אחרית דבר

אחרית דבר. טוב אחרית דבר מראשיתו(קהלי׳ י. ״)

הדבר מתוקן - ונעטר את השים :והאלפס בעטרות היקרות האל, ונתלה את רובי המאורות הגדולים האלה סביב להש״ס על הדף, ויתרם יאירו

מלפניו או לאחריו.

ו ודאיגו אותם ס פ ד ר נ ב כ ס הרבה פירושים חרושים והגהות ש ג כי טובים המה להשכיל בהיותם גלוים על הש״ס, אספגו גם אותם אליה

ויעטרוהו גם המה להוד ולתפארת.

ועינינו לא חסה על כסף ההוצאה הגדולה הזאת לקבוץ כל ההוספות ההן / להעתיק ולקנות כל כתבי הידים ולצרפם ולזקקם, ולהדפםתן העצומה אף אם בשלהן רבה כמות השים ויהי כפול ארבע (בתוכן אותיותיו ואיכות, והרכינו לפאר ולהאדיר המלאכה בכל פאר והידור האפשרי; ( י ת נ א י מ לא עצמה טמנו כל הוצאה, ולא שנכה ממנו נל עבודה I — כמה ממון שקעו כבנין זה! כמה נפשות עמלו כבנין זה! יותר ממאה חכמי חרשים פועלי הדפוס עמלו בבנינו; ארבעה עשר מניחים מומחים חכמי התורה— ומהם נדולי ונאוני ישראל =) — ינעו בתקונו; ומפקחים ומשטחים על המלאכה לרוב. ומכונות רבות(שנעללפיעספען) עשו בהדפסתו כל אותן הימים . אין קץ. - ! ת א ז ליניעה, אין ערוך למלאכה ׳ ואין קצה לכסף אשר אכלה העבודה ה

, כי מוקשים ו ועל כל אלה רבתה התלאה אשר מצאתנו בדרך ז גדולים פנשנו ומכשולים רבים וחתחתים בדרך, ויתיצבו לשטן לנו פעמים רבות ; כמה הרפתקאות עדו עלנא 1 בראשית מלאכתנו נגדר הדרך בעדנו כשנה תמימה, עד אשר השגנו הרמנא דמלכותא בעז׳׳ה ואשרה וקימה את ההדפסה הזאת. ויהי אח׳כ כי החלנו במלאכה, ובידנו טרם היו העתקות מפי׳ רבינו חננאל זיל לכל סדר מועד, כי לא היה מוכן בידנו מפירושו רק למסכת שבת ולסדר נזיקץ לבד; ונבוא להעתיק לנו את פירושו למסכת עירובין ושארי מסכתות, מכ׳י אשר ברומי בבית עקד הספרים שבוואטיקאן, והנה שערי האוצר ההוא ננעלו לארבעה וחצי ירחים! כי כן דרכו מדי שנה בקץ חדש יוני יסג! , ובשנים עשר לחדש נאוועמבר יפתח, ולא יותן לאיש לבא שעריו בכל הימים ההם. וישם הדבר מועקה גדולה בהדפסתנו, ויצר לנו מאד כי ו«;-נצר בשל הדבר הזה; כי אנחנו החלטנו להדפיס את מסכתות הש׳ס על הסדר שסידרן הרמבים זיל, ונשמר לבלי הקדים המאוחר למוקדם; ועוד זאת כי אף המסכתות שפירוש ריח כבר היה בידנו חסרו להן הוספות אחיות אשר נדרנו להן, ולא היו בידנו מן המוכן רק למסכת סנהדרין לבדה; והוכרחנו לעבור על דעתנו, והדפסנו אחר מסכת שבת את המסכת סנהדרין. אבל נם בזאת לא נושענו עוד כי בטרם יפתחו שערי האוצר הנ׳ל, ובטרם יעתק הכיי למסי עירובין ויתר המסכתות מסדר מועד תעצר ההדפסה עוד לימים רבים. אולם אל מעוזנוע ראבעאוויץ שליט׳א ממינכען ט ל נ א פ שלח לפנינו מושיע, את הג׳מ ר (בעהמים דקדוקי םופריפ) אשר היה אן (בקיץ תי״&) ברומי ויעש שמה בבתי

דברי האלמנה והאחים ראם״ המדפיסים אשד בווילנא: כשש שנים ארכו עלינו ימי הדפסת הש״ס תלמוד בבלי הזה עם האלפסי; בשנת המשת אלפים שש מאות וארבעים לביע (חי־׳ם) כשמונה עשר לירח זיו החלנו במלאכה, ובשנת ארבעים ושש (חיי׳ם) ביינ לחדש האביב כלינו מלאכתגו הגדולה הזאת כעז׳ה א). וכל אותן השנים החרשנו; אף לא הקדמנו הקדמה ו ולא ספרנו בשבחה ותולדתה של מלאכתנו ז בראש הש׳ס כז*רח המדפיסים והמחברים, כי אמרנו: אל יתהלל חנר כמפתח; כי לבנו היה חרד ומפחד מאד מפני ההדפסה הנדולה הזאת אשר כמוה לא נהייתה עוד; ואם הדפסת כל שיס ואלפס אשר איננה רק כהעתקתם י פ ל ת א ש ש ספר מתוך ספר, נדמה לכל כהר—לרב כמותו אשר יכיל כ, ופי ו ת ו מ כ ם לו ב י ף כי הדפסת ש׳ס ואלפס כזה -אשד. פי שנ א - על י םר 1 ונפחד םאד פן לא נוכל ה ר ה ה כותו—הלא נדמה לנו כ עשרה באי

לעלות אל ראש הר האלהים הזה. כי רם הוא וגבוה עד לשמים! — .

כי הנה לא להדפיס שים ככל ספרי השים באנו; לא להעתיקו בצורתו הראשונה ולחקות מעשה הדפסתו כמעשה קוף, כי לכר<« לו שמים חדשים ופנים חדשים, ולהאיר עליו אור חדש, אור הראשון שנננז ממנו מאות כשנים עד כה:— כי העיד ה׳ את רוחנו לחפש אורות הננוזים ככתבי ידי רבותינו הראשונים-מפרשי השים-לחשוף מצפונותיהם, ולהוציאם מאפל מחשכי ננזכם, לבלי יכוסו עוד בטמון, ולתלות את המאורות האלה- ומה כבדה . ד א ברקיע הש״ס להאיר עליו באורם הצת, הבהיר והנשגב מ העבודה הזאת עלינו, ומה עצמה ! כמה יניעות ינענו בטרם מצאנו את האורות הנעלמים ההם! כמה עמל ותלאה שבענו בטרם קבצנו נדחיהם!- כי היו נפוצים ומפוזרים בעזי הספרים בכל ! ם ה י ל וכמה כסף בזבזנו ע, זה בכה וזה בכה, ורובם כבד אבד עליהם כלח מרוב ל ב קצות ת ימים, ותעל עליהם חלודה •י עין הכתב כהתה, ורשומו כמעט לא ניכר; וקצתם אכל; עש וסם, והניר בלה ונרקב, וכמעט נגעה בו יד ויהי לאבק; והכתב חבו כתב איטליאני*) או ספרדי הוא, אשר רוב ישראל עתה לא כהלין כתבא דנה למקרא; והפקרנו מעתיקים נאמנים וזריזים בכל בתי עקד הספרים אשר מצאנו שמה כתבי ידי רבותינו ז׳ל, ונרבה שכרם ונמלא את ידם להעתיקם לנו העתקות נאמנות, להציל לנו את שאריתם מאבדון, ויתרם םכליון. וביניעת בשד ורוח ובזעת אף הוציאו והצילו מערמות עפרות האוצרות את הםרנליות הטובות ואבני הקדש אשר שבצנו בהם את השים הזה. גם הכךה ה׳ לפנינו הרבה כתבי ידי רבותינו לקנותם מידי יחידי סגולה אשר היו גנוזים אתם , ונם בהם היו רובם בלים נרקבים ומתולעים, וחלודת הזמן כסתה את פגי הכתב. ואת כל העתקות כתבי היד ההם צרפנו ובחננו בכור בחינת חכמי ישראל אדירי התורה, אשר הניחום וצדפים וזקקום םשבושי ההעתקות כיד חכמתם הטובה עליהם, ויוציאו

פ גצויה נגני איפציא נופגיפ אופו וג! גפנ ספלו• י נ ) ליצ נפג « *

ווה פרד הדפסת האלפס ותוספתא : אלפס ותוספתא ברכות ושבת, ותוספתא סדר זרעים,

. (בשגת תרמ״א) — עירובץ פסחים יומא שקלים והל״ק, סוכה ור״ה ״. ביצה תענית, סגלה מו״ק', ב׳׳ק, סנהדרין(תרמ״ב). — ב״מ, ב״ב, שבועות מכות ע״ו הוריות ועדיות

. ( ג ״ ם ר ת ושערי שבועות ( — יבמות, בחובות, אלפסי ורמב׳׳ן נדרים(ם׳ א*י ה׳)

גטין וקדושין(תרמ׳*),, — הלבות בבורות וחלה להרמב׳׳ן (תרט״ה)

— חולין, ותוספתא קדשיש וטהרות(תרט״ו) .

ב) הראש והראשון שבוע היה הנ״ט שלמה הכהן שליש״* (בעה״מ חשק שלטה על הש״ס) הוא שם עיקר מגמתו יטעינו להניד, לזקק ולצרף את כתבי ידי רבותינו הראשונים ז״ל להסיר מהם וזשבושים והשניאות שנפלו ע״י המעתיקים ולפתור הטלות שנמחקו או שעלתה עליהן חלודה מרוב ימים. נם עירד עליהם בתכטתו בהערות מאירות עינים. ואחריו הדייג מוי׳י! אברהםעל ההערות לבאור מר״א על יו׳׳ר נ אבא קליינרטאן ז״ל ( ומסדרי) ש= גם הוא מעינו להגיה ולזקק כיי רבותינו האחרונים ז״י• וגפ איזה מהראשונים. וביותר יגע ושקד על הגהות ובאורי הגר״א ז״ל להעתיקם מעצם כי״ק ולצרפם מכל סיג ושבושכל ז . ״ל א ז ״ ר ג ד ה י י ב ת ם כ צ המעתיקים. כי היו לפניו ע

ימיו היה מצטער להעתיקם ולצרפם וימסור את נפשו עליהם. ועל הטוב יזכרו גם אלה המגיהים המומחים גדולי התורה

ה הוה׳׳ג הח׳ מו״ה מרדכי גךשלמה ז״ל (מוא פיגי אפ ספסלגפ למיס) י ו והרה״ג מו״ה שמואל בהרה״ג מי״ה אלעזר שטראשון אבד׳׳ק זסקאודין. והרה״נ מי״ה יהודה זאב מ״מ. והוא עמל ויגע חרכוד גם בהעתקת הגהות כ״י שונים ובהוספת מיאה מקומות במרדכי ובהערותיו על פסקי תוספות למס׳ חולין. והרב המובהק מו״ה בנימין) עסק ויגע ג׳׳כ בהעתקות הגהות פ טי י פהפי י עזריאל ראם (גפה״פ עסו כתבי יד , והר׳׳ר אליעזר יופן* לפידות , וחר״ר מרדכי יעקב האגער}, והר״ר חיים בייראק ז״ל, והעוזרים על ידיהם (גימפ׳״ס שזי נל*ז

ב. כולם יזכרו לטו ועל הברכת יעטרו ג0 מסדרי האותיות וחרש• המכוטת)יז«קי האותיות, וחרשי השטעדעאט־פין, ובראשם המנצח על ומלאכה הרבני המופלג מי״ד• בן־ציין אש נ״י. כלם יעמדו על הברכה.

זול שערי נל אלה הםםנתות לא נפקדו רק חמשים הוכפות • מבא! ואילך עד כרך נדה נפקדו עיב הוספות :

כרך יבמות »» וראה בניס לבניך שלום על ישראל דלא

אתי לידי חליצה ויבוס(תרט״ג)לפ״ק.. ( ד ״ מ ר ת — כחומת ״ גסיב בת מיגך ( — (נדרים » גדר או שבועה (תרט״ד).

— |נזיר * (תרט״ד). — גיטין ״ כל מי שאין יודע טיב נטין וקידושין

. לא יהא לו עסק עמהן (תרמ״ד)

. ט״ד) תו —(קידושין ״ קיחד, אנךי קגין (. ( — )סוטה ״ (חרמ״ד

— ובתים * עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי (חרמ״ה) .

— מנחות * זאת התורה לעלה למנחה לחטאת ולאשם (תרמ״ה) .

— במרות ״ אך פרה תפדה א,ת ככור האדם(תרמ״ה) • — ערבק ״ על פי אשר תשיג יד הנודר יעריכנו

הכהן (תרמ״ה) .

—\תסורה ״ תמירה (תיימ״ה). —/כריתות ״ פודה י״י נפש עבדיו ולא יאשמו כל

? החוסים בו (תרמ״ה) .

י מעילה י (תרט׳׳ה) . — ועליה נלוה גס מסכיז קגים, המיז*, וסדות .

. ( — חולק * הבריאה תזבחו(תרט״וה ״ וכפר על־ה וטהרה ממקור ד0יה(תרמ״ו). ד י

מהיות * אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור (יתרט״י) .

נשער חגיך הזה נוכרו נפ כל ייור ההופפיוז שנוספו לרנלי ההדפשד. עד יותר סםאה:

כרך פסחים — שבת

— סנהדרי — עירובי!

א) הערה וזד• פדר הדפפת ד&סנתות וומניהס ככהוב על שעריהם •

. ק י פ כרך ברכות נגמר (ב׳ אלול) שנת זאת הברכה(תר״ם) ל

סדר זרעים כשנח הדר זרעים הבבלי(תר״ם). לא געשה כפסח הזה(תרמ״א).ב משבת רגלך (תרמ׳׳א) . אם תשי

סנהדרי נדולה ע״א וכ^1גה כ״ג(תרמ״א). אל יצא איש ממקמו ביום השביעי

(תימ״א) .

ת שבתון הוא לכם (תרמ״א), ב ש ועליה נלוה מסכת שקלים,

. אהב צדקה ומשפט (״רמ״ב). ( ב ״ מ ר ת נוטלים לולב בכל שבעה (

. אך אשר יאכל לכל נפש (חרמ״ב)

. ( ב ״ מ ר ת שבו מדרכיכם (

. ויתבגנו חסדי האל (תרמ״ב)ת שביתנו כאפיקים בנגב שובה ה׳ א

. הזורעים בדמעה ברנה יקצרו(תרמ״ב). הכל חייבי! בראייה ושמחה (תרמ״ב) אמת ומשפט שלוס שפטו בשעריכם

(תרמ״ב).

. חקים ובשפטים (חרט״ג). ( הקים ומשפטים (תרמ״ג

. ( שבועה ונדר (חרמ״ג (חרמ״ג) .

ןהברתי פסיליך יסצבותיך מקרבך ולא

. ( תשתחוה עוד למעשה ידך (תימ״ג

{ועליה «*י הוריוו/עדיוו/אבוו/אדר״נ, מסכתות קטנות.

—ןיוםא

ך׳׳ה (סוכה

J ביצה * ~ )תענית ״ ץםגלה *

ק י ״ ך ״

יחניגה ״- נ״ק ״

0 ״ ״ — ב

— ב״ב ״ /שבועות ״ ~ י סכות ״ — fVf י

דבר 3 ויהי לעת תקופת שנה הראשונה למלאכתנו, ואנחנו עושים במלאכה בזריזות רבה, ונשא עינינו ונראה והנה ענן ככד על ההר חשך ענן וערפל; כי הסית ה׳ בישראל את חמת שנאת העמים בארצות רבות, ויםעו־ו

להפיצם ונחרד מאד מנע לבבנו־, ונעמדה משתוממים ו והנה ה׳ קורא אלינו לאםר אל תרפינה ידכם, אל תיראו ואל תערצו, כי

אפיר בריתי את יעקב, אני בקעתי רוח סערות ואני אקים סערה לדממה; ונתעודד ונעפיל לעלות ההרה. ויהי בשנת תו־מיא בתשעה ועשרים לחדש תמוז נשקה אש בכית דפוסנו ותאכל בקצה אוצרות ספרינו־, ובחסדי ה׳ עלינו לא נתנה לפרוץ הלאה ותשקע האש. ויהי כשנת תרםיב בשני לחדש כסלו יצאה שנית אש מלפני ה׳ ותאכל אחד מאוצרות ספרינו, וביניהם נשרפו נם כל המסכתות ראש השנה וסוכה מהשים (כרך השמיני בהדפסה)א, ונהיה אנוסים להדפיסן שנית. וע״כ נתאחרה אז אשר ננטרו בעת ההי צאתן לאור ויצר לנו הדבר מאד; מלבד מקנו הרב, בשתי השרפות ההן. ה' ימלא חסרוננו I - ועוד מוקשים נדולים כאלה וכאלה פנשנו בארח מלאכתנו זו ואבני ננף רבים; אבל זכותם של רבותינו הקדושים וספריהם אשר היו כלואים בחושך ולא דאו־ אור, הוא שעמד לנו, בזכותם אמץ ה׳ את רוחנו ויחזק לבט ובשמו אזרנו חיל. ונעלה על ידינו ועל תלינו עד תניענו אל ראש הר האלהים הזה . - ובבואנו עתה אל המקום הזה נשא ידינו ונכרכה את אל מעוזנוה הגדולה ס פ ד ה ומעודדט שהחיינו וקיםנו־ וזיכנו להחל ולכלות בדפוסנו את הלם; ואשד כונן אשורנו חה עוד מעו חי א נ ה ל ו מ י כ ש ה הזאת א ד ב כ נ ה ו ולא נתן למוט רגלנו; כי נבר עלינו חסדו, והנחיל לעשות עמנו; הגדיל ה׳ לעשות עם דפוסנו! כי גתן לו שם ושארית בארץ , ויכוגגהו ויקימוע זהי ס ו פ ן ד י ת כ ר א פ ת ל ד ו ו ב כ ה כ), ויהי לשם ל ע ותשעים שנ ב ש

ל עד היום הזה. — א ר ש כל יש ל עוד הנדיל ה׳ לעשות עם דפוסנו כי זיכהו להוציא• לאור ש פעמים שים ואלפס שלש תוצאות משובחות, אשר כל אחת בעתהאת , והתוצאה השלישית הז ם י ש ל תוצאות ה ל כ ת ע ח ב ו ש מ היתה ה

- . ה נ ל ל כ ה ע ת ל היא ע

השים הראשון עם האלפס החלה הדפסתו בשנת הי אלפים תקצ״־ לב׳ע, ותכל מלאכתו בשנת ה׳ אלפים תרי׳דג). והש״ס ההוא נדעה

ת ע- ו מ ו ש י ברוך ו׳׳ל הנ״ל החל בהדפסתו ב ) אבי אבינו ה״ר מנחם p ב ג י׳טיפים יי שמחה זימל מהוראדנא, וד%פיסו על השער: נדפס ט־וילנא והוראתא •י ברוך יי׳ שטחה זימל במוהר״ר מנחם נחום «״ל, ובאמת לא בדפוס ר׳ מנחם מן ב. ולא נדפסו שמה רק מסכת ברכות ׳ שבת, עירובין, ה נדפס בהוראדנא רק בעיר אזאר הסמוכה לת, ומו״ק. ובשנת תקצ״ז נסבה ההדפסה כלה לווילנא (בפקודת הממשלה) ובשני. י פסחים, תענ ההיא נדפסו על המסכתות תענית ומו״ק ,ווילנא והוראדנא׳, ועל המסכת ביצה שנדפסה ג״כ בשנה הי־׳יא לא נדפס רק \וילנא״ לבדה; ולמן אז הוסר מעל השער זכר ,הוראדנא״ ולא נשאר.־.ווילנא׳׳ אבל נזכרו עוד שני השותפים הנ״ל יחד על כל השערים עד סדר קדשים וגם על / רק ׳. ובשנת חר״א ביום י״א אדר יצאה אש מסכת נדה וטהרות שנדפסו קודם סדר קדשים כמבואר לקמן ותאכל את בית הדפוס , ואזלת ידם ׳ וההדפסה הגיעה אז עד התחלת סדר נזיקין. ותתנהג ההדפסה בכבדות ולא נגמרה בשנה ההיא (תו״א) רק מסכת בבא בתרא. ובראשית שנח תר״ב, וההדפסה התנהלה לאטד. ובכבתת עד אשר כלתה סדר נזיקין ו מ נאסף אביט זקננו אל ע וטסכח נדה וטהרות עד שנת תר״ה ובשנה ההיא נשבתה המלאכה , ובשנת תרי״א התעודד אבינו ז״ל וישב לכלות מלאכת הש״ס , והדפיס סדר קדשים לתשלום הש״ס, ויארכו יטי הדפסת הסדר הזד. עד שנת תרי״ד. ועל כל שערי המסכתות מן סדר קדשים נדפס רק שם אביט ז״ל לכדו *) .

) מצבה אחת הצבגו על קברו וקבר אמנו ז״ל אשר נועה ביום י״ג תמוז תרייד 5

קבריהם כתואמים יחדו דבקו. ואלה הדברים חרותים עליה :

מצבת אב ואם עיני עיני על אבן אחתיםי נ יורדהמים! שבעהעי

ירעשו הררי קברים אלה לרעש שמע שברנוט. וידמה כל מקונן לדמות איך הדמט אלהי

סער מות פרץ אל ביתנו וישא שר ושרת הבית פלדות שלהבת־יה אכלו אבינו ואמנו כשמיד ושית י

רגעי מוחם לא רחקו שנה זו מזו וקבריהם דבקו. ל שנת הששים עוד לא באו ותקוות חייהם נתקו א

ומי יספר שבחך אבינו ! וספרי ישראל יספרוהו בשעריהם יזכירו שמך לעד , בקצות חבל יהללווט !

נודע ביהודה בית דפוסך אשר הקימות בחכמתך והוא לכבוד לכל בית ישראל , והוא עד לאמונתן•.

אמונים היו כל מעשיך, ומה נאמן נאמך אם אך הגית שבר רעבון נפשות למאות יוסף המשכיר הלא היית י.

תוטכת בימינך זו אמנו אזרה חיל ותעזרך וליטינך תשכין פה גם עתר.—אמנו עמך בקברן•׳•ה טרא אבל המקום הזה , בניס ובניהם פה יקונמ מ— ראש בית אב ויולדת השבעה יחד פה יקננו !

ת, טר עונות , ו נ ישאו קינים , שלשה בנים , וארבע ב מר יענו עניי עיר, ומשפחות שניכם מקוננות .

מתנות סחר נגלו היום, יום נסחרתם מעיני החייםב וחכר עשיתם בארץ עולים היום ער לשמים י טו

לשאת אלומות זרע הצדקה לזרעכם פה לעולמיםת ביתכם להעמיד לער , תעמדו לקץ הימים י• א

ן קיל פ היפספ הפיפ הזז < ״פ) ט הוא לא יאה אפ -.כיפ. י ו י<) יפי זים נפלי איזה שגו״ה נמאפרו פל *לפ ,אפ לפניו. ו י פ פג ו , ונלא: לא לןלןו נפפי פפ־אמטפ

אחרית עקד הספרים שברומי לספרו דקדוקי סופדים במסכת כבא בתרא: ולו היה הזכות והרשות מאת שרי הוואמיקאן לעשות מלאכתו כבית עקד הספרים אשר בוואטיקאן אף בימי הסנרו, ואף בימי החנים הקטנים, ונם אחר חצות׳ חק הוא לבית העקד ההוא לבלי תת לאיש לעשות שמה בינד החגים; ואן* כ היום ( בימי החול לא יותן לעשות שמה רק למן שעה השמינית בבקך עד חצות ייזפ) לזכות כזה לא

ת להפריע החק הזה. זכה עוד איש בלעת, כי שרי בית העפד יזהרו מאד לבלי ת אולם האיש הזה נכבד מאד בעיני שרי הוואטיקאן, כי רוזני ארץ המליצו לפניהם בעדו א) ויפק רצון מהם, והפרו החוק בגללו להוראת שעה כיוצא מהכלל. ואנחנו הודענוהו את צערנו ונחלה את פניו לעזרנו ולחלצנו ממבוכתנו, ויחל למעננו את פני השר ראש בית העקד לתת רשות לאיש שיבא בכחו לעשות תחתיו בבית העקר בעתים ההם; ויקש הדבר מאד בעיני שר בית העקד, ויאמר הן כבר רנזהp בשלך, כי רבים םנדולי הארץ התקנאו בך, וישאלונו יום יום לזכות גם אותם א ה כמוך לבוא שערי האוצר בימים ההם; והיה אם יזכה עוד איש בלעדך לדבר הזה הלא אז יבטל החוק הזה לנמרי בהיותנו עוברים ושונים עליו. אבל הרב הניל אמץ את רוחו וירבה השתדלות ויגיעה להטות לב השרים לשאלתם, ובעמל רב הפיק רצץ ויתנו רשות להמעתיק שלנו—אשר בא בכחו-לעשות שמה גס

בימי ההסנר, ונתגלגל הזכות עיי זכאי, ויחלצנו ממבוכתנו זאת. —

עוד זאת עשה לנו הרב הנ׳׳ל חסד: כי הנה לא נמצא ברומי איש הראוי למלאכת העתקת כתבי יד ישנים בשפת עברית, רק אחד שמו הרב; והאיש זקן אז ( י א ב י מרדכי יעקב יוסף מקאפואה שליט׳׳א (m! העיר מ י

בבן שבעים שנה, והוא מלא ידו בהעתקת התנחומא כיי במצות הרה״ח החוכךה באבער שליטיא םלבוב (אשר יצא לאור אחיב בדסוסנו בשנת חרם׳ה) מ ל מויה ש נם צוהו הרב רנY הנ״ל להעתיק לו ספר בה״נ כיי יקר שנמצא שם לשם הרב הנביר החכם השלם מוהריר אברהם מערצבאכער ז״ל ממינצען תיכף אחר שעמוד העתקת התנחומא. ומה עשה הרב למעננו ? ביטל רצונו מפני רצוננו ויצור. על המעתיק להקדים העתקת פר׳ח להבודנ והתנחומא אשר בחסד החדה מהריש כאבער הגיל הואיל גם הוא לדחות העתקתו מפני העתקת פריה בעדנו; ובכן מלא המעתיק את ידו בהעתקתנו לבדה, ויעש בבית העקד כל ימי הסנרו ויכל מלאכתו בעז״ה בטרם נפסקה

ההדפסה . זבדה אלד. לטובה להרב הנ׳ל על כל חסדו לטובו! הדפסתנו! . י

א) בר״ס למסכת בבא בחרא בהקדמחו כחב אשר הגענעראל-קונסיל שבמינבען לממלכת זאכםען, הגביר החכם השלם סיהר״י מאיר ווילמעדסדעדפער השיג בעדו מכתב מליצה מהנסיך האהענלאהע ציר ממלכת אשכנז בצרפת (וכעת ועא נציב עלזאם ולאטהריגגען) לאחיי הנםיך הקארדינאל האהענלאהע ברומי f והפראפעססאד ד״ר שענ במינכען נתן לו מכתב מליצה להקארדינאל העתענרעהטער ושני הקארדינאלע השתדלו

יהשיגו בעבורו הרשיום הנ״ל • ב) אא״ז הרבני הראש מוהר״י־ ברוך ב״ד יוסף ז״ל יסד ראשונה את בית דפוסטא בשנת הי אלפים תקמ״ט י) והוא היה הדפום הראשון לספרי ישראל נ ד א ר ו בעיר ה) והוריש בארץ ליטא ׳ גבשגת תקנ״ט יסדהו בווילגא, ובשגת תקס״ג נאסף אל עמו בווילנא ג,( ) , ובשנת תר״ב נאסף אל אבותיו 4 a ראם ז״ל p לבנו א״ז הר׳ טוהר״ר מנחם » ו 0 את ד ובנו יחידו אבינו ה״ר טוהר״ר יוסף ראובן ראם ז״ל ירש את הדפוס, ובשנת חדי״ח ביום הפורים נאסף גם הוא אל אבותיו») ויעזוב אח דפוסו לשלשח בניו: ה״ה הר׳ דוד, חיים יעקב, ומנחם נבריאל. וימת אחי ט ה״ר דוד ז״ל בפעטערםבורג (אשר נקרה אז שמה) בשנת, ובשנת חרכ״ג נקךא ביתדפוסגו על שם האלמנה (אר״דז״ל) והאחים פ ״ ״ י תר״נ ביים ״ה. ראם, ובשגת חדכ״ט ביום כ״ג אלול לקח אלהים גם אח אחינו ה״ר חיים יעקב ז׳׳ל תנצבי

פ וציוי פעונפ ״ י פ סתתי׳ שטראשון ויל נפ1*פ: פפי 5ויפ נהפיק להנ*1 נפל פ י י הספטפ פל לילנו מ *נ 1) ני פמיל (א?פאן) שטהפ דפוס נ ער ויל (מואיפא) ועסנפ פפ-ל עם פ-יוש היא״פ ו י ו ו י . א ר ע י להניע פ פ פעמ י מק, פפפ עפשלפ פפאניסל* אנופפופ פ«ו פולין ויונות ניול יליש׳א . ונשעי ס׳ 5ו־פ נהפיק פי ם נ י ־ ק א ה נ ד א ר ו ה ינהפנפה האניי שפ נשינ : דפוס חדש שהוקם .פה , ולא יאפי ע* י «op («'׳ יקייפיפ העיופ להניעיש לפ׳ ?ייפש אשי ד ס ח ו פ ד מ ינפינ על השעי: ניפפ ב ־ מ ב ר ח ו ׳ א « בחינת עולם פפ מ נא-נה הפיה ניא) ינייט *» ס; מ נ נמנתים נ ; לפיפ י ה י י נ א פ נ ד א ר ו ז yf ה מקפ עי• המיני היננ• פיאש הןגץ פויה ברוך נפייה יוסף זיל פיפ «ל ־שנפ פקפיש, היא הלמס החלש י י ןייפ נהפיק מ ט׳ (מןניה) . ממי. עיניו שגימפ פלש שמני למל על פפ ו י פ נ י

שנזני פז שנופי עיי *איו פניל.

*) וינוח בקברו אשד בשדה הקברות הישן. ועל מצבת קברו חרותים הדברים האלה: בטלאכת שטים עסק רוב יטיו ולא פנה אל רהבים כל שניו בצדק הדריך ולא נמוטו פעמיו יסף והדפיס ספרי קדש לחכמיו

א״ה הרבני הראש טוהר״ר ברוך במוהר׳׳ר יוסף מדפים ומ״ס מק״ק הוראדנא. ונפטר ש׳יק א' דחיה״מ פסח תקפ״ג חנצב״ה :

י נפן לז אטז יל נלמסי ניז״ז, נניאה פס׳ אנקפ יינל ספייסס ליי שניי שנלשפ נמואינא נ 8) ל« הניאה נך י ר י כ ׳ הי נט הואש פי ן נהי ם מ ח נ י מ י " היננ• ;פישלא פיהי פ ע מ י מנ על השעי ״הינא לניה ה נ נשנפ פמיר. ו" היננ׳ פייה מגחם א; ינידינו יש לוס השנה לשנפ פקסיה וניפס עליי ״נעשה ונמזשנ ע אלנ מי 0״ס׳ . ינראה שניפפ נ

* יפיאי לג י י , פה fp י א נ י א י ך זיל פמ טן נפהיייי ברו

•) על מצבת קברו חרותים הדברים האלה ;

אבי מדים ראשי וכבודי דקירי סע מני למנוחות

י עזב אותי לאנתות נפשי ביגון תלין כ חשבתי דרכיו איש אמונים היה י״א הולך ישר

מלאכת שטים אחז ותפס לעסוק בדפוס כשר p ינצור להגדיל תורה ולהאדירה במקהלות •

ל פנית ומחטת ולעומדים ביית ה׳ בלילות כ י נתן פזר לאביונים ודלים ויחם על דל ואביון מעשיו הטובים יגיט עליו לשכון בגנזי עליון

הלך לעולמו ונפטר בשם טוב זקן ושבע ימים ויבאוני חסדיו וזכותו להגין עלי כל השנים

בשיבה טובה בא אל אבוחיו אשר פה חונים דוטמוהו בקהל עם פנו דרך והציבו לו ציונים

ופתחו שערים וחלונים ויבא צדיק שומר אמונים כמד. לך כשדי אבי יגינו עלי מעשיך ההגונים

*״ה אבי מירי הרבני המופלג איש י״א מויה מנחם מן במו״ה ברוך זלה״ה מדפיס דפר. ק״ק ווילנא.

. ק י ם משיב נפש• לפ ח נ ייצאה נשמי.י בטהרה ביום ד' כ״ח תשרי שנח חר״ב לפרט כי רחק ממני מ

ר ב ; ד, רובם לא הוסיפו רק תוספת מועטת, ויסתפקו ד הוספות גם מכתבי י בהוספת איזה הגהות, איזה ציונים ומסורות וכדומה; מלבד מעטים היוצאים מהכלל אשר הוסיפו איזה הוספות נכבדות, אבל גיכ מעטותש ד י ק נ ב ו א כ פ ת ש ם ה ה י נ י ע מאד;— וכל אלה פעלו בעת אשר לר ש ת א ע ת - ב ו צ ו ל ח ש כ א ר ת ב ו י ל נ ר מ ת ו ו ב ו ם ט י נ ב א ום נדולי כל המפרשים, וםקוריהם י נ ו מ ד ק ו ה נ י ת ו ב די ר י י ב ת כ, ם י מ י י ק ם ו י י ם ח ד ו ע , ב ם ד ד כל א י ם ב י י ו צ ו מ הראשונים, הי בטרם אכלום עש, בטרם היו לברות לשני הזמן הרב אשד עבר עליהם מנים ואין מאסף אותם ה י נ י ע ם ל י ח נ ו מ ם ו י ר ו ב ; וכל אלה היו צ ז א הביתה (בית התלמוד) ויניחום למעצבה ! ה) עד שקמתי ראם שקמתי דפוס בישראל; עד אשר העיר ה׳ את תחנו ו?תן את לבנו ונפשנו ומאדנו, ואת פליטת מחמדיהם מכליון, ק ב א להציל את שארית אמרות קדשם מ הוצאנו את שאריתם מקברותיהם, אשר נקבת בטטמוניות גנזי הספרים, ונחיה אותם מערמת עפרם , ונקים להם שם ושארית בישראל ניוס הזה. — נודך ה׳! מה רב טובך אשר צפנת לנו! קפל הקביה ד מאות שנה וכל אותן השנים לא זיכה לאחד הדפוסים להתנדר כמלאכה זו והניח המקום הגדול הזה להתגדר בו לדפוסנו לבדו עד היום הזה ! ולא זו בלבד אלא כי כמעט בכל ספר שיוצא מדפוסנו נמצא מקום נדול להתנדד בו כמו שעשינו במדרש רבהד הוספות, ביורה דעה עם ל׳׳ח פירושים, עם ט׳ו פירושים, בעין יעקב עם י בזוהר עם שבעת המאורות וכדומה וכדומה. — ברוך שמו וברוך חסדו לנצח !

אל תמח חסדך ממנו לעולם וצלך יחופף על בית דפוסנו סלה 1

וועד, במודעה ״קול רם׳ שהוצאנו בשנת תרים, לפני הדפסת השים לא אמרנו להוסיף בו על שלפניו רק ארבעים הוספות להשיס, ושמונה עשר להאלפס; ויהי עד הניענו להדפסת הכרך הראשון ותעלה בידנו למצוא הוספות עד חמשים להשיס, וחמש ועשרים להאלפס; נם נשתנו קצת הוספות מכפי שאמרנו בקוד והמרנו אותן באחרות לטעמים שונים אשר מצאנום לשבח, כפי שהודענו אז במעטפת הכרך הראשון, וכן נקבו בשערי הכרכים הראשונים. רהי כי יספנו לחפש עוד במטמונים למצוא להם עוד דברי חפץ וינענו ומצאנו ת״ל עוד חמודות ננוזות סגולות יקרות םאד וכמעט לא נדפס כרך אחד שלא נוסף בו איזה הוספה יקרה חדשה עד כי. ת ו ד ב כ עלתה בידנו תיל לפקוד כשער כרך יבמות שתים ושבעים הוספות נ

ל אלה לא אמרנו די, ונם לערב הדפסתנו לא הנחנו ידנו מלהפוך כ ב ו עוד באוצרות הספרים ולהעלות פניני קדש מהם. ותיל כי מצאנו עוד מרנליות טובות, רובן כתבי ידי רבנן קדמאי ובתראי, אשר עק לא ראתם עוד בדפוס. וכל אלה המרנליות אספנו והוספנו על השיס והאלפס עד כי, א ת פ ס ו ת ס ו פ ל א , וארבעים ב ם י ש ה הוספות ב א מ עלו יחד ליותר מ

כמבואר בשער הכרך הזה ובשער אלפס חולק .

ד עוד מעלות בקדש שרבו מלפורטן, ונזכירה נא רק קצתן : ב ל מ את התוספתא הדפסנו באותיות מרובעות בעלים נפרדים מהאלפס למען תוכל להלוות על השים , כי הלא שם מקומה. ולא נדע לאיזה טעם וסבת שת המדפיס הראשון את מקומה בסוף האלפס וכל המדפיסים ננררו אחריו כאלו קבלה היא בידו, ולא הכירו את מקימה! ואנחנו יראנו לשנות בכל כל מההרגל שכבר שב לההמון כחיוב, אבל הכרנו את מקומה; ולצאת ידית באפן שתוכלנה ו ד ח ו י ת מ ו ר ב ו ח שניהםהדפסנוה עם האלפס אבל ב

להתפרד מהאלפס ולהלוות על הש״ס.

ת י ת האדר׳נ והמסכתות קטנות בהשים הדפסני באותיות מרובעו א וחלקנו את האדרינ לפסקא פסקא באותיות כדי להקל על הקורא.

ופפד״מ ועייל ושלחו ידם במלאכת רעיהם וכחשו ושפו בכליהם ן — וצחוק עשו לט בהעתיקסחלופי גרסאות החלופי גרסאות למס׳ ב״ק והועיםו בראשם באותו לשון ממש שנדפס בד׳ פפד״מ ״ והגהות מהרש׳׳ל ומהרש״א ומהר״ט וממה שנמצא בחידושי אא׳׳ז מהי־״ן שפירא ומגליון א״א הרה״נ מוהר׳׳ש זצ״ל״ וכ״ז היה לשון המדפיס י׳ ליב מפפד״מ הג״ל שהוא. היה באמת בן מהר״ש ונכד מהר׳׳נ שפירא , והמה נכרים לא די ששלחו ידם במלאכת אבותיום אמרו לקחת להם ולהתכסות בכבודם ! וכן עשו גם מדפיסי מ צ כי גס את א ב ו ח י ו ע פרופס, זולבאך, וויק חקנ״א, כלם לא בשו לעשות כמעשיהם! (כ״ז מובא בס׳ ד״ס. במאמרו על התלמוד בכרך מגילה עיי״ש ותראה שם מובאים עוד נפלאות כאלה) * וכזאת עשו כמה מדפיסים גם לנו להתחקות על מעשיט בכמה ספרים שחברנו וקבצנו ולקםנו אליהם איזד. פירושים וחדושים או הלכות וכדומה, חרשו בעגלתגו והחחקו על מעשינו בקופים, וישלחו ידמ בעמלנו וידפיסום להם כאלו וכו מן הדשקר כמו אין ארוגים לאלה; ולפעמים הדפיסום אות באות עד כי העתיקו יתד גם את כל השמשים שנפלו בדפוסנו, ולא גרעו מהם דבר — ויש אשרו כלשוגגו בלשון רבים. וגם אלה אשר בשו לגזול עמלט ד ע המדפים העתיק לשונט וידבר ב לעיני השמש הוסיפו או שינו רק איזה מלים בכל ענין ויקנו את עמלט בשנד מעשה, ולפעמים לא עשו גם את זאח ויקנוהו רק כשנוי השפ לבד! ויש אשר קראו שס לספר אחר בשם ספרנו ׳ למען תפוש את ביי בערמתם, לרמות בהם את העם אשד שם ספרט פקע ביניהם. אלת וכאלה

פעלו ׳ ולא נפרסם את שמותיהם ; והבוחן לבבות חלא יודע את כלם ! ,

ה) צאו וראו בש״ס דפוס ווינציאה פשטת ד״פ—דפ״ג הדפיסו בנדרים דן* כ״ג ע׳׳ב קצת מפי׳ רגמ׳׳ה למלאות החסר שם לפי' המיוחס לרש״י ״ והרי היה לפניהם פי׳ רגמ״ה ול* הדפיסו ממנו רק שגיס שלשה גרגרים ! וו^םים היו קצרים במסכת זו והגלימות החלקים גדוליש והיו מכילים יחד גם את פי׳ רנמ״ה מבלי שיצטרכו לשטת סדר הדפים בשבילו, ובניו חדלו: ואף המדפיס הרב הדיין מוהר״ר יהודה ארי' ליב (הנ״ל בהערה די) שהוסיןו בש״ט ו נ מ מ, דברים הרבה על שלפניו, הדפיס במסכח ערכין גם איזח שהדפיס בפפד״מ בשטת ת״פ—תפ״ב גרגרים טפי׳ הרגט״ה ותוספות הרא״ש. אשר לפה״נ לקח נ״ז משימה מקובצת כ״י למס׳ עונין. והלא הנ״י היה אפוא בידו ובכ׳יז לא חמל עליו להוציאו כלו לאורח . ו כי שם נמצאו ושם הי

. ולא לקת ממט אלא כדי למלאות התלק. ושאריתו השאיר למאכל עש י

* אחרי. ( ת על שלפניו א מ בתבנית עלה גדול (נראם פ*וליא), מהודר מאד ובהוספות ר

השים השני החלה הדפסתו בשנת ה׳ אלפים תדייח לב׳ע והכרך הראשון הופיע בשנת תרי׳׳ט, ותבלה הדפסתו בשנת תרכ׳׳ו. אבינו הר־׳ר יוסף ראובן זיל החל כה, הוא הכין כל הכנותיה ויחל בהדפסתו, ויקחהו אלהים בשנת תרי׳׳ח, בטרם יצא הברךהראשק לאור, ואנחנו בניו כלינו מלאכתו בעז״ה.

וגם הוא נדפס כהראשון כתבנית עלה נדול (נראם פאליא) מהודר מאד,. ( עם כל המעלות שבש״ס הראשון ועם הוספות רבות ב

א היה ל ספרי השים, בי ל כ ד ב ב כ והשיס השלישי הזה הכי נד\ כאשר עיניכם תחזינה ס הזה מעולם וכן האלפםי כמו עוד כש׳ת נוספו בשיס ו ד ב כ ת נ ו פ ס ו ה ה א מ מישרים לפניכם, בי הנה יותר מת באלפס על ו ד ב כ ת נ ו פ ס ו ם ה י ע ב ר א הזה על כל ספרי השים שלפניו, ו כל ספרי האלפס שלפניו, ותבי ההוספות הנן חדשות אשר לא שזפתן עק הדפוס עוד, וכמעט כל אחת ואחת מהן היתה ראויה שידפס השים או האייפס בנללה לבדה, ואלמלא נתחדשה הדפסת הש׳ס והאלפס אלאק דיה. ואך למותר לספר בשבחן ולמלל תהלתן, הן הנה בשביל אחת מ מכריזות על עצמן, ואין השמש צריך לעדות כי בהיר הוא, ואק האור צריך לראיה כי טוב הוא, ואף כי פירושי רבותינו הראשונים זיל אשר מפיהם אט חיים ועל חכמתם אט נשענים, כי המה המקורים הראשונים אשר מהם דלו ושאמ נדולי מפרשי הש׳׳ס את מימיהם.— מי מלומדי התורה לא ילך לאורם ? ומי לא יראה אוד נדול באור הננוז הזה? לב מי לא ישמח ודעתו לא ירחבי א ר ת ב י ו א מ ד ן ק נ ב ה שיל ר ל ו ד נ ת ה ס נ במצאו לפניו בשים הזה כ לבקש תורה מפיהם, ודעת משפתותיהם ? הן הש׳ס הזה הנהו לפני הלומדב ו ל ט כ א ל מ ת י ב ; ד א א ספרים רבים ונכבדים מ ל אוצר גדול מ, והשיס עם האלפס וכל נושאי כליו םביביו הלא ם ת מ כ ח ם ו י ש ר פ מ ה ישוה כשמש ברקיע השמים והירח וככבי אור וכל צבא השמים סובבים סביביו; כלם שואפים אור מאורו הנדול ואורם חוזר ומזהיר ומרבה פאר לאות. —

והיה כי נשא עינינו ונראה מי ילד את כל אלה, ולמי כל חמדת ישראל בחמדה גנוזה הזאת? הלא בנילה בשמחה רבה נפצה פיט ושפתיטס ג ו הגדיל ה׳ ו תבענה תהלה לאמד: עמט הגדיל ה׳ לעשות את אלה! ל ד פ הםדו-ויבחר בו לבטת לו הבית הגדול והנכבד הזה מכל הדפוסים שלפניו! הביטו נא וראו הלא תשתאו ותתפלאו אל תולדות הדפסת השים והתפתחותה,ה למן אז החלו הדפוסים להדפיס שיס, נ הן זה יותר מארבע מאות ש וזה כחמשים ג) תוצאות הוציאוהו, ובכל אותן השנים הרמת לא נתחדשו בוד מ ע א ש י ה ה ה ג ר ד מ ט ב ע מ ד כ מ ו ו ע ה נ דברים נדמים ונכבדים, ו ה! צאו וראו מה עשו המדפיסים להתפתחותה ם י נ ש ת ב ו א י מ נ פ ה ל ב ולתועלתה של הדפסת השים ? רבים מהם התחקו על מעשי חבריהם שלפניהם כמעשה קוף ד) ולא חידשו בתוצאותיהם דבר רק שהוסיפו שבושים חדשים על שלפניהם; ואף אלה שאמרו להוסיף מעלותיו לפארו ולהאדידו באיזה הוספות, מה פעלו? יש שיצאו ידי חובת נדרם זה בספחם; זה ספח עליו את אל השים איזה ספר שכבר נדפם ויד הבל ממשמשין מ המהרשיל וזה את הםהרש׳א וזה מהרים לובלין, ובא רעהו והפליא עוד לעשות כי הוסיף עליו גם את הס׳ מהרים שייף וכדומה ; כל אלה ספרים שכבר נדפסו לבדם ומצויים ביד כל אדם וקמחא טחינא טחט — ויש אשר יצאו ידי חובתם זו אף בלעדי כל הוספה במפרשים והנהות, כי רק בהוסיפם רוחב npbn הגליונות ובעובי הנייר וטיבו, כאלו לא נברא השיס אלא בשביל הגייר שלו, הספר בשביל תיקו או היין בשביל הקנקן! — ואף המדפיסים בני בינה שחדשו בו דברים והוכיפו עליו

ל המפרשים ועם האלפסי, ועפ כךבן נתנאל ותפארת שמואל א) הוא נדפס עפ נ על י״יא״ש, ועט הגהות הב״ח והגר״א והג״מ יחזקאל לנדא והג״ט בצלאל רנשבורג ובעל חלמש עם הערות בעלי מפרשי הים. וגוספו בו גם הגהות ר׳ עקיבא איגר ז״ל בשם גליון הש״ם וטספו בהן כפלים על הגהותיו שגדפסו בש״ס ד׳ פראג בשנח תק״צ—תקצ״ה . גם הגהות הג״מ שאול קאצענעלעגבאגען מווילנא, והג״ט אלעזר לגדא אבד״ק בראדי, ובאיזה מסכחוח גם הגהות מהג״מ בצלאל הכהן ז״ל מו״צ דווילגא, מכלי הזכרת שמו עליהן. ועל האלפס טסף מעשה אילפס, כולל הגד*ח וחדושים מבעלי מפרשי הים, ועוד איזה מעליה .ה הג״ם שלמה איגר ת ג ב) ה״י. מהר״ם שי״ף עם באור, ספר כיאיר נתיב, ה ז׳׳ל (גליון מהרש״א), והגהות א״ז הג״מ שמואל שטדאשץ ז׳׳ל (הגהות הרש״ש), וקצת הגודת מהג״מ בצלאל הכהן ז״ל הג״ל ומהרה״ג ר' נןרדכי אליעזר קאוונער ז״ל מווילנא ,! הלכות נדרים להרי״ף וד,מ!ב׳ין עפ פירוש הריטב״א ונמוקי יוסף ועלהאלפסי נוספו בי (על הרמב״ן)(וגגץא בשם אשי ה׳), והלכות בכורות והלה להרםב״ן עם טי׳ פהרי״ט אלגאזי ז׳׳ל, וחדושים (בשם פעולת שניר) טהנ״מ ישכר בער מו״צ מווילנא ״ ובאור על הפרדכי הל״ק טהג״ט מרדכי בגעט 1׳V״ ועל התוספתא הגהות וער״א ז״ל ופירוש מנחת

בכורים ומצפה שמואל טהג״ט שמואל אביגדור ז״ל אבד״ק ן־לין ועוד הופפוח . ג) אמר המאסף: בס׳ ד״ס טונה ס״ד חוצאות, אבל יש טהם שהחלו בהדפסחו ולא

. נלי טלאכתה (עי׳ בטאטרו על הדפסח הש״ס בד״ס למפ׳ מגלה) ד) אמר המאסף: עד כטה גדלה טדת ההתחקות אצל נטה מדפיסים אביא לזה מה שעשו בש״ס דפוס ברלין ופפד״א (חוצאחס השניה) שנדפס טשגח תצ״ד עד תצ״ט אחדי הש׳׳ס שנדפס קרוב לחציו בדפוס אמשטרדם ע״י הרב הדיין טו״ה יהודה ארי׳ ליב בן הגאוןז, ואחרי ׳ החטיד םו״י• יוסף שמואל נ^־אקא ז״ל אבד״ק פפד״מ כשטח חע״ד—חע׳, והדפיסו בש׳׳ס ברלין ופפד״א ב ״ פ ח — פ ״ הש״ס שנדפס אח״כ ע״י הג״ל בפפד׳׳ט כשטת ת חנ״ל את כל המעלות וההוספות אשר מצאום בש״ס אמ״ד ופפד׳׳מ הנ״ל מבלי להזכיר כלל בי לקחום משם! — ולא עוד אלא שהשתבחו בשער מסכת ברכות לאמו־ ,נחופפו עוד מראה מקומות בעין משפט כוי ועשיט מראה מקומות ברש״י ותוספות כוי* כאלו הוסיפו כל זאתן ר׳ יוסף שמואל הנ״ל בש״פ אמ״ד מרעתם ובינתם, ובאמת כל אלה הגם מעשה ידי מאו

מרב האי גאון. אבל בתוספות שאנץ כתוב דהוה רבה דרמה דרש־׳י. ודגמ׳ה פירש כל התלמוד ויש אתגו פירושו על כל סדר קדשים כ׳י וכו׳ ואגכי איש צעיר דאיתי פי׳ רנכרה כיי על סדר קדשים כו• עכ׳׳ל שדרג. והנה לפנינו הקרה ה׳ את פירושו נם על מסכת תעגית ובבא בתרא, מלבד

סדר קדשים. ואלה מקוריו:ה כריתות מעילה תמיד ר ו מ ת בכורות ערכין ת למסכת מנהו ותולין נתנו לנו מבית המדרש דברלין הנ״ל בהשתדלות הדיר מ־ליגר הניל. ונעתק־ לשם הבהמ׳׳ד הניל מכיי רומי םעקד הספרים אננליקא, עיי המעתיק

הרב מרדכי יעקב יוסף מקאפואה הנ׳ל.ת ולב׳ב נתנהו לנו החדנ החכם הבלשן מו׳־ה חנוך י למסכת תענט שליט׳א (בעהבדס ערוך השלם , דר קאהו ר אלכסנ יהודה המכונה ד והיה אז רב ואביר בפינפקירכען והנליל במדינת אוננארן, ועתה רב בנויארק באמעריקא לעדת אהבת חסד) ובידו נמצאו העתקות כיי מפי׳ רנגדה נם לשאר מסכתות הניל, וכן היו בידו העתקות מפי׳ ריח למסכת סנהדרין שבועות ע״ז הוריות, כי כל אלה השאילס לו הדיר ברלינר הנ׳ל

קודם שנתנם לנו. אולם למסכת זבחים לא מצאנו פי׳ רנמיה. ורושמי רשימות אמרו שיש פירושו נם למם׳ זבחים באוצר הספרים אשר באוקספורד. !ואנחנו החלנו להעתיק־ לנו וחנה ראינו כי המה טעו בשםא דנברי. כי המפרש ההוא ודא מביא רבים מרבותינו האחרונים. וטעותם יצא מזה שמצאו, וחשבו שהוא רבינו ק כתוב על הספר כיי שחיברו ר׳ גרשון אבריק מ נרשום הנ׳ל, ובאמת הוא ר׳ גרשון אשכנזי בעהימ שו׳׳ת עבודת הנרשוני (בן דודו של בעל השיך) וידים מוכיחות לדבר הוא, שתלמידו היה הגיסד אופנהיים זיל, וכל אוצר ספריו הרי נתגלגל וירד לבית עקד הספרים ח שבאוקספורד (באדלעאיאנא) ובל״ס שהכ״י של רבו היה בידו ונתגלגלו אהיכ

עם כל ספריו לבית העקד הנ׳ל.

ת דיי הזקן ספו תו למסכת קדושין. הרחידיא בס׳ שו׳ת חיים שאל חיב סי׳ כיז כתב והזה הוית בתום׳ די הזקן כיי ירושלים תוביב. ובשהינ חיב סי׳ י׳ב (לסימני התוספות) כתב ודל תוספות די הזקן כעצמו. ראיתי תוס׳ לקדושין כיי והעיד רב אחד בכיי בס׳ הזה שכן הוא האמת שהם תוספות דיי בעצמו עכיל. והתום׳ נעתקו לשמנו מכיי לונדון םעקד הספרים בריטיש םוזעאום עיי הרב ר׳; אבל נראה ק ז א שפירא הניל, והכיי נתיחס לדי ה נ ה יהודה זאב כ שבטעות ייחסוהו לו, כי בשני מקומות מובא בו ספר התרומה, ומחברו הלא תלמידו של די הזק היה. ובל׳ס הוא לבעל תוספות אחד. ובבית עקד הספרים באדעלאיאנא באוקספורד נמצא כיי אחר המיוחם לתוספות דיי הזקן ולא

נמצא בו שום חידוש כיא בהרחבת דברים p התום׳ שלנו.

ת הו״ש משאנץ ספו תו. נעתקו לשמנו מכ׳י עקד ספרי הבאדלעאיאנא ה ט ו למסכת ס

באוקספורד , עיי הריר מררבי ראזענטאל שויב וש׳ץ דשם.

ת ישנים ספו תו למסכת יבמות• נעתקו לשמנו מכ״י בריטיש מוזעאום בלונדון עיי הרב רי׳׳ז שפירא הנ״ל. — ולא נודע שםמחברן. והמחבר בפירושו לדף ניט עיא וכן בדף סיא הביא את התוס׳ שחיבר למס׳ ביק. ומדף סיב עיב נראה שחיבר הוש׳ גם למסכת םנהדרין. ובדף פינ עיא כתב בזה הלשון ם׳ ונ׳ יום פירשתי בנדה והמסכן־ גפגו פירשתי פיק דביב. ומפי׳ בדף ג׳׳ו גראה שראה התוס׳ שלנו שכתב: כן פירש רבינו נתגאל אך התוספות לא פירשו כן וכו׳. וכן גמצא בהדיא בתוס׳ שלנו. נם מסיים שם דבריו.כן נראה לדי שאנ׳׳ץ׳. ובדף ם׳׳ד

ע״א נראה מדבריו שהתום׳ שלנו על יבמות הוא תום׳ מטו׳ך.

ד מקמאי תוספות חת. בהשתדלות הדר ברלינר הניל השננו הכיי עיי הרב למסכת יבמו' יצחק הירשענזאהן שליטיא, כתוב עליו: מובא םעה׳ק ירושלים תוב׳ב ר

מישיבת שנות אליהו יביצ אשר גשלח להם מכבוד הרה׳נ הצדיק החכם הנעלה וכבוד ה׳ מלא מוהדי־ יצדק רפאל אשכנזי ס׳ט הי׳ז הגאבד׳ק אנקונא יעיא במדינת איטליא. ובראש הספר כתוב בכתב ובחיי הרחי׳ד אזולאי זיל בזה׳׳ל

אחרית דברת הוריות וכריתות כ ס התוספות ישנים למסי יוסא ותוספות מ שבכל ספרי השים לא נדפסו למקומותיהן בכל דף, לפעמים קדמו לבא ולפעמים אחרו, ואנחנו הדפסנו כל אלה על הדף למקומותיהן ממש:

ועוד כמה מעלות טובות כאלה.

ה מכל קצות הארץ ישמיעו תהלות מפעלינו אלה, כל חכמי הנ ו, וכל ה ז א ה ל פ נ תושיה כל אדירי התורה יהללו וירוממו את השים ה הרואה מ אומר בדקאי; נם יש בדנו הסכמות םנאונים רבים שליט׳׳א אשי נתנו לנו להדפיסן ולפרםp ברבים, וכלס כאחד הפלינו בהן בשבח השים הזה והאלפס עד מאד וימלאו פיהם תהלתם, וסמכו את ידיהם עליהם והודונו ויברכונו בנללם. נם היטיבו לראות כמה יניעות שינענו וכמה ממון שבזבזנו באספת והדפסת כל כתבי היד וכדי שלא יהו שלוחי מצוה נזוקין נדרו נדר בפני מסיני נבול שלא ידפיסו אחרים בלעדנו ולא יוציאו לאוד אף אחד מכל כתבי היד שהדפסגו בש׳׳ס ואלפס הזה(מלכד שנים או שלשה טכ׳י האחרוגים אשד לא קגיגו זכותם לצמיתות) לא כלו ולא מקצתו לא עם ש׳׳ס ואלפס ולא לבדם, ובאו לאפושי אסורא רבא מדיני התורה על דיגא דמלכותא אשר לפי חקי ממשלתנו יארכו ימי זטתנו בהם עד חמשים שנה אחרי כלות שנות חייט:. כי כן משפט ממשלתנו לתת למו׳׳ל איזה כיי אף עתיק שבעתיקין את זכות ודין מחבר בחבורו; ולא נוותר על זכותנו זה

— . ם ה כל הימים ה

ואנחנו אמרנו בשערי הכרכים הראשונים להדפיס הסכמותיהם של מאונים בכרכים האחרונים, אבל רמת הן והמקום לא יתפשם, והמלאכה

אצה עליט מאד לכלותה, ע׳כ נדפיק אייה בחוברת לכדה.

נשלמה נא נדרט אשר נדרט בשערי הכרכים הראשונים להערות ו ולהראות מקורי כל כתבי היד של רבותינו הראשונים ז״ל שנדפסו בשיס הזה ובאלפם, אשר נעתקו במצותנו וכהוצאותינו או שקניט אותם כאשר הם. היה:

ל ר חושיאל ד נאל ב •1 פירוש רבינו חנ

׳ ת י , סוכה״ ביצה, תענ ה ומא, ד , עירובין, י ת ב למסכת שלה׳ מויק, וחגיגה. נעתק לשמט מכיי רומי שבבית עקד הספרים אשר מג בוואטיקאן עיי הרב הישיש ר׳ מרדכי יעקב יוסף בן הזיה ר׳ אברהם

יצחק מקאפואה ז״ל חזן וגבאי ברומי. למסכת פסחים אמנם כבר גדפם מכ׳׳י מיגכען עיי ה׳ י׳ שטעון, פאריס (1868) תרכ׳ח; אולם גלקה בחסר ויתר ושמשי הדפוס רבים, וזכיגו להעתקה חדשה עיי אחד מגדולי ישראל העתקה גאמגה ומדוקדקת מעצם הכ׳׳י שבמינכען, והונה ונתק עיפ הכיי שנמצא בוואטיקאן ברומי, והמלות שנוספו בו או שנשתנו מהנדפס הוקפו בשני חצאי רבוע (והרב

המעתיק הגיל לא רצה להכבד לקרא שמו עליה; יהי זכרו ברוך לה׳).א קמא ובבא מציעא נעתק לשמט מכ׳י עקד הספרים ב למסכת בא שפירא בלוגדון תחת נ ה ה זאב כ ד ת בריטיש מוזעאום בלוגדון, ע׳׳י הריר י השגחת הגאון החכם המלל מו״ה נתן הכהן דיר אדלר שליט׳א(בעהמ׳׳ס גתיגה לנר) רב הכולל דלוגדון וכל ארץ אגגליא , ובגו ממלא מקומו במשרת הרבטת הרהחה׳נ דרהערמאן אדלר שליט׳א ;והגימ יעקב ריינאוויטש שליט״א דיין בלוגדק שת עיט על ההעתקה להגיהה ולזקק: גם העיר עליה איזה הערות., נתנו לנו בכ״י מבית המדרש ( p שבועות עץ הוריות כ ־ & r a למסכת הגדוי* לרבגים שבבי־לץ בהשתדלות הרה׳ג החכם המלל מהוריד אברהם דיר ברליגרשליט״א(בעהט׳ס זכור לאברהם). והמה נעתק לשם הבהימ הנ׳׳ל מכ׳י רומי םעקד הס׳ אגגליקא. ברוך אברם לאל עליון על כל חסדו שעשה לדפוסנו!.ת נדפס בספר מנדל חננאל עיי הדיר ברלינר הגיל ו על מסכת מכ (עיפ מורי הישיבה הנמלה לרבנים בבהמ׳ד הניל בברלין), אשר געתק במצותו מכ׳י רומי מאוצר הספרים אנגליקא (ועליו חיבר הרב הגיל ספר תולדות דח ותולדות חבוריו בליא) והוא בחסדו הרשט להדפיסו בשים שלנו

עם התקנים וההנחות שבו.

פירוש רבינו גרשום מאור הגולה

אל הנ׳ל כניל והרהידיא מביא נ הוא היה תלמידו של רביט חנ בשהינ אות נ׳ סי׳ יינ בשם תשובות מהרש׳ל סי׳ כיט שרנמ׳ה קבל

. וזה מובא שס בתומי ד״ה ניצה מגולגלת בשפ תוספות י ו י ר' עקיבא באותה שזנה נ [ בידיט נ. והרא״ש במסי שבועות בסון* 0׳ שבועות הדייני; נתב י שאנ״ץ וז״ל בפי' ר״ח קבלה בידיט כו וז׳׳ל ומכל אלו הראיות ברורות נראה דחלכה כרבה יכדשמואל בדפריש כדברי ר״ה כי כל דבריו דברי קבלה. ובסוף פ״ק דנרה כתב הרא״ש בזה״ל: כך נראה בעיני צורתא רשמעתא וכו׳ אלא שלא מלאני לבי להקל כי דברי ר״ה דברי קבלה p , ועי בערוך ערך נטרי וז״ל אטד אביי ד' בטרי בתורא (הולין ע״ו) פי' ר״ח בטרא כו׳ ואטד עוד קבלה בידינו מרבותי. ובערך דם טובא ״קבלנו קבלה רב מפי רב כוי״ ובערך פרס כתב ,זה פי׳ ריח ז״ל י ו כ בקבלה״ (עיי בספר מגדל חננאל עמוד 8) . ובשה״ג שם כתב הרחיד״א שרבינו חננאל פירש תלתא סדרי בגידסא ישרה אלא שקיצר בפירושו מאור זבס״א כתוב דסירש כל הש״ס. והבל על דאכדין! כי יגענו ולא מצאנו מפירושו בכל בתי עקד הספרים רק לסדר מועד ונדקין לבד

(וחסר גם למסכת בבא בתדא) . ב) הרה׳׳ג ר' אבא קליינרמאנן ז״ל בהגיחו פירוש ר״ח כ״י למסי ועריות בחב וז״ל נראה בעליל כי >ש הוספות בפר״ח מזולתו ונפרט במקומות שכתוב בפירוש ,אמר ברוך״ (ואין

בידי לנאר פי הוא) והוא מעתיק לפעמים מפרש״י שלגו עכ״ל. (אחרית דבי) סה

א) אמר המאסף: יש טועין בשטא דגברי ומחליפין את רבינו חננאל בר חושיאל ז״ל , ברב־נו חננאל בר שמואל ז״ל, שנמצא פירושו כ״י על מםכת עירובי; בעקר הספרים ברימיש מוזעאום כלונרון, והוא היה מאוחר ממנו בזם; הרבה, שהוא מזכיר בפירושו את הרי״ף רש״י והרםב״ם; ורבינו חננאל ב״ר חושיאל היה נדור ראשון של רבנות אחר הגאונוח, והוא במאה השמינית לאלף החמישי, (אביו רב חושיאל מילידי בבל היה אחד מארבעה הגאונים שנשבו בימי רב שרירא גאון (במחצית המאה השמיגית לאלף החמישי—לערך) ו פדוהו באםדיקא והיה שמה לראש בעיר קאירוואן) , והרחיד״א בשה״ג אות ח׳ סי׳ ג״א מביא בשם הרשב״ץ שבחנ בתשובותיו ח״א פי' ע״ב דרכינו חננאל ורב נסים קבלו מרבינו חושיאל וגס מרב האי גאון ז״ל (לפי דעת ר״ת בספר הישר ועוד אחרים) והיה רבם של הר״י אלפסי ושל רבינו נרשום מאור הגולה ורבינו נתן בעל הערוך ז״ל, ומשו״ה כל פירושי הערוך נערכין ע״פ דבינו חננאל כי היה, ובמערכת ספרים אות ע׳ סי' צ״ד בתב: ראיתי בס׳ הישר לרביגו תם כ״י שכתב ( פ רבו(שה״ג ש זז״ל וכ; בערוך נהוא בר סמכא שכל דבריו נערכק ע״ם רבינו חננאל עכ״ל. והראשונים הביאו שדבריו דברי קבלה הס (ר״ל שקבל מרבותיו הגאונים שקבלו כך מרבנן סבוראי והמה מהאמוראים עד התנאים וכוי) . וכן נראה בפירושו למסכת עירובץ דף מ״ו ע״א , וז״ל קבלה

ר ב דד ישן שהיה כבית מדרשו של הרב הגדול מרי דארעא דישראל ו מ ל ת מהמיג דל מלא על בל גדותיו בגליונות מחידושי הראשונים* ומימרקדישיןל אשכנזי ז״ל א ל צ שמעתי שתלמוד הנזכר היה מהרב הגדול מוהדי־ ב ושטות הללו שבידי דאיתי שהם העתק הנליונות שבתלמוד הלזה. והדברים העולים הן ראשונה בסגגון הגהת רש׳,1 ושוב קצת חדושין ורוב בכתב מגליון מתם ומתוס׳ שאגץ ומתוס׳ הריא וםתוס׳ הרא׳ש ומחידושי הראביד והרמבץ והרשכיא והריטב״א ושאר רבגן קדישי בכל מה שבא בדבריהם כקיצור כנראה. - והרחיד׳א זילבשה׳ג חיבמזכירן לשבח בזוד׳ל ל כ כפי אשר יכיל הנליון ע ״הנהות נפלאות אמתיות מתוך בפיית כ״י שהיו לו, ולא זכינו עדיין שיצא. ובםפר עק זוכר מערכה א׳ אות מ׳ג כתב וזיל דמי ל כ לאור הדפום״ ע שראה הנהות הרב בצלאל עק לו ראתה דלא נחית אלא להעתיק דברי הראשונים דוקא כמבואר, וכבר זיכנו ה׳ לחזות בנועם רוב סדר קדשים בהנחות הרב בצלאל עכ״ל. ובסי דקדוקי סופרים למס׳ זבחים בהקדמתו כתב וזיל: גם היה בידי השטים להגים בצלאל אשכנזי כי שאלתיו מאת ידידי המדפיסים בגי ראם בווילגא, והוא הגיה את כל הסדר קדשים דפוס וויניציאה רפיב גמרא רש״ייותוםפות עיפ כתבי יד שהי׳ בידו כמו שאומר כמה פעמים .ובספר היד כתוב כן׳ ולפעמים מוסיף שמות אמוראים כו׳ , ולפעמים הגיה אחדיד נ דפוס וויניציאה רפיט כו׳, עכיל. והגאונים רבני ירושלים ה׳׳ה אברהם אשכ זיל חכם באשי רב הכולל דספרדים והנ׳׳מ מאיר אויערבאך זיל(שהיה מלפנים אבד״ק קאליש) ראב׳׳ד דבוללות אשכנזים כעה׳ק תוב׳׳ב, כתבו בתוך דברי הסכמתם על העתקת הש׳׳ם עיי הרב ד אברהם הגיל מהיל: וכאשר השמש בא והחשך הי׳ על פני הארץ כי גלו ישראל ממקומם והורקו מכלי אל כלי ממדינה למדינת נתפזרו כתבי ידם בכל עבר ופינה, עד אשר קם אבירל אשכנזי זצ׳׳ל וקיבץ ודיבץ ועשה אזנים לתורה א ל צ הרועים דמני ב אסף דברי הראשונים אל מקום אחד בכל מסכת ומסכת על מקומם בסדר נכון להאיר עיני חכמים וקרא אותם בשם שיטה מקובצת וכבר נדפסו על כמה וכמה מסכתות, ועל סדר קדשים עדיין לא יצא לאור םקבוצו; ואם אמנם גדפס ס׳ מזבח כפרה שטה גקבץ רק מעט מדבריהם וגם רק על מקצת מס׳ זבחים ומקצת מנחות ובכורות וכל אלה לא גקבצו עיי התייר הגדול רבינו בצלאל זלה׳׳ה כי לא נזכר שמו עליו. נם פה עה׳׳ק ירושלס תיו כאן נמצא כאן היה ספרי השים שלמד בהם הרב׳׳א זללה׳׳ה ויפוזו זרועי ידיו לכתוב על הנליונות לתקן הנוסחאות ולהעתיק תוס׳ חיצונות ותום׳ אחרים ותום׳ ר׳ פרץ ותום׳ רא׳׳ש וחידושים נפלאים םרנמ׳׳ה ופי׳ ר אליקים בר קלונימוס ז׳׳ל ומעט מזעיר אשר בא מהם בס׳ מזבח כפרה. וגם האיר הדרך בנליונותיו על מפ׳ זבחים מנחות כולו ערכין תמורה מעילה כריתות גם הגהות על תמיד. ועת לכל חפץ שזה כמה שנים ינע את עצמו בעשר אצבעותיו ק מדות קנ כבוד ידידי׳ הרב המובהק המפורסם מרה אברהם מדארהיטשין ניי להעתיק פעמים ושלש ביגיעה רבה ועצומה להביט עיי כלי זכוכית מנדיל האותיות כי כבר היה הכתב מטושטש וכתב קטן כאשר עינינו ראו, ולא יאומן כי יסופר את גודל הטורח ורוב היגיעה אשר אם לא ראיגו לא האמנגו היגיעה הרבה שהי׳ לכבוד הרב הגז׳ בהעתקתו עד כי עזרהו ה׳ והפיק רצון מהי וזכה. ויוכל להעתיק כל הגליונות כסדר גכון ולסדרם כיא אל מקומו הראוי לו המעיק לראות מה שכתב הגאון האמיתי גאון ירושלם מהריט׳א זלה׳׳ה בס׳ קדושת יויט שהביא בספרו משם שי׳ רביא דל דם׳ קדשים ובדקגו בכתיי זו שהעתיק הרב ובו׳ ובו׳ אהד הי׳ אברהם אוהבינו הי׳ו ושם גמצאו כדמותפ ובצלמם בשם בעליהם. ובעזהיי ימצא המעיין מטמונים יקרים בדביי הראשונים ובהגהותיו של אותו ארי׳ דבי עילאה ריב אשכנזי זציל וראוי ונכון. ל כ שיצא לאור עולם להאיר עיני חכמים בלמודם כסדר קדשים וכו׳ ע

ת: והנה הי אנה ברב וזיל המעתיק הנ״ל בחתימתו למסכת מהו חסדיו להוציא אור תעלומה את הגהות וחידושים אשר אסף וליקט הנאון ר׳ בצלאל אשכנזי זל בעל שיטה מכןבצת על סדר קדשים והגה באיל וכתב בכתייק הגהות על גמרא ורש׳׳• לידי הגמרות שלמד הגרב״א ז וחוס׳ הגהות אמתיות אשר העתיק מתוך כת׳י שהיה לו מהראשונים ושיטות מהראשוגים הוס• הראיש תוס׳ היצוניות וחרא תום׳ רבינו פרץה ופי ז י ג ר תוס׳ כדבינו ברוך וגליוני תוספות מהראיש ופי׳ מד וחרדה , רשיי כתיי ׳ הראב׳ י מ ק חוס׳ מוך ופי׳ לא נודע ל ב א ר מס ׳ותום׳ בכת׳י והגה אלו הגמרות כתב בס׳ קורא והוס׳ החםרים בדפו הדורות שראה אותם ורצה לקנותם ומסיבות מחלוקת שנעשה מזה נמנע מלקנותם והגה עיי סיבה זאת היו אלו הגמרות סגורות ומסוגרות ולא שזפתם עין לראותם והנה ברבות הימים ושנים נשכח יוקר מציאותם וע״י שהיתר, כתיבה אשכנזית ולא יכלו חויר ספרדים לקרותם נעשו הפקר והי׳ מטושטש וכתב קטן. והנה קמתי ושנסתי מתני ואזרתי כנבור הלצי ולתת כח עיוני יגעתי ביגיעה רבה ימים ושגים להביט ע״י כלי זכוכית מגדל האותיות ולא נלאתי םלהעתיקם שלשה פעמים. ולמודע אני צריך כי נמצא עוד קובץ כת״י מאלו הנהות והחידושים אצל החכם היר יהודא אזולאי ניי ואומרים מפי השמועה שהוא העתקת הדיש עדני ז׳׳ל תלמיד הגאון רביא אולם נראה לכל עין תאה שלא העתיקם מגוף השים אשר לפגי כי בהקובץ הגל חסר הרבה מהגהות ומהידושי הראשונים וגם איגו עולה בסדר גכון ומלבד שחסר במס׳ זבחים עד דף ב׳ ג ואולם אגבי םדרתי בסדר גכון כ״א למקום הראוי והגה מה שנמצא מתוכן

6 אחרית

.הדושי יבמות לחד מקמאי דל, מזכיר להרכ אביו לשבח, הוא היה בזמן. וזה ברור שהוא נכדו של הראכ׳׳ד ובא מעשה לפניהם החידא טיט עכל רבינו משלם דל, שכן כתב מפורש ביבמות דףסיז ע״א ודל מצאתי כתוב בחדושי שחדשתי לפני אבא מארי זל שמעשה היה כלוניל לפני הראב׳ד דלה וכוי. ולפני זקני הרב ר׳ משולם ולפני הרב ר' שמואל ב״ר משה ד ובפירושו לדף ם׳ו ע׳א כתב ודל וכן נעשה מעשה בלוניל מפי אבא מאריל כוי ובדף ס־׳ד עיא כתב והקשה עליו(רל על הרב אלפסי) הרב וחבריו ז. מפירושו ׳ זלכו , וכך פי' אבא מארי ר' אברהם אב׳ד ואבא מרי וכיה טי בדף פיא try ועיב נראה, שלפניו היה פרק אנדרונינוס במשנה סוף בכוריםל העתיק בתחלה ובתוספתא בנוסחא אחרת מכפי שהיא אצלנו, והוא ז לשון המשנה ואח׳כ לשון התוספתא. בדף פ׳ זלב מזכיר את הר׳ שמואל. ובדף ק׳ז עיב ל בר דוד בלי הזכרת זל ואוזיכ את הרב איב ביד בהזכרת ז נראה שעשה תוס׳ נם ליבמות: גם הביא את פירוש הראב״ד בדף ניט עיא; בדף ציד עיא מביא בזה׳ל זה התירוץ קבלתי מאבא מורי והוא כתוב כס׳ המאור טי; ובעמוד ב׳ מביא מצאתי כתוב בכתב יד הראב׳ד כוי, והרב; ובדף קט׳ו עיא מביא את הדמ בר יוסף. ומדף מ״ז עיא ׳ הצרפתי פי׳ טה ש לם בר מ נראה שכתב נס תוס' על שבת. וקרוב הדבר שהוא רביגי משו בר יהודה זל מכדריש(כעהמ׳ס ההשלמה) נכדו של רבינו משולם בר יעקב. ואולי נם התוספות הד מקמאי«המה חלק מספרו ההשלמה שעודנו מלוניל דל

. ו בכיי כפאריש ואיננו לפנינו לעיק כ

ם פירוש ריב׳ן תשלול ע״י הרב ד׳ למסכת נזיד. השננוהו בהשתדלות הדר ברלינר הנ יצחק הירשענזאהן הנל שהעתיק אותו מכיי בית עקד הספרים שבאנקונא

(באיטליא) ונתגלגל שמה םאוצד הספרים של הרחיד׳א זל .

ש רבעו יצחק בר מלכי צדק סימפונטי ת י פ

לסדר זרעים. נעתק לשטגו טכ״י הבאדלעאיאגא באוקספורד, ע״י הרד מרדכי ראזענטהאל הנל. בכל ספרי השיס לא נדפס מפירושו רק לסוף מסכת בכורים (בסוף פירוש רכיגו #משון). והרחיד׳א בשהינ אות י׳ סי׳ שליז כתב ואגי ראיתי פירוש זרעים בלו ביי להדי בר מלכי צדק וכתוב שם שהוא הדי מסיטפוגטי, ובקוהיד דף י׳ כתב שהיה בזמן ישי*, ובעל שבלי הלקט

. ל טביא דיגין כשטו וםהם בשמלת קמ״ט וכו׳ עכ׳׳ל הרחידא ז

ת הענוים ד פ ש מ ש רבינו יהודה בר בנימין הרופא מ ח י פ

ם. השגגו עיי הד״ר ברלינר הגיל געתק טאוצר המפרים למם׳ שקלי קאזאגאטא שברומי:— והוא רבו וקרובו של רביגו צדקיהו בר אברהם הרופא. והוא ׳ בעהם׳ס שבלי הלקט(בזמן מהדס בר כרוך דל) עיי שהיג צ׳ סימן ט

עשה פירוש להדי׳׳ף נמצא בכיי ברומי .ם מרוטונבורג ד ה ש מ ח י פ

ת, כיי אוקספורד בעקד ספרי הבאדלעיאנא. ו למסכת נגעים ואהל נעתק ניכ ע״י ר' כדרכי ראזענטהאל הגל •

תוספות רי-ד לרבינו ישעיה די מראני דל, מאוצר ה ד ת וגיטין. וכן תוספי הראיש לכס׳ נ בו למסכת כתום א ט ש ר ע ב ל א ה זלמן חיים ה מ ל הספרים של הרה׳נ החודש מוהר״ר ש

בביעליטץ (אוסטריא). פירוש הראיש

. כיי אנקונא הובא מעהיק מישיבת שנות אליהו יבץ אשר ד י למסכת מל אשכנזי ס״ט הנל ונתגלגל א פ הגיע אליה טכמד חדה״נ מוהי׳י יצחק ר. והרחידא חתום עליו בעצם כייק. ל לאנקוגא מעקד הספרים של הדחידא ז

ובא לידנו עיי הרב ר׳ יצחק הירשענזאהן מירושלים הניל .בצת שיטה מקו

. כ׳י ירושלים. נעתק מעצם כי׳׳ק מנליון השיס שלו, ם י ש ד לסדר ק על ידי הרה׳׳נ מוהד׳י אברהם ביר צבי הירש אייזענשטיין מילידי עיר דארהיטשין תושב ירושלים תיו, שעמל וינע בהעתקתו כעשריםף ל שנה. וקנינו. ההעתקה מידו בהשתדלות הרב החכם ר׳ יעקב הת לא נמצא בו רק עד דף קיו ו חו ספיר זיל (בעהמיס אכן ספיר). ולמםכת מנק נחפר נם לכל מסכת חולין. והשלמנו החסר למסכת מנחות ונם לכל וה עדני זל (שנזכר מ ל מסכת חולין מכיי ירושלים העתקת תלמידו הניט ש לקמן בדברי חתימת המעתיק) שנמצא ביד ה׳ר עקיבא שלעזינגער מוינאת נחסר ו ר מ ה סופר זיל (בעהנדס חתם סופר). ולמםכת ב ש נכד הניט מ הרבה מהכיי בראשו ובסופו כי שני הזמן אכלו קצותיו ומלאנו החסרק כהפי׳ שנדפס בספר מזבח בפרה מראש המסכת עד דף י׳ז ומדף ניה עד הסוף. והוא מביא פרשיי האמתי שמצא בכיי תחת המפרש האחר שנדפס על שם רש׳י במסכת מנחות ובטרור. ועשינו לפרשיי כ״י ההוא מדור בפ׳ע על הדף . וזיל קונטרס המזכיר: כתב בתשובות בתי כהונה לר׳ יצחק הכהן (שאלוניקי תקי׳ד) ה׳יב דף ליח עיר מצאתי בזהל: שיטה זו(על מסכת קידושין)י סופר אחד הועתקו ובסופן כתוב גמד י וגס על שאר מסכתות מלן ע

j העתס בשנת התי׳ד ובהיותי בעקיד ותפארתנו ירושלים תיו גער הייתי ראיתי

ר ב אחרית ד קלייגרמאן זיל הנ״ל, אשר עמל וינע שנים רבות בהעתקת ובירור כתבי יד, כמו ק ב קדשו, מעל נליונות הש׳׳ס שלו ויש שהיו בידו כייק בחוברות ל באור הנהות למסי ערכין המורה במרות שהשינם מאוצר הספרים של החדנ

מויה שמרי׳ צוקערמאן דל ממאהליב.

פי׳ הראב״ד למס׳ קנים ופי׳ הרז״ה בעל המאור למס׳ קנים. נדפפ בספר חדושי גאונים קדמונים למסכת קדושין ד׳ קושטאנטינא שנת רי׳ש ת׳ק׳רה.

יקר המציאות מאד.w ״,•י״.* ״ . ,״״-» ״ * , י ^ ) , |ע״פ הנדפס בפראג בשגת תגו׳׳א. פי׳ הראב״ד למס׳ תטי ת ת מ ש למס קנים תמיד ו י א ר ה י פ

חלופי גרםאית בש״ס. חוברו ע״י הרה״ג מוהר״ד אברהם אבא קלייגערמאן הנ״ל אשר אסף וקבץ נרסאות שונות מש״ס ישנים שונים. ובתוכם גם הרבה

נרסאות מלוקטות מבאור הגר׳א לארבעה שו״ע . נוסחאות ב״י במס׳ סופרים.ע״פ מס׳ סופרים כ״י שהיתה בידנו העתקה מכ״י אוצר הס׳ בוויען וע״פ מם׳ סופרים שהו״ל הדיר מיללער ע״פ כ״י ישנים.. ע״פ ירושלמי הנדפס ראשונה י ל ב ב נוסחאות ישנות ונוסחה ה

בוויניציאה ד דניאל גומבירנו וע״פ הש׳׳ם בבי^ ד מיניצאה. חרושי מהרש״ל על הרא״ש למס׳ שבת/

עירובין ונימין . ו כיי אוצר הספרים של פסקי תוספות. כ״י על קלף ישן ועל הנליוןו השזח״ח הנ״ל.

הרבה תשובות מהרשב׳׳א והוספות פסקי דינים.) באור הגר׳׳א למשניות טהרות אשד קבל ממנו תלמימ הנ״מ בונם ז״ל משקלאב ונעתק בכ׳׳י הרד׳׳ל ז״ל. השגנו הכ״י ע״יהרה״נ בתו״י מוהר״ד שמואל

לוריא שליט״א (הםו׳׳ל רבים מספרי הנר׳׳א). הגהות למס׳ שבועות מהנ״מ ליב ברלין והנ״מ נח חיים צבי ז״ל, השגנו

הכ״י ע״י הנ״ט רפאל נטע ראבינאוויץ הנ״ל • החשים מהג״מ שמחה טדעסויא ז״ל, השעו הכ״י ע״י נכח הרה״ח

שזח״ה הג׳׳ל . מלבד כתבי היד מרבותינו האחרונים אשר באו אלינו עיי בניהם או יו״ח, ומלבד ההוספות שכבר נזכר מק־ק בהשער, או אשר באו בספרים נדפסים

המצויים אשר למותר לפורטם .

ם יקירי י נ ש א ר וראינו להזכיר קצת מהספרים הקדמונים מדפוסים ה, ויהיו לנו לעינים בנוסחאות ה ס פ ד ה עלת ה המציאות שהיו בידינו לתו

: ה ד קת. ז י י ה המדו ה ג ה ישרות ־ולבירור ה

א) מסכתות רבות מדפוס וויניציאח משנות ר״פ—דפיו. ב) סדר מועד , וסדר קדשים. עם פרש״י לבד 4° דפוס שאלוניקי, הוצאת

בעהמ״ס עין יעקב . ג) מסכתות רבות מדפוס ברלין ופפד״א תע״ה—תפ״ב שלמד בהן הגר״א זיל

וכתב עליהן את הגהותיו בעצם כי״ק ., ב י ד) כל הש״ס של הריעב״ץ ז״ל הג״ל מדפוס פפד״מ משגות תעיד עד תפ שסידר אותו הריעב״ץ ז׳׳ל להדפסה עם ציוגים מהחל ועד כלה , וכתב

על נליונותיו את חדושיו והגהותיו כג״ל. ה) ספר חכמת שלמה(מהרש״ל) דפוס קי־אקא שנת ושלו״ה, הדפסה ראשונה. ו) חדושי מהרש״א (הדושי הלכות) ח״א (הדפסה הראשונה) דפוס לובליןם ופרעה בהלם והגה עומד על היאור (שע״ב), י ט ויהי מקץ ענתים י ותהי התחלתו יום ה׳ כ׳׳ה ימים בחדש כסלו. כולל בתוכו סדר גזיקין כלו . מסדר קדשים ב׳ מסכתות חולין בבורות, מסדר נשים גדריס סוטה ,ק. ונשלם בכ״ה ׳ ׳ , מגילה, חגיגה , תענית,מ־ ה ׳ מסדר מועד סוכה, ר בחדש אדר שנת שע״ד. והונה ע״י אחיו של המהרש״א כמ״ר שאול שמעון

בן מוהר״ר יהודא הלוי זלה״ה. ז) חדושי מהרש״א ח״ב (הדפסה הראשונה) כולל מסכת ברכות וקצת, ערובץ, פםחיס , יומא, ביצה, כתובות, נימין, ת ב ת, ש חו מני שגת שפ״א. ד ח א ״ ' י ם ב ו 0 י ^ 3 קדושין, נדפס בלובלין שנת שפ״א ׳ י

ת. נדפס בכרך קטןבבסיליאה . ו ביצה, יבמו ח) חדושי הלבות על מ, גדפס בפראג. התחלתו ביום כ׳׳ד גיסן ה ד ט) הדושי הלכות על מסכת נ שם״ב, וגשלם ביום כ׳ ב״ה לחדש אב שס״ב. יח״א לגדה ולגדרים ,

גשלם ביום ה׳ ר״ח אדר שס״ב . י) חדושי אגדות להג׳׳ל(הדפסה הראשוגה) חלק א' גדפס בלובלין בשנתי נגלה ש ספר התורה הזה. חלק ב׳ נדפס בקראקא בשגת כ ו מ א י ל

הוי״ה אל שמואל.ם י מ יא) משניות עס פירוש הדמב״ם (לבמ) דפוס נאפולי שנת ת״ב (נגמר ב

איזה חדשים קידם גירוש ישראל מספרד) .

יב) משניות עם פירוש הדמב״ם, ופי׳ הדיש(על זרעים יפייית) והראב״ד והר׳׳ש (על עדייה) דפוס ווינציא זעצאת דניאל בוםבירנו בשנת ש״ו.

יג) משניות עם פי׳ הרמב״ס והדע״ב סדר נזיקין קדשים טהרות, ז״ מנמובה שכ״א—שכ״נ.

יד) משגיות עם הפירושים הנ״ל באותיות מרובעות ד׳ ווינציאה שנת משו״ך(שס״ו).» אח״נ,מעדני יו״ט״) מו) מעדני מלך״פלפולא חריפתא לסדר נזיקץ(ו»0ב ש דפוס פראג, שנת ב״א שלו״ם, שהוציאו המחבר ראשונה לאור והונה ע״י

בנו הגיס אברהם העליר ז״ל.

בהעדס חדשים דפוס ווילנא וזק לא העתקתי. והנה בטחתי בחסד הבורא בי ימצא המעיק רב עונג כי יאירו עיניו בהגהות והפירושים היקרים ה׳ יאיר עיני להבק עסקי סודות תורתו הקדושה כט״ש נל עיני ואביטה נפלאות

מתורתך ולקיים כל מצותיך אמן עביל .

פי׳ מהרשיל על הרא׳׳ש למסכת שבת עירובין וניטק, כ״י אוצר הספדים של השזח׳׳ה הניל • פסקי תוספות כ״י ישן, מאוצר הספרים שלוסחת כיי למסכת סופרים, נעתק לנו מכ״י וויען, נם באו בו השזח׳ה הגיל • נ

הרבה נוסחאות מכ׳׳י שנזכרו בתוספתא שי׳ל עיי ד״ר מילער הנדפס בוויעז.

ת וחדושי רבינו יעקב עמדין זיל(הריעביץ) הגהו

נעתקו מעצם בייק מנליון חש׳ס שלו, אשר סידר אוחו להדפסה .ל סופרים כיי חרושים חח לשון בעל תולדות יעביץ ברשימת ספריי י קולין ש ובאורים והנהות על הנם׳ רש״־ ותום׳ כולל ה׳ כרכים ונמצאים באוקספרד נרשם במקומות הרבה בספרי כשם ח״ג (חדושי נמרא). עי׳ לחם שמיםד שבועות, סוף בכורות, חולין פרק ייא, משנה לחם פאה. עףש תלמו בבלי דפוס פפדימ ואמיד שגת תעיו *) עם חדושי רבינו על הנליון בכיי ומצוק מלו מהחל ועד כלה גם ברש׳י והתום׳ והראיש ופי׳ המשניות להרמבים ופסקי הראיש ובציוגי קריאה בכתיבת עצם ידו הקדושה. והש׳ס הזה היה בדעתו להדפיסו ככתוב מאתו על שער הגמ׳ ברכות, למען יתץ כל הלומד, ובסופו גמצא הסכמה קצרה מאחד מרבגי דורו עליו עם חרם שלא יודפס כמוהו מאחר עד עשר שגים, והתום הצעיר יוסף , והמלה הבאה אחריו לא

יכלגו להפתר ועי׳ בשה׳ג אות י׳ סי׳ 254 עכיל בעל תולדות יעב׳ץ.י המדפיסים האחים לעוויזאן(כעלי ׳ והגה הש׳ס הזה נתנלנל וגמצא ת׳ דפוס פרופוס) באטשטרדם, ובהשתדלות הרה״נ בתו׳י השוע הנדיב מוהר׳׳ר אליעזר ליפמאן פרינס באמשטרדם שליט׳א אשר טרח לטובת העדס, קנינו את השים מידיהם, אם אף בדמים יקרים, אבל אין ערוך ליקרת ערמ, היקר. וראינו לטוב.להעתיק כאן את אשר כתב הריעביץ דל על מזהב ומפז רב שעד המסכת ברמת כעוס הנ׳ל, וזה לשונו: ברכני נם אני אבי שבשמים , מברכות שמים מעל ונתן זרע לזורע אמת , אזרע לצדקה ואקצר לפי חסד, ותורת חסד על לשוני, יומי ולילי שבועי ושני, בל תמוש ממני ומצאצאי ובני, לדור דורים אהי׳ אני וזרעי לאות ולמופת בישראל כמשפחות סופרים ומשנים מלמדי תורה ברבים מנדילי תורה ומאדיריה, ונא (נמחקו איזה תיבות) ולא תשכח מבני לעולם (כאן נמחק איזה תי׳). זכור בלב ובמעשה שמור האל אב רחמן זכנו ללמוד עימ ללמד ולשמור ולעשות ככל הכתוב בספר התורה הזאת ונמור וחזור לראש חוזר הלילה, תמיד כל הימים וכל הלילה לא נחשה מתורת ה׳ הנכבד והנורא הזה ליראה ממנו ולאהבה אותו בלב תמים, ואתה משמים תשמע לאשר עבדך מתפלל לפניך וסלחת לחטאיו ופשעיו אשר עשה, ומנוחה הדביקהו (נמחק איזה תי׳) עוד רמת בשנים הבאות האלה , שמח נפש עבדך ורפא שברון רוחי, יעלה לרצון על מזבחך טוהר לבבי הננוע טובה וחלש וטעונה ננש והוא נענה יעביץ טאלטונא. חסר כאן איזה תימת רבים מתנאים ואמוראים (נמחק איזה תי׳) הדינים והלכות כנון בשיעורי מדות דשבת שמספר זכר מורה על טפחים והנקבה על אמות ויוצא משמש הזה להתיר איסור כרת וסקילה וכן להיפך דרך משל אם תאמר רה״י נדדו ארבע על ארבע נבוה עשר או עמוק עשר הטובן הוא באטות, והרי בכך אתה פוטרו וטתיר לטלטל ממנו לתדר בפחות טשיעור זה והוא הפך האטת כי שעור האטור הוא טפחים. וכן להחמיר שלא כדין בנון ששנינו כל פרצה שהיא כעשר אמות אם תקרא כעשרה מובן ממנו מפחים ותבא לחייב מיתה או חטאת בחנם . ושמש זה רבו פארותיו נם בהלכות טומאה וטהרה וכמעט בכל התורה לכן צריך שמירה, כגון יתרה. וכן עשו פעמים רכות בהשטטת וייו מן הטלה הראויה לה תיבת זכין לאדם בלי וייו טהשגית בפי הכל לקרוא זכין בקטץ ברעותה מלת חמן לאדם, וזה אטנם טעות טוחלטת כי לא במאזנים ישאו יהד שתי התיבות הללו, הראשונה בנחי למיד היא ומשפטה זוכים בחולם הזיין כמשקל עושים בונים , והשנית מנחי עין החיית קמוצה על משקל

קמים , שבים ועדי? רבים מאוד . אח׳׳כ כתב י• לזכרון אייה להרחיב צעדי עמודי הדפים והשורות כדי שלא יהא המקום צר לתיבות למען יהיו כמלואתם ולא יהיו מקוצרות . גם- כיז כתב על שער . ל ׳ כ לפגות מקום לגקודות המפסיקות שלא יהו נדחקות עת ה׳ גאמגה. ועל שער ד הגט׳ מסכת ברכות דפוס אטשטרדם חנדפס כשנת ע מס׳ יומא כתב: ותוספת של טס׳ זו הם טרבנו טאיר טרוטנבורג; ועל שער מס׳ תענית כתב: ותוספת של מס׳ זו אחרונים מאוד שמביאים ם׳ועל שער מס׳ חגינה כי: תוספת של םסכתא זו מרבינו אלחנן טור איח. בגו של ר״י הזקן: ועל שער סם׳ סוטה כ׳: גראה שהם מעשה הר׳א אהיו

של ר׳ט מריב. ועל שערי יתר הטסכתות לא כתב כלום .

ת הנריא רל באור הגריא ז״ל לססכת ערכין ובכורות והוספות להגהו וביותר לסדר זרעים ושקלים ותמורה, מעצם כי׳ק. יש שנעתקו טגליון השיםך זיל מסייני ר כ שלו, אשר כמה טסכתות ממנו דת בידי הג׳ט יהודה בא ב כעל נמוקי הנרייב. וקנינו אותם מבניו יחי׳ והעתיקם הגיט אברהם א

ג . * » פ — ז י ת מ י ימפנמופ 0ז«ו0 ««ז״« נאו י י ) rra נו? נ• a p י1«8ו« מז«6 *מ

ר ב די היד שבאו בהאלפם, יש מהם שנאמר מקדם בשער יתר כתב האלפס, וכתבי יד הגאונים האחרונים באו אלינו ;לי בניהם או ידח. נם בבר נאמר כשער האלפס אשר כלו נדפס עיפ ספרים מתייקים מדפום׳ימ היותר קדמונים, ונזכרו בו לדונמא איזה ספרים יקית המציאות שהיו לנו לעיניס בהדפסתו. כמו אלפס ומרדכי דפוס קשטאנטינא רס׳ט (ףא׳כ׳ר׳כ׳ם׳), והוא הראשון שנדפס בעולם מנך המציאות מאד. ועליו כתובות בכתב ישןד קדמון הנחות יקרות שהדפסנום בשם׳תנהות מא״י׳; ודפוס םכיוניטה שי (אשר על גליונותיו כתב הב״ח דל את חדושיו והנחותיו הנ״ל) ודפוס ריוואגג דל (בעה״מ לוח לי ת טרינטו שי׳ח אשד הונה עיי הנמ' ?סףאוטו הדינים שבדין ובמרדכי) ובן טרדכי ד׳ תווא מ טרעטו שייט. ועל שניהם הנחות יקרות ככתב ישן שהדפסנום בשם הנהות םא״י וחנוכת מנרי. ואלפס. ואלפס (בלי ל ם טיקטין ד ד ה ד׳ קראקא שנת משייח אשר הונה עיי מ מרדכי) ד׳,אמשטרדם שנת תביא (שעליו כתב בעל חוות יאיר את הנחותיו

הניל) ועוד ספרים יקירי המציאות כאלה .

והנה הרשכ״א ז״ל כתב בתשו׳םי׳תתקפ״א ודל ומדת התורה היא שהיא כותבת ומפרסמת עושה מצוה ואם התורה עשתה בן צריכץ אנו להלוךק דרכי טעם,עכ״ל. וע״ב מבירה לטוב יחד את בל אחר מדותיה של תורה ש הטובים והישרים אשר בחסדם היטיבו ועזת לתועלת הדפםתנו זאת ונפרסם את שמות עושי הטוב, ותכף לת״ח ברכה(במאמרם בברכות דף מ״ב ע״א) כי ארגלם באה ברכה להדפסת הש״ם הזה, ונקבע לתם ברכה תכף להזכרת

שמם הנבבד, ה״ה:

הרב הדיר א׳ ברלינער (בעהמ״ס זכור לאברהם).ק (בעהמ״ס דקדוקי םופריס). ו ו א ע ב א הנ״מ רפאל נטע ר

מ״מ ד״ר נתן אדלער ובנו הרהחה״ג ד״ר הערמאן :*"לער רבני הבולל דלונתן והמדינה .

ק חיים האלבערשטאם. ל התז״נ החה״ש מוהר״ר שלמה ז הרה״נ הבלשן הד״ר א׳ קאהוט (בעהמ״ס ערוך השלם).

חדה״נ ר׳ אברהם אייזעגשטיין מירושלים תוב״ב(מעתיק השט״מ),. ם ד ר ט ש מ א הדה״נ השוע הנדיב מוהר״ר אליעזר ליפמאן פרינס מ

הרה״נ מוהר״ר יצחק הירשענזאהן מירושלים תוב״ב . הרה״נ מוהר״ר שמואל לוריא .

הרה״נ מוהר״ר יצחק שפירא מאומאן. הרה״ג מוהר״ר יעקב ספיר ז״ל .

כל אלת נזכר קצת פעלם בדברינו הניל איש איש אשר הביא מצדו תועלת רבד. להדפסת הש״ס והאלפס הזה, דותר ממה שכתוב כאן הנתלו לעשות עמנו, וביותר השנים הראשונים אשר הרבו על כלם טרחה מניעה והשתדלות עצומה בכל אשד יכלו להועיל להש״ס אם בהמצאת כתבי יד

או בספרים יקית המציאות, בפועל ובעצה ובכל אשר יכלו עזת למטרתנו זאת.

גם נזכירה לטוב את הפראפעססאר ד״ר נויבויער באוקספורד אשר עזר לנו למטרת העתקז כ״י מאוצר הספרים דשם אשד תחת השגחתו. והרב הגביר החכם מוהר״ר אברהם םערצבאכער ז״ל אשר השאיל לנו (בהשתדלות הנ״מ ר״נ ראבינאוויץ הנ״ל) איזה םפתם יקית המציאות, ואת הרה״ג החכם החוקר מהר״ר שלמה באבער מלבוב שליט״א אשד נם הוא עזר למטרתנו זאת, נם כל בני רבותינו האחרונים דו״ח אשר נתנו את הגהותיהם להש״ם, ונם את שאד הרבנים המעתיקים הנ״ל נזכירה לטוב. כלם יעמדו על הברכה. ערה להם אלוה לטובה על כל פעלם לטובת הדפסת הש״ס הזח ׳ היטיבה ה׳ לטובים , ותנמול לאנשי חסד במפעלם, ותהי םשכרתס שלמה

. ׳ מאת ה

ונסיים בברכה ותהלה לאל מעוזנו ונכרכו במאה ברכות ובאלפי תהלות שזיכנו להוציא התוצאה הנתלה הזאת לאוד עולם. וכן זיכנו אזוציא לאור מדפוםנו עוד נשיים דכים יקית הערך כמעט כולם עם הוספות יקרות ובתכלית הפאר וההידור. ואנחנו תפלה כי לא ימוש חסדו מעל בית דפוסנו

לעולם. דקימהו ויכוננהו ויםעדהו עדי נצח. אמן סלה! .

8 אחרית טז)מעדגי מא־ ולחם חמודות, פראנ שפ״ח ,

יז) תפארת שמואל דפוס(ראשון) פפד״ם תנ״ו. יה) קרבן גתגאל דפוס (ראשון) קארלםתא,*n עילה ונשמחה מ . ועוד ספרי ש״ס רבים מדפוסים ראשונים ואחרונים ותרבה ספרים אחרים יקירי

. ( כר לקטן המציאות מאד (מלבד חם׳ אשר להאלפס מז

ואלה המקורים אשר שאבנו מהם ההוספות לוזאלפסי כתבי יד:

א מרי זיל ממרשיליא (כעל ב ה שערים לרבינו יצחק בר א א ספר מ העיטור) (חי בראשית המאה העשיתת לאלף החמשי) עי׳ שהינ אות י׳ סיי ר?לא וכמערכת הספרים מ׳ כ׳ כתב הרחיד׳א עליו /ספר כיי קדמון ישן נושף הובא לידינו ע׳י הרב תי־ א׳ ברליגר הנ׳ל אשר נעתק בהשתדלותו מכיי

עקד הספרים שבוואטיקאן ברומי.ה דל. והוא בן אחיו של ר ברכי ב לרבינו יהודה ב ׳ ב שיטת ד

. השעו הכיי מאוצר הספרים של השזודה הנ׳ל . ר ו א מ ל ה ע הח״ה בת וחדושי הביחלרבינו יואל כי* שמואל סירקיש דל אבדק הגהו קראקא. סובבות על האלפס ותמרדכי וקצת נם על תוספתא. והיו כתובות̂ון אלפס שלו דפוס סכיוניטי משנת שייד. והאלפס ההוא בעצם כייק על נלה ליבוש הלןי לעווינטאהל אכד׳ק קול (סמוכה ד ת נתנלנל רדד אל זע׳מ י לוואדשא) והרב הזה תשאלהו לגו ויתן לנו הזכות(בשכר) להעתיק ממנו את הנהותיו. והכתב ישן ומטושטש ובבר עלתה עליו חלודה. והפקרנו העתקתם ביד שני תלמידי חבמימ, וביגיעה רבה השכלו להעתיקם אל נכון, ודה: הודנ מויה יהודה זאב מים ניי, והרב המובהק םו׳ה בגימין עזריאל ראם ניי., ל ה שמשון בכרך ד ש ת יאיר להנ׳מ יאיר חיים בר מ ת ת ו ה ג ה ובעוז ע שו׳ת חות יאיר). טספו על הנחותיו שנדפסו מכי׳ק כאלפםי דפוס זיטאמיר (תרייח—תרכ׳ד) ונעתק מכייקמנליון האלפס שלו(ד אמשטרדם שנת תביא). והאלפס ההוא היה נטז כיד הרב כד מוחדר יצחק שפירא שליט׳א בעיר אומאן.

והשאילהו לט בחסדו להעתיק ממט בל הטעתיו.

ת יבמות כ ס מ ב יד מספר נמוקי יוסו* ל ת נוסחאות כ

זכינו לכ״י הכולל פירוש גמוקי יוסף שלא נדפס עוד על מסכת גיטק,; ונם על מסכת יבמות וכתובות שאמנם כבר נדפס לשתי ץ קדושין, ע מסכתות אלה, אבל בכיי הזה נמצא הרבה שיטיים, וקבצט את כל השנויים והדפסנום באלפס זה וגם נמצא בו חידושיו על מם׳ כתובות יו׳תר על הנדפס. והכ״י נכתב בשנת ד לאלף הששי, כלו באותיות מרובעות נתלות. והיהח עד כה בירושלים תוב׳ב וקנינוהו לט מאת הרהינ מו׳׳ה שניאור זלמן ע שניאוחאהן מירושלים תוביב. (ואת פירושו לשלשת המסכתות הראשוטת

ל נדל אייה בחוברת מיוחדת). הנ

א ת פ ס ו ת י יד ל נוסחות כתבה שמואל ד״ר צוקערמאנדל ש מתוספתא כ״י ער6ודט עיפ הוצאת הרב מ רב דפאזעוואלק. חלפ 0י וויען הנדפס בשם אור הגנוז בתוספתא לש׳׳ס

ודען תר׳׳כ.. ה נ ש י וסחא ה ת ע״פ הנ ספתא טהרו א דל לתו ד ג ביאור הל מכיי תלמידו של הגר׳א חגים בוגים דל טשקלאב. נעתק עיי הרדל ז את הכיי הזה, וכן הכיי חדושי הג׳מ שמואל מדובזעוויץ דל בהעתקה הרדל נתנם לט הרב הגדול בתו׳י מרה שמואל לוריא שליטיא(ר&ו׳ל רבים מספרי הגי-א).

א לתוספתא זבחים ד ג ת ה הגהו

א קליינרמאן דל מעצם כי״ק ב נעתק ע-י הרהינ מדה אברהם א. ל של הנדא ד

א נ ה עקב כ ספתא עירובין מהגימ י , פי׳ על תו א ת י נ ת מ מארי דל א פ דל טווילנא (כעהנדס נאון יעקב). את הכ״י הזה נתן לט בחסת הג׳מ ר

. ל ע ע ראבינאוויץ ו ט נ

המדפיסים האלמנה והאחים ראם בווילנא.

אסר המאסף משק בית הדפוס: גם אנכי אענה את־ הטבועים, וברך אברך גפ אני אח אלהי צורי ומשגבי שהוזייני וקימגי וזיכני לסייע לההדפםה הנכבדה ומאח, לסידורה ולאספת כל ההוספות0 יקרים י ר ן בית הדפוס הגמל שבכל העולם (לספרי ישראל), זה כתשע עשרה שגה ״ ויזכני לעזור ולהועיל להדפסת « ה ז היגךות האל, ויקיטני בביה״ד הנכבד הגת ה מתוקן ומהודר, וכמעט אין לך ספר שיצא לאור ש.־א נתחדשו בו דברים חו , ניד ביח הדפוס הזה הטונה עליו, אשר כל ספר יצא פתחת י ונכבדים ולהוספת הוספות רנוח והקונים ופאר לנל ספר

לטוב ולתפארת. ברוך אלהי חפדי כי נתן לי יד בבית הנשא הזה, לסייע *•*דיל חידה ולהאדירה, וברין• שם כבודו לעולם .

י שלוםי׳* פייגענזאהן(«*f הסופר). שמואל שרגא ב

» עי וסיום תלמוד בבלי לפ״ק. ק ״ נ נ ״ י ׳ א ט י