ארזת לבד? | מיכאל רימל, האיש שלנו בבונדסטאג הקולטוריסטים |הומבייס, אמנות שמרגישה בבית החרשן | בית הספר היהודי לבנות,

זיכרון והנאה לפתוח יומנים | סרטים, פתיחות ומפגשים כחול לבן

לא לבד בברליןמפגשים חברתיים, חוגים לילדים בעברית, ספרייה בהתהוות, אירועי תרבות, קבוצת פייסבוק תוססת,

תוכנית רדיו ואפילו תנועות נוער ישראליות מכינות כבר את השטח | האם אפשר לדבר

על "קהילה ישראלית" בברלין?

מדריך

ארץ האפשרויות

הבלתי מוגבלות החינמיות

2012 קיץ

#1

שפיץישראלים@ברלין

ופעילויותיה פרטית, יוזמה היא קומזיץ ”אני ההורים. מתשלומי רק ממומנות מקווה שבעתיד הקרוב נצליח לגייס מספיק תרומות שיאפשרו לנו להפחית את עלויות המשפחות לכל מענה ולתת ההשתתפות

שמעוניינות להשתתף”, אומרת סקלי.

מחכים לבני הנוער המשפחות לילדי מכוון קומזיץ אם הצעירות בברלין, תנועות הנוער הישראליות אלה בימים שיגדלו. ליום מתכוננות כבר את הצעיר” ”השומר תנועת מחדשת להחלטה בניגוד וזאת בברלין, פעילותה שהתקבלה לאחר השואה שלא לחזור אליה פורת עידו מרכז הפעילות את לעולם. והן )מרצ( בישראל הן פוליטי פעיל ,)32(הסוציאל )המפלגה המקומית בפוליטיקה בין בברלין התגורר פורת דמוקרטית(. לחזור החליט 2011 וביוני ל-2008, 2006לעיר, שממנה ברח סבו ב-1939. הוא עובד הטרור של הטופוגרפיה במוזיאון כמדריך השפעת בנושא דוקטורט לכתוב ומתעתד השואה על הפעילות הפוליטית של בני הדור ”השומר מטרת לדבריו, בגרמניה. השלישי הגדולות בערים קנים לפתוח היא הצעיר” כנקודת נבחרה ברלין אולם בגרמניה, והיהודים הישראלים ריבוי בשל פתיחה בה. ”נכון שרבים מילדי הקהילה הישראלית עדיין צעירים, אבל התנועה מקבלת חניכים שבחמש בטוחים ואנחנו 8-10 מגילאי כבר

רבות של יהיו פה עשרות השנים הקרובות ילדים ישראלים בגילאים הרלבנטיים”, אומר מפוזרות הישראליות ”המשפחות פורת. ברחבי העיר ואנחנו מקווים שהשומר הצעיר יהווה את נקודת המפגש של ילדיהן והקשר להשקת מההכנות כחלק לקהילה”. שלהם סמינר בעיר השנה יתקיים הברלינאי, הקן הצעיר, השומר של הכלל-אירופי ההדרכה שמטרתו גיבוש והכנת שכבת המדריכים של

השנה הבאה.גם תנועת הצופים מתעתדת לפתוח שבט השליחה ברונשטיין, פולי בברלין. ישראלי ”אנחנו באירופה: הצופים של המרכזית ברלין שלנו. הבא היעד את בברלין רואים מושכת יותר ויותר משפחות ישראליות, שיש של העברית על בשמירה אמיתי צורך להן הילדים ועל הזהות היהודית והישראלית של הקיימים השבטים שני סביב המשפחה. כל - ובאמסטרדם בלונדון - באירופה כבר ומחויבת, תוססת ישראלית קהילה נוצרה בברלין דומה קהילה להקים רוצים ואנחנו עבור הישראלים שחיים בגרמניה, אבל משהו

מהם נשאר עדיין בארץ”.

ספרים, רבותיי, ספריםלברלין הגיעה ,)37( זמיר מיכל האמנית זוגה ושני ילדיהם לפני שלוש שנים עם בן איתנו ”הבאנו בקונטיקט. שנים 8 לאחר

לי היה אך שלנו, הספרים כל את בעברית”, חדשים ספרים בלי קשה

עורכת | טל אלוןעיצוב | אשר ולךאיור השער | אביטל יומדיןDigital Media Produktion, Berlin | דפוס

Herausgeber: Jüdisches Bildungszentrum Chabad Lubawitsch Berlin e.VMünstersche Straße 6, 10709 Berlin

ועכשיו - יש גם מגזין

כנראה זאת בברלין? יש ישראלים כמה לעולם לא נדע. הסיבה לכך היא שאחוז ניכר מהישראלים שמגיעים לכאן הם בעלי דרכונים אירופיים, ולאיש אין דרך לדעת כמה מהם יש בדיוק. בכל אופן, ההערכות המקובלות נעות בין 10,000 ל-20,000, וגם אם נתבסס על הצד בהחלט שזו הרי זו, הערכה של יותר הנמוך שמצדיקה כמות אנשים, של רצינית כמות לדעתנו שיהיה בברלין - לראשונה בתולדותיה

- גם מגזין בעברית.

שעוסקים אינטרנט אתרי כי מודפס? למה בברלין ובישראלים יש לא מעט, ורצינו למשוך

את תשומת לבכם.

מגרמנית שזלגה מילה זו כי שפיץ? למה הגומלין קשרי את מסמלת ובכך לעברית, כפי ומחודד, חד משהו זה שפיץ כי ביניהן; שפיץ כי מהזמן; בחלק להיות מקווים שאנו בעברית )או Spitze בגרמנית( הוא ביטוי סלנג מקביל ל”תותח” )במונחו הסלנגי גם כן(, עוד

יומרה שעלולה להתנפץ על פנינו.

ירחון, להיות שואפים אנחנו תדירות? באיזו אבל כבר עכשיו מתנצלים מראש: הגיליון הבא ייצא רק בספטמבר. אנחנו מתחילים בקטן )16 אך בידיכם(, אוחזים שאתם בגיליון עמודים

מקווים לגדול עם הזמן.

ברלין, חב”ד ידי על נתמך המגזין מי המו”ל? עדכנית זירה להוות מטרתו זאת עם ויחד ורלבנטית של הקהילה הישראלית בברלין, על

קולותיה וגווניה השונים.

איך תדעו שלא מנסים להחזיר אתכם בתשובה? אנחנו מאמינים שאם הגעתם עד ברלין, אתם

לא פראיירים.

נשמח לרעיונות, תגובות והערות )ברוח טובה SpitzMagazin@gmail.com :)אם אפשר

קריאה מעניינת ומהנה!

הרבה מים זרמו בשפרה מאז שגלויות דואר בישרו

לישראלים המעטים בברלין על מפגשים במרתף

הקהילה היהודית | בשנים האחרונות צצות יותר ויותר יוזמות המיועדות לישראלים

בעיר | האם מתחילה להתבסס כאן קהילה של ממש, או שמדובר בטרנד חולף? | עידו פורת, מרכז השומר הצעיר בגרמניה:

“אני צופה שב-2025 תהיה בברלין קהילה ישראלית

גדולה ומפותחת“

ה יל

קהת

וותה

בה

// טל אלון

23

facebook.com/SpitzMagazin

על מכתבות כלל בדרך הנוצר הרושם הישראלית, בתקשורת בברלין ישראלים הוא שרובם עסוקים רוב הזמן - אם לא כולו ממועדון מעבר כדי תוך בירה בלגימת -שלצד יודע בעיר, שחי מי אבל למועדון. הצעירים והסטודנטים הרבים שאכן מגיעים האחרונות בשנים בברלין צומחת לכאן, קהילה ישראלית שאינה מורכבת רק מבני מנוח, אלא ממשפחות פלוס חסרי עשרים ומאנשים שגם אם אינם רואים את עצמם חיים בעיר עד הפנסיה, אין להם גם תאריך

משוער לחזרה לארץ. אי הישראלי”. ”השולחן היה בראשית שם בשנות התשעים, במועדים לא קבועים, אז מפוזרים שהיו לישראלים נשלחות היו מפגש על שהודיעו דואר, גלויות בעיר במרתף הסטודנטים של הקהילה היהודית. אחד ביקור הספיק ,)62( וייס לאילן להחליט שלישראלים כדי ב-1999 במקום בברלין מגיע יותר: ”זה היה צולע ומקרטע, את החליף וייס נזכר. הוא ומדכא”, חשוך מקום את העביר באימיילים, הגלויות או ישראלית בבעלות למסעדה המפגש יהודית, והקפיד לקיימו מדי חודש. ”בהמשך אנשים ביקשו שאם כבר אני שולח הזמנה לשולחן, שאפרסם גם דברים בשבילם, וכך זה דבר של בסופו לניוזלטר. התפתח זה הפך ליותר מדי עבודה, ולכן יחד עם נילי בברלין ישראלים האתר את הקמנו שני

.”)israelisinberlin.de(

להתקיים, ממשיך הישראלי השולחן היוזמה לא ממש כבר הוא היום אבל הגיעה )36( סקלי רויטל בשטח. היחידה עסקית הצעה בעקבות ב-2006 לברלין שקיבל בן-זוגה. הרקע המקצועי של סקלי ונוער, ילדים משפחות, עם עבודה הוא ילדים. אחרי והיא בעצמה אמא לשלושה כארבע שנים בברלין, בפסח 2010, החליטה עם עוד שתי אמהות ישראליות להקים את ”קומזיץ”. ”הרצון היה להעניק לילדים שלנו שני ומצד וטוב, מעניין בינלאומי, חינוך ולמידת ישראלית תרבות על לוותר לא ורוח המילולי הפירוש העברית. השפה המילה קומזיץ ) ,בוא, שב, ביידיש( מתארים מדורה ליצור - שלנו המטרה את בדיוק שיש ומשפחות אנשים שתחבר שבטית והוא אחד, משותף מכנה לפחות להם תרבות עברית והרצון לחשוף את עצמם ואת 2010 נובמבר מאז אליה”. ילדיהם מטרות ללא כעמותה רשומה קומזיץ חוגים כוללות פעילויותיה רווח. ראשון בימי לילדים בעברית קבועים לאפשר רוצים ”אנחנו בחגים. ואירועים וותיקות חדשות ישראליות למשפחות משפחות להכיר ואפשרות תמיכה לקבל רק שאינה חברתית רשת נוספות, לדבריה, מסבירה. היא וירטואלית”, יש היענות גבוהה לפעילויות: ”התחלנו עם היום קרובים. חברים כולם משפחות, 12אנחנו כ-125 משפחות, וכל הזמן מתרחבים”.

ספרייה, מיכל זמיר”קומזיץ”, רויטל סקלי“הבית“, נירית ביאלרהשומר הצעיר, עידו פורת

מהארץ ”ההזמנות מספרת. היא נעים לי היה לא וכבר יקרות, של בספרייה ומשפחה. מחברים לבקש ספרים מאוד מעט יש היהודית הקהילה הרבה כך כל שיש האמנתי לא בעברית. ישראלים בברלין וספרים - אין. התחלתי ספרים של רשימות כאן לחברים לשלוח לו. שיש ממי לשאול במטרה שרציתי, רשימת את הגדלתי ההצלחה לאור אחת להיפגש אנשים והזמנתי התפוצה, קבוצה גם 2011 פתחתי באפריל לחודש. בגוגל, והזמנתי את כל מי שהכרתי בברלין

היא המטרה כיום להצטרף. בעברית ספרייה להקים וחברי הקהילה כבר תרמו לה רוצה הייתי ספרים. כ-370 בית תרבות, מרכז להקים בברלין, ישראלים ליוצרים תצוגה חלל ספרייה, שיכיל במה קפה, לאמנים, ועבודה קטן... תאטרון למוזיקאים, אני התחלה, בתור אבל מתמקדת בהקמת ספרייה. אני

מקווה שנצליח להשיג תקציב ספרים תרומות וגם שוטף תחילת מאז בארץ”. לאור מהוצאות קרן עם פעולה זמיר משתפת השנה והאירועים הישראלי”, מ”הבראנץ, שחר מלבד במשותף. מתקיימים החודשיים החלפות ספרים ואוכל ישראלי, מוזיקאים סיפור שעת גם ויש להופיע מוזמנים פתוחים המפגשים כללי ”באופן לילדים. הקהילה”, ולמען הקהילה של יוזמה לכל

מבהירה זמיר.

שולחן הצעיריםמ-2006, בברלין ,)34( ביאלר נירית אחראית לשתי יוזמות בקהילה הישראלית: תיבות )ראשית MNK היא הראשונה שותפותיה - קארין נירית, מורן, של מקיימת מ-2007 שהחל המיזם(, להקמת בברלין. ישראלים לצעירים מפגשים את לחפש צריך היה שנים חמש ”לפני ביאלר, אומרת בפינצטה”, הישראלים של הוא ]וייס[ אילן של ”המפגש דור זה אותנו, עניין ופחות מבוגרים במקום פעם כל להיפגש, החלטנו אחר. מפגש פשוט אג,נדה, בלי בברלין, אחר רחב מפרסום שנמנענו למרות חברתי. בגלל חששות ביטחוניים, עם הזמן נוצרה אנשים”. כ-500 של תפוצה רשימת לנו לי ”יצא בכך: הסתפקה לא ביאלר אולם חברתיים ומפגשים עבודה דרך להכיר הרבה גרמנים שמתעניינים בישראל, אבל במקביל, הרבה. עליה יודעים לא בעצם

גדלה הישראלית האמנותית הקהילה בצורה דרמטית בשנים האחרונות. חשבתי ודרך לישראלים, במה לתת שאפשר לתרבות הגרמני הקהל את לחשוף כך גייסה הרעיון את לממש כדי ישראלית”. אנשים. כעשרה של היגוי צוות נירית שיהיה מבנה לשכור חשבנו ”בהתחלה אבל בברלין, ישראלית לתרבות כתובת ראינו שזה לא יהיה כל כך פשוט, כי כולנו פועלים בהתנדבות ואין לנו מקורות מימון. אירועים סדרת של לרעיון עברנו לכן שאנחנו פעם בכל שונים. במקומות הופך הוא במקום מתארחים להיות הבית שלנו”. מכאן שם האירוע ”הבית”. - היוזמה הזמרת בהשתתפות הראשון, ביוני התקיים שביט, סיון ”הבית” קיים בהמשך .2011על ישראלית חוף מסיבת גם גדת השפרה, אירוע עם הסופר ”אנחנו ועוד. נבו אשכול כעמותה רישום בתהליכי ובינתיים רווח, מטרות ללא דמי הכניסה משלמים את שכר האמנים, כי לדעתי זו חוצפה לבקש מאמן הקיץ ביאלר. אומרת בחינם”, להופיע ”הבית”: של אירועים וכמה כמה צפויים הקרנות בכורה לסרטים ”הדירה” ו”הערת עם פעולה שיתוף במסגרת שוליים” פעולה שיתוף היהודי; הסרטים פסטיבל עם תערוכה של אמנים ישראלים בברלין; )פרטים וגרמנית עברית שירה וערב

נוספים על האירועים בעמוד 14(. ובל נשכח כמובן שלקהילה הישראלית רוס אביב ותיקה: רדיו תוכנית גם יש )35( משדר מדי יום שישי ב-12 בצהריים הרדיו תחנת במסגרת ברלין” ”קול את על מלא מידע אלכס. הציבורית באתר למצוא ניתן ההאזנה אפשרויות

.kolberlin.de :התוכניתמעידות הללו היוזמות שלל האם ותתבסס? שתלך מתפתחת קהילה על שגרמניה ”בהנחה ספק: אין לפורת הוגן יחס לישראלים להציע תמשיך הרבה לדעתי לעתיד, הוגן ויחס לעבר כבר רבים להישאר. בשביל כאן מהם לחופש ומתרגלים כאן, ילדים מגדלים שב-2025 צופה אני מעניקה. שברלין גדולה ישראלית קהילה בברלין תהיה ומפותחת, כפי שקיימת בקנדה למשל”. חדשות ”משפחות מסכימה: סקלי הרגשה לי יש הזמן. כל לעיר מגיעות כדי פה הישראלים, כלומר שאנחנו,

להישאר”. Berlinerit@gmail.com

קהילה בהתהוות

ועימותים קשים, שמתדרדרים לחילופי דברים אמוציונליים ואישיים. כאדמין הקבוצה, ניקול בהודעה הרוחות. את להרגיע משתדלת שכתבה לפני כמה חודשים ומופיעה כמסמך במקרים מדוע מסבירה היא בקבוצה, קבוע או שרשורים למחוק בוחרת היא קיצוניים להיות בעיה לי ”אין חברים: לחסום אפילו מדי פעם השוטרת המעצבנת שמזכירה שזה פורום ציבורי וצריך לשמור על שפה נקייה, את להם כשמסבירים שגם אנשים יש אבל זה בחינניות ועם חיוך, מסרבים לקבל את זה שאפילו שמדובר באינטרנט, מאחורי המסכים

יושבים אנשים אמיתיים שנפגעים באמת”.פעם לא קשורות שהמתיחויות ייתכן מהגרים של המובנית לאמביוולנטיות השייכות כלפי בפרט( ישראלים של )ואולי רצון אחד מצד שלהם: המוצא לקהילת להיבדל רצון - שני ומצד אליה, בקשר קוזינסקי: ”התחושה שלי היא שחלק ממנה.

בשנים לברלין שהגיעו מהישראלים גדול ,פליטים, של המצב החברתי האחרונות הם והפוליטי בישראל. על פי הרושם שלי, רובם משתייכים לשמאל הישראלי )או מה שנשאר מהפוליטיקה ‘שבעים‘ די כבר ורובם ממנו( ”אני חושבת שהיכרות אנג‘ליקה: בישראל”. ההשכלה הרווחה, מערכת עם מקרוב לחיים וההשוואה בברלין הציבורי והמרחב אחת לא מביאים בארץ מתמשך במאבק הקצנתי אישית ולהתפקחות. מאוחר לזעם מאוד בעמדות הפוליטיות שלי במהלך חמש

השנים האחרונות”. ענת בלייברג )60(, לשעבר מנהלת המחלקה בברלין, היהודית הקהילה של הסוציאלית חיה בעיר כבר כמעט ארבעים שנה. למרות ”הרבה בקבוצה: עניין מוצאת היא זאת, לא כדי בעיקר לברלין מגיעים ישראלים להיות בישראל. גם אני יצאתי מהארץ עם הר של טענות, אכזבות וטינה קשה. לא שכחתי

את זה. אבל אם תופסים איך העולם מתקתק, אז רואים שישראל היא בין המקומות היותר טובים. האמת שאני לא תמיד נהנית - רמת הדיון היא לעיתים מתחת לכל ביקורת. זריקת עלבונות, הדבקת כינויים. אבל זה אצלי בדם.

לא יכולה אחרת”.כל ”לא בברלין: מעשור יותר ,)42( טל כך מצאתי את עצמי בתוך הקבוצה. קיוויתי למצוא קולות שישקפו את תחושותיי בקשר ויהודיה. כישראלית בגרמניה/ברלין לחיים ייתכן שיש הרבה יותר שמרגישים כמוני, אבל קולות אקטיביים שהביעו תחושות דומות היו ועדיין מעטים. היום את מקומי בקבוצה אני רואה כקול המביע דעה אחרת מול דעת הרוב עוינת חווה אותה, הקולני שהיא, כפי שאני מרחוק, ישראל את לתעב ואוהבת מאוד

תחושה שאני רחוקה מלהזדהות איתה”. ב-2010 לברלין שהגיעה ,)27( שריד חן דיונים יש ”לפעמים האהבה: בעקבות להשתתף נהנית שאני מוצלחים פוליטיים בהם. יש מחשבות, או צורת חשיבה מסוימת,

שרק ישראלים יבינו”. בו עסוקים הקבוצה שחברי נוסף דק קו מבורכת יצירתיות שבין הגבול הוא לעתים בקבוצה מהישראלים שחלק תחמנות לבין נרתעים מ”לייבא” אותה לברלין. כך, למשל, להימנע ניתן כיצד שאלה מישהי כאשר ללא נוסעת שנתפסה לאחר קנס מתשלום כרטיס רכבת, חלק מהמגיבים נזפו בה על כך

שנסעה ללא כרטיס מלכתחילה.עם לקשר כמהים הקבוצה חברי האם ישראלים בברלין מחוץ למרחב הווירטואלי? לי ”יצא אנג,ליקה: שואלים. מי את תלוי למטרות ישראלים עם מעט לא להיפגש עם בארץ, וכמו טכניים עניינים או עזרה הגירה חוויית במשותף. הרבה לי אין רובם שריד: לחיבור”. בסיס להוות מספיקה לא ”אני, ולדעתי האישית הרבה מחברי הקבוצה, במרחב הקבוצה שמספקת מהתמיכה נהנים להתחבר מחפשים לא אבל הווירטואלי, בסביבה להשתלב ורוצים ישראלים עם

המקומית”. דווקא בברלין, שנה חצי ,)33( זומר ישי גם הקבוצה חברי עם מפגשים ליזום נהנה מחוץ לפייסבוק, אחד על אחד או באירועים יותר הרבה מרגיש ”אני משותפים: קטנים מחובר לישראלים בברלין מבחינת אופי ועניין בארה”ב, שפגשתי לישראלים מאשר בחיים שרבים מהם נשארים בהרגשה מאוד מנותקת בעיניו, כסף”. לעשות בשביל בעיקר ובאו דווקא המקומית בסביבה להיקלט הרצון מגשר בין הישראלים שפגש כאן: ”אני חושב שהמאמץ להשתלב פה )מבחינת שפה, ניירות לישראלים שבאים זה משהו שמשותף וכו,(

לפה, ומחבר ביניהם”.

באופן לא מאוד מפתיע, הזירה המרכזית של הקהילה הישראלית בברלין נכון להיום הפייסבוק קבוצת את ברשת. נמצאת ”ישראלים בברלין” הקימה ב-2010 ישראלית בכתבה מהמרואיינות )חלק ניקול בשם ביקשו להזדהות רק בשם פרטי(, וכיום היא

מונה יותר מ-2300 חברים.זוגה בן עם לברלין הגיעה ,)26( ניקול בקיץ 2009. ”גם אז כמובן היה אפשר למצוא מידע רלבנטי ברשת, אבל היתרון המובהק של הקבוצה שלנו הוא שאפשר לקבל משוב על כל שאלה תוך שניות או דקות. היו בזמנו ‘ישראלים בשם פייסבוק קבוצות שתי עוד היה בהן לי שהפריע מה אבל בברלין‘, ריבוי פרסומות ותכנים שאינם קשורים לחיי

הישראלים בברלין”.הודעות עשרות מתפרסמות בקבוצה מיידי. כמעט למענה זוכות ורובן ביום, דירות בחיפושי עוסקים רבים פוסטים הגרמנית הבירוקרטיה עם ובהתמודדות מגוונים הנושאים אבל השונים, ענפיה על ביותר ונעים בטווח הרחב שבין ”איפה קונים כדורגל”/”עם משחקים סילאן/חומוס”/”מתי לבין וכו, כדאי” הכי סלולרית חברה איזה דיונים סוערים על פוליטיקה, זהות, ושאלות אנג,ליקה זרה. בארץ בהתנהלות הקשורות והצטרפה ב-2006, לברלין הגיעה ,)38(לקבוצה מייד עם הקמתה: ”בהתחלה היתה בעיר ותק עם לאנשים גבוהה נחיצות פעילה. מאוד והייתי מידע לספק שיוכלו אחרי תקופה מסוימת נוספו מספיק אחרים אני היום לענות. ויכולים ניסיון שרכשו מגיבה רנדומלית למה שיש לי כוח או מעניין

אותי ספציפית”. מ-1993, בברלין ,)40( קוזינסקי אמיר של בתחום גדולה גרמנית בחברה עובד תחנת את ומנהל שיווקית פסיכולוגיה להיות משתדל ”אני בברלין. ישראייר פעיל בקבוצה ואף מקדיש לכך כמה שעות אנשים להכיר מחפש לא אני בשבוע. חדשים דרך הקבוצה, כי אין לי מספיק זמן להקדיש אפילו לחברים הטובים שלי, אבל מידע לנדב ושמח בדיונים חלק לוקח אני ואכן, שנים”. הרבה של ניסיון על שנסמך מהגרים ”טריים” רבים מעידים בקבוצה כי מאוד להם סייע בה מקבלים שהם המידע

בהתארגנות בעיר. אולם לצד מידע יעיל, גילויי תמיכה ואף טפסים במילוי )סיוע נדיבות עזרה הצעות בגרמנית, העברה דחופה של דברים לארץ או מהארץ ועוד(, מתגלעים לא פעם גם ויכוחים

מדורת השבטהזירה היומיומית התוססת ביותר של הקהילה

הישראלית בברלין נמצאת כיום בפייסבוק | אולם לצד מידע יעיל, תמיכה ועזרה הדדית - מתפתחים שם

לעתים גם קרבות איגרוף וירטואליים

// סיון שביט

45

המייסדת ניקול. “אין לי בעיה להיות מדי פעם

השוטרת המעצבנת“

מהחלוצים, אילן וייס

6

היא ברלין מסוים, לראש נכנסים אם ארץ האפשרויות החינמיות הבלתי נגמרות. מחייב לא שלכם הבנק חשבון אם אפילו לראות יכולים אתם כך, לחיות אתכם צניעות, של - ערכית עולם תפיסת בכך הבנק חשבון ואם ופתיחות. סולידריות שלכם כן מחייב אתכם לחיות כך (או שאין לכם אחד בכלל) - בזכות אופיה הפתוח של ברלין, אף אחד לא יסתכל עליכם מלמעלה.

אז איך עושים את זה?

דיור | איפה עדיין זולעליות שלמרות מכך נתחיל המחירים, שכר הדירה עדיין לא מאוד יקר, בטח בהשוואה לתל במרכז לגור שרוצה מי אביב. העיר (בתוך הרינג) עשוי עדיין לגלות מציאֹות בנויקלן ובוודינג, שכונות מהגרים בתחילת תהליך בפרידריכסהיין ג‘נטריפיקציה. נושנים, סאבלטים - אחר מסוג מציאות כלומר דירות שנשכרו סמוך לנפילת החומה במחירים נמוכים במיוחד, ומושכרות הלאה המקורי). בחוזה תלויה העניין (חוקיות מהרינג. מעט לצאת היא אחרת אפשרות המעולה, הציבורית התחבורה בזכות המצב אם העיר במרכז לגור סיבה אין יפות שכונות זאת. מאפשר לא הכלכלי ולא יקרות הן למשל בריץ בדרום נויקלן,

הצפוני בחלקה - ופנקו טרפטו-קפניק, House“ה היא נוספת אלטרנטיבה יותר. של חוקיים גלגולים ,“Projectsפלשו החומה נפילת לאחר ה“סקווטים“. שנותרו לבניינים ברלינאים חבורות התושבים נדידת לאור במזרח ריקים מערבה. חלקם מתוך צורך אמיתי, וחלקם כאשר אנרכיסטית. אידיאולוגיה מתוך נאלצו התאושש, הברלינאי הנדל“ן שוק הסקווטרים להתחיל להתפנות - או להפוך בעל עם כלשהי עסקה ידי על לחוקיים הבית. ”האוס פרוג‘קט“ כזה בפרידריכסהיין, דיירים, 44 מונה גרים כמה מחבריי, שבו מיועדות קומות 37. ארבע עד 18 בגילאי משמשת הקרקע קומת ואילו למגורים, ציור, ערבי קהילתיים, לפרויקטים ועל ענק, הבניין ועוד. מסיבות הרצאות, מרווח. לרוב משלו, חדר אחד לכל כן הכולל גדול, משותף חלל גם קומה בכל מטבח, סלון ופינת אוכל. הדיירים פעילים ממיטה יותר יש ובבית בשכונה חברתית מה - ל“קאוצ‘סרפרים“ המיועדת אחת שמוביל אותנו היישר לאלטרנטיבה הבאה, שמעוניין למי מועד, קצר פתרון שהיא אנשים עם ולהתחבר העיר את להכיר לפני שהוא מחליט איפה להתמקם. האתר

למטיילים מאפשר couchsurfing.comלהציע ולמצוא מקומות לינה בחינם. ברלין הספות גולשי מספר בעלת העיר היא

(הרשומים באתר) הגבוה ביותר באירופה, כולו. בעולם אותה עוברת יורק ניו ורק הח“מ הצליח להתגורר כך בברלין במשך יומיים-שלושה- כל שבועות, שישה

חלקים ולהכיר אחרת, ספה על ארבעה נרחבים של העיר.

אוכל | מטבח העם לשירותכםבדומה לדיור, גם בסעיף האוכל נקודת משמעותית זולה ברלין של הפתיחה גם אבל בארץ. המקביל הקניות מסל יותר. עוד לחסוך אפשר זאת בכל כאן בחירה כמובן היא הראשונה הדרך ב“מותגי ובעיקר יותר, הזולות ברשתות אנחנו הפעם אבל שלהן. הבית“ נבונה, בצריכה פחות עוסקים Dumpster .ויותר בצריכה אלטרנטיביתdiving (”צלילת פחים“ בתרגום חופשי), להיגעל דקה לכם קחו היא. כן כשמה מתברר להסבר: נא והתפנו ולהקיא, שמוצרים רבים נזרקים על ידי הסופרים בברלין כשבועיים (!) לפני שפג תוקפם. על כן תופעה הרווחת בקרב צעירי העיר אחוריות חצרות בין לילי שיטוט היא הגדולים לפחים וצלילה סופרים של וחבילות שימורים משם לדוג במטרה סגורה באריזה שאינו (מה יבש אוכל ברוב בריאותית). סכנה להוות עלול הסגת בעבירת מדובר המערב מדינות

7

זה הכיעני

// תומר דותן

נכון, היא כבר לא זולה כמו שהיתה לפני כמה שנים | אבל יותר מכל עיר מערבית אחרת, ברלין מציעה אינסוף

אלטרנטיבות זולות או חינמיות - אם רק יודעים איפה לחפש | תומר דותן מציג: החיים הטובים, גרסת הלואו-באדג‘ט

גבול, ואילו בגרמניה, כמו בגרמניה, החוק שייכת פונה שטרם פח שתכולת קובע בגניבה מדובר כן ועל לבעליו, עדיין המקרים, של מוחץ ברוב אולם ממש. מעלימה המשטרה עין מהתופעה, משום כך כדי עד ביותר. נמוך הגניבה שערך חבורת שלעתים ידועה, העין העלמת צעירים שוכרת יחד משאית לכמה שעות פיזור מכן ולאחר העיר, ברחבי איסוף בגרמניה למעשה, הבתים. בין שוויוני נרשם רק מקרה אחד שבו חבורת כולה ונתבעה. נתפסה דייבינג דמפסטר החוק. על בעבירה מדובר עדיין אולם חסרת אלטרנטיבה מחפשים אתם אם ”פוקו“ על לכו חינמית, לתזונה סיכונים (Vokü), קיצור של Volksküche (מטבח העם). מנהג נפוץ בין הסקווטים וההאוס פרוג’קטס בברלין הוא לפתוח את דלתם כלל (בדרך ערב לארוחת בשבוע פעם במחיר המוגשת טבעונית), או צמחונית עלות המוצרים. לרוב מדובר ביורו וחצי, האוכל תרומה. להשארת אופציה עם בדרך כלל מושקע, בריא ומזין, והאנשים ארוחות למציאת וחברותיים. מעניינים

.stressfaktor.squat.net :פוקו

בילויים | מודיעין שווה זהבמסיבות אופן אייר: הקיץ הגיע, ואיתו שהכניסה הפתוח, באוויר מסיבות

ללוקיישנים סוף אין חופשית. אליהן לגשרים, מתחת - להציע לברלין שיש אורבניות בנקודות בחניונים, בפארקים, ומיקומים תוכלו ועוד. תאריכים נטושות Berlin הפייסבוק קבוצת תחת למצוא לכתיבת שנכון ,Summer Open Airsשורות אלה מונה יותר מ-35 אלף חברים. קרובות לעתים מוזמנים: רשימות דפי דרך מראש, אליהן להשתחל ניתן האירוע/ של האתרים או הפייסבוק כי לפשפש, שווה הליין/הדיג‘יי. תור בנונשלנטיות לעקוף כמו אין בחינם. להיכנס עוד ואז - משתרך ”זולי-פארטיז“: זולי, מהמילה זולידאריטט, גמישים, דמי הכניסה סולידריות. כלומר למשל בין 2 ל-4 יורו, והכנסות המסיבה תרומה למשהו (לרוב תרומה נגד משהו, זולי מסיבות גם בברלין). כמו בברלין .stressfaktor.squat.net-ניתן למצוא ב

(KaterHolzig) מועדון הקאטר-הולציגמסיבה, ואחריו סרט חמישי בכל מציג והכל ביחד ב-5.5 יורו. עד כה המסיבות לא רעות בכלל, וגם הסרטים לא ענתיקות סקיי“). ”איירון את הציגו כבר (במרץ בערך פעם בחודש וחצי, פותח את שעריו לפסטיבל המעולה הסיזיפוס מועדון שנמשך בין 3 ל-5 ימים במחיר 15 יורו. לשם יבואו שבאמת להארד-קוריסטים שם יישארו (או ברצף ימים חמישה

ראוי. במחיר מדובר - ימים) חמישה הוא במסיבה האלכוהול: לחובבי הערה יקר. שתו בבית או בקיוסק בדרך, זה לא

שאתם נוהגים לשם.

תרבות | שיטת הקח-תןואירועי חינמיות גלריות לשלל מעבר רחוב שונים, הח“מ הציע עזרה בהתנדבות לפסטיבלי תיאטרון ברחבי היבשת, ובמשך שנה אחת צפה בחינם בהצגות בלא פחות להיעצר סיבה אין שונות. שפות מ-14 זקוקים הפסטיבלים מנהלי בתיאטרון: גלישה וכו‘. יקליד דפים, שישדך למישהו הרלוונטי הפסטיבל לאתר מדויק בתזמון

תסדר לכם הרבה תרבות בחינם.

תחבורה ציבורית רק אופניים (כן, גם בחורף - מתרגלים). כשאין ברירה

לקנות כרטיסים בבודדים.

בגדים רק יד שנייה ועדיף בשווקים. יש שם אוצרות גדולים יותר מבכל חנות

באלכס או בקו-דאם.

רהיטים מהרחוב, מקרייגזליסט, מהאתר Kleinanzeigen (פרויקט

”אגורה“ המקומי).

עישון הכי טוב להפסיק, ואם לא אז לפחות לעבור לטבק מגולגל, שהוא זול

יותר כאן משמעותית.

באים הדברים הזאת בעיר לסיכום, לקבל פתוחים שאתם בתנאי אליכם מהשיפוטיות להיפרד מומלץ אותם. הגישה את מהר שיותר כמה ולאמץ במועדון, בבר, אדם. בבני המתעניינת מחכים שם, הם - ברחוב קפה, בבית ופתרונות מרתקים סיפורים עם לכם לסצנה תיכנסו אל זאת, ועם זולים. מאמינים לא אתם אם האלטרנטיבית דיירי עם תתיידדו אל ברעיונותיה. לינה, מקום בשביל רק פרוג‘קט האוס לארח בלי לקאוצ‘סרפינג תירשמו אל הוותיקים הסצנה אנשי וכו‘. בעצמכם

יודעים להריח זיוף מקילומטרים.tomerdot@gmail.com

מדריך

שם המשחק: צניעות, סולידריות ופתיחות. צילום: אילה רייפן

// יואב ספיר// שירה סברדלובארזת לבד?

89

שים לב שברחת מאירופה.יכולה לקיים זה מובן מאליו שגרמניה לא יחסים נורמליים באמת עם מדינה אירופית כלשהי, על אחת כמה וכמה עם ישראל. גם עוד מאה שנה היחסים יישארו מיוחדים. לאו דווקא במובן החיובי או השלילי של המילה, עם עבר, עם יחסים טעונים, יחסים אלא בין שהיחסים לפני שהתחילה היסטוריה המדינות נולדו בכלל. זה חלק מההיסטוריה שלנו ואי אפשר לשנות את זה. אבל הרצון, כפי שאני מרגיש בגרמניה, הוא שהיחסים בכל זאת יהפכו ליותר נורמליים ממה שהם

יכולים להיות.

בהתחשב בתפקיד שלך, אתה מרגיש לפעמים יותר מזוהה עם הצד הגרמני?

יומיומי העבודה שלי לא עוסקת באופן לא שאני כך וישראל, גרמניה ביחסי אפילו זה יום, כל זה על לחשוב צריך די נדיר. כמובן שלפעמים בכל זאת מגיע

רשמית משלחת או הישראלי השגריר מהארץ. אז אני מרגיש קצת קרוע. כמובן שאני מרגיש קודם כל ישראלי, אם אני בסופו אבל השניים. בין לבחור צריך שלי העבודה את רואה אני דבר של כלאום. כזהות, ולא כעבודה כל קודם אני מנסה לעשות אותה על הצד הטוב ביותר, כאשר המקרים שבהם אני מרגיש שאני צריך ״לבחור״ הם נדירים ולכן לא

משמעותיים במסגרת העבודה.

נחזור לברלין. באיזו שכונה אתה גר?ברג. עם חברתי הישראלית. בפרנצלאואר לי טוב אבל מקרית כבחירה התחיל זה בו מרגיש אני איזור, אחלה הזו, בשכונה

מאוד בנוח.

מה חסר בברלין ובגרמניה, האם יש משהו שאכזב אותך?

גם אני שיפור. טעון כאן האוויר מזג מתגעגע מאוד לשפה, לדבר יותר עברית. פעם מדי לי מפריעה הגרמנים אצל המרובעות שלהם וחוסר הגמישות. קשה בצורה התחיל שכבר דיון איתם לקחת

מסוימת למקום אחר.

ואלו דברים טובים מצאת כאן, שאולי כדאי לייבא מברלין לארץ?

הפתיחות גם הציבורית. התחבורה את

לטובה, אותי הפתיעה גרמנים הרבה של היכולת שלהם לצחוק על עצמם. זה סתר

את הקלישאות המוכרות על הגרמנים.

כל כמה זמן אתה מבקר בארץ?בקיץ, בשנה. פעם לפחות משתדל אני עשרים מינוס אחרי בפגרה. כשהפרלמנט בארץ מעלות ארבעים בברלין, מעלות

מפצות על העוול.

דבר נוסף לומר לאומה?ליהנות קל פתוחה, עיר היא ברלין זר כשאתה ממנה, אתה לא מרגיש מאוד אבל כזו. בעוצמה ברב-תרבותיות מוקף לכל מדד לא היא שברלין לזכור צריך גרמניה. כעיר היא באמת שונה, באירופה אפשר אי בפרט, גרמניה ובתוך בכלל להשוות אותה לערים אחרות. אני ממליץ במקומות גם לבקר בברלין לישראלים

אחרים בגרמניה.

בשנתון הוא גם היה המראיין נאות: גילוי של המלגות תוכנית של הראשון הישראלי להגיש בקשה לשנתון הזמן זה הבונדסטאג. נסגרת ההרשמה במספר. החמישי הבא, המלאים לפרטים הקישור את ביוני. ב-30

תוכלו למצוא בעמוד הפייסבוק שלנו:facebook.com/SpitzMagazin

מה הביא אותך לברלין?בפרלמנט מתלמד להיות מילגה קיבלתי הגרמני לפני כשלוש שנים. אחרי המילגה של הפרלמנטרי העוזר להיות לי הוצע

נשיא הבונדסטאג, ונשארתי.

מה עושים בעבודה כזו?אני בעיקרון אבל ביום, מאוד תלוי זה חומרים מכין מכתבים, הרבה כותב מדי אותו מלווה הנשיא, של לפגישות הרבה מבצע ובעיקר לפגישות פעם מעט לא מסתובב אני ארגונית. עבודה

בגרמניה.

הגעת עם העבודה הזו למקום שבו רצית להיות?

לא עוד החיפוש את שלא. מניח אני אני איפה יודע לא עוד אני אז מיציתי, אהיה, שלא איפה אבל להיות. רוצה

העבודה הזו היא מקום טוב בדרך.

באיזה תחום אתה רוצה לעבוד?למדתי מדעי המדינה וצברתי ניסיון בתחום, באותו להמשיך לי שיתאים לי נראה אז התחום או במשהו נלווה, כמו תרבות, אולי

דיפלומטיה.

אתה רואה את העתיד שלך בגרמניה?לדמיין את העתיד יכול אני מושג. לי אין של עניין זה בארץ. גם מאוד טוב שלי הזדמנויות. בנסיבות מסוימות אני גם רואה בשבילי תיפתח אם כאן, נשאר עצמי את איזו דלת מקצועית למשהו שמאוד מעניין אותי. אולי אז אחליט לפרוק את המזוודות.

אחרי יותר משלוש שנים אתה עדיין חי ”על המזוודות“?

אחד ארון היום עד קניתי יותר. או פחות סוג זה השאר וכל כתיבה, שולחן וגם לעשות שצריך החלטה זו מזוודות. של מתישהו. אני מניח שזה בא לאט לאט, לא

מהיום למחר. זה דבר שזורם, באיזשהו שלב אתה קם יום אחד בבוקר ומגלה שאתה כבר

לא יכול לעזוב באותה קלות שהיית רוצה.

הגעת בתפקיד הזה לתובנות כלשהן בנוגע ליחסי ישראל-גרמניה?

רק לא אישיות, לתובנות היותר לכל האישיות מהשיחות גם אלא מהעבודה ישראלים בכירים עם לנהל לי שהזדמן וגרמנים. זה בעצם אישש את מה שהרגשתי רוב קרובים, מאוד ביחסים מדובר קודם. הגרמנים רוצים לדעת על מה שקורה בארץ, אבל יש פה גם רצון שהיחסים האלה יהפכו לנורמליים, למרות שהם בעצם לעולם לא

יוכלו להיות נורמליים.

אם הם לא יכולים להיות נורמליים, מה המשמעות של המילה בהקשר הזה?

יחסים נורמליים זה כמו היחסים של גרמניה עם ברזיל, למשל.

בוקר אחד אתה מגלה

שאתה כבר לא

יכול לעזוב בכזאת

קלות

שם: מיכאל רימלגיל: 33

במקור: מחיפהבברלין: עוזר

פרלמנטרי של נשיא הבונדסטאג, ד״ר

נורברט למרט

”קודם כל ישראלי”. רימל בבונדסטאג.צילום: יואב ספיר

באירופה. הגדולות לאחת בירה שנחשבה בהמשך נגזל ממנו המבנה על ידי הנאצים, שימש השאר (בין שונים גלגולים עבר במשך נטוש עמד ולבסוף ילדים), כבית שזכה מיצג הוליד שנה. המחקר כעשרים העבודה במסגרת .“Ignatz Bier” לשם הקימו האמנים לתחייה את המבשלת, ויחד על בירה בייצור אנשי השכונה החלו עם

שם אותו איגנץ. בעבודה אחרת ראיין אחד האמנים מספר רב של שכנים לגבי המושג ”בית“ וערך את ראיונות שהפכו לטקסט החומרים לסדרת Pankow” בשם נוסף בפרויקט אמנותי. Service“ פתח אמן אחר מוקד, שהזמין את תושבי השכונה לומר מה היו רוצים לשנות בין מפגשים סדרת יזם מכן לאחר בה. השכנים לראש העיר במטרה ליצור מענה לצרכים שהועלו, ובכך פתח ערוץ תקשורת

אינה בהומבייס ”היצירה ליטווין: חדש. מצויה באובייקט זה או אחר, אלא במרחב החברתי. אבי התפיסה הזו הוא ג‘וזף בויס, להיות מעורבת צריכה שהאמין שהאמנות באים שאמנים ברגע חברתית. יותר ומדברים - זה כבר סוג של יצירה. הפרויקט דבר שאנו כל אמנות. עבודת הוא בעצמו גם הוא הקומפוסט, כולל כאן, יוצרים פואטי וגם פרקטי. אנחנו לא בגלריה, אין כאן נתק בין האמנות לבין היומיום. הדגש

הוא על חיבור אנושי, חי“.הומבייס פרויקט קיבל 2009 במאי פחות לא גבי על משמעותית חשיפה הוא שם טיימס“, יורק ה“ניו שער מאשר ציבורית“. לאמנות חדש כ“מודל סומן הזמנה להשתתף הגיעה בעקבות הפרסום ,(Volta) באירוע האמנות הבינלאומי וולטההומבייס של המייעץ הצוות ולשורות

האמנות, מעולם חשובות דמויות הצטרפו סן- מומה מוזיאוני מנהל רוס, דיויד כמו פרנסיסקו והוויטני. ליטווין מספרת שברגע שהבינו שיש בידיהם משהו גדול ורלוונטי, הוחלט גם על הקמת משכן קבוע לפרויקט HomeBase מעין מטה. בברלין, שישמש Lab כולל מינהלה, ספרייה וחללים נוספים

המשמשים לאירוח אמנים ארוך טווח.של האחרון בפרויקט המשתתפים בין ריבנאי, שוני גם היה בברלין הומבייס היתה ”החוויה ישראלי. ואמן פרסומאי ”זה לא רזידנסי רגיל אדירה“, הוא מספר, שבו אתה מקבל קשרים, תערוכה, סטודיו וכו‘. כאן אתה בראש ובראשונה מקבל את כל המסביב: חברים, אווירה, בית. הדיבור על אמנות הוא לא במרכז. וזה מעניין לראות עופר, שמיע נטי האמנית כאן“. נוצר מה שהשתתפה גם היא בפרויקט, מתארת חוויה מעבר של הסיטואציה ”עצם עוצמתית: למקום חדש וחקירה של מקום ושכונה גרמו לי להתעסק לראשונה בביוגרפיה שלי. לא עיראקית שגרירות ישנה מהמבנה הרחק נטושה ואני ממוצא עיראקי כך שזה מאוד במרחב שמדובר המחשבה אותי. העסיק אקסטריטוריאלי שבמצב רגיל אין לי סיכוי להתקרב אליו אבל בגלל שהוא נטוש אני יכולה, הפך אותו למוקד משיכה מאוד גדול עבורי. בסופו של דבר העבודה שלי עסקה

בנטיעה ובעקירה של מרחב פרטי“. יורק, ובניו בברלין לפרויקטים במקביל יפעל הומבייס בעתיד הקרוב לראשונה גם ההיסטורי במבנה הנראה ככל בירושלים, של בית החולים למצורעים בטלביה (”בית תעורר מה לבדוק מסקרן יהיה הנסן“). במבנה השהות הפרויקט משתתפי בקרב גרמני, אדריכל בידי שתוכנן ירושלמי, וכעת ערבים ידי על שהוקמה בשכונה

מיושבת על ידי ישראלים אמידים.

אתר הפרויקט:homebaseproject.orgshira.sverdlov@gmail.com

// שירה סברדלוב// שירה סברדלובהקולטוריסטים

ישראלים בתפוצות מתהלכים עם מנעד תחושות רחב: החל מניכור, בדידות, אבלות להתרוממות ועד בארץ, שהותרנו מה על ברגעי בעיקר עלינו הנחים - וריחוף רוח זרות נעימה שבהם אנו מתפעמים מהשונות, לא מבזבזים את הזמן על דעתנות מיותרת, ”בחו“ל“. שאנחנו לתחושה מתמסרים הרומנטיקה את לרגע נניח אם אבל בסופו מחפשים שכולנו כנראה בצד, מרכיב מה בית? מהו אבל בית. דבר של האם בבית“? ”להרגיש של התחושה את השכנים? אותנו? שסובבים הקירות אלה השתילים סוג הבנייה? סגנון השפה? (פנימי חלל מתי באדנית? חלל מסתם הופך חיצוני) או ”בית“ המושג ”ביתי“? לחלל שמעורר דיאלקטי מושג הוא והוא מתשובות, שאלות יותר מרתק פרויקט בבסיס העומד ,(HomeBase) הומבייס בשם בברלין, כאן שורשים שהיכה

ממש מתחת לאפנו.בניו ב-2006 נוסד הומבייס יורק על ידי האמנית והאוצרת ליטווין. ענת הישראלית על בהתנדבות המובל הפרויקט, כתנועה עצמו מגדיר אמנים, קבוצת ידי את לחקור המבקשת אורבנית אמנותית המושג ”בית“ ואת תפקיד האמנות בשינוי חברתית מודעות יצירת המטרה: חברתי. עכשווית, אמנות של חדש מודל דרך פיוס דו-קיום, סובלנות, לעודד שאמורה צורות לבחון גם כמו האחר, של וקבלה

קיום חדשות במרחב האורבני. הראשון בשלב מתבצע? זה איך אז אורבניים חללים הומבייס צוות מחפש

בעלי היסטוריה מעניינת בשכונות המצויות המקום בהימצא דמוגרפי. שינוי בתהליך אמנות לחלל אותו מסב הצוות המתאים, זמני. בדרך כלל נבחרים לצורך כך מבנים לא מאוכלסים המיועדים לשימור, שהפרויקט - על אף היותו נודד וזמני - מפיח בהם חיים 15 לפרויקט נבחרים הבא בשלב חדשים. עד 20 אמנים בינלאומיים מתחומים שונים - אמנות פלסטית, מחול, תיאטרון וקולנוע. האמנים הנבחרים מוזמנים לתוכנית רזידנסי שבמסגרתה חודשיים, בת אמנים) (אירוח המגיבה אמנות ויוצרים באתר חיים הם עצמו, לחלל וכן ”בית“ למושג ומתייחסת להיסטוריה המקומית ולסביבה. בין האמנים המשתתפים בפרויקט מתקיימים מפגשים, שיח המולידים משותפים, ומחקר לימוד עירני לא רק ברמה האינטלקטואלית, אלא גם ברמה החווייתית - דרך בישול משותף של ארוחות ערב, ניהול משק בית ושהייה

משותפת בחלל. לאחר חודש של יצירה, פותח המרכז את נוסף, חודש למשך הרחב לציבור שעריו זמני תרבות“ כ“בית פועל הוא שבמהלכו הכוללת עשירה תרבותית תוכנית ומציע (על והרצאות דיונים מיצגים, סדנאות, ההיסטוריה המבנה, של הארכיטקטורה של השכונה) בהשתתפות האמנים, שכנים ”סלון“ מעין גם פועל במקום ואורחים. ”לחיות“ המקום באי מוזמנים שבו ביתי, יחד: לבשל, להתווכח, לסרוג, כשכל העת בשיתוף נוצר (שחלקה בחלל האמנות ומסייעת הסביבה את מעשירה הקהילה)

בקירוב הלבבות. מביא עצמו החלל שנה ”כל ליטווין: האמנים ותחלופת והנדידה אחר נרטיב למשל, הקונספט. את להעשיר מאפשרות

ב-2006 הפרויקט מוקם בבניין שהיה בנק בברוקלין פוינט גרין בשכונת ישן פולני והנרטיב שעלה התייחס לכלכלה ולהגירה. ב-2009 התמקמנו בבית חולים ישן בברודווי כשאנשים הכלכלי, המשבר באמצע נדד שהנרטיב כך בתיהם, את מאבדים והחלמה. בית של למחוזות טבעי באופן הנושא של ’בית‘, שהוא דבר בסיסי ומהותי לקיום, מקבל אדפטציה למקום ולסביבה“.

דרך שנים כמה במשך שנדד לאחר בברוקלין, - יורק בניו אתרים כמה - סייד ובאפר-איסט בהארלם בסוהו, והגיע האוקיינוס את הפרויקט חצה .(Pankow) בפנקו לבניין היישר לברלין, על שנעשתה המחקר עבודת במסגרת המבנה שנבחר, התגלה כי בתחילת המאה Ignatz הקודמת הוא השתייך ליהודי בשםמבשלת במקום ניהל אשר ,Nacher

פרויקט HomeBase, שביתו בברלין, הוקם על ידי האוצרת והאמנית הישראלית ענת ליטווין במטרה לחקור

את המושג ”בית“ ואת תפקיד האמנות בשינוי חברתי

בדרךהביתה

פנקו, 5.3.1907

פנקו, 5.3.2011

במסגרת מיצג בפרויקט, האמנים הקימו לתחייה

את מבשלת הבירה, ויחד עם אנשי השכונה החלו

בייצור בירה על שם בעליה היהודי

1011

צילום: מרטין אלברכט

ענת ליטווין. דגש על חיבור אנושי

של קיומה על לראשונה כששמעתי קבוצת ישראלים וגרמנים שנפגשת אחת יוכל לתרגל את לשבועיים כדי שכל צד השפה של השני (מעין ”טנדם“ קבוצתי), נוצרים מיני הגרמני בצד דמיינתי מבוגרים שחולמים על ביקור בבית לחם.

אבל טעיתי - ובגדול. אחת לשבועיים מתכנסת הקבוצה בקומה העליונה של בר ברוזה לוקסמבורג שטרסה, כ-15 איש כל פעם, רובם סטודנטים בשנות העשרים, ומקשקשת על החיים בבליל של עברית, גרמנית ואנגלית (השפה המשותפת מאחורי שעומדת מי אליה). לברוח שקל היוזמה היא אליענה זכריאס (28), גרמנייה שפת עם שלה שהרומן אבריה, ברמ“ח בעקבות ב-2005, כבר התחיל הקודש ”התאהבתי ישראלי: בחור עם היכרות ואחר בבית, לבד ללמוד והתחלתי בשפה כך באוניברסיטה. ב-2008 נסעתי לישראל

את קצת להכיר כדי הראשונה בפעם האנשים והתרבות, ומאז ביקרתי עוד כמה פעמים. פגשתי לא מעט גרמנים שהתאהבו בישראל כמוני, ומכיוון שאנחנו לא יכולים תמיד לשבת על גולדסטאר בבר בפלורנטין, נוכל לפחות שבו מקום ליצור רציתי הקבוצה, את פתחתי לכן זה. על לחלום בהתחלה ב-couchsurfing.com ובהמשך

בפייסבוק“.ישראלים בין מפגש בכל בעבר אם ששמו עצום פיל בחדר נכח לגרמנים השלישי הדור שבני נראה בש‘, מתחיל הגרמנים רואים אותו יותר כפילון ומנסים קבוצת החוצה. הדרך את לו להראות להוות מתיימרת לא העברית-גרמנית גשר בין עמים, תרבויות ותפיסות עולם - מהסיבה הפשוטה שבני העשרים פלוס לא ברלין מבחינתם כזה. בגשר צורך רואים תרבותית, רב מגניבה, אופנתית, זולה,

פתוחה ומקבלת, ולכן ברור שהיא תמשוך מושכת שהיא כפי בדיוק ישראלים גם ”נראה אוסטרלים. או איטלקים ספרדים, שאני סיבה מאותה באים שישראלים לי במנהיים שגדל ,(21) ניק אומר הגעתי“, ולומד יהדות ומדעי המדינה באוניברסיטה החופשית בברלין (FU). ”זו עיר שלא ישנה.

תמיד יש מה לעשות והיא מאוד מגוונת“. ועם זאת, איש מהם לא מיתמם. ”בהתחלה הופתעתי שישראלים באים לחיות בברלין, בכל אותם מלווה יודעת שהשואה אני כי נוסעים גרמנית, שומעים כשהם צעד: מפעלים“, של ארובות רואים או ברכבות למדעי סטודנטית ,(23) ביק מאיה אומרת האיסלאם והמזרח התיכון. ”אבל מהר מאוד הבנתי שבעוד שהדור השני חונך לשנוא כל מה שקשור בגרמניה - כולל את השפה - הדור השלישי דווקא מתעניין בה“. ”מגיעים פראוקה מוסיפה צעירים“, בעיקר לברלין

לאנתרופולוגיה, סטודנטית ,(21) זבאס הנכונה בדרך שלנו שהדור לי ”ונראה

להשתחרר מהעבר“.בא הגרמני ההיסטורי שהמטען נדמה לידי ביטוי בדרך שבה הצעירים מתייחסים להגירת דווקא ולאו בכלל, להגירה אחרים, עמים לבני בניגוד ישראלים. שיכולים למנות בקלות השפעות שליליות של קבוצות מהגרים מסוימות על מדינתם, ורב הגירה שיבחו רק איתם שדיברתי מי מהווה שברלין כך על ושמחו תרבותיות מאמינה לא ”אני קוסמופוליטי. מרכז שלהגירה לכשעצמה יש השפעות שליליות, איתה. מתמודדים שבה לדרך רק אלא וסגירה של העולם הוא הבעיה של כולנו, עזרה“, לא מעולם אנשים בפני דלתות ”כמי מוסיפה: ואליענה פראוקה. אומרת שמאוד אוהבת לטייל, עירוב תרבויות הוא

תמיד דבר חיובי בעיניי“.

או הגרמנים, שכל כמובן אומר לא זה כל הברלינאים, חשים כך. קבוצת צעירים רובם הפנאי, בשעות עברית שלומדת של החופשית באוניברסיטה סטודנטים ברלין - אחת האוניברסיטאות הליברליות מדגם מהווה אינה בוודאי - בגרמניה עבור בישראל, ביקרו כבר חלקם מייצג. נקודת הם הקבוצתיים המפגשים אחרים או כך ישראלים. עם הראשונה הממשק לברר מנסה כשאני מאוד נזהרים הם כך, אלו הבדלים תרבותיים הם רואים בין שני לציין שמעזה היחידה אליענה, העמים. לעומת החם הישראלי הטמפרמנט את הקרירות הגרמנית, מבהירה עד כמה הנושא להיזהר צריכים אנחנו ”בברלין בעייתי: מאוד עם הכללות כאלו. אנשים פה מאוד לי לקרוא אפילו ועלולים לגביהן רגישים גזענית. גרמנים גדלים עם מטען כבד מאוד לדעתם מה לברר ניסיון הכתפיים“. על

לא מהגרמנים ללמוד יכולים הישראלים של הנדושות התשובות את אפילו הניב שכאן כנראה - ומשמעת סדר דייקנות, נוכחים. עדיין ההיסטוריים ההקשרים הגיעה היחידה הקונקרטית התשובה למאפיינים במישרין התייחסה ולא מניק, לישראל ממליץ הוא אנושיים: תרבותיים לאמץ את התחבורה הציבורית הגרמנית.

הגרמנים יכולים מה שואלת כשאני להם. קל יותר קצת מהישראלים, ללמוד מתחברים ש“ישראלים מציינת פראוקה אחד לשני יותר מהר כשהם בחו“ל“, ומאיה מוסיפה: ”חוש הומור, פתיחות וחום אנושי. יש גרמנים שפונים לחברים שלהם במשך שלושים שנה בגוף שלישי ואילו ישראלים בכינויי לפוליטיקאים אפילו קוראים הללו, התשובות לצד שלהם“. החיבה שכנראה לא יפתיעו אף ישראלי, בטח לא זווית מעלה אליענה בברלין, שחי מי את יותר: ”למרות שחשוב לא לשכוח מקורית את ההיסטוריה, הגרמנים צריכים מדי פעם גם להירגע ולקחת דברים יותר בקלות. זה יכול להישמע מעט קיצוני לחלק מהאנשים, אבל באמצעות חיים לצד ישראלים אנחנו יכולים להיפטר מחלק מהמטען הפסיכולוגי

שאנחנו סוחבים כגרמנים“.החשד להתעורר יכול הדברים למקרא נימוס גרמני. שמדובר בתקינות פוליטית, של הללו הנציגים פנים, אל פנים אבל וכנים אותנטיים נשמעים השלישי הדור ובתמים נראה שהם באמת וכן, לחלוטין. מדובר האם לכאן. בואנו על שמחים מהסוגיות חלק לגבי עיניים בעצימת להיות, יכול הגירה? בעקבות שנולדות בינתיים, אצלי אחר. נושא כבר זה אבל זה בהחלט עורר שאלות לגבי הדרך שבה מתייחסים למהגרים ולזרים במדינה קטנה

אחת שאני מכירה.

קבוצת הטנדם בפייסבוק: Hebrew-German LanguageMixup Group Berlinhanna.spitzmagazin@gmail.com

NormalisierungBabyBaby// חנה יגר

הגרמנים כבר התרגלו לכך שברלין מושכת גדודים של מהגרים, אבל לפעמים עדיין מופתעים מכמות הישראלים שבוחרים לגור בעיר |

”חשבתי שהשואה מלווה אתכם בכל צעד - כשאתם שומעים גרמנית, נוסעים ברכבות, או רואים ארובות של מפעלים“

| איך נראית הקהילה הישראלית המתפתחת מהצד השני? בחרנו

להתחיל עם קהל אוהד - ברלינאים שלומדים עברית מישראלים

קבוצת העברית-גרמנית. נפגשים אחת לשבועיים לתרגל את שתי השפות,

אבל בורחים גם לאנגלית. צילום: אילה רייפן

1213

צילום: חנה יגר

ברובע 13-11 מס׳ אוגוסט ברחוב מיטה, באיזור שהיה בעבר מרכז חשוב של מודרני, גדול, מבנה שוכן ברלין, יהדות שבגלגוליו משתקפים קורותיה הסוערים עת ,1930 בשנת ראשיתו הקהילה. של תכנן אותו האדריכל אלכסנדר ֶּבר כמקום מושבו החדש של בית הספר לבנות של משנת כבר (שפעל היהודית הקהילה

.(1835למעשה נהוגה היתה תקופה באותה הספר בתי בכל המינים בין הפרדה בגרמניה, ובמבנה החדש, שהכיל 14 חדרי גג, ביקרו מדי וגינת לימוד, אולם ספורט יהודיות. תלמידות מאות כשלוש יום אזרחות בעלות היו לא מהן גדול חלק גרמנית. משפחותיהן הגיעו ממזרח אירופה העשרים המאה של הראשונים בעשורים

הכרך בברלין. חיים לעצמן לבנות כדי תרבות של חשוב מוקד אז היה התוסס כדוגמת דגולים יוצרים כאשר עברית, גרינברג, צבי אורי ביאליק, נחמן חיים שמואל יוסף עגנון, לאה גולדברג ואחרים, אירופה, במזרח בתחום-המושב שנולדו לבסוף השתקעו בטרם ברלין דרך עברו רבים מהגרים אולם ישראל. בארץ לסופרים שבניגוד המזרח, יהודי מקרב העילית על נמנו דווקא לאו המפורסמים הרוחנית והאינטלקטואלית, בחרו להישאר כאורחים בלתי-רצויים בקרב העם הגרמני, גם כשאותות האזהרה החלו גוברים. מרכז הגדול חלקם מהגרים, אותם של החיים Spandauer באיזור היה דאז, מפולין

Vorstadt, האיזור שבו עומד בית הספר.החוק הנאצי נגד לימודי יהודים במוסדות

בבתי רב לעומס תחילה הוביל גרמניים הספר היהודיים, ובהם בית הספר לבנות, שגורשו רבים תלמידים לקלוט שנאלצו יהודים במקביל, הגרמניים. הספר מבתי רבים החלו לברוח מגרמניה, בייחוד לאחר חקיקת חוקי נירנברג בשנת 1935, ששללו מהם, בין השאר, את אזרחותם הגרמנית. אך יהודים רבים באיזור בית הספר ממילא לא החזיקו באזרחות כזו. באוקטובר 1938, הנאצים עליית לאחר וחצי שנים כחמש יהודים לגרש השלטונות החלו לשלטון, פולנית, אזרחות בעלי מהם רבים כאלו, משטח הרייך הגרמני אל הגבול עם פולין, סירבה הפולנית המדינה שגם למרות בקצב השתנה השכונה אופי לקבלם. האחרון הבריחה גל עם בבד ובד מהיר, אותה בנובמבר הבדולח ליל בעקבות הספר בבית התלמידות מספר גם שנה, הצטמצם באופן משמעותי. כשלוש שנים ,1942 ביוני ב-30 המלחמה, פרוץ אחרי יום מדי כמעט יצאו כבר מברלין כאשר סגירת על הנאצים הורו מזרחה, רכבות

בית הספר, שממילא כבר בקושי תיפקד. את מבנה בית הספר הפכו הנאצים לבית חולים צבאי. אחרי המלחמה השתייך לאיזור כגימנסיה. ושימש הסובייטי, הכיבוש המדינה הקמת לאחר כשנה ב-1950, המזרח-גרמנית, החל לפעול במבנה תיכון על שם המחזאי והמשורר ברטולט ברכט, שהחזיק מעמד עד 1996, אז נסגר מחוסר תלמידים (את דיוקנו של ברכט ניתן לראות הקרקע). קומת של במסדרון היום גם לאחר סגירת בית הספר, החל דיון ציבורי הברלינאית) (במיטב המסורת שנים ארוך בשאלת גורל המבנה. בינתיים, בשנת 2006, בעקבות תערוכות. כמה במקום הוצגו נגד היהודיות התביעות ועידת התערבות גרמניה, הושב המבנה בשנת 2009 לחזקת הקהילה היהודית. זו החליטה להשכיר את המקום לשלושים שנה ליזם הגרמני מיכאל ופתח הרעוע המבנה את ששיפץ פוקס, אותו מחדש בפברואר השנה כמרכז אמנות חזותית להנאה מרכז תרצו אם וגורמה,

וקולינרית.

בקומות העליונות פועלות שלוש גלריות הצעיר והסניף ,CWC פוקס, מיכאל -המיתולוגית הברלינאית הגלריה של פועלת הקרקע בקומת ארט. אנד אייגן מסעדת יוקרה בשם Pauly Saal, שאותה הבשרים מסעדת של בעליה מפעילים משובח, האוכל .Grill Royal היוקרתית מאוד. גבוהים המחירים אך להודות, יש בסופי שבוע, בעיקר בשבתות, פועל במקום The Kosher השם תחת כשר מטבח גם Classroom. תמצאו שם את האוכל הכשר בברלין, כיום לקבל שניתן ביותר הטוב

אולם גם במחירים הגבוהים ביותר. Ehemalige Jüdische Mädchenschule, Auguststraße11-13, 10117 Berlinmaedchenschule.org :אתר

יואב ספיר חורש את ברלין גם להנאתו וגם כמדריך טיולים. ניתן ליצור עימו קשר דרך האתר: sapir-berlin.com או yoavsapir@hotmail.com :באימייל

// יואב ספירהחרשן

לא חסרים מקומות בברלין שמזכירים לנו את זוועות ההיסטוריה | אבל רק אחד מהם משתדל לגרום לנו

להתענג על אמנות עכשווית ואוכל משובח

העבר קשה ההווה מהנה

פסטיבל הסרטים היהודי (17-4 ביוני) מארח השנה לא מעט סרטים ישראלים,

בהם (רשימה חלקית ביותר):הצלמניה (Life in Stills), סרטה הדוקומנטרי

של תמר טל, יוקרן ב-Kino Arsenal ב-9 ביוני ב-21:00.

הדירה, סרטו הדוקומנטרי של ארנון גולדפינגר, יוקרן ב- ב-Kino Arsenal ב-11 ביוני ב-21:00. לאחר הסרט תתקיים שיחה עם הבמאי בהנחיית

אלדד בק, חבר ”הבית”.הערת שוליים, סרטו של יוסף סידר, יוקרן ב-

Kino Toni ב-17 ביוני בשעה 20:00. לאחר הסרט תתקיים שיחה עם הבמאי בהנחיית שלומית לסקי,

.(jffb.de :לתוכנית הסרטים המלאה) ”חברת ”הבית

ועלנ

קו

היו לילות, ערב שירה עברית גרמנית, מסדרת אירועי ”הבית”, יתקיים ב-24

ביוני ב-20:00. זמרת הסופרן אסנת קידר תבצע שירים עבריים קלאסיים ויצירות

גרמניות מוכרות, וכל יצירה תתורגם חלקית לשפה השנייה. את הערב ילווה על פסנתר דניאל Piano Salon :סרוסי וינחה כנען שחק. כתובת

Christophori, Uferstraße 8 13357 Berlin

רהשי

”השולחן הישראלי” נפגש בכל יום שני הראשון שחל בחודש. לפרטים:

.israelisinberlin.deמפגש הצעירים (MNK) מתקיים

במועדים ובאתרים משתנים. לפרטים:.mnk.berlin@gmail.com

מפגש החלפת ספרים בעברית בשיתוף ”הבראנץ’ הישראלי” מתקיים פעם בחודש

(המפגש הקרוב ב-24 ביוני). לפרטים: http://groups.google.com/group/

hebrewbooksberlinבית חב”ד הישראלי: קבלת שבת וסעודת שבת כל שישי ב-19:30. תפילה וסעודה כל שבת ב-10:00.

שיעור על פרשת השבוע כל רביעי ב-18:30. chabadberlin.de :לפרטים

משחקי כדורסל לכל הרמות: ימי שישי ב-17:00, 10997 ,136 .Wrangelstr .15:00-ימי ראשון ב

Kreuzberg (במגרשי הכדורסל של בית הספר). Kreuzberg Baskets :פייסבוק

יםוע

קבם

שיפג

מ

Die Asporas התערוכה הקבוצתיתמחברת שבעה אמנים ישראלים צעירים

החיים ויוצרים בברלין, והיא מוצגת במסגרת פסטיבל ”48 שעות נויקלן”

.(www.48-stunden-neukoelln.de)האמנים המשתתפים: עלמה אלורו, דורית ביאלר, בנימין רייך, אלינה שמוקלר, שירה וקסמן, ליאור

וילנציק, סהר צוקרמן. אוצרת: ליאור וילנציק. פתיחה: 15 ביוני ב-19:00. מלבד בימי הפסטיבל

התערוכה תהיה פתוחה גם ב-24-22 ביוני בשעות 18:00-11:00. כתובת:

Lenaustrasse 20,12047 Berlin,

תנו

מא

פעם בית ספר יהודי לבנות, היום מרכז אמנות וגורמה. צילומים: אילה רייפן, צילום הבניין מבחוץ: סטפן קורטה

רוצים לפרסם אירועים רלבנטיים לישראלים בברלין? שלחו לנו את

SpitzMagazin@gmail.com-הפרטים ל

לפתוח יומנים

1415