Morphological nets for resilience and sustainable cities noy lazarovich & bnaya bauer

הפקולטה לארכיטקטורה ובנוי ערים. המכון הטכנולוגי לישראל- הטכניון

חוסן עירוני ורשתות

מורפולוגיות לתכנון בר קיימאחיפה, העיר התחתית- מקרה בוחן

306156589נוי לזרוביץ

040115735בניה בואר

2010-2011ע "תש' סמסטר א | תגית כלימור | קיימות כמנוע צמיחה- בין אקולוגיה לטכנולוגיה

2 חוסן עירוני ורשתות מורפולוגיות לתכנון בר קיימא

תוכן

3 הקדמה. 1

1.1 Resilience - 3הגדרות

6 נקודה קריטית בחוסן העירוני 1.1.1

7 מאפייני החוסן העירוני 1.1.2

8 עירוניות רשתות1.2

8 רשתות קבועות מישוריות 1.2.1

8 רשתות קבועות מרחביות 1.2.2

9 רשתות קינמטיות 1.2.3

10 הקשר שבין רשתות לחוסן1.3

11 תקדימים. 2

2.1 Henna, Finland 11

2.2 Anijo Mathew 13

14יורק - ניו2.3

15 הוריקן קטרינה בניו אורלינס 2.3

17 שאלות מחקר. 3

18 העיר חיפה- מקרה בוחן. 4

GIS 18מפוי - שכבות קיימות4.1

19 מאפיינים של רשתות קיימות 4.2

19 מרחק ממוקד 4.2.1

19קינמטית / קבועה4.2.2

19 טיפולוגיות 4.2.3

20 (מוצעות) שכבות אפשריות 4.3

22 מאפיינים של רשתות מוצעות 4.4

23 אקסונומטריה מפוצצת של רשתות. 5

25 מצב קיים 5.1

25 משמעות המוקדים 5.2

25 מצב מוצע 5.3

26 היכולת ליישם את הרשתות בערים קיימות. 6

The Resilient City 27- הצעה לעיר העתיד. 7

28 דיון. 8

29מקורות . 9

31 נספחים. 10

הקדמה .1

, לאחרונה נראה כאילו העולם קם עלינו להורגנו

כאילו נמאס לו מהחיה האנושית והוא החליט

פגעי טבע ומלחמות , אסונות. לעשות מעשה

משמשים ובאים עלינו חדשות לבקרים ותמונות

. הזוועה מאכלסות כל מדיום תקשורתי אפשרי

את הקטסטרופות ההמוניות המשמידות אלפי

בני אדם באבחת צונאמי מאזנת עקומת גידול

7שעברה לא מזמן את האדם ה, האוכלוסין

וגם עקומה זו . מליארד הפוסע תחת השמש

נראית כמשחק ילדים מול עקומת הגדילה של

.Applegath, Arney et al)הערים הגדולות

שיעור הגדילה של ערים אלו עולה על . (2009

אדם משרכים רגליהם -כל דמיון בעוד מליוני בני

במשעולי האספלט הלוהטים לעבר חלומות

. הפלסטיק של העיר הגדולה

הצטברו הערים למסה , מבלי משים כמעט, כך

מתפתלת והומה המשלבת בתוכה פחונים

עלובים סחופי ביוב ומגדלי יוקרה המשקיפים

מהו חוסנה . עליהם דרך חלונות כפולי זגוגית

מהו ? של חברה המאפשרת ניגודים שכאלה

חוסנה של עיר בה דרים הפחון והמגדל

? בכפיפה אחת

בעבודה זו ננסה לעמוד על מהות המושג

Resilience" " אשר לצורך עבודה זו קיבל את

לא רק במתכונתו , "חוסן עירוני"שמו העברי

אלא במיוחד במתכונתו , החברתית

לאחר שנבחין מהו חוסן עירוני . האדריכלית

נבדוק האם ניתן להגדיל את חוסנה של העיר

י שימוש ברשתות עירוניות ובמיוחד "ע

.ברשתות עירוניות קינמטיות

1.1 Resilience - הגדרות

הינו מושג מורכב (resilience)המושג חוסן

. שהגדרתו משתנה בתחומים שונים

בפסיכולוגיה מקובלת ההגדרה של חוסן אנושי

יכולת להתמודד באופן מוצלח עם מצבים "כ

" קשים ובתוכם מצבים טראומטיים

(Applegath, Arney et al. 2009) . מצד שני

ניתן למצוא את הגדרת החוסן של מערכות

תכונה של מערכות אקולוגיות : אקולוגיות

השומרות על יציבות לאורך זמן

(Stockholm) . שתי הגדרות אלו מציגות את

יציבות : שני צידי המטבע בהגדרת החוסן

בכדי לבטא פרמטרים אלו בהגדרת . ושיקום

חוזן עירוני נסתמך על הגדרתו הבסיסית של

C. S. Holling (שנה)" המידה בה ערים

מסוגלות לסבול שינוי לפני התארגנות

נראה כי 1."מחודשת סביב מבנים ותהליכים

הגדרה זו מתייחסת בעיקר להשלכות שיקום

בשל . העיר אך לא ליציבות העיר לאורך זמן

המידה בה ערים : "כך הוגדר בחוסן העירוני כ

מסוגלות לספוג שינויים ולהתאושש

מבחינת )ולהיחשב אותה עיר , מטראומות

הכלכליים , החברתיים, מאפייניה הפיסיים

טרם התארגנות מחודשת סביב ,(והפוליטיים

. 2"מבנים ותהליכים

אם נסתכל על ערים בנו ת ימיינו הרי שיש

מספר תחומים בהם הערים צריכות לפתח

: כמו, בכדי שאכן ייחשבו לחסינות" חוסן"

הצטופפות - שינויים דמוגרפיים •

וגדילה של ערים בעקבות גידול

הגירה , האוכלוסין

שינויים כלכליים •

שנוי - שינויים של המבנה החברתי •

קהילות , בהרכב התא המשפחתי

ווירטואליות לעומת פיסיות

המצריכים - שינויים אקלימיים •

התמודדות עם משאבים מתכלים

- קרקע, מים, אוויר)וזיהום סביבתי

.(פסולת

שינויים פוליטיים •

אסונות טבע •

טרור •

1

The degree to which cities are able to tolerate alteration before reorganizing around

a new set of structures and processes” (Holling, Understanding the complexity of

economic, ecological and social systems, 2011)

2תוך , ידינו-הגדרה זו היא הגדרה שניתנה על

התבססות על ההגדרה הקיימת והוספת התיחסות פגעי , להתאוששות ושיקום העיר לאחר אסונות

.ותקלות בקנה מידה גדול, טבע


על אף שהגדרה זו ממצה את נושא החוסן

העירוני חשוב לזכור על איזה רקע צמחה

הגדרות הבסיס של חוסן לקוחות . הגדרה זו

הנדסה : משני תחומים שונים לחלוטין

היכולת של "חוסן הנדסי מוגדר כ. ואקולוגיה

ההחומר לחזור לתצורתו המקורית לאחר

, מתיחה)שהופעל עליו כח חיצוני כלשהו

Applegath, Arney et)" (..כפיפה, לחיצה

al. 2009) .יכולתה של "חוסן אקולוגי מוגדר כ

או , לשמור על יציבות3מערכת אקולוגית

נוכח שינויים , להמשיך ולקיים את עצמה

ניתן . (Folke 1999)" בסביבה הפיזית

להתיחס להבדלים בהגדרות האלו כהתיחסות

לפרמטרים שונים המתארים את אותה

אם נתאר שינויים שעוברים על . תופעה

חוסן אקולוגי מתאר (1איור )מערכת כגרף

את המרחק בין שיאי השינוי וחוסן הנדסי

. מתאר את שיפוע השינוי

עקומת חוסן עירוני: 1איור

בכדי להמחיש את ההבדלים בין ההגדרות

השונות נציג מספר דוגמאות של מצבים בהם

הדרת החוסן ההנדסי והאקולוגי של המערכת

: אינו בהכרח תואם

3

It is a linked“: מערכת אקולוגית מוגדרת כ system of people and Nature. The term

emphasizes that humans must be seen as a part of, not a part from Nature” (Berkes e

Folke,1998)

הדוגמה הראשונה והפשוטה ביותר הינה

מערכת שעברה הפרעה כה משמעותית עד

(. 2איור )שהיא נאלצה להתארגן מחדש

-דוגמה בולטת במיוחד לכשלון כזה היא ניו

אורלינס לאחר פגיעתו של הוריקן קטרינה

במהלך . (K.Comfort 2006) 2005בשנת

הסופה נפגעו החומות שהוקמו על גדות

המיסיסיפי וגרמו לכך שמי הנהר פרצו לתוך

כל זאת מעבר לנזק , העיר בכמויות אדירות

הערכות הנזק . הישיר שגרמה הסופה עצמה

90של ההוריקן עומדות כיום על למעלה מ

ולמעלה מאלף ושמונה מאות , מליארד דולר

העיר לא הצליחה למעשה להתאושש . הרוגים

עד היום מהנזקים שנגרמו לעיר באותה

על אף השקעות עצומות מצד הממשל , תקופה

. האמריקאי

עקומה המתארת מערכת שהופרה :2איור

ונאלצה להתארגן מחדש

כאשר המערכת איננה קורסת ישנם מספר

תרחישים אפשריים וכל מערכת מגיבה באופן

מערכת התחבורה באירופה הינה יציבה . שונה

התפרצות , הנדסית אך פחות יציבה אקולוגית

הר הגעש באיסלנד לא שיתקה באחת את כל

מערכת התעופה אך היא גרמה להתדרדרות

, מרגע שעננת האפר חלפה, מתמשכת

איור )החזרה לשיגרה הייתה מהירה ויעילה

3 .)


עקומה המתארת מערכת שהופרה אך : 3איור

חזרה במהרה לקודמתה

הפסקת החשמל הגדולה שהתרחשה בצפון

60שבשיאה היו , 2003אמריקה באוגוסט

החלה בקריסתו , מליון איש מנותקים מחשמל

Gottlieb and)של קו מתח עליון באוהיו

Glanz 2003) . קריסה זו הינה דוגמה

מכיוון שמשך הזמן , למערכת חסינה אקולוגית

אך איננה , העובר בין שיא לשיא הינו קצר

ברגע שהייתה תקלה , עמידה הנדסית

המערכת נפלה בתגובת שרשרת בלתי צפויה

(. 4איור )

עקומה המתארת מערכת חסינה : 4איור

אקולוגית

איי חום עירוניים זוהי תופעה של מפל

טמפרטורות שהולך וגדל במעבר משולי העיר

-השפעת אי. (Hadad 1987)אל מרכזה

, החום שנוצר בטוקיו מתגלה עם חלוף השנים

עלייה בתחלואה ועלייה בהוצאות עבור מיזוג

' המבנים איננה דבר שולי בעיר שהטמפ

מעלות מסביבתה 10הממוצעת בה גבוהה בכ

(Hoshi 1996) .אך החזרה למצב בו הטמפ '

בטוקיו תתאזן רחוק מלהגיע השינויים

במערכת האורבנית איטיים במיוחד בצפיפויות

(. 5איור )כה גבוהות

עקומה המתארת מערכת שהופרה : 5איור

באיטיות וחוזרת לקודמתה באיטיות

אחת ההפרעות שקשה להתנגד להם ושיקומם

במקרים אלו העמידות . ארוך הוא שריפות יער

ההנדסית חלשה והעמידות האקולוגית בינונית

הייתה 1907בשנת . (6איור )במקרה הטוב

1909בשנת . (6איור )במונטנה שריפת יער

התמונה 1948בשנת , צולמה התמונה הזו

היער משקם את . התמונה הזו89ובשנת , הזו

. אך התהליך איטי, עצמו לאורך זמן

עקומה המתאר עמידות הנדסית :6איור

חלשה ואקולוגית בינונית


לא ניתן לסכם את נושא החוסן של מערכות

, בלי לדבר על המערכת הגדולה מכולן

האם . כדור הארץ, המערכת בה חיה האנושות

אסונות הטבע שהתרחשו בעשור האחרון הן

או שמה ? עד כאן, דרכה של אמא אדמה לומר

זהו צירוף מיקרי של גידול האוכלוסיה

? והתפשטותה לעבר אזורים בסיכון גבוה

Lovelock)לאבלוק ' פיתח דר60-בשנות ה

תיאוריה לפיה כדור הארץ מתנהג (1995

פגיעה , לפי תאוריה זו. כמעט כאורגניזם חי

מסכנת , באיבר אחד של המערכת האקולוגית

ולכן פגיעה בזן , את המכלול האורגניזמי כולו

נכחד כלשהו או במחצב כלשהו של כדור

פוגע בכל מרקם החיים האקולוגי , הארץ

מערער ומסכן את עצם קיומו של כדור הארץ

.בכללותו

תורה זו עולה בקנה אחד עם תפיסת היוונים

. הקדמונים הרואים את הארץ כשלמות חיה

המדע המקובל מתאר את כדור הארץ כגוש

ובעלי חיים קיימים עליו סלע שצמחים

תאוריית גאיה של לאבלוק רואה את . באקראי

כמעגל אדיר של , העולם בצורה שונה לחלוטין

.4שלו מליבתו ועד לשולי האטמוספירה, חיים

לאחר שהבהרנו כי קיימת הגדרה לחוסן

וכי היא משפיעה על כל תחומי החיים , עירוני

ננסה להגדיר את המרכיבים , של תושבי העיר

על מנת לעשות זאת נבחן . של החוסן העירוני

מתי עיר משנה את פניה וחודלת להיות העיר

לאחר שנבין מתי . שהתקיימה עד אותו רגע

העיר משתנה ננסה להגדיר מהם המאפיינים

המביאים לאותו שינוי ומהם המאפיינים

. המונעים אותו

נקודה קריטית בחוסן העירוני 1.1.1

, שם במזרח אירופה-לפני שנים לא רבות אי

לאחר . 5הייתה עיירה קטנה שנקראה חלם

4

ספריו של לאבלוק היוו את הבסיס לתוכנית היכולת לתאר כוכב . לחיפוש חיים על מאדים

כמערכת אחת מאפשרת להצביע על מקומות בהם .סביר שיתקיימו חיים

5פ "ע, הסיפור מבוסס על משל הספינה של תזאוס

.פלוטרך

חורף גשום במיוחד החליטו פרנסי העיר שיש

חשש שבתי הלבנים שלהם ישטפו במים

מיד זימנו הפרנסים את . הרבים בחורף הבא

מה , חכמי העיר וביקשו מהם לטכס עצה

לעשות כדי למנוע את האסון הנורא הממשמש

הציעו , ישבו החכמים ימים ולילות? ובא

ליל 40 יום ו40לאחר . פתרונות והעלו קושיות

יש להחליף את : הגיעו החכמים לפתרון

הלבנים שמהם בנויה העיר ללבנים כבדות

מה נעשה : "קם הצעיר שבחבורה ושאל. יותר

איך נדע איזה לבנה , עם הלבנים הישנות

מיד התישבו חכמי חלם לטכם ". ?שייכת למי

, לא עצמו עין לרגע, ליל40 יום ו40ישבו , עצה

מדרום לעיר נמצא . ולבסוף הגיעו לפתרון

כל אדם יציב את לבניו , שדה גדול נטוש

, הישנות בדיוק כפי שהם נמצאות היום בעיר

. וכך כל אחד ידע אילו לבנים שייכות לו

שרפו לבנים , עמלו תושבי חלם ימים ולילות

, והחליפו את הלבנים הישנות, חדשות וכבדות

, ליל40 יום ו40לאחר , ושוב. אחת אחת

, לאחר שסיימו להחליף את כל הלבנים

התישבו התושבים לנוח מחוץ לעיר וללגום

לאחר המנוחה קמו תושבי . מעט בורשט צונן

העיר להשקיף על מלאכתם ולהפתעתם הרבה

פעם אחת . גילו כי העיר בנויה פעמיים

במקומה המקורי עם לבנים חדשות ופעם

. אחת בשדה הדרומי עם הלבנים המקוריות

בשער איזו עיר ? איזו מהערים היא עירם

? "ברוכים הבאים לחלם"יקבעו את השלט

בעייתם של תושבי חלם אולי נראית משעשעת

מתי , אך בבסיסה עומדת שאלה עקרונית

מפסיקה עיר להיות אותה העיר והופכת

מתי חוסנה של העיר . ?למשהו חדש לחלוטין

והיא הפסיקה להתקיים בצורתה , לא עמד לה

? המקורית והפכה למשהו חדש

לא ניתן לקבוע בדייקנות מתי עיר משתנה

, מהי אותה נקודה זמן מדוייקת, באופן מהותי

מכיוון שהיחס לשינוי איננו רק פיסי וחברתי

. אלא גם תפיסה תרבותית של מהות השינוי

דוגמה נפלאה לכך ניתן למצוא בספרו

Lastהאוטוביוגרפי של דוגלאס אדאמס


Chance to See( 1990) . אדאמס הגיע

למקדש יפני ושוחח עם המדריך על משך

: הזמן שהמבנה עומד

"So it isn't the original building?" I had

asked my Japanese guide.

"But yes, of course it is," he insisted,

rather surprised at my question.

"But it's burnt down?"

"Yes."

"Twice."

"Many times."

"And rebuilt."

"Of course. It is an important and

historic building."

"With completely new materials."

"But of course. It was burnt down."

"So how can it be the same building?"

"It is always the same building."

I had to admit to myself that this was in

fact a perfectly rational point of view, it

merely started from an unexpected

premise.

, בשל ההבדלים המשמעותיים בין ערים

ומקומות לא נוכל להגדיר מתי עיר , תרבויות

מפסיקה להיות אותה עיר והופכת למשהו

למרות זאת נוכל להגדיר מספר . אחר

מאפיינים עירוניים המגדירים את חוסנה של

עיר שתעמוד במאפיינים אלו תהיה עיר . עיר

. ועיר שלא תהיה עיר בסיכון גבוה יותר, חסינה

אך , אין זה אומר שהעיר בהכרח תשתנה

. הסבירות לכך גבוהה יותר

מאפייני החוסן העירוני 2.1.1

הוא (כפי שכבר הוסבר קודם)חוסן עירוני

אקולוגית -היכולת של המערכת החברתית

: להתמודד עם הפרעות או שינויים הכוללים

, קונפליקטים אתיים ופוליטיים, אסונות טבע

היכולת של . טרור ושינויים דמוגרפיים, פשעים

המערכות להתמודד עם ההפרעות השונות

לאורך זמן זהו מימד חשוב בפיתוח בר קיימא

(K.Comfort 2006) . חלק מהקניית החוסן

תלויה בחיזוק הקהילות ורתימתן לפרקטיקה

ככלי , כמו למשל יערנות קהילתית, האקולוגית

לשיקום ההון הטבעי שנהרס בהוריקן קטרינה

או גינון קהילתי בתגובה לנזק הנגרם

. מחקלאות תעשייתית

חוסן עירוני אינו שואף לנקודה יציבה אלא

. מתאפיים בגמישות וביכולת לקבל שינויים

גישות בסיסיות 3מדענים בתחום מציגים

אקולוגיות חוסן -המקנות למערכות חברתיות

: בפני שינויים

כמו השינויים שהמערכ יכולה לספוג .1

ועדין להמשיך את התפקוד

הפונקציונלי

המידה שבה המערכת יכולה .2

.להתארגן לבד מחדש

היכולת לבנות ולהעלות את רמת .3

הלמידה וההסתגלות

ישנם מספר פרמטרים אשר מרכיבים את

: בהקשר האורבני" חוסן"ההגדרה של

מאפיין זה מגדיר : ההפרעה/ עוצמת השינוי

שינויים . את כמות השינוי שמתרחש בעיר

קיצוניים ישפיעו יותר על חוסנה של העיר

אם אדם אחד עובר . מאשר שינויים קטנים

אך אם , דירה לא תהיה לכך השפעה גדולה

אלף תושבים יעברו דירה ההשפעה על העיר

. תגדל

כמה אחוזים משטח העיר : טווח ההשפעה

מושפעים מהשינוי ובאיזה חלק של העיר הם

אחוזים גבוהים של השפעה . נמצאים

המרוכזים במרכז העיר ישפיעו על חוסנה של

מבוזרים , העיר יותר מאחוזים נמוכים

אם אלף תושבים עוברים דירה והם . ומבודדים

כולם גרים ברחוב אחד במרכז העיר יש לכך

השפעה גדולה יותר מאשר אלף תושבים

. המפוזרים בכל פרברי העיר הרחוקים

. משך הזמן שבו מתרחש השינוי: ציר הזמן

שינוי המתרחש בפרק זמן קצר ישפיע יותר על

. חוסן העיר משינוי הנמשך לאורך שנים רבות

אם אלף תושבים המתגוררים ברחוב אחד

עוזבים באותו שבוע ההשפעה תהיה גדולה


יותר מאשר אם אותם תושבים יעברו דירה

. במשך עשר שנים

ערים שמצליחות להתמודד עם שינויים גדולים

ולשמור על יציבות גם , בכל אחת מהקטגוריות

יהיו ערים , מול שינויים קטנים ותכופים

קשה לקבוע מראש אלו ערים יצליחו . חסינות

ולרוב , להתמודד עם שינויים אלו ואילו לא

אך . רואים את הדברים רק במבחן התוצאה

יתכן וקישוריות גבוהה תוך עירונית יכולה

להשפיע על יכולת ההתמודדות עם אירועים

בכדי לקבוע את רמת הקישוריות . טראומטיים

. של העיר ניתן להשתמש ברשתות עירוניות

רשתות עירוניות 1.2

, תשתיות, אותו כרך הומה של רחובות, העיר

. יכול להיות כאוטי ומבלבל, אנשים ובניינים

למזלנו כל מכשיר סלולארי מאכלס כיום מפות

אך . מקוונות העוזרות לנו להתמצא במרחב

ומיפוי המרחב לא , עם האוכל בא התיאבון

כיום ניתן למפות כמעט . נותר ברמת הרחובות

כל מידע עירוני ואפליקציות רבות עוזרות לנו

שתי . לנווט בין שכבות המידע השונות

אפליקציות בולטות במיוחד המקדמות את

Goggle ו GISהתפתחות המיפוי העירוני הן

Maps .

מהו המידע ? מה משמעותן של אותן מפות

רבות מהמפות הן בעצם ? העומד מאחוריהן

רשת הינה מערכים מחזוריים רגולריים . רשת

כל . (1966, בורט)במרחב הדו והתלת מימדי

רשת מכילה סט כללים הקובעים אילו צמתים

אוסף הרשתות יוצר . יחוברו בניהן וכיצד

לייצג את המציאות בצורה , השואפת, תמונה

, הרשתות יכולות לייצג מבנים. מופשטת

GISאך מפות , כבישים, שטחים פתוחים

יכולות לשמש גם למיפוי של התנהגויות

כפי שלמשל ניתן לראות במחקר , אנושיות

Marusic)שנערך בערים אדינבורו ולובליאנה

המחקר מתמקד במאפיינים של . (2011

, ארועים אפשריים בשטחים ציבוריים פתוחים

י מיפוי ההתנהגות "ע, בייחוד פארקים וכיכרות

כך למעשה ניתן לקבל . האנושית באיזורים אלו

עוד שכבה משתנה הממפה תפוסה והתנהגות

. במרחב

רשתות קבועות מישוריות 1.2.1

מפת , המפה הבסיסית המוכרת לכולם

מהווה דוגמה לצורת הרשת , הרחובות

(. 7איור)רשת קבועה מישורית , הבסיסית

רשת זו מתאפיינת ביחסים קבועים בין 6

הצמתים ובאפשרות לפרוס אותה למשטח

. אחד ללא חורים

Burt) רשתות קבועות ומישוריות:7איור

1966)

רשתות קבועות מרחביות 1.2.2

רשתות אלו מתארות יחסי גומלין בין צמתים

במרחב שלא ניתן לפרוס אותן למישור ללא

חורים וללא הצטלבויות בין המקטעים

רשת המייצגת את . (8איור )המחברים אותן

הקשרים בין דירות שונות בעיר היא רשת

חלק מהאנשים קשורים בקשרי , מרחבית

הרשת הזו . ידידות וחלקם בקשרי משפחה

בשל מורכבותה הגדולה לא ניתנת לפריסה

. למישור בלי חורים וכפילויות

6

, בצמתים, אומנם לעיתים משתנים סדרי התנועה

אין אפשרות , אך שינויים אלו הם שינויים קבועיםלכבישים המחברים בין צמתים להשתנות באופן

.דינמי לאורך שעות היממה


Burt) רשתות קבועות מרחביות: 8איור

1966)

רשתות קינמטיות 1.2.3

, הן מישוריות והן מרחביות, רשתות קינמטיות

, מתאפיינות בשינוי הקשרים בין הצמתים

כחלק מסט , ולפעמים אף ביטול צמתים

דוגמה . (8איור )הכללים הבסיסי של הרשת

לרשתות כאלו הן רשתות חברתיות

, רשתות אלו משתנות ללא הפסקה. באינטרנט

חברים מתחברים ומתנתקים מהאינטרנט

. ומאנשים ונוצרת תנועה בלתי פוסקת ברשת

(Kent 1983) רשתות קינמטיות: 9איור

תנועה ברשתות קינמטיות 1.2.3.1

תנועה היא שינוי מצבו של אובייקט במרחב

,Schumacher)הפיזי או הוירטואלי

Scheffer et al. 2009) ניתן לקטלג את

סוג : פ שני פרמטרים עיקריים"התנועה ע

. התנועה והתמשכותה

: סוג התנועה

ניתן לתאר תנועה במרחב תוך התיחסות

כאשר , בסיסי (X,Y,Z)למערך צירים קרטזי

. כל תנועה מתייחסת לאחד הצירים לפחות

שינוי מיקום : (לינארית)תנועה קווית

האובייקט מתבטא במשוואת ישר המחברת

. בין שתי נקודות

מיקום האובייקט בחלל : תנועה סיבובית

י סיבוב "האוריינטציה משתנה ע, נשאר קבוע

. או כמה מהם במקביל, סביב אחד מהצירים

: התמשכות התנועה

תנועה העוברת בין שני : תנועה דיגיטלית

,Schumacher)מצבי קיצון ללא מצבי ביניים

Scheffer et al. 2009) ( 10איור) . דוגמה

. לכך ניתן לראות המצב הפתיחה של דלת

היא כבר , ולו סדק צר, ברגע שדלת נפתחה

. ולכן מצבה יהיה פתוח או סגור, איננה סגורה

בדרך כלל בתנועה כזו מצב הקצה הוא מטרת

. התנועה

סכמת תנועה דיגיטלית:10איור

התנועה . תנועה רציפה: תנועה אנלוגית

מתאפיינת במעבר חלק בין שני מצבים או

.Schumacher, Scheffer et al)יותר

רפפות העוקבות אחרי . (11איור ) (2009

תנועת השמש בכדי להצל על מבנה נעות בין

שני מצבי קיצון אך התנועה הינה המשכית

וחלקה כאשר כל נקודה בתנועה זו בעלת

בתנועה זו . חשיבות שווה לשאר הנקודות

בדרך כלל חשובה התנועה עצמה ולא

. המצבים שהונים בניהם היא מתרחשת

: (לינארית)


סכמת תנועה אנלוגית:11איור

בארכיטקטורה ניתן לשייך את התנועה

לאלמנטים מבניים ואז משמעות התנועה

תהיה שינוי באלמנט עצמו כגון מבנים

מתקפלים או תגובות לטמפרטורה אנשים

בנוסף לכך ניתן לשייך את התנועה . 'וכדו

לרשתות וירטואליות המתארות את עיר או

תנועה ברשת כזו מתארת שינוי , מבנה

ביחסים בין אלמנטים שונים אך אינה מתארת

את . בהכרח תנועה פיזית של אובייקט במרחב

ממשי או , יכולת התנועה של אובייקט

. י שימוש בדרגות חופש"ניתן ליצג ע, וירטואלי

כל דרגת חופש מייצגת אפשרות של גוף

. בלתי תלויה בתנועות אחרות, לתנועה אחת

ככל . גיאומטריה מגבילה דרגות חופש

שאובייקט פחות מקובע הוא יכול לנוע ביותר

במישור ניתן .כיוונים ודרגות החופש שלו יגדלו

למנות שלוש דרגות חופש לכל גוף ובמרחב

(. 12איור )( סיבובים3 הזזות ו3 )6מקסימום

דיאגרת דרגות חופש: 12איור

הקשר שבין רשתות לחוסן 1.3

הגדרת החוסן (1.1סעיף )כפי שהראנו לעיל

העירוני מתייחסת ליכולת של עיר לשמור על

המארג הקיים בלי להתארגן מחדש סביב

". טראומות"מבנים ותפקודים גם לאחר

למעשה ניתן לתאר הגדרה זו תוך שימוש

החוסן העירוני . במונחים מתחום הרשתות

היכולת של עיר לשמור על מערכות הוא

היחסים בתוך הרשתות ובין הרשתות

המתארות אותה לנוכח שינויים קבועים או

. זמניים

עיר בעלת רשתות מקבילות היכולות להחליף

אחת את השנייה תהיה יותר חסינה מעיר

" קרע במארג"בעלת רשת אחת שבמקרה של

באופן דומה עיר בעלת . מתחילה להיפרם

רשתות קינמטיות תוכל להגיב באופן טוב יותר

לשינויים מכיוון שהיא שניתן יהיה להשתמש

ביכולות הדינמיות של כל רשת בכדי לפצות

. על פגמים או חוסרים שנוצרו עקב השינוי

דוגמה לכך ניתן לראות במערכת התחבורה

כאשר כביש נחסם ניתן לנסוע בדרכים . בארץ

. חלופיות עד שהתקלה בכביש החסום תפטר

ככל שהכביש שנחסם ראשי יותר העומס על

אך אפילו אם כביש החוף , שאר המערכת יגדל

עדיין יהיו מספיק דרכים חלופיות בכדי , יחסם

. לאפשר לכל האנשים להגיע למחוז חפצם

, אין המצב כך, לעומת זאת, במרך הרכבות

. וראינו זאת פעמים רבות בתקופה האחרונה

מערך הרכבות קטן מכדי להכיל את כל

התנועה עליו וכך נוצרים באופן קבוע עיקובים

. ושיבושים קשים

היכולת לתאר את המצב הקיים בעיר בעזרת

רשתות מישוריות או מרחביות קבועות או

היא השלב הראשון בדרך לעיר , קינמטיות

לאחר שנוכל לתאר את מערך . חסינה יותר

הרשתות השונות בעיר ולהגדירן בצורה

נוכל לבחון אילו ערים מתפקדות , מיטבית

כך נוכל ללמוד אילו רשתות . בצורה טובה יותר

מכאן נסללת הדרך לשיפור . טובות יותר לעיר

כך , או אפילו תכנון חדשות, ערים קיימות

שהרישות העירוני יעלה בקנה אחד עם

.הממצאים מהשלבים הקודמים


תקדימים. 2

2.1 Henna, Finland

מאוכלוסיית 50%-כאשר למעלה מ, כיום

(, WWF 2007)העולם מתגוררת בערים

מהווים המוקדים העירוניים את המערכות

אפילו בפינלנד . הארכיטקטוניות החשובות

האוכלוסיה , הנחשבת מדינה מפותחת

(. 13איור )ממשיכה להתכנס לתוך הערים

התכנון הנוכחי של העיר לא כולל בתוכו את כל

כך נוצר מצב שבעוד האוכלוסיה , משאבי העיר

השטח הנצרך לתמיכה בעיר - מתכנסת לעיר

י מרקו מיגליורנזי "הפרוייקט שתוכנן ע. גדל

" חוסן עירוני"מתכנן ערים מהמרכז ל

בשטוקהולם בשיתוף משרד אדריכלים גרמני

N2Mמנסה להגדיר את יחסי הגומלין עיר -

סביבה בפינלנד על רקע ההיסטוריה -בניין

. העירונית תוך ניסיון לעמוד באתגרי העתיד

בכדי לתת מענה לצרכים המשתנים של העיר

כמקרה בוחן של תכנון בעיר , מציע הפרוייקט

-יצירת אינטראקציות חברתיות, האנה

אקולוגיות שיאפשרו התמודדות דינמית עם

. שינויים אורבניים

העיר , הצעה לעיר חסינה:13איור

Applegath, Arney et)פינלנד מתוך ,האנה

al. 2009)

, הפרוייקט מניח כי לא ניתן לנבא את העתיד

אך ניתן בהתבסס על הידע המדעי שיש לנו

כיום להגדיר עקרונות שיאפשרו התמודדות

וכך נוצרת תוכנית שאיננה . עם שינויים שונים

סטטית אלא אוסף של כלים ושיטות

. המתגבשים לאסטרטגיה תכנונית בת קיימא

למעשה הגדירו המתכננים שני אלמנטים

גלובליים ולוקאלים : עיקריים לחוסן עירוני

שישומם יסיט את העיר ממסלול (14איור )

:הצריכה הקיים למסלול עמיד ובר קיימא

הקטנת - היכולת לספוג שינויים גלובליים

.טביעת הרגל האקולוגית

הגדלת -היכולת לספוג שינויים מקומיים

. הגמישות העירונית והמבנית

העיר , אלמנטים לחסינות עירונית: 14איור

Applegath, Arney et)פינלנד מתוך ,האנה

al. 2009)

ומה , כחלק מניתוח המצב הקיים כיום בערים

מעצב אותן גילו המתכננים כי ערים גדולות

כיום מושכות השקעות ועסקים מהפריפריה

העיר הקומפקטית הופכת לגוש . אל הליבה

, עירוני גדול המורכב ברובו מרקמה פרברית

עיירות ". זחילה עירונית"תהליך הידוע בכינויו

וערים בינוניות הממוקמות בתוך השדה

המגנטי של הערים הגדולות מאבדות

אוכלוסיה ומוקדים כלכליים ומשיכתם יורדת

וכך העיר גדלה ממידה מדיום , אף יותר

החקלאות הכפרית הופכת ' לאקסטרה לארג

כפועל יוצא שטחי . לזניחה באספקת מזון

חקלאות מומרים לאיזורי מגורים וכך נגררות

להיות תלויות , והארצות כולן, הערים הגדולות

. בשרשרת המזון העולמית

בכדי להימנע ממצב זה הציבו המתכננים

לעצמם מטרה לחשוב מחדש על ההתפתחות

העירונית ועל ריסון השדה המגנטי של הערים

: קטגוריות שונות3הגדולות ויצירת איזון בין

העיר והעיר , המגה עיר)הכפר , העיירה, העיר

לשם כך הגדירו המתכננים ארבעה . (הכפרית

מוטיבים עיקריים שהאינטראקציות השונות

: בניהם יאפשרו התפתחות של עיר חסינה


זרימה , דינמיקה חברתית, רשתות מימשל

(.15איור )מחזורית והסביבה הבנויה

,Applegath)מרכיבי העיר החסינה : 15איור

Arney et al. 2009)

שלטון עירוני מוצלח - רשתות ממשלתיות

בראש ובראשונה מרחיב את הטיפול בקהילות

עירוניות ויוצר אפשרות להתאגדויות של

קבוצות אינטרסים קטנות בכדי לחלוק ידע

העצמה חברתית של תושבי . ולבטא רצונות

העיר היא הבסיס לארגון עצמי של העיר ובכך

.להתמודד עם שינויים בלתי צפויים

קהילות בעלות רשתות - דינמיקה קבוצתית

חברתיות צפופות הן בעלות יכולת טובה יותר

. להגיב ולהסתגל לשינויים בסביבתם הקרובה

לכן עידוד התושבים להתנהג כקהילות הוא

שיפור חיי . קריטי בכדי להבטיח חוסן עירוני

הקטנת הפערים הכלכליים ואספקה , קהילה

של אינטרקציות מגבשות חיוניים ליצירת

תחושת שייכות , לכן. תחושת קהילתיות

מעוררת את חוש האחריות , לסביבה כלשהי

. ההדדית המחזקת את החוסן בפני זעזועים

שני . ייצור מול צריכה - זרימה מחזורית

, הזרמים העיקריים במערכת עירונית

המסוגלים לייצר חיוניות חברתית מבלי לפגוע

. במערכות האקולוגיות

טיפולוגיות הבניה המרכיבות - סביבה בנויה

ריבוי של יחסים . את הרקמה האורבנית

הסביבה . מרחביים המייצרים דרישות שונות

הבנויה מורכבת ממבנים בודדים אשר

מתנהגים כסוג של מיקרו קוסמוס ומאפשרים

. י החלפת תפקודים"גמישות ע

, בכדי לממש תהליך תכנון פרמטרי דינמי כזה

יש למצוא מבנה גמיש שיהווה את יחידת

שיוכל לקבל איכויות , הבסיס לרקמה עירונית

ופרוגרמה אך יחד עם זאת להיות די גמיש

(. 16איור )לקבל שינוי בעת הצורך

יחידות הבסיס של הרקמה : 16איור

פינלנד ,העיר האנה מתוך תקדים. העירונית

(Applegath, Arney et al. 2009)מתוך

התכנון החדש מתבסס על יצירת שתי רשתות

כל אחת מהן מאפשרת קונפיגורציה , מקבילות

כל אחת מהרשתות הללו . אורבנית שונה

שכבת החללים : מכילה שתי שכבות עיקריות

מכיוון שהמטרה . (17איור )ושכבת הבניינים

מנת לאפשר שינויים -היא גמישות מרבית על

מהותיים התשתיות ממוקמות בשולי שכבת

. החללים

מתוך . מעבר בין גרידים עירוניים:17איור

פינלנד מתוך ,העיר האנה תקדים

(Applegath, Arney et al. 2009)


המעבר בין שני הגרידים מאפשר לחללים

העירוניים לשמש למגוון תפקודים במהלך

חייהם וזאת בלי הצורך להרוס תשתיות או

(. 18איור )לשנות בצורה דרסטית את המרחב

היכולת להמיר בניינים ושטחים ציבוריים

ממצב אחד למשנהו מאפשרת תאים

הרקמה . 100%העירוניים הפיכות של

האורבנית יכולה כעת להגיב לגירויים פנימיים

. וחיצוניים

מתוך . גמישות הפרוגרמה העירונית: 18איור

פינלנד מתוך ,העיר האנה תקדים

(Applegath, Arney et al. 2009)

היכולת הזו נתמכת בתכנון של מערך מבנים

וכך חצר , היכולים לשנות תפקודים גם הם

פרטית המוקפת בניינים יכולה להפוך למרכז

מסחרי שכונתי המוקף במשרדים או לכיכר

וכל , ציבורית המוקפת במוזיאונים ומבני ציבור

זאת תוך שימוש בגריד העירוני ובגריד

. הקונסטרוקטיבי הקיימים

כתוצאה מכך מתקבלת רקמה עירונית

המאפשרת למרחב העירוני לשמור על

ולשנות , התשתיות החשובות בנקודות מפתח

תוך הקטנת , את תפקוד העיר לאורך הזמן

. טביעת הרגל האקולוגית והגדלת הגמישות

2.2 Anijo Mathew

אחד המאמרים המעניינים בנושא הרישות

ו 'אניג' דר. העירוני מתעסק דווקא בחינוך

יו מאוניברסיטת שיקגו הציע דרך חדשה 'מת

להקניית ידע לילדים המבוססת על שימוש

בטכנולוגיות תקשורת מתקדמות במרחב

.(Mathew 2010)העירוני

בעבר חברויות היו נוצרות על בסיס קרבה

, אנשים היו חברים של השכנים שלהם, פיסית

של ההורים של הילדים בגן או של עמיתים

עם התפתחות התקשורת החלו . לעבודה

אנשים יצרו , להתפתח קהילות מבוססות עניין

קשר באמצעות האינטרנט וביססו חברות

וקהילה שלעיתים הובילו מאוחר יותר גם

אחת הדוגמאות . (19איור )למפגשים פיסיים

הבולטות לקהילות כאלו הם אתרי ההיכרויות

באתרים אלו נמצאות קהילות . באינטרנט

גדולות של אנשים המתכתבים אחד עם השני

וזאת מתוך מטרה שהקשר הוירטואלי יוביל

.בסופו של דבר גם לקשר פיזי

קהילות פיסיות ווירטואליות:19איור

(Mathew 2010) .

כיום מערכת החינוך מבוססת על הקניית ידע

נרחבת במגוון נושים למספר גדול של

במסגרת זו כל התלמידים מקבלים . תלמידים

אך יתכן וידע זה , מערכת רחבה מאוד של ידע

לעומת זאת . לא יהיה רלוונטי עבור התלמיד

ס "המאפיינת בעיקר בי, ישנה דרך נוספת

בהם קבוצות קטנות של תלמידים , מקצועיים

.מידע בנושא ספציפי המותאם להם אישית


המודל אותו מציע מתיוס מבוסס על מעבר

מחברה המבוססת על צריכת ידע לחברה

מחברה הקוראת , המבוססת על יצור ידע

אחד הכלים . ספרים לחברה הכותבת בלוגים

הבסיסיים של שיטה זו היא מערכת התקשורת

מערכת זו מאפשרת להתכתב עם . הסלולרית

המרחב הוירטואלי בזמן אמת תוך ציון

. GPSהמיקום הפיזי המדויק באמצעות

טכנולוגיה זו מאפשרת למעשה את המעבר

" ?היכן אתה"לשאלה " ?מה איתך"מהשאלה

אלא נקודות , לא עוד נקודת ציון אחת מקובעת

ציון משתנות המאפשרות דינמיקה חברתית

.במרחב

יו המרחב מורכב משני 'לפי תפיסתו של מת

המערכת הפיסית בה - חלל: חלקים מרכזיים

אוסף - והמקום. מתרחשות אינטראקציות

. החוויות האישיות מאותה מערכת פיסית

הטכנולוגיה מאפשרת לשלב את ההגדרות

הללו ולהלביש על המציאות הפיסית את

המציאות החוויתית האישית על ידי יצירה של

רשת מידע חברתית המבוססת על החוויות

העיר הופכת , וכך. (20איור )האישיות במקום

חלקן קבועות , למפה מלאה בנקודות ציון

, עם מערכות קשרים בניהן, וחלקן משתנות

המאפשרות חלוקה של החוויות האישיות עם

.הסביבה תוך כדי שיטוט פיזי בעיר

Mathew) רשת חברתית חווייתית: 20איור

2010) .

י מציאות "בצורה זו המציאות הפיסית מגובה ע

וירטואלית שתעשיר את המשתמש בזמן אמת

בין אם , עם המידע הרלוונטי עבורו בכל מקום

ספר הלומד מתמטיקה -הוא תלמיד בית

ובין אם זה קשיש , באמצעות שיטוט בעיר

. העושה טיול שורשים לזכרונות ילדותו

דוגמה לעיר בעלת חוסן גבוה - יורק- ניו2.3

החלה 2001 בספטמבר 11 ב9:30בשעה

מתקפת הטרור הגדולה ביותר שהעולם

קבוצת טרוריסטים מארגון אל . המערבי ידע

שניים . מטוסי נוסעים גדולים4קעידה חטפו

במרכז , מהם רוסקו אל תוך מגדלי התאומים

מטוס נוסף . הסחר העולמי וגרמו לקריסתם

רוסק אל תוך הפנטגון והחריב את אחד

מאגפיו ואילו המטוס הרביעי יועד להתרסק

אך לבסוף התרסק באיזור חקלאי , בבית הלבן

בפנסילבניה לאחר שהחטופים נאבקו עם

. בני אדם2998במתקפה זו נרצחו . חוטפיהם

כוחות חילוץ והצלה רבים עבדו חודשים בפינוי

ואילו העיר ניו יורק . וחיפוש אחר נעדרים

הרבה פסימיות .נותרה פצועה ומדממת

, אופפה את העיר לאחר מאורע זה וחששות

האם ניו יורק תהפוך לעיר מבצר ובכך תשנה

האם אחוזי האבטלה יגדלו ? את כל מהותה

פלאים ובכך חלק ניכר מתושבי העיר יחו

? האם זוהי פגיעה אנושה בתיירות?בעוני

האם הכלכלה תצליח להתאושש אחרי מאורע

? שכזה

לאחר שנים ספורות ניתן להביט אחורה ולומר

בעזרת עבודה קשה . כי היו אלו חששות שווא

ועבודות שיקום נרחבות בתחומים שונים ניו

יורק הצליחה רשמית להתאושש מאירועי

. ובכך הראתה רמת חוסן גבוהה9/11ה


תהליך ,אתר הגראונד זירו: 21איור

:מתוך, ההתאוששות

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-

3775338,00.html

דוגמה לעיר - הוריקן קטרינה בניו אורלינס2.4

בעלת חוסן עירוני ירוד

ההוריקן בניו אורלינס חשף את המצב הפגיע

מצב : שבו היתה נתונה העיר מכמה בחינות

כלכלה , תשתיות ישנות, הסביבה הפיסית

K.Comfort).דועכת ומבנה חברתי מתפורר

ההוריקן היה הטריגר אך ההרס . (2006

המצב הזה . הנרחב העיד על עיר חסרת חוסן

לא ייחודי לניו אורלינס והוא יכול לקרות בערים

האתגר של ערים .ב והן בעולם"רבות הן בארה

, פיסית וחברתית, הוא לייצר תשתית חסינה

אשר תהיינה מסוגלת להתמודד עם הסיכונים

בכך שהנזק מאירועים , האפשריים למקום

ושינויים קיצוניים ומשמעותיים יצטמצם

. למקסימום והשיקום יהיה מהיר

מקרה של הרס מוחלט של עיר כפי שקרה בניו

הוא מקרה די 2005 לאוגוסט 29יורלינס ב

אפילו ברעידת אדמה בסן פרנציסקו . נדיר

איזורים שלמים בעיר נותרו ללא פגע 1906ב

כמו גם בשריפה הגדולה בשיקגו שאירעה

לעומתם ההרס בניו אורלינס שיתק .1871ב

, תקשורת, פגיעה בשירתים, את כל העיר

הפתרון . תחבורה למשך שבועות, גז, חשמל

. היחידי שניתן לניצולים היה פינוי מהמקום

. ידוע כי ניו אורלינס חשופה לפגעי הסביבה

העיר ממוקמת מתחת למפלס הים על גבי

אדמת סחף שוקעת וגובלת בנהר המיסיסיפי

העיר חשופה למפרץ . ובאגם הפונטהרטיין

מקסימקו ובלהוריקנים העלולים להגיע מכיוון

של המאה הקודמת 20-30בשנות ה.זה

נבנתה מערכת מורכבת של סכרים ומשאבות

שהיו אמורים למנוע הצפות ולהגן מפני סערות

לאורך השנים . 5 בסולם של 3בדרגה של עד

כאשר , העיר המשיכה לשקוע באיטיות

הסכרים שנבנו על גדות המיסיסיפי מנעו

הצטברות של אדמת סחף שיכלה ליצור תלים

. של הגנה לעיר וכך נוצר האפקט ההפוך

לאורך שנים ביקשה העיר תמיכה כספית מן

הממשלה לתחזוק ושדרוג הסכרים

והמשאבות אך נושא זה נדחה משנה לשנה

הוריקן קטרינה . מסדר היום עד לאסון הגדול

, נחשב לאסון טבע שאינו בשליטת בני אדם

אך התכנון הקלוקל של החסינות של העיר

ניו אורלינס שהיתה בעבר . היה כן בשליטתם

עיר נמל משגשגת איבדה לאורך העשורים

בעקבות , האחרונים ממעמדה הכלכלי

האבטלה . החלשות ענף הדלק בלואיזינה

מתושבי העיר נמצאו חיים 25%עלתה וכ

רובם חסרי אמצעים ויכולת . מתחת לקו העוני

גם . לעזוב את העיר ולהתפנות בעת הצורך

כל אלה הביאו . חיי הקהילה הלכו והתפוררו

כ : לתוצאות הטרגיות שנתגלו לאחר האסון

מיליון תושבים מפונים 1.5, הרוגים1300

איור ) מיליון בתים הרוסים 60,000, מבתיהם

. ביליון דולר200הנזק נערך ביותר מ. (22

במקרה הזה שיקום העיר תלוי בתמיכה

לעיר כיישות עצמאית אין סיכוי , הממשלתית

זוהי דוגמה מובהקת לכשלון .להשתקם לבד

. של חוסן עירוני


:מתוך. ניו אורלינס לאחר ההוריקן: 22איור


- שאלות מחקר. 3

נושא של רשתות מורפולוגיות ככלי ליצירת

על חלקן , עיר חסינה מעלה שאלות רבות

. עבודה זה תנסה לענות

: שאלות עיקריות

כיצד יכולה סביבה מעשה ידי אדם להתאים

את עצמה לשינויים הנדרשים מעיר בת

?קיימא

? האם ניתן לשפר את חוסנה של עיר קיימת

? האם ניתן לתכנן חוסן עירוני

: שאלות משניות

? מתי עיר מפסיקה להיות עיר

?האם ניתן לכמת את חוסן העירוני

? מה הקשר בין חוסן לגמישות

? מהי התאוששות עירונית

עם איזו עוצמה של שינויים העיר צריכה

? להתמודד בכדי להיחשב חסינה

מהן יחסי הגומלין בין מערכת טבעית

?"חסונות"לאורבנית ההופכים את שניהם ל

? ברמת המבנה הבודד" חוסן"האם קיים

האם ישובים לא עירוניים יכולים להוות יחידה

?בעלת חוסן עירוני


העיר חיפה- מקרה בוחן. 4

כמקרה בוחן בחרנו להתמקד באיזור העיר

אשר מהווה דוגמה לאיזור ,התחתית בחיפה

אשר עבר טלטלות רבות בעשורים האחרונים

. והוכח כבעל חוסן

העיר חיפה היא עיר מעורבת השוכנת מצד

אחד על הר ומצד שני על חוף ומרכזו של

כמו כל עיר . המטרופולין הצפוני בישראל

בנייה . שום דבר לא פשוט בה, אחרת בישראל

סטודנטים , עדות ולאומים, חדשה וישנה

כיצד נראית . ופועלים דרים בה בכפיפה אחת

חיפה אם נפשיט אותה מעדייה ונשאיר רק את

רק את הרשתות המרכיבות , העקרונות

? אותה

פירוק העיר לשכבות המרכיבות אותה ככלי

התפרסמה 60כבר בשנות ה. תכנוני אינו חדש

, (Gu 2010)הגישה הקונסייאנית בבנוי ערים

3אשר הציעה חלוקה של המרקם האורבני ל

: שכבות עיקריות

תוכנית הקרקע הכוללת את קווי .1

, רחובות, המתאר של המבנים

תוכנית . חלקות, צמחיה,כבישים

קומת הקרקע מהווה את המסגרת

.המורפולוגית

מרקם המבנים .2

שימושי קרקע .3

כאשר . לכל שכבה יש דרגת ייציבות שונה

קומת הקרקע היא הכי יציבה כלומר הכי

חסינה בפני שינויים ואילו השכבה השלישית

של שימושי הקרקע היא הכי גמישה והכי

רעיונות אלו מיושמים . פחות חסינה לשינויים

בתכנון העירוני בשלושת העשורים האחרונים

GISוהם אשר היוו את הבסיס לפיתוח כלי ה

. המוכר לנו כיום

GISמפוי - שכבות קיימות4.1

של עריית חיפה מאפשרת GISמערכת ה

גישה מלאה למידע רב שהצטבר במהלך

מידע זה מאפשר ניתוח של העיר , השנים

עבודה זו מתמקדת באיזור . ברמות שונות

נכון . (ה-נספחים א)העיר התחתית בחיפה

להיום אין במערכת זו מידע מלא על כל

ובמיוחד לא של , האספקטים של העיר חיפה

האספקטים החברתיים ומערכת התקשורת

. הפרטית בעיר

הומרו GISלאחר שהופקו מפות ממערכת ה

התהליך התבצע . מפות אלו לרשתות עירוניות

וסימון , סימונן, י הגדרה של צמתים"ע

על פי , הקשרים הקיימים בין הצמתים השונות

Burt)ההגדרות של יציאת רשת מורפולוגית

מפת הרחובות הופקה : לדוגמה. (1966

כל הצמתים סומנו . (23איור )מהמערכת

והרחובות עצמם סומנו , כצמתים של הרשת

לאחר סימון . (24איור )כקשרים בין הצמתים

הרשת התקבלה רשת עצמאית מופשטת

(. 25איור )המתארת את הרחובות באזור

, מפת רחובות העיר התחתית חיפה: 23איור

של עיריית חיפהGISמתוך מערכת


סימון של רשת מורפולוגית כל גבי : 24איור

מפת הרחובות

רשת הרחובות של בעיר התחתית: 25איור

(ז-נספחים ו)באופן דומה נבנו רשתות נוספות

נספחים )של האזור והופרדו מהמפה הקיימת

בנוסף לכך מופתה התחבורה הציבורית . (ט-ח

י בדיקת התחנות "באזור באופן עצמאי ע

. (יא-נספחים י)השונות והקווים העוברים בהם

מאפינים של הרשתות הקיימות 4.2

לא ניתן לקבוע מאפיינים אחידים לכל

הרשתות הקיימות בשל ההבדלים

דבר אחד עולה . המשמעותיים שישנם ביניהם

כל . הן דלות, מהרשתות הקיימות בבירור

פגיעה קטנה באחד הקשרים מנתק חלקים

חסימה של כביש תיצור . משמעותיים ברשת

מספיק להאזין )עומסי תנועה כבדים באזור

לדיווחי התנועה ברדיו ולהבין עד כמה שכיחים

האירועים הללו באיזור חיפה בכלל ובאיזור

מערכת הביוב כפי . (העיר התחתית בפרט

הייתה GISשהיא מופיעה במערכת ה

מצחיקה אם לא היה מדובר בעיר בה

. אדם-מתגוררים מאות אלפי בני

אך לפני שאנו קופצים למסקנות ננסה להגדיר

: כמה פרמטרים כלליים של רשתות עירוניות

מרחק ממוקד 4.2.1

מוקד הינה הנקודה המחברת מספר רשתות

(Burt 1966) . כל צומת אחרת ברשת ניתנת

י מספר הצמתים הקטן ביותר שיש "לאפיון ע

כאשר המערכת . לעבור בכדי להגיע למוקד

מורכבת מרשת אחת בלבד או ממספר

ניתן לקבוע כללים , רשתות לא מחוברות

ברשת . תכנוניים למציאת מוקדי הרשת

המתארת מערכת עירונית מוקדים אלו יהיו

, תחנת כוח. חופפים למוקדים העירוניים

תהייה מוקד ברשת המתארת את , לדוגמה

הטיימס סקוור . מערכת החשמל העירונית

(Times Square) מהווה מוקד ברשת

. יורק-המתארת את מערכת הכבישים של ניו

קינמטית / רשת קבועה4.2.2

כפי שהזכרנו לעיל רשתות עירוניות יכולות

רוב הרשתות . להיות קבועות או קינמטיות

בשל אופיה של , העירוניות כיום

. הינן קבועות, הארכיטקטורה העכשווית

המבנה העירוני איננו מסוגל להכיל שינויים

יחד עם זאת ישנן מערכות היום . בזמן אמת

שמסוגלות להכיל שינויים מסויימים גם

. במרחב הממשי ובמיוחד במרחב הוירטואלי

המשמעות של רשת קינמטית המתארת

מציאות עירונית הוא בשינוי המרחק

י הוספת "בין אם ע, (Kent 1983)מהמוקדים

היכולת . י איחוד צמתים"מקטעים ובין אם ע

לאחד צמתים או להרחיק בניהן מאפשר

לשנות את הזרימה ברשת בין הצמתים

. השונות ובכך לנתב את העיר בצורה שונה

רשת : רשת חשמל עירונית, לדוגמה, אם נבחן

קבועה תאפשר לכל צרכן גישה לתחנת כוח

אחת וכאשר תהיה תקלה (או תחנת ממסר)

רשת קינמטית . הצרכן יחווה הפסקת חשמל

באותה עיר תאפשר במקרה של תקלה להסיט

חלק מהצמתים ובכך לקשור את הצרכן מחדש

. לתחנות כוח אחרות

טיפולוגיות 4.2.3

טיפולוגיות של רשתות מחלקות את מגוון

י בחינת מערך "הרשתות הקיימות לסוגים ע

אופן החלוקה . הקשרים בין הצמתים ברשת


לסוגים דומה לקטלוג גרפים שונים בתורת

אך מכיוון שמדובר במערכות , הגרפים

. עירוניות ישנם מצבים שהסיכוי שיתקיימו שולי

גרף המכיל צמתים ללא שום קשר בניהן

אך הוא חסר , אפשרי בתורת הגרפים

. משמעות כרשת עירונית

הקטלוג הראשוני של הרשתות מתייחס

רשת המכילה דרכים . למרחביות של הרשת

ניתן . החותכות זו את זו הינה רשת מרחבית

. 'לאפיין את הרשתות גם כמעגלים ועצים וכדו

פ רוב מורכבת "מכיוון שרשת עירונית תהיה ע

מאוד הדרך הקלה ביותר לאפיין את הרשתות

יהיה על ידי תיאור כללי ההתקשרות בין

הצמתים השונות או המאפיינים הסטטיסטיים

. של קישורים אלו

מהגדרות אלו עולה כי רוב הרשתות הקיימות

. פ רוב גם מישוריות"כיום הינם קבועות וע

בנוסף לכך אין חפיפה בין מוקדים ברשתות

וכך גם אם יש רשת שמתפקדת , השונות

היטב היא לא נשענת על מערכת של רשתות

תומכות שיעזרו לה להמשיך לתפקד לאורך

בכדי לשנות מצב זה צריך לעשות שני . זמן

להעשיר את הרשתות : שינויים מהותיים

להוסיף . הקיימות ולהפכם לחסינות יותר

רשתות נוספות שיקשרו בין הרשתות הקיימות

. ויעזרו לפצות על חוסרים שונים

(מוצעות) שכבות אפשריות 4.3

הצעה למספר שכבות נוספות שיכולות להוות

חלקן , GISרשת וניתנות למיפוי בעזרת ה

חשוב לציין כי ניתן . קבועות וחלקן קינמטיות

לחשוב על רשתות נוספות שלא צויינו בעבודה

. זו

רשת החשמל העירונית - רשת חשמל

יצרנים : מורכבת משני סוגים של יחידות קצה

בנוסף לכך ישנן תחנות ממסר . וצרכנים

הצמתים . המסיטות את זרם החשמל העירוני

ברשת זאת הם אוסף הצרכנים היצרנים

כיום רשת החשמל העירונית . ויחידות הממסר

מאפשרת זרימת חשמל בנתיבים קבועים

כאשר יש תקלה נדרשים צוותי חברת . מראש

החשמל להגיע למקום וליצור מעקפים על מנת

אנו . לאפשר את חידוש זרימת החשמל

רשת זו , רשת חשמל קינמטיתמציעים ליצור

בשונה מהרשת הקיימת תדע לנתב את

החשמל בשני הכיוונים ובכך לאפשר לכל צרכן

ובכך להקל על (גם אם יצרן קטן)להפוך ליצרן

העומס בשעות הקריטיות וכן לאפשר אספקת

בנוסף לכך . חשמל מינימלית בשעת תקלה

יוכלו יחידות הממסר השונות לתקשר בניהן

ולהחליט מתי יש צורך לפתוח קווים נוספים

בדרך זו ניתן יהיה למנוע . בניהן ומתי לא

נפילת חשמל מוחלטת בלי התרעה כמעט בכל

, מישוריתרשת זו יכולה להיות . חלקי העיר

אם יוחלט שבכל חציה של שני קווי מתח תוקם

או מרחבית אם יוחלט לאפשר , תחנת ממסר

היבט נוסף . חציית קווי מתח ללא מגע בניהם

אשר חשוב לציין היום כשמדובר ברשמת

חשמל עירונית הוא החיבור האפשרי למקורות

אנרגיה מתחדשות אשר הולכים ומתפתחים

כיום וכך במידה וישנה הפרעה ברשת

הקינמטית ניתן להמשיך ולספק אנרגיה מבלי

. לשבש את הפעילות

רשת זו מתארת את - רשת תחבורה ציבורית

תנועת התחבורה הציבורית בעיר כאשר כל

תחנה מהווה צומת וקווי התחבורה הציבורית

הגדרת . מקשרים בין הצמתים השונות

המרחביות של רשת זו עלולה להיות

לו נצייר מצב שבו שני קווי אוטובוס : מבלבלת

אך לא עוצרים , חוצים זה את נתיבו של זה

, מרחביתנקבל רשת תנועה , באותן תחנות

בעוד שתנועת האוטובוסים עצמם מתבצעת

קינמטית רשת זו יכולה להיות רשת . במישור

לפחות בחלקה מכיוון שתנועת אוטובוסים

יכולה להיות מוסטת לרחובות אחרים ולתחנות

הרכבות , אחרות אם מתעורר הצורך

והכרמלית לא יוכלו לסטות ממסלולן ולכן

. האלמנטים הללו ברשת יהיו בהכרח קבועים

השטחים הפתוחים - רשת שטחים פתוחים

ממוסדות , בעיר מהווים מוקד לשלל פעילויות

. רבות משתתפים ומצומצמות, ולא ממוסדות


ישנם מיקרים בהם השטחים הפתוחים

בין אם , מחוברים בניהם בדרכים פיזיות

מדובר בטיילות ובין אם מדובר ברצועות

רשת השטחים הפתוחים הינה רשת . ירוקות

שקיימת במציאות אך פעמים רבות איננה

יצוג השטחים הפתוחים יכול לעזור . מיוצגת כך

להבין כיצד השטחים הפתוחים מקושרים אחד

עירונים של פעילות מוקדיםהיכן יש , לשני

נוצרת טיפולוגיהואיזו , בשטחים אלו

הבנת היחסים הללו בין . מחיבורם אחד לשני

המרכיבים השונים ברשת יכול לעזור לתכנן

את מערך השטחים הפתוחים כך שישרתו את

. התושבים בצורה היעילה ביותר

כאשר אנשים -רשת איזורי פנאי ובילוי

אם בערב ואם בימי , יוצאים לבלות בעיר

יש להם נטייה לעבור דרך מספר , חופש

ובין , בין אם אלו בתי קפה ומוזיאונים, מקומות

אם נסמן את . אם אלו מסעדות וגנים ציבוריים

כל מקומות הבילוי כצמתים שקשורים בניהם

פ הנטייה של המשתמשים לעבור ממקום "ע

נקבל רשת הממפה את אזורי הפנאי , למקום

גם , כמו רשת התחבורה הציבורית. והבילוי

אך סביר , 7רשת זו הינה מישורית במרחב

מרחביתלהניח שהרשת המופשטת תהיה

מכיוון שיתקבלו קווים החותכים זה את זה

רשת זו יכולה . בשל העדפות המשתמשים

מכיוון שהשינויים בקשרים , קינמטיתלהיות

אם נדמיין . תלויים בזמן הדגימה של הקשרים

מציאות בה הקשרים בין הצמתים מתעדכנים

נקבל , דרך מיקום מכשירי הטלפון הסלולריים

רשת המתעדכנת בזמן אמת והקשרים בין

הצמתים נובעים ישירות מפעילות האנשים

בנוסף לכך ניתן לקבוע ברשת זו . בעיר

י בדיקת איזורים בהם ישנו " חשובים עמוקדים

מול אזורים , ריכוז גדול של צמתים בשטח קטן

. בהם פיזור הצמתים ספורדי

רשת המתארת את - רשת חברתית פיסית

הקשרים החברתיים של תושבי העיר

. הנפגשים פנים אל פנים בהזדמנויות שונות

7

כמובן שיתכנו מקומות פנאי בקומות עליונות של

אך ניתן להשליך על המרחב הפיסי מפה , מבנים .שתישאר מישורית

ברשת זו כל דירה בעיר מהווה צומת

והקשרים בין הצמתים מצביעים על קשר

רשת זו יוצרת את . חברתי כלשהו בין הדירות

המארג החברתי של העיר ואכן נראית

כ " שבדרמרחביתבהתאם זוהי רשת

יחסי )מתאפיינת בקשרים בין דירות סמוכות

ועם הסביבה הקרובה אך גם עם (שכנות

מוקדיםניתן לזהות . דירות בשאר העיר

י זיהוי צמתים אליהם "חברתיים בעיר ע

מחוברות צמתים רבות וכן אזורים בהם ישנם

דבר , קשרים רבים בין הצמתים באותו אזור

. היוצר לכידות חברתית

רשת זו מתעדת - רשת חברתית ווירטואלית

, את הקשרים הוירטואליים בין תושבי העיר

כל אדם מהווה . בדומה לרשת הפייסבוק

ולכן הרשת משתנה בהתאם למיקומו , צומת

( 26איור )של האדם במרחב העירוני

ולאינטראקציות אותם הוא מקיים אם אנשים

על גבי רשת זו מוקדים. במרחב הוירטואלי

רבים " חברים"יהיו האנשים המרכזים

על אף היותה וירטואלית , גם רשת זו. במיוחד

מכיוון שיתכנו מרחביתהינה רשת , (27איור )

מצבים בהם לא ניתן לפרוס את הקשרים בין

החברים השונים על גבי משטח ישר בלי

. שקשרים יחצו זה את זה

רשת חברתית ווירטואלית בזמן : 26איור

נקודתי


רשת חברתית ווירטואלית ללא :27איור

ההקשר הסביבתי

מאפיינים של הרשתות המוצעות 4.4

הרשתות המוצעות שונות אחת מרעותה

אך המכנה המשותף , כמעט בכל קטגוריה

ככל שמורכבותה . לכולן הוא המורכבות שלהן

ככל שהמעגלים בתוכה , של הרשת גדלה

, מתרבים וככל שיש יותר קשרים בין הרשתות

הקשר בין רשתות . החוסן העירוני מתגבר

המתארות את המציאות הפיזית לרשתות

המתארות מציאות וירטואלית מאפשר ליצור

החלקה בין הרשתות השונות ולהפוך את כל

ניתן . (Kent 1983)המערך העירוני לקינמטי

גם למצוא את המשותף לכל הרשתות

: המוצאות בצורה מעט יותר כללית

המוקדים ברשתות השונות חופפים : מוקדים

אחד לשני ויוצרים אזורי אינטנסיביות עירוניים

המרכזים תשתיות תומכות ואזורים שקטים

. המקבלים את כל צרכיהם

הרשתות מאפשרות החלקה של : קינמטיות

מוקדי פעילות על גבי התשתיות ובכך תומכים

במעבר של הפעילות בשעות השונות בין

במהלך היום , לדוגמה. מוקדים שונים

אך בערב , המכללות מהוות מוקד פעילות

, הסטודנטים עוברים לאזורי הפנאי ולמעונות

תשתיות תקשורת אלחוטיות מאפשרות

תמיכה בכמות גולשים גדולה באזורים השונים

. בשעות השונות ללא ניתוקים

הרשתות המוצעות מאפשרות : טיפולוגיה

, לולאות רבות במארג הן במישור והן במרחב

בצורה כזו היכולת לספק את צרכי התושבים

יתרה . לא נפגעת גם במקרים של כשל כלשהו

מכך הקישורים בין הרשתות השונות

מאפשרים שימוש בתשתית אחרת כאשר

לדוגמה תחבורה ציבורית )אחת נפגעת

, המכילה תחנות משותפות לרכבות

. ('כרמלית וכדו, אוטובוסים


אקסונומטריה מפוצצת של רשתות . 5

לצורך בחינה של המצב המתקבל לאחר

העשרת המירקם העירוני ברשת נוספת בחרנו

ובדקנו את מערכת (1טבלה )מספר רשתות

. היחסים המתקבלת בניהן במרחב

הגדרת רשתות מוצעות: 1טבלה

הרשתות השונות נערמו אחת על גבי השנייה

בצורה . (28איור )ומוקמו על גבי מפת האיזור

כזו היה ניתן לבחון מה קורה באזורים משופעי

, (בניין הטיל)פעילות כגון מרכז השלטון

. מכללת תלתן וכיכר פריז

הרשתות סודרו כשהתשתיות הקבועות

מעליהן תיאור מצב העיר , נמצאות למטה

. ולבסוף מוקמו שכבות וירטואליות מוצעות

מרחבית שם הרשת

מישורית /

/ קבועה

קינמטית

קבועה מישורית גושים

כבישים

ומסילות

קבועה מרחבית

קבועה מישורית רחובות

תחבורה

ציבורית

קינמטית מרחבית

קבועה מישורית ביוב

רשת

חברתית

ווירטואלית

קינמטית מרחבית


העיר התחתית חיפה- הרשתות המוצעות: 28איור

מצב קיים 5.1

לצערנו התמונה המתקבלת של המצב הקיים

תשתיות הביוב והתחבורה , איננה מעודדת

אין חפיפה בין צמתים ברשתות השונות , דלות

. והרשתות עצמן מקוטעות ושטוחות

משמעות המוקדים 5.2

, באזור שבחרנו ישנם שני מוקדים עירוניים

אזור הממשל הינו מוקד . הממשל והאקדמיה

קיים המרכז בתוכו משרדים ממשלתיים

ועירוניים ומאפשר לתושבים לטפל בעניינים

המוקד האקדמי שמתפתח בשנים . אזרחיים

האחרונות אמור לתת חיזוק לאזור בדמות

צעירים משכילים ויצירתיים ולייצר אווירה

. תוססת הן בשעות היום והן בשעות הלילה

שני המוקדים הללו אמורים לנקז את התנועה

על אף . אליהם דרך ציר העצמאות וכיכר פריז

המרחק הקצר בין המוקדים אין שיתוף

אפילו התחבורה הציבורית , בתשתיות בניהן

לא מאפשרת מעבר חלק בין הכרמלית

. האוטובוסים והרכת

מצב מוצע 5.3

, רשתות רבות ניתן להוסיף למרקם העירוני

כאלה שכבר קיימות למעשה בעיר וכאלה

ההוספה של רשת אחת למרקם הקיים . שלא

היכולת של . יצרה קשר בין המוקדים השונים

רשת זו להשתנות בהתאם לריכוז האנשים

תוך שמירה על עוגנים בדמות מרכזי , במרחב

מאפשר יצירת קשרים , התקשורת במכללות

קינמטיים עם הרשתות הקיימות ובמיוחד

. (תנועה)לרשת הרחובות

אך כיצד מוסיפה הרשת החברתית

ראשית היא ? הוירטואלית לחוסנה של העיר

דבר , מאפשרת העברת מידע בזמן אמת

המאפשר לתושבים לכלכל את צעדיהם בצורה

נבונה ולהימנע מהגעה למקומות עמוסים או

היא מחברת בין המוקדים העירוניים . מסוכנים

השונים ובכך יוצרת מוקדים שאינם תוך

. מוקדים חוצי רשתותאלא , רשתיים בלבד

מוקדים אלו משפרים את חוזנה של העיר

מכיוון שהם מאפשרים תפעול נוח ויעיל של

ואולי החשוב ביותר , ותפקידה האחרון. העיר

עיר . הוא חיזוק הלכידות החברתית בעיר

בעלת לכידות חברתית גבוהה מסוגלת לסייע

לחלשים בחברה ולהתגבר על מכשולים

. חיצוניים ופנימיים המאיימים על תושביה


היכולת ליישם את הרשתות בערים . 6

קיימות

יוס והן 'כפי שראינו הן בתקדים של מת

, בהצעות לרשתות נוספות לעיר חיפה

הטכנולוגיה לפיתוח רשתות נוספות למיפוי

רישות העיר הוא רק השלב . העיר כבר קיימת

לשם כך יש , הראשון בשיפור חוסנה של העיר

, צורך בשינוי היחסים בין הרשתות השונות

אך כאן נמצא הקושי . לימוד תקדימים וישומם

בכדי לשפר עיר על סמך הרשתות , הגדול

צריך לבחון את השפעתה של כל רשת על

העיר ואת האפקט של שילוב מספר רשתות

בחינה של האפקט המצטבר אפשרית רק . יחד

בערים בהם המצבים הללו כבר מתקיימים וכך

קשה מאוד לשפר את המצב ממש כמו שקשה

. לקבוע מי היה קודם הביצה או התרנגולת

הטכנולוגיה , למרות כל האמור לעיל

המתקדמת וחדירתה לכל אספקט של חיינו

מביאה לכך שרשתות חברתיות כבר קיימות

בכל העולם והם תופסות מקום הולך וגובר

השימוש ברשתות אלו יגיע לתכנון . בחיינו

ומשם הדרך , ערים במוקדם או במאוחר

. לחדירת רשתות רבות ושונות קצרה

השימוש ברשתות וירטואליות קינמטיות איננו

מורכב במיוחד מכיוון שהוא איננו מצריך שינוי

של רכיבים פיזיים בעיר אלא התאמת

יצירת רשתות פיזיות . הרשתות למציאות

. קינמטיות מצריך יכולות טכנולוגיות מתקדמות

כיצד אם כן ניתן לשלבם בתוך תשתיות

האם משתלם להקים תחנות ממסר ? קיימות

? חדשות כאשר המערכת עצמה רעועה

כפי שדנו לעיל חוסנה של העיר מתבטא

ביכולתה ליצור עודפות הן בתשתיות והן

ביצרנים כך שבמקרה של טראומה יוכלו

התשתיות המקומיות לתמוך בקיום סדר עירוני

אם טראומה . עד להתגברות על הכשלים

מתבטאת בקריעת המארג העירוני הקיים הרי

שרשת מורכבת וקינמטית תמנע את

. התפוררות האריג לחלוטין

ישום רשתות קינמטיות בערים קיימות ידמה

פעולה המצריכה , להטלאת רשת דייגים קיימת

, מציאת הנקודות החלשות המארג הקיים

עד להשגת , והוספת קשרים בין הצמתים

שינוי הדרגתי שכזה . הטקסטורה הרצויה

אפשרי גם בערים קיימות ואף בערים עתיקות

בהם המרקם הקיים יכול להיות עדין אך

החלקים " הידוק"שינויים נקודתיים יגרמו ל

. הרופפים וליצירת מארג יציב יותר


The Resilient- הצעה לעיר העתיד. 7

City

קורבוזיה מודל לעיר - הציע לה30-בשנות ה

שהייתה למעשה גורדי " העיר הקורנת"העתיד

הרעיונות . שחקים הניצבים בגנים טבולי ירק

קורבוזיה היו פורצי דרך בזמנו ונוסו -של לה

במקומות רבים בעולם בהצלחה גדולה או

כיום מועברת ביקורת רבה על האיזור . קטנה

ועירוב השימושים , קורבוזיה-שהציע לה

, במיוחד של אזורי הפנאי המשרדים והמגורים

מהווה קו מנחה לתכנון פרוייקטים גדולים בכל

עירוב השימושים הללו מהווה את . העולם

מארג , הבסיס ליצירת מארג עירוני עשיר

. שיבטיח את חוסנה של העיר לאורך זמן

כפי שציינו לעיל עיר חסונה הינה עיר שמארג

הרשתות שבה מאפשר יצירת יתרות בכדי

חשוב . לאפשר תפקוד גם במצבי טראומה

להבחין בין הרשתות המייצגות את העיר לבין

הרשת הינה יצוג מופשט של . העיר עצמה

, אור, אך העיר עצמה מורכבת מחומר, העיר

תנועה ואת המארג הזה קשה מאוד , ריח

. לחזות

? אז כיצד תיראה הרשת העירונית בעתיד

האנושית , החסונה, הרשת של העיר החסינה

היצוג העתידי של העיר יהיה ? והטכנולוגית

, מפותלת ומתפתלת, מורכבת, רשת אחת

רשת שזרמי חשמל בצד אחד . מגיבה, פועמת

רשת . ירטיטו את זרועותיה בצד השני

אריג , שמרכזה יהיה כמו אריג צפוף ועבה

אריג , המסוגל לספוג לתוכו כמויות אדירות

המסוגל לאצור בחובו את כל אוצרות

אולמות , את המוזיאונים הגדולים, האנושות

אך בד בבד . הקונצרטים והספריות הגדולות

הוא יהיה האריג המאפשר את קשרי

את הקשרים הקטנים , המקרמה המופלאים

, לקום בבוקר ולנשום אוויר צח: של החיים

ליסוע לעבודה על אופניים כשחתול מביט

לשכב ליד מזרקה שעלי נענע , ממרפסת בית

מעטרים את שוליה וריחה המרענן מפיג את

. חום השמש בקיץ הלוהט

, כיצד ישפיע המארג הזה, כיצד תשפיע הרשת

לא רק על חוסנה של העיר אלא על המציאות

האם יהיו רוכלים בפינות ? היומיומית בתוכה

האם יהיו חנויות של דיסקים מזויפים ? הרחוב

האם המארג העירוני יקדם ? ברחוב פלמר

שיוויון וכבוד או ינציח את האפליה ויקדם

? פערים

ועוד יותר קשה , קשה לצפות את העתיד

אך את הכלים שיבנו את המחר , לתכנן אותו

אם נשכיל . לפתח היום, וחובה עלינו, ניתן

עיר , נוכל ליצור עיר הרמונית, לרשת ולארוג

. עיר מרושתת, שלמה


דיון. 8

חוסנה של העיר הוא מושג הבא להעריך כיצד

העיר תתמודד עם טראומות פתאומיות ועם

. שינויים במגוון פרמטרים המשפיעים עליה

בעבודה זו ניסינו להדגים את חשיבות

השימוש ברשתות מרחביות וקינמטיות על

. מנת לקשור את המארגים הקיימים בעיר

היכולת ליצור רשתות רבות ומגוונות

השאלה , המתעדות את חיי העיר כבר קיימת

שנותרה היא כיצד להשתמש במידע הרב

. שמצטבר וכיצד לנתח אותו

האם היתרונות הגלומים בשימוש ברשתות

קינמטיות עולה על המחיר שכרוך בהשקעה

עיר קיימת או " לשדרג"האם עדיף ? בתשתיות

היכן שיש מקום , חסינות, לבנות ערים חדשות

האם רשתות קינמטיות יכולות ? וצורך

ומה השמשמעות ? להתקיים במרחב הפיזי

? שלהן המרחב הוירטואלי

עיר , שאלות אלו הן הבסיס לפיתוח עיר חסונה

שיכולה להתמודד עם אתגרי העתיד בתחומים

כנראה שאת התשובות להן נדע רק . רבים

אך כעת כשנראה . מפרספקטיבה של זמן

שכדור הארץ מערים עלינו קשיים חדשים כל

כאשר אסונות טבע ומלחמות קמים עלינו , יום

שומה עלינו להניח לחששות , חדשות לבקרים

גם אם אין לנו . ולפחדים ולהתחיל לעשות

אם לא , גם אם יכול להיות שנטעה, מידע מלא

, נהפוך את הערים למקום בו בטוח לחיות

עתידנו כמין יוטל , למקום בו אפשר לחיות

. בספק


מקורות . 9

Kent, E. (1983). Periodic Kinematic Structures. Research for PhD Thesis, Technion

Stockholm, U. "Stockholm Resilience Centre." Research for Governance of Social Ecological

Systems. from http://stockholmresilience.org.

Schumacher, M., O. Scheffer, et al. (2009). move Architecture in Motion-Dynamic

Components and Elements. Birkhauser

Gallagher, B. (2010). A Social Ecological Urbanity. Life at HOK.

Gunderson, L. H. (2000). Ecological Resilience--In Theory and Application. Annual Review of

Ecology and Systematics, Vol. 31, pp. 425-439.

Kellert, S. R. (1999). Ecological Challenge, Human Values of Nature, and Sustainability in the

Built Environment. In: Kibert, C. J. (Ed). Reshaping the Built Environment (pp. 39 – 53). Island

Press. USA.

Meier, R. L. (1975). Evolving a Stable Ecosystem for Densely Populated Societies, Working

Paper No. 259. Institute of Urban and Regional Development, University of California,

Berkeley. USA.

Odum, E. P. (1971). Fundamentals of Ecology, Third Edition. W. B. Saunders Company. USA.

Burt,M. (1966). Spatial arrangement and polyhedra with curved surfaces and their

architectural applications. Research for PhD Thesis, Technion

Mathew, A. P. (2010). Just in Place Learning: A Novel Framework for Employing Information

in “Place” for Urban Learning Environments. IIT Institute of Design, Chicago , USA.

www.resilientcity.org

http://classics.mit.edu/Plutarch/theseus.html

Campanella, T. (2006). Recovering New Orleans: The Resilient City. Resilience Science, Garry

Peterson.

Folke, C. (1999, 2011). "Resilience Alliance-research on resilience in social-ecological

systems-a basis for sustainability." from http://www.resalliance.org/.

Applegath, C., E. Arney, et al. (2009). "ResiilentCity.org." from http://www.resilientcity.org/index.cfm?id=11449 .

Burt, M. (1966). Spatial arrangement and polyhedra with curved surfaces and their

architectural applications. The Faculty of Architecture and Town Planning. Haifa, Technion. M.Sc .

Folke, C. (1999, 2011). "Resilience Alliance-research on resilience in social-ecological

systems-a basis for susteinability." from http://www.resalliance.org/ .

http://stockholmresilience.org/

http://www.resilientcity.org/

http://classics.mit.edu/Plutarch/theseus.html

http://www.resilientcity.org/index.cfm?id=11449

http://www.resalliance.org/

http://www.resalliance.org/


Gottlieb, M. and J. Glanz (2003). THE BLACKOUT OF 2003 :THE PAST; The Blackouts of '65 and '77 Became Defining Moments in the City's History. The New York Times. New York .

Gu, K. (2010). "Urban morphological regions and urban landscape managment:The case of

central Aucklund, New Zealand." Urban Design International 15(3): 148-164 .

Hadad, E. (1987" .(עירוני חום איי- סיזנטויפדיה ".

Hoshi, T. S. S. S. (1996). "Modeling and simulation of the Tokyo urban heat island." Atmospheric Environment 30(20 .(

K.Comfort, L. (2006). "Cities at Risk:Hurricane Katrina and the Drowing of New Orleans." Urban Affairs Review 41 .

Kent, E. (1983). Periodic Kinematic Structures. Senate of the Technion. Haifa, Technion. Doctor of Science in Technology .

Lovelock, J. (1995). The Ages of Gaia: A Biography of Our Living Earth, W.W.Norton&Company .

Marusic, B. G. (2011). "Analysis of patterns of spatial occupancy in urban open space using behaviour maps and GIS." Urban Design International 16(1): 36-50 .

Mathew, A. P. (2010). A Novel Framework for Employing Information in” Place” for Urban

Learning Environments. ACADIA 2010. NYC .

Schumacher, M., O. Scheffer, et al. (2009). move Architecture in Motion-Dynamic Components and Elements Birkhauser .

Stockholm, U. "Stockholm Resilience Centre." REsearch for Governance of Social Ecological Systems. from http://stockholmresilience.org .

http://stockholmresilience.org/


נספחים. 10

נספח א

. של עריית חיפהGISמפת אורטופוטו של אזור העבודה מתוך אתר ה

נספח ב

. של עריית חיפהGISמפת הגושים המוסדרים מתוך אתר ה


נספח ג

. של עריית חיפהGISמפת הביוב מתוך אתר ה

נספח ד

. של עריית חיפהGISמפת הכביסים והמסילות מתוך אתר ה


נספח ה

. של עריית חיפהGISמפת הרחובות מתוך אתר ה

נספח ו

.מפה ורשת הביוב באזור


נספח ז

.רשת הביוב באזור

נספח ח

.מפה ורשת הכבישים והמסילות באזור


נספח ט

.רשת הכבישים והמסילות באזור

נספח י

.מפה ורשת התחבורה הציבורית באזור


נספח יא

.רשת התחבורה הציבורית באזור

Documents

Morphological nets for resilience and sustainable cities noy lazarovich & bnaya bauer