ñá"ã

ãåîéìä ïéðòá ñøèðå÷ )äàéø÷ä ãåîéì èøôáå(

áùú íò"ø

העתיק מלימוד ו למלמד לאין לל "פ דברי חז"עשד "כדי להסביר בס, מטרת הקונטרס ומעשהומתוך יוצאיםהכמה תוצאות בלתי נעימות ולהסביר , יןרוריביצא בללימוד קודם שהלימוד הראשון באיזה אופנים נשתנו דורות האחרונים וגם להראות מקום ,ל"הנשלא נזהרים בלימוד על אופן

ומעט דברים , שבדורות האחרונים צריכין ביותר להסביר כל דבר יפה יפה,מדורות הראשוניםפ "סדר הלימוד עו, פ דקדוק"קריאה עה ובאופןחילוקי המנהגים באופן לימוד הקריאהאודות אפילו אם אצל , יפהמלמד להסביר כל לימוד על כל ' וגם להראות מקום שחיוב רמיא עלי. המסורת

וכמה סיבות למה יש לבקש תמיד הסברים וטעמים , פשוט כדברהלימוד נראה אותההמלמד ל "אדרבה מאותם הטעמים גופא בחרו חז, אף שיש לומר כמה סברות למעט ההסברו, בלימוד, גם. הטעמים לקטניםדברים שיש ליזהר בהם כשמסבירים וקצת מה, להרבות בהסברדוקא טבלא המראה מקום לכמה וצרפנו . 'וכו אופן ההנהגה של המחנך שהוא מתמסר לעבודתואודות

איך הקושי בקריאה עלול ו, סיבות הנפוצים למה לא מכירים ולא מתקנים קושיים בעניני קריאהיסודיים כמה ענינים ו, קצת ממטרת השיעורים בענין הקריאהוגם , שיגרום קושי בשאר ענינים

.באופן הלימוד הזה ק"ז לפ"סיון התשס

בדף 854-1902 (718). ק.ד.נא להתקשר עם י-הערות והארות ד"בס

ואמנם ". אור החיים"ה בספרו "ץ זללה"ר יוסף יעב"העתקתי כאן דברי התנצלות שכתב חד גאון חסיד וקדוש אחד מקמאי מוהר ...נטרס הלזאבל גם אני הפעוט לקחתי מתוך התנצלותו מוסר לעורר לבי לכתוב הקו, כקליפת השום לפני הדרת גאונו' איני אפי

גדף 854-1902 (718). ק.ד.נא להתקשר עם י-הערות והארות ד"בס

íéðéðòä ïëåú:

ה...............................................:שאין להעתיק לימוד התלמידים ללימוד חדש קודם שיודעים הלימוד הראשון בבירור

שקושי הניכר בלימוד בשלב השני הוא \\ שילמדו שוב הלימוד הלז גם כשנמשכים הלאה א כיון דעל על הוא אפילו באופןדחשש דשבשת \\שבשתא כיון דעל על אפילו כשחוזר שוב ללימוד ,פ ששוב לא יצליח בשני השלבים"גורם כמ, המעתיק משלב ראשון לשלב שני \\ מכבר בשלב הראשון' פ מקושי שהי"נובע כמ \\אך שרבים מעלימים עין מזה ,אם לא משתדלים לתקנה מעידה שתלמיד שמתקשה בילדותו באיזה לימוד נשאר מתקשה בזה כל ימיוכ"המציאות ג \\ הראשון

ומה שניכר שסיבת הדבר הוא ,חורבן גדול הנראה כהיום אצל חלק ממוסדות התורה שנמצאים כמה בחורים בעלי כשרונות שאינם יודעים כלל בצורתא דשמעתתאשבעצם מסכימים עמו בנחיצות הלימוד , וביאור שיטת החולקים עליו, ל בענין הלזה"המהר דברים חריפים עד למאוד שכתב \\ נזהרים בענין זהמחמת שלא

ה.............................................................................הפעוט צריך עדיין לטיפול מיוחד בענין הקריאה אופנים שאפשר לומר שאין התלמיד \\ בבהירות גדול

ז.......................................:הלימודים ד בשביל ההורים והמלמדים של תלמידים שלא השתלמו ביסודות"כמה פרטים הנחוצים לפענ

קרוב , ל" ההורים והמורים שלא מקפידים על הנ\\שה שלא כדין עו, "שלב הראשון"והתלמיד יש לו קושי ב, "שלב השני"מלמד הלוחץ על תלמידו בלימודו בבלי \\ כמה סיבות שיש להשתדל בכל עוז לתקן קושיים בלימודים היסודיים בהקדם ולא להתרשל בדבר\\" ולמדתם"לומר שלא קיימו המוטל עליהם מצד חיוב

, "ידעו רבנן בהא מילתא ועברי עלה"ד. ז יט"ע' הסבר הסוגיא במס\\ים שלא יצליחו יש לחוש בכל כיתה שיהיו תלמיד, שימת לב מיוחדת ללימוד הקריאה כהוגןהמלמד שלמד קריאה זה שמחליט ' שלא יהי\\מה לעשות בילד הנכשל בקריאה ', אודות השערת המלמדים בסוף כיתה א\\שנראתה במושכל ראשון היפך מדברינו

ז............................................................שמלמדים טוענים שאי אפשר להצליח, מה לעשות כהיום\\' אבעצמו אם הילד מוכן להמשיך אם נכשל בסוף כיתה

י..............................................:אפילו אם לפי דעת המלמד אותה ההסבר נראתה פשוט מאוד ,חיוב המלמד להסביר כל לימוד היטב

אם , חיוב מיוחד להסביר\\התלמיד ' ושכך הוא בכל הלימודים ובכל גיל שיהי, החיוב שיש לו למלמד להסביר היטב הלימוד\\ל להצלחת התלמידים "עצת חז \\ספרים על דרך לימוד הכללים כמה מהקדמונים כתבו \\היינו ההסברים שהם מהסוג שהם מקילים על ההבנה , "מעט המחזיק את המרובה"ההסבר הוא בגדר

דוגמא \\" עברי טייטש"בנוגע ללימוד התרגום מלשון קודש " מעט המחזיק את המרובה" דוגמא מ\\בנוגע ללימוד הגמרא " מעט המחזיק את המרובה"דוגמא מהלימוד באופן זה שייך גם למתחילים \\ידים מרוויחים קרוב לומר שכל סוגי התלמ, מלימוד באופן זה\\עברי \בנוגע ללימוד הקריאה" מעט המחזיק את המרובה"מ י............................................................... מקור החיוב\\וכמה סיבות בדבר , "מעט המחזיק את המרובה" חיוב להסביר גם הטעמים שלא ניכר שהם בגדר \\

יד.....................................................:יש להשקיע הרבה כוחות בענין ההסברשבשבילן , כמה מעלות טובות שיש בהסבר הטעמים

כי בלא זה טועים בדמיון וממילא טועים גם , רק על ידי הבנת הדבר אפשר לדמות יפה מילתא למילתא\\הבנת הטעם והסברא וההסבר גורמת שלא ישתכח הלימוד כדי שיעשה התלמיד את המצות ברצון , ל שיש להסביר" קרוב להנ\\כדי שיקבלו הדברים ויתרגלו בהם , ק"מצוות התוה' יר לתלמידים אפי שיש להסב\\בהלכה

בדומה \\ו סוף סוף יפרוש ממנה "וכשאינו לומד בשמחה יש חשש שח, וזה גופא היא מצוה, הלימוד בשמחה' ההבנה גורמת שיהי \ ויקבל עליו עול טורח החכמהשאם לא נרגיל את הקטנים , עוד יש לחוש \ ז לומד בשמחה וזה מרחיב דעתו שיוכל להבין עמקות הלימוד"יש לומר סיבה למה יש ללמוד בהבנה כי עי, ל"להנ

כמה דברים \\בפעוטים שייך גם , שחיוב זה שיש להסביר טעמים\\חשקם להבין ' אז גם כשיהיו מבוגרים יהיו מתקשים בהבנה אף במקום שכבר יהי, בהבנה ישרה יד................................................................................................................................................................ז להסביר גם בענין הקריאה"שיש לפי

טז.......................................................:ואופנים שונים איך שיש להשמר מהם, כמה חששות שיש בהסבר הטעמים

החשש שיתבטלו במקום שלא מבינים אם נסביר להם \\ החשש שילמדו התלמידים ברפיון ידים אם נסביר להם יפה \\ שיבעטו בלימודים אם נסביר להם יפההחשש ערות בענין ה\\לטרוח יותר מדאי " מחויב" הטעות שיש טוענים שאין הרב \\ מה שיש שרוצים לשבר ערפם הקשה של התלמידים על ידי מניעת ההסבר \\יפה

דברים \\אם אינם שואלים ' אפי, אלא שיש להסביר לשניהם כפי ערכם, החילוק שבין ילד הפעוט למבוגר קצת ומה שאין לחלק בין הפעוט ביותר למבוגר יותרכמה פירות הנושרים מענינים \\" מעטאדען"פרטי ענינים שהרחיקו בענין ה: היוצא מדבריהם\\ודומיהם , ל"ל כדי להרחיק מכת המתפקרים ר"שהקפידו חז

טז......................................................................................................................................................................להלכה ולמעשה, המבוארים כאן

יט........................................................................:באיזה אופנים נשתנו דורות האחרונים מדורות הראשונים

ל שמי שאינו מחודד כל כך צריכין " ראיות מדברי חז\\ שככל שהדורות מתקטנים צריך המחנך להשתדל יותר בהסבר הלימוד \\ו הדורות נתקטנ"הסבר בענין ופים של עצה להקלטת ולזכרון הציר\\ז עצות המועילים לזכרון " שיש לנו לבקש גם כן יותר בזמה\\הוא מקיים יותר רצון חכמים , המסביר יותר\\להסביר לו יותר

יט................................................................................................................................................................פ המסורת"קמץ אלף #א שלומדים ע

כא........................................................................:פ המסורת ובענין חילוקי מנהגים באופן לימוד הקריאה"בענין סדר הלימוד ע

, אופן הלימוד בבעלי תשובה מבוגרים\\ המכתב מאליהו חיפש עצות שיפעילו על הלב ועל השכל גם יחד \\מדור דור ' המסורת שהקפידו עליבירור בעניני מחמת רוב , אחד מהסיבות למה מלפנים יש שלא למדו כל הכללים\\) שנדפסה בהסכמת העדה החרדית בירושלים" (המסורת" שיטת ספר \\שבמרחקים ובישובים

\\ מדרך המסורת' לאחר שבירר שאין בזה נטי, שלא ימנע המלמד מלתקן דרך לימודו\\אודות לימוד הדקדוק " מעין גנים" דברי ה\\פשיטותם באותם התקופות כמה פרטים -ם הדברים לסיכו\\ודומיהם " משכילים" כמה דברים שנהגו אבותינו כדי להרחיק השפעת כת ה\\בחינם על ענינים כגון אלו " מחמיר"אסור להיות

כא...................................................................................................................................................היוצאים מתוך הדברים האלו, הנוגעים למעשה

דדף 854-1902 (718). ק.ד.נא להתקשר עם י-הערות והארות ד"בס

כז......................................................:בהשתדלותו בעבודת החינוך, לעבודתו" מתמסר"אופן הנהגת המחנך שהוא

הפלא שאין \\ל " מלמד המתמסר הוא מיגע עצמו לשלב יחד כל העצות הנוגעים לענין החינוך שישנם בדברי חז\\" התמסרות"מהו פירושו של , צריכין לדעתמגיע בקלות אל האמת וגם לא כל המשתדל הוא , אין כל האדם מכיר כשהוא רחוק מן האמת \\ל "זוכרים כלל שצריכין להתאים אופן הלימוד לההוראות שאמרו חז

אי אפשר \\ כמה דוגמאות מעניני קריאה שאינם כל כך פשוטים \\גם עבודת תיקון המידות צריכה השתדלות מרובה \\המלומדות הוא אומנות בפני עצמה \\, צריכין להתבונן \\ופות בכל נפשו ומאודו המתמסר באמת לאיזה ענין הוא מבקש ומחפש תר\\פ הטעמים "כי גם הרב לא יודע כמ, שלימוד העברי הוא פשוט מאוד

כמה דוגמאות \\יש לחשוש שהרב שלא למד יפה אסור לו להיות מלמד לתלמידים \\ולא בחינוך , למה בכל אומנות דבר רגיל הוא שבני האומנות מטכסים עצות יחד כז.............................................................................................................לפי שאינם פשוטים כל כך גם למבוגרים, מעניני קריאה הצריכים עיון ולימוד

ל..............................................................................:שנים' כשהילד בן ג, בענין זמן התחלת לימוד העברי

גם כהיום נדמה לי שברוב \\שנים ' במשך ב" עברי"ל למדו "שבזמן חז לא ברור \\כדי להקיל הלימוד ' הי' לא ברור שכוונת הקדמונים במה שאמרו להתחיל מבן גאלא שזהו אחד מהסיבות - אין הכוונה שכל הבעיות שנזכרו כאן באים מחמת סיבה זו לבד\\כ קשה ההצלחה "ואעפ, שנים' המקומות לומדים עברי במשך ב

ל.......................................................................................................................................................................................................העקריים

נספחים

לד....................................................:פ קושיים בעניני קריאה"למה לא מכירים וגם לא מתקנים כמ, ד"כמה סיבות השכיחים לפענ

לה.....................................................:כמה אופנים איך קושי הקריאה עלול שיגרום לתלמיד גם קושי בשאר ענינים

לז............................................................:או אם לא, איך לשקול אם התלמיד צריך טיפול מיוחד לתקן ענין הקריאה, כמה פרטים

לט..........................................................................:הקריאה" דקדוק"כמה פרטי דברים במה שנוגע לענין

מ.........................................................................:ד באופן לימוד הקריאה"כמה ענינים יסודיים שסדרנו בס

מג..............................................:ו"משה חיים חעשין ני' י הר"שחובר ע, ללימוד הקריאה" המסורת השלם"כמה כללים מחוברת

מד.......................................:חדשים" מעטאדען"נגד המתחדשים באופן חינוך הבנים ולומדי " דרכה של תורה"ליקוטים מקונטרס

מה......................................:כמה מעלות טובות שיש בהסבר טעמי הלימודיםפרטי דברים אודות : ל"הנ )מא עד )יט שייך לסעיפים

הדף 854-1902 (718). ק.ד.נא להתקשר עם י-הערות והארות ד"בס

øåøéáá ïåùàøä ãåîéìä íéòãåéù íãå÷ ùãç ãåîéìì íéãéîìúä ãåîéì ÷éúòäì ïéàù:

בלימוד הניכר קושי ש\\ שילמדו שוב הלימוד הלז גם כשנמשכים הלאה אפילו באופןדחשש דשבשתא כיון דעל על הוא \\שבשתא כיון דעל על , לא יצליח בשני השלביםפ ששוב "גורם כמ, המעתיק משלב ראשון לשלב שני\\ ראשוןבשלב המכבר ' שהימקושי פ "כמבשלב השני הוא נובע

דלים אם לא משתתלמיד שמתקשה בילדותו באיזה לימוד נשאר מתקשה בזה כל ימיוכ מעידה ש"המציאות ג \\ אפילו כשחוזר שוב ללימוד הראשוןאינם יודעים בעלי כשרונות שבחורים הנראה כהיום אצל חלק ממוסדות התורה שנמצאים כמה חורבן גדול \\אך שרבים מעלימים עין מזה , לתקנה

, בענין הלזהל " המהרדברים חריפים עד למאוד שכתב \\ ומה שניכר שסיבת הדבר הוא מחמת שלא נזהרים בענין זה, כלל בצורתא דשמעתתאעדיין צריך הפעוט התלמידאין אפשר לומר ש אופנים ש\\ שבעצם מסכימים עמו בנחיצות הלימוד בבהירות גדול, שיטת החולקים עליווביאור

.ענין הקריאהבטיפול מיוחד ל

הני תרי מקרי דרדקי חד גריס ולא דייק וחד דייק ולא דימי לענין ' מחלוקת רבא ור. ב כא"בב: שבשתא כיון דעל על )אמביא ראיה ' ובגמ. קישבשתא ממילא נפל ד" ורבא סשבשתא כיון דעל עלכי גריס מותבינן דדייק ולאל "ימי סד' דרגריס

' ד ס"וכן נפסק להלכה ביו. ל"דיואב טעה בין ֵזכר לָזכר ובשביל זה נתחייב רבו מיתה ר, דימי מענין הקריאה' לסברת ר .חילה ללמוד באופן שלא יטעו התלמידיםמחיובים המלמד מת, ומכיון שכן. דימי' כ כר"ט ג"ה סי"רמ

יש טוענים שדוקא :אין לומר דחשש דשבשתא כיון דעל על הוא רק אם ל א ילמוד התלמיד שוב הלימוד הלז )ב

כ בקריאה שבמשך השנים התלמיד קורא "משא, במקום שכבר לא ילמדו לימוד הלז אז אמרינן שבשתא כיון דעל עלכשאתה מלמד את בנך למדהו בספר . דמפורש בפסחים קיב, א לומר כן"ד א"לפענאבל . אפשר שעוד ממילא נפיק, הרבהכל החשש רק במקום ששוב לא ילמוד לימוד הלז למה הוצרכו ' ואם הי, והטעם שם משום דשבשתא כיון דעל על, מוגה

שנתחייב רבו של : ב כא"בב' וכן ק? הא וודאי אפשר שלאחר זמן יכול ללמוד מספר שאינו מוגה, להזהיר על ספר מוגהלו ליאוב שום מלמד אחר אלא את זה ' האם לא הי, דלמה נתחייב רבו של יאוב, יואב משום שלא דקדוק בין ֵזכר לָזכר

שאם כנים הדברים שאין לחוש לשבשתא כיון דעל על אם ילמוד עוד ' וגם ק? והאם לא למד שוב כלום מעצמו, שהטעתו. ות שלא להעתיק מלימוד ללימוד עד שהלימוד הראשון הוא יוצא בבירוריןכ למה הזהירו בכמה מקומ"א, אותו לימוד

וטעמם ונימוקם בשביל שאם בתחילת הלימוד אין הדברים נכונים כך הם נקבעים . וכמה נקטו לדוגמא את לימוד הקריאה :הדבריםואצטט כאן רק מקצת מ. ושוב אין האדם מרגיש כבר בטעותו ולא יבוא לתקנו, במוח ונעשה ההרגל טבע

' יסוד הדברים כבר מוזכר בגמ: ל הורו לנו שקושי בלימוד בשלב השני הוא נובע מקושי בשלב הקודם"חז )ג

מאי תקנתיה ירבה בישיבה 'וכו, שלמודו קשה עליו כברזל בשביל משנתו שאינה סדורה תלמיד אם ראית.) ח(תענית שביל משנתו שאינו סדורה לו ואינו זוכר מה כתיב שקשה הוא לו מרוב קושיות ב"י שתלמודו קשה עליו כברזל "פרשו

: ' וכובה ולפיכך אינו יודע לפרק אי נמי שגורסה בטעות פוטר על החיוב ומחייב על הפטור ומקשי עלה מדוכתא אחריתישאם רואים חסרון בהצלחה צריכין לבדוק על הלימודים , והכוונה בפשטות. שיסדרו בני הישיבה משנתם.בה בישיבהיר

.כגון גם בקריאה ועברי טייטש, לימודים שהאחד סומך על השני' ופשוט שזה נוגע לכל ב". מיםהקוד ל "ק שמי שאינו חושש להנ" עוד מבואר בספה:לא יצליח בשני השלבים, המעתיק משלב ראשון לשלב שני )ד

שמתחילה לא למד כראוי היינו הלימוד , הלימודים' הוא גורם שהתלמיד לא יצליח בב, ומעתיק מלימוד ללימוד שלא כדתץ פראנקפורט "מ יוסף יוזפא האן נורלינגען דומ"שחיברו הג(יוסף אומץ ' ובס. נחפז ללמוד אותה' והלימוד החדש שהי

על דרך , רגיל ובקי מאוד בלימוד שלמד כבר' אל יעתיקהו מלימוד אחד ללימוד אחר עד שיהי) "ק"ג לפ"דמיין שנת תפוכן אל יתחיל ללמדו חיבור האותיות עד שידע , בקי בהכרת האותיות מאוד' ד שיהימשל אל יתחיל ללמדו הנקודות עואני הגבר ראה ראיתי רבים טובים ושלימים ומביני ם שלא ידעו לקרות בדיוק כפי . היטב לקרות האותיות בנקודתן

ל " ללמדו קודם זמן הנוהמקדים .הנקודות ואין זה רק מפני שלא הורגלו לקרותם בדיוק מקטנותם ושבשתא כיון דעל על' שגם כי יבא זמנו תהיאלא אף זו , וקרוב בעיני לומר שלא זו שלא יועיל לימוד ההוא, לא עלתה בידו אלא צער בנו

שה על ידי זה עיף ויגע ולא יוכל אחר כך נעמשל לסוס שמריצין אותו בהרים ש, דעתו עכורה מלקבל הלימוד כראוירגיל בו מאוד טרם שיתחיל ' גם במקרא יתמיד עד שיהי . איזה ימים מע ייפותועד כי ישקוט וינוח, ללכת בדרך כלל

שאל יתחיל אדם ללמדו סדרה אחרת קודם שיגמור סדרה ' ל מפראג כתב בספר גור ארי"משניות וגמרא והגאון מהררגש הבלבול אף ה, מבואר שחוץ ממה שהידיעה עצמה חסר לו."יתי מי שמקפיד על לימוד כזהאאבל אני לא ר', שלפני

.שבלב התלמיד גורם נזק גם בשאר לימודים

ודף 854-1902 (718). ק.ד.נא להתקשר עם י-הערות והארות ד"בס

דבר ידוע גם כן שהמשיג מהמאוחר אל הקודם אינו בשלימות ": ט"בהקדמת ספרו מעדני יו' כט "רבינו בעל תוספות יוו ונקיש מזה אל כל הידיעות והלמודים אשר בכללם ,'כמו המשיג מהקודם אל המתאחר שהוא השגת המסובב מהסיבה וכו

.כ"אינו ברור כ, שאפילו אם ישיג העברי מתוך לימוד החומש, משמע." ידיעת ולימוד משפטי ודיני התורה שאנו בהםכ"ג

כתבו המפרשים כמו שהבנין בלי יסוד אינו מתקיים כך לימוד התורה צריך תחילה יסוד דהיינו ": )ערך יסוד(פלא יועץ וב באופן שיהא 'וכו ושוב יהא בקי בלעז ,'ודקדוקי' בנקודותיה וטעמיאה נאמנת בלשון צח ישילמד עם הילד שיהא בקי בקר

כל לימודו נאה דבר דבור על אופניו ושוב ילמוד הבנה ויעלהו במעלות לאט לאט מעלה אחר מעלה ומדרגה אחר מדרגה הקודם תחלה ללמוד את הנה כי כן חיובא רמיא על מלמדי תינוקות'וכו בלי סולם יפול הנופל' הרוצה לעלות לעליאבל

".למוד יפה עד שיהיו בקיאים ורגילים ואחר כך יהיו עולים

שאם , עד שיהא ברור לך כאחותך" אמור לחכמה אחותי את"ד.) ל(דקידושין ' כל הענין הלז כבר מרומז בהגמ, ובאמתאבל ממה שכתוב , מקום לבעל דין לחלוק ולומר שבילד המתחיל לא דיברו חכמים' אלא שהי', ישאלך אדם אל תגמגם וכו

.א שם"ל בח"וכן פירשו המהר. גם בילד הפעוט, ק ברור מללו שכן הדבר תמיד"בספה

כ יש לחוש שריבוי השמן "דהיינו שיש לילך לאט לאט דאל, וגם בשאר עניני העבודה כבר מבואר בראשונים כעין ענין הלז .'וכו' ה בשער אהבת ה"כדברי החו, בנר גורם כיבויו

:אך שרבים מעלימים עין מזה, נשאר מתקשה בזה כל ימיו, מתקשה בילדותו באיזה לימוד'התלמיד שהי )ה

ל שאמרו "וכן ראה כותב השורות הללו בחוש הרבה פעמים במשך כמה וכמה שנים עד כמה נאמנים הם דברי חזהראשונות צרות "אלא שנעשה בגדר , פ רוב קושי הקריאה לא נעשו מתוקנים מעצמם"שע, דשבשתא כיון דעל עלכגון , אין זה אלא בשביל סיבות אחרות, "שבשתא ממילא נפיק"ומה שיש הרבה שחושבים ש". משכחות את הראשונות

שאין מבחינים כראוי לראות אם יודע עברי גם במה שלא לומד בכיתה או שפוסקים הדבר מאומד הדעת ולא בדיוק או נא בנספחים שצרפתי טבלא עם כמ ה מהסי בות למ ה ' וע. 'שטועים לומר שאם מתקן בסוף סימן שבאמת ידע וכו

. אין מתקנ ים כ היו ם קו ש י הק ריא ה אף במ קו ם שב ולט לכל מע יין

שכמה בחורים אינם יודעים כלל בצורתא -חורבן גדול יוצא , מחמת שמעתיקים מלימוד ללימוד )וד שיעור של בחורים ששמעתי פעמים אין מספר וגם בשבוע שעברה דיברתי אם מגי, ומה נורא המראה: דשמעתתא

ואמר לי שאין , "חלושים"ולא כשל " בינונים"והכיתה מכונה כשל , באחד מהישיבות הגדולות שבפלטבוש16-17בגיל וגם אין לו !! לו כל ספק שרוב הבחורים שבכיתה שלו אין יודעים בעצמם איך לתרגם כמה פסוקים חומש כהוגן ולפרשם

)!בקרוב ממש' זה יהי, פ סדר הישיבה"שע(בעצמם כשיצטרכו לעשות כן כל ספק שהם לא יוכלו ללמוד דף גמרא

שכבר הגיעו לגיל , שכמה וכמה בחורים שלמדו בישיבות כנהוג: ל מאות פעמים"ודבר זה ראיתי במו עיני עשרות ואפסוקים בחומש לתרגם ולהסביר איזה פ, ועדיין אינם יודעים לקרות" בן שמונה עשר לחופה"המצוות וחלקם כבר הגיעו ל

פסוקים ' יתרגמו ויסבירו תוכן הענין הכתוב בג, שיקראו: וכן הייתי נוהג מלפנים שהייתי מבחין אותם באופן זה. על נכוןוהרבה מאלו התלמידים . ולא יכלו עשותו, ובתנאי שלא יהיו ממש בתחלת הפרשה, ק שהם רוצים"באיזה פרשה בתורה

. יהם כלל וכלללא היו בני כשרונות חלושים בשאר ענינ ל " ידוע שהמהר:אבל אין הדבר כן, חששו להדברים שאמרנו' א וכו"ל והגר"יש טועים לומר שרק המהר )ז

ובכמה מקומות הוא מזהיר שצריכין לקיים את המשנה , הרעיש מאוד בדברים חריפים על ענינים אלו בספריו הקדושיםהוא רואה , "לתת לנער משא כאשר יוכל שאת" מקיימין ובמה שלא', וכו" בן חמש למקרא ובן עשר למשנה"כפשוטו ד

, "מאומה לא ישא בידו יציאתו כביאתו"וסיבה שהתלמיד , )לפי שלא נעשו דבוקים לתורה(סיבה לאריכות הגלות ". פסו אנשי אמונה אנשי יראה חכמים ונבונים"למה " שזאת היא הסבה ולא סבה אחרתוהאדם החכם יוכל לדעת "

וגם מה שאמר שלא להעתיק מפרשה ', שאמר ללמוד כסדר המשנה ולהמתין בלימוד המשניות וגמרא וכושדבריו , וכידועב הראו פנים על מנהגם של ישראל למה "ומעין גנים פי. ח ברכות כח"ובבצל, לא נתקבלו ברוב תפוצות ישראל, לפרשה

היינו הענין שלא להעתיק , נתקבלויש טועים בדמיונם לומר שגם כל עיקר דבריו לא , וממילא. שינו בסדר המשנהכ שלא "ממש, אבל מדברי היוסף אומץ לעיל רואים ההיפוך מזה. מלימוד ללימוד עד שיהא הלימוד הראשון ברור

יתי מי שמקפיד על לימוד אלא ר"ושוב כותב , "רגיל ובקי מאוד בלימוד שלמד כבר' עד שיהי"להעתיק מלימוד ללימוד ובמה ', כ צריך להיות רגיל ובקי מאוד וכו"ל ג"ע שאפילו אם לא נימא כסברת המהרהרי משמ, ל"שסידר המהר" כזה

.וגם מסברא הישרה פשוט שכן הדבר, ל לא ראה שום סתירה לדבריו"שלא נהגו כהמהר

זדף 854-1902 (718). ק.ד.נא להתקשר עם י-הערות והארות ד"בס

דהיינו שצריך שיהא ביכולתו לקרות באופן יסודי קודם , ע צריך הילד לידע יסודי הלימוד הראשון קודם שממשיך"כי לכו

כי באותו זמן שהוא עמל , כי אם לא יודע לקרות אז גם יוקשה לו לתרגם, ולתרגם קודם שממשיך למשניות, מתרגםשכ "התרגום ג, ואף שגם לחבירו המצליח, היינו הקריאה וגם התרגום, ענינים הקשים' לזכור התרגום הוא מתעסק בב

. אבל לא כן הדבר אצלו, לו להתרכז על התרגוםוממילא אפשר , אבל חלק הקריאה באה לו ללא ליאות, לפעמים קשהל שאין הכרח ללמוד "דס, ל רק בזה"ולא חלקו על המהר. אי אפשר לו לחזור בעצמו על הלימוד מחסרון הקריאה, וגם

ך "אלא די במה שיש לו היכולת ללמוד תנ, התורה קודם שממשיכיםכלהחומש ולידע עיקרי הדינים של כלמקודם רק על כמות הלימוד שלא דקדקו ללמוד ' המנהג מאז ומקדם כי מה שוויתרו הי' ילא ברור שלא כך היוממ. במקום שירצה

שלא העתיקו מלימוד , אבל מעולם לא וויתרו על ידיעת יסוד הלימוד, ך מקודם שהתחילו לימוד המשנה והגמרא"כל התנ .ללימוד קודם שידע התלמיד ללמוד הלימוד הראשון

כיון שדברי התלמוד הם חיינו ואורך ) ":קידושין ל( 'שכ, שדיבר אודות שינוי המנהג משמע כןהמקנה ' וגם בדברי ס

יעסוק מי שיודע פשוטי המקראותימינו לדעת דין התורה על שרשם והוא צורך גבוה יותר מדיקדוקי סופרים על כן דקדק באותיות התורה בחסירות "ו ועל מה שוויתרו כותב דהיינ, "במקרא בעתים מזומנ ים וברוב ימ יו יעסוק בתלמוד

' כ) ל"בעל יששכר זצרב מה(מגיד תעלומה וכן ב". ובפסקי הטעמים ובשאר עניני דיקדוקי סופרים במקרא, ויתירותראיתי מעשה ונזכרתי הלכה אשר על ידי זה הבנתי היטב מנהגי אבותינו בארצות הללו , 'וכו, ומנעו בניכם מן ההגיון"

והנה כמה ממחברים . בתיכף מתחילין ללמוד עמו גמראכול להתבונן איזה פסוקים בחומשיאשר הנהיגו כשהתינוק שעפטיל בספרו ווי העמודים וכתב דבטוב יותר ללמוד עם התינוק כל המקרא ' הראשונים צווחו על זה ובפרט הגאון מו

אשרי לאבותינו נוחי נפש ואני אומר צאי לך בעקבי הצאן . מראש ועד סוף ואחר כך בקל יהי לו התבוננות בגמראנמצאנו .,' לידי וכווולא יבוא, ל בקבלתם מסיני תורה שבעל פה"שגור תיכף בפי התינוק דברי חז' שהנהיגו כן שיהי

יכול להתבונן "ו, "יודע פשוטי המקראות"רק אחר שהתלמיד כבר ' מעתיקים ללימוד הגמ' למידים שגם לדברי המקנה הי ". איזה פסוקים בחומש

יש לומר שלפעמים אין צורך , בכל זאת: ם שלכאורה אין צריך הפעוט עדיין טיפול מיוחד בענין הקריאהאופני )ח

ואפשר להמשיך הלאה ללימוד החומש אף שניכר שעדיין לא השתלם , בתיקון קושי בקריאה מיד כשהילד עדיין קטןכי דבר רגיל הוא שהמתחיל , ורא לאטאם הקריאה בדרך כלל הוא כהוגן אלא שק) א: אופנים' והוא באחד מב, בקריאה

כ טועה וזהו הסיבה שקורא "אלא שצריכין לדייק היטב אם ג(באיזה לימוד חדש צריך הוא לקרות במתינות יותר אשר גם זה רגיל אצל ילד שאך עתה למדם ועדיין לא , אם התלמיד טועה רק בכללים בלתי רגילים) או ב, )במתינות

כי ממה , כגון שמחליף אותיות ונקודות וכדומה, אבל אין לומר כן אם טועה ביסודות. נתרגל להשתמש באותם הכללים .קשה יותר לתקנה' קרוב הדבר לאמר שהטעות יעשה לה שרשים ויהי, שימשוך לקרות עוד לא יתוקן הדבר אלא אדרבה

ðòôì íéöåçðä íéèøô äîë" úåãåñéá åîìúùä àìù íéãéîìú ìù íéãîìîäå íéøåää ìéáùá ã

äíéãåîéì:

ההורים והמורים שלא מקפידים על \\עושה שלא כדין , "שלב הראשון"והתלמיד יש לו קושי ב, "שלב השני"מלמד הלוחץ על תלמידו בלימודו ב כמה סיבות שיש להשתדל בכל עוז לתקן קושיים בלימודים היסודיים בהקדם \\" ולמדתם"קרוב לומר שלא קיימו המוטל עליהם מצד חיוב , ל"הנ

. ז יט"ע' הסבר הסוגיא במס\\יש לחוש בכל כיתה שיהיו תלמידים שלא יצליחו , בלי שימת לב מיוחדת ללימוד הקריאה כהוגן\\ ולא להתרשל בדברמה לעשות בילד הנכשל ', אודות השערת המלמדים בסוף כיתה א\\שנראתה במושכל ראשון היפך מדברינו , "ידעו רבנן בהא מילתא ועברי עלה"דשמלמדים , מה לעשות כהיום\\' המלמד שלמד קריאה זה שמחליט בעצמו אם הילד מוכן להמשיך אם נכשל בסוף כיתה א' שלא יהי\\ריאה בק

.טוענים שאי אפשר להצליח

עושה שלא , "שלב הראשון"והתלמיד יש לו קושי ב, "שלב השני"מלמד הלוחץ על תלמידו בלימודו ב )ט, הוא בשביל שאין התלמיד שולט בלימודים היסודיים, ן הסיבות העקריית שלא מצליחיםלפי האמור לעיל שאחד מ: כדין

, ד ברור שמלמד המעלים עין מזה והוא הולך ולוחץ ומזהיר ומענש את התלמיד המתקשה בלימוד הכיתה"נראה לפענ, הלימודים היסודייםאף במקום שנראים אצל תלמיד זה סימנים מובהקים שלא למד כהוגן את , לדוגמא בלימוד הגמרא

והתלמיד אינו מהמתרשלים אלא , ק"כגון שיש לו קושי הנראה לעינים בענין הקריאה או בענין היכולת לתרגם מלשה, וגם המלמד שלא לוחץ ולא מעניש... ו עתיד ליתן את הדין"קרוב לומר שהוא ח, מחמת קושי" תקפה עליו משנתו"ש

חדף 854-1902 (718). ק.ד.נא להתקשר עם י-הערות והארות ד"בס

, ואי אפשר לו להמלמד להטפל עמו יותר בכיתה" חלוש"תלמיד הוא מטבעו אלא הוא מעלים עין מתלמיד זה באומרו שהל אמרו לנו ששורש הדברים הוא "כי אם חז, גם המלמד הלז עושה שלא כהוגן', וכו' ומניחו לישב להוי צוותא לחברי

אפילו , ל זה אמורוכ. (לו להעיר למנהלו ולההורים שיראו לתקנו הקושי בלימוד היסודי' הי, בשביל משנתו שאינו סדורה . הענין הלז רגיל מאוד, ולגודל הכאב). שלא יכול לתקן בעצמו מחמת גודל הכיתה" פטור"אם יש לו

": ולמדתם"קרוב לומר שלא קיימו המוטל עליהם מצד חיוב , ל"ההורים והמורים שלא מקפידים על הנ )י

' פרק א(ת "ת' ע הרב שכתב בהל"לפי דברי שוש, עוד יש להוסיף בענין הלזה במה שנוגע לחיוב האב ללמד לבנו תורהלהבין היטב התלמוד ברוב המקומות גם בהלכות וסוגיות העמוקות עם רוב הפוסקים "חויב האב הוא ללמד לבנו , )ו"ה

חייב "ואם לאו , "ראשונים ואחרוני ם ויעמידנו על עיון ההלכה למעשה שיוכל לעיין בעצמו ללמוד ולהבין ולהורותכ נמצא שאם הבן לא יודע איך "א, "'פ כולה וכו" שיכריחנו וילמדנו היטב כל התורה שבכתב ושבעלשכור לו מלמד

". ולמדתם אותם את בניכם"אז הרי לא קיים האב את המצוה של , ללמוד בעצמו

,ולפי זה קרוב לומר שגם במה שנוגע למוסד החינוך שהם באים בשליחות האב כדי לעזור לו לקיים חובתו כלפי בנו )יא, "שיוכל לעיין בעצמו ללמוד ולהבין ולהורות"ל "ומחויבים הם בדבר ללמוד באופן שיגיע הבן במשך שנות חינוכו כנ

את בעצמם לימוד הקריאה והם לא יודעים כלל " סיימו"כ תסמור שערות הראש כשאנו רואים שהרבה תלמידים "ואאיך ללמוד פסוק עם בעצמם מודים ולא ידעו כלל י בכיתות הלי"לימוד החומש ופרש" סיימו"וגם , הקריאה הנכונה

ולא ) ודברי הראשונים' ועומדים רוב ימיהם על לימוד העיון בעומק הבנת הגמ(גמרא " סתם"לימוד " סיימו"וגם , י"פרשהלכות "בעצמםהיש מי שיטעון שתלמידים אלו ידעו לעיין -גמרא בעצמם" שטיקל"איך ללמוד בעצמם יודעים בכלל

?? ? אתמהה, "עמוקותוסוגיות ה

ע הרב היו צריכין ההורים או המוסדות להעמיד מלמדים פרטיים "ולפי המצב השולט כהיום קרוב לןמר שלפי דברי שואבל הדבר שהוא באמת . וזה וודאי דבר שאי אפשר, בשביל חלק ניכר מכל כיתה וכיתה להכריחם ללמוד כל התורה כולה

שותף לדבר הזה שאין ההורים ' נוגעת ללבבו יחליט בדעתו שהוא לא יהי' ההוא שכל מחנך אשר יראת , אפשר ואפשרויתקן בעוד מועד להשתדל בכל עוז שכל תלמיד הלומד אצלו , של תלמידיו מקיימים מצותם כראוי מחמת התרשלותו

המוסד וגם ישתדל להודיע להורים ולהנהלת . בעצמויקנה הלימוד שלומדים עד שיגיע לדרגה זו שיכול ללמדה גם .ד"באופן שיבררו ויתקנו הדבר בס, במקום שיש ספק אם התלמיד מתקשה עדיין בשלב הקודם

: כמה סיבות שונות למה יש להשתדל בכל עוז לתקן קושי בענינים יסודיים ולא להתרשל ולהתעצל בדבר )יב

אחר שהתלמיד עומד כבר כ ירצו לתקן הקריאה או שאר לימוד יסודי"אף אם אח, ל"ומכח מה שהזניחו לעשות כדברי חז :פ"רגילים להיתקל בכמה קושיים שבשבילם אין התיקון יוצא לפועל כמ, שלאחריו" שלב"ב

כי כבר לומדים ענינים אחרי ם וממילא יוכרחו ההורים לשלם , שקשה לתקן אם ממתינים עד שכבר גמרו לימוד הקריאה) א

פ למצוא זמן המתאים לזה בסדר "וגם קשה כמ, על ממונובעד מלמד פרטי אשר כרוך בזה הוצאות יתירות ואדם בהול ודבר זה ראיתי ממש . 'ל שבשתא כיון דעל על וכו"וגם אומרים אז שמעצמו יתוקן הדבר אף שלפי דברי חז, היום של הילדי פ המוסדות אין בודקים כראוי לראות מי הוא היודע עבר"שכל אדם דעתו קרוב אצל עצמו וממילא כמ) ב, מאות פעמים

כך שכמה ילדים לא ניכר חסרונם אפילו הוא באמת בולט מאוד למי שלא רוצה , ואם בודקים עושים רק מקופיא, ומי לאאו שכבר נעשו בבחינת , שכמה פעמים רוח הילד כבר נשבר בקרבו ונאבד ממנו החשק לימשך בלימודיו) ג, להתעלם

נאבד ממנו הפחד ממה שיקרה לו אם לו ילמוד ואינו , טלהולפעמים אחר שכבר טעם את טעם הב', עבדא בהפקירא ניחא לילחזור לאחוריו ללמוד מה " אינו לפי כבודו"פ כשהילדים כבר לומדים שאר לימודים יש בזה ענין ש"שכמ) ד, מוכן ללמוד

עשה שלמ) ה, וממילא מזניחים התיקון" יונגל' כיתה א"ל או "שהוא חסר דעה ר" סימן"שרואה בזה , שהפעוטים לומדיםכ בשאר לימודים הם חושבים בטעות שהעצה הוא שיקחו מלמד פרטי "הרבה טועים וכשרואים שתלמיד כזה נכשל אח

פ רוב התלמיד נשאר קרח "וע, )דלעיל דירבה בישיבה' והוא לכאורה היפך הגמ(ללמוד עם התלמיד לימוד של הכיתה פ רוב "ובמשך הימים ע, הוא מבין היטב ענינא דעלמאכמו שכי רואה ומכיר שאי אפשר לו להבין לימודו , מכאן ומכאן

כבר קשה התיקון גופא כי הוא כבר נפל אחורנית כמה , כ לתקן"שאפילו אם ירצו אח) ו, עוזב את הבית המדרש לגמרי. וכולי האי ואולי, וכמה מדריגות אשר נצטרך לזה כמה וכמה טירחות לתקן לא רק העברי אלא גם הטייטש ויסודות ההבנה

.ל שלא להעתיק מלימוד ללימוד"ז נמשך ממה שלא דקדקו לקיים עצת חז"כו

וסוף : יש לחוש בכל כיתה שיהיו תלמידים שלא יצליחו, בלי שימת לב מיוחדת ללימוד הקריאה כהוגן )יג פ"היינו שהוא עכ, "קריאה"ממה שראיתי ושמעתי לדאבון נפשינו נפוץ מאוד שחלק ניכר מהכיתה לא למדו כהוגן ה, סוף

טדף 854-1902 (718). ק.ד.נא להתקשר עם י-הערות והארות ד"בס

ממה שניכר צרת הרבים במשך השנים נעשה הדבר יותר , וממילא... וממילא צריכין לחוש להם" מיעוט המצוי"בגדר וצריכין אנחנו לדייק , שכל כוחותינו צריכים אנו לשקוע להשמר מתחילה שלא יבואו התלמידים לידי כשלון, ויותר פשוט

ואסור לנו להתחכם על מה שהורו , משיך הלאה ללימוד חדשולדקדק שכל תלמיד ידע הלימודים היסודיים קודם שהוא מהלז שממשיכים ללמוד הלאה ללימוד חדש עוד " מנהג"ובפרט שקשה מאוד למצוא איזה סעד על מה סמכו ב, ל"לנו חז

ד לצרף בלימוד הקריאה שבכיתה "ולכך מה טוב ומה נעים הדבר לפענ. קודם שקנה התלמיד הלימוד הראשון בשלימותשכהיום אי אפשר להצליח כמה פעמים משום -לפי הבנתם-ובפרט כי כמה מלמדים טוענים, ועילו באופן הלימודעצות שי

. ד"בס, ד אפשר גם בכגון דא להקל על ההצלחה בענין זה"אשר לפענ, מספר התלמידים וירידת הדורות וסיבות שונותפ דברי "אפשר שאנו מחויבים ע, אלא אדרבה', וכוז משום שלא ראיתי בזה שום משהו רפוין במסורת אבותינו "כ, וכמובן

.ה אבאר עוד"כאשר אי, ל להסביר בכל אופן שנוכל"חז

, הרבה יטענו על דברי ויאמרו, הנה :שנראתה במושכל ראשון היפך מדברינו. ז יט"ע' הסבר הסוגיא במס )ידקובץ על יד "ז דאיתא שם ד"בע' מהגמויבואו ראיה', ל גם כן שיטה כזו שממשיכים מלימוד ללימוד וכו"שנמצא בדברי חז

אבל כד , הרי ראיה שגם מלפנים היו מדלגים מענין לענין, "להא מילתא ועברי עלהדידעי רבנן "ושוב אמר " ירבהאלא הנידון שהמשיכו הלאה קודם , ברור נא מרה' קודם שהי" העתקה"דייקינן בהאי שמעתתא נראה ברור שלא על ה

דגריס הרבה יחד אינו יכול לחזור עליו "י "וכפרש', מ ידעו אותה על בורי"שון אבל מכשחזרו כהוגן על הלימוד הראהמשיכו קודם שלמדו עומק הטעמים ', א החולק שם על דברי התוס"א בח"או לפי דברי המהרש(, "פעמים רבות ומשכח

' גם מה שיש המביאים ראי).הא בז"ב ה"ת פ"ת' ע הרב בהל"כ בשו"ועמש, כ יהגה"דילמוד תורה ואח' כי סברו כהגמ' וכוכי המדובר שם , אין ראיה כלל, "ג דלא ידע מאי קאמר"ג דמשכח ואע"ואע לעולם ליגריס איניש"שם אומרת ' ממה שהגמ

.שבכל אופן לא יניח מללמוד, "שאין רבו יודע לפרש לו כלום"י "וכפרש, אודות מי שאין לו רבי שיודע להסביר מה שיש אומרים שמלמד , וממילא :מה לעשות בילד הנכשל בקריאה', תה אאודות השערת המלמדים בסוף כי )טו

ואין להאשים אותו , מותר לימשך הלאה, כ במשך לימודיו"אח" זאל זיך מיט כאפן"השוקל בדעתו שאפשר עוד שהחלוש ור עוד אפילו אם בסוף השנה ניכר שטעה בשיקול דעתו ויצטרכו ההורים לשכור מלמד פרטי או שיצטרך התלמיד לחז

לא , ואין לו חיוב להתייעץ עם מלמדים אחרים על שיקול דעתו, כי עשה על פי שיקול דעתו', פעם לימודיו בכיתה אואין מתחשבים בהמקורות שציטטתי לעיל שלא , פ רוב השיקול הזה נעשה רק מקופיא"כי ע. הבנתי דבר זה כלל וכלל

וזה נגד ההלכה , "שבשתא ממילא נפיק"אלא שהם חושבים , משלהעתיק מלימוד ללימוד אם יש לידל עדיין קושי של מ . וממילא המלמד שלא כדין עשה במה שממשיך מענין לענין, ע"הפסוקה בשו

שהוא מכיר איזה תלמוד שמתחילה לא ידע , כי רגיל מאוד שהמלמד אומר שיכול התלמיד לימשך הלאה רק מכח השערה

כ בלימוד אשר מעולם לא נבדקו לדעת "עלים עין מכל אלו שלא הצליחו אחוהוא מ, כ הצליח בלימוד"לקרות כהוגן ואחופעמים אין מספר במשך . פ הם פוסקים הדבר לפי טובת המוסד ולא לפי תועלת התלמיד"גם יש שכמ. סיבת כשלונם

הזמן והמלמד הבטיח להם שבמשך , השנים שמעתי מפי הורים שחששו כבר בזמן לימוד העברי בכיתה שלא עולה כשורהובכמה מוסדות הוא דבר ידוע לרבים שמנהגם הרע הוא שלא . ובאו עלי אחר כמה שנים כי לא תוקן הדבר כלל, יתוקן

וממילא , כי המנהלים והמלמדים חוששים שיתלו בהם התקלה, אפילו במקום שניכר הדבר לכל, להודות על שום כשלוןאו יש אשר מכח שלא רוצים לעשות !). ולפעמים רק בסוד (אם ההורים רוצים לתקן דבר הם צריכים לעשות מדעת עצמם

וגם יש שאם רק אחד בכיתה צריך סעד . הם מעלימים עין אף מבעיות שהם בולטים ביותר" פון יעדער זאך א פראבלעם" ".פראבלעמן"אי אפשר לעשות כל כך "כי , כ אם כל הכיתה או רובה לקוי לא ידברו כלל"משא, אז ידברו עם ההורים

:'המלמד שלמד קריאה זה שמחליט בעצמו אם הילד מוכן להמשיך אם נכשל בסוף כיתה א' לא יהיש )טז

דהא אדם קרוב אצל עצמו ואיך יסמוך המלמד שטרח , צ להתייעץ עם אחרים"כ לא מובן לי מה שיש אומרים שא"וכמו, לכך טוב שברופאים לגיהנםד. א בקידושין פב"כ המהרש"ובאמת דומה למש? במשך השנה על דעת עצמו לומר שהצליח

וכן הוא ממש בענין -והוא מחזיק עצמו למומחה גדול, "כי יש לו לישא וליתן עם שאר הרופאים כיון שהוא סכנת נפשות" ? "שיבא מכשורא' כי היכי דלימטיי"וכמו דאיתא בסנהדרין , פ למה לא יצרף לדעתו עוד דעות"ועכ, הלז

ה נתרבו ספסלים "שמשום שב, הרבה טוענים: ם שאי אפשר להצליחשהרבה מלמדים טועני, מה לעשות כהיום )יז

למלמד ' קשה אפי, בהחדרים וגם לרבות שהילדים קולטים מטומאת אויר העולם ומוחם אטום מלקבל הלימוד כהוגןו פסק "ה סט"רמ' דהמחבר בס, עצם הדבר כבר נשנית במחלוקות הראשונים והנה. המסור בלב ונפש שיצליח בלימודו

צ "ש שעד ארבעים א"והרא' ך הביא שיטת התוס"והש, ה צריכין להושיב ריש דוכנא"ם דביותר מכ"טת הרמבכשי. ך הרבה תלוי בכשרון המלמד ובסוג הילדים"הרי לדברי הש, ך שהכל לפי המלמד ולפי הנערים"ומכריע הש, להושיב

ידף 854-1902 (718). ק.ד.נא להתקשר עם י-הערות והארות ד"בס

ב פשיטא דהוה בדורותינו "וכל שכן י, רהלואי שיצא ידי חובתו בעשד"ת אמונת שמואל "משו' ובפתחי תשובה שם הבימשמע שחולק על האמונת ) ה חייבים הציבור"ג ד"א סק"פ(ע הרב בקונטרס אחרון "ובשו". ה בזמן חכמי התלמוד"ככ

. א לכוף ביותר מזה"א, ה"ל שמאחר שהיתה התקנה דוקא במלמד אחד לכ"דס', שמוא

ב אם יכול המלמד "בכיתה שיש יותר מסך י, בר הרגיל מאודע בד"ע הרב יל"ז דלדברי האמונת שמואל ושו"נמצא לפיואם . ה האם יכול לפטור בטענה שהתלמידים חלושים מאוד"ובכתה שיש יותר מכ, לפטור עצמו בטענה שלא יכול להצליח

אבל דבר פשוט הוא שאפילו אם , הא זה נוגע רק לחיוב המלמד מצד תקנת יהושע בן גמלא, נימא שיכול לפטור עצמויש , כ"וא. מ חיוב האב של ולמדתם לא נעתקה ממקומה מחמת שאין ביכולת המלמד ללמוד כהוגן"מכ, למד יפטור עצמוהמ

שלפחות הם מחויבים להודיע , לכאורה טענה גדולה על המלמדים ומנהלי המוסדות המחפים על כל מום של התלמידיםלא יהא חיוב להודיע להתלמיד גופא כשהוא נעשה בר וכן למה , להאב שבנו לא מצליח כדי שיעשה האב את המוטל עליו

אלא מחפין על כל דבר פשע ומדמין שעוד יבא , והמנהג אינו כן. שאז יש לו כבר חיוב מצד עצמו, מצוה שמשהו אינו בסדרע אם יכול המנהל והמלמד להתנצל בטענה שאם יגלה לההורים שלא "וצ, 15-16אף כשהוא כבר בחור בן , ההצלחה .הילד קטן' היות שמתחילה אפשר שפשע במה שלא העיר לאב כשהי, אז יוגרם בזה טענות על עצמו ועל המוסדהצליחו

שאז כמה פעמים המלמדים בזמן שהם מדברים בינם לבין עצמם פוטרים את עצמם , ה"וכל שכן אם יש בכיתה יותר מכ

אבל יודעים שאין , ם יש להם באמת טענה כזו"ע לשיטת הרמב"וכמבואר בשו', מכל חיוב בטענה שאי אפשר להצליח וכוע להלכה אם יש היתר כזה לחפות על כל "צ, ב ממשרותם"לגלות הדברים בפני ההורים כי חוששים שיעבירו אותם הבעה

.הלימוד מספיק" בשביל ילד כזה"ומנין לוקח ההיתר למנוע בר מהתלמיד בחשבון ש, פשע במקום שיודע שלא מצליח

שצריכין להשתדל בכל עוז שקודם שממשיכים מלימוד ללימוד ידע התלמיד מקודם הלימוד , א לנול יוצ"לפי כל הנ )יחובמקום שלדעת המלמד אי אפשר לו להגיע לדרגה זו אז הוא או המנהל מחויב להודיע לההורים כדי שיעשו , הראשון

, ואמנם. לו התלמידים להצליחככל מה שאפשר כדי לתקן או שיש להם לבקש ולחפות עצות באופן הלימוד שבעתיד יוכשל " חבילה"בנמצא א' ולו יצויר שהי, כ אינם מצליחים"הרבה מלמדים ישנם שמשקיעים כוחות עצומים בדבר זה ואעפ

...ה הלאה"ובזה נדבר אי. הדבר לתועלת גדול' לכאורה הי, שמתאים לדרך המסורה לנו-עצות שהוא מסייעם

áèéä ãåîéì ìë øéáñäì ãîìîä áåéç ,àãåàî èåùô äúàøð øáñää äúåà ãîìîä úòã éôì íà åìéô: ח י ו ב מ י ו ח ד \\ה ת ל מ י ד ' ש י ה י ושכך הוא בכל הלימודים ובכל גיל , החיוב שיש לו למלמד להסביר היטב הלימוד\\ל להצלחת התלמידים "עצת חזכ מ ה מ ה ק ד מ ו נ י ם \\י ל י ם ע ל ה ה ב נ ה הה ס ב ר י ם ש ה ם מ ה ס ו ג ש ה ם מ ק היינו , " מ ע ט ה מ ח ז י ק א ת ה מ ר ו ב ה " א ם ה ה ס ב ר ה ו א ב ג ד ר , ל ה ס ב י ר

מ ע ט ה מ ח ז י ק א ת " ד ו ג מ א מ \\ב נ ו ג ע ל ל י מ ו ד ה ג מ ר א " מ ע ט ה מ ח ז י ק א ת ה מ ר ו ב ה " דו ג מ א מ \\ כ ת ב ו ס פ ר י ם ע ל ד ר ך ל י מ ו ד ה כ ל ל י ם \ \ע ב ר י \ ב נ ו ג ע ל ל י מ ו ד ה ק ר י א ה " מ ע ט ה מ ח ז י ק א ת ה מ ר ו ב ה " ד ו ג מ א מ \\ " ע ב ר י ט י י ט ש " ב נ ו ג ע ל ל י מ ו ד ה ת ר ג ו ם מ ל ש ו ן ק ו ד ש " ה מ ר ו ב ה

ח י ו ב ל ה ס ב י ר ג ם ה ט ע מ י ם ש ל א \ \ ה ל י מ ו ד ב א ו פ ן ז ה ש י י ך ג ם ל מ ת ח י ל י ם \\ ק ר ו ב ל ו מ ר ש כ ל ס ו ג י ה ת ל מ י ד י ם מ ר וו י ח י ם , מ ו ד ב א ו פ ן ז ה מ ל י . מ ק ו ר ה ח י ו ב \\ו כ מ ה ס י ב ו ת ב ד ב ר , " מ ע ט ה מ ח ז י ק א ת ה מ ר ו ב ה " נ י כ ר ש ה ם ב ג ד ר

כגון -תלמיד מצליח בדרך לימודול את הסיבות למה אין ה"כמו שגילו לנו חז, והנה: ל להצלחת התלמידים"עצת חז )יט

כן גילו לנו גם כן איזה דרך נבחר להצליח בלימודינו עם , מחמת זה שמעתיקים מלימוד ללימוד טרם הגיע הזמן הנכון לזה . ובזה הקדימו לנו רפואה למכה, התלמידים

, מבואר: למידהת' ושכך הוא בכל הלימודים ובכל גיל שיהי, החיוב שיש לו למלמד להסביר היטב הלימוד )כ

נראה ברור שכוונתם הוא שההסבר יפה בכל לימוד וגם בכל , ל"ואם נדקדק בדבריהם ז, היטב לתלמידיש חיוב להסבירש .לפי מדרגת התלמיד וכפי השגותיו, גיל

הם אותם ההסברים שעל ידיהם מבין , האחד: לשני סוגים" הסברים"אפשר לחלק ה, במה שנוגע לענין דידן, והנה

ומכך יוצא שעל ידי כמה כללים נקל לו להבין כמה וכמה פרטים מהלימוד שבין כך , תמצית הלימוד שהוא לומדהתלמידאבל לא רואה בה מיד סימן ', אף שגם בהסבר זה יורד לעומק ההבנה וכו, והסוג השני. ובין כך הוא צריך ללמוד עכשיו

.ברכה שיקל לו להבין לימודים אחרים שלומד עכשיו

יאדף 854-1902 (718). ק.ד.נא להתקשר עם י-הערות והארות ד"בס

בכל גיל , כך שנראה פשוט שיש להשתמש בשניהם בלימוד התלמידים, ל כמה מעלות טובות"סוגים נמצא כחזובשני ה :וננסה כאן להרחיב קצת את היריעה. לפי מה שיוכלו שאת

":מעט המחזיק את המרובה"אם ההסבר הוא בגדר , שיש על המלמד חיוב מיוחד להסביר

הם לכאורה אחד מעיקרי האופנים , ההסברים מסוג זו : ההבנהשהם מהסוג שהם מקילים על, אודות ההסברים )כא

כי אחר שידע התלמיד תמצית , "לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה"שמקיימים מה דאיתא בריש פרק קמא דפסחים י כד, וממילא פשוט שגם לילד קטן המתחיל לימודו צריכין להשתמש בהסבר בכגון זה', הלימוד יקל לו לקנות רוב פרטותי

...ואופן ההסבר צריך להיות לפי המקום והזמן שבה המלמד עומד, שיקל עליו לימודו

ואמנם כלל ההדרכה הזאת הוא קבוץ כל הבחינות אשר בנמצאים למיניהן ", דרך תבונות' ל בהקדמה לס"וכן כתב הרמחעל שלמה המלך עליו השלום והרי זה כענין שאמרו זכרונם לברכה ' ובאור דרכיהן וחקותיהן כפי אמתת המציאות וכו

הנה ילקח שעור גדול מן החכמה על , כי על ידי כללים קצרים ומעטים מסודרים כהוגןשעשה אזנים לתורה והיינו ס בכל חלקיו שיועיל למי שלא הגיע "והנה נשתדלתי לבאר יסודות הפלפול הישר ושרשי המשא ומתן של הש' וכונקלה

בישר ובנקל שכשיקדים להתלמד בחבור הקטן הזה ימצא אחרי כן הליכות ההלכות ס ורוצה לכנס בו "עדיין לידיעת השצריך שיקנה על ידי זמן רב ושקידה רבה ועמל גדול יקנהו על ידי ' מרוחות לפניו ויהלך בהן בישר ולא בעקלתון ומה שהי

."הטעיותס אפשר שיועיל לפעמים להצילו מן "וגם למי שכבר רגיל בש' זה בזמן מעט ובמעט טרח וכו בקי בה המלמד איזהו דרך ישרה ללמד לתלמידים דברים ' זו אומנות בפני עצמה שצריך שיהי: )ערך תלמידים(פלא יועץ וב

בשורשם באופן שיהא מעט מחזיק את המרובה ויהיו הדברים קבועים במוחם ובלבם ויבינו היטב באופן שאפילו אם יבלבל לעולם ילמד אדם את תלמידו דרך קצרה : כ בער שתיקה" וכן כתב ג.שלמדואת מוחם לא יתבלבלו ויהיו חזקים במה

...וארוכה פירוש דברים מועטים וענין רב ולא דרך ארוכה וקצרה

ג "ע-ב"חלון צורי אות ע, בספרו מגדל עוז(, ל הביא שאופן הלימוד הלזה הוא סגולה לזכרון"יעקב מעמדין זצ' והגאון רלעיין בספרים רבי היכולת ) ב: )וביניהם הביא, ך העיון בתורה אשר מהם ימשך טוב הזכרוןו הערות על דר"האפודי ט' מס

, כ לא הבנתי"וא". לא במרבים דברים ללא תועלת, המקיימים לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה, עם הקיצור בלשון ? יכונה"הסברים"ו" טעמים"למה נתרחק מזה אם בשם , שאם הכל מודים שיש ללמוד דרך קצרה

והוא בגדר מה שכתוב , יש לנו תמיד לבקש דרך שהוא באמת קצרה וקלה כי כוללת עיקר יסוד הענין הנלמוד, וממילאא שהדבר שעושים בלא "ולא כאשר יחשבו כמה בנ". ארוכה שהיא קצרה"שהוא ' י שיש דרך בעבודת ה"ק תוי"בספה

מנסים להסביר כמה הסברים פשוטים כי אז ראו במו ' אך היכי אם, מחשבה ועיון אף אם יתארך שנים טובא הוא הקצרה .ד במהירות וקלות יותר"עינם שעם ההבנה בה גם במעט יכול להצליח בס

טעמם משום שחשש על אותם שהם עמוקים ' שאם הי, א שהם מרחיקים את ההסברים"ה למה ישנם כמה בנ"ולפיכך ל

אלא שלא מכגון דא , זה וודאי אמת, ינוק אשר מוחו עוד רך בשניםוריחקם מחמת החשש שלא יתבלבל זה הת, והמסובכיםואם חלק . ה כן הוא"והרבה מחנכים העידו שב, מגמתינו לסדר לו באופן שיאירו אצלו הענינים כנתינתן, אדרבא. דיברנו

. דאי יש וישל שוו"גם זה הוא פשוט עד למאוד בדברי חז, ההסבר מקיל כלל על הפעוט' לבם על עצם הדבר שאפשר שיהי

נוחה בענין לימוד דעתם ' א שלא הי"ה למה ישנם בנ"וגם ל :כמה מהקדמונים כתבו ספרים על דרך לימוד הכללים )כבולא ידעתי איזה עוול מצאו בדבר . ל"כגון הלימוד בספרים כעין ספר דרך תבונות של הרמח, הכללים וכמדומה

רבו של הרב בעל ' ל שהי"ר יצחק קנפנטון זצ" שחיברה מוהר"דרכי התלמיד"שלדוגמא הקונטרס , שהקדמונים חיבבוהו, ועמודי עולם חיבור את ספריהם בענינים דומים). פ כלל עיון"תושבע(ק "ציטט כמעט בשלימותה בשלה, מנורת המאור

יבין"וה" הליכות עולם"והוא נדפס עם ה, "י קארו"מהר"ע כתב חיבור על כללים בשם "כגון הרב בית יוסף מחבר השו, יקבנו" מבוא התלמיד"ל אשר בשם "ס ווילנא נדפס כללים מהרבי שמואל הנגיד זצ"ובכרך ראשון של כל ש, "שמועה

.וכהנה רבות

' ק כ"והשלה, ואף שהראשונים מחמת רוחב דעתם צללו במים אדירים וכמה מאלו ענינים היו לפניהם מהענינים הפשוטיםמ "מכ, פ שהרוב מהם הם דברים פשוטים"העתקתי דברים הללו אע", דבסוף דבריו אחר שהעתיק דברי הדרכי התלמו

פשוט בימיו נעשה כהיום ענין הצריך לימוד ועיון מחמת ירידת ' ואצלינו החוש מעיד שמה שהי, "נכונים הם למוצאי דעת

יבדף 854-1902 (718). ק.ד.נא להתקשר עם י-הערות והארות ד"בס

הבין מה ול, אף לנו שייך לטעום מעט מזעיר מדבריהם הנעימים, מ"מכ. ובפרט לאלו שכשרונותיהם מוגבל, הדורותה להשתמש בהם באופן שיאירו "שאם נדייק בדבריהם נוכל אי, שאפשר לנו לפי מיעוט ערכינו ולפי מיעוט ערך התלמיד

כי אין אצלי שום ספק שאם , ואני הפעוט ראיתי תועלת גדול בלימוד יסודות מהספרים האלו עם התלמידים. לתלמידיםעל ידי כללים קצרים ומעטים מסדרים "אשר , "מחזיק את המרובהמעט ה"לומדים אותם באופן הראוי אז הם בגדר זה ". כהגן הנה ילקח שעור גדול מן החכמה על נקלה

לעזר ולאחיסמך ' פרט אחד מכמה וכמה שהי :בנוגע ללימוד הגמרא" מעט המחזיק את המרובה"דוגמא מ )כג

ומאוד רגיל הדבר . ו מי מרא דאמו ראימתחילין באיזה הלכה אם ממשנה ברייתא א' שרוב סוגיות הגמ: לתלמיד המתקשהוהוא דבר שהרבה . דיברו בראשונה' שוב מקשה או מביא ראיה מציור אחר שאינה בדיוק אותה ציור שעלי' שהגמ

שכל הלכה הנאמרת , האיר לנו בזה" דרכי התלמוד"וה. להבינה' שהתלמידים אשר כשרונותיהם חלושים מתקשים עלישהפירוש הוא אז שיש למעט החידוש שהיא , באותה ציור" דוקא"הוא ) א: בצירופםאופנים או' באיזה ציור שייך בג, באותה ציור" אפילו"שהוא ) ב, הדין להיפוך' וממילא הוא כאילו אמר שבחידוש הגדולה יהי, גדולה מזו שנאמרה

גם כן ' קטנה יהיוממילא הוא כאילו אמר שבחידוש ה, שהפירוש הוא אז שיש לרבות החידוש שהיא קטנה מזו שנאמרהכ "הדין ג' שהפירוש הוא אז שיש לרבות כל ציור אחר שדומה בסברא שיהי, "לדוגמא"שהציור שתפס הוא ) ג, הדין שווה

.שווה

ואף שבתחילה וודאי יארכו הדברים . מדמה מילתא למילתא' במפתחות כזו יכולים להסביר גם למתקשה איך הגמ, והנהאבל אחר שיעשה , רק מ צפצף דברים בעלמא אחר רבו ללא הבנה' ין הדבר לאומת אם היויצטרך התלמיד לעיין יותר להב

, וכן הוא בכמה וכמה הענינים. כי קנה את היסוד קנין בנפשו, כן פעם ופעמיים יבין מעצמו בשאר פעמים ולא יצטרך הסבר .ל בהם"אשר אכמ

והתלמיד המתקשה טועה ואומר , ה תנאים בהמעשהרגיל מאוד שההלכה נאמרת דוקא באופן שמצטרפים כמ: עוד פרט אחד

פ סיבה לזה שהוא מחמת "יש גם כן כמ, ואף שאחד מהסיבות הוא מחמת השכחה, ההלכה אף במקום שחסר איזה מהציוריםדהיינו שהתלמיד לא מבחין בין ציורים שההלכה נאמרה רק , "דרכי התלמוד"חסרון הבנה בענין פשוט שהזהיר עליו ב

").או"בחינת (, לאותם שנאמרים כאשר יתקיים רק אחד מן התנאים, ")גם"בחינת (יחד בצירוף כולם עכשיו אביא ": עברי טייטש"בנוגע ללימוד התרגום מלשון קודש " מעט המחזיק את המרובה"דוגמא מ )כד

ום הפסוק שהרבה תלמידים מתקשים בזכרון התרגום על נכון ומחמת זה כל תרג, איזה דוגמא במה שנוגע לענין התרגוםוהעצה הפשוטה שיש בה תועלת גדול הוא שיכיר טבע הלשון הקודש שמאותיות אחדות וגם . יוצא למחצה שליש ורביע

דהיינו אותיות שהם " (שימושים"ואם רק היו יודעים את ענין תרגום ה. פ מילים שלימים של תרגום"מנקודות יוצא כמ" שימושים"אז היו מכירים שיש מבין ה, איזה ענינים באו להורותעל נכון וגם היו מבינים על ) חוץ מאותיות השורש

ואחר שידע ענינם על נכון הרי אין צריך לעמול בהם יותר ויכול לרכז רק , האלו כאלו שחוזרים ונשנים אף אלף פעמים, דתםה ולמ" בריש מסכת שבועות דק"שלהבויסודות מהלך הזה כבר נשנית . על החלק של המלה שיש בה איזה חידוש

, ל"ואם אכמ. ה תשובה"סוף ד' ח סוף אגרת שני"ג לאו"ובהקדמת הפמ, ז"ה אות כ"ר שעפטיל בן השל"בצוואת הגו .כי אינו אלא התרגום הנכון, "משכילים"בפשטות לא זהו הדקדוק שהרחקוהו אבותינו מחמת חשש שמא ימשך אחר כת ה

הרבה מהחלושים אף כשהם חוזרים עשרות פעמים על ש, עוד דוגמא אחת פשוטה שהיא רבת התועלת בנוגע לתרגוםוהסיבה לזה , וזה רגיל גם בכגון אלו שמבינים אידיש היטב, הפסוק כרגיל העברי והטייטש עם כל זה אינם מבינים תוכנה

) הטייטש(בין המילים שהם אכן מבינים , )היינו העברי(פ שמתוך שמפסיקים בדברים שהם לפי דרגתם בלתי מובנים "כמ אחר" עברי"פעמים רק על הטייטש לעצמה וידלגו על ה' או ד' שיחזרו ג, והעצה המועלת, בד מהם כל המשך הדבריםנא

אז , ואם התלמיד הנכשל מתרגל להשתמש בעצה כזו עד שידע לעשותה גם בעצמו. שכבר למדו וחזרו על הפסוק כראוי .ד"לו לעזר גדול בס' אפשר שיהי

, עיקר דיבורינו כאן' הנה בלימוד העברי הי:עברי\בנוגע ללימוד הקריאה" ובהמעט המחזיק את המר"דוגמא מ )כה

שיבין שיש עצה פשוטה לזכור כל , ד להקל למתקשה"כבר נזכר לעיל שאנו רוצים בס: וממילא אביא כמה דוגמאותהיינו צירוף " (ַגם" כגון וכן בדומה לזה יש גם עצה כעין זה במילים, )היינו צירוף של אות עם נקודה" (ָב"הצירופים כגון

שאף שהצירופים השייכים עולים לכמה מאות ואלפים כולם לא באו אלא מכח בערך , )אות עם נקודה עם עוד אות . כשלשים מבטאות

יגדף 854-1902 (718). ק.ד.נא להתקשר עם י-הערות והארות ד"בס

אם נסביר לתלמיד שיבין שיש עצה פשוטה שיכול לקרות על נכון גם מילים " מעט המחזיק את המרובה"עוד יש עצה בגדר שאף ששייכים כמה מילים אשר מחמת האריכות , ")שטיקלעך("איך כל מלה מתחלקת להברות הברות ארוכים אם ידע

ויסוד ההברות . כשמסתכל עליהם קטע קטע אין בהם קושי, בהם נראים להמתקשה כאילו אי אפשר שיקראם ללא טעותואנחנו מגמותינו , ה והברה סתומהמענין הברה פתוח" על פי דקדוק"פ "אלא שהם חילקוהו ע, ק"נזכר בקדמונים כגון הרד

בפרט במלה (, פ המנהג המקובל שאינו מתאים לחלוטין לכללי הדקדוק"רק להקל על המתקשה וממילא מחלקים המלה ע ).ע ובאות דגושה"א נ"עם שו

י ץ באופן שעולים בקנה אחד עם היסודות של סוג"א וכללי קמ"ששייך להסביר רוב כללי שו, עוד אפשר להקל לתלמיד

כי , באופן שאין צורך בכמה מהכללים אשר הולכים ומתחדשים אצל כמה מלמדים, הקטעים הרגילים מאוד בלשון קודש .ממילא יתפוס רוב ענינם כבר בנקל, אות-נקודה-נקודה וגם אות-סוגי המילים דהיינו אות' אם ידע עיקר היסוד של ב

והוא יסוד גדו ל שאנו , ל יסוד גדול לעזור לתלמידים" חזוזהו הבחינה של מעט המחזיק את המרובה שהוא לפי דברי

.משתמ ש ים ב ה בכל מ קו ם שאפשר בלי מוד ינו אף שבדרך כלל אין צריך הבעל כשרון את : קרוב לומר שכל סוגי התלמידים מרוויחים, מלימוד באופן זה )כו

גדול לקלוט גם דבר כזה ואף וגם יש תלמיד החלוש מאוד שעולה לו בקושי, ההסברים כי חונן בכשרון להבין מעצמואצל : אבל למעשה יש לה תועלת לכל הסוגים, אחר שקלטו שוכחו במהרה וגם קשה לו לדמות מילתא למילתא

וגם אצל החלושים ביותר עולים במדרגה הרבה ממה , חלושים זה תועלת גדול עד למאוד שבאופן זה קולטים\הבינוניםמ אם נחזר כמה וכמה פעמים על יסודות אחדים שאותם "מכ, ומהיר לאבדכי אף שהוא קשה לשמוע-אפשר בלא זה' שהי

' היסודות מועילים לו בכמה מקומות מרוויח כי מריבוי חזרת הכלל סוף סוף יוקלט ומתוך שנוגע לכמה פרטים יהיס "בשם למי שכבר רגיל ג"ש, ל בסוף הקדמת ספרו"הרמח' ואפילו אצל המצוין יש הרווחה וכמו שכ. התועלת מצוי

". אפשר שיועיל לפעמים להצילו מן הטעיות כמה פעמים יש אשר זה שלא נתרגל בלימוד הכללים טועה לומר שהם קשים : הלימוד באופן זה שייך גם למתחילים )כז

', דרך תבונות שכ' וכבר עמד על זה בהקדמת ס, אבל באמת לא כן הדבר, יותר מדאי ללמוד עם התלמידים המתקשיםכי אינם אלא ענינים קלים ונגלים , כלללים האלה ענינים עמקים מאד ורחוקים מידיעת המון האנשיםולא תחשב שיהיו"

וכן זכיתי לראות ולשמוע מאות ". כי כבר כלם ימצאו בחק ההשכלה בטבע, מאד ולא נוסף בהם אלא ההערה והסדור. ה הצליחו"ודוקא בדרך זה ב, הרגילוכמה וכמה פעמים היו תלמידים שלא היו מצליחים בשום אופן בדרך. פעמים ממש

מ אם נעמול עמהם עד שיבינו אותם הכללים קצרים הרי סוף "ד הסיבה לכך הוא משום שאף שהם מתקשים מכ"ולפענלמתקשה נוח יותר לקבל איזה כללים ממה שיצטרך ללמוד הרבה יותר מזה ' ואפי, ז כבר כמה וכמה פרטים"סוף יקבלו עי

. פרטים ופרטי פרטים

:"מעט המחזיק את המרובה"כשלא ניכר שיהא בהסבר משום אפילו , יש להסבר היטב כל לימודש

היינו מאותה סוג של הסבר שלא רואים בה מיד סימן ברכה שיקל לתלמיד , עכשיו נדבר קצת מהסוג השני של ההסבריםאמנם צריכין לדקדק הרבה . לתל שיש לה גודל התוע"שגם בזה משמע בחז, להבין להבין לימודים אחרים שלומד עכשיו

:ה נבאר"וכמו שאי, שלא להעמיס על התלמיד רבי עקיבא אומר מנין " :)נד(ירובין הוא ממה שאמרו בע, להסביר כל לימודאנו מחויביםמקור הדברים ש: מקור החיוב )כח

סדורה בפיהםומנין עד שתהא. ולמדה את בני ישראל)דברים לא(שנאמר שחייב אדם לשנות לתלמידו עד שילמדנוי "וברש. "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם ) שמות כא(ומניין שחייב להראות לו פנים שנאמר . שנאמר שימה בפיהם

ה "ובד, "ללמדו לתת טעם בדבריו בכל אשר יוכל ולא יאמר כך שמעתי הבן אתה הטעם מעצמך: "ה להראות לו פנים"דת בפסוק ואלה המשפטים אשר "י עה"רש' וכן כ ".המיישב תלמודםצריך אתה לסדר ולשום לפניהם טעם : "אשר תשים

ה למשה לא תעלה על דעתך לומר אשנה להם הפרק וההלכה שתיים או שלש פעמים עד "אמר לו הקב-תשים לפניהםואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו לכך נאמר אשר תשים לפניהם כשלחן , שתהא סדורה בפיהם כמשנתה

".וכן לאכול לפני האדםהערוך ומ

ידדף 854-1902 (718). ק.ד.נא להתקשר עם י-הערות והארות ד"בס

הרב שלימד ולא הבינו התלמידים לא יכעוס עליהם אלא שונה וחוזר הדבר ": א"י וסי"ו ס"רמ' ד ס"ביוכן נפסק להלכה ובמה דברים אמורים שלא הבינו התלמידים הדבר מפני עמקו או מפני דעתן ' כמה פעמים עד שיבינו עומק ההלכה וכו

."שהיא קצרה

נתיב (' ברבינו ירוחם כ: ו שהחיוב להבינם היא חלק עיקרי מחיוב האב במצות ולמדתם אותם את בניכםוהראשונים כתבלאו דוקא הקריאה מן הפסוקים אלא עד דמסבר ) "בנוגע לחיוב האב ללמד בנו הקטן תורה): (ראשון ריש חלק רביעי

ורה עד שידע לקרות בספר תורה ויבין פירוש והעובר על זה ולא לימד את בנו ת): ט"ע תי"מ(ובספר החנוך ". פירושייהואם כן פשוט שאם רואים שלא הבין מפני . ז נמצא שגם הילד הקטן צריך להבין"לפי". הכתובים כפשטן ביטל עשה זה

. ולא הוזכר שום רמז שיהא תלוי בעומק הדבר לפי דעת הרב. הרי מוטל עלינו חיוב להסביר, שדעתו קצרה

äá ùéù úåáåè úåìòî äîëíéîòèä øáñ ,øáñää ïéðòá úåçåë äáøä òé÷ùäì ùé ïìéáùáù:

כי בלא זה טועים בדמיון , רק על ידי הבנת הדבר אפשר לדמות יפה מילתא למילתא\\הבנת הטעם והסברא וההסבר גורמת שלא ישתכח הלימוד כדי , ל שיש להסביר" קרוב להנ\\ים ויתרגלו בהם כדי שיקבלו הדבר, ק"מצוות התוה' שיש להסביר לתלמידים אפי\\וממילא טועים גם בהלכה

וכשאינו לומד בשמחה , וזה גופא היא מצוה, הלימוד בשמחה' ההבנה גורמת שיהי \ שיעשה התלמיד את המצות ברצון ויקבל עליו עול טורח החכמהז לומד בשמחה וזה מרחיב דעתו שיוכל להבין "יש לומר סיבה למה יש ללמוד בהבנה כי עי, ל"בדומה להנ \\ו סוף סוף יפרוש ממנה "יש חשש שחחשקם ' אז גם כשיהיו מבוגרים יהיו מתקשים בהבנה אף במקום שכבר יהי, שאם לא נרגיל את הקטנים בהבנה ישרה, עוד יש לחוש \ עמקות הלימוד

.. הקריאהז להסביר גם בענין" כמה דברים שיש לפי\\שייך גם בפעוטים , שחיוב זה שיש להסביר טעמים \\להבין

וכאשר נעיין במה שאמרו משמע , מצאנו כמה טעמים, אם נדייק בסיבת הדברים למה באמת מחויבים להסביר לתלמידיםוהיות שיש בזה אריכות דברים כתבתי כאן רק התמצית . לפי מדרגתו, שגם ההסבר שמסוג זה שייך לכל תלמיד ולכל גיל

ש ש ם , ובנספחים צרפתי קונטרס קטן מענין הזה. יםהיוצא עם קצת ממראה המקומות שמשם נלקחו הדבר . ד מ קו ר הד בר ים"מבוא ר יותר בס

דבני יהודה .)נג(פ עירובין "ע :כדי שלא ישתכח הלימוד, אחד מן הסיבות למה יש להסביר טעמים •

, "המכוין את שמועתו"על ו "בכונת הלב בשכלות הלב"על ' מדרש שמואכ ה" וכמש,י שם"דגלי מסכת ופרשבפרקי וכן משמע, א"בחשם א "מהרשוה ,והיתה ידך עמדי שלא ישתכח תלמודי מלבי) .ז"ט(תמורה ' בגמה "וכ

'בשוכח דבר אחד ממשנתו וכו) י"ג מ"פ(אבות

:כי בלא זה אי אפשר לדמות מילתא למילתא וטועים בהלכה, עוד סיבה למה יש להסביר טעמים •:) לג(מ "בוכעין זה ב, שקרא ושנה ולא שימש תלמידי חכמים 'וכו היכי דמי רשע ערום :)כא(סוטה ' פ הגמ"ע

'וכוחכמים ששגגות נעשות להם כזדונות הגד לעמי פשעם אלו תלמידי

כדי שיקבלו התלמידים את הדברים , ק"עוד סיבה שיש להסביר לתלמידים גם במצוות התוה • .'וכומפני שכבר הודעתי ) "ז"במצוה קי(בספר החינוך :ויתרגלו בהם

:כדי שיעשה התלמיד ברצון ויקבל עליו עול טורח החכמה, ל שיש להסביר"עוד סיבה קרוב להנ •

ויישב דעתו על ' וכוכשרוצה ללמד את בנו בנערותו החכמות, והאב"כתב ) ד"שער הבטחון פ(בחובות הלבבות ו האריך "ת בפ"רובספר הישר ל. ' וכווהעדויות הגלויות האמיתיות, מה שיבטח עליו מן הראיות המורגשות

.הרבה בענין הדומה לזה

ואם אינו , שזה גופא היא מצוה, בשמחה' כדי שהלימוד יהי, עוד סיבה למה יש ללמוד הטעמים •שאחד ) ג"ץ הובא בספר תולדות אדם פ"ביעב( :ו סוף סוף יפרוש ממנה"לומד בשמחה יש חשש שח

והשמחה במצוה הוא גופא ', ם הלימוד על בוריהוא בשביל שאין מביני, מהסיבות שאין הנערים לומדים בשמחהשערי ודברי ה" בשמחה"בפירוש ' על פרקי אבות כ' מדרש שמואפ ה"ע, סוף סוף יפרוש מלימודוובלעדה, מצוה

רבינו יונה ה כדברי, והוא מצוה. 'וכוהעצבות גורמת מניעת העבודה ): 'שער ד' חלק ב(ל "ו זצ"קדושה להרח . יליזו מעיניך שמרם בתוך לבבךפ אל" עה)א"ד פכ"פ(במשלי

טודף 854-1902 (718). ק.ד.נא להתקשר עם י-הערות והארות ד"בס

ז לומד בשמחה וזה מרחיב דעתו "יש לומר סיבה למה יש ללמוד בהבנה כי עי, ל"בדומה להנ •' ופ,פנים שוחקות לתלמוד' פנים בפנים דיבר ה-ב"ז ה"במסכת סופרים פט :שיוכל להבין עמקות הלימוד

.'וכובין עומק הלכות ועל ידי השמחה פנים שוחקות לתלמוד דצריך ישוב הדעת לה א בכסא רחמים"החיד

כגון בספרו גור , ל בכמה מקומות"כ המהר" וכמש :'שההבנה הוא סגולה נפלאה למשוך אחר אהבת ה •' כ, לאחר שכתב שדוקא כשלומדים עם הבנה נעשו הדברים מקושרים ללבו של אדם) פ ושננתם"עה(' ארי ו למעלה ומהו האהבה והיו הדברים האלה על לבבך כי ולדבקה בו כמו שאמרנ' מעורר ים אותו לאהוב מצות ה"

".ומצותיו' הדברים שהם על לבבו הם לו למשוך אותו בעבותות אהבה אחר השם ית

אז גם כשיהיו מבוגרים יהיו מתקשים , שאם לא נרגיל את הקטנים בהבנה ישרה, עוד יש לחוש •אל ", "חנוך לנער על פי דרכו"פ "עה' פ האלשיך הק"ע :חשקם להבין' כ בהבנה במקום שכבר יהי"אח

". תחנך את הנער אחר שהושרש בדרך נערות ועקשות רק עודנו על פי דרכו טרם יכנס ויחזיק בתוכיות דרכוצריך להרגילו ולחנכו במדות טובות וישרות מעת ")שער האותיות דרך ארץ( ק"שלהוב', ובשבט מוסר וכו ' שיתחיל לדבר וכו

:לפי קט שכלם, ש להסביר הטעמיםשגם בתלמידים הפעוטים י

ל שיש להסביר "משמע בחז, "יתיישב על הלב"וודאי משמע שגם בשאר סוגי ההסברים שהם באים ש, כ הדברים"א

:וכמו שביארנו, לפי דרגתם,לפעוטים

.פ"וכך רואים כמ, גם הפעוט עומד לשכוח מה שלמד: כדי שלא ישתכח הלימוד, יש להסביר טעמים � גם הפעוט צריך להבין איך לדמות : אי אפשר לדמות מילתא למילתא וטועים בהלכהה"בלאכי , מיםיש להסביר טע �

.כי צריך להבין באיזה מקומת שייך כלל מסוים שלמד, )שגם הוא יכול לעשות(מילתא במילתא בזעיר אנפין גם הפעוט יש :גלו בהםכדי שיקבלו הדברים ויתר, "תועלות וטעמים"ק "שיש להסביר לתלמידים גם במצוות התוה �

.בפרט כהיום שההפקרות שורה כל כך וגם רגיל שכמעט אין מקבלים שום חינוך אצל ההורים, לחוש לזה , גם זה שייך מאוד בפעוט כהיום :כדי שיעשה ברצון ויקבל עליו עול טורח החכמה, שיש להסבירל"קרוב להנ �

.ובפרט שהתרגלו מאוד ברפיון ובקבלת תענוגים ואם אינו לומד בשמחה יש חשש , שזה גופא היא מצוה, בשמחה' שהוא כדי שהלימוד יהי, ד הטעמיםיש ללמו �

ז מושכים העצבות כאשר ניגש "היות שרוב תענוגי עוה, גם זה שייך מאוד בפעוט כהיום:ו סוף סוף יפרוש ממנה"שח .'לעשות מאומה בעבודת ה

ל " כנ:ה וזה מרחיב דעתו שיוכל להבין עמקות הלימודז לומד בשמח"יש ללמוד בהבנה כי עיש, ל"בדומה להנ �

.גם זה שייך מאוד, באות הקודם

יש לדקדק יפה בהסבר הכללים הנוגעים לקריאת , ל"לפי הנ: ז להסביר גם בענין הקריאה"כמה דברים שיש לפי )כטואיזה ) ע"נ(ם נשמעת איזה מה, א"כללים שלומדים ברוב המקומות כגון כללי שו) א: מינים' שאפשר לחלקם לב, הפעוטכמה כללים שיש להסביר לילדים איך ) ב, ל מגמותינו לסדרם יפה באופן שיוקלטו אצל התלמיד"שבזה צ, )ח"נ(נבלעת

, "ָבָניו"ד אצל המלה "כגון למה לא נשמע היו, אף שהרבה מלמדים אין לומדים אותם הכללים, להנצל מטעות הרגיל לבוא, "ָבנֹויו"כעין " ָבָניו"אשר הילד שלא יודע טעם החילוק יכול לטעות לומר , אכן נשמעת" ָבָני"ד בסוף המלה "כ היו"משאשלפעמים הילד , ובפרט. שהם ענינים שהטעות והספק רגיל בהם לולא ההסבר, והצד השוה שבהם. מ להאריך"ואכ

: בעירובין נד' ד על דברי הגמ"אלא גוער בו ועובר לפענ, שואל אודות דברים כאלה בפה מלא והרב לא ידע איך להשיבםה להראות לו "דל "זי "רשפוב. ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם )שמות כא(ומניין שחייב להראות לו פנים שנאמר "

"לתת טעם בדבריו בכל אשר יוכל ולא יאמר כך שמעתי הבן אתה הטעם מעצמך: "פנים

טזדף 854-1902 (718). ק.ד.נא להתקשר עם י-הערות והארות ד"בס

ששם פשוט ביותר , "דרך קצרה"ל הלימוד שהם בגדר וכל זה בנוסף למה שכבר כתבנו אודות הטעמים הבאים להקל ע .שצריכין לדייק גם להשתמש בהם אצל הפעוט

, א לחדש שיש חילוק לפי הגיל של התלמיד שאין צריכין להסביר שום דבר לפעוטים"ה מנין לקחו כמה בנ"וממילא ל

' אז וודאי הי, חילוק כזה התלוי בגיל' לא ימלט שאם הי, ל למה יש להסביר שייכים בכל גיל"שהיות שהסיבות שכתבו חז ? מנין לנו לבדות חילוק מעצמינו, ומדמצינו שכתבו סתם, דבר זה מוזכר בגדולי המחברים והפוסקים

, גם יש בדברי הראשונים בכמה מקומות שמשמע שבמפורש לפעוטים דברו, וחוץ ממה שלא משמע לחלק מצד הסברא

מפני שכבר הודעתי בפתח דברי ) "ז"במצוה קי (:"שרשי המצוות" בספרו יאהבבספר החינוך לבאר למה כגון מה דאיתא שכוונתי באלו הטעמים שאני כותב להרגיל הנערים ולהטעים להם בתחילת בואם לשמוע דברי ספר כי יש לדברי התורה

הספר ואל יהיו להם המצוות בתחילה כדברי, ויקבלום על דרך ההרגל שלהם וכפי חולשת שכלם, טעמים ותועלותשבא להטעים להם בתחילת בואם ' ומהיות שכ, "פן יבעטו בהם מתוך כך בנערותם ויניחום לעולם וילכו בהבל, החתום

.הרי משמע שהמדובר בילד שעדיין לא נתרגל בעבודה כלל, שיקבלו על דרך ההרגל

ונהג הבורא עמהם מנהג ', ושהעם היו מן הסכלות ומעוט ההבנה וכ"כתב ש) ד"שער הבטחון פ(בחובות הלבבות וכן יש אשר יעלה , והאב כשרוצה ללמד את בנו בנערותו החכמות' האב החומל על בנו הקטן כשהוא רוצה ליסרו בנחת ולאט וכו

והעדויות הגלויות , ויישב דעתו על מה שיבטח עליו מן הראיות המורגשות...כאשר ייעדהו...בהן אל המעלות העליונותכ שנהג כאב המייסר בנחת הרי המדובר מילד קטן שלא "וממש, " יגיעת המוסר ולשאת טרחויקל עליו לסבול, האמיתיות

וגם הדוגמאות שהביא שם שיש ליתן לילד שכר שיעריב , .)נ(כדאיתא בכתובות , "יורד עמו לחייו"הגיע עוד לגדר של , ה והוסיף ליתן להם אגוזים"וכעין דברי הח' כ) ריש פרק חלק(מ "ם בפשה"והרמב, לו מיד כגון מאכל ומלבוש וטיול

. הרי משמע שמיירי בילד קטן, תאנים ומעט דבש ובקונטרס שבסוף המכתב , מ פשוט שיש לדקדק הרבה שלא להעמיס על התלמיד המתחיל בטעמים עמוקים וכדומה"מכ

.מבואר יותר

íéîòèä øáñäá ùéù úåùùç äîë ,íäî øîùäì ùéù êéà íéðåù íéðôåàå:

ה ח ש ש ש י ת ב ט ל ו ב מ ק ו ם \\ ה ח ש ש ש י ל מ ד ו ה ת ל מ י ד י ם ב ר פ י ו ן יד י ם א ם נ ס ב י ר ל ה ם י פ ה \\ ל י מ ו ד י ם א ם נ ס ב י ר ל ה ם י פ הה ח ש ש ש י ב ע ט ו ב ה ט ע ו ת ש י ש ט ו ע נ י ם \\ מ ה ש י ש ש ר ו צ י ם ל ש ב ר ע ר פ ם ה ק ש ה ש ל ה ת ל מ י ד י ם ע ל י ד י מ נ י ע ת ה ה ס ב ר \\ ש ל א מ ב י נ י ם א ם נ ס ב י ר ל ה ם י פ ה

ש א י ן ל ח ל ק ב י ן ה פ ע ו ט ב י ו ת ר ל מ ב ו ג ר ין החילוק שבין ילד הפעוט למבוגר קצת ומה הערות בענ \\ ל ט ר ו ח י ו ת ר מ ד א י " מ ח ו י ב " ש א י ן ה ר ב \\ודומיהם , ל"ל כדי להרחיק מכת המתפקרים ר" דברים שהקפידו חז\\א ם א י נ ם ש ו א ל י ם ' א פ י , א ל א ש י ש ל ה ס ב י ר ל ש נ י ה ם כ פ י ע ר כ ם , יו ת ר

.להלכה ולמעשה, ת הנושרים מענינים המבוארים כאןכמה פירו \\ " מ ע ט א ד ע ן " פ ר ט י ע נ י נ י ם ש ה ר ח י ק ו ב ע נ י ן ה : ה יו צ א מ ד ב ר י ה ם שמא יבעט התלמידים , יש שהרחיקו את ההסבר מפני החשש, הנה:החשש שיבעטו בלימודים אם נסביר להם יפה )ל

-והם חששו ממש להיפך, ל דברים נכוחים"שגם בזה דיברו חז, והאמת. בדברי תורה כשאינם מתאימים לסברתו הפעוטהדדילמא לא יבינו ויחשבו שאין בדברי תורה טעמים ותועלות , ומספר החינוך, ה בשער הבטחון"חוכמובא לעיל בשם ה

? ואיך אפשר שאנחנו נרחק את הדבר שהם קירבו. ו"ח

פ על הדברים מפעם לפעם עד שיחקק בלבו "וגם לחזור כמ, להזכיר ולהחדיר אל הילד מתחילה לדקדק מוטל עלינואמנם עמוק עמוק מי ימצאנה וידע שכל השתדלתינו הוא ליישר דעתינו עד כמה שנוכל כדי להבין ק" שידע שדעת התוה,האמת

וידע בבירור גמור שבכל דבר שבלתי מובן החסרון הוא מחמת קט השגתינו וממילא ידע להבטל כל כולו לכל , אף מקצתהע לאיזה הוראה שהוריו ומוריו אומרים ואפילו במה שנוג. וגם ידע שבכל אופן צריך לציית הוא לציית', ופרטותי' דקדוקי

ידע שאין הטעם הסיבה שבשבילה צריך לציית ואין אנחנו אלא כמגלים דעתינו , לנו ומסבירים לו את הטעם שבדבראבל עליו , מאיזה מקום החלטנו לצוות את זאת לפניו כדי שיהא נוח לו לקבלה ולידע לשום ארחותיות באופן הדומה

).ת ולידע ששכלו עדיין לא התבגר ושיש לו חיוב כיבוד ומורא וכדומהפ צריך לציי"לדעת שממנ

בכל זאת ', שיש להסביר לילד בטעמים וראויות וכועל אף שהוא כתב בשער הבטחון ועוד מקומות , כ"ובחובת הלבבות גאחר ל, )'שער עבודת האלקים פרק גב(לדוגמא , כמה מקומות שצריכין להתחיל בקיום המצוות מצד ההכרחב' גם כ

יזדף 854-1902 (718). ק.ד.נא להתקשר עם י-הערות והארות ד"בס

מעלות שיש ' ז' שוב הבילשכר ופחד מענש' ות מצד השכל יותר מהתעוררות מתוך צפירמעלות שיש בהתעור' זשהביא כי ההערה התוריה היא הקדמה ומבוא אל הערת ,והחמישי: 'וכ, ההתעוררות השכליתיותר מבהתעוררות שעל ידי התורה

וך והנהגה ולמנע תאוותיו עד שיחזק ויכון שכלו וכן הנשים וקלי עליו בעבור צורך האדם בנערותו אל חנ' השכל וראיהדעת מן האנשים אינם נמשכים אחר הנהגת השכל מפני חלישת אסורו בהם וקשורו אותם הצריך הדחק להנהגה בינונית

ומי ) ענשלשכר ופחד מה' צפי: לב טוב(שיסבלוה ולא יבצר מהם לעמד בה ועל כן נוסדו התורות על קטבי היחול והרהות מ י שעולה ממנו אל העבודה שהוא מדרך הערת השכל יגיע אל ' במדרגת החסידים וכו' שאינו מקצר בחיובי התורה יהי

אבל בתנאי שידע , יש להסביר-הדברים' ל שאין סתירה בין ב"כ צ"ובע. 'מדרגת הנביאים ובחירי עליון החסידים וכו ...ו לוהתינוק שאין עשייתו תלוי בהסכמתו להטעם שהסברנ

דבאיזה קנה מדד לחלק , ה מה שיש אמרים שיש ללמד בדוקא באופן המתנגד ליצרו ושיקבל התינוק הדברים כחק"גם ל

. בין ילד קטן וילד מבוגר יותר לדעת אם הגיע להגיל שבו ראוי כבר להסביר או הוא עדיין הוא מאלו שאין להסביר להםב ר תמני ס רי שני ועדיין ' שבת אמר שכבר הי' כהנא במס' דהא ר, ר שניםמנין יצא להסביר כבר גם בילד בן עש, לדוגמא

?לא ידע שאין מקרא יוצא מידי פשוטו

ועיינתי עוד שאין לבקש לומר הסברים כדי להקל :החשש שילמדו התלמידים ברפיון ידים אם נסביר להם יפה )לאאבל . ם ללמוד ברפיון ידים ולא מתוך עמל ויגיעהז שאין צריכין להתעמל יתרגלו התלמידי"שמא עי, על לימוד התינוקותוהיו , לנו לבקש להכביד על התלמידים' כ הי"דאל, ל עולים בקנה אחד שיש להסביר"דהא כל דברי חז, אי אפשר לומר כן

לנו ' הי, ירבה בישיבה' ובמקום לומר שתלמיד שלמודו קשה כברזל מאי תקנתי, צריכים ללמוד דרך ארוכה ומסובכת ולא לחזור להיסודות שחסרו לו ' יעמול יותר בגמלומר ש

והחילוק בפשטות . 'ל מאוד חיבבו את יגיעת התורה נתנו כמה עצות שיהא הלימוד בחשק רב וכו"אף שחזש, ל"אלא צ

דהיינו שהדברים מאירים אצל התלמידים , הוא כי חיבבו את יגיעת התורה שסופה הוא סיפוק נפשי שרואה פרי עמלווממילא אצל המתחילים מאוד חיבבו את הסבר . ה שייך דוקא אצל מי שאפשר לו להגיע לאמיתת הדבריםוברורים שז

שלכך התפלל עתניאל על השכחה , א"בשם המהרש. ז"תמורה ט' והוא כדוגמת מה שהובא לעיל מגמ, הרב לתלמידים, וחוץ מזה .לא יראו פרי מעמלםל מעולם חוששים להקל במקום שהחשש קרוב ש"חז' כך הי-שהוא סיבה גדולה לביטול

? ? פשוט הדבר שצריך לבקש ההבנה כי לכמה דעות לא יוצא ידי חובת הלימוד בלא זה וכמו שביארנו לעיל באות .ה בלימוד"וממילא אין זה עיקר רצון הקב

ד "ואר ביווכמב(אם מתרשלים ) א: אופנים' והוא באחד מב, ומצד השני מצאנו שלפעמים שאין לרב להסביר לתלמידים

שזה , כדי לחדדם) או ב, שזה שייך רק כמבואר שם שאינו מחמת שדעתם קצרה או מחמת עומק הלימוד, )א"ו סי"רמ ' ס. שייך רק כמובן במקום שיכול התלמיד להגיע אל האמת ששייך לומר שאין הרב מסביר כדי שיגיע התלמיד לזה בעצמו

.ם להסביר לופשוט שאנחנו צריכי, אבל בתלמיד שלא יכול בעצמו

. אין צריך לחשוש לזה כלל-א שנביא את הילד לרפיון מתוך שלמודו עולה לו ללא ליעות"מה שחששו קצת בנ, וחוץ מזהכי גם כאשר נצרף כל העצות הידועים לנו ואת שאינם ידועים לנו בכל אופן יצטרך התלמיד להתרכז הרבה ולשבור את

וכמה פעמים זה , את השטחיות והמהירות ולא את העיון ואת ישוב הדעתהרגילות שלו שיצר לב האדם מנעוריו אוהבוגם , החילוק הוא רק שאם עומד וזובח את יצרו אז יכול לעשות הלימוד בברירות. קשה לתלמידים כקריעת ים סוף

וכן במה .מרוויח על ידי זה לכל ימי חייו שאחר ששיבר טבעו יביא לו בפעם השנית בקלות יותר שבירת המדות הלזווהוא אחד , כ עבודה קשה שבמקדש להסביר הדברים יפה ללא רפיון ולעורר לב התלמיד"יש כאן עדיין ג, שנוגע להמלמד

.בין מלמד למלמד, מהטעמים העקריים על מה שגם במהלך כזו רואים חילוק גדול בהצלחת המלמדים

הלימודים ללעז והילדים לכתחילה לומדים מהלעז שגם לדידי לא ניחא מה שנתפשט כעת שתירגמו כל, אמנם האמת אגידכי צריכים תמיד לשקול היטב לראות יכולת הילד מהו וצריכים לעזור לו , )וגם אצל המבוגרים כידוע שנתפשט מאוד(

כי לימוד .ולא באופן שהוא עצל לרכז מוחו לעשות את שיש ביכולתו, לפי ערכו דוקא באותן הדברים שצריך בעצם עזרוקרוב לוודאי שאינו פועל את פעולתה דהא אין התורה ניקנית , רוצה להתעמל בצד יש לחוש שמביא רפיוןכזה שלא

א "ב במג"ד סי"של' ח ס"כמבואר באו, הרי כל היתר התירגום אינה מרווח, וחוץ מזה. ('וכו' אלא במי שממית עצמו עלי ).בארוכה

יחדף 854-1902 (718). ק.ד.נא להתקשר עם י-הערות והארות ד"בס

שיש להרחיק ,א אומרים"שבנאם מחמת החשש ו:החשש שיתבטלו במקום שלא מבינים אם נסביר להם יפה )לבל הזכירו החשש הזה ולא מנעו משום זה את "הא גם חז, לו ממי לשאול' ההסבר לתינוק כדי שלא יתבטל במקום שלא יהי

. אלא רק הזהירו את התלמיד שילמוד גם במקום שלא מבין, ההסבר

.) ז יט"ע (:מ אם אינו מבין לא יתבטל מלימודו"מכ, ל הגידו לנו שאף שיש להשתדל להבין הטעמים"אמת הדבר כי חז גרסה נפשי לתאבה) תהילים קיט(ג דלא ידע מאי קאמר שנאמר "ג דמשכח ואע"ואע ואמר רבא לעולם ליגריס איניש

לשון גרש וכרמל שלא . גרסה: שאין רבו יודע לפרש לו כלום. דלא ידע מאי קאמר :י"פרש. גרסה כתיב ולא כתיב טחנהמרוב תאותי . גרסה נפשי לתאבה: הדק אלא כריחים של גרוסות מחלקין חיטה לשנים או לארבע לצורך מאכלטוחן ' הי

.כ"ע, "לתורה הייתי שובר לפי היכולת אף על פי שאיני טוחנה הדק ליכנס בעומקה

' כ ק" דא,שלכתחילה ילמד אף שלא יודע מאי קאמר ולא יבקש שום טעם והסבר בליומדו' אבל אי אפשר לפרש הגממ ילמוד "שלמה הוצטרך לזה ולא כתב בפשטות שאפילו יודע לפרש לו מכ, "שאין רבו יודע לפרש לו כלום"' י שכ"ברש

ובאמת גם מזה יש להביא ראיה . אלא וודאי דבמקום שרבו מוכן לפניו ויכול לשאול יש לו לשאול, בתחילה ללא הבנהכ ימצא שמימרא זו דרבא יהא סותר דבריו דלעיל "שאל, דרך קצרהע הרב שאין להמתין בלימוד הטעמים ב"לדברי שו

' ז גם הגמ"ולפי. י שזה דוקא באין רבו יודע לפרש"דשם אמר שלא ילמוד הטעמים כלל וכאן פרש, כ יהגה"דילמוד ואח הס ואחר כך כתת כדרבא דאמר... הסכת ושמע ישראל כתתו עצמכם על דברי תורה כדאמר ריש לקיש:) סג(דברכות

י שם הס ואחר כך כתת שתוק כמו ויהס כלב שתוק והאזן "לרבא לעולם ילמוד אדם תורה ואחר כך יהגה ופרשמה שיש לך להקשות ' לשמועתך עד שתהא שגורה בפיך ואף על פי שאינה מיושבת לך ואחר כך כתתנה והקשה עלי

ולא על הטעמים שבדרך , ן להקשות ולתרץהכוונה בדוקא על הטעמים שצריכי' יהי, ל"ותרץ תרוצין עד שתתיישב לך עכ ). קצרה

סופו , מחמת קוצר דעתוז" בעוהנהולא הבי' שכל דבר שעמל עליק "הביא בשם הזוהת "ת' ב מהל"ע הרב סוף פ"ובשו .ב" בעוהנהלהבי

הרבה מצאנו שיש :של התלמידים על ידי מניעת ההסבר" לשבר ערפם הקשה"מה שיש טוענים שיש )לג

, אבל לא מצאתי שיש לעשות כן על ידי מניעת ההסברים, )את שלו, וגם כל אחד( של התלמידים לשבר לבו הערל .וכנזכר כבר לעיל', ולהיפך מזה מצאנו שההבנה הוא סגולה נפלאה למשוך אחר אהבת ה

י "ו ס"רמ' ד ס"ע יו"שוב :תלמיד מתרשלאבל זה דיברו ב, "זרוק מרה בתלמידם"לקיים , וודאי יש זמן ועת לכל חפץ

הרב שלימד ולא הבינו התלמידים לא יכעוס עליהם אלא שונה וחוזר הדבר כמה פעמים עד שיבינו עומק ההלכה : א"וסיבמה דברים אמורים שלא הבינו התלמידים הדבר מפני עמקו או מפני דעתן שהיא קצרה אבל אם ניכר לרב שהם ' וכו

חייב לכעוס עליהם ולהכלימם בדברים כדי לחדדן ועל זה מתרשלים בדברי תורה ומתרפים עליהם ולפיכך לא הבינו ודבר פשוט שלא יכעוס הרב על התלמידים אם הוא לא הטריח את עצמו להסביר : הערה(' אמרו זרק מרה בתלמידים כו

-ומשום כך לא הבינו התלמידים , ה נבאר עוד להלן"ז כאשר אי"ל ע"לתלמידים יפה ולא השתמש בהעצות שהורו לנו חזדהיינו שהאופן שהסבירו לא " מפני דעתן שהיא קצרה" זה נכלל בדברי המחבר שכתב שמחויב להסביר אם הסיבה כי כל

).אלא ישתדל הרב להסביר הדברים יותר באופן שיבין, מספיק לתלמיד' הי

, תלמידוג דגמיר מצוה קעביד במה שרודה את"דאע.) ח(מכות ' גם יש מקום לקיים את הזרוק מרה כעין מה דאיתא במס יש עניןבין לאשורושמנער בר שכל ב דגם ,"יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך) "ז"משלי כט י( ' הקאלשיךה כ"וכמש

וכמובן צריך למדוד ביישוב הדעת גדול " (אם יכשר טפח תכשירנו טפחיים"ז "שעי , בשוטיםוליסרו בדברים להוכיחו .אתי בשום מקום שמחמת זה יש לנו למנוע את ההבנהאבל לא מצ). ובפרט בזמננו, דבר זה איך ובמה

אין לומר שלכך אין הרב צריך להסביר :לטרוח יותר מדאי" מחויב"אודות מה שיש טועים לומר שאין הרב )לד

, כי אין זה מאחריות הרב והיות שהתלמיד לא עשה כדין ולא שאל אין הרב מחויב להסביר לו, בילד פעוט אם אינו שואלחייב להראות :) נד(וכמו דמשמע מהא דעירובין , ל שהחיוב על הרב להסביר הדברים יפים" מבואר בחזדבכמה מקומות

אשר זה וודאי לא תלוי בשאלת התלמיד אלא , "כשולחן הערוך"משפטים שצריך להיות ' י בפ"שמשם למד רש, פניםהרב שיסביר יפה והתלמיד , אזהרהשהרב והתלמיד שניהם ב, ופשוטן של דברים הוא. מעצמו" להכין"במה שהרב צריך

כי אף שהרב ישתדל להסביר הדברים יפה לא יכול הוא לעמוד על סוף דעתו של כל יחיד לידע במה הוא , שישאל

יטדף 854-1902 (718). ק.ד.נא להתקשר עם י-הערות והארות ד"בס

אם כן למה נחלק , דאם נימא שאין הרב אחראי, וחוץ מזה גם לדבריו קשה. וממילא החיוב על שניהם רמיא, מתקשה ? דתלמיד רמיא' הסביר מעצמינו ולא אמרינן גם שם שכל האחריות עלילומר שבילד מבוגר יותר מחויבים ל

:כמה הערות בענין החילוק וההשתוות שבין ילד הפעוט למבוגר קצת אלא שיש להסביר , שאין לחלק בין הפעוט ביותר למבוגר יותר במה שאין להסביר לפעוט אם אינו שואל )לה

דבילד קטן אין לרב א"ו בנלא הבנתי החילוק שאמרד הסברא גם מצ :כשאינם שואלים' אפי, לשניהם לפי השגתםובמבוגר יותר יש להטריח להסביר לפי דעת , להסביר מעצמו שום טעם אלא רק להשיב על שאלת התלמיד אם מקשה

לו " מעיק"סבירא להו שהטעם שיש להשיב גם לקטן ביותר אם שואל הוא משום שיש לנו לשקול כמה ' דהי .הילדשבמקום שמעיק לו ביותר בשביל ששואל יש להסביר לו ובמקום שלא מעיק לו כל כך אין צורך , ון הבנתולהתלמיד חסר

אבל סברא זו לא הבנתי כלל דהא אם יש לנו ענין להכניע ערפו הקשה מסתברא שבמקום שמעיק לו , מצידנו להסביר לו . כששואללנו להשיב גם' כ לא הי"ביותר דוקא שם יש לנו לחנכו להכניע לבבו וא

, וחוץ מזה לא הבנתי: ל לא משמע כן"ובחז, קשה מאוד לקבוע שתלמיד שאינו שואל לא מעיק לו שום דבר, חוץ מזה

ל להזהיר כל כך שהתלמיד "דהא ממה שהוצטרכו חז, שאיך אנו יכולים לקבוע כלל כזה שאם הילד לא שואל לא מעיק לוולא יהא התלמיד בוש " הזהיר) א"ו סי"רמ' ס(ד "ע יו"שוגם ממה שבו, כמו שאמרו לנו באבות ולא הביישן למד, ישאל

והוא לא למד אפילו אחר כמה פעמים שאם נתבייש מדבר זה נמצא נכנס לבית ' מחבירו שלמד בפעם ראשונה או שנימשמע שיש מדה כזה של בושה שאפשר , "המדרש והוא לא למד כלום ועל כן אמרו לא הביישן למד ולא הקפדן מלמד

? כ אינו שואל"מעיק לו ואעפש

לפי שהביישנות הוא ' ואפשר גם כן כי קרא בכאן דרך ארץ לביישנות וכו": 'כ" במיעוט דרך ארץ"על ' וכן במדרש שמואאב ואם לכל המדות טובות ולכן השמיענו כי התורה אינה נקנית בביישנות כי לא הביישן למד אלא אדרבה אינה נקנית

בוש מלשאול לרבו והעדרו לגמרי אינו טוב כי אין ראוי שישאל ' ריבויו אינו טוב כי יהירק במיעוט דרך ארץ כי ? כ יתכן שהתלמיד לא שואל מחמת בושה אף שהדבר מעיק לו ביותר"וא' וכושאלותיו לרבו בעזות רק במיעוט דרך ארץ

בו כהוגן אם גם הוא בעצמו לא יודע את איך ישיב ר-פ אם הפעוט שואל יש להשיב לו"לא הבנתי לפי מה שאמרו שעכ, ובכלל

? האם כל האפין שוים וכל המלמדים שוים בזה שמובטחים אנו שהמלמד יודע בטוב איך להשיב? הכללים בבהירות

íéðåùàøä úåøåãî íéðåøçàä úåøåã åðúùð íéðôåà äæéàá:

ל ש מ י ש א י נ ו " ר א י ו ת מ ד ב ר י ח ז \ \ ר ב ה ס ב ר ה ל י מ ו ד ש כ כ ל ש ה ד ו ר ו ת מ ת ק ט נ י ם צ ר י ך ה מ ח נ ך ל ה ש ת ד ל י ו ת \ \נ ת ק ט נ ו ה דו רו ת " ה ס ב ר ב ע נ י ן

ז ע צו ת " ש י ש ל נ ו ל ב ק ש ג ם כ ן יו ת ר ב ז מ ה \\ ה ו א מ ק י י ם יו ת ר ר צ ון ח כ מ י ם , ה מ ס ב י ר יו ת ר\\ מ ח ו ד ד כ ל כ ך צ ר י כ י ן ל ה ס ב י ר ל ו י ו ת ר . פ ה מ ס ו ר ת " ע צ ה ל ה ק ל ט ת ו ל ז כ ר ו ן ה צ י רו פ י ם ש ל ק מ ץ א ל ף ! א ש ל ו מ ד י ם ע \\ ה מ ו ע י ל י ם ל ז כ ר ו ן

כי רק בענינים הצריכים , יש טוענים שאין להוסיף הסבר בשביל שנתקטנו הדורות ": הדורותנתקטנו"בענין )לו

יוחנן לבן של ראשונים כפתחו ' אמר ר ).עירובין נג( 'הנה מקור הדברים שנתמעטו הדורות הוא בגמ, התעמקות נתמעטו היינו . כי אצבעתא בקירא לסברא ואנן,י"ופרשואנו כמלא נקב מחט סידקית של אולם ושל אחרונים כפתחו של היכל

היינו אצבע שנוח : ואנן כי אצבעתא בבירא לשכחה: שאינה יכולה ליכנס בתוכה אלא מדבק מעט, כאצבע בשעוה קשהכיתד . כסיכתא בגודא לגמרא: י"פרשאמר אביי ואנן כי סיכתא בגודא לגמרא ליכנס בפי הבור כך אנו ממהרים לשכוח

ה בגיטין "וכ. נו שומעין כי אם מעט ובקושיאלין אנו להבין מה שור ונכנס בדוחק כך אין יכשנועצין אותו בכותל בנקב צכיון דלא אפשר מליכתב שנתמעט הלב והתורה "י שם שהתירו "ופרש, פ"לגבי הטעם שהתירו לכתוב תושבע. ס

שהיינו זוכרים השכחה גוברת וקשה לזכור כמו) א: הדברים' ל שנתמעטנו מצד ב"הרי ברור מללו חז". משתכחת .וממילא צריכין להסביר דברים יותר מלפנים, כח הסברא נחלש) ב, מלפנים

וממילא לא הבנתי דעת אלו הטוענים שרק בדברים הצריכים :ככל שהדורות מתקטנים אז צריכים יותר הסבר )לז

רא לא הבנתי שמעשים כי מצד הסב. ק"ל וספה"לא מצד הסברא ולא מצד מה שנראה ברור בדברי חז, התעמקות נתמעטואשר מה שאצל החכם הוא כדבר פשוט , בכל יום שרואים חילוק בין החכם באיזה ענין ובין רעהו שלא הגיע למדה זו

כדף 854-1902 (718). ק.ד.נא להתקשר עם י-הערות והארות ד"בס

אם הדורות נתמעטו , וממילא. אותו דבר ממש הוא נראה כמסובך וכדבר הצריך התעמקות אצל זה שאינו חכם כמותוממילא , ו בזה גופא שבהיות שאין אנחנו חכמים כדורות הראשוניםכ שנתמעט"פשוט ג, בדברים הצריכין התעמקות

וכך רואים מדור לדור שסוגי הספרים . שאצלנו נראים כמסובכים, הדברים שהיו אז פשוטים צריכין כהיום הסבר ובירור .למיניהם באים לפרש וללבן דברים אשר מוכרח לומר שבדורות הראשונים היו נראים כפשוטים

להיסוד הלזה ' ויש להביא ראי :שמי שאינו מחודד כל כך צריכין להסביר לו יותר, ל"חזראיות מדברי )לח

, )אף שהוא דבר המובן מעצמו(שהמחודד לא מוצא צורך לפרש דברים אשר זה שאינו מחודד כמותו צריך בהם הסבר ל קורעו ומוציא את חלבו לא הכח" דבמשנה איתא.) קי, .דף קט( חולין 'מגמ, וגם ליסוד הזה שעלינו מוטל להסביר יותר

ר זירא אמר רב אינו "ואיכא דאמרי א' וכואמר רבי זירא אמר רב אינו עובר עליו ומותר " גמראוב "קרעו אינו עובר עליו אנא כחל של 'וכוכחל כי סליק רבי אלעזר אשכחיה לזעירי אמר ליה איכא תנא דאתנייה לרב. ידף קוב ,עובר עליו ואסור

יש כאן מי ששנה לרב כחל : לרב כחל' י דאתניי " ופרשומפלפולו של רבי חייא שנה ליה כחל סתםלו מניקה שניתיכלומר שום כחל לא שניתי לו לאסור בין כחל מניקה ובין כחל : אני לא שניתי: 'שבשלו בלא קריעה אסור באכילה וכו

ומתוך פלפולו של : חלב כנוס הרבה' שהיתה מניקה ויש בדדי. כחל מניקה: ששנה להם כחל שאסור. ורב: שאינה מניקהחייא שנה לו סתם ' שהוא מחודד מאד ומבין מעמו וכסבור שתלמידו מחודדין כמותו כשחזר ושנאה לפני ר. רבי חייא

. שאין אסור אלא של מניקה ולא הביןרוכסבור שיבין כב

צריך הרב המחודד : "ם שיש לטעותעד היכן נחוץ להסביר הדברים במקו, )ז"מעלת התלמוד אות כ(משנת חכמים ' ובסגבי כחל דאמר רבי יוסי בר אבא מתני אנא כחל של מניקה שניתן . שלא יארע לו כההיא דגרסינן בפרק כל הבשר חולין קי

מחודד מאוד ומבין מעצמו וכסבור שתלמידיו ' רבי חייא הי י"לו ומתוך פלפולו של רבי חייא שנה לו כחל סתן ופרש ". ור שיבין רב את דבריו ולא הביןוסב, מחודדין כמותו

לפי ' נקט בתלמידים פלפול וכו": "בדקדוק חברי בפלפול תלמידים"ח דברים "על המ' במדרש שמוא' וקרוב לדבר זה כ

,שכאשר יתעסקו החברים בדברי תורה בדקדוק מעט שמדקדק החבר הם מובנים דבריו לחבריו באין אומר ואין דבריםעל כן נקט , הם כדי להבינם ההלכה לפלפל בהם ולהקשות בהויות והטעות כדי שיבינוכיםיין צריאמנם התלמידים אשר עד

וממילא פשוט שאם הפעוט מתקשה , כי מה שפשוט לחברים צריך הסבר לתלמידים.בתלמידים לשון פלפול ובחברים דקדוק .כ צריכין להסביר"ג

אף , לכך לא מסביר דבר, לפניו לימוד הקריאה הוא פשוט מאודפ הרב בהיות ש"שכמ, מה שנוגע לדברינוב ממש וכן הדבראם כן , אם הדבר פשוט לילד כל כך, פ"קשה דממנ' יהי שלדבריהם, ונחשוב רק לרגע. שנראה לעין כי הילד מתקשה בו

מן ובמשך הז במשך שבועות וחדשים"0 " קמץ אלף שלמודילחזור על ה צורך לפ"למה לא תופס אותו הילד מיד ויש כמאין הדבר ואם , זה המתקשה אלא שהרב סובר שהילד מבין מעצמואין הדבר פשוט כל כך לילדכ "אלא דבע, הולך וטועה ? ולמה לא נסביר ל, פשוט לפניו

כ "ג, ה"ב כמו בזמן התלמוד כ"או י' ז הוה י"דבזה' לענין מספר התלמידים דכו "ת אמונת שמואל סכ"שווממאי דלא חילק בעל לימוד החומש כדאיתא ' דהא עיקר תקנת יהושע בן גמלא הי, וד נתקטנו הדורות ולא רק בלימוד מסובךמשמע דבכל לימ

מה שאין כן בדורות הללו , שייך כי אם בדורות התלמוד' ה תינוקות לא הי"ועוד נראה לי דשיעור כ" ,ל"דז, ע הרב"בשופשיטא דסך .) עירובין נג(כסיכתא בגודא לסברא ה כאצבעתא בקירא ו"שהלבבות כמחט של סדקית ונתמעטו הלבבות בעו

. ה בזמן חכמי התלמוד"ב פשיטא דהוה בדורותינו ככ"וכל שכן י, והלואי שיצא ידי חובתו בעשר, ה אי אפשר למלמד אחד"ככ " גוכעין זה בספר נהורא דאורייתא ."סבירא לי דסברת הלב היא, ואף שלא מצאתי סברא זו בסברת אחרונים שבידי

ה תינוקות מלמד אחד "השיעור לכ' ס הי"בזמן הש "):ט"ג ס"פ' מאמר ה( ,ל"וז, דגם בלימוד החומש נתקטנומשמע ולארבעים מוסיפין ריש דוכנא אבל בזמן הזה אין יכולים ללמוד נערים רבים במלמד אחד וכל שכן כשמגיע לגמרא דיו

ע הרב בקונטרס "כ בשו"מש' וע. (טים גם כהיוםולא חילק לומר שהדברים פשו ,"בששה או שמונה תינוקות למלמד אחד ). בענין זהה חייבים הציבור"ג ד"א סק"פאחרון

והכל לפי דעתו של השומע דהא תנן אל תאמר דבר שאי אפשר לשמוע ): "בערך שתיקה(פלא יועץ ' והדבר מפורש בסמעיין שלאחר עיון רב יוכל להבינו ל אל תדבר בדרך קצרה שאי אפשר להבינו תכף ותסמוך על ה"שר' שסופו להשמע ופי

פשוט מאד לפי ' טעמם שהי' ואם עשו כן גדולים היק היטב או ויש לישב ודוק"כדרך הכותבים בקצור ומסיימים ודואו , בכתיבהועלינו לחוס על חסרי מדע ולהאריך, ר תורה אזלא ומדלדלא"רוחב דעתם ולא ידעו שיבואו ימים שבעוה

פ "כי אפשר כמ, ל ללמוד דרך קצרה"ולכאורה אין בזה סתירה למה שאמרו חז". התלמידיםשעשו כן בכונה כדי לחדד

כאדף 854-1902 (718). ק.ד.נא להתקשר עם י-הערות והארות ד"בס

אז , שאם לומדים כללים קצרים מתמצית כל ענין וענין שהם כוללים הרבה דברים, ה אבאר להלן"כאשר אי, לקיים שנים .ד כמה פרטיםז מרוויח שבכלל אחד התלמיד לומ"אפילו אם צריכין להסביר יותר כפי חולשת הדור בכ

אצלי כדבר פשוט שאין בהוספת הסבר שום ענין של שינוי ' לפיכך הי :הוא מקיים יותר רצון חכמים, המסביר יותר )לט

ואם הראשונים כמלאכים אנחנו כבני אדם ואם הר אשונים , אשר דור הולך ודור בא, כי כך הוא הדבר מדור דור, במסורתאלא שצריכים לילך בעקבות הצאן להבין דרכיהם ', חנינא בן דוסא וכו' כבני אדם אנחנו כחמורים ולא כחמורו של ראלא שלא מצאתי שום רמז בשום מקום שהקפידו שלא להוסיף הסבר ', שלא להניח אף דבר אחד ממה שהקפידו עלי

.ה ננסה עוד לדייק בדבריהם על מה אכן הקפידו"ואי', באיזה לימוד שיהי

גם לא הבנתי לפי מה שיש טוענים שרק בדברים הצריכים :יותר עצות לזכרוןז לטכס "יש לנו בזמה, ל"חוץ מהנ )מ, שבה נתקטנו הדורות' אמנם מה יאמר לענין השני המוזכר בגמ, התעמקות אומרים שנתקטנה כח הסברא במשך הדורות

את כתיבת תמורה ' גיטין ומס' ומשום כך התירו במס" אנן כאצבעתא בבירא לשכחה"היינו ד, דהיינו ענין השכחה ? ולמה לא יודה שעלינו לבקש עצות להקל על הזכרון כהיום, פ"תושבע

אפשר לעזור , ואם כנים הדברים :פ המסורת"עצה להקלטת ולזכרון הצירופים של קמץ אלף $א שלומדים ע )מא

ימן לידע שידע הילד מקודם שיש לו ס, "קמץ בית ָב"י תוספת הסבר בנוסף על מה שאומרים על פי המסורת "למתקשה ע, טמון מבטא כעין ְב" בית"דהיינו שבתחילת המלה , שצירוף הקמץ עם הבית ביחד עולה ָב אשר גם יקל מאוד על זכרונו

אין הנידון לומר דוקא ". ָב) "בערך(נעשה מזה , 0+המבטאות דהיינו ְב' וכשנצטרף יחד ב, ומבטא הקמץ הרי הוא כעין 0והוא רק כעצה להקל מאוד על הקלטת , ין מציאות לאות או לנקודה שתעמד לעצמהכי א, שכך הוא על פי יסודות הדקדוק

. הדבר וזכרונה

קמץ "דהיינו בזכרון כל הצירופים שהם כעין , ומה שמרוויחים בזה הוא כי מה שכמה ילדים מתקשים במיוחד בפרט הזהכל אחד מהאותיות עם כל אחד (, )300(לפי שהצירופים עולים ביחד לסך של כמעט שלש מאות ', וכו" בית ב

כי כל השלש מאות צירופים כולם , ל אז אין הילד צריך לזכור אלא בערך כשלשים פרטים"ואם נסביר לו כנ, )מהנקודותידע על נכון הצירוף היוצא , ואם רק ידע מבטא הראוי לכל אות ונקודה כשלעצמה, ג נקודות"ב אותיות וי"באים מכח הכ

אלא להוסיף ההסבר בזמן שלומד האותיות , פ המסורת"וכלל לוותר על שום קוץ של הלימוד עואין הנידון כלל . מהםוממילא הוקל לילד המתקשה , י צירוף המבטאות"כ ע"וגם אחר שלמדו כנהוג על פי מסורת ללמוד ג, והנקודות לעצמן

.מלפנים' כמעט בתשעים אחוז ממה שהי

אל תדין את חבירך עד שתגיע "ק משום שקשה להם לקיים המשנה של שאלו שאינם מודים בזה הוא ר, וחוששני מאודבכל זאת הם מדמין בנפשם שבאמת נוח , וממילא אף שיהיו סימנים מובהקים שהילד מתקשה בזכרון הדברים, "למקומולנו ' היאז לא , בזה שום חשש' ואילו הי). ה נדבר הלאה"אשר מזה אי, או הוא חושב שיש ענין שדוקא יתקשה(, לו הדבר

...הרי צריכין לעשות ככל מה שאפשר-אבל במקום שאין חשש, "להתחכם"

ò ãåîéìä øãñ ïéðòá"äàéø÷ä ãåîéì ïôåàá íéâäðî é÷åìéç ïéðòáå úøåñîä ô:

א ו פ ן ה ל י מ ו ד \\ ה מ כ ת ב מ א ל י הו ח י פ ש ע צ ו ת ש י פ ע י ל ו ע ל ה ל ב ו ע ל ה ש כ ל ג ם י ח ד \ \מ ד ו ר דו ר ' ב י ר ו ר ב ע נ י נ י ה מ ס ו ר ת ש ה ק פ י ד ו ע ל י א ח ד מ ה ס י ב ו ת \ \) ש נ ד פ ס ה ב ה ס כ מ ת ה ע ד ה ה ח ר ד י ת ב י ר ו ש ל י ם " ( ה מ ס ו ר ת " ש י ט ת ס פ ר \\ ו ב י ש ו ב י ם ש ב מ ר ח ק י ם , ב ב ע ל י ת ש ו ב ה מ ב ו ג ר י ם

ש ל א י מ נ ע \\ א ו ד ו ת ל י מ ו ד הד ק ד ו ק " מ ע י ן ג נ י ם " ד ב ר י ה \\ מ ח מ ת ר ו ב פ ש י ט ו ת ם ב א ו ת ם ה ת ק ו פ ו ת , ל מ ה מ ל פ נ י ם י ש ש ל א ל מ ד ו כ ל ה כ ל ל י ם כ מ ה \\ ב ח י נ ם ע ל ע נ י נ י ם כ ג ו ן א ל ו " מ ח מ י ר " א ס ור ל ה י ו ת \\ מ ד ר ך ה מ ס ו ר ת ' ר ש ב י ר ר ש א י ן ב ז ה נ ט י ל א ח , ה מ ל מ ד מ ל ת ק ן ד ר ך ל י מ ו ד ו

ה י ו צ א י ם מ ת ו ך , כ מ ה פ ר ט י ם ה נ ו ג ע י ם ל מ ע ש ה - ל ס י כ ו ם ה ד ב ר י ם \ \ ו ד ו מ י ה ם " מ ש כ י ל י ם " ד ב ר י ם ש נ ה ג ו א ב ו ת י נ ו כ ד י ל ה ר ח י ק ה ש פ ע ת כ ת ה . ה ד ב ר י ם ה א ל ו

ק הזהירו שלא לשנות בשום דבר מהמסורת "והנה בכמה ספה: רמדור דו' בירור בעניני המסורת שהקפידו עלי )מב

אין כוונתי בזה לערעם על אותם , וכמובן. כ נסיתי לברר קצת מה הם הדברים אשר עליהם הקפידו"ע, שקבלו אבותינו :אלא כל כוונתי הוא רק לברר מנהג המדקדקים בזה, פ הוראת חכם"המקומות שלא הקפידו על הענינים האלו ע

כבדף 854-1902 (718). ק.ד.נא להתקשר עם י-הערות והארות ד"בס

אמרי (למוד אותיות האלף בית כסדרן ל) א: הביא כמה פרטיםנהגות החינוך שנדפסה בהסכמת העדה החרדית ה' בס) ג, )א"פל, תנא דבי אליהו רבה(ק "ת ישר והפך בדרך תשר"ף בי"אלללמוד ) ב, )'עניני לימוד התורה אות ז, פנחס

ללמוד ) ד, )362ג עמוד "מכתב מאליהו ח, ד"ג ע" קיףד, שפת הים, ייטב פנים(לימוד שמות האותיות והנקודות במילואם . )מתורגם, ד" והטוב דף כרדרכי היש (ם שאין שם ניקוד"ולא בדומה למנהג העכו, העברי דוקא עם הנקודות

והנה מאז הייתי מזכיר בהשיעורים שיש ללמוד . ומה שנוגע לנידן דידן הוא לימוד שמות האותיות והנקודות במילואם

והתלמיד לא , באופן שיקל למתקשה, אלא שיש להקדים הסבר למה הדבר כן, המקובל קמץ בית ָבלמתחילים בדרךובכמה מקומות הנהיגו . אלא הרב מסביר הדבר קודם שמתחילים או במקום שמתקשה, יאמר באופן זה בתחלת לימודו

כים הלימוד באופן צירוף ממשי, פ המסורת"אחר שכבר למדו ע' ושוב בכיתה א, שבקינדערגארטן למדו קמץ בית 0פ המסורה במשך "כי גם כשלומדים ע, רק כשמתחילים ללמודכי כל ההקפדה בעל כרחך הוא . המבטאות כנזכר לעיל

וממילא יש לנו רשות לומר , קורא כהוגן כלל' וקורא מצד הצירוף כי אחרת לא הי, הזמן כל ילד מפסיק לומר קמץ בית ָב . הדברים יפה מלימודו בקינדערגארטןבאופן שיועיל למתקשה שלא קיבל

כדוגמת שאר הדברים שמקפידים עליהם שגם הם אינם , שכל ההקפדה הוא רק על ההתחלה, כי בפשטות כן משמע, כ גם שלא כסדרן"שלפי הידוע לי בכל מקום לומדים אח-ב כסדרן"כמו מה שהובא לעיל ללמוד א, נוגעים אלא בהתחלה

הרי כל הספרים , וכן לימוד האותיות עם נקודות. כ לא ידע התלמיד על נכון"כרח שאלוכן מו, "המסורת"ה בספר "וכ . 'וכו, נדפסים ללא ניקוד

כ משמע שכל "ו ג"מעשה בזה הענין שאירע אצל החז' שהבי) ד בשם ספר קול חוצב"א דף ס"ח( מעשה איש 'בסו

א איך " הרב שמחה ליברמן ששאל את החזוסיפר לי: ל"ש שבדרון זצ"העיד הגר" ,ל"וז, ההתחלהההקפדה הוא על ואיך צריך : ושאל אותו עוד. קמץ אלף 0: ואמר לו'? וכו, ָב, 0 תיכףאו ' קמץ אלף 0 וכו, )עם הילדים(צריכים ללמד

דער וואס זאגט אזוי איז אויפגיקלערטר : והשיב לו בזה הלשון? ללמד כשאומר שעל יד 0 ָב לומד התינוק יותר מהר . על אופן התחלת הלימוד' הרי שכל השאלה הי! "און אאויפגיקלערטר וויל איך נישט ענטפערין, )=מתחכם(=

קמץ אלף "מתחיל ללא לימוד ה" אויפגעקלערטער"הוא שבא לומר שזה ה, ל"א זצ"ומה שאכן לכאורה כיוון אליו החזושאפשר להקיל הלימוד " סוד"ויודע ה, הםו חכם גדול יותר מ"וסבר שהוא ח, ל הקדושים"כי לא החשיב את דברי חז" 0"

סוף חלק (כ המכתב מאליהו "וכמש, בכל דבריהם ענינים נשגבים וכמוסים' שהי, והאמת נעלם ממנו. ו"שהם לא ידעו חאלו היו צריכים , וענין של פרצה בכל התחדשות, הנה בוודאי יש ענין של קדושה בלימוד האותיות והנקודות: "ל"וז, )'ג

אבל המלמד צריך למסור את הקדושה ואת . בוודאי היה צורך לחפש אחר הדרך הקצרה, הידיעותללמד רק את . וזה עיקר הלימוד שאין כמוהו בכל הלימודים האחרים שבעולם, שהם עושים את היראת שמים ואת האהבה, החביבות

הרי ."קין בלימוד קמץ אלף 0זהו טעמן של אלה שדבו. יש סגולה מיוחדת לאהבה בהסתכלות באותיות ונקודות וידיעתן ".למסור את הקדושה ואת החביבות"כי רוצים , כותב שלפעמים יש סיבה מיוחדת שלומדים בדרך ארוכה ולא קצרה

פשוט לי ' הי, וגם במה שנוגע בלימוד שהתלמיד לומד קריאה עוד הפעם אצל מלמד פרטי אחר שלא הצליח בכיתה

כי כבר קיבל התחלת הדברים באופן הרצוי , שלכאורה אין בזה קפידא, )וכנראה שלא שמעתי על זה כלל עוררים( .וממילא לא בזה דיברו ללמוד עוד הפעם קמץ אלף אא

יש שראו בדברי המכתב מאליהו שיש , הנה :המכתב מאליהו חיפש עצות שיפעילו על הלב ועל השכל גם יחד )מג

ואני הפעוט לא ראיתי . ם מ מעטים את קדושת הדבריםוכאילו במה שמסבירי, ענין מיוחד בדוקא שלא להסביר הלימודשכותב שם שהתעורר בעצמו מכח שאלת , כי בסוף המכתב הוא כותב במפורש ההיפוך מזה, בדבריו שום רמז מזה כלל

דהיינו לכתוב על הלוח עיקרוניות של , שמשתמשים בה כהיום שהוא מקילה על השכל" מעטאדע"שכמו שיש , השואל. והוא הניגון והתנועה בשעת הלימוד, המעוררת את הרגש" מעטאדע"תלמידים מהרה כן יש לנו הלימוד שיקלטו ה

והזכיר שם . היינו המעטאדע המעוררות את הלב עם זו של השכל, איך לצרף שתי הדרכים יחדושצריכין להתיישב ' תיישב בדבר זו איך לצרף בוגם מייעץ לו שבין כך ובין כך י, ביחד עם השואל" זיצונג"שיש לקבוע אודות דבר זה

הרי במפורש לא הזניח את העצות ). ואני כותב כפי שעלה בזכרוני ולא בדיוק, אין הספר לפני כעת. (ביחד" מעטאדען"הבין מהלך המדבר אל הלב ובין זה המדבר אל השכל קבע שזה שיש סתירהאלא שבמקום , שהם מועילים בשביל השכל .' היסס בלימוד מילים כי אין בזה אותה הוראה של חביבות וכוולכך, המדבר אל הלב הוא העיקר

כגדף 854-1902 (718). ק.ד.נא להתקשר עם י-הערות והארות ד"בס

נעשה באופן שאין בה ' בשביל שהי, של כל הלימוד" עקרוניות"גם על ענין כתיבת ה" מכתב מאליהו"מהסס ה' ולכך הי מתנגד 'אבל לא הי, כותב הכל על הלוח והתלמידים יושבים ודומים' דהיינו שהמורה הי, התעוררת הלב מצד התלמידים

' כי אילו הי, במקום ששם מבואר ההיפוך ממש, ולפלא שמביאים ראיה מדבריו. כלל לענין כתיבת העקרוניות מצד עצמםאלא פשוט הדבר . מבקש לצרף עצות המדברים אל השכל' וודאי לא הי, בעל המכתב מאליהו חושש בדוקא שלא להסביר

אשר אחד , ל אודותם"י הדור לעשות העצות שכבר כתבו חזכ שהבין שלפי שנתקטנו הדורות צריכין לפעול לפ"כמש ....הרי הוא נכלל בדרך קצרה" עקרוניות"ולימוד ה, מהם הוא ללמוד לתלמידים דרך קצרה

כבר מבואר הרבה בדברי הראשונים והוא מהיסודות , שצריכין לפעול על השכל ועל הלב גם יחד-היסוד הזה, ובאמת

אלא שהיו כאלו שהזהירו על דבר זה במיוחד בדורות עיקבתא דמשיחא , ת דרכו בקודששעליהם יסד בעל החובות הלבבו, "איש עצמי"והילדים נעשים ל, של הילד מתקדמת לצאת אף בגיל שבאמת אין שכלו עדיין מיושב" ישיות"לפי שהשכל ו

אף , התפעלותיו, ותיולא לבד שכלו רק גם ישיות הרגש", "שיח עם המלמדים ואבות הבנים"ל החובת התלמידים ב"וזואם ' התלהבותיו מתקדמות לצאת קודם זמן להיות לאיש עצמי להתרגש ולהתלהב מיופי המדומה של שטותי העולם וכו

ו כי אף אם בשכלו "לא נפעל מאומה ח' לא נקדם אנו לעורר את נפשו שתתרגש מכל מצוה ותתפעל מן התורה ואור הלנער בן דורנו שהרגשותיו ' רגשותיו ותשוקותיו יסירוהו מן הדרך הטוב וכומ ה"יבין שהחוב עליו לחננך את עצמו מכ

, אף בדברי שכל בלבד אם רק שכל יבש הוא, והתפלאותיו כבר נתבגרו ונתבלטו קשה כבר לקשר בחקים בלא הרגשותקצה המטה מ ב"ואף אם אין זאת עוד התלהבות החסידות האמתית מכ' מוכרחים לחדור אל נפשו לעוררה להלהיבה וכו

.'נוגע ומתקשר הוא וכו

אנו רוצים , אלא אדרבה, שלו" לב"ו בה"ובמה שאנו רוצים להרוויח בבהירות שכלו של הילד אין אנו מפסידים חלהלהיב לבבו שידע וירגיש אף בקצה המטה עד כמה הוא עומד להרוויח אם יתבטל כולו להאמת הישר והברור שיש

ובפרט לדבר המבואר , ה ילוה אותו בכל ימי חייו"עוט בענין של שכל הישר שאיוגם מחנכים את הפ, בדברי התורה .'וכו' ק שעל ידי הבנת התורה דייקא נעשה האדם מקושר לה וגורם אהבת ה"בספה

אפשר לו להתלמיד ללמדו בעצמו באופן ' שלכאורה יש לו למלמד למדוד אם הדבר שהוא מסביר הי, רק דבר אחד אוסיף

במקום שאפשר שיבין התלמיד בעצמו טוב לו להרב שיחדול שאז אפשר ' שלכאור, עזר הרב או אם לאובהיר גם ללא הבן אתה "י שאסור לומר לתלמיד "רש' החיוב להראות פנים שכ' כ שמותר לחדד לתלמידים ולא יהי"כעין מש' שיהי

שצריך לומר לתלמיד ' י שכ"ברשוכמו שמשמע , להתלמיד בהירות' כי זה דוקא אם מצד עצמו לא יהי, "הטעם מעצמך .משמע שבלא עזר הרב לא יהיו הדברים מיושבים בלב התלמיד, "טעם המיישב תלמודם"

במכתב מאליהו התיר לפעמים ללמוד ללא , הנה :ובישובים שבמרחקים, אופן הלימוד בבעלי תשובה מבוגרים )מד

ר דחופה ממה שלומדים מילים שלימים במקום וכמו שכתב שם שבכמה מוסדות יש בעיא יות, "0"המסורת של קמץ אלף והוא שעיקר לימודם הוא בלימודי חול וממילא יוצא שלא נשאר להם כמעט ידיעה בלימודי , ללמוד האותיות והנקודות

ובאופן כזה כתב שטוב יותר לנקוט דרך קצרה בעברי שאולי על ידי כך ישאר ', קודש וגם לא השקפה ויראת שמים וכואבל במוסד שרוב הלימוד , ז יתעורר הילד להמשיך בישיבה"דברים נחוצים כהשקפה והלכה ואולי עיקצת זמן ללמד

, ואף שאין הדבר נוגע למוסדותינו כאן. שהוא מדבר אל הלב, בלימודי קודש אין לשנות מלימוד האותיות והנקודותפ "ע' לא מקפידים על לימוד שיהיאף שהרבה אין שואלים כי בכמה מקומות, לפעמים שואלין ממרחקים בדברים כאלה

וגם נוגע הדבר לבעל תשובה מבוגר שמעולם לא למד קריאה מקודם ויוקשה לו . מסופקני קצת מה להשיב, המסורת. ולא יסבול החזרה יום אחר יום ויבוא להתבטל לגמרי, כי מוחו כבר נתפתח בהיותו מבוגר, הלימוד בדרך קמץ אלף 0

או , כעין מה שהתיר המכתב מאליהו במוסדות שלא לומדים רק מעט לימודי קודש' ויהי, רוויש לומר שבכגון דא לא אמ .והדבר אצלי קצת בספק, או אפשר שאין לוותר, פ פעם או פעמיים קמץ אלף אא"אפשר שיש להשתדל ללמוד עכ

א "עוד ישנם בנ: שנדפסה בהסכמת העדה החרדית בירושלים, "המסורת"סדר הלימוד שסידר בעל ספר )מה

מדרך המסורה בכמה קהילות ' וחושבים שגם לימוד הכללים הוא קצת כנטי, אשר בעיניהם מוזר ענין לימוד הכלליםושמעתי ". מתחדשים"ובעיניהם דימו שהוא שייך יותר ל, "חרדים"בדורות שלפנינו שלא היו לומדים כללים אצל ה

שעמדו על , צ של העדה החרדית"בהסכת הבדשנדפסה " המסורת"פ הדרך שסידר בעל ספר "אומרים שיש לילך ע .'ועמדו בפרץ נגד המהרסים והמתפקרים בכרם ה, נהוג מאז ומקדם' המשמר לבל ישתנה סדר הלימוד ממה שהי

כדדף 854-1902 (718). ק.ד.נא להתקשר עם י-הערות והארות ד"בס

המראה שראיתי שהדבר הוא ' ומה נדהם הי. ק"ו בירושלים עיה"חעשין ני' ולפיכך בקשתי ומצאתי הספר הלז שחיבר הר )מושהוא קבע בספרו מקום לכמה וכמה כללים שכמעט שלא ראיתי ולא שמעתי מישהו , יםממש להיפך ממה שהם טוענ

. התופסים דפים שלימים מספרו" תרגילים"עד שכתב אודותם , והוא עשאם כעיקר ולא כטפל, שילמדם

דגש "איך לקרות דגש חזק שכותב שם: שםח"דף קנתרגיל ב) א: מבין הענינים שהוא הקדיש מקום מיוחד ישנם לדוגמאמבטאים את ' "ַשָּבת"כמו , כאלו הית כפולה והראשונה מהכפל בשוא נח, חזק הוראתו לבטא את האות הדגושה בחוזק

ן אשר כמעט כל האשכנזים "ף לאות עי"תרגילים לחלק בין קריאת אות אל) ב, וכן". ָּבת-כאלו אמרו ַשְּב, בחוזק "ּב"ה, כללי שוא נח ונע עד שבסוף הספר כתב גם כללי תנועה גדולה וקטנהקבע מסמורים לכל ) וכן ג, לא מקפידים על זה

כדי , ובסוף המכתב צרפתי דף מיוחד מכמה תרגילים שכלל בספרו. (שכמעט אין בנמצא בעדת החסידים שיקפיד על זה ). לא להאריך כאן

א זוכרים "כי ממה שכמה בנ. וממילא הוא לפלא בעיני למה דימו כמה אנשים שבדרך המקובל לא היו לומדים כל הכללים

מעולם ' ל שלא הי"כ צ"בע, ובספר המסורת אכן הוא קובע להם מקום חשוב, כהיום שבהיותם פעוטים לא למדו כללים .כל המלמדים לומדים באופן שוה לגמרי

וקרוב מאוד :מחמת רוב פשיטותם באותן התקופות, אחד מהסיבות למה מלפנים יש שלא למדו כל הכללים )מז

ל במילואם ומחפשים עצות שיועילו להקל לתלמידיהם בכל "שהמלמדים המומחים היו מעולם מקיימים דברי חז לומר אלא היו מבקשים הדרך , ל שמועה זו נאה ושמועה זו אינו נאה"כי וודאי לא אמרו על דברי חז, מקום שראו בה צורך

וגם , וגם לומדים באופן שקבעו סימנים לזכרון, י שמסבירים היטב תמצית כל לימוד ולימוד"הקצרה בכל לימוד ובפרט ע . לומדים הכללים באופן שיכיר התינוק בשאר מקומות הדומים

קרוב הדבר לומר שאחד מהטעמים הוא כאשר , ומה שהיו מלפנים גם מלמדים מומחים שלא למדו כל דבר כל כך בבירור

י צדק על כמה דברים ובאו למסקנא שאין צריכין שלפי תקופותיהן וכפי כשרון התלמידים שקלו במאזנ, כבר הוכחתיוממילא לא מצאו לנחוץ , ולא מהשערה בעלמא-כי כן ראו במו עינם, להסביר איזה ענין כי התינוק קונה אותם ממילא

ולא לרמות את עצמו ולא את , כל אחד מחויב לראות המציאות לפי מקומו ושעתו, ואם כן הדבר. להסביר אותם הדבריםפ המסביר "ועכ. ל"תבנא לדינא שיש חיוב להסביר כנ, בהיות שלמעשה דבר ידוע שכהיום הרבה לקוים בזהו. האחרים

...כ דפים הרבה בשביל הכללים"חעשין בספר המסורת שלו שקבע ג' וכמו שכן עשה הר, באופן בהיר הרי זה משובח

מצד ' שהי, ים לא למדו כל הכלליםעוד יש לומר בטעם מה שגם כמה מלמדים מומח": דקדוק"פ "אודות הקריאה ע )מחזה בשביל שהרחיקו ' פ במקצתה הי"ועכ, שינוי באופן הקריאה שבין הקהלות שלא היו מקפידים על כמה דברים בקריאה

כאילו הוא העיקר ', אשר עשו מלימוד זה הטפל לעניני יראת ה, "משכילים"כדי שלא יושפעו מכת ה, את לימוד הדקדוקומעולם סמכנו על , אין ענין לימודינו נוגע לזה, אבל אנן בדידן. והלאה)נב ה עוד הלאה באות "ובזה נאריך אי, הגדולג "ואגרת משה ח, ג-ז"מ' ד ס"בזה מנחת יצחק ח' ע, גדולי הפוסקים מהדור שלפנינו שאין לשנות ממסורת אבותיודברי

כידוע ' ץ שהי"ואפילו הגאון יעב. ב"ה סכ"ו ופ"א ס"ל בפ"אויערבאך זצר שלמה זלמן "ה והליכת שלמה בשם הג"סעל כמה דברים שאינו קורא כהוגן וכתב שלא ניסה לשנותם אחר שכבר ) בסולם בית קל(מדקדק גדול מתנצל בעצמו אר בני שידע התלמיד איך להתפלל כמו שוכל מטרותינו הוא אך ורק. י זה כוונת התפילה"נתגדל כי חשש שיתקלקל ע

ובזה תמכתי יסודותי שלא למדתי כל הכללים . לא פחות ולא יותר, קהלתו וידקדק באותם הדברים שהם מדקדקיםלבו נכון ובטוח בזמן שהוא ' צריך שיהי-התלמיד מתנהג' אבל באיזה מנהג ואופן שיהי"... המסורת"הנזכרים בספר

.א להימנע מכל לימוד הצריך עיון מבפניםכי בלעדי זה עלול הו, ושלא ירגיש בזה היסוס וספק, קורא

, או מצד הדמיון שסבר המלמד שאין בהם צורך, פ יש שמצד התרשלות לא לומד המלמד איזה כללים ולא מסבירם"וכמואמנם אין זה ... ועל זה יש לעשות כל טצדקי לעקור הדבר. או שמצדיק עצמו במה שרואה שגם חבירו מתרשל כמוהו

דמפקי לה ' דאמר בר הידיא לדידי חזי לי ימה של טברי:) יח(ק "כי כבר אמרו במו, יון ובלא עיוןפלא שעושין מכח הדמ? מאן לימא לן דברצון חכמים עבדי דלמא שלא ברצון חכמים , ואמר על זה אביי, משיכלי דמני כיתנא בחולא דמועדא

צריכין , וממילא. על מנהג וותיקיןק שאין לסמוך אלא "ב בשם מהרי"צ סקכ"תר' ח ס"א באו"אמנם כבר האריך המג . לבדוק הדבר יפה יפה

שהם רגילים לציין את , ובפרט מעדת החסידים, א" ישנם הרבה בנ:אודות לימוד הדקדוק" מעין גנים"דברי ה )מט

המנהג ללמוד שום ' נגד לימוד הדקדוק ועל סומכים הם שלא הי" מעין גנים"בספרו ' ל שכ"דברי הרב בעל יששכר זצ

כהדף 854-1902 (718). ק.ד.נא להתקשר עם י-הערות והארות ד"בס

כי המעיין בדברי המעין גנים בפנים יראה שמזכיר הנחיצות בלימוד כמה עניני דקדוק גם , ובעיני יפלא. כדומהכללים ו , ובתוך הדברים מזכיר כמה דברים שאין לומדים כלל כהיום, בימי הנעורים

שרוב הפוקרים בדור הזה ' אבל להיות שראיתי שערורי, הנה חכמת הדקדוק הוא פנה גדולה לתורה: "ל המעין גנים"וז

אני אומר לך בדור הגרוע הזה מהראוי . ז הם מלעיגים במלאכי אלקים וכו"מתחכמים לדעתם בחכמת הדקדוק ועיובכל יום , רק תיכף מנעוריו ירגי לוהו רק בפינות התלמוד ויסודותיו בהררי קודש, להרחיק את הבנים גם מחכמת הדקדוק

חוץ התורה הקדושה צריך ללמדה כולה מראש ועד ( בפיו כל המקרא שגור' מעט מן המקרא נביאים וכתובים עד שיהי, ויודיעוהו בימי נעוריו מדקדוק הנצרך מאוד דהיינו דגוש ורפה, )סוף בהתחלת לימודו כשיבין לדבר דבר לפי שכלו

, לתםונפעל פועל עומד ופועל יוצא וניגוני הטעמים וסגו, ונח ונד ונוכח ונסתר, י"וסגולת אותיות אותיות אהו .'וכו, התורה תלמדהו דעת כל פינות חכמת הדקדוק, וכשיגדל בדרכי התורה

ולא אודות נפעל פועל , י"ואין לומדים בכמה מקומות לא את סגולת אותיות אהו, כהיום" החמירו"וממילא לא אדע למה

ק מעין גנים כלל את "ר ספהואם הרב המחב. א"וגם לא אבין למה יש שלא מצאו לנכון ללמוד כללי שו', עומד ויוצא וכוהדור גרוע שרוב הפוקרים מתחכמים ' אף שהי, ללמוד גם בימי הנעורים" דקדוק הנצרך מאוד"אלו הדברים בכלל

כ שיש מקום גדול "וכש? מה אירע פתאום כהיום שאינו כל כך נצרך כבר' ז מלעיגים במלאכי אלקים וכו"ועי' לדעתם וכו .א איך להתנהג בזה למעשה"יש לשאול את פי גדולי דורינו שליט, אמנם. ם כלל בזהלומר שכהיום אין הפוקרים עוסקי

לאחר שראה ובירר , והנה: ממסורת אבותינו' אחר שבירר שאין בזה מפני נטי, לא ימנע המלמד מלתקן דרכו )נ

נראה פשוט , ל"מדרך המסורת שמסרו לנו אבותינו זצ' באופן לימודו עם הכיתה שום נטי' ובחן המלמד יפה שלא יהיהמדומין או שהוא נמנע מלשנות מדרכו מפני לזות " המחמירי ם"שמאז כבר אסור להתחסד בענינים אלו ולומר שהוא מן

שלא ישנה , "בטחון"שפתים של אלו שלא רצו או לא ידעו לברר הדבר או מחמת שחושב שטוב בענין הזה מידת השלא " מחמיר"כי ככל שלפי דעתו הוא . לא הצליחה עד עתהשיעזר לו בדרכו ש" 'בוטח בה"מהרגילו ויאמר שהוא

כי . שהוא מקיל בהצלחת התלמיד וכמה פעמים גם בכל עתידו של התלמיד, גדולה" קולא"יש בזה גם כן , לשנות דרכווימשוך ללמוד משניות גם כן אף , שימשוך ללמוד חומש אף שלא יודע קריאה" הקל"כמה פעמים נמשך מזה שנצטרך ל

". מקיל"ו בנפשו של תינוק הוא גם כן "ולא ידע המלמד כי ח, ודע חומששלא י

שבמה שנוגע לקיום המצות אסור ) ה ופרוש החלק הרביעי"ד ד"בשער הבטחון פ(כ בחובת הלבבות "וכבר ידוע מש )נאהשתדל בכל ל' כי על דבר זה גופא צוה לנו ה, לא על הבחירה לעשות מצותיו ולא על ההחלטה והתבוננות בה' לבטוח בה

"...מציאה"ל שוודאי יתקיים ה"ורק אחר היגיעה אמרו לנו חז, עוז

:ודומיהם" המשכילים"כמה מהדברים בעניני החינוך שהנהיגו אבותינו כדי להרחיק השפעת כת

ל מבואר כמו " ושוב חשבתי שאפשר שהגם שמדברי חז:ל וכדומה"אודות מה שחששו אבו תינו מחשש מינות ר )נב

אבל , אפשר שיש שחששו בדבר לפי שראו בה שאף שחביבה היתה בזמנים הקדמונים, להסבר כל דבר יפהשכתבנו שיש כי על לימוד הדקדוק . כן יש לעשות בענין הסבר הטעמים, בדומה לענין לימוד הדקדוק ששוב הרחיקוה בכמה מקומות

אף על פי , ל שריחקוהו"פשעוורסק זצר משה סופר מ"בשם מוהר) ב"פי" (מעין גנים"כתב הרב בעל בני יששכר בספרו ק שדיברו "אבל גם בספה, נאמר להרחיק מפתח ביתה' אשר עלי, מחמת חשש מינות דמשכא, חביבה בימי האבות' שהי

לא מצאתי בשום מקום שום רמז ורמיזא אודות מה שדיברנו שירחיקו דבר , למיניהם" מעטאדען"וה" משכילים"מסכנת ה, כבר הארכתי לעיל, ע"נה מה שאין חשש כלל מצד המסורת שנמסר לנו מאבות אבותינו זיוה. הסבר הלימוד יפה כלל

. ועכשיו נדבר קצת רק אודות הענינים שחששו מחמת המשכילים והמינים למיניהם

אבל כאשר עיינתי בתוכן דבריו שם לא מצאתי , ש"בשלח ע' מ ריש פ"ס בתו"והנה יש שהביאו ראיה מדברי החתוגם ממה שרוצים , ל"אלא ממה שרוצים ללמוד מקרא כפשוטו שלא על פי קבלת חז, ענין הסבר הלימודיםשידבר אודות

' שבת דר' במס' מהגמ' ם כמו שמבי"ללמוד עם התינוקות דברי נימוס מקודם או שאר כל ענין שאנו משתווים לה לעכודקאי על דברי תורה ולא , "על ירך גבורחגור חרבך "ומיד למד הקרא ד, כהנא לא ידע דאין מקרא יוצא מידי פשוטו

הלא טוב ללמדם מקרא בקטנותם או החכמות האלו ומזה יעלו לאט לאט "כ "וכן במש, כפשוטו שהחרב הוא תכשיט לאישהרי מפורש יוצא שמדבר אודות אלא שאין רוצין להתחיל הלימוד " למה שהוא יותר גדול וקדוש שהוא חכמת התורה

ולא ללמוד חכמתם במה שהם משתוים עמנו ואפילו לא המקרא על דרך הפשוט כי בזה הם "כ "וכן במש, בדברי תורה

כודף 854-1902 (718). ק.ד.נא להתקשר עם י-הערות והארות ד"בס

וכן בנינו וזרעינו אם ילמדו בתחלת גדולם פשט המקראות והחכמות החיצונים שהם חוץ לתורה אזי טרם ' שוים עמנו וכוכאשר עניניו רואות בדור ' רא כופ שהוא העיקר טרם יגיעו לזה כבר בחרו בהפקי"יגדלו ויגיעו לחלק הדרוש ותורה שבע

."'ה ולא יצלח מהם וכו"ס והוראת או"ואין אחד מהם חפץ בתלמוד ש' הרע הזה וכו

ל שלא ילמדו "ר, ומנעו בניכם מן ההגיון" :ס"כתב כמעט כדברי החת) ל"בעל יששכר זצרב מה(מגיד תעלומה וגם בל "דכשירבו לקרות כך במקרא בלי קבלת חז. תםל על פי קבל"אותם בקטנותם המקראות כפשוטם מבלי דרשות חז

קשה בעיניהם לצייר ' ל בפירושי המקראות יהי"בדרשותיהם הנה כשיבואו אחרי כן ללימוד התורה שבעל פה בקבלת חז ".ו להתפקר"ובקל יבואו ח, ולהסביל זה במקראות

, וממש ונהפוך הוא, סבר והבנת הנלמדס לדמות דבריו לענין ה"וממילא לא ידעתי כלל וכלל איזה רמז ראה בדברי החת

ומהבנת ', וכו' שעל ידי ההבנה יראו שיש בדברי תורה טעמים ותועלות וימשכו אחרי, החינוך' ה וס"כאשר כתבו החום וממעשיהם "הנלמד יראה כל אחד לעינים להתדבק למידת האמת אשר בזה יעיר רוחו יותר ויותר להתרחק מדרכי עכו

אבל . 'וים על השקר המוחלט וההכחשה בדברים הכי פשוטים שאי אפשר לבירה בלי מנהיג וכוהמתועבים שכל כולם בנ ...ס"מדברי החת' פ אין שום ראי"עכ

אבל גם שם בדבריהם לא מצאתי שום רמז נגד הסבר , "מעטאדען"הרבה גדולי עולם מדורת שלפנינו הרעישו נגד , והנהיותר מעשרים רבנים מרבני ליטא נגד ' שחתמו עלי" דרכה של תורה"א כי חפשתי ומצאתי בקונטרס הנקר, הלימוד יפה

וליקטתי מדבריהם על מה , אשר שם דיברו באריכות בענינים האלו, "מעטאדען"המהרסים בדרך החינוך ולומדי ה ) :נא בדף ' ע, בסוף המכתב ציטטתי תוכן דבריהם(הקפידו

) ב, ל"פ מסורת חז"ק ע"שלא למדו התוה) א: היינו, שהרחיקו במאוד" מעטאדען"בענין ה: היוצא מדבריהם )נג

ק כדרך "למדו את התוה) ג, התורה לשם תורה לטפללימוד ו, ק לתכלית העקרי"בעלי מעטאדות עשאו את לימוד לשהיש שהניחו לגמרי ) ה, מלמדים שירים של חולהיו ) ד, דלגו על לימוד כמה פרשיות התורה) ד, לימוד היסטוריא של חול

) ז, ל למדו בספר קיצור הימים"במקום תנ) ו, תורה ויספיקו במעטאדות של ספרי מילים ושירים וספרי ליצנותלמוד ה, ך לגזרים"בעלי המעטאדות יגזרו את התנ) ח, ח ולא בכלי טהור מוגשולומדים מעטאדות אשר לא ממקום קדוש לק

איזה , ולא הבנתי. כ"ם תושבגשך שחדלו ללמוד ומזה נמ, מנעו לימוד התלמוד) ט, מדעי וכדומה' לחלקים של היסטארי ?ל שייכים לענין דידן"מהחששות מהנ

:היוצאים מתוך המבואר כאן, כמה ענינים הנוגעים למעשה

שלא תפס רבו בדרך מעט המחזיק את (או מחמת ריבוי הידיעות שבו , אפשר שהוא משום שהתקשה בה, שאם התלמיד שוכח לימודו .א למד ההסברים וטעמי הדבריםאו משום של, )המרובה

כנזכר , או לא זוכרו, אפשר שלא ידע הכלל על נכון, שאם רואים שהתלמיד טועה בכלל שלמד במקום אחד ולא מכירו במקום אחר

. סוטה לעיל' בגמ

יו מצליחים וממילא יובן שה. וודאי אפשר שזה מחמת שלא מצליחים בלימוד, ל"שאם רואים חסרון בחשק והלימוד הוא ברפיון רל שיהיו הלימודים היסודיים ברורים ובהירים כך שירגיש שהתורה "הרבה אם פותחים לו שער ההצלחה על ידי שמקיימים דברי חז

.יותר ממה שרגיל ללמוד עם הבנה פחותה שגם התלמיד קץ בה, שלומד אפילו אם הוא מעט אבל הוא קנין בנפשו

ל בעט בהם "וברוב ימים ר, "טעמים ותועלות"מישהו שהראה לו שיש בהם ' שר שלא היאפ, ל לדברי תורה"שאם התלמיד לא נכנע רדלא מטיא בישרא "וגם אפשר שהוא מראה פנים של פריקת עול מחמת הסברא של ). כמובן זה בא רק בצירוף חסרון ביראת שמים(

".אמר סריא הוא

בכל זאת שכחו טעם לימוד התורה מה הוא וגם , י יסודות היהדותשאם רואים כמה מבוגרים שאף כי מוסרים עצמם להנהיג ביתם על פפ זה בא "כמ, )לא מחמת תאווה, היינו מחמת הזנחה(' מזניחים באופן כללי להתייעץ אם הליכותיהם יום יום מתאמת לדעת תורתינו הק

הורגלו באופן שיתקרבו הדברים כי מנעוריהם לא, מחמת שכל דברי תורה היא אצלם כרחיים על צווארם שתועלתה מעטה בעיניהם .ללבם

כזדף 854-1902 (718). ק.ד.נא להתקשר עם י-הערות והארות ד"בס

או , וגורם שיעשה לעול על צואריו ובקושי גד ול, וודאי גם זה בא רבת פעמים מחמת שאין בלימוד ההבנה, שאם התלמיד עצב ומיואש .מחמת עצם חסרון ההצלחה כלעיל

, גל מנעוריו במעלת ההבנה ואופן קנינהאפשר שזה מחמת שלא נתר, שאם רואים שהתלמיד הולך ומתבגר ואין לו הבנה לפי גילו

.ומאחר שנתרגל כך נעשה הסכלות כטבע שני וככל מדה לא טובה שקשה מאוד לבטלה

àåäù êðçîä úâäðä ïôåà"øñîúî "åúãåáòì ,êåðéçä úãåáòá åúåìãúùäá:

ת ה נ ו ג ע י ם ל ע נ י ן ה ח י נ ו ך ש י ש נ ם מ ל מ ד ה מ ת מ ס ר הו א מ י ג ע ע צ מ ו ל ש ל ב י ח ד כ ל ה ע צ ו \\ " ה ת מ ס ר ו ת " מ ה ו פ י ר ו ש ו ש ל , צ ר י כ י ן ל ד ע ת א ין כ ל ה א ד ם מ כ י ר כ ש ה ו א ר ח ו ק מ ן \\ל " ה פ ל א ש א י ן ז ו כ ר י ם כ ל ל ש צ ר י כ י ן ל ה ת א י ם א ו פ ן ה ל י מ ו ד ל ה ה ו ר א ו ת ש א מ ר ו ח ז \\ל " ב ד ב ר י ח ז

ג ם ע ב ו ד ת ת י ק ו ן ה מ י ד ו ת צ ר י כ ה \\ ה מ ל ו מ ד ו ת הו א א ו מ נ ו ת ב פ נ י ע צ מ ה \\ו ג ם ל א כ ל ה מ ש ת ד ל הו א מ ג י ע ב ק ל ו ת א ל ה א מ ת , ה א מ ת כ י ג ם ה ר ב ל א יו ד ע , אי א פ ש ר ש ל י מ ו ד ה ע ב ר י ה ו א פ ש ו ט מ א ו ד \\כמה דוגמאות מעניני קריאה שאינם כל כך פשוטים \\ש ת ד ל ו ת מ ר ו ב ה ה

ל מ ה ב כ ל א ו מ נ ו ת ד ב ר , צ ר י כ ין ל ה ת ב ו נ ן \\ ה מ ת מ ס ר ב א מ ת ל א י ז ה ע נ י ן הו א מ ב ק ש ו מ ח פ ש ת ר ו פ ו ת ב כ ל נ פ ש ו ו מ א ו דו \ \פ ה ט ע מ י ם " כ מ כ מ ה \\ י ש ל ח ש ו ש ש ה ר ב ש ל א ל מ ד י פ ה א ס ו ר ל ו ל ה י ו ת מ ל מ ד ל ת ל מ י ד י ם \ \ו ל א ב ח י נ ו ך , ס י ם ע צ ו ת י ח ד ר ג י ל ה ו א ש ב נ י ה א ו מ נ ו ת מ ט כ

. ל פ י ש א י נ ם פ ש ו ט י ם כ ל כ ך ג ם ל מ ב ו ג ר י ם , דו ג מ א ו ת מ ע נ י נ י ק ר י א ה ה צ ר י כ י ם ע י ו ן ו ל י מ ו ד

מלמד ואוי לו לה, אין כל ספק שהרבה ההתמסרות והשקידה עושה": התמסרות"מהו פירושו של , צריכין לדעת )נדלדעת את -אלא שבחינה זו גופא צריך הסבר', ברמי ' ו בגדר ארור עושה מלאכות ה"ח, כרבו של יואב' שיהי

לפי שאין ההצלחה , כי פשוט שלא כל אפין שוים לידע מהו ואיך מגיעים להצלחה בלימוד התלמידים. מהו" התמסרות"ה . 'שאין צריך לטרוח עלי, כשולחן הערוך ומתוקן לפני הכל

ישנם : ל"מד המתמסר הוא מיגע עצמו לשלב יחד כל העצות הנוגעים לענין החינוך שישנם בדברי חזמל )נה

והא , פסחים שלעולם ישנה לתלמידו דרך קצרה' כגון הא דאמרו במס, ל בענין החינוך"כמה ענינים יסודיים שהורו חזובאבות . מים וגם שם שהתלמיד ילמד לאחריםללמוד הטע.וגם הא דעירובין נג, דיעשה סימנים ללימודו: עירובין נד' דגמצריכים לעסק הו דרכים " טהביא) ג"ק ל"מסכת שבועות פרק נר מצוה ס(ק "ובשלה, ח דברים שהתורה נקנית בהם"המ

ו הערות על דרך העיון בתורה אשר מהם ימשך " הביא ט)ג"ע-ב"חלון צורי אות ע, בספרו מגדל עוז(ץ "והיעב, התורה .וכהנה רבות, "מיעוט המחזיק את המרובה"ק כתבו לבקש כללים בלימוד שהם "שכמה ספהומה , טוב הזכרון

ומי הוא אשר יאמר הכשרתי מעשי ויצאתי ידי , אין ספק שהמלמד המתמסר הוא מבקש לשלב כולם גם יחד בלימודו

אשר עליהם שהיסודות-וכן שמעתי מפי כמה מלמדים שבאמת מתמסרים לעבודתם-ד נראה"אבל לפענ, חובתי בזהואם . ל בעניני החינוך"לכמה דברים שאמרו חז" פירוש"הם לפי קט שכלינו באמת כ, מסובבים דברינו במשך השיעורים

...מ תורה הוא וכל אחד מחויב לשקוע בה מיטב כוחותיו וכשרונותיו"מכ, כי אנחנו נבערים מדעת

א ישנם "כמה בנ: ל" שאמרו חזהפלא שאין זוכרים כלל שצריכין להתאים אופן הלימוד לההוראות )נו. ה מסייע שיצליח"והם טוענים שאם התלמיד רק רוצה באמת אז הקב, "אין דבר העומד בפני הרצון"המתעקשים לומר ש

ע או ילך אצל "שבת יסתכל בשו' יודע שאם יש לו איזה שאלה בהל' כי למרות שכל החרד לדבר ה, אבל הפלא הגדול הואולא עולה על לבו שיש גם בזה , ותר שכל אחד בונה לו במה לעצמו בסברות הבדוית מלבבענין החינוך נפוץ בי, חכם

ודוגמא אחת הוא מה שכבר הוזכר לעיל . וגם מצד השכל הישר כמה מהסברות הבדויות הם מופרכים, "שלחן ערוך"וכן , סין לשפר הדברשאין חוששין כלל להעתיק התלמידים מלימוד ללימוד אף שלא הצליחו בלימוד הראשון וגם לא מנ

מה שאין רואים שום התחייב לחנך הנער על פי דרכו וכשרונותיו ואף יש כמה מלמדים שלא מכירים שיש בזה שום ". אין דבר העומד לפני הרצון"ואומרים רק , מעליותא

. ל"כי מ י ש יש לו רצ ון אמית י הוא מ תי גע לל מוד כפי העצות ש הור ו חז-לכ ל בר ד עת ' וטעותם גלו י

יר ב ה " ל ומ קי י ם ה"הוא עו שה כד בר י חז, אם י ש לו ק וש י בל ימו ד יסוד י והוא כ בר לו מד גמ רא, ללמשר י שנם הר בה מחנכי ם שעו שין "ובע וה . היינו שחוזר לתקן הל ימו ד היסוד י שב ו הו א מתקשה, "בי שי בה

ובזה (! ! ! ופועל ים בכל כוחם ל הניא א ת לב ההו רי ם וה תלמ יד שלא יתקנו מק ום הק וש י , ממש הה יפוך מז ה

כחדף 854-1902 (718). ק.ד.נא להתקשר עם י-הערות והארות ד"בס

בתורה " עסק"ז ידוע ש"דלדברי הט, א לעסוק בתורה ועוסק"ה בוכה עליהן ואחד הוא שא"הקב' דג. חגיגה ה' פ הגמ"ילל להרבות "והיינו שלא הגיע למדה זו ועוסק בה וקשה עליו כברזל ולא מקיים דברי חז, היינו משא ומתן של פלפול

.)בתענית ח' בישיבה כדברי הגמ

ולא יאמר :וגם לא כל המשתדל הוא מגיע בקלות אל האמת, כשהוא רחוק מן האמתאין כל האדם מכיר )נזדרך "ל בהקדמת ספרו "הרמחו, כי ללא השתדלות אין אדם רואה מום בעצמו, אדם שנוח לו לסדר כל אלו הענינים

ת אשר בנו עד חמדת ידיעת האמת הוא ענין טבעי אל הנפש השכלית הזא"כי , שהוצטרך לכתוב חיבור כזה' כ" תבונותואלו . ולדחות השקר ולרחקו' שלא ימצא אדם בריא בשכלו שלא יתאמץ וישתדל כפי כח השכל שבו לגלות אותה וכו

אמנם הנה אנו . מ רבה להתחכם' והי' צ ריך לאדם שיתחכם אלא ההשקפה וכו'' היתה האמת נגלה בכל הענינים הנה לא הינמצא שאין כל ' ומשגות מיד על ידי החושים ויש מתעלמות יותר וכוכי יש בחינות נגלות' רואים שאין הדבר כן וכו

וזולת כל זה הנסיון עד נאמן שכמה וכמה מן הטעיות . הנמצאים מגלי כל הבחינות שבהשקיף עליהם תשג אמתתםשאין אם כן וודאי הוא ' לא יראו בהן שקר כל וכו, ירות בלב רבים מבני האדם לאמתיות והם חזקים באמונתם בהןימצט

אמתת הנמצאים נגלית ומבארת אבל יש לטעות מקום שאפשר לשקר שיראה אמת ואין כח השכל חזק כל כך שיקלע אל וכיון שהדבר כן וודאי שראוי הוא שימצא לו הדרכה . אבל אפשר לו שיטה מן הדרך מבלי שירגיש, האמת ולא יחטיא

לו שיצא כי לא נשמר כשישקיף היטב יכיר את טעותו ואם יארע , ולמוד שבהם יתחזק בנתיב הישר לבלתי נטות ממנו ".וידע לשוב אל המסלה

זו אומנות בפני עצמה שצריך ): בערך תלמידים(ולא בחינם כתב הפלא יועץ :המלומדות הוא אומנות בפני עצמה )נח

ויהיו בקי בה המלמד איזהו דרך ישרה ללמד לתלמידים דברים בשורשם באופן שיהא מעט מחזיק את המרובה' שיהי ".הדברים קבועים במוחם ובלבם ויבינו היטב באופן שאפילו אם יבלבל את מוחם לא יתבלבלו ויהיו חזקים במה שלמדו

פ "שיהא לך רב שידע ויבין מה הוא לומד אע, בכל קניניך קנה בינה) "ש"ד' ס(חסידים ' כ בס"וכבר הובא לעיל מש ."לומדצריך שיהא מבין מה שהוא , שאינו לומד אלא עברי

וגם בחלק תיקון המידות עד כמה קשה הדבר אם רוצה באמת : גם עבודת תיקון המידות צריכה השתדלות מרובה )נט

כגון מי , באמרי פנחס בענין תיקון המידות שצריכין לחקור אחר שורש הדברים' ודוגמא אחת הוא מה שכ, להצליח, תקן הדבר על ידי סיגופים שחושב שבזה ישבר יצרוורוצה ל, שרואה בעצמו שאין יכול לשלוט ביצרו בענין התאוות

וממה שעוסק , אבל אפשר ששורש הדבר הוא העצבות שמכוחה נעשה בגדר אביון התאב לכל דבר שאין לו שום סיפקהאם יש לו לכל אחד . נשא' ק ריש פ"בספה' וכעין זה כ. בסיגופים יתגבר אצלו עוד יותר מידת העצבות שבו ולא יצליח

?מעלה במה שרוצה לתווך עצות ביחד עם אחרים כערכו' שלא יהי, בין דברים כאלולה" חוש"ה

:פ אינם פשוטים כל כך גם למבוגרים"לפי שכמ, כמה דוגמאות מעניני קריאה הצריכים עיון ולימוד

רים סוב, הוא מחמת מה שמרוב פשיטות הלימוד אצלם, מאוד חששתי שהרבה מאלו שלא חששו לענין הההסבר בילד קטןשאיך יעלה זה על הדעת אצל שום בר שכל לימדוד הדבר בקנה מדה , ועל זה מאוד תמהתי. שאין בה כדי מה להסביר

ואם כן , ואצל התלמיד בעצמו איך אפשר לומר שהדברים פשוטים אצל התלמיד. שלו ולא בקנה מדה של התלמיד בעצמורים צריכים ללמוד איזה לימוד במשך שבועות וחדשים ואולי היו המבוג. תופס אותם במהרה ללא קושי' הוא הרי הי

הרי יש , ואם החשש הוא מחמת שלא יבין ההסבר? וטועים בה הרבה היינו גם כן אומרים שאין הדבר מוקשה אצלם . וכבר הוזכר במכתב הלזה ענין זה כמה פעמים. לבררו ואז נראה בחוש שאין זה אמת כלל וכלל

וא ם א ין . למ ה ה ם טוע ים כל כך, ש אם הם מ בינ ים יפה" : ממה נפש ך " מכח , ובאמת הד בר פש וט מאו ד

למה טוע י ם הר בה אפיל ו , ואם הכל תלו י רק ב רצון. למ ה לא מסבי רי ם לה ם כד י ש יב ינו, מבינ ים ? ?? ) כ גון כ שמ עניק י ם להם פרס ים וכ דומ ה או כשמפחד ים מ עונש (כשמ שתד לי ם בית ר שאת

בכמה דברים ניכר שגם אצל : פ הטעמים"ם הרב לא יודע כמכי ג, אי אפשר שלימוד העברי הוא פשוט מאוד )ס

וממילא גם מצד זה יוקשה איך אפשר שיאמרו שאין צריך , המבוגרים אין כל הטעמים שבענין הקריאה כל כך ברוריםאלא שבזה דבריהם נסתרים מכל המקורות , אז החרשתי, ואילו אמרו שאין חיוב להסביר. הסבר מחמת רוב פשיטותו

כטדף 854-1902 (718). ק.ד.נא להתקשר עם י-הערות והארות ד"בס

ואם . כ נסביר לו"אבל אם גם הם אינם יודעים הטעמים הרי פשוט שהילד לא ידע אא. כתבו שיש חיוב להסבירדלעיל ש .ד רק מחסרון התבוננות"אין מסבירים לו הוא כמה פעמים לפענ

במה שנוגע לענין שרוב המלמדים לא מזכירים אותו כלל אף , ואביא בזה דוגמא אחת או שתים ממה שנוגע לענין העברי

ד נשמע ואצל ָבָניו לא , במלה ָבָני היו י שיש תלמיד שלא יבין למה"והוא ענין סגולת אותיות או, נזכר בקדמוניםשואצל , ת"נקודת הׁשין משמשת גם כחולם בשביל הטי" ִיטׁש"וכן למה אצל , "ָבנֹוו"קורין אותו ' נשמע הי' שאם הי, נשמע

הבן אתה הטעם "י שם בעירובין "ודאי יאמר לתלמיד כעין מה שאמר רשו, ואם המלמד לא למד? לא אמרינן הכי" רֹאׁש"ואם לא ידעו שום כלל וודאי יטעו עוד כי לא יוכלו לדמות , וכמה ילדים טועים במילים כגון אלו שהזכרנו". מעצמך

.מילתא למילתא

רק , "כלל"אין צורך ללמד שום שאמר כתה ש, א שדיברנו"הוא מענין כללי השו, ל שהוא רגיל יותר"עוד דוגמא בענין הנאבל מה . א המתבטא ובמשך הזמן התלמיד יבין מעצמו לעשות כדוגמתם"די במה שלומדים מילים שונים שיש בהם שו

מחמת שלא " ִיִׂשְמחּו"שהוא טועה וקורא אותה כעין , "ִיְׂשְמחּו"יעשה המלמד בהיכי תימצי שתלמיד טועה במלה כגון ללא "ובכל פעם רבו מתקנו , קן טעותו פעם אחר פעם והוא חוזר וטועה במלים כדוגמתןורבו תי, מכיר היטב הכלל

, איך ישיב לו רבו באופן שלא יטעה שוב במילים אחרים? "למה"עד שקורה ששואל התלמיד את רבו בתמימות , "הסבר .אם הרבי בעצמו לא מכיר הכלל היטב

איז 'ווען ס"כגון שאומר הרבי , וך הסברו הילד רק מתבלבל יותרומה מאוד רגיל שהרבי מכיר הכלל למחצה ולשליש ומת

ים "אשר גם לה יש שני שוא" ִיְתַחְסדּו"וזה גורם שהתלמיד טועה במלה כגון , "ס ליינט מען די צווייטע'דא צוויי שואזענען 'קא ווען סדו, נישט אזוי"וכאשר רואה רבו דבר זה רגיל שיאמר לו , ז"אלא שחסר להם התנאי שאינם ברציפות זא

ים ברציפות אלא שאינם "שהשוא" ֵיְרְד"ושוב טועה התלמיד במלה כגון , "ס איינע נאך דער אנדערע'דא צוויי שואאיינע נאך די , ס'צוויי שווא"והחכם עיניו בראשו ומיד אומר הכלל באופן ברור ונשמר מן הטעות . באמצע המלה

פ כשהתלמיד "עכ, ך להתיישב בדבר זה מקודם כדי שלא נגיע לטעותהאם אין צור". אין מיטן דער ווארט, אנדערעוזה ...והמלמד העוסק באמונה מבקש בכל דבר לעשותה על צד היותר טוב, דברים כאלו הם רגילים מדי יום יום? שואל

–ין אלא שהוא מב, ולא שם על לבו שיתכן שיש להילד מוח חריף, שאינו מבין המקרה יחשוב שהילד חלוש יותר מדאי ....ולא יותר , מה שרבו אומר לו-בדיוק

הוא שאין המלמד מכיר ששייך איזה תשובה לשאלת , "?למה"עוד דבר הרגיל מאוד בזמן שהתלמיד שואל לרבו שאלת וממילא לא , וממילא סובר בטעות שהענין תלוי כל כולו בזכרון , הילד כי סובר שהדבר הוא באמת ללא טעם וללא הסבר

וננקוט דוגמא לזה הרגיל , ודוגמא לזה הוא מה לעשות בתלמיד הטועה פעם ופעמים באמירתו קמץ אלף 0. בידע מה להשיללא שום " אויסגעמישט"בפרט כאשר כבר הגיעו לדפים שהאותיות והנקודות הם (שאף אחר כמה שבועות הוא טועה

והרבי לא ידע " ?למה"עד שהילד שואל , מתקנווכן כמה פעמים ובכל פעם רבו , ולדוגמא אומר התלמיד פתח זיין ָז, סדר' וכאשר נצרפם ב, והנקודה הרי יש לה מבטא <, "ְז"טמון מבטא של " זיין"שבתחלת השם -שאפשר להסביר לו באופן קל

אלא שעכשיו יש לו עצה אשר , כל כולו על פי המסורת, גם להלאה הוא ממשיך לומר פתח זיין ַז. המבטאות יחד נעשה ַז ...אתויכול ש

מלמד "האם אפשר לכנות בשם , לפי האמור:המתמסר באמת לאיזה ענין הוא מבקש ומחפש תרופות בכל לב )סא

, וכך זה ממשיך משנה לשנה במשך כמה שנים, את זה שיש לו בכיתה כמה ילדים שאינם מצליחים" מתמסר לעבודותו, והאמת הוא שלא המלמד אשם בכך? ות החינוךל אוד"ובכל זאת במשך כל הזמן לא טרח לעיין לעיין בעצות שאמרו חז

. וכל אחד נמשך אחר הרגילות שלו. מישהו שחדר ללבם שיש האפשרות והחיוב להתעסק בכגון דא' פ רוב לא הי"כי עאבל , גם כן נחוץ" זרוק מרה בתלמידים"ועל ענין ה, על ענין התפלה שיש לו למלמד להשתפך את נפשו בה צריכין לדבר

? לדבר גם מכל שארי הדברים בדומה לאלו שהוזכרו כאןלמה לא נחוץ

ולא שתו לב . ובוחרים בהדברים המתאימים לשיטתם ואת השאר זורים הלאה. אבל רק מקופיא, וגם יש כת שמשתדליםוכולם מרועה אחד ניתנו , כמו בשאר הענינים דברי תורה הם עניי ם במקום אחד ועשירים במקום אחר, שבענינים האלו

ואל לנו לתלות . אלא צריכין להשתדל לאחוז בכולם יחד, ואסור לנו לומר שמועה זו נאה וזו אינו נאה-י ם כספירים ומאירל "כל זמן שלא השתדלנו לקיים כל העצות שאמרו חז-או במה שכשרותיו חלושים , כל החסרון במה שהתלמיד מגושםאבל הפלא הוא , של ההצלחה" מרכיבים"ן הם מהכי וודאי גם ההתגשמות והכשרו. בדרך הלימוד שאפשר לנו לקיימם

אם , שמהיכן יודעים לומר כל כך בברירות שאצל תלמיד פלוני הסיבה משום התגשמותו ואצל פלוני מחמת כשרונותיו ?ו בכדי ותהא תורה שלימה שלנו כשיחה בטילה"ל נאמרו ח"האם דברי חז, ל במילואם"עוד לא השתדלנו לקיים דברי חז

לדף 854-1902 (718). ק.ד.נא להתקשר עם י-הערות והארות ד"בס

האם יש להם פנאי וכח וכשרון לסדר כל הענינים על , ר נא מאותם המלמדים שבאמת הם מסורים בכל לבורק רגע אדב

האם מיד שמתחיל נעשה לאומן גדול , וגם אצל המלמד המסור בכל לבו שאך עכשיו התחיל בעבודת המלמדות? נכון ? "שנה ראשונה" בבחינת עוד' במה אשמו התלמידים ההם שלמדו אצלו כשהי, ואם לאו? שמצליח עם תלמידיו

, הנה: ולא בחינוך, למה בכל אומנות דבר רגיל הוא שבני האומנות מטכסים עצות יחד, צריכין לדעת )סב

ידוע שבכל . 'שיש ללמוד מדרך הרשעים איך להתמסר בעניני עבודת ה, "מאויבי תחכמני"פ "עה' י שכ"ק תוי"בספהפרט אם כולם עובדים במשרד אחד אז תמיד הם מטכסים עצות וב, מסחר דרך הסוחרים להתוועד יחד כדי לטכס עצות

ולמה ". הכשרה"וגם דבר הרגיל הוא בשאר אומניות שקודם שרוצה להתחיל צריך לעבור תקופה של . איך ובמה להצליחסנהדרין ' וכבר אמרו בגמ'? וכו" איש אל רעהו' אז נדברו יראי ה"שנקיים , לא תהא תורה שלנו כשיחה בטילה שלהם

?ובעניני חינוך אין הדבר כן' כ למה בעבודת ה"א. כינוס לצדיקים נאה להם ונאה לעולםש

אבל את זה לא , וגם אני רואה נגעי לבבי כמה וכמה אני שוכח מהעיקרים, ידעתי גם ידעתי שעדיין לא הגענו לעולם התיקון וממילא רוצים להתוועד יחד לדעת מה ככל אשר יוכלו' שאם ישנם מלמדים שנפשם שוקקה לעשות רצון ה, אוכל להבין

מוטל עלינו לסעדם ולתומכם אחר הבירור שממקום קדוש באו ' הרי הי, "התמסרות"הם הדברים שהם נכללים בגדר ובטח היו מלפנים וגם כהיום ישנם מלמדים מומחים שהם מחוננים ... ולמעשה רואים באיזה מקומות ממש ההיפוך, הדברים

וגם פשוט שבכל ענין יש מי שמתמסר לה ומכח זה זוכה ', וט שכשם שפרצופיהם שונות וכואבל פש, בכח זה מעצמם .ה בשער חשבון הנפש"וכנזכר בחו, ונותנים לו משמים יותר ברירות באותו ענין

ויתירה מזו אמרו לדעת כמה מפרשים :יש לחשוש שהרב שלא למד יפה אסור לו להיות מלמד לתלמידים )סג

בשביל שהרבי למדו מתחילה בטעות ' משמע שהי' דאיוב שנתחייב מיתה דמלשון הגמ' צל רביא:) כא(ב "בסוגיא דבלהרב למעבד דהא לא ידע שצריכין באמת לומר ' ל דמאי הוה לי"ואף די, בקמץ לפי שהרב בעצמו לא ידע כהוגן" ָזָכר"א "א בח"מהרש' ע(מ אמרו "מכ' ? ברמי' איוב שהוא חייב מיתה מחמת עושה מלאכת ה' בציר י וממילא למה אמר לי" ֵזֶכר"

לו ללמוד עם ' דלא הי, דנתחייב מיתה משום ששגגת תלמוד עולה זדון, )א ועוד מפרשים"ל בח"וכן הוא במהר, שםומה עינינינו . ז לידע היטב יסודות הלימוד שהוא עוסק בה"אם כן החוב מוטל על כל מלמד לפי. התינוקות מכיון דלא גמיר

פ יש לו לימוד זכות "אבל זה שהשתדל עכ. כי מי יודע אם יצא ידי חובתו, א יחמיר בדיננו בענינים אלושל' תלויות אל ה ....לא כן הוא אצל זה הטועה ולמרות זה הוא מסתכל על כל ענין ההשתדלות גופא בבוז, ממה שהשתדל

והתחלתי להרצות , האחריםהמלמד את " מבין"שמאוד לא נחה דעתי במשך כמה שנים במה שנעשיתי כ, והאמת אגיד

שהיו אז כמה מלמדים שהפצירו בי כי ראו , השיעורים רק בזמן שחשבתי שלא לימשך בעצמי בלימוד עם התלמידיםשכל אחד יצטרך ) ג"חשבון י(ה בשער חשבון הנפש "כ בחו"ושוב התבוננתי שמחויב אני בדבר וכמש. במהלך זו תועלת

וממילא מאחר שכבר , שעשה כשאר בני אדם" תירץ"שרונות שיש לו ולא יספוק לפי כ' ליתן דין וחשבון אם עבד את העל אפי ועל חמתי שחלק ' ואף שהי. נעשיתי בחיוב בדבר) מתחילה ברצון כלל' למרות שלא הי(, הסתבכתי בענין זה הרבה

ה בתחילת שער "החו' הרי כבר כ, באופן החנוך כמו שהוא עתה" פגם"מעסק זה בעל כרחך הוא לעורר נגד מה שנראה כהכניעה שמה שאין האדם בוש ומוכיח אחרים אינו סימן של בעל גאוה אלא להיפך הוא סימן של העניו כי עושה כן ולא

ה "אבל גוי כבר נתתי למורטים והרבה בושות ב, הוא היודע ועד שאף שאני רחוק מלהיות עניו באמת' וה, חושש לבזיונואלא , כוונתי מעולם להתגדל מזה וגם לא כדי לשמוח בכשלון חבירי' ת האמת שלא היוגם הוא היודע א. סבלתי מעסק הזה

ל אמר "י על דברי המדרש שבלעם רצה להכניס בהן עין הרע ר"ק תוי"וכמו שפירשו בספה, "נאמנים פצעי אוהב"בבחינת ...ה שרצה בתיקונם אמר דברי תוכחה"ומשרע, מה טובו אהליך כדי שלא יתקנו מומם

ïéðòáéøáòä ãåîéì úìçúä ïîæ ,â ïá ãìéäùë 'íéðù:

\ \ש נ י ם ' ב מ ש ך ב " ע ב ר י " ל ל מ ד ו " ל א ב ר ו ר ש ב ז מ ן ח ז \ \כ ד י ל ה ק י ל ה ל י מ ו ד ' ה י ' ל א ב ר ו ר ש כ וו נ ת ה ק ד מ ו נ י ם ב מ ה ש א מ ר ו ל ה ת ח י ל מ ב ן ג

הבעיות שנזכרו כאן באים אין הכוונה שכל \\ כ ק ש ה ה ה צ ל ח ה " ו א ע פ , ש נ י ם' ג ם כ ה י ו ם נ ד מ ה ל י ש ב ר ו ב ה מ ק ו מ ו ת ל ו מ ד י ם ע ב ר י ב מ ש ך ב .אלא שזהו אחד מהסיבות העקריים-מחמת סיבה זו לבד

עוד יש להעיר על מה שיש : כדי להקיל הלימוד' הי' לא ברור שכוונת הקדמונים במה שאמרו להתחיל מבן ג )סד

כבר עם טוענים שסיבת קלקול לימוד הקריאה בדורינו הוא מחמת שמקדמת דנא היו נוהגים להתחיל לימוד האותיות

לאדף 854-1902 (718). ק.ד.נא להתקשר עם י-הערות והארות ד"בס

כי וודאי יש לנו , שאין הדבר פשוט כלל וכלל, שנים שלימות' והיו לומדים עברי במשך ב, שנים' הפעוטים שהם בני גבן ' מיד שיהי"ח "ה ס"רמ' ד ס"א יו"רמשנים והוא מפורש ב' לקיים דברי הקדמונים ולהתחיל בלימוד הקריאה מבן ג

' ובשנה הרביעית יהי"א "ה מכ"אבות פבי "רשכ " וכתנחומאומקורו מ, "שלש שנים שלימות מלמדין אותו אותיות התורהאלא שלא ברור אם הם כיוונו בזה להקל על הלימוד או בשביל סיבות , וכן הרבה" כל פריו קדש שמחנכין אותו לאותיות

' כז "סוף סיה רב' כי באלי, )פ המסורת אין כוונתה דוקא להקל על הלימוד"המכתב מאליהו שלימוד ע' וכמו שכ(אחרות .הרי שיש כוונה אחרת בזה, "וכן להרגיל באותית התורה דמכל זה יזכה בקטנותו לנשמה רמה"

' א כ"והמהרש, דבציר מבר שית לא תקבל.) נ(מהא דבכתובות ' ויש לצדד קצת שבעצם קשה יותר להתחיל הלימוד בבן ג

ומסתמא כל , "לותו מבן שש שבקל מקבל לימודוכ בגד"קטן פחות מבן שש בקושי מקבל מה שמלמדין אותו משא", שםע הרב שבזמנים הקדמונים למדו עברי בבית אצל האב "ובשו. מה שפעוט ביותר קשה ביותר כמו שרואין בחוש

אי משום שכהיום לומדים רק חלק , ואמנם תירצו האחרונים באופנים שונים למה נוהגים כהיום להקדים. ל"כמשנת .פן מסתברא שלא נשתנו טבע הילדיםאבל בכל או, מהיום וכדומה

ת יוצא מפורש "ת' ע הרב בריש הל"בשו: שנים' ל למדו לימוד העברי במשך ב"גם לא ברור כלל שבזמן חז )סה

שנים ' היינו אחר ד(ובשנה החמישית ', עד בן ד' דהיינו מבן ג, לומדים קריאה במשך שנה אחת' שבזמנים הקדמונים הי, ואז נכנס הילד אצל המלמד, "בן שש או בן שבע' בכתב מעט מעט בביתו עד שיהימלמדו לקרות תורה ש) "שלימים

היינו בתחלת , היינו בן חמש למקרא(דבן חמש היינו בחמישית : ' כ)ג"ה והנה לפירוש הסמ"בד(קונטרס אחרון שם ובטעמים ופירוש המלות לפחות בלי ' לפי שקרוב הדבר מאוד ברוב התינוקות לגמור התורה בנקודותי' וכו) שנה חמישית

היינו מה שאנו , טעמים((בכחוש ' כ עד סוף ז"וכש' שנים שעד סוף בן ו' ובלי חזרה בשלימות לגמרי רק שזוכר עתה בבכ אצל "כי הטעמם למדו אח, שמיירא בשכר פיסוק טעמים. נדרים לז' כמו שציטט שם בפנים להגמ" טראפ "קורים מנהג ' שכך הי, פירוש המילים כי ידעו זאת כבר ממה שדיברו בביתםושיטתו שלא הוצטרכו כלל ללמוד, המלמד

ה עוד נבאר "כאשר אי, ד ראיה חזקה שנתקטנו הדורות"מזה לפענ, ובאמת).התלמידי חכמים לדבר דוקא בלשון קודש .הלאה

, עוד יש להעיר: כ קשה ההצלחה"ואעפ, שנים' גם כהיום נדמה לי שברוב המקומות לומדים עברי במשך ב )סו

אלא שלא מתחילים בגיל , שנים' גם כהיום עסוקים הם בלימוד הקריאה במשך ב, שברוב המוסדות לפי מה שידוע לישבשנה הראשונה לומדים אלף בית ובקצת מקומות ', וכיתה א" קינדערגארטען"פ רוב מחלקים הלימוד בין "כי ע. שלש

, כמו שהעירו רבים" חומש סעודה"בשביל ההכנות ל' יתה אואף שמפסידים קצת בכ. גומרים הלימוד' ובשנה שני, נקודותההצלחה בולט יותר באותן ' שלא ראינו שיהי, ובפרט, עיקר החילוק בהצלחת התלמידים' מ קשה לקבוע שבזה יהי"מכ

כ צריכין "ובע. כגון אצל כמה מיוצאי ליטא וכדומה, "חומש סעודה"המוסדות שאין מנהגם כלל לעשות עסק גדול מענין ה ...אלא בשום סיבה אחרת, ז שאין עיקר ההצלחה תלוי במשך זמן הלימוד"לומר לפי

ומה טוב ומה , אלא שצריכים לדעת איך להתמסר ומאוד להשקיע כוחות בזה. שוודאי צריכין להתמסר, נמצא לפי האמור

מקיימי ם ' ואילו הי, ל"י חזמתאי ם לדבר' כל מלמדי תינוקות מעיינים יפה לראות שאופן לימודם יהי' אילו הי ' נעים היכי טובים השנים , לטכס עצות יחד כדת מה לעשות, "איש אל רעהו' אז נדברו יראי ה"לעתים תכופות את דברי הנביא ש

..האחד יקום את חבירו ויסייעו בסיוע שיש בו ממש, מן האחד אשר אם יפולו

:דברי התנצלות

אף ', נראה לעינים אצל הלומדים בדרך הלז דרך ההסבר היפה וכו' כבר הילא באתי כאן בכתבים להדגיש ההצלחה אשר , הנהאשר זה כעשרים שנה ויותר שנפל בחלקי להיות עסק , שמצד הנסיון ראיתי הרבה במו עיני ושמעתי גם מרבים דבר כזה מכבר

בכל ענין של שיקול הדעת והסיבה שלא הייתי מדגיש דבר זה הוא בשביל שגם אני ידעתי ש, בשטח זה לאט לאט לרגל המלאכהאבל אין מזה סימן שכל , שיהיו מימינים ומשמאילים בכל דבר, "כשם שפרצופיהם שונות כך דעותיהם שונות"הכלל של ' יהי

כי וודאי יש מהלך שהוא קרוב לשכר ומהלך שני שהוא קרוב להפסד אלא שבכולם יחד צריך המלמד , הדעות כאחד הם צודקיםאף כי בעיקרן של (וגם התלמיד צריך לעסוק בחריצות להבין הכללים , בכל כוחו ולשפוך שיח לפני קונולהתאזר בגבורה ולעסוק

. י שחוזר עליהם תמיד"ולקבוע אותם על לבו ע) אבל בכל זאת ישנם כללים, דברים הכללות הם בכמות קטנה מהרגיל

סום מצידי נשמעים דברי הערכה והוקרה מכמה שזה יותר מעשר שנים שאף ללא שום פר, אבל את זה אגיד דברים נכוחיםשאמרו שהיו הדברים להם , ב ובשאר מדינות"אשר הם מפוזרים על פני תבל במדינה זו ארה, תלמידים שלמדו בדרך זה ומהוריהם

לבדף 854-1902 (718). ק.ד.נא להתקשר עם י-הערות והארות ד"בס

אשר כנראה רואים בהדברים סימן , כ אף ללא פרסום מצידי"ובאים ומתכנשים מחנכים ללמוד פרטי הדברי ם ג, לתועלת גדולאחר ' אלא הוא אשר חנני ה, כי אני נבער מדעת, ואני לפי מיעוט ערכי יודע ומכיר את האמת שאין זה מחמת רוב יתרוני. ברכה

י בכמה מקומות שכדי לעזור את אלו שהם "ק תוי"בספה' והוא בבחינת מה שכ, רוב היגיעה בבחינת מציאה הבא אחר היגיעה .ודי בזה, רד הרבה ממדרגותיוכ יו"בשפל המדריגה נצטרך איש כזה שהוא ג

הונא בריה דרב יהושע כי אתי פסקא דדינא דידי לקמייכו וחזיתו ביה פירכא לא אמר להו רבא לרב פפא ולרב: "איתא' בגמ

מיתה לא מיקרע תקרעוהו ומגמר נמי לא תגמרו תקרעוהו עד דאתיתו לקמאי אי אית לי טעמא אמינא לכו ואי לא הדרנא בי לאחרמגמר נמי לא תגמרו מיניה דאין לדיין אלא מה .) דף קלא (הואי התם דלמא הוה אמינא לכו טעמא מיקרע תקרעיניה דאימיניה לא

דבר שהוא קשה בעיניהם לא יסמכו עליו ולא יפסלוהו לגמרי אלא )"שרבא הורה לתלמידיו ש: (המאירי' וכ". שעיניו רואותולא עוד אלא שצוה ' ו ואם אינו יודע בו טעם יחזור בו על מה שאמר או שכתב וכויניחוהו עד שיבאו לפניו ואם ידע בו טעם יעמידה' לא יסמכו עליו לומר אדם גדול אמרה שאין לדיין אלא מה שעיניו רואות וכו' להם שאם יראו פסק הלכה בשמו אחר מיתתו וכו

הרי אנו , יענו מדבריהם בחדוש או בזרותואם כן נאמר על התנאים ועל האמוראים ימחלו הגאונים והרבנים על כבודם כל שיגוהשאר אם הלכה נקבל ואם , לקבל דבריהם במה שיש סעד בראיות תלמידיות או שהוא דבר מקובל הרבה על הלב מצד השכל

.' ומי לנו גדול מחכמי התלמדו וכו, לדין יש תשובה

אנו מתפללים בכל ' ויתקיים בנו את הדבר אשר עלי, שנזכה להיות מעבדיו הנאמנים, בתפילה' ואפרש כפי אל ה, ובזה אסיים דבריותן ... ותלמדם חקי חיים לעשות רצונך בלבב שלם כן תחננו ותלמדנו, בעבור שמך הגדול ובעבור אבותינו שבטחו בך"יום תמיד

צ "ת גואבביא" בלבנו בינה להבין ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה ! ר"אכי, במהרה

לגדף 854-1902 (718). ק.ד.נא להתקשר עם י-הערות והארות ד"בס

:נספחים

לדדף 854-1902 (718). ק.ד.נא להתקשר עם י-הערות והארות ד"בס

ðòôì íéçéëùä úåáéñ äîë"ã ,îë íéð÷úî àì íâå íéøéëî àì äîì"äàéø÷ éðéðòá íééùå÷ ô:

§ äúéëá çéìöî ïééãò ãéîìúä)ëò åà"ìëå ìëî ìùëð åðéà ô (÷åãáì êøåö åàø àìå § äàéø÷á øáë ïåøñçä ïéìåú ïéàå ììë ãîåì åðéàù êë ìë ìùëð øáëù. § ù äàéø÷ íåù åðîî íéòîåù àì"íéðôáî" ,äæë úåðîãæä ïéàù úîçî. § äàéø÷ íåù åðîî íéòîåù àìù"íéðôáî" ,úåø÷ì äöåø åðéàù úîçî. § äàéø÷ íåù åðîî íéòîåù àìù"íéðôáî" ,äîåãëå äùéçìá àøå÷ù úîçî. § äô ìòá èòîë íòãåéù íéìéâøä íéøáã àøå÷ àåäùë ÷ø íéòîåùù. § ïéàù íúòãá åøîâ øáëùä÷éãáá êøåö ,÷ùçá ïåøñç åì ùé éë ,æåëéø ,åëå íéáöò' § ãîìîä ìù å÷ñò äàéø÷ä ïéàù íéáùåçù ,äúéëä éãåîéì åòãéù ÷ø âåàãì êéøöù § ãîìîä ìù å÷ñò äàéø÷ä ïéàù íéáùåçù ,íéãåîéìì ãéøåîå äìòî äàéø÷ä ïéà éë

שלא מרגיש ים כלל : שצריך ב דיקה

§ íéìèåîä íéãåáòùä øàùá íé÷åñòù úîçîäúéëä éãåîéìá ãîìîä ìò § ãéîìúä ãåáëá òåâôì àìù íéùùåçù § ï îæ äúåà ãò ï÷åú àì äî ìò ãñåîä ìò úåðòè íéøåääî àäéù íéùùåçù § ãçà ìë ìò íéìèåîä ïîæä úåãøè úîçî ,ãéîìúä éëø ö íéçëùîä § íð÷úì øúåé íéö åçðù íéøçà íéðéðò íðùéù íéáùåç § ÷ø íéãåîéìä ìò òéôùî äàéø÷ä ïéàù øáåñ éëéøîâì ìùëðá § á íéàå øù ïåøñçä ï÷úì ìåëéù øáåñ éë"éîöò ïåçèá "å ëå ÷åæéç éøáã éãé ìò'. § á ÷ø íä íéúòåèäù øáåñ éë"÷åã÷ã "éìò íéãéô÷î ïéà êë ïéáù'. § ãåàî ùåìç êë ïéá àåäù íéáùåçù ,ïå÷éúä êééù ïéàå § ãåàî ïéåöî êë ïéá àåäù íéáùåçù ,ïå÷éúá êøåö ïéà å § ù íéáùåçù"îî àúùá÷éôð àìé" § ä âåñî ÷ø íä íéúåòèäù íéáùåçù"úåìéâø" ,íîöòî åð÷åúéå § äàéø÷ä úåãéáë úîçî ÷ø íä íéúåòèäù íéáùåçù ,íöòá äù÷úî úîàáù óà. § åëå ÷ùçá ïåøñç úîçî íä äàéø÷á íéúåòèäù íéáùåçù 'áåèá òã åé úîàá ìáà. § ñéë ïåøñç úîçî... § éùå÷ ùéù øéëä ïéçáîäù úîçî ,äì åãéáù äæ ìáàíéëñî åðéà èéìç.

שמסתפקים אם יש קושי בקריאה ולא

עושים שום דבר או אלא , שיודעים מהקושי

שלא עושין פעולה :לתקנה

§ íéìéâø íéìéî íéòîåù)åãîìù äàéø÷ä øôñ ,øåãéñ ,ùîåç , äúéëä ãåîéì( § ò íéøãåñî íéìéî íéòîåù"íéììë ô § úå÷ã äæéà êùîá ÷ø íéòîåù § äôé òåîùì äù÷ , ìò íéëîåñåíúåøòùä § óåñá ï÷úîå äòåèùë ,éä úåòèäù íéèéìçî ' æ åëéø ïåøñç úîçî § ïâå äë äìîä àø÷ íà ãéîìúä øéëî íäîù íéðîéñ íéàøî ,ùëå"ùåøéôá íéøî åà íà ë § ôòàå íéììë äîëå úåãå÷ðå úåéúåàä úåîù òãåé íàù íéáùåç"íéòåè ë , ÷ø íä íéúåòèä ìëù àåä ïîéñ

æåëéø úîçî . § éçáîäù ãò ÷ø íéðéçáîéùå÷ ùéù èéìçî ï ,å ëå íéøåä ä úà òðëùì åçåëá ïéà ìáà'.

שמבחינים את אבל לא , הקריאה

:באופן שיתברר יפה

§ ò úåãå÷ðå úåéúåàá íéúåòèä ï÷úì íéìãúùî" äù÷åîä øáã åúåà ãåîéì é , íéìéîá úøàùð úåòèä äùòîìåäàéø÷ä úòùá èøô ìë ìò íéðééòî íðéà éë.

§ ïäá ùéù íééùå÷ ï÷úì íéöòééîò ùîî "íåé ìëá äøæçä é ,ò äúåà ï÷úé àì øáãá ìùëðäù óà" äúééùò éúåòèá íéîòô äîë.

§ úåà éôåøéö ïåøëæá éùå÷ ï÷úì íéìãúùî-äîå ãëå äãå÷ð ,ò"íéîòô úáø äøæçä é , äðáääù úîçî ìáàíéäãî ïééãò øáãäù ùé äøéñç.

§ äøæçä éãé ìò äàéø÷ä úåãéáëá ïåøñç ï÷úì íéð÷úî ,îë å"î ïåøñçä ôäðáä ïåøñç ú îç. § äàéø÷ä ïéðòá íé÷éòîä íéøáãä äôé øéáñäì íéìãúùî àì , ÷ø àìà"ä ø æç." § ãå÷éð àìì äàéø÷ä ï÷úì íé÷ñåò ,ãå÷éð íò äàéø÷á íâ ùîî ìù éùå÷ ùéù óà. § ïâåäë åãáò ,àñôå÷á çðåîë àåäù ãéîìúä ùéâøéù ãò åùò àì ìáà . § ïâ åä ë åã á ò , ã é î ì ú ä ø ë æé ù å ÷ ã ÷ é ã à ì ì á à "ä ì é á ç" ú å ö ò ì ù , é ù å÷ ä íå ÷ î á øä æ é ì ì ë åé ù . § ïâåäë åãáò ,ä íò ùîúùäì äöå ø àì ãéîìúä ìáà"äìéáç "úåöò ìù.

שעושים פעולה לתקן אבל לא תיקן , הקריאה

:הראוי

להדף 854-1902 (718). ק.ד.נא להתקשר עם י-הערות והארות ד"בס

íéðéðò øàùá éùå÷ íâ ãéîìúì íåøâéù ìåìò äàéø÷ä éùå÷ êéà íéðôåà äîë : )כמובן אין כל פרט ופרט נוגע לכל תלמיד המתקשה(

כי הוא מכיר המציאות שהוא עדיין , וחלישות הדעת בלימודו, ספק, ושי בקריאה גורם אצל התלמיד הרגשה של בלבולק •

.צריך להיות אצלו כדבר פשוט' נכשל בענין שכבר הי

וממילא אצל רוב העולם נראה , מכיון שהוא דבר שגם הפעוטים יודעים אותה, קושי בקריאה גורם חלישות הדעת במיוחד • .כ זה רואה שאצלו הוא קשור בקושיים"ואעפ, פשוט מאודכדבר

כי רוב הלימודים , מכיון שהוא דבר שהמתקשה בה הוא רואה תמיד בכשלונו, עוד סיבה שגורם חלישות הדעת במיוחד •

.קשורים הם בקריאה וממילא קשה לו להסיח דעת מכשלונו

מהחולשה שיש ' דבר אשר בכל פעם הוא נזכר על ידישהיות שמטבע האדם הוא שלא ירצה לעשות, ל הוא"התוצאה מהנ •כדי שלא להזכיר את עצמו , ממילא נמשך מזה שהתלמיד המתקשה לא רוצה ללמוד כלל מבפנים הספר, לו באותו דבר

.מהענין שבה הוא מתקשה

ת שלא ובפרט במקומו(שכמובן לא ירצה שאחרים ישמעו אותו כשהוא טועה , גם נמשך ממה שיודע שטועה בקריאה •וממילא הוא נשמט מלהיות שליח ציבור וגם לא רוצה לקרות הפסוקים , )ל"וד, מקפידים כראוי על איסור הלבנת פנים

מתוך הפחד שיתגלה קלונו ברבים אם בתוך דבריו , ויש שמפני חשש זה נמנע לגמרי מלהשתתף בכיתה. בקול רם בכיתה .ישמעו שאינו אומר כמה מילים כהוגן

כי במשך הזמן ממה שלא הסתכל , בדרך כלל אי אפשר לו ללמוד כלל בעצמו כשיצטרך לעשות כן, מבפניםמי שלא לומד •

") זעצן("וגם לא למד איך ובאיזה מקום צריכין להעמיד , בפנים הספר נמשך מזה שלא למד להכיר תרגום המילים, יר המילים כשהם כתובים ללא ניקודשבוודאי לא יכ, וגם נמשך ממה שלא נתרגל בקריאת המילים עם נקודות. המילים

.'י וגמרא וכו"וממילא לא יכול ללמוד בעצמו כלל רש

פ רוב לזכור "כי מכיון שלא למד מבפנים קשה לו ע) א: והוא מכמה סיבות, פ רוב גורם קושי בתרגום"קושי הקריאה ע • .מד מבפניםתרגום המילים שלמדם מכבר מפני שדבר הנלמד בעל פה לא נתפס יפה כמו דבר הנל

אז בשעת מעשה מעורב ' היות שבשעה שלמד המילים בראשונה הי) ב: עוד סיבה שקושי בקריאה גורם קושי בתרגום •

כי הרגש , ממילא התרגום לא נתפס במוחו שיזכרנה בעתיד, ההרגש של ספק ובלבול מכיון שלא ידע בבירור מהו המלה . הבלבול גורם שלא יפעול מוחו יפה

, לשוא' כי יודע בעצמו שכל עמלו בזכרון המלה יהי) ג: למה קושי בקריאה גורם קושי בתרגום, ל"וב להנעוד סיבה הקר •

והוא מבין שלא יעזור לו בעתיד מכיון שבפען הבא לא , מכיון שלא ברור לו כלל מה הוא הדבר שעליו הוא רוצה לחזור .ידע אם זהו המלה שלמדה מכבר אם לאו

בין , כי מן הנמנע אצל תלמיד כזה שיחזור בעצמו על לימוד הכיתה) ד: ורם קושי בתרגוםעוד סיבה שקושי הקריאה ג •

ומתוך שלא חוזר על , או כשירצה לעשות כן לעצמו בשעת הלימוד בכיתה, "עבודת הבית"כשיצטרך לעשות כן בשעת .ממילא שוכחים עד מהרה, הדברים

הזמן הוא רואה ומכיר איך הוא נתקל כמה פעמים גם במקום שבמשך) ה: עוד סיבה שקושי הקריאה גורם קושי בתרגום •

וזה בא משום שהוא מחליף ומבלבל בין תרגום המילים , שהוא חושב שיודע וזוכר תרגום כמה מילים ממה שלמדם מכברוישנם כמה מיילים שאם שומעים אותן , מתחילה בעל פה' היות שלימודו הי, שיש להם שום שייכות אפילו רק במשהו

ודבר זה . ואצל הלומד מבפנים אין נראה ביניהם שום שייכות כלל, )עבד-כגון אבן(ל פה נראה ביניהם איזה קשר בע .גם אצלם הוא טועה, כי נשרש אצלו ההרגש שאפילו באותם הדברים שהוא חושב אותם כפשוט, גורם אצלו יואש

לודף 854-1902 (718). ק.ד.נא להתקשר עם י-הערות והארות ד"בס

כי תלמיד כזה אשר הוא רגיל שיחסור לו כמה ) ו: ו יותר"עוד סיבה שקושי הקריאה גורם שהקושי בתרגום ילך ויתגבר ח •רגיל שימשוך מזה שכבר אי אפשר לו להבין תוכן הענין מבפנים מכח , מילים מתרגום הפסוק מכח שמסופק גם בהקריאה

מכיון שאין לו האפשרות , ומאחר שלא יכול לידע תוכן הענין אז נמשך מזה ששוכח עוד יותר מהתרגום, המילים החסרים . על התרגום הנכון" סימן"מכח תוכן הענין שיש בכוחה להשתמש כ, ר את עצמו כמה מילים ששכחלהזכי

מכיון , רגיל מאוד שכבר יחסר לו רוב ההבנה, שאף אצל זה שחסר לו רק כעשרים אחוז מהתרגום, ל נמצא"ולפי הנ •

. שמכח המילים שחסר לו כבר נתקלקל כל ההבנה

והלימוד אצלו תלוי בהשערה בעלמא , יל ללמוד באופן שטחי ביותר שאינו בהיר כללשהתלמיד מתרג, ל"התוצאה מכל הנ • . מכיון שאי אפשר לו לבדוק על עצמו מכח הכתוב, כי אין לו היכולת כלל לידע אם לומד כהוגן אם לאו

כור את הוא צריך לעמול הרבה יותר מחביריו לז, שגם כששומע מרבו לדוגמא איזה פסוק חומש, ל"גם תוצאה מהנ •

לא , כי אצל חביריו רוב המילים שבפסוק כבר אין בהם חידוש כי הם זוכרים תרגומם ממה שלמדו מכבר, התרגום הנכוןוהרוב הרי הוא צריך , יש רק מעט שזוכרם מכבר, כן אצל התלמיד הלז שלא זוכר היטב תרגום המילים ממה שלמד

.עכשיו לעמול הרבה לזכור אותם

שככל מה , שתלמיד זה צריך לעמול הרבה על זכרון התרגום בדברים שהם פשוטים לחביריול ממה "גם תוצאה מהנ •כי בהיותו , והסיבה הפשוטה הוא. שהוא הולך ומתבגר כך הוא נכשל יותר ויותר עד שלא יכול להמשיך עם הכיתה כלל

ם ואז שייך שגם הנכשל קצת עוד פעוט ולומד בכיתות הנמוכות הרי אז הדרך שהרבי חוזר כל כל פסוק כמה וכמה פעמילא כן בכיתות הגבוהות יותר , כ עכשיו הוא יכול ללמוד עם הכיתה מכח החזרה"ולא זוכר מילים ממה שלמד קודם אעפ

אבל זה התלמיד , שהרבי אומר הפסוק פעם או פעמיים אשר זה מספיק לתלמיד שכבר יודע בקודם תרגום רוב המילים .לו זה קשה יותר מדאישצריך ללמוד מחדש רוב המילים אצ

וכמה פעמים יש שאחר היגיעה יכולין להבין חלק , ישנם כאלו שבתחילה הם מתיגעים להבין עד היכן שידן מגעת •

אבל כמה נכשלים אחר . מכח ההשערות השונות שבודקין בכל צד עד שתופסים הצד הקרוב יותר אל השכל, מהלימודיםשגם אחר כל היגיעה עדיין ) ב, )הרבה יותר מחבריהם(צריכים לשקוע בזה היגיעה הגדולה ש) א, זמנים טובא כשרואים

.ו לעזב הלימוד לגמרי"ואז יצרם מסיתם ח, חסר להם הרבה מההבנה בבהירות

כוזבת שכך הוא בעצם כל ענין " השקפה"שאחר זמנים טובא קונה התלמיד , תוצאה מלימוד באופן שאינו בהיר כלל •ודבר זה גורם חרבון גדול . דבר שאינו ברור וכל כולה יגיעה וצער ללא שום בהירת המוחשחושב שהלימוד הוא, הלימוד

: ל בכמה אופנים"ר

o עומד לעומת זה למול , כי נגד המרירות והצער שהוא רואה בהלימוד, שקשה לו לעמוד מול יצרו המסיתו) אפרט שהיות שאין הוא מתדבק לקונו וב. ר"ומה יעשה הבן שלא יחטא בעוה, עיניו כל תאוות עניני העולם הזה

... ק המגינה מן החטא וגם נותנת חיים של אושר"אשר ממילא נמנע ממנו שלימת סגולת התורה, בלימוד כזהo כי מעולם לא טעם מנופת צופה אף ', לאט לאט הוא אובד את ההערכה על קדושת התורה וגודל עומק סודותי) ב

, ו רק כפי מה שעיניו רואות"והוא טועה לחשוב שאין בה ח, ובאאף שכבר ישב בישיבה שנים ט, בקצה המטהo בפרט אצל זה שיש לו יראת שמים והוא רואה בזה כל עיקר סיבת , פ נופל מכח זה לעצבון ודכאון רוח"כמ) ג

, ובכל זה הוא לא מצליח בלימודו אף אחר כל השתדלותו, חיותוo לו אשר הוא עוסק בליצנות ומתיחס בבוז לכל ענין לימוד ישנם כא, ו יראת שמים כראוי"אצל זה שאין לו ח) ד

דלא "והוא בגדר , ובפנימיות לבבו הוא עושה כך כדי להפיג צערו ממה שלא הצליח כמו חביריו', ק וכו"התורה , "מטיא בישרא אמר סריא היא

o לא יצטרך עוד לכל הפחות הוא יושב ומצפה עד שיתבגר ויכול אז כבר לעזוב את כותלי בית המדרש כדי ש) הומיום עזבו את למוד הישיבה מתרחק מהלימוד כמטחוי קשת מהלימוד אשר הביאה עליו כל הכאב , להצטער

".בשבילו"ומצטדק בלבבו לומר שאין הלימוד , והצער הזה

שיודעים החילוק בין לימוד הבהיר ללימוד שאינו בהיר , בפרט יש חלישות הדעת לאלו אשר הם בעלי כשרונות חזקים •זה מצוי באלו שהם מטבעם בעלי שכל הרוצים , ובפרט. וממילא מעיק להם מאוד למה אין יכולים להבין לימודם יפה

...מטבעם לירד לעומקן של דברים

לזדף 854-1902 (718). ק.ד.נא להתקשר עם י-הערות והארות ד"בס

' ובפרט באותן הקטעים שבתפילה שלא למדם כשהי, קושי בקריאה גורם שבשעה שמתפלל גם כן טועה, ל"חוץ מכל הנ •ואף שישנם כמה כללים בדקדוק שאין רוב הציבור מקפיד ). מתפללין ביחד ובעל פהשהפעוטים בכמה מקומות(פעוט כ זה המתקשה לא יכול לקרות "משא, כ הפוסקים שבעניני קריאה הולכין אחר מנהג המקום"אנחנו סומכים עמש, עליהם

.כהוגן גם במה שהוא מנהג המקום

, מכח מה שהם נכשלים יום יום בענין שהוא נראה פשוט, 'אשר חוץ מהחרבון הנעשה בלימודם וכו, ישנם גם כן כאלו •ו לגמרי מההצלחה גם בשאר "ומתייאשים ח, "נכשלים"במשך הזמן הם מסתכלין על עצמם כאלו הם כבר באופן כללי

...עניניהם בין בלימוד ובין בשאר ענינים שיעלו על לבם

לכאורה יש למדוד בשלשה , מיוחד אם לאואם רוצים למדוד את התלמיד לראות אם צריך טיפול , ל"לפי הנקושי ) א, גורם או מצד השכל יגרום לו בעתיד, לראות אם סוג ודרגת הקושי שיש לו עכשיו בקריאה, דבריםויש ". בטחון עצמי"חסרון ב) ג, דהיינו אם יכול לומר המילים בערך כמנהג בני עדתו, קושי בתפילה) ב, בתרגום

יצא לו , כתוצאה ממה שלא יודע עכשיו לקרות כהוגן מילים שהם באים עם ניקודשיש למדוד אם -להוסיף גם כן .כשלון בעתיד בקריאה ללא ניקוד

íéèøô äîë ,äàéø÷ä ïéðò ï÷úì ãçåéî ìåôéè êéøö ãéîìúä íà ìå÷ùì êéà ,àì íà åà:

בעיקרן של דברים יש לבדוק , וממילא. קושי הקריאה הוא גורם קושי בשאר ענינים בדרך כלל, כמבואר לעיל באופן מפורט יותר

: ענינים עקריים המבוארים שם' שלא יכשל בג, את התלמיד אם השיג את המכוון של לימוד הקריאה

אשר כך הוא טבעם של דברים , ק כראוי" סיבה לכשלון ביכולתם לתרגם מלשהבקריאההחסרון ' שלא יהי :בלימודים )אפ "וכמ, שוכחים את תרגימה או מחליפים אותה במה דדמי לפי טעותםשאם לא יודעים בבירור איך לקרות המילים מחמת שלא , עד שהיו יוצאים מבית המדרש בימי הבחרות ריקים מכל, נשתרבב מזה כשלון בכל לימוד מבפנים הספר

.ידעו כלל צורתא דשמעתתא

י חושבים שהמדובר כאן הוא מענין לפעמים כ, ולא רואים הקשר בין הקריאה להצלחת הלימוד, ורבים הם הטועים בדבר זהוגם יש שחושבים שאם הילד אינו טועה באופן בולט מאוד ". מדקדקים"ורואים הרבה תלמידי חכמים מוצלחים שאינם , "הדקדוק"

כדי , ברור לו מהו המלה שהוא לומדה' הוא שיהי, אבל באמת מה שנחוץ להצלחת הלימוד. בשביל הלימוד' וודאי לא איכפת ליאלא , פ כללי הדקדוק"מ לענין זה אם קורא ע"אין הנפק. אותה בפעם אחרת שלומדה ושלא יחליפה במלה שאינה שווה עמהשיזכר

...אבל אצל זה שאינו רגיל ובקי הכשלון שכיח, אם מכיר המלה כמו שהוא חושב שהיא נקראת

רגיל ובקי ' עתיקהו מלימוד אחד ללימוד אחר עד שיהיאל י"ל "וז, )פרק גידול בנים סדר לימוד בנים קטנים(יוסף אומץ ' בס' וכן כוכן אל יתחיל ללמדו , בקי בהכרת האותיות מאוד' על דרך משל אל יתחיל ללמדו הנקודות עד שיהי, מאוד בלימוד שלמד כבר

וקרוב , צער בנול לא עלתה בידו אלא "והמקדים ללמדו קודם זמן הנ', וכוחיבור האותיות עד שידע היטב לקרות האותיות בנקודתןמשל לסוס , דעתו עכורה מלקבל הלימוד כראוי' שגם כי יבא זמנו תהיאלא אף זו , בעיני לומר שלא זו שלא יועיל לימוד ההוא

."עד כי ישקוט וינוח איזה ימים מעייפותו, שמריצין אותו בהרים שנעשה על ידי זה עיף ויגע ולא יוכל אחר כך ללכת בדרך כלל

ת אינם מדקדקים "משניות וגפ, הסיבה על מה שהרבה מהמלמדים בכיתות אשר עוסקים כבר בלימוד חומשש, ומעולם חששתיכי הם חושבים שכל עיקר עבודתם רק . הוא מחמת שחסר להם ההכרה מהו עצם חובותיהם בענין החינוך, כראוי בקושי שיש בעברי

. וחלושים, בינונים, של מצוינים" מדרגות"קים כל הכיתה לובזה גופא כמובן מחל, שידע הילד את הלימודים שהוא לומד בכיתהאבל עדיין משיב על רוב השאלות , וכמה מהבינונים הם בסוג זה שבפסוק חומש יחסור להם כמה מילים ולא יקשרו הבנת הדברים

האב לקיים מצות אשר הוא בא במקום, כי מעיקר חובת המלמד, והאמת לא כן הוא. ח"וחושב המלמד שבזה יצא יד. שעל הבחינה ! ! איזה לי מוד ש ירצ ה , היכולת ללמ וד ב עצמו ד יי קאלהחדיר בלב הילד חינוך כזה שבמשך השנים יקנה לעצמו , ולמדתם

, לא קיים האב את מצות ולמדתם אותם את בניכם, "סוגיות העמוקות"שאם הבן לא יודע ללמוד בעצמו , ע הרב"וכן הוא בשו

אין צריך לשכור 'וכוובזמן הזה ": )ו"ה' פרק א(ת "ת' ל בהל"כי ז, תו לא קיימו כהוגן חיובםוממילא גם המחנכים הבאים בשליחו

לחדף 854-1902 (718). ק.ד.נא להתקשר עם י-הערות והארות ד"בס

פ אלא שילמדנו להבין היטב התלמוד ברוב המקומות גם בהלכות וסוגיות העמוקות עם רוב "מלמד לבנו שילמדנו כל התורה שבעואזי יוכל ', וכועיין ב עצמו ללמו ד ולהב ין ולהו רות שיוכל ללמעשה הפוסקים ראשונים ואחרונים ויעמידנו על עיון ההלכה

עצמו ב אך אם הבן אינו מגיע למדה זו שיוכל ללמוד ולהבין 'וכו, כאלו למדו המלמד'וכוהבן ללמוד בעצמו כל התלמוד והפוסקים וילמדנו היטב כל פ בטעמיהן או שאינו חפץ ללמוד בעצמו חייב לשכור לו מלמד שיכריחנו "בלי מלמד כל ההלכות שבתורה שבע

שיהא " כלים"שעיקר החיוב הוא ללמד עם בנו כל התורה או למסור לו ה, הרי יוצא מדבריו. 'פ כולה וכו"התורה שבכתב ושבע .ח"יצא יד) בצירוף מה שיש לבן חשק ללמוד(שאז , ביכולתו ללמד בעצמו

כי פשוט , סודיים יצאו בבהירות ובברירות כראויצריכין אנו להקפיד הרבה שבכיתות שלומדים את הלימודים הי, ואם כן הוא

ופשוט מאוד שבחור שא ין יכו ל לתרג ם פסוק , מאוד ש בחור שאין י כול לקר ות הע בר י לא יכול ללמוד בעצמ ו !! ! והרבה אין נזהרים בזה. חומש ג ם כן לא יכול ללמ וד ב עצמו ג מרא

כגון (פ שלומד קצת מענין חדש "כ כמ"רואים בחוש ג) עבריכגון(פ שגם אצל זה שלא קנה עדיין הלימוד הראשון בשלימות "ואע

פ עד שתרגום אותו הפסוק נקבע ללבו אפילו "זהו באופן שרבו חוזר על הדברים כמ, כל זמן שאין התלמיד חלוש מאוד) חומששבמשך הזמן , קארק דא ע. או יכול להיות שמתוך שחוזר כל כך אז גם העברי של הפסוק נקבע ללבו, אינו יכול לקרותו כהוגן

, עלול מאוד שיפול אחורנית, שלומדים יותר יותר ואז כבר אי אפשר שיהיו חוזרים על הדברים כל כך כמו שנהוג אצל המתחיליםהוא דבר , וזהו חוץ ממה שמפסיד שכשמתבגר וצריך ללמוד בעצמו ללא עזר של מישהו. כי אי אפשר לו לזכור הלימוד בעל פה

.ותלמיד זה הרי חסר לו היכולת הלז, ד ללא עזר בדרך כלל צריכין להסתכל בפנים הספר ולתרגםכי כדי ללמו. שאי אפשר

פ נשבר לבם לרסיסים מכח מה שרואים יום יום שלא יוכלו לעשות מה שהוא כדבר הפשוט אצל "שכמ :בבטחון עצמי )ב', ולם לא יצליחו בשום דבר וכוובדעתם חושבים שלע, ו חלישות הדעת באופן נורא"פ ח"ומזה נולד כמ, רוב הפעוטים

כשאדם מבזה את עצמו ונחלט בלבו שאין תפלתו ולימודו : )א"ד ע"די(ליקוטים יקרים ק "ד מה שכתוב בספה"והוא עובשביל זה הולך , אדם כזה נופל ממדרגתו למדרגה פחותה וגרועה, ואין נחשב בעיניו עבודתו שהוא עובד, חשוב לכלום

ובשביל זה כמה , אז בעצמו הוא נמאס, ונמשל כבהמה נדמה, ל בעבודתו יתברך שמוֶכר ֵׂשאחר כך כמו בלי דעת וחסוכמה וכמה פעמים המבוגרים מפחיתים ערך הענין ורוצים לנחם את ". צדיקים וחסידים לפעמים מתפארים בעצמם

פ יעמידו פנים "ף שכמוא. כי לב יודע מרת נפשו, אבל לא יכנסו הדברים ללב הנער, התלמיד הלז בתנחומים של הבללתקן עצם הדבר , והעצה היא ללא ספק. פ הוא טמון בקרבם ומתפוצץ מזמן לזמן"כמ, כאילו הדבר לא איכפת להם כלל

.ולא להעלימה

ואופן התנהגותו כשהוא במצב כזה של חלישות דעת הוא שבועט , או יש לפעמים תלמיד שחסר לו מבחינת יראתו קודמת לחכמתוחכמה ומוסר אוילים "פ "כ המאירי במשלי עה"ד מש"והוא ע, עלי נפשי כי בשרירות לבי אלך' באמרו שלו' וכולגמרי ברבותיו

, יאהדלא מטיא בשרא אמר סריא "ל דרך צחות "מצד שיודע בעצמו שלא יוכל להשיגו כאמרם ז, היות הדבר נבזה בעיניו" ,"בזו ". י האחרים לומר שהיא מוסרחת ופחותהכלומר מי שאינו מגיע שיוכל לקנות בשר מבזה אותה לפנ

ותמכתי . שיאמר הדברים בערך כמו שאר בני קהלתו וידקדק באותם הדברים שהם מדקדקים, מטרותינו :בתפילה )ג

יסודותי במה שראינו מדור דור שרוב הצדיקים וחסידים ואנשי מעשה לא הקפידו לשנות אופן קריאתם אף שבכמה שאין מורידין לפני התיבה את הקורא : כגון מה שאמרו מגילה כד, נה על פי דינא דגמראדברים ברור שאין קריאתי נו נכו

וכן כל החטפים וכדומה , ף שאין אנו מבחינים חילוק ביניהם"ת וכ"וכן חי, ף"ן כעין אל"וכולנו קורין עי, לאלפין עינין' ע, נינו שאין לשנות ממסורת אבותיווכבר כתבו גדולי הפוסקים מהדור שלפ. הרבה דברים שקצרה היריעה מהכיל כולם

ו "א ס"ל בפ"ר שלמה זלמן אויערבאך זצ"ה והליכת שלמה בשם הג"ג ס"ואגרת משה ח, ג-ז " מ' ד ס"בזה מנחת יצחק חעל כמה דברים שאינו קורא ) בסולם בית קל(כידוע מדקדק גדול מתנצל בעצמו ' ץ שהי"ואפילו הגאון יעב. ב"ה סכ"ופ

וגם לרבות שלא לשום דופי , י זה כוונת התפילה" לשנותם אחר שכבר נתגדל כי חשש שיתקלקל עכהוגן וכתב שלא ניסהצ "אשר בכגון דא כבר כתב הרה, בצדיקים אשר מרוב דביקותם אל קונם לא שמים לב אם הדברים יוצאי ם כהוגן כלל

אלקיו הוא מוציא ' וב דביקותו בהשמי שמחמת ר, "אלקיו עמו' ה' לא הביט און ביעקב וכו"פ "ל עה"החוזה מלובלין זצאז , פ דקדוק המילים"ע' כ שכתבו שאם היינו מדקדקם יותר בתפלתינו שיהי"יש ג, אולם. ז מרוצה"בכ, המילים בטעות

.'ולמעשה נהרא נהרא ופשט, בזה קירב הגאולה' הי

לטדף 854-1902 (718). ק.ד.נא להתקשר עם י-הערות והארות ד"בס

ïéðòì òâåðù äîá íéøáã éèøô äîë"÷åã÷ã "äàéø÷ä:

בכל לימודינו מעולם לא באנו להוסיף או להכריע בין , ל"לאור הנ :עים לקריאהענין לימוד כללי הדקדוק הנוג )ד

אלא מטרתינו שידע , כי כולם יפים ונאים לנו, המנהגים השונים בהקהלות השונות ולומר שמועה זו נאה וזו אינו נאהובכל . עינינו תלויות" וקהדקד"ולא אל לימוד , התלמיד לקרות ללא טעוית ובבהירות כפי האופן המקובל אצל בני עדתו

דבר שקלנו במאזני צדק מה הם הכללים שיש ללמדם לתינוקות כדי להצילם מהטעות באופן הקריאה שנתקבלה אצל בני ולא באנו בזה להתערב בין ההרים לומר אם הדקדוק יפה ". מצוי"מדגישים את הטעותים שהם בגדר , וגם בזה, קהלתם .אלא שאין זה נידון דידן, אם לאו

אף שכמה מהדברים אינם , שבמשך השיעורים עם המלמדים אני מנסה להסביר גם קצת עניני דקדוק, אמנם את האמת לא אכחד

. אבל ידוע שהרב המלמד להועיל צריך להיות בקי בהלימוד הרבה יותר ממה שמוסר לתלמידיו, באמירה מהרב לתלמיד המתקשהפ שאינו "שיהא לך רב שידע ויבין מה הוא לומד אע, בכל קניניך קנה בינה ",ת בקי שהרב צריך להיו)ש"ד ' ס(חסידים ' בס' וכן כ

שאף בקריאת המלות צריך הבנה להבין החילוק שבין חטף " ,שם בפירוש' וכ, "צריך שיהא מבין מה שהוא לומד, לומד אלא עברי וחילוק שבין דגש לרפה ובאיזה מקום הוא קמץ ופתח וסגול לשאינו חטף ובאיזה מקום הוא שבא נח ובאיזה מקום הוא שבא נע

."דגש ובאיזה מקום הוא רפה וכיוצא בזה הרבה

מה שאני עושה , ישנם כאלו אשר נראה בעינם כדבר המוזר :כל חלקי התורה צריכין להיות אצלנו חשובים מאוד )המים לא הבינו איך שייך לומר ורבים וגם שלי, "סברות"ו" טעמים"ו" הסברים"הכולל " סוגיא ארוכה"מענין הקריאה הלז

המתקשה ) או המבוגר(הוא משום שהם דנו את הילד , ד"והסיבה לכך לפענ. בדבר שהוא כה פשוט' וכו" הסברים"אבל האמת . אשר אצל רוב בני אדם הענין הרי הוא מן הענינים הפשוטים ביותר, בלימוד העברי בקנה מדה של עצמם

א שאי אפשר לדון על שום דבר בעולם אם הוא מן הקלות או מן החמורות אלא אל, ל לא כן הוא"הפשוט לפי דברי חזואם נמדוד ". אל תדין את חבירך עד שתגיע למקומו"ל "וכמו שאמרו חז, לאחר שנשתדל להכניס עצמינו במקום הזולת

מילא יש לנו אשר מ, הדבר כך נראה כמה וכמה פעמים שאצל המתקשה יש חסרון באיזה ענין של הבנה ביסודי הדברים ...לברר יפה כל סיג וכל סירכא שעומדת לנגד עינינו ולהתעסק בה בכל נימי נפשינו

שככל שצריך האדם להשפיל עצמו , ק"כי כבר כתבו בספה, וממילא יש לנו להחשיב מאוד את עצם ההשתדלות בענינים האלו

מי יכול למדוד את החסד שיש במלמדי תינוקות לשם ו. כך גדלה מעשה החסד שבו, ממדרגה שבה הוא עומד כדי לעזור את זולתוולימוד העברי הרי הוא יסוד ". אלו מלמדי תינוקות-ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד: "ב ח"בב' אשר עליהם אמרו בגמ, שמים

...כל הבנין

הדורש החסרות , על הבריותהמכבד את התורה גופו מכובד" ,ח"ד מ"ב בפרקי אבות פ"רעואני בעניי מאז הייתי מתחזק בדברי ה' הרב בית יוסף בס ו." אין לך כבוד תורה גדול מזה,ויתירות שבתורה ומראה טעם כל כל קוץ וקוץ לומר שאין בה דבר לבטלה

כל האומר כל התורה מן .) צט(חלק ' מדאמרינן בפ)שבעל קורא צריך לדקדק (ר מנוח הביא ראיה"וה" ,'ם כ"ה והרמב"ב ד"קמ וכיון שדקדוק אחד יש לו שורש גדול צריך שלא יניח הנד ול יניד הנח ולא ,בזה' קדק אחד הרי זה בכלל דבר ההשמים חוץ מד

' אשר מי יתן ואהי', וזאת היתה נחמתי בהיותי מבלה זמנים טובא על ענין הקריאה לכל פרטותי"... ירפה החזק ולא יחזיק הרפה ...כי מצילים בזה את הילד מלירד מטה מטה, מזה ההשתדלות תועלת מרובהפ רואים איך יוצא"ובפרט שכמ. בזה ממכבדי התורה

שאין לך חכמה ) "כד הקמח סוף ערך סוכה( כתבו הראשונים :ק"כולם הם רמוזים בתוה, כל העצות וכל החכמות )ו

דברי ס ובפוסקים וב"ובעניני החינוך לא ברמז דיברו אלא במפורש יש בכמה מקומות בש, "נרמזת בתורה' שלא תהיד "ל שבס"ד הם כלקט של דברי חז"השיעורים בחלקם הגדול לפענ. ק כמה עצות המועילים באופן מהלך החינוך"ספה

מצורף עם הנסיון של כמה מחנכים שהשתמשו בהעצות האלו עד שבמשך , זכיתי לסדרם באופן המועיל לחינוך התלמידים . הזה להלןה לבאר קצת במכתב"כאשר אנסה אי, הזמן נצרף מרוב הסיגים

, ל עצות בעד הענינים הנוגעים להם דבר יום ביומו"שישנם אנשים שלא הורגלו לבקש ולחפש בדברי חז, ומה מאוד הלב כואב

. שצריכין לרחקם" חדשות"חושבים שוודאי הדברים הם בגדר , וממילא אם ישמעו איזה סברות שלא הורגלו בהם מקודםועוד יש כת שהם עוד פחותים . חת בקרן זוית וכל מי שרוצה יבוא וילמד ממנה ויחכםת מונ"כי באמת ס, וטעותם מאוד בולטת

ל ששמעו "ו את דברי חז"ל שאינו מתאים להשקפותיהם הם מבטלים ח"אשר אם ישמעו איזה דבר מדברי חז, מן הראשונים

מדף 854-1902 (718). ק.ד.נא להתקשר עם י-הערות והארות ד"בס

וממילא , כל איש ישר בעיניוהיות שכבר הורגלו בה ודרך -בחשבם שההשקפה שכבר הורגלו בה וודאי הוא האמיתית , עכשיו . אי אפשר כלל לגלות להם טעותם

ל לראות ולהבין דעתם הקדושה וממילא לא מצאו בדבריהם הקדושים תרופה "מזה שהרבה לא חששו לעיין בדברי חז, ד"ולפענ

, בעניני קריאהלדוגמא , מזה נובע שאם יש להם תלמיד או בן שאינו מצליח בלימודים, למכתם כשהם מתקשים בעניני חינוךובזה הם , ם"מאלו אשר למדו נובלות החכמה אצל העכו, שו נים" מבינים"הם חושבים שאין ברירה וצריכים לילך אצל

והיא משתנה , שכמה פעמים העצות שאמרו בלימודי חול אינם בגדר בדוקים ומנוסים רק כסברא בעלמא) א: מפסידים פי כמהק בשביל השינוים שיש בין "טובה ומועלת בלימודי חול היא לא מועלת בלשהפ אפילו כשהעצה "כמ) ב, לעתים תכופות

ק יש עצה "היות שבלשה, מ אין צורך לעצה הלז"ק מכ"שלפעמים אף שמועלת בלשה) וגם ג, הלשונות כרחוק מזרח ממעריביותר , בה תועלתשבקרב לבם מתחילים להחשיב את הלימודי חול באשר חושבים שיש) ד, העולה על כולנה, מובחרת יותר

י ריש משפטים אודות ההולך "כ רש"והוא כעין מש, ו לא רואים תועלת"אשר בהם ח, ל שהם באמת מחכימת פתי"מדברי חז ...במלוא מובן המלה" היימישע"זה דבר רגיל גם אצל כמה משפחות שהם , ולרוב הכאב. ם שמחלל את השם"לדייני עכו

ñá åðøãñù íééãåñé íéðéðò äîë"åàá ãäàéø÷ä ãåîéì ïô:

ד כמה עצות להקיל לילדים הפעוטים הקלטת וזכרון הלימוד הלז וגם "שישנם בס, בכיתה" עברי\קריאה"בנידון לימוד ה, הנה

מתקשים בה כאשר נראה בחוש לאלו שאינם רוצים להעלים -קטנים וגם גדולים-אשר לדאבוננו כמה, שיבינו אותה יותר בבירורהוא סיבה גדולה להתרשלות התלמידים גם בשאר הלימודים שלומדים , עדות כמה מחנכים והוריםואשר כפי, עין מהמציאות :ורק אספיק בהזכרת ראשי פרקים, לא אכתוב כאן פרטי העצות כי יארכו. במשך השנים

להוסיף הסבר על , הענין האחד :פ המסורת"עצה להקלטת ולזכרון הצירופים של קמץ אלף $א שלומדים ע )ז

שידע הילד שיש לו סימן לידע שצירוף הקמץ עם הבית ביחד עולה ָב אשר , "קמץ בית ָב"רים על פי המסורת מה שאומוכשנצטרף , ומבטא הקמץ הרי הוא כעין 0, טמון מבטא כעין ְב" בית"דהיינו שבתחילת המלה , גם יקל מאוד על זכרונו

כי אין , נידון לומר דוקא שכך הוא על פי יסודות הדקדוקאין ה". ָב) "בערך(נעשה מזה , 0+המבטאות דהיינו ְב' יחד בומה שמרוויחים בזה . והוא רק כעצה להקל מאוד על הקלטת הדבר וזכרונה, מציאות לאות או לנקודה שתעמד לעצמה

', וכו" קמץ בית ב"דהיינו בזכרון כל הצירופים שהם כעין , הוא שהנסיון מעיד שכמה ילדים מתקשים במיוחד בפרט הזהואם נסביר לו , )כל אחד מהאותיות עם כל אחד מהנקודות(צירופים ) 300(שהם עולים ביחד לסך של כמעט שלש מאות

ב אותיות "כי כל השלש מאות צירופים כולם באים מכח הכ, אז אין הילד צריך לזכור אלא בערך כשלשים פרטים, כלעילואין הנידון כלל . ידע על נכון הצירוף היוצא מהם, לעצמהואם רק ידע מבטא הראוי לכל אות ונקודה כש, ג נקודות"וי

...אלא להוסיף ההסבר המקיל על התלמיד, פ המסורת"וכלל לוותר על שום קוץ של הלימוד ע

שבעצם הדברים שכתבתי אין , כבר שמעתי מפי רבים:להסביר הדברים לפי מדרגת כל תלמיד ותלמיד, העיקרשאף ללא הסבר מצד רבו הוא מבין , כעין זה" הרגשה"אינו מתקשה יש לו מעצמו כי מסתמא הילד ש, שום חידוש כלל

שהרי , הבית והקמץ-אלו הדברים הראשונים' הוא תוצאה מב" ָב"שהצירוף , "קמץ בית ב"ממה ששומע שהמלמד אומר וממילא מכיר , טמון באות בית" ְב"ומעצמו מכיר שיש בערך כעין ") קמץ 0"כמו שלומדים (כבר למד מבטא הקמץ

וכדי . אשר עינינו רואות שהוא אין לו ההרגשה הלז מעצמו, אלא שבאנו לפרש הדבר יפה לילד המתקשה, הצירוףה "ואי. בטוחים שידעו ויזכרו המבטאות לעצמם ואופן צירופם' מקדימים ההקדמות הנצטרכות שנהי, שנצליח בהסבר הזה

...ש שמשתמשים בעצות שהם כנגד המסורהד אין בזה חש"נסביר עוד למה לפענ? ? ? להלן אות

ס ובפוסקים ומה שמוזכר בכמה "מה שגילו לנו בכמה מקומות בש, ל"ד בזה אנו מקיימים את רצון חכמינו ז"ולפענלדוגמא , ועוד הרבה: פר ידא בעירובין נד' דר' וכפי פשטות הגמ, שיש להסביר לכל תלמיד לפי דעתו, ק"מקומות בספה

לכל אחד ואחד כפי מו ולהבינם צחובה על המלמד להטריח ע): "ו"פ' זכרון י(ש אבוהב "ת למהרבספר הזכרונוכ "משראשינו למדרגת הילד המתקשה ואנו מרכינים ."י בריש פרשת משפטים"ל הביאו רש"ש חז" כמכוחו טעם הדבר

ז "ועי, אותם בבירור גמורכדי שיכנסו ויתיישבו הדברים ללבו וידע, ומסבירים לו לפי דרגתו כל קושי וכל מקום ספק . ד ישארו נחקקים בלבו תמיד"יקנה הלימוד בשלימות ובס

שיח עם המלמדים "כ החובת התלמידים ב"וכמש, בזמננו" להבינם לכל אחד ואחד כפי כוחו"וכל שכן שיש להקפיד

ואף ' שראל ולהורותם דרך היכול לחנך את ילדי י' תוצאות דברינו הם שמלפנים כל מדריך ואב הי", ל"וז, "ואבות הבניםורק מרגיל , מדייק לחנך על פי דרכו שרמז לנו שלמה המלך על פי דרכו של כל בן ותלמיד דעתו ועצמותו' אם לא הי

מאדף 854-1902 (718). ק.ד.נא להתקשר עם י-הערות והארות ד"בס

, ועמו גם הרגשותיו, לא כן עתה שישותו של הילד ועצמותו מתקדם להתגדל בלא עתו', גם כן מועיל וכו' ומצוה היהאם לא נחטא אנו אם ' ר בו מתגלות ובסבתן פירוד ושנאה בין הבנים והוריהם עולה וכושאיפותיו והשקפותיו בעודן בוס

ו "או ח' נזניח אותם ולא נרכין את עצמנו לכל אחד לחנכו על פי דרכו בעודו עומד על הפרק אם להיות עבד נאמן לדשידע שהוא הנער , בלבו דעה זוהעיקר הוא להכניס , צריכים אנו להרכין את עצמנו אליו ולדבר כלשונו, פושע ישראל

). ש"ע, פ ולמדתם"עה(כבר הכתב סופר ' ובדומה לדברים אלו כ(, "בעצמו הוא עיקר המחנך

והוא , מתקשים) ומקצת מבוגרים(א שר גם בה הרבה ילדים ' עוד יש ענין שני:עצה שלא יתבלבלו במילים ארוכים )חפ קוראים את המלה בדילג "שכמ, "מֹוְסרֹוֵתימֹו"מא מלה כעין לדוג, "הברות"שמתבלבלים במילים ארוכים שהם בני כמה

ז יש עצה שמראים איך שיוכל כל תלמיד מתקשה לקרותה ללא "וע. או בחילוף אותיות או נקודות מכח אריכות הדבריםועיקרן של הדברים . כדי שלא יתבלבל במוחו, אחת בנפרד") שטיקל("ע להסתכל רק על הברה "כי מרגיל א, בלבול

אלא שהם , ע"א בשו"ס' ק במכלול וכהנה רבות וגם מוזכר בסוף ס"מובא כמעט בכל ספרי הדקדוק הראשונים כגון הרדואנחנו מגמותינו רק להקל על המתקשה וממילא מחלקים , מענין הברה פתוחה והברה סתומה" על פי דקדוק"דיברו ).ע ובאות דגושה"א נ"בפרט במלה עם שו(, פ המנהג המקובל שאינו מתאים לחלוטין לכללי הדקדוק"המלה ע

שהשתדלנו לסדר כללים , ענין שלישי:מסודרים כהוגן, באופן בהיר וברור, כללים הנוגעים לקריאה נכונה )ט

איזה מהם נשמעת , א"כללים שלומדים ברוב המקומות כגון כללי שו) א: מינים' וזה כולל ב, ד צריכים לימוד"שלפענכמה כללים להסביר לילדים ) ב. שבזה מגמותינו לסדרם יפה באופן שיוקלטו אצל התלמיד,)ח"נ(ואיזה נבלעת ) ע"נ(

כ "משא, "ָבָניו"ד אצל המלה "כגון למה לא נשמע היו, אף שהרבה אין לומדים אותם, איך להנצל מטעות הרגיל לבואמ "ואכ, "ָבנֹויו"כעין " ָבָניו"ומר אשר הילד שלא יודע טעם החילוק יכול לטעות ל, אכן נשמעת" ָבָני"ד בסוף המלה "היו

ד נכון להסביר אותה "וממילא לפענ,שהם ענינים שהטעות והספק רגיל בהם לולא ההסבר, והצד השוה שבהם. להאריךכ שלפעמים הם שואלים אודות דברים כאלה בפה מלא והרב לא ידע איך "וכש, אף שאין התלמיד שואל במפורש

שמות (ומני ין שחייב להראות לו פנים שנאמר : "בעירובין נד' ד על דברי הגמ"ובר לפענויש שעוד גוער בהם וע, להשיבםלתת טעם בדבריו בכל אשר יוכל ולא : "ה להראות לו פנים"דל "זי "רשפוב. ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם )כא

"יאמר כך שמעתי הבן אתה הטעם מעצמך

, שמשתדלים איך להקל לימוד האותיות והנקודות לעצמם, עי ענין רבי:עצות להקלטת לימוד האותיות והנקודות )ייותר , וכל אות בנפרד, כגון שבמקום לעשות מה שנהוג כהיום בהרבה מקומות אצל הפעוטים ללמוד רק אות אחת בשבוע

מסכת (ק "והענין כבר נזכר בשלה, אשר כמדומה שכך נהגו מאז ומקדם, ד ללמוד האותיות על ידי ניגון"נאות לפענ-ב"חלון צורי אות ע(, ל בספרו מגדל עוז"עקב מעמדין זי' והגאון ר, כעצה בכל לימוד) ג"ק ל"ועות פרק נר מצוה סשבוגם ידע , "דרך קצרה"ז שכולל בניגון אחד כמה אותיות נמצא שהלימוד היא יותר ב"ועי, מזכירו כעצה לזכרון) ג"ע

, כתובה כסדרן על הלוח בהיות שהוא מתאים לסדר הניגוןהתלמיד בקל איך לצטט באצבעו על כל אות ואות כאשר היא ...ועוד כמה עצות למי שבכל זה מתקשה בהקלטת האותיות או הנקודות. כ ללמדו גם שלא כסדרן"וממילא יקיל לו אח

ק "הוא לקיים מה שכתוב בספה, אחד מהעיקרים הכי גדולים שעליו המהלך הלז בנוי:שיתרגלו בלימוד באופן יסודי )יא

ל "להסביר דרשת חז' שכ, )פ ושננתם"עה(' כגון בגור ארי, ל בכמה מקומות"וכמו שכתב המהר, וד באופן יסודיללמנקרא תורתו דכתיב ובתורתו יהגה ' כי צריך שתהי, והטעם", "שיהא מחודדין בפיך שאם ישאלך אדם אל תגמגם בהם"

ולא נקרא קנינו שלא נקרא קנינו אלא אם שלו הוא ואם ואם מגמגם בהן אין זה תורתו ' יומם ולילה וגם נקראת קנינו וכודברי ם ללמד לתלמידים ", בערך תלמידים(במתק לשונו ' פלא יועץ כ' ובס, "מגמגם בתורה ומספר בה אינו שלו לגמרי

רשם באופן שיהא מעט מחזיק את המרובה ויהיו הדברים קבועים במוחם ובלבם ויבינו היטב באופן שאפילו אם ובשהיינו שאנו משתדלים ללמד את הקריאה גופא באופן . ל"עכ, "ת מוחם לא יתבלבלו ויהיו חזקים במה שלמדויבלבל א

שבו ויחזרו עליהם " עיקרים"כ להראות מקום לתלמידים שבכל דבר הנלמד יבקשו את ה"ז ג"ואנו משתדלים עי, יסודיכ "ד יתקיים בהם לימודם כמש"ם בסוממילא כאשר ימשיכו הלאה בלימוד שאר הלימודי, עד שהם נקבעים בלבו

. ק"בספה

ד הם נחוצים להדגיש לפי דברי " גם ישנם כמה ענינים כלליים באופן הלימוד שלפענ:ענינים יסודיים באופן הלימוד )יבכ גורם להם "ולדאבון נפשינו רבים הם שלא הורגלו בזה מנעורם ואח. כ משום איזה סיבה נעשו מוזנחים"ואעפ, ל"חז

פ ביסודי "א בכל הפרטים עכ"ואם א. (קידושין ל' כגון ענין הלימוד עד שיהא ברור לו כאחותו כגמ, ימודכשלון בכל לשעבודה זו עבודת המחשבה , וגם אופן הקדמת המחשבה שידע על נכון בכל ענין שמתקשה בדיוק איך לחשוב, )הלימוד

פ "ספרו כמוזכר בהקדמה וגם מוזכר כמה בנה עליו "כבר מוזכר בכמה וכמה מקומות לשבח והוא היסוד אשר החו

מבדף 854-1902 (718). ק.ד.נא להתקשר עם י-הערות והארות ד"בס

י "שגם ענין זה מוזכר ברש, והענין שידע בעצמו התשובה הנכונה לעשות כהוגן ללא עזר, ע"ט זי"בתולדות בשם הבעשושיתרגל , ק"וכן בכמה ספה, "שלמדו לאחרים"לפירוש הראשון של בני יהודה דגלי מסכת נתקיימה בידן . עירובין נג

וענין , ל "ינים העקריים שעליהן הלימוד תלוי אשר זה מבואר בהקדמה לספר דרך תבונות מהרמחלבקש בכל לימוד הענ' משפטים ופ' כ בתולדות יעקב יוסף פ"שיקול צדדי הספק שבכל דבר קודם ההחלטה כדי שלא ימשך אחר הרגילות כמש

...וכהנה רבות, חקת

גם יש אריכות דברים : רוב בשאר לימודיםפ"איך חולשה בלימודים היסודיים כמו קריאה גורם חולשה ע )יגכגון , פ רוב בין אלו אשר לקוי אצלם הקריאה או אחד משאר הלימודים היסודיים"להסביר הקשר שיש ע, אצל השיעורים

ועד כמה זה רגיל לפגוע , כ הם חלושים בשאר לימודים כגון לימוד הגמרא"אל מה שאח, ק"היכולות לתרגם מלשההיות שלא ידעו על נכון דבר " מום קבוע"פ על עצמם כאילו יש בהם איזה " כי הם מסתכלים כמשלהם" בטחון עצמי"ב

והיות שהלימודים היסודיים הם נצטרכים תמיד בכל יום כי תמיד צר יך לקרות הדברים , שגם התינוקות יודעים אותהו את כל " זה גורם שיניחו חפ"וכמ, ולתרגמם הרי אי אפשר להם להעלים עין בהבעיא שיש להם ולהסיח דעתם מזה

.הלימודים לגמרי

ד שלא מכירים מי הם " מצוי מאוד לפענ:אופן ההבחנה הנכונה לראות מיהו הלקוי בקריאה ומי קורא כשורה )ידשמצלצלים הורים או , הלקוים בענין הקריאה הגם שכמה פעמים החולשה הוא בולט והוא ממש בגדר מעשים בכל יום

והם כמתמיהים איך לא ניכר החולשה עד , ע להם שיש לבניהם או לתלמידיהם חולשה בזהמורים לאמר שאך עתה נודפ שלא ניכר אז "וכמ, שמבחינים איך הוא קורא מה שלמד בכיתה: וקצת מן הסיבות השונות למה אירע כך הם... עכשיו

כיתה כמה פעמים אבל לא ב' כי הם זוכרים הקריאה ממה שחזר רבו עלי, החולשה בילדים הקטנים או אצל בעל כשרוןאו בשביל שחושבים שהילד הטועה , אבל בכיתות הגבוהות הוא כבר נכשלים לגמרי, יודע העברי בדברים חדשים

רק ' חושבים בטעות שמסתמא מה שטעה בתחלה הי' ואומרים לו לחזר ולקרא ואז מנסה עד שקורא כהוגן בפעם הבואחר שאומרים לו לקרות , ואפשר שהדבר אצלו בספק הוא עומד, הפ הוא כסומא בארוב"מחסרון העיון אף שהאמת שכמ

ויש עוד כמה כמה סיבות אשר אין כאן ... בחזרה אז מבין לקרות באופן אחר מבראשונה אבל למחר יטעה עוד הפעםכי כמה וכמה פעמים אחר שפורשים את השמלה ושומעין ומבחינים כהוגן את , אבל רק את זה אגיד, המקום להאריך

" מבין"או " מומחה"לשום " האמין"ואין הוא צריך ל, כבר ברור לכל שומע שיש חולשה שהוזנחה כמה שנים, למידהת ).ד"בסוף המכתב יש טבלא ששם מוזכר בקיצור עוד כמה מהסיבות למה ענין הזה מוזנח לפענ... (על זה

ה אם כשלונו בקריאה גורם או יגרום כשלון תלוי בז, אופן השיקול כדי לדעת אם צריך התלמיד טיפול מיוחד, ובדרך כללאו בבטחון עצמי באופן , או שלא יוכל להתפלל בערך כבני קהלתו, דהיינו בלימודיו, הענינים הנזכרים למעלה' באחד מג .מתוך ההבחנה כהוגן יודעים ליעץ איך ובמה לתקן, וכמובן. ו בלימודו"שיקוץ ח

דבר פשוט הוא שאין צורך : להשתמש בהם גם בכיתהנראה שטוב, אף שהעצות הם מיעודים למתקשה )טו

מהלך כזה , א"ד ולפי מה ששמעתי מכמה וכמה בנ"אלא שלפענ, דוקא למהלך כזה" צריך"להאמר שאין כל תלמיד ומלפנים הייתי אומר שיכולים להמתין . לתלמיד המתקשה שלא הצליח בכיתה, מועיל הרבה להקל עול משא הקריאה

לעיין ולראות אז מי הם החלושים ולעזור ) היינו השנה לאחר שגמרו לימוד העברי(' באמצע כיתה בפ עד שהילד הוא "עכאבל בהיות שלא ראיתי לפי קט שכלי שום פגם או . כבר בכיתה" קריאה"חוץ אם ניכר באופן בולט שהוא מתקשה ב, להם

ומצד השני בשמעי ובראותי , לבאר הלאהה אנסה "כאשר אי, מצד המסורת וכדומה' ריעותא ללמוד בדרך זה גם בכיתה אה "כאשר אי, כמה תוצאות בלתי נעימים היוצאים מזה שממתינים עד שהתלמידים מתבגרים קודם שמנסים לתקן הדבר

...'אלא ללמד באופן זה מיד בכיתה א, נראה מאוד שטוב הדבר שלא להמתין' לכן הי? ? ?, נבאר להלן באות

שלא יחשוב מישהו שבלימוד קריאה בדרך זו ) א :הלז" מהלך" שנוגע לעוד כמה פרטים שיש להדגיש במה )טזבנוסף לקושי ביסודות (ענינים עיקריי ם הגורמים מכשל ' או ה' אלא שכנראה הוא אחד מד! יתוקנו כל בעיות החינוך

, )יבה בביתאו בעיות מכח חברותא אשר לא טוב הוא או ענינים אשר לא כשורה מצד הסב, או יסודות ההבנה, "טייטש"הפ הוא הענין הראשון שאפשר לתקנו "עכ, ובפעמים האחרים שאינו כך, פ זהו השלב הראשון שבה נכשל התלמיד"וכמ

, ז שמוחו פתוח לקבל עוד לימודים"ושצריך לתקנו כדי שיוכל ללמוד מבפנים וגם שאם מתקנים אותו מרוויחים עיאלא בכיתה לומדים רק אלו העצות , ופרט נצטרך לכל יחידאין כל פרט, כשמשתמשים במהלך זו בכיתה) ב, ל"ואכמ

כ בעיות "משא. שבאים להקל אל הבעיות הרגילים אשר ממילא יש להניח שיצטרכו לה גם כמה ילדים מהכיתה גופא . לומדים רק עם התלמיד המתקשה בזמן שאינו בכיתה, שאינם רגילים

מגדף 854-1902 (718). ק.ד.נא להתקשר עם י-הערות והארות ד"בס

úøáåçî íéììë äîë"íìùä úøåñîä "äàéø÷ä ãåîéìì ,ò øáåçù"øä é 'éð ïéùòç íééç äùî"å: :)ק"ה לפ"נדפס בהסכמת העדה החרדית בשנת תשל(

:וקבע להם מקום, ענינים וכללים שיש שאין לומדים אותם

תרגיל קריאה בשוא נע הבא : קלט-דף קלח, שני שואים בסוף המלה: דף קלז, תרגיל קריאה ראשון בשוא נח: דף קלה: מעניני כללי שוא , תרגיל קריאה בשני שואים באמצע המלה: דף קמ, בראש המלה

וזה גם לנוחיות הלימוד בשביל , כי שוא שאחר תנועה קלה הוא שוא נח, ה"א זלה"לפי דעת הקדמונים והגר(שוא שאחרי תנועה קלה : דף קמג, שוא נח ושוא נע. שה מבטאו כפולשוא באות דגו, שוא באות דגושה: דף קנט, )שלא יהא עליהם למשוך את כל ההברה הבאה כאחת, הפעוטים ,ְּסַבך-כמו ַּבְּסכי , שוא הבא באות הראשונה שבשתי אותיות דומות הוא שוא נע ואפלו אחרי תנועה קטנה(שוא באות ראשונה בשתי אותיות דומות : דף קסא

,)אלו היו קוראים בשוא נח היתה אות אחת נבלעת במבטא "ב שלא כסדרן"תרגיל קריאת אותיות א" .'או לאחרי' האות השואית מתבטאת ביחד עם אות תנועית שבצדה או שלפני, השוא איננו תנועה אלא סימן לאות ריקה: "פ בהערות"מכ

ובראש המלה לא תבואנה בשוא כי אם בחטף לכן לא , ע יכולות לבוא בשוא רק באמצע המלה והוא שוא נח"האותיות אהח: הערה: ("דף לב ".)רגילנכתבו אותיות אלו בשוא בת

א הגויו בהפסקת -ה הגויו בהמשכת נשיפת האויר ו: באור ,ֵע- ֵא וגם ֵא ב-שלא יתחלפו ֵה ב, ֵע, ֵא, ֵה: תרגילים להיגוי נכון של: דף פבלבטא את ' ו היזכנ', ל כו"ע כגון ָיֵאר בָיֵער לשון קללה הוא רח-גם אם ישנה בהגוי א ב' וכו. ע הגויו יותר חזק ועמוק מהגרון-נשיפת האויר ו "תפלותינו כראוי

,תרגילים בנקודות הׁשין והׂשין המשמשות גם כחולם: דף קמהדף , )'פ ולפני שוא היא מקדת ּו וקריאתה אּו וכו"לפני אותיות בומ, החבור מנקדת כרגיל ְו בשוא" ו("פ "החבור לפני אותיות בומ" ו: "דף קמב

לכן עצתי ', ישנם אנשים שאינם מבטאים את השמות הקדושים כהלכתם וכו: הערה(בטא הנשמעת במ" י"הברה מרכבת של קמץ בסיום : קמו) טעותים א' ש שהזכיר ג"ע[-ָבי ושל /י ַבו וכו וגם את המלים המסתימות בסיום י הנשמעת במבטא, ב של .י"היא שיחזרו וישננו היטב את הא

,.)שצריך לבטא השם מלרע) ג, טאים כשואשאין מבטאים היטב החולם אלא מב) ב, שאין מבטאים היוד בסוף ,"ּה"מפיק : דף קנהע אי אפשר לבטא אותן בשוא נע לכן כשצריך להיות בהן שוא נע בא "האותיות הגרוניות אהח: באור(' שלשה חטפים ישנם וכו: דף קנו

הרי זה בודאי שוא נח כי שוא נע הרי אי לפי זה כל מקום שימצא שוא תחת אות גרונית, במקומו חטף הרכב של שוא ותנועה ומתבטא בחטיפה .)ודינו כדין שוא נע, החטף אינו תנועה. כמבואר, אפשר להיות

מבטאים את ' "ַשָּבת"כמו , כאלו הית כפולה והראשונה מהכפל בשוא נח, דגש חזק הוראתו לבטא את האות הדגושה בחוזק(דגש חזק : דף קנח .ָּבת-כאלו אמרו ַשְּב, בחוזק "ּב"ה

,]כגון מצותיך. ['נסתרת אחרי" ו"בלי " ו"חולם באות : קסג-קסבדף היא נקראת כאלו היתה ' פתח וכו' בסוף המלה ותחתי, "ח"שורק אות , חירק, בבוא אחרי התנועות הגדולות צירה" (ח"פתח גנובה : דף קסה

"ַּה"פתח גנובה " ע"תח גנובה פ: קסז-דף קסו. בשוא נח" ח"והאלף מתבטאת עם הפתח ואות " ח"כתובה אלף לפני האות :בסוף הספר כמה עניני דקדוק, ובנוסף לכל זה

חמש מהן נמשכות במבטא ונקראות תנועות גדולות וחמש מהן נמהרות במבטא (התנועות ": תוספות דקדוק"דף רה -בסוף הספר דף רבשוא או שני , ) שביחד עמה מבטאות גם אות נחה ריקהאות תנועית(והברה מרכבת ) בלי שום הרכבה(הברה פשוטה , )ונקראות תנועות קטנות

אחרי תנועה קנה או אחרי תנועה גדולה עם (דגש חזק , )ת לשנות את מבטאן מרפה לקשה"ד כפ"רק באותיות בג(דגש קל , שוים בסוף המלהתנועה קלה , )יותר מיתר חלקי המלהמקום מיוחד שהוא מרכז המלה ואותו מדגישים (הנגינה מלעיל ומלרע , )נקרא חטף(שוא מורכב , )נגינה

.מפיק ּה, )תנועה הבאה במקום שוא( :או הסבה שכותבם, חידושי דברים שלא ברור לי מקורם

"ב ישר והפך רק בהכנסת תינוק לבית המלמד"א" "פ מלת אמת"תרגיל להקנאת הנקודות ע"

'קג עניני האותיות לפי מוצאות הפה וכו-מדף פג :אבל קבע להם מקום מיוחד, שבחלקם אין שייכים לקריאה,עניני דקדק: מסורת' ס

המנוקדת בשוא משמיטים בדרך כלל את " י"מ בחירק לפני את "כשתבוא אחת מאותיות בוכל(שואית " י"מ בחירק לפני "אותיות בוכל: דף קס ,)'ד בשוא אינו אלא טועה וכו"ומי שקורא את היו, ד נעשית נח נסתר לחירק גדול"והיו, השוא

דף , )'פ ולפני שוא היא מקדת ּו וקריאתה אּו וכו"לפני אותיות בומ, החבור מנקדת כרגיל ְו בשוא" ו("פ "החבור לפני אותיות בומ" ו: "דף קמבלכן עצתי ', ישנם אנשים שאינם מבטאים את השמות הקדושים כהלכתם וכו: הערה(הנשמעת במבטא " י"הברה מרכבת של קמץ בסיום : קמו

) טעותים א' ש שהזכיר ג"ע[-ָבי ושל /י ַבו וכו וגם את המלים המסתימות בסיום י הנשמעת במבטא, ב של .י" וישננו היטב את האהיא שיחזרו .)שצריך לבטא השם מלרע) ג, שאין מבטאים היטב החולם אלא מבטאים כשוא) ב, שאין מבטאים היוד בסוף

:שיש שמקפידים עליו, ענינים שוויתר עליהם ...יש המקפידים על זה-"פ גוונים וציורים מה שמושך את עין הסתכלותו של הילד"ערוכה ע"

" ו"-במלים ִאּוּוי וכדומה הושמט הדגש החזק מן ה: הערה(, מלאפום" ּו"' הנשמעת במבטא ולפני" י"הברה מרכבת בסיום : קנג-דף קנב ,)הראשונו כדי למנוע מן הילד טעות שיחשוב גם אותה למלאפום

מדדף 854-1902 (718). ק.ד.נא להתקשר עם י-הערות והארות ד"בס

íéèå÷éì ñøèðå÷î "äøåú ìù äëøã " éãîåìå íéðáä êåðéç ïôåàá íéùãçúîä ãâð"ïòãàèòî "íéùãç :

בחתימת יד יותר מעשרים מרבני וגאוני ליטא הנדפסש, "דרכה של תורה"ציטטתי כאן קצת מדברי הקונטרס כים כדי שנבין קצת על מה לחמו אז נגד אלו שיצאו מן הכלל לחדש דר, )ק"ב לפ"בשנת תרסכמדומה (

ומזה יבין כל אחד שאין זה נוגע כלל להענינים שדברנו , מחודשים אשר לא שערום אבותינו בענין חינוך הבנים ..ולא קרבו הדברים ולא נגעו זה אל זה כלל וכלל, כאן בקונטרס הלז

"ä úøåúá íéëìåää íéãîìî éãé ìò åà åîöòá íà åéðá úà êðçì ìàøùéî íãà ìë áéåçîå 'áø åëìäù êøãá íìåòî åðéúåáàå åðéúåú

÷ä íéáåúëäå íéàéáðäå äøåú éùîåç äùîçá íîëçìå íëðçì íãîìì 'æç úøåñî íò ãçàúîä èùôä êøã ìò" éôë í äéúåãâàå ìùøô" æ é" úùøù î àåä ãåò äú åà íãîìá ú å÷åðéúä úà ú ùã÷î úé÷ìàä äú ùåã÷á äø åúäù ãáìîù íéðåùàø íéùøôîä éøàùå ì

îàä úåòãäå äðåîàä úà íùôðáúåéú ,åëå íé÷ìà úà øéá ú åáåè ú åãî å øñåî' ". "...í éò åèä íéáùåçù åî ë ùã ÷ä ïåùì ú òéãéå ìàø ùé úåø å÷ úòéã é íùì äøåúä íäì ïðùì êéðáì íúððùå úåö îë äðååëä ïéà , àìà

åë å úåòãäå äðåîàä úååö îäå äøåúä úà íäì ïðùìå íãîìì 'åëå åðááì ïåáàãì åðéðôìù øåãá ìáà 'åìä êø ãá åñîø é éèùô á íëàìéìç àáéãëã éìéîå éàáä éøáãë íéãìéä éðéòá åéäéù ãò íéùåã÷ä åðéúåáø ìù äãâàäå ùøãä ÷ìç úà àø÷îä . åùáùå åëìä äëå

åëå äø åúä íòè úà åì÷ì÷å úåòãä úà ' úàå é ø÷òä úéìë úì äøåúä úðáäì éòöîà ÷ø àåäù ùã÷ä ïåùì ú à úåùòì åòøäù ãòåàùò äø åú íùì äøåúä ã åîì úéìëúåëå øáò ú ôù úòéã éì òöîàì ÷ø ä' " .

"òá÷ ú åãàèòî éøôñ å éòøà äø åúä ãåî ì úà åàùò , ìù à éøåè ñéä íéã îìîù êø ãá äøåú ä úà úå÷åðéúì ãîìì åâéäðä í äî äæéà

ìåç ,åëå ú åðáø÷ä ìëå àø÷éå øôñ úà 'åëå í äéðéòá úåòð ïðéàù ú åéùøô äî ë ìò ïéâìãî ïëå åúåà íéãîì î ïéàå éøîâì íéâìãî 'úåéæòåì úåôù íé ãîìîù åî ë êëì úåëåøòäå úåéåùòä ú åãàèîä êåú î ùã÷ä ïåùì úå÷åðéúì íéãîìî , ú åãàèîä úà íéùåòù ùé

éäéù ìåç ìù íéøéù íéãìéä úà íéã îìî ìôè äøåúä úàå ø÷éò 'éä äøåúä ãåîìå äô ìòá íúôù ìò íéøåâù ' íéãîìîù ìôèìå éøîâì äø åúä ãåî ì úà íéçéðîù ùéå éòøà äúåà íéãìéä úà àéáäì íäéðéòá ø÷éòäù íé øéùáå íéìî é øôñá ú åãàèòî á ÷ø å÷ éôñé

úé øáò úôù á ïåëð áé èéä ìéëùäìå ïéáäì åë å ùã ÷ä ïåùìá äá åøî äòéãéì . íéàìî íäî äî ëù íåé ìëá íéùãçú îä íéðåöç íéøôñ ååëå úåðöéì' "

" äùåã÷ä äèòî úà øéñäì õø ôá éãî åòì íéøîàú îä íéøåòðä åö îàúé êéàå ëå ' åøîàé íéøåôñå íé îéä éøáã øåö é÷ ø ôñ ú åîãáå

ïáø ú éá ìù úå÷åðéú éðôì äøñåîì " .

äøäî"ôåç õèéùéì áéì ììä â "ïéìáåì ÷ :"åàá áåø÷î íé ùãç íéøã ñå íéøè ùî úå÷ç ïò îì úåãøôð ú åãàèòî áìî åàã áå , íâ íð îàäåäù àåäù åúåà êà ìáà øèùî ìë øãñ ìë åðéúåéìëìå åðáìì áåø÷ åðçðà éìëáå ç÷åì ùåã÷ íå÷îî ïîàð ñéñá ìò íéé÷å éç ïåëð à

ïìéà àì÷å úìëú úåáëøä úåùòì àìå ùâåî øåäè . íéáåú ëå íéàéáð äøåúä úà åøæâé ú åãàèòîä éìòá éë ãàî éìåç äòø äæ íâéøàèñéä íé÷ìçì äåäúðå íéøæâì 'àîä ìàøùé éðåîà éîåìùì àøæì åéäå íéùã÷á íå î åìéèé äæáå äîåãëå éòãî àø÷î ùéù íéðéî

åëå úåáåøî ú åëìäå èòåî ' ãåîìì êà øåã æåøôì íéî ìåò úã îç úà åùò àì äãìåúá áà åôéìçä àì íìåòî åðéú åáà åùò äë àìäíãéá åîéé÷ð äæå äæ ïë ìòå äôùä ".

äøäî" öæ ÷éöéååàìàñ éåìä íééç â"ñ øú úðù àèéìã ÷ñ éøáî ì"á :"àìä ãåî ìúä ú ãé÷ù úà åéðá ú à ãî ìîî åòðîäá òðåî à åä

åëå äìë äøåúä úòéãé úà íäî ' íìëù êøò éôì øùàå úåéðîåà éìòá äáøä íéùðà åðà íéàåø àìä éë íùôðì úåáàä åøîàé ìàåëîå àéä äè òåî ã åîìúá íúòéãé"íä íéáåèå ìàøùé éøùë íä î ,àéìú àáìã àúðáåàá ìëä ïëà ,ä éàøé äîä àìä 'éä íðåöøáå ' àì ìáà åëå ãåîìúá ãå÷ùì íâåëå íúòãá íðåöøá íäéðîá ãåîìúä ãåîì íéìèáîä äìà ïë ' ãåñéá íéëìåäå íéúçåô åðéúåøåã äæáå

äúã"åëå ÷ 'íäì äúìòù äî úåàåø åðéðéòå , íäì åùòå áúëáù äøåúä íâ ãåîìì åìãç éë íúàéáä ãåîìúä ãåîì úòéðî éë äøåú ïéà äìë ä øåúä ú à ÷øô äøåúäî íé÷åñô è òî õåá÷á ú åùãç ú åãàèòîäàøé ïéàå ".

äøäî" öæ é÷ñðòæãàøâ øæåò íééç â"ì..." äåú ãåî ì úà åáæò"ð ú ÷"ê , íò øô ñå ïåùì ã îìì úåãàè òî éøôñ åøçá øùà ìëî íäì ç÷éå

ä úøå ú úçú çåø éøáãá íèéòìäìå íéøåòðä éðá 'å ëå äîéî ú 'åëå ÷ø øùà åðì äøåä ïåéñðä ' äåú éã ùî å÷ðéé øùà" äáåú ëä ÷ íáàá íãåòá äøåñîäååë å íîå÷î î íåæéæé àì íìåòáù úåçå ø ìë 'íäéúåðåø ùë éôì àøîâá íé÷ ãåñé å ïåëð ãåîìá ".

מהדף 854-1902 (718). ק.ד.נא להתקשר עם י-הערות והארות ד"בס

íéôéòñì êééù èé( ãò àî(ðä "ì : éîòè øáñäá ùéù úåáåè úåìòî äîë úåãåà íéøáã éèøôéìäíéãåî:

, למה יש לו למלמד להסבר יפה כל לימוד ולימוד, ציטטתי בפנים הקונטרס רק ראשי פרקים של הדברים, כדי להקל על הקורא

:ד לבאר הדברים יותר"וכאן אבוא בס

יהודה דגלו רבינא אמר בני.) עירובין נג( :כדי שלא ישתכח הלימוד, אחד מן הסיבות למה יש להסביר טעמים )אתורתן בידם דוד גלי מסכתא שאול לא גלי מסכתא ימה תורתן בידם בני גליל דלא גלו מסכתא לא נתקיימהמסכתא נתקי

. אשר יפנה אל כל יראיך יראוני וישמחו שאול דלא גלי מסכתא כתיב ביה) תהילים קיט(' דוד דגלי מסכתא כתיב בי ומדקדקים בטעמו של דבר עד א מפרשין שמועתיהן"ל. למדו לאחרים כך שמעתי: ה דגלו מסכתא"י ד"פרש

.'י גע בתורה ומורה הו ראות וכו ' כדאמר בברכות שהי . דוד דגלי מסכת": שמתיישב בלבן

הודיענו :)שכך גרס במקום בבינת הלב ("בכונת הלב בשכלות הלב"על ' על פרקי אבות כ' מדרש שמואובדומה לזה כתב ברים כמצוות אנשים מלומדה כי אז ישתכח ממנו במהרה אל יערוך בלא הבנת הדב' כי כאשר יחזור למודו על פה שלא יהי

ואל זה כוון מה שאמר הכתוב . אותו על שפתיו בכוונת הלב ובשכלות הלב ויבין בהבנת הדברים אשר הוא מוציא מתוך פיותחזור בפיך כאשר ' כלומר תדע אימתי קרוב אליך הדבר כמאן דמנחא בכיסתי' כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך וגו

ובלבבך כלומר שיש שם עריכת שפתים וכוונת הלב כי עריכת שפתים בלא כוונת הלב איננה שוה לו ואל זה כוון שלמה ה במה שכתוב לב חכם ישכיל פיהו ועל שפתיו יוסיף לקח כלומר כי כאשר יכוין בכוונת הלב ישכיל את פיהו "המלך ע

עריכת שפתיו ' לב הנזכר על שפתיו של החכם יוסיף לקח כי כאשר תהיבמה שהוא קורא על פה כי הפה שליח הלב וגם הלוקח על פה על שפתיו יותר ויותר ועל זה סמך התנא אל עריכת שפתים כוונת ' בכוונת הלב אז על שפתיו יוסיף לקח שיהי

הלב אז על שפתיו בכוונת .. ' כי כאשר תהי"כ "ל בפשטות דכוונת דבריו במש"ואפ (.הלב ושכלות הלב כי הכל דבר אחדשלפיכך התפלל עתניאל . ז"א בתמורה ט"כ המהרש"הוא כמש, "לוקח על פה על שפתיו יותר ויותר' יוסיף לקח שיהי

, "לב חכם ישכיל פיהו"כ "וממילא זה שמקיים מש, כי השכחה הוא סיבה גדולה לבטלה, "שלא ישתכח תלמודי מלבי" ).א יוסיף לקחהוא זוכר וממילא לא יתבטל מלימודו אל, ומבין

כאותם התלמידים המצפצפים והמהגים ואין בהם ' כי צריך שלא יהי": המכוין את שמועתו"במדרש שמואל על ' כן כותבונה לידע שורש כוונת השמועה וההלכה ואף על פי שיודעים אותה בעל פה עם כל זה כאשר לא יוכלו לכוין הבנת

ן המכוין את שמועתו ויודע עיקר כוונת השמועה ויסודה כי בזה תשאר השמועה תכף תעשה לה כנפים וישכחו אותה לא כ .השמועה תקועה בלבו

תנא הוא ) .ז"תמורה ט(' דבגמ: כי השכחה סיבה גדולה לביטול, שיש לו לאדם להתפלל שיזכור תלמודו, כ"וכן איתא ג

והיתה ידך עמדי 'וכו עמדי יתה ידך וה'וכויעבץ לאלהי ישראל לאמור אם ברך תברכני ויקרא'וכועתניאל הוא יעבץ עושה כן מוטב ואם לאו הריני הולך לנסיסי לשאול מיד ויבא אלהים את אשר אם אתה'וכושלא ישתכח תלמודי מלבי

: כלומר לבלתי ישגבני יצר הרע מלשנות שלא ישגבני יצר הרע לבטל מתלמוד תורה. י לבלתי עצבי"פרש שאל.שאל אמר לפניו אם אתה עושה לי כך מוטב ום לאו הריני הולך בנסיסי לשאול הריני מת משמע לשון עצב והכי. עצבי

ולפי שביטל תורה יש לה כמה סיבות על כן ביקש עליהן והיתה ' כ' ה הוא עתניא"א בד"א בח"ובמהרש .'בעצבוני וכו . תכחת ממניידך עמי שלא ישתכח כי השכחה היא סיבה גדולה לביטול שיאמר מה לי ללמדה כיון שהיא מש

כ אם "אעפ, דאף שהשוכח דבר אחד ממשנתו כאילו מתחייב בנפשו) י"ג מ"פ(ובפירוש שנינו משנה ערוכה בפרקי אבות

, י שם שתקפה עליו משנתו היינו מחמת קושי הדברים"ופרש. משום שנחשב כאונס, הוא פטור" תוקפה עליו משנתו"ובמשנה מפורש דאף שלמד וידע , "שוכח"אין שייך לקרותו בשם ובעל כרחך הכוונה שבשעה שלמד הבין שאם לא כן

. ובעל כרחך הוא משו ם ש הטב ע הו א לשכוח את הד בר שלא מ בינ ים ה יטבמיקרי אונס כששוכח סוטה ( :כי בלא זה אי אפשר לדמות מילתא למילתא וטועים בהלכה, עוד הסיבה למה יש להסביר טעמים )ב

אתמר קרא ושנה ולא שימש : שקרא ושנה ולא שימש תלמידי חכמים.) כב (מר זה עולא א'וכו היכי דמי רשע ערום :)כאינאי אומר הרי זה כותי רב אחא בר אלעזר אומר הרי זה עם הארץ רבי שמואל בר נחמני אמר הרי זה בור רבי ח רבי"ת

ידע מאי גושא ולאנחמן בר יצחק מסתברא כרב אחא בר יעקב דאמרי אינשי ר טין מ אמר רב. יעקב אומר הרי זה מגוש

מודף 854-1902 (718). ק.ד.נא להתקשר עם י-הערות והארות ד"בס

רשע הוא , מרא בטעמי המשנה מה הםגללמוד סברת ה: י שימוש תלמידי חכמ ים"פרש .אמר תני תנ א ולא ידע מאי אמר .שאין תורתו על בורייה ואין ללמוד הימנו שעל ידי הטעמים יש חילוק באיסור והיתר

הגד לעמי פשעם ולבית יעקב ) ישעיהו נח (תיבכדדריש רבי יהודה ברבי אלעאי מאי דכ:) מ לג"ב(' וכעין זה איתא בגמ

יהודה אומר הוי זהיר ' והיינו דתנן ר'וכוחכמים ששגגות נעשות להם כזדונות חטאתם הגד לעמי פשעם אלו תלמידילהם לתת לב בטעמי ' אני קורא פשע שהי... ח"עמי דהיינו ת. ה לעמי פשעם"י ד"פרש .עולה זדון בתלמוד ששגגת תלמוד

גמרא שהיא תירץ טעמי המשניות או אם תשמע דבר משנה מרבך . הוי זהיר בתלמוד: 'בררו להם על העיקר וכומשנתם שיאם שגית בהוראה בשגגת תלמודך שלא ידעת טעם המשנה ונתת בה טעם . ששגגת תלמוד: הזהר לשאול טעמיו ומי שנאה

אין הטעם כמו שהיית סבור שאילו ידעת טעם אחר מתוך כך דמית לה דין או הוראה שבא לידך ולמדת הימנה שלא כדת ד .כמזיד שזדון הוא בידך שלא שאלת טעם מרבך' ענוש אתה עלי. עולה זדון: המשנה לא דמית לה מעשה הבא לידך

בספר החינוך :כדי שיקבלו הדברים ויתרגלו בהם, ק"עוד סיבה שיש להסביר לתלמידים גם במצוות התוה )גמפני שכבר הודעתי בפתח דברי שכוונתי באלו הטעמים ) "ז"במצוה קי (:"המצוותשרשי " בספרו הביאלבאר למה ' כ

, שאני כותב להרגיל הנערים ולהטעים להם בתחילת בואם לשמוע דברי ספר כי יש לדברי התורה טעמים ותועלות יבעטו בהם פן, ואל יהיו להם המצוות בתחילה כדברי הספר החתום, ויקבלום על דרך ההרגל שלהם וכפי חולשת שכלם

". מתוך כך בנערותם ויניחום לעולם וילכו בהבל בחובות הלבבות :כדי שיעשה ברצון ויקבל עליו עול טורח החכמה, ל שיש להסביר"עוד סיבה קרוב להנ )ד

כאשר ...אשר יעלה בהן אל המעלות העליונות, כשרוצה ללמד את בנו בנערותו החכמות, והאב"כתב ) ד"שער הבטחון פ(יקל עליו לסבול יגיעת , והעדויות הגלויות האמיתיות, ויישב דעתו על מה שיבטח עליו מן הראיות המורגשות...ייעדהו

".המוסר ולשאת טרחו

והביא דעת אנשים שאומרים שלא תערב היגיעה והעבודה לעובד אלא , ו האריך הרבה בענין הזה"ת בפ"ובספר הישר לרוהוא חולק על דבריהם וכותב שגם מתחילה אם יהי לו . אסנה פעמים רבותכ בתחילה יקוץ בה וימ"משא, אחרי ארך ימים

וממילא , כ תסור ותכנס בלבו השנאה וכן יתחלפו תמיד האהבה והשנאה"אלא שאח, במעשה שום הנאה תכנס בלבו התאוהבאות למי שלא והרעות ה' אין דבר אשר יוכל המשכיל לכבוש בו יצרו כמו שיזכור לנפש הטובות וההנאות שיש בעבודת ה

יש לאדם לחנך נפשו : "ובין הדברים הוא כותב. וגם יש להקפיד מאוד לילך לאט לאט ורק בענינים הקלים, יעשנהכי הוא צריך בראשונה ללמד לו העסקים הקלים אשר אין בהם , ולהרגילה כאשר ירגיל האב לבנו ללמד אותו דרך ארץ

אך אם בתחלה ילמדהו העסקים הכבדים יקוץ בהם . לא יקוץ בהם הבןואז, וכל אשר ילך יוסיף עליהם, טרח ולא יגיעה .לו סבה למאוס הכל ולא ישוב אליו' ויהי

ואם אינו לומד , שזה גופא היא מצוה, בשמחה' כדי שהלימוד יהי, עוד סיבה למה יש ללמוד הטעמים )ה

שאחד מהסיבות שאין ) ג"ץ הובא בספר תולדות אדם פ"ביעב( :ו סוף סוף יפרוש ממנה"בשמחה יש חשש שחכ "ובהיות שהשמחה במצוה הוא גופא מצוה כמש', הוא בשביל שאין מבינים הלימוד על בורי, הנערים לומדים בשמחה

ס וביותר "מ של הלכה בש"גם נער משכיל בתחלת שנותיו מוחו רך מהכיל מו: ל"וז, הרי לימוד הטעמים מועיל לזה, לעיל איך ילמוד נער שאין מבחין עניני נשואין דיני קדושין כתובות וגיטין וילד שאינו שהענינים עצמם אינם מובנים לו כי

מכיר משאו ומתנו של בני אדם ואין מרגיש איך קשים מזונותיו של אדם ואינו יודע חמדת הממון איך ילמוד דיני ממונות כל שכן לילד בינוני לכן אינם ואם ככה יקרה לנער משכיל , המדברים על התחבולות שממציאים בני אדם בעבור הבצע

.לומדים בשמחה אלא מאימת הרצועה

ח דברים "אחד ממ" (בשמחה"בפירוש ' על פרקי אבות כ' במדרש שמוא: אם אין לומדים בשמחה סוף סוף יפרוש מלימודומנם כאשר א, שאם אינו לומד בשמחה והתורה היא עליו לטורח סוף סוף יפרוש מן הלימוד וילאה לשוא): שהתורה נקנית

. ישרים משמחי לב' והתורה והשמחה אחים הם ולא יתפרדו כי פקודי ה, ילמד בשמחה ובשירים אז באהבתה ישגה תמידשעשועים יום יום משחקת לפניו בכל עת וכיון ששחוק עשה ' ש ואהי"ה כמ"ועוד שהיא בעצמה היתה שעשועיו של הקב

העצבות גורמת ): 'שער ד' חלק ב(ל "ו זצ"ובשערי קדושה להרח .לה אלקים אינה שורה במקום עצבות אלא במקום שמחהוהיא שער התחלת גרוי ' מניעת העבודה וקיום המצות ובטול עסק התורה וכונת התפלה ומבטל מחשבה טובה לעבוד את ה

...ר"הסתת היצה

מזדף 854-1902 (718). ק.ד.נא להתקשר עם י-הערות והארות ד"בס

)א"ד פכ"פ(ה במשלי רבינו יונ' כ:: השמחה שהאדם שמח בעשיית המצוה ולימוד התורה הוא גופה מצוהש, עוד אמרויודה ) של מצוות(וכאשר ימצא את נפשו כי אחזה והחזיקה בשמירתם וזהירתם : פ אל יליזו מעיניך שמרם בתוך לבבך"עה

ד "ב בפרקי אבות פ"הרע' כןוכ. כי השמחה במצות מעיקרי העבודה, יתברך וישמח בלבו ויקבל שכר על השמחה' את הונוטל שכר , שאדם משתכר ומתענג בעשיית המצוה נחשב לו למצוה בפני עצמהשכל מה": ששכר מצוה מצוה"' ב בפ"מ

ף שגם "מדפי הרי. י ברכות דף כב"כ בתר"מש' וע: הערה". (על המצוה שעשה ועל העונג וההנאה שנהנה בעשייתהמצוה כיון גם זה נקרא שמחה של , ע בה כדי שיוכל להתפלל כהוגן ולא מתוך עצבות או עצלות"שמחה גשמית שמשמח אוכן הוא ' ב וכו"ורוח חיים אות טו' ג הביא בשם מחזיק ברכה אות ב"א ס"ח ס" ובכף החיים או ).שעל ידה באה העבודה

אבל כשהוא מתפלל ולומד ": "ק"ש שיהא מיצר ודואג על חורבן ביהמ"ראוי לכל יר"כ שם "בשער הכוונות בהקדמה עמש ".שמח' בתורה יהי

ז לומד בשמחה וזה מרחיב דעתו שיוכל "סיבה למה יש ללמוד בהבנה כי עייש לומר , ל"בדומה להנ )ו

פנים , פני ם תר י בפנים תר י הא ארבעה אפין' פנים בפנים דיב ר ה-ב"ז ה"במסכת סופרים פט :להבין עמקות הלימוד מסבירות פנים-א"וגירסת הגר(פנים בינוניות למשנה פנים שוחקות לתלמוד פנים מסבירות לאגדה , של אימה למקרא

פנים של אימה למקרא דכל התורה שמותיו של הקבה וכשהוא -א בכסא רחמים"החיד' ופ). לתלמוד פנים שוחקות לאגדהפנים שוחקות לתלמוד דצריך ישוב הדעת להבין עומק הלכות ועל , עומד באימה לכבוד התורה אתיא זכירה גדולת התורה .דה דהכל רמזים ומשלים וצריכים סבראידי השמחה מרחיב דעתו של אדם פנים מסבירות לאג

ל " במהראחד מהם הוא, היסוד הזה נמצא בכמה מקומות: 'שההבנה הוא סגולה נפלאה למשוך אחר אהבת ה )סז

לאחר שכתב ) פ ושננתם"עה(' ובספרו גור ארי ', שהלימוד בהבנה הוא מביאה את האדם לאהבת ה-שכתבו בכמה מקומותולדבקה בו כמו ' מעוררים אותו לאהוב מצות ה"' כ, רים מקושרים ללבו של אדםשדוקא כשלומדים עם הבנה נעשו הדב

שאמרנו למעלה ומהו האהבה והיו הדברים האלה על לבבך כי הדברים שהם על לבבו הם לו למשוך אותו בעבותות ".ומצותיו' אהבה אחר השם ית

כ "בוגרים יהיו מתקשים אחאז גם כשיהיו מ, שאם לא נרגיל את הקטנים בהבנה ישרה, עוד יש לחוש )ז

דאם נימא שכשהילד מתבגר יש להדריכו להבין כל דבר , עוד תמהתי :חשקם להבין' בהבנה במקום שכבר יהידהנה בכל עניני המידות כתבו בספרי יראים שיש להתחיל בהקדם האפשרי ' ק, לאשוריו אלא שבילד הקטן אין להסביר

אל תחנך את הנער ", "חנוך לנער על פי דרכו"פ "עה' כ האלשיך הק"משוכ, קשה לתקן' לשפרם כי אם נמתין אז יהישאין ' ובשבט מוסר כ". אחר שהושרש בדרך נערות ועקשות רק עודנו על פי דרכו טרם יכנס ויחזיק בתוכיות דרכו

בא לידם כי הנער ולא' אז אביו ואמו רוצים לתקן וכו' או ט' עד שיגיע לבן ח"כי אם ממתינין ', או בן ט' להמתין עד בן חצריך להרגילו ולחנכו במדות טובות וישרות מעת שיתחיל לדבר ")שער האותיות דרך ארץ( ק"שלהוב, "מבקש לימודו

אם , "שנים להדריכו בכל' או ג' ויתחיל בו מבן ב' ולהוסיף תמיד דבר יום ביומו כפי אשר יוכל שאת כפי הבנתו וכו' וכוולמה לא נחוש גם בזה שאם נמתין - הוא שיתרגל לשלוט ברוחו ולהיות לו שכל הישרשגם ענין ההבנה מדה טובה', כן ק ?הדבר קשה לתקן' יהי

:בשעה שמסביר הטעמים לקטנים, כמה מהדברים שיש לו למלמד ליזהר בהם

כן יש להזהר שלא להעמיס על , כמו שיש להשתדל שידע הילד בתחלת לימודו את הטעמים בדרך קצרה )ח

' מעיקרא ליגמר איניש והדר ליסבר וכו): ב פרק התורה סדר הלימוד בעצמו"ח(יוסף אומץ ' כתב בס :יהילד יותר מדאוכל . כי טוב מעט בכוונה מהרבה שלא בכוונה, ולא ימהר ללמוד הרבה, פ ילמוד במתון ובדקדוק גדול להבין לימודו"ועכ

ושי חידושים קודם שידע התלמוד אם כן איך יצליח כי כל אחד רוצה ללמוד תוספות וכל החידושים וחיד, זה אינם עושיםועל . כי כל מה שנאמר בתלמוד הכל אמת ואין להוסיף עליו ולא לגרוע, כיון שעושים להיפוך ממה שאמרו חכמי התלמוד

ידי טורח העיון והפלפול רבים פורשים מן הלמוד מרוב טורח הדקדוק שאומרים על פה כי אומרים מה נוכל להבין סברות להם ' ואם היו לומדים והיו בקיאים בתלמוד היו מתאווים ללמוד כי הי, חוץ הלואי שהיינו יודעים מה שבתוך הספריםמב

.אבל עתה מרוב טורח הפלפול נעשית ההלכה עליהם כמשא כבד ופורשים ממנה, לב להבין בקל והיו התלמידים מתרבים

עומק , וד גם בקטנותו קודם שלמד הרבהאף שהתלמיד צריך להבין לימודו והרב צריך להסביר הלימ )טכתבו הפוסקים שאין להמתין בהבנת הטעמים הפשוטים עד שלמד מקודם את :ההסבר משתנה לפי מדרגות התלמידמאי טעמא דרבי אליעזר דאמר תכשיטין הן לו : איתא.) שבת סג(' בגמ, דהנה. כל פסקי ההלכות ללא הבנת הטעמים כלל

אין ' אמר לי, דרב הונא האי בדברי תורה כתיב' רב כהנא למר ברי' אמר לי, בור הודך והדרךדכתיב חגור חרבך על ירך ג

מחדף 854-1902 (718). ק.ד.נא להתקשר עם י-הערות והארות ד"בס

ס ולא הוה ידענא דאין "הש' לכולי' אמר רב כהנא כד הוינא בר תמני סרי שנין והוה גמירנא לי, מקרא יוצא מידי פשוטו' לגרוס שמעתא מרבי. דליגמר איניש: י"רש. ל דליגמר איניש והדר ליסבר"מאי קמ, מקר יוצא מידי פשוטו עד השתאהוה ' לרב כהנא ולא הוה ידע להאי טעמא ותלמודי' דהא קשה לי' טעמי. והדר ליסבר: 'ואף על גב דלא ידע לכולהו טעמי

. ומזה יש שרצו לומר שמתחילה יש ללמוד דוקא באופן שאינו יודע הטעמים.מדהוה בר תמני סרי' קים לי

אם אינו יודע טעמי ההלכות אינו מבין גופי ההלכות לאשורן על : 'הלכה א' ת פרק ב"ת' תניא הלע הרב בעל ה"שוכ ב"ועזבוריין ונקרא בור ולכן יש אוסרין להורות אפילו לעצמו מתוך הלכות פסוקות בלי טעמים שלמד ולפיכך אינו רשאי

מר איניש והדר ליסבר אלא לסבור כי לא אמרו ליג. להתאחר מללמוד הטעמים עד שיגמור ללמוד כל ההלכות פסוקותסברות בעומק עיון טעמי ההלכות ולהבין דבר מתוך דבר ולדמות דבר לדבר להקשות ולתרץ עד שיגיע וירד לעמק הלכה שזה אין לו לעשות בתחלת למודו אלא לאחר שיגמור ללמוד כל ההלכות פסוקות בטעמיהן בדרך קצרה בלי עיון רב

ימוד זה לידע הטעמים בדרך קצרה מהתלמוד והפוסקים בלי עיון רב ופלפול חייב הוא ופלפול להקשות ולתרץ אבל בל' שלכאורה יש לפלפל על ראייתו מר, א שהאריך בזה"ש בקונטרס אחרון סק"וע. (לעסוק בכל יום ויום שליש זמן לימודו

, ין מקרא מידי פשוטוכהנא שהראיה שחרב הוא תכשיט הוא מקרא דחגור חרבך רק לא ידע שא' ל שידע ר"כהנא שס ).וגם לא ידע שמקורו מפסוק זו, ל שלא ידע כלל הטעם"אפ' ולכאורה בדברי הגמ

ע הרב "לדברי שו :כ יש לפלפל בעומק הטעמים"ואח, בתחילת לימודו יש ללמוד הטעמים רק בדרך קצרה )י

אינו ו, לעסוק בהם בכל יוםשישנם טעמים שמחויבים, ל נמצא שישנם כמה מדרגות בענין לימוד הטעמים וההסברים"הנלידע הטעמים בדרך קצרה : "כ היינו"וכמש, עד שיגמור ללמוד כל ההלכות פסוקות אותםרשאי להתאחר ללמוד

ישנם טעמים שצריך להמתין בלימודם עד שיגמר לימוד כל , ומצד השני, "מהתלמוד והפוסקים בלי עיון רב ופלפול ולדמות דבר , ולהבין דבר מתוך דבר,בור סברות בעומק עיון טעמי ההלכותלס: "כ"והיינו כמש, הלכות פסוקות מקודם

אם הטעם בא בדרך ) המדרגות הוא א' ולכאורה עיקר החילוק בין ב". להקשות ולתרץ עד שיגיע וירד לעמק הלכה,לדבר כדי לדמות דבר או הכוונה הוא, אם מטרת הטעם הוא להבין מה שלומד במקום לימודו) ב, קצרה או אם צריך עיון רב

.לדבר ולהבין דבר מתוך דבר ולהקשות ולתרץ בין כמה מקומות הנראים דומים

והדר ' כ יהגה שנאמר בתורת ה"ואח ואמר רבא לעולם ילמד אדם תורה.): ז יט"ע(' ע הרב בגמ"ולכאורה מדויק כדברי שוכ יהגה יעיין בתלמודו "ואח: ורה לו בפיומרבו עד שתהא גירסת התלמוד ופירושו שג. ילמד אדם: י"פרש .ובתורתו יהגה

לדמות מילתא למילתא להקשות ולתרץ ובראשונה לא יעשה כן שמא יבטל והרב לא ימצא לו כל שעה ועוד לאחר ששנה כ כתת ומייתינן להא דרבא "נ אמרינן בהרואה הסכת הס ואח"הרבה הוא מתיישב בתלמודו ומתרץ לעצמו דבר הקשה וה

כ יעיין לידע "ולא כתב בפשטות שאח, "לדמות מילתא למילתא להקשות ולתרץ"כ יעיין "חי שא"כ רש"שממש :התםכוונת , "מקודם ילמד גירסת התלמוד ופירושו"כ בתחלה "וממילא מש, משמע שמיירי דוקא בעומק הטעמים, הטעמים

ק טעם הראשון "וטים אז קאם נימא שמיי רי על הטעמים הפש, וחוץ מזה. היינו הטעמים הפשוטים" פירושו"כ "דבריו במש' ל מגמ"לו לחוש שמא יבטל עם לא ילמוד הטעמים שממילא שוכח לימודו כנ' דיותר הי, "שמא יבטל והרב לא ימצא"' שכ

, א שם"בעתניאל בן קנז וכדברי המהרש. ז"דבני גליל דלא גלו מסכת לא נתקיימה בידן ומההיא דתמורה ט. עירובין נג .המובאים לעיל

רצונו , מעיקרא ליגמר איניש והדר ליסבר): ב פרק התורה סדר הלימוד בעצמו"ח(יוסף אומץ ' ה נמצא גם בסוכחילוק הז

ואחרי כן כשיעמוד על דעתו , בקי בדינין' כדי שיהי, לומר ילמוד הענינים כפשוטם מבלי שידקדק בקושיות ותירוצים כי טוב מעט בכוונה, ולא ימהר ללמוד הרבה. לימודופ ילמוד במתון ובדקדוק גדול להבין"ועכ. יסבור סברות ותירוצים .'מהרבות שלא בכוונה וכו

מכלל אלו ' ונהי, ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמיד תורתו לשמה, ה יזכנו על דבר כבוד שמו"והקבעם על כל קוץ וקוץ לומר שאין מראה ט]ו) [ד"ד מ"אבות פ(ב "הרע' כ בפי"וכמש, המכבדים את התורה בכל נימי נפשינו

!ר"אכי, בה דבר לבטלה אין לך כבוד תורה גדול מזה