3פרק

שירותי רווחה

: שירותי רווחה3פרק

מבוא. אכגון: תפקוד לקוי של המשפחה, נכותמשפחות בישראל נזקקות לשירותי הרווחה מסיבות שונותה

חשוב לבחינתמדדמהוות . נזקקויות אלהפיזית או אחרת המונעת תפקוד תקין, מצב כלכלי קשה ועוד האוכלוסיות הנזקקות לתמיכה משירותי הרווחה את מהיבטים שוניםתאר ממצבה של חברה. פרק זה

ומתמקד בעיקר במשפחות.

הם מקור ייחודי למידע על האוכלוסייה הרשומה במחלקות לשירותיםמשרד הרווחהנתוני יסוד של חברתיים ברשויות המקומיות. האפשרות לקבל מידע שוטף ואמין מתוך מסד נתונים זה מרחיבה את

כלל אוכלוסיית הנזקקים. את המידע אפשר להשלים בעזרתומקיפה אתמקורות המידע הקיימים ממקורות אחריםנתונים כגון מרשם האוכלוסין, , נתוני הכנסות מעבודה או מעסק מרשות המסים, ממשרד החינוך, נתונים ידי כך. ונתונים הנאספים בסקרי הלמ"ס נתונים ממשרד הרווחה ניתןעל

לקובעי המדיניות ולמתכנני השירותים החברתיים ספקל משאבים על פינתונים שיאפשרו הקצאת הצרכים המשתנים.

115

4 דוח מס' –פני החברה בישראל

הגדרות והסבריםב. על פי ההגדרה הנהוגה במחלקות לשירותים חברתיים, משפחה נזקקת כוללת אתמשפחה נזקקת:

כל בני המשפחה המתגוררים יחד, כאשר לפחות לאחד מבני המשפחה הוגדרה נזקקות אחת לפחות. המשפחתית נעשה בהתאם להוראות התע"ס )תקנון עבודה סוציאלית(.ההסיווג לטיפולוגי

טיפול. נפתח תיק והשירותים החברתיים או אדם הנמצאים בטיפול משרד הרווחה לכל משפחה פתיחת תיק הטיפול לאדם לא בהכרח קשורה להסדרי המגורים, לתקציב משותף או להגדרות אחרות

של משקי בית ומשפחות.

מי שרשום בשירותי הרווחה, בין אם הוגדרה לו נזקקות וביןרשום במחלקות לשירותים חברתיים:אם לא.

נקבע לפי יחס הקרבה שבין הנפשות המשתייכות אליו ומשתנים דמוגרפיים נוספים.סוג משק בית:

ההגדרות להלן בעת פתיחת תיק בשירותי הרווחה לפי דיווח עצמי ובהתאם לצרכים מנהליים:

ללא ילדים בכל גיל.לא נשוי(/ זוג בלבד )נשויזוג ללא ילדים:

.18 זוג )נשוי/לא נשוי( שלו לפחות ילד אחד מתחת לגיל זוג עם ילדים:

.18 הורה יחיד שלו לפחות ילד אחד מתחת לגיל משפחה חד-הורית:

מי שרשום במחלקות לשירותים חברתיים והוגדרה לו נזקקות אחת לפחות.נזקק:

פי דיווח מעבידיו לרשויות מס הכנסה. , על2008בשנת אדם ששולם לו שכר תמורת עבודה, שכיר:

זמנית.- משרות עבודה בלבד. אדם יכול לעבוד ביותר ממשרה אחת בוסוג משרה:

ההכנסה הכספית ברוטו כוללת את ההכנסות של כל בני משק :הכנסה ברוטו מעבודה למשק בית . לרשויות מס הכנסהיםהמדווח על סמך נתוני הכנסה 1הבית מעבודה שכירה,

ברוטו: לנפש במספרהכנסה מחולקת שכירה, מעבודה ברוטו המשפחתית הכספית ההכנסה הנפשות במשפחה.

ההכנסה הכספית המשפחתית ברוטו מעבודה שכירה, מחולקת במספרהכנסה לנפש סטנדרטית: הנפשות הסטנדרטיות במשפחה )שקלול של מספר הנפשות לפי סולם אחיד הנותן ביטוי למשקל שולי פוחת והולך לכל נפש המתווספת למשק הבית. בהתאם להנחה שמספר הנפשות במשק הבית אינו

.1משפיע באופן אחיד ושווה על רמת החיים מהכנסה נתונה(. ראו הרחבה בפרק

עבודה שכירה בלבד, לא כולל עצמאים מכיוון שבסיס הנתונים הקיים לא אפשר חישוב הכנסה חודשית לעצמאים. 1

116

: שירותי רווחה3פרק

תוניםהנ ותמקורג. רשומות1,274,317מכיל . הקובץ2009שנת המחלקות לשירותים חברתיים:קובץ נתוני יסוד של

לאחרוי הקובץ מרשומות לא תקפות ומנפטרים וכ נילאחר וזאת משפחות495,993פרט, המשתייכות ל- .טיוב הנתונים

יסוד של נתוני כולל מידע על משפחות הרשומות במחלקותהמחלקות לשירותים חברתייםקובץ לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות.

לכל משפחה או אדם הנמצאים בטיפול משרד הרווחה והשירותים החברתיים נפתח תיק שבו מרוכזים הנתונים האישיים שלו ושל בני משפחתו, כפי שהוא מדווח עליהם. התיק יכול להיות תיק משפחתי או תיק של פרט בודד, בהתאם לסיבה שהביאה לפתיחתו ובהתאם לצרכים המינהליים. ניתוח מיוחד,

עם קובץ נתוני יסוד, הראה כי מספר התיקים מהווה2008שהקביל בין נתוני מפקד האוכלוסין והדיור אינדיקציה טובה למספר המשפחות המטופלות, או ליתר דיוק למספר המשפחות אשר בהן לפחות בן משפחה אחד נמצא בטיפול רשויות הרווחה. מהנתונים שהתקבלו נצפתה סטייה בקרב משקי הבית שהוגדרו כמשקי בית של נפש אחת; יותר ממחצית מהאנשים הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים כמשקי בית של נפש אחת, גרים בפועל במשקי בית שבהם יותר מנפש אחת. כלומר מספר התיקים של משקי בית שבהם נפש אחת הוא נתון תפעולי בלבד ואינו משקף את המצב האמיתי של הסדרי

כל הניתוחים הסטטיסטיים שנעשו בוצעו2מגורי המטופלים ושל משקי הבית שאליהם הם משתייכים.ביחס לראש המשפחה )ראש משק הבית שבני משק הבית רואים בו את העומד בראשם(.

למחלקות לשירותים חברתיים. רשומה של משפחה כוללת אתלכך שהפרט פונהסיבה ההנזקקות היא בין אם הוגדרה להם נזקקות ,בני משפחתםאת ו הנזקקים הוראות התע"ס קובעות שישובין אם לא )

.(הנזקקות העיקריתמהות במחלקות לשירותים חברתיים מסמנים את ש לאחרשניתמלמלא נזקקות נמצאים כבר שנים רבות בקובץ.אלה ההכולל רשומים חדשים המתווספים ל הקובץ הוא קובץ "מצטבר",

ונמחקים מהקובץ."לא תקפים"אלה שכבר לא בטיפול )עזבו, נפטרו או לא נזקקים יותר( מסומנים כ משפחה )מין, גיל, מצב משפחתי ועוד(, על כל בןםדמוגרפיינתוני יסוד הם משתנים המשתנים שבקובץ

הקובץ מבחין משפחה ונתונים על משק הבית. "מהות נזקקות" עיקרית ומשנית של המשפחה ושל כל בןהדוח הנוכחי, לכל בןאתמשפחה ולמשפחה כולה. בקובץ ששימש בין נזקקות קיימת לבן משפחה

מהות נזקקות )עיקרית ומשנית( של המשפחההנזקפ שא בנוסף לנזקקות שלו עצמו,ה הוא שייךיל . של המשפחה.תהניתוחים נעשו לגבי הנזקקות העיקרי

כאשר נזקקות מוגדרת היאהנזקקויות קובצו לשבעה אשכולות הכוללים נזקקויות בעלות אופי דומה.נזקקות שאינה "לא רשום" או "תקין".

מהות הנזקקות המפורטת אשכול נזקקותזקן סיעודי, בעיות הנובעות מזקנה, נכות פיזית, פיגור שכלי, מחלות נפש מוגבלות

נערה במצוקה, התמכרות לסמים, אלכוהוליזם, נערים ללא מסגרת קבועה סטייה חברתית בעיות הנובעות מרמת הכנסה נמוכה או מירידה ברמת ההכנסה, חוסר הכנסה

מעבודה, בעיות דיור, היעדר יציבות בעבודהעוני וקשיי הכנסה

בעיות תקשורת בקליטה )עולים(, בדידות, יחסים מעורערים עם הסביבה תפקוד חברתי ורגשי לקויביחסים בעיות אב, או אם תפקוד בעיות ילדים, והתנהגות חינוך בעיות

הורים-ילדים, אלימות במשפחהתפקוד לקוי של המשפחה

לא רשום, תקיןבבדיקה, אחר

", משרד הרווחה והשירותים החברתיים, אגף בכיר למחקר, תכנון והכשרה,2009ראו "סקירת השירותים החברתיים 2.2010ירושלים, אוקטובר

117

4 דוח מס' –פני החברה בישראל

מצאים עיקרייםמד.פניות למחלקות לשירותים חברתיים. 1

לכל משפחה או אדם בודד הנמצא בטיפול של משרד הרווחה והשירותים החברתיים נפתח תיק טיפול.

פתיחת תיק הטיפול לאדם לא בהכרח קשורה להסדרי המגורים, לתקציב הוצאות משותף או להגדרותנערך מפקד האוכלוסין והדיור ונתאפשר קישור של2008אחרות של משקי בית ומשפחות. בשנת

מהרשומים14%רשומות לנתוני משרד הרווחה ובניית מאגר נתונים משולב שהכיל מדגם מייצג של היה לחשב אומדן מקורב של מספר ניתן בתיקים הטיפוליים. על בסיס מספר התיקים הפעילים המשפחות )היחס שבין מספר התיקים למספר משקי הבית שהיו בטיפול משרד הרווחה(. דרך המאגר, ניתן היה לזהות את הסדרי המגורים של הפרטים והמשפחות הנמצאות בטיפול משרד הרווחה ובפעם

הראשונה להשוותם לכלל האוכלוסייה בישראל.

מספר משקי הבית )בהסתמך על נתוני מפקד האוכלוסין( שהיו מטופלים על ידי משרד2008בשנת אלף,238.9 אלף. מספר התיקים של משק בית של נפש אחת הגיע בשנה זו ל-465הרווחה הסתכם ב-

אלף, חמישית מסך כל משקי הבית, הם בעצם משקי בית104.6אולם בקישור למפקד נמצא כי רק של נפש אחת. כלומר, יותר ממחצית מהאנשים הרשומים בתיקים של משרד הרווחה כמשקי בית של

נפש אחת, גרים בפועל במשקי בית שבהם יותר מנפש אחת.

18.4 )3: זוגותת( גרה במשקי בית של משפחות גרעיניו73% מרבית האוכלוסייה בישראל )2008בשנת (. משקי בית של משקי בית של8.5%( ומשפחות חד-הוריות עם ילדים )46.2% עם ילדים )3(, זוגות%

אחת כ- 4נפש למשפחה22%היו בנוסף משפחה קרובי הכוללים בית משקי האוכלוסייה. מכלל . 0.8%, ומשקי בית הכוללים אנשים ללא קרבה משפחתית - 4.6%הגרעינית היו

נתוני משקי הבית הרשומים במשרד הרווחה דומים בהתפלגותם לנתונים של כלל אוכלוסיית ישראל. עם זאת, נמצאו הבדלים בין הרשומים במשרד הרווחה לבין כלל האוכלוסייה. שכיחות גבוהה יותר שלבכלל שכיחותם לעומת חד-הוריות משפחות של בית במשקי נצפתה הרווחה במשרד הרשומים

( לעומת 15%האוכלוסייה 8.5%( נפש אחת בית של בהתאמה( בקרב משקי לעומת 24% 22% בהתאמה(. 4.6% לעומת 9.5%בהתאמה( ובקרב משקי בית הכוללים קרובי משפחה אחרים )

כולל זוגות נשואים ולא נשואים. 3כולל אדם שגר עם מטפל/ת. 4

118

: שירותי רווחה3פרק

3.1לוח

2008סוג משק בית, משקי בית רשומים במשרד הרווחה, לפי

100שיעור ל- משקי בית בכלל

האוכלוסייה אחוזים אלפים

20.1 100.0 464.7 ך הכלס22.7 24.2 112.6 )כולל אדם עםשל נפש אחת משקי בית

מטפל/ת(78.1 1.7 8.0 : עם מטפל/תזהמ 15.2 13.9 64.8 זוג בלבד16.0 36.7 170.5 זוג עם ילדים35.4 15.0 69.6 משפחה חד-הורית עם ילדים41.1 9.5 44.0 קרובי משפחה הגרים יחד

מזה: 39.4 8.3 38.5 קרוב משפחה בלבד 28.0 0.7 3.2 )ללא הורים(אחים בלבד 46.3 0.4 1.6 סב או סבתא עם נכדים 59.7 1.2 5.6 קרובי משפחה עם אחרים 74.7 0.8 3.8 עם מטפל/ת 16.6 0.7 3.1 גרים יחד למרות שאינם קרובי משפחה

:זהמ 13.2 0.4 1.8 ביתהשני אנשים במשק 21.5 0.2 0.9 שלושה אנשים ויותר במשק הבית

משקי בית100 ל-20 שיעור משקי הבית המטופלים במשרד הרווחה הוא ניתן לראות כי3.1בלוח שיעור גבוה שלבכלל האוכלוסייה, כלומר כל משפחה חמישית בישראל מוכרת לשירותי הרווחה.

ל-41משקי בית המטופלים במשרד הרווחה ) משקי בית( נצפה בקרב משקי בית שבהם גרים100 מתוכם: גרעינית, משפחה שאינם משפחה ל-75קרובי עם100 משפחה קרובי הם בית משקי

משקי בית הם אחים הגרים100 ל-28 משקי בית הם סב או סבתא עם נכדים ו-100 ל-46מטפל/ת, יחדיו ללא הורים.

משקי בית רשומים במשרד הרווחה. זהו שיעור כפול מהשיעור של100 ל-35במשפחות חד-הוריות, משקי בית בהתאמה(. בקרב משקי100 ל-15 ו-16) משקי בית של זוגות עם ילדים וזוגות ללא ילדים

משקי בית חיים100 ל-78 משקי בית רשומים במשרד הרווחה, מתוכם 100 ל-23בית של נפש אחת, 5עם מטפל/ת.

מראשי המשפחה שפנו למחלקות לשירותים48% אלף תיקי טיפול. כ-495 היו בישראל כ-2009בשנת 21% מסך הכל(. כ-29% ומעלה )כ-65 מהם בני 60%חברתיים הוגדרו כמשקי בית של נפש אחת כאשר

מגדירים עצמם כמשפחות חד-הוריות. 11% זוגות ללא ילדים ו-12%היו זוגות עם ילדים, כ-

", משרד הרווחה והשירותים החברתיים, אגף בכיר למחקר, תכנון2009ראו בהרחבה "סקירת השירותים החברתיים 5.2010והכשרה, ירושלים, אוקטובר

119

4 דוח מס' –פני החברה בישראל

31.3% לעומת 51.9%אחוז משקי הבית של נפש אחת גבוה יותר בקרב יהודים מאשר בקרב ערבים ) 3 ומעלה הם פי 65 ומעלה: יהודים בני 65פער זה נובע בעיקר מהבדלים בקבוצת הגיל בהתאמה(,

בהתאמה(, לעומת זאת, בקבוצת הגיל עד11.1% לעומת 33.3%באוכלוסייה מערבים בני אותו גיל )המגמה הפוכה ואחוז משקי הבית של נפש אחת בקרב הערבים מעט גדול יותר מאשר האחוז64

היהודים בקרב (. 18.6% לעומת 20.2%)

יותר של זוגות ללא ילדים הרשומים במחלקות באוכלוסייה היהודית נמצאה שכיחות יחסית גבוהה בהתאמה(. לגבי8.7% לעומת 13.2%לשירותים חברתיים בהשוואה לשכיחותם באוכלוסייה הערבית )

באוכלוסייה היהודית.17.4% הם זוגות עם ילדים באוכלוסייה הערבית לעומת 36.8%זוגות עם ילדים, היחס בין יהודים לערבים במשפחות עם ילדים, עולה ככל שעולים במספר הילדים למשפחה )יחס של

ילדים ומעלה(.4 במשפחות עם 2.8 בין ערבים ליהודים בקרב משפחות עם ילד אחד עד ליחס של 1.4 בקרב משפחות חד-הוריות אין הבדל ניכר בין יהודים לערבים באחוז הרשומים במחלקות לשירותים

בהתאמה(. 11.1% לעומת 10.5%חברתיים )

3.2לוח

סוג משפחה, מאפייני ראש לפי ,פניות למחלקות לשירותים חברתיים 2009המשפחה ותכונות נבחרות,

אחוזים

משקי בית של נפשאחת

משפחה חד-הורית 2עם ילדים

2זוג עם ילדים

זוג ללא ילדים

סך הכל1

65גיל ומעלה

עד 64גיל

סך הכל

מספר ילדים 18מתחת לגיל

סך הכל

4 ילדים

מעלהו

3 ילדים

2 ילדים

ילדאחד

28.6 19.3 47.9 11.0 9.0 4.7 4.6 2.4 20.8 12.2 100.0 סך הכלקבוצת אוכלוסייה

32.6 19.1 51.7 10.9 6.7 3.9 4.3 2.3 17.2 13.1 100.0 יהודים ואחרים33.3 18.6 51.9 10.5 6.9 4.0 4.2 2.2 17.4 13.2 100.0 יהודיםמזה: 11.1 20.2 31.3 11.1 19.1 8.2 6.4 3.1 36.8 8.7 100.0 ערבים

מוצא )יהודים ואחרים(6.0 32.0 38.0 18.0 11.9 7.6 7.7 4.0 31.1 4.7 100.0 ילידי ישראל

47.4 11.9 59.3 7.0 3.8 1.9 2.4 1.4 9.5 17.7 100.0 ילידי חו"למזה:

43.9 9.9 53.7 6.0 6.8 2.7 2.5 1.2 13.2 18.1 100.0 ילידי אסיה-אפריקה49.6 13.1 62.7 7.6 2.0 1.5 2.3 1.5 7.2 17.5 100.0 ילידי

אירופה-אמריקהעולים )יהודים ואחרים(

43.3 16.9 60.2 10.3 0.9 1.3 2.6 1.8 6.6 17.3 100.0בריה"מ לשעבר

( ואילך1990 עולי)10.7 14.1 24.9 21.0 21.4 7.5 6.5 2.6 38.0 5.0 100.0 אתיופיה

120

: שירותי רווחה3פרק

כולל לא ידוע ואחר..1.18הילד הצעיר במשפחה מתחת לגיל .1

רוב עולי בריה"מ לשעבר ) ניכרים הבדלים בין עולי בריה"מ לשעבר לעולי אתיופיה.2009בשנת 71.9%( הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים הוגדרו כמשקי בית של נפש אחת, כאשר 60.2%

. לעומת זאת, בקרב עולי אתיופיה הקבוצה הגדולה היא של זוגות עם ילדים, כ-65מהם מעל גיל . הבדל זה במשקי64, כאשר רובם עד גיל 24.9%, ואילו משקי בית של נפש אחת מהווים רק 38.0%

הבית של נפש אחת בין שתי קבוצות העולים, נובע כנראה מההבדלים בהרכב הגילים בין הקבוצות. ההבדל הגדול ביותר בין העולים הוא בקרב זוגות עם ילדים, ככל שמספר הילדים גדול יותר כך

לדוגמה, משפחות עם ילד אחד בקרב עוליגדל ההבדל בין עולי בריה"מ לשעבר לעולי אתיופיה.מאשר אותן משפחות בקרב עולי בריה"מ1.4אתיופיה, רשומות במחלקות לשירותים חברתיים פי

ילדים4 בקרב עולי אתיופיה ואילו במשפחות עם 5.7 ילדים היחס גדל לפי 3לשעבר. במשפחות עם יותר מאשר עולי בריה"מ לשעבר. 23ומעלה עולי אתיופיה הם פי

הפוכה המגמה ילדים ללא זוגות ילדים,לגבי ללא הזוגות אחוז לשעבר בריה"מ עולי בקרב ; 5.0% לעומת 17.3%הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים, גבוה יותר מאשר בקרב עולי אתיופיה )

בהתאמה(.

, נראה כי2009, בשנת בבחינת הפניות למחלקות לשירותים חברתיים לפי אשכול חברתי-כלכלי ככל שהאשכול החברתי-כלכלי גבוה יותר אחוז משקי בית של נפש אחת הפונים למחלקות לשירותים חברתיים עולה ואילו אחוז הזוגות עם ילדים יורד. לדוגמה, אחוז משקי בית של נפש אחת ביישובים

)רמה נמוכה( הפונים למחלקות לשירותים חברתיים הוא 1-2באשכול חברתי-כלכלי לעומת29.5% ביישובים באשכול חברתי-כלכלי 59.3% ילדים9-10 זאת, אחוז הזוגות עם גבוהה(. לעומת )רמה

-9 ביישובים באשכול חברתי-כלכלי 11.5%, לעומת 43.5% הוא 1-2ביישובים באשכול חברתי-כלכלי

121

4 דוח מס' –פני החברה בישראל

. בקרב משפחות חד-הוריות וכן בקרב זוגות ללא ילדים, אין הבדל ניכר בפניות למחלקות לשירותים10חברתיים לפי אשכול החברתי-כלכלי של היישוב.

122

: שירותי רווחה3פרק

סיבות עיקריות לפנייה למחלקות לשירותים חברתיים.2"מוגבלות"54%לכ- הנזקקות העיקרית הוגדרה מהמשפחות הנזקקות שפנו לטיפול שירותי הרווחה

)הסיבה העיקרית המוגדרת לפנייה למחלקות לשירותים חברתיים(.

ול-הכנסה" "עוני וקשיי - 16.3%, ל-"תפקוד לקוי של המשפחה"מהמשפחות הנזקקות הוגדר 19.6%ל- מהמשפחות פנו 2.5%, התמכרויות לסמים ועוד(, ם )כולל אלכוהוליז"סטייה חברתית" בעיות -6.9%. )כולל יחסים מעורערים עם הסביבה ועוד("תפקוד חברתי ורגשי לקוי"עקב

מבוגרים בקרב יותר ושכיחה האוכלוסייה להרכב קשורה "מוגבלות" היאהנזקקות ולפיכך (.71%( ובקרב משקי בית של נפש אחת )81%הנזקקות השכיחה ביותר בקרב זוגות ללא ילדים )

הם בעלי הנזקקות "מוגבלות" ו-91.1%, 65מעל גיל בקרב משקי בית של נפש אחת בעלי5.3% הם41.6%, רק 64עד גיל הנזקקות "עוני וקשיי הכנסה". לעומת זאת, בקרב משקי בית של נפש אחת

( "סטייה חברתית" הנזקקות השנייה בשכיחותה היא ואילו "מוגבלות", הנזקקות ורק23.9%בעלי ) (.18.6%לאחר מכן "עוני וקשיי הכנסה" )

בקרב זוגות עם ילדים, הנזקקות המשפחתית השכיחה ביותר היא "תפקוד לקוי של משפחה" ) ( והשלישית היא "עוני וקשיי30.3%הנזקקות המשפחתית השנייה בשכיחותה היא "מוגבלות" )(, 31.3%

הכנסה" ילדים ומעלה4בקרב זוגות עם (. שכיחות זו אופיינית לזוגות עם ילד אחד עד שלושה ילדים. 28.5%)

( ולאחר מכן הנזקקויות "תפקוד לקוי של משפחה"33.1%הנזקקות העיקרית היא "עוני וקשיי הכנסה" )כל אחת מהן(. גם בקרב משפחות חד-הוריות "תפקוד לקוי של משפחה" היא29%ו"מוגבלות" )כ-

וקשיי הכנסה" )61%הנזקקות השכיחה ביותר )כ- (21.8%(, הנזקקות השנייה בשכיחותה היא "עוני (. 10.8%והנזקקות השלישית היא "מוגבלות" )

123

4 דוח מס' –פני החברה בישראל

3.1 מפה

תושבים ומעלה, 20,000נזקקים לשירותי הרווחה ביישובים המונים 2009 6לפי סוג נזקקות עיקרית של המשפחה ורמת פריפריאליות,

בעלי,במחלקות לשירותים חברתייםהרשומים תושבים ומעלה חושב אחוז 20,000ביישובים המונים לפי סוג הנזקקות המשפחתית. ,נזקקות מוגדרת

הנזקקויות קובצו עיקריים, במקום לשבעההמשפחתיות לצורך הכנת המפה, :7לארבעה אשכולות "מוגבלות", "תפקוד לקוי של המשפחה", "עוני וקשיי הכנסה" ו"אחר" )אחר כולל "סטייה חברתית",

"תפקוד חברתי ורגשי לקוי" ו"בבדיקה"(.

היה הגבוה "מוגבלות" של הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים הנזקקות המשפחתית ממוצע חולון, רמת גן, ביישובים ו האחוזים הגבוהים ביותר נמצא(.74%-21%. )כאשר הטווח הוא 52%ביותר -

. ביתר עילית ואלעדטירה, נמצאו ביישובים ואילו האחוזים הנמוכים ביותר הגבעתיים, בת ים והרצליי

המשפחתיתצע הנזקקותוממ "עוני וקשיי הכנסה" ה )טווח 20.2% יה האחוזים הגבוהים .(56%-6% נמצא ביישובים וביותר וטירה עילית, אלעד, עראבה ביותר ביתר הנמוכים ואילו האחוזים נמצאו

. ביישובים רמת גן, נשר וחולון

)טווח 18.9%היה "תפקוד לקוי של המשפחה" ממוצע הנזקקות המשפחתית האחוזים(.40%-8% נמצא ביותר ביישובים והגבוהים ופרדס אדומים מעלה עילית, מודיעין מודיעין-מכבים-רעות,

. נמצאו ביישובים קריית שמונה, עראבה וקריית יםאילו האחוזים הנמוכים ביותר חנה-כרכור, ו

ולכן, הציגה נזקקות פרט ולא נזקקות משפחתיתו 2008התבססה על נתוני ( 3 )מס' הקודםפני החברה המפה בדוח 6 בין המפות.ותלא ניתן לבצע השווא

ראו סעיף מקורות הנתונים. 7

124

4 דוח מס' –פני החברה בישראל

3.1תיבה

המדווחת למשרד הרווחה והשירותים החברתייםאלימות מפעילוארגוני המגזר השלישי,משרד הרווחה והשירותים החברתיים, בשיתוף משרדי ממשלה שונים

והנתונות במצבי מצוקה ומשבר. וטיפול למשפחות נפגעות אלימות נתוניםהומפתח שירותי הגנה .של משרד הרווחה והשירותים החברתיים 1עובדו בלמ"ס על סמך קובץ נתוני יסודהמובאים בתיבה זו

יש לזכור כי הנתונים אינם מתארים את כלל תופעת האלימות בישראל מכיוון שהם נוגעים באלימות המדווחת בלבד. לדברי אנשי המקצוע במשרד הרווחה והשירותים החברתיים גם הנתונים המדווחים

על אלימות לוקים בתת-דיווח.

הנמצאות היעד לאוכלוסיות השירותים מרבית את מספק החברתיים והשירותים הרווחה משרד באחריותו באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים )לשכות רווחה( ברשויות המקומיות.

איש 1.274 ,2009בשנת מיליון חברתייםהיו לשירותים במחלקות כ-והיוו ,רשומים מכלל17% אוכלוסיית ישראל.

בתחום אלימות: 2 סוגים של נזקקויות4יש

אלימות במשפחה.1

אלימות נגד נשים.2

אלימות נגד ילדים.3

אלימות בין אחים. .4

מסך כל הפונים הייתה אחת מהנזקקויות הללו )עיקרית או משנית( והם היוו44,622, ל-2009בשנת מסך כל בעלי הנזקקות המוגדרת. 5% מסך הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים ו-3.5%

ההבחנה בין סוגי הנזקקויות בתחום האלימות היא של משרד הרווחה, בהתאם לדיווח של העובדהסוציאלי המטפל במשפחה.

1לוח

2009רשומים במחלקות לשירותים חברתיים, לפי סוג נזקקות בתחום האלימות,

מספרים מוחלטים סוג נזקקות44,622 סך הכל 28,666 1אלימות במשפחה

8,096 אלימות נגד נשים7,331 אלימות נגד ילדים

529 אחיםבין אלימות

אלימות במשפחה יכולה להיות אלימות נגד בן הזוג, אלימות נגד הילדים, אלימות בין אחים או כל סוגי האלימות האלה.1יחד - הגדרת סוג האלימות נעשית על ידי העובד הסוציאלי המטפל במשפחה.

הקובץ כולל רשומות של משפחות הרשומות במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות.1 ולכל בן משפחה בנפרד. כולהשבגינה פנה הפרט, למשפחה מסמנים את הנזקקותלשירותים חברתיים במחלקות 2

לכל פרט ניתן לסמן נזקקות עיקרית ומשנית בהתאם להוראות התע"ס )תקנון עבודה סוציאלית(.

126

: שירותי רווחה3פרק

מקרב האוכלוסייה בעלת הנזקקות אלימות הן נשים, 56% ילידי ישראל72% הם יהודים ואחרים. מסך בעלי הנזקקות אלימות. עולי בריה"מ לשעבר שעלו החל46%)יהודים ואחרים בלבד( מהווים כ-

מעולי אתיופיה.4% מבעלי הנזקקות אלימות, לעומת 10% מהווים כ-1990משנת

( בקרב בעלי הנזקקות אלימות. הקבוצה השנייה61% היא השכיחה ביותר )כ-25-64קבוצת הגיל בהתאמה(. השכיחות הקטנה14% ו-20% )15-24 ולאחריה בני 0-14בשכיחותה היא ילדים בני

127

4 דוח מס' –פני החברה בישראל

ומעלה )65ביותר של הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים בנזקקות אלימות היא בקרב בני 5%.)

128

: שירותי רווחה3פרק

הכנסות מעבודה של הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים . 3 משקי הבית הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים שבהם יש לפחות בן משפחה אחד המוגדר בגיל

אלף משקי137 מהם )כ-44% אלף(. ל-309 מסך כל משקי הבית )כ-62%( מהווים כ-15-64העבודה ) קיימים הבדלים משמעותיים בין משקי בית עם הכנסה. 2008בשנת 8הכנסה מעבודהבית( לא הייתה

ממשקי הבית ללא הכנסה מעבודה מוגדרים כמשקי בית של נפש50%למשקי בית ללא הכנסה. כ- ממשקי הבית עם הכנסה מעבודה. לעומת זאת, יש פחות זוגות עם ילדים במשקי15%אחת לעומת

(. משקי בית מסוג50%( לעומת משקי בית עם הכנסה מעבודה )כ-18%בית ללא הכנסה מעבודה )כ-גיל ילדים מעל נכללו משקי בית עם בקרב משקי בית עם הכנסות3( הם פי 18"אחר" )שבהם מעבודה, בהשוואה למשקי בית ללא הכנסות מעבודה.

בסעיף זה נבדקה עבודה שכירה בלבד, לא כולל עצמאים מכיוון שבסיס הנתונים הקיים לא אפשר חישוב הכנסה8חודשית לעצמאים.

129

4 דוח מס' –פני החברה בישראל

מהם הם85% עם מפרנס יחיד, כאשר היו מעבודה, הכנסה ממשקי הבית עם61%, כ-2008שנת ב הרשומים במחלקות בית י למשק, ברוטו מעבודה הכספיתי נפשות ומעלה. ההכנסהתמשקי בית עם ש

ש"ח 7,173הסתכמה ב-לשירותים חברתיים, גודל משק הבית הממוצע ה.בממוצע לחודש 4.1 יה . 1.5 יה ומספר המפרנסים הממוצע הנפשות

3.3לוח

1משקי בית הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים, לפי הכנסות מעבודה 2009וסוג משפחה,

משקיבית

של נפש אחת

15 )בני(64עד

משפחה חד-הורית

עם ילדים3

3זוג עם ילדים

זוג ללא

ילדיםסך 2הכל  

18 מתחת לגיל מספר ילדים

סך הכל

ילדים4ומעלה ילדים2 ילדים3

ילדאחד

אחוזים14.9 16.1 19.8 10.6 10.3 5.2 45.8 4.8 100.0 אחוז המשפחות

ממוצע1.00 3.48 7.37 5.00 4.00 3.00 5.57 2.00 4.12 משפחהבמספר נפשות

1.25 2.87 4.88 3.75 3.20 2.65 3.99 2.00 3.16

מספר נפשות סטנדרטיות

במשפחה

1.00 1.27 1.93 1.64 1.53 1.43 1.72 1.27 1.58 מספר מפרנסים

במשפחה

1.00 2.04 4.28 2.90 2.43 2.15 3.30 1.75 2.75 מספר נפשות בגיל

עבודה

3,682.7 4,528.6 7,957.3 8,628.2 8,676.1 7,921.9 8,269.7 6,713.0 7,173.0הכנסה כספית ברוטו

משפחה )ש"ח(ל

3,682.7 1,460.9 1,120.9 1,725.7 2,169.0 2,640.7 1,667.5 3,356.5 2,158.6הכנסה כספית ברוטו

נפש )ש"ח(ל

2,946.1 1,648.4 1,659.3 2,300.9 2,711.3 2,989.4 2,193.9 3,356.5 2,417.9הכנסה כספית ברוטו

)ש"ח(לנפש סטנדרטית

130

: שירותי רווחה3פרק

הן של שכירים בלבד.2008ההכנסות מעבודה לשנת . 1(.15-64לפחות בן משפחה אחד בגיל העבודה ). 2.18הילד הצעיר במשפחה מתחת לגיל .3

גודל משק הבית משפיע על רמת החיים שניתן לקיים מהכנסה נתונה ולפיכך בסיס ההשוואה המתאים הכנסההביותר הוא הכנסה לנפש סטנדרטית. במשפחה הרשומה במחלקות לשירותים חברתיים,

)משקי בית של זוגות ללא ילדיםא בקרב יההכספית הגבוהה ביותר מעבודה )ברוטו לנפש סטנדרטית( יש לשים(. ש"ח1,648 )משפחה חד-הורית עם ילדיםקרב היא ב ביותרכה הנמוההכנסה( וש"ח 3,356

ותמיכות קצבאות כוללת ואינה בלבד מעבודה היא סטנדרטית לנפש ההכנסה כי לעובדה לב בפרק לראות ניתן לנפש. ההכנסה גובה על משפחות1המשפיעות של מעבודה ההכנסות כי

מסך הכנסותיהן. 46.7%חד-הוריות באוכלוסייה הכללית מהוות רק

131