לילי הבר: עריכה והבאה לדפוס, כתיבה 6117102תל אביב 17209. ד.ת

com.gmail@cracowassociation 09-9579540: פקס, 054-4436366: טלפון

/il.co.blogspot.cracowassociation://http cracowassociation/groups/com.facebook.www

ו“אב תשע-תמוז 2016אוגוסט , 114גליון בטאון ארגון יוצאי קרקוב בישראל

שירים מאחורי גדר תיל ,פתיתים

בסך 2016חברים רבים טרם שילמו דמי חבר לשנת , להזכירכם . נתקשה לפעול בלי תמיכתכם הכספית. ח“ש 150

6117102תל אביב 17209. ד.נא לשלוח המחאה לת

ŚPIEW ZA DRUTAMI הוא סיפור חייהןואוסף משיריהן של האחיות הנריקה ואילונה

, לאחרונה ראה הספר אור בפולנית. כרמל על ידי ההוצאה לאור אסטריה, בקרקוב

Austeria ותודות , של וויטק ומלוגושה אורנתאלכסנדר ' למסירותו ולמאמציו של פרופ

.סקוטניצקי

1921-הנריקה כרמל נולדה בקרקוב בלמשפחה , 1925-נולדה ב, אילונה, ואחותה

את . 1גדולה שהתגוררה ברחוב יוזפה לימודיהן החלו האחיות בבית ספר ציבורי

. ומאוחר יותר עברו לגימנסיה העברית, פולניולאחר , ה'הבנות ואמן הוגלו לגטו בפודגוז

גורשו 1943בנובמבר . חיסולו נשלחו לפלשובומשם נשלחו , יסקו'השלוש למחנה סקרז

1945ולצעדת המוות באפריל , לבוכנוואלד, למרות פציעות קשות מאד, האחיות שרדו

.ב"והגרו לארה

יסקו הצליחו האחיות להשיג גיליונות נייר ועליהן התחילו לכתוב 'כבר במחנה סקרזלאחר השחרור כתבו גם סיפורים . והמשיכו בכתיבה במהלך כל התקופה, שירים

בשירים שנכתבו בתקופת המלחמה הן מתארות את הסבל הנורא . קצרים ורומנים .כאב הפרידה וזכרונות הילדות, חוסר האונים, הצחנה, מאחורי גדרות התיל

הרב אליעזר כהן יצג את הקהילה היהודית בתפילות שהתקיימו בתחילת יולי על

Przelecz-יד קבר האחים ב.Halbowska התפילות נערכו

לרצח 74-לציון יום השנה היהודי נובי 1,250-של כ

7-ב, מיגרוד על ידי הגרמנים'ז .1942ביולי

♣♣♣

בחודש שעבר הסתיימו עבודות ההרחבה של מוזיאון

ברחוב דיוור , יהודי גליציהושטח התצוגה , בקרקוב, 18

. הוכפלעקבות "לתערוכה הקבועה

הכוללת צילומים " של זכרוןנוספה , ל"של כריס שוורץ ז

זכרון "תערוכת קבע נוספת על המורשת " שלא נגמר

.היהודית בגליציה המזרחית

♣♣♣

בימים אלה הסתיימה הקמתה של תצוגת הקבע

באגף " היכל בתי הכנסת" . .החדש של בית התפוצות

בתערוכה מוצג גם דגם בית אחד מתוך , א"הכנסת הרמ

דגמים של בתי כנסת 21 . מרחבי העולם

) פולדק וסרמן(יהודה מימון סיפר לאוצרי התערוכה על

הכסא , "א"כסאו של הרמ", העומד ריק בבית הכנסת

שעל פי המסורת על כסא זה א הוא רבי משה בן "ישב הרמ

-1572(ישראל איסרליש את הסיפור על כסאו ). 1530

, א אפשר לשמוע"של הרמבמסגרת , בקולו של פולדק

המדריך הקולי שילווה את ויביא את הפן , התצוגה

אנושי של כל אחד -האישי .מבתי הכנסת שבתצוגה

צוקר-אילונה כרמל/ ימי הזכרון

,בביתי לא ידלקו נרות נשמה כי מיליונים היו צריכים לדלוק

,לציון כל ימי האבל בשנה .לזכר המתים שלא ישובו עוד

,בביתי לא ידלקו נרות נשמה

,כי לא יספיק הזמן את כולם להבעיר ,כל חיי הם יום זכרון רצוף ונורא

.וכל רגע כאבל בוער בקרבי

,לשם מה לי אורות של דמעות ועצבת .כשלבי נשרף באבלו הכבד

ובוער כמדורה עצומה ודואבת .אחרי אשר שמת, אחריך, אחרי

וולף-הניה כרמל/ מי ישיב לי

,מי לי ישיב את שנותי שאבדו ,צחוקי המהדהד, זיו עיני, נעורי

,חלומות בהירים שבכאב נחלמו .כמו צלילו הרחוק של ההד

,מי אל ביתי ישיב השלווה

,את ריחם של חגים אהובים ושבת מי יפצני על סבלי הנורא

.דמעותי בלילות ללא שנת

":אבודים"בטור , אדונים, רשמו ,חלומות, אושר, אהבה, צחוק

,אולי יחזרו לי נעורי שחלפו ...אולי ישולם לי מחיר הדמעות

רות שטרן: תרגמה מפולנית

2עמוד בטאון ארגון יוצאי קרקוב בישראל נ ו ב י נ י ק ר ק ו ב ס ק י ה

ברחו ויקטור פמפר ואחיו שמילק 1939בספטמבר . ללבוב הכבושה בידי הצבא האדום,מזרחה מקרקוב

שלטון הכיבוש שם לא רצחו כמו במערב תחת . הגרמני

מחפשים אנשים , של מורא ומצוקה ,בעתות כאלהכי ביחד אנחנו חזקים יותר בטוחים , חום אנושי

בכיכר ,הוא פגש אותה בלבוב. יותראך היא , קראו לה זלטקה וינדלרבבית .אקדמיצקה

היא הייתה בעלת יופי . אמרה שקוראים לה זושיהקרקוב ולבוב היהודיים . האהבה פרחה. מיוחד

.התחתנו

פרצה המלחמה בין 1941ביוני 22-ב, שנה 75לפני .רוסיה וגרמניה

ויקטור ל ". טוב " מראה , להורי ויקטור וזושיה , היה להם . והוא השיג ניירות אריים בזהות בדויה , " מהלכים " היו

. עכשיו הם היו מר וגברת פולטינסקי

נפרדת בדמעות זושיה . הם מחליטים לחזור מערבה . שוב תראה אותם היא לעולם לא . מהוריה ומאחיותיה

.עינוייםב תוך השפלה ומוות, מושמדת יהדות לבוב

עם ". צרה " היא נכנסת להריון ולא מצליחה להפטר מה היא מובלת למפקדת , בחודש השמיני , בטן תופחת

, מחרימים את ניירותיה . במונטהלופיך , הגסטפו בקרקוב בתנאי שהיא תתייצב , אך בשל הריונה משחררים אותה

. למחרת

ת ו ר י י נ ה ל ן י ת , א א ז ל כ ב ת ו ב כ ר ל ע ה ל ו ע א י הילד יהודי . ברכבת בדרך יש ביקורת של הגסטפו . לוורשה

. אל מותו, נתפס ומושלך החוצה מהרכבת הדוהרת

מטפסת לקרוניתו של הכרטיסן , כשכרסה בין שיניה , היא .ומצליחה להציל את שנינו מציפורני הצורר

, ושוב . כעת נדרשים ניירות חדשים . היא מגיעה לוורשה . ועכשיו הם מר וגברת אדמסקי, "מהלכים"לויקטור יש

אל , היא נוסעת לנובי טארג . היא אמורה ללדת 1943ביוני בנובי . מריה בירנצקה ' ששמה הבדוי הוא גב , חמותה

.אני סטפן טדאוש אדמסקי . הגחתי לעולםטארג

נתפסים ויקטור ואחיו שמילק 1943בספטמבר 9-ב ומיד מוצאים להורג ביער , בתחנת הרכבת בלגיונובו

.הסמוך

, מריה בירנצקה , אל חמותה , זושיה חוזרת לנובי טארג מרקוס , יה פמפר בת אדולף ' הלא היא סבתא לינצ . קרומהולץ ושרה מסינגר

אך עוד , מוצאה של משפחת קרומהולץ הוא מלימנובה היום פרבר של , רניכוב ' צ -עברה המשפחה ל 19-במאה ה

. ובבעלותה היו בתי מרגוע באיזור, קרקוב

יה היא מריה בירנצקה שמוצאת ' עכשיו סבתא לינצ .מסתור בזהות בדויה בנובי טארג

אמי , יה ' וסבתא לינצ , מישהו מלשין 1943בדצמבר מובלים למפקדת , תינוק בן חצי שנה , האלמנה זושיה ואני

. אנו מתחזים לפולנים: האשמה. הגסטפו בזאקופנה

היא . אמי עומדת איתן בחקירה ומתכחשת לעמה ולדתה . משוחררים, "הפושעים", ואני

.נעשה לנו נס

.לה לא נעשה הנס. יה'לא כך סבתא לנצ

עמי פמפר

נס קרה לנו

ד“יה פמפר הי‘סבתא לנצ

חנויות בגדים בבעלות יהודית בקרקובצבי גרינגרס שלח רשימה של חנויות בגדים בבעלות

ברשימה מצאנו את שמותיהם . מלפני המלחמה, יהודיםאולי תמצאו מישהו . וכתובותיהם של חנויות הבגדים הללו

?מקרוביכם ברשימה

:חנויות בגדי נשים 17רחוב סטרדומסקה , .אניספלד ר

14הככר המרכזית , בנט סלומון ושכטר 15גרודצקה , .באום א

2גרודצקה , ורטצמן איזידור-בלודק ארטור ו 32גרודצקה , דיאמנד סוסלה

28פלוריאנסקה , הלר 30גרודצקה , .ס.הירש א

10גרודצקה , להרנפלד-וסרמן יצחק ו 25גרודצקה , .זונטג ה

30גרודצקה , קורל-כהן ו 69גרוצקה , לוסגרטן קלרה 26גרודצקה , לופהולץ הלנה

16סטרדומסקה , לשקביץ סלומון 18סטרדומסקה , פלמן אהרון

2ככר דומיניקנסקי , ריסמן מרק 44דיטלובסקה , שטרן יעקב

12גרודצקה , שטרנברג סלומון 55פלורינסקה , .שנצר ב

:חנויות בגדי גברים 44קרקובסקה , אנהלט ארתור

28פלורינסקה , .בורשטיין ק 44פלורינסקה , ברוס לזר 2פלוריאנסקה , ברינבאום

15גרודצקה , וירטל יעקב 26גרוצקה , כץ עמנואל

5ככר מרכזית , כהן 10פלורינסקה , יעקב, לרנר

33גרודצקה , לרנר סלומון 10גרודצקה , פרנט לזר

8פלוריינסקה , קליין סמואל 4גרודצקה , שמוס לאה

6פלורינסקה , שטרסברג שמעון

ל“אמא זושיה פמפר ז

3עמוד בטאון ארגון יוצאי קרקוב בישראל נ ו ב י נ י ק ר ק ו ב ס ק י ה ועידה

ואני קונה , יום אחד . יהודים החלו לחזור לעיר , מצומקת , והנה נכנסה גויה זקנה , מצרכים בחנות מכולת

! ישו ” : ובקול מעורב ביבבה אמרה , חרושת פנים , כפופה חמישה מיליון יהודים עומדים בגבולות הארץ ! מריה

“!שירחמו מהשמים!!! וברצונם לבוא אלינו

יום ! פולנים ” : ברחוב תחב לידי צעיר אחד עלון ובו מניין ההתרגשות . יום כיתר הימים . באוגוסט 11שבת

עינים נוצצות . קבוצת אנשים ידיים מאוגרפות . הכללית המפיצים אידיאה , שימעו ליטרטים גידולי בית . חיצים ―

מחללי קדושת , תגרני המלה , של דמוקרטיה רוסית . הסוכנים המכורים של רוסיה , המילה הפולנית הקדושה

הבנות והבנים הנאמנים של , שימעו התועים וגם אתם שבערמה , שימעו התועים וגם אתם . מחרשת מולדתנו

האויב , הנה היהודים !... הוזרקה לכם התעמולה הנבזית , ביצעו רצח של ילדים פולנים בבית הכנסת , הנצחי שלנו

שוב וטרנוב היתה קרקוב ‘ אחרי ז . שברחוב מיודובה העובדות מדברות בעד . למקומם של הרוצחים היהודיים

כי , שוב הרצח הוא מובן ‘ אחרי מאורעות טרנוב וז ... עצמן . הוא מלה נרדפת ליחס העם היהודי לכל מה שיקרה לנו

אותו -הבולשביק , הגרמני הוא האויב שלנו : ובכן פולנים עכשיו מובנים לנו המקרים . הוא היהודי -דבר והשלישי

כשהבולשביקים הסתירו תחת כנפיהם את , ברחובות , בסוטרם על פני קצינים פולניים ובירותם בעם , היהודים

, אין מקום בפולין לגרמני . שהגן על הקצין הפולני “.פולין לפולנים. לבולשביק וליהודי

.1945באוגוסט 11קרקוב

פתאום . הייתי בבית מכרים , בשעת צהרים , למחרת ליד חצר בית . ירדתי לרחוב . רעש ויריות , נשמעו צעקות

התקהל אספסוף של , שברחוב מיודובה " קופה " הכנסת שאלתי . ניצוצות בעינים , הפנים משולהבות . אלפים

כנראה לא הכירו שאני יהודי ומישהו . לסיבת ההתקהלות בחלון דירה צמודה לבית “ ... תביט פה בחלון ” : השיב

עמדו צנצנות אחדות עם , שבה התגורר השמש , הכנסת : מישהו סיפר . שזה מיץ סלק , ברור היה לי . משהו אדום

צמוקי־גוף וללא דם מהמחנות , הם חוזרים חלשים “ אתה ... הם זקוקים לדם ורוצחים את ילדינו . ומרוסיה

“...?רואה שם צנצנת

השלטונות הפולניים והרוסים הבינו שהפרעות ביהודים הינן ניסיון הפעלת ההמונים להתמרד במשטר

שהיו עוד קיימות , ארבע מפלגות . הקומוניסטי , החדש . הוציאו כרוזי גינוי־הפרעות , באישור הרוסים בפולין

היומון " (= נניק פולסקי ‘ דז " העיתון המרכזי במדינה בו נאמר , פירסם מאמר ראשי , שהופיע בקרקוב , ) הפולני

עבר על קרקוב אחד הימים , בשבת , אתמול : " בין היתר , כבוד העיר הושפל במעשים ברבריים . הטראגיים ביותר

השקוע , הנה אספסוף . שנבעו מתאוות רצח וטפשות היטה אוזן למסיתים־ רצחנים־ , בחשכת ימי הביניים

בהתאכזרו אפילו , היטלריסטים ותקף את היהודים יזום ומכוון על ידי אויבי , המעשה שהוכן . לנשים וילדים

שהשתמשו אפילו בשטויות של רצח עלילת , העם הפולני הוא התכוון לעורר . שבוצע כביכול בילדים פולניים , הדם

, שתקל לארגן מהומות פנימיות , תגובה של שפיכות דמים שנגרמה , האנטישמיות בפולין ... המכוונות נגד המדינה

ל ל ג ב ם ג ו ם י ד ו ה י ה ל ל ג ב ם ג ת ו ר ו ד ה ת צ ו ר מ בהמשך הפעולה של ... האדונים־האצילים שבחברה שלנו

פעולה שאינה נמנעת מלהשתמש במעשי , אותם החוגים , לא תהיה מכוונת נגד יהודי או נגד היריב הפוליטי , רצח

ל ש ה ת או צמ בע ו ו נ של ש פ חו ב ע ו ג פ ל ה ל לו ע היא ..."הרפובליקה

טי האנ ן ו רג ים מהא פולנ של ות נ י ו מז ות ופי כנ ―" נארודובה שילי זברוינה " קומוניסטי והאנטישמי

הם . רחשו במדינה ) הכוחות הלאומיים המזוינים (= הם רצחו , הוציאו יהודים מקרונות הרכבת וירו בהם

. הם ארבו בשדות וביערות , שניסו לחזור לעיירות , יהודים ידידי צבי מנדל היה באותם הימים אחד הפעילים בארגון

לילה אחד לפנות בוקר נשמעו . ההברחה לארץ ישראל . מנדל ניגש לדלת . דפיקות באגרוף על דלתות הדירה

. הבא סיפר משהו . הדלת נפתחה . המתדפק זיהה את עצמוביום נודע . מנדל התלבש בחפזה ושניהם יצאו מהר

שהאיש שבא אלינו היה בקבוצה שיצאה יום אתמול , ליד העיר נובי טארג , סמוך לגבול . ישראל -בדרכה לארץ

-הותקפה הקבוצה על ידי כנופיית פולנים פשיסטים אנטי .איש מתוכה 16שרצחו , רוסים אנטישמים

הקומוניסטים שבין היהודים ניסו לארגן את , אמנם בהשוותם את המצב לזה שהיה , חיי השרידים בפולין

הם הקימו . אחרי ימי חמלניצקי באוקראינה הפולנית אך מעטים בלבד האמינו בעתיד , ארגון חברתי־תרבותי

. ליהודים היה ברור שהם יושבים על הר געש . יהודי פולין תלמוד " בקרקוב הוקם אמנם בבניין

בית , ר פביאן שלנג "ובהנהלת הד, "תורהספר לילדי ישראל ששרדו מהשואה או

בעיר נוסדה קונגרגציה . שחזרו מרוסיה נפתחו בתי , ארגון לעניני הדת היהודית -

נתארגנו גם נקודות הכשרה , תפילה קואופרטיבים לייצור בגדי קונפקציה ד ע ם י ר י ע צ ל ה ק ו ס ע ת ת ת ל י ד כ

היו . שתתאפשר עלייתם לארץ ישראל שגנבו את הגבול כדי להגיע למחנות

חלק מהיהודים . העקורים בגרמניה , אירגן איכשהו את חייו בערים לודז

. קרקוב ובערי שלזיה התחתית , וורשה החלו להופיע עתונים ליהודים בשפה

נשה " , הציוני " אופיניה " הפולנית כ הציוני־סוציאליסטי ") דברנו " (" סלובו

.הבונדאי ביידיש" פולקס־שטימע"ו

מאיר בוסאק “בין צללי העיר”: מתוך

...פוגרום. שבים לקרקוב. אחרי המלחמה

המורים חנינא ריבנוביץ : 1947, בית ספר תרבות, מנסים לחדש את החיים בקרקוב, יוכבד, הלינה : II שורה. מרצל ומרדכי, הניק, אריה צלנר: Iשורה . וגברת אלטשולר

.הנקה ואסתר, עלמה, ונדה :III שורה . סטלה

4עמוד בטאון ארגון יוצאי קרקוב בישראל נ ו ב י נ י ק ר ק ו ב ס ק י ה

מעבר השני , ממול לבניין העירייה פינת 41קרקובסקה ‘ רח ( של הרחוב

ה ק ס נ י ב ק ) ה . ל - 2ס ת , . י ב ד מ עכאן היו משרדי רישום . הקהילה

ם די היהו ם ולדי ם , הנ י חתנ המתבאחד . כאן פעלה הרבנות . והנפטרים

ראיתי את , לפני המלחמה , הימים ן י י יוצאים מהבנ ם ב -הרבני הר

הרב , הרב בלייכר , הרב לוין , שנירר לבושי גלימות משי שחור -שפירא

רחבי , וחובשי כובעי קטיפה שחורים ת ו ר ו ת י ם , ת י נ ק ז י ל ע ב ם י ד ו ה י

הם הלכו . לבנים־לבנים ופנים זוהרות בוצה בק ־אט ם , אט פי י , יהודים

שעה . כמהורהרים בעולמם , שקטים .אנשי הסנהדרין הגדולה -זו חשבתי

במרתף בניין הקהילה היו אולמות להתעמלות ובהם כל המכשירים

בבניין היתה הספריה . הדרושים ארכיון , הציבורית הגדולה ״עזרא״

שהעניקו , הקהילה ובו ספרי הזכויות כאן ; מלכי פולין ליהודי המדינה

ם י כ מ ס המ ו ם י ס נק פ ה ו זק ח , הושסיפרו על חיי היהודים בעיר במשך

בארכיון זה עבדתי . מאות שנים באיסוף חומר היסטורי לעבודת

בהדרכתו של הפרופ׳ , הדיפלומה ן ב ל ב ר י א ה , מ ט י ס ר ב י נ ו א ה מ

.הוורשאית

את יסודות הארכיון הזה הניח נגר דוד קינסטלי מעובדי , הד״ר

הוא שמצא בבניין . מזכירות הקהילה לפני שזו עברה , הישן של הקהילה

ערימות ניירות , ) 1911(לבניינה החדש אשר הגיעו למשרדי , ותיכתובת

רק . הקהילה ופתח בסידורם ובמיונם מעטים מיהודי קרקוב ידעו מי הוא

. 1867-1939( הד״ר קינסטלינגר (הוא ( המעטים האלה היו חברי נעוריו

היה -ותלמידיו ) היה יליד קרקוב מורה לדת בגימנסיות הממשלתיות

שהאיש היה , אך מי בעיר ידע -שבעיר חבר האקדמיה למדעים של קרקוב

? ואחד מגדולי החוקרים של המדרש שמחקריו מתפרסמים בבמות , מי ידע

? מחקר חשובות ביותר בגרמניה בגרמניה פירסם קינסטלינגר ספרים ה דומ דית הק שנות היהו הפר על

מחקרים על הקוראן ועל , למקרא בפלוש הגרמנים . השפות השמיות

לקרקוב עם פרוץ מלחמת העולם .התאבד האיש-השניה

. . . י . חדשים רבים ישבתי לפנהמלחמה בארכיון הקהילה בקרקוב

בכתבי את , ובארכיונים של העיריה עבודת הדיפלומה על תולדות יהודי

שזמן לא רב , טבעי הדבר . קרקוב אחרי המלחמה התחלתי להתעניין

בארכיוני . במצב החומר שבו עסקתי

אשר למסמכי , העיריה נשתמר הכל עוד בתחילת , הקהילה היהודית

ה מ ח ל מ ו , ה י מ י ת ש ק י ב ש ר " כ, מר מרק ביברשטיין , היודנראט

, שיאפשר לי גישה לארכיון הקהילה הוא שתק ארוכות ובסוף אמר בלחש

...אין טעם שתלך לשם -

שביום השלישי , לימים הוסבר לי לכיבוש העיר באו אנשי הגסטפו עם רשימה מוכנה ותבעו למסור להם את

קרקוב היתה במשך מאות . הארכיון שנים בירת פולין ולכן גם בקהילת

בעלי חשיבות , העיר נשמרו מסמכים :יוזכרו כאן . ראשונה ליהודי המדינה

כתוב , ספר הזכויות ליהודי פולין על גבי קלף וחתום על לקה אדומה

; ) 1676( בחותם המלך יוהאן השלישי שניתנו , ספר הזכויות המורחבות

ת ו י ו כ ז ת פ ס ו ת ב ן י ל ו פ י ד ו ה י למאושרות על , מיוחדות ליהודי קרקוב

ט ס ו ג ו א ב ל ס י נ ט ס ך ל מ ה י ד יספרים אלה ). 1765( פוניאטובסקי

ה־ ' בסיס לפרופ 19שמשו במאה מחבר הספר , לודביק גומפלוביץ

הרציני הראשון בתולדות היהודים .בפולין

פנקסי גם ששה ן ו רכי ו בא הימלבד . 18וה־ 17קהילה מהמאה ה־

ם י כ מ ס מ ן ו י כ ר א ם ג ה י ה ה ל אשוטפים מפעולת הקהילה במאות

. 20וה־ 19ה־, 18ה־

ו כתב יד : בכספות הקהילה הישכלל , 14עברי על קלף מהמאה ה־

, חמש מגילות , חמשת חומשי תורה הפטרות לכל השנה ובסופו פרקים

הספר היה . אחדים מספר ירמיהו

מאויר ומעוטר בתמונות צבעוניות ם בי ר ם לי ו ג ל ג ר ב ע ע . ו י ג ה הוא

מהעיר 15לקרקוב בסוף המאה ה־ לאחר . הסמוכה לפרשבורג , טירנה

משפט עלילת הדם בטירנה נרצחו , יהודים רבים בעיר והנותרים נמלטו

אחת . בעזבם את בתיהם וחנויותיהם הביאה , שבאה לקרקוב , המשפחות

שנכתב לפי , ל " אתה את הספר הנ ' ר -הזמנת פרנס הקהילה ברגנסורג

ר " פרסמה הד 1929בשנת . גד הלוי סופיה אמייזן מחקר בשפה הפולנית

הביבליה העברית " -מוקדש לספר זה סופר שאחיו של ". 14מהמאה ה־

הנציב העליון הרברט סמואל ביקר בין שתי המלחמות בקרקוב ובראותו

רצה לקנות אותה " ביבליה " את ה . פונט סטרלינג 100,000בהציעו בעדה

שאף פעם לא , הקהילה היהודית .דחתה את ההצעה, הצטיינה בעושר

כתב יד : היו גם בכספת הקהילה פירוש של הרב אבוהב : 16מהמאה ה־

בתוספת הערות " מורה נבוכים " ל כתב יד הספר , מאת הרב משה לנדא

יצחק ' המיוחס לר , " נגיד ומצוה " על ידי 1705שהועתק בשנת , לוריא

.יהושע הלוסקר

זכורה היתה לי תשובתו של מר מרק ביברשטיין בתחילת המלחמה ה המלחמ חרי יתי א פנ זאת ם וע

אולי -לקונגרגציה היהודית שבעיר ...בכל זאת נמצא משהו

שום דבר לא : התשובה היתה ...נשאר

מאיר בוסאק "בין צללי העיר: "מתוך

ארכיון הקהילה היהודית בקרקוב

הארכיון של הקהילה היהודית ששכן בניין הקהילה

5עמוד בטאון ארגון יוצאי קרקוב בישראל נ ו ב י נ י ק ר ק ו ב ס ק י ה

מבכים מרה את חברתנו

ל“יהודית גפן ז ומשתתפים בצער משפחות

מנהיים ואיינהורן, הולנדר

אבלים ומשתתפים בצער המשפחה על מותה של

ל“אירנה פישלר ז בת הרמינה ויוליאן פרבר

ילידת קרקוב

נפרדים מחברנו

ל“זהנריק דנקוביץ

שנפטר בשיבה טובה

ומשתתפים בצער המשפחה

אבלים ומשתתפים בצער המשפחה על פטירתו של

חברנו

) מייטק(משה ל“פרבר ז

אבלים יחד עם המשפחה על פטירת חברנו

ר עמנואל מלצר “ד ל“ז

לשימור שתרם שנים רבות מורשת קהילת יהודי

קרקוב

אחרי מות -) 2016-1932(יהודית גפן

סיפור אהבה שלפני המלחמה

.ברחוב קרקובה גר הילד פרדק איינהורןברחוב סטרווישנה גרה הילדה אווה

.ספירא

וחבל היה על הכסף , המרחק היה גדולכי היה אפשר לקנות איתו , לחשמלית

פרדק היה רץ בבוקר , וכך. מתנה לאווהולהביא לה , לקחת את ילקוטה של אווה

.בו למדו יחד, אותו לבית הספרלימים נישאו ופרי אהבתם היתה יהודית

הנכדה הראשונה לסבא –איתושה –והנינה הראשונה , וסבתא ספירא

.למשפחת איינהורן

רק לתת ולתת : איתושה היתה כמו פרח .ולתת מבלי לבקש תמורה

והדור , מריחה ומיופיה הקרינה לסביבהשמחה . רונן ונילי –הבא היה דומה לה

שכה , בילדיה ועוד יותר בדור השלישי .מאיה ויסמין, איתמר: גאה היתה בו

.יהי זכרה ברוך

מנהיים) סטניה(אסתר

)2016-1925(סטפן קובלסקי ש ב נ ע ו ר י ו ח ו ו ה א ת , י ל י ד ק ר ק ו ב

ן ל ח ם , מ א ו ר ע ו ת מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ה ש נ י ה ב מ ח ת ר ת ב מ ח נ ה ה ר י כ ו ז ב ש ו ר ו ת

ל א ח ר ה מ ל ח מ ה . ה פ ר ט י ז נ י ם ה פ ו ל נ י ם ל מ ד ו ל י מ ד ב א ק ד מ י ה ל ח י נ ו ך מ ו ר י ם

.ל ח י נ ו ך ג ו פ נ י ר ת 1969-ב ב ל ל מ ש ל ו ה ת ק ר א י ש ע ל ה ל

ו ל א ח ר , מ ו ר ה ל ח י נ ו ך ג ו פ נ י ב ב י ת ס פ ר -ה ח ל ל ע ב ו ד כ מ א מ ן , ש ה ו כ ר ה מ ו מ ח י ו ת ו

ה ס פ ר -מ ר כ ז ש ל ע נ ף ה א ת ל ט י ק ה ב ב י ת ל מ א מ נ י ם ו כ מ ו ר ה ב מ כ ל ל ה ל ח י נ ו ך ג ו פ נ י

ש ם ע ב ד ע ד . ו ל ס פ ו ר ט ב מ כ ו ן ו י נ ג י י ט .1990ל פ ר י ש ת ו ל ג י מ ל א ו ת ב ש נ ת

ז 1976-1971ב ש נ י ם ר כ ן ו מ י מ ש כ מ א מ ש , ש ל נ ב ח ר ת ה א ת ל ט י ק ה ה י ש ר א ל י ת

ן 1983-1982-ב י ה מ א מ מ ר כ ז ב י ח י ד ה -ה ג ן -מ א מ ן ה פ ו ע ל ר מ ת , ל ס פ ו ר ט ה י ש ג י

. ה ש ר ו ן -ו מ ר כ ז ה ס פ ו ר ט ב ר מ ת

ק ו ב ל ס ק י ט י פ ח ו ה כ ש י ר ד ו ר ו ת ש ל מ א מ נ י ם ו ש ו פ ט י , מ ו ר י ם ל ח י נ ו ך ג ו פ נ י

פ ע ל ר ב ו ת ב ח י ז ו ק ק ש ר י ם . א ת ל ט י ק ה .ב י ן י ש ר א ל ו פ ו ל י ן ב ת ח ו ם ה ס פ ו ר ט י ב י

ג ר י נ ג ר ס ) ה נ ר י ק (צ ב י

ש“דוד גוטר ושמחה שפירא ימהורו הגרמנים על הקמת יודנראט לניהול הקהילה היהודית 1939בספטמבר 10-ב

חברים ועוד ארבעה 12בתחילה מנתה המועצה . ולביצוע פקודות השלטונות הגרמנים . ובראשו עמד מרק ביברשטיין, חברי מועצה 24-עד סוף השנה גדל המספר ל, סגנים

ר ארתור רוזנצוויג " ולתפקיד מונה ד , ערב הקמת הגטו נאסר מרק ביברשטיין . ץ'כשנשלח למותו במחנה ההשמדה בלז, 1942ששימש בתפקיד עד הגירוש של יוני

לאחר הגירוש חוסל היודנראט בקרקוב ובמקומו הוקם קומיסאריאט שבראשו עמד . שמונה לראש המשטרה היהודית , ושמחא שפירא , שכונה קומיסר , דוד גוטר

, שהאמין כי גרמניה עתידה לנצח במלחמה , וגוטר , חברים בלבד 6בקומיסאריאט היו ויחד עם שפירא שיתפו פעולה באופן מלא , בחר לסייע לגרמנים במעשי הטבח שלהם

לקחו חלק בגירוש למחנה ההשמדה ואף בזזו את רכושם של חלק , עם הגרמנים .מהיהודים

, לאחר חיסול הגטו, 1943במרץ 13-14-ב

נותרו בחיים רק אנשי היודנראט והמשטרה

. היהודית ומשפחותיהםתפס הצורר 1943בקיץ

מפקד מחנה , אמון גאט

את גוטר ואחד ,פלשובמעוזריו והוציאם

ובכך חוסל , להורגסופית היודנראט של

14-ב. גטו קרקובנלקחו 1943בדצמבר

כל אנשי המשטרה היהודית ומשפחותיהם

לגבעת הקטל

.שם נרצחו, בפלאשובמיישר את כובעו , ראש המשטרה היהודית בגטו, שמחה שפירא

?האם תוכלו לסייע בזיהוי המצולמים. של אחד השוטרים היהודים

6עמוד בטאון ארגון יוצאי קרקוב בישראל נ ו ב י נ י ק ר ק ו ב ס ק י ה

לכבוד פתיחתו המחודשת. א“בית הכנסת על שם הרמ 1525( בית הכנסת נקרא על שם רבי משה איסרלס

". המפה " של מחברו , א " הידוע בכינוי רמ ) 1572 –בקירוב בן ) איסרל ( ישראל , א " על פי מסורת אחת אביו של רמ

ייסד את בית , נכדו של משה אוורבך מרגנסבורג , יוסף שכבר בנעוריו התפרסם , הכנסת לכבוד בנו משה איסרלס

על פי מסורת אחרת בית הכנסת הוקם על ידי . בלמדנותו אשתו הראשונה שנפטרה בגיל , א לזיכרה של גולדה " רמ

' האיש ר " בכתובת הייסוד כתוב ש , עם זאת . עשרים ה ולזכר " לכבוד הקב : ל עוז התאזר " ר יוסף ז ' ישראל ב

ה בנה מנכסי עזבונה " תנצב : אלעזר ' אשתו מלכה בת ר ומכאן שבית הכנסת נבנה לזכר , )" בית הכנסת ( ה " ב

יש לציין שישראל בן יוסף . רעיית ישראל בן יוסף , מלכה בעקבות , 1519-היה בנקאי אמיד שהתיישב בקרקוב רק ב

.גרמניה, גירוש היהודים מן העיר רגנסבורג

, " בית הכנסת החדש " לפנים נקרא בית הכנסת ... "). ניצה ' סטרה בוז " בפולנית ( להבדילו מבית הכנסת הישן

כיום ( בקצהו של בית עלמין יהודי חדש 1553-הוא נבנה ב על קרקע בבעלותו של ישראל בן , ") בית העלמין הישן "

, אולם . שנה זו מצוינת בפירוש על כתובת הייסוד . יוסף האישור מטעם המלך זיגיסמונד השני אוגוסטוס ניתן

. אחרי התנגדות רבת שנים מצד הכנסייה , 1556בנובמבר ולכן , קשה להניח כי החלו בבנייה ללא רשות מלכותית

ניתן לפרש את התאריך שבכתובת כזמן בו החליט מייסדו הייתה כנראה 1552שנת . ' ימייז ' לבנות בית כנסת שני בקז

, אמו : שנה קשה מאד למשפחתו של ישראל בן יוסף , אשתו הראשונה של רבי משה איסרלס , רעייתו וכלתו

מתו במגפה שהתחוללה , וכנראה גם בני משפחה אחרים די , אז בקרקוב יהו שגבתה קורבנות רבים מקרב

, ככל הנראה נבנה בתחילה בית הכנסת מעץ . ' ימייז ' קז זיגיסמונד השני , מלך פולין . 1557ונשרף בדלקה באפריל

נבנה 1557ובשנת , העניק אישור לבנותו מחדש , אוגוסטוס .בתכנון האדריכל סטניסלב ברנק מקרקוב, מבנה אבן

במאות . בית הכנסת נבנה בסגנון הרנסנס המאוחר נערך 1829בשנת . נערכו בו מספר שינויים 18-וה 17-ה

נוספו כמה שיפורים טכניים 1933ובשנת , שיחזור מקיף ומאז ועד היום שמר , ) בפיקוחו של האדריכל הרמן גוטמן (

בתקופת השואה הוחרם בית הכנסת . על מראהו הכללי לאחר , ושימש כמחסן לציוד כיבוי אש , י הגרמנים " ע

, וביניהם הבימה , שתשמישי קודש ופריטים יקרי ערך הודות , 1957-ב . הבניין עצמו לא נהרס . נשדדו ממנו

וינט ' למאמציהם של חברי הקהילה היהודית ושל נציג הג עבר בית הכנסת שיפוץ גדול והושב , עקיבא כהנא , בפולין

.לו עיצובו הפנימי מלפני השואה

40' נכנסים אל חצר בית הכנסת מרחוב שרוקה מס הנמצא בלב הרובע היהודי , ")הרחוב הראשי"בעבר נקרא (

מעל לשער מתנוססת קשת ובה . ' ימייז ' ההיסטורי קז על ". ל " א זצ " בית הכנסת חדש דרמ " כתובת עברית

. חומות החצר כתובות לזכר יהודי קרקוב שנספו בשואה אל אולם התפילה המרכזי מגיעים דרך פרוזדור כניסה

הקירות . ועל ידו כניסה נפרדת לעזרת הנשים , קטן מצפון בצד הצפוני והדרומי חלונות שחלקם , מסוידים לבן

ל ג ן מעו ו ם , העלי בי שנ בי א ר והמע חי ר המז ד בצ והמאפשרים כניסת אור היום פנימה ואשר ביחד עם מספר

. נברשות עומדות ותלויות משרים תחושת אור וגובה במרכז האולם בימה מלבנית מוקפת גדר מברזל מחושל

אחת מהן דלת צבעונית כפולה מן המאה , ולו שתי כניסות שהייתה לפנים בבית הכנסת מחוץ לקרקוב ושנחרב 18-ה

דלת הבימה מקושטת במנורה ועליה כתר . בשואה בסגנון המזכיר את האמנות העממית , בתבליט מוזהב

ולו דלת , ארון הקודש בסגנון הרנסנס המאוחר . באזור משמאל לארון . ך " ומעליו פסוקי תנ , " נובו -ארט " בסגנון

עילוי ( נ " נר תמיד ע " ניצב נר תמיד עם כתובת עברית ומימינו לוח זיכרון למקום בו נהג רבי , " ל " א ז "רמ) נשמה

א שמור גם אחד " לכבודו של רמ . משה איסרלס להתפלל כתובת הייסוד נשתמרה על יד . הכיסאות בקיר מזרח

אחת התוספות האחרונות לבית הכנסת . הקיר הדרומי חיים , מתנת נשיא מדינת ישראל השישי , הצנוע הוא שעון

עזרת הנשים הייתה . 1992שביקר במקום בשנת , הרצוג מקושרת לצד , במקור בקומה הראשונה של מבנה העץ

וכיום צמוד יציע הנשים , מאז עברה שינויים רבים. הצפוני .לקיר הצפוני של אולם התפילה

בית העלמין העתיק בקרקוב נמצא מאחורי בית נפרד ממתחם , בצמידות , הכנסת והוא חלק בלתי

שהועברה ממקומה , מעל לשער כתובת . היסטורי זה המעידה כי בית , הקודם בשער הקודם ברחוב יאקובה

. והוא מהעתיקים ביותר בפולין , 1552העלמין נוסד בשנת היה בית העלמין העתיק מקום הקבורה העיקרי 1800עד

אולם כמה יהודים נכבדים נקברו שם גם , ליהודי קרקוב (בהשתדלותו של רבי דב בער מייזלס , 1845-ב . אחר כך

שהדגיש את חשיבותו הרוחנית וההיסטורית , )1870-1798ביטלו רשויות העיר קרקוב תכנית בינוי , של בית העלמין

. עירונית שעשויה הייתה להוביל להריסת בית הקברות בשנות הארבעים של . בכל זאת בית העלמין הוזנח ונזנח

רק . הנאצים הרסו אותו כמעט לגמרי 20-המאה ה וביניהם , כתריסר מצבות שרדו את תקופת השואה .מצבותיהם של רבי משה איסרלס ובני משפחתו

בסוף שנות הארבעים ובשנות החמישים של המאה נחשפו בחפירות ארכיאולוגיות בשטח בית העלמין , 20-ה

כדי , אפשר שחלקן נקברו בכוונה . מאות מצבות עתיקות . 1704להצילן מהרס על ידי הפולשים השבדים בשנת

מאות שברי מצבות נקבעו לאורך החומה הפנימית של בית במשך הזמן החלו לכנות . לאורך רחוב שרוקה , העלמין

והיה לאתר זיכרון לקהילה , " כותל הדמעות " את המקום חלק מהמצבות ששוקמו הן . היהודית החרבה של קרקוב

וזו של רבי משה , של רבנים ומנהיגי קהילה נודעים מצבתו מכוסה בפתקי בקשה . איסרלס היא הנודעת ביותר

ותפילה רבים שמניחים שם מתפללים העולים לרגל מכל .רחבי העולם

חיים גיוזלי

F.Turek (1935(טורק . ציורו של פ, א“בית הכנסת הרמ

7עמוד בטאון ארגון יוצאי קרקוב בישראל נ ו ב י נ י ק ר ק ו ב ס ק י ה

הקווים המייחדים את תנועת ההתנגדות היהודית בקרקובהארגון הלוחם של : " בקרקוב פעלו שני ארגוני מחתרת

ששמר " החלוץ הלוחם " ובקיצור , " הנוער היהודי החלוצי על אופיו התנועתי העצמאי כארגון לוחם של נוער יהודי

קבוצה היהודית הלוחמת " שהוגדר כ –והשני , חלוצי וויתר על , ") הניצוץ " (=" איסקרא " שכינויה " מהגטו

Polska ( ר . פ . עצמאותו ופעל כיחידה יהודית במסגרת פ Partia Robotnicza ( , למרות שמרבית חבריו באו

שחבריו , " שומר הצעיר " מתנועות נוער חלוציות וציוניות כ שני ". הצופה " -ו " ' עקיבא ב " ומ , היוו את הגרעין הגדול

ר ולא עם ארמיה . פ . ארגוני המחתרת היו בקשר עם הפ .קריובה

הנובע במידה רבה מהיותה של קרקוב , אופיו של הגטו וכן השינויים , העיר שנבחרה להיות בירת הגנרלגוברנמנט

לא איפשרו לשני , התכופים בהרכב אולכלוסיית הגטו מלכתחילה היה . הארגונים כאחד לפעול בתחומי הגטו

ברור להנהגות שני הארגונים שהתנאים האובייקטיביים .מאלצים אותם לפעול מחוץ לחומות הגטו

לגבי גורל הגטו " האחריות הקיבוצית " תחושת , בנוסף שבה בחר , גם הבחירה ביער . היתה נחלת שני הארגונים

, בשלב הראשון של הפעילות המזויינת " החלוץ הלוחם " נבעה מאותן סיבות ושיקולים שהובילוהו להחלטת

.הלחימה והניעוהו לפעול מחוץ לשטח הגטו

הגירסה שהלחימה הפרטיזנית באה במקום רעיון אין לה , המרד בגטו בהשפעת המחתרת הקומוניסטית

נעשתה , 1942באוקטובר , הפעילות ביער : לראיה . אחיזה לא הוכיח –הבטחת העזרה –ר . פ . גם לאחר שהקשר עם פ

ארי של העיר נבעה " ההחלטה לפעול בשטח ה . את עצמו

מהכשלון של אופציית היער והעובדה שקרקוב היתה .למרכז השלטון הגרמני

יש הסבורים כי אי קבלת התפישה של הנהגת הארגון , הרעיון של מרד בגיטו , דהיינו , היהודי הלוחם בוורשה

נבעה מהעובדה שבתקופה שבין שתי המלחמות היתה לוורשה רק השפעה מעטה על רוב התנועות החלוציות

סברה זו אינה נכונה שהרי השומר הצעיר . בגליציה בהנהלתו של לייבק אפטרגוט חידש וחיזק את הקשרים

וזאת אחרי שניתק , 1941או בראשית 1940-ב , עם וורשה לאחר הכיבוש 1941ביוני , את הקשר עם המרכז בלבוב

איש תנועת , " לאבאן " גם אברהם ליבוביץ . הרוסי שם כאיש , אך גם הוא , שמר על קשר עם וורשה , " דרור "

מבין כי קונצפציית המרד בגטו כפי שפותחה , קרקוב בוורשה אינה תואמת את התנאים הספציפיים של גטו

.קרקוב

סביר להניח כי ההשפעה הקומוניסטית היתה על גם אם חבריו מן השורה לא , ארגונו של השק באומינגר

העובדה כי כמחצית מהחברים של . היו מודעים לה ואחד מבכירי , כולל המפקד השק באומינגר , “ איסקרא ”

השומר " נמנו על תנועת , בנק הלברייך –המיפקדה תנועה חלוצית ציונית שבכל הגטאות היתה בין , " הצעיר

פעל בקרקוב , עמודי התווך של הארגון היהודי הלוחם ורק שיתף עמו , מחוץ למסגרת הארגון היהודי הלוחם

.היא תופעה יוצאת דופן, פעולה על פי צורך

בקרקוב לא היה סיכוי שאוכלוסיית " החלוץ הלוחם "לשכן האוכלוסיה היתה סבורה שיש , הגטו תעמוד מאחריו

שהוקם כבר , להם אופציה לשרוד במחנה העבודה פלשוב ובמקומות עבודה נוספים אחרים בקרקוב , 1942בדצמבר

רק . שבחלקם שררו תנאים סבירים יחסית , ובסמוך לה תחת פיקודו של הצורר , מאוחר יותר נודעו זוועות המחנה

.אך אז היה כבר מאוחר מידי, אמון גאת

" איסקרא " -ו " החלוץ הלוחם " , הנהגות שני הארגונים הגיעו לרעיון של מאבק מזויין באופן עצמאי וללא הנחיה

השק באומינגר הגה כך מרגע הגיעו מלבוב . כלשהי מבחוץ היו מודעים לסכנת " עקיבא " ומנהיגי , 1942לגטו בראשית

ההשמדה מאז שהתריע על כך המנהיג הרעיוני של גם . 1940ובראשית 1939בסוף , יואל דרייבלט , התנועה

שמעון דרנגר ודולק ליבסקינד הגיעו למסקנה שיהיה צורך .להגיב בהתנגדות אקטיבית ולא פסיבית

אף על , שני הארגונים אינם מוותרים על המשך המאבק , " ציגנריה " פי שנזוקו קשות עקב הלשנות לאחר מבצע

החלוץ . " והם ממשיכים לפעול עד נפול האיש האחרון כחלק מהפרטיזנקה , ממשיך את מלחמתו ביער " הלוחם

תוך , תוך שמירה על אוטונומיה וצביון לאומי , הכללית , איכרים -שהוא נאלץ להגן על אנשיו מפני האויב הפולני

.המנסים לחסלם -שוטרים ואנשי ארמיה קריובה

ן שהדגיש את נאמנותו " החלוץ הלוחם " לארגוהיה פן טרגי בהיותו , ציונית וחלוצית -ללאומיות היהודית

, נאלץ לפעול כמחתרת תחת זהות של לוחמים פולנים שהביאה אותו לפעול " האחריות הקיבוצית " וזאת בשל

מחוץ לגטו ואי רצון להיות גורם שיביא להחשת חיסולו .של הגטו

ר יעל פלד "ד . 1943-1939קרקוב היהודית : "מתוך

"מאבק, מחתרת, עמידה

נ ו ב י נ י ק ר ק ו ב ס ק י ה 8עמוד בטאון ארגון יוצאי קרקוב בישראל

על ארגון קראקע ספר "לאנדסמאנשאפטן אין ישראל"

,קוראים כותביםעמי פמפר בגליון מאי פרסמנו את הסיפור שסופר במשפחתו של

על מנת להצילה , על תינוקת יהודיה שנמסרה לידי משפחה פולנית . והמשפחה המאמצת סירבה להשיבה לחיק אביה, בזמן השואה

): לבית וולפיילר(רינה בירנהק על כך מרחיבה ומספרת גברת בגטו נולדה תינוקת ללודוויג בר ורעייתו פלה לבית וולפיילר

על מנת לנסות להצילה סוכם להעבירה למכר ). דודתה של רינה(ביום המיועד הושמה . שהבטיח לנסות למצוא לה בית, פולני

. ואותו שלשלו בחבל מהחלון שפנה אל מחוץ לגטו, התינוקת בסלוהשאירו בפתח , לקח את הסל ובו התינוקת, המכר הפולני הגיע

ובעלת , התינוקת בכתה. ביתם של זוג פולנים קתולים ערירים . “ישו הביא לנו תינוקת”: הבית פתחה את הדלת וצעקה לבעלה

, פלה, האם. אנטישמית...הילדה גדלה בביתם כקתולית אדוקה ו, ומששב האב לודוויג מהמלחמה וביקש לקבל את בתו, נספתה

זה פסק שמכיוון ? ובית המשפט. סרבו ההורים וסרבה הילדההרי עדיף שתשאר אצל הוריה , שלילדה אין אם ביולוגית

.המאמצים

♣♣♣ במבנה : טמפל"מספר כי בימי חול היו מתפללים בצבי גרינגרס

והיתה מקהלת , היו גם מתקיימות חתונות" טמפל"ב. שבחצר .שהיה עיוור, ר ליבלינג"בעוגב ניגן ד. נשים וגברים וניגון בעוגב

♣♣♣ מבקש את דוד תגר

עזרתכם במידע על . משפחת בק

שארל בק ואחיו -הרשלבתמונה שצולמה (

היגרו ) בקרקובב "מקרקוב לארה

. 20-בתחילת המאה ה

, הרשל שב לאירופהעסק בצורפות ובמסחר

, ביהלומים בשוויץלכשנודע 1941-ונפטר ב

לו על גורל בני משפחתו האם . שנותרה בקרקוב

מישהו יכול לשפוך אור נוסף על המשפחה שנותרה בקרקוב

?וגורלה

romts@bezeqint.net

♣♣♣

מרגוט ) Schimmel(מחפש מידע על שימל ר שמואל קנלר "דבנות גרדה , ילידות שנות העשרים של המאה הקודמת, ורות

.שימל) זיגמונד(שימל לבית קנלר וזיגי

מספר Jana Kasprowiczaברחוב , המשפחה התגוררה בקרקובהמידע האחרון מהן הוא גלויה שנשלחה מהן מקרקוב . 20 .ועליה בולים גרמניים 28.11.1939-ב

hensam@netvision.net.il

לאנדסמאנשאפטן ” ראה אור הספר 1961במאי שפורסם על ידי התאחדות עולי פולין “ אין ישראל

, ביידיש , עמודים 210הספר מכיל למעלה . בישראל ארגונים של יוצאי 100-כולל מידע על למעלה מ

ערים ועיירות בפולין וכן מידע על התאחדות עולי הוועד , קופת התאחדות עולי פולין , פולין בישראל

, לענייני העליה מפולין שעל יד הסוכנות היהודית .משה שור בישראל' ש פרופ"ע" בני ברית"ולשכת

לאחר סקירה , וכך נכתב על ארגון יוצאי קרקוב קצרצרה של החיים היהודיים בקרקוב מהמאה

ארגון יוצאי קרקוב נוסד בישראל בשנת : " 14-ה אבל את פעילותו האינטנסיבית החל אחרי , 1925

והפך להיות גורם חשוב , פרוץ מלחמת העולם מבחינה תרבותית ופילנטרופית עבור יהודי קרקוב

מר , וזה הודות ליוזמים הנכבדים , ישראל -בארץ .ר חיים הילפשטיין"אברהם נוסבאום וד

הדבר הראשון שעשינו היתה החלטה להגיש עזרה ליהודי קרקוב אשר הוגלו או נדדו אל תוככי

עבור הכסף שאספנו שלחנו אליהם אלפי . רוסיה בזמנו קיבלנו הרבה . בשווי כספי רב , חבילות מזון בהם סיפרו יהודי קרקוב שמשלוחי , מכתבי תודה

.החבילות פשוט הצילו אותם ממוות ברעב

במקביל היינו בקשר סדיר עם נציגות יהודי כדי לעזור , " הצלב האדום " פולין שפעלו במסגרת

. לאותם אנשים ששרדו גם בדרכים דיפלומטיות הקמנו את , ובנוסף לאותה מטרה , באותו זמן

אשר עזרה לאותם יהודים שהצליחו , " אחווה " .ואת העזרה הזו אנו מגישים כל הזמן, לעלות לארץ

מאמץ גדול במיוחד היה בזמן העלייה של יהדות , והצלחנו , השתדלנו ). 1959-1956בשנים ( פולין

התאחדות עולי " לארגן בשיתוף פעולה עם הבנק של הלוואות בקנה מידה גדול לעזרת אותם " פולין

.עולים שרק הגיעו

אנו מארגנים ימי עיון , בחודש מרץ , בכל שנה לאחר כמה שנות . אקדמיים לזכר קדושי העיר

אשר מכיל " ספר קרקוב " עבודה והכנות יצא לאור ומשקף , כמה מאות עמודים ואילוסטרציות יפות

הספר זכה להדים . ומספר את סיפור יהודי קרקוב . אלא גם בתקשורת , והכרה לא רק בין יהודי קרקוב

הוא מעין מצבת זיכרון לקהילתנו " ספר קרקוב " .השסועה והפגועה

כבר שנים שאנו עסוקים בשלבי , בנוסף לכך שנבנה " נוה איתן "בקיבוץ " היתה תרבות"סיום של

הבניין כבר גמור ואנו מקווים . במשותף עם הקיבוץ ' הגב , שסיום כל עבודות הגמר יגיע בעזרת בת עירנו

בית התרבות נועד להיות מצבה . הלן רובינשטיין .וזיכרון עבור לוחמי גטו קרקוב

מנהל הארגון , חוץ מפעילות סוציאלית וחברתית לארגון יש גם . שלנו גם פעילות תרבותית ומפגשים

שמביעים שם , " התאחדות יוצאי פולין " נציגים ב יש לארגון שלנו גם נציגים . את עמדתם ודעתם

.ל ואנו בקשר רציף איתם"בחו

CONFERENCE ON JEWISH MATERIAL CLAIMS AGAINST GERMANY, INC. ועידת התביעות ● 93480ירושלים , 101דרך חברון ● 02-6712711': טל ● 02-6712731: פקס Website: www.claimscon.co.il

Beit Ha’umot, 101 Derech Hevron, Jerusalem 93480 ● redisrael@claimscon.org