תוכן עניינים

1...................................................................................................פתח דבר

2..................................היישוב היהודי בצפון אפריקה לפני מלחמת העולם השנייה

10...............................היישוב היהודי בצפון אפריקה בזמן מלחמת העולם השנייה

24........................תגובת יהדות צפון אפריקה לכיבוש בזמן מלחמת העולם השנייה

32...................................................................................................השחרור

46...................................................................................................סוף דבר

47..............................................................................................כדאי לקרוא

48..............................................................................................ביבליוגרפיה

והשואה אפריקה ן 1 יהדות צפו

פתח דבר

ת יהודי צפון אפריקה בתקופת מלחמת העולם השנייה מהווים פרק מיוחד בהיסטוריה של קורופרק שהחברה הישראלית בשנים האחרונות מרבה לדבר בו וזאת בעיקר סביב , העם היהודי

שאלת ההתייחסות ליהודים אשר שהו תחת השלטון הנאצי או בנות בריתם בזמן מלחמת העולם ".ניצולי שואה"השנייה כ

תוך כדי ניסיון להשיג ליהודי צפון ,שעולה בתקשורת שוב ושוב בשנה האחרונה, שאלה הזוה

על מנת שיוכלו לקבל פיצויים על התקופה הנוראה אותה ,"ניצולי שואה"אפריקה את ההכרה כהביאה אותנו להוציא עלון זה על מנת להעשיר את הידע שלנו , חוו בזמן מלחמת העולם השנייה

.זה שכה מעט סופר עליו עד עתהושלכם בנושא

מהנה .קריאה . .

מיטל אולמן מיכל בכר

ע השואה ללימודי ן זש "המכו אייבשיץ ל"חדווה

היישוב היהודי בצפון אפריקה לפני מלחמת העולם השנייה

–כ) יריה'אלגו לוב,תוניסיה, מרוקו(ערב מלחמת העולם השנייה חיו בצפון אפריקה הצרפתית

הודי צפון אפריקה עסקו רוב י. ביותר מארבע מאות ישוביםשהיו מפוזרים יהודים 400,000 . פקידים ופועלים, חלקם היו בעלי מלאכה, במסחר

לקראת תחילת מלחמת העולם השנייה ועם התפשטות ההשכלה והמודרניזציה גם לצפון שנחשבה כאמצעי , השכלה צרפתית–התגבש מעמד חדש של בעלי השכלה מודרנית, אפריקה

.היחיד להצלחה בחברה, מרוקו–היו פערים גדולים בהתפתחות של שלוש הקהילות, םובתחומים אחרי, בתחום זה

פערים אלה נבעו מאופייה של המדיניות הצרפתית כלפי כל אחת מהקהילות , יריה ותוניסיה'אלג .וגם מתקופת השהות והנוכחות הצרפתית במקום

פסקו כמעט לחלוטין כל ההתנפלויות , לתוניסיה ולמרוקו, יריה'בעקבות כניסת צרפת לאלגמצד שני ועל רקע הנוכחות הצרפתית . והפוגרומים שנערכו מידי פעם ביהודים על ידי המקומיים

אחד . יריה'במיוחד באלג, אירופאית–התחזקה בצפון אפריקה תנועה אנטישמית, החזקה שהצליח מאוד 1886–שפרסם ספר אנטישמי ב (ADURAD DRUMONDממייסדי התנועה הזאת יר 'היה נציג העיר אלג") צרפת המיוהדת "LA FRANCE JUIRE: בצרפת ובשאר הארצות

היו גם סניפים , לכל המפלגות שפעלו בצרפת בשנים שלפני המלחמה, כמו כן. בפרלמנט הצרפתי .בנוסף למפלגות האנטישמיות המקומיות, מקומיים בצפון אפריקה

.1911–1943–לוב היתה תחת שליטה איטלקית מ, בניגוד למדינות אלו שהיו בשליטה צרפתיתבעלי , אומנים, יהודים שהיו סוחרים פנימיים ובין לאומיים33,000ערב המלחמה ישבו בלוב

הפכה לוב , בזמן השליטה האיטלקית. 'סנדלרות נגרות וכו, פחחות, נפחות: מלאכה במקצועות . דבר שהשפיע גם על חיי היהודים,למודרנית והתפתחה כלכלית

נוספו בשנות השלושים שני , ניזונה התנועה האנטישמיתבנוסף לגורמים המסורתיים שמהם .גורמים שהגבירו את התסיסה האנטישמית בצפון אפריקה

:איטלקית–התעמולה הגרמנית) 1לצורך זה הם הציגו , מוסוליני והיטלר שאפו לעורר התמרדות בקרב המוסלמים במדינות המערב

.ומית על ידי הקולוניאליזם הצרפתיאת היהודים כשותפים פעילים בניצול האוכלוסייה המק

:י"ההשלכות של המאורעות בא) 2המאבק האנטי ציוני שבו דגלו כל התנועות הלאומיות המקומיות בצפון אפריקה קיבל מהר מאוד

איטלקית –גם המפלגות האנטישמיות של הימין הצרפתי וגם התעמולה הגרמנית. צביון אנטי ציוני .כדי לנגח את היהודיםציוני ב–השתמשו במוטיב האנטי

תקופה שקדמה למלחמת העולם השנייה ועד בבפרק זה נתאר את הישוב היהודי בצפון אפריקה .תחילתה על רקע האנטישמיות המתגברת

והשואה אפריקה ן 3 יהדות צפו

לוב. 1911–נכבשה על ידי איטליה ב, יהודים ערב מלחמת העולם השנייה33,000שמנתה , לוב

.ודי לובהכיבוש האיטלקי גרם למספר שינויים בחיי יה

זו היתה אזרחות . איטלקית– הוענקה ליהודים אזרחות לובית:במעמד המשפטי והמדיני . לוועדי הקהילות שניהלו את ענייני היהודיםרשקבעה מי רשאי לבחור ולהיבח, מוגבלת

שהביאו עימהם האיטלקים בהשקעותיהם , היהודים נהנו מפריחה כלכלית:במעמד הכלכליבתעשייה , במסחר, הם תפשו עמדות מפתח במינהל. תיותיההרבות בכלכלת לוב ובתש

.ובבנקאותלבין מוקדי , )שהיתה ברובה חקלאית(הם אף שמשו כמתווכחים בין האוכלוסייה הערבית

.שחלק מהיהודים נמנו עימהם, םהכלכלה האיטלקים התעשייתיי

גבר 1928–ב. טלקי של רב איו הוגבלו סמכויות בית הדין הרבני ונכפה מינוי1916 בשנת :בדתלמושל האיטלקי בלוב ניתנה הרשות . שהגביל את האוטונומיה היהודית, הפיקוח על הקהילה

לאשר מינוי נשיא ועד קהילה וסגנו שנבחרו , מינויי נבחרים, מטעמי סדר ציבורי, לבטל בכל עת .על ידי הקהילה היהודית ולאשר ולפקח על תקציבים למיסי ועד הקהילה

חינוך שהרחיב את השכלתם של , לקים הביאו עימם ללוב את החינוך האירופי האיט:בחינוך .והאיץ את השתלבותם במנהל ובכלכלה הלובית, פתח בפניהם את המודרנה, יהודי לוב

סיגלו להם אורחות חיים אירופאים ) במיוחד הצעירים( יותר ויותר יהודים :בחיים החברתיים .בבילוי בשעות הפנאי ובלבוש, בשפה

.ועברו לרבעים מודרניים ובתים מרווחים, הודים רבים שיפרו את מגוריהםי

היהודים בלוב המשיכו לשמור על דתם ומסורתם הדתית , למודרנההלמרות כל אלה והנטיי .כפי שקרה בארצות אחרות באירופה ובצפון אפריקה, להתבוללותהללא נטיי, באדיקות

סייעה לאלו , שעודדה את לימוד העברית" יטאיתההסתדרות הציונית הטריפול" נוסדה 1924–בהנוער היהודי " תנועת נוער ציונית חדשה בשם 1924י ויסדה בשנת "שרצו לעלות לא

".הטריפוליטניבראשית , "ההסתדרות הציונית הטריפוליטאית"הצליחה , לאחר התבססות שנמשכה חמש שניםבשנת " בן יהודה"טוי ביסוד הארגון הצלחה שבאה לידי בי. שנות השלושים לעלות על דרך המלך

העלאת מחזות בעברית בנושאים , החדרת השפה העברית: שהחל בפעילות ציונית ענפה, 1931עריכת טקסים ומסיבות בכל , פתיחת ספריה עברית, לימוד עברית למבוגרים, כיים ולאומיים"תנ

פים ושקילת השקל איסוף כס, "למדו עברית"הוצאה לאור של שבועון בשם , חג דתי ולאומי . בחינם–לילדי ישראל , "התקווה", להסתדרות הציונית והקמת בית ספר עברי

שהיו ביטוי למדיניות האיטלקים לשילובם של יהודי לוב " חוקי השבת"בשנות השלושים נחקקו מדיניות זו נתפסה על ידי יהודי לוב כמדיניות אנטישמית בעוד שהאיטלקים ראו . בחברה הכללית

.צעי לקידום היהודים לעבר המודרנה ושילובם בהוויה האיטלקית האירופיתבה אמ

בתחום החינוך ובתחום , שנחקקו בשנות השלושים נגעו בשני תחומים עיקריים" חוקי השבת" :הכלכלי

ע השואה ללימודי ן זש "המכו אייבשיץ ל"חדווה

בעקבות הגידול במספרם של התלמידים האיטלקים בבתי :בתחום החינוך" חוקי השבת". ודים ביום שבת וראשון בלי לשבש את מערכת השיעוריםהתעורר קושי לשחרר את היה, הספר

החליט המושל , בעקבות כך ועל סמך הטענה שזה יעודד את השתלבותם של היהודים בחברהשהתלמידים היהודים יהיו חייבים להיות נוכחים בבתי הספר התיכוניים גם , האיטלקי בדוליו

.יגורש מבית הספר ותלמיד שיעדר 1933–1932החל משנת הלימודים , בשבתות

מייד עם הגעתו . מונה איטלו באובו למושל לוב1934 בינואר :בתחום הכלכלי" חוקי השבת"שתקלוט הגירה , לטריפולי פעל לשנות את פני המדינה ולהפוך את לוב לארץ מודרנית ומפותחת

חשוב תפקיד, שהיו בעלי מעמד כלכלי נכבד, באובו ייעד ליהודים. ותיירות איטלקית מהמולדתכך , יש לבטל את שמירת השבת, כי על מנת לשלבם במטרתו זו, הוא סבר. בפיתוחה של לוב

לכן הוציא, שיוכלו לעבוד גם ביום זההחלטה זו פגעה רק בקומץ . צו המחייב את עובדי המכס היהודים לעבוד גם בשבתות1934–ב

1936– ב,אולם. קהילהיהודים שרובם החליפו את עיסוקם ולכן לא עוררה תסיסה כלכלית בלפתוח את החנויות גם בשבתות קמה מהומה ותסיסה רבה בקרב יהודי לוב והם כאשר הוצא צו

5–ב, מרדו היהודים ביום כניסת הצו לתוקף, לאחר שלא הצליחו. מחו וניסו לשנות את הצו המושל האיטלקי. ולא פתחו את חנויותיהם ועסקיהם ואף היו מספר מהומות1936בדצמבר

כמאתיים יהודים נאסרו ושלושה . העסק למאות יהודיםתשעה את רישיונויהוהגיב בחריפות היו מחאות , לנוכח הצו ותגובתו הקשה של המושל. ממארגני המרד חויבו בעשר מכות שוט

לנוכח מדיניות זו של האיטלקים כלפי היהודים . בחוגים היהודים הבינלאומיים אך הצו לא בוטלבנצלם את העובדה שליהודים יש קשיים עם , קומיים להיות תוקפניים יותרהפכו הערבים המ

הדבר גרר תקריות בין יהודים וערבים עם פצועים רבים ומחשש לתקריות נוספות . השלטונות . חדלו היהודים לבקר ברבעים ערבים

החלת חוקי הגזע באיטליה והתעמולה הפשיסטית שם : חל מפנה בחיי יהודי לוב1938–בהאווירה שנוצרה חוקי הגזע לא יושמו אוטומטית בלוב אולם. יעו גם על המתרחש בלובהשפ

תוקנו תקנות . בעקבות חוקי הגזע היתה חמורה יותר בהשפעתה מאשר החוקים עצמםילדים יהודים גורשו מבתי הספר , המגבילות את אפשרות התיישבותם של יהודים בלוב

יהודים פוטרו ממשרות ממשלתיות וממועצות , דים ונפתחו עבורם בתי ספר מיוחםהממשלתייהפגיעה בתחום הכלכלי . אסרו על היהודים לנהל חברות והגבילו את הרכוש היהודי, הערים

ובעיקר נתינים צרפתים ובריטים שהיו נתיני (היתה חזקה יותר כלפי היהודים הזרים שישבו בלוב ).אויב

תוניסיהואחר . בתוניסיה התיישבו מעטים מגולי ספרד. בלוב במזרחיריה במערב ו'תוניסיה גובלת באלג

.כך התיישבו בה יהודים מאיטליה במיוחד מליוורנו נחלקו 1881–שהוטלה על תוניסיה ב, בתקופת החסות הצרפתית

–" גארנה" ממוצא מקומי וה–" תואנסה"ה: היהודים לשתי קבוצותתה של צאצאיהם של יוצאי פורטוגל ואיטליה שנחשבו לבני חסו

בתי כנסת ואפילו בתי קברות , לכל קבוצה היו קהילות משלה. איטליה, פרט לשאלות דת היו יהודי תוניסיה כפופים לחוקי הארץ. נפרדים

.והרבנים מונו על ידי השלטונות

והשואה אפריקה ן 5 יהדות צפו

סירבו השלטונות הצרפתים , למרות כל הלחצים של יהדות צרפתה ליהדות כפי שניתנ, להעניק ליהודי תוניסיה אזרחות צרפתית

ואולם ערב מלחמת העולם הראשונה ריככו השלטונות את . יריה'אלגסירובם והחלו לתת באופן סלקטיבי אזרחות צרפתית לאלפי יהודים

.ששירתו בצבא או במינהל הצרפתי

. מכלל התושבים2.7%שהיו , יהודים85,000–ערב מלחמת העולם השנייה ישבו בתוניסיה כהתרכזו יהודי תוניסיה במספר קטן של יישובים כאשר , אפריקהשלא כבשאר הקהילות בצפון

דבר זה היה אחד הגורמים שבגללו נחשבה יהדות תוניסיה . יותר ממחצית ישבו בתוניס הבירהולוותה , המודרניזציה השפיעה על כל תחומי החיים. למודרנית יותר משאר יהודי המגרב

, ציונים– נטלו חלק חוגים יהודים מכל הזרמיםבה, בתסיסה פוליטית ואינטלקטואלית ערה ביותר .סוציאליסטים וקומוניסטים

, הם עסקו יחד במסחר ובמלאכות שונות. היחסים בין היהודים למוסלמים היו תקינים בדרך כללבגלל , אך היחסים שובשו בעיקר ערב מלחמת העולם השנייה, תוך שיתוף פעולה וכבוד הדדיים .קיםההסתה האנטישמית של האיטל

מרוקובחסות , וחלקה הקטן בצפון, היה חלקה הגדול של מרוקו בחסות צרפת1956 ועד 1912–מ

.יר בשלטון בינלאומי' היתה העיר טנג1923–כאשר מ, ספרד

היהודים היו . הקיבוץ היהודי במרוקו היה הגדול והחשוב בקיבוצי היהודים בארצות צפון אפריקה" מלאח"רבים מהם ישבו ב. בערים ובכפרים בכל רחבי מרוקו, מפוזרים בה בקהילות רבות מאוד

מעמדם היה . שהיו תכופות משכונות עוני, בערים) שכונות נפרדות בהם הורשו להתגורר יהודים(והיו , נתיני הסולטאן, "בני המקום"הם נחשבו ל. בארצות האסלאם) מני'ד(' בני חסות'כשל

.כפופים לשיפוט של המדינה

רובם המכריע היו . יהודים200,000–ם השנייה ישבו במרוקו קצת יותר מערב מלחמת העול .מיעוטם בשטח שבשלטון ספרד, בשטח שבשליטת צרפת

שאחת , נחתם הסכם סודי בין צרפת לספרד1904באוקטובר : שטח החסות של ספרד חולקה 1912בשנת , וכך. מתוצאותיו היתה השתלטותה של ספרד על חלקה הצפוני של מרוקו

10%– וכ, משטח מרוקו5%–כאשר חלק החסות של ספרד היווה כ, מרוקו בין צרפת לספרד .היתה תיטואן ובה ישבו נציב עליון ספרדי ונציגו של הסולטאן, בירת חלק צפוני זה. מאוכלוסייתה

ואף היו מספר מקרים של , ספרד לא העניקה אזרחות ליהודים שישבו בשטחה:מעמד היהודים .הודית מצד האזרחיםפעילות אנטי י

. יר על יחס תוקפני מצד חיילי ספרד' התלוננו יהודים מאריזיליה בפני אחיהם בטנג1913–ב . יהודית למענם–הם זכו להתערבות של האגודה הספרדית, בתגובה

.בהן יהודים נתקפו ונרצחו, פרצו מהומות במלילה1936–באשר התבטאו בעיקר , ירופאים והיהודיםהא, בחיי היום יום שררו יחסים טובים בין המוסלמים

.יבוא ויצוא ועל עסקי כספים, שכן הכלכלה היתה מבוססת על מסחר מקומי, בקשרי סחר

ע השואה ללימודי ן זש "המכו אייבשיץ ל"חדווה

–ב: לדוגמה, היו מתחים בין מוסלמים ליהודים שגרמו לתקריות מידי פעם1933–אולם החל מת האזרחים בשנות השלושים בזמן מלחמ. הפגינו מוסלמים נגד יהודים1934 באפריל 14

.במינהל ובדואר, לא הועסקו יהודים בבנקים, בספרד ובעקבות ההשפעה הנאצית

–יר פליטים יהודים מאירופה ובעקבות כך הקים ועד הקהילה ב'בשנות השלושים הגיעו לטנג 1938 בספטמבר 19–ב. הוועד גם פנה לעזרת הקהילה בקזבלנקה. ועד מיוחד לעזרתם1936

כמאתיים יהודים עזבו את האי והגיעו . חוקי גזע ברודוסםליישהחלה איטליה הפשיסטית כאשר למעשה מחציתם הגיעו בשנים , 3,000– נאמד מספר הפליטים ב1939–ב. יר'לטנג

1939–1938. . יהודים20,000–יר כ' חיו בשטח החסות הספרדית ובטנג1938–ב

והשואה אפריקה ן 7 יהדות צפו

:שטח החסות של צרפתראו במשטר החסות , ובייחוד יהודי צרפת, אירופהיהודי מערב. 1912–למרוקו נכנסו הצרפתים ב

–אבל בשנות ה. יריה'הצרפתי על מרוקו הזדמנות להעניק ליהודים שיווין זכויות כמו ליהודי אלגיריה מהומות בעקבות התנגדות של נוצרים ומוסלמים ' התרחשו באלג19– של המאה ה90–80

ה ובמרוקו היתה לשמור על איזון סוציאלי מדיניות צרפת בתוניסי. למתן אזרחות צרפתית ליהודיםאזרחות צרפתית הוענקה רק . אדוניהם בעבר–ולא לתת ליהודים מעמד מועדף על פני המוסלמים

כמו ספקים לצבא , ליהודים מועטים שהשתלבו בתרבותה והיו קשורים לצרפת על בסיס כלכלי .יריה'צרפת באלג

הרי עצם נוכחותה גרם , ל יהודי מרוקולמרות שצרפת נמנעה מלשנות את מעמדם המדיני ש .פסקו הפרעות ביהודים, ולהוציא מקרים מועטים של התנכלויות. םשיפור ניכר במצבם ובביטחונ

נפגע , למשל, כך. מצד שני פגע הכיבוש הקולוניאלי קשות ביסודות המסורתיים של הכלכלה בלחצם של הצרפתים עבר .כרוכלים וכבעלי מלאכה זעירה, מעמדם של היהודים כמלווי כספים

הגבלת האוטונומיה הפנימית של : גם הארגון הקהילתי שינויים דרסטיים והעיקרים בהם היו, והגברת פיקוח השלטון המרכזי על מוסדות הקהילה ובכלל זה בתי הדין הרבניים, הקהילה

, ינות זרותתעודות חסות שקיבלו יהודים ממד. שסמכויותיהם צומצמו לענייני אישות ופולחן בלבד .ונהנו מהן בעבר נשללו מהם תחת משטר החסות

גילו היהודים יחס חיובי ביותר הן כלפי השלטון הצרפתי והן , בניגוד לחברה המוסלמית סביבםיחס זה לצרפת ולתרבותה היה אחד , כלפי תהליך המודרניזציה שליווה את העידן הקולוניאלי

, ואכן בשנות השלושים החריפו מאוד. למיתהגורמים להעכרת יחסיהם עם חברת הרוב המוסיהודים –גם במרוקו קמו ארגונים אנטי. היחסים ביו היהודים ובין סביבתם, הירי'בדומה לאלג

בשל מעמדה המיוחד של מרוקו שהיתה ארץ חסות , ואולם, האירופיתהשונים בקרב האוכלוסיילא היתה , אזרחי צרפתולא מושבה ובשל היותם של יהודי מרוקו נתינים מקומיים ולא

.הירי'לאנטישמיות האירופית חשיבות בדומה לחשיבותה באלגחשיבות רבה יותר היתה לתסיסה בקרב המוסלמים בשנות השלושים כתוצאה מהתגברות

.התעמולה הפאן ערבית והתעוררות הלאומיות שפקדה את מרוקו

ונם להתגייס לצבא עם התקרב המלחמה הביעו מאות יהודים במרוקו מכל השכבות את רצרק מעטים מהם גויסו מחשש ממורת רוחם של המוסלמים ובהתחשב בהליכי , ואולם, הצרפתי

במהרה התברר שלא יתמלאו , מכל מקום, יהודים בקרב האוכלוסייה האירופית–הרוח האנטיתקוות היהודים כי גלויי הפטריוטיות שלהם יביאו להעלמות ההסתה האנטישמית והאיבה

.ברה ככול שהתמוטטה חזית צרפת וככול שתבוסתה נעשתה לודאית יותרליהודים ג

יריה'אלג שהיתה נתונה למרותה העקיפה של הקיסרות העותומנית עד ,יריה היא ארץ מוסלמית'אלג

צרפת עודדה את תהליך ההתבוללות של . 1940יריה עד 'ומשנה זו שלטו הצרפתים באלג, 1830שבתוכה הם , יריה מגורל חברת הרוב המוסלמית'רל יהודי אלגהיא ניתקה את גו. יהודי המקום

צרפת אילצה את היהודים לוותר על מוסדותיהם המסורתיים ולאמץ . חיו במשך מאות שנים. במקומם את המוסדות שבהם צייד נפוליאון את יהדות צרפת בתחילת המאה התשע עשרה

את " לתרבת"יקרי היה לחנך ושתפקידם הע, בנוסף עודדה צרפת את בואם של רבנים מצרפת

ע השואה ללימודי ן זש "המכו אייבשיץ ל"חדווה

יריה 'כך מצאו עצמם יהודי אלג. יריה ולטפח בהם את הזיקה לצרפת ולתרבותה'יהודי אלגמצב בלתי מוגדר זה גרם ". נתינים"אם כי פורמלית הם היו , מחויבים לחוק האזרחי צרפתי

רפתיים לפי יריה הוכרזו כאזרחים צ'סיבוכים משפטיים לא מעטים שנפתרו רק לאחר שיהודי אלגפקודה זו שינתה את . 1870 באוקטובר 24–שניתנה ב) שר המשפטים הצרפתי(פקודת כרמיה

מעמדם למעמד של אזרחים השווים בזכויותיהם למתיישבים הצרפתים השליטים שריכזו בידיהם והותירו מאחור , החברתיים והתרבותיים של המושבה, הכלכלים, את מיטב המשאבים הפוליטיים

.דים המוסלמים הנשלטיםאת הילי

ועורר 19–יריה בסוף המאה ה'קידומם זה של היהודים לא שימח את כל הצרפתים שישבו באלגבנוסף קידום זה היווה אחד . את היסוד האנטישמי בקרב האוכלוסייה הצרפתית המקומית

ועד סוף 1870–יריה מ'שפעלה באלג, מהגורמים לקיומה של תנועה אנטישמית חריפה ביותר .מלחמת העולם השנייה

, שבועות ספורים בלבד לאחר שהתקבל הצו שנשא את חתימתו של שר המשפטים היהודי.ואכןיריה קולות מחאה רבים שביקשו להקפיא את ' בכל רחבי אלגעהחלו להישמ, אדולף כרמיה

.של היהודים או אף לבטלו" פזיז"אזרוחם ה

16,000– האוכלוסייה היהודית בארץ זו כ מנתה1830יריה בשנת 'בעת הפלישה הצרפתית לאלג ובמספר –קונסטנטין ותלמסאן, אוראן, יר' אלג–היהודים ישבו בארבע הערים הגדולות. נפש

יריה לקראת סוף המאה 'שסופח לאלג, ביניהם ישובים בחבל מזאב בדרום, יישובים קטנים יותר שם היתה ,לוניאלית ואשר שמר על ייחודו התרבותי והמנהלי עד סוף התקופה הקו19–ה

, אך בגלל ריכוזם של היהודים במספר מצומצם של מקומות. הקהילה היהודית הקטנה ביותר .הירי'התקבל הרושם של נוכחות יהודית חזקה מאוד בעריה החשובות של אלג

סביר להניח שהיהודים שמחו בעקבות חילופי השלטון בגלל התלאות הקשים מהם סבלו בשנותיו יריה מיד 'אולם העובדה שעשרות משפחות יהודיות ברחו מאלג. שלטון התורכיהאחרונות של ה

י או להגר לליוורנו ולערים שונות בתחומי "לאחר בואם של הצרפתים והעדיפו לעלות לאיריה רחשו לכובש הצרפתי היתה מהולה 'מלמדת שהאהדה שיהודי אלג, תהאימפריה העותומני .בלא מעט חששות

אך מימוש ). דימים(=ת המוסלמיות האחרות היו היהודים בני חסות יריה כמו בארצו'באלגהזכויות המעטות שניתנו להם מטעם החוק המוסלמי היה תלוי ברצונם הטוב של השליטים

חיילים (והיניצירים ) אנשי הדת(כמו העולמא , המקומיים ושל כוחות חברתיים ופוליטיים אחרים .תירו את דמם להמוניםה, ששמרו על היהודים או להפך, )תורכים

מהגבוהים ביותר , או שעבדו כפועלים פשוטים, יריה שעסקו במלאכות יד'מספר היהודים באלג 5%–כ, מהיהודים עסקו במסחר33%–קצת יותר מ. 50%– יותר מ–בין יהודי צפון אפריקה

ידי כרבנים וכפק. הכוללים גם את המורים–השתייכו לפקידות הציבורית ולמקצועות החופשיים . מהיהודים9%– כיהנו קרוב ל–הקונסיסטוריות

אך תוך זמן קצר , שרר שקט יחסי בין היהודים למוסלמים, בשנות מלחמת העולם הראשונהשכן כבר בתחילת שנות העשרים חדשו העיתונים , התברר כי שקט זה היה הפוגה בלבד

.והפוליטיקאים האנטישמיים את התקפותיהם נגד היהודים

והשואה אפריקה ן 9 יהדות צפו

העיתון פרסם חידות . את התקפותיו על היהודיםTRIBUNE LA חידש השבועון בקונסטנטיןביחד עם קטעים " ?מדוע אין החסידות מקננות מעל בתים של יהודים: "כגון" הומוריסטיות"

". ירי'ההווי היהודי האלג"וסיפורים עסיסיים מ, "הפרוטוקולים של זקני ציון"נבחרים מתוך היהודית והיא פנתה מידי פעם לעזרת השלטונות ובקשה את הפרסומים קוממו את הקהילה

.התערבותם

ובמהלכן השתמשו שני , תקריות חמורות בין יהודים לאירופאים1921על רקע זה פרצו ביוני ראשי הקהילה כעסו במיוחד על העובדה שנציב המחוז לא הסתיר את . הצדדים בנשק חם

. אהדתו כלפי החוגים האנטי יהודיים

על עמודו הראשון . מחדש את הדגל האנטי יהודי"LE PETIT ORANAIS" הרים היומון באוראן .ציור של צלב קרס, החל מאמצע שנות העשרים, התנוסס באורח קבע

וכמוהו , והוא, נבחר באותן שנים לראשות עיריית אוראן, ר מול"ד, בעליו ועורכו הראשי של היומון .יהודיים–הותירו ספק כלשהו לגבי רגשותיהם האנטילא , "מנודיה "–יורשו בעריכת העיתון

שניזונו לא רק מהמסורת האנטי יהודית , בראשית שנות השלושים קם דור חדש של שונאי יהודיםמצד . וכן מן הנאציונאל סוציאליזם הגרמני, כי אם גם מן הימין הקיצוני הצרפתי, הקולוניאלית

יותר מהאנטישמיות " תאוניברסאלי"ריה והיתה י'אחד כיוון שהתמקדה פחות במצב הפנימי באלגירית להתפשט בשנות השלושים אף בקרב 'החלה האנטישמיות האלג, של סוף המאה הקודמת

האוכלוסייה המוסלמית הושפעה בעניין היחס כלפי היהודים הן . האוכלוסייה המוסלמית המקומית, ציונית–עמולה האנטיוהן מהת, שהופנתה אליה ישירות, האיטלקית–מהתעמולה הגרמנית

שמקורה היה בארצות המזרח התיכון ואשר במידה זו או אחרת אומצה על ידי כל הפלגים של היה אחד , 1934הפוגרום שנערך ביהודי קונסטנטין באוגוסט . ירית'התנועה הלאומית האלג

. המוסלמיתהיהודיות על האוכלוסיי–הביטויים של הצטלבות זו של השפעות אנטי

מגבית ציבורית למען שחרור "LA LIBRE PAROLE D'ALGER" יזם העיתון 1936 בסוף שנתבדרך כלל . צרפת מהעול היהודי וכספים רבים נאספו ממאות קוראים מכל שכבות האוכלוסייה

, " המעטים נגד הסכנה היהודיתיחסכונותי: "דאגו התורמים לצרף להמחאותיהם הערות כמוהלאה פקודות ", !"יחי פרנקו", !"יחי היטלר", " הקרסלמען העמדת כל היהודים תחת צלב"

!".כרמיההחרם הכלכלי : לא הסתפקה באמצעים אלה בלבד לפגיעה ביהודים, ירית'האנטישמיות האלג

ערביי קונסטנטין היו הראשונים שנקטו חרם . היה הנשק המועדף על כל הארגונים האנטי יהודיים. שהחריפה במהלך שנות השלושים, ה נגד היהודיםלהסת. 1943כזה לאחר הפרעות של אוגוסט

.התווספו שתי האשמות חדשות וסותרות נגד היהודיםכמחרחרי מלחמה מתוך מניעים , ומצד שני. הם הוצגו כמשתמטים משירות צבאי, מצד אחד . הרצון לנקום בהיטלר–אנוכיים

ב האוכלוסייה המוסלמית ארגוני הימין הקיצוני האירופי עודדו הקמתם של גופים אנטישמים בקר .והשתדלו לשלב מנהיגים מוסלמים בשירותיהם

, להלן קטע מכרזה שהופצה על ידי חטיבה מוסלמית מיוחדת במסגרת אגודת הידידות הלטינית :שהיה אחראי על שירותי הניקיון של אוראן, טייב אחמדהובראשה עמד פקיד העיריי

!קול קורא לעם המוסלמי"

ע השואה ללימודי ן זש "המכו אייבשיץ ל"חדווה

מספר . החמיר מצבם של המוסלמים, "חזית עממית"הקרויה , של החזיתמאז העלייה לשלטון, למרות כל ההבטחות מטעם החזית העממית או חזית העוני. והמחירים האמירו, המבוטלים גדל

.התורה הקומוניסטית נוגדת את האסלאם. אנחנו המוסלמים לא קיבלנו מאומה ...יבינו ולהגן על דתנוהבה נתאחד כדי לחסום את דרכם של או, אחים מוסלמים .שהיהודי הוא אויבנו הגדול ביותר, הנביא מוחמד הכריז, אחים מוסלמים ."שהוא ידידנו, המפלגה היחידה שצריך לתמוך בה היא מפלגתו של האב למבר, אחים מוסלמים

)179עמוד , מיכאל אבוטבול, "מכרמיה לפטן("

והשואה אפריקה ן 11 יהדות צפו

הנביא מוחמד ": כגון, שנועדו למוסלמיםהתרבו הסיסמאות, ככל שגברה התסיסה האנטי יהודית סיסמאות אלה ".היהודי גורם לעליית מחירים" או ,"אל תשכחו זאת. קבע שהיהודי הוא אויבכם

צרפת ": כמו, שנועדו לאירופאים, התנוססו בחוצות הערים לצדן של כתובות כלליות יותרכן היהודי , בר והכולרההד, כשם שהעכבר מפיץ את הטיפוס" ,"היהודים לפלסטינה, לצרפתים

)179עמוד , מיכאל אבוטבול, "מכרמיה לפטן(" ". המהפכה והמלחמה, מפיץ את ההרס

התפרסמה הודעה שיועדה LA LIBRE PAROLE D ALGERבשער הראשון של העיתון :לקוראים המוסלמים

!חברים וקוראים מוסלמים"אינה המדינה המנוהלת על ידי , זו שאתם אוהבים ומכבדים, צרפת האמיתית, אל תשכחו שצרפת

, אלה הם היהודים; הרי אתם מכירים את אויבכם האמיתיים. פוליטיקאים הרוצים ברעתכםהיהודים עדיין . אלוהים קילל אותם בפיו של נביאכם. השולטים היום בצרפת לתפארת עם ישראל

" .הם מקוללים. שלא יגיע לעולם, סוגדים לעגל הזהב ומחכים לבואו של משיחם )180–179עמוד , מיכאל אבוטבול, "מכרמיה לפטן("

:1938–באוראן פורסמה המודעה הבאה בהמוסלמים אינם . יש ליטול מהם את האזרחות הצרפתית, יש להשליך את היהודים אל הים"

מציידים אותם בפתקי הצבעה , שבמקום לספק להם עבודה ולחם, צריכים עוד להאזין ליהודים )180עמוד , מיכאל אבוטבול, "מכרמיה לפטן(" ".בילםשאין בהם תועלת בש

יריה אלפי כרוזים אנטי יהודיים ואנטי 'הגרמנים העבירו לאלגשקראו לאוכלוסייה הערבית להתנער מהעול היהודי , צרפתיים

.והצרפתי גם יחד :באחד מהכרוזים הללו נאמר

צרפת . היהודי מכרסם בכם כשם שהתולעים מכרסמות בכבש"גרמניה אוסרת . הוא סוכנה של צרפת ותומך בה. ליומגינה ע

אלמלא הייתם עבדיה . ורודפת את היהודים ומחרימה את רכושם ".יכולתם לנהוג באותה דרך, של צרפת

)183עמוד , מיכאל אבוטבול, "מכרמיה לפטן("

האוכלוסייה הערבית הושפעה רבות מן התעמולה הגרמנית מן המסע , וכן, ברלין ורומאשהופנתה אליה ישירות מ, והאיטלקית

ציוני שאמצו כל הלאומנים הערבים המקומיים שפעלו בצפון –האנטי .אפריקה ערב המלחמה

יר'בית הכנסת של אלג

.נמשכה עד סוף מלחמת העולם השנייה, התסיסה האנטישמית שבאה בעקבות השפעה זו

ע השואה ללימודי ן זש "המכו אייבשיץ ל"חדווה

היישוב היהודי בצפון אפריקה בזמן מלחמת העולם השנייה

חולקה צרפת לשני , 1942 בנובמבר 11– לגרמניה בלאחר הסכם שביתת הנשק בין צרפתשלטון ששלט גם על , "וישי"והשני בשליטה של פטן בעיר , בשליטה גרמנית, האחד: אזורים

.ובכלל זה ארצות צפון אפריקה, המושבות הצרפתיותשנחשב לגיבור , שלטון וישי סימל משטר חדש בראשותו של המרשל פטן, מבחינת הצרפתים

.מלחמת העולם הראשונהלאומי לאחר את צרפת " לנקות"ראה את התבוסה לגרמניה כהזדמנות , בדומה לצרפתים אחרים, פטן

.כגון הדמוקרטיה והשמאל, מרעיונות פוליטיים שלילייםוזאת ללא קשר ללחץ או לנוכחות , לבטל את השפעת היהודים בצרפתההית, אחת ממטרותיו

.הגרמנית בצפון צרפתאו אף אם , שספק רב אם לגרמנים היתה יד בדבר, יהודיים–צעדים אנטינעשו , וכך באמת

.התעניינו בחשיבות הצעדים :תקופת המלחמה מתחלקת לשתי תקופות שונות, אם כן, עבור יהודי צפון אפריקה

.תקופת שלטון וישי: 1942 ועד לנובמבר 1940יוני /ממאי, הראשונהומצד , יריה'פה בה נכנסו האמריקאים למרוקו ואלגתקו: 1943 ועד למאי 1942מנובמבר , השנייה

.כבשו הגרמנים והאיטלקים את תוניסיה, שני

עליית בנדיטו מוסליני לשלטון באיטליה. 1943 ועד 1911–לוב היתה תחת שלטון איטלקי ממצבם החמיר עוד יותר , בגלל מדיניותו הגזענית, השפיעה לרעה על יהודי לוב1923–ב

ובעקבות כך הגיעו כוחות 1940 ביוני 10–למלחמה לצדה של גרמניה בכשאיטליה הצטרפה .גרמניים ללוב

וכן את השפעותיהן על הישוב היהודי בצפון , בפרק נבחן את שהתרחש בכל אחת מהתקופות .אפריקה

לובעם עלייתו של בניטו מוסוליני לשלטון . 1943 ושלטה עליה עד 1911–איטליה כבשה את לוב ב

בין השאר הוא בסס את , החל מוסוליני במדיניות תוקפנית לאומנית בוטה1923–בבאיטליה האיטלקי בלוב מתוך חלום להחזיר את תהילת האימפריה הרומית ולהפוך יהמשטר הקולוניאל

שוב את הים התיכון, בתחילה היה יחסו לאדולף היטלר מתנשא ואפילו פטרוני. הים שלנו"NOSTRUM MARE"–ל

לאחר מכן הבין שלאיטליה . יובהיטלר חקיין ואף תימהונ" םזקן הדיקטטורי"ו כהוא ראה עצמ .ולגרמניה אינטרסים משותפים והיחסים בין שני המשטרים התהדקו בהדרגה

הוכך החל מוסוליני שנהיה בן בריתו הראשון והקרוב ביותר של היטלר להנהיג במחצית השנייהיתה אכיפתם בלוב איטית , מיידי באיטליהאך למרות יישומם ה, את חוקי הגזע1938של

המושל איטלו . הסיבה לכך היתה מעמדם הכלכלי החשוב של היהודים בכלכלת לוב. וחלקית אישור להחיל את החוקים לפחות דאג לקבל ממוסוליני, באלבו שדאג לפיתוחה הכלכלי של לוב

. בתחום הכלכלי במתינות

והשואה אפריקה ן 13 יהדות צפו

ו מיד והתלמידים היהודים הורחקו מבתי הספר נאכפ,במיוחד בתחום החינוך, יתר החוקים .הציבוריים

למרות שאיטליה עדיין לא הצטרפה , 1939בראשון בספטמבר , עם פרוץ מלחמת העולם השנייה איטליה 1940 ביוני 10–ב. הממשל האיטלקי בלוב אסר כל פעילות ציונית רשמית, למלחמה

שבה היהודים נפגעו , ירות המלחמההצטרפה למלחמה לצידה של גרמניה ולוב הפכה לאחת מז .קשות

הם לא , כל עוד יהודי לוב היו תחת מרות השלטון האיטלקי לבדו ולמרות התחיקה הגזעניתחלה החמרה , אך בגלל הנוכחות הגרמנית בלוב. הרגישו שיש סכנה לחייהם כפרטים וכקהילה

הבריטי דרדר את שיתוף הפעולה החוזר ונשנה של יהודים בלוב עם האויב. ניכרת במצבםהשלטונות והאוכלוסייה האיטלקית אולם הגברת המעורבות הצבאית של , היחסים שבין הקהילה

הן שגרמו , שהביאו להישגים לגרמניה גם בתחום הפוליטי, גרמניה בלוב והתלות האיטלקית .להחמרה במדיניות כלפי היהודים

בחלקה (ת מחוז קירנייקה כוח הבריטים שבראשו עמד הגנרל רומל כבש א1940בדצמבר עקב מפלה זו ביקשה איטליה סיוע צבאי . ואת בנגאזי שבלוב מהאיטלקים) המזרחי של לוב

בפברואר 12–וב. אישרה גרמניה שיגור כוחות גרמניים ללוב1941 בינואר 11–ב. מגרמניה התחילה המתקפה הגרמנית 1941 במארס 31–ב. החלה הנחיתה הגרמנית בטריפולי1941בעקבות הפעולה הזו כוחות גרמניים היו פרוסים . את הבריטים מקירנייקההלקית שגירשאיט

ביוני . 1942 איטלקי נמשך עד לשנת –הכיבוש הגרמני. בכל ריכוזי האוכלוסייה החשובים בלובאך , התקדמו הגרמנים לכיוון מצרים והתמוטטות החזית הבריטית נראתה כמעט ודאית1942

כבשו הבריטים 1943ובינואר , ים הצליחו לעצור את התנופה הגרמנית הבריט1942בנובמבר .סוף לשלטון האיטלקי בלוב, לאחר שנתיים, בכך הגיע. את לוב בחזרה

נאכפו יותר ויותר חוקי גזע ואפילו התווספו להם 1940עם הצטרפות איטליה למלחמה ביוני .ון היהודים בשלטון האיטלקימה שהביא להתערערות הדרגתית של אמ. תקנות מחמירות יותר

פיזרו הגרמנים והאיטלקים את הארגונים היהודיים ובשלושה באפריל פרצו פרעות 1941במארס אנסו , הפורעים הרגו; בבנגאזי נמשכו המהומות עד למחרת ללא הפוגה. בערים חומס ובנגאזי

.ובזזואך , ת העיר ועלו על רכבתרבים החליטו לעזוב א. באותו חודש הוכו יהודים ברחובות טריפולי

ובמחוז קינאיקה , הסוחרים חויבו לסמן את חנויותיהם במגני דוד. משם השליכו אותם החוצהחברי הקהילה פוטרו מתפקידים ". גזע יהודי"הוטבעה בתעודות הזהות של היהודים החותמת

ספקה החנויות היהודיות היו בסוף התור של מקבלי הא, שמות היהודים נרשמו, ציבורייםתהליך זה גרם לכך . והיהודים חוייבו להצהיר על רכושם ואחר כך לוותר על חלק גדול ממנו

אהדה זו התחזקה יותר כשפגשו . שמרבית היהודים בקירניקה ראו בצבא הבריטי צבא משחררבחיילים יהודים ) 1941 באפריל 3 – 1940 בדצמבר 9(יהודי קירניקה בעת הכיבוש הראשון

הם הרבו . דוברות עברית, הופתעו למצוא בקירניקה קהילות יהודיות חמות שםארצישראלייהם ניסו לחדש . י המתחדשת"על החיים בא, בפרט לנוער, להיפגש עם בני הקהילות ולספר להם

. ללמדם שירים ולסייע בפעילות החינוכית, לרבות ארגון התרומות והעלייה, את הפעילות הציוניתהיו יהודים מקומיים שאף החלו לעבוד . מזון לנזקקים ממחסני הצבאבנוסף לכך חילקו היהודים

.בשירות הצבא הבריטי

ע השואה ללימודי ן זש "המכו אייבשיץ ל"חדווה

וזכרו את , האזרחים האיטלקים שנשארו בקירניקה הסתייגו מהקשר שנוצר בין החיילים ליהודיםעם הפינוי הבריטי . שמותיהם של מי שנחשבו משתפי פעולה עם האויב ואלו שעבדו בשבילו

יהודים מבנגאזי שהיו להם קשרים 250– עזבו עם הצבא גם כ1941ריל המהיר בראשית אפ .י"הם חששו לשלומם וחלקם מאוד רצו לעלות לא, םקרובים מאוד עם הבריטים והארצישראליי

האיטלקים שהיו ממורמרים בגלל שהיו תחת שלטון האויב הבריטי בו היהודים הפכו לנעלים במהלך פרעות אלה נהרגו שני , והרסו בתים רביםשדדו את רכושם, התנפלו על יהודים, מהם

.יהודיםהפורעים לא נענשו והיהודים לא זכו לשום פיצוי , גרמני–יום לאחר הפרעות נכנס הצבא האיטלקי

.על הנזק הכלכלי הרב

. היהודים הואשמו בשיתוף פעולה עם הבריטים ולכן יחס השלטונות האיטלקים ליהודים הורעבשוד רכוש , ה בחיפושים אחרי חשודים בשיתוף פעולה עם האויבהמשטרה האיטלקית החל

בגלל שיהודים רבים נמלטו עם הצבא הבריטי הנסוג נעצרו רק . איטלקי ופגיעה בכבוד איטליהביזוי , הואשמו בתבוסתנות1941 בספטמבר 19–שלושה יהודים נעצרו וב. חשודים מעטים

אחד מהם נידון . צאת דיבה ותמיכה באויבהו, פגיעה בכבוד ראש הממשלה, האומה האיטלקיתאך גזר הדין לא בוצע בגלל בקשת חנינה שהגיש ובמהלך בירורה נכבשה בנגאזי מחדש , למוות

שני האחרים נידונו אחד לעשרים ושלוש והשני לשלוש שנות . על ידי הבריטים והוא שוחרר .ירהאבל מרביתם שוחררו לאחר חק, כ נעצרו כשלושים יהודים"בסה. מאסר

האווירה האנטישמית בקירניקה ובבנגאזי בפרט גברה בגלל האירועים בתקופת הכיבוש הבריטי קשה במיוחד בלילות בהם גרמנים ואיטלקים התחושת היהודים הית. ועקב הנוכחות הגרמנית

.הסתובבו ברחובות היהודים והטרידו אותם

ם ושוב התהפך הגלגל לטובת החל הכיבוש השני של קירניקה על ידי הבריטי1941בנובמבר . אבל קיוו שכיבוש זה יהיה סופי, היהודים נזהרו כעת יותר בקשריהם עם הצבא הבריטי. היהודים

בעיקר באספקת , במהלך מפגש קצר זה ניסו החיילים הארצישראליים לסייע לקהילות המקומיותלט בעקבות הצבא ניסו פליטים יהודים להימ1942בעת הנסיגה הבריטית בסוף ינואר . מזון

.מזרחהכשהאיטלקים שבו בפעם השנייה לקירניקה תגובתם לשיתוף הפעולה של היהודים עם הצבא

בנוסף להענשת נאשמים יהודים בודדים . חמורה בהרבה מבשנה הקודמתההבריטי היתשני יהודים שניהלו . נידונה קהילת קירניקה כולה להגליה למרכז טריפוליטאניה, בעונשים כבדים

יהודי ששימש כמתורגמן במפקדה הבריטית בנמל . בית מרזח מיוחד לצבא הבריטי נידונו למאסר . שנות מאסר12–בנגאזי נידון ל

היערות , נאסר על היהודים ליהנות מכל זיכיון ברכוש המדינה בתחום החקלאי1942במאי משלוח סחורות ,תובלה, שיט, ביטוח, להיות בעלים או מנהלים של מוסדות אשראי, והמחצבים

נאסר על . עת שלא היה בעל אופי דתי–או להיות חברים באגודה שיתופית ולפרסם כל כתבהיהודים לעשות הסכם קניה או מכר או חכירה ליותר משלוש שנים של נכסי דלא ניידי ושל

לגופים יהודיים אסור לייבא ולייצא סחורות . אריים או מוסלמים, עם איטלקים, מפעלים חקלאיים .או לעסוק בסחר הסיטונאי ובסחר הקשור בהגנה צבאית על לוב, ל"ל ולחו"מחו, מאיטליה ואליה

בעקבות חוקי . באותה תקופה היו בקירניקה חוקי חרום לפיהם ניתן לדון למוות גם על גניבה . ערבים רבים ושלושה יהודיםהחרום אלה הוצאו להורג ביריי

והשואה אפריקה ן 15 יהדות צפו

הלוגיסטיקה , ועידה שבמהלכה סוכמו ההתארגנות (1942בפרוטוקולים של ועידת ואנזה בינואר וניתן גם מספר מדויק של היהודים בכל מקום החל עליהם " פיתרון הסופי"ופרטי הביצוע של ה

השהוצג בוועיד, בסיכום מספר יהודי איטליה, )שהוכן על ידי אדולף אייכמן, "הפתרון הסופי"–נכללו גם כ, ) באותה עת30,000– מבעוד שמספרם היה פחות( יהודים 58,000ושעמד על

שבמהלך המלחמה צורפה לה והפכה לחלק , שהיתה מושבה איטלקית, היהודים של לוב30,000כך שגם יהודי לוב נכללו יחד עם יהודי איטליה , של איטליה" החוץ הרביעי"מאיטליה וכונתה

".פתרון הסופי"ב ממכתביו של הקונסול הגרמני בטריפולי ניתן ללמוד גם, על כוונת הגרמנים בקשר ליהודי לוב

פתרון בעיית היהודים ": הוא מציין בין היתר19.5.42–במכתבו מה. לשגרירות גרמניה ברומאכוחם הכלכלי חזק הרבה , ושנית;הם רבים יותר, ראשית. בטריפוליטניה קשה יותר לאין ערוך

–לכן נמנעו לעת. נושא– מצב ללאריכוזם של יהודים אלה יגרום בוודאי משבר כלכלי ויצור, יותרבכל זאת אין ספק כי בבוא [...]. עתה מהגשמת התכנית להעביר את יהודי טריפוליטניה לאיטליה

)100-101' עמ, לילוף' ג'יעקב חג, תולדות יהודי לוב(...".הזמן תוסדר הבעיה היהודית גם בטריפוליטניה

ע השואה ללימודי ן זש "המכו אייבשיץ ל"חדווה

עבודות כפייה בלוב לשירות אזרחי למען 45–18וב צו שחייב גיוס יהודים בגילאי פרסם מושל ל1942 ביוני 28–ב

יהודים אשר רוכזו 3,000– ביולי וכבר באוגוסט גויסו כ11–הצו נכנס לתוקף ב. המאמץ המלחמתירוב המגויסים , אך בשל תשתית לא נאותה וארגון לקוי. עזאז לעבודות כפייה–במחנה סידי

איש והחלו בסלילת 50–40חולקו לקבוצות של ונותרו במחנה כאלף יהודים אשר , שוחררו אחד האוהלים נקבע –התאפשר קיום הפולחן הדתי: החיים במחנה היו סבירים. כבישים באזור

התאפשר לוועד הקהילה בטריפולי לספק , והיה פטור מעבודות בשבת, כבית כנסת מאולתרעובדי הכפייה : היה נוקשהסדר היום , לעומת זאת. היה פיקוח רפואי נאות, לעצירים מזון כשר

האיטלקים פיקחו על העבודות ומדי שבוע ביקרו במחנה קצינים גרמנים , עבדו מבוקר עד ערב .לביקורת

היתה סלילת , המשימה העיקרית שיועדה לעובדי הכפייה היהודיםלשם כך נשלחו . כבישים בחזית קירניקה בגבול לוב מצרים

המחנה . עובדי כפייה יהודים 350, למחנה בוקבוק שעל הגבולהמקום לא . היה ממוקם בלב המדבר ושרר בו מחסור חמור במים

. היה מגודר בגלל שהיה רחוק מכל ישוב ולא הוצבו בו שומריםוהיה , העובדים שוכנו באוהלים וקיבלו אספקה מידי מספר ימים

העובדים היו צריכים לעבוד מבוקר עד ערב . רופא צמוד במחנההעובדים . רופף העבודה התנהלה בעצלתייםאבל בגלל הפיקוח ה

ובכך אילצו רכבים , סגרו קטעי כביש לסירוגין לשיפוצים כביכולשיטה . כבדים לרדת מהכביש ורבים מהם שקעו בחול ובבוץ

שהרבו לנקוט בה בשעת נסיגת הכוחות האיטלקים מהחזית על .מנת לחבל בנסיגה

שלט בכניסה למחנה הכפייה

בבוקבוק

, ובדי הכפייה בוקבוק הופצץ קשות והיו נפגעיםכשכוחות הציר היו בעיצומה של הנסיגה ומחנה עהעובדים . לסגת לטריפולי בכוחות עצמם, 1942 בנובמבר 6–ב, ניתנה הוראה לעובדי המחנה

בחלק מהדרך ברכבים מזדמנים ובחלקה . נטשו את המחנה והחלו במסעם המפרך לכיוון טריפולי, להפצצות תוך כדי נסיגתםהנסוגים היו נתונים. וסבלו רבות מתלאות הדרך, האחר ברגל

. מעורבים בתאונות דרכים וסבלו מתנאי מזג האוויר המדברי ומחוסר מזון ומים וחלקם מתו, לא זכו לשום עזרה ממשלתית, מותשים ורעבים, עם הגעתם לטריפולי באמצע נובמבר, הנותרים

. והמשפחות ומוסדות הקהילה נאלצו לטפל בהם

ועל פי הוראתו , על פי הדוקטרינה הגרמנית הנאצית, ם החלטת האיטלקיההגרוע מכל היתלפי התוכנית . לפנות את יהודי קירניקה, "דילול האוכלוסייה היהודית בלוב"האישית של מוסוליני ל

אך בגלל חוסר אמצעים וכושר , כנראה היתה כוונה לפנות גם את יהודי טריפוליאנה, המקורית. הודי טריפוליטניה התוכנית לא יצאה אל הפועלהתארגנות לביצועה ובשל מספרם הרב של י

בשל היותם מעטים יחסית והעובדה שניתן , האיטלקים הסתפקו בעקירת יהודי קירניקה בלבד .היה להעבירם בלא קושי מיוחד

, הרגישה מבחינתם, הרחיקו האיטלקים את יהודי קירניקה מהחזית, כשלב ראשון לפחות, וכך .לפנים הארץ

235–השוכנת כ(אדו 'פונו למחנה ריכוז בג, יהודים2600–כ, רוב יהודי קירניקהעל פי החלטה זובטגרינה , ביפרן, פונו לכפרים בגריאן, יהודים400–כ, מיעוטם). מ דרומית מערבית לטריפולי"ק

והשואה אפריקה ן 17 יהדות צפו

יהודים כדי לשמור על הרכוש 350–בקירניקה הושארו כ). אדו'לא רחוק מג(וברמת טריפוליטנה .הקהילתי

משאיות אחת 10–8בשיירות בנות , 1942 היהודים מקירניקה נמשך בין מאי לאוקטובר פינויכאשר במשך היום נסעו בנסיעה מפרכת במדבריות , המסע נמשך חמש יממות. לשבועיים .ובלילה בלינה בצינת המדבר תחת כיפת השמיים, הלוהטים

הם . איש בכל ביתן400–300–אדו שוכנו בביתנים ארוכים בצפיפות רבה כ'העצירים במחנה גכשרק שמיכות סדינים ומחצלות שימשו כמחיצות לשמירת פרטיות , שהו במסגרת משפחתית

לכל ביתן היה קאפו וסגן שהיו אחראים לסידור העבודה השוטפת . של כל משפחהתמינימלי .במחנה

ה על גבעה שצפתה על המחנ. אדו ששימש בעבר מחנה צבאי היה מוקף גדרות תיל'מחנה גהפיקוד האיטלקי על . הוצבה מכונת ירייה והשמירה על המחנה היתה בידי איטלקים וערבים

םמפקד המחנה וסגנו הסתובבו עם שוט ואלה ועל כל מה שנראה בעיניה, המחנה היה נוקשה. או הופנו לעבודות פרך בעיקר כדי להשפילם, הכניסו יהודים לצינוק שבו הוכו קשות, כעבירה

מים . באזור של אקלים מדברי קשה זה היו גרועים ביותר, ים והתברואתייםהתנאים הסניטרבשל תנאים אלו פרצו . חולקו במשורה במשך שעתיים ביום והמזון שחולק היה מועט ומקולקל

החולים שסבלו מתת תזונה הלכו ונחלשו . והצפיפות הגבירה את ההידבקות, מגפות מדבקות, שטות המגפות שוכנו החולים הרבים באחד הביתניםעם התפ. ועמידתם בפני המחלות ירדהלא היה ניתן , תזונה לקויה ומחסור בתרופות, הזוהמה, הצפיפות, אולם בגלל האקלים הקשה

562(קרוב לרבע מהעצירים , רבים מתו מידי יום. לעצור את ההידבקות ולהדביר את המגפות .מתו במחנה) יהודים

:אדו'אז ילדה בת תשע ממחנה הריכוז ג, י שבלובמתוך עדותה של איריס מוסרי מבנגאז. למקום שבו ערבים מקומיים היו מבריחים מזון לאסירים תמורת זהב, יום אחד הלך אבי לגדר"

תפס אותו ואילץ אותו להקיף את המחנה בלי , מצויד בשוט, השומר. הוא חזר משם עם אבטיח. אני ראיתי את זה. הוא הולקה שוב ושובתוך כדי הריצה . כשידיו קשורות, בחום הקופח, חולצה

(www.or-shalomorg.il)".אני זוכרת את זה היטב. כך גם אבא שלי. לא הזלתי דמעה אחת ולא הוצאתי הגה

משוכניו מתו 562– אלו ממחישים ולו במעט את הסבל שעבר על יושבי המחנה שתזיכרונו .מחנהממחלות ועינויים במהלך ארבעת עשר החודשים בהם שהו ב

מחשש , המגפות ביטלו את התוכנית להעביר את עצורי המחנה למחנות הכפייה באיטליהשבניהם , כך ניצלו יתר העצירים מגורל יהודי איטליה שנשלחו לאושוויץ. להפצת המחלות שם

יהודים בעלי מקצועות יהודיים החיוניים (נימנו גם מספר יהודים מלוב ששהו באותה עת באיטליה , או יהודים שנשלחו על ידי משפחותיהם לקרובי משפחה באיטליה, חמתי האיטלקילמאמץ המל

).לעומת לוב שהיתה בחזית מלחמתית, הרגועה יחסית בראשית המלחמה

הוקצה ביתן . אדו לקיים את המצוות ואת הפולחן הדתי'השלטונות האיטלקיים אפשרו ליהודים בגאפשרו להם . יצאו לעבודה בימי חג ובשבתותאפשרו שמירת שבתות וחגים ולא, קטן כבית כנסתשהשתדלה לעזור לאחיה , שניתנה לקהילת יהודי טריפולי, בזכות ההשראה, לשמור כשרות

.לשגר להם כמעט בקביעות מידי שבוע מזון כשר, העצורים

היהודים שנשלחו לכפרים ברמת טריפוליטניה שוכנו בחדר משותף לכל , אדו'לעומת עצורי גהם חויבו להתפקד בכל בוקר ונאסר עליהם . ים בודדים ומוזנחים ללא נוחיותבבת, משפחה

על אף הסיוע , הם קיבלו מנות מזון זעומות וסבלו מתת תזונה. להסתובב מחוץ לבתים בלי סיבה

ע השואה ללימודי ן זש "המכו אייבשיץ ל"חדווה

אך למרות מצבם הקשה ותנאי החיים הפרימיטיביים . במזון שקיבלו מהקהילה היהודית המקומית .אדו'מצבם היה טוב יחסית ממצב היהודים העצורים במחנה ג, שלא היו רגילים אליהם

אדו את כל הגברים 'אספו האיטלקים במחנה ג, באוקטובר23–עלמיין ב–ערב המפלה בקרב אלובהם , ניצולי המחנה. האחרון שהתבטלה ברגע, במרכז המחנה ואיימו עליהם בהוצאה להורג

:1942רטות העצבים באחד מימי דצמבר זוכרים את השעות מו, איריס מוסרי מבנגאזי שבלובאחרי שלוש שעות . והודיעו לנו שהגיעה פקודה להרוג אותנו, פעם הורו לנו לצאת אל החצר"

שאמור , אמרו לנו שהמארשאל מחכה לשיחת טלפון ממוסוליני בכבודו ובעצמו, חמות בשמשהעיר , את חיינו במתנהכאשר לבסוף הכריז שהעניקו לנו. להודיע לו אם להמשיך בתהליך או לא

(www.or-shalom.org.il) ".'זה ממילא היה מבזבז כדורים': המארשאל

סופקו מזון משופר ;עם השחרור וכניסת הצבא הבריטי למחנה מצב היהודים במחנה הוטבאדו ' שבו אחרוני המפונים מג1943עד אוקטובר . ותרופות והחולים טופלו עד החלמתם

.וכנו בכפרים רוכזו בגריאן וניתן להם מזון וטיפול עד להחזרתם לקירניקהוגם אלו שש, לקירניקה

גירוש יהודים מלוב לתוניסיה ולאיטליהשבשל מעמדם הכלכלי , עדיין נותרו בלוב יהודים בעלי נתינות זרה, כשאיטליה הצטרפה למלחמה. ם עזבו מרצונםורק מעטי, של גירוש כל הנתינים הזרים" חוקי הגזע"לא נאכף כלפיהם הסעיף ב

הגיעה ההוראה מרומא לכלוא את כל נתיני ארצות העימות במחנות הסגר 1940בספטמבר , אולם בשל מחסור באמצעי תעבורה. חסון ובמדבר ליד הון–בבוארת אל, ורה'שהוקמו בתאג

ההוראה בוצעה בחלקה ונכלאו רק מעטים שנחשדו כגורם העלול להיות עוין , מתקני כליאה וציוד .חדבמיו

מאות פליטים יהודים ) בעיקר בקירניקה(היו בלוב , בנוסף ליהודים בעלי הנתינות הזרה הקבועיםגם פליטים אלו רוכזו במחנה . י"בלוב בדרכם לא" שנתקעו", )כיה'בעיקר מהונגריה ומצ(מאירופה

ו הקהילה היהודית סייעה להם ובמיוחד דאגה לילדיהם שיזכ. צבאי בקרבת בנגזי בתנאים קשיםעד , שעל סף המדבר, הסיוע נמשך גם כשהפליטים הועברו למחנה פאלמטה. לתזונה נכונה

.1940ספטמבר –שהועברו לאיטליה במהלך אוגוסטעל פי הסדר עם . ניתנה ההוראה לגרש מלוב את כל הנתינים הזרים מארצות העימות1941–ב

, תוניסאית, נתינות צרפתית יהודים בעלי 1600–כ, הנתונה למרותו של שלטון וישי, תוניסיה 400–והתווספו ל, ריה'ומיעוטם לאלג, לתוניסיה1942מרץ –ראית ומרוקאית גורשו בינואר'אלג

.שחיפשו עוד קודם לכן מקלט בתוניסיה, היהודים מלובבעוד , חלקם הקטן התפזר בקהילות היהודיות בתוניסיה וחי כיתר היהודים תחת שלטון וישי

עם כיבוש תוניסיה . סגר בספאקס ובמחנה צריפים במארס בתנאים קשיםשרובם שוכנו במחנה הרבים מהם . מצבם הורע וגורלם היה זהה לזה של יהודי תוניסיה1942על ידי הגרמנים בנובמבר

חלקם נפצעו או נהרגו , גויסו למאמץ המלחמתי הגרמני לעבודות כפייה עם יהודי תוניסיה .ק עם שחרור תוניסיה שבו ללובבהפצצות בנות הברית על תוניסיה ור

יהודים מטריפולי גורשה בינואר 300–קבוצה של כ, יהודים בעלי נתינות בריטית870–מתוך כהמגורשים פוזרו . באוניות משא מזוהמות וללא אפשרות לקחת רכוש, לאיטליה1942ומרץ

, במרכז איטליהשבמחוז טראמו, טורונטו–יווטלה דל'רובם למחנה בצ, והוכנסו למחנות סגורים .ריפולי דרומית מזרחה לפירנצה–ובבאניו א, מזרחית לסיינה, ומיעוטם למחנות בארצו

והשואה אפריקה ן 19 יהדות צפו

, באוניה צבאית לברינדיזי, 1942הועברו לאיטליה במאי , יהודים בעלי נתינות בריטית מבנגזי56 .ומשם למחנה בבוליניה

למרות חיי הצפיפות . ל מבנה נפש בכ150היהודים במחנות אלו שוכנו במבני ציבור גדולים עד כי הם נחשבו שבויי מלחמה , החיים במקום היו נסבלים, לצאת מהמחנות, כ"בד, והאיסור

8–מרגע שהגרמנים תפסו את השלטון באיטליה ב. שזכאים לחבילות מזון מהצלב האדוםיווטלה ' הגברים ממחנה צ1943 באוקטובר 28–ב. הורע מצבם של יהודים אלו1943בספטמבר שם הועסקו , ס גרמנים למחנה קרוציטה בקייטי לעבודות כפייה"נלקחו על ידי אנשי ס, דל טרונטו

בעבודת פרך משחר עד לילה , ליד נהר סאנגרו טנקים בקו החזית– ביצורים ותעלות אנטיתבבניילאחר חודש כשההתקפות הבריטיות מן האוויר על . בעוד הנשים נותרו במחנה, וללא מזון מספק

מ " ק180היהודים עזבו את עבודות הביצורים ונמלטו במסע מפרך ברגל של , זית החלוקו הח .טרונטו למשפחותיהם–יווטלה דל'לצ

הועמסו על , היהודים הכלואים במחנה בזאנו הוסעו לתחנת הרכבת בבולוניה1943באוקטובר , בוצה מבנגזיגם הק. רייכנאו שבמערב אוסטריה–רכבות משא והועברו למחנה הריכוז אינסברוק

נלקחה בכוח על ידי הגרמנים לתחנת הרכבת , ששוכנה במחנה בבולוניה בשל התנגדות היהודים, הועמסה על קרונות משא סגורים ובנסיעה קשה בלי מזון במשך שלושה ימים, המקומית

יהודים 100–כ הועברו לאינסברוק רייכנאו כ"בסה. רייכנאו–הועברה למחנה הריכוז אינסברוקסלילת : הועסקו הגברים מחמש בבוקר ועד שבע בערב בעבודת פרך שכללו, במחנה. מלוב

הגרמנים התאכזרו . והנשים עבדו בעיקר בגן הירק, עבודה בבתי חרושת למלט ובבניין, כבישיםבכליאה בצינוק ובמקלחות של , והענישו אותם במלקות, בשל קיום מצוות, במיוחד ליהודים מלוב

, רעב–לא עמדו בתנאים הקשים, בים מקרב יהודי לוב ששהו במחנהקשישים ר. מים קריםשלום . נרצחו במחנה זה צעירים ממכות ויריות של השומרים, כמו כן. ומתו, מלקות והתעללויות

לאחר שהנאצים אילצוהו לעמוד בבגדיו הדלים תוך שהם –ל מת תוך עינויים קשים"ינאנו ז'ריג הועברו יהודים אלו למרכז הפליטים 1944באפריל . וותמתיזים עליו מים קרים עד שקפא למ

במסגרת עסקה של החלפת (לקראת השחרור הסופי וחזרתם ללוב , בעיר ויטל הצרפתית ).השבויים בין גרמניה לבריטניה

ע השואה ללימודי ן זש "המכו אייבשיץ ל"חדווה

שתחילה נכלאו במחנות ריכוז באיטליה,נות בריטיתי בעלי נת,ניצולים יהודים מלוב

לטריפולי,1945ספטמבר – באוגוסט,זריםחו, בלזן– נשלחו לברגן1944–וב

נלקחו על ידי הגרמנים לכלא בפירנצה משם למחנה , היהודים העצורים בארצו, 1943באוקטובר גם היהודים . הועברו למחנה הריכוז ברגן בלזן שבצפון גרמניה1944ולבסוף בפברואר , בקארפי–רמנים במשאיות לאזור פוסולי על ידי הג1944 במאי 6–יווטלה דל טורנטו נלקחו ב'שהיו בצ

וכעבור ימים אחדים הוסעו ברכבות מסע אטומות למחנה הריכוז ברגן , קארפי צפונית למודנהבארבעה טרנספורטים בין ינואר לאוגוסט , יהודים מלוב370–בלזן כ–כ הועברו לברגן"בסה. בלזן

טוב ביחס לאסירים מצבם היה, אף שסבלו מאוד והגברים הועסקו בעבודת פרך, בתחילה. 1944ס גברה והחיים במחנה היו בלתי . מצבם התדרדר כשהתעללות אנשי הס1944אך בסוף , אחרים .נסבלים

שנשמר , בדרום גרמניה, רייס– הם הועברו למחנה שבויים בריטיים בירנבאך1944בנובמבר מיעוטם שנשאר . והתנאים בו היו נוחים יחסית, ס.מבחוץ על ידי חיילי הוורמאכט ולא על ידי הס

למחנה שבויים בריטיים וורצק ליד ביבראק ותנאיהם 1945הועבר רק בינואר , בלזן–בברגןהועברו לצרפת למקומות , שוחררו כולם בידי צבא צרפת החופשית1945באפריל . השתפרו

לבארי בדרום איטליה ומשם הוחזרו , 1945עד שהועברו באוגוסט , שונים ונזירות טפלו בהםבלזן הועברה לליסבון בפורטוגל –קבוצה אחרת של יהודים מלוב שהיתה בברגן. לובלבתיהם ב

.עד החזרתם ללוב, יריה ובמרוקו'ומשם למחנות עקורים אמריקאים באלגבעלי נתינות אנגלית , שנשלח יחד עם עוד יהודים מטריפולי ובנגאזי, מתוך עדותו של ניסים לביא :למחנה הריכוז ברגן בלזן

העירו אותי ואת שאר חברי מטריפולי והעלו אותנו למשאיות בדרך לגרמניה יחד , יםבאחד הבקר"הועלנו ) מטריפולי(חלק הופנה למחנה אושוויץ ואנחנו . עם עוד משפחות ממדינות אחרות, במחנה. בלזן–ולאחר נסיעה ארוכה הגענו למחנה ברגן, לרכבות משא מזוהמות של בהמות

האוכל היה . 'ביצורים וכד, חפירת תעלות לאורך קילומטרים.לקחו אותנו מיד לעבודות פרךתרד מעופש , ובל עם מיםתמעט לפת מ, אחת לשבוע) מ" ס2310(מנת לחם , בצמצום רב

כמובן שלא יכולתי לאכול מן , אני כיהודי שומר מצוות. שכלל תולעים קטנות מבושל עם מים כמרקהיו שחלקו את . התפתח מסחר בלחם. חרהזה והייתי מחליף תמורת לחם או ירק א" מרק"ה

הימים ... או פריטים אחריםתסיגריו, הלחם לשבעה חלקים ותמורת מנה יומית היו מקבלים בגדיםכל . הקור חודר לעצמות והתנאים קשים ביותר. היו ימי חורף קשים גשם ושלג רב ירד על המחנה

הפעמים שמשנו כבהמות משא באחת . היה שם) איש5(לכל קבוצה , יום עבדנו בעבודה אחרתהיינו לוקחים . כל אחד בתנוחה שבה מת, ומשכנו עגלה מביתן לביתן והיינו מעמיסים את המתים

אדם ענק שהיה , ש"הקצין פריץ י, באחד המקרים. את הגופות למקום ריכוז ושם היו שורפים אותן פותח את צינור היה מביא קבוצות נשים מצרפת ובקור העז היה, אחראי על שריפת הגופות

הנשים היו נופלות אחת על , מטר40–זרם המים החזק היה מגיע למרחק של כ. המים עליהןלחזור לביתן " זכתה"מי שנפלה ולא קמה נשארה עד שמתה ומי שאזרה כוחות וקמה . ההשניי

יהודי" תפס"פעם . אהב להתעלל בנו, פריץ זה. שלה וכל זאת לקול צחוקו האדיר של הקצין פריץהוא הוציא אותו אל מחוץ לביתן ובגשם . מפולין קורא בספר תהילים בשעת בוקר מוקדמת מאוד

יותר לא ראיתי את אותו . שוטף העמיד אותו מתחת לזרם המים שירד מהמרזב במשך שעות )www.or-shalom.org.il(". ובגשם שוטף... מקלחות היינו מצווים לעשות דווקא בשעת חצות... יהודי

והשואה אפריקה ן 21 יהדות צפו

, מעשי הדיכוי, הופסקה נחיתותם המשפטית1943חרור לוב על ידי הבריטים בינואר לאחר ש .ההשפלה והרדיפה של המדיניות הגזענית הפשיסטית

אדו חזרו 'נלקחו לעבודות כפייה או נכלאו במחנה הריכוז בג, יהודים שגורשו או נטשו את בתיהםו גם אלו ששרדו במחנות הריכוז שב, ועם סיום המלחמה באירופה, לבתיהם ולפעילותם הרגילה

.באוסטריה וגרמניהבגלותם יוזמה בשיקום , שבה היהודים היו גורם מוביל, חלה התאוששות כלכלית, בנוסף לכך

.התעשייה והבניה, ובפיתוח המסחר

.ועדי הקהילות והמוסדות הקהילתיים היהודים חידשו את פעילותםבסיועם של החיילים , ות התנועה העבריתהקשורה בחידוש והתעצמ, חודשה מערכת החינוך

.הארצישראליים .במיוחד בשכבות האליטה ובישובים הקטנים, היחסים בין יהודים לערבים השתפרו והתהדקו

.אלפיים וחמש מאות מהם קבלו כספי פיצויים מגרמניה. כמעט כל יהודי לוב עלו לישראל

ע השואה ללימודי ן זש "המכו אייבשיץ ל"חדווה

יריה'אלג: כתוצאה מכך חולקה צרפת לשניים. 1940וני צרפת וגרמניה חתמו על הסכם שביתת נשק בי

שמרכזו היה , יריה'בו נמצאת אלג, ולאזור חופשי, לאזור כיבוש שעליו שלטו ישירות הגרמנים .בעיר וישי שבמרכז צרפת

.בוישי היתה ממשלת האזור הבלתי כבוש של צרפת שבראשה עמד המרשל פיליפ פטן

גלל התנגדותם להסכם שביתת הנשק עם יריה נחשבו לאויבי המשטר החדש ב'יהודי אלג. הם הואשמו בגיוס כספים לבריטניה ובארגון בריחתם של טייסים ושל חיילים צרפתים. גרמניה

הופצו עלונים שבהם הוטלה האחריות לתבוסה על ;יריה'גברה התסיסה נגד יהודי אלג, וכךיעשו ) הגרמנים, כלומר(ם לפני שאחרי": יריה'היהודים והושמעו קריאות לגרש את היהודים מאלג

".את המלאכה במקומנובהודעה שפורסמה על . יר' נבזזו עשרות חנויות של יהודים במרכז אלג1940באמצע ספטמבר

אלא היתה נזיפה למבצעי הפרעות על שהעזו , ידי השלטונות יום למחרת לא גונתה עצם הפעולה – לאידיאולוגיה של משטר וישיבהתאם, שהרי. לקחת לידיהם את הסמכויות ששייכות למדינה

, מכאן ואילך מנוי וגמור עמה להוביל, לאיש להעמיד את עצמו במקומה אין המדינה מתירה עוד"החוקים . החל משטר וישי לפרסם חוקי גזע, תוך זמן קצר, ובאמת". כבימים עברורולא להיגר

אלא גם כיוון , משטר וישייריה לא רק משום שהם התאימו לאידיאולוגיה של 'הוטלו על יהודי אלג, ובו בזמן, שנודעו בשנאתם ליהודים, שהמשטר רצה למצוא חן בעיני המתיישבים האירופאים

.לזכות באהדת המוסלמים

כך אבדו . ביטול פקודת כרמיה–יריה' באוקטובר פורסם הצעד האנטי יהודי הראשון באלג3–בכמו בעלי עיטורים , ם יוצאי דופןלמעט מספר מקרי, יריה את אזרחותם הצרפתית'יהודי אלג .צבאיים

. מה שכמובן מצא חן בעיני האנטישמיים המקומיים שדרשו את ביטול הפקודה כבר שבעים שנההגרסה . שבא להסדיר את מעמדם, ימים מספר לאחר מכן פורסם צו נוסף נגד היהודים

ל מי ששלושה מהורי כ, ולפיה הוגדר כיהודי, ירית של הצו היתה דומה לגרסתו הצרפתית'האלג .אבל הוא עצמו נשוי לבן זוג יהודי, או כל מי שרק שניים מהם היו יהודים, הוריו היו יהודים

בבתי , בהוראה, כגון האיסור לעבוד במינהל הציבורי, הצו הטיל סדרה של איסורים והגבלותבאמצעי התקשורת הציבוריים בתעשיית הקולנוע , בצבא, ברשויות המקומיות, משפט

.ובתיאטראותשפורסמו בשנתיים אלו בצרפת הלא , יריה מרבית חוקי הגזע' הוחלו באלג1942–1941בשנים שבסמכותו היה להפקיע , יר נפתח משרד מיוחד לאריזציה של הרכוש היהודי'באלג. כבושה

, במקביל לכך. הביטוח והבורסה, נכסים יהודים ולדאוג לפיטוריהם של יהודים מענפי הבנקאותשל שני אחוז על יהודים ). 'מגבלה מספרית לקבלת חברים לארגון וכד(נומרוס קלאוזוס הוטל

הוגבל בצורה דרסטית מספר . רוקחים ואחיות, עורכי דין, רופאים: במקצועות החופשיים כגוןאף עשו צעד , יריה'השלטונות באלג. יר עד לשלושה אחוז'היהודים הלומדים באוניברסיטאות אלג

הם הרחיקו תלמידים יהודים גם ממוסדות החינוך היסודי והעל –ו בצרפת עצמהשלא נעשה אפיל – ילדים25,000– שמנו כ– אחוז מכלל תלמידי בתי הספר היהודיים50– קרוב ל1941–ב. יסודי

–ב. מספר הנותרים הצטמצם במחצית בשנה שלאחר מכן. סולקו ממוסדות החינוך הממלכתיאך ההכנות , לפי הדגם של היודנראט הצרפתי, ט יהודי התחילו בהכנות להקמת יודנרא1942

.1942 בנובמבר 8–נקטעו עקב פלישת בעלות הברית ב

בנוסף לצעדים אלו הוקמו עשרות מחנות עבודה ליד הגבול הדרומי של מרוקו שאליהם נשלחו שנאשמו באשמת פעילות חתרנית או , אך מיעוטם יהודים מקומיים, רובם זרים, אלפי יהודים

והשואה אפריקה ן 23 יהדות צפו

נועד להיות מחנה ריכוז , עבאס–סמוך לעיר סידי בן אל, מחנה בדו. עילות בשוק השחורבפ, "קבוצת העובדים היהודים"ובו היתה יחידה מיוחדת שנקראה , יריים ממוצא יהודי'לחיילים אלג

.אשר אולצה לעסוק בעבודות כפייה קשות ביותר בפיקוח קצינים מלגיון הזרים

יריה שחוקי הגזע הונהגו בלחץ 'סברו יהודי אלג, מו יהודי צרפתשכ, ניתן לומר, באופן כלליובמחייתם לא התכחשו מעולם לנאמנותם , ברכושם, למרות הפגיעה במעמדם, לכן. הגרמניםלכן הצטרפו במאותיהם לתנועת המחתרת . והתקשו להאמין כי היה זה מעשה ידי צרפת. לצרפת

.1940שהתחילה כבר בסוף שנת

ע השואה ללימודי ן זש "המכו אייבשיץ ל"חדווה

תוניסיה, גורלם של יהודי תוניסיה היה שונה מזה של שאר יהודי צפון אפריקה, ת העולם השנייהבמלחמ

. הם היו היחידים שהתנסו בכיבוש גרמני ישיר, שכןגברה גם בתוניסיה , 1940וכן אחרי כניעת צרפת ביוני , בשבועות הראשונים של המלחמה

.והשתתפה בה האוכלוסייה המוסלמית, יהודיםנגד ההסתה השלטונות . בקאפצה ובמקומות רבים אחרים הותקפו בתי יהודים וחנויותיהם, בנאבל, יסבתונ

גורם , כאשר בפועל. הצרפתיים ייחסו מאורעות אלו להשפעת העיתונות האירופית המקומיתבעוד משטר וישי עושה את צעדיו , שכן;חשוב היה המצב החדש שנוצר עקב תבוסת צרפת

תבוסת . המוסלמים כענק שעוצמתו נופצה לרסיסים בידי הנאציםנראתה צרפת בעיני, הראשוניםוהם הנחיתו , המעצמה הקולוניאלית הגבירה בקרב התושבים המקומיים את השאיפה לעצמאות

שקידומם נתפס כאחד ההיבטים השנואים ביותר של , את מכותיהם הראשונות על היהודיםנוצרה בליבם , מרגע כניסת צרפת למלחמה,יריה ומרוקו'בדומה ליהודי אלג. המשטר הקולוניאלי

הרב חיים –הרב הראשי של תוניס. של יהודי תוניסיה תחושה אמיתית של פטריוטיזם צרפתיובכל ערי המדינה ארגנו היהודים , קרא ליהודים לקנות אגרות חוב של ממשלת צרפת, בלעייש

.משמרות צום ותפילה למען ניצחון צרפת ובעלות בריתהמצאו עצמם יהודי תוניסיה כבולים בסדרה ארוכה של , צפון אפריקה בשלטון וישיכשאר יהודיהאדמירל אסטבה , שמידת יישומם היתה תלויה ברצונו הטוב של הממשל הכללי, חוקי גזע

למזלם של יהודי תוניסיה חוקי הגזע . ובשיתוף הפעולה של פקידי המנהל שהיו תחת מרותוולא נטה להוציא לפועל , זאת משום שאסטבה היה נוצרי אדוק. הוצאו לפועל באופן חלקי בלבד

עוכבו הצווים העיקריים הקשורים בהפעלת תקנון 1942כך שעד מרס . את הצווים האנטי יהודייםעל ידי . הוא הראה בכמה הזדמנויות יחס אוהד לקהילה היהודית1940מאוקטובר . היהודים

. רבה'כת ביקור רשמי בבית הכנסת העתיק בגהענקת תשורות לנזקקים היהודים ועל ידי ערי .האיטלקים ניסו לשים מכשולים בדרך הפעלתם של חוקי הגזע

רצו שלטונות וישי להפקיע את הרכוש שהיה בידי 1942הנציגים האיטלקים נסערו כשבשנת .של המשק" אריזציה"בהתאם לצווי ה, היהודים

היהודים בעלי האזרחות 5,000י הם דרשו מהצרפתים שלא להפקיע את הרכוש שהיה בידמכיוון שהניחו שיוזמת הצרפתים היא רק תירוץ כדי להשתלט על הרכוש הרב שהיה , האיטלקית

בעיצומו של הסכסוך . ועל ידי כך לפגוע במעמדה של איטליה בתוניסיה, בידי הנתינים האיטלקיםכך , מכו באיטלקיםוהללו ת, ביקשו האיטלקים את התערבות הגרמנים, בינם ובין הצרפתים

הם נמנעו מלהחיל אותו על בעלי אזרחות . שהצרפתים נאלצו לוותר על רעיון האריזציה כולותוניסאית בלבד מהחשש שהם עלולים להעביר את רכושם ליהודים בעלי אזרחות איטלקית ובכך

.לפגוע עוד יותר בכלכלת תוניסיה

לתוניסיה בתגובה לפלישת כוחות נכנסו הכוחות הגרמנים והאיטלקים1942 בנובמבר 9–ב .מדיניות הגרמנים היתה מלאה סתירות. יריה ולמרוקו'בעלות הברית לאלג

העניקו הגרמנים חופש פעולה לתנועה הלאומית התוניסאית אך המשיכו להכיר , למשל, כךעמדתם האמביוולנטית לא מצאה חן בעיני האיטלקים שלאחר אובדן לוב קיוו . בריבונות צרפת

שהאמינו שהגרמנים יסלקו את הצרפתים , ולא בעיני המוסלמים, וא פיצוי כלשהו בתוניסיהלמצככל שנתגלו הסתירות במדיניות הגרמנים וככל שרבו סימני כשלונם . ויכירו בעצמאות תוניסיה

.כך נמנעו התוניסאים מלשתף איתם פעולה, הצבאיכשעצרו , צעדם האנטי יהודי הראשון בנובמבר עשו את 23–ורק ב. לכן נאלצו הגרמנים להמתין

כעבור כמה ימים שוחררו הארבעה . ל'ביניהם נשיא הקהילה משה בורג, ארבעה מראשי הקהילה

והשואה אפריקה ן 25 יהדות צפו

6–ב. בהתערבותו של המושל הכללי הצרפתי ראש עיריית תוניס המוסלמי ושל הקונסול האיטלקיבן , להקים ועד חדשל'בדצמבר הכריזו הגרמנים על ביטול ועד הקהילה והטילו על משה בורג

. יהודים לעבודות כפייה2,000, תשעה חברים שהיה צריך לגייס בתוך יממה אחתאך למרות כל מאמציו הצליח , שעות24בהתערבות השלטונות הצרפתיים קיבל הוועד דחייה של

. איש120לגייס רק מוניים ברובע פתחו במאסרים ה, בתגובה תפסו הגרמנים עשרות בני ערובה מבין ראשי הקהילה

אחדים מראשי הוועד בקשו מהגרמנים . היהודי ואיימו לפוצץ את בית הכנסת המרכזי של תוניס .הסכים לבקשה, ס בתוניס ולטר ראוץ"מפקד הס. עוד ארכה

שכן היה עליו להקים , החל ועד הגיוס לפעול במרץ בכל ענייני הקהילה בעזרת עורך הדין פולגזון עובדי הכפייה אלא גם לטפל בהעברתם למחנות בהתאם להוראות לא רק מנגנונים לגיוס ולמי

בהדרגה הפך הוועד למעין מוסד מתווך בין . לדאוג למחייתם ולמצב בני משפחותיהם, הגרמנים .שהפקיעו מהשלטונות הצרפתיים כל סמכות בענייני הקהילה היהודית, היהודים לגרמנים

. אתרים ומחנות לאורך החזית30– הם פוזרו ב. יהודים נלקחו לעבודות כפייה5,000–קרוב ל .בבזירתה היה המחנה העיקרי והגרוע ביותר

אך , ראשי הוועד גייסו בשבועות הראשונים יהודים מכל שכבות האוכלוסייה לעבודות הכפייה, לא תמיד בצדק, מאוחר יותר גויסו בני השכבות החלשות ובני הבורגנות היו פטורים מהגיוס

.מטעמי בריאותועד הגיוס התרשל יותר . התרבו הבריחות מהמחנות, ככל שמצבה הצבאי של גרמניה הורע

בתחילת . היה מספר המגוייסים קטן בהרבה ממספר הבורחים1943בעבודתו ומחודש מרס . יהודים1,600–חודש מאי כשהגרמנים נכנעו הועסקו בעבודות כפיה לא יותר מ

בצפאקס דרשו . ות הכפייה אך לא בהיקף גדול כמו בתוניסנידונו לעבוד, ערים אחרות חוץ מתוניסאת . מאה עובדים יהודים באורח קבע לפריקת כלי רכב צבאיים ולבניית מיקלטים. ס.אנשי הס

שבועות מספר אחרי שנכנסו לצפאקס רצו הגרמנים לכלוא . שכרם קבלו העובדים מידי הקהילהבסוסה נקראו כל . גיפה ויתרו על כךאך מחשש למ, את הגברים היהודים הכשירים לעבודה

המגוייסים הובאו כל בוקר לנמל כדי לתקן את הנזקים . לעבודות כפייה50–18היהודים בני גם בסוסה תכננו הגרמנים לכלוא במחנה ריכוז גדול . שנגרמו כתוצאה מהפצצות בעלות הברית

.לא יצא אל הפועלאך זה , ולהכריח את היהודים לשאת טלאי צהוב, את כל יהודי הסביבה

ע השואה ללימודי ן זש "המכו אייבשיץ ל"חדווה

יהודים בדרכם לעבודות כפייה

. רוב המחנות בהם הוחזקו יהודים היו בחוות מבודדות ובשדה הפתוח בלי מתקנים נאותים עובדי כפייה והאסירים 500–היו בו כ, המחנה בביזרתה היה היחיד שנראה כמחנה לכל דבר

אנשי צבא . מנים או ועד הגיוסיהודים שמינו הגר" קאדרים"בראשות , חולקו לקבוצות עבודהס לא שמרו עליו כי סמכויותיהם הוגבלו "אנשי ס(גרמנים איטלקים או צרפתים שמרו על המחנה

שעות 14האסירים הועבדו בפרך , במחנה היה משטר אכזרי). לתחומי תוניס והערים האחרותפיקוח האיטלקים לעומתם האסירים שהיו במחנות שב. ביממה ונענשו על כל עבירה קטנה ביותר

.זכו ליחס טוב בהרבה

הנאצים עצרו בתוניסיה כעשרים פעילים פוליטיים יהודים ושלחו אותם למחנות השמדה , בנוסףהגרמנים גם החרימו רכוש יהודי רב ומידי פעם הטילו על היהודים . שם הם נרצחו, באירופה

של עשרה מיליוני פרנקים רבה לשלם קנס ' נתבעו יהודי ג1943 בפברואר 13–ב. קנסות כבדיםרבה לא היו מזומנים הסכימו לקבל תמורתם חמישים קילוגרם 'מכיוון שליהודי ג. בתוך שבועיים

.גם מיהודי תוניס וקאפצה לקחו הגרמנים סכומי עתק. זהב

יחס הגרמנים כלפי יהודי תוניסיה לא היה שונה מיחסם ליהודים במקומות , ביסודו של דברנבעה , עובדה שבתוניסיה לא ארע ליהודים מה שקרה להם במקומות אחריםה, משום כך. אחרים

:מכמה סיבות

).1943 מאי – 1942נובמבר (השהות הקצרה של הגרמנים במקום ]א

.הניתוק הפיזי של תוניסיה מהאימפריה הנאצית למחנות ההשמדה במזרח אירופה ]ב

.וסקות של בעלות הבריתמצבו הרעוע של הצבא הגרמני שעמד מול התקפות בלתי פ ]ג

, העובדה שהקמת מחנות השמדה במקום לא היתה בת ביצוע נבעה הן מחוסר מרחב וסודיות ]דהגרמנים שלטו ברצועה צרה שהצטמקה מיום ליום והן בגלל העדר שיתוף פעולה מצד , שכן

.האוכלוסייה המקומית

והשואה אפריקה ן 27 יהדות צפו

מרוקוהיהודים הואשמו בין השאר . קו גברה ההסתה האנטי יהודית בכל ערי מרו1940מראשית מאי

קבוצות הימין הצרפתי היו בראש ". שגרמו אחיהם בני עמם באירופה"בהתעשרות מן המלחמה , דה'באוג, שפעלו בקזבלנקה, )PPF) Parti populaire francais–ההסתה נגד יהודים ביניהם ה

.בפוליוטה וברבאטו חלונות ראווה של חמש חנויות ובספטמבר נופצ, פרחחים מוסלמים הוסתו לפגוע ביהודים

הרגו , יחד עם חיילים מוסלמים שיכורים, חיילי לגיון הזרים, באותו חודש. יהודיות בקזבלנקה .בפאס יהודי אחד ופצעו שישה

31–ב. הרוחות נרגעו רק אחרי כינון משטר וישי ופרסום הצווים האנטי יהודיים הראשונים על היהודים לפי חוקי הגזע האנטי יהודיים שנחקקו על הוציא הסולטאן הגבלות1940באוקטובור

חתם , במרוקו, שבה יושם התקנון במלואו ובנוסחו המקורי, יריה'אך לעומת אלג. ידי ממשלת וישיכך שהחוקים , יהודי הוגדר לפי דתו ולא לפי הגזע. על חוקים לפי תפישתו המסורתית, הסולטאן

מרוקו ובתוניסיה הטיל הצו הגבלות ואיסורים דומים ב, אולם. לא חלו על מתנצרים ומתאסלמים. ברשויות מקומיות ובאמצעי תקשורת ועוד, בהוראה, כגון האיסור לעבוד במנהל, על היהודים

כך למשל סבלו מעט מאוד יהודים מרוקאים . יריה ובמרוקו'פגיעת חוקי הגזע לא היתה שווה באלגי מספרם היה קטן מאוד במרוקו בהשוואה כ, מהגבלת שיעורם של בעלי המקצועות החופשיים

או " כל ישראל חברים"רוב התלמידים היהודים במרוקו למדו בבית ספר של חברות . יריה'לאלגכמעט שלא הרגישו את חומרת הצווים שהגבילו את מספר , ולפיכך. של מוסדות יהודים אחרים

בעיקר , בתקופת וישי,נפגעו, כך שבמרוקו. התלמידים היהודים במוסדות חינוך צרפתייםעם הצרפתים או שרצו , בתוקף עיסוקיהם, היהודים שישבו באזורים העירוניים ואלו שבאו במגע

.לסגל להם את תרבותם

ביקשה 1941 באוקטובר 13–ב. מספר מדינות התערבו לטובת אזרחיהן היהודים במרוקואם יקבלו , יך בעיסוקיהםהחיים בקזבלנקה יורשו להמש, אזרחיה היהודים12ממשלת ברזיל כי

וספרד , יהודים בעלי אזרחות ספרדית686בקזבלנקה חיו . רשות לעזוב את הארץ עם כל רכושםשמחתה על התחוקה הנוגדת את ההסכמים בין שתי , וכן איטליה, מחתה על המדיניות הגזענית

.המדינות אחד מהם כתב למרשל .המוסלמים ראו בעין יפה את החוקים הגזעניים ושיתפו פעולה בביצועם

פטןנכבד מוסלמי . שהיהודים נהנים מעדיפות במסחר על חשבון המוסלמים, 1941 במרס 10–ב

שם התלונן על השפעת , 1941 באוגוסט 20–ב" אלחוריה"מתיטואן פרסם מאמר בעיתון ".הסכנה היהודית"והזהיר מפני , היהודים על חיי הכלכלה והמדיניות של מרוקו

שהועסקו 142מהם , רובם זוטרים, פקידי ממשלה יהודים435 פוטרו 1940בראשית דצמבר ,בדואר

אבל , על היהודים נאסר לסחור בטקסטיל ובשמנים. במשרד התחבורה59– במשרד החינוך ו81בתי , עריכת דין: נאסר עליהם לעסוק בתחומים. הותר להם לעסוק בסחר קמעוני ובמלאכות

עריכת , פרסום, טלפון, דואר, ניהול שירותים עירוניים, דינייםפקידות בממשל בנושאים מ, משפטרכישת משק כפרי ולימודים באוניברסיטה , הלוואה בריבית, בורסה, סרטים, רדיו, עיתונים .יר'באלג

ע השואה ללימודי ן זש "המכו אייבשיץ ל"חדווה

פקידים 4– פקידי דואר ו7בפאס הודחו . עורכי דין ושלושה מורים26בקזבלנקה בלבד הודחו נקבע 1941 באוגוסט 11–על פי צו מ. דחו בעלי מקצוע נוספיםובערים אחרות הו, בבית המשפט

לעורכי 3%, לרופאים2%של ) 'מגבלה מספרית לקבלת חברים לארגונים וכד" (נומרוס קלאוזוס" . בבתי ספר כלליים14%–דין ו

.שהמשיכו לפעול, ח"מורים שפוטרו קיבלו משרות בבתי הספר של כימנת סוכר חודשית . היו קטנות מאלה שקיבלו כולםמנות המזון שקיבלו היהודים בהקצבה

. גרם600 – גרם וליהודים800למוסלמים היתה של המחסור גרם לסחר . כשנתיים לאחר ביטול חוקי וישי, 1945הדבר המשיך להיות בתוקף עד

נדרשו יהודים 1941 באוגוסט 22–ב. והיו יהודים שנאסרו עקב כך, בלתי חוקי במצרכי מזוןשכונות (לפנות את הדירות ולחזור למלאח , כונות החדשות ברשותו של ממשל החסותשעברו לש

החוק לא חל . בספטמבר22–הפינוי היה חייב להתבצע לפני ה). נפרדות בהם גרו יהודים בלבדהורים או אלמנות ויתומים של חיילים שנפלו למען , על לוחמים ותיקים מקבלי עיטורים מהצבא

משפחות מהשכונה שבנו הצרפתים 352פונו , בפאס. צטיינות מהסולטאןצרפת או קיבלו אות ה . ונאלצו לחזור למלאח1916–ב

במקום שהיה מושל נאור . שבה גרו כעשרת אלפים יהודים מחוץ למלאח, כך היה גם בקזבלנקה .היה ניתן לעקוף את החוקים

עולה , לירושלים1943–ממכתב שהגיע ב. שבה המושל לא יישם את החוקים, כך היה במרארשלא פוטרו פקידים במוסדות . כי המוסלמים גילו איפוק נוכח התעמולה האנטי יהודית בתקופה זו

.ובתי הדין הרבניים וועדי הקהילות המשיכו בפעילותם, יהודים

, בחודשים שקדמו לפרוץ המלחמה ומיד לאחר תבוסת צרפת הגיעו למרוקו מאות יהודים זריםמתנדבים זרים , וכן, וממזרחה שנתקעו בצפון אפריקה בדרכם לאמריקהפליטים ממרכז אירופה

ששביתת הנשק בין צרפת לגרמניה מצאה אותם בצפון , לרבות לגיון הזרים, לצבא הצרפתי נצטרפו אל שתי הקבוצות הללו אלפי פליטים יהודים שנמלטו 1942– ו1941בשנים . אפריקה

.מצרפת הכבושהה ראו שהגורל שציפה להם שם לא שונה מגורלם תחת שלטון עם בואם לצפון אפריק, אולם

.הכיבוש הגרמניהפליטים האחרים הובלו עם הגיעם . חלקם מצא מחסה בקרב הקהילות היהודיות המקומיות

ואחרי , שכבר מתחילת המלחמה רוכזו בהם מאות יהודים בעלי נתינות זרה, למחנות מעצרלמחנות הובאו גם עשרות יהודים מקומיים . ריטיתכניעת צרפת נכלאו בהם גם בעלי נתינות ב

היהודים שהתנדבו לצבא נלקחו . שנעצרו באשמת פעילות חתרנית או בעוון פעילות בשוק השחוריריה לעבודת פרך במחנות שהוקמו לאורך תוואי מסילת 'כולם לגבול הדרומי שבין מרוקו לאלג

מחנות שדמו 30–היהודים פוזרו בכהאסירים . הברזל שמשטר וישי החליט לסלול דרך המדבר, בתנאי מזג אוויר קשים ביותר, הם חוייבו לעבוד יותר מעשר שעות ביום. למחנות ריכוז לכל דבר

המחנות נוהלו בידי קצינים לשעבר מליגיון . ועל כל הפרת סדר נגזרו עליהם עונשים כבדים מאוד. רו את אהדתם לגרמניה הנאציתוהללו הפגינו את איבתם ליהודים ולא הסתי, הזרים הצרפתי

מעריכים שערב פלישת . אסירים1,000 עד 700לפה שבו רוכזו 'המחנה הגדול ביותר היה ג אסירים יהודים במחנות 4,000–ישבו קרוב ל, 1942 בנובמבר 8–האמריקנים לצפון אפריקה ב

עבור בצפון פליטים ל10,000– קרוב ל1941–הצליחו ב, לעומת זאת. יריה'בדרום מרוקו ואלגאלה היו יהודים שהגיעו . אפריקה ולצאת ממחנה מבלי להתנסות במחנות של שלטונות וישי

הם טופלו בוועדי עזרה מקומיים ". וינט'ג"למרוקו בתעודות מעבר שקבלו במרסי או בלוסבין ומהיר ושדאגו לצורכיהם עד להפלגתם באוניות ליעדיהם בצפון 'שהוקמו באוראן בקזבלנקה ובטוג

.מריקה או בדרומהא

והשואה אפריקה ן 29 יהדות צפו

.כמעט כל יהודי מרוקו עלו לארץ ישראל, עם השנים, בסופו של דבר

ע השואה ללימודי ן זש "המכו אייבשיץ ל"חדווה

תגובת יהדות צפון אפריקה לכיבוש בזמן מלחמת העולם השנייה

תחת שלטון הגרמנים או בעלות בריתם יהודי צפון אפריקה בתקופת מלחמת העולם השנייה היו

, אלו החל מהחלת חוקי גזע ואיסורים שוניםלפיכך נתקלו גם הם בהשלכות הקשות של משטרים .וכלה בשילוחם למחנות עבודה ומיעוטם אף למחנות השמדה באירופה

ונבחן כיצד ניסו לנקוט היהודים , בפרק נעמוד על יחס היהודים למציאות החדשה שנוצרה .וכיצד הביעו את התנגדותם לשלטון מאידך גיסא, בצעדים שיקלו עליהם מחד גיסא

של שנות השלושים ובעקבות התעמולה האנטישמית באירופה ומחוצה לה הקימו במרוקו . יהודיים שונים–התושבים האירופים המקומיים ארגונים אנטי

הקהילה היהודית במרוקו לא עברה בשתיקה על התעמולה האנטישמית שהתנהלה נגדה למורת רוחם של דבר שהיה , ובתגובה החלו בהטלת חרם מוחלט על סחורות שהובאו מגרמניה

הביעו יהודים רבים את , בנוסף כאשר ברור היה שמלחמה עומדת לפרוץ. שכניהם המוסלמים .רצונם להתגייס לצבא הצרפתי במטרה להילחם בגרמנים

, מכיוון שהצרפתים חששו מתגובות האוכלוסייה הערבית מצד אחד, רק מעטים גויסו, בפועל .מצד שני, היה אנטישמישחלקה , ומאלו של האוכלוסייה האירופאית

למרות הדיכוי שהיה מנת חלקם ולמרות שלילת האזרחות הצרפתית והפגיעה ברכושם האישי או אף הטילו ספק ' האם–מולדת'אפריקה לנאמנותם כלפי –לא התכחשו יהודי צפון, ובפרנסתם

.'מורה הדרך של המין האנושי'שבו ראו כ', מצפון הצרפתי'ב

כולם התקשו לקבל כי התחיקה הגזענית היתה , )יריה ומרוקו'אלג, תוניס(בשלושת הקהילות לא יכול היה להיות דבר מלבד פגע ' תקנון היהודים'וסברו כי ', צרפת האנושית והנדיבה'יוזמת

.למורת רוחו של המרשל פטן, רע שנכפה על ידי הכובש .החדשאותה ארגן המשטר , רבים מהיהודים תרמו למלווה במגבית הלאומית, על כן

ודאי כי מאות , לו היה הדבר תלוי ברצונם של החיילים היהודים המשוחררים בלבד, יתרה מזאת ". לגיון הלוחמים הצרפתי" היו מצטרפים לשורות הארגון הווישיסטי

מנהיגי שלוש הקהילות לא נואשו מהרעיון כי השלטונות הצרפתים יחזרו בהם מהטעות לאכוף . ומחו על התחיקה והיחס האנטישמי החדש ליהודי הקהילות',שרירותי ולא מוצדק'תקנון

:מחאותיהם נסבו סביב שלושה נושאים עיקריים

לא יוכלו להיחשב , לפיכך, היהודים התיישבו באזור זמן רב לפני בוא הערבים והצרפתים .1 .כזרים

', המהפכה הלאומית'ף הם גם נאמנים לרוח בנוס, לא זאת בלבד כי היהודים הם ילידי הארץ .2 .חרוצים ונאמנים למולדת, בהיותם מסורים למוסד המשפחה

לא היה מקום , ועל כן, ומצבם הכלכלי צנוע ברוב המקרים, היהודים דבקים במסורת .3כל שכן באחריות אפילו , להאשימם בהשתלטות על חיי הכלכלה והפוליטיקה הצרפתית

והשואה אפריקה ן 31 יהדות צפו

שהכירו את צרפת רק , רי יהיה זה מופרך להגיד כי יהודי מרוקושה. חלקית למפלה הצבאית .לקחו חלק באחריות למפלה, 1912החל משנת

וכן , כדי שיקל בגזירות, הגבלות על יהודים1940שהוציא באוקטובר , היר'יהודים פנו לסולטאן טתם לנציב העליון הגנרל פאול נוגס בבקשה לא להוציא לפועל את החוקים המנשלים או

.מפרנסתםודעתו , מציין כי הנציב לא היה נלהב ליישם את החוקים, ס"בספרו שיצא בשנת תש, אליעזר בשן

.בהיותם בעלי מקצועות חשובים, היתה כי היהודים דרושים לסולטאן ולכלכלת מרוקו 17%כי , נוגס כתב לשרי ממשלת צרפת. לבדוק את הנושא, על כן ביקש הנציב מהוזיר הראשי

. ופטור המוני שכזה יסכן את מערכת הבריאות בעיר, רופאים בקזבלנקה הם יהודיםמכלל ההעניש נוגס חמישה צרפתים בקזבלנקה שניתצו חלונות ראווה של חנויות בבעלות , בנוסף .יהודית

.אך הנציב דאג לנטרלו, מצרפת נשלח פקיד אנטישמי לוודא שהחוקים מתבצעיםאביטבול מציין כי השלטונות הקשוחים לא נענו לטענותיהם מיכאל , בשונה מאליעזר בשן, אולם

.יהודיים–את תוקפם של החוקים האנטי, וסרבו להמתיק בכל דרך, של ראשי הקהילות

ואף העוינת , כי אם גם דעת הקהל האדישה, לא רק השלטונות התנהלו בצורה אנטי יהודית .לעיתים

שיבה שהתרחשה גם בקרב , "אל תוך עצמםשיבה "בעקבות כך נאלצו יהודי צפון אפריקה לבצע , שפירא' י, "קול אביב"ר ארגון הסטודנטים היהודים "יו. המתבוללים ביותר מבין שלוש הקהילות

:יר'הביע במילים את העקרונות החדשים של הנוער היהודי באלגתו של או ביכול, יהא אשר יהא, אנו צרפתים ומכריזים בקול רם כי אין בכוחו של תקנון משפטי"

אך גם יהודים . לחלליה, לנשמה, לשנות כהוא זה את הרגש העמוק המקשר אותנו לארצנו, איש ותכונה ;רבים מאיתנו לא יודעים זאת אלא מאז הונחתה עלינו מכה, הבה נודה ולא נבוש. אנחנו

ם לפיכך אנוסי. תווית מביכה, כדבר שנכפה, נראתה לנו תחילה כנטל לא מוצדק– להיות יהודי–זולא היה , שאלנו את עצמנו אם מאחורי הסיווגים השרירותיים פחות או יותר, היינו לשוב אל עצמנו

או ההפך ;בהדגשת היותנו צרפתים ותו לא, אם היה עלינו להסתפק בדחיית התווית, משהו אחרכדי להשיב מן המעמקים על , שמא היה עלינו לצאת בחיפוש אחר המקורות שאבדו, מזה

יהודי צפון אפריקה במלחמ(".למצוא בתרבות היהודית את מקורות ההתעשרות הרוחנית, ושעותההאשמות המר

, למרות שאיטליה טרם הצטרפה למלחמה, 1939בספטמבר , עם פרוץ מלחמת העולם השניה ".בן יהודה"את כל מועדוני והורה לסגור , אסר הממשל האיטלקי בלוב פעילויות ציוניות פורמליות

בין כותלי בתי , "בן יהודה"הפעילות הציונית של תנועת , המשיכה במסווה, למרות האיסורים .הספרלוב הפכה לאחת מזירות , 1940 ביוני 10–ב, מרגע הצטרפותה של איטליה למלחמה, אך

.נפגעו היהודים בצורה קשה, המלחמה וכתוצאה מכך, וניזוקו קשה, ה היו נתונים להפצצות ולהפגזות בריטיות וצרפתיותאזורים רבים בטריפוליטני

30כבר מההפצצה הצרפתית הראשונה נהרגו . היהודית) אזור מגורי היהודים" (חארה"בעיקר ב .בתים פרטיים ובתי עסק, בתי עלמין, וניזוקו בתי כנסת, "חארה"יהודים מתושבי ה

למצב בו לא היו לו , ם נקלע ועד הקהילהוההחמרה במצב היהודי, בעקבות המשך ההפצצות .האמצעים הדרושים על מנת לספק את צורכיהם החדשים של בני הקהילה הרבים שנפגעו

ע השואה ללימודי ן זש "המכו אייבשיץ ל"חדווה

;התעוררה רוח היוזמה והאכפתיות ההדדית בקרב היהודים, לנוכח המצב החמור ברובע היהודי, שנפגעו במלחמההקימו ועד מיוחד לעזרה לעניים , "בן יהודה"–בוגרי התנועה הציונית ווסיפק , הועד קרא ליהודי טריפולי להושיט יד לעזרת אחיהם הנזקקים. שבראשו עמד ציון נימני

.להם את צורכיהם המינימליים, וכן כוכים בתוך חומות הרובע, מקלט גדול מתחת לפני הקרקע" חארה"בנו בתוך ה, בנוסף

ירד מספר הנפגעים והחללים , זוובעקבות פעילות חשובה , למסתור בשעת ההפצצות וההפגזות .בקרב יהודי הרובע בצורה משמעותית

שבראשה עמדה רחל , "חברת נשים"הוקמה בטריפולי אגודת , 1941בשנת , בנוסף לועד הזה .רבה–נעים

, מצווה–בצורכי בר, בהכנסת כלה, האגודה שמה לה למטרה לגייס כספים לסיוע בני הקהילה .'ידי ישיבות וכובצרכי תלמ, בצרכי מושב הזקניםדווקא השתפרו תוך העזרה , היחסים בין היהודים לאוכלוסייה הערבית, בתקופת מצוקה זו

ולהספקת סחורה בסיסית מצד , ההדדית שבאה לידי ביטוי בנתינת מחסה מצד הערבים .היהודים

, "בן יהודה"בוגרי התנועה הציונית ו, אך למרות זאת, בשל מאורעות המלחמה נסגרו בתי הספרואף העבירו שיעורים מאולתרים כשניתן היה , המשיכו להעסיק את הילדים היהודים שנותרו בעיר

. לעשות כןוהפעילות , למרות התקנות האוסרות פעילות ציונית לא פסקה פעילותה של התנועה הציונית, וכך

.וזאת לצד סיוע לנזקקים ונפגעים, הציונית והחינוכית המשיכה במידה מסוימת

המורה נחום ירושלמי המשיך לקיים את שיעורי העברית שלו בדירתו ובבתי המרחץ של , יסבתונ .שהיו בבעלותן של שתי משפחות בתוניס, תוניס

. לצבא צרפת החופשית–ואחרים, היו שבחרו להתנגד לגרמנים בכך שהצטרפו למחתרת .פעולות ריגול חשובותובצעו עבורן , החליטו לעזור לבעלות הברית, מספר יהודים בתוניס עצמה

ראש , ר ספרבר"ד. גם יהודים תוניסאים שנכלאו במחנות השתדלו לפעול נגד הכובש הגרמניוכן , ובאחד מביקוריו הגיש לו כיבוד רב והקפיד שיאכל היטב, ביקר קצין גרמני, היהודים בספאקס

בו . לנוחעד שלבסוף העז להשתמש בסמכותו כרופא והציע לקצין, מזג לו משקאות משכריםבעקבות הסכמת "והחתים אותו , שעבד עם הקצין, והרופא מיהר לפקיד, ברגע נרדם הגרמני

. על אישורים לשחרור כמה יהודים מעבודות הכפייה בשל מצבם הרפואי–" הממונה עליואלבר ממי . היא דווקא שמירה על הזהות האישית, דרך נוספת בה בחרו להתנגד במחנות בתוניס

עלולים היו , אף כי המנון זה לא היה נפוץ ביותר". התקוה"י סיום הכנס הצעתי לשיר לפנ": מעיד. פקדתי בעברית לעמוד דום. אולם עצם הסיכון היה בו לשמש כדבק למאורע: שומרינו להכריו

אבל בעיני כל ירא שמים העברית היא לשון , נטבע בידי האחרונים, נוסח הפקודה הוא חדישכמכונאים שאינם יודעים את , אחר כך מילאו את הפקודה מכנית, ו זה בזההאנשים הביט. הקודש

וראשם , התקשו, נדרכו, משניצבו בעמידת דום, אחר כך. מהססים בכל גופן, מלאכתם לאשורהאחר כך נתתי את , בעברית, שלוש, שתיים, מניתי אחת. ועיניהם מוגבהות כלפי השמים, זקוףבהתרגשות , אך באמונה כזאת, צורם, מזויף, במלוא ריאה, גרוןמושר במלוא , והזמֶֶר פרץ. האות ". שחדלתי להשגיח על האנשים והישרתי עיני השמיימה גם אני, כזאת

)125' עמ, ברנע אריה, גורל אחד(

והשואה אפריקה ן 33 יהדות צפו

, וכן, על מנת לעזור לאחיהם היהודים שהיו במצוקה, יר נקטו היהודים בפעולות דומות'גם באלג .ת החינוכית לילדים ולבני הנוערעל מנת להמשיך את הפעילו

".ועד לעבודה ולסעד"יר את ה' ניתן היתר לרב הראשי אייזנבט להקים באלג1941 בינואר 9–ביר להשוות 'אסר נציב מחוז אלג', מדינה בתוך מדינה'אך בשביל למנוע מציאות שליהודים תהיה

. לארגון אופי כלל ארצישמשאביו אמורים היו לבוא , נפרד לעזרה הדדיתכי בכל עיר או עיירה הוקם ועד, כך יצא

.ממענקים ומתרומות חודשיותהבה נקל ככל . בלחם ובעוני, בימי העבדות, אבותינו התחלקו": סיסמת מבצע ההתרמה היתה

".האפשר על מצוקת הכלל משום שמוטל עלינו להיות שווים בסבל )84עמוד , לאביטבול מיכא, יהודי צפון אפריקה במלחמת העולם השנייה(

לארגן להם , וכן, עלה בידם של המתרימים לסייע למחוסרי עבודה ולפקידים המפוטרים, בכסף 200–שבהם השתלמו כ, חשמלאות ומסגרות, בקורסים למדו נגרות. קורסים להסבה מקצועית

.1943 ועד לסוף ינואר 1941החל מאוקטובר , נערים ומבוגרים

פתחו . יריה על מנת להציל את ילדיה מן הבערות'דות אלגנאבקה יה, בנוסף לעזרה המקצועיתשמהם אמורים היו להינות כל התלמידים שהוצאו מרשת החינוך , קורסים והקימו בתי ספר

.הציבורי, שלא אמרו נואש מלימודים אקדמיים, היו הסטודנטים', נומרוס קלאוזוס'הראשונים שנפגעו מהשבעצמם פוטרו , רים יהודים מן האוניברסיטהפרופסו, 1941בסתיו , ולכן ארגנו למענם

בצרפתית , בכימיה, בפיסיקה, במתמטיקה, ברפואה, שיעורים והרצאות בקלאסיקה, מעבודתם . ובאנגלית

, 1941פעלה עד דצמבר , )כפי שכונתה על ידי השלטונות(' אוניברסיטה הפיראטית היהודית'ה .כימיהכאשר נאסר על המשך הלימודים בעת הקמתה של מעבדת

.תלמידים יהודים רבים סולקו מן הגימנסיות ומבתי הספרשעזרה , בורנשוויג' ר' בראשותו של פרופ" הנהלת החינוך היהודי הפרטי"כתוצאה מכך הוקמה

.בבניינים שהותקנו לשם כך בחיפזון, בקליטתם המהירה של התלמידים שסולקומשום שבתי הספר היהודיים אימצו את וזאת , באף אחד מבתי הספר לא נלמדו מקצועות עבריים

וזאת במטרה להבליט את , אותן תוכניות ומערכות שעות שמקובלות היו בבתי הספר הציבוריים .אופיים הצרפתי

בעת , באוראן' האגודה לעזרה וסעד'ניתן למצוא בדבריו של נשיא , עדות לנאמנות הצרפתיתלא בהיבדלות ואף , ם במדינה יהודית לאומיתאין אנו חפצי"...: בעיר" גימנסיית המנודים"חנוכת

כי צרפתים אנחנו עד לעומק נשמתנו וקשורים כמו בעבר לאידיאל , יהא אשר יהא, לא בייחודיותמצטערים אנו צער רב על כי הגזרות שהוטלו עלינו תורצו בעילה כי . הצרפתי ולקהילה הצרפתית

כדי להתאים באומץ רב , ץ כדי להתבוללעלינו לעשות כל מאמ. אין היהודים ברי טמיעה כביכולמשום שבטוחים אנו כי לבסוף יישמע קולנו ויצליח , יותר את היהודי הצרפתי למולדת הצרפתית

".לשכנע )86עמוד , אביטבול מיכאל, יהודי צפון אפריקה במלחמת העולם השניה(

תמכו בו , ד גיסאמח. יחס השלטונות אל מערכת החינוך היהודי שהוקמה היה דו משמעי לחלוטיןכשהחל המפעל , ומאידך גיסא, בתחילה ללא סייג ואף הבטיחו עזרה כספית מטעם המדינה

ע השואה ללימודי ן זש "המכו אייבשיץ ל"חדווה

הזדרזו הערכאות לערום קשיים מכל הסוגים במטרה להקשות על פתיחת בתי הספר , להיבנות .היהודיים

ב שהורח', יריה'ארגון החינוך היהודי הפרטי באלג' פורסם חוק בדבר 1941 בדצמבר 31–בהחוק הפקיע את החינוך הגבוה מתחום החינוך . 1942 ביוני 8–ביצוע מה–והוחמר באמצעות צו

.שמכאן ואילך הועמד תחת פיקוחם הקפדני של השלטונות, היהודי הפרטי, כי אם גם בחירת תוכניות, שלא רק פתיחת בית הספר היתה מותנית באישור השלטונות, כך יצא

. שעות וספרי הלימודעל אף העובדה כי , סף בחוק חייב מציאות בה כל המורים והמרצים יהיו אזרחים צרפתיםסעיף נו

הוסמך המושל הכללי להורות , בסופו של דבר. יריה איבדו את אזרחותם הצרפתית'רוב יהודי אלגאו על הפסקת עבדותם של , על סגירתם הזמנית או המוחלטת של מוסדות הלימוד היהודיים

.זאת בכל עת שיחפוץו, חברי סגל ההוראה

במוסדות הציבור " נומרוס קלאוזוס"כאשר ה, 1942עם פתיחת שנת הלימודים באוקטובר ילדים רשומים במסגרת החינוך היהודי 20,000–היו כ, אחוזים7הממלכתיים צומצם לכדי

, יר' באלגתיריה וחמש גימנסיו' בתי ספר יסודיים ברחבי אלג70שהצליח לפתוח , הפרטי .אוראן ותלמסאן, יןקונסטנט

יהודים לעבודות 3,000– כבר גוייסו כ1942ועד אוגוסט , התקנות נגד היהודים המשיכו, כאמוראשר חולקו , איש1000–בסופו של דבר נותרו במחנה סידי עזאז כ. למען המאמץ האזרחי

רה זו למט. מצרים–בעיקר בחזית קירנייקה בגבול לוב, לקבוצות והחלו בסלילת כבישים באזור . יהודים עובדי כפייה350, שעל הגבול, נשלחו למחנה בוקבוק

ובכך אילצו רכבים כבדים לרדת , סגרו העובדים קטעים בכביש, באמתלה של עבודות בכבישבשיטה זו הרבו לנקוט העובדים בעת נסיגת . ובעקבות כך רבים מהם שקעו בחול ובבוץ, מהכביש

.נת לחבל בנסיגהוזאת על מ, הכוחות האיטלקיים מהחזיתביחד עם הרופא , שעמד בראש הקבוצה, הצליח המהנדס היהודי משה חדד, בנוסף לכך

.בשל מחלות כביכול, עובדים100–האיטלקי לשחרר כחבלו שני צעירים בנסיעות של סוהריהם בכך שהצליחו לערב , גם במחנה ליד מישו שבתוניס

. בוצעו בריחותאף, ובמספר מחנות בתוניס. סוכר בבנזין הגרמני

התקשו להאמין כי חוקי הגזע הם פרי , ירית'אלג–שהיו מעורים בחברה הצרפתית, יר'יהודי אלג, על אף הפגיעות החוזרות בהם, על כן. ורבים סברו שהם הונהגו בלחץ הגרמנים, יוזמת צרפת

. ועדות לנאמנות זו ניתן לראות בהצטרפות למחתרת הצרפתית, רובם נשארו נאמנים לצרפתיר כאל 'עד שניתן להתייחס למחתרת באלג, חלקם של היהודים היה כה משמעותי במחתרת

. לא היו יהודים, בעיקרם, וזאת חרף העובדה שמניעיה, תנועה יהודית

, יר'כאשר קמה קבוצה של צעירים יהודים באלג, 1940המחתרת החלה להתגבש באוקטובר במסווה של אגודה , יר'והקימה באלג, שהיו בחלקם קצינים משוחררים מהצבא הצרפתי

התגבשו , בנוסף. ארגון להגנה עצמית נגד ההתנכלויות של האנטישמיים בעיר, ספורטיביתשחלק מהפעילים המרכזיים , קבוצות התנגדות נוספות של יהודים, ללא קשר, יר'באוראן ובאלג

.ביותר נמנו עם העילית החברתית היהודית

והשואה אפריקה ן 35 יהדות צפו

אשר בינתיים גדלו והספיקו ליצור קשר , ן כל הארגונים האלה נוצר קשר בי1942במהלך שנת יר 'אשר הגיעו לאלג, אנשי צבא ופקידים בכירים של השרות החשאי הצרפתי, עם מדינאים

.במטרה להכשיר את הקרקע לחידוש המלחמה נגד הגרמניםשמאל גול ול–אנשים אלה היו מאוד קרובים בדעותיהם לפטן ולא הסתירו את איבתם לגנרל דה

קבלו את מרותם , אנשי המחתרת היהודים. עליו הטילו את האחריות להפסד לגרמנים, הצרפתיכי רק , וכן, לשחרר את צרפת מהכיבוש הגרמני–שכן מטרתם היתה זהה, חרף דעותיהם

.באמצעותם יכלו להגיע לאמריקאים

ות בחופי הודיעו האמריקאים לראשי המחתרת על תוכניותיהם לנח1942 באוקטובר 23–בהמחתרת התבקשה ליטול חלק בפעולה כאשר תפקידה היה לנטרל . קזבלנקה ואוראן, יר'אלג

והחזקתן במשך , תוך השתלטות על הנקודות האסטרטגיות בעיר, את מפקדי הצבא המקומיים .עד שחילות בנות הברית יכבשו אותה, מספר שעות

קצין –ירו'מסור את השלטון לגנרל גבכוונתם ל, הודיעו כי לאחר הפעולה, האמריקאים מצידםרו היה 'גי. וברח כעבור שנתיים מהמקום בו הוחזק1940–צרפתי בכיר שנכלא על ידי הגרמנים ב

אמור היה , ועל כן, ידוע בהשקפותיו הימניות ובדעותיו האידיאולוגיות שהיו קרובות לאלו של פטן .גד וישי הכבושה והשבויה בידםלהעניק חסות להתקוממות של צפון אפריקה נגד הגרמנים ונ

באוראן ובקזבלנקה המרד אומנם נכשל עוד בטרם הספיקו אנשי המחתרת המקומית לצאת יר הצליחה המחתרת לבצע בסדר מופתי וביעילות רבה את כל המשימות 'אך באלג, לפעולה

.המבצעיות שהטילו עליה 7– חברי הארגון שהשתתפו במבצע בלילה שבין ה377 מתוך 315

חיל החלוץ האמריקאי , לפי התכנון המקורי. בנובמבר היו יהודים8–לאך בשל , אמור היה להיכנס לעיר תוך שעתיים מתחילת הפעולה

, ההתנגדות העזה בה הוא נתקל מצד משמר החופים הצרפתי, בנובמבר8–השהה את מועד כניסתו לעיר עד שעות הערב של ה

אנשי המחתרת .תוך שהוא משאיר לנפשם את אנשי המחתרתעליהן השתלטו , הצליחו להחזיק במשך כיממה את רוב העמדות

פתח , ולתדהמתם של אנשי המחתרת, בנוסף לכך. בלילה שלפני כן השהיה אחראי מטעם האמריקאים על ענייני האוכלוסיי, רוברט מורפי

במשא ומתן להפסקת אש עם האדמירל , האזרחית בצפון אפריקהדרלאן הסכים לבקשה של . ל פטןיורשו המיועד ש, דרלאן

יר 'אך בד בבד קיבל ממרפי הבטחה שמשטר וישי באלג, האמריקאיםושבעלות הברית לא יתערבו בעניינים , ובמרוקו יישאר על כנו

. הפנימיים של צפון אפריקה

וזה אבולקר'ז

מפקד המחתרת היהודית .יר'שכבשה את אלג

תמונה זו צולמה ערב וזה מסרה לאחותו'ז. המבצע

.כמזכרת למקרה שייהרג

24–ועד להירצחו ב, לא חזר בו מנאמנותו לפטן, שמונה על ידי האמריקאים לנציב עליון, דרלאןמהם סבלו יהודי צפון אפריקה בתקופת , סרב בכל תוקף לבטל את חוקי הגזע, 1942ר לדצמב .וישי

שכן ציפו שכניסת , התאכזבו עמוקות מההתפתחות המפתיעה, ובתוכם חברי המחתרת, היהודים .האמריקאים תשפר את מצבם בצורה מידית

ע השואה ללימודי ן זש "המכו אייבשיץ ל"חדווה

א רק שאזרחים השתתפו שכן ל, תאף קבלו הפעולות האנטי יהודיות גושפנקא פורמאלי, במרוקוומדי פעם הצטרפו אליהם מפגינים , אלא אף שוטרים וחיילים צרפתיים ששהו במרוקו, בהן

.מוסלמיםנצלו השלטונות את הקריאה הכללית לגיוס כללי לצבא ושלחו מאות צעירים יהודים , יר'באלג

נעצרו כל ן של דרלאוולאחר הירצח, ההסתה האנטי יהודית לא נעצרה בזאת. למחנות עבודההתנועה שבצעה את המשימה עבור האמריקאים " ( בנובמבר8–תנועת ה"ראשיה היהודים של

באמתלה של שיתוף פעולה עם מבצעי ההתנקשות בחייו של , ) בנובמבר8– ל7–בלילה שבין ה . זו היתה פעולת נקמה ברורה על חלקם של היהודים בשחרור צפון אפריקה. הנציב העליון

כאשר גילו שנותני הפקודה למעצרם היו מנהיגיהם , דולה נפלה על העצוריםאך התדהמה הג .אשר לאחר הפלישה לקחו חלק במנהלו של דרלאן, לשעבר בראשות המחתרת

וביקש , שמע על מעצרם של המנהיגים, שהיה טרוד בחיפוש אחר יורש לדרלאן, מרפי .מהשלטונות הצרפתים לשחררם

ב " האמריקאית אשר החלה לבקר את מהלכיה של ארהחששו היה שהפרשה תופץ בעיתונותדעת . יר ומרוקו ועל סבלותיהם במחנות העבודה'ולפרסם עדויות וכתבות על מצבם של יהודי אלג

מה עוד שהתקבל , ב ובבריטניה לא נשארה אדישה למשמע הידיעות"הקהל היהודית בארה כגון מכתבים מחיילים יהודים ,ממקורות יהודיים שונים, אישור לידיעות שפורסמו בעיתונותהגופים הייצוגים של יהדות , אולם. 'וינט וכו'חות של הג"דו, אמריקאים ששרתו בצפון אפריקה

בצורה , התנגדותם להמשך קיומו של משטר וישי בצפון אפריקה אמריקה השתדלו לבטא אתם גררו את שהיהודי, להוכחה לכאורה, מתוך חשש שישתמשו בהתנגדות נחרצת יותר, מאופקת

.ב למלחמה"ארהוהיא דרשה את פיטוריו של מרפי ואת , ירו'התעצמה הביקורת נגד ג, בעיתונות האמריקאית

.ירי במשטר חדש בראשות הגנרל דה גול'החלפתו של הממשל האלגוהיה בין החותמים , יר'ירו למושל הכללי של אלג'שמונה על ידי ג, מארסל פירוטון, בעקבות זאת .יראית בסוף ינואר'קרא אליו את ראשי הקהילה היהודית האלג, ע של וישיעל חוקי הגז

אך בד בבד לא רק דחה כל אפשרות להחזיר , הוא הודיע להם על ביטול הדרגתי של חוקי הגזע, כי אם גם חזר על הטענה האנטישמית, )להחזיר להם את אזרחותם, ובעצם" (צו כרמיה"את

שהיה ליהודים בחייה ' מופרז' יהודיים בשל המשקל הלנקוט צעדים אנטי' נאלצה'שצרפת המנהיגים היהודים דחו בשאט נפש את טיעוניו אלו של פירוטון ואת תירוציו על כך . הפוליטיים

יר יעוררו תסיסה חמורה 'שביטול התחיקה הגזענית והחזרת האזרחות הצרפתית ליהודי אלג . בנות הבריתשעלולה לסכן את חיילי, בקרב האוכלוסייה המוסלמית

ב נאלצה "וממשלת ארה, על מדיניות בנות הברית נמשכו, ההתקפות בעיתונות האמריקאיתרק לאחר שהובהר לו כי , הוא נאות לעשות כן. ירו למתן את עמדותיו האנטי יהודיות'ללחוץ על ג

.ב לא תעניק את הסיוע הצבאי הדרוש לצבאו אם לא יבטל את חוקי הגזע"ארה .הוא הודיע על ביטול חוקי הגזע, יר'באסיפה ציבורית שכונסה באלג, 1943 במרץ14–ב, וכך

אך בו בזמן ביטל , "על היהודים בלחצה של גרמניה] את החוקים[ צרפת נאלצה להטיל", לדבריויוצר אפליה בין יהודים " צו כרמיה"באומרו כי , יריה'בשנית את אזרחותם הצרפתית של יהודי אלג

.למוסלמים

נגד ממשל , זרחות המחודש גרר אחריו את חידוש המאבק בקרב הארגונים היהודיםביטול האמתוך חשש שמא שלילת האזרחות תהווה תקדים למדינות שונות באירופה לא להחזיר , ירו'ג

והשואה אפריקה ן 37 יהדות צפו

הקונגרס היהודי 'לצידם נאבקו גם . ליהודים את זכויותיהם הפוליטיות לאחר המלחמהההסתדרות הציונית ', 'הקונגרס היהודי העולמי', 'בריתבני 'ארגון ', וינט'ג'ה', האמריקאיוהמנהיגות הגולה של יהדות צרפת שבראשה ' מועצת הקהילות היהודיות בבריטניה', 'העולמית

. רוטשילד–עמד הברון דה

רו על 'אשר יריבותו כנגד גי, גנרל דה גול, רו'שניסתה לחפות על גי, ב"בשונה מממשלת ארההיווה אוזן קשבת לארגונים , חרור צרפת הגיעה לשיאה באותה תקופהניהול המשך המאבק לש

.היהודייםיהיה תלוי במידה רבה גורלה של פקודת , רו לדה גול'בין גי, ברור היה כי בתוצאות העימות הזה

.כרמיההתחזק במישור הפנים ארצי , שבראשו עמד דה גול, "ועד הצרפתי לשחרור לאומי"אך ככל שה

. יר את זכויותיהם הפוליטיות' התלהבותו להחזיר ליהודי אלגכך ירדה, בצרפתשביקשו , יר ובעולם'הפניות החוזרות והנשנות של הארגונים היהודיים באלג, בסופו של דבר

.1943 באוקטובר 20–הניבו תוצאות ב, גול לבטל את החלטות קודמיו–מדה .הוא נמנע מלבטלן באופן פורמלי, במאי30–יר לידיו ב'אך כאשר קיבל דה גול את השלטון באלג

, ירו מבלי שפורסם צו ביצוע'לטענתו עברו יותר משלושה חודשים מאז ניתנה ההוראה של ג .שתוכנה של הוראה זו בטל ומבוטל, ועל כן יצא בהכרזה לראשי הקהילה באומרו, כנדרש בחוק

, שכן, תקופת וישיאך חודשים ארוכים חלפו עד להיעלמותם הסופית של הספיחים האחרונים של עשרות פליטים יהודיים נותרו כלואים במחנות המעצר שבצפון מדבר , 1944עד סוף , בפועל .הסהרה

:נוכחנו כי התגובה היהודית היתה בכמה מישורים, אם כןהן מבחינה מעשית , כיצד התמודדו היהודים בתוך עצמם עם הגזירות–המישור הפנימי, הראשון

ארגוני חסד ועזרה , מודדות זו באה לידי ביטוי בעיקר בהקמת בתי ספרהת. והן מבחינה אישית .והמשך פעילויות ציוניות סודיות

. כיצד התמודדו היהודים עם אישים מחוץ לקהילה–המישור החיצוני, השנייר 'כגון זו שהתנהלה באלג, בלחימה, הן, התמודדות זו באה לידי ביטוי הן בפניות לאנשי השלטון

.ות שבאה לידי ביטוי בניסיון להקשות על הגרמנים ובעלות בריתםוהן בהתנגד

וניתן , שני המישורים תרמו רבות במאבק להקלת ההתמודדות עם המציאות החדשה שנוצרה . לראות כי שניהם הניבו פרי במלחמה ביחס ליהודים ובזו שהתנהלה נגד הנאצים ובעלות בריתם

ע השואה ללימודי ן זש "המכו אייבשיץ ל"חדווה

יר'נחיתת חיילי ארצות הברית באלג

והשואה אפריקה ן 39 יהדות צפו

שחרורה

.1942–1943בין השנים , מדינות צפון אפריקה שוחררו מעול הכיבוש הנאצי ובעלות בריתם כשגם ,אם בכלל, השלטון המקומי מהתנהלות אנטי יהודית" התנקה"חודשים ארוכים חלפו עד ש . המשיכו חלק מהמחנות לפעול במתכונתם הקודמתילאחר השחרור הפורמאל

יעה ביהודים גם לאחר סיום המלחמה ולכן נאלצו היהודים אשר במקומות מסוימים המשיכה הפג .היו מודעים למתרחש להקים ארגוני הגנה

וכיצד ,תושבי המדינות, כיצד השפיע השחרור על היהודים, בפרק נבחן כיצד שוחררו המדינות .הם התמודדו עם המציאות החדשה שנוצרה

לוב סיום המלחמה בלוב וקץ השלטון האיטלקי

בין הצבא , עלמיין במדבר המערבי–כה באלהמער 23–איטלקי שהחלה ב–הבריטי לבין הצבא הגרמני

נחיתת " (מבצע לפיד"ובמקביל , 1942באוקטובר 7–שהחל ב, יריה ובמרוקו'בנות הברית באלג

" צרפת החופשית"ותנועת כוחות ) 1942בנובמבר בישרו את ראשית סיום , לשחרור פזאן בדרום לוב

.ן אפריקההמלחמה בצפו

חייל בריטי מול תמונה של מוסוליני

הצליח הצבא הבריטי למגר את הצבא , עלמין– עם פריצת המערכה באל1942כבר בנובמבר כשגם בנסיגתם המשיכו האיטלקים והגרמנים לפגוע , איטלקי ולשחרר את קירניקה–הגרמניעד אשר שוחררה טריפוליטניה על ידי , הם בזזו והציתו בתים וחנויות בבעלות יהודית, ביהודים

.23.1.1943–טי אשר נכנס לטריפולי בהצבא הברי

והופסק, מצאו עצמם היהודים ברגיעת מה, 1943לאחר שחרור לוב על ידי הבריטים בינואר .ההשפלה והרדיפה של המדיניות הגזענית הפשיסטית, מעשי הדיכוי, נחיתותם המשפטית

חזרו , אדו'ריכוז בגשגורשו או נטשו את בתיהם ונלקחו לעבודות כפיה או נכלאו במחנה ה, יהודיםשבו גם אלו ששרדו במחנות הריכוז , ועם סיום המלחמה באירופה, לבתיהם ולפעילותם הרגילה

.באוסטריה וגרמניהבגלותם יוזמה בשיקום , חלה התאוששות כלכלית כללית שבה היהודים היו גורם מוביל, בנוסף

.התעשייה והבניה, ובפיתוח המסחר

ועדי הקהילות והמוסדות הקהילתיים היהודים חידשו את וחיים לחזור לשגרת הסוהיהודים ני .פעילותם

, חודשה מערכת החינוך כשכעת הושם דגש מיוחד על חידוש והתעצמות התנועה העברית .םבסיועם של החיילים הארצישראליי

בנוסף לכך גם היחסים בין היהודים לערבים התהדקו מתוך אמונה במשטר הבריטי החדש שיביא .וב יותרעתיד ט

ע השואה ללימודי ן זש "המכו אייבשיץ ל"חדווה

מערכת היחסים ה הידרדר1945 וראשית 1944וכבר בשלהי מצב זה לא נמשך זמן רב, אולם :בעקבות מספר גורמים, בין ערבים ליהודים

בעקבות הכיבוש הבריטי נעצרה פריחת המשק הלובי והמדינה שקעה בקיפאון :משבר כלכליהפך אותם , בהמונים הערביםמשבר זה שפגע בעיקר. במיתון ובאחוזי אבטלה גבוהים, כלכלי

.לטרף קל להסתה האנטי יהודית

אירועי המלחמה גרמו להופעת קבוצות ותנועות לאומיות שתבעו עצמאות :לאומנות ערביתבין . ובשל כך השתדלו לעורר את התודעה הלאומית ושנאת הזרים בקרב ערביי לוב, מלאה ללוב

טינה בשילוב אי שביעות רצון , לשנאההשאר טופח פחד מעליונות היהודים שהפכו למטרה .והמרירות המצטברת לנוכח המצב הכלכלי הקשה של ההמונים

הקצינים הבריטים . י" חידוש המינהל הבריטי שהיה מושפע מהמתרחש בא:הפעילות הציוניתנקטו מדיניות של אפליה , י"י והיו עדים לפעילות המחתרתית היהודית בא"ששרתו קודם לכן בא

שהחלו , העמדה הפסיבית וההימנעות מנקיטת אמצעים תקיפים נגד הערבים. דיםביחס ליהועודדה את הערבים להמשיך במעשיהם ואף להעלות את רמת האלימות ביודעם , לפגוע ביהודים .שלא יבולע להם

, מסוריה, י"שהגיעו מא, החלו פרעות ביהודי לוב בעקבות שמועות1945בתחילת חודש נובמבר שנקטו היהודים כלפי ערבים וחילול מסגד עומאר , ון על מעשי אכזריות כביכולממצרים ומלבנ

צלו יהתנועות הלאומניות הלוביות נ. והקדשים המוסלמים בירושלים ביום ציון הצהרת בלפור 1945 בנובמבר 4–ב. הזדמנות זו לקידום מאבקם להשגת עצמאותה של לוב ולפגיעה ביהודים

הפרעות שהתחילו בפתאומיות התפשטו בכל רחבי . רבים מוסתיםהחלו לפרוע ביהודים המוני ע . בנובמבר7–טריפוליטניה ונמשכו עד ה

למרות הקריאות החוזרות של ראשי הקהילה , הממשל הבריטי לא ניסה לעצור את הפרעותלאחר , שמה קץ לפרעות, ביוזמתו, רק התערבותו של הצבא הבריטי. היהודית ונכבדים ערבים

.ארבע יממות

לקהילה . יתומים82– אלמנות ו30, )רובם זקנים נשים וילדים( נרצחים 132 ;התוצאות היו קשותמאות בתי , תשעה בתי כנסת חוללו והוצתו: היהודית היו מאות פצועים ופגיעות חמורות ברכוש

ג אלפי יהודים נותרו בלי קורת ג. נהרסו וניזוקו, נשרפו, נבזזו, חנויות ובתי עסק נשדדו, מגוריםהנהגת הקהילה והממשל הבריטי נאלצו לסייע לנפגעים . ואמצעי קיום והפכו בין לילה לנזקקים .במחסה ובמזון למשך תקופה ארוכה

התקווה לעתיד טוב יותר הוחלפה – התפרצות אלימה זו גרמה למפנה בגורל הקהילה היהודיתות העובדה שאלפים אבדו אלו החריפו בעקב. זעם ומועקה של תסכול וחוסר אונים,אימה, בפחד

ואחרים נטשו את הכפרים ועיירות השדה ונמלטו לעיר הגדולה כדי למצוא , את מקור פרנסתם . מחסה

. נאלצה לסייע לפליטים חסרי תעסוקה ובית, שהתמודדה עם מצב כלכלי חמור, קהילת טריפולי .מציאות זו ערערה את ביטחונם האישי והכלכלי של היהודים

. הם לא ראו עוד את עצמם כחלק מהאוכלוסייה הלובית הכללית לכך שהובילהו

. היהודים הסיקו כי לא ניתן לסמוך עוד על הבריטים שיגנו על חייהם ורכושם, לאחר הפרעותובה צוין חוסר יעילות , ראש ממשלת אנגליה, הקהילה היהודית שלחה איגרת מחאה לאטלי

והשואה אפריקה ן 41 יהדות צפו

נקיטת אמצעים לביטחון , ת חקירה ניטרליתבאיגרת אף תבעו הקמת ועד. השלטונות הבריטיים. האוכלוסייה היהודית ובקשה להעניש הן את הפורעים והן את האחראים לאוזלת היד הבריטית

.גם גופים ומוסדות יהודים בעולם מחו בחריפות נגד הפרעות

, R.A.O.C–ה, בעת פרוץ הפרעות בטריפולטניה שהתה בטריפולי פלוגה עברית אחת בלבד להקים םשלושה חודשים לפני פרוץ הפרעות ניסו החיילים הארצישראליי. 593חידה שכונתה י

, זה דלף לממשל הבריטי והפעולה להקמת הארגון הופסקהןאלא שניסיו, ארגון הגנה מקומי, בעקבות כך. לאחר שהקהילה הוזהרה וניתנה הבטחה על ידי הממשל הבריטי לדאוג לביטחונה

.חשופים ובלתי מאורגנים להגנה עצמיתתפסו הפרעות את יהודי לוב יהודים עוברי אורח ולפנות 150 למלט לביתם םבמהלך הפרעות סייעו החיילים הארצישראליי

.פצועים רבים לבית החוליםוריתוקם גרם לתסיסה ולהכרזת , למחנהםרותקו החיילים הארצישראליי, ביום השני לפרעות

פרצו , זייפו תעודות חופשה, את הוראות הריתוק הפרוםחלק מהחיילים הארצישראליי. שביתהבדרכם הכו פורעים ערבים ומספר . את מחסן הנשק ויצאו להגן על אחיהם היהודים בטריפולי

.פורעים נדרסו על ידי נהגי היחידה

בחמת זעם םהתפרצו חיילים ארצישראליי, יהודים בידי פורעים38שם נרצחו , "מעה'סוך אלג"ב. נעצרו שלושה חיילים–בתגובה. ול על אי התערבותה לבלימת הפורעיםלתחנת המשטרה לקב

הוציאו ציוד ומזון ממחסני הצבא הבריטי וחילקוהו לאחיהם םחלק מהחיילים הארצישראליי .שנהרו לטריפולי למצוא מקלט ונותרו בחוסר כל, היהודים בטריפולי ולפליטים מערי השדה

סייעו לקהילה , )ששירתו בלוב באותה העת, אמריקאיםיחד עם חיילים (םהחיילים הארצישראליי . לארץ ולמקומות שונים בעולם–בכתיבת המחאות ושיגרו דיווחים על הפרעות

היהודית בלוב" הגנה"ארגון ה קיבלו יהודי לוב את הצעת 1945בעקבות אירועי חודש נובמבר

החיילים הארצישראליים לסיוע באימון ובצבירת אמצעי לחימה שיהא מסוגל להגן , צעירים להקמת ארגון הגנה ה התארגנותוהחל

. ולהשיב מלחמה בשעת פרעות

ןאולם לא היה להם כל ידע צבאי וניסיו, הצעירים היו חדורי התלהבותהסיכויים להצלחה , בחברה ערבית עוינת ושלטון בריטי ערני. ארגוני

, כשהגיע לטריפולי בהסתר1946המצב השתנה במאי . היו קלושים' נשלח על ידי המוסד לעלייה ב) גור(ישראל גוריליק . י"שליח מא

גוריליק . שיפעל בקהילה, כדי להקים ארגון מחתרתי מסודר" הגנה"והובתוך זמן קצר , הצליח במשימתו, "דוד"שכינויו המחתרתי היה ה

בידע ומבחינה , באימונים, בנשק–ניכרו ההישגים מבחינה צבאית . יות במבנה ובחשא–מחתרתית

"הדוד "– ישראל גור

:פדלון .אדאדי וצ .על ההתארגנות כותבים כ, בעזרת החיילים הארצישאליים ובהדרכתם אורגנו קבוצות של נוער ואומנו בשימוש נשק קל"

לאימוני הנשק היו נבחרים רק אלה שעברו ... שנרכש על ידי הנוער בכל מיני דרכים חשאיות נעשית בדרמטיות גדולה ובכל הההשבעה הית...מבחן קשה מבחינת המהימנות ושמירת סוד

האימון ביריות היה נעשה על שפת הים או בשדה רחב בלילות ...הדרכים המובהקות של מחתרת

ע השואה ללימודי ן זש "המכו אייבשיץ ל"חדווה

אימון חשאי . ככה קיבלו את אימונם בנשק מאות בחורי הנוער בטריפולי...גשומים ובשעת ברקים ..."תחת אפם של אנשי המשטרה

)131–130' מע, לילוף–'ג'יעקב חג ,תולדות יהודי לוב(

על –"ההגנה"שהושבעו על פי מסורת , המצטרפים לארגון. היתה גדולה" דוד"הצלחתו של העברו אימונים בתוך הבתים ובשדות פתוחים , ך בחדר חשוך מול מנורה מסנוורת"אקדח וספר תנהחשאיות נשמרה כך שכל חבר הכיר . ולכל אחד מהם ניתן תפקיד לשעת חירום, ועל חוף הים

ארבעה –שמנתה שלושה כל חוליה. מפקדו וחברי חולייתו אך לא הכיר את יתר החוליותרק אתחברי . סליקים ומחסני נשק, בחלק מהבתים נקבעו מפקדות, חברים היתה אחראית על גזרה

בכירי הפעילים פעלו כדי לגייס מדריכים . חדרו אל תוך זרועות השלטון כדי לאסוף מידע" ההגנה" ;) ומקרב השוטרים היהודים לשעברםלמשל מקרב החיילים הארצישראליי(לאימונים צבאיים

לאתר ;חומרים ואמצעים לפיתוח כלי לחימה מאולתרים, להשיג בדרכים שונות ובחשאיות נשק וכמובן ;נשק" עולם התחתון" לגייס כספים ולקנות בשוק השחור וב;סליקים ומחסני נשק מוסתרים

.סדות והיררכיות חשאיותנערכו במסגרות ממו" ההגנה"חברי

ממקורות צבאיים ואף , נשק השגנו בכל הדרכים"...: על ייצור ורכישת נשק מספר יוסף נחאייסימלבד זה היתה לנו תעשיית נשק בתוצרת . מהערבים עצמם תמורת תשלומים גבוהים מאוד

..."עצמית )131' עמ, לילוף–'ג'יעקב חג ,תולדות יהודי לוב(

הכנת : היו בחורות שעסקו בתחומים שונים" הגנה"ם החברים בארגון ה מכלל מאתיי50בערך אימונים ואף , חובשות קרביות, הקמת חוליות קישור בין חברים, איסוף מידע, נשק והסתרתו

. ביצוע פעולות מחתרתיות

:מספרת מנטינה נעים, בטריפולי" הגנה"על חלקן של הנשים בובכל אזור היה בית ששימש מחסן לנשק ומרכז , וריםהעיר היתה מחולקת לאז(באזור שלנו "...

תפקידי היה לחלק אותו . רמוני יד ואקדחים, ובו רוכז החומר, היה הבית שלנו מרכז) לחבריםובכדי שלא להסב אלינו את עיני המשטרה לא היו החברים , בשעת הצורך לכל החברים באזור

בסלים עם ירקות מלמעלה . ם לבתיהםבאים לביתנו לקבל את הכלים אלא אני הייתי לוקחת להולאחר כל פעולה , והחומר מלמטה הייתי עושה את הדרך מביתי לבתי החברים ומחלקת להם

.הייתי מאספת באותה דרך את הנשק ומחזירה לביתיבשעת מעשה היו השוטרים . המשטרה היתה עושה מפעם לפעם חיפושים בבתים חשודים

באחד החיפושים . לאיש לצאת מן הרחוב עד לגמר החיפושיםחוסמים את הרחוב ולא היו נותנים וחששתי שמא , ואצלנו היתה שארית חומר שלא חולק, האלה הגיעו עד לבית הסמוך לביתנו

שמתי ירקות , בסל גדול אספתי את כל מה שהיה בבית–?מה עשיתי. יכנסו גם לביתנו לחפשהסקרניות שהיו עומדות שם ולא עלה לקחתי את הסל ביד ועמדתי על יד השוטרים כאחת , ממעל

)133–132' עמ, לילוף–'ג'יעקב חג ,תולדות יהודי לוב(...".על דעתו של מישהו שהיה בידי איזה דבר חשוד

אם בשל , אלא גם יהודים שנזקקו להגנה עצמית" ההגנה"הנשק אשר הושג שימש לא רק את . התרחק ממרכזים יהודיים מוגניםשחייבו אותם ל, מקום מגוריהם המבודד ואם בשל עיסוקיהם

שריון : נקטו אמצעי הגנה מקובלים, "ההגנה"שלא ידעו על קיום ארגון , אלה מיהודי טריפולי, הדלתות והחלונות והכנת אמצעי הגנה כמו צנצנות חומצה או תערובת של פלפל חריף עם מים

.על פורעים, בשעת הצורך, שניתן להשליך

והשואה אפריקה ן 43 יהדות צפו

לאחר שהבריטים עלו על עקבותיו והורו , לעזוב את טריפולי" דדו" אולץ ה1942בתחילת שנת . אך לא גרמה להפסקת פעילותו, פגעה בארגון" דוד"עזיבתו של ה. לראשי הקהילה לסלקו מיד

" הגנה"פעילים מסורים ומאמינים המשיכו להנהיג את הארגון וגם כאשר נתפסו חברים מארגון ה .קשים ולחצים בלתי פוסקיםלמרות העינויים ה, הם לא גילו את סודם

אשר מנה כמה עשרות חברים , האחד: התארגנו שני גופי הגנה עצמאיים, "ההגנה"לצד ארגון . התאמן במחתרת וניסה לבצע מספר פעולות טרור, רכש נשק ואמצעי לוחמה, במספר חוליות

דים מלבד להגן על יהו, ששמו להם למטרה, מנה חוליה אחת בלבד של ארבעה חברים, השני .1945שנמנו עם הפורעים בפרעות , לחסל ולנקום בערבים ובמיוחד באלה, בשעת הצורך

ע השואה ללימודי ן זש "המכו אייבשיץ ל"חדווה

י"גלית מלוב לאיההעפלה הבלתי להבינו , והתערערות הביטחון והמצב הכלכלי, והשלכותיהן1945בעקבות פרעות נובמבר

ות הציונית זאת לאור הפעיל. י"הקהילות היהודיות בלוב שהו צריכות לעקור מלוב ולעלות לא. י" שגרמו להתגברות הכמיהה הטבעית לעלות לאםהענפה והמפגש עם החיילים הארצישראליי

, וסירבו לתת אישורי יציאה מלוב, י"ששלטו גם בלוב וגם בא, לנוכח המדיניות של הבריטים, אולם .התאפשרה רק ההעפלה הבלתי לגלית, י"כשם שסירבו לתת אישורי כניסה לא

ומייד העוד במהלך מלחמת העולם השניי, של ההעפלה הבלתי לגליתבשלבים המוקדמיםונסתייעה בתחילה על ידי חיילים , היוזמה היתה יותר אישית, לפני פרוץ הפרעות, לאחריה

.דרך מצרים, ארצישראליים בעיקראשורי חופשה , נישואים פיקטיביים עם עשרות בנות יהודיות, על ידי הברחת צעירים בסתר, זאתחיילים ויתרו על חופשת מולדת ובאשורי כאשר , יפים לצעירים במדים של הצבא הבריטימזו

לצד , עם ריבוי הצעירים שרצו לעלות לארץ, במרוצת הזמן. 'חופשתם יצאו צעירים מלוב לארץ וכוהיה תאום בין ראשי התנועה הציונית בטריפולי לבין החיילים , היוזמה האישית שלא פסקה

.ברחת צעירים להםהארצישראליי

: הושגו באמתלות שונות, חוקיים או חוקיים לכאורה, אישורי יציאה מלוב לאיטליה ולתוניסיהי או שליחת "טיפולים רפואיים ומסעות כביכול לצורכי עסקים כשבעצם היעד היה א, ביקור קרובים

אך . י"אוכשהם הגיעו לאיטליה נשלחו מיד ל, קבוצות נערים לאיטליה להמשך לימודים כביכול .אישורי היציאה פסקו או התמעטו, כשהבריטים גילו שיטות הגירה אלו

עלה מספר השואפים לעלות לארץ והתרבו המאמצים לעזוב את לוב בחשאי , מצד שני .ובמחתרת

, פועלים, מלחים, עלו על ספינות דיג וספינות סחר כדייגים, הצעירים עשו זאת בדרכים מסוכנות .ומשם לארץ, יטליההגיעו לא', סבלים וכו

ארגנו הפועלים הציוניים את שילוח הצעירים , בלוב' בגלל שלא היה מנגנון של המוסד לעליה ב .שבהן כן פעל הארגון, איטליה או צרפת, לית דרך מצריםאבהעפלה בלתי לג

:פדלון. אדאדי וצ. מספרים כ, לגאלית דרך איטליה–על ההתארגנות וההעפלה הבלתיולאחר . ים נסעו לאיטליה על חשבונם ובאו בדברים עם המוסדות היהודיים שםאחדים מהחבר"...

. החלה ההעפלה לשם, שנקשרו הקשרים המתאימים שהבטיחו סידורם של אלה שיגיעו לאיטליה, בכל אוניית משא, בכל ספינת דיג, בכל אוניה. אך בתמידות, היתה זו העפלת יחידים טיפין טיפין

המארגנים חכו–באי. בחורים ובחורות, ריפולי לאיטליה סוננו מעפיליםובכל כלי שייט שיצאו מטדאגו לסידורם הארעי באיטליה , קיבלו את פני המעפילים, בטריפולי ביחד עם המוסדות באיטליה

..." ישראל–והעברתם לארץ )139' לילוף עמ–'ג'יעקוב חג, תולדות יהודי לוב(

, העולים בה היו צעירים חברי התנועה הציוניתשרוב, לצד ההעפלה הבלתי לגאלית המאורגנתיזמים בעלי אינטרסים . שאורגנה כעסק פרטי, היו גם יוזמות פרטיות של העפלת משפחות

והחלו לארגן , ניצלו את שאיפתם של רבים מיהודי לוב לעלות לארץ, כלכליים לשם רווחים כספייםכשבע מאות מעפילים . חופי איטליהבתשלום מלא ספינות רעועות להסעת מעפילים מחופי לוב ל

כמות אנשים שהיתה , חוסר אמצעי בטיחות: עלו בדרך זו והם סבלו מהתנאים הקשים בספינותמארגני המסע הפרטיים לא טרחו לדווח לנציגי המוסד לעלייה , מעבר ליכולת קיבולן של הספינות

והשואה אפריקה ן 45 יהדות צפו

ורק כאשר היה , ה אובדי עצותוהמעפילים הופקרו על חופי סיצילי. באיטליה על שיגור הספינות' בהיו אלה באים לקראתם ומנסים לעזור , ששהו באיטליה, נודע על בואם לשליחי ההעפלה מלוב

.על מנת להעלותם לארץ, להם ככל יכולתם

ע השואה ללימודי ן זש "המכו אייבשיץ ל"חדווה

:פדלון. אדאי וצ. על העפלה בלתי מאורגנת זו מספרים כויזות למשפחות התלהבותם של המונים בערי לוב לעלות לארץ וחוסר האפשרות להשיג "

בודדים פתחו משרדים חשאיים להעלאת יהודים מטריפולי . בהעפלה' שוק שחור'יצרו , שלמותאת . הם הצליחו לשלוח כמה אוניות עם משפחות שלמות על נשיהם וטפם. ביציאה בלתי לגאלית

העולים שהוסעו על ידי סוחרי אוניות סבלו סבל לא... התלאות שסבלו משפחות אלה קשה לתאר ביותר של םבאוניות אלה לא היו התנאים המינימאליי. יתואר גם במשך הנסיעה וגם לאחריה

לרוב לא היו באוניות , הצפיפות היתה איומה, לא היו כמובן לא סירות הצלה ולא חגורות. סניטציהוהרי כאן מדובר לא בצעירים . שלא לדבר על מקומות שינה, אפילו מקומות ישיבה במספר מספיק

.זקנים וחולים, ילדים, אלא משפחות שלמות שכללו נשיםבלבדוכך באין כתובת . שוכרי האוניות לא דאגו להודיע למרכז הפליטים באיטליה על יציאת האוניות

–'פאקינו'זרקו אותם בחוף ', מטענם'מסוימת וברורה לרבי החובלים לאן הם צריכים להוריד את מיד עם קבלת הידיעה על בואם של ... גים איטלקייםמחוז סיראקוזה בסיציליה על יד כפר דיי

ירדנו מרומא ולאחר הסידורים עם השלטונות האיטלקיים הסענו אותם צפונה לרומא , העוליםרוב הנוער נשלח מיד ארצה . שם דאגו להם בכל מכל כל. של המרכז לגולההלמחנות העליי

44–143' עמ, לילוף–'ג'יעקוב חג, תולדות יהודי לוב(..."לפעמים שעות מספר לאחר הגיעם למחנות, רבדרך האווי

המעבר . י"ומשם לא, )יריה'או לאלג(נתיב נוסף ליציאת יהודים מלוב היה דרך תוניסיה לצרפת :מלוב לתוניסיה התבצע בשתי דרכים

בהפלגה חשאית בסירות ובספינות , הראשונהבתרגילי התחמקות מספינות פטרול , זעירותציית המדבר באורחות מבריחי בח, בריטיותבתרגילי התחמקות מהמשמרות , גבולות

והמשמרות הצרפתיים ) לוב(הבריטים ).תוניסיה(

, צעירים יהודים היו מתחפשים לערבים,השנייה היו ,ובאמצעות מורי דרך ערבים שנשכרו לכך

מבריחים בחשכת ליל את הגבול המדברי בין ) לוב(רה לוב לתוניסיה סמוך לעיירות הספר זוא

).תוניסיה(ובנגרדאן

מעפילים מלוב באיטליה

:חיים נעים, מספר אחד המעפילים, על חווית ההעפלה דרך תוניסיה. בין גבעות וטרשים, לא דרך–וברגלים יחפות יצאנו לדרך, בחצות הלילה התחפשנו לערבים"

השבילים היו זרועים אבני סלעים וגבישי מלח שפצעו את כפות רגלינו שלא הסכינו לכך והקשו העיר , בתנאים אלה צעדנו שני ימים ושלושה לילות עד שהגענו לגנגרדן. ו מאוד את ההליכהעלינ

.הראשונה בגבול התוניסאישם חיכינו למכונית משא שהיתה צריכה להעבירנו , מקום המפגש נקבע בבית הכנסת במקום

ן ולהסתתר לשכב בין רגלי הצאונצטווינ. שהיתה עמוסה כבשים, סוף סוף הגיעה המכונה. לגאבס .שם מעיני השוטרים

והשואה אפריקה ן 47 יהדות צפו

אשר דאג להסדיר , בעיר זו התקשרנו עם הנדיב מר בראמלי ויקטור. והמשכנו דרכנו לגאבס...הערימו עלינו כל מיני סחורות וכסו את הכל , עלינו על אוטו אחר. לנו את המשך הנסיעה

."בברזנטים וכך יכולנו לעבור בשלום את מרכז המשטרה עד לעיר ספאקס )145' עמ, לילוף–'ג'יעקוב חג, דות יהודי לובתול(

, הם דאגו לשיכונם ולכלכלתם, יהודי תוניסיה דאגו למאות המעפילים שהגיעו מלוב לתוניסיהעד , הסתירו אותם או סידרו להם אישורי שהייה זמניים, שחררו רבים מבין אלה שנעצרו

.הברחתם או העברתם לצרפת או לאיטליה

נקטו השלטונות הבריטיים של לוב מדיניות נוקשה של , 1948 במאי ,עם קום מדינת ישראלוהחמירו את הביקורות על היציאה והבריחה , אישורי היציאה של יהודים צמצום דרסטי במספר

שהיוצאים והמעפילים מלוב יצטרפו ללוחמים על עצמאות , כל זאת מחשש. של המעפילים את רצון היציאה של צעירים מלוב על מנת דווקא הכרזת המדינה הגבירה, מצד שני. ישראל

רבים עשו מאמצים חוקיים ובלתי חוקיים לממש . ל וליטול חלק במלחמת השחרור"להצטרף לצה .ישראל–את שאיפתם לעלות למדינת

יריה'אלגדרלן . 1942האמריקאים חתמו על הסכם שביתת אש עם האדמירל פרנסוא דרלן באוקטובר

י שהאמריקאים הבטיחו לו שבעלות הברית ישאירו את משטר וישי רק אחר, הסכים להפסקת אש. ובכלל זה בשאלת היהודים, יריה ובמרוקו ולא יתערבו בענייניה הפנימיים של צפון אפריקה'באלג

יריה יבטלו השלטונות מיד את חוקי 'אפשר היה לצפות שעם פלישת צבא ארצות הברית לאלג סירב 1942 בדצמבר 24–אולם עד להירצחו ב. ייההגזע וגם יחזירו לתוקפה את פקודת כרמ

לאחר רצח דרלן הוכנסו למחנה עצורים שורה של אנשי ציבור .דרלן לבטל את חוקי הגזע .באשמה ששיתפו פעולה עם מבצעי ההתנקשות, שלקחו חלק פעיל במחתרת היהודית, יהודיים

, יריה'מני וישי כלפי יהודי אלגשהוקיעו את מדיניות נא, בינתיים גברו המחאות בעיתונות אנגליה .וגם את עמדתו של הנציג הרשמי האמריקאי במקום בשאלה זו

צו שבו בוטלו ההפליות 1943 במארס 18בלחץ דעת הקהל של בעלות הברית פורסם ביום ובאותו יום עצמו נתפרסם צו המבטל מחדש את פקודת . שהנהיגה ממשלת וישי לגבי היהודים

.יריה'צר אפליה בין יהודים למוסלמים באלגבטענה שהצו י, כרמיה

אך . בסופו של דבר לאחר התערבות הארגונים היהודיים בארצות הברית הוחזרה פקודת כרמיהוישאים שהמשיכו –ירי טוהר מכל היסודות הפרו'עברו עוד חודשים ארוכים עד שהמינהל האלג

שוחררו עשרות 1944ף רק בסו. 1942להתייחס ליהודים כאילו כלום לא השתנה מנובמבר .פליטים יהודים שהיו כלואים עד אז במחנות מעצר

י "היחסים בין היהודים לבין שכניהם המוסלמים הוסיפו והידרדרו בעקבות החרפת המצב בא .ותחילת הסכסוך הישראלי ערבי

האירופית בעלת הנתינות הצרפתית התנגדו להענקת עצמאות ההיהודים כחלק מהאוכלוסיילכן ". יריה צרפתית'אלג"ה ואחדים מהם הצטרפו לארגונים קיצוניים שנלחמו למען ירי'לאלג

רק . הם יצאו ממנה יחד עם בעלי האזרחות הצרפתית1962–יריה ב'כשהוענקה העצמאות לאלגיריה היא 'הגירת יהודי אלג. הגרו לצרפת, )160,000–כ( רובם ,י"יריה עלה לא'מעט מיהודי אלג

ע השואה ללימודי ן זש "המכו אייבשיץ ל"חדווה

של קהילת יהודים ) מחוץ לעליות לישראל (20–גירות היהודים במאה המקרה נדיר בתולדות ההמשפחתיים , ובאה אליה עם כל מוסדותיה הארגוניים, שהעתיקה כולה את מושבה לארץ חדשה

.והתרבותיים

, בתחילה. פשוט לא יש לזכור שגם אלו מבין היהודים שכן החליטו לעלות לישראל עברו תהליךהיה , לאחר סיום מלאכה זו. היה צורך לגייס מעפילים, יריה' תצא מאלגלאחר שהוחלט כי האונייה

כי ההפלגה תתבצע בימים הראשונים שלאחר חג , קבעו. צורך להתכונן לקליטת המעפילים ;בפני המארגנים ניצבו משימות רבות. מה שהותיר זמן מועט בלבד למארגני ההעפלה, הפסח, למחנה כזה נדרשו אמצעי ביטחון. מחנה המעפיליםהיה עליהם להחליט על מיקומו של , ראשית

שיהיה בקרבה לחוף הים וקרוב לעיר גדולה על מנת לשמור על קשר , כיסוי מתאים, תנאי קיוםכדי שלא יתגלה על ידי השלטונות , אסור שיהיה קרוב מדי–ומצד שני', עם המוסד לעלייה ב

.הצרפתייםהמחנה שכן בחווה . יר' אלג–זרחית לעיר הבירהמ מ" ק170–ששכן כ, נבחר מחנה טנס, לבסוף

סיפור . לא יידעו אותו מה מטרת ההשכרה, השליחים ששכרו את החווה ממנו. פרטית של יהודירק , הדומה למחנות תנועות הנוער, "מחנה מרגוע ובריאות", הכיסוי היה הקמת מחנה נופש

יה קרוב מאוד למפרצון של המחנה ה. ולא נוער בלבד, שהפעם הביאו למחנה משפחות שלמות . שהיה נוח ביותר לעגינת אוניות, מים עמוקים

כי הקשר , כך יצא. יר'היתה ריחוקו הרב מעיר הבירה אלג, הבולט של מיקום המחנהןהחיסרו .מים ושאר דברים שנדרשו למעפילים, התבצע רק באמצעות משאית שהביאה מצרכים

. יריה' תמיכה מצד ראשי הקהילה היהודית באלגה השגתתבעיה נוספת בה נתקלו המארגנים הי .היה קשה להשיג את תמיכתם, מכיוון שלרבים לא היה נהיר מה מתרחש במקום

שהיה , הוקם ועד שמנה חמישה יהודים אשר הסכימו לסייע למפעל ההעפלה הן בכסף, לבסוףד לא ייצג את הוע. והן במתן הכסות המתאימה כלפי השלטונות הצרפתיים והקהילה, חסר תמיד

אך בין , יריה ולא כלל בתוכו את הדמויות המרכזיות והמוכרות בקהילה'ההנהגה של יהודי אלג .חבריו היו אנשים חשובים

וממנה הם הוסעו במשאיות למחנה , יר'לאחר חג הפסח החל זרם מעפילים להגיע לעיר אלג .טנס

.ככל שהתעצם זרם המעפילים, הקושי רק התגבר. היו קשים, בהמתנה להפלגה, החיים במחנהחילוקי הדעות בין , בלבדםהתנאים הסניטרים שהיו מינימלי, הצמצום במצרכים, הצפיפות הרבה

היוו , השעמום–המחסור בשליחים ופעילים שיטפלו במאות היהודים שהגיעו ובעיקר, היהודים .את מרבית הבעיות והקשיים מהם סבלו במחנה

.בעיקר כאלו שיכשירו את המעפילים לקראת ההפלגה, השליחים ניסו לארגן פעילויותכך , לילה שכלל הדלקת מדורות על החוף)אימוני שדה (ש"נהגו לקיים א, במטרה לעשות כן

.שביום העלייה לאנייה לא יראה הדבר כחריג .לכבס בגדים או סתם להשתעשע, נהגו הצעירים לרדת לחוף להתרחץ, לעומת זאת, במשך היום

מפקד המוסד (פנו השליחים לשאול אביגור , המעפילים במחנה גדל עד מאודכאשר מספר, הוא ידאג לספינה, 500–והזכירו לו כי הבטיח שכאשר יגיע מספר המעפילים ל, )'לעלייה ב

הסבתא . "בפריס' שוגרו מברקים למוסד לעלייה ב. גדול בהרבה, ומספר המעפילים כאמורתגיע כנראה הלילה . מתקדמת בסדר) יריה'הגיע לאלגכינויה של האונייה שאמורה היתה ל(

והשואה אפריקה ן 49 יהדות צפו

בשעות הבוקר המקודמות של העשירי במאי נראתה אוניה משוטטת מול המפרץ , ואכן". לאטלס .במחנה המעפילים שררה הפתעה גמורה. הקטן בטנס

ויש לרסן את המעפילים ולסמוך על , העמסת אנשים על אוניה לאור יום תהווה סיכון רב, שכן .נוצלו שעות היום על מנת לבצע את ההכנות האחרונות לקראת ההפלגה, וכך. לותהתרגו

.יר למחנה ולהיערך לקראת ההעמסה'בינתיים הספיקו השליחים להגיע מאלג

:מפקד האונייה מספר מטר 800זרקנו עוגן במרחק ... לקראתנו יצאה סירת מוטור. הגענו למקום העבודה בזמן"

החותרים בסירות היו חבר המלחים . כמו כן הורדנו עוגן ירכתיים.עומק המים לא רב. מהחוף). את הסידורים על החוף אינני יודע(גם סירת המוטור השתתפה בהעמסה . שלנו בצירוף איתן

שתי סירות יצאו מכלל . איש400 סך הכל העמסנו 4:00 עד 21:30–ההעמסה נמשכה מ . חותרים4כמו כן , )בגלל סלעים בחוף(שימוש. איתן עבד יחידי על הסירה. תרים איבדו את נעליהם ומלבושיהם וחזרו פצועים ושרוטיםהחו

כך שהסירה , התחלנו בהרמת הסירות. באחת הסירות האחרונות נודע כי כמה אנשים נאסרוהעוגן מהירכתיים ... איש נאסרו על החוף200התברר ש. הרימונו אותה. האחרונה הגיעה מיד

..."נו את העוגן השני והפלגנו מזרחההרימו. נקרע מהאונייה( )131עמוד , חיים סעדון ויואל רפל, במחתרת מארצות האיסלאם פרשיות העפלה והגנה

אפרים בן חיים . הגיעה המשטרה הצרפתית" יהודה הלוי"תוך כדי העמסת המעפילים על האוניה :מתאר את מה שהתרחש על החוף באותה עת

השכיל להוריד את האנשים מהמשאיות וגרם במתכוון , ההוכיח תושייה רב' אג'אילן חג"הוא הבין שהעיקר להרוויח זמן כדי לאפשר לנו להשלים את העלאת האנשים על . לאנדרלמוסיה

המשטרה (נדרמריה 'הוא התחיל להוריד את האנשים מהמשאית וכשהם צוו על ידי הג. האונייהנדרמריה לא ניסתה כלל לרדת 'הז. ותדאג לכך שהדבר יעשה באיטי, לחזור ולעלות) הצרפתית

מבירורים שעשינו לאחר מעשה למדנו לדעת שהם לא הבינו מה . לחוף ולבדוק מה נעשה שם פשוט פחדו לרדת במדרון התלול והסבוך –ובעיקר, לא ידעו עם מי יש להם עסק, בדיוק הולך

ה שלהם בטנס הם החליטו להוביל את המעפילים למחנ. שודדים חמושים–ולהיתקל במבריחיםבאמצע הדרך דרש מהקצין שישב . וגם כאן השכיל אילן לעכב בעדם, ולחזור למקום עם תגבורת

הודיע לו אילן , כאשר הקצין סירב להישמע לדרישתו. על ידו לעצור משום שעליו לעשות את צרכיועוד זמן וכך הרווחנו , הקצין נכנע. שאם לא יעצור לא תהיה לו ברירה אלא לעשות צרכיו במקום

)131עמוד , חיים סעדון ויואל רפל, במחתרת מארצות האיסלאם פרשיות העפלה והגנה( ..."יקר

התערבה , שהיתה מופתעת לגמרי מההתרחשויות המוזרות על החוף, המשטרה הצרפתית . והביאה להפסקת ההעמסה ולבריחת האונייה ללב הים על מנת שלא תיתפס עם המעפילים

נותרו , במחנה, כאשר מאחור, האונייה הפליגה ללב הים, יים מן המעפיליםכמאת על החוף נותרו נשים ;מכיוון שהמציאות החדשה יצרה קרע משפחות, ההתמרמרות היתה גדולה. מעפילים רבים

.נקרעו מבעליהן וילדים מהוריהם

מההפלגה הראשונה הסיקו מספר מסקנות .ברורות. יש לתאם את הפעולה עם הצרפתים, ראשית

.בלי התיאום הסיכוי להצלחת הפעולה אפסי

ע השואה ללימודי ן זש "המכו אייבשיץ ל"חדווה

. יש למצוא מחנה אחר לריכוז המעפילים, שנית, מחנה טנס אינו מתאים יותר מבחינת חשאיות

מה גם שהצרפתים היו חייבים להוכיח כי הם .נגד העפלה" נמרצת"נקטו פעולה

יש לדרוש מיידית מהמוסד אוניה , שלישית .נוספת

כעשרים ימים לאחר . יצאה ללב ים" יהודה הלוי"נתפסה האונייה בסמוך לחופי , צאת ההפלגה

. ומעפיליה שולחו לקפריסין, הארץ

בפריס ' פנו השליחים בצפון אפריקה למוסד לעליה ב" יהודה הלוי"מיד לאחר הפלגת האונייה כי בשלב הזה לא ניתן לעצור את , ברור היה. יר'שתישלח לאלג, בבקשה לספינה נוספת

.ההעפלהויהודים רבים ממרוקו המשיכו להגיע , מועות על הפלגת האונייה התפרסמו במהירותהש

. יריה על מנת להשתתף במבצע ההעפלה'לאלגאך השלטונות הצרפתיים , יריה'היה אפשרי לעצור את המעפילים כבר בגבול מרוקו אלג, אמנם

מוכנים להשלים עם יר היו'הצרפתים באלג. במרוקו לא נקטו פעולה במטרה לעצור את ההעפלהבהנחה שאוניה תבוא , יהודים רבים כל כך לתקופת זמן קצרה בלבד" פליטים"נוכחות של

אלא , נוכחות היהודים לא רק שהיתה בעייתית מבחינת היחסים עם המוסלמים. לאספם בקרובהנטל הכלכלי על הקהילה היהודית . 'אספקת המזון וכו, גם יצרה קשיים בתחומי התברואה

:בפריס' יריה למוסד לעלייה ב'חיים דיווח מאלג–אפרים בן. יר היה גם הוא גדול'באלגיש . מיד לתשלום חובות הבית ולשכירת בית גדול) מיליון פרנק(מבקש לשלוח גדול אחד. 1"

כל הצדדים סבורים שיש לזרז , כלומר. יחליטו היום אם לשכור. הצעה של בית נוסף בעיר עצמה .יה ובהקדםאת הפעולה להשגת אונ

."הסכנה עברה. בימים האחרונים היה חשש למגפת מחלות מדבקות. 2 )134עמוד , חיים סעדון ויואל רפל, במחתרת מארצות האיסלאם פרשיות העפלה והגנה(

–בפריס שם החליטו שלא להמשיך בהעפלה מצפון' ההפתעה באה דווקא מהמוסד לעלייה ב . י של המוסד אל מול עלות ההעפלה היה המצב הכספיהנימוק הפורמאל. אפריקה

היחסים בין , וכן, יריה'וינט שלא לתמוך כספית בהעפלה מאלג'החלטת הג, אך ככל הנראה .היו מהסיבות העיקריות מהן נבעה ההחלטה, היהודים למוסלמים

הוחלט על משלוח האוניה –יריה'המצב באלג, וכן, לאחר שאפרים בן חיים המשיך ללחוץ, לבסוף .השנייה

ההפלגה השנייה ". שיבת ציון"יר היה 'שמה הסמלי של האונייה השנייה שהגיעה לחופי אלגשאכן ההעמסה עברה , וכך יצא. והמעפילים הוכנו מראש לעליה לאוניה, תואמה עם הצרפתים

יהודים מה שגרם 400– עלו עליה כ–הבעיה העיקרית היתה גודלה של הספינה . בשקט ובסדר 16–והאונייה הפליגה אל עבר ארץ ישראל ב, המעפילים עלו בשקט.חורלכך שרבים נשארו מא

. 1947ביולי הגיעה לחופי הארץ לאחר " שיבת ציון", ימים20שארכה " יהודה הלוי"בשונה מהפלגת האונייה

. שם נתפסה והובאה לנמל חיפה, ימי הפלגה12

והשואה אפריקה ן 51 יהדות צפו

ולכן המוסד בפריס , ולהיריה היתה גד'באלג, הסכנה של החזרת האונייה לנמל המוצא שלהתדאגו שאף אחד מהעולים לא יודיע את ארץ המוצא או ": העביר הנחיות ברורות לצוות האונייה

".תשמידו מבעוד מועד. בידי האויבהאסור שתעודות האונייה והאנשים תיפולנ. את נתינותו אך ללא ,עשה מאמצים כבירים על מנת לגלות את מוצא האונייה, המודיעין הבריטי מצידו

וכן , מפקדי האונייה גם הם לא פצו פה, העיתונות בארץ לא דיווחה על נמל המוצא. צלחהה .המעפילים

" שיבת ציון"פגשו מעפילי , בקפריסין. נאלצו הבריטים לשלוח את המעפילים לקפריסין, לבסוף ".יהודה הלוי"את מעפילי שהיה בשליחות בעבר , גבעת ברנרחבר קיבוץ , כלב קסטל. יר'החמיר המצב באלג, באותה העתידית לפעולת העמסת יוהצטרף מ" שיבת ציון"יר ערב הפלגת 'הגיע לאלג, חיים–עם אפרים בן

:יר שלאחר הפלגת האונייה' תיאר בזיכרונותיו את המצב באלג,היהודים על האונייהשלא עלו , לא זו בלבד שנותרו אנשים ממורמרים וזועפים. הימים אחר ההפלגה היו ימי טירוף"

. הלחץ הלך וגבר, יר קבוצות חדשות של עולים חדשים'אלא כל יום הגיעו לאלג, על האוניהשם היו . מול בניין הקהילה היהודית, הקבוצות הבאות היו פונות מיד לכיכר במרכז העיר

כדי למנוע או להפחית את המריבות , במשך הזמן. מתיישבים על חפציהם הדלים וממתינים, כאן;עד כאן מכנס: את גבולות חזקתם, על הרצפה, סימנו בגיר, יו פורצות בניהםהתכופות שה

.וכן הלאה, גארדאיה, אחריה;קזבלנקה, שוכבים באפס מעשה, מאות אנשים מכל הגילאים, בליבה של עיר גדולה. המראה היה מזעזע

ועצמה שתי , המשטרה הבטיחה לעצום עין. ולא פעם גם בקטטות ממש, בהרמת קול, באי סדראלא עזרו לנו , והם לא הסתפקו בהעלמת עין, יחסינו עם ראש המשטרה היו מצוינים(עיניים

וברור היה להם כפי שהיה , אבל המחזה היה בלתי נסבל, )להמציא לעולים מעט לחם וירקות .שהכרחי למצוא פתרון מהיר ולסלק בהקדם האפשרי את האנשים מהמקום, ברור לנו

בהפרשי זמן , של אוניות המגיעות בזו אחר זו, "תנורמאלי"שהפתרון יבוא בדרך בתחילה קיווינו הקמת מחנה פליטים מסודר לתקופת –מחויב המציאות, פתרון הביניים האנושי. סבירים

. התנפץ מול המחסור המחריד של אמצעים–שאיש לא היה יכול לנבא כמה תימשך, ההמתנההמרכזים בפריס וברומא לא הקציבו לנו ". בלתי לגאלים "היינו' אפילו בתוך המסגרת של עליה ב

..."אם יתאפשר הדבר", לשלוח עוד אוניה, בעל כורחם, לכל היותר הסכימו. כספים )135עמוד , חיים סעדון ויואל רפל, במחתרת מארצות האיסלאם פרשיות העפלה והגנה(

. שלא עמד בעומס הרב כל כך,יר'היה סניף מצומצם באלג, בשונה מהסניפים באירופה, וינט'לג, יר הביעו סירוב מוחלט לבוא לעזרתם של היהודים יוצאי מדינות שכנות'מוסדות הקהילה של אלג

, את אלה לא הזמנו", "עניי עירך קודמים: "יר במטרה לקחת חלק בהעפלה'אשר התאספו באלג .כך אמרו!" שישובו לביתם. איננו רוצים לתמוך בהם, איננו מסוגלים

ב היה קשה ולא רק בגלל תנאי הקיום הקשים של המעפילים אלא גם משום שהבריטים המצועל כן , יריה' כי מתחת לאפם מתרחשת פעילות הקשורה בהעפלה מאלג,בצפון אפריקה הבינו

החלו להפעיל לחץ על השלטונות הצרפתיים במקום ואף הגיעו לדרגים הגבוהים יותר בפריס על . מנת להפסיקהלא יכול היה להתחייב לא על מועד הפלגה של אוניה נוספת ולא על דרך ' ייה בהמוסד לעל

המצב הכלכלי של השליחים היה קשה והעייפות לאחר שבעה , כמו כן. הביצוע של פעולה נוספת .החלה להשתלט, הרחק מהבית, חודשים של עבודה

ע השואה ללימודי ן זש "המכו אייבשיץ ל"חדווה

לא יכולה היתה , שהיתה בעצמה במצוקה בתקופה שלאחר המלחמה, הקהילה היהודית, בנוסף .במטרה להקל על מצבם, לסייע להמוני היהודים שהגיעו ממרוקו

.עברו המעפילים ארבעה חודשים מורטי עצבים, וכך

יריה 'לשלוח אוניה נוספת לאלג, בלית ברירה', הסכים המוסד לעליה ב1947בתחילת נובמבר יחים שלא לתאם את הוחלט על ידי השל, משום מה. את המצב, ואולי אף לפתור, כדי להקל

ולאחר שעלו , היא נתקלה בקשיים רבים, כאשר התקרבה האונייה, ולכן, ההפלגה עם הצרפתיםהמשטרה הצרפתית עצרה את העמסת המעפילים , שכן, הפליגה ללב הים– איש50–רק כ .לאוניה

ן מבי, היא היתה הראשונה, למרות שעברה תלאות רבות, שכן, "הפורצים"אוניה זו זכתה לשם ולהוריד את , שהצליחה לחדור את הגנת החופים של הבריטים, יר'האוניות שיצאו מאלג

! ובארץ ישראל–המעפילים בחוף מבטחים

היתה האונייה " הפורצים"וכך אוניית , אך אופייה השתנה, לית נמשכהא הבלתי לגההעליי . האחרונה שהפליגה מחופי צפון אפריקה לארץ ישראל

תוניסיההועד "ביטל , כשלושה חודשים לאחר שחרור תוניס על ידי בעלות הברית, 1943ט באוגוס8–ב

את חוק ממשלת וישי בדבר מעמד היהודים , גול–מייסודו של הגנרל דה" הצרפתי לשחרור לאומיששיתפו פעולה , אחדים מהיהודים פעילי המחתרת. ואת כל חוקי האפליה שהונהגו עד אז

.אף זכו לאותות כבוד והצטיינותבדרכים שונות עם מתנגדי וישי

בימי הכיבוש הנאצי היה מעמדם שונה . אך גורל היהודים שהיו בעלי אזרחות איטלקית היה שונהאך עם ביסוס שלטונו של . והם נהנו מהגנת השלטונות האיטלקיים, ממעמד שאר יהודי תוניסיה

בתוניסיה דבר ) צריםהנו(מוסוליני באיטליה גברה גם התעמולה הפשיסטית בקרב האיטלקים לפנות לשלטונות צרפת בתוניסיה בבקשה לקבל אזרחות , אזרחי איטליה, שגרם למספר יהודים

ורבים מהם נעצרו , ההליכים המשפטיים עוכבו עם פרוץ המלחמה בין צרפת לאיטליה. צרפתית ממשלת וישי. שמהם שוחררו רק לאחר שביתת הנשק עם ממשלת וישי, ונשלחו למחנות ריכוז

שהגנה , בגלל שהם היו בחסותה של איטליה, לא יכלה להטיל את חוקיה האנטי יהודיים עליהםוכך יכלו היהודים אזרחי איטליה בתוניסיה לעסוק , על אזרחיה באמצעות בעלת בריתה הגרמנית

אמנם הוטל על היהודים אזרחי איטליה לספק פועלים לגדוד עבודה . במקצועותיהם ללא הפרעה הגדוד היה אחיזת עיניים ושימש מקום מפלט גם בשביל אנשים שלא היתה להם לפי אולם, נפרד

. לאחר תבוסת האיטלקים עזבו הרבה מיהודי איטליה את תוניסיה. החוק כל זכות להימצא בועובדה זו שימשה הצדקה לשלטונות צרפת להתייחס כאל אויבים גם אל אלה מהם שנשארו

צרו עשרות יהודים בעלי אזרחות איטלקית באשמת שיתוף וכך עם כניסת הצרפתים נע, בארץורק , ונשלחו למחנות שמהם הוצאו אחרוני עובדי הכפייה של השלטון הנאצי, פעולה עם האויב

.כעבור מספר שבועות הם שוחררו

מרוקו . על ידי האמריקאים1942 בנובמבר 11–ב מרוקו שוחררה

והשואה אפריקה ן 53 יהדות צפו

במובן מסוים אף החריף השחרור את , מרוקואולם השחרור לא שינה דבר במצבם של יהודי ו .מצבם

בקזבלנקה אירע הדבר שניות . אנשי הימין הצרפתי פרעו ביהודים במקומות שונים במרוקוחיללו , התוקפים פלשו לרובע היהודי, ספורות אחרי המצעד הראשון של צבא ארצות הברית בעיר

, רעו דברים דומים בערים אחרותבימים שאחרי כן אי. בית כנסת ושדדו עוברים ושבים רביםעשרות יהודים נעצרו . בהשתתפות מוסלמים מקומיים בשיתוף אנשי המשטרה המקומית

.כך קרה גם ליהודי מכנאס ופאס. ברחובות בלי סיבה ונידונו במקום לעונשים כבדים

ירו ' באפריל פקד ז1–וב. 1943לאחר לחץ של דעת הקהל האמריקאית בוטלו חוקי הגזע במרץ .וביטל את החוקים האנטי יהודיים, על החזרת היהודים למשרות שניטלו מהן

העיכוב נבע לא רק מסירוב . עבר זמן רב עד ששוחררו אסירי מחנות העבודה, אך לעומת זאת, אלא גם מאי רצונם של גורמים בין לאומיים שונים, השלטונות הצרפתיים לפתוח את המחנות

מצבם של האסירים שמוצאם . לידיהם את האסירים המשוחרריםלקבל, כגון ממשלת פולין הגולהמדינות שהיו בנות בריתה של גרמניה במלחמת העולם השנייה ולחמו בבעלות (מארצות הציר

הצרפתים הסכימו לשחרר מתוכם רק את מי שהיה מוכן להתגייס : היה מסובך עוד יותר) הברית היחיד היה להתגייס לעבודה בבסיסי הצבא המפלט, וכך, ליחידות הקומנדו או ללגיון הזרים

אך עד הקיץ של , 1943אומנם באופן רשמי נסגרו המחנות באפריל . האמריקני והבריטי במרוקו . אסירים יהודים700–אותה שנה הוסיפו לשבת בהם כ

בצפרו . דה' חולל בית הכנסת באוג1943–ב. גם בשנים הבאות סבלו היהודים מהתנכלויות. בין חייל מוסלמי ליהודי1944 ביולי 30–בעקבות ויכוח ב, ם ביהודי העירהתעללו החיילי

200–שבסיומה נעצרו כ, השלטונות פתחו בפעולה רבת היקף נגד תושבי הרובע היהודי בעירבמשך ארבעה ימים כותר . נמסרה לתוקפים) הרובע היהודי(' מלאח'והשמירה על ה, יהודים נערכה 1944 בספטמבר 23–ב. נו ולהביא אספקהונאסר על היהודים לצאת ממ, המלאח

נוהל לפי 1945שעד , סבלו היהודים מהקיצוב במזון, בנוסף. התנפלות על יהודי מכנאס 8–בעת ציון סיומה של מלחמת העולם ב ,כמו כן, גזעניים שנקבעו בזמן שלטון וישיםקריטריוני

. נערכה במראקש הפגנה אנטי יהודית1945במאי

הבשורה על קום , עלו לישראל אלפי יהודים עם דרכונים כשרים, הצרפתים במרוקוכל עוד שלטו. השליחים מישראל באו למרוקו לארגון העליי. המדינה הגיעה גם לכפרים המרוחקים במרוקו

בחוגי הבורגנות והיהדות , והתכוננו לעלייה לישראל, יהודים מכרו את רכושם בהפסד גדול. אר במרוקו כדי לשמור על מעמדם הכלכלי ורמת חייהם שםהיו שהחליטו להיש, העשירה

מייד לאחר שמרוקו קיבלה . בישרה את הפסקת העלייה לישראל1956עצמאות מרוקו בראשית נצטוו שליחי הסוכנות היהודית , ואסרה כל פעילות ציונית) 1956 במרס 1–ב(את עצמאותה

" המסגרת"ארגון . ירדה למחתרת וכל הפעילות הציונית1956 ביוני 20לצאת ממרוקו עד קיבל עליו את הפעילות למען העלאת יהודי מרוקו , שהוקם לשם הגנה על יהודי מרוקו, המחתרתי .לישראל

עם . יהודים85,623מיום הקמת מדינת ישראל ועד הכרזת העצמאות של מרוקו עלו לישראל שתושבי מרוקו לא השלימו בגלל, הקמת מדינת ישראל התעורר חשש מפני פרעות ביהודי מרוקו

החשש התגבר לקראת הכרזת עצמאות מרוקו ושחרורה . עם ניצחון היהודים ואובדן פלסטין, 1954אן באוגוסט 'ז–צרפתיות בעיירה פטי–ובמיוחד לאחר המהומות האנטי, מחסות צרפת

התקבלה החלטה במשרד לתיאום 1951 בנובמבר 15–ב. שבהן נרצחו שבעה סוחרים יהודיםהסוכנות היהודית ושל ממשלת ישראל להנהיג מדיניות סלקציה כלפי יהודי תוניסיה ומרוקו של

רופאים מטעם משרד . ולאפשר עלייה רק למשפחות שהיו יכולות להתקיים בארץ בכוחות עצמן

ע השואה ללימודי ן זש "המכו אייבשיץ ל"חדווה

הסכנה שריחפה על יהודי מרוקו . הבריאות נשלח למדינות אלה כדי ליישם את מדיניות הסלקציה עצמאותה דחפה את מנהיגי התנועה הציונית לזעוק לארגון עליית הצלה סמוך להכרזה על

עולים ממרוקו 3,000 אישרה ההנהלה הציונית מכסה של 1955–ב. ולביטול גזרות הסלקציה .לחודש

30,000– בתקופה זו עלו ממרוקו בדרך בלתי לגאלית כ–' התקיימה עליה ב1961–1956בשנים תקבל על עצמה גם את ארגון " המסגרת"ממשלת ישראל ש החליטה 1956בספטמבר , יהודים

העלאת יהודים לישראל היתה משימה מרובת סיכונים לנוכח האיסורים .העלייה החשאית ממרוקוהאירוע . נחקרו ואף עונו, הושלכו למעצר, מי שנתפסו מפירים את החוק נעצרו. שהטיל השלטון

":אגוז"פילים המפורסם ביותר באותה תקופה היה אסון ספינת המעכשעל סיפונה מעפילים ) בספרד( פעמים ממרוקו לגיברלטר 12הפליגה בשלום " אגוז"הספינה

מחופי מרוקו בדרכה 1961 בינואר 10–שיצאה ב, בלתי לגאליים וטבעה בהפלגה השלושה עשר" אגוז" בינואר טבעה 10–ב. מעפילים יהודים43בהפלגה זו היו על סיפונה של אגוז . לספרד

קפטן הספינה ושני אנשי צוות ספרדים . מנוסעיה נספו45–סערה שהתחוללה סמוך לגיברלטר וב .היו הניצולים היחידים מהאסון

בעקבות לחץ בינלאומי הסכים מלך . מהנספים אותרו במצולות וגופותיהם נטמנו במרוקו22נטמנו בהר הם 1992ובדצמבר , להעביר את עצמות הנספים באסון לישראל2–מרוקו חסן ה

.הרצל בירושלים

ובאותו בוקר הם לוו מבתיהם , נקבעה רשימת העולים, "אגוז"יומיים לפני ההפלגה האחרונה של משם יצאו במוניות . שנסעו עימם במונית למקומות המפגש בקזבלנקה, על ידי חברי המחתרת

מביתם אחת מחברי המחתרת שליוו את העולים. חוסיימה וצעדו ברגל לעבר הספינה–לאל, המחתרת פעלה בתאים קטנים": באותו זמן18בת , היתה הציירת פנינה מואטי, למונית

ותפקידנו , קיבלנו שמות של משפחות שביקשו לעלות ארצה. ובחוליה שלנו היו ארבעה צעיריםלאחר מכן באנו אל המשפחות בפעם השנייה כדי לתאם את מועד . היה ליצור עמם קשר

הכול פעל במעטה . ית הגענו עם המונית ולווינו אותם אל מקום המפגשובפעם השליש, ההפלגה )www.egoz.org.il( ".של סודיות מוחלטת

שהיה אז מפקד , ההעפלה ואסירי ציון בצפון אפריקה, ר ארגון פעילי המחתרת"מאיר קנפו יוח זמנים אך תוך פרקי זמן קצובים ועל פי לו, היה מאוד קר באותו הלילה": חוליית החוף מספר

בחיפוי אנשי חוליות החוף ובעזרתם ירדו המשפחות . הגיעו בזו אחר זו מכוניות העולים, מדוקדקמסרתי לעולים הוראות אחרונות וארגנתי . מתחת לגשר, לפי סדר הגעתן, מהמכוניות ורוכזו

.אותם לקראת תזוזהלעשן או , הם לדברועד לעלייה לספינה בלב ים נאסר עלי, כולם נצטוו לשמור על שקט מוחלט

אך שמרו , הם היו נרגשים מאוד. תוך סדר מופתי צעדו העולים לתוף ערוץ הוואדי. להדליק פנס ".כלפי חוץ על איפוק

והיא הפליגה לדרכה כמו שממשיך , "אגוז"העולים הועברו בעזרת ספינה קטנה אל הספינה ס שימש כאמצעי תקשורת הפנ(הורדתי מכתפי את הפנס ואותתי לספינה ": ומספר מאיר קנפו

, חיים צרפתי. היו אלה סימנים מוסכמים). עם הספינה כשקשר האלחוט לא פעל כראוי מהחוףותוך דקות מעטות התקרבה , קלט את האיתות, "אגוז"והאלחוטאי הישראלי של " המוסד"איש

, חוליהסימנתי לעוד שניים מחברי ה. גיסיו של הקברניט, ובה שני מלחים, סירת משוטים לחוףבעוד אני ושלושה חברים נוספים סייענו , שניים החזיקו בדופן הסירה. ושלושתם נכנסו למים

הסירה עשתה את דרכה מהחוף . בכל פעם שישה נוסעים בלבד, לעולים לעלות לסירת ההצלהואחר כך הקשישים ולבסוף הגברים , קודם הנשים והילדים: שבע פעמים, הלוך וחזור" אגוז"ל

והשואה אפריקה ן 55 יהדות צפו

בזמן הפעולה לא הפסיקו הגברים שבחבורה לקרוא . אחת לכל משפחה, המזוודותשבחבורה ו .בשקט פרקי תהילים

כי מבצע העלאת העולים אך אנחנו היינו מאושרים על, המים של חודש ינואר היו קרים מאוד )www.makorrishon.co.il(". דקות45–הוא נמשך קצת למעלה מ. לספינה הסתיים במהירות ובהצלחה

כאשר . " הקשה גרם לסערה בים ובעקבות כך הספינה טבעהרשך ההפלגה מזג האוויבהמהייתי בטוחה שאני מצילה ". מספרת מואטי, "הייתי בהלם, שמעתי למחרת שהספינה טבעה

משום שהמשטרה ניסתה , היה גם חשש לחיי. והנה התברר שהובלתי אותם אל מותם, אותםכי אילו היינו נעצרים כל , את כולנו ארצה לאחר חודשבאופן מיוחד העלו. לאתר את אנשי הקשר

".המחתרת היתה עלולה ליפול)www.makorrishon.co.il(

" המסגרת"שנעשה בתכנון , "בזק"לאחר טביעת אגוז הופצו כרוזי מחאה במרוקו במבצע .במבצע זה השתתפו גם רבים מחברי תנועות הנוער הציוניות במרוקו. ובהדרכת אנשיה

שנה דוחפת את היהודים לעזוב בכל דרך 2,000תקווה עתיקת יומין מזה " :ם נכתבבכרוזיאבדה כל האפשרות למצוא . לכיוון ציון וירושלים, אפשרית ובכל האמצעים העומדים לרשותם

יהודי –קיימת האפשרות שארמון בית המלוכה אינו מעורב בגל האנטי. ביטחון במרוקו העצמאיתאבל ישנם , נו יודעים שהאנטישמיות נוגדת את עקרונות האסלאםאנח. המתפתח ברגעים אלה

.!"הקרב למען זכויותינו וחירותנו ממשיך... גורמים שהחליטו בסוד לרדוף אותנו ולהעליב אותנונחקרו ועונו , "המסגרת"ובעקבותיהם נאסרו גם רבים מפעילי , כמה ממפיצי הכרוז נאסרו

. באכזריות

28–התחיל ב, "עליה ג" מבצע זה שכונה גם –"יכין"בצע התקיים מ1964–1961בשנים , "עליה ב"שלא כמו . מיהודי מרוקו80,000– כ1964ובמסגרתו עלו עד שנת , 1961בנובמבר

התנהל מבצע זה מתוך הסכם , שנעשתה בתנאי מחתרת ועקב כך היתה כרוכה בסיכונים רביםשהושג היו היהודים רשאים לעזוב לפי ההסכם . ובהעלמת עין מצד המלך חסן השני וממשלתו

אלא ארגון , בתנאי שיעדם המוצהר אינו ישראל והגוף שמטפל בהגירה אינו גוף ציוני, את מרוקו שייסדה H.I.A.S– Hebrew Sheltering and Immigrant Societyס "היא(ההגירה הבינלאומי

–"כופר"ר כל עולה במסגרת הסכם זה שילמה ישראל בעבו). 1909יהדות ארצות הברית בשנת .ס עד אמצע שנות השישים"פעלו בחסות היא" המסגרת"שליחי . דולר50

המספר הגדול ביותר , מאז הקמת מדינת ישראל ועד היום עלו ממרוקו קרוב לרבע מיליון יהודים יהודים מרביתם 10,000–כיום נותרו במרוקו פחות מ. של יהודים שעלו מארץ מוסלמית

.בקזבלנקהמתגוררים בראבאט ו

ע השואה ללימודי ן זש "המכו אייבשיץ ל"חדווה

סוף דבר

שוב ושוב לכותרות בעיקר בגלל אי " שואת יהודי צפון אפריקה"בשנים האחרונות עלה נושא .כניצולי שואה, אשר חיו תחת הכיבוש הגרמני ובנות בריתם, ההכרה ביהודי צפון אפריקה

ש תחת הכיבו, בזמן מלחמת העולם השנייה,בעלון זה הבאנו את סיפור יהדות צפון אפריקה .הגרמני ובנות בריתם

כיצד נערך נגדם מסע תעמולה בוטה ואנטישמי ובעקבות , סיפרנו כיצד הוחלו עליהם חוקי הגזע .כך על הוצאתם מתוך החברה הסובבת

.סיפור שליחתם למחנות עבודה ואף סיפורם של אלו שנשלחו למחנות המוות באירופה

ללו הנאצים גם את יהדות צפון אפריקה בנוסף עלינו לזכור שכבר בתוכנית הפיתרון הסופי כ .כמועמדים להשמדה

כאשר פתחנו את האינטרנט ונתקלנו , חיזוק לדברים אלו קיבלנו ביום בו סיימנו לכתוב את העלון .5.7.2006–ב" הארץ"ק באותו יום באתר עיתון יודבכתבה הבאה שפורסמה ב

גרמניה תשלם קצבאות לניצולי שואה מצפון אפריקה יר ועמירם ברקתשלמה עמ

, ממשלת גרמניה תשלם קצבאות חודשיות במשך כל החיים לניצולי שואה מלוב ומתוניסיה וכןזו הפעם הראשונה שממשלת גרמניה תשלם קצבאות לניצולים . מכמה ממדינות מערב אירופה

ההסכם העקרוני על התשלום הושג שלשום לאחר משא ומתן בן יומיים בין ועדת . מצפון אפריקהממשלת גרמניה תקציב בשנתיים , לפי הסכם זה. ביעות לבין בכירי האוצר הגרמני בברליןהת

שכבר , מיליון יורו למימון טיפול סיעודי בניצולי שואה זקנים וחולים22הבאות גם תוספת של .מקבלים מימון לטיפול סיעודי כיום

10%–שיעור הזכאים יגדל ב :נשיא ועדת התביעות, זינגר באובאו /תומר אפלבאום : תצלום

והשואה אפריקה ן 57 יהדות צפו

...כדאי לקרוא

"בין שבט לחסד" :שם הספר

דניאל קארפי :המחבר

שהיתה בת בריתה , איטליה, בתקופת מלחמת העולם השנייההתנגדה לתביעת הגרמנים להסגיר לידיהם , (!)יהשל גרמנמנעה פירסומים של חוקי גזע או את החלתם על , וכן, יהודים

לחצו , הגרמנים מצידם. אזרחיה היהודים בצרפת ובתוניסיה .על בעלי בריתם לשתף פעולה בהחלת הפתרון הסופי

הספר מתאר את מסכת הלחצים ואת התמודדות האיטלקים .צד היהודיםבעמידתם ל, מולה

!קריאה מועילה !מומלץ

.ל"ש חדווה אייבשיץ ז"הספר ניתן להשאלה במכון ללימודי השואה ע

ע השואה ללימודי ן זש "המכו אייבשיץ ל"חדווה

ביבליוגרפיה הוצאת מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, היהודים בצפון אפריקה ובמצרים, אביטבול מיכאל ,

.441–437עמודים , ו"תשמ, ירושלים

ירושלים, הוצאת מכון בן צבי, חמת העולם השנייהאפריקה במל–יהודי צפון, אביטבול מיכאל , .88–82עמודים , 1983

הוצאת מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל והמרכז הבינלאומי , מכרמיה לפטן, אביטבול מיכאל .183–131עמודים , ד"תשנ, ירושלים, ש וידאל ששון"לחקר האנטישמיות ע

108, 100–87עמודים , 1986, םירושלי, הוצאת משרד הביטחון, גורל אחד, ברנע אריה–130.

2000, תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, עברה ותרבותה, יהדות מרוקו, בשן אליעזר , .294–273, 286–284עמודים

ושם רשות הזיכרון הוצאת מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל ויד, שואה וזיכרון, גוטמן ישראל .158–151עמודים , 1999, ירושלים, לשואה ולגבורה

95–92עמודים , 1965, ירושלים, תולדות היהודים באפריקה הצפונית, .ז.ח, הירשברג ,170–172

תולדות יהודי לוב מראשית התיישבות היהודים בלוב ועד עלייתם וקליטתם , לילוף–'ג'חג .150–79עמודים , 2000, בת ים, המכון ללימודים ולמחקר יהדות לוב, בארץ

הוצאת מכון בן , במחתרת מארצות האיסלאם פרשיות העפלה והגנה, יואל רפל, סעדון חיים–130עמודים , ז"תשנ, צבי לחקר קהילות ישראל במזרח והאוניברסיטה העברית בירושלים

136.

net.makorrishon.www://http ,יםמאת אתי אלבו" כמו קליפת אגוז"בכתבה , מקור ראשון.

il.org.wikipedia.he://http יהודים מחוץ לאירופה תחת כיבוש נאצי: בערך.

il.gov.knesset.www://http עלייה וקליטה מאת נעמי מי –יהדות מרוקו: מסמך רקע בנושא עמי

il.org.egoz.wwwההעפלה ואסירי ציון בצפון אפריקה, אתר ארגון פעילי המחתרת.

/org.yadvashem.www://http לוב ומרוקו, יריה'אלג, תוניסיה: בערכים.

il.org.shalom-or.wwwלשימור והנחלת מורשת יהודי לוב, שלום– אתר אור.

il.co.haaretz.www מאת , "צבאות לניצולי שואה מצפון אפריקהקלם השגרמניה ת" בכתבה .שלמה שמיר ועמירם ברקת