן הראשון שעמד על 0.7 אחוז.

ניתן לייחס את הצמיחה בארה"ב ברבעון הראשון של 2017 לגידול בהוצאות הצרכנים,

ולגידול בהשקעה הפרטית וביצוא. מנגד, הצמיחה קוזזה בירידה במלאים ובהוצאות

הממשלתיות.

ההאטה בקצב הצמיחה ברבעון הראשון מיוחסת להאטה משמעותית בקצב הגידול של

הצריכה הפרטית, להאטה בהשקעות ולירידה במלאים ובהוצאות הממשלה.

קרן המטבע עדכנה את תחזיות הצמיחה של ארה"ב לשנים 2018-2017 כלפי מטה. כך, צופים

בארגון כי הצמיחה בשנים 2018-2017 תעמוד על 2.1 אחוזים.

כלכלני קרן המטבע טוענים כי חל גידול בסיכונים לצמיחה בארה"ב על רקע אי הוודאות

ביחס למדיניות הכלכלית של הממשל החדש.

מנגד, בארגון ציינו לחיוב את משך ההתרחבות הנוכחית בכלכלת ארה"ב, והדגישו כי התוצר

הריאלי גבוה ב- 12 אחוזים מהשיא שנרשם ערב המיתון האחרון. עוד ציינו בקרן המטבע כי

ארה"ב חזרה, ככל הנראה, לרמה של תעסוקה מלאה.

היקף ההזמנות של מוצרים ברי קיימא בארה"ב, רשם בחודש מאי ירידה, מהירה מהתחזיות.

על פי הערכות האנליסטים, ההמתנה לרפורמה במס החברות בארה"ב מעכבת השקעה של

חברות, עד להתבהרות מדיניות המס. הדבר עשוי להוביל לירידה בתרומה ברכיב ההשקעה

העסקית לצמיחת התוצר.

בחודש מאי נרשם בארה"ב גידול בשיעור החיסכון הפרטי, כאשר הגידול בהכנסה הפנויה היה

מהיר מהגידול בצריכה הפרטית. עם זאת, שיעור החיסכון ממשיך להיות נמוך מהרמות

שנרשמו בשנים הקודמות.

קצב האינפלציה של מדד מחירי הצריכה הפרטית בארה"ב המשיך במגמת ההאטה בחודש

מאי, כאשר האטה נרשמה גם בקצב האינפלציה של מדד הליבה. קצב האינפלציה הנוכחי של

מדד הליבה הינו הנמוך ביותר מתחילת 2016.

בחודש יוני נרשמה ירידה במדד אמון הצרכנים האמריקאי, וזאת בשל ירידה ברכיב הציפיות.

עם זאת, הירידה הייתה מתונה ממה שהוערך באומדן המוקדם.

4

סקירה כלכלית שבועית 2017ביולי 02

על פי האומדן המוקדם, קצב האינפלציה של מדד המחירים לצרכן במדינות גוש האירו רשם

בחודש יוני ירידה. מנגד, מדד הליבה )המדד המועדף בקבלת החלטה על הריבית( רשם עלייה.

.ECB -קצב האינפלציה ומדד הליבה שלו נמוכים מיעד האינפלציה של ה

לפי האומדן השלישי לנתוני החשבונות הלאומיים בבריטניה לרבעון הראשון של שנת 2017,

קצב הצמיחה של התוצר עמד על 0.9 אחוז בקצב שנתי, האטה משמעותית ביחס לרבעון

הקודם.

מדד הסנטימנט של IFO, הבוחן את הלך הרוח בקרב המגזר העסקי בגרמניה, רשם בחודש

יוני עלייה לכדי רמת שיא. נתוני המדד מעידים על חוזקה של כלכלת גרמניה, דבר העשוי

להשפיע על הצמיחה בגוש האירו.

מדד אמון הצרכנים בגרמניה רשם עלייה לכדי רמת שיא. רכיב הציפיות ביחס לכלכלת

גרמניה המרכיב את המדד אמון הצרכנים רשם עלייה משמעותית לכדי רמתו הגבוהה ביותר

מזה שלוש שנים, במקביל לעלייה ברכיב הציפיות להכנסה, שרשם את רמתו הגבוהה ביותר

מאז איחוד גרמניה.

נטיית הצרכנים לצרוך צפויה לעלות נוכח נתוני המדד בשילוב עם הצמיחה המתונה הצפויה

בגרמניה.

מדד אמון הצרכנים בבריטניה רשם בחודש יוני 2017 ירידה, מהירה מהתחזיות, לרמה

הקרובה מאד לרמת השפל שנרשמה לאחר ההחלטה על ה- Brexit. רכיבי המדד משקפים

סנטימנט שלילי של הצרכנים גם ביחס למצבם האישי הנוכחי וגם ביחס לציפיותיהם ביחס

להתפתחויות בכלכלת בריטניה.

מדד אמון הצרכנים בבריטניה מצביע מאז אפריל 2016 על פסימיות בקרב הצרכנים.

שיעור האבטלה ביפן רשם בחודש מאי עלייה, אך הוא מוסיף להיות ברמה נמוכה מאד.

במקביל נרשם ביפן גידול קל ביחס זמינות העבודה )היחס בין המשרות הפנויות למחפשי

העבודה הפעילים(.

מדד המחירים לצרכן ביפן נותר ללא שינוי.

5

סקירה כלכלית שבועית 2017ביולי 02

תוכן עניינים

המיקוד השבועי – הרכב התוצר וריכוזיות הערך המוסף .................................................. 6

רקע .............................................................................................................................. 6

נתונים ומתודולוגיה ........................................................................................................ 7

משקל הענפים בתוצר ..................................................................................................... 8

ריכוזיות הערך המוסף .................................................................................................... 9

הגורמים לריכוזיות הערך המוסף ................................................................................... 11

סיכום ......................................................................................................................... 11

בארץ ................................................................................................................ 12

סחר חוץ ..................................................................................................................... 12

פעילות ריאלית ............................................................................................................ 13

האוכלוסיה המבוגרת בישראל ....................................................................................... 14

בעולם ............................................................................................................... 16

ארה"ב ........................................................................................................................ 16

אירופה ....................................................................................................................... 20

אסיה .......................................................................................................................... 22

שיעורי השינוי המוצגים בסקירה זו הם בניכוי עונתיות; שיעורי השינוי החודשיים הם לעומת

חודש קודם; חישוב שיעורי השינויים הרבעוניים מתייחס לחודשים הזמינים ברבעון1; ושיעור

השינוי ב- 12 החודשים האחרונים מתבסס על נתונים מקוריים.

1 לדוגמה, אם קיימים נתונים לחודשים אפריל ומאי 2016 בלבד, נחשב את שיעור השינוי של ממוצע

חודשים אלו לעומת ממוצע החודשים ברבעון הראשון של 2016.

6

המיקוד השבועי הרכב התוצר וריכוזיות הערך המוסף

ף ס ו מ ה ך ר ע ה ת ו י ז ו כ י ר ו ר צ ו ת ה ב כ ר ה – י ע ו ב ש ה ד ו ק י מ ה

רקע

התוצר המקומי הגולמי הינו מדד כלכלי משמעותי, המודד את סך הייצור של המדינה במהלך

תקופה, בדרך כלל רבעון או שנה. לרמת תוצר גבוהה יותר יש קורלציה חיובית עם עוצמה כלכלית

ועם רמת חיים גבוהות יותר.

קיימות שלוש דרכים לחשב את רמת התוצר של המדינות:

שימושים ומקורות - התוצר משמש את המשק לטובת אחד מהשימושים הבאים: לצריכה, על

ידי הציבור )צריכה פרטית( או הממשלה )צריכה ציבורית(; להשקעה )בנכסים קבועים או

במלאים(; וליצוא. כמו כן, למשק יש מקור נוסף לשימושים אלו - יבוא. בהינתן הרמות של

היבוא ושל השימושים, ניתן לחשב את התוצר כפער שבין השימושים ליבוא. גישה זו היא

הגישה המקובלת כיום למדידת התוצר.

גישת ההכנסה הנובעת - על מנת לייצר מוצרים יש צורך לשלם לגורמי הייצור המעורבים

בתהליך היצור- העובדים, בעלי ההון, היזמים וכו'. על ידי סכימת סך ההכנסות הנובעות

בתהליך הייצור ניתן לקבל את רמת התוצר 2.

גישת הערכים המוספים - במהלך תהליך הייצור כל חברה מוסיפה את הערך המוסף שלה

למוצר. כך לדוגמא, נגר הבונה שולחן מעצים מוסיף לערכו של השולחן רק את הפער שבין

הערך של עצים מעובדים לערך של שולחן מוגמר. סכימת הערכים המוספים של הפירמות ושל

הממשלה מאפשר לחשב את רמת התוצר.

ניתן להראות כי בהינתן מידע מלא על הפעילות הכלכלית של כלל הישויות )הצרכנים, היצרנים,

הממשלה( הרי שהשימוש בכל אחת מהשיטות היה מניב ערכים זהים. עם זאת, בשל העובדה כי

לא כל המידע זמין, נוצרים בדרך כלל פערים בין חישובי התוצר בכל אחת מהשיטות.

כאשר משתמשים בשיטת הערכים המוספים, ניתן לחשב את הערכים המוספים של כל ענף כלכלי

בנפרד, וכך לחשב את תרומתו של אותו ענף לתוצר ולצמיחה, וכן את רמת הריכוזיות של התוצר

לפי ענפים. בנייר זה בחנו את משקל הערכים הנוספים של ענפי הכלכלה השונים בתוצר, וכן את

רמת הריכוזיות של התוצר, ב- 35 מדינות ה- OECD בשנים 2016-1995, על בסיסים הנתונים

שהיו זמינים.

בפועל, סך ההכנסות הנובעות מסתכם לכדי ההכנסה הלאומית, ויש לבצע עוד מספר קטן של חישובים על מנת לקבל 2את רמת התוצר.

7

המיקוד השבועי הרכב התוצר וריכוזיות הערך המוסף

נתונים ומתודולוגיה

לצורך החישובים נעשה שימוש בנתוני התוצר של ה- OECD, כאשר התוצר חושב בשיטת הערכים

.3ISIC חילק את הענפים הכלכליים לפי הגדרות העדכון הרביעי של סיווג OECD -המוספים. ה

ה- OECD מציג את הערכים המוספים בחלוקה ל- 11 ענפים כלכליים )ראה לוח 1(.

לוח 1: החלוקה הענפית של הערכים המוספים והמשקל הענפי ממוצע 2015-1995*

סמלי שםמס"דענף

ענפים משקל בתוצר הישראלי

משקל ממוצע OECD -ב

3.1% 1.6% חקלאות, ייעור ודיג Aחקלאות1

2ייצור ללא

תעשייה

B

D

E

כרייה וחציבה חשמל, גז, קיטור ומיזוג אוויר

אספקת מים; ביוב, ניהול פסולת ופעולות תיקון 2.0% 5.2%

17.2% 16.0%תעשייה Cתעשייה 3 5.5%6.3%בנייה Fבנייה4

מסחר 5

G

H

I

מסחר סיטוני וקמעוני; תיקון כלי רכב מנועיים ואופנועים

תחבורה ואחסון שירותי אירוח ואוכל

15.0% 19.8%

מידע 64.5% 7.9% מידע ותקשורת J ותקשורת

ביטוח 7 6.0% 5.8% פעילויות פיננסיות וביטוח K ופיננסים

9.3% 13.4% פעילויות בנכסי דלא ניידי Lנדל"ן 8

מקצועי 9 וניהולי

M

N

פעילויות מקצועיות, מדעיות וטכניות שירותי ניהול ותמיכה

9.3% 8.1%

שירותים 10 ציבוריים

O

P

Q

מינהל ציבורי והגנה; ביטוח לאומי חובה חינוך

בריאות ועבודה סוציאלית 20.1%17.4%

שירותים 11 אחרים

R

S

T U

אמנות, בידור ונופש שירותים אחרים

פעילות משקי הבית כמעסיקים; מוצרים ושירותים שאינם מייצרים מוצרים ושירותים של משקי בית

לשימוש עצמי פעילות של ארגונים וגופים בינלאומיים מחוץ למדינה

3.4%3.3%

* על בסיס השנים הזמינות OECD :מקור

על מנת לחשב את ריכוזיות התוצר נעשה שימוש במדד הרפינדאל-הירשמן )HHI(, המשמש גם

לניתוח ריכוזיות בהקשרים של הגבלים עסקיים. המדד מחושב כסכום ריבועי המשקלות של

HHI, הינו מספר הענפים הכלכליים = ∑𝑁 𝑆2N כאשר 𝑖=1 𝑖 הערך המוסף של הענף הכלכלי, כלומר

.https://unstats.un.org/unsd/cr/registry/isic-4.asp הגדרות מפורטות של הסיווג זמינות ב- 3

8

המיקוד השבועי הרכב התוצר וריכוזיות הערך המוסף

1𝑁

)11 במקרה שלנו(, ו- 𝑆𝑖 הינו משקל הערך המוסף של הענף הכלכלי בתוצר. ערכי המדד נעים בין

ל- 41, כאשר רמה גבוהה יותר של המדד מצביעה על רמת ריכוזיות גבוהה יותר.

משקל הענפים בתוצר

לפני שבוחנים את רמת הריכוזיות של הערך המוסף, יש לבחון את משקל הענפים השונים

OECD -בתוצר. הנתונים מראים כי ברוב הענפים לא קיים פער משמעותי בין ישראל לממוצע ב

במשקל הערך המוסף של ענפי התוצר. כך, ביותר ממחצית מהענפים פער המשקל אינו עולה על

1.5 נקודת אחוז. עם זאת, הפערים מצביעים על כך שישראל היא מדינה המוטה יותר לשירותים,

ופחות לענפי הייצור והמסחר. במסגרת זו, משקלו של ענף המסחר הישראלי בתוצר נמוך בכ- 5

נקודות אחוז בהשוואה לממוצע ב- OECD. מנגד, משקלם של ענפי שירותי הנדל"ן וענפי המידע

.OECD -והתקשורת בתוצר בישראל גבוה בכ- 4-3.5 נקודות אחוז מהממוצע במדינות ה

תרשים ש1: משקל הערך המוסף של ענפי הכלכלה בתוצר ישראל בהשוואה לממוצע ה- OECD, ממוצע 2015-1995**

* ללא תעשייה ** על בסיס השנים הזמינות

מקור: OECD, עיבודי אגף הכלכלן הראשי

כאשר בוחנים את התפתחות הרכב התוצר לפי הענפים עולה כי בישראל, בדומה לארה"ב

ולמדינות האיחוד האירופי לא נרשם שינוי משמעותי במשקל של הערך המוסף של חלק ניכר

מהענפים. השינוי המשמעותי שכן התרחש היה הירידה במשקל הערך המוסף של ענפי התעשייה,

ובמידה פחותה במשקל של ענפי הבנייה והמסחר, לטובת גידול במשקלם של ענפי השירותים,

בעיקר ענף המידע והתקשורת וענף השירותים המדעיים והמקצועיים. הבדל משמעותי הבולט בין

HHI יעמוד על 100 אחוזים. בהמשך הסקירה נציג את נתוני הריכוזיות באחוזים, כך שהערך המרבי של מדד 4

N, ולכן ערכי המדד צפויים לנוע בין 9.091 ל- 100 אחוזים. = בסקירה זו מתקיים 11

25%

20%

15%

10%

5%3.4% 4.1% 1.2% 2.7%

0.1% 0%-1.4% -1.2% -3.1% -0.8% -4.9% -0.2%

-5%פער ישראל OECD ממוצע

-10%חקלאות תעשייה ייצור* בנייה מסחר מידע ביטוח נדל"ן מקצועי שירותים שירותים

ופיננסים ותקשורת וניהולי ציבוריים אחרים

9

המיקוד השבועי הרכב התוצר וריכוזיות הערך המוסף

ישראל לארה"ב ולאיחוד האירופי הינו השינוי במשקל הערך המוסף של ענף השירותים

הציבוריים. כך, בעוד שבארה"ב ובאיחוד האירופי נרשמה עלייה במשקל הערך המוסף של ענף זה,

בישראל נרשמה ירידה במשקל הערך המוסף של הענף.

תרשים ש2: משקל הערך המוסף של ענפי הכלכלה בתוצר לאורך השנים 2015-1997, ישראל בהשוואה לארה"ב ולאיחוד האירופי )א"א(

25% 1997 2005 2015

20%

15%

10%

5%

0% י י י

אלשר

א א י י י י י י י

אלשר

א אאל

שרא א

אלשר

א אאל

שרא א

אלשר

א אאל

שרא א

אלשר

א אאל

שרא א שי א א

אלשר

א רא " ר " ר " ר " ר " ר " ר " ר " ר " ר " ר "

ה א ה א ה א ה א ה א ה א ה א ה א ה א ר ה א ה "א " " " " " " " " א " "

ב ב ב ב ב ב ב ב ב ל ב ב

חקלאות תעשייה ייצור* בנייה מסחר מידע ביטוח נדל"ן מקצועי שירותים שירותים ופיננסים ותקשורת וניהולי ציבוריים אחרים

* ללא תעשייה מקור: OECD, עיבודי אגף הכלכלן הראשי

ריכוזיות הערך המוסף

בחינת ממוצע נתוני ריכוזיות הערך המוסף של ענפי הכלכלה בתוצר במהלך השנים 2015-1995

מראה כי אין פערים משמעותיים בין מדינות ה- OECD בתחום זה. כך, רמת הריכוזיות

הממוצעת נעה בין 11.7 אחוזים באוסטרליה ל- 15.4 אחוזים בקוריאה5.

בשנים 2016-2015 נרשם גידול חד ברמת הריכוזיות באירלנד, מרמה ממוצעת של כ- 14 אחוזים עד שנת 2014 לרמה 5של כ- 19 אחוזים בשנים 2015-2016. העלייה ברמת הריכוזיות נבעה מגידול חד במשקל ענף התעשייה בתוצר על רקע

העברת בעלות על נכסי קניין רוחני לאירלנד, מה שתרם לצמיחה מהירה )למעלה מ- 25 אחוזים( של התוצר האירי בשנת 2015.

http://www.oecd.org/std/na/Irish-GDP-up-in-2015-OECD.pdf :ראה

10

המיקוד השבועי הרכב התוצר וריכוזיות הערך המוסף

תרשים ש3: ריכוזיות הערך המוסף של ענפי הכלכלה בתוצר השוואה בינלאומית, ממוצע השנים 2015-1995*

* על בסיס השנים הזמינות מקור: OECD, עיבודי אגף הכלכלן הראשי

רמת הריכוזיות של המשק הישראלי נמוכה מהממוצע ב- OECD לאורך השנים. כמו כן, במהלך

השנים 2009-1995 נרשמה ירידה מרמה של 13.7 אחוזים ל- 12.5 אחוזים, מגמה דומה, אך

בשיעור גבוה, מהמגמה שנרשמה במדינות ה- OECD )ראה תרשים ש4(. משנת 2010 נרשמת

יציבות ברמת הריכוזיות בישראל ברמה של 13-12.5 אחוזים.

תרשים ש4: ריכוזיות הערך המוסף של ענפי הכלכלה בתוצר התפתחות רמת הריכוזיות במהלך השנים 2015-1995

* ללא נתוני טורקיה, מקסיקו, צ'ילה וקנדה6. מקור: OECD, עיבודי אגף הכלכלן הראשי

נתוני התוצר לפי ענפים לקנדה קיימים לשנים 2013-2007 בלבד. 6

20%ממוצע 1997

18% 2005 2015

16%

14%

12%

10%

ריקו נו לו טו פ ל צ

ולפ

וןיו או בל שו פו ש פןי

אי דנ ג מ צ הו א א 'נ גו ה א י צ

ר

לנינ ר

כי ס קר ש ' קנ אי יו או

וו ס קי ין רק ביט לו רס

לוס

ריב

הגי די ב ברפ לנהו

אי

א דה רי ט

ס

יץוי

גלטו ב לנ

ר מ מ ד רס ת ליט

י

נייל סי רי נג רד

ספטו

ה גיה הה ה ני חו הט ה לנס

ה קי

ד ה" ק ד ה קוני ני ב ה ה ד אלשר

ד לנזי

רגבו

מ ט

ה הה ה ה ד לי ר

רו אי

ה ה

פירו

אי

15%

OECD* 14%

האיחוד האירופי

13%ארה"ב

ישראל

12% 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015

11

המיקוד השבועי הרכב התוצר וריכוזיות הערך המוסף

הגורמים לריכוזיות הערך המוסף

על מנת לבחון את הגורמים המשפיעים על ריכוזיות הערך המוסף, נבחן הקשר של מספר משתנים

על ריכוזיות הערך המוסף. המשתנים שכללנו בניתוח היו: רמת התוצר לנפש )בלוג(, מאזן החשבון

השוטף של המדינה, וגודל האוכלוסייה במדינה )בלוג(. לצורך החישוב השתמשנו בנתונים עבור 35

מדינות ה- OECD בשנים 2016-1995.

הבחינה העלתה מספר ממצאים: ראשית, במדינות מפותחות יותר, דהיינו בעלות רמה גבוהה יותר

של תוצר לנפש, רמת הריכוזיות הייתה נמוכה יותר. שנית, מדינות גדולות יותר בהיקף

האוכלוסייה נמצאו כמדיניות בעלות רמת ריכוזיות גבוהה יותר. שלישית, במרבית המדינות נרשם

קשר חיובי בין המאזן בחשבון השוטף לרמת הריכוזיות.

סיכום

מיקוד זה בחן את התרומה לתוצר של ענפי הכלכלה השונים ואת רמת הריכוזיות של התוצר

במדינות ה- OECD בשנים 2016-1995. מהניתוח עלה כי ישראל היא מדינה המוטה יותר

לשירותים, ופחות לענפי הייצור והמסחר. במקביל, במהלך השנים 2015-1997 נרשמה במדינות

ה- OECD, ובכלל זה בישראל, ירידה במשקלם בתוצר של ענפי התעשייה וענפי הבנייה והמסחר

לטובת גידול במשקלם של ענפי השירותים. כמו כן, בישראל, בניגוד לארה"ב ומדינות האיחוד

האירופי, נרשמה ירידה במשקל בתוצר של ענף השירותים הציבוריים.

הפערים ברמת הריכוזיות הממוצעת של התוצר בין מדינות ה- OECD אינה גבוהה. רמת

הריכוזיות של המשק הישראלי נמוכה מהרמה הממוצעת במדינות ה- OECD, נתון המעיד על

רמת חשיפה נמוכה יחסית לענף כלכלי ספציפי. יתר על כן, במהלך השנים 2009-1995 נרשם

בישראל קיטון ברמת הריכוזיות של התוצר, אשר היה חד מהירידה שנרשמה במקביל במדינות ה-

OECD. משנת 2010 נרשמת יציבות יחסית ברמת הריכוזיות בישראל.

בחינת הגורמים המשפיעים על רמת הריכוזיות מצביעה על קשר שלילי בין רמת הריכוזיות של

המדינה לרמת התוצר לנפש, ועל קשר חיובי בין רמת הריכוזיות לגודל המדינה. במרבית המדינות,

רמה גבוהה יותר של עודף )או רמה נמוכה יותר של גירעון( בחשבון השוטף נמצאה כבעלת קשר

חיובי עם רמת הריכוזיות.

12

בארץ

ץ ר א ב

סחר חוץ7

ברבעון הראשון של שנת 2017 חלה נסיגה של 0.5 אחוז במדד תנאי הסחר8 )ללא אניות,

מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה(, זאת בהמשך לנסיגה של 0.5 אחוז במדד, שנרשמה בשנת

2016, לאחר רמת השיא שנרשמה ברבעון השני של אותה שנה. הירידה שנרשמה ברבעון

הראשון של השנה נבעה מעלייה חדה יותר במדד מחירי היבוא לעומת מדד מחירי היצוא )0.7

ו- 0.2 אחוז, בהתאמה(. בתוך כך, עליית מחירי "מכוניות נוסעים לצרכים עסקיים" )8.1

אחוזים( תרמה משמעותית לעלייה במדד מחירי יבוא מוצרי השקעה. במקביל, חלה עליית

מחירים בענפי הטכנולוגיה העילית המיועדים ליצוא. על אף הירידה במדד תנאי הסחר, הוא

מצוי ברמה גבוהה.

תרשים א1: מדדי מחירי היבוא והיצוא ומדד תנאי הסחר ממוצע 2010 = 100; עלייה במדד תנאי הסחר מסמלת שיפור בתנאי הסחר של ישראל

בשנת 2016 נרשמה ירידה של 3.3 אחוזים ביצוא התעשייתי )ביחס לשנת 2015(, המהווה כ- 98

אחוזים מסך היצוא של ישראל )אודות סחר החוץ של ישראל לשנת 2016 ראה/ראי סקירה

מתאריך 15.1.2017(. הירידה ביצוא התעשייתי מיוחסת לירידה ביצוא ברמות הטכנולוגיה

הגבוהות )ענפי הטכנולוגיה העילית והמעורבת-עילית. ירידה של 6.0 ו- 8.3 אחוזים, בהשוואה

לשנת 2015, בהתאמה( והיא מוסברת ברובה בירידה שנרשמה ביצוא בתעשיית הרכיבים

האלקטרוניים ובתעשיית הכימיקלים )ירידה של 9.0 אחוזים ו- 13.9 אחוזים, בהתאמה(.

לעומת זאת, יצוא התרופות של ישראל רשם בשנת 2016 גידול קל )1.4 אחוזים(. הירידה

כל הנתונים הינם בדולרים שוטפים, ולא כוללים אניות, מטוסים ויהלומים, אלא אם צוין במפורש 7אחרת.

8 מדד תנאי הסחר בוחן את היחס בין מחירי המוצרים המיוצאים למחירי המוצרים המיובאים. עלייה

במדד תנאי הסחר מסמלת שיפור בתנאי הסחר של ישראל.

120

115

110

105

100

95

90

85מדד מחירי היבוא מדד מחירי היצוא מדד תנאי הסחר

80

מקור: למ"ס.

13

ארץב

ביצוא ברמות הטכנולוגיה הגבוהות קוזזה חלקית לאור העלייה שנרשמה ביצוא בענפי

הטכנולוגיה המסורתית והמעורבת-מסורתית )עלייה של 1.8 אחוזים ו- 17.1 אחוזים,

בהתאמה(. העלייה ביצוא בענפי הטכנולוגיה המעורבת- מסורתית מיוחסת ברובה לעלייה

שנרשמה ביצוא בתעשיית המתכות בהרכבה, ובתעשיית הגומי והפלסטיק.

פעילות ריאלית

היקף הפדיון של רשתות השיווק רשם בחודש מאי 2017 ירידה מהירה של 3.9 אחוזים, לאחר

העלייה שנרשמה בחודש הקודם. הנתון מהווה את הירידה המהירה ביותר שרשם המדד זה

למעלה משנה. בכך רשם המדד את רמתו הנמוכה ביותר מאז אפריל 2016. המדד מצוי ברמה

הנמוכה מהממוצע החודשי שנרשם בשנים 2016-2015 ומהממוצע החודשי שנרשם עד כה

השנה.

מדד הרכישות בכרטיסי האשראי רשם בחודש מאי 2017 ירידה של 2.2 אחוזים, מרמת השיא

שנרשמה בחודש אפריל. הנתון מהווה את הירידה החדה ביותר שנרשמה במדד מזה קרוב

לשלוש שנים )יולי 2014(. בהמשך לעלייה שנרשמה מראשית 2017. על אף הירידה, המדד גבוה

משמעותית מהממוצע שנרשם בשנת 2016.

130חודשי ממוצע שנתי

120

110

100

90

מקור: למ"ס

תרשים א2: מדד הפדיון ברשתות השיווקבמחירים קבועים, ממוצע 2008 = 100

14

ארץב

תרשים א3: מדד הרכישות בכרטיסי האשראי במחירים קבועים, ממוצע 2002 = 100

המדד המשולב של בנק ישראל למצב המשק עלה בחודש מאי 2017 ב- 0.28 אחוז9, נמוך מקצב

גידולו החודשי הממוצע של המדד מראשית השנה, וכן איטי מהקצב הממוצע שנרשם בשנת

2016. העלייה של המדד הושפעה בעיקרה מגידול ביבוא בתשומות לייצור, לצד הגידול במדד

הפדיון של ענפי הכלכלה ובמדד הייצור התעשייתי )לחודש אפריל – ראה/י סקירה שבועית

מיום 25 ביוני 2017(. מנגד, הירידה ביבוא מוצרי צריכה, קיזזה חלקית את קצב עליית המדד.

האוכלוסיה המבוגרת בישראל

מפרסום של הלמ"ס, העוסק בבני 55 ומעלה )חלקם באוכלוסיה כ- 20 אחוזים(, עולה כי בין

השנים 2015-2001 עלה שיעור התעסוקה בקרב קבוצת גילאים זו. כך, עמד שיעור התעסוקה

.OECD -בגילאים אלה בשנת 2015 על 40.5 אחוזים, מהשיעורים הגבוהים בקרב מדינות ה

עוד עולה מהפרסום כי רק מיעוט קטן בקרב בני 75 ומעלה עובד.

עוד עולה מהפרסום כי ההכנסה הכספית הממוצעת לחודש )ברוטו(, בקרב משקי בית שבהם

לפחות שתי נפשות בנות 55 ומעלה דומה לזו של כלל משקי הבית בישראל )גבוה במידה ניכרת

ממשקי הבית בהם נפש אחת בת 55 ומעלה(. ההוצאה לתצרוכת במשקי הבית בהם שתי

נפשות לפחות בגילאים האמורים, דומה אף היא לממוצע בכלל משקי הבית )15,173 לעומת

15,407 שקלים, בהתאמה, בשנת 2015(. כ- 25 אחוזים מההוצאה לתצרוכת היא בגין הוצאות

דיור )בדומה ליתר משקי הבית, אך יחד עם זאת משקל ההוצאה לדיור בקרב משקי בית של

בני 55 ומעלה המונים נפש אחת הוא גבוה בהרבה ועומד על קרוב ל- 40 אחוזים(, וכ- 8.6

אחוזים מההוצאה לתצרוכת הוא בגין בריאות.

כמו כן, נתוני המדד המשולב לחודש אפריל עודכנו כלפי מעלה. 9

300חודשי ממוצע שנתי

250

200

150

100

מקור: למ"ס

15

ארץב

שיעור הנפשות בני 65 ומעלה בישראל בסיכון לעוני10 עומד על כ- 28 אחוזים והוא גבוה

משמעותית מהממוצע במדינות האיחוד האירופי העומד על כ- 13 אחוזים. עוד נמצא כי אחוז

הנזקקים לשירותי רווחה בגילאי 55 ומעלה עומד על כ- 27 אחוזים מכלל הרשומים במחלקות

לשירותים חברתיים, גבוה מחלקם באוכלוסיה.

אוכלוסייה בסיכון לעוני: נפשות השייכות למשק בית שבו ההכנסה הפנויה לנפש סטנדרטית היא פחות – 10 מ- 60 אחוזים של חציון ההכנסה הפנויה לנפש סטנדטרית בכלל האוכלוסייה.

16

בעולם

ם ל ו ע ב

ארה"ב

על פי האומדן השלישי, ברבעון הראשון של 2017 צמח התוצר האמריקאי ב- 1.4 אחוזים

בקצב שנתי )ראה תרשים ע1(, מהיר משמעותית מהתחזיות ומהאומדן הראשון שעמד על 0.7

אחוז, וכן מהאומדן השני שעמד על 1.2 אחוזים. על אף העדכון מעלה, מדובר בהאטה לעומת

הצמיחה שנמדדה ברבעון הרביעי של 2016 )2.1 אחוזים(, אך יחד עם זאת הנתון מהווה

האטה קלה בלבד ביחס לצמיחה שנרשמה בשנת 2016 )1.6 אחוזים(. בכך, רשמה ארה"ב

רבעון שני ברציפות של האטה בקצב הצמיחה. תחזיות צמיחת התוצר האמריקאי ברבעון

השני נעות בשלב זה בין 2.0 ל- 3.7 אחוזים.

ניתן לייחס את הצמיחה ברבעון הראשון של 2017 לגידול בהוצאות הצרכנים )שתרמו למעלה

מ- 50 אחוזים מהצמיחה(, בעיקר בענפי השירותים, ולגידול בהשקעה הפרטית וביצוא. מנגד,

הצמיחה קוזזה בירידה במלאים ובהוצאות הממשלתיות.

ההאטה בקצב הצמיחה ברבעון הראשון מיוחסת להאטה משמעותית בקצב הגידול של

הצריכה הפרטית )שנבעה מירידה של רכישת מוצרים ברי קיימא(, להאטה בהשקעות ולירידה

במלאים ובהוצאות הממשלה. קצב הגידול הרבעוני )בקצב שנתי( של הצריכה הפרטית עמד

על 1.1 אחוזים בלבד )לעומת 0.3 אחוז באומדן המוקדם ו- 0.6 אחוז באומדן השני(, והוא

האיטי ביותר מאז הגידול שנרשם ברבעון השני של 2013.

תרשים ע1: קצב הצמיחה של התוצר האמריקאי שיעור שינוי שנתי ושיעור שינוי רבעוני בקצב שנתי, במחירים קבועים

6%

4%

2%

0%

-2% צמיחה רבעונית -4% צמיחה שנתית

-6%

-8%

-10% 1 2 3 4 1 2 3 4 1 2 3 4 1 2 3 4 1 2 3 4 1 2 3 4 1 2 3 4 1 2 3 4 1 2 3 4 1 2 3 4 1

2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017

קרן המטבע הבינלאומית ציינה כי משך ההתרחבות הנוכחית בכלכלת ארה"ב היא השלישית

באורכה מאז שנת 1850, וכי התוצר הריאלי גבוה ב- 12 אחוזים מהשיא שנרשם ערב המיתון

האחרון. עוד ציינו בארגון לחיוב כי הגידול במשרות הוא עקבי וחזק, וכי ארה"ב חזרה, ככל

הנראה, לרמה של תעסוקה מלאה.

FRED ,BEA :מקור

17

בעולם

מנגד, תחזיות הצמיחה של הארגון לכלכלת ארה"ב לשנים 2018-2017 עודכנו כלפי מטה. כך,

צופים בארגון כי הצמיחה בשנים 2018-2017 תעמוד על 2.1 אחוזים )ביחס ל- 2.3 ו- 2.5

אחוזים, בהתאמה, בתחזית הקודמת(. ניתן לייחס את עדכון התחזיות כלפי מטה לגידול

בסיכונים לצמיחה, אותו צופים כלכלני הארגון, נוכח אי הוודאות ביחס למדיניות הכלכלית

של הממשל החדש.

בחודש מאי 2017 נרשמה ירידה, מהירה מהתחזיות, של 1.1 אחוזים בהיקף ההזמנות

החדשות של מוצרים בני קיימא, המשך לירידה שנרשמה בחודש אפריל. הירידה ברבעון

השני, עד כה, באה לאחר הגידול המהיר שנרשם ברבעון הראשון של 2017. ההאטה בהשקעות

העסקיות בפריטים מחוללי צמיחה כגון מחשבים וציוד תקשורת, עשויה להעיד על כך

שההשקעה העסקית תתרום פחות מהצפוי לצמיחת התוצר ברבעון השני. כמו כן, על פי

הערכות האנליסטים, ההמתנה לרפורמה במס החברות מעכבת השקעה של חברות, עד

להתבהרות מדיניות המס.

תרשים ע2: הזמנות חדשות של מוצרים בני קיימא מיליארדי דולרים

בחודש מאי 2017 נרשם גידול של 0.4 אחוז בהכנסה הפנויה ביחס לחודש אפריל, גבוה

מהגידול שנרשם בחודש הקודם )0.3 אחוז11( ומהתחזיות. הצריכה הפרטית רשמה, בהתאם

לתחזיות, גידול של 0.1 אחוז.

כתוצאה מהגידול המהיר בהכנסה הפנויה, בהשוואה לגידול בצריכה בפרטית, נרשם גידול

בשיעור החיסכון הפרטי מההכנסה הפנויה. כך, שיעור החיסכון הפרטי מההכנסה הפנויה עמד

הנתון לחודש אפריל עודכן ב- 0.1 נקודת אחוז כלפי מטה. 11

280

260סה"כ

240

220

200

180

160 ללא כלי תחבורה

140

120

100

FRED :מקור

18

בעולם

בחודש מאי 2017 על 5.5 אחוזים, עלייה בהשוואה לשיעור של 5.1 אחוזים שנרשם בחודשים

מרץ ואפריל. הנתון הנוכחי הינו הגבוה ביותר שנרשם מאז ספטמבר 2016, אך הוא עדיין נמוך

מהרמות שנרשמו בשנים קודמות.

תרשים ע3: שיעור החיסכון הפרטי כאחוז מההכנסה הפנויה

מדד מחירי הצריכה הפרטית רשם בחודש אפריל 2017 ירידה של 0.1 אחוז ביחס לחודש

אפריל. בתוך כך, מדד הליבה12 רשם עלייה, בהתאם לתחזיות, בשיעור של 0.1 אחוז.קצב

האינפלציה )שיעור השינוי לעומת החודש המקביל אשתקד( של מדדים אלו המשיך במגמת

ההאטה, כאשר קצב האינפלציה של המדד הכולל עמד בחודש מאי על 1.4 אחוזים )בהשוואה

ל- 1.7 אחוזים באפריל(, וקצב האינפלציה של מדד הליבה עמד אף הוא בחודש מאי על 1.4

אחוזים )בהשוואה ל- 1.5 אחוזים באפריל(. שני קצבי האינפלציה מוסיפים להיות נמוכים

מיעד האינפלציה של הפד העומד על 2.0 אחוזים. יתר על כן, רמתו הנוכחית של מדד הליבה,

המדד המועדף על הפד בבואו להחליט על גובה הריבית, הינה הנמוכה ביותר מתחילת 2016.

12 מדד מחירי הצריכה הפרטית בניכוי מזון ואנרגיה.

12%

10%

8%

6%

4%

2%

0%

BEA ,FRED :מקור

19

בעולם

תרשים ע4: קצב האינפלציה של מדד מחירי הצריכה הפרטית

שיעור שינוי ביחס לחודש המקביל אשתקד

מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן ורויטרס עמד בחודש יוני, על 95.1 נקודות, נתון

גבוה מהתחזיות ומהאומדן המוקדם, אך עדיין מייצג ירידה של 2.0 נקודות ביחס לחודש

מאי. ירידת המדד נבעה מירידה משמעותית ברכיב הציפיות, זאת בעוד שברכיב תפיסת

ההווה נרשם שיפור קל.

תרשים ע5: מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן ורויטרס מדד, ממוצע רבעון ראשון 1966 = 100

5%

4%

3%

2%מדד הליבה

1%המדד הכללי

0%

-1%

-2%

BEA ,FRED :מקור

120תפיסת הווה

100 המדד הכולל

80

תפיסת עתיד

60

40

UoM :מקור

20

בעולם

אירופה

לפי האומדן המוקדם, קצב האינפלציה )שיעור השינוי ביחס לחודש המקביל אשתקד( של

מדד המחירים לצרכן במדינות גוש האירו רשם ירידה של 0.1 נקודת אחוז בחודש יוני 2017,

ועמד על שיעור של 1.3 אחוזים, מהיר במקצת, מהתחזיות. הירידה בקצב האינפלציה, זה

חודש שני ברציפות, באה לאחר שבחודש אפריל נשק קצב האינפלציה ליעד האינפלציה של

הפד )ועמד על 1.9 אחוזים, בעוד היעד של הפד עומד על 2.0 אחוזים(. הירידה בקצב

האינפלציה מיוחסת לירידה במחירי האנרגיה בחודש האחרון ולירידה במחירי המזון הלא

מעובד. על אף הירידה בקצב האינפלציה, קצב אינפלציית הליבה )בניכוי מחירי האנרגיה,

המזון, האלכוהול והטבק(, המדד המועדף על הבנק האירופי המרכזי בבואו להחליט על

הריבית, רשם עלייה, ועמד על שיעור של 1.1 אחוזים, קרוב מאד לרמת השיא שנרשמה

בארבעת השנים האחרונות )1.2 אחוזים(. קצב האינפלציה בגוש האירו, ומדד הליבה שלו

נמוכים מיעד האינפלציה של ה- ECB, העומד על 2.0 אחוזים. נתוני האינפלציה תומכים

בדברי הנגיד כי על האינפלציה להתייצב סביב יעד האינפלציה טרם העלאת הריבית.

תרשים ע6: קצב האינפלציה ואינפלציית הליבה בגוש האירו שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן, כל חודש לעומת החודש המקביל לו אשתקד

לפי האומדן השלישי לנתוני החשבונות הלאומיים בבריטניה לרבעון הראשון של שנת 2017,

קצב הצמיחה של התוצר עמד על 0.9 אחוז בקצב שנתי, האטה משמעותית ביחס לרבעון

הקודם ולאומדן הראשון )2.7 אחוזים ו- 1.2 אחוזים, בהתאמה(, אך האצה קלה בהשוואה

לאומדן השני )0.7 אחוז(. הצמיחה בבריטניה מיוחסת לגידול בענפי השירותים העסקיים

והפיננסים, ובענף הבנייה.

על אף ההאטה, זהו הרבעון ה- 17 ברציפות בו נרשמת בבריטניה צמיחה חיובית )בהשוואה

לרבעון שקדם לו(. ההאטה ברבעון הראשון מיוחסת להאטה בענפי השירותים, לירידה

5%

4%

3%

2%אינפלציית הליבה

1%

0%האינפלציה

1%-הכללית

Eurostat :מקור

21

בעולם

בהוצאות הצרכנים )שנבעה מעליית מחירים נוכח היחלשות הליש"ט ועליית מחירי המוצרים

המיובאים( ולהאטה בענף הבנייה.

תרשים ע7: קצב הצמיחה של התוצר הבריטי שיעור שינוי שנתי ושיעור שינוי רבעוני בקצב שנתי

13, הבוחן את הלך הרוח בקרב המגזר העסקי בגרמניה, רשם IFO מדד הסנטימנט העסקי של

בחודש יוני עלייה לכדי רמת שיא )115.1 נקודות(. רכיבי המדד מעידים כי בעלי העסקים

בגרמניה, מרוצים ממצב הנוכחי, וצופים לשיפור מצבם בעתיד הקרוב. נתוני המדד מעידים

על חוזקה של כלכלת גרמניה, הכלכלה הגדולה ביותר בגוש האירו, דבר העשוי להשפיע על

תחזיות הצמיחה באירופה כולה.

מדד אמון הצרכנים בגרמניה רשם עלייה, מהירה מהתחזיות, לכדי 10.6 נקודות, בהמשך

לעלייה שנרשמה בחודשיים הקודמים )רמה הגבוהה מרף של 0 נקודות מעידה על אופטימיות

בקרב הצרכנים במדינה, בעוד רמה הנמוכה מ- 0 מעידה על פסימיות(. בכך רשם המדד את

רמתו הגבוהה ביותר. מדד אמון הצרכנים עולה בקנה אחד עם מדד הסנטימנט העסקי

במדינה.

רכיב הציפיות ביחס לכלכלת המדינה המרכיב את מדד אמון הצרכנים רשם עלייה

משמעותית לכדי רמתו הגבוהה ביותר מזה שלוש שנים, וסימני אי הודאות כתוצאה ממגבלות

סחר אפשריות שעשוי להטיל הממשל החדש בארה"ב, וכתוצאה מתחילת המו"מ בנוגע ל-

Brexit, אינם ניכרים בציפיות הצרכנים. במקביל נרשמה עלייה ברכיב הציפיות להכנסה

שרשם את רמתו הגבוהה ביותר מאז איחוד גרמניה. נטיית הצרכנים לצרוך צפויה לעלות

נוכח נתוני המדד בשילוב עם צמיחה המתונה הצפויה בגרמניה.

המבוסס על סקר חודשי של כ -7,000 חברות 13 .

6%

4%

2%

0%

-2% צמיחה רבעונית -4% צמיחה שנתית

-6%

-8%

-10% 1 2 3 4 1 2 3 4 1 2 3 4 1 2 3 4 1 2 3 4 1 2 3 4 1 2 3 4 1 2 3 4 1 2 3 4 1 2 3 4 1

2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017

ONS :מקור

22

בעולם

מדד אמון הצרכנים בבריטניה רשם בחודש יוני 2017 ירידה, מהירה מהתחזיות, של חמש

נקודת מדד, לכדי מינוס 10 נקודות. רמתו הנמוכה של המדד קרובה מאד לרמת השפל

שנרשמה לאחר ה- Brexit. מדד אמון הצרכנים של חודש יוני משקף את התקופה שלפני

ואחרי הבחירות שנערכו במדינה, ורכיבי המדד משקפים סנטימנט שלילי של הצרכנים גם

ביחס למצבם האישי הנוכחי וגם ביחס לציפיותיהם ביחס להתפתחויות בכלכלת בריטניה.

הלחצים שמקורם בקצב צמיחת שכר הנמוך מקצב האינפלציה מכבידים על משקי הבית

במדינה, לצד תחושת אי הוודאות והחששות מהאטה כלכלית בעקבות תחילת המו"מ על ה-

Brexit. המדד מצביע מאז אפריל 2016 על פסימיות בקרב הצרכנים )רמה הגבוהה מרף של 0

נקודות מעידה על אופטימיות בקרב הצרכנים בבריטניה, בעוד רמה הנמוכה מ- 0 מעידה על

פסימיות(.

GfK תרשים ע8: מדד אמון הצרכנים שלרמה חיובית מצביעה על אופטימיות של הצרכנים, רמה שלילית על פסימיות

20

10

0

-10

-20 Brexit

-30בריטניה

-40גרמניה

-50

Forex Factory ,GfK :מקור

אסיה

שיעור האבטלה ביפן רשם בחודש מאי עלייה של 0.3 נקודת אחוז, לרמה של 3.1 אחוזים,

בניגוד לתחזיות כי האבטלה תיוותר ללא שינוי. על אף העלייה, שיעור האבטלה ביפן מצוי

.G7 -ברמה נמוכה מאד, כאשר שיעור הבלתי מועסקים ביפן הוא הנמוך בקרב מדינות ה

שיעור האבטלה הנמוך במדינה מסמל במקביל את הצלחתה של יפן כמו גם את אתגריה –

הגידול בביקוש לעובדים לצד הזדקנות האוכלוסייה. עם זאת, שיעור האבטלה הנמוך, המעיד

על ביקוש לעובדים, אינו מוביל לעליית שכר ביפן. כלכלנים סבורים כי על אף שבתיאוריה

הפער בין ההיצע לביקוש לעובדים קובע את השכר, במשק היפני התפוקה והצמיחה

הפוטנציאלית מכתיבים את השכר במשק.

23

בעולם

יחס זמינות העבודה ביפן )יחס מספר המשרות הפנויות למועמד, המחושב ע"י חלוקת מספר

המשרות הפנויות במספר מחפשי העבודה הפעילים(, רשם בחודש אפריל עלייה לרמה של 1.49

משרות למועמד. משמעות הדבר היא שעבור כל 100 דורשי עבודה קיימות 149 משרות

זמינות.

מדד המחירים לצרכן ביפן נותר ללא שינוי. כך, קצב האינפלציה )שיעור השינוי ביחס לחודש

המקביל אשתקד( של מדד המחירים לצרכן ביפן נותר בחודש יוני בקצב של 0.4 אחוז, איטי

במקצת מהתחזיות. על אף היציבות, הנתון מהווה המשך לרמה החיובית בה שוהה קצב

האינפלציה מאז הרבעון הרביעי של 2016. עלייה זו במדד המחירים תומכת בהמשך המדיניות

המוניטארית המרחיבה שמקיים הבנק המרכזי של יפן. עם זאת, קצב האינפלציה של מדד

הליבה )המדד ללא מזון ואנרגיה(, מצוי ברמה של קיפאון )0.0(