-
הדבר נודע אכן1) • גליון: 283
ע''ב (2012\1/08 הגליון לכל בית יהודי • בנשיאות הרה“צ שלום ארוש
שליט“א • פרשת: עקב- כג באב ה'תש
קיצוניים ניגודים של בתקופה נמצאים נחנובמימדים הרע היצר התגברות
אחד מצד -אורות של התגלות שני, ומצד מעולם, היו שלאתקופה עולם. מימות
התגלו שלא אמונה של עצומים אנו שכבר בשבילנו, אך ממנה, פחדו התלמוד
שחכמוומאירת נפלאה מאוד היא כורחנו, בעל בה נמצאיםהשקר בה תקופה נכון.
להסתכל יודעים אם עיניים,מטונפות בתאוות נוראים, ובעיוותים עצום
בריבוי מתגברמאחיזתו, להימלט מאוד שקשה עד מטורפת, בזמינותקל ויותר
מתגלה, שהשקר נפלא, צד בזה יש שני מצד אךלהלחם ולבטלו צריכים עד כמה
כמה עד להתעורר להבין,הפסוק: 'שפת על מה נתן שכותב רב העולם, כמו
לגמרי מןמתגבר שקר', שכשהשקר לשון ארגיע לעד, עד תיכון אמתאין שהתפשט,
כבר מרוב נרגע, כי כמעט עד שהוא כך כלתבוא דווקא אז בה, להלחם אמת שום
כמעט לשקר
אמן. בכל עצמתה בקרוב כי תתגלה האמת הגאולה,
שקורה מה על להמליץ שאפשר היום, שקורה מה וזההטינופת תעשיית וכל
הניאוף תאוות התגברות בענייןלו רבנו כשהתגלה משה שאמר מה את תאווה זו,
שסביבעכשיו הדבר! נודע אכן אמר: ואז בישראל דלטורים שישישראל גואל את
למה ה' לא שהיה לי קשה, מבין, מה אנימובן עכשיו הדבר! אכן נודע יכולים
לומר: אנחנו היום כך -הגלות, שנות כל שלאורך בגלל אותנו! גואל לא ה'
למהומצוות תורה ענייני לכל ישראל של ההתעוררות כל אםכמה עד לעומק, ולא
הפנימו לא הבינו עדיין וכו', וקדושהשזה ניאוף, תאווה ביטול של בעבודה
להתרכז צריכיםצריכים זה ועל העבודה, עיקר וזו הרע, היצר עיקר זה ורקלא
להיות רק לגמרי! זה את לבטל – כל הכוחות לתת אתמזאת לגמרי נקיים לגמרי
להיות בינוניים', אלא 'כשריםקדושים – באמת אלוקינו לה' קדושים להיות
התאווה
קדוש אני. תהיו כי
עיכוב אותו, על כששאלו זצוק"ל, כדורי אמר הרב זה עללא וכו', למה
חסד ויש מצוות והרבה תורה יש הגאולה: הריוהחסד, לא והמצוות שכל התורה
להם, אמר באה הגאולה?מהתאוות לצאת שזה על העיקר, עבודה בלי כלום,
שוויםגוסס לאחד דומה? הדבר למה משל: זה על ואמר ניאוף.
רפואתו... בשביל טלק עליו מפזר שהרופא
כאן יש בשטח, הזאת שהתאווה זמן כל להבין, צריכים- טלק רק זה וכו'
והלימוד והמצוות החסד כל גסיסה! על עבודה צריכים זה בשביל המת! את
להחיות צריכיםשיבוא זצוק"ל, כדורי הרב עוד אמר זה על הברית!
תיקוןאותה! לעצור שיוכל מי ואין להידרדר, תתחיל והרכבת יוםבחוש רואים
כבר כאן! חזה, כדורי הזה שהרב הזמן זה! זהו
מחוץ שקורה מה על לדבר שבלי מידרדרת, כבר שהרכבתבמחנה שומרי גם אלא
זוהמה, ואיזה פגמים למחנה, איזהבגלל שלא - אנשים מגיעים לפגמים נוראים
תורה ומצוות,
התאווה! את לבטל עובדים
'שולחן אשמור אני להגזים, צריך לא חושבים: אנשיםהוא לגמרי, זה את
מנקה מי שלא ילך. לא זה - וכד' ערוך'ועושה שלו, נמוכה הכי בדרגה ערוך'
ה'שולחן על עוברשבאים לידנו סיפורים רבים דברים מכוערים מאוד, כמוגם
לגמרי. זה את לבטל לעבוד צריכים לכן הרב, לצערנוהאינטרנט ניאוף, של
המכשירים שכל שחושבים, מההעומק, את להבין צריכים הגורמים, הם וכו',
והאייפוןלכך תוצאה הם אלא לניאוף, גורמים המכשירים שלאשזו שיודע אדם
וכי לגמרי! זה את לבטל עובדים שלאאלא, הזה? לשקר יפול הוא התאווה את
לבטל התכליתכח אחרא לסטרא נותן הוא בזה נגוע, שהאדם בגלל
ר"ל. ר"ל שנופל למה נופל והוא אותו, להחטיא
לא עוד היום ועד העבודה! עיקר זו הדבר! נודע אכן ואם למעשה. ומספיק
לעומק מספיק לזה התעוררנולמה כראוי? למה עד היום לא עבדו על זה למה?
תשאל:כי היא: התשובה ותקיפות? בעוז לזה הדריכו לא הצדיקיםלא הגדולים
הקדושים, הצדיקים גם כי עדיין כלים! היו לאההתבודדות! של בכח כלל
ישראל את להדריך עדיין ידעוהגיעו ואכן זה, על עבדו סגולה יחידי ועוד
הם רק לכןנשארו העם כלל אבל וטהרה, בקדושה רמות למדרגות
שהם. כמו
לעמוד האדם יוכל ידה שעל ויחידה אחת עצה רק ישנה כיהיא זו ועצה
התאווה, את אותה לגמרי ולבטל הזה בנסיוןהתאווה, את לבטל שתעזור
והתבודדות ההתבודדות!צריכה חצי שעה, לפחות שמתוכה, שעה שלמה,
פירושה,וביטול עיניים שמירת הנושא הזה של סביב מרוכזת להיותיום, בכל
זה, על רק רצופה שעה חצי לפחות וכו', התאווה
המינימום. של המינימום זה
היא המרוכזת ההתבודדות רק מדוע סיבות כמה ישנן אמרו חז"ל אחת: סבה
הידועה. התאווה לעניין העצהברוך הקדוש ואלמלא עליו מתגבר אדם של יצרו
יום שבכלאפשר אי ה' עזרתו של בלי פירוש: לו. אינו יכול עוזרו הואעיקר
היצר זו, היא ותאווה הרע. לעמוד בהתגברות היצרדיצרא שעיקרא הקדוש,
בזוהר כמובא האדם, של הרעהבוערת התאווה שזו בחוש נראה וכן עריין, על
בישאבעצמך: הגע עכשיו מזה. משוגעים העולם שכל ביותר,ה' של בלי עזרתו
להתגבר אפשר אי רע רגיל יצר על אםהרע הענקי היצר על להתגבר אפשר שאי
שכן יתברך, כל
יום יום זה להתפלל על בלי הרע, עיקר היצר הזה, שהואכנ"ל. שעה חצי
לפחות באריכות,
האדם בטבע טבועה הזאת, הנוראה התאווה סיבה: עודולא אותנו: מזהיר
שה' כך כדי עד ועמוק, חזק כך כלכתוב לא אחריהם! זונים אתם אשר וכו'
אחרי תתורו שמא העיניים, מראה אחרי לתור שלא הזהרה, בלשוןוודאי: הווה
בלשון מדבר הכתוב אלא בזנות, תכשל ואוליזו – אחריהם זונים אתם כי
וכו', מראה אחרי תתורו אלשום שלכם בלי זה בטבע – זונים בודאי!
המציאות! אתם
זונים! אתה אתם רואים – אם בחירה!
אפשרי את הבלתי מאיתנו מבקש נראה שהבורא לכאורה,שהאדם אפשרי, בלתי
במצב האדם את שם כביכול ח"ו.וכל שום בחירה, בלי בטבע בו נמצא זה חייב
לחטוא, כיאיסור, של בדרך זה אם זה, בעניין ניסיון לו שיהיה פעםהזנות
רוח אחר ילך הוא בודאי היתר, של בדרך ואפילו לי אוי מיצרי לי אוי
האדם? יעשה מה כן אם – שבקרבו
מאיתנו? ה' רוצה מה מיוצרי!
ידי על שלו הטבע את יבטל שהאדם רוצה ה' תשובה:וכך הטבע! משנה
והתפלה כן, מחייב הטבע כי תפלה!אותי בראת עולם! של רבונו ה': כלפי
לטעון האדם צריךמשוגע, כזה טבע את התאווה, רוצה כזה, שרק טבע עםרק לא
הגוף! כל לבעור מתחיל מיד משהו, רואה שרק נדלקת רואה, וכשרק רואה!
הגוף כל – רואות העינייםומצד ה'! אותי בראת וכך התאווה, של הנוראה
המדורהברירה לכן אין לי הזאת, בתאווה ציוות שלא לחטוא שניאם רק כי
לגמרי! התאווה את ממני שתבטל אלא לבקשתהיה היא עדיין כי מספיק, לא זה
להתגבר עליה, אבקש
לגמרי! ממני לכן אנא, תבטל אותה בתוכי, בוערת
תוצאות, רואה הוא אחד, דבר על עשה חצי עושה כשאדםבה', האמונה את לו
מחזק – זה עצום רווח מרוויח הוא ואזלו את וזה מחזק התפלה, בכח האמונה
לו את וזה מחזקלכל חיזוק נותן לו וזה שלו! התפלה בעצמו! בכח האמונההוא
כי עליו. שמתפלל דבר לאותו רק לא התשובה, דרךעכשיו הוא עד לכל דבר!
פתרון לי ! יש עצה לי יש יודע –וכל המדות התאוות כל על יתגבר ואיך
יעשה ידע מה לאלקיום להגיע, צריך שיהודי הדברים לכל יגיע ואיך
הרעותחצי עושה מה רואה שהוא עכשיו אבל וכו', כולה התורה כללהתפלל
מתחזק הוא תקופה, למשך יום כל תפלה שעה
ולהגיע הכל עללהכל.
צריך אחד כללא הוא אם להבין:
השבועבגליוןמלאכתו לגמור הספיק ולא שנאנס פועל
עמ‘2 של חסד שו"תכפרה תמורת אימה
3 עמ' שבת לשולחן סיפורבמסגרת חופשה
4 חנוך לנער עמ'
א
ומבורך שלום שבת בברכתישראל בית לכל
הישיבה ראש דבר המשך3 באמצע עמוד
-
עובדת שכרה לבנות קייטנה בעלת שאלה:ולתכנן לארגן ע"מ שתעזור לה
חודשיים למשךותסייע הראשון החודש במהלך הקייטנה אתוסוכם הקייטנה,
בתפעול השני בחודש בידה(סה"כ לחודש ₪ 4500 של סכום על ביניהןהחודש
שהסתיים לאחר לחודשיים). ₪ 9000שאינה בטענה התפטרה העובדת
הראשון,הקייטנה בעלת עם ולעבוד להמשיך יכולהשתשלם תובעת אולם אישיות,
סיבות מחמתמשום יותר מ-4500 ₪ חודש אותו עבור לה הייתה הראשון בחודש
שהעבודה שטוענת והסכום השני, מהעבודה בחודש בהרבה גדולהשל עבודה עבור
רק מתאים היה ביניהן שסוכםהרבה העבודה השני שבחודש כיון חודשיים
נכונה? טענתה האם קלה. יותר
וז"ל: ע"א] ס"ט [ב"מ בגמ' איתא א. תשובה:מתי עד לחבירו, בהמה השם
רבנן: "תנו באתונות אומר: סומכוס בה? לטפל חייבוארבעה עשרים בגודרות
חדש, עשר שמונהחברו - זמנו בתוך לחלוק בא ואם חדש.של שנה אבל אינו
דומה טיפולה מעכב עליו,
שצריכה (רש"י: אחרת שנה של לטיפולה זואבל מאי הראשונה). מן יותר
מרובים למזונות בשניהשל טיפולה לפי שאינו דומה אלא: דקאמר?
שנה אחרת". של זו לטיפולה שנהה"ד] פ"ח ושותפין שלוחין [הל' ברמב"ם
ונפסקלסיים שלא חבירו על לעכב יכול אחד שכלח"י שיעברו לפני ביניהם
העיסקא אתהראשונים רוב מבארים [וכן חודשים/שנתייםהרשב"א וכו'],
ובתלמיד בריטב"א עיין על הסוגיא, שםחבירו זה, זמן בתוך לחלוק בא
"...ואם וז"ל:שאינו לפי סתם, שנשתתפו מפני עליו מעכבמרובה שהיא ראשונה
שנה של טפילה דומהבתחלה משתמנת שאינה – מועט והריוח האחרת שנה של
לטפילה בקושי, אלאהיא שהרי – מרובה והריוח מועט שהיא לפיכך יום, בכל
ומוספת הרבה משתמנת פסק וכן שנייה", שנה סוף עד עליו מעכב
כל הזמן זה קע"ז סכ"ג] שבתוך השו"ע [יו"ד סי'חבירו. על מעכב
אחד
ביתר כ"א] ס"ק קע"ז סי' [יו"ד הפרישה ומבאר הוא לעכב יכול שהמקבל
שהטעם הרחבה,ביניהם היה שהוסכם שהרווח משום שטועןראשונה בתוכם שנה
שנתיים שכוללים עבורעם רווח מרובה, שניה רווח מועט ושנה עםהללו; השנים
שתי של ממוצע הוא והרווח ביניהם היה יודע שהעיסקא מראש אם אבלדורש היה
– בלבד הראשונה לשנה היא
אחר. סכום
שותפין דיני בין משווה עצמו הפרישה והנה ב.ומעביד, עובד לדיני
ביניהם עיסקא שעשויכול לחזור שפועל שהסיבה ורואים מדבריומה וליטול
שכרו עבור אפילו בחצי היום בוהשני החצי שמלאכת משום היא שעשה, אבל
החצי הראשון. שווה למלאכת היום שלהמלאכה בין משמעותי הבדל שיש
היכןוקצצו השני, הזמן לפרק הראשון זמן בפרקלחזור בו יכול הפועל
התקופה, לא שכר לכללו שכר שנתן לטעון יכול הבית משום שבעלולו והקשה,
הקלה העבודה עבור ממוצעאת שגמר אחרי יפרוש שהפועל יודע היה נמוך שכר
לו קובע היה – הקלה העבודהאת לפטר יכול אינו הבית שבעל וה"ה
יותר;שנקבע, כיון את השכר כפי לו הפועל ולתתזה שכר לקבל שהסכים לטעון
הפועל שיכולולו והקשה, הקלה העבודה עבור כממוצעשגמר לאחר יפטרו הבית
שבעל יודע היהלעבוד מסכים היה – הקשה העבודה את
יותר. גבוה שכר עבור רק[הל' אפרים המחנה להדיא פוסק כך ואכןלזמן
שנשכרה שמשרתת ז'] סי' פועלים שכירותשהרי זמנה תוך בה לחזור יכולה לא
מסוים,הזמנים עבור גם הוא שלה הכולל השכרוגם וכד') חגים (כגון עבודה
יותר יש שבהםויכול עבודה, פחות יש בהם הזמנים עבורשתפרוש יודע היה שלו
לטעון הבית בעללה קובע היה – עבודה יותר שיש הזמן לפני
יותר. נמוך שכר
כשנשאל קפ"א] [שורש המהרי"ק פסק גם כך ג.שאחד רופאים ארבעה של
שותפות עלולעבוד לפרקה שרירותי באופן החליט מהם
בלא לענ"ד נראה "ועוד וז"ל: עצמאי, באופןשהדברים דמאחר דלעיל, טעמי
הני כליוסף מיישטר"ו היה שבתחלה מוכיחיםהנכבדים האנשים בחברת נהנה
דנוב"שעדיין הנראה לפי כאשר עמו, נשתתפו אשרהרפואה ואכתי חכמת בגבורי
שם יצא לו לאהשותפות וע"י גברא, ההוא אתמחי לאלגבי 'קרב אינשי כדאמרי
בארץ שם לו יצאלמד וגם ע"ב], מ"ז [שבועות ואידהן' דהינאהרופאים ה"ה
ממנו החכמים ממעשהומיי"שטרא יצ"ו נתן מרדכי מה' המומחיםחכמים את והולך
עמהם הלך כאשר יצ"ו נתןיצ"ו נתן מרדכי מ' כי ומסתמא יחכם, עמו משתתפים
היו לא יצ"ו נתן ומיי"שטראשאם בלבבם ואמרו לאחרים שהבינו לא אםיעשה
ושמא לבסוף נעשה תלמיד בתחילההימים באחרית משותפותו ויהנו
חברםמראשיתו. א"כ דבר אחרית להם וטוב היהבזה יודה משה רבינו דאפילו
פשיטא הואמשותפותו בתחילת שיהנה כל כמיניה דלאושלו ההנאה כל כמעט אשר
השותפותאשר בזמן ממנו יהנו לא והם כדפירשתי, אשר יהיה הזמן בהאריך
דהיינו – כוונו אליושכמו ופשיטא כדפירשתי". בגבורים שםהכולל, הזמן לכל
להתייחס יש שבשותפותהזמן פרק לאחר לפרקה ניתן לא וממילאהייתה מהשותפות
ההנאה שבו הראשונישהסברא המהרי"ק כותב שהרי חד-צדדית,השותפים שאר
יודעים היו שאילו נותנתלא הוגנת תמורה יקבלו ולא ישקיעו שרק פועל לגבי
ה"ה מלכתחילה; משתתפים היועבד כאשר הזמן תוך בו לחזור יכול שאינושכר
קיבל אבל הקלה העבודה את רקהעבודה הקשה, שהרי את שכולל בתוכו גםבו –
שהפועל יחזור הבית יודע בעל אם היההעבודה יותר עבור נמוך עמו שכר קוצץ
היהנפסקו הנ"ל המהרי"ק ודברי בלבד. הקלה
סק"ד]. ביאורים קע"ו בנתיבות [סי' להלכה
שכמו שחובה ברור נראה הנ"ל א"כ מכל ד.שלה העבודה והקושי לכך שאופי
להתייחסרק הוא הכולל והשכר לזמן, מזמן משתניםהעבודה עם העבודה הקלה
ביחד של ממוצע
הזמן תוך בו לחזור הפועל יכול לא (וממילא הקשה לו שישלמו ולדרוש
הקשה העבודה את שעבד קודםלחזור יכול לא הבית בעל וכן הראשוני, לסיכום
בהתאםהקלה העבודה את עבד שהפועל קודם הזמן תוך בו
כך הראשוני); לסיכום בהתאם רק לו לשלם ולדרושלטענת להתייחס חובה
השאלה בנידון גםחודשיים עבור לה שנקצץ שהשכר העובדתשבהם חודשים שני
עבור היה לא עבודה,שבו ראשון חודש עבור אלא שווה, העבודההחודש ועבור
יותר ומרובה קשה העבודה
יותר קלה. העבודה השני שבומעבודתה התפטרה שהיא כיון וממילאמגיע
יותר, והקשה הראשון החודש לאחרעבור לה שניתן הכולל מהסך מחצי יותר
לההזה שהסכום אלא עבודה, של חודשייםמומחה הוראה מורה רב ע"י להיקבע
צריך
ממונות. בדיני ובקיהסוגיא על הרשב"א תלמיד שבפירוש אלאהמקור מתי"]
שהיא "עד ד"ה [ע"א ס"ט בב"מאומרת שהגמ' שלמרות פוסק זה, לדיןזמנו
חבירו תוך לחלוק מהן בא אחד שאםהמדינה מנהג רק היכן שאין זהו עליו,
מעכבהמדינה מנהג אבל כשיש שכאלו, למצביםבמשנה כדאיתא המדינה כמנהג הכל
– בזהפועל ליחסי הנוגע שבכל מ"א] פ"ז [ב"מ
המדינה". כמנהג "הכל ומעביד
יש אכן והפוסקים, דגמ' מדינא למעשה:הכולל שהסכום העובדת לטענת
להתייחס 9000) עבודה של חודשיים עבור לה שניתןהעבודה שבהם שני חודשים
עבור היה לא ,(₪העבודה שבו ראשון חודש עבור אלא שווה,שבו השני החודש
ועבור יותר ומרובה קשההתפטרה שהיא כיון וממילא קלה, יותר העבודהיותר,
הראשון והקשה לאחר החודש מעבודתההזה שהסכום אלא מ-4500 ₪, יותר לה
מגיעובקי הוראה מומחה מורה רב להיקבע ע"י צריךזה בדין שגם ומ"מ כיון
שנפסק ממונות. בדינימומחה עם להתייעץ יש המדינה", כמנהג "הכלמתחשבת
המדינה גם האם ולראות עבודה לדיניגובה מה לקבוע לכך ובהתאם לא, או זה
בשיקולהראשון. בחודש שעבדה העבודה עבור שכרה
הפרשה פניניהשבוע פרשת על מוסר לקחי
ִטים ּפָ ׁשְ ַהּמִ ֵאת ְמעּון ׁשְ ּתִ ֵעֶקב "ְוָהָיהיב) (ז-
ה..." ָהֵאּלֶ
ועקב שמחה, לשון והיה עקב"- "והיה בחינת עקב היינו שמחה שהיא לשון
סוף.על אף שמחה של מצוה כל כך, שאינהשתשמעון כדי לשמוח, יכול אתה כן
פיבגמ' וכדאיתא האלה. המשפטים אתהשמעתא דפתח מקמי "רבה ל:) (שבתלשמים
(אור דבדיחותא" מלתא אמר
מלובלין) החוזה בשם
ִטים ּפָ ׁשְ ַהּמִ ֵאת ְמעּון ׁשְ ּתִ ֵעֶקב "ְוָהָיהיב) (ז-
ה..." ָהֵאּלֶ
עצמו שישים ָעֵקב לשון ֵעֶקב" "ְוָהָיהכן יהיה אם בעקב, הנדרסת
כאסקופאִטים ּפָ ׁשְ ַהּמִ ֵאת ְמעּון ׁשְ "ּתִ בך יתקיים
זיכרון) ה..." (זאת ָהֵאּלֶ
י ּנִ ִמּמֶ ה ָהֵאּלֶ ַהּגֹוִים ים ַרּבִ ְלָבְבָך ּבִ תֹאַמר י
"ּכִִתיָרא "לֹא יח) יז, (ז- ם" ְלהֹוִריׁשָ אּוַכל ֵאיָכה
ֵמֶהם..."בעבודת מניעות לאדם יבוא אם הכללי, ּנִ ה ִמּמֶ ים
ַהּגֹוִים ָהֵאּלֶ בבחי' "ַרּבִ השי"ת
ם" ְלהֹוִריׁשָ אּוַכל "ֵאיָכה עצמך ותשאלאת ולגרש להתגבר אוכל
כיצד היינוֵמֶהם" ִתיָרא "לֹא הוא הכלל המניעות?בעבודת ותמשיך מהם
תפחד שלאמפניך, לגרשם תוכל אזי כרגיל, השי"תעמך שעשה את הניסים תזכור
זכור כיאת לנצח כה עד עזרך כמה הקב"ה
לוי) (קדושת אליו. ולהתקרב המניעות
ֶאת ִאיׁש ר ְיַיּסֵ ר ֲאׁשֶ ּכַ י ּכִ ְלָבֶבָך ִעם
"ְוָיַדְעּתָה) "(ח- ֶרּךָ ְמַיּסְ ֱא-לֶֹהיָך ה' נֹו ּבְ
אלא מייסר, אמרה לא הקדושה התורהח"ו מייסר הקב"ה שאין לפי ר"
"ְיַיּסֵבנו ליסר שרוצה האב כמו רק בפועל,
אש) (רשפי כדי לשוב. בכך ומפחידו
ֱא-לֶֹקיָך..." ה' ֶאת ח ּכַ ׁשְ ּתִ כַֹח ׁשָ ִאם "ְוָהָיהי"ט)
(ח
ספק, לשון 'ִאם' שמחה, לשון 'ְוָהָיה'ואין מגומגמת, שלך השמחה
היינו אםאזי עליך, שעובר מה בכל שמח אתהלשכחת ח' ּכַ ׁשְ ּתִ כַֹח
'ׁשָ ל שתגיע סופך
חדש) (אור ה'.
ְך ֵמִעּמָ ׁשֵֹאל ֱא-לֶֹהיָך ה' ָמה ָרֵאל ִיׂשְ ה "ְוַעּתָיב)
(י- ְלִיְרָאה..." ִאם י ּכִ
פסוק על לג-ב) (ברכות בגמ' ואמרו שמים בידי הכל חנינא רבי "אמר
זה'הכל לפרש שמים". ונראה מיראת חוץעולם שבעסקי הדברים כל שמים',
בידישתבקש כלומר שמים בידי הוא הזהבקשתך, ימולא אם וספק עולם מבוראעל
תבקש דאם שמים', מיראת 'חוץבקשתך. ימולא בודאי עולם מבורא כך
(אוהל תורה)
ָלֶכם ּבֹו ַרְגְלֶכם ף ּכַ ְדרְֹך ּתִ ר ֲאׁשֶ קֹום ַהּמָ ל
"ּכָכ"ד) (י"א- ִיְהֶיה..."
כל ודרש, רמז בדרך לפרשו יראהְדרְֹך ּתִ אשר ה' בעבודת ענין כל
מקום-עניין באותו שיהיה פירוש ּבֹו, ַרְגְלֶכם ף ּכַבמילים מרומזת
שהיא ענוה לאדםועשייה מצווה אזי רגליכם" כף "תדרךשהיא כזו מצוה יהיה"
רק "לכם היא זולאדם נשארת גאוה של רבב מכל נקיה
לנצח. (נחל חכמה)
ֵעת ָכל ּבְ ׁשֶ ַרְך ִיְתּבָ ם ֵ ַהּשׁ ֵאֶצל י ַעְלּתִ "ּפָ
ָאַמר נּו ַרּבֵא) (שיש"ק ׁשּוָבה". ּתְ ִהְרהּור ָלֶהם ִיְהֶיה י ּנִ
ִמּמֶ רּו ְיַדּבְ ׁשֶ
ֵדי ּכְ ִחיָטה ְ ַהּשׁ ְמֶלאֶכת ִלְלמוֹד ֵמַאַנ"ׁש ֶאָחד ָרָצה
ַעם ּפַנּו ַרּבֵ לוֹ ָאַמר נּו, ְלַרּבֵ ֶזה ַעל ַאל ְוׁשָ ה, ּנָ
ִמּמֶ ְרֵנס ְלִהְתּפְַוִכי נּו, ְלַרּבֵ ַאל ְוׁשָ ה ַהּלָ א ּלֵ
ִהְתּפַ ְרפּוָאה". ְלמוֹד "ֵלְךֶאָחד ְתּפוֹס ּתִ ֵאיְך ן ּכֵ ְוִאם
נּו, ַרּבֵ לוֹ ָאַמר רוֵֹצַח. ֶאֱהֶיהִלים ְלּגְ ִמְתּגַ ַהַחי
ֶנֶפׁש ּבְ ׁשֶ דּוַע ּיָ ּכַ ָחֵטהּו? ְוִתׁשְ ְזָקנוֹ ּבִד ְמַאּבֵ
הּוא ֲהֵרי ִחיָטה ְראּוָיה ֵאין ַהׁשְ ר ְוַכֲאׁשֶ ָפׁשוֹת, ַהּנְזּו
ֵאין ְמָלאָכה ׁשֶ ה ַהּלָ ְוֵהִבין ַחי. ּבַ ל ֶפׁש ַהְמגּוְלּגָ
ַהּנֶ ֶאת
(שם) לז.) ִסיָמן א' ֵחֶלק ליקו"מ ּבְ ן (ְוַעּיֵ לוֹ,
ְראּוָיה
ַעת ּדַ ַעל ָעָלה ׁשֶ ּכְ מוהרנ"ת, ל ׁשֶ ִהְתַקְרבּותוֹ ת
ְתִחּלַ ּבִנּו ַרּבֵ ָנה ֵאָליו ּפָ ל מוהרנ"ת ׁשֶ ִנים ּדּול ּבָ
ּגִ ִעְנַין ַצַער נּו ַרּבֵָצִריְך עוֹד _ ֲאִני אוְֹתָך ְמָקֵרב
ֲאִני ׁשֶ ֲעבּור ֶזה לוֹ: ְוָאַמרּמּוָבא ּכַ א, ַבּיָ ַחּיָ ּדְ
ָיָדא ּבְ ָאִחיד ּדְ ַמאן ָאה ַזּכָ י ּכִ ָלְך, ם ּלֵ ְלׁשִַנים
ַהּבָ ְרַכת ּבִ ִביל ׁשְ ּבִ ַהְיינּו _ ֶזה ִביל ׁשְ ּבִ ֲאָבל
זַהר. ּבְנּו ְלַרּבֵ ְדיוֹן ּפִ ְוֵהִביא ְוָהַלְך ם. ִחּנָ ּבְ
ְהֶיה ּיִ ׁשֶ רוֶֹצה ֵאיִני _ָרָאה ָיָמיו סוֹף ּבְ ְך ּכַ ַאַחר
ָסאוֹת. ּכִ ה ָ ּשׁ ׁשִ ִעם ְלָחן ׁשָֻהִייִתי ִאּלּו ְוָאַמר:
ַאַחת, ּוַבת ִנים ּבָ ה ָ ֲחִמּשׁ לוֹ ׁש ּיֵ ׁשֶנּו ְלַרּבֵ ֵמִביא
ָהִייִתי ְדיוֹן], ּפִ ּבַ לּוָיה ּתְ ִנים ַהּבָ ת ְרּכַ ּבִ [ׁשֶ
יוֵֹדַעֵנים ָעָשר ׁשְ לוֹ ְוָהיּו ָסאוֹת, ּכִ ָעָשר ֵנים ׁשְ "טּוץ"
ַהְיינּו
(שם) ְיָלִדים.
ל ׁשֶ ָהַאֲחרוֹן יוֹם ּבְ ָאְדל ּתוֹ ּבִ ֵבית ּבְ נּו ַרּבֵ ר
ּקֵ ּבִ ׁשֶ ּכְ ַעם ּפַנּו: ַרּבֵ ָלּה ָאַמר ְקֵנייְדַלאְך, ֵני ׁשְ
ָרק ּמָ ּבַ לוֹ ָנְתָנה ַסח, ּפֶה ֵהּמָ ּוַבת ֲהלא ן ּבֶ ַאַחר ָלּה
ְונוַֹלד ִנים ּבָ ֵני ׁשְ ִיְהיּו ָלְך עוֹד
(שם) ִרְבָקה. ַוֲאחוֹתוֹ עְרְניּו ּבֶ ַאְבָרָהם י ַרּבִ
פניני חסידות ברסלב
כולל ההוראה ודומ"צ דקהילתנו. ראש שליט"א שלום אלגרוד ר' אלחנן
הרה"ג של חסד" מאת "חוט הוראה בית ע"י המוגש דיון הלכתימכן והתפטר
לאחר מרובה בו עבודה שיש בחודש שכר כשעבד חישוב
שו"תשל חסד
-
סיפורשבת לשולחן
ישראל כל של רבי
התואר היה זה גנב" משהשל עיירתו בני לו שהדביקושל הבעש"ט מושל'ה.
בעיירתובכל ידו מושל'ה, התגורר מעזבוז, הקדוש,ועשיקת מגניבת היה
פרנסתו בו, כל וידהיה הוא זה ב'מקצועו' אך רח"ל. הבריותמעשירים ורק אך
גונב ומדוד' 'מחושבולא היה גונב חס, היה בלבד, על העניים
כלל. מהם
הגיע הצדיק המתגורר בעיירתו של שמעולהתקרב גנב" "משלה החל אט אט
אליו,מחסידיו. אחד ולהיות הק' הבעש"ט אלהייתה הנהגתו שדרך הקדוש
הבעש"ט זה תלמיד גם קרב ישראל, באהבת רקשהמשטרה פעם בכל אהבה. של
בדרךגנבתו, מעשה עקב אחריו רודפת הייתההבעש"ט של המדרש בית אל נכנס
היהיתפסו שלא עליו שיתפלל בבקשה הקדושעליו התפלל הבעש"ט כן ואכן אותו.
הגנב משהל'ה דישמיא ובסיעתא כרצונו,
היה נתפס. לא
במעשיו ממשיך בשלו ומשהל'ה ומבקש העשירים, מן גונב הקלוקלים,
הצדיק. מן ברכתו
וחשב רעיון במוחו עלה הימים מן ביוםרק לגנוב יכול כבר אני כמה "עד
לעצמו:הזמן שאצא הגיע הענייה? בעירה מעז'בוזשיספיק גדול משהו ואגנוב
למעז'בוז מחוץהגמרא שנקרא בלשון זמן, מה להרבה ליבעיירה הרי להתכבד',
הראויה 'חתיכההוא רובלים עשרה לו אדם שיש מעז'בוז
ועשה. חשב עשיר". נקרא כבר
חג תורה- למתן הכנה ימי הם הימיםדרכו את עושה גנב' 'משהל'ה
השבועות, של ממשפחתו שאחד בידיעה לרוסיהרובל אלף שלושים עם עובר הרוסי
הצארבעיר פשוט לא כלל כזה "דבר בכיסו,משהגיע לעצמו. חשב הוא
מעז'בוז"העיר של הגנבים כל את ארגן לרוסיההכין הוא ניסיונו מתוקף
הגנבה. למסענמצא חדר באיזה במדויק וידע השטח אתשהותו למקום המיוחל
הגיע ביום הצאר.הכסף את לגנוב והצליח הרוסי הצאר שלהצליח והוא שעתו לו
שיחקה הפעם גםיעלה בטרם הגניבה מעשה את לבצע
הגניבה. בעל עליה
הצאר הבחין וכבר מאז חלף רב לא זמןנמצא לא הכסף והנה במטלטליו
שברון באמתחתו. תוך שהוא זועק מרה עלוזו החלה המשטרה את ליבו. מיד
הזעיקכששמע המבוקש. הגנב אחר בחיפושיםבית אל כדרכו מיד ברח גנב' 'משלה
זאת
ברכתו. לבקש הבעש"ט של מדרשו
אל התפרץ ובעטה רעד אחוז כשהואמקום על שאל בהיכנסו המדרש. ביתקדמו
פניו את אך הבעש"ט, של הימצאוהמבכים החסידים עדת של בכיותיהם
שנסתלק היקר רבם של פטירתו אתלא "מה, השבועות. חג ביום עולמו
לביתאתמול את העולם הבעש"ט עזב שמעת?בפליאה. החסידים ענו השבועות"
בחגאחר צדיק אין "האם משהל'ה: שאלם צדיק "יש פה לו: ענו יאות לברכני?"
אשריוסף יעקב תולדות בשם שנקרא אחדניגש ברירה בלית אותך". יברך הוא
אולי
"אני לו: ואמר התולדות הבעל אל משלהבכל הבעש"ט, של תלמידו גנב
משהל'השלא הבעש"ט אותי מברך גונב שאני פעםכששמע עתה". גם ברכני אותי,
יתפסולו: ואמר התולדות קם ממקומו בעל זאתממני מבקש ואתה גנב אתה
"השתגעת?רשע לברך ניתן אך תהיה, לא היה ברכה?!מאד. עליו כעס הוא
ברשעו?!" שיצליח
מביהמ"ד ברח משהלה התגובה לשמעאת לחפש עמ"נ הקברות בית אל הישר
של הבעש"ט הקדוש. קברו
אל הובילו הקברות בבית קליל חיפושוהשתטח התרפק מיד הצדיק. של
קברווכך הלב, מעומק להתפלל והחל עליו כל אותי? עזבת איך קדוש, "רבי
אמר: צדיקים אבל של רק רב להיות צדיק רוצהשל שם רב הייתם הקדוש, רבי
אתם,ובעצם הרשעים הגנבים, של כל של כולם,רבי ובכן גווניו. כל על ישראל
עם כל שלרואה אני עכשיו? אעשה מה הקדוש,לצדיקים, רק שדואגים צדיקים
שהשארתלהם?" ידאג מי כמותי ורשעים גנבים אבלרב זמן במשך לב קורע בכי
לבכות והחל
שנרדם מרוב תפילה ובכיות. עד
הקדוש הבעש"ט את הוא רואה בחלומו בוקעת שלך הבכייה "משהל'ה, לו:
שאומרשמזמן הפרגוד מאחורי שמעתי רקיעים,תפילה הייתה לא המקדש בית
חורבןלפני לך דע אבל תפילתך, כמו אמיתיתהנכד את הסמכתי העולם את
שעזבתירבי של להיות ידיים בשתי אפרים שלי ר'מבית מיד בצאתך של הגנבים.
וגם כולםאפריים. ר' של למקומו סור הקברותמהר רוץ הליכה, דקות מס' של
מרחק אך בציווי. שלחתיך שאני לו אליו.ואמורלו תן איתך, דברתי כי לך
שיאמין בכדילומד אני קודש שבת ליל שבכל סימןכמו הפרשה את אותו ומלמד
נכדי עםאת יודע אני ורק העליון עדן בגן שלומדיםהתורה את לך אמסור ובכן
הזאת, התורהלנכדי זאת ותגיד הקודמת הפרשה שלועוד אותך. שלחתי שאני הוא
ידע ואזמשהל'ה אותך". שיברך בשמי לו אמורהיישר ורץ מהציון קם משנתו,
התעורר הוא נכנס הצדיק, כציווי אפריים ר' אל"יש לי סוד: כממתיק לו
ואמר לר' אפרייםהקדוש". הבעש"ט בשם לכם להגיד סודשהבעש"ט התורה את לו
מסר משהל'ההעליון עדן בגן אותה שלומדים כפי לימדולשמע לברכו. שליחותו
על לו הודיע וכןהשליחות. לקיים אפריים ר' מיהר הדבריםמשהל'ה של ראשו
על ידיו את נתן הואשאתה שישכחו אותך מברך "אני לו: ואמר
גנב".
להיות הפסיק משהל'ה ואילך רגע מאותונכנסה ועצומה גדולה התעוררות
גנב.עדן מגן תורה לשמוע אפשר איך וכי בומאותו גנב? להיות ולהמשיך
העליון של מתלמידיו לאחד משהל'ה הפך יום הבעש"ט של דרכו ולממשיך אפרים
ר'
זיע"א. הקדושהתעוררות אותה ניצבה עניו לנגדצדיק כל שלימה: לתשובה
אותו שהובילהמי צדיקים. עם רק עסק לו שיהיה רוצהחוטאים אנשים שבורות,
לבבות רוצהצדיק בין החילוק וזה ועוד...? ופושעיםעליון לצדיק צדיקים רק
שאוהב תחתון
לב. נשברי גם ומקרב שאוהב
"
אל ומצאת – יגעת לא דבר כזה. תעלם לבד. אין היא לא התאווה את יעבוד
לבטללהתקדש עוזרות לאדם והמצוות ורק אז התורה העצמית העבודה העיקר זה
תאמין.התורה ולא המצוות, לא לו, יעזור לא דבר שום עצמית, עבודה לו אין
ולהיטהר, אבל אםציון ולא המקדש בית בעצמו, ולא רבנו בכבודו משה שרבו
יהיה אפילו שלו, הרב ולא
עצמית. עבודה לו אם אין לאדם, יעזור לא – כלום באומן הקדוש
רבינו
בניאוף! נכשלו והם בעצמו, רבנו משה רבם היה במדבר, ישראל עם שהנה,
והראיה,זנו עם את העריות. להם להתיר את העגל אלא ישראל עשו חז"ל, שלא
כמו שאמרוהאדם של העבודה עיקר שזו ולא הבינו עצמית, להם עבודה היה לא
כי וכו'. מדיין בנות
הזאת! התאווה את לבטל הזה, בעולם
הרי התכלית? שזו ממנו, למדתם לא התאווה, למה את ביטל רבכם משה
ישראל! בנימדבר הוא לגמרי, כי לפרוש מהאשה עליו ציווה – עמוד עמדי פה
למשה: ואתה אמר ה'שעדיין הם שפירושו לאהליכם, שובו אמר: ה' לעם אם וגם
וכו'. השכינה עם בכל עתתלמיד בתור אחד, שכל לי, גמורה, אבל בכל זאת
נראה פרישות של משה בדרגת לאמסוימת, באופן למעלה למדרגה מסוימת, שלו
הגיע שהרב שרואה משה רבינו, שלהתלמיד שגם ברור ופרוש, זה קדוש אם הרב
שלו. הרב להיות כמו שואף הוא טבעיח"ו? התורה היא להמון עם אחרת ותורה
לצדיקים אחת תורה וכי יש ירצה להיות כך.כבר מבינים שלא הזאת, הנוראה
ההסתרה הגיעה מאיפה אז לכולם! ושווה אחתשצריך חז"ל מפורש זה הרי
אתמהה. העבודה? וזו השאיפה שזו גבי דורות על דורות
אבותי? למעשי יגיעו מעשי מתי לעצמו: לומר אחד כל
ציון גם קיים. כשהיה ונאפו גם חטאו הם שהרי לעם ישראל, עזר לא
המקדש בית גםבשנה, ונשארים פעמים כמה וגם לאומן שנה כל שנוסעים אנשים
להמון לא עוזר רבינוכי מרוכז! באופן הזאת על התאווה עצמית עבודה להם
אין כי מדוע? תאווה. בעלילהתנקות שעה חצי לפחות שייחד בלי התבודדות,
שעה יום כל יעשה אדם אם גםעל במרוכז שיעבוד עד - לו להתנקות מהתאווה
תעזור לא השעה הזאת, מהתאווה
במיוחד! זה
שמתוכה התבודדות אחת לפחות שעה יום כל לעשות העבודה – זו – העיקר
זה לכןלידיים עצמו את לקחת צריך אחד מהתאווה הזאת! כל להתנקות רק שעה
חצי לפחותאת ינקה לא הוא אם הזה, בדור כי הזאת, מהתאווה להתנקות
רצינית עבודה ולעבודלחטוא בשביל הרבה להתאמץ גמורות! פעם אדם היה צריך
לעברות יפול הוא עצמו,והשתוללות התגברות של הטוב הצד למעשה וזה אחריו.
רודף החטא היום, אבל בזה,תשקע...ואז, או או תעבוד – ברירות הרבה לאדם
לא משאיר שזה והשקר, הטינופת
לעבוד...לעבוד חזק... מתחיל הוא נפשו, על הוא חס אם
את כולל זה הכולל', כי 'הרע לניאוף רבינו קורא כי התפלה! עיקר
העבודה וזו עיקר זולכן בו. שיש משאר הרע יתנקה בנקל מזה, אז מתנקה אדם
באדם, ואם שיש הרע כללפרט וצריכים התאווה, ביטול ועל העיניים שמירת על
זה, על ויתפלל יתפלל אחד כלמשגל, תאוות ניאוף, תאוות תבטל ממני עולם!
של רבונו העניינים: כל את בתפלההיא הזאת התאווה אשה. לבשר של של אשה,
הנשים, לבגדים ליופי וחמדה תאווהיום יום זה על צריכים לצעוק האשה? של
הנשמה את אדם חומד וכי בשרים! תאוות
לגמרי לגמרי! עד שיהיה נקי שעה לפחות, חצי
שכתוב: מה על יפה, חידוש שמעתי מהאדם, הנדרשת העצמית העבודה עניין
עלבשביל אבל האדם, את ברא אמנם שהוא מרמז, הוא ברוך שהקדוש אדם',
'נעשהבלשון כתב לכן עצמו, האדם העבודה של את צריך גם באמת, 'אדם'
מהאדם לעשות
– ביחד. אדם משותפת: נעשה
את מעכב זה ורק הזה, בעולם העבודה עיקר זו ורק שזו להבין, נתעורר
שכולנו רצון יהי עשרה אנשים, אפילו יהיו ואם ומחוץ, מבית מהאויבים
סכנות לנו יש זה בגלל הגאולה, ורקועוד עוד יתעוררו אם וכל שכן מהכל,
יגן עלינו כבר זה זה חזק, על עובדים שהם שיחליטוברחמים הגאולה תבוא
בודאי אז הצניעות, על תעבודנה והנשים הקדושה, על לעבוד יהודים
אכי"ר. בקרוב.
השיבה ראש דבר המשך1 מעמוד
ומבורך שלום שבת בברכתישראל בית לכל
-
חסד" מוסדות "חוט של יו“ל ע“יי-ם ת.ד. 57669 13 ירושלים הנביא
שמואל רח'
פקס 02-5812252 02-5812210 טל‘לנו: כתבו ולתגובות בדוא“ל לקבלה
להצטרפות
[email protected] כתובתינו באינטרנט
חנוךלנער
סיימתי לעטוף הרגע איתך?! קורה "דודי, מהאת מכבה שאתה סיכמנו
הספרים, את לךהגיע עם המשחקים, נו מספיק ונרדם, האורעוד יודע, אתה 11
בלילה... הזמן לישון כברכבר ואתה שנת הלימודים מתחילה שבועיים
מוקדם". ולישון לחזור להתרגל צריךההכנות נשמעות כבר בבית, אצלכם גם
אםשאתם לכם לבשר שמח אני החדשה, לשנהאתם אם אבל הנכונה. בדרך צועדים
ב"ההחופש, באווירת עמוק עמוק נמצאים עדייןלעצור הזמן זה לנצח, יימשך
שהוא וחושבים
להתכונן!!! ולהתחיל
לשינוי היכוןפעולה שכל לדעת עלינו יקרים! הוריםלהטרמה,
שעושים-זקוקה חדשהלתוך פתאום לנחות אפשר אי להכנה.לכן להתכונן אליה,
אלא צריכים הפעולהשעוד האחרונים מהימים מעכשיו, כברעל הגדול, החופש
לסיום עד לנו נותר
לעבור למצב "כוננות". הביתשל זו בתקופה הילד של הרגיש המצבהתמודדות
מאיתנו ההורים, דורש השנה,תהיה שלתוצאותיה ברורה, אך זהירה
כולה. על השנה השפעה רבה בע"השנה שתחילת להבין עלינו ראשית,כולנו,
בשביל עצום שינוי זה חדשה,ורגשית פיזית השפעה בעל הינו וככזההמעבר
הילד. על ובמיוחד כולנו עלהם הלימודים להרגלי החופש מהרגליליפול ביום
אחד אפשר ביותר ואי חדיםעלינו ולכן הלימודים" "מסגרת לתוך
"הכנה". להקדים
נפשית: ע"י הכנה דרכים. בשני נתכונן אנווהמעבר ההכנה על הילדים עם
שיחותפיזיולוגית: הכנה הלימודים. למסגרת
וסדרים. זמנים הרגלי על לעבוד נתחילואין כמעט "חופש" הוא כן כשמו
החופש,עליו לומר אפשר וממש וזמנים חוקים וכבר מאחר אך יעשה" בעיניו
הישר "אישהילד יכנס הלימודים, של מהיום הראשוןלא אם מסודרת, מסגרת
לתוך בע"הלהסתדר יתקשה הוא הכנה- איתו נעשהשרשרת כתגובת יגרור והקושי
במסגרת,
והתמרמרות. רצון שביעות חוסר
ושינויים. מעבריםלמסגרת החופש אווירת בין השינוייםלעבור- הילד *על
כך: הם הלימודיםיום לסדר החופש- של "האיזי" מקצב *מחיי "לחוץ". קצת
ואפילו "מתוקתק"לשעות הגולש הערב, בשעות פעילות פעילות "לשעון הלילה-
של הקטנותשעות במיצוי *מהתמקדות יומי".על לחזרה זמן להקדיש לצורך
הפנאי-לבית מחוץ רבה *משהייה הלימוד.ארוכה לשהייה ומשחק- נופש
לצרכי
הספר. בביתזמני כגון: רבים ביטויים עוד לשינוימהירות אכילה, הרגלי
קימה, זמני שינה,סגנון הלבוש, סגנון ותגובה, חשיבהללא חד שמעבר להבין
עלינו וכו'. הדיבורבלבול רב, הילד אצל יוצר הכנה מוקדמת,מה כל ועל
ממנו רוצים מה מבין הוא אינו"ינחת" ילד ללא הכנה הזאת, המלחמהמודרך לא
מוכן, לא הראשון ביום בכיתהלו גונבת שהכיתה ירגיש הוא ובעיקרבמהלך
חלקו מנת שהיו ההנאות כל אתסלידה יפתח הוא לאט לאט החופשה,הילד החופשה
וכאשר לו את שגנב ממי
ברגל שמאל הלימודים שנת מתחיל אתיסיים הוא כיצד לדעת לא כבר
עדיף
אותה.
"הכנה"!!! עושים עושים?! מה לכןשהחופשה שככל נוסף, דבר לדעת
עלינומסודרת" "לא ויותר ארוכה יותר הייתהלהיות צריכים והשינוי ההכנה
כך לילד,
בהתאם.ההגדרות אחת את שמעתי הבוקראחרי לנוח "צריך והיא: ביותר
המעניינותהילדים גם כי בטוח אני ובאמת החופש"אלא החופשה, לאחר למנוחה
זקוקיםהוא הלימודים" ש"ספסל היא שהבעיהלכן, למנוחה. האידיאלי המקום
אינולעצמו, את לשחזר הורה לכול אני מציעמחופשה חוזר הוא כאשר
תחושותיו,הבנה על יקל והדבר לעבודתו, ארוכה זה אצל בשבוע המתרחש של
טובה יותר
הילד.
מתחילים בתפילה!להתחיל צריך ראשית עושים? מה אזשל "ריבונו חדשה:
התחלה של בתפילהה' לך רבה תודה וחנון! רחום אבא עולם,ה' רבה לך תודה
לבן/לבת. שזיכית אותיחשוב- כך כל תפקיד לי ונתת בי שבטחתההמשך דור
בעצם שהוא בני, את לחנךשלא מגיע יודע, אני אבל עם ישראל. שלבני, שהרי
את לחנך הזאת את הזכות ליממך! בבקשה לא מחונך, עדיין בעצמי אנילפניך
בתשובה שלמה ה' לשוב לי תעזורכלי שאהיה כדי שעשיתי, העברות כל עלמלא
יראת שמים, כדי שאוכל לחנך אתיודע אני עולם! של ריבונו ליראתך.
בניויקיים יגדל שהוא בני, של תכליתו שכלתלמיד יהיה שבני רוצה אני
רצונך, אתרוצה טובות. אני מידות צדיק ובעל חכם,לבריות. ונוח לשמים נוח
יהיה שבנילי ותעזור עלי תרחם עולם של ריבונוותיתן לי תעזור טוב/ה,
אבא/אמא להיותכדי ורוגע- אפיים ארך סבלנות, ה' ליכשר יהודי להיות בני
את לחנך שאוכלמה לדעת ישר, לי ה' שכל תיתן ה', ועובדוכו' וכו' כל לחנך
אותו לכך טוב לבני, כדיבן כל על לה' ויספר יפרט יאריך, הורה
שלו. ובת
הילד? על עובר מהמה' ובקשנו הרבה שהתפללנו לאחר בעולם", חשוב "הכי
בתפקיד לנו שיעזורהילד/ את מעסיק מה לדעת עלינו ללימודים, הראשון
בשבוע התלמידולחשוב על כך איתו שנוכל לשוחח בכדי"להקל" בכדי לעשות
צריך מה ביחדלאווירת החופש מאווירת המעבר את
הלימודים.
בנכם על עובר מה לכם, לתאר ברצוניהימים ובמהלך ממש אלו בימיםהילד
ללימודים: החזרה של הראשוניםעל ולבטים, במחשבות כולו עסוקובחברה,
בכיתה מחדש ההתמקמות האם מי? ליד אשב? שורה באיזהעל החברתי? "מעמדי"
על אשמורחברים לי יהיו שלי? "המקובלות" רמתמקצועות יהיו המורים? יהיו
מי חדשים?אותי? המורים יקבלו חדשים? איך לימודיותר? ולחוץ קשה יהיה
הלימוד האםמעצמי? שלי בציפיות אעמוד האםאגיע איך מורי? בציפיות הורי?
בציפיות
סידורי יהיו כיצד מי? עם הספר? לביתוכו' וכו' ההסעה?
ממכינה או חובה מגן מעבר של במקרההלבטים שונים, ספר בתי בין או א'
לכיתהומשמעותיים מועצמים הללו והספקותתגובות אחריהם לגרור ועלולים
יותר
יותר. חזקות רגשיות
ושל כהורים שלכם התחושות את זהולכל כבסיס זו, מעבר בעונת ילדיכםעם
הדיאלוג את ועודדו ופעולה החלטהאו "לחפור" לא מאוד, חשוב הילדים.שאלות
ולשאול להקשיב אלא לנדנד, נהלו רגש. הבעת שמזמינות פתוחותעל גם תוותרו
אל אך משפחתיות, שיחותילד לכול כי הרי על אחד", אחד "שיחות
ייחודיים משלו. במשפחה צרכיםלסיום "מסגרת" על בהדרגה הקפידו
(זוכרים הלימודים ולתחילת החופשהקיבעו שעבר???) משבוע המאמר
אתשמסייעים הדברים את הילדים עם ביחדזמן השכמה, זמן ברורה: מסגרת
ליצורשיעורי הביתה, חזרה זמן מהבית, יציאה"כיבוי זמן מנוחה/משחק, שעות
הבית,
וכו'. לבוש סגנון האורות",
ה' עם ביחד לצעודהדיאלוג בעקבות להסכמה ההגעה לאחרעל חזרה ידי על
ההסכמה, את לקבע ישחשוב והכי הילד של במילותיו הסיכומיםהילד מבחינת
הכתב. על אותם להעלותלקיים! יש יותר מחויבות שכתוב- מה כלבמקום
וההחלטות ההוראות את תלושהילד"יתקל"בהםויקראאותם.הקפידוההוראות על
הילד עם יום מידי לחזורהיום שסוכם, סדר על שקבעתם. הקפידואך ההכרחיים
הגבולות על תוותרו אללעשות שניתן היכן גמישים להיות דעושלכם, במחשבות
הילד את שתפו זאת.שיכולים האמת על הקשיים את לו אמרוסבלניים היו
ההחלטות. ביישום להיותמה' ולבקש להתפלל הילד את והרגילוובמיוחד לעשות
שעליו פעולה כל לפניביישום לו שיהיו הקשיים על להתפלל(גם ולטעות ליפול
לו תרשו ההחלטה.לקום לו תעזרו לנו) רק לא מותר, לואבן "תשליכו אל וח"ו
נפילה כל מתוך תשמחו אל שלעולם דהיינו הנופל" אחרלעצותיכם שמע לא כאשר
בכישלונותיוכמו: במפורש זאת לו תאמרו שלא ובטחלאמא מקשיב לא כשאתה
רואה "אתההבאה מפסיד" "יופי נפלת. בפעם אתהעודדו התפללו, בקיצור לאבא"
תשמע
ה'. עם ביחד לצעוד לילד ועזרו
ציפיות של במונחים הילדים עם דברובגלל וכו'. הקרוב ליום/לשבוע
ומטרותאת להשאיר מומלץ הרגשי, העומסהארוך, לטווח הקשורות
התוכניותהציבו זאת, לעומת הבאים. לשבועותמפורטים ומטלות יעדים מטרות,
יחדיושבועיים ולשבוע הקרובים יומיים ליוםתהיו לכם שאם דעו יותר.
הראשונים, לאשסוף תגלו זה על ותתפללו עקבייםטבלת סימון רק סיום לא היא
החופשהמנוף בע"ה גם היא אלא שלנו, הייאוש
השנה! בתחילת הילד של להצלחה
פגישה לתיאום תשלום/או ללא טלפוני לייעוץ15:00-22:00 השעות בין קשר
צור
נייד: 0548-434-435 073-727-0000 נייח:[email protected]
מייל:
בנייך“ בת“ת ”שלום ומחנך בחינוך ילדים יועץ אבוחצירא. יצחק הרב
מאתומתכוננים חופשים
הבאבות אחד אצל ולברכה להתיעצות נכנס אדםענהו אותו, שפקדה צרה על
בלעז) (המקבליםשיצא לאחר יסתדר, והכל זהובים 18 תן הבאבאבכסף,
ולהפתעתם להתחלק הבאבא והמשמש פנוהמשמש שאל ואז מזויף, מהזהובים שאחד
גילו"אל הבאבא: ענהו אחריו? לרדוף האם הבאבא אתב17 עליו ואנחנו עבדנו
באחד עבד עלינו הוא תדאג
זהובים.
התשע"ב זמנים| עקבבא“שחיפהת“אי-ם
18:5219:0819:5919:06כניסה
20:0520:0720:0820:05יציאה
20:4320:4121:4321:42ר"ת
ציון -ותאמר מט) (ישעיה הפטרה:מולד המולד: וראשון. ביום שבת ר"ח
אלול מברכין שבת
[email protected]
���������������������������������
������������������������������������������
������������24��������������������������������������������������������������
�����������������
הדעת בדיחותדשטותא מילתא ע“י כי אם שמחה לבוא לידי א“א כמעט
לנסיעה נרשמת כבר האםהגדולה
ִקְברוֹ ַעל בוֹא ּיָ ׁשֶ י ּמִ ׁשֶ ָאַמר הק' רבינוהתיקון
ְויֹאַמר ִלְצָדָקה, רּוָטה ּפְ ן ְוִיּתֵַלְעזֹר ְוָלרַֹחב ָלאֶֹרְך
ַעְצמוֹ יַח ַיּנִ הכלליָעַבר ֶ ּשׁ ַמה ָעַבר ִאם ַאִפילּו ָהִאיׁש
ָלֶזה(חיי מוהר"ן קסב) ֶזה. ַעל ֵעִדים ֵני ׁשְ ְוִיֵחד ְוכּו'
לתיקון לזכות רוצה אתה גם האם
היום עוד והרשם הזדרז הגדול,
נפסד. תצא שלא02-5812210 חייג:
