Urban culture as a vehicle for a public realm joe nashashibi & victoria belman

קיימות מנוע צמיחה - בין אקולוגיה לטכנולוגיה תגית כלימור : מרצה

לימודי מוסמכים– הפקולטה לארכטקטורה ובינוי ערים בטכניון

2010-2011ע "תש' סמסטר א

תרבות רחוב כאמצעי לשיפור אכות החיים בעיר

?ראשי תנועה בעורק רחוב תרבות ליצור ניתן כיצדנשאשיבי ו'ג & בלמן ויקטוריה

ו נשאשיבי 'ג& ויקטוריה בלמן | תרבות רחוב כאמצעי לשיפור אכות החיים בעיר 2010-2011ע "תש' סמסטר א | תגית כלימור: מרצה | קיימות כמנוע צמיחה- בין אקולוגיה לטכנולוגיה

תקציר

יש , העיר הופכת להיות מקום מגורים ליותר ויותר אנשים ומכיוון שאין באפשרותינו להאט את קצב צמיחתם

. קיימות אקולוגית וחברתית תלויה בתצורה של העיר .למצוא דרכים לגרום לערים להיות מקומות טובים יותר

. ועל כן המטרה הבסיסית של ערים היא להוות בסיס ליצירת קשרים בין אנשים

שתגרום לאנשים להיות חלק מהרחוב בחיי , ההנחה היא שתכנון נכון של עיר ורחובותיה תיצור תרבות רחוב

תשתית המתאימה ולצורך כך יש להתייחס לצרכי המשתמשים ולבחון מחדש היש ליצור את . היום יום שלהם

להבין את תנועת הולכי הרגל ואת ההשפעה של תכנון נכון של דפנות , את הגבול בין המרחב הפרטי והציבורי

. הרחוב על המשתמש

אך יחד עם זאת יש להכיר בחשיבות , המרחב הציבורי הפתוח בעל יתרונות רבים הן למשתמש והן לעיר

. הרבה של התחבורה בעיר

יחד עם הבנת הנחיצות בתחבורה , החשיבות שיש בקיום תרבות רחוב והתרומה שיש לרחוב פעיל לעיר

איך ניתן לאזן בין הצרכים , כלומר? מובילים לשאלה כיצד ניתן ליצור ולקיים תרבות רחוב בעורק תנועה ראשי

?תרבותיים-התחבורתיים של העיר לצרכיה החברתיים

חנות של אומנות ואדריכלות של סטיבין הול . ניתן לבחון פרוייקטים בקנה מידה שונה המתייחסים לשאלות אלו

.התרחש שינוי ברמה עירונית, בספרד למשלשיורק היא פרוייקט ברמת רחוב ובקוריטיבה -בניו


תוכן עניינים

תקציר

מבוא . 1

: הצגת הנושא ומטרות העבודה. 2

העיר כמקום מגורים ליותר ויותר אנשים - מקום העיר כיום ובעתיד 2.1

נחיצות תרבות רחוב 2.2

? מהי תרבות רחוב2.3

הגבול בין הפרטי לציבורי – צרכי המשתמשים 2.3.1

פעילויות / יצירת בסיס למגוון רחב של התרחשויות2.3.2

הבנת צרכי הולכי הרגל - דגש על תנועת הולכי הרגל 2.3.2.1

התייחסות לדפנות הרחוב 2.3.2.2

: הבעיה הנדונה והרקע למחקר. 3

חשיבות המרחב הציבורי הפתוח בעיר 3.1

חשיבות התחבורה בעיר 3.2

מקומה של התחבורה בעיר 3.3 ? כיצד ניתן ליצור תרבות רחוב בעורק תנועה ראשי: שאלת המחקר המרכזית. 4סיכום . 5


.תרבות רחוב כאמצעי לשיפור אכות החיים בעיר

שיטות המחקר , הצגת שאלת המחקר-מבוא. 1

והשערת המחקר

המודעות הולכת וגוברת לנושא חסכון באנרגיה

תפסה תאוצה בתקופה האחרונה בעיקר בעקבות

שבין , ארוע. 70-משבר האנרגיה שארע בשנות ה

הדגיש פעם נוספת את הצורך בפתרונות , היתר

יותר לסביבה בתחום סביבת המחייה " ידידותיים"

ביןשלנו והביא לחשיבה מחודשת של הקשר

. כלומר אכות הסביבה, א"הם לכדוהיהאנשים וצרכ

לאכות בדגש, דאגה אמיתית לאכות הסביבה

'קיימות'המושג . א חייבת להיות ברמות שונות"כדוה

סביבה . מתאימים להגדרה זו'קיימא-סביבה ברת'או

ברמות , מקיימת חייבת לכלול בתוכה נושאים רבים

. 'חברה וכד, מחזור, חסכון: שונות

לתרבות רחוב בדגש, בעבודה זו נתייחס לרחוב

סביבת חיים גדיר קיימות ומרובד אחד שלשמהווה

סביבת חיים שהאנשים , שאנשים רוצים לחיות בה

סביבת חיים שיוצרת , הם חלק בלתי נפרד ממנהבה

צורת חיים בה שמירה . זיקה בינה לבין המשתמשים

. על הסביבה היא חלק בלתי נפרד מחיי היום יום

העיר הופכת להיות מקום מגורים ליותר ויותר

על כן ישנה חשיבות רבה לשיפור החיים . אנשים

אחד האמצעים לכך הוא השקעה בתרבות . בעיר

-המתבססת על יצירת סביבה מעניינת ורב, הרחוב

. גונית בעיר

התחבורה מאד חיונית לתפקוד העיר ומהווה גם

חלק נכבד מהמרחב הציבורי ועל כן במידה מסויימת

.פוגעת באכות החיים בכלל וברחוב בפרט

ים שרחוב המאפשר הזדמנויות מגוונות למשתמ

רחוב בפרט והעיר . משפר את אכות החיים בעיר

בכלל עם אכות חיים טובה מהווה חלק מהמאפיינים

. 'קיימא-סביבה ברת'היוצרים

ההנחה היא שתכנון נכון של רחובות יעודד אנשים

להשתמש ברחובות ואף ייצור הזדמנויות

תכנון בלילהתרחשויות חדשות שלא היו מתרחשות

, בשל צפיפות הולכת וגוברת ומחסור בקרקעות. זה

,משלל, בתשתיות קיימותשימושעולה הצורך ל

לתכנן , יחד עם זאת. םולשפר אות, רחובות קיימים

רחובות חדשים שיכולים ליצור תרבות רחוב ייחודית

והשאלה הנשאלת היא כיצד ניתן . לאותו המקום

? ליצור תרבות רחוב כשמדובר בעורק תנועה ראשי

פרטית והן הנו התלות בתחבורה הן ימכיוון שבימ

: לה נוספתא יש לשאול ש.ציבורית הולכת וגוברתה

כיצד ניתן לאזן בין הצרכים התחבורתיים של העיר

?תרבותיים-לצרכיה החברתיים

עיר ה ,נתניימהווה דוגמא מע, למשל, העיר קוריטיבה

ומציגה פתרונות 'קיימות'מתמודדת עם נושא ה

עירוניים מחוללי שינוי הן בתחום הבינוי והן בתחום

.התחבורה

: הצגת הנושא ומטרות העבודה. 2

העיר כמקום - מקום העיר כיום ובעתיד 2.1

מגורים ליותר ויותר אנשים

חשיבות העיר גדלה בצורה ניכרת במהלך המאות

גידול חד באחוז האוכלוסיה חלהאחרונות ובמיוחד

. א"המתגוררת בערים בעלי השפעה על עתיד כדוה

חצי מאוכלוסיית 2025התחזיות מראות כי עד שנת

. א תתגורר בעיר"כדוה

אקולוגית וחברתית תלויה בתצורה של 'קיימות'

ועל כן המטרה הבסיסית של ערים היא להוות . העיר

. בסיס ליצירת קשרים בין אנשים

העיר מאחדת בתוכה את הדברים החיוביים

היא .והשליליים שמתפתחים יחד עם האנושות

, מהווה מקום להתפתחויות חדשות בתחומי החברה

יחד עם יצירת תופעות שליליות הטכנולוגיה והאמנות

.חולי ופשע, עוני: כמו

לא ניתן להאט את הצמיחה של הערים ועל כן

בתור אנשי מקצוע ובתור תושבי העיר , תפקידנו

למצוא דרכים לגרום לערים להיות מקומות טובים

.יותר

נחיצות תרבות רחוב 2.2

ההנחה היא שתכנון נכון של עיר ורחובותיה תיצור

שתגרום לאנשים להיות חלק מהרחוב , תרבות רחוב

'קיימות'על מנת לאפשר . בחיי היום יום שלהם

אקולוגית וחברתית יש לאפשר לאנשים להיות

שותפים מלאים בסביבה שבה הם נמצאים ולהפרות

. אותה תרבותית


תרבות רחוב מאפשרת לאנשים להיות חלק

מה גם שהם בעצמם מהווים חלק בלתי , מהרחוב

הרחובות בפרט והעיר . נפרד מתרבות הרחוב עצמה

מקומות בהם , בכלל הופכים למקומות פעילים

בהם הם מעוניינים להשקיע , האנשים רוצים להמצא

אקולוגית 'קיימות'וזה אחד הדברים המהווים בסיס ל

. וחברתית

? מהי תרבות רחוב2.3

אחת השיטות לבחון את איכות החיים בעיר היא לא

אלא , רק להתבונן במספר האנשים שעוברים בה

עומדים , חשוב גם לבדוק באיזו מידה הם שוהים בה

, ומתבוננים במשהו או פשוט יושבים ונהנים מהעיר

אנשים לוקחים חלק . מהמתרחש ומהאנשים

מפעילות הרחוב כאשר המקום מספק את התשתית

. המתאימה ובנסיבות המתאימות

מותם וחייהם של ערים "קובס מציגה בספרה 'יין ג'ג

מציגה את חשיבות ערוב " אמריקאיות גדולות

לצורך כך חייבים להתקיים . השימושים והגיוון בעיר

:ארבעה תנאים

דבר . יעוד של אזורים ליותר משימוש אחד .1

המבטיח המצאות של אנשים ברחוב

בשעות שונות והם נמצאים שם למטרות

. שונות

.רוב המבנים צריכים להיות קצרים .2

.שילוב של מבנים חדשים וישנים .3

ריכוז של אנשים בצפיפות גדולה שנמצאים .4

.שם לכל מטרה שהיא כולל מגורים

. שילוב של תנאים אלה יוצר מאגר שימושים כלכלי

, מיצבים ברחוב: י שימושים שונים כמו"המגוון נוצר ע

, חנויות ירקות ופירות, מכולות, בתי ספר, סדנאות

מגורים וכל דבר , משרדים, מועדונים, מופעים

בצורה זו ניתן להפיק את . המתאים לאזור מסויים

. מהשכונה ומהעיר, המירב מהרחוב

לצורך כך יש להתייחס למספר נושאים המרכיבים

ים בחלל שהצורך של המשתמ: את תרבות רחוב

י "מסויים ותשתית מתאימה להתרחשות שמוגדרת ע

נגישות למקום וטיפול , הבנת תנועת הולכי הרגל

. בדפנות אותו החלל

. מקום טוב הוא מקום שמשתמשים בו

הגבול בין הפרטי – צרכי המשתמשים 2.3.1לציבורי

יום של - הוא מושג שמלווה את חיי היום'פרטיות'

רוב ההתנהלות מתרחשת בבועה הפרטית . האנשים

, ליד המחשב האישי, שלנו בין אם זה בבית הפרטי

שינוי בצורת . ברכב הפרטי או במקום העבודה שלנו

ההתנהלות החברתית ממחיש את התפקיד החדש

ומעלה את . וההשפעה שיש למרחב הציבורי העירוני

השאלה לגבי סוג אותו המרחב ודורש בדיקה

.מחודשת של גבולות אותו המרחב

מושך את האנשים בכך שהוא " החדש"המרחב

מעניק להם את ההזדמנות לתקשר בצורה ישירה

מה שהשתנה בעקבות פיתוח , עם הסביבה שלהם

. 'טלפון וכד, דרכי תקשורת כמו אינטרנט

תנועת סיטואציוניסטים שהובילו מהפכה בתחום

האורבניזם מדברים על העולם כהמשך רציף של

דברוט מציג . האדם ולא האדם ככלי של העולם הזר

את (תרגום חופשי)" החברה כמחזה"בספרו

י " מנוהלת ע20-העובדה שהחברה של המאה ה

אינם עוד אוסף , המחזה המוזכר .תרבות הצריכה

תמונות שלא משפיעות על האדם והיא מהווה בסיס

. כמעט יחיד ליצירת קשרים חברתיים בין אנשים

גישה זו מונעת . תצוגה זו משפיעה על הזהות שלנו

בסביבה חברתית . י תקשורת המונים ופרסום"ע

, צרכי האדם, הרוויה בתמונות מבוימות בכל מקום

י תמרון בקפידה של "מניעיו ותפקודו מנוהלים ע

הצרכנים הופכים להיות צרכני . תמונות אלה

האשליות והכסף שולט בכל ובאמצעותו ניתן להשיג

". חיים"אפילו את ה, " טובים"את כל הדברים ה

בות הזירה יהבנה זו מדגישה את הצורך החזק ובחש

שתוכל להכיל דיעות שונות ותאפשר לדברים שונים

.להתרחש ואת הצורך בתרבות אלטרנטיבית

החיים הפרטיים נבדלים היום מהחיים הציבוריים

הבית מאפשר למשתמש להתנתק . והמקצועיים

מהסביבה הציבורית ולהתכונן לדרישות שמציב היום

. למחרת

negotiate my מציגה בספרם RAMTVקבוצת

boundary את הבית כמקום חי ונושם יחד עם

כאשר בעיר אנחנו נמצאים במצב של . המשתמש

מקום בו אתה יכול להיות לגמריי , "האח הגדול"


בו אתה חולק את סגנון החיים שלך עם , חשוף

וברגע שאינך מעוניין בכך . שכנייך ועם הציבור הרחב

יש באפשרותך ליצור הפרדה מוחלטת ולהיות

כך מתקבלת סביבה מגיבה בה ההתנהגות . מבודד

. שלנו משתנה ומתאימה את עצמה לצרכנו ולהרגלנו

צורת חשיבה זו מציגה מצב בו אין הגדרה וחלוקה

והם נוצרים , ברורה של החללים לפרטי וציבורי

צורות , על כן. בהתאם להתנהלות חברתית מסויימת

. חיים שונות מצריכות חללים שונים

. גבול משתנה בין שני חללים. 1

רעיון נוסף המתפתח מהצהרה זו הוא אפשרות

. חיבור פעילויות בעלות איכויות אגרונומיות דומות

מה שמייצר בסיס והזדמנויות להתרחשויות חדשות

. גם ברמת הרחוב והעיר

-חנות של אומנות ואדריכלות של סטיבין הול בניו

יורק היא אחת הדוגמאות שמעלה את השאלה לגבי

. בין הפרטי לציבורי, הגבול בין חלל מסויים לרחוב

ות ני ח'סטיבן הול תכנן ביחד עם האומן ויטו אקונצ

של אומנות ואדריכלות כך שמטרת התכנון הייתה

בבעלות עמותה לקידום , לשפץ חזית עבור הגלריה

החנות . אדריכלות ועיצוב, נושאים חדשניים באמנות

, הקרנות סרטים, שיחות אמנים, שימשה כתערוכות

כנסים ופרסומים שנועדו ליצור דיאלוג ושיתוף פעולה

כפורום ציבורי . חוצה גבולות אידיאולוגית משמעתית

בוחנת סוגיות חיוניות באמנות , המתעוררים קולות

ואדריכלות במטרה להגביר את המודעות והעניין של

. עיצוב עכשווי

החנות ממוקמת בפינה של גוש שמסמן את נקודת

, יינה טאון'צ: המפגש של שלוש שכונות נפרדות

הגלריה עצמה היא טריז . סוהוואיטליה הקטנה

אך מהווה מבנה , עם חלל התערוכה, צרה, מוגבלת

דומיננטי ביותר עבור אמנות ואדריכלות בגלל החזית

. הארוכה של הבניין

יורק -חנות של אומנות ואדריכלות של סטיבין הול בניו. 2

על ידי ניקוב החזית מבטון של החנות ויצירת פאנלי

סטיבן הול , חים ונסגרים לפי שימושתבטון שנפ

, י ערערו את הגבול הסמלי בין הרחוב לחנות'ואקונצ

שימוש בחומר היברידי המורכב מבטון מעורבב עם

סדרה של הכניסוי'הול ואקונצ, סיבים ממוחזרים

כאשר . פאזלשללוחות ציריים המסודרים בתצורה

ההפרדה נמסה והחלל הפנימי של , הלוחות פתוחים

. הגלריה מורחב החוצה אל המדרכה


. העיר כמקום מפגש מקבלת משמעות חדשה

: המרחב העירוני מקבל משמעות חדשה והוא משדר

שהה והשאר כמה , טייל", "ברוכים הבאים"

".שתרצה

יצירת בסיס למגוון רחב של 2.3.2

פעילויות /התרחשויות

. הם חלק בלתי נפרד מתרבות הרחוב, הולכי רגל

כיום במקומות רבים אזורים המיועדים להולכי רגל

עליהם . הצטמצמו בשל המקום שתופסים כלי רכב

חזיתות המבנים . לחכות דקות על מנת לחצות כביש

ללא , הפונות לרחובות במקרים רבים אטומות

כלומר הרחוב לא מספק חוויה , חלונות ודלתות

מה שמפחית את מספר הולכי הרגל . להולכי הרגל

. באזור ומפחית את הסיכוי לפעילויות לאורך כל היום

הבנת צרכי - דגש על תנועת הולכי הרגל 2.3.2.1

הולכי הרגל

אחד הנושאים המשמעותיים ביותר ביצירת מקום

, בין אם מדובר בהליכה. הוא הנגישות אליו, פעיל

. ובין אם מדובר בשימוש בכלי רכב

השקטות , הליכה היא אחת הצורות הזולות

ההליכה מאפשרת התבוננות . והידידותיות לסביבה

חלונות ראווה ובהתרחשויות , באנשים, בסביבה

זו היא צורת שינוע גמישה המאפשרת להולך . ברחוב

. לשנות כיוון ולחוות דברים, הרגל לעצור

אדריכל רענן גבאי מציין בתזה שהוא כתב על

כי עיר קומפאקטית , שכבתיות-סביבות עירוניות רב

. קיימא מעודדת אנשים ללכת מאשר לנסוע-ברת

אחד היתרונות הבולטים הוא שיפור המצב הבריאותי

של האנשים באמצעות הליכה במקום לחשוף אותם

'קיימות'כמו כן קיים קשר בין . לפליטות מזהמים

חברתית ובין העיר כמקום מפגש שמתבססת על

. הליכה ולא על נסיעה

על כן , דפוס חברתי חשוב הוא הליכה בקבוצה

הולכי רגל אינם . קיימת חשיבות לרוחב המדרכות

לכן סטיות מסויימות , נעים לאורך קו ישר רציף

הולכי רגל מעריכים , יחד עם זאת. במסלול רצויות

מאד קיצורי דרך ונרתעים ממעקפים בעיקר

מכשולים גאומטריים . כשמדובר בשינוי מפלס

. משפיעים בצורה ישירה על תנועת הולכי הרגל

תכנון מסלולי הליכה המיועדים להליכה , כמו כן

למרחקים רחוקים דורש התייחסות שונה ממסלולים

חשוב להבין את אופן תנועת , בכל מקרה. קצרים

. הולכי הרגל ואת מגבלותיה

התייחסות לדפנות הרחוב 2.3.2.2

תכנון מתאים של המרחב הציבורי מהווה בסיס

כלומר , דפנות אקטיביות . לקיום תרבות הרחוב

חזיתות מבנים הפונות לרחוב בעלות תפקיד חשוב

הפעילות שמתרחשת בתוך . ביצירת רחוב מעניין

. המבנה וההתרחשות ברחוב יכולות לתרום זו לזו

מעניין לראות את מבנה מרכז העיר , בהקשר זה

העיר מתוכננת בקנה מידה אנושי המתאים . קופנהגן

הרחובות צרים . לפעילויות כמו הליכה ושהייה

והכיכרות קטנות יחסית מה שיוצר יחסים נעימים בין

ריבוי בניינים בעלי . גבהי המבנים לשטחי הקרקע

יחידות צרות אומר . חזיתות צרות יוצרות עניין ברחוב

ריבוי שימושים להתבונן בהם אפילו , ריבוי דלתות

חזית כזו בעלת מבנה . כשמדובר בהליכה קצרה

ורטיקלי בולט יוצרת אפקט שגורם למרחקים

מה שהופך את ההליכה . להתפס קצרים יותר

. למעניינת ונעימה יותר

אבנים , מדרגות, נישות: ריבוי פרטים בחזיתות כמו

כל אותם הפרטים המאפשרים לאנשים לעמוד . 'וכד

. או לשבת

: הבעיה הנדונה והרקע למחקר. 3

חשיבות המרחב הציבורי הפתוח בעיר 3.1

חלק מהן , 'שטח פתוח'קיימות הגדרות שונות למושג

מגדירות את השטח הפתוח כקרקע ומים שאינם

מכוסים בבניינים וברכבים והגדרה נוספת מתייחסת

, בנוסף. גם למרחב ולאוויר שמעל האזורים האלה

ניתן להגדיר את השטח הפתוח מנקודת מבט של

חשוב להבין כי . לפעילויות"במה"המשתמש כ

. המרחב הציבורי מתפקד כפורום תרבותי ציבורי

המרחב הציבורי הוא Walzer (1986 )לפי ואלצר

אנשים , מקום שאותו אנו חולקים עם אנשים זרים


חברים או עמיתים , שאינם קרובי המשפחה שלנו

, מסחר, דת, זהו מקום המיועד לפוליטיקה. לעבודה

. קיום ומפגש בלתי אישי-ספורט לצורך שמירה על דו

, אופי מרחב זה מבטא את החיים הציבוריים שלנו

. יומי-התרבות ברחוב והשיח היום

חשיבות התחבורה בעיר 3.2

אחד מעקרונותיה של העיר היא ריבוי האפשרויות

לא ניתן למצות את כל אותן . שהיא מציעה

האפשרויות ללא אפשרות ניידות בצורה פשוטה

הבסיס הכלכלי של ערים הוא המסחר . ומהירה

שזקוק לזרימה טובה של תחבורה ותקשורת על מנת

. להתקיים

העיר לא תתפקד . העיר חייבת לספק פתרון לרכבים

בה נועאם האנשים לא יהיו מסוגלים להכנס אליה ול

.בצורה קלה יחסית

ארוכיםתחבורה ציבורית לא מסודרת ומרחקי הליכה

. מדי גורמים לנו להשתמש ברכב

רחוב דיזנגוף הוא ציר אורכי העובר ברובו מצפון

הוא מתחיל בפינת . לדרום וציר רוחבי בחלקו הדרומי

ברחוב )הרחוב אבן גבירול ומסתיים בנמל תל אביב

הרחוב . ומקביל ברובו לרחוב בן יהודה(התערוכה

היה אחד הרחובות המרכזיים והחשובים ביותר בתל

והיה בעל תפקיד חשוב 80-אביב עד שנות ה

הרחוב התפתח כציר תחבורה . בהתפתחות העיר

חשוב המקשר בין מרכז תל אביב ההיסטורי ולבין

נמל תל אביב בתקופה שבו תיפקד כנמל והוא תוכנן

כציר מסחר מרכזי אורכי כחלק מתוכנית גדס

. 20-שנעשתה בסוף שנות ה

רחוב דיזנגוף היה בעבר מרכז תרבותי חשוב ונודע

כמעוז הבוהמה הישראלית בזכות חנויות האופנה

הרבה מבתי הקפה . היוקרתיות ובתי הקפה שבו

, המפורסמים ביותר שבו נהגו לשבת סופרים

,חיים גורי, נתן אלתרמן: כגון,משוררים ואמנים

כיכר צינה , חנה רובינא ויוסף זריצקי, משה שמיר

דיזנגוף היה הלב של הרחוב והיווה במידה רבה את

. מרכז העיר הלבנה של תל אביב

- וה50-הרחוב כמרכז תרבותי הגיע לשיאו בשנות ה

בעיקר 80- וה70- והחל לדעוך בסוף שנות ה60

בגלל הגירה שלילית מאזור מרכז תל אביב ותחרות

רבה מצד קניונים ומרכזים מסחריים באזורים אחרים

. בתל אביב ומחוצה לה

(תחתון) ואחריו (עליון)כיכר דיזנגוף לפני השינויי . 3

בתקופת הזוהר של הרחוב אף הומצאה מילת

לטייל ולבלות בבתי "שפירושה " להזדנגף"הסלנג

פעלה בתל 60-בסוף שנות ה". הקפה של דיזנגוף

אביב להקת פיקוד דיזנגוף ששאלה את שמו של

. הרחוב לפרפראזה על שמות הלהקות הצבאיות

רחוב דיזנגוף גם היה נושא מרכזי בעשייה

. התרבותית הישראלית בתחום הספרות והקולנוע

מתאר את אורח 1979משנת " 99דיזנגוף "הסרט

החיים סביב רחוב זה ואף הפך עם השנים לסרט

. פולחן ישראלי

דוגמא זו מדגימה היטב את חשיבות התחבורה בעיר

.. ואת ההשפעה החיובית שלה ברמת הרחוב והעיר


מקומה של התחבורה בעיר 3.3

– התחבורה תופסת חלק נכבד מהמרחב הציבורי

הםנהוג לייחס לרכבים את העובדה ש. הרחוב

יין 'אך לטענת ג. הגורם העיקרי למחלותיה של העיר

קובס ההשפעה ההרסנית שלהם על העיר היא 'ג

צרכי . פחות גורם ויותר תופעה של תכנון כושל

הרכבים ניתנים להבנה ביתר קלות מאשר צרכיה של

הבעיה היא שכמות הולכת וגדלה של . העיר

מתכננים חושבים שאם הם יפתרו את בעית

לא . בכך יפתר חלק גדול מבעיות העיר, התחבורה

ניתן לדעת כיצד לתכנן את התחבורה לפני שיודעים

באיזה אופן העיר מתפקדת ומה ניתן לעשות עוד

. ברחובותיה

כיצד ניתן ליצור : שאלת המחקר המרכזית. 4

? תרבות רחוב בעורק תנועה ראשי

החשיבות שיש בקיום תרבות רחוב והתרומה שיש

יחד עם הבנת הנחיצות בתחבורה , לרחוב פעיל לעיר

מובילים לשאלה כיצד ניתן ליצור ולקיים תרבות רחוב

איך ניתן לאזן בין , כלומר? בעורק תנועה ראשי

הצרכים התחבורתיים של העיר לצרכיה

?תרבותיים-החברתיים

אחת הערים שמתמודדות עם שאלות אלו היא העיר

קוריטיבה היא בירת מדינת פארנה . קוריטיבה

היא , מיליון נפשות2-אוכלוסייתה מונה כ, שבברזיל

כמחנה של מחפשי זהב והפכה 1654נוסדה בשנת

. בימינו לדוגמא ומופת בעולם כולו לפיתוח אורבני

החלו לנוע החשמליות הראשונות 1913כבר בשנת

היום מערכת התחבורה הפשוטה , ברחבי העיר

המשוכללת והיעילה כוללת הקצאת מסלולי

אוטובוסים מיוחדים במרכזם של רחובות מרכזיים

. מתושבי העיר85%ומשרתת

ארכיטקט יהודי : ראש עיריית קוריטיבה- חיימי לרנר

שלימים הפך לראש העיר , לרנר (חיימה)יימה 'ז

עמד בראש קבוצה מהאוניברסיטה , ולמושל פארנה

הפדרלית של פארנה שהציעה לצמצם משמעותית

, את השימוש בכלי רכב פרטיים באזורי מרכז העיר

לשמר את האזור ההיסטורי ולפתח מערכת תחבורה

. נוחה וזולה

לרנר סגר את הרחוב . 1968התוכנית אומצה בשנת

כך נוצר המדרחוב , המרכזי בעיר לתנועת כלי רכב

הראשון בעולם והכבישים עוצבו מחדש כדי לצמצם

. את כמות כלי התחבורה

רחוב הפרחים בעיר קוריטיבה . 4

לרנר החליט להפוך את השדרה שעל פי התכנית

כסמל , הקודמת היתה אמורה להיהרס למדרחוב

ידעתי שהולך ", לרצונו לייצר עיר בקנה מידה אנושי

לא היה לי שום דרך לשכנע – להיות לנו קרב גדול

מאחר ולא היה , את בעלי החנויות שזה טוב עבורם

אבל ידעתי שכשתהיה . אף מדרחוב אחר בברזיל

כולם , להם הזדמנות לראות אותה הלכה למעשה

זה 'קראתי לצוות ואמרתי להם ש "..., ." יאהבו אותה

המזכיר לעבודות ציבוריות טען ...'כמו מלחמה

אולם הוא הצליח , שעבודה מאין זו תיערך חודשיים

אבל זה ..לאחר מכן לשבוע..להלחיץ אותו לחודש

בוא נתחיל '..כתגובה אמרתי לו..סופי הוא אמר

..." וכך היה' בשישי בערב ונסיים ביום שני בבוקר

ייקובס מזכיר את 'אלן ג: תכנון אורבאני תנועתי

ובפיתוח , ההישגים של קוריטיבה בתכנון עירוני

מערכת תחבורה , קיימא בספרים שלו-עירוני בר

מבוססת אוטובוסים המניעה , ציבורית על קרקעית

; מהעלות5%- כמויות נוסעים מקבילות למטרו ב

פארקים שכונתיים ומטרופולינים הנשענים על


ומאגרי , מחצבות נטושות, שטחים פתוחים קיימים

. המים של העיר

המטרה היתה שתכנון שימושי הקרקע והתחבורה

לא יהפכו לתהליך טכני בלבד בידי כלכלנים ומתכני

אלא לנושא עיקרי שיתוכנן וילווה על ידי – תחבורה

נים ערים כך נצוות שבראשם ישבו אדריכלים ומתכ

, פרנסה, חינוך, הצורך לטפל בעונימוששיקולים כ

תרבות ועוד יכנסו לתוך המכלול הכולל בתכנון ולא

. פחות חשוב בביצוע עצמו

מטרת המתכננים היתה להתאים את , ראשית

וכך הוגדרו , צפיפות האוכלוסין ליכולת השינוע שלה

כללים הקובעים שמבנים הקרובים לצירי התחבורה

יותר מאוחר )בנייה - 600%הציבורית יקבלו עד ל

-אחוזים כמעין מיני הונג- 2000הגיעו אחוזים אלו ל

, (קונג תוך בניית מנגנון שיתוף פרטי ציבורי מובהק

ובמקומות שבהם אין תחנה בקרבת מקום עד ל

במקומות נוספים שבהם התשתיות , בלבד- 100%

נתנה הזכויות לעוד שני קומות שנמכרו על , אפשרה

מערכן ששולמו לעירייה בקרקע - 75%ידי העירייה ב

או במזומן על מנת לממן בניית מגורים למעוטי

. יכולת

תוך דאגה להשוואה , התכנית עודדה ערוב שימושים

כחלק . בין צפיפות מגורים לצרכים המסחריות

הקימו , מהרצון לעודד מגורים במרכז העיר

ארקאדות מקורות הפעילות סביב השעון על מנת

. לעודד חיים במרכז

מפת התחבורה הציבורית בעיר קוריטיבה . 5

-העקרונות הכלליים של המהפכה התחבורתית

: אקולוגית של קוריטיבה-תרבותית

לשנות תפיסה ותרבות של האנשים היה תהליך

הדרגתי שנגע ישירות לפעילות היומיומית של

שנים והוא הסתמך על 25שמשך כ , התושבים

: העקרונות הבאים

הכוונה היא לשימוש – השתמשו פחות במכונית . 1

אנשים יכולים . בתחבורה ציבורית לנסיעות יומיומיות

או בסופי , עדיין להשתמש במכונית לנסיעות מיוחדות

קאבל הנסיעות לעבודה וללימודים ר, שבוע

ה של סנסיון לשנות תפי. תחבורה ציבוריתב

צורת השימוש , התושבים למעמדו של הרכב הפרטי

. בו והמטרה העיקרית שלו

על ידי חינוך הילדים בבית – הפרידו אשפה . 2

לכל אחד . כך שהילדים לימדו את ההורים, הספר

בבית ישנם כמה סוגים של פחים לצורך הפרדת

, העיר אוספת כל יום את האשפה האורגנית. אשפה

ואחת לשבוע או פעמיים בשבוע באה המשאית

. הירוקה ואוספת את החומרים הניתנים למיחזור

החשוב הוא שהאיסוף נעשה מהבית או במקום קרוב

בחלק מהמקומות האוספים הם . מאוד למגורים

והעיר , יזמים פרטיים קטנים עם מריצות ועגלות

כך לאפשר יוזמה פרטית . קונה מהם את האשפה

בניהול מערכת איסוף האשפה במקומות שקשה או

פחי . יקר מדי לעיר לעשות את העבודה בעצמה

אשפה ציבוריים להפרדת אשפה מיוצרים על ידי

הוצגו גם תוכניות יצירתיות . בעלי מלאכה מקומיים

לפינוי אשפה בשכונות עוני על ידי תושביהם תמורת

. מחברות וספרי לימוד או כרטיסי אוטובוס

לקצר יוממיות ומרחקי נסיעה של התושבים . 3

כלומר לגור קרוב יותר למקום , לצרכים שלהם

ונוצר גם , על ידי כך פוחת הצורך בנסיעות. העבודה

. איזון טוב יותר במערכת התחבורה הציבורית

בתכנון העיר שילוב עבודה ומגורים הוא הנושא

ב הרבה אנשים "פגשתי בארה. החשוב ביותר

או , שמחפשים שיטות תכנון של בניינים מקיימים

עוסקים בבניה בחומרים שנעשה בהם פחות שימוש

. וזה הכל טוב מאוד, באנרגיה ובמשאבים מתכלים

אבל הדבר המקיים ביותר הוא לא לבזבז אנרגיה

אין היום כמעט סיבה שמקומות . יום-בחיי היום


. העבודה ומקומות המגורים לא יהיו קרובים זה לזה

. ולאפשר הליכה לעבודה ברגל או נסיעה באופניים

מרכזי מידע ותקשורת מפוזרים בשכונות . 4

המאפשרים גישה , המתוכננים בצורת מגדלורים

לטכנולוגיה

ביזור השירותים ; מתקדמת לכל אדם בעיר

מעונות , העירוניים ושילובם יחד עם שטחי ספורט

ושטחי מסחר בסמיכות לטרמינלים של מערכת , יום

. התחבורה הציבורית כדי להקל את הנגישות אליהם

, לתת גמישות אורבאנית ומרווחים רב תכליתיים. 5

יש לאפשר לכל ילד , תכנן את העיר שלך בעצמך"

זה חשוב מאוד משום שאם . לתכנן את העיר שלו

, נלמד את הילדים לחשוב ולתכנן את העיר שלהם

". הם יעריכו אותה ויאהבו אותה יותר

סיכום. 5

אזורים ללא פעילות הם אזורים שלא יכולים לתפקד

לאורך זמן ועל כן קיימת חשיבות בקיום תרבות רחוב

באיזשהי התרחשות שתניע את אותם , כלומר–

לצורך כך יש ליצור תשתית מתאימה . האזורים

אלא גם , שתעודד אנשים לא רק לעבור דרך מקומות

תת הזדמנות ל ולשבת, להתבונן, לשהות בהם

מעניין לבחון , על כן . לפעילויות חדשות להתרחש

מחדש את הגבולות בין האזורים הפרטיים

והציבוריים ובכך ליצור שינוי ברמה החברתית

שינוי שיהווה בסיס . בהגדרות מושגים אלו

.להתרחשות מעניינת

מחייבת התייחסות לרחוב פעיליצירת תשתית

: הבנת צרכי המשתמשים: ביניהם, לגורמים שונים

אלמנטי , הולכי הרגל, הגבול בין הפרטי לציבורי

צרכי התחשבות ב, כמו כן. רחוב המושכים את הקהל

העיר הכוללים בין היתר את נושא ערוב השימושים

והצרכים התחבורתיים שלה שבמידה מסויימת

עומדים בניגוד לצרכי הולכי הרגל ולצרכי הרחוב שבו

. רוצים לעודד שהייה

היא תנועה בעיר חיונית מאד לתפקודה ולדעתנו

. "תרבות רחוב"חייבת להיות חלק ממה שמוגדר כ

הבנה זו יחד עם בחינת פתרונות קיימים מעלה

מצד אחד הפרדה מפלסית מציעה : מספר שאלות

פתרון לבעיית כלי הרכב אך מצד שני היא מנוגדת

באיזו מידה לשלב את . למה שהגדרנו כתרבות רחוב

? התחבורה ברחוב


:ביבליוגרפיה

1. Using space syntax to understand multi layer high density urban environmement /

Arc. Raanan Gabay thesis 2003

2. Negotiate my boundary /RAMTV, Switzerland 2006

3. Making cities work /George Hazel & Roger Parry 2004

4. New City Spaces / Jan Gehl and Lars Gemzoe Copenhagen 2001

5. Urban open spaces / Helen Woolley 2003

6. Guy Debord's The Society of the Spectacle (Paris, 1967). Translated by Ken Knabb.

7. The death and life of great American cities/ Jane Jacobs Canada 1961

:אתרי אינטרנט

1. http://www.nyc-architecture.com/SOH/SOH063.htm

2. http://www.stevenholl.com/project-detail.php?id=24&worldmap=true

3. http://he.wikipedia.org/wiki/ דיזינגוף_רחוב

4. http://coffee.walla.co.il/?w=/931/927575

5. http://www.zeevgalili.com/?attachment_id=6361

:רשימת תמונות

1.מתוך הספר Negotiate my boundary /RAMTV, Switzerland 2006

2. מתוך אתר http://www.rieder.cc/it/it/main/referenze/reference/1/storefront-for-art-and-architecture-nyc

http://en.wikipedia.org/wiki/File:Dizengoff_Square.jpg 2010 3.פליקס רובינשטיין

http://www.architecture.org.il/art_arch_telaviv.php מתוך האתר 4.

http://www.zonu.com/brazil_maps/Curitiba_Ubication_Localisation_Access_Map_Brazil_3.htm 5.מתוך אתר

.

http://www.nyc-architecture.com/SOH/SOH063.htm

http://www.stevenholl.com/project-detail.php?id=24&worldmap=true

http://he.wikipedia.org/wiki/��_��

http://coffee.walla.co.il/?w=/931/927575

Documents

Urban culture as a vehicle for a public realm joe nashashibi & victoria belman