49 TheMarker Magazine 12.2013

סופרת איין ראנד הלכה לעולמה לפני 31 שנה, אולם המורשת שלה לא דעכה מעולם. הרומן עותקים, אלפי במאות שנה מדי נמכר עדיין ב־1957, שפרסמה הנפילים”, “מרד הדרמטי, למרות שהוא אחד הרומנים הארוכים ביותר שנכתבו אי פעם, ואף שעלילתו הנפתלת, שכורכת רומן אהבים משולש ומרובע, מתח ואלימות, תעלומות בלשיות והמון נאומים פוליטיים, נקראת כיום קצת כמו רומן למשרתות. בשנות ה־90 דורג “מרד הנפילים” במקום השני ברשימת הספרים הברית. ארצות הקונגרס של ספריית בסקר שערכה כמובן, התנ”ך אחרי בהיסטוריה, ביותר המשפיעים נהפכה באמריקה למנהיגתה רוסיה שנמלטה מארצה לאחר המהפכה הקומוניסטית, ילידת ראנד עצמה, של תנועה רוחנית חדשה ונחשבת כיום לאחד המאורות הגדולים של התנועה השמרנית בארצות הברית. אי ואת הפרט חופש את נס על מעלה “אובייקטיביזם”, כינתה ושאותה ראנד, שהגתה הפילוסופיה ההתערבות הממשלתית, ורואה באנוכיות ערך עליון. היא סחפה אחריה יזמים, אנשי עסקים, פוליטיקאים האחרונים, בעשורים העולם כלכלת על ביותר המשפיעים האנשים אחד למשל, בהם, - וכלכלנים ההתערבות גברה כאשר ,2008 של המשבר שלאחר בשנים גרינספאן. אלן לשעבר, הפדרלי הבנק יו”ר

הממשלתית בארצות הברית ובמדינות אחרות, נהנתה תורה זו מתנופה מחודשת. אחד הגופים העיקריים שמקדמים את פילוסופיית האובייקטיביזם של ראנד הוא מכון איין ראנד הפועל מאז ברוק. ירון ד”ר הישראלי הכלכלן כיום עומד ושבראשו בעולם, אחרות ובמדינות הברית בארצות הקמתו ב־1985, פועל המכון בדרכים שונות כדי להציג את רעיונותיה של ראנד לקהלים חדשים, בהם גם תלמידי בתי ספר תיכוניים בארצות הברית, להם מחלק המכון מדי שנה כ־400 אלף עותקים מספריה של ראנד. כמו כן מממן הארגון את הקמתם של מועדוני סטודנטים באוניברסיטאות בארצות הברית ותומך

בפרופסורים שמקדמים את רעיונות האובייקטיביזם. 2000, עם ברוק, המכהן כנשיא המכון מאז שנת ביקור שערך בישראל בחודש שעבר שוחח במסגרת האמריקאית בתרבות ראנד איין של הפילוסופיה את לקדם היא שלנו “המטרה :TheMarker מגזין ובתרבות העולמית”, הוא אומר. “יש לנו כ־300 פרופסורים שמלמדים את איין ראנד. זה ייקח זמן, אבל

אובייקטיביזם שיפוטי

12.2013 TheMarker Magazine 48

"הכלכלנים הם אלה שמייצרים את המשברים"

שכר מינימום? רע; רגולציה? רע מאוד; קפיטליזם? מעולה, במיוחד לעניים; והממשלה? מוטב שתתעסק

בלתפוס פושעים ותניח לכלכלה. את הרעיונות האלה ועוד רבים מסוגם מקדם ירון ברוק, ישראלי־אמריקאי

שעומד כיום בראש מכון איין ראנד. בראיון למגזין הוא מסביר למה האידאולוגיה

הקיצונית שניסחה הסופרת השנויה במחלוקת בשנות ה־50 היא בדיוק מה שדרוש לאנושות כיום. בימין

האמריקאי יש מי שמקשיב ומיישם

מאת דפנה מאור ואיתן אבריאל

ה

פסל אטלס במרכז רוקפלר בניו יורק

צילום: פליקר

אובייקטיביזם שיפוטי

12.2013 TheMarker Magazine 50

כמו בוויסקונסין. האם זו אינה כפייה?בארצות שיש מה על מגן לא “אני אתם אם כזו: היא הנקודה אבל הברית, ביחד מתארגנים ואתם שלי עובדים יכול גם אני אבל בכיף, אז זה, בשביל רוצה שלא למישהו וללכת אתכם לפטר אפשר אי הברית בארצות כיום להתאגד. לעשות את זה על פי חוק. לתת כוח פיזי

לאיגוד על פני המעביד, זה לא צודק”.שראנד מאז אולי: לשמוח, יכול ברוק העובדים שיעור ירד ספריה את פרסמה מ־35% הברית בארצות המאוגדים הנוטה באירופה, .2012 בסוף ל־11.3% השיעור עובדים, על והגנה לרווחה יותר בישראל, מאשר יותר נמוך - 25% הוא בוועדי מיוצגים מהשכירים 28% שבה בהתאגדויות המלחמה ואולם עובדים. עובדים לא עומדת בראש סדר העדיפויות להם יש והאובייקטיביסטים. ברוק של מטרה נוספת, חשובה יותר: צמצום דרסטי שעושה “ממשלה הממשלה. סמכויות של דבר אחד בלבד”, מפרט ברוק. “מגינה על זכויות הפרט ופועלת נגד אנשים שרוצים כלומר אחרים, כלפי בכוח להשתמש ובתי משטרה צבא, צריך זהו. פושעים.

משפט. לא צריך שום דבר אחר”.למה לעצור שם? דייוויד פרידמן, בנו של מילטון פרידמן, חושב שרק מי שיש לו

כסף לקנות שירותי משטרה זכאי להגנה.אנרכיסט. הוא פרידמן מילטון של “הבן חייבת לא הממשלה לדעתי אנרכיסט. לא אני

להכריח אנשים לשלם”.האם הממשלה שאתה מציע יכולה להכריח אנשים

לשלם מסים כדי לממן שירותי משטרה וצבא?השירותים את יקבל עדיין הוא ישלם. שלא רוצה, שלא מי “לא. מפני שזה תפקידה של הממשלה. אולי יהיו שירותים שהממשלה לא היא רוצחים, מפני הגנה של הבסיסיים השירותים את אבל תספק, תספק. נגיד שאת חיה במקום שבו האנשים החליטו שהם רוצים לעבוד קשה כדי לשפר את החיים שלהם. חשוב להם מה קורה סביבם. אפשר שתהיה בשביל ישלמו לא כאלה חזקים שאנשים מצב בכלל לתאר משטרה וצבא וביטחון? ישראל היא מדינה שבה כולם מנסים לתחמן. ארצות נאורים. אנשים יש שבה בחברה הטבעי המצב לא זה אבל ייצוגית. כמה אנשים בחברה כזו היו הולכים יותר הברית היא הרבה למסעדה ומתחמקים מלשלם את החשבון? אנשים רוצים לשלם עבור

השירות שקיבלו”.תורת של לרעיונות בניגוד עומדים אומר שאתה הדברים בשנים ההתנהגותית הכלכלה אותנו שלימדה ולמה המשחקים

האחרונות, למשל בעבודותיהם של דניאל כהנמן ודן אריאלי.“תורת המשחקים היא בולשיט. היא לא עובדת במציאות. אם שמים את המשחקים. תורת אין במציאות, עובדת. היא במשחק, אנשים מוטרדת מזה ש־90% מהאנשים ישלמו ו־10% לא ישלמו. ואז ה־90% יפסיקו לשלם, ובאיזשהו שלב הכל יתמוטט. אבל זה מבוסס על הנחה שאנשים רוצים לתחמן ולא רוצים לשלם על מה שהם מקבלים, שהם

לא רציונליים. אין שום עדות לזה.הספרים את קראתי אריאלי. לדן שלמה שיחה להקדיש “אפשר זה בצורה נימוסית: המחקרים שלו כל יודע איך להגיד את שלו. לא כך מנותקים מהמציאות, שאין להם שום רלוונטיות. יש לו מחקר שלם

בסופו של דבר נשפיע גם בעולם הפוליטי”. הוא מתאר את המבנה ברוק. כאשר קשה להישאר שווה נפש מול החברתי והפוליטי האידאלי לתפיסתו, או מסביר מדוע כל הכלכלנים טעו ביחס לגורמים למשבר של 2008, הוא נשמע מנותק מהמציאות; כשהוא מסביר מדוע הרגולציה היא שורש הרע, במיוחד כשהיא מוטלת מתלווה לעניים, טוב הקפיטליזם כי וקובע הבנקאות, מערכת על למרות ואולם בצע. ותאוות פטרונות של מריר לוואי טעם לדברים להקשיב חשוב גדולה, נוחות אי ומעוררים לאוזן צורמים שדבריו להם. אלה, אחרי הכל, הרעיונות שמפעפעים בשנים האחרונות לתוך המערכת הפוליטית האמריקאית, דרך גורמים שונים בימין הפוליטי

שם - מהתנועה העממית “מסיבת התה” ועד למנהיגי הקונגרס.המציאות שלפיה התפיסה עומדת ראנד של הפילוסופיה ביסוד קיימת כמוחלט אובייקטיבי, ושהמוח האנושי, באמצעות ההיגיון, הוא צריך זו, תפיסה פי על מוסר, הזו. המציאות את לתפוס האמצעי להיות מבוסס על היגיון מוחלט ולא על אמונה, גחמה שרירותית או שאנשים הרעיון - לאלטרואיזם נחרצת מתנגדת היתה ראנד רגש.

צריכים לפעול למען זולתם. לשיטתה, הקרבה עצמית למען אלא לעבוד אסור ולאדם רע, כל שורש היא אחרים

מדינת מודל האישי. ואושרו עצמו למען רק הרווחה הוא אסון שמוביל את החברה המערבית

לקולקטיביזם, אמרה ראנד, שהתנגדה למסים להפרדה והטיפה פיקוח, של צורה ולכל כמו והכלכלה, ממש המדינה בין מוחלטת בארצות הנהוגה מהדת המדינה הפרדת

הברית.גררו כאלה פרובוקטיביים רעיונות נגד קשות האשמות ה־50 בשנות

אמונותיה את לקעקע ניסיון בהן ראנד, הבסיסיות ביותר של החברה האמריקאית.

איזה עולם הייתם רוצים לראות?“אנחנו רוצים לראות עולם שבו הפרט לוקח

חייו את לחיות המוסרית האחריות את עצמו על למצות אותם. לחיות יכול הוא שבה טובה הכי בדרך

עולם זה אנושית. כחיה כבן אדם, הפוטנציאל המלא שלו את על הוא המיקוד שלהם. העצמאי האושר את מקדמים אנשים שבו

האינדיבידואל”.רק אלא חברה, כזה, דבר שאין אמרה שתאצ’ר כמו

אינדיבידואלים?חברה ליצור הוא רוצה שאני ומה אינדיבידואלים. רק יש “נכון, חברה לעשות, רוצים לא שהם דברים לעשות אנשים מכריחה שלא כדי פיזי ובכוח באקדחים משתמשים לא כוח, אין כפייה, אין שבה למנוע מבני אדם לעשות מה שהם חושבים שטוב בשבילם. כמובן, כל

עוד הם לא פוגעים באנשים”.אבל הגדרת הפגיעה יכולה להיות שונה מאדם לאדם.

“אנחנו מדברים על פגיעה פיזית ברכוש שלך ובעצמך - כוח פיזי נותן לא שאני זה פגיעה. לא זה אותך מפטר שאני זה רמאות. או זה לא פגיעה. אם אני מונע ממך בכוח לקחת עבודה, גם מזון חינם, מינימום שכר קטנה: דוגמה הנה עושה. שממשלה מה וזה פגיעה, זו לעבוד מוכן אני עבודה. לקבל ממך ומונע אותך מישהו שמחזיק זה לי נותנים שהיו אנשים הרבה מכיר ואני לשעה, דולרים 5 תמורת יעשו אם כי אותה לי ייתנו לא הם אבל דולרים לשעה, ב־5 עבודה זאת הם ילכו לכלא. הממשלה לוקחת אזיקים ומונעת ממני לקבל את העבודה הזו, ובכך היא מונעת ממני, בכוח, לעשות משהו שיקדם את טוב יודעים מה בה חושבים שהם כי האנשים שיושבים האושר שלי,

בשבילי יותר טוב משאני יודע מה טוב בשבילי”.משא ומנהלת מתאגדת עובדים חבורת שבו מקרה לגבי מה ומתן עם מעסיק, אבל יש חוק שאוסר על משא ומתן קיבוצי לשכר,

"שכר מינימום זה מישהו

שמחזיק אותך ומונע ממך

לקבל עבודה. אני מוכן לעבוד

תמורת 5 דולרים לשעה, אבל

הממשלה לוקחת אזיקים ומונעת ממני לקבל את

העבודה הזו. בכך היא מונעת

ממני, בכוח, לעשות משהו

שיקדם את האושר שלי"

ירון ברוק

צילום: מכון איין ראנד

אובייקטיביזם שיפוטי

12.2013 TheMarker Magazine 52

שמראה שאם משלמים לאנשים בונוסים זה מוריד את רמת הביצועים שלהם. אם משלמים למנכ”ל בונוס, הוא עובד פחות טוב, כי הוא לחוץ מהבונוסים. איך הוא מדד את זה? הוא הלך להודו כי בארצות הברית זה יקר מדי, לקח אנשים מהרחוב, ונתן להם הרבה כסף בשביל לשחק והם רעדו הוא נתן להם משכורת של חודש, כי משחקים. הם נכשלו למישהו מנכ”ל להשוות האלה. השטויות עם הזמן על חבל ונלחצו. ברחוב? מנכ”ל מגיע לעמדתו בתהליך אבולוציוני, בתהליך שבו הוא עבד תחת לחץ והוא יודע להתעסק עם זה, אז מה מבלבל לי את המוח

עם הודים? ההנחה שלי היא שבני אדם יכולים להיות רציונליים”.מה לגבי ההטיות הקוגניטיביות שעליהן מדבר כהנמן, שלעתים

משבשות את החשיבה הרציונלית?הם אנשים מכהנמן. הפוכות למסקנות שמגיעים כלכלנים “יש רציונליים מאוד אם נותנים להם את הנתונים ויוצרים את הקונטקסט טעויות. עושים גם אנשים בוודאי. מהטיות? סובלים אנשים הנכון. יודעים הם מהטעויות, ללמוד אפשר שבה סביבה יוצרים אם אבל ללמוד מהן מהר מאוד, ושוק חופשי זה שוק שבנוי לתקן טעויות. שוק

ממשלתי הוא שוק שבנוי כך שאף פעם לא תלמד מהטעויות. אם אתה בנקאי כיום, מה למדת מהמשבר? למדת שלא

חשוב מה שאתה עושה, הממשלה תציל אותך. אז יאללה, תמשיך עם הבלגן. הבנקאות באמריקה

היא דוגמה מעולה לתהליך הזה. למה לדאוג? כשהכל מסתדר טוב, אנחנו עושים המון כסף מסתדר לא כשמשהו בונוסים, ומקבלים מה אותנו, ומצילה נכנסת טוב, הממשלה

הבעיה?”.באשמת הוא בבנקים שקרה מה כל הממשלה? גם ג’יי.פי מורגן צ’ייס שרימה

הלווייתן בפרשת הפסיד בתים, בעיקולי מלונדון ומכר משכנתאות רעילות?

אחד צ’ייס. מורגן ג’יי.פי על נדבר “בואי שנוהל הברית בארצות טובים הכי הבנקים

את צריך היה ולא המשבר, לתוך מעולה בצורה ממשלת שהפעילה הכלכלית הייצוב )תוכנית TARP

ארצות הברית ב־2008 - ד”מ(. היו”ר, ג’יימי דיימון, אמר לשר היה הוא אם בשקט. אותו שיעזוב חילוץ, רוצה לא שהוא אז האוצר מוכר זבל, מה היה קורה לשווי הנכסים שלו? סיטיבנק מכרו זבל, ומה ומה קרה להם? הם פשטו זבל, קרה להם? ליהמן ברדרס באמת מכרו רגל. ג’יי.פי מורגן לא פשטו רגל, היה להם מספיק הון, לא היה צורך

בעזרה ממשלתית. שכל מה בולשיט. זה הטעה, מורגן שג’יי.פי הוכיח לא אחד “אף היה הברית, בארצות החליטו עסקים אנשי והרבה החליטו, הבנקים שהם יודו באשמה כדי לחסוך לעצמם מאבק משפטי שיעלה הרבה כסף. יש סיכוי שהיו מפסידים במשפט, במיוחד בהתחשב באווירה האנטי־

אחד היה דיימון ג’יימי זה? עם להתעסק להם למה כיום. בנקאית האנשים שהרימו את קולם נגד דוד־פרנק, חוק הרגולציה הפיננסית, נגד אובמה, הוא אמר שהחוק הוא אנטי־עסקים ואנטי־בנקים, ועכשיו מתכסחים אתו. זה עניין אישי. זה לא חדש בעולם המערבי. כל פעם

שיש משבר כלכלי, מאשימים את הבנקאים”.אז כל מה שהכלכלנים אומרים שגרם למשבר, כל זה פשוט שגוי?

יודו כולם שנים עשר תוך אחרת. חושבים כבר כלכלנים “הרבה בכך. היו שלושה גורמים עיקריים למשבר: הראשון הוא אלן גרינספאן, - כשמשלמים הוא עודד אנשים ל־1%. ב־2002 שהוריד את הריבית לאנשים לקחת כסף, הם לוקחים כסף, כי הריבית הריאלית שלילית. לא מפתיע שאנשים לקחו על עצמם הרבה חובות; השני הוא הממשלה, בצורה מסבסדת האחרונות, השנים ב־15 ובמיוחד שנה, 50 שבמשך מסיבית את שוק הדיור בארצות הברית. פרדי ופאני הם חלק מזה. אבל יש גם דברים אחרים - למשל האפשרות לקבל זיכוי במס הכנסה על

אחר; דבר שום על ולא משכנתא, ריבית ‘גדולים של התפיסה הוא שלישי גורם היה לא ליהמן מגוחך. זה ליפול’. מכדי בגללו. קרס הכל לא ליפול. מכדי גדול מורגן ג’יי.פי אם נכונה. לא פרשנות זו

יפשוט רגל, לא יקרה כלום. אותנו שהכניסו כלכלנים אותם “אלה את לחזות הצליחו שלא הזה, לבלגן גדול, כלכלן ברננקי, למשל המשבר. שהוא מה את קחו ריזרב. הפדרל ראש למציאות. ותשוו וב־2008 ב־2007 אמר כל מה שהוא אמר היה לא נכון - שפרדי ופאני לא יפשטו רגל, שהכל בסדר גמור; שאף פעם לא היה משבר כשמחירי הנדל”ן קרסו, אז למה שיקרה הפעם; שגם אם כן יהיה משבר, זה לא אסון. אז יש לו רקורד את לקבל צריך אני אז דגול, כלכלן של

ההסברים שלו?”. בספריה, ראנד האלילה את התעשיינים, העשייה. ואנשי הממציאים המדענים, שממציאים האנשים הם שלה הגיבורים מכונות בונים חדש, מסוג פלדה ורכבות, בניינים מתכננים מתוחכמות, דיברה גם היא אבל מוזיקה, ויוצרים בשבחם של בעלי מכרות ובנקאים אוגרי הוקיעה ראנד מסוימים, במובנים זהב. מכירים שאנחנו כפי הקפיטליזם את הממשלה, לעטיני שמחובר זה אותו: על שמגן מונופולים, יצירת שמאפשר

בנקים סוררים. תחת חופש כלכלי אמיתי לא ב־1959 אמרה מונופול, של היווצרותו תיתכן ואלאס, מייק לעיתונאי מרתק טלוויזיוני בראיון שניתן לצפות בו ביוטיוב. “כשהתחרות חופשית אף אחד

לא יכול להשתלט על שוק למוצר שיש לו ביקוש”.שממציאים תעשיינים על שכתבה שראנד, סבור אתה האם דברים, שבונים דברים במו ידיהם, היתה רואה בבנקאים של ימינו

את אבירי השוק החופשי? הם אלה שמייצרים את הערך הכלכלי?“כתבתי הרבה על למה בנקאות היא תחום עיסוק יצרני יותר מכל תחום אחר. כי זה התחום שיוצר את היצרנים. אין יצרנים בלי בנקים.

אם הכלכלה זה הגוף והאיברים, הבנקים הם העורקים שלה”.זה מה שהם אמורים להיות.

“אבל את העיוות בשוק יצרה הרגולציה הממשלתית ולא הבנקים. בשום עסק אחר הממשלה לא היתה מתערבת. אם אינטל תפתח שבב חדש והוא יהיה כישלון מוחץ והם יפסידו 9 מיליארד דולר, אף אחד לא יגיד שום דבר. למה שזה יהיה עניין של הממשלה? במקרה של הבנקים אלה לא בעלי המניות שתבעו את הבנקים, אלא הממשלה שהתערבה”.

והוא מסכן את המפקידים ביטוח מהממשלה. אבל הבנק מקבל כשהוא מהמר כבנק השקעות.

“עכשיו את מדברת על הבעיה הרצינית. אני חושב שצריך לפצל אותם. אני לא רוצה שהממשלה תיתן ביטחון למפקידים”.

שמישהו לא וזה - הזו הממשלתית ההתערבות את נסלק ואם טען שהפיקוח היה טוב - אתה טוען שהשוק יתנהג באופן מוסרי

ורציונלי?“זה לא אומר שלא יהיו משברים וטעויות. אבל הם יהיו הרבה פחות

סיסטמתיים וקטסטרופליים מהמשבר הזה”.איזה כלכלות אי פעם תפקדו ככה?

“היו כלכלות שהתקרבו לזה. ארצות הברית במאה ה־19 ובתחילת

"קחו את מה שברננקי אמר

ב־2007 וב־2008 ותשוו למציאות.

כל מה שהוא אמר היה לא נכון: שפרדי

ופאני לא יפשטו רגל, שאף

פעם לא היה משבר כשמחירי

הנדל"ן קרסו; אז יש לו היסטוריה של כלכלן דגול,

אז אני עכשיו צריך לקבל את

ההסברים שלו?"

איין ראנד

ASSOCIATED PRESS :צילום

המאה ה־20. הונג קונג. אין הרבה כלכלות כאלה”.אתה רואה כמודל לרוחך את ארצות הברית של תחילת המאה

ה־20?לבין האזרחים מלחמת שבין התקופה של הברית ארצות “את

1913־1914”בעייתי לא זה מורגן. ג’יי.פי אחד, אדם בן ידי על שנשלטה

בעיניך?“איזו בעיה זה יצר?”

זה פגע בתחרות.התוצאה מהי תחרות. היתה שלא לכך עדות או הוכחה שום “אין של חוסר תחרות? המחירים עולים והאיכות יורדת. זה מה שמלמדים בחוגים לכלכלה. תסתכלו על כל השווקים האלה שטוענים שיש בהם שיש מעיד זה עלתה. והאיכות ירדו שהמחירים ותראו מונופולים, תחרות בשוק חופשי. מה אכפת לי שהם לא מתחרים אם הם מורידים

את המחירים?”וחוץ מארצות הברית באותה תקופה?

“במידה מסוימת, כל העולם המערבי. בגלל זה הוא הצליח כל כך, מצרפת. יותר אנגליה שונות. ברמות הקפיטליזם את יישם הוא כי שוודיה מסוף המאה ה־19 ועד שנות ה־50 היתה קפיטליסטית מאוד.

הכלכלות הסקנדינביות נחשבות לתחרותיות מאוד, מידה בהן שיש למרות רבה, רצון שביעות עם

גדולה של מעורבות ממשלתית.תחילת עד מאוד חופשית היתה “שוודיה

שנות ה־60, כשעברו שם למודל סוציאליסטי היתה היא ה־90 שנות ועד מאז יותר. היתה הבעיה לסוציאל־דמוקרטיה. מודל בפני עמדה היא ה־90 שנות שבתחילת פשיטת רגל. הבנקים והכלכלה היו בצרות. בתחילת שנות ה־90 התחילו במגמה הפוכה של דה רגולציה, של הפחתת הרווחה, מתן

אפשרות לבחור בתי ספר. משנות ה־90 הם עובדים בכיוון של שוק חופשי”.

בתי הספר מפוקחים מאוד, והמיסוי גבוה מאוד. לשיטתך, זו התערבות ממשלתית.

“המיסוי גבוה אבל הרגולציה נמוכה הרבה יותר. מדורגת היתה הברית ארצות הכלכלי החופש בדירוג

שלישית בשנת 2000 וכיום היא במקום ה־18 )הערה: לפי הדירוג של מכון קאטו הליברטריאני. בדירוג אחר, של מכון הריטג’ והעיתון “וול סטריט ג’ורנל”, מדורגת ארצות הברית במקום ה־10(. דנמרק, שוודיה בהן יש כלכלי. חופש יותר להן יש ובאמת מעליה, נמצאות וקנדה

מסים גבוהים יותר ופחות רגולציה”. האם חופש כלכלי נמדד רק בהתערבות ממשלתית?

ובמידה חכמה יותר הרבה בצורה הרגולציה את עושים הם “כן. פחותה. אתם לא קולטים עד כמה אין חופש כיום בארצות הברית. כדי לייצר שמפו בקליפורניה צריך אישור מהממשלה. צריך לקחת קורס בשמפואים. הממשלה האמריקאית בכל דרגיה מעורבת בצורה מסיבית

בכלכלה, ובצורה לא יעילה. בשוודיה הם מעורבים פחות”.זה לא קורה רק בחמש השנים שבהן אובמה הוא נשיא.

“אני לא האשמתי את אובמה בשום צורה. אני מאשים את בוש הרבה יותר מאשר את אובמה”.

בחרו קפיטליסטיות שמדינות העובדה את מסביר אתה איך במודע במפלגות שכן רוצות להגביר את המעורבות?

זה לא עניינים כלכליים. הם לא מצביעים “כי מה שמניע אנשים לכסף, הם לא מצביעים לרמת חיים. הם מצביעים לפי מה שהם חושבים בתחילת ורעיונות. מוסר לפי מצביעים הם ונכון. והוגן צודק שהוא פילוסופיה הברית. בארצות רעיונית מהפכה היתה ה־20 המאה לא שהקפיטליזם החליטו ואנשים הברית, לארצות נכנסה אירופית

לא ערכים, של עניין זה ישר. ולא הוגן של כסף.

של החיים רמת על מסתכלים “אם אנשים לפני ואחרי הקפיטליזם, הרי ששום נוצר לא מהקפיטליזם יותר טוב דבר מעולם. מה עשה יותר טוב לעניים ביותר החיים, רמת מבחינת הקפיטליזם מלבד היו 1800־1900 הבריאות? החיים, אורח האינטלקטואלים לעניים. נהדרות שנים מה אבל להם, רע שזה לעניים מסבירים שיכול רע הכי הדבר זה כיום שקורה יותר שסובל מישהו אין לעניים. לקרות עניים מאשר הממשלתית מההתערבות הם בזה שאשם ומי אמביציה. קצת עם בדותות האינטלקטואלים שמספרים להם מערכות אותם שמלמדים היסטוריות, הסברים להם ונותנים שגויות ערכים אלה הם הכלכלנים שגויים. כלכליים רואים שאנחנו המשברים את שיוצרים

כיום. לא כשכלכלנים עושים אנחנו “מה ומייצגים את המציאות חוזים את העתיד הלאה אותם מקדמים שלילית? בצורה זה מה שעושים ונותנים להם העלאה בשכר. לג’נט ילן וזה מה שעשו לבן ברננקי. במקום המשבר את שראו הכלכלנים את לקחת מגיע, שראו שיש בעיות יסודיות בכלכלה - מרכזי מקום להם ולתת האמריקאית, מבטלים אותם וחושבים שהם משוגעים”.

הבנק יו”ר להיות יכול מי כך אם הפדרלי, לארי סאמרס?

יותר טוב להיות יכול היה “סאמרס אין לה. דומה הוא הכל בסך אבל ילן, מג’נט הבדל פילוסופי ביניהם. שניהם אותו זבל כלכלי להסביר יכולים שלא כלכלנים אותם אלה לדעתי. שנים. עשר לפני ולא אתמול האמריקאית הכלכלה את אותם כלכלנים שאמרו לאובמה תשקיע 900 מיליארד דולר בכלכלה דולר מיליארד 900 ממישהו לוקחים אז תשגשג. והיא האמריקאית מבין לא אני כלכלי. משהו שיצרו וחושבים אחר למישהו ונותנים איך אפשר להצדיק רעיון של תמריצים כלכליים. אתה לוקח מאנשים שהיו משקיעים את הכסף הזה, ונותן לאנשים אחרים שמבזבזים אותו.

זה לא עושה כלום”.אז מי כן?

מילטון של התלמידים שיקגו. מאסכולת מישהו לקחת “יכלו פרידמן”.

מאנשי מרוצה היתה ראנד איין לדעתך האם אחר: ולעניין מסיבת התה כיום?

הרוח את מייצגים שהם אמרה ראנד שאיין האנשים “אלה לנו. נשבר מספיק, די, מסוים בשלב שאמרו אנשים האמריקאית. הרגישו הם במקום. רוצים הם מה ידעו לא גם לא. למה? ידעו הם כמה ועל זה, על בחיוב כתבה היא הסברים. בלי הנכון הרגש את שלנו התפקיד שזה אמרה היא האינטלקטואלי. הבסיס להם שחסר את למצוא להם לעזור - ושלי שלה התפקיד - כאינטלקטואלים לא הם הממשלה. עם מספיק של החיובי לרגש הפילוסופי הבסיס

.”מבינים מה זה אומר, אז צריך לעזור להם

dafna.maor@themarker.com

אובייקטיביזם שיפוטי

12.2013 TheMarker Magazine 54

ישראל היא מדינה שבה כולם מנסים לתחמן. אבל זה לא המצב

הטבעי בחברה שבה יש אנשים נאורים. ארצות

הברית היא הרבה יותר

ייצוגית. כמה אנשים בחברה כזו היו הולכים

למסעדה ומתחמקים מלשלם את

החשבון? אנשים רוצים לשלם

עבור השירות שקיבלו"

"מרד הנפילים". עדיין רב מכר