ן

ביה"ס המקיף אורט-ספיר ירוחם – מגמת מחשבת ישראל – י"ב

רכיה דרכי דנעם

וכל נתיבותיה שלוםיהדות במפגש עם המודרנה

עבודות חקר של תלמידי י"ברכיה דרכי-נעם וכל-נתיבותיה שלום בנושא: ד

2014שנת הלימודים תשע"ד - המורה: ד"ר מרטין ססלר

1

ן

תוכן ענייניםדברי מבוא של המורה

פתיחה – למידת מקורות במסגרת כיתתית

עבודות תלמידים

יהודים ולא-יהודיםסתיו אילוז וטל ברקודמוי ומעמד החילוני ביהדותמרים אליזרוב ואורטל בקר

מעמד הנשים ביהדותחן סבן וירדן אטיאסגיוריהושע פליקס ודניאל אבייב

קיום האלדין זרד וניב אביטןמצוות פדיון שבוייםאלירן חודדי ואלון הרמןמעמד האישה ביהדותאמילי מלול ושובל עזרן

תרומת איבריםלידור קמרלקרתרומת איבריםטל אבוקסיס ואוראל אדרי

תרומת איבריםלורן דהן ושובל לנקרי

2

ן

דברי מבוא של המורה

)י"ב/ י"ב כיתות וי"ב/2שתי מב"ר, בית הספר המקיף3 עיונית( של אורט-ספיר בירוחם למדו השנה קורס מחקרי בנושא ההתמודדות שלעם מחלוקות אותם עם המודרנה. הקורס הפגיש זממנו בני פוסקי

חכמים בנושאים כמו:

יחסי דתיים חילונייםיחסי יהודים ואינם יהודיםהשתלת אבריםגיוס של בני הישיבות לצה"למעמד האישה

עד הלימודים שנת מתיחלת כיתתית במסגרת התקיימה הלמידה את בזוגות חקרו התלמידים החנוכה חופשת מסוף והחל לחנוכה, הנושאים הרשומים לעיל. רוב השעורים התקיימו בסדנת המחשבים של

בית הספר ומדי פעם דיווחו התלמידים על התקדמות מחקרם לכיתה.

העבודות נמסרו לבדיקה, תיקונים ושדרוגים אחרי הפסח. הקובץ מציג את כל העבודות, הטובות וגם הפחות טובות. לא נעשתה עריכה לשונית,

למרות שהדבר נדרש, אבל לא היה הזמן ולא היו לכך המשאבים.

בכל השלבים הסרטתי את הפרזנטציות של התלמידים. לכן ראוי לקרואאת לקט המחקרים יחד עם הצפייה בסרטון.

כמורה של שתי הכיתות, חובה עלי לציין שדרך העבודה הזו התקבלהידי התלמידים כלמידה משמעותית ואלטרנטיבה מבורכת ללמידה על

קונבנציונאלית לקראת בחינות בגרות.

ד"ר מרטין ססלר

3

ן

פתיחה פתחנו את הלימודים בעיון של מספר מקורות תלמודיים ושות"ים של

פוסקים בני זמננו:

רע"י שו"ת יחוה דעת, ח', ס"ד בנושא חוקי הכנסת..1

רע"י שו"ת יביע אומר ח', אה"ע, יא. בעניין עולי אתיופיה..2

שו"ת משפטי עוזיאל, בנושא זכות נשים לבחור ולהיבחר..3

הרב חיים דוד הלוי: עשה לך רב, היחס לגוי..4

בבלי, מנחות, צ"ב, ע"ב, על מה ללמוד..5

בבלי, מנחות, צ"ט, ע"ב, על מה ללמוד..6

לימוד ודיון במקורות אלה פתח צוהר לכתיבת העבודות האישיות.

4

ן

עמדת הרב עובדיה יוסף כלפי חוקי הכנסתא.

שו"ת יחווה דעת ה', ס"ד

ונראה שגם במדינה שאין השלטון על פי מלך, אלא על פי ממשלה תושבי המדינה, שייך בהם הכלל דינא דמלכותא דינא הנבחרת על ידי

מסים ]=חוק המדינה מחייב מבחינה דתית[, בכל מה שנוגע לתשלומי חלק א' )סימןבשו"ת הרשב"אוארנוניות ומכס וכדומה. וכן כתב

ישראל המושל במקומו דינו דין, והוא בכלל מה תרל"ז(, שכל שלטון של וכדין מלך ממש, וראיה לזה ממה שאמר שאמרו דינא דמלכותא דינא.

דינא דמלכותא דינא, שהרי )בבא קמא קי"ג ע"ב(, תדע דאמרינןרבא עוברים עליהם שלוחיו כורתים אילנות דקלים לעשות מהם גשר, ואנו

וכו'.

וכן הדבר בכל שלטון ישראל על ידי הפקידים הממונים על כך. ע"כ. )ח"א סי' תרי"ב, וח"ב סי' שנ"ו(. בתשובות הרשב"אוראה עוד

)סי' קס"ה(, שאין הדבר תלוי במלכות ממש,בשו"ת פאת שדךוכן כתב שלטון שייך הכלל דינא דמלכותא דינא. ע"ש. וכן מבואר אלא בכל

)סי' קמ"ד אות י"ד(, שגם בזמןבשו"ת משפט כהן מדברי הגרא"י קוק משפטי המלוכה בכל מה שנוגע למצב שאין מלך בישראל, חוזרים כל

בתוכה, והממשלה הכללי של תושבי ארץ ישראל, אל העם השוכן עבדי בשו"ת ישכילהנבחרת על ידו יש לה כל דיני מלכות. וכן כתב

חלק ו' )חלק חו"מ סי' כ"ח סעיף ב'( שהוא הדין לממשלה שיש לה בית נבחרים ומחוקקים, אף על פי שאינם מעוטרים בעטרת מלוכה, דינם דין

בענייני המדינה, ושייך בהם הכלל דינא דמלכותא דינא, ושכן הדין גמורישראל שאזרחי המדינה בוחרים בכנסת וכו'. ע"ש. לגבי מדינת

5

ן

כתב, שלגבי הכנסת שנבחרים בה( )סי' צ"אבשו"ת פאת שדךואמנם לא שייך לומר בחוקים כמה מפריצי עמנו, ויש בהם גם כן שונאי דת,

שלהם דינא דמלכותא דינא,

שהרי אפילו במלך רשע ועובד עבודה זרהאין דבריו נכונים להלכה, בשו"ת ישכיל, והעיקר כמו שכתב דינא דמלכותא דינא שייך הכלל

מדינת ישראל שייך הכלל דינא דמלכותא הנ"ל, שגם לגביעבדי וארנוניות ומכס, דינא. .....ולכן נראה להלכה שבכל מה שנוגע למסים

דינא יש לקיים את החוק של המדינה, שזה בכלל מה שאמרו חז"לדמלכותא דינא.

עמדת הרב עובידה יוסף בנושא יהדותם של יהודיאתיופיה

)יביע אומר, ח, אה"ע יא(בענין דבר לשואלי השבתי לישראל ראשי כרב כיהנתי כאשר הנה "הפלשים", ביום ז' אדר א' תשל"ג, בהסתמכי על מ"ש הרדב"ז... באתי למסקנה שהפלשים הם צאצאים לשבט מישראל שהדרימו לכוש... ולאחר שנתבקשתי ממנהיגי הפלשים אשר פנו אלי בבקשה להתחבר עם אחינו בית ישראל ברוח התורה וההלכה, תורה שבכתב ושבעל פה, ללא כל סייג, ולקיים כל מצות התורה הקדושה, ע"פ הוראות חז"ל אשר

מפיהם אנו חיים, אמרתי לנפשי לא עת לחשות, וחייבים אנחנו להצילם מהתבוללותהקדושה, תורתינו ברוח ולחנכם ארצה, עלייתם ולהחיש וטמיעה, ולשתפם בבנין ארצנו הקדושה, ושבו בנים לגבולם. לאור הנ"ל פניתי לממשלה ולסוכנות היהודית, ולכל הארגונים בישראל ובתפוצות הגולה לעשות הכל להעלותם לארץ ישראל, לבלתי ידח ממנו נדח. ולחנכם

בבתי ספר דתיים ובתלמודי תורה, לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה. הפסיקה הנ"ל סללה את הדרך להכרה בעדת הפלשים כיהודים על פי חוק השבות. בישיבת שרי הממשלה ויושב ראש הסוכנות היהודית, ביום ט"ז בשבט תשל"ה, סוכם על הקמת צוות בין משרדי לבדיקת חלות חוק השבות על יהודי אתיופיה, וביום כ' אדר תשל"ה אכן החליטו שיש

6

ן

להחיל את חוק השבות עליהם: "וזאת על יסוד חוות דעתו של הראש"להיועץ המשפטי לממשלה יוסף". עובדיה לישראל הרב הרב הראשי פרופ' אהרן ברק, הורה, שבעקבות ההחלטה להכיר ביהודי אתיופיה כיהודים ע"פ חוק השבות, אין לעכב את רישומם במרשם האוכלוסייהאתיופיה, ליהודי גורליות שהיו אלה החלטות בעקבות כיהודים. התאפשרו ובאו גלי העלייה לישראל בשנת תשמ"ד ובשנת תשמ"ה, ועדעולים אלף עשר כששה לישראל הגיעו תשמ"ט שנת של הסתיו

מאתיופיה.

והן עתה בא לידי העתק מהחלטת מועצת הרבנות הראשית לישראל, מיום כ"ז כסלו תשמ"ח, אשר בה נאמר בזה"ל: כל האמור בתשובות הרדב"ז ומהריק"ש על יהדותם של עולי אתיופיה, הנקראים עדת "ביתא ישראל", וכתבו שאין ספק שהם משבט דן, הוא מקובל בכל ישראל, ואין בדורנו מי שיוכל להרהר אחר פסקיהם. אולם מכיון שקיים ספק שמא בגלל ניתוקם מכלל ישראל במשך אלפי שנים, נתערבו בהם גם גוים, איןהרבנים הוראת פי על היום עד לשנות ממה שנהגו להצריכם ויש הראשיים הקודמים גרות לחומרא, במילה וטבילה בלא ברכה, וקבלתשמאחר איגרי, מרפסן ודבריהם הספקות. כל יסתלקו ובזה מצות, חזרו איך ומהריק"ש, הרדב"ז דברי אחר כלל להרהר שאין שכתבו לכתוב שיש ספק שמא בגלל ניתוקם מכלל ישראל במשך אלפי שנים נתערבו בהם גוים?... אלא ודאי דליתא, אלא יש להשאירם על חזקתלמיחש דליכא נחיתנא ובהא סליקנא שגדולה חזקה. בהא יהדותם, לפיסולי חיתון בעדת האתיופים, ומותרים לבוא בקהל ישראל ללא שום

גיור אפילו לחומרא.

7

ן

לזכות הנשים לבחור 1 עמדת הרב בן-ציון חי עוזיאלב. ולהבחר

:שאלה זאת עצמה מתחלקת לשני סעיפים

.ג .הבחירה האקטיבית הפועלת - לבחור (א)

.הבחירה (הפאסיבית) הפעולית - להבחר (ב)

אם האישה יכולה לבחור?

בכן אחרי שלא מצאנו שום רמז לאיסורוזכות של צד שום מוצא אני אין זה, להתנגד או אפילו לסרב לשאלה, שחלק... וסמכו עליו נשים מהצבור רוצים בו, כדי לעשות נחת רוח לנשים )חגיגה ט"ז(, ואע"ג דמחזי ]=ולמרות שזה נראה כאילו יש[ כאיסור, ומכ"ש ]=וכל שכן[ בנידון זה שאין צד איסור בדבר, והמניעה מלשתפם תהיה להם לעלבון והונאה, בודאי שכגון

 זה צריכים אנו לתת להן זכותן.

אם האישה יכולה להיות נבחרת?ויקרא יז:טו

שום תשים עליך מלך, אשרטו מקרב יבחר יהוה אלהיך בו:

אחיך, תשים עליך מלך--לא תוכל לתת עליך איש נכרי,

אשר לא-אחיך הוא.

, הל' מלכים א 2 רמב"ם ]ה[ אין מעמידין אישה  ו

במלכות--שנאמר "מלך" (, ולא מלכה; וכןדברים יז,טו)

כל משימות שבישראל, אין.ממנים בהם אלא איש

1

2

8

ן

ובזה אמנם מצאנו לכאורה אסור מפורש, )ספרי דברים כ"ט ט"ז(: שום תשים ... מלך ולא מלכה. וממנו למד הרמב"ם: אין מעמידיםכל וכן מלכה. ולא מלך, עליך ]תשים[ שנאמר: במלכות, אישה משימות שבישראל אין ממנים בהם אלא איש ולא אישה, מכאן שאין

... במקום שאין ב"ד ממנין אותה אלאממנים פרנסה על הצבור. חלק מן הצבור בוחרים בה בתור שלוחם וב"כ ]=בא כח[ , .... חלקוהנה ממה שכתבו וב"כ. מן העם רשאי לבחור בה בתור שלוחם

התוספות ]=בעלי שופטת3התוס' הייתה שדבורה רש"י[ תלמידי , משום דקבלוה עליהם יש להוכיח דמהניא קבלתם אפילו כשהצבור כולו מקבלים אותה,... הא למדת שאין אסור בדבר למנות אישה

...למשרה צבורית ומותר למנותה בשעת הצורך

3

9

ן

4 יהודים ואינם-יהודים – הרב חיים דוד הלויד. הרב הלוי שלל את דעה בדבר כוליות ההלכה, דהיינו, ההלכה

כמקיפה את כל תחומי החיים, ומבקש לכונן ערכים ונורמות

עבור המציאות כולה. לדעתו ישנם תחומים (למשל, הכלכלה

נורמות קבועות אין עניין בקביעת והפוליטיקה) בהם להלכה

האנושי לשיקול הדעת מקום נותר אלו בתחומים ומחייבות.

בהתאם להקשר המקומי והזמני. כך, למשל, סבר כי ההלכה

ישראל. איננה מבקשת לקבוע את המשטר הכלכלי במדינת

כמו כן סבר שאם המשטר במדינת ישראל הוא דמוקרטי, על

פוסקי ההלכה לקבל זאת כעובדה מציאותית ולא לפסוק בניגוד

לכך. דוגמה נוספת היא טענתו כי היחס לנוכרים צריך לנבוע

.5מתוך "חובה אנושית מוסרית ולא משום 'דרכי שלום' דווקא"

"משום דרכי שלום"א.

: 6 השאלה שנשאל הרב רונסקי.1

בתפקידי כחובש קרבי דרש ממני מפקדי לטפל במחבל ערבי שנפגע בשבת. הטיפול היה כרוך בפעולות שיש בהן איסורים מדרבנן ואולי אף

מדאורייתא… האם מותר לי לעשות זאת?

רמב"ם, הלכות עבודה זרה פ"י ה"ה .2

"מפרנסים עניי עכו"ם עם עניי ישראל מפני דרכי שלום. ואין ממחין בידיושואלים בשלומם ופאה מפני דרכי שלום. עכו"ם בלקט שכחה עניי

...ואפילו ביום חגם מפני דרכי שלום.

הרב חיים דוד הלוי, שו"ת עשה לך רב, חלק ט',.3ל', עמ' עב-עג

כיוון שאין לגויי בזמנינו דין עובדי עבודה זרה, לכן, .... לא היינו חייבים בשום פנים לנהוג בגויי זמנינו כדין עובדי עבודה זרה. ולכן כל מכלולוהן בחו"ל, הן ביחס החברה היחסים שבין ישראל לנכרים, הן בארץ כמדינה לאזרחיה הגוים, ובין ביחס היחיד לשכנו או חבירו הגוי, אין שום צורך לשמור על יחסים אלה "מפני דרכי שלום" בלבד, אלא משום שלפי

4 5 http://www.maale.org.il/index.php/indexzionut/cat676055/cont195396

10

ן

ההגדרה ההלכתית אין הם יותר בגדר עובדי עבודה זרה, ולכן פרנסתם,ניתן הכל ועוד, אבליהם... ניחום מתיהם, קבורה חוליהם, בקורי

להיעשות מתוך חובה אנושית מוסרית ולא משום "דרכי שלום" דווקא.

מה ראוי ללמוד? ה.

"לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה" )יהושע א'(

שאל בן דמה בן אחותו של רבי ישמעאל את רבי ישמעאל: כגוןא. אני שלמדתי כל התורה כולה, מהו ללמוד חכמת יוונית? קרא עליו המקרא הזה: "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בומן ולא היום מן לא שאינה ובדוק שעה צא ולילה", יומם

הלילה ולמוד בה חכמת יוונית. )מנחות צ"ט ע"ב(

אמר רבי אמי: מדבריו של רבי יוסי נלמוד: אפילו לא שנה אדםב.ופרק אחד ערבית קיים מצות "לא אלא פרק אחד שחרית ימוש ספר התורה הזה מפיך". אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: אפילו לא קרא אדם אלא קרית שמע שחרית וערבית

קיים "לא ימוש".... )מנחות צ"ט, ע"ב(

ופליגא דרבי שמואל בר נחמני דאמר רבי שמואל בר נחמניג. אמר רב יונתן: פסוק זה אינו לא חובה ולא מצוה אלא ברכה,ביותר עליו חביבים תורה שדברי יהושע את הקב"ה ראה שנאמר: )שמות לג( "ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל" אמר לו הקדוש ברוך הוא: יהושע, כל כך חביבין עליך דברי תורה, לא ימוש ספר התורה הזה מפיך. )מנחות צ"ט

ע"ב(

11

ן

עבודות תלמידים

12

ן

סתיו אילוז וטל ברקו.מגישים:

אורט ספיר.בית ספר:

מרטין ססלר.מורה:

23.6.2014תאריך:

08-6580260טלפון ביה"ס:

08-6580948פקס:

, ירוחם22רמב"ם, ת.ד כתובת:

13

יהודים ולא יהודים

ן

ראשי פרקים:

2מבוא................................................................................................

-6יהודים ולא יהודים...........................................................................

3

היחס לגוי בתפיסה היהודית..................................................................

7 -

יהודים ולא יהודים בחיי היום-יום............................................................

סיכום ומסקנות...................................................................................

14

ן

מבוא: בעבודה זו התבקשנו לחקור נושא מאוד חשוב ושנוי במחלוקת שמטריד

עומדים אנו יהודים, ולא יהודים הוא הנושא הישראלית, החברה את

לחקור נושא זה לעומק ולהסיק מסקנות לגביו.

בחרנו בנושא יהודים ולא יהודים מפני שזה נושא מעניין, שמאוד רצינו

ללמוד ולהעשיר את הידע שלנו בעניין. אנחנו חושבים שהבחירה בנושא

הזה תעזור לנו לממש זאת ולהבין את הסוגיה לעומק.

אני אחקור בפרק הראשון את הסוגייה הזאת

אחר כך מתבקש לטפל בסוגייה הזו

הנושא מעלה מס בעיות שנטפל בהם

העבודה הזאת עוסקת בנושא מאוד חשוב שנוי במחלוקת שמטריד את

החברה הישראלית לכן אנו עומדים לחקור אותו לעומק להסיק מסקנות

15

ן

יהודים ולא יהודים:ויברא אלהים את-האדם בצלמו, בצלם אלהים ברא אתו" "

כבר במקרא האדם הראשון שנברא לא היה יהודי, כמו תרח, אביו של

אברהם. כפי שניתן לראות בספר בראשית פרק א פסוק כז, האדם נברא

בצלם ה' ואינו יהודי. עם בריאת האדם, נבראה האישה, שוות ערך לאדם

ללא הבדל של מין. תפקידם היה למלא את הארץ במצוות פרו ורבו ולטפל

בבהמה, בעופות השמיים ובדגה.

היהודי הראשון שנברא הינו אברהם. אברהם נהפך יהודי לאחר הברית

שכרת עם אלוהים. ברית זו נקראת ברית בין הבתרים. ברית בין הבתרים

אלוהים ישראל. עם של האומה אבות בחיי מכונן מקראי אירוע היא

התגלה לאברהם וכרת איתו ברית שבה אמר לו שזרעו יירש את הארץ,

אבל זה יקרה רק אחרי שהם ישועבדו בארץ זרה.

אגדת אברהם בחנות האלילים של אביו תרח:

אברהם שובר את הפסלים:

תרח עובד צלמים ומוכר היה. יום אחד יצא למקום, הושיב את אברהם מוכר תחתיו... פעם אחת באה אישה אחת ובידה קערה אחת של סולת. אמרה לו)לאברהם(: הא לך והקרב לפניהם. קם אחז מקל בידיו ושבר

16

ן

את כל הפסלים ונתן לו את המקל ביד)הפסל( הגדול שבהם. כשבא אביו אמר לי 'הא לך והקרב לפניהם'. הקרבתי לפניהם, והיה זה אומר אני אוכל ראשון, וזה אומר אני אוכל ראשון, קם הפסל הגדול שהיה בניהם, לקח את המקל ושברם! אמר לו: מה אתה משטה בי, וכי יודעים

הם? אמר לו: ולא ישמעו אוזניך מה שפיך אומר?! קם ומסרו לנמרוד.

אברהם אבינו היה הראשון שפסק את עבודת האלילים, סיפור זה מראה כיצד אברהם הראה לאביו תרח את האמת, האלילים הם כלום ורק

פסלים הם.

שבספר המלחמה בחוקי יהודים – לא של קבוצות שתי דברים:

על פי ספר דברים, פרק כ, דיני מלחמה:

והעמים בארץ החיים העמים הגויים, נגד למלחמה יוצא העם כאשר

הרחוקים יותר, היחס הוא שונה אף על פי שכולם גויים. את הגויים אשר

ללא מתן אותם להרוג על מנת לתקוף מצווה ה' העם, חיים בקרבת

, אפשרות אחרת ים האלה, אשר יהוה אלהיך, נתן לך "רק מערי העמוהאמרי הכנעני נחלה--לא תחיה, כל-נשמה כי-החרם תחרימם, החתי

י, והיבוסי--כאשר צוך, יהוה אלהיך. י, החו . " והפרז

באשר לעמים הרחוקים, ה' מצווה את העם לגשת בדרכי שלום תחילה,

ת השטרים, לדבר אל-העם; ופקדו שרי צבאות, בראש העם.  "והיה ככל כי-תקרב אל-עיר, להלחם עליה--וקראת אליה, לשלום היה אם-שלוםי

 תענך, ופתחה לך: והיה כל-העם הנמצא-בה, יהיו לך למס--ועבדוך .", הגויים ישלמו מיסים והגויים נענים להצעת העם בדרכי שלום, במידה

לעם היהודי ויעבדו אותו, במידה ולא יענו, ציווה ה' את העם היהודי להרוג

את כל זכרי העם ולבזוז את השלל, את הנשים, הטף והבהמה ישאיר העם

" הגויים, מלחמה--וצרת,אצל עמך ועשתה עמך, תשלים ואם-לא

17

ן

את-כל-זכורה, יג  עליה. והכית בידך; אלהיך, יהוה ונתנהבעיר, יד  לפי-חרב. יהיה אשר וכל והבהמה והטף הנשים רק

".כל-שללה--תבז לך

היחס השונה בין שתי קבוצות הגויים נובע מעצם ישיבת העמים הזרים

בנחלת ארץ ישראל שאותה הבטיח ה' לעם היהודי.

נישואים עם לא – יהודים במקרא:

רות המואבייה: מגילת רות

רות הייתה אלמנתו המואבייה של מחלון בנם של נעמי ואלימלך, שעברו

למואב מבית לחם ליהודה בגלל הרעב בארץ. אין פרטים על עברה של

רות וגם לא תיאור של מראיה או אופייה. אלו עולים באופן עקיף ממעשיה

ומהתנהגותה, דבקותה הנחושה של רות בחמותה נעמי באה לידי ביטוי

בפתיחת המגילה, כאשר נעמי שהתאלמנה מבעלה ואיבדה את שני בניה,

החליטה לחזור למולדתה, לבית לחם יהודה. רות, שלא כמו גיסתה סירבה

לחזור לבית הוריה כהצעת נעמי, והתעקשה ללכת עם חמותה, למרות

ופירוד עקירה שהיא החלטתה משמעות את מאוד טוב שהבינה

ממשפחתה, ממולדתה ומעמה. באותו מעמד הצהירה רות על נאמנות

ללא גבולות לחמותה ונשבעה שהמוות יפריד בינהם. רות הגיעה לבית

לחם כענייה, גרה ויזמה פתרון שיאפשר קיום לה ולחמותה: היא, כנוכריה

יצאה ללקט שיבולים בשדה אחרי הקוצרים כמנהג העניים. זרה, בעיר

חריצותה וצניעותה הרשימו את בעל השדה, בועז, שנאמנותה לחמותנה

לי כל אשר עשית אתוהחלטתה להיפרד מעברה הרשימה אותו: "הגד

חמותך אחרי מות אישך ותעזבי אביך ואמך וארץ מולדתך ותלכי אל עם

" רות אהבה את נעמי חמותה וככל הנראהאשר לא ידעת תמול שלשום

לחם: בית נשות כפי שהעידו לרגשותיה, ביטוי נתנה אשרגם "כלתך

בועז שיבח את רות לא רק עלאהבתך... היא טובה לך משבעה בנים".

יחסה אל חמותה אלא גם על הצעד הנועז שעשתה בהחלטתה להצטרף

נעמי ביוזמת היהודי. הערכים עולם את עליה ולקבל ישראל לאמונת

18

ן

הלכה רות למקומו של בועז בלילה, שם פעלה לפי עצת חמותה, ובעדינות

"ופרשת כנפך על אמתך כי גאלובצניעות שאפיינו אותה ביקשה מבועז:

"היטבת חסדך האחרון אתה" בועז ראה בפעולתה של רות מעשה חסד:

מן הראשון לבלתי לכת אחרי הבחורים אם דל ואם עשיר" ושיבח אותה:

וכך בועז נשא את רות המואבייה לאישה וזכה לברכתם"כי אשת חיל את",

בית את הקימה ואף בישראל בית הקימה רות לחם. בית אנשי של

המלוכה של ישראל- ילדה את עובד, אביו של ישי וסבו של דויד וכך הייתה

סבתא רבא של מלך ישראל.

הנשים הנוכריות בספרי עזרא ונחמיה:

אחת הפעולות הקשות לביצוע הייתה גירוש הנשים הנוכריות, עזרא קרא

להקמת ועדות שתבדוק כל מקרה לגופו. עזרא טען שצריך לגרש נשים

נוכריות כי יש איסור חיתון עם עמים עובדי אלילים או עמים שפעלו נגד

ישראל מהתורה. הרשימה אינה כוללת את כל העמים שעימם התחתנו

היהודים בתקופתו ולכן מוסיף לאיסור מהתורה גם את הסיבה שחורבן

יש ולכן תערובת, בנישואי נעוץ המקדש בית והריסת הראשון הבית

נוכריות. אם העם גירוש נשים ע”י בין השאר כולם, להבדל מהנוכרים

יטמע בעמים זרים, הוא לא יוכל לרשת את הארץ, ויהיה צפוי לעונשים

נוספים.

דרך שכנוע נוספת הייתה אקט האבל, עזרא קרע את בגדיו, מרט את

שערות ראשו ונפל ארצה שהוא בוכה על סירוב העם לגרש את נשותיו

הנוכריות. המעשה הרשים מאוד את הנאספים ושכנע אותם שעזרא אכן

נחמיה פוחד מאוד לעתיד לקרות לעם אם לא יגרש את הנוכריות מקרבו.

כדי רק לא הנוכריות, הנשים גרוש בעניין עזרא אשר פעל בכל תמך

לשמור את “גזע הקודש”, אלא גם כדי להבדיל ולהוקיע את האופוזיציה

היהודית לפעולותיו.

19

ן

גירוש הנשים הנוכריות נעשה ע"י טקס גדול בו התאסף כל העם. עזרא

העם בני שאיתם הנוכריות הנשים כל את גירש הוא שבו טקס ערך

התחתנו, זאת על מנת להשאיר סמל ורושם על העם, שידעו שנמנע אסון

גדול בעתיד.

היחס לגוי בתפיסה היהודית:

הרב חיים דוד הלוי מאמין שיהודי ולא יהודי- נבראו כולם בצלם ה'. ה' לא

ברא את היהודי בימי הבריאה אלא את האדם, זכר ונקבה, לכן בעיני ה'

בנוסף, הוא טען כי היחס לגויים חייהם של יהודים ואינם יהודים שווים.

"צריך לנבוע מתוך "חובה אנושית מוסרית ולא משום 'דרכי שלום' דווקא

כלומר, צריך להתייחס אליהם בדרכי נועם ממקום אמיתי, כחובה אנושית

מוסרית ולא בשביל שיהיו יחסים טובים בין הגויים ליהודים. כמובן שצריך

שיהיו יחסים טובים בין הגויים ליהודים אך היחס הטוב צריך לבוא מרצון

ולא מאינטרס.

מנגד הרב רונצקי טוען שהיחס לאדם אינו תלוי בדתו, כלומר מותר לעבור

והוא מתבסס על בגוי ולחלל שבת במהלך הטיפול על איסורי התורה

הנימוקים משולחן ערוך. חובתו של יהודי להציל אדם שמא יש אדם אחר

הרואה אותו, אם לא יציל, אותו אדם יכול להפיץ זאת בתקשורת ובכך

לגרום לפגיעה ביהודים. ניתן לא להציל גוי רק אם הנך לבד מולו ואין שום

לא שיהודי התפוצות הדבר, נקרא איבה" "משום בסביבה, אדם אחר

יפגעו עקב גלי אנטישמיות בעולם. הרב

אומר שיש ערך גבוה לחיי גוי והם אף

20

ן

שווי ערך לחיי יהודי מפני ששניהם נבראו בצלם אלוהים, אך בשבת בטל

הדבר.

לפי צבי קוסטינר היחס אל הגוי צריך להיות לפי התנהגותם כלפינו, אם

בני נח עלינו להתייחס גויים צדיקים, כלומר מקיימים שבע מצוות הם

אליהם בצורה נאותה. אך אם הינם גויים שאינם צדיקים עלינו להתייחס

אליהם כגויים לכל דבר. "אשר פיהם דבר שווא וימינם ימים שקר", על כן

היחס להיות צריך רונצקי. בהמשך לשאלה מה הרב הוא מסכים עם

לגויים, עונה הרב אליעזר אלטשולר אומר שלכולם יש מקום בעולם וכולם

ראויים להערכה ולכבוד מפני שכולם נבראו בצלם ה'. בתורה אין איסור

ישנם גבולות שנחקקו גוי אך או חיים משותפים עם גוי דיבור עם על

לא הגויים, של לאכול מהלחם לא למשל כמו חז"ל ע"י יותר מאוחר

לשתות יין של גויים, לא להשתמש במדורה שגויים הדליקו ועוד. כן יש

להתרחק מגויים ולא להתיידד איתם אם יש סכנה של פגיעה או פגיעה

כלשהי, אך כן יש לדעת להתנהג לגוי בצורה נאותה גם במצב שקשה לו

והרב מתבסס על המשפט "בנפול אויבך אל תשמח". הרב ישראל סמט

הינו מתון יותר ואומר שהיחס צריך להיות יחס אנושי, מכבד והגון, כפי

שראוי להתייחס לאדם שנברא בצלם אלוהים.

21

ן

יהודים ולא יהודים בחיי היום-יום

הכושים העבריים מדימונה:

חיים אורח שמנהלים לנוצרים דוגמה הם מדימונה העבריים הכושים

קטנה המונה כחמשת אלפים דתית העבריים מדימונה היא קבוצהיהודי.

המתנהלת דימונה איש. רוב חברי הקבוצה חיים בקהילה שיתופית בעיר

על פי פרשנות מייסדיה לחוקי התורה. כיום ישנן קהילות של העבריים

ומצפה רמון. טבריה ערד, מדימונה גם ביישובים

על ידי פועל פלדה לשעבר בשם בן קרטר, אשר הקבוצה נוסדה בשיקגו

ישראל בן לבן-עמי לישראל שינה את שמו הגעתו . הרקע1969ב עם

הזדהות שחשו היה תחושת הקבוצה אדוקים מהציבור נוצרים להקמת

סיפור האפרו-אמריקאי מצרים עם ישראל. של יציאת הקבוצה בני

מבססת את אורח חייה על התורה, כפי שהיא מפרשת אותה. בני הקבוצה

חז"ל. מלבד המועדים הנזכרים בתורה, הם אינם מקבלים את מסורת

חוגגים גם שני חגים נוספים. האחד באמצע מאי והוא מציין את יציאת

והשני בסוף פברואר ומטרתו חיזוק הקבוצה מארצות הברית לליבריה,

הקהילה בני הקהילה. בתוך והאחדות והם בכל צמים הנתינה שבת,

22

ן

מסבירים כי למדו זאת ממצוות השמיטה, שעל פיה נחה אדמת הארץ

אחת לשבע שנים.

על פי הפסיקה של בג"ץ הם אינם יהודים על פי דת-

אכן, שואפים כנראה בני כת הכושים-העברים, בהשראה של אלוהי" ישראל ותורת משה, אל אורח חיים נעלה מבחינה מוסרית ואנושית. אבל לפי המסמכים שבידינו, מסופקני מאד אם אפשר לומר עליהם שהם מחזיקים בדת היהודית. מתקבל הרושם כי "דתיהם שונות מכל

(. לכל היותר, אפשר אולי לומר שהם8עם" )מגילת אסתר, ג', מאמינים באלוהי ישראל ומקיימים את דת משה הכתובה בתורה כפי שהם מבינים אותה, אבל אינם נוהגים לפי דת ישראל כפי שנתפתחה

במרוצת הדורות."

אך נקבע שהם אכן יהודים כשזה מגיע לחוק השבות-

"אין איש מהם יכול להצביע על אמו כאם יהודייה במובן הרגיל של המילה, אבל הם מאמינים כי מבחינה היסטורית הם מזרע ישראל

ולדעתם די בכך כדי להכיר בהם כיהודים לעניין חוק השבות."

http://www.nevo.co.il/Psika_word/elyon/KF-1-113-L.docXמקור:

העמים: חבר עליית

עד תחילת שנות ה-80מאמצע שנות ה- הייתה עלייה מחבר העמים90

לארץ ישראל. כמיליון ושלוש מאות אלף עלו אך על פי ההלכה כשלוש

מאות אלף מהם אינם יהודים. מסקרים שערכו, תושבי הארץ היו סבורים

שהעלייה הזו חיונית ורצויה, במשך הזמן דעתם של מעטים השתנתה(מ

תומכים). במשך הזמן לאחר עלייה כל כך גדולה של71% תומכים ל82%

יש לעולי חבר העמים לבעיה, לב העם שם איש ושלוש מאות מיליון

מחקר שנערך מצא כי1994תרבות שונה, שפה שונה ואורח חיים שונה. ב

23

ן

רוצים להתגורר סמוך לעולים מחבר העמים. על פי סקרים אלה18%רק

ניתן לראות כי היחס לעולי חבר העמים לא באמת היה טוב ואף היה

מזלזל. היחס השלילי קיים בכל שכבות האוכלוסייה, אך מוקדיו המרכזיים

הם בשכבות הלשות יותר, כלומר רמת ההכנסה הממוצעת נמוכה יותר.

ש"ס, שהיא מפלגה חרדית התעקשה שגויים אשר רוצים להתחתן עליהם

לעבור גיור דבר אשר הקשה על חייהם עוד יותר.

נטמעו עולים שכן ודורות של עולים ישנם כי לראות יכולים אנו כיום,

בחברה והצליחו לסגל לעצמם אורח חיים יהודי. ישנם מנתחים מחבר

כפי שעלו, נשארו עולים אשר ישנם מנגד, וכו'. אנשי עסקים העמים,

כלומר שימרו את השפה ואת התרבות.

סיכום: כפי שנוכחנו לדעת לאורך העבודה, נושא ה"יהודים ולא יהודים" הוא נושא

מורכב וארוך. רוב הרבנים שחקרנו את דעותיהם מסכימים ודבקים לפסוק

כך, הדעה אכן וזה שווים. כולם ולכן ה' בצלם נברא שאומר שהאדם

גויים כלפי היהודים משתנה. על יהודי משתנה כאשר היחס של אותם

להתנהג כלפי גוי כפי שהיה מתנהג לאחיו היהודי אך אם אותו גוי יפגע

ביהודי, יזלזל, יאיים, חובתו של אותו יהודי לנתק קשר עם הגוי.

ברמה העקרונית הרב חיים דוד הלוי מסכים עם אותם רבנים שאומרים

שהאדם נברא בצלם ה'. ברמה הפרקטית כלומר בחיי היומיום אומר הרב

שעל יהודי להתנהג לגוי בדרכי נועם תמיד ולא "משום דרכי שלום" כפי

שהגיב לרב רונצקי אך עדיין יש להמנע משתיית יין של גויים או נישואין עם

גויים.

24

ן

לפי דעתנו, הפסוק שאומר שהאדם נברא בצלם ה' תקף תמיד, כלומר

היחס לגוי צריך להיות שווה ליחס שיהודי יקבל בכל זמן.

25

ן

תרומת

איברים

מגישות: טל אבוקסיס ואוראל אדרי .

.2כיתה: י"ב

מורה : מרטין ססלר .

ביה"ס : אורט ספיר .

26

ן

תוכן עניינים

שער

מבוא

.4מהי תרומת איברים על פי הרפואה ..................................

.5תרומת איברים בישראל ..................................................

.6-7תרומת איברים בסין ........................................................

.8-10תרומת איברים על פי ההלכה ............................................

.12-13הגדרת המת על פי ההלכה.................................................

14-15כרטיס אדי......................................................................

17-18סיכום............................................................................

27

ן

מבוא

אנו בחרנו לחקור את נושא תרומת איברים.

בעבודה אנו נחקור מהי תרומת איברים על פי הרפואה ואיזה איברים ניתן

לתרום.

נחקור את נושא תרומת האיברים בישראל מי אחראי על תרומת איברים,

איך זה מתבצע ואת החוק שנחקק לגבי תרומת איברים בישראל.

ניקח בעבודה נחקור גם איך מתבצע תרומת איברים במדינות אחרות

לדוגמא את סין בתור דוגמא למדינה אחרת איך היא מתייחסת לתרומת

איברים ואיך מבצעים אותה שם.

בעבודה אנו נחקור את נושא תרומת איברים על פי ההלכה נחקור דעות

שונות של רבנים האם הם בעד או נגד תרומת איברים, ועל איזה סוג של

תרומת איברים הם מתנגדים. נחקור האם הם מתנגדים לתרומת איברים

שמצריכה מוות של אדם אחר או האם הם מתנגדים לכל סוג של תרומת

איברים גם אם האדם לא צריך למות מתרומה זו. נחקור איזה רבנים בעד

לתרום איברים ואיזה סוג של תרומה הם בעד.

בעבודה אנו נחקור את הגדרת המת על פי ההלכה, נחקור איך ההלכה

מגדירה מוות, ואיזה סוג של מוות

של הצד את נחקור גם מוות, מגדירים הם איך ונראה רבנים נחקור

הרפואה ונראה איך הם גם מגדירים מוות ואיך זה משפיע על החלטת

תרומת איברים

28

ן

אנו נחקור ונבדוק מהי עמותת אדי מתי היא הוקמה ולמה היא הוקמה,

נחקור מהו כרטיס אדי, ואיך עושים את הכרטיס הזה.

? מהי תרומת איברים על פי הרפואה תרומת איבירים היא פעולה של לקיחת איבר מהאדם על מנת להשתיל

אותו בגוף של אדם אחר חולה שזקוק לאותו איבר , כאשר האיבר נקלט

בגוף של האדם החולה הוא משפר לו את איכות חיו ולפעמים אף מציל

את חיו .

יש כמה איברים מהאדם חי שאפשר להשתיל בגוף של אדם אחר , כמו :

כליה או כבד וסוגים שונים של רקמות כמו מח עצם וכלי דם .

יש כמה איברים מהאדם מת שאפשר להשתיל בגוף של אדם אחר כמו :

לב , ראיה ,כבד וקרנית עין .

.20השתלת איברים התחילה במחצית השנייה של המאה ה-

בדרום אפריקה בוצעה השתלת לב מוצלחת ראשונה צוות1967בשנת

גדול של רופאים השתיל לב בגופו של אדם . הניתוח היה מוצלח אבל

לזיהומים עקב תרופות רבות שקיבל אותו מת בגלל שהוא היה חשוף

ימים מהניתוח .18לאחר

ההצלחה של תרומת איברים נימדדת לאחר תקופת שנים שהמושתלים

נישארים בחיים לאחר השתלת האיבר .

סיכויי ההצלחה תלויים בהאיבר המושתל , גיל המושתל ,איכות האיבר

המושתל.

דברים יש מספר לנתרם בין התורם בשביל לקבוע התאמה מושלמת

למשל ,סוג דם נוגדניים תגובתיים וכו' .

29

ן

אדם אותו של האיבר שונות חיים שמסיבות מצילה איברים השתלת

הפסיק לתפקד . איבר בריא לאדם חולה מאפשרת לאדם חיים רגילים ,

סדירים ובריאים .

תרומת איברים בישראל

מחתימה אשר אדי עמותת אחראית האיברים תרומת נושא בישראל

אנשים על כרטיס שבו התורם חותם שלאחר מותו הוא מסכים שיקחו

מגופו איברים טובים וישתלו בגוף אחר הזקוק לאיברים אלו .

בוצעה בישראל התרמת לב ראשונה שנה לאחר תרומת לב1968בשנת

ראשונה בעולם , למרות ההשתלה המוצלחת האדם מת לאחר שבועיים .

האיברים בהשתלת משמעותית נסיגה הייתה רבים כישלונות לאחר

בישראל ובעולם .

מצטרפים אנשים והרבה איברים השתלות המון מתבצעות בישראל

לרשימת המתנה להשתלה .

אושרו בכנסת שני חוקים הקושרים להשלת אבירים :2008ב

זכאי)1 איבר תרם אשר חי שאדם קובע : איברים השתלת חוק

למעמד של חולה במחלה כרונית וזכאי לכל ההטבות הכספיות ,

פטור מתשלומים , פיצויים וכו' .

חוק מוות מוחי נשימתי : חוק זה קובע כי זמן מוות מוחי נשימתי של)2

האיש ניקבע ע"י רופאים מוסמכים שלא טיפלו באותו חולה על מנת

לא לקדם אינטרסיים רפואים של השתלת איבר לחולה אחר .

ודואג האיברים תרומת לנושא שאחראי להשתלות גוף פועל בארץ

להקצאת האיברים בין בתי החולים . ההחלטה לתרומת איבר ניקבעת על

פי התאמה מעבדתית .

30

ן

31

ן

תרומת איברים בסין :

סין היא המדינה היחידה בעולם שמוצאים להורג אסירים בשביל לקיחת

איברים ותרומתם לאנשים חולים אשר זקוקים לאבירים מסוימיים .

ממשלת סין עדין מכחישה את נושא ההוצאה להורג של אסירים על מנת

שמועות על מתבססות אלו שטענות וטוענת מגופם איברים לקחת

והאשמות שווא .

על פי הרבנים תרומת האיברים בסין היא דבר פסול ואסור והם מתנגדים

לכך .

, תרומת האיברים שמתרחשת בסין היא אחתיובל שרלועל פי הרב

, וטוען שזהו מקרה רצח לכל דבר . הרב יובל הזוועות שקורות בעולם

שרלו מתנגד באופן מוחלט למה שקורה בסין , ואומר אפילו שזה הצלת

חיים של יהודי אין לעשות אותו .

בעולמנו." ביותר הקשות המוסריות הזוועות באחד מדובר

ומדובר באחת ביותר של המילה, במובן הפשוט זהו מעשה רצח

"הרצחת וגם ירשת".הזוועות המוסריות שהנביא ציין

להשתמש משמעי חד איסור להוציא שיש היא עמדתי כך, בשל

באברים אלה, ואפילו אם מדובר בהצלת חיים של יהודי ובפיקוח נפש

של ממש - יש איסור לעשות את העוול המוסרי הזה. זו שאלה סבוכה

בהלכה, אולם ניתן לנמקה ולהוכיחה."

פי אריאלעל יעקוב ואומרהרב לכל הנעשה בסין הוא מתנגד ,

שאסור להרוג גוי ואסור לקבל איברים במקום שבו הורגים אנשים על

מנת לקבל איבר כלשהו .

"אסור להרוג גוי וממילא אסור לקבל אברים במקום שהורגים אנשים רק לשם השתלות, כי המקבל את האברים מזרז בכך את ההוצאה להורג, )גם אם נניח

32

ן

קשר בלי אם רק מיתה(, זירוז לגרום שאסור בודאי אך הצלה חובת שאין להשתלה, הנוהג אצלם להרוג, גם אם המדובר בעברות קלות, שאין הצדקה

לעונש מוות, מותר לקבל את האברים"

http://www.kipa.co.il/ask/show/114410. מקורות מידע

http://www.yeshiva.org.il/ask/?srch=1&cat=&search_in=2&q=

%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%9C%D7%AA+

%D7%90%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9Dמקורות

מידע .

33

ן

34

ן

תרומת איברים על פי ההלכה הצלת חיים ביהדות היא ערך יסוד . על פי ההלכה אפשר לעבור על כל

מצוות:3המצוות על מנת להציל חיים חוץ מ

*שפיכות דמים (רצח) .

*גילוי עריות .

*עבודה זרה.

על פי היהדות יש הבדל בין תרומת חיים כאשר אתה בחיים לבין תרומת

חיים כאשר אתה אדם מת .כאשר אתה בחיים ואתה תורם איבר שאתה

יכול לחיות בלעדיו כמו כליה , מח עצם או דם זה אומר שתרמת איבר על

מנת להציל חיי אדם שזהו ערך עליו על פי ההלכה .

בנוסף על פי היהדות גם לאחר המוות יש לתרום איברים לשם הצלת

חיים מכיוון שביהדות הצלת חיים וערך החיים הם ערך עליון . וההזדמנות

להציל חיים בכל דרך שהיא היא מקובלת ואף מחויבת להתקיים . למרות

שהתורה מצווה לקבור אדם שלם . לפי החוק ביהדות אסור להשתמש

בגופה של אדם לא בשביל הצלת חיים וללא הסכמתו .

כזה שרק כאשר הלב של האדם מפסיק מוות באופן היהדות מגדירה

לפעום האדם ניחשב כמת , ולפי כך רק אז יהיה אפשר להוציא איברים על

. כשאר מוציאים איברים לפני שהלב הפסיק לפעום מנת להציל חיים

והאדם עבר מוות מוחי מעשה זה מוגדר כרצח , שפיכות דמים , דבר

שנאסר על פי היהדות .

. דבר לכל כמוות מוחי מוות מגדירים כיום הרפואה המתקדמת לפי

היהדות אינה מקבלת הגדרה זו .

35

ן

http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/

aid/659631.מקורות מידע

הגדרת מוות היא כשאר גזע המוח משותק , הוא אומרדב ליאור לפי הרב

שהרפואה מגדירה אדם מת גם לפני שגזע המוח משותק . היהדות אינה

ואין גזע המוח מתפקד האדם חי ולפיה אסור כל עוד זה מקבלת את

להוציא ממנו איברים בשביל תרומת איברים להצלת אדם אחר , כי אחרת

אתה הורג את האדם שעדין חי .

"לפי ההלכה האדם נקרא מת כאשר גזע המוח משותק. אבל מבחינה

רפואית הוא מוגדר כמת הרבה לפני כן. הסיבה לכך היא, שהם מתייחסים

לאדם שלא יתאושש ממצבו וחי מכוח מכשירים כאל מת. אבל מבחנתינו,

כל זמן שגזע המוח מתפקד, הוא מוגדר כחי, ואסור לעשות שום פעולה

תרומת לשם איבר ממנו לקחת אסור וכן מותו, את לקרב העשויה

איברים".

"כי קבע וואזנר הלוי שמואל לפי הרב מיתת אלא קובע המוח מיתת אין

רב זה אומר שמה שקובע אדם מת הוא כאשר" – האדם מיתת היא, הלב

הלב מפסיק לפעום , ולא כשאר המוח הוא זה שמפסיק לפעול .

 ,ולדינברג אליעזר הרב ם"הרמב בעקבות הקובע', אליעזר ציץ' ת"שו בעל 

– הרב אליעזר קובע בדומה לרב שמואל הלוי והולך'. בלב תלויה החיות'ש

לפי הרמב"ם שהלב הוא זה שקובע אם האדם הוא חי או מת .

"כתב פיינשטיין משה הרב לעשות הרופאים שהתחילו הלב שתילת כי:

– הרב הזה אומר שהרופאים"ממש נפשות שתי רציחת הוא האחרון בזמן

שהתחילו לעשות את השתלות הלב רוצחים שני בני האדם .

והנה: "היו רבנים כאלה שהתנגדו לשמאול הלוי ואליעזר ולדינברג ואמרו

לחולה שאין זמן כל מקום מכל, ימים לכמה לדחוף יכול עדיין שהלב אף

36

ן

סימן' ג ד"יו מ"בא בתשובתי וכדבארתי, כמת נחשב, עצמאית נשימה כוח

– הם טענו שהאדם אכן מת גם כאשר הוא נושם באמעות מכונות"ב"קל

למרות שהלב עדין ממשיך לפעום

– הוא טוען שרופאים שקבעו שמוחו של אוירבך זלמן שלמה הרב דעת

אדם מת מותר לנתקו ממכשירים . הרב הזה אומר גם כשאר ליבו עדין

גם איברים ואין לקחת ממנו כגוסס אותו יש לראות והמוח מת פועם

. בנוסף הוא אומר שכשאר הלב בשביל למנוע מוות של מישהו אחר

שניות אך יחזור לפעום בעזרת מכונות האדם יחשב30מפסיק לפעום ל

כמת .

שמוחו קבעו שהרופאים אדם ולכן, כמוות ייחשב כולו המוח שמות הייתה"

קרוב 'רק, פועם עדיין שליבו ככל אך,. ההנשמה ממכשירי לנתקו מותר, מת

ספק בו לראות יש ולכן, המכשירים מחמת רק היא הלב שפעולת' לודאי

חולה של ודאי מוות מניעת לצורך אפילו איברים ממנו ליטול ואין, גוסס

פעימות הפסקת לאחר אם רק להיקבע יכול שכזה אדם של מותו. אחר

הלב אם גם אזי. שניות שלושים במשך נשימה וללא תזוזה ללא יישאר ליבו

".כמת מוגדר האדם יישאר, מכשירים באמצעות לפעולה יוחזר

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%AA_

%D7%90%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D#.D7.AA.D7.A8.D7.95.D7.9E.D7.AA_.D7.90.D7.99.D7.91.D7.A8.D7.99

.D7.9D_.D7.91.D7.99.D7.94.D7.93.D7.95.D7.AA–

מקורות מידע

http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/659631

הגדרת המת על פי ההלכה :

37

ן

על פי ההלכה הצלת חיים היא ערך חשוב מאוד ביהדות מהפסוק "לא

תעמוד על דם רעך " אפשר ללמוד שעל מנת להציל חיים של אדם צריך

הגדרה היא איברים . השתלות לו לעזור כדי אפשרי דבר כל לעשות

להצלת חיים ופיקוח נפש .

הרבנות הראשית לישראל קובעת כי הקריטריון לקביעת מותו של אדם

הוא מותו המוחי וכי הוא תואם את ההלכה. משמעותה של ההחלטה היא

שהרבנות תומכת בתרומת אברים לאחר המוות המוחי .

הרב יוסף שלום אלישיב עדיין נותר בהתנגדותו וסובר שהמוות נקבע רק

עם הפסקת פעולת הלב.

התורה אומרת , כל זמן שלב התורם פועם ואפילו שהמוח אינו פועל או

שאין זאת בכל ,דעתם המוח" "מיתת ניקרא מתפקד אינו המוח גזעי

להוציא שום איבר מגופו של האדם מכיוון שזה ניקרא שפיכות דמים .

וועדה הרב התל אביבי מיכה הלוי אומר שלשם השתלת איברים צריך

השתתפות ואת כמוות מוחי מוות שמתירים רבנים כמה שתכלול

המשפחה . ואם אין את הסכמת המשפחה לוועדת הרבנים אז אין אישור

רבני לתרומת האיברים , הרב אומר גם תומך מאוד בוועדה זו על מנת

שהרופאים לא ילכו לטובת מקבל התרומה . מדבריו עולה שהוא מתנגד

,ושהתנגדות ההגדרה "מוות לתרומת איברים שלא עוברת דרכי רבנות

מוחי" כמוות .

לעומת זאת , פרופ' יונתן הלוי מתנגד לטענת מיכה הלוי ואומר שאין צורך

רבנים ואומר שהתערבות . איברים תרומת בנושא רבנים בהתערבות

. פרופ' הלוי הוא זה שיזם את רעיון תיהיה "אלמנט מסוים של כפייה"

כרטיס התרומה על מנת שאנשים יחתמו ויוכלו לתרום את איבירהם ללא

צורך בדעת רבנים .

ואומר שיש לסמוך על קביעת מוות מוחי בוועדה שמורכבת מעורך דין

ומשני נוירולוגים . וטוען גם שאנשים שאינם מעוניינים בתרומת איברים

38

ן

את יחזק הוא , בוועדה רב של התערבות תיהיה וכשאר ומתלבטים

התנגדותו לתרום איברים . מפיו דבריו עולה שהוא מגדיר מוות גם כשאר

יש מוות מוחי ומאפשר לקיחת איברים מהאדם גם כשאר ליבו פועם .

על לסמוך שיש הלוי יונתן הפרופ' של טענתו את מחזק אבינר הרב

הרופאים שלא יגדירו מוות מוחי מוקדם מידי , ושהם מעולם משהו שנוגד

את ההלכה , ולא עשו מעשים שיש עליהם איסור . ובייחד עם זאת הוא גם

תומך בהתערבות של רבנים לפי בקשת המשפחה .

מדבריו עולה שיש אפשרות של תרומת אבירים גם כשאר האדם נימצא

במוות מוחי .

כרטיס אדי

כרטיס אדי, זהו כרטיס שאדם חותם עליו כשאר הוא מאשר לתרום את

איבריו לאחר מותו על מנת להציל חיים של בני האדם אשר ממתינים

להשתלת איברים . בעולם נהוג לקבל את החלטת המשפחה גם כאשר

האדם חתם על כרטיס אדי . כרטיס אדי תורם הקלה למשפחה על קבלת

ההחלטה האם לתרום את איבריו של החותם על הכרטיס .

כרטיס אדי הומצא על ידי אהוד בן דרור שסבל מאי ספיקת כליות חמורה

זמן אחרי שמצאו כליה . לאחר וטופל בדיאליזה שלוש פעמים בשבוע

והכליה הושתלה אדי ניפתר מכיון שלא עמד בסיבוכים של הניתוח .

יוכלו לחתום על כרטיס במהלך טיפלו אדי העלה את הרעיון שאנשים

שמאשר את תרומת איבריהם לאחר מותם לשם הצלת חיים .

:מטרות

39

ן

, וההשתלות האיברים תרומות מספר הגדלת. 1 את לצמצם במטרה

.הממתינים רשימת

.חיים מתורמים תרומות עידוד.. אדי כרטיס על החותמים מספר הגדלת. 2

.השתלות לנושא המודעות הגברת. 3

.בישראל איברים השתלת לנושא תיעוד/זהות מרכז הקמת. 4

." אופן בשום אדי כרטיס על לחתום אין, "א"שליט הגדול רבינו מרן דעת

ומרן הרב ומאורי הדור שליט"א, כמו מרן הרב אלישיב שליט"א גדולי

עובדיה יוסף שליט"א, ואיתם כל גדולי התורה האמיתיים, טוענים שאין

מכיוון שהם טוענים שהם ניבול המת . .לחתום על כרטיס אדי בשום אופן

"לא תעמוד על דם רעך " (ויקרא י"ט ט"ז) – רש"י מפרש פסוק זה כך ,

שאסור לאדם לראות בן אדם מת כשיש אפשרות להציל אותו .

"ולא לשמור את עצמו יותר מידי , ...וכל המקיים נפש מישראל כיאלו קיים

עולם מלא" (חושן המשפט , סימן תכו סעיף ד' ) –פסוק זה אומר אם יש

לך את האפשרות להציל אדם , כאילו הצלת עולם ומלואו.

40

ן

41

ן

סיכום

בפרק הסיכום הצבנו לעצמנו לתת תשובה לשלוש שאלות מרכזיות

העולות מהמחקר שלנו, השאלות המרכזיות הן למה רבנים מתנגדים

לתרומת איברים?

מה הנימוקים של הרבנים שבעד תרומת איברים ומסכימים שזה יעשה?

ולגלות מה הדעה שלנו לגבי תרומת איברים האם אנו בעד או נגד תרומת

איברים.

במהלך המחקר שלנו חקרנו את השאלות הללו ומצאנו שרבנים מתנגדים

לתרומת איברים שמצריכים מוות של אדם אחר, הם מתנגדים לכך משום

שזה שפיכות דמים.

הרבנים מתנגדים לתרומת איברים כמו למשל לב מכיוון שצריך שבן אדם

ימות הם אוסרים על תרומת איברים מיהודים ומכל אדם אחר גם אם הוא

לא יהודי .

הגדרת מוות על פי הרבנים כאשר הלב מפסיק לפעום וכך קובע שהבן

אדם מת לעומת זאת על פי הרפואה הגדרת מוות היא כאשר גזע המוח

מפסיק לעבוד ובכך על פי הרפואה אפשר לתרום לב כי מבחינתם הם לא

הורגים את האדם מכיון שהמוח הפסיק לעבוד ובכך האדם מוגדר כמת.

לעומת רבנים שנגד תרומת איברים ישנם רבנים המתירים תרומת

אבירים מכיון שזה הצלת אדם אחר ממות, והצלת אדם ממות זה ערך

עליון ביהדות.

הרבנים שבעד תרומת איברים מתירים לתרום איברים שלא מצריכים

מוות של אדם אחר הם מאפשרים תרומת איברים כמו למשל כליה, כבד

ועוד..

42

ן

על פי היהדות יש הבדל בין תרומת איברים של אדם חי ושל אדם מת.

תרומת איברים מאדם חי כמו מח עצם או כליה שאפשר לתרום בעודך

בחיים זהו ערך עליון על פי היהדות מכיוון שאתה מציל אדם ממות אך

אתה לא מת ואתה יכול לחיות בלעדי האיבר הנ"ל שתרמת.

לעומת זאת היהדות מאפשרת לתרום איברים כאשר הבן אדם מת מכיוון

שהלצת אדם היא ערך עליון ביהדות למרות שעל פי התורה מצווה לקבור

אדם שלם.

לאחר שחקרנו את נושא תרומת איברים וגילינו את דעותיהם של רבנים

אשר מתנגדים או שהם בעד לתרום איברים, דעתנו היא שאנו בעד לתרום

איברים לאדם שזקוק לאיבר כלשהו מכיוון שחשוב להציל אדם ממות אם

יש ביכולתך לעשות זאת. כרטיס אדי הוא דבר אשר מאפשר לאדם לתרום

את איבריו לאחר מותו אנו בעד לחתום על כרטיס זה כדי להציל אדם

אחר ממות.

לעומת זאת אנו נגד תרומת האיברים שבסין משום שבסין לא נותנים

להם את זכות הבחירה אם לתרום או לא לתרום את האיברים שלהם,

תרומת איברים צריכה להיות בהסכמת האדם שרוצה לתרום את איבריו.

בעקבות חקירת הנושא גילינו פרטים מעניינים וחשובים על תרומת

איברים גילינו למה זה חשוב לתרום איברים לאדם שזקוק לאברים מפני

שהוא צריך אותם כדי להינצל ממות. גילינו את דעותיהם של הרבנים ותוך

כדי הבנו גם את עמדתנו בנושא זה, גילינו איך מתבצעת תרומת איברים

בסין ואיך במדינת ישראל מתבצעת תרומת איברים ואיך אפשר לתרום

איברים, וגילינו מהו כרטיס אדי אשר נותן את האפשרות לתרומת איברים

לאחר מותך.

43

ן

בס"ד

דימוי ומעמד חילוני ביהדות

מגישות :

316075530מרים אליזרוב- ת.ז:

316475300 אורטל בקר- ת.ז:

"אורט ספיר" ירוחם.בית ספר :

09.06.2014תאריך :

: מרטין ססלר.שם המורה

44

ן

תוכן עניינים

מבוא............................................................................עמוד

3

פרק ראשון : הברית בין אלוקים לעם ישראל.....................עמוד

4-5

פרק שני : מצוות התוכחה................................................עמוד

6

פרק שלישי : להיות חילוני................................................עמוד

7

פרק רביעי : דימוי ומעמד החילוני, מפר חוקי התורה........עמוד

9-10

-11פרק חמישי : חילוניים ודתיים כיום..............................עמוד

13

ומסקנות........................................................עמוד -14סיכום

17 

45

ן

מבוא :

כחלק ממגמת מחשבת ישראל התבקשנו לכתוב עבודת חקר על אחד

בנושא בחרנו אנו ויהדות". "מודרנה בנושא כיום הבולטים מהנושאים

יותר על החילוניות "דימוי ומעמד החילוני" מכיוון שנרצה לחקור ולברר

כיום בחברה ומה מעמדה ביהדות.

בעבודה זו נציג עמדות שונות של רבנים ואישים שונים הדנים בנושא זה,

ונסתכל על הנושא מכמה זוויות שונות.

נתחיל את העבודה בקבלת החוקים והמצוות שנתן אלוקים לעם ישראל,

והברית שכרת איתם. לאחר מכן, נדבר על הפרת הברית של עם ישראל

: "האם הברית אישית בין כל אדם ועונשם. ובסוף הפרק נדון בשאלה

בישראל לה', או ברית בין ה' עם כל עם ישראל?" .

הפרק השני נובע מתוך הפרק הראשון, בפרק זה נציג את מצוות התוכחה

שתפקידה להחזיר את כל עם ישראל לדרך הישר ולמנוע עונשים וגלויות

נוספות. בנוסף, נציג את ההבדל בין שוגגים למזידים.

בפרק השלישי נסביר מיהו חילוני ונציג נגזרות שונות להגדרתו, נציג את

הדרך בה הדתיים תופסים את החילוני ומדוע לא ניתן לכנות יהודי בתור

"חילוני".

בפרק הרביעי נציג את מעמד החילוני ביהדות הדתית, ונסביר את ארבעת

הסוגים השונים של החילוני על פי הדת.

כיום, את והדתיים בחילונים את מעמד נציג והאחרון, החמישי בפרק

החילונים בין שנוצר לקרע בנוגע אבינר והרב קוק הרב של תפיסתו

לדתיים.

ובסוף העבודה, נציג את מסקנותינו העיקריות מהעבודה, נדון מנקודות

מבטינו השונות ולבסוף נסכם.

46

ן

פרק ראשון : הברית בין אלוקים לעם ישראל

. במעמד הר סיני נכרתה הברית בין אלוקים לעם ישראל

תה כשש מאות אלף:7לפי ספר שמות בניי ישראל מרעמסס סכ "ויסעו - היו כשש מאות אלף גברים וזאת בלי הנשיםרגלי הגברים לבד מטף"

והטף, מה שאומר שהיו כמיליוני בני אדם במעמד זה.התגלותו של אלוקים

אל העם לוותה במהולה רבה: בברקים, רעמים, קולות, קול שופר, אש

ועשן. תגובתם של בני ישראל למהולה ,הייתה פחד ובהלה ולכן התרחקו

. 8מההר ומשה עולה אל ההר לקבל את לוחות הברית

:כאשר משה קיבל את לוחות הברית, אלוקים שולח אותו למטה אל העם כשמשה יורד אל העם הוא מגלה שהם חוגגים. 9"לך רד כי שחת עמך"

קורא הברית. משה לוחות את ושובר זועם זהב, משה לעגל ועובדים

לאנשי לוי ומצווה עליהם להרוג את כל האנשים שעבדו אל העגל .

"ושמרתם אתם, את-חקתי ואת-משפטי, ולא תעשו,ברית הר סיני : ל התועבות האלה.. ולא-תקיא הארץ אתכם ."מכ

ברית הר סיני מחייבת את היהודים לשמור את כל מצוות התורה ואם לא

ישמרו את המצוות, לא תהיו בארץ הזאת ,כלומר אלוקים מגרש אתכם

מארץ ישראל לגלות. פעמיים בהיסטוריה של עם ישראל גורשו היהודים

ב בית המקדש חורבן אחרי הראשונה ישראל, בפעם לפני586מארץ

70 באב בשנת 9הספירה כשעם ישראל יצא לגלות בבל, ובפעם השנייה ב

שנה.2000יצא עם ישראל לגלות של

פרק י"ב, פסוק ל"ז7עשרת הדיברות8שמות פרק ל"ב, פסוק ז'9

47

ן

נשאלת השאלה, האם הברית אישית בין כל אדם בישראל לה',

או ברית בין ה' עם כל עם ישראל ?

זה לזה" "כל ישראל ערבים אנו למדים שאלוקים כרת10על פי הפסוק

ברית עם כל עם ישראל ולא עם האינדיבידואל.

חברו של המצוות קיום על באחריות נושא יהודי שכל אומרת, זאת

.לאחריות זו יש גם משמעות מוסרית וגם תוצאות הלכתיות

כל יהודי התחייב לשלם על חובותיו (גם חטאיו) של חברו- מכאן נגזרת 

המסקנה שיש לכל אחד אחריות על קיום המצוות של זולתו, ואדם אחד

כל ישראל נפש אחת, ואם אחדעלול להענש בידי שמיים על חטאיחברו.

מהם חוטא- כולם ערבים זה בזה.

ביטוי מאת חז"ל10

48

ן

פרק שני : מצוות תוכחה

11."הוכח תוכח את עמיתך"התורה מצווה עלה תוכחה:

מצוות התוכחה היא מצוות עשה. כאשר רואה אדם את חברו עובר על

אחת ממצוות התורה שבין אדם לחברו, חובה ללכת אליו ולהעיר לו על

מעשיו בשביל להחזירו למוטב שלא יחטא עוד- יש להוכיח כל אדם שפועל

לא כשורה. צריך להוכיח את חברך בפיך, שהרי עליך מוטלת האחריות

שלא יחטא ואם לא הוכחת את חברך – חטאיו רובצים גם עליך.

נשיאת חטא זו פורשה"הוכיח תוכיח את עמיתך, ולא תישא עליו חטא" -

"המוכיח את חברו תחלה לא ידבר לו קשות עד שאמרו :12על-ידי חז"ל " נשיאת חטא זו באה כהגבלה על חובת התוכחה: אומנם יששיכלימנו

להוכיח את חברך, אך אין להוכיח במקום שהתוכחה תגרום לו לבושה

וכלימה במיוחד ברבים. אלא לפנות אליו בסתר, בלשון רכה ובדברי נחת

כיוון שאם יביישו – חברו יסטה מהמצוות עוד יותר ומצוות התוכחה לא

תוכל להתקיים.

אם–"מוטב שיהיו שוגגין ולא מזידין" מסכת שבת, בביצה ל' ע"א נאמר

אדם שוגג חייב לקיים את מצוות התוכחה, חייב להדריכו בדרך ישרה כיוון

שלא שמע ולא הורגל מאבותיו לכך. ואם אדם מזיד ועושה את האסור

אפילו מאה פעמים",13בידיעה, חייב להוכיחו כפי שנאמר : " 'הוכיח תוכיח'

אם אדם הוכיח את חברו וחברו לא קיבל- למרות זאת עליו לחזור ולהוכיח

את חברו.

חשיבות התוכחה :

ויקרא י"ט, י"ז11חז"ל= חכמנו זיכרונם לברכה )ערכין יז, ב(12כפילת הציווי13

49

ן

"לא חרבה ירושלים אלא מפני שלא הוכיחו זה את זה"–חז"ל אמרו חרבה החוטאים, את בתשובה בחזרה להביא הצליחו שלא מכיוון

ירושלים. אמירה זו מחזקת את הדעה שהברית היא קולקטיבית והתוכחה

מכיוון שמי שאינו מוכיח נחשב כשותף לחטא ונענש14חשובה גם למוכיח

על כך.

פרק שלישי : להיות חילונינאמר בגמרא )שבת נ"ה, א'( 14

50

ן

נשאלת השאלה, מיהו חילוני ? להגדרה זו יש כמה נגזרות והם :

א) חילוני הוא אדם אשר אינו מאמין באלוקים)בהשגחה, בתורה מסיני),

אדם שלא מקיים את מצוות התורה, שאורח חייו לא כולל קיום הוראותיה

של הדתאדם שחש חובה לדווח על מעשיו לבני אדם בלבד ולא לכוח

עליון כלשהו, אדם חילוני טוען שהדתיים אשר מקבלים עליהם את עול

תורה ומצוות הם משועבדים ולכן החילוני מגדיר עצמו כאדם "חופשי".

ב)חילוני הוא אדם אשר מכיר בקיומו של האל ובוחר לקיים כמה מצוות,

שלפי הבנתו מצוות אלה סבירות והם מצוות מקוריות מאלוהים, ואינם

מקיימים מצוות אחרות משום שהם מאמינים שבני אדם המציאו אותן והם

הגיוניות. מצוות אינן

אינו מכיר קיומו של האל אך אינו שולל את ג) חילוני הוא אדם אשר

בקיומו, אדם הטוען שאין באפשרות האדם והמדע להוכיח אם דבר כמו

אלוהים או כל דבר רוחני אחר שהוא מעבר לטבע- קיים או לא.

קיבל ההלכה תופסת את החילונים כ"תינוק שנשבה"- כאדם אשר לא

חינוך דתי כי גדל בסביבה חילונית ולא יודע את הדרך הנכונה שלפיה עליו

לנהוג ולכן לא מכיר את האמונה באל ואת קיום המצוות. ההלכה תופסת

את החילוני גם כאדם אוכל נבלות לתאבון- אדם אשר אינו מקיים את

מצוות ההלכה מסיבות נוחות או כאדם אוכל נבלות להכעיס- אדם שמכיר

בקיומו של האל ורוצה להכעיסו.

שיתחילו בשביל החילונים של בתשובה החזרה למען פועלים בהלכה

לקיים תורה ומצוות, היהדות לא מאמינה בביטוי "יהודי חילוני" כי על פי

התורה כל יהודי הוא קדוש ואי אפשר לכנותו "חילוני" ולכן מכנים אותם

15"יהודים שאינם שומרים תורה ומצוות בשלמות לעת עתה"

רבי מנחם מנדל שניארסון15

51

ן

פרק רביעי - דימוי ומעמד חילוני

ביהודית ההלכתית יש הבחנה בין ארבעה סוגים של חילונים:

הוא יהודי, שכשהיה תינוק נשבה לבין הגויים ולכן לא יודע"תינוק שנשבה"

דבר על יהדותו, יהודי אשר אינו אשם בכך שלא שמע את דיני התורה ולא

יודע את יראת ה' כראוי ואבותיו לא לימדו אותו תורה והוא מסכן ולא מזיד,

ולא מקיים את מצוות התורה מחוסר ידיעה ולא מרצון. מושג זה מאפשר

שומר שאינו (יהודי החילוני כלפי בסובלנות להתייחס הדתי לציבור

מצוות), כי על פי ההלכה כל מי שאינו שומר תורה ומצוות הוא רשע גמור.

הציבור הדתי מחויב להשתדל בשלומו, באהבתו, ולקרב אותו לאלוהים

ולתורתו, כיוון שאסור לשנוא את האדם החילוני, אלא לרחם עליו ולנסות

להוכיח אותו בחזרה לדרך הנכונה, לדרך התורה ולהצילו.

"כלל גדול אמרו בשבת,כל השוכחהגדרת תינוק שנשבה על פי התלמוד : עיקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה, אינו חייב אלא אחת;ועשה הנכרים, בין שנתגייר וגר הנכרים, לבין שנשבה תינוק כיצד?

16מלאכות הרבה בשבתות הרבה- אינו חייב אלה חטאת אחת" .

דינו של תינוק שנשבה חל על מי ששמע את התורהדין תינוק שנשבה

וראה את היהודים ודתם. אדם שכופר בתורה שבעל פה בדברים שנראים

לו והולך אחרי מה שנוח לו- הוא טועה, ובני הטועים שגדלו לפי אבותיהם

הם תינוקות שנישבו לבין הגויםוהגוים גידלו אותם על דתם, בני טועים

אלה הם אנוסים, ואם שמעו אחר כך יהודי וראו את דתו, הם אנוסים

אותם לדרך ולמשוך צריך להחזירם בתשובה ולכן שגודלו על טעותם,

התורה והמצוות. לפי הגמרא, אם ידע האדם שיש עם ישראל ויש להם

תורה נחשב כמזיד, ואין לדמותו לתינוק שנשבה. אך לפי הרמב"ם גם אם

.17אנוסראה יהודים ודתם, עדיין נחשב

דף ס"ח ע"ב. מסכת שבת 16בנקודה הזו חלקו עליו הנימוקי-יוסף )הו"ד בב"י יו"ד קנ"ט(, וגם המבי"ט )ח"א, סי' ל"ז(.17

52

ן

"במה דברים אמורים, באיש שכפרהגדרת הרמב"ם לדין תינוק שנשבה : דעתו אחר והלך לו, שנראו ובדברים ממחשבתו פה שבעל בתורה כל וכן תחילה, פה שבעל בתורה וכפר ליבו, שרירות ואחר הקלה הטועים אחריו. אבל בני אותן הטועים ובני בניהם, שהדיחו אותם אבותם ונולדו במינות, וגידלו אותן עליו - הרי הן כתינוק שנשבה לבין הגויים וגידלוהו הגויים על דתם, שהוא אנוס; ואף על פי ששמע אחר כך שהיה יהודי, וראה היהודיים ודתם - הרי הוא כאנוס, שהרי גידלוהו על טעותם.

".כך אלו האוחזים בדרכי אבותיהם שתעו

להכעיס" נבלות ורוצה18"אוכל אלוהים של לקיומו המודע אדם הוא

להכעיס אותו בכך שלא ישמור תורה ומצוות. חילוני מסוג זה נחשב לרע

בפני הדת , והוא פסול לעדות.

ולא מקיים אותם, לא"אוכל נבלות לתיאבון" הוא אדם שמודע למצוות

מחמת אידיאולוגיה כלשהי אלא משום נוחות והנאה ( אחד המאפיינים

הבולטים הוא שמירת הכשרות), מבחינתו עול המצוות גדול מידי בשבילו .

הוא ההפך מ"אוכל נבלות לתאבון", הוא אדם שאינו מקיים19"אפיקורס"

אין וכן את המצוות מחמת אידיאולוגיה, הוא כופר בקיומו של אלוהים

סיבה שיקיים את מצוות

התורה.

מסכת סנהדרין, כ"ז, א'18על שמו של הפילוסוף היווני אפיקורס 19

53

ן

פרק חמישי: חילונים ודתיים כיום.

במאמר זה יצא חוצץ נגד "מסע המחנות", הרב קוק פרסם את המאמר

המחנות נקראו אז "חופשיים" ההבחנה בין חילונים לדתיים, או כפי ששני

"דומה לנו שהננו מחולקים לשני מחנות. וכך כתב בין השאר: ו"חרדים".

תמיד רגילים לצלצל אצלנו בשני השמות המהווים את הקהל שלנו בכלל,

והם 'חרדים' ו'חופשיים'. שמות חדשים אשר מאז לא היו רגילים להיות

האדם שווים במדרגותיהם, בייחוד בני מתבטאים אצלנו כלל. ידענו שאין

במה שנוגע לתוכנם הרוחני, שהוא יסוד החיים, אבל שיהיה שם מוגבל

ומיוחד לכך, המתאר סיעות ומפלגות, מזה לא ידענו. וכדומה שבזה ודאי

יש לנו לומר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, והלוואי שנוכל להשכיח

מאיתנו, בכלל, את אלה שני השמות העומדים לנו לשטן על דרך החיים

האיתנים והטהורים הראויים להיות שבים אלינו באור ה' אשר יאיר לנו."

הרב קוק כתב שהשמות 'חרדים' ו'חופשיים', הם שמות של הבל הגורמים

בעם אסון הרת אנשים20לחלוקה יש בציבור. מדרגות שישנן ודאי .

ופחות יותר צדיקים ויש השומרים פחות מצוות, יותר מצוות השומרים

דבר שקרי. היא הציבור, את החוצה חברתי אך עשיית חתך צדיקים.

ופחות שלמים במצוות מסוימות שבתורה, יותר שלמים אנשים ייתכנו

ישנם המכונים חילוניים, שמאוד מקפידים על עניינים במצוות אחרות.

"הפושעים שמתחברים וכך כתב מרן הרב קוק: חברתיים וארץ ישראלים.

באהבה אל ענייני כלל ישראל וארץ ישראל, נפשם יותר מתוקנת מנפשם

של שלומי אמוני ישראל שאין להם היתרון הזה, ולעומת זאת, שלומי אמוני

 .21ישראל הינם יותר מתוקנים ברוחם"

76מאמרי הראיה 20אורות פד21

54

ן

במאמר זה, מציע הרב לבחון את האדם כפרט, לא כחלק מקולקטיב. כל

אדם מחוייב תמיד בחשבון נפש, בתיקון אישי, בחזרה בתשובה. החלוקה

בין דתיים לחילונים, מתייגת כל אדם לקבוצה ומשחררת אותו מחשבון

הנפש. הדתי – עושה את חשבון נפשם של החילונים, מכה "על חטא" על

חזם, ובכך כביכול משחרר עצמו מחשבון נפשו. החילוני – לכאורה, אין זה

הפרט בהשתמטות וכך, לדתיים. עניין היא התשובה שהרי מעניינו,

בישראל מתיקון אישי, נמנע מעם ישראל תיקון חברתי כללי.

אלה אומר: הרב שלמה אבינר קווית: חלוקה לעשות אפשרות "אין

ואלה צדיקים אלה חילוניים, ואלה דתיים אלה חופשים, ואלה חרדים

רשעים - אלא יש לדון כל אדם לגופו של עניין. למשל, אם פלוני מקולקל

בענייני כשרות, לא נאכל אצלו, אך אם הוא מתוקן בענייני כספים נעשה

איתו עסקים. ויש אדם יותר מתוקן בכשרות, אך מקולקל בענייני כספים.

הינו ציבורי חתך כל בשניהם. מתוקן ורביעי בשניהם מקולקל שלישי

מלאכותי ובלתי צודק."

"באמת, לא שני מחנות כי אם שלושה מכאן מגיע הרב קוק למסקנה:

מחנות הננו מונים מאז. מסורת ישנה היא, ש'ציבור' הוא כולל במובנו כפי

הנוטריקין שלו 'צדיקים, בינוניים ורשעים', אבל זהו דווקא תיאור אישי, ועל

כל אדם בפרט למדנו ש'אפילו כל העולם כולו אומרים עליך צדיק אתה,

היה בעיניך כרשע', וטוב מאוד לאדם שיהיה שקוע לחשב חשבון עצמו,

ולחטט במומיו הנפשיים ולהביט בעין יפה על אחרים שיכול באמת להיות

והננו צריכים להחליט, כי כוח שבמצפונם גם אוצר טוב הסמוי מן העין.

כמוס של הצעדה לטובה ישנו בכל המחנות ובכל אישי האומה, ובייחוד

ישראל של הכללי אלה שהערך מידהבכל באיזו להם יקרים ותקוותו

שהיא".

55

ן

"יש להבין שהמאחד הוא גדול יותר לאין ערוך מהמפריד. יש הרב אבינר:

יש בתנ"ך גם ישראלי. הכלל המאחד בתוך מדרגות הן אך מדרגות,

תורה-נביאים-כתובים, אך אלו מדרגות בתוך כתבי הקודש. שבת ויום טוב

הם מדרגות בתוך מועדי הקודש. תלמיד חכם ועם הארץ, הם מדרגות

בפנים האומה. מה שמאחד אותנו הוא הסגולה הישראלית הקיימת בכל

יהודי, בין צדיק בין רשע."

בין – הוא שולל את ההבחנה ביותר במאמר כאן אולי המסר החשוב

- המחויבות פי מבחן שונה לגמרי ומציע הבחנה על דתיים לחילונים,

יותר המחויבים יש המחנות שבכל טוען, קוק הרב ישראל. עם לכלל

והמחויבים פחות לכלל ישראל. את המחויבים פחות או שאינם מחויבים,

ולעומת זאת, את בשני המחנות המקובלים, הוא משייך לקבוצה אחת

לשבח, הראויה לקבוצה משייך הוא המחנות, בשני יותר, המחויבים

בהיותה הקבוצה שיש בה "כוח כמוס של הצעדה לטובה".

להתבדל או בחילונים להיאבק היא שבמקום קוק, הרב של המסקנה

הדרך מהם, יש להכיר את חשיבות האור שהם נושאים ולהאיר להם את

ומצוות. תורה את  לשמירת מכנה הצעירים   הציוניםהוא החילונים

והוא חפץ לאחד את האבות והבנים: שומרי המצוות "אבות" ואת"בנים"

"ולב האבות יתחיל להכיר את כל אוצר הטוב והסגולה הגנוזה שבבנים

יכירו את הקדושה והטהרה, ההוד והבנים בעומק נפשם הערה והחיה,

מדור בנחלה אלה כל להם האבות, שלקחו בלב המלאים והתפארת

הדבקות ידי ועל תורהומצוותיה של קדושתה שמירת ידי על דורים,

הפנימית בשם ה' אלוקי ישראל, שוכן בציון ובוחר בירושלים. וכל אחד

אור ייקח מחברו הזרחת אחרי והכשר, הנאה כל ,את הטוב כל את

משני הצדדים, שכל אלה יביאו להכרה החכמה, הגבורה, העוז והענווה

נאמנה, שרק על ידי ההתאחדות הרוחנית של ישראל הצעיר עם ישראל

בין-תבוא ישועה ותצמח גאולה" הזקן, הרב קוק מאמין שע"י איחוד

56

ן

תגיע הצעירים(- )החילונים הבנים לבין המצוות( )שומרי האבות הגאולה ויבנה בית המקדש!

סיכום ומסקנות :

אל הדתיים יחס את ביררנו שבמרכזו העבודה, כתיבת סיום לאחר

נסכם את הכתוב בנוגע לנושא העבודה ובנוגע החילונים לאורך הדורות,

לכל השאלות שהועלו במשך העבודה.

העבודה מסתכמת בכך שיחס הדתיים אל החילוניים אינומוחלט. במהלך העבודה הצגנו אפשרויות שונות ומגוונות ליחס הדתיים לחילונים, יש

המחמירים יותר עימם ויש המחמירים פחות. בתחילת העבודה דנו בנושא "האם הברית של אלוהים היא בין אלוהים לפרט או בין אלוהים לכלל עם ישראל?" והתשובה שניתנת היא שעם ישראל ערבים זה לזה, מכאן נובע

היחס של הדתיים לחילונים. במהלך העבודה הראנו את ההגדרות שניתנות לחילונים ע"י החרדים, וניתן לראות שכל גישה נוהגת בדרך שונה

בחילוני.

ההלכה תופסת את החילונים בכמה נגזרות שונות, יש את המזידין ומצד שני יש את השוגגין, כמובן שהמזידין גרועים יותר משום שהם יודעים על

העולם הרוחני ולמרות זאת בחרו שלא ללכת בדרך זו, ולכן נראה שאין דרך להחזירם לדרך הישר. לעומתם, השוגגין הם "תינוקות שנשבו", כיוון שאינם מודעים לעולם הרוחני ולא חונכו לדרך זו, לכן יש אפשרות גדולה יותר לשוגגין לחזור בתשובה, וחובה לנסות להראות להם את דרך הישר ולהאיר להם את אור התורה והמצוות. בדומה ל"תינוקות שנשבו" יש גם

את האנוסים- אנשים שידעו על התורה והמצווה והעולם הרוחני אך חונכו לדרך מנוגדת לעולם זה, זאת אומרת, אדם שנמנעה ממנו האפרות

להאמין ולשמור נחשב אנוס.

על כל יהודי מאמין, חלה "מצוות התוכחה" שבמשמעותה אומרת שיש להוכיח כל יהודי שסטה מדרך התורה והמצווה ולהחזירו לדרך הישר

באמצעות דרכים מסוימות על מנת שיחזור בתשובה וכך "יפטר" החרדיממצוות התוכחה לבסוף.

בפרק האחרון התעמקנו יותר בחברה הדתית-חילונית כיום, ועל תפיסתם של הרב קוק והרב אבינר בנוגע לקרע שנוצר בין החילוניים לדתיים

57

ן

בחברה שלנו. הרב קוק, מסביר למה אסור להתייחס שונה לחרדים ולחילוניים בפרט ולמה ההבדלה בין "חופשיים" ל"חרדים" יכולה לגרום לאסון. ולבסוף, מגיע הרב קוק למסקנה ואומר שכל אדם צריך לעשות חשבון נפש עם עצמו, גם אם הוא צדיק וישר, צריך להסתכל על עצמו

כרשע ולבחון את עצמו היטב ולאו דווקא להסתכל על האחר ולדון אותו. 'אפילו כל העולם כולו אומרים עליך צדיק אתה, היה בעיניך כרשע'.

בנוסף, הוא צריך להביט בעין יפה על אחרים כי יכול להיות שבתוכם נמצא אוצר הסמוי מן העין-אוצר זה יכול להמצא אצל כל בן אדם באומה.

לבסוף, העבודה מסתכמת במסקנה אחרת של הרב קוק, שאומר שיש להכיר בחשיבות של האור שנושא כל אדם מישראל, בין אם חילוני ובין אם דתי ולהאיר את דרכם לדרך התורה והמצוות. ומכנה את החילונים

הצעירים "בנים" ואת שומרי המצוות "אבות" ורוצה לאחד בין האבות והבנים. לבסוף אומר שבאמצעות האיחוד כל אחד יקח מחברו את

הדברים הטובים שנמצאים בו (האוצרות), ובכך זה יביא להתאחדות רוחנית ולהכרה נאמנה בין האבות לבנים וכך תגיע הגאולה ויבנה בית

המקדש.

58

ן

דיון:

מרים :

"איש איש באומנתו יחיה" – פסוק זה מתאר בקצרה את דעותיי, כל אדם

ולהאמין לו נוחה יכול לחיות בדרך חיים שהוא בחר לחיות בה, שהכי

שונות סיבות משלל אחריו ללכת בוחר שהוא במה שלמה באמונה

שנראות לו סבירות והגיוניות. למשל, אני מגדירה את עצמי כמסורתית,

לא דתייה אך גם לא חילונית. אני מאמינה בתורה, במצוות, ובקדוש ברוך

הוא אך בוחרת לקיים את מצוותיו שבעיניי נראות נכונות, המצוות שהם

הבסיס. מצוות הבסיס המקובלות אצל המסורתיים הם :שמירת כשרות

יום צום ,שמירת וחלביים בשיריים כלים מזוזות בבית, הפרדת חזקה,

צום גם שמירת וחלקם גדלתי במשפחה מסורתית9כיפור אני באב.

חזקה ולמדתי בבית הספר חרדי אבל כשגדלתי יכולתי לבחור לבד את

המסדרת לה אני רוצה להשתייך והדרך בה אני הולכת ובדרכי אני מכבדת

אנשים אחרים שבחרו אחרת ממני , ולכן אני חושבת שכל אדם חופשי

לבחירה ולחיות באורח החיים שהוא בוחר ולדבוק בה בתנאי שיכבד כל

אדם שבחור אחרת ממנו, שונה ממנו ויקבל אותו בכך שיכבד אותו גם אם

שכולם מאמינה אני . בו ומאמין חושב שאתה למה מנוגדות דעותיו

צריכים לחיות יחד בשלום ולקבל אחד את השני, בין אם סגנון החיים שלך

בוחר שמולך האדם אחריה הדת לפי לשפוט ולא האחר משל שונה

להאמין בה .

59

ן

אורטל:

אני מסכימה עם מרים. לפי השקפת עולמי, כל אדם צריך לחיות בדרך

שלו, ללכת לפי אמונות בהן הוא מאמין, לקבל עליו את הערכים בהם הוא

מאמין, ולחיות את אורח החיים שהכי בריא בשבילו. אני אתאיסטית, אינני

מאמינה באלוהים, בשום אל או ישות השולטת על העולם או מכתיבה את

ניתנו ע"י מישהו ומצוות אשר צורך למלא חוקים אינני מרגישה חוקיו.

אחר, אני מאמינה שמעשים טובים צריכים להתקיים רק כאשר יש כוונה

אמתית לכך והבנה למעשים שלנו. לא אשקר, נקודת המבט של הדתיים

תינוקות כופרים, יש הרואים בהם אותי, אכן מכעיסה כלפי החילוניים

שנשבו, "לא מאמין לעת עתה" ועוד כינויים שונים המגוונים לאדם אשר

בחר להיות חופשי מעולם הדת. יש לדתיים מן אובססיה לשנות משהו

בנו, החילוניים, לשנות את האמונה שלנו (לצורך העניין- חוסר האמונה),

לשנות את הדרך שבחרנו לחיות בה, הדרך שבחרנו בה מבחירה חופשית

ושהושקעה בה חשיבה. אותי כמובן זה מכעיס משום שאני מאמינה שכל

אדם נולד אתאיסט ולאחר מכן נשבה לעולם הדת. אך בשונה מהדתיים,

לנו, החילוניים, אין שום אובססיה או כוונה לשנות אמונה של אדם שטוב

לו לחיות לפיה, אנו לא רוצים לכפות על אחרים להיות כמונו, הכופרים.

בחיים שינוי לעשות לחילוני משמעותו חושבים שלהפוך אנו זאת, עם

הנובע מרצונך שלך. לכן אין אנו מתערבים בחייהם של אחרים אלא אם כן

הם רוצים בכך. איננו מחפשים דרך "לתקן" את המאמינים ואנו לא מכנים

אותם בכינויים. זה ההבדל שעומד בין החילוניים לדתיים, הרצון לשנות

מישהו ששונה ממך, והאפשרות השניה, פשוט לתת לו לחיות את חייו. לכן

אני אומר שוב, הגישה של מרים תואמת את גישתי, כל אדם ואמונתו שלו,

זכותו להאמין במה שיבחר ללא חשש שיכפו עליו אורח חיים או אמונה

.אחרת

60

ן

בס"ד

תרומת

אברים

מגישות: לורן דהן ושובל לנקרי

שם מורה: מרטין ססלר

30.4.2014תאריך:

כיתה: י"ב עיוני

61

ן

בית ספר: אורט ספיר ירוחם.

ראשי פרקים .מבוא...........................................................................ע"מ13

-4. פתיחה................................................................... ע"מ 25

.סוגים שונים של תרומות (סוגים שונים – סוג שצריך אדם מת3ושלא צריך אדם מת כליה וכו').................................................

6-7ע"מ

. הקושי בתרומת איברים מאדם מת (קושי רפואי וקושי הילכתי)4- הבעיה איך לקחת לב פועם מבלי להרוג את התורם...........

8-11ע"מ

. עמדת המחייבים ועמדת השוללים תרומת איברים.......ע"מ512-13

-14.סיכום...................................................................ע"מ 615

62

ן

.מבוא 1 השאלה העיקרית, שבה צריך לדון לגבי רגע המוות, היא השאלה מהם

לכל ביותר חיוני איבר הוא הלב אדם. של לחיותו החיוניים האיברים

הדעות. אם נפסקה פעולת הלב, האדם מת בוודאות. השאלה העומדת

בבסיס המחלוקת, היא האם חשיבות המוח שווה לחשיבות הלב, או לא.

, מוח האדם מת22שאלה זו היא מהותית, מכיוון שבמקרים של מוות מוחי

לגמרי, אך ליבו עדיין פועם בשל החיבור למכשירים. אם כן, במקרה כזה,

האם ניתן לקבוע את מות האדם, או שאי אפשר, בשל המשך פעילות

הלב. דיון זה אינו נמצא כמעט בגמרא, בגאונים ובראשונים, בשל הסיבה

שעם מפני קיימת, הייתה לא השאלה הקדומים, שבזמנים הפשוטה

האמצעים של התקופה ההיא, לא הייתה להם דרך להשאיר את ליבו של

אדם עם מוות מוחי פועם, ולכן לא הייתה מציאות כזו של "מוות חלקי". אך

השנים האחרונות, שאלה זו היא סלע מחלוקת בין50באחרונים, ובפרט ב

גדולי הרבנים של העת. שאלה זו עלתה במאה האחרונה בעקבות השאלה

, מפני שלכאורה, אם צריך מוות של הלב,23האם מותר לבצע השתלת לב

אזי לקיחת לב מהתורם הנמצא במוות מוחי תהייה בגדר רצח מוחלט! אך הכוונה אינה למוות קליני, שהאדם שקוע בתרדמת ארוכה בעקבות נזק שאינו בלתי הפיך. הכוונה היא22

למוות מוחי, שבעקבות נזק בלתי הפיך בגזע המוח נוצר נמק, והמוח מת.

ההבדל הפרקטי בין השניים, הוא שבמוות קליני ישנה נשימה עצמאית, מפני שהקשר של המוח עםולכן היפוקסיה מוחית היא בלתי נמנעת בלתי נותק, קיים, לעומת מוות מוחי, שהקשר שאר הגוף

הפיכה.

לא ניתן לקחת תרומה של לב מאדם שליבו מת. כדי שההשתלה תעבוד, זקוקים ללב שעדיין פועל23בצורה תיקנית.

63

ן

אם המוות נקבע במוות המוח, ניתן יהיה לקחת את הלב מהתורם שכבר

מת מוות מוחי, ואז יהיה זה בסדר גמור.

.פתיחה2

תרומת איברים ע"פ ההלכה – עשה את המצווה 24 האחרונה למצווה חשובה

המאמר פותח בדילמה קשה בנושא אליסה פלטו, נערה אמריקאית בת .1995שנפצעה אנושות בפיגוע חבלני בישראל בשנת 20

הוריה של הנערה היו צריכים להחליט אם לתרום את האבירים של ביתםאו לא.

לאחר התייעצות עם הרב משה טנדלר, פרופסור לתלמוד ולביולוגיה בישיבה-יוניברסיטי – ניו-יורק, קיבלו הוריה את ההחלטה הקשה, לתרום

את איבריה להשתלה. צעד אמיץ זה הציל חיי רבים.

על אף מקרה של אליסה פלטו המפורסם ודומיו, נמשכת ונפוצה בקרב יהודים התפיסה המוטעית, ולפיה חוקי היהדות אוסרים לחלוטין על תרומת איברים. כתוצאה מתפיסה זו, אחוז תרומות האיברים בקרב

היהודים הוא הנמוך ביותר בכל הקבוצות האתניות. זהו נתון טרגי, שכן הצורך בהשתלת איברים גדל בהתמדה: בעשור האחרון גדל מספר

. בארץ יש למעלה מ-80,000 ל-27,000האמריקנים המחכים להשתלה מ- חולים הממתינים לתרומות איברים שיצילו את חייהם.1,000

אחוזים חתמו עד כה על קבלת4מדינה שהרוב בה יהודי, רק בישראל כרטיס "אדי" לתרומת איברים. אחת הסיבות לכך היא שכשמדובר בנושא

המוות בני אדם רבים, ובהם גם חילוניים, מאמצים את ההשקפההנתפסת כ"דתית" יותר ומחליטים שלא לתרום איברים.

אם כן, המציאות היחידה שבה ניתן לקחת לב מתורם בלי להרוג אותו, היא תרומה מאדם הנמצאבמוות מוחי, שלכאורה הוא אינו חי, אך ליבו עדיין פועם.

http://www.agudatadi.org.il/ShowPage.asp?pid=74 תרומת איברים על פי הלכה 24

64

ן

דווקא לפי חוקי היהדות יכולה תרומת האיברים להיות מצווה גדולה. הרבנות הראשית לישראל התירה תרומת איברים ומכירה במות גזע המוח

כבמוות על פי חוקי ההלכה, על סמך פסיקותיו של הרב משה פיינשטיין.

יש גם הרבנים עדיין לא הושגה דעה אחת מגובשת בענייןבנוסף לכך תרומת האיברים, יש כמה סמכויות הלכתיות המאשרות תרומה זו ורואות

בה מצווה.

גורמים מעכבים שניצבים בדרך לתרומת איברים.ניתן לראות שקיימים הגורם המעכב הראשון הוא הקושי הרגשי שרבים חווים בעת הסכמתם

לתרום את האיברים שלהם או את איברי יקיריהם. עם זאת, בתורה נודע ערך רב לחיי אדם והיא מעודדת יהודים לעמוד בקשיים גדולים – גופניים,

כספיים או רגשיים – כדי להציל חיים של אדם אחר.

הגורם המעכב השני הוא התפיסה המוטעית והנפוצה, ולפיה חוקי היהדותאוסרים לחלוטין תרומת איברים.

הגורם המעכב השלישי הוא התפיסה שגם כשנקבע כי גזע המוח של האדם מת, עדיין נחשב האדם לחי על פי ההלכה. וכמובן, ההלכה

היהודית לא תתיר הסרת איברים חיוניים מאדם חי כדי להציל חיי אדםאחר והמעשה ייחשב להריגת התורם.

הצלת חיים(פיקוח נפש) היא ערך יסוד ביהדות. למעשה, חוקי היהדות מחייבים להפר כמעט את כל המצוות האחרות, אם יש צורך, כדי להציל

חיי אדם, חוץ ממקרים שבהם ייאלץ חלילה יהודי לבצע רצח, לעבוד ניוול המת הוא איסור מן התורה עלעבודה זרה או לחטוא בגילוי עריות.

הטלת מום בגופה בלא צורך. האיסור תקף גם בהקשר של נתיחת גופות, ואולם הרבנים מתירים נתיחה כשיש צורך לקבוע את סיבת המוות, אם

תוצאת הקביעה עשויה להיות הצלת חיים. כיוון שהשתלת איברים מצילה השארתחיים, מסכימים מרבית מן הרבנים כי אין כאן משום ניוול המת.

המת בלי קבורה הוא איסור מן התורה ולפיו אין לעכב את הקבורה. כידוע, תהליך ההשתלה אורך שעות ספורות ועל כן עלול להיגרם עיכוב בקבורה.

ואולם מאחר שתרומת איברים מצילה חיי אדם, מסכימים רוב הרבנים. הנאת המת הוא איסור, לכן היהודים קוברים את המת באותו היום בו

נקבע מותו. יש הסוברים מדאורייתא ויש הסוברים מדרבנן, הנוגע לקבלתטובה כלשהי מגופת המת, כגון מכירתה למטרות מחקר רפואי.

כיוון שתרומת האיברים מצילה חיים, קובעים רוב הרבנים כי אין בה משוםהנאת המת.

65

ן

תרומת253 של שונים סוגים

איברים מגוף של אדם רקמה או איבר היא הפעולה שבה לוקחים  תרומת איברים

אותה בגוף האדם להשתיל אחד לגוף של אדם אחר, ובכך יהיה ניתן שתל. אם השתל נקלט בגוף החולה הדבר יכול השני. איבר זה מכונה

לשפר את איכות חייו באופן משמעותי, ובמקרים מסוימים אף להציל את חייו. תרומת איברים כרוכה בבעיות רפואיות, חוקיות, אתניות ודתיות.

איברים להשתלה מגיעים ממקורות שונים: מאדם חי או מאדם מת, מבעל מחזיר) ואף איברים מלאכותיים שיוצרו במיוחד מסתם לב חיים (למשל:

X.לב מלאכותי) (למשל:

רקמות . כמו כן, ישנןכליה ישנם מעט איברים הניתנים להשתלה, למשל כלי דם הניתנות להשתלה שניתן להביאן מתורם חי כמו סוגים שונים של

.ומוח עצם

כאשר הסכמת התורם של איבר מושגת תמורת תשלום, הדבר ם. במדינות רבות החוק אוסר סחר זה, הגם שקיימתסחר באברי מכונה

מחלוקת האם איסור זה ראוי. הגישה הרווחת בעולם המערבי היא שאין לשלם על תרומת איבר מכיוון שאיברי בני אדם אינם מצרכים וכדי למנוע ניצול מצוקתם של עניים המסכימים לתרום איברים לא בגלל רצון חופשי

אלא בגלל מצוקה כלכלית.

האיברים או הרקמות אשר יכולים להתקבל מתורם חי הם מאדם חי-כליות, ריאות, דם וכלי דם שונים, מח עצם, אונת כבד וריאה .

יש אנשים הטוענים שכאשר לוקחים לב מאדם הוא צריךמאדם מת-להיות מת. ועל כך יש דיון.

חיים- לב, מבעלי הם: האיברים ששוקלים לשתול מחזיר לאדם כיום

כליות וריאות. התקווה היא שניתן יהיה לשתול גם איברים נוספים כגון:

תאי לבלב, יותרת המוח ולבלב.

25 http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%9C%D7%AA_%D7%90%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D#.D7.A1.D7.95.D7.92.D7.99_.D7.94.D7.A

9.D7.AA.D7.9C.D7.95.D7.AA

66

ן

, כאשר1998 בשנת שבצרפת השתלת היד הראשונה בוצעה בלוין שעות צוות בינלאומי של כירורגים חיבר את ידו של14בהליך שנמשך

מאוסטרליה. עשור לאחר מכן,48אדם מת לזרועו של קלינט האלם בן ה- על54שתי ידיים מאדם מת, בחקלאי בן  הושתלו בגרמניה 2008 בשנת

שעות. 15 רופאים בניתוח שארך 30ידי צוות שמנה

) ב2005השתלת העין המלאכותית הראשונה והיחידה שהצליחה (בשנת בארצות הברית, כאשר ג'רמיה טיהאן שאיבד את מאור עיניו  בינואר17

שנים שב לראות בזכות עין מלאכותית שפיתח וילאם36לתקופה של דובאל.

השתלת איברים בדתות אחרות הנצרות הקתולית רואה בהסכמה לתרום איברים מעשה של–  נצרות

עצמית. והקרבה צדקה נצרותהחסד,

איברים בפטיזםוה הפרוטסטנטית לתרום ההחלטה את משאירים

באופן אישי לכל אדם ואדם, אך הם רואים בעין יפה מעשה זה.

על פי האסלאם גופת הנפטר צריכה להישאר ללא פגע. תפיסה-  אסלאם

זו הובילה לאיסור תרומת איברים בעבר. כיום הגישה לנושא השתנתה

והותרה לציבור המאמינים.

איברים -הינדיםוה בודהיסטיםה לתרום ההחלטה את משאירים

לשיקולו של האדם אך רואים בעין יפה מעשה זה.

מאמינים שגופת הנפטר צריכה להישאר ללא פגע לאחר מותו -צועניםה

ולכן אינה רואה בעין יפה מעשה זה, אולם אין בעניין זה החלטה רשמית.

מאדם4 אברים בתרומת .הקושי מת - קושי רפואי וקושי הילכתי

67

ן

מהפסוק "לא תעמוד על דם רעך" מבינים כי יש לעשות הכול כדי להציל חיי אדם. רש"י מפרש שאסור לו לאדם לעמוד בחיבוק ידיים כשבכוחו

להציל אדם אחר ממוות. ב"חושן משפט" אפילו אם קיימת סכנה לחייך בהצלת אדם אחר, אל לך לדאוג יתר על המידה לחייך שלך". מהוראה זו

מסיקים שמן הראוי להציל חיים באמצעות תרומת איברים.

הקושי העיקרי בתרומה ובהשתלה של איברים מבחינה הלכתית הוא קביעת רגע המוות של התורם. על פי ההלכה, אסור לגרום למותו של

אדם בכוונה משום האיסור "לא תרצח", גם אם מדובר באדם שמותו קרובמאוד והמטרה היא להאריך חיי אדם אחר.

מכיוון שבמרבית ההשתלות מדובר באיבר חיוני שהוצאתו תגרום למות האדם, על פי ההלכה יש לחכות למותו של האדם כדי להוציא את האיבר

המיועד להשתלה. ההלכה מגדירה כמה תנאים לקביעת רגע מותו של אדם: חוסר הכרה, חוסר תזוזה של איברי גופו וכשחדל לפעול האיבר

שהפסקת פעילותו מגדירה את רגע המוות. בסעיף זה טמונה עיקר המחלוקת, שכן לא ברור מהו אותו איבר שחוסר תפקודו מגדיר את רגע

המוות.

יש שלוש אפשרויות שונות שבהן אי-תפקוד של איבר קובע את רגעהמוות:

הפסקת פעילות הנשימה ופעילות הלב-

הרס המוח כולו, גם אם הלב עדיין פועם-

היעדר מוחלט של נשימה עצמונית (ללא מכשירים) באופן בלתי הפיך,-גם אם עדיין יש פעילות של הלב.

המחלוקת בין גדולי הרבנים היא איזו משלוש האפשרויות הללו היאהקובעת את רגע מותו של האדם מבחינה הלכתית.

קיימים שלושה איסורים הלכתיים שיכולים להוות קושי להסכמה לתרומתאיברים. איסורים אלו קשורים לכבוד המת:

הוא איסור מן התלמוד על פגיעה או הטלת מום בגופה ללאניוול המת -צורך

68

ן

היא איסור על פי ההלכה שעניינה קבלת טובת הנאההנאה מן המת - כלשהי מגופת המת כגון מכירתה למטרות מחקר רפואי. על פי איסור זה,

איבר שנתרם לאדם אחר גורם ל"הנאה" ועל כן אסור.

הלנת המת היא עיכוב קבורת המת ללא צורך.הלנת המת או חלק מגופו – אסור להלין אף את איבריו של המת כדי להשתילם. המענה לכך הוא שחיבור האיברים לאדם חי מחזיר אותם לחיים, ולכן ההשתלה אינה

26נחשבת להלנת חלק מגופו של המת.

תרומת איברים מאדם מת :

את רוב האיברים הניתנים להשתלה ניתן לביא רק מתורם שמת מוות מוחי וליבו עדיין פועם כיוון שאדם חי לא יוותר על מאור עיניו לטובת אדם.אחר ומשום שצריך שלא תהיה הפסקה בין פעילות האיבר עד להשתלה

על פי ההלכה קביעת רגע המוות היא נושא הלכתי משמעותי. רובהאיברים

נתרמים מגופו של אדם שמותו נקבע על פי קריטריונים נוירולוגיים (מוות

מוחי). פוסקים רבניים ותלמידי חכמים מתדיינים בלהט בסוגיה זו

(ומתבססים על דף תלמוד במסכת יומא פה: א ובמשנה מסכת אהלות א:ו).

אלה המאמינים שמוות מוחי הוא מוות על פי ההלכה יתירו תרומת איבראחרי

מוות מוחי גם אם הלב ימשיך לפעום. אלה המאמינים שלב פועם הואסימן

לחיים יאסרו על כך בנקודה זו, מפני שהסרת איברים חיוניים מגופו שלאדם

תיחשב להריגת התורם.

על אף הטיפול הרפואי, מות גזעאך לעומת זאת על פי הרפואה יגרום לקריסת מערכות ולדום לב בתוך פרק זמן קצר יחסית. תמיד המוח

תרומת איברים אפשרית.איש מעולם לא התעורר לאחר מות גזע המוח רק לאחר שנקבע מוות מוחי נשימתי.

26 http://trumatevarim.org.il/content/90

69

ן

במצב של מוותתרומת איברים אפשרית רק במוות מוחי נשימתי כיוון ש מוחי נשימתי ניתן, למשך זמן מוגבל בלבד, לשמר את תפקוד האיברים

לאחר מכן, האיברים זה הזמן ל"הנצלת" האיברים. באופן מלאכותי.יפסיקו לתפקד ומערכות הגוף יקרסו למרות הטיפול המלאכותי.

הבעיה איך לקחת לב פועם מבלי להרוג אתהתורם

התפתחות הרפואה בעשרות השנים האחרונות הביאה לכך שניתן כיום להציל את חייהם של חולים רבים הסובלים ממחלות לב, כבד וריאה

קשות, ולהאריך ואף לשפר באופן משמעותי את איכות חייהם של הסובלים מאי ספיקת כליות מתקדמת. זאת על ידי השתלת איברים

בריאים בגופם של החולים. השתלת איברים כרוכה תמיד בטרגדיה. מותו של אדם אחד מאפשר את הצלתו של אדם אחר. לרוב מדובר באסונות

קשים של מוות בתאונת דרכים, בפיגוע חבלני וכדומה. לרוב מדובר בצעיר או צעירה שקיפדו את חייהם בנסיבות מחרידות. אין דבר היכול

להשיב את חייהם של אלו שהלכו לעולמם בלא עת, אולם ניתן היום להציל את חייהם של אנשים אחרים על ידי תרומת איברי המת להשתלה

בגופו של אדם חי הזקוק לתרומה זו. כפי שצוין לעיל, תרומת איברים נעשית מגופו של אדם שנקבע מותו משום שמוחו פסק מלפעול וזאת אף

על פי שאיברים אחרים כמו הלב, הריאות, הכליות והכבד ממשיכים לתפקד מכוח מכשירי הנשמה ותרופות ההחיאה. על פי המקובל כיום

בעולם הרפואה ובמערכת המשפט הישראלית, מותו של אדם נקבע כאשר יש הפסקה מוחלטת ובלתי הפיכה בפעולתו של המוח כולו, כולל

גזע המוח.

) או המצבCOMAחשוב להדגיש, מות המוח אינו המצב המכונה תרדמת ( ) . במצבים אלו גזע המוח מתפקד אלא שהאדםPVCהמכונה "צמח" (

אינו בהכרה. מות המוח, לעומת זאת, הוא מצב של אי-תפקוד בלתי הפיך של גזע המוח. כך גם יש להבדיל בין מות המוח לבין מה שמכונה "מוות

קליני" המתאר מקרים בהם יש הפסקה זמנית של פעולת הלב המוחזרתעל ידי אמצעי החיאה.

מדוע נקבע קריטריון זה של מות המוח כקובע את מותו של האדם?

מערכת העצבים המרכזית מורכבת מחוט השדרה והמוח. החלק הקדמי או העליון של חוט-השדרה בגולגולת נקרא גזע המוח שכן מ"גזע" זה צמח

70

ן

והתפתח המוח הקטן מאחור והמוח הגדול מלפנים. המוח הגדול אחראי, בין השאר, לתחושה ההכרתית (כגון ראיה, שמיעה ודיבור). המסילות

התחושתיות עוברות מאיברי החישה דרך גזע המוח בדרכן לאזוריםהמיוחדים בקליפת המוח הגדול.

בנוסף לכך חשוב לציין כי אם אין בתרומת איברים כל בעיה של רציחה, הרי שלאור העובדה שתרומת איברים מיועדת להצלת חיי אדם הנמצאים במצב של "פיקוח נפש", ברור שאיסורים הלכתיים כגון איסור ניוול המת, איסור הלנת המת וחובת קבורת כל איבריו ואיסור הנאה מן המת, יידחו

27מפני פיקוח נפש כשאר מצוות התורה.

הגדרת רגע המוות - יחיאל אורן - מקור חיים 27

71

ן

ועמדת5 המחייבים .עמדת השוללים

דעתו של הרב אברהם יצחק הלוי כלאב

וישנה אפשרות להחליף איבר פגוע בחולה, כיום הרפואה התפתחה, ולהשתיל במקומו איבר תקין שנלקח מפצוע שאינו יכול לחיות, ובזכות האיבר הבריא יצא החולה מכלל סכנה וימשיך לחיות. השאלה העומדת

בפני פוסקי ההלכה היא - האם ההשתלה מותרת?

מחד - ברור שאסור להרוג יהודי אחד כדי להציל יהודי אחר, גם אם הראשון עתיד למות כעבור זמן קצר, לפיכך אין לקחת איברים כגון לב,הוצאת ימות בעקבות הוא כי חי, הוא וכדומה מהתורם כאשר כבד מותו, לאחר מהתורם שהוצאו באיברים תועלת אין מאידך, האיבר. שהרי איבר מת אינו חוזר לחיות גם כאשר הוא מושתל באדם חי. לכן האפשרות היחידה היא להתרים איברים מפצוע אנוש, שליבו ונשימתו פועלים רק על ידי מכונות. אפשרות זו תלויה בשאלת "רגע המוות": האם מבחינה הלכתית פצוע ברמה כזו מוגדר כמת, והוצאת הלב או איבר אחר לא ממיתה אותו, מפני שהוא מת כבר ונשימתו ופעימות ליבו

הם פעולות מכניות בלבד.

במסכת יומא )פה.( מבואר, שמי שאין לו נשימה באפו מוגדר כמת. ברם כיום יש מצבים, שגם כאשר אין נשימה באף, אפשר להאריך את חיי

ומוסמכים, שכאשר המוחהחולה. גדולים לפיכך הסכימו רבנים מת, כלומר שאין בו פעילות חשמלית, כפי שיש במוח חי המווסתוהנשימה הדם מחזור שפעילות למרות הגוף, חיות כל את

לפיכך, מותרממשיכות על ידי מכונות, האדם מוגדר כמת גמור. מבחינה הלכתית ליטול מהתורם את האיברים הממשיכים בפעילותם גם לאחר מות המוח. )עיקרון זה הוכח בעזרת ניסוי. לקחו כבשה מעוברת

72

ן

שהגיע זמנה להמליט את עוברה, וחיברו את לבה למכונה שהפעילה את לבה. אחר כך חתכו את ראש הכבשה, כך שברור שהכבשה מתה, ובכל זאת העובר שבמעיה לא מת, כפי שקורה בכבשה מעוברת שמתהרגיל כשאר והתפתח לכבש בריא ניצל שעוברה מת כמותה. העובר מכונה ע"י לתפקד ממשיכים שהאיברים שיתכן הוכח, הכבשים.

המזרימה את הדם לאיברים גם לאחר רגע המוות(.

אולם, יש לציין, שלא כל פוסקי הדור הסכימו, שמיתת המוח כאשר שאר האיברים עובדים, נחשבת כמיתת האדם. לשיטתם, במצב כזה אין לבצע

עקירת איברים מאדם עד שימותו כל אבריו.

בהשתלת איברים ישנה בעיה נוספת - מצווה לקבור את המת, ואסור להשתמש בו. אולם בכל זאת התירו משני טעמים - א. יש בהשתלת האיברים פיקוח נפש, ונדחית מצוות הקבורה מפניה. ב. מצוות קבורה היא לאבר מת, אולם איבר שחזר לחיות פקעה ממנו מצות קבורה,

כשם שאין מצות קבורה במת שחזר לחיות.

אכן לקבוע שבאמת המוח מת, יש צורך שהדבר יתברר על פי אנשים יראי שמיים ונאמנים המומחים לדבר, שיאשרו זאת. במציאות הקיימת כיום הדבר קשה מאד לביצוע. לפיכך בשעה שרוצים לעשות מעשה

צריך להתייעץ עם מומחי הלכה, כדי לעשות הכל כהלכה באמת.

סיכום .7השתלת באמצעות מאפשרת, הרפואה בתחום הרבה ההתפתחות

איברים, את הצלת חייהם של אנשים אשר ללא ההשתלה היו נידונים

מקנה לתפקד שחדל האיבר במקום בריא איבר השתלת למוות.

לאותם אנשים חיים רגילים, סדירים, בריאים וארוכים עד כמה שניתן.

וכליות. מכאן, לבלב ריאות, כבד, לב, הם: האיברים שניתן לתרום

שתורם אחד יכול להציל חייהם של אנשים רבים בעולם

73

ן

כאילו קיים עולם ומלואו..""כל המקיים נפש אחת בעולם..

היהדות תומכת )רמב"ם, משנה תורה, הלכות סנהדרין, פרק י"ב(

בתרומת איברים להצלת חיים. זוהי נחשבת למצווה, שכן החיים הם ערך

' קבעה הרבנות כי מוות מוחי נחשב86עליון בהשקפת היהדות. בשנת

זו גרמה לפלגי היהדות לתמוך בתרומת איברים. רבנים למוות. קביעה

גדולים, מפוסקי הדור של ימינו, תומכים בעצמם בתרומת איברים. זאת

ועוד, חוק המוות המוחי שראינו כרגע, בא לגשר על פערים שהיו בין גישת

חלק מהזרמים ביהדות וגישת תרומת האיברים. חשוב לציין, שהפערים

בנוגע להתרת תרומת ולא קביעת המוות, זמן בנוגע לשאלה מהו היו

איברים ע"פ ההלכה. כפי שציינו, ההלכה תומכת בתרומת איברים, וכעת,

וחשובי נסגרו, אלו פערים משמעי, חד באופן החוק שהגדיר לאחר

הפוסקים המופיעים מטה חתמו בעצמם על כרטיס אד

הרב יהודה משי זה"ב הרב שלמה אבינר הרב שאר ישוב כה הרב שלמה אבינר מוביל את מבצע החתמה על כרטיס אדי בקרב הציבור

הדתי.

מוות מוחי , אשר נדרש לתרומת איבר, הוא לא מצב המכונה "תרדמת",

"צמח" או מוות קליני. מוות מוחי כולל גם את מות גזע המוח. כאשר גזע

המוח מת, האדם לעולם לא יוכל לנשום בכוחות עצמו. לא מתואר שום

מקרה בהיסטוריה הרפואית של אדם שנותר בחיים לאחר שנקבע לו מוות

מוחי.

הבעיה איך לקחת לב פועם מבלי להרוג אתהקושי העיקרי בעבודתנו הוא התורם. על כך יש שאלות וויכוחים רבים ביהדות.

74

ן

תרומת איברים, תרומת איברים נעשית מגופו של אדםפתרון הקושי הוא שנקבע מותו משום שמוחו פסק מלפעול וזאת אף על פי שאיברים אחרים

כמו הלב, הריאות, הכליות והכבד ממשיכים לתפקד מכוח מכשירי הנשמה ותרופות ההחיאה. על פי המקובל כיום בעולם הרפואה ובמערכת

המשפט הישראלית, מותו של אדם נקבע כאשר יש הפסקה מוחלטתובלתי הפיכה בפעולתו של המוח כולו, כולל גזע המוח.

75

ן

גיור

שם התלמידים: יהושוע פליקס ,דניאל אבייב

בית ספר: אורט ספיר ירוחם

2כיתה: י"ב

שנה: תשע"ג

מורה: מרטין ססלר

76

ן

ראשי פרקים:

פרק ראשון: היסטורית הגיור

פרק שני: גיור בהלכה היהודית

פרק שלישי: גיור במדינת ישראל

סיכום ומסקנות

77

ן

מבוא:

פרק ראשון מסביר לנו על הסטוריית הגיור . תחילה לא היה ניתן כלל וכלל

ומואבים. רות המואייה היא הדוגמא לגייר כל אדומים ומצרים עמונים

מילים כמה בעזרת ליהדות הצטרפה היא ליהדות להצטרפות למופת

שהיא אמרה.

בנוסף לרות המואבייה יש לנו את האדומים שאותם גיירו בכוח ליהדות.

בית ממלכת של לנתינים נהפכו האדומים למעשה אדום בכיבוש

חשמונאי, סוג של עבדים ואז הוחלט לגייר אותם כדי להגדיל ממלכה, הרי

אחרת היה צריך לגרשם ואדמות היו נשארות ללא עם שיעבוד ויכניס כסף

לקופת הממלכה. יש כאן מעמד מסוים של גרות לשם עבדות. לכן הוחלט

לגייר את האדומים מפני שאחרת הייה צריך לגרש אותם.

פרק שני עוסק בגיור על פי ההלכה היהודית. ההלכה היהודית מקשה על

תהליכי הגיור. גיור כהלכה נעשה רק על פי אנשים שיש להם מניע טוב

להצטרף ליהדות בדיקת המניעים תהיה נוקשה במיוחד ולא כל אדם יוכל

להתחיל בתהליך מבלי שיהיה לו מניע טוב להצטרף ליהדות. בהמשך אנו

נראה שיש כמה סוגי גיור אך לא כולם תופסים את מקומם בהלכה.

פרק שלישי עוסק בגיור במדינת ישראל. במדינת ישראל לא מחשיבים את

האדם היהודי על פי ההלכה. על פי חוק השבות אנו רואים שהרבה לא

יהודים לפי ההלכה מקבלים אזרחות בארץ ישראל לפי חוק השבות רק

פי על מיידית. אזרחות ולקבל ארצה לעלות רשאי יהודי שהוא אדם

ההלכה אדם שהאמא שלו יהודייה נחשב ליהודי ולפי חוק השבות אדם

שמספיק שהסבא שלו היה יהודי והוא יכול לקבל אזרחות מיידית. לכן אנו

רואים שאדם שמקבל אזרחות על פי חוק השבות נחשב ליהודי על פי

החוק ויש לו בעיה מפני שבהלכה הוא לא נחשב ליהודי כלל.

78

ן

פרק ראשון: היסטורית הגיור

בתקופת המקרא הייתה הגבלה לקבל מצרים ואדומים רק מדור שלישי

.האיסור על ועד בכלל ואילך, ואיסור לקבל עמונים ומואבים עד דור עשירי

עמונים ומואבים צומצם בתקופת השופטים לגברים ולא לנשים.

:ספר דבריםהמקור בתורה לנושא הגרות מצוי ב

לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' גם דור עשירי לא יבא להם בקהל ה' עדבצאתכם רך בד ים ובמ בלחם אתכם מו קד לא אשר בר ד על עולם. נהרים ארם מפתור בעור בן בלעם את עליך שכר ואשר ממצרים לקללך. ולא אבה ה' אלהיך לשמע אל בלעם ויהפך ה' אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלהיך. לא תדרש שלמם וטבתם כל ימיךהיית גר כי מצרי תתעב לא הוא אחיך כי אדמי תתעב לא לעולם.

בארצו. בנים אשר יולדו להם דור שלישי יבא להם בקהל ה'. 

וכל שאר בני עמים מסוימים נאסר להתגייר, כי רק על לומדים מכאן

ישראל עם ובחיתון בגיור אסורים ומואבים עמונים מותרים. העמים

לעולם, אדומים ומצרים רק עד דור שלישי, ואילו שאר האומות מותרים

בפירושו לפסוק זה מסביר, כי סיבת ההרחקה מעמים מיוחדים רש"י מיד.

אלו הם העוולות שעשו לישראל, ובעוד שעמון ומואב עשו עוולות רוחניות

פיזיות שנחשבות עוולות והמצרים עשו לחמורות, האדומים שנחשבות

לקלות יותר, ולכן מותרים בדור השלישי.

אנו רואים את התקבלותה של רות המואביה ליהדות...

היא המואביה שלמקראית דמותרות העיקרית הגיבורה רות , ,מגילת

של רבתא המלך והסבתא העמידו.דוד לבעז רות נישואי

כבדת משקל בפני שופטי העם. שהלא רות היא בת לעם הלכתית בעיה

יבוא "לא התורה ציוותה שעליו ה'" מואבי עמוני המואבי בקהל

עם בן לעם המואבי אסורים על פי התורה. בעיה זו נפתרה נישואים כלומר

מסיני, כי האיסור אינו חל על משהכשהתבררה המסורת שהתקבלה מ

79

ן

ולכן רות כשרה לבוא ולא מואבית", "מואבי - ונדרש הפסוק מואביות,

במשפטים הקצרים שאמרה רות הייתה קבלה מלאה של עיקרי בקהל.

היהדות: "כי אל אשר תלכי אלך" – שמירת שבת, ואיסור ההליכה מחוץ

לתחום שבת; "ובאשר תליני אלין" – איסורים הקשורים לצניעות ולייחוד;

"עמך עמי" – קבלת תרי"ג המצוות; "ואלוקייך אלוקיי" – איסור עבודה זרה.

כמו-כן יש דברים הנרמזים בדבריה "באשר תמותי אמות ושם אקבר".

רות היא אכן דוגמה ומופת לגרות אמיתית, שיש בה קבלה מלאה של כל

ההוויה היהודית. ובאמת, גר אינו נדרש ליותר מזה. מהותו של הגיור היא

אותה מחוייבות נפשית לכל מערכת החובות המוטלת על יהודי. אם הוא

רוצה להיות יהודי – חובה עליו לקבל כל מה שמוטל על יהודי. זה בדיוק

מה שרות עשתה.

גיור האדומים:

בימי בית שני היגרו האדומים לדרום הר חברון הריק מיהודים בשל לחצם

של הנבטים על ארצם העתיקה. בתקופה ההלניסטית עברו האדומים, כמו

כל העמים באזור, תהליך של התיוונות. המעמד הגבוה באדום דיבר יוונית

ואימץ אל חיקו את התרבות היוונית.זמן מה התעוררו חיכוכים בין תושביה

החדשים של דרום יהודה לבין היהודים הוותיקים, ויהודה המכבי אף נלחם

לפנה"ס]דרוש מקור[ (או בשנת 112בהם, אך בשנת לפנה"ס לפי129

למלחמה הראשון הורקנוס יוחנן החשמונאי הנשיא יצא אחר) מקור

באדומים, כבשם וגיירם בכוח, על ידי העמדת ברירה בפניהם בין גירושם

מהארצות אליהם נדדו אבותיהם, ובין גיור. מחקרים מודרניים מפקפקים

קיבלו את היהדות וגורסים שרוב האדומים בכך שהגיור נעשה בכפייה

ברצון]דרוש מקור[. רוב האדומים בחרו להתגייר, מלבד שכבה קטנה של

מתיוונים שברחה למצרים התלמיית.

דווקא גיור זה שהוא גיור בכוח הוא גיור שתקף בהלכה..

80

ן

תשובה של הרב חיים מבריסק שמראה לנו שהגיור של האדומיםהוא גיור תקף מבחינה הלכתית.

השאלה:

ידוע העניין כי אצל עם ישראל אין "מסיון" , ואין לו כוונה לגייר גוים בניגוד

לדעת רצונם.וגם כאשר בא גוי ורוצה להתגייר , אין הדבר נעשה בקלות.

אם כך כיצד מסברים את גיורם של האדומים בכוח בימי תקופת בית שני?

כיצד עונים על כך??

תשובה מאת הרב חיים בריסק :

יש גר שאכן מתגייר בכוח וזה עבד כנעני, אחרת אסור להחזיק בבית עבד

ויש לשחררו. הרמב"ם מסביר שכופים אותו שאינו מקבל תורה ומצוות

ומטבילים טרם יאמר שלא רוצה להתגייר ואז הבעל הבית ינזק מבחינה

כספית. כמובן גיור של עבד כנעני אינו שלם וכאשר הוא משתחרר הוא

התהליך. את  משלים

בית לנתינים של ממלכת נהפכו בכיבוש אדום למעשה האדומים הרי

חשמונאי, סוג של עבדים ואז הוחלט לגייר אותם כדי להגדיל ממלכה, הרי

אחרת היה צריך לגרשם ואדמות היו נשארות ללא עם שיעבוד ויכניס כסף

לקופת הממלכה. יש כאן מעמד מסוים של גרות לשם עבדות, אע"פ שלא

גיורם ועל ההשוואה, אך נכון שיש מקום רב לפקפק על הדרך בדיוק.

מבחינה הלכתית תקף בדיעבד, למרות שבית חשמונאי לא הקפידו על כל

פסיק בהלכה בעניין הזה.

81

ן

82

ן

פרק שני: גיור בהלכה היהודית

הגיור בהלכה היהודית דורש כמה וכמה דרכים.

או אדם שהתגייר יהודייה לאם שנולד אדם הוא יהודי פי ההלכה על

ואשה גר נקרא שהתגייר אדם הזה המושג את לציין בכדי כהלכה.

שהתגיירה נקראת גיורת.

תהליך הגיור הוא החלק העיקרי והחשוב ביותר בגיור. תהליך זה מאוד

קשה וארוך במיוחד. תחילת הגיור היא בעצם החלטה שלך שאתה מחליט

רוצה להיות חלק מהעם היהודי לאחר מכן אתה מגיע לעצמך שאתה

את המקבלים היהודית הרבנות של הנציגות שהם לגיור הדין לבית

המתגייר. על המתגייר ללמוד טוב את חוקי התורה ואת כל מצוות היהדות

בכדי לקבל על עצמו את ההתגיירות אדם שלא מבין במצוות התורה לא

יוכל לעבור את תהליך הגיור. גבר הרוצה להתגייר מתחייב במילה הטפת

דם ברית לגברים ואשה הרוצה להתגייר מחויבת בטבילה במקווה טהרה .

בדיקת מניעים:

יכול אדם להיות מומחה להיסטוריה גיור. יכול להיות זו לא בלי קבלה

יהודית, ועדיין להיות גוי גמור. הוא גם יכול לעבור בהצטיינות מבחני ידע

ביהדות, ואין לזה בהכרח קשר לגיור אמיתי. רק אם הוא מקבל עליו את

כל החובות והמטלות של יהודי – או-אז הוא מקבל מהקב"ה את הנשמה

היהודית ונעשה יהודי במהותו הפנימית.

דווקא מציאות ימינו מחייבת להקפיד הקפדה יתרה על עקרונות הגיור. היו

בדרך-כלל אלא חומריות, הטבות שום לאדם הקנה לא שהגיור ימים

להפך, ולכן היה מקום להקל על המבקשים להתגייר. כיום יכולים לעמוד

מאחורי הרצון להתגייר מניעים זרים לגמרי, ולא בהכרח רצון כן ועמוק

הזהות בין הטשטוש גם היהודי. העם של בייעודו החיים את לקשור

ה ישראליתה לרצות יהודיתלזהות אדם (יכול העניין את מקשה

).יהודי אך לא מעניין אותו להיות ישראלי להיות

83

ן

הרבה דם שפכנו על שמירת זהותנו היהודית. היא יקרה לנו מכדי למכור

אותה בזול.

ישנם שלשה סוגים של גיור :

גיור ליהדות האורתודוקסית : כינוי לזרם האדוק ביהדות, הדורש ומקיים .1

חכמי שהתוו המסורתית בדרך הדת מצוות על מדוקדקת שמירה

"גיור כהלכה", הכולל: והפוסקים. עמדתם בנושא הגיור היא התורה

"מילה, קבלת עול מצוות (טבילה - בפני בית דין של שלושה כשרים."

הרבנות האורתודוקסית מתנגדת לגיור בידי רבנים לא אורתודוקסים,

של ההכנה שתהליך או ההלכה, פי על נעשה לא שהגיור בטענה

המתגייר לא מספיק, או שהרבנים המבצעים את הגיור אינם מוסמכים

לכך.

: זרם דתי ביהדות, שביקש לעשות תיקונים .2 גיור ליהדות הרפורמית

בדת ישראל כדי לבלום את מגמת ההתבוללות בגולה. הרפורמים נטו

להציג את היהדות בעיקר כאמונה דתית ולא כמסגרת של השתייכות

יהודי בקרב המעשיות. המצוות מן ניכר חלק על ולוותר לאומית,

השואה בעקבות ביותר. הגדול הזרם הוא הרפורמי הזרם ארה"ב,

הצטרפו והם לציונות התקרבות אצלם חלה המדינה והקמת

להסתדרות הציונית העולמית. בנושא הגיור - הרבנים הרפורמיים אינם

דורשים בדרך כלל טקסי פולחן הנדרשים בגישה האורתודוקסית, כמו

מילה וטבילה במקווה, אבל הם דורשים מן המתגייר מסלול לימודים

מסוים וטקס שבו הוא מתחייב לקבל על עצמו את הדת היהודית, את

האמונה היהודית ואת אורח החיים היהודי.

תפיסתו .3 פי שעל ביהדות, דתי זרם : הקונסרבטיבית ליהדות גיור

ולאומיות אתנית. הקונסרבטיבים סבורים שיש היהדות משלבת דת

בהלכה מקום לשינויים (לדעות שונות, וכי יש לקיים את ההלכה תוך

היהודים של גישתם אך המודרניים. החיים לצורכי התאמה

הקונסרבטיבים כלפי ההלכה, הפולחן ושמירת המסורת, שונה מזו של

84

ן

ההלכה מעקרונות קיצונית לסטייה מתנגדים הם הרפורמים:

המתנגדת האורתודוקסית, הגישה גם המסורת. מן (להתרחקות

ללימוד ביקורתי ולחקירה מדעית של היהדות, אינה מקובלת עליהם.

מאז הקמתה, התנועה נוקטת עמדה ציונית עקבית ומפעילה בישראל

את "התנועה המסורתית" - תנועה מקובלת מאוד בקרב יהודי ארצות

הברית.

מדינת ישראל אינה מכירה בעדה הרפורמית ובעדה הקונסרבטיבית, ורבניהן אינם יכולים לקבל הסמכה, אינם מקבלים שכר מן המדינה ואינם מקבלים תקציבים לצורך אספקת שירותי דת לקהילותיהם. המדינה גם אינה מכירה ברבנים הרפורמים והקונסרבטיבים לצורך

קיום טקסי נישואין ורישומם.

85

ן

86

ן

פרק שלישי: גיור במדינת ישראל

לחוק השבות, תש"י- לעלות1950סעיף אחד זכאי יהודי "כל כי קובע

ארצה". קביעה זו העלתה את השאלה מיהו יהודי, סביבה היו מחלוקות

פרץ משבר קואליציוני סביב השאלה הזאת,1958פוליטיות רבות. בשנת

וראש הממשלה דאז דוד בן-גוריון החליט לערוך משאל אצל מה שהגדיר

'חכמי ישראל' בארץ ובעולם, כדי לברר את עמדתם בסוגיה הזאת. הוא

פנה לחמישים אנשי רוח במגוון תחומים. ארבעים ושישה מהם השיבו על

הפנייה. רובם (שלושים ושבעה מהמשיבים) תמכו בהשארתה על כנה של

זו, עמדה לאמץ החליט בן-גוריון יהודי. למושג ההלכתית ההגדרה

"מי יהודי ייחשב האוכלוסין לרישום כי הנחיה הועברה זאת ובעקבות

שנולד לאם יהודייה ואינו בן דת אחרת, או מי שנתגייר כהלכה." ההנחיות

נשמרו בסודיות ולא הובאו לאישור הממשלה או הכנסת.

, בעקבות בג"ץ שליט, תוקן החוק ונקבע בו : "לעניין חוק זה,1970בשנת

בן דת אחרת". אינו והוא או שנתגייר, יהודיה - מי שנולד לאם 'יהודי'

התיקון לא ציין במכוון איזה גיור קביל, ונקבע רק ש"הרישום או התעודה

נקבע לא עוד כל או הרישום הראשי פקיד לנחת דעתו של האמורים

אחרת בפסק-הדין הצהרתי של בית משפט או בית דין מוסמך"

עלו לישראל, על פי חוק השבות, גויים רבים20 של המאה ה-90בשנות ה-

הדורשים האורתודוקסי, הגיור כללי ועוד. מאתיופיה המדינות, מחבר

התחייבות לשמירת מצוות, לא התאימו לכל המעוניינים להתגייר ועל כן

היו שפנו לגיור של היהדות הקונסרבטיבית או הרפורמית. שאלת ההכרה

הייתה הקונסרבטיבית היהדות ושל הרפורמית היהדות של בגיורים

בין התנועות האלה לבין המפלגות הדתיות בישראל. לנקודת מחלוקת

המפלגות הדתיות ביקשו לשנות את החוק כך שיציין במפורש שהגיור חייב

הקונסרבטיבית והתנועה הרפורמית התנועה בעוד "כהלכה", להיות

(התנועה המסורתית) ביקשו שמשרד הפנים ירשום גרים שגיירו כיהודים,

87

ן

כאשר משרד הפנים, שהיה בניהול המפלגות הדתיות, סירב לעשות זאת.

בשלוש לא אך טרומית, בקריאה לחוק התיקון עבר השנים במהלך

הקריאות והחוק לא שונה.

יהודית1989בשנת גיור בקהילה קבע בג"ץ כי די במסמך המעיד על

מחוץ לישראל על מנת שפקיד הרישום ירשום את המבקש כיהודי במרשם

כפה בג"ץ על משרד הפנים לרשום אישה שהתגיירה1995האוכלוסין. ב-

בישראל בגיור שאינו אורתודוקסי כיהודייה . בעקבות זאת, התפטר שר

הפנים, יצחק פרץ. בהמשך הוספה לתעודת הזהות הערה שהמידע לגבי

) הורה2002הדת בתעודת הזהות אינו מעיד על נכונותו, ובהמשך (בשנת

שר הפנים אלי ישי על מחיקת הסעיף מתעודת הזהות. עם זאת, לא הוכרו

גיורים שנעשו בישראל שלא על ידי הרבנות הראשית.

יוני והצעות1997בחודש רעיונות לגיבוש ועדה ראש הממשלה מינה

לעניין סוגיית הגיור בישראל בראשותו של פרופ' יעקב נאמן במטרה לגבש

הסדר פשרה. הוועדה המליצה להקים הליך גיור ממלכתי אחד, שיהיה

מוכר על ידי כלל ישראל. במסגרת זו הומלץ על הקמתו של מכון משותף

כן ביהדות. כמו ללימודי היהדות, שיהיה משותף לכל שלושת הזרמים

דין מיוחדים לגיור, המליצה הוועדה כי הליכי הגיור עצמם יערכו בבתי

אשר יוכרו על ידי כל הזרמים ביהדות. מטרתה של ההצעה למנוע קרע

ביום בגיור. הטיפול הממלכתי להסדר להביא בעת ובה היהודי, בעם

אימצה הממשלה את דו"ח ועדת נאמן. הממשלה קבעה כי ראש7.4.98

מערך הגיור ימונה על ידי הרב הראשי לישראל, ויופקד על מערך הגיור

ועל המדיניות הכוללת בנושא הגיור בישראל. ראש מערך הגיור הוסמך על

תעודות הגיור לחתום מטעם השר לענייני דתות.

בפברואר 20ב- האוכלוסין2002 במרשם רישום לצורך כי בג"ץ קבע

היהדות ושל הרפורמית היהדות של גיורים גם יוכרו כיהודים

הקונסרבטיבית כאשר חלק הארי בתהליך נעשה בישראל, בעוד הטקס

עצמו נעשה בחו"ל (גיורים אלו מכונים "גיורי קפיצה", שכן המתגייר לא

88

ן

במרץ31הצטרף לקהילה יהודית בתפוצות ונסע אך לצורך הטקס). ב-

קבע בג"ץ כי יש להכיר בגיורי קפיצה גם לצורך חוק השבות.2005

גיור רבים במקומות שונים בישראל. בעקבות העלייה כיום ישנם מכוני

מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים והמשפחות המעורבות הרבות

שהיו בהם, נדרשו הרבנים לסוגיה הזו, והיו אף בינם שתבעו יותר גמישות

בתהליכי הגיור של המשפחות שרואות עצמן כחלק מעם ישראל ומבקשות

בגישה נוקטים לגיור הדין בבתי שהרבנים שטענו היו בו. להשתלב

מחמירה שלא במקומה, מטילים הגבלות ביורוקרטיות, ומאמצים הלכה

למעשה את גישת שמאי ולא הלל בנושא זה. במערכת הבחירות לכנסת

הביעה מפלגת ש"ס התנגדות לגיור מהיר, בתשדיר "כוכבית גיור",19ה-

שעורר מחאות רבות נגדו.

הרבנות הצבאית הראשית מפעילה גם היא מכון לגיור במסגרת הצבא.

הגיור במסגרת שרותם לחיילים לעבור את תהליך התוכנית מאפשרת

הצבאי. הליך הגיור במסגרת זו הוא קצר יחסית, והרכב בית הדין מורכב

מדיינים שלרוב נוקטים בגישה מקלה ביחס לגיור.

ידי בתי דין מיוחדים לגיור, גיור אורתודוקסי נעשה בישראל בעיקר על

שהוקמו על ידי הרבנות הראשית ופועלים בהתאם לכללי הדיון בבקשות

לגיור.

89

ן

סיכום ומסקנות

אנו רואים על פי הפרק הראשון שבהתחלה לא הסכימו כלל לקבל מצרים

ואדומים – עמונים ומואביים. לפי מה שאנו רואים התקבלותה של רות

המואבייה ליהדות לא נחשב לגיור אלא היא אמרה כמה משפטים שהם

"כי אל אשר תלכי אלך" "ובאשר תליני אלין" "עמך עמי" "ואלוקייך- : אלוקיי" "באשר תמותי אמות ושם אקבר".

לפי דעתי כלל וכלל זה לא נחשב לגיור מפני שכיום אנשים רבים יכולים

להסתמך על התנ"ך במיוחד על אמירות אלה ולהתקבל ולאחר שזה לא

כך כיום וגם לא היה פעם זה לא נחשב לגיור .

התקבלותם של האדומים ליהדות נעשו בכוח אני חושב שזה לא מקובל

ותשובתו של הרב חיים בריסק לא מתקבלת אצלי . אני חושב שגרות לשם

מפני שהעם כנענים לא חלק מהפתרון של עבדים היא ממש עבדות

היהודי צריך להבין בעובדה שאותו אדם לא רוצה להתגייר אז צריך לגרש

אותו. אין לכם עבדים אז תעבידו אדם שהוא יהודי על תגיירו בכוח אנשים

שלא רוצים להתגייר...

על פי הפרק השני אנו רואים שתהליכי הגיור מאוד מאוד קשים ואף לא

גיור אלה אני חושב שתהליכים אלו הם כולם מצליחים לעבור תהליכי

דברים הרבה כך כל עבר היהודי שהעם מפני מקובלים בהחלט

בהיסטוריה שלו ולא כל אחד בעולם יכול להזדהות איתה ולא כל אחד

שירצה להצטרף אליה יצטרף בקלות כמו זו של רות המואבייה. אני חושב

שככה אפשר לשמור על הזהות החזקה של העם היהודי ויהיה מאוד קשה

לשנות אותה צריך להמשיך כך ולא לצרף כל אחד שרוצה להיות חלק

מהעם.

בדיקת המניעים מאוד חשובה לצורך הקבלה ליהדות מפני שאנו צריכים

לדעת במפורש למה אדם רוצה להצטרף ליהדות לכן מקפידים על זה

90

ן

בכמות רבה. ולא צריך לקבל אנשים לדוגמא שהמניע שלהם הוא שהם

רוצים אזרחות ישראלית ולכן הם רוצים להתגייר.

ישנם את האזרחים הישראליים בארץ שהם חיים אורך חיים יהודי ואף

שומרים מצוות הם חושבים שהם יהודים עד שהם מגיעים לצבא ומגלים

שהם אינם יהודים אף על פי שהם שומרים מצוות ומנהלים אורך חיים

יהודי וכשר.

אני חושב שהרבנים אשר פוסלים את יהדותם של אנשים אלה זה ממש

לא בסדר מפני שהם חיים את החיים היהודים לא פחות מיהודי אחר.

וחיים אותם אנשים שומרים מצוות צריכים לבדוק אם באמת הרבנים

אורך חיים יהודים ואם כן אז להכיר בהם כיהודים. אני לא חושב שהם

צריכים לעבור גיור אלה רק להוכיח שהם באמת חיים על פי המסורת

היהודית.

על פי הפרק השלישי אנו רואים שרק יהודים יכולים לקבל אזרחות בארץ

ישראל ויש המון אנשים שהיו רוצים לקבל את האזרחות הישראלית.

אני חושב שהחשיבה הזו שרק יהודים יכולים לקבל אזרחות בארץ ישראל

היא חשיבה נכונה מפני שככה ישראל תישאר המדינה של היהודים והיא

תיהיה מאוחדת וככה היא לא תתפרק.

לפי דעתי כך הזהות היהודית בארץ ישראל תימשך לאורך שנים ואילו היו

הייתה לא אז כבר ישראלית לכל אדם שרוצה לקבל אזרחות מביאים

קיימת הזהות היהודית והמנהגים . אוליי היו קיימים אצל משפחות בודדות

בארץ ובעולם. לכן חשוב לשמור על הזהות היהודית.

91

ן

קיום האלמגישים : דין זרד וניב אביטן.

שם המורה : מרטין ססלר.

3כיתה : י"ב

בית ספר : "אורט ספיר" ירוחם.

2014תאריך הגשה :

92

ן

תוכן עניינים

מבוא.1

הוכחות לקיום האל.2

הוכחות לאי-קיום האל.3

האל בדתות לעומת הפילוסופים.4

מסקנות.5

פרק ראשון : מבוא

93

ן

: הוכחות לקיום האל ! 2 פרק

3יש דעות שונות בקרב היהודים בעניין הוכחת קיום האל ,ברצוני להביא

דעות ולהשוות בניהם.

הוכחת קיום האל ראשונה על פי הרמב"ם :

של מורה נבוכים מציג הרמב"ם הוכחות לקיום האל: הרמב"ם3בב' א' 28

מוכיח את קיומו של אלוהים על סמך זה שהעולם נברא, מוכיח את קיומו

של אלוהים על סמך זה שהעולם קדמון ומוכיח את האל ללא הסתמכות

על מה העולם .

ההוכחה קוסמו-לוגית. ספק אך תיאולוגית ודאות משאיר הרמב"ם

הראשונה: אלוהים כמניע בלתי מונע. הרמב"ם סבר שלהוכחה שנשענת

על קדמות העולם יש כח חזק יותר כי היא מוכיחה את האלוהים האחד,

שאינו גוף, שכל טהור וכו' .

ההוכחה בדרך הבריאה מוכיחה שיש אלוהים שברא את העולם, איך היא

שהוא חושב הרמב"ם הטרנסצנדנטלי. האחד האל את מוכיחה אינה

האל לקיום שלישית הוכחה המטאפיזית: ההוכחה דרך מכך נמלט

הנשענת על לוגיקה טהורה (ולא על עולם קדמון או נברא)

מאיזה סוגים של יש מאוכלס העולם? כל מציאות שהיא פוטנציאל לא

כל זמן באינסוף אפשרית. היא ,אין) כלום להיות (פוטנציאל להיות

אפשרות מתממשת. אם דבר כלשהו מתכלה, באינסוף זמן הכל מתכלה,

אם יש עולם (שאינו מתכלה) יש משהו שמפעיל אותו, יש מציאות הכרחית

 ·,יש אלוהים.

28 http://press.tau.ac.il/perplexed/chapters/chap_2_01.htm

94

ן

הוכחת קיום האל על פי ברוך שפינוזה :

הגדיר את האל (העצם) כאינסופי ובעל אינסוף תארים. על כן שפינוזה29

לא תיתכן ישות אחרת אינסופית ובעלת אינסוף תארים שתגביל, על ידי

כך, את האל. אבל הטבע (היקום) הוא גם אינסופי. מכאן, לפי מפרשי

שפינוזה, נובע בהכרח שאלוהים והטבע חד הם.

כדי להוכיח טענה זאת, מספק שפינוזה שורה של ארבעה הוכחות

הוכחות אלו מתבססות על מספר מושגי מפתח שמופיעים קוסמולוגיות.

של האתיקה: "סיבה", "תוצאה", ו"סיבת עצמו". I באקסיומה לפרק

מספק את X , דהיינוY גורם ל X סיבתיות אצל שפינוזה מתפרשת כ

. Y הסיבה לקיומו של

, אם קיום אלוהים לא היה דבר הכרחי, אזי איההוכחה הראשונה על פי

דווקא מתחיל שפינוזה אחרות, במילים להיתפס. יכול היה לא קיומו

מהכיוון ההפוך. על מנת שאתאיסט יניח את אי קיומו של אלוהים, הוא

חייב קודם להניח את קיומו כי אי אפשר לתפוס אי קיום ללא קיום. הנחה

שאלוהים אינו קיים היא תוצאה ותוצאה חייבת סיבה. לפיכך תוצאת אי

קיום אלוהים נשענת על סיבת קיומו.

השנייה  משתמע ההוכחה הראשונה מההוכחה הראשונה. על נבנית

שקיומו של אלוהים הנו הכרחי מבחינה לוגית אלא אם כן אין סיבה לקיומו

(כי גם אי קיום כתוצאה צריך סיבה). אם אין סיבה לקיומו של אלוהים אזי

סיבה לאי הסיבה, חייבת להיות סיבה לאי הקיום (למשל חייבת להיות

הסיבה לפיה מעגל מרובע אינו קיים נשענת על הניגוד בטבעו של מעגל

בסובסטנציה אחרת, יכולה להימצא אינה אי הסיבה אותה זה). מסוג

משום שסובסטנציה אחת אינה בונה את השנייה, אלא רק הסובסטנציה

ממנו נובעת אלוהים של לקיומו הסיבה שאי נובע מכאן המקורית.

(מהסובסטנציה שלו) עצמו ואם היא נובעת ממנו אז סימן שהוא קיים כי

נביעה נובעת ממשהו קיים ומשום שמשהו קיים אינו יכול להיות לא קיים.29 http://www.e-mago.co.il/e-magazine/shpinoza2.html

95

ן

קלה יותר להבנה. נניח שאלוהים כישות אינסופית אינו   ההוכחה השלישית

קיים אבל איזה שהיא ישות כן קיימת בהכרח (למשל אנחנו בתוקף היותנו

חושבים). נוצר מצב אבסורדי בו אותה הישות הקיימת

היא יותר חזקה מהישות האינסופית האלוהית היות שקיום הוא כוח ואי

עולה ששום ישות סופית אינה יכולה15  קיום הוא העדר של כוח. מהנחה

.להיות חזקה יותר מהישות האינסופית

הוכחת קיום האל על פי הוכחות מדעיות :

חוקרים מארה"ב גילו תגלית שמאששת את תאוריית היווצרות היקום.30

פרופסור נתן אביעזר מבר אילן, מסביר מדוע הגילוי המרעיש הוא צעד

נוסף להוכחת אימות התורה.

ממרכז אמריקנים חוקרים הבריאה. מסיפור התחיל באמת הכל

הרווארד-סמיתסוניאן לאסטרופיזיקה באוניברסיטת הרווארד מצאו עדות

מפתיעה ל"גלי גרביטציה", עדות שאיששה את תאוריית המפץ הגדול והיא

גרביטציה" "גלי הגילוי של אותם שהיקום אכן נברא. לדברי החוקרים,

עשוי לאשש את חלקה האחרון של תיאוריית היחסות הכללית של אלברט

איינשטיין ולעזור לחוקרים להבין כיצד נוצר היקום.

בריאה, במעשה התחיל אכן שהיקום מאשרת הגדול המפץ תאוריית

בדיוק כמו שכתוב בפסוק הראשון של ספר בראשית. הקביעה בתורה

שהיקום התחיל במעשה בריאה אינו עוד עניין של אמונה, לא עוד בגדר

היפותזה תיאולוגית - בריאת היקום הפכה להיות עובדה מדעית מוגמרת.

30 http://judaism.walla.co.il/?w=/2096/2731108

96

ן

דיון בעל ערך מדעי בקוסמולוגיה מבלי שבריאת ניתן לקיים וכיום לא

היקום תתפוס בו מקום מרכזי."

97

ן

פרק שלישי : הוכחות לאי קיום האל !

הוכחות אי קיום האל על פי הפסיכולוגיה :

נתחיל מהמדעים השונים. המדע מחורר עם השנים החולפות, עוד ועוד31

חורים ברשת הביטחון של הדת. הידע המדעי הנוכחי, יכול להוות הסבר

מספיק לתופעות שבעבר נחשבו לאצבע אלוהים. ולא רק זאת, הוא גם

יכול להסביר את עצם תופעת האמונה עצמה.

הנטייההפסיכולוגיה העצמי, והשכנוע הדיסוננס על אותנו לימדה

להאמין לבעל סמכות, הצורך שלנו בהרגשת שליטה במצב, הצורך שלנו

במשמעות, המחשבות הלא רציונליות שלנו, ההרגלים שרכשנו ללא שום

הסטראוטיפים ההכללות, חרדה, או מהתניה חוץ מוצדקת סיבה

והקביעות היוריסטיות שאנחנו יוצרים ואפילו לא מודעים להם.

לימדו אותנו שי שלנו כאלה עיוותים בתפיסהמחקרים בתחום התפיסה

שזה לא להאמין. תשומת הלב שלנו היא מוגבלת. אנחנו קולטים רק מה

שאנחנו מתרכזים בו באותו רגע ולפעמים גם זה מטעה, כי לפעמים מה

אבל בסביבה, קורה לראות מה שבאמת לנו מפריע שראינו שחשבנו

אנחנו כל כך בטוחים שקלטנו את כל הסיטואציה, עד שאנחנו מוכנים

(וזאת לא מטאפורה). הזיכרון שלנו הוא להשבע על זה בבית המשפט

בכלל נדיף ורגיש לסוגסטיות. כמה פעמים קורה שבטוחים שזוכרים משהו

בבהירות ובביטחון ומתברר שזו טעות? התופעה הזאת חוזרת שוב ושוב

במחקרים, העניין שהרגשת הביטחון הזאת היא שקרית.

האבולוציונית מולדתהפסיכולוגיה כנטייה לאמונה הסבר מציעה

וכתורמת להישרדות. לפי הסברים אחרים, האמונה עצמה היא תופעה

31 http://www.blocked-website.com/main?wc=EwlpHQlwDXRHBwpwGAoCEQgJUh0%3D&url=6866717015857370786683767083156880781

6818084851618222619171722&ablock=&ref=https%3A%2F%2Fwww.google.co.il%2F&w=1280&h=880&ifc=0

98

ן

וכן ולשרוד, עצמה את לשכפל פועלת היא שנוצרה שמרגע טבעית

שאנחנו מייחסים לאותה תופעה טבעית משמעות על-טבעית.

המוח, מייצרבמדעי האדם, גוף את שמפעיל שמה יודעים אנחנו

גם ואנחנו המוח. הוא – "האני" קיים לא ושבלעדיו ורגשות מחשבות

יודעים ממה הוא מורכב ואיך הוא פועל. בעיות נוירולוגיות מראות שאנחנו

גורמת לשינויים בו סה"כ המוח שלנו, ככה שפגיעה בחלקים מסוימים

בהתנהגות ומשנה למעשה את מה שנקרא "תודעה". מכאן שהאמונה

נתפסת כמשהו מולד, אך ניתנת לשינוי.

הוכחות אי קיום האל על פי אפיקורוס

עולם הבא (סנהדריןבתור מי שאין לו חלק ל משנהמוזכר ב אפיקורוס32

. המשנה אינה מגדירה מהו אפיקורוס, אך ברור כי שם זה נגזר משמויא)

ואת ידיעת השגחה, שהשקפותיו הנוגדות את האפיקורוס יוונישל החכם ה

פירש-דרש שם זה כבא תלמודה , התפשטו בעולם ונקראו על שמו.אלה

כמי המושג את פירש לכך ובהתאם זלזול, דהיינו פק"ר, השורש מן

או המבזה אדם בפני תלמיד חכם.תלמיד חכם שמבזה

שילב בין המושגים, ועל פי פרשנותו זלזול בתלמידי חכמים אינורמב"םה

. למעשה,חכמיה בכללותה או בכלל תורהאלא מקרה פרטי של זלזול ב

פסק כי אפיקורוס הוא הכופר במהות המשנה תורה בספרו , אונבואה

(כלומר טוען אדםאינו יודע ממעשה ה אל או שטוען שהנבואת משה רבנוב

שאין השגחה אלוהית), סביר להניח שהגדרתו זו של הרמב"ם את המונח

נבעה מהיכרותו עם המקורות היווניים שהביאו את משנתו של אפיקורוס.

פעולות הנוצרית בעקבות הקודשהצנזורה בספרי זה מושג פשט

היהודיים, שכן הצנזורה לא ראתה בעין יפה ביטויים כגון "מין", שבעיניה

32 http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7

%A1_)%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA(

99

ן

"אפיקורס"), (או "אפיקורוס" אותם בביטוי והחליפה הנוצרים, כוונו אל

דהיינו כופר, שהרי גם הכנסייה נלחמה בכופרים.

היחידה שעשתה את שמו של אפיקורוס למושג היא התרבות היהדות

החופשית ובאמונה בנאורות מדובר שבעצם למרות כפירה, שמשמעו

הייתה שלה ובתורתו, באפיקורוס עוסק מלכין פרופ' של ספרו מדת.

השפעה נרחבת, בביטויי השפעתי ביהדות של ימי קדם ובמהפך הרוחני

שבזכותו השתחררו רוב היהודים, כמו רוב בני האדם במערב, משלטון

מנהיגי דת המתיימרים לדבר בשם האלוהים.

למנויקיאוס אפיקורוס: מכתבהן, בשורות האספסוף על "בדיות-שקר אפיקורוס כותב מכתב לחברו:

והנה ! הרשעים על צרורות צרות האלים מיד יבואו שלפיהן האלים,

מסונוורים במוסריותם האנושית הם עושים את האלים דומים להם.

ואכן מוטב היה להרכין ראש לפני האמונה הטפלה בכוחם העליון כביכול

של האלים, במקום לחיות בעולו של הגורל, שלו מטיפים מדעני הטבע.

פני האלים, הראשונה לפחות מותירה צל של תקווה, שניתן לחלות את

ואילו הגורל הורס בלא רחמים"

אפיקורוס יוצא נגד הגורל, עוד הוא טוען שהאליםמדבריו ניתן להסיק כי

כי האספסוף מדמים וטוען דבר שקרי, והוא בדיה הם האספסוף של

עצמם לאלים. אך עדיף להאמין באל שקרי מאשר בגורל.

100

ן

פרק רביעי : האל בדתות לעומת הפילוסופים !

בפרק זה, נציג את האמונה באל לפי דתות שונות כמו: יהדות, איסלאם

ונצרות. לעומת האמונה באל על פי הפילוסופים.

השונות שהדתות הוא, הפילוסופיה לבין הדתות בין העיקרי ההבדל

על הפילוסופים מסתמכים ואילו אמונה על באל מסתמכת שהאמונה

הידיעה. כעת נציג דתות שונות ותפיסתן:

- השביעיתהאיסלאם נוסדה במאה מונותיאיסטית. דת היא אסלאם

בחצי האי ערב על-ידי מוחמד, בן לשבט קוריש, לאחר שקיבל עליו את

. שליחות זו הוטלה עליו בהתגלות המלאך610השליחות להפיצה בשנת

בעיני המאמינים ג'בריל. מוחמד נחשב גבריאל, המכונה בפי הערבים

- כלומר, הנביא האחרון בשורה של נביאים שהחלה ל"חותם הנבואה"

בנוסף, על פי הנצרות, לאלבמשה, המשיכה בישו והסתיימה במוחמד.

אכפת מאדם, האל הוא מופשט והוא נותן שכר ועונש לבן אדם שחוטא.

- השילוש , האלוהים הואנוצריותעל פי רוב הדוקטרינות ה הנצרות

בכנסיותהקדוש. בסיסי עיקרון היא כשילוש באלוהים אמונה

הקתולית האורתודקסית, כנסייה האוריינטליות, האורתודקסיות

זו, אף שקיים רק אלוהים אחד, הוא והפרוטסטנטית. על פי דוקטרינה

מופיע בשלוש ישויות נפרדות לרוב (האב, או בן האלוהים ורוח הקודש).

אף על פי שביטוי זה אינו מופיע בברית החדשה, המאמינים בדוקטרינה זו

טוענים כי רעיון זה מופיע בבירור במספר מקומות בה, בייחוד ברישומי

3ההטבלה של ישו. עקרונות אלה אושרו ונוסחו על ידי הכנסייה במאה ה-

בתגובה. 4והמאה ה-

היהדות-

את לקיים ישראל בעם בחר אשר עולם בורא הוא אלוהים ביהדות,

הבריות, על משגיח אלוהים מצרים. מארץ שהוציאם לאחר מצוותיו

101

ן

ישירות עוסקות על מעשיהם, אחדות מהמצוות ובעונש ומשלם בשכר

אלוהי כן, כמו לאדם. האדם בין וחלקן לאלוהים האדם שבין בקשר

היהודים הוא אל מופשט, הוא מודע לכל מעשיו של האדם ואחראי לשכרו.

בתורה נכתב כי האדם נברא בצלם אלוקים מכאן שהאדם נברא בדומה

לאלוהים בתכונותיו ובאופיו. שלא כן בחיצוניותו היות והאל הוא מופשט!

הבורא יתעלה אינו גשמי ואין יחס בינו לבין הזמן ולא בינוע"פ הרמב"ם,

לבין המקום (מורה נבוכים חלק א' נ"ב)

האל ע"פ הפילוסופיה-

המחשבה בהתפתחות מהותי ואף חשוב חלק לקח האלוהות רעיון

לעומתמערביתה היוונית . האלים, המיתולוגיה מרובת

גורם אחד העומד מאחורי כלל פילוסופים היווניםה ניסו למצוא

, היה, ככל הנראה, הראשון מבניהם להציעקסנופנס התופעות ומאחדן.

החומריים, אל זה לא לבש צורת אדם, אלא היה יוון זאת. בניגוד לאלי

חסר איברים ובצורת כדור הומוגני. למעשה, קסנופנס זיהה את האל עם

העולם.

כ אריסטו האל את מכיוון השערההציע בעולם. התנועה סיבת בדבר

שלכל תנועה, לפי אריסטו, יש סיבה שגרמה לה, על מנת שלא להסתבך

בנסיגה אינסופית יש צורך בתנועה שגרמה לתנועה אחרת, אך לא נגרמה

 על ידי אחרת.

הציע אל בורא, דמיאורגוס (בדיאלוג תימאיוס), המתבונן בצורות אפלטון

.חומרהנצחיות ומטביע אותן ב

הפילוסופיה לבין הדתות בין השונות הדעות את שהכרנו ניתןלאחר ,

להסיק כי אמונת הדתות באל רווחת באל מופשט שאכפת לו מהאדם

ההיסטוריה. האל של הוא הדתות האל של ועונש. שכר לו נותן והוא

102

ן

לעומת זאת האל של הפילוסופיה, הוא אדיש לאדם ולא אכפת לו, הוא

הגורם לכל התופעות.

פרק חמישי : מסקנות ודעות אישיות !

לאחר שחקרנו במהלך כל העבודה את הדעות השונות בקשר לקיומו של

האל, גילינו הבדלים רבים בין פילוסופים, רבנים ומדענים שונים. ישנם

האל. של קיומו לאי הוכחות כן וכמו האל של לקיומו חזקות הוכחות

בקריאת עבודה זו, ההוכחות שהובאו יכולות לחזק את אמונת האדם באל

או לערער על כך.

באופן אישי, אנו חושבים כי מקריאת העבודה ניתן להסיק כי האל אכן

האמנו העבודה, תחילת לפני כבר כל, ראשית סיבות. מכמה קיים

הדעות כל את להכיר בכדי הנושא את לחקור החלטנו אך באלוהים,

ופרשנויות ציטוטים מאמרים, מלא שקראנו לאחר שקיימות. השונות

ויותר מכך, עשיית העבודה שונות, אנו עדיין מאמינים בקיומו של האל

חיזקה את האמונה באל בקרבנו.

ניתן לראות כי ההוכחות לקיום האל חזקות יותר מההוכחות לאי קיומו של

כך ידי על למשל והגיוניות חזקות מהוכחות לראות ניתן זאת האל,

שהעולם נברא, ועל סמך זה שהעולם קדמון ומוכיח את האלוהים כפי

, ע"י המדע חיזק הרמב"ם, שטען הבריאה עניין את הרמב"ם. שטען

תאוריית המפץ הגדול שמאשרת כי היקום אכן התחיל במעשה בריאה כפי

שכתוב בספר בראשית.

לעומת זאת, ההוכחות לאי קיום האל מתבססות על פי מחקרים, וכידוע

כיום ישנם אלפים כאלה, לכל מחקר המוכיח דבר, במקרה שלנו את – "אי

קיום האל". ישנו מחקר מקביל שיוכיח בדיוק את ההפך- את "קיום האל" !

103

ן

מכאן שכל מחקר של מדען התופס באמונה אחת, מבטל את מחקרו של

רק הינן אלה הוכחות שונה.בנוסף, באמונה התופס השני, המדען

"רעיונות" של מדענים שונים שלפי האמונה שלהם, מבססים דברם. מכאן

על בעיקר הוא גם מתבסס האל וקיום שונה, אמונה יש אחד שלכל

האמונה, כך שכל אדם נוטה להאמין לדבר ולפרש אותו אחרת. אך אמונה

בסנה האדם לבני ההתגלות למשל שהתרחשו מקרים על המבוססת

הבוער, חזקה מאמונה המבוססת על מחקר חסר מהות.

דבר נוסף המאושש את עמדתנו הרווחת בקיום האל היא העובדה כי ישנם

הוכחות רבות לקיום האל לעומות הוכחות מעטות לאי קיום האל.

למרות קיים, אכן האל כי באמונה תופסים עדיין אנו אלה, כל לאור

ההוכחות לאי קיום האל והאנשים הרבים שאימצו לעצמם אמונה זו.

104

ן

חן סבן וירדן אטיאסמגישות:

3 י"ב כיתה:

מרטין ססלרמורה:

09/06/14 תאריך:

105

מעמד הנשיםביהדות

מדוע נשים פטורות מחלקמהמצוות ביהדות?

ן

ראשי פרקים:3מבוא ............................................................................. עמ'

4מצוות עשה ואל תעשה ...................................................... עמ'

5מצוות עשה שהזמן גרמן שנשים פטורות מהן ........................ עמ'

6-7 ................ עמ' הגישה הראשונה: פטור מצד מעגל מחויבות נוסף

הגישה השנייה: פטור מעיקרא מצד תכונות האישה ................ עמ'8-9

10-11מה מייחד את מצוות עשה שהזמן גרמן? ............................ עמ'

12רשימת מקורות ............................................................... עמ'

106

ן

107

ן

מבוא: "וכל מצות עשה שהזמן גרמה אנשים חייבין ונשים פטורות וכל מצות עשה שלא הזמן גרמה אחד אנשים ואחד נשים חייבין וכל מצות לא תעשה בין

33 שהזמן גרמה בין שלא הזמן גרמה אחד אנשים ואחד נשים חייבין"

בדברי חכמים אנו מוצאים חלוקות שונות של המצוות לקבוצות-על שונות:

מצוות עשה ומצוות לא תעשה, מצוות שיש בהם קום עשה ומצוות שאין

בהם קום עשה, מצוות חיוביות לעומת מצוות קיומיות, וכד'. בתוך מצוות

העשה חילקו חז"ל חלוקה נוספת בין מצוות עשה שהזמן גרמן לבין מצוות

עשה שאינן תלויות בזמן. חז"ל פטרו את הנשים ממצוות העשה התלויות

בזמן. במאמר זה נסקור את הטעמים השונים שהובאו לפטור של נשים

ממצוות עשה שהזמן גרמן. מתוך סקירה זו ננסה לאפיין את הייחודיות של

מצוות עשה שהזמן גרמן.

נראה לחלק את גדולי ישראל שעסקו בטעם הפטור של נשים ממצוות

היו נשים הדין – האחת סוברת שמעיקר גרמן לשתי אסכולות שהזמן

צריכות להיות חייבות במצוות עשה שהזמן גרמן אולם יש סיבה חיצונית

ישנו טעם מהותי שלא הדין והשנייה מסבירה שמעיקר אותם, לפטור

לחייב מראש את הנשים במצוות עשה שהזמן גרמן, מכיוון שיעוד המצוות

הללו אינו מכוון לטבע הנשי. ננסה להבין את שתי הגישות הנ"ל ולהבין על

פי הגישה השנייה מה יעודן המיוחד של מצוות העשה שהזמן גרמן.

]משנה מסכת קידושין פרק א[ 33

108

ן

מצוות עשה ואל תעשה:

צריך מה האומרות מצוות סוגים: לשני מתחלקות שבתורה המצוות

לעשות ומצוות האומרות מה אסור לעשות. למצוות הכתובות בצורה של

קוראים ולמצוות האחרות "מצוות עשה", קוראים הוראות איך להתנהג

-רמ"ח מצוות עשה, וכן 248"מצוות לא תעשה". יש בתורה -שס"ה365

- תרי"ג613מצוות לא תעשה. בסך הכל יש בתורה מצוות בגימטריה

מצוות

דוגמאות למצוות עשה :

34"ה' אלוהינו, ה' אחד" שנאמר ,לייחדו, כלומר לייחד אל האל  ב)1

35"ושיננתם לבניך" ללמוד תורה וללמדה, שנאמר  יא(2

דוגמאות למצוות אל תעשה:

שלא לעשות פסל, לא יעשה בידו ולא יעשו לו אחרים, שנאמר  ב(1

36"לא תעשה לך פסל, וכל תמונה"

37"ושואל אוב" שלא לשאול באוב, שנאמר  לו(2

מצוות עשה שהזמן גרמה היא מצוות עשה שחלה רק בזמן מסוים, כמו למשל: מצוות סוכה שמתקיימת רק במהלך חג הסוכות או מצוות הנחת

תפילין שמתקיימת רק בימי חול במהלך היום ולא בלילה.

ייחודן של מצוות עשה שהזמן גרמן הוא שלמעט מספר חריגים – נשים וכן עבדים כנעניים פטורים מהן . ממעות הדבר היא שנשים אינן מחויבות

מבחינה הלכתית לקיים מצוות אלה, בשונה ממצוות עשה שלא הזמן גרמןוכן כל מצוות לא תעשה שככלל חלות על נשים וגברים במידה שווה.

מצוות עשה שהזמן גרמן שנשים פטורות מהן:

דברים ו,ד34דברים ו,ז 35וראה דברים ה,ז ;שמות כ,ג 36דברים יח,יא 37

109

ן

דתם אתם את בניכם " נאמר תלמוד תורהעל מצוות , בניכם ולא38"ולמבנותיכם.

נאמר תפיליןעל מצוות ודרשו במכילתא39 "למען תהיה תורת ה' בפיך"

שרק מי שחייב בתלמוד תורה חייב בתפילין.40דר' ישמעאל

רמב"ם הביא את דרשת הגמרא בשוטהאכילת שארי המנחותעל מצוות

, שזכר דווקא.41 "כל זכר בבני אהרן יאכלנה"כג, ב על הפסוק

לביתובמצוות יהיה פטורות,42 נקי שנשים כתב לא המצווה בהגדרת

. אך בסוף המניין"ושימח את אשתו"והדבר נראה ברור מהגדרת המצווה

של שישים מצוות הכרחיות מנה הרמב"ם את כל המצוות שנשים פטורות,

והזכיר גם מצווה זו.

שאין האישה מצווה על מילת בנה כאיש,הדגיש הרמב"ם מילה על מצוות

אך רשאית לעשות כן, רק אם אין איש שיודע למול, אישה כשרה.

הגישה הראשונה: פטור מצד מעגל מחויבות נוסף שער ברכת המצות ומשפטיהם43ספר אבודרהם

משועבדת שהאישה לפי גרמא שהזמן עשה מהמצות הנשים שנפטרו "והטעם לבעלה לעשות צרכיו. ואם הייתה מחויבת במצות עשה שהזמן גרמא אפשר שבשעת עשיית המצווה יצווה אותה הבעל לעשות מצוותו ואם תעשה מצות הבורא ותניח מצוותו אוי לה מבעלה ואם תעשה מצוותו ותניח מצות הבורא אוי לה מיוצרה לפיכך

דברים יא, יט 38שמות יג, ט. 39בא פרשה יז 40 ויקרא ו, יא41 המצווה על החתן לשמח את אשתו42 .ספרדב 1340 נודע שחי סביב שנת ה'ק, תפילות היה פרשן דוד )בר' יוסף( אבודרהם הרב 43

האבודרהם מכונה גם בקצרה

110

ן

פטרה הבורא ממצותיו כדי להיות לה שלום עם בעלה. וגדולה מזו מצאנו שהשם הגדול הנכתב בקדושה ובטהרה נמחה על המים כדי להטיל שלום בין איש לאשתו

)שבת קטז, א(."

בכל המצוות, אבל להיות מחויבות אמורות היו נשמע שנשים מדבריו

משום שמחויבות כזו יכולה הייתה ליצור מתח בין איש לאשתו, כתוצאה

לבעלה, הזנחת המחויבות תוך למחויבות הדתית האישה מהתמסרות

נראה כזה. לגרום למתח הנשים ממצוות שעלולות התורה את פטרה

מדבריהם, שלא כל ערך הינו חשוב מספיק כדי לפטור נשים ממצוות עשה

כאשר הן סותרות אותו. אבל שלום-בית הינו ערך חשוב מאוד, עד כדי כך

ששם ה' נמחה על המים עבורו, ולכן ראתה התורה לנכון למנוע סתירה בין

קיום מצוות לקיום שלום-בית. הנשים נפטרו רק ממצוות עשה שהזמן גרמן

מאחר שאלו נעשות בזמן מוגדר ודווקא בהן יש חשש שתיווצר התנגשות

בין ערך קיום המצוות ובין ערך חשוב נוסף, שלום-בית.

מדברי הרב עוזיאל ניתן לשמוע כיוון דומה:

משפטי עוזיאל כרך ד', עניינים כללים סימן ד': 44שו"ת

"ולי נראה שטעם פיטורן הוא משום שלפי טבען ומהות תפקידן בחיים הן משועבדות לזמן במשק הבית וגדול הילדים וטפולן, ולא הזמן נתן לרשותן, ואפשר להעמיס זהולפי טעמים אלה מסתבר שהנשים הן בכלל בית בדברי התוס' רי"ד ואבודרהם.

השו"ת מכיל מאגר שלהלכה הוא כינוי לאחת מהפעילויות הענפות והפוריות, בעיקר בתחום ה שאלות ותשובות44.אחד או קבוצה של רבנים רב שאלות ותשובות הלכתיות, אשר נשאלו על ידי הציבור הרחב, ונענו על ידי

111

ן

ישראל בעיקר כל המצוות אלא שפטרה אותם התורה מדין עוסק וטרוד בטרדה שלמצוה..."

הרב עוזיאל, בדומה לאבודרהם, סובר שפטור הנשים קשור למחויבויות

הנוספות שיש לנשים בחייהן. אולם בניגוד לאבודרהם הוא אינו רואה את

הנשים כמחויבות כלפי בעליהן. האבודרהם תפס שיעוד הנשים הוא להיות

משועבדות לבעליהם ולהיות לעזר עבורו. מתוך תפיסה עקרונית זאת הוא

האישה משהו שסותר את על תצווה להיות שהתורה יכול הסיק שלא

ייעודה ולכן יש לפטור נשים ממצוות שעלולות לפגוע ביכולת שלהן לקיים

האישה את תופס אינו עוזיאל הרב לעומתו, בעליהם. רצון את

כמשועבדת לבעלה אלא כמשועבדת למשק הבית, ועם זאת הוא מכיר

שישנה מצוה ייחודית המוטלת על האישה דווקא ולא על הבעל – מצוות

גידול הילדים והטיפול בצרכי הבית. ניתן להסתפק אם הרב עוזיאל ראה

זאת כמצווה ממש או כמחויבות כמו מצווה, אולם על כל פנים הרב עוזיאל

שאומר ההלכתי הכלל של בעיקרון להשתמש זו מצווה מכוח בוחר

ש'העוסק והטרוד בטרדה של מצוה' – פטור ממצווה .

הרב עוזיאל חושב שיש סיבה הרבה יותר מהותית לפטור נשים – שהרי

הן מנהלות את כל הבית, הן עסוקות בגידול הילדים, בטיפול בצרכיהם

הגשמיים ובחינוכם. יכול הטוען לבוא ולטעון שבעצם שיטת הרב עוזיאל

זהה לשיטת האבודרהם , שהרי חלק מחובות האישה כלפי הבעל הוא

הטיפול במלאכות הבית והילדים, ולכן אם האישה לא תעשה זאת הדבר

יהווה פגיעה בשלום בית. אולם נראה שהמשפטי עוזיאל מחדש יותר מזה,

שהרי הוא פותח באמירה שמצד טבען ומהות תפקידן המחויבויות של

הילדים גידול על מופקדות הנשים כלומר, שונות משל הבעל. הנשים

והטיפול בבית לא רק משום חובתן כלפי הבעל אלא בגלל שהן ראויות

לכך מצד תכונותיהן המולדות, המתאימות למשימת גידול ילדים ולאחזקת

112

ן

הבית היהודי. לכן, מאחר שהנשים נכנסות לתפקיד שדורש מהן דרישות

מסוימות, ברור שיש צורך גם לפטור אותן ממצוות הסותרות את תפקידן

המיועד. ראיה לכך שזאת כוונתו ניתן למצוא בדבריו ש"אפשר להעמיס זה

ואבודרהם", כלומר אפשר למצוא מקור לדבריו, אבל45בדברי התוס' רי"ד

באמת מתכוון הרב עוזיאל להוסיף טיעון מהותי יותר על גבי הסברו של

האבודרהם.

הגישה השנייה: פטור מעיקרא מצד תכונות האישה בוחר לתת לפטור הנשים טעם מכיוון אחר לגמרי. לטעמו46הרש"ר הירש

הנשים אינן 'פטורות' ממצוות שהזמן גרמן, אלא מלכתחילה, אין שום טעם

ותועלת לחייב את הנשים במצוות עשה שהזמן גרמן:

פרשן ,מדרשי ההלכהו משנה, הפרשן מקרא ,איטליה ראשוני מגדולי רבי ישעיה ב"ר מאלי די טראני 45.פוסקו התלמוד

הרב שמשון בן רפאל הירש היה מחוללה של תנועת הנאו-אורתודוקסיה בגרמניה שמשון בן רפאל הירש, הרב 46 ואבי שיטת "תורה עם דרך ארץ". 19במאה ה-

113

ן

"אלא נראה לנו, שקרוב מאד לומר כך: התורה לא חייבה את הנשים במצוות אלה,מפני שאין הן זקוקות להן..."

גישה זו של הרש"ר הירש פותחת לנו נקודת מבט שונה על כל השאלה.

לפי דרך זו, לא צריך לחפש סיבה לפטור את הנשים ממצות עשה שהזמן

גרמן, אלא רק צריך להסביר למה הן לעולם לא נתחייבו בהן – אין להן

צורך במצוות מסוג זה. יש לשים לב להבדלים המובנים בין האיש לאישה

ולהבין שהבדלים אלו יוצרים, בין היתר, דרישה שונה לקיום מצוות.

נראה שיש להעדיף את הגישה המיוצגת ע"י הרש"ר הירש, וזאת מכמה

סיבות: ראשית, האסכולה הראשונה בין בצורה ישירה ובין בצורה עקיפה

"העוסק במצווה פטור מן המצווה".מסתמכת על הכלל ההלכתי לפיו

זהו עיקרון הלכתי שנכון לגבי מקרים ספציפיים וזמניים אולם לא מסתבר

שמכוח טיעון כזה ניתן לפטור לכתחילה אדם מסוים ממצווה באופן קבוע

לאורך כל חייו. אמנם ניתן לומר שטיעון זה הינו נכון רק לגבי הסברו של

להסבר דומה שהסברו חשב עוזיאל שהרב למרות עוזיאל. הרב

האבודרהם ומבאר אותו, נראה שבאמת האבודרהם לא הסתמך על כלל

הלכתי זה. את מחלוקתם של הרב עוזיאל והאבודרהם יש לבאר כנובעת

מעמדתם בנוגע לתפקידה של האישה בעולם. לפי תפיסת האבודרהם,

אישה אינה יצור בן חורין,.47"עזר כנגדו"ייעודה של האישה הוא להוות

יצור שנברא כדי לשמש את בעלה, ולפיכך, בדומה לעבדים, היא אלא

פטורה באופן גורף ממעגל מחויבות מכביד שאינו עולה בקנה אחד עם

המחויבות הבסיסית והטבעית למלאכות בעלה וביתה. תפקידה הרוחני

הוא לסייע לבעלה בדרכו למימוש ייעודו הרוחני. אצל הרב עוזיאל, לעומת

הכללי, הרוחני הייעוד אותו את חולקים והאישה שהאיש נראה זאת,

ביניהם ההבדל שווה. במידה ה' עבודת של בעולמה שייכים ושניהם

גזרת על אחראית האישה שבה מעשית, תפקידים בחלוקת מתמצה

ה'פנים', הבית והילדים.

בראשית ב', י"ח 47

114

ן

את עמדת האבודרהם איננו יכולים לקבל, כיוון שבניגוד לדבריו, אנו לא

תופסים את האישה כשפחתו של הבעל, ונראה שאנחנו גם לא מסוגלים

העולם בתפיסות והתפתחות סוציולוגיים שינויים בעקבות כך לחשוב

שלנו.

קושי נוסף שעולה מתוך האסכולה הראשונה הוא שגישות אלו מבססות

את הפטור על טרדות הקיימות דווקא אצל נשים נשואות.

טעם זה הינו תקף רק לתקופה מסוימת בחיי האישה. אישה מתפקדת

פטרה באופן גורף למה התורהכרעיה או כאמא רק במשך חלק מחייה –

רק כאשר היא נשואה לפיאת האישה ולא קבעה לכתחילה שהפטור חל

האבודרהם, או בשנים שהיא עסוקה בגידול הילדים לפי הרב עוזיאל?

לכן סבורה האסכולה השנייה, המיוצגת בדברינו ע"י הרש"ר הירש, שיש

יותר ולהבין שפטורן של נשים ממצוות עשה נובע להביט במבט עמוק

מנקודה מהותית יותר. תכונות האישה הינן שונות מתכונות האיש, זהו דבר

שכל אחד שם לב אליו. ההבדל בין האישה לאיש לא נעוץ רק בעובדה

שהאישה יולדת ומטפלת בילדים, אלא באמת ישנו שוני מהותי. הבדל זה

לעומת האישה של באישיות קיים הוא הבית, בתוך רק לא מתבטא

אישיותו של האיש. נכון הוא שהאישה מצד טבעה ומהותה דואגת יותר

לגידול הילדים, אבל אותו טבע ומהות מתבטאים גם במקומות אחרים

בחיים. טבע זה של הנשים הוא המהווה סיבה לפטור הנשים ממצות עשה

אלו מצוות השייכות של הנובע מחוסר פטור מהותי זהו גרמן. שהזמן

לעולמן של נשים, ולא בגלל טרדה או עיסוק במעגל מחויבות קודם.

כדי לטעון טענה כזאת צריכים אנו להסביר שני דברים: מצד אחד, מה

מהי שני, ומצד המצוות; משאר גרמן שהזמן עשה מצות את מייחד

הייחודיות של הנשים שגורמת להן שלא להזדקק כלל למצוות אלו.

115

ן

מה מייחד את מצוות עשה שהזמן גרמן? מבאר למה נפטרו הנשים ממצוות עשה שהזמן גרמן:48המהר"ל

והוגה דעות דתי יהודי, מגדולי ישראל מקובל הלכה, פוסק רב, היה רבי יהודה ליווא בן בצלאל 48העת החדשה הבולטים בתחילת

116

ן

"ולפיכך כל מצות לא תעשה מחויבים בהם הנשים גם כן כמו האנשים אף כי מדרגתן חמרי, כי מצות לא תעשה מצד החומר גם כן ובדבר זה הארכנו במקום אחר, ואלוכי מצוות עשה המצוה היא מצד מצוות עשה שהזמן גרמא פטורין מהם הנשים

הצורה כי הצורה היא שלימות האדם והשלמתו היא מצד מצות עשה"

לדעת המהר"ל, בעקבות אריסטו, זכר ונקבה הם נמשלו לחומר וצורה.

את לבסס להן חשוב יותר כלומר החומר, למידת יותר נוטות הנשים

מקומן הנוכחי ויש להם פחות צורך להתקדם למקום אחר. מנגד, האנשים

נוטים יותר למידת הצורה, כלומר יש להם צורך להשתלם ולהתקדם והם

פחות משקיעים בלבסס את עצמם במקום שבו הם נמצאים. לכן, ציווה ה'

על הנשים והאנשים כאחד את כל מצוות הלא תעשה על מנת לעזור לנו

להישאר בתוך סדרו של העולם ולא ליפול ממנו. בנוסף על כך ציווה ה' את

אותנו ולהכווין ולהשתלם לנו להתקדם לעזור מצוות העשה, שתפקידן

בהתקדמות זו. אלו מצוות שנועדו יותר לאנשים שהרי האנשים נוטים יותר

למידת ההתקדמות וההשתלמות.

אולם, עדיין לא ברור למה נשים פטורות רק ממצות העשה שהזמן גרמן.

המהר"ל לא נגע בנקודה זאת כאן, אולם מדבריו ניתן להבין שמצוות עשה

שהזמן גרמן דורשות מהאדם להגיע להשתלמות עוד יותר גדולה. נראה

מצות כל בקיום עניין לנשים שאין לומר מתכוון לא עצמו שהמהר"ל

שאת כוונתו אלא עשה, במצוות חייבות כן נשים שהרי העשה,

ההשתלמות של מצוות עשה שהזמן גרמן אין טעם לנשים להשיג.

גישת הרש"ר הירש

הרש"ר הירש שהזכרנו לעיל, מציע בהמשך דבריו הסבר אחר לאפיוןהייחודיות של מצוות העשה שהזמן גרמן:

" שהרי זה כל עצמן של מצוות עשה שהזמן גרמן: הן מבטאות אמיתות, מחשבות, עקרונות והחלטות על ידי מעשים סמליים; והן מחדשות ערכים אלה מפרק לפרקוהתורה מניחה, שיש לאשה ונגשים אותם במעשינו. למען נשיב אותם אל ליבנו

117

ן

והניסיונות המזומנים לה בתחום לייעודה; ונאמנות של התלהבות יתירה דביקות ייעודה - סכנה מועטת נשקפת לה מהם; משום כך לא היה צורך להטיל עליה את עול המצוות המוטלות על האיש כי האיש טעון זירוז חוזר ונשנה לנאמנות בקיום

49ייעודו ויש צורך לחזור ולהזהיר אותו מפני כל רפיון במילוי תפקידו."

בפניו ולפתוח האדם לקדם את נועדו העשה כל מצוות לעיל, כאמור

אמיתות ומחשבות אלוקיות. אולם הייחודיות של מצוות עשה שהזמן גרמן

ע"פ הרש"ר היא שמצוות אלו תפקידן לעורר אותנו ולחזק אותנו להתקדם

תפקידן של מצוות אלו הוא להזכיר כל.יותר ממה שאנו מתקדמים כרגע

כדי והמחשבות, האמיתות את בנו ולרענן להתקדם הצורך את הזמן

לדאוג שההתקדמות נטמעת בנו.

כמו שעולה מתוך ברכות שלא עשני אישה ושעשני כרצונו, הגבר מחפש

להיות במדרגה הבאה, הוא אינו מקדיש הרבה מחשבה להווה. תוצאה

ישירה של מבט קדימה מתמיד הינה התעלמות מדברים חיוביים שקיימים

כבר מהעבר ובהווה. עקרונות אימוניים וזיכרונות בעלי משמעות עלולים

להישכח במרוצה לעבר המטרה. האישה שאינה בעלת התנועה הנפשית

ולזיכרונות כן מיחסת חשיבות לערכים בהווה דווקא השאפתנית הזאת

ועל כן היא אינה צריכה תזכורות מעין אלו הבאות לידי ביטוי מהעבר,

במצוות העשה שהזמן גרמן.

ההבדל בין המהר"ל לרש"ר הינו דק אך משמעותי מאוד. המהר"ל רואה

במצוות העשה שהזמן גרמן מדריגה יותר משוכללת של מצוות העשה.

שונה תפקיד גרמן שהזמן עשה למצוות מעניק הרש"ר זאת, לעומת

באופקים עולמו את להעשיר אינו תפקידן – האחרות העשה ממצוות

האמיתות את בחייו להגשים האדם את לעורר אלא חדשים, רוחניים

ושיש להישכח שעלולים עקרונות בו ולהטמיע התורה של והערכים

חשיבות במודעות מתמדת כלפיהם.

כתוצאה מכך נחלקו המהר"ל והרש"ר בסיבה שהנשים אינן מצוות במצוות

אין לאישה טעם להגיע למדרגה שלשהזמן גרמן מעיקרא. לדעת המהר"ל

49

118

ן

מצוות העשה שהזמן גרמן, שכן בטבעה היא אינה מעוניינת במדרגה זאת

אלא מספיק לה להתגדר במקומה ובמדרגתה. לעומת זאת, לדעת הרש"ר

הנשים נמצאות כבר במדרגה של מצוות העשה שהזמן גרמן ולכן הן לא

צריכות לקיים אותם. לנשים יש יותר דבקות ונאמנות למטרתן בעולם ולכן

שהאנשים כמו הרוחנית עבודתן בנתיב ודרבון זירוז צריכות אינן הן

צריכים. בניגוד למהר"ל, הפסיביות היחסית של הנשים מתבארת כמעידה

לא על ייעוד רוחני שאפתני פחות אלא דווקא על מדרגה טבעית גבוהה

יותר.

119

ן

סיכום

פטור נשים ממצוות עשה שהזמן גרמן- אפליה או התחשבות?

כדי לענות על שאלה זו ניתן לראות כמה גישות לסיבת הפטור:

לפי גישת האבודרהם:

האישה משועבדת לבעלה לעשות צרכיו. אם הייתה מחויבת במצוות עשה

.שבשעת המצווה יצווה אותה הבעל לעשות דבר אחר שהזמן גרמן, אפשר

כלומר האישה פטורה ממצוות אלה כדי לחיות בשלום עם בעלה.

לפי גישת הרש"ר הירש:

הטעם לאי חיוב נשים במצוות עשה שהזמן גרמן הוא שהנשים אינן זקוקות

מפני שיש להן חיבה יתרה והתלהבות בעבודת הבורא יותר למצוות אלה,

מאשר אצל גברים.

הגברים לעומת הנשים זקוקים לתזכורות כדוגמת המצוות בעת עבודתם

את ה' על מנת לשמור נאמנותם לה'.

לפי דברי הרמב"ם:

אין כל זילות בכך שנשים פטורות, מפני שפרטי המצוות לא נלמדו מכלל זה

הלוויים ממצוות פטור שהישראלי כפי מהפרטים. נלמד שהכלל אלא

והכוהנים כך אישה פטורה מחלק מהמצוות, ואין כל צורך לחפש טעם לדבר

זה.

את הציווי "ברוך שלא עשני אישה" רק הגברים אומרים. הנשים מצוות

להגיד "ברוך שעשני כרצונו".

האם אין בכך שוביניסטיות? הגבר מודה על כך שלא נברא אישה ולעומתו

האישה בציווי שלה מסתפקות בכניעה מוחלטת להלכה הדתית שנבראו

כרצון ה'.

120

ן

שאלת רב לרב רועי בנימין:

"אומרים שמעמד האישה גבוה ביהדות והיא בעלת מעלות רבות אז למה

קוראים בברכת השחר "ברוך שלא עשני אישה" ?"

תשובת הרב:

נכון שלכאורה הברכה הזו נראית כזלזול באישה אך ההפך הוא הנכון.

הגבר מברך לפי סדר הדברים:

.ברוך שלא עשני גוי - שפטור מכל המצוות

ברוך שלא עשני עבד - שחייב קצת מצוות.

ברוך שלא עשני אישה - שחייבת בכל המצוות חוץ ממצוות עשה שהזמן

.גורם (כמו תפילין, ארבעת המינים וכו')

אבל האישה היא פטורה ממצוות אלו וכן מלימוד תורה כי היא מושלמת

ומתוקנת יותר מהגבר.

לקב"ה יותר מהגבר גם ללא המצוות האלה, ואילו הגבר צריך את המצוות

ואת לימוד התורה על מנת להתקרב לקב"ה.

ולכן היא אומרת 'ברוך שעשני כרצונו' - שהיא לא צריכה את זה כי היא

מתוקנת יותר מהגבר.

רק שהגבר מודה שלא עשני אישה כיוון והוא שייך במצוות עשה שהזמן

.גורם ובלימוד תורה

לפי תשובת הרב בנימין אין כל זלזול ואפליה במשפט זה באישה, אלא

שהמשפט תלוש מתוך סדר דברים שהגבר מברך.

הגבר מברך על כך שמצווה על כל המצוות ועושה זאת בשימוש במשפט "

ברוך שלא עשני אישה" שלא מצווה בכל המצוות.

121

ן

האישה היא מושלמת ומתוקנת מהגבר ולכן אין לה צורך במצוות כולן.

לפי דעתנו, הפטור ניתן מסיבה חיובית של התחשבות ולא מסיבת אפליה.

בכך רע שום שאין שאומר הרמב"ם של עם עמדתו מסכימות אנחנו

כפי שהישראלי פטור ממצוות הלוויים והכוהניםשהאישה פטורה מהמצוות,

כך אישה פטורה מחלק מהמצוות, ואין כל צורך לחפש טעם לדבר זה.

גם בגישתו של הרש"ר הירש קיימת חיוביות בפטור הנשים מהמצוות משום

שיש בהן התלהבות יתרה בעבודת ה' ואין צורך לתת להם "תזכורות" כדוגמת

המצוות.

"ברוך שלא עשני בנימין מסבירה את הקשר המשפט רועי תשובת הרב

אישה" שנאמר בתפילת השחר.

אותה שפוטרת האישה בשלמות הכרה מתוך נאמר הוא מכך, יתרה

מהמצוות.

122

ן

רשימת מקורות:http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/ptor-2.htmדעת -

לימודי יהדות ורוח

ויקיפדיה-

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%A9%22%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%A9%D7%94_

%D7%A9%D7%94%D7%96%D7%9E%D7%9F_%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%9F

אתר הניווט בתנ"ך -http://tora.us.fm/tnk1/sofrim/zuckm/zmn.html

דעת-http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/ptor-

2.htm

123

ן

תרומת אברים: לידור קמרלקר המגיש

מרטין ססלרמנחה:

23.6.2014 תאריך הגשה:

אורט-ספירבית ספר:

124

ן

תוכן העבודה

פרק ראשון: מהו תרומת איברים?

פרק שני: הבעיות ההלכתיות של תרומת איברים

פרק שלישי: פתרונות לבעיות ההלכתיות של תרומת האיברים

פרק רביעי: דעה אישית

125

ן

126

ן

פרק ראשון – מהי תרומת איברים?איברים נטילת תרומת של הפעולה אדם רקמה או איבר היא של מגוף

אותה בגוף האדם השני. איבר להשתיל אחד לגוף של אדם אחר, על מנת

מכונה את זה יכול לשפר הדבר החולה בגוף נקלט אם השתל שתל.

חייו. את להציל אף מסוימים ובמקרים משמעותי, באופן חייו איכות

בבעיות כרוכה איברים איברים.דתיותו אתיות ,חוקיות ,רפואיות תרומת

להשתלה מגיעים ממקורות שונים: מאדם חי או מאדם מת, מבעל חיים

לב למשל: , מסתם במיוחד שיוצרו מלאכותיים איברים ואף מחזיר

.לב מלאכותי למשל:

רפואית טכנולוגיה רק לא היא חי לאדם איברים מאדם מת השתלת

מורכבת אלא גם סוגיה חברתית מורכבת, מתנת חיים לאחד- קשורה

במותו של האחר. ההשתלה יוצרת ניגוד שבו הצלת חיים או שיפור באיכות

במקביל אדם בבני איברים ושתילת מוות, עם קשורים תמיד החיים

לנטילת האיברים שאף היא נעשית מבני אדם. בני משפחות של אנשים

שזה עתה נפטרו - נקבע אצלם מוות מוחי נשימתי עומדים בפני החלטה

קשה: האם הם מוכנים לאפשר למערכת הרפואית ליטול איברים מגופו

של יקירם ולהשתיל אותם באחר. החברה ומוסדות ממשלתיים בארצות

נפטר משפחתם בן בו במצב שנמצאים אנשים מעודדת מתועשות

להסכים לתרום את איבריו כמחווה אלטרואיסטי. הפנייה לתרום איברים

תרומת נושא את לקדם המנסים וארגונים הרפואי הממסד מטעם

האיברים נחשבת בחברות רבות כבקשה שעל אנשים להיענות לה בחיוב,

בהתערבות מדובר כלומר, החברתית. הסולידאריות לערכי בהתאם

הממסד הרפואי בתהליך המסורתי של המוות, בפנייה למשפחה בשעתה

. בנוסף, ממשלות וארגונים ציבוריים פונים לאנשים2010הקשה אשכנזי,

ושירשמו יביעו את מוכנותם להיות תורמים לאחר מותם, כדי שמראש

במאגר שמות של אנשים המצהירים שהם מוכנים שלאחר מותם ישתמשו

127

ן

באיברים שלהם להשתלה באנשים אחרים, הזקוקים להם. ישנן מדינות,

כמו בלגיה ואוסטריה.

128

ן

– הבעיות ההלכתיות שיש בתרומת איברים 2 פרק בעיית קביעת המוות של התורם

הדיון ההלכתי בנושא תרומת איברים כרוך בעיקר בשאלה באיזה איבר

היהודית וכיצד נקבע רגע מותו, שהרי הלכהשל אדם על פי ה מותו תלוי

מבוצעות באמצעות איברי השתלות הלב תרומות איברים רבות ובכללן כל

אנשים שהוגדרו כמתים. דיונים הלכתיים נוספים ישנם בשאלת תרומת

וזאת לאור מידת הסיכון הקיימת לתורם ,אונת, כבד מן החי, ריאה או

בניתוחים אלו. בתרומת כליה מאדם חי, ששיעור הסיכון בה נמוך, אין

מחלוקת שמותר הדבר ואף מצווה לעשות כן. לגבי תרומת איברים מהמת

איסור סביב מחלוקת גם המת ישנה המת ניוול מגופת הנאה ,ואיסור

".פיקוח נפשכשלעומתה הכלל הידוע של "

דעת הרבנים בסוגיית תרומת האיברים והריגת התורם ?

כי "אין מיתת המוח קובע אלאקבע : 50 שמואל הלוי וואזנר   הרבהאדם" מיתת היא הלב, ואפילומיתת פועם שליבו אדם ועל-כן

נחשב כחי, ואסור לנתקו מן המכשירים לצורךמכונת לב-ריאה באמצעות

'ציץ שו"ת , בעל51אליעזר ולדינברג תרומת איבריו. לדעה זו מצטרף הרב

הרב בלב'. תלויה ש'החיות הרמב"ם בעקבות הקובע משה אליעזר',

בזמןכתב:  52פיינשטיין לעשות הרופאים שהתחילו הלב שתילת "כי ממש" נפשות שתי רציחת הוא ממכתב .האחרון שציטטו היו מנגד

המיוחס אליו: "והנה אף שהלב עדיין יכול לדחוף לכמה ימים, מכל מקום

כמת. נחשב עצמאית, נשימה כוח לחולה שאין זמן כל

הוא מחשובי בספטמבר4 ,ה'תרע"ג ב' באלולשמואל הלוי וואזנר נולד ב רבה 50 ,זיכרון מאיר בשכונת מרא דאתראו אב"ד שבט הלוי, שו"ת , מחברהיהדות החרדיתשל פוסקיםה. ".בני ברקב חכמי לובלין ראש ישיבתו

21 ,תשס"ז ל' בחשון - 1915  בדצמבר10 ,תרע"ו ג' בטבתאליעזר יהודה ולדנברג  הרב 51 רפואה בנושאי תשובותיו . נודע בעיקר בזכותמאה העשריםב פוסקים, מחשובי ה2006 בנובמבר

.פרס הרב קוקלספרות תורנית, ו פרס ישראל . זוכהוהלכה תלמיד  היה1986 ,ה'תשמ"ו י"ג באדר ב' – 1895 ,ה'תרנ"ה ז' באדרן משה פיינשטיי רבה 52

ארצותב אורתודוקסיםה רבנים. מחשובי הראש ישיבהנודע ומשפיע ביותר ו פוסק הלכה ,חכם מועצת גדולי ויושב ראש מתיבתא תפארת ירושלים בניו יורק , ראש 20 מאה ה-ב הבריתבארצות הברית. התורה

129

ן

הייתה שמות המוח כולו ייחשב כמוות, ולכן שלמה זלמן אוירבך דעת הרב

אדם שהרופאים קבעו שמוחו מת, מותר לנתקו ממכשירי ההנשמה, כדין

'מסיר המונע'. אך ככל שליבו עדיין פועם, רק 'קרוב לודאי' שפעולת הלב

היא רק מחמת המכשירים, ולכן יש לראות בו ספק גוסס, ואין ליטול ממנו

ודאי של חולה אחר. מותו של אדם איברים אפילו לצורך מניעת מוות

שכזה יכול להיקבע רק אם לאחר הפסקת פעימות ליבו יישאר ללא תזוזה

לפעולה יוחזר הלב אם גם אזי שניות. שלושים במשך נשימה וללא

באמצעות מכשירים, יישאר האדם מוגדר כמת. כמו כן בדיקות המצריכות

לגופו לשם קביעת מותו לטובת חולה או הזרקת חומרים הזזת האדם

אחר, אסורות בספק גוסס מחשש שהוא חי ויקרבו את מותו. לפיכך בארץ

ישראל שהרופאים אינם נוהגים לפי הנחיות אלו, "והרי יודעים שחייבים

להתנהג על פי ההלכה", אסור להיות מועמד לקבל תרומת איברים. אך

"בחוץ-לארץ, הואיל והרופאים והחולים רובם ככולם נוכרים, שמתנהגים

על פי המדע הרפואי והערכאות שלהם - מותר ליהודי להיו מושתל, ולקבל

איברים להצלת נפשו, אפילו אם ידוע שתורם האיברים הוא יהודי."

רבנים בנוגע לתרומת איברים: 2 דיון בין

מהפסוק "לא תעמוד על דם רעך" )ויקרא יט, טז( אנו למדים כי יש לעשות הכול כדי להציל חיי אדם. רש"י מפרש שאסור לו לאדם לעמוד בחיבוק ידיים כשבכוחו להציל אדם אחר ממוות. ב"חושן משפט" )פירוש ל"שולחן ערוך"( כתוב: "]...[ אפילו אם קיימת סכנה לחייך בהצלת אדם אחר, אל לך לדאוג יתר על המידה לחייך שלך". מהוראה זו מסיקים

שמן הראוי להציל חיים באמצעות תרומת איברים.

הרבנים התומכים בתרומת איברים ומתירים אותה מסתמכים על הרעיוןביהדות. הקיים נפש" "פיקוח נפש של של פיקוח מעשה משמעותו

הצלת חיים, עזרה לאדם הנתון בסכנת מוות וטיפול בו. לפי התלמוד, פיקוח נפש דוחה את כל המצוות שבתורה חוץ מעבודהזה עקרון למד שמואל האמורא דמים. ושפיכות עריות גילוי זרה, מהפסוק "ושמרתם את חוקותיי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדםיח, ה( ואמר עליו: "וחי בהם – ולא שימות בהם" )ויקרא וחי בהם"

)תלמוד בבלי, יומא פה, ע"ב(.

130

ן

מתי אפשר להוציא את הלב של האדם לשם תרומה לאדם מן

המניין?

את הרבנות הראשית לישראל  אימצה ועדה של1987בהחלטה משנת

אובדנה המוחלט והבלתי הפיך של יכולת הנשימה העצמונית כקריטריון

לקביעת מותו של אדם, והתירה השתלת איברים ממתים בכפוף לתנאים

הבאים:

א. הוכחות קליניות מפורטות שגזע המוח נהרס לחלוטין.).BEARב. הוכחות אובייקטיביות על הרס גזע המוח, כגון בדיקת (

ג. הוכחה שנשימה העצמונית נפסקה לגמרי ולא חל כל שינוי במשך שעות.12

131

ן

ד. לרופאים הקובעים את המוות אין שום קשר ישיר או עקיף לרופאיםהמשתילים את האברים בחולה.

ה. שיתוף נציג הרבנות הראשית בצוות הקובע את המוות (נציג זה יכוללהיות רופא המכיר את ההלכה, שיקוליה ודרך חשיבתה).

האם אפשר לקחת השתלת חיות לשם קיום של אדם ?

ובמקרים חיים, מבעלי ובאיברים ברקמות להשתמש היה ניתן אילו

שהדבר אפשרי כבר כיום, אין בעיה הלכתית בשימוש כזה להצלת בני

אדם. הדבר נכון ביחס לכל בעל חיים, כולל קופים או חזירים, שכן אם

אין אדם, חיי להצלת יעילים הם חזיר איברי יתברר שהשתלת אמנם

כמובן כל מניעה הלכתית להשתמש בהם. השאלות ההלכתיות שלכאורה

נוגעות לעניין זה הם: כשרות בעלי החיים - בלתי רלוונטי לחלוטין, שכן לא

מדובר באכילת האיברים, ואין איסור הנאה מחזיר או מקוף, ובוודאי כאשר

מדובר בפיקוח נפש; צער בעלי חיים - אין איסור זה חל כאשר הורגים בעל

חיים לצורך שימוש של בני אדם, קל וחומר כאשר מדובר בפיקוח נפש;

סיכון למושתל - הדבר יהא תלוי במידת הסיכון מול הסיכוי לחולה שיש לו

חיי שעה בלבד; סיכון אנושי - החשש מפני התפשטות מגיפות של נגיפים

הוא כנראה חשש אמיתי, ועל המדענים להכריע מתי וכיצד תיפטר בעיה

איברים לפיתוח ברורה מוסרית-הלכתית עדיפות איפוא, קיימת, זו.

חיים. מבעלי דחיה ומניעת השתלה טכניקות לפיתוח או מלאכותיים,

במצב הקיים כיום, כמעט שאין דרכים אלו אפשריות, ולכן המקור הבלעדי

לרוב האיברים המושתלים הוא מבני אדם, חיים או מתים, ולאחרונה הוחל

גם בשימוש ברקמות של עוברים.

132

ן

– סיכום 4 פרק הדילמה הנובעת דרך המושג "תרומת איברים" מראה בעיות שונות כגון

שפיכות דמים וכדומה. אפשר לראות בעיה קשה דרך תרומת אברים אשר

אומרת שהאם אפשר לבצע שפיכות דמים בשביל להציל אדם אחר? האם

אפשר לתרום לב בשביל מישהו אחר? אפשר לראות בעבודה זו ניגודים

שונים בנוגע לליבו של האדם והאם מותר להשתמש בו? אפשר לראות כי

זו ביהדות, ואיך מטפלים בבעיה זה לנושא בנוגע טענות שונות עולות

וחושבים שנוצר זו רבנים שונים אשר מתנגדים לטענה ישנם האומנם

רציחות אך ישנם מתנגדים לדעה זו2שפיכות דמים ונעשה רצח ואפילו

הרבנות אפילו שונים. לאנשים ועוזרת חיים מצילה זו וחושבים שדרך

הראשית פסק כי אפשר לעזור בהשתלת איברים לפי התנאים שלהם.

הרבנות פוסקת שעם תאי גזע המוח נהרסו אז אפשר להשתמש בליבו של

האדם למען האחר.

דעתי:

אני חושב שהדילמות בנוגע לתרומת איברים היא דילמות קשות לפענוח

אך לאחר הרבה זמן של עבודה על הפרויקט הזה מצאתי את הפתרון

הנכון וגיליתי למה הוא הפתרון הנכון לכך. תרומת איברים היא "אופציה"

דעות2מאוד חשובה בהחלטות האדם והיא מצילה חיים. הסוגיה מעלה

שונות ומסובכות בנוגע לתרומת איברים. יש את הדעה שמסכימה עם

תרומת איברים ואומרת שהיא מצילה חיים ועל פי היהדות צריך להציל

חיים של אדם אחר.

וישנו גם דעה אשר לא מסכימה עם תרומת איברים ואומרת שעוברים על

חוק בתורה, שפיכות דמים.

133

ן

דעתי צריך את תרומת האיברים כי היא עוזרת לאדם אחר ומצילה את

חייו. תרומות אלו עוזרות לנו לשרוד בעולם אומנם ישנו מחלוקות שאי

אפשר לפתור אך תרומת איברים הוא חלק חשוב בעולם שלנו ואנחנו

צריכים אותו לעזור לאנשים חולשים שונים ולהציל אותם מהמוות.

134

ן

האישה מעמד

ביהדות

אמילי מלול ושובל עזרן

2יב"

אורט ספיר ירוחם

מחשבת ישראל

מורה: מרטין ססלר

135

ן

ראשי פרקים

3מבוא..........................................................................

4-10נשים במקרא, דמויות מופת...........................................

4יעל אשת חבר הקיני...................................................................

6 רות המואביה..........................................................................

9תמר........................................................................................

12ברוריה....................................................................................

15 מעמד האישה בנישואים ביהדות.....................................

20"מצוות שהזמן גרמן".....................................................

25סיכום ומסקנות.............................................................

28ביבלוגרפיה.................................................................

136

ן

137

ן

מבוא בעבודה זו אבדוק את מעמד האישה ביהדות, יצאתי מהנחה שמעמד האישה נמוך

מאוד ולכן זה דבר שארצה לבדוק במהלך העבודה זו בהיעזרות במקורות מהיהדות.

ל אף שנושא מעמד האישה הוא נושא גדול ורחב שתוכנו נוגע להמון עניינים שונים

האישה מעמד בתנך, מופת דמויות מרכזיים, נושאים בשלושה להתעסק בחרתי

בנישואים לפי היהדות, מצוות שהזמן גרמן.

בנושא הראשון של דמויות המופת בחרתי להתעסק בארבע דמויות מהתנ"ך,

ובהלכה ומשמעות בתנך, סיפור ישנו לכל אחת גם במותן. ובחלקן בחיהן, פועלן,

היהודית.

ואת זה אביא מקורות וברוריה. בפרק יעל אשת חבר הקיני, רות המואביה, תמר,

סיפורם כפי שנכתב בתנך, ואת הדעות שנוגעות לפועלן. ואת היחודיות שלהן, בכל

זאת הם ממעט הנשים שאכן מוזכרות בתנ"ך, או בהלכה היהודית(ברוריה) .

בפרק השני אבדוק את מעמד האישה בנישואים ביהדות, את מעמדה. ואביא מקורות

שנוגעים לכל נושאים אלה, יצאתי מהנחה שמעמד האישה נמוך בתנ"ך, כמו כן הדעה

הרווחת. ואנסה לבדוק האם הנחתי אכן נכונה.

גרמן". מצוות שנשים פטורות מהן, בנושא מצוות שהזמן "אתעסק בפרק השלישי,

מכורח הזמן, או מדוייק יותר חוסר הזמן. אבדוק מדוע אכן רק נשים פטורות ממצוות

אלא ומאילו מצוות הן פטורות ואילו הן חייבות בהן. אבדוק מדוע ואיך האיסור ירד

מהם ואיך הם פטורות ממצוות אלו.

בסוף העבודה ישנו את פרק דיון ומסקנות. בפרק זה אביא את דעתי לגבי הנושא של

מעמד האישה, את דעתי לפני ביצוע העבודה ואת המסקנות והלקחים שנוכחתי להבין

במשך ביצוע העבודה ואיזה דעה יש לי כרגע בנושא זה.

מעמד האישה הוא נושא כל כך גדול ועמוק, אנסה לרדת לשורשו ככל שיוכל. קריאה

נעימה!

138

ן

139

ן

פרק ראשון:דמויות מופת

יעל אשת חבר הקיני

וסיסרא נס ברגליו אל אהל יעל אשת חבר הקיני, כי שלום בין יבין מלך חצור ובין" בית חבר הקיני. ותצא יעל לקראת סיסרא, ותאמר אליו סורה אדני סורה אלי אל תירא, ויסר אליה האוהלה ותכסהו בשמיכה. ויאמר אליה השקיני נא מעט מים כייעל אשת חבר את יתד צמתי, ותפתח את נאד החלב ותשקהו ותכסהו... ותקח האהל, ותשם את המקבת בידה ותבא אליו בלאט ותתקע את היתד ברקתו ותצנחוימות. והנה ברק רודף את סיסרא, ותצא יעל לקראתו, ויעף בארץ, והוא נרדם ותאמר לו לך ואראך את האיש אשר אתה מבקש, ויבא אליה והנה סיסרא נפל מת

(שופטים ד יח)והיתד ברקתו..."

הסיפור של יעל אשת חבר הקיני מתחיל על רקע מלחמה של ישראל ויבין, ישראל

הייתה יעל הנביאה. דבורה בהנהגת מקראית היאהייתה ב דמות ספרהמוזכרת

משבט הקיני חבר יעל הייתה אשת, במלחמה סיסרא פרק ד' כמי שהרגה את שופטים

.משה חותן חובב בן רעואל שהיו צאצאי

סיפור יעל וסיסרא הוא סיפור גבורתה של אישה שבעזרת כוחה הנשי הצליחה לפתות

את שר הצבא האויב ולהרוג אותו, ומשום שנהרג שר הצבא שהנהיג את יבין, כך גם

מתה ההנהגה במלחמה יחד איתו, ומכאן ניתן ואפשר לומר שיעל אשת חבר הקיני

היא זו שהביאה לניצחון ישראל על יבין.

גבורתה עדיין כגיבורה אך בו מוצגת האישה סיפור בתנך וסיסרא הוא יעל סיפור

ניצבת ליד כוחה כמפתה, ולא כלוחמת.

מנשים יעל אשת חבר הקיני; מנשים באהל תברך. מים שאל חלב נתנה; "תברךירים הקריבה חמאה. ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים. והלמה בספל אד סיסרא מחקה ראשו ומחצה וחלפה רקתו. בין רגליה כרע נפל שכב; בין רגליה כרע

( שופטים ה, כד-כז")נפל. באשר כרע, שם נפל שדוד.

בפירוש זה מספר שופטים ישנה שבח ליעל על מעשיה, "תברך מנשים יעל אשת חבר

הקיני" בירכו אותה משאר כל הנשים, משמע שמעשיה היה דבר גבורה והיא הייתה

אמיצה.

אך בסוף הציטוט ישנו המשפט "בין רגליה כרע נפל שכב" ישנה מחלוקת האם בין יעל

140

ן

לסיסרא אכן היה יחסי מין, ישנם סברות לקשר מיני בין יעל וסיסרא מהמשפטים בהם

מתואר הקשר, "ותצא מחוץ לאוהל", כפי שיצאה דינה בת יעקב ונפלה למשכב עם גוי,

אופן הזמנתה של יעל, יעל השקתה את סיסרא בחלב, סברות אומרות כי חלב זה הוא

חלב אם, חלב זה נועד להרדים את סיסרא על מנת להקל את מלאכת ההריגה עם

היתד ברגלי המיטה.

על אף הספקות לקשר ארוטי בין יעל וסיסרא ישנם דעות, דעת הרוב בעיקר שאומרת

בבירור שמעשה זה של יעל הוא מעשה של גיבורה, בהורגה את סיסרא אויב ישראל

היא הבטיחה את ניצחון ישראל על יבין.

מעשה זה שלא נעשה על ידיד מנהיגים צבאיים ולא יכלו להעשה ללא הכוח הנשי

ששיחק תפקיד מרכזי בסיפור זה.

יעל היא בין מעט הנשים המוזכרות בתנך, כגיבורה וכדמות מופת ללא צל של ספק.

141

ן

רות המואביה

רות המואביה היא דמות מקראית, גיבורת מגילת רות וסבתא רבה של שלמה המלך.

ויהי, בימי שפט השפטים, ויהי רעב, בארץ; וילך איש מבית לחם יהודה, לגור בשדי " ושם האיש אלימלך ושם אשתו נעמי ושם שני-בניו ב  מואב--הוא ואשתו, ושני בניו.

(מגילת רות)"מחלון וכליון

מגילת רות פותחת בתיאור רעב ובצורת ששרר בארץ ועל אדם בשם אבימלך שהלך

לגור בשדה מואב, דבר זה פותח את הפרק בראשיתו בקונוטציה שלילית, שכן מואב

מזוהה כאויב ישראל.

ות--שם ד  "וימת אלימלך, איש נעמי; ותשאר היא, ושני בניה. וישאו להם, נשים מאבי"האחת ערפה, ושם השנית רות

אלימלך מת, ונשארו אישתו נעמי ושני בניו, כליון וחליון, שניהם נשאו נשים מואביות,

דבר שלא היה נהוג לקחת אישה גויה, ישנה סברה הטוענת שרות ועורפה היו בנות, או

נכדות של עגלון מלך מואב אויב ישראל. לאחר זמן מה מתו גם בניה של נעמי ונשארה

היא לבדה היא וכלותיה, נעמי מותשת ושבורת לב ממת בעלה ובניה מחליטה לחזור

לארץ ששומעת שהרעב נגמר היא מפצירה בכלותיה שיחזרו למשפחותיהן, בטענה

שלה כבר לא נותר מה לתת להן, ישנם שטוענים שהיא לא רוצה לחזור איתן לארץ

מהבושה שיגלו שהשיאה את בניה לנוכריות.

ערפה אחת מכלותיה מסכימה וחוזרת אל משפחתה, ואילו רות מסרבת ומתעקשת

כי אל-אשר תלכי אלך, ובאשר "ותאמר רות אל-תפגעי-בי, לעזבך לשוב מאחריך:י, ואלהיך אלהי." רות בדבריה מתעקשת להישאר עם נעמיתליני אלין--עמך עמ

ובנוסף לוקחת על עצמה את היהדות היא מתחייבת ומצהירה שלקחה את אלוהי

נעמי.

"אמר רות המואביה אל-נעמי, אלכה-נא השדה ואלקטה בשבלים--אחר, אשר ותלך ותבוא ותלקט בשדה, אחרי ג  אמצא-חן בעיניו; ותאמר לה, לכי בתי.

" הקצרים; ויקר מקרה--חלקת השדה לבעז, אשר ממשפחת אלימלך.

, הולכת רות ביוזמתה ובברכתה של חמותה לשדות, ללקט שיבוליםבית לחםלאחר שהן חוזרות ל

). ביום הליכתה אל השדה מושכתמתנות ענייםאחר הקוצרים כפי שנהגו עניי ישראל באותם ימים (

, הולכת רות ביוזמתהבית לחם לאחר שהן חוזרות ל.בעז רות את תשומת לבו של בעל השדה,

ובברכתה של חמותה לשדות, ללקט שיבולים אחר הקוצרים כפי שנהגו עניי ישראל באותם ימים

. בעזבעז ). ביום הליכתה אל השדה מושכת רות את תשומת לבו של בעל השדה,מתנות עניים(

142

ן

מברר אצל הנערים הקוצרים אודותיה, ומתוודע לעובדה שהיא קרובתו, כלת דודו אלימלך, ולפיכך

מבקש ממנה שלא תלך לשדה אחר, אלא תלקט רק בשדהו, ומן הנערים הקוצרים מבקש הוא

 להעניק לה יחס מיוחד ולא להטריד אותה, ולאפשר לה לסעוד עמם ולחלוק איתה את מימם.

ותפל, על-פניה, ותשתחו, ארצה; ותאמר אליו, מדוע מצאתי חן בעיניך להכירני-- " ויען בעז, ויאמר לה--הגד הגד לי כל אשר-עשית את-חמותך, אחרי יא  ואנכי, נכריה.

מות אישך; ותעזבי אביך ואמך, וארץ מולדתך, ותלכי, אל-עם אשר לא-ידעת תמולישראל, יב  שלשום. אלהי יהוה מעם שלמה, משכרתך ותהי פעלך; יהוה, ישלם

תחת-כנפיו ושואלת" אשר-באת, לחסות והיא משתחווה לפניו, בועז מגיע אל רות

אותו איך יתכן שהיא מוצאת חן בעיניו הרי היא אישה נוכריה הוא משיב לה שהיא

עשתה חסד עם חמותה אחרי שנפטר בעלה, בנה של נעמי והיא נשארה איתה למרות

שיכלה לחזור אל משפחתה ולרחה עליה את הדת היהודית. ובנוסף הלכה למקום

שהיא לא מכירה ולא הייתה בו לאנשים שאינה מכירה ועזבה את משפחתה ולכן על

חסדה שעשתה, היא תקבל את שכרה מאת ה' שבאה להיות תחת כנפיו ושכינתו.

נעמי בועז, וללכת אל ולהתגנדר, להסתרחק, להתרחץ, נעמי מייעצת לרות ללכת

שכברי לכי לה אומרת נעמי אעשה". שתבקשי "כל לה אומרת ובנוסף מסכימה

למרגלות בועז וחכי הוא יתעורר, רות עושה זאת.

כשבעז מתעורר מבקשת ממנו רות לישאה "ופרשת כנפך על-אמתך, כי גאל אתה". בעז נעתר , 

כי ועתה, בתי אל-תיראי, כל אשר-תאמרי, אעשה-לך: "אולם מעלה בעיה תחוקתית (י, כי אשת חיל את. ( גאל אנכי; וגם  ועתה כי אמנם, כי אם ) יב  יודע כל-שער עמ

ני. לי יג  יש גאל, קרוב ממ י הלילה, והיה בבקר אם-יגאלך טוב יגאל, ואם-לא יחפץנ

אנכי, חי-יהוה; שכבי, עד-הבקר וגאלתיך : יש מישהו קרוב יותר ממנו ולפיכך"(לגאלך

שמורה לו זכות ראשונים אם יחפוץ להתחתן עם רות. אולם הוא מבטיח כי אם לא יחפוץ הקרוב

השני לישאה, ישאה הוא. למחרת בטרם עולה השחר הוא משלחה חזרה לביתה. למחרת המפגש

הוא עולה לשער העיר ופוגש שם את הקרוב השני המכונה "פלוני אלמוני", וששמו האמיתי כנראה

נמחק על ידי כותב המגילה כביקורת על מעשיו. לאחר שהקרוב השני אינו רוצה לממש את זכותו,

ויאמר הגאל, לא אוכל לגאול- )לגאל-( לי-- ו"בשל החשש להשחית את נחלתו ואת זרעו אתה את-גאלתי, כי לא-אוכל לגאל. " ניתן להביןפן-אשחית, את-נחלתי; גאל-לך

שהפלוני האלמוני המתואר נותן את אישורו לבועז לקחת את רות לאישה.

נשים, אמנם המכילב גיבוריו הם מיוחד, ראשון בתנך שכל רות היא ספר מגילת

פסוקפותחת בשמו של אלימלך שמת כבר בפסוק החמישי הוא ובניו, וגם מסתיים ב

על שושלת הולדת בנים, אך כל סיפור המגילה סובב סביב נשים, ופועלן.

143

ן

במגילה ישנו אמנם את בעז, גבר אך עדיין במגילה הוא פסיבי ויותר מופעל ונשלט על

ידי מעלליהן של שתי הנשים העיקריות בפרק, ללא ספק סיפורה של רות המואביה

הוא סיפור ששובר מוסכמות בתנך, שעד כה מעמד האישה היה תמיד מעמד נמוך,

נשלטת באופן מלא על ידי הגבר לראשונה נראה כיצד דווקא אישה, נעמי, מזחקת

ומושכת את החוטים ומביאה לחתונתם של רות המואביה ובועז.

רות מצאה חן בעיני בועז והוא מצא חן בעיניה, בדרך כלל בסיפורו התנך על נישואים

אין חשיבות למה הנשים חושבות על הבא איתם לזוג אלא הדבר היחיד זה הכבוד

שיגיע למשפחה מתוך הנישואים הללו. דווקא בסיפור זה נראה כי נעמי רתה שרות

תינשא לבועז וגם רות רצתה בעמה ונישאה לו וכאן משחק תפקידה של רות כשולטת

ולא נשלטת.

סיפור רות המואביה ובועז דומה במקצתו לסיפור תמר ויהודה, שניהם נשים נוכריות

שנישאו ושני הבנים במפחה מתו, ואדם שהיה צריך לייבם אותם לא עשה זאת(בסיפור

רות המאוביה הגואל האלמוני, ובסיפור תמר האח הצעיר) שניהן פעלו בצורה שהייתה

ומוסכמות נורמות ושוברת אשורה אמיצה, בפעולה לכך,נקטו דומה או פרוצה

חברתיות שהיו נהוגות אז.

רות ובועז נישאו ומנישואים האלה נוצרה השושלת שהביאה לקיומו של דוד המלך,

דבר שקצת מערער את מוצאו של דוד המלך כנצר לשושלת שהתחילה מנוכריה, אך

ניתן להבין שהפסוק שלא תבואו בעמני או במואבי לא כולל את הבנות שכן מואבי ולא

מואביה.

144

ן

תמר

תמר, כלתו של יהודה, אשת ער

הסיפור המקראי של תמר, מצוי בבראשית ל"ח.

יהודה בנו של יעקב, עזב את אחיו, ונולדו לו שלוש בנים ער, אונן ושילה מאישה בת

יהודה אשה, לער בכורו; " שמעוני, יהודה לקח לבנו ער אישה שמה תמר, ויקח לאחר מות ער"ויהי, ער בכור יהודה--רע, בעיני יהוה; וימתהו, יהוה ז  ושמה, תמר.

ו, ומת אחד מהם ובן אין לו ) ( 53 ייבום הנישאה תמר בהתאם לנוהג כי ישבו אחים יחד - לא תהיה אשת המת החוצה, לאיש זר: יבמה יבא עליה, ולקחה לו לאשה ויבמה.שמו ימחה ולא המת; אחיו שם על יקום - תלד אשר הבכור והיה

(.ה' , פסוקים כ"ה   פרק , דברים   ספר( מישראל"

. אונן סירב להפרות אותה ושפך את זרעו ארצה. משום שעל פיאונן תמר נישאה לאחיו

מהות הייבום, הילד שהיה אמור להיוולד מזיווגם לא יישא את שמו אלא את שם אחיו.

"וירע על פי המסופר, הדבר לא מצא חן בעיני ה', ועל כן נענש אונן בידי שמים במוות:אתו" גם וימת עשה; אשר יהוה, פסוקל"ח פרק ,בראשית ספר( בעיני לדעתי' , .(

פרשנים אחדים, המילה 'גם' רומזת שגם ער חטא בהשחתת זרעו.

, להינתן לתמר;שלה על פי הנוהג (מנהג הייבום) אמור היה בנו השלישי של יהודה,

זיווגו לתמר ולכן דחה את אולם יהודה חשש שמא גם הוא ימות כשני אחיו לפניו,

ל בטענה שהוא צעיר מדי." ויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית-אביך, עד-יגד וירבו, יב  שלה בני--כי אמר, פן-ימות גם-הוא כאחיו; ותלך תמר, ותשב בית אביה.

" תמר הלכה לבית אביה וחיכתה שיהודה יתן לה את בנו שילה והוא יכניס אותההימים

להיריון, הימים חולפים, אשתו של יהודה נפטרה, ותמר מתבגרת ויודעת שתכף יעבור

זמנה להתחתן הרי אישה צריכה להתחתן צעירה ולהעמיד צאצים בריאים ולא בעת

זקנה. תמר, שחשדה כי אין בכוונת יהודה לממש את חובתו, ישבה במקום הקרוי פתח

ותסר בגדי "יד עיניים עטופה בצעיף וחיכתה ליהודה שהיה אמור לעבור בדרך הזו. רך על-ד אשר עינים, בפתח ותשב ותתעלף, בצעיף ותכס מעליה, אלמנותה

לאשה. תמנתה: לו לא-נתנה והוא, שלה, כי-גדל ראתה, כי יהודה, טו   ויראהלזונה: פניה. ויחשבה כסתה, כי אבוא טז   הבה-נא ויאמר רך, אל-הד אליה ויט

משום זונה" יהודה, שפגש בה "במקרה", חשב אותה לאליך, כי לא ידע, כי כלתו הוא;

ל פי התורה, איש נשוי שמת ללא בנים – על אחיו לעבר את האלמנה, על מנת להקים זכר לאחיוע 53:המת

145

ן

שהייתה עטופה בצעיפים והתפתה לשכב עמה. כתשלום על המעשה הציע לה גדי

,חותמו עיזים מעדרו אך כיוון שהעדר לא היה עמו באותו הרגע דרשה תמר כערבון את

והחותם היו חפצים אישיים שהיה בהם כדי ואת מטהו. הפתיל, המטה את פתילו

להעיד על בעליהם.

לאחר שיהודה שכב עם תמר, כלתו היא נכנסה להיריון, היא חזרה לבית אביה והודיעה

ליהודה על הימצאותה בהריון. דבר זה היה נחשב למעשה נורא ואסור הרי בעלה נפטר

ןגם אחיה שנישאה לו נפטר גם כן, לכן פירוש הדבר שתמר זנתה והלכה עם מישהו

ללא נישואים, יהודה שומע על דבר זה ומחליט שירפו אותה על מעשיה. תמר לפני

השריםה מגיע ליהודה עם החפצים האישיים שהותיר אצלה אחרי הלילה שבילה איתה

ומודיעה לו שאביו של העובר בבטנה הוא בעל החפצים האלה.

והיא שלחה אל-חמיה לאמר, לאיש אשר-אלה לו, אנכי הרה; ותאמר, הכר-נא--"טה, האלה. ני, כי-על-כן כו  למי החתמת והפתילים והמ ויכר יהודה, ויאמר צדקה ממ

ויהי, בעת לדתה; והנה תאומים, כז  לא-נתתיה, לשלה בני; ולא-יסף עוד, לדעתה. ויהי בלדתה, ויתן-יד; ותקח המילדת, ותקשר על-ידו שני לאמר, זה, יצא כח בבטנה. ויהי כמשיב ידו, והנה יצא אחיו, ותאמר, מה-פרצת עליך פרץ; ויקרא כט  ראשנה.

" }ס{ ואחר יצא אחיו, אשר על-ידו השני; ויקרא שמו, זרח. ל  שמו, פרץ.

יהודה מבין מה עשה בכך שלא נתן את תמר לשלה בנו ומבין שאכן העובר בבטן תמר

יולדת ובבטנה שני תאומים, ממנו הוא מצדיק את תמר ומבטל את גזר דינו, תמר

בלידה עומד איתה יהודה ומחזיק את ידה, מכאן שהבין את טעותו ומבין את העניין

שילדיו, דמו שלו עומדים בחדר הלידה ברחם כלתו. הראשון שיצא התפרץ החוצה

אחריו יצא אחיומה פרצת עליך פרץ"( מרחמה ועל כן נקרא שמו פרץ(מדרש שם-"

השני, ושמו זרח.

סיפור תמר ויהודה, ובלבד מעשיה של תמר באישה שפועלת עבור האינטרסים שלה

הנשי האקטיביזם לפני. עוד נפגשנו שלא וסיטואציה סיפור, הוא התנך בתקופת

שתופסת תמר בכל מהלך פעולותיה, לאחר שבעלה מת נישאת לאחיו ושזה לא מכניס

אותה להיריון היא רוצה להינשא לאח השלישי, ושהיא לא מקבלת את מבוקשה, את

האפשרות להביא צאצים לעולם היא לא מוותר, כמצופה מאישה במעמדה בתנך אלא

מתחפשת לאישה זונה ומפתה את חמה וכך נכנסת להיריון , כוחה של תמר נראה

בכוח הפיתוי הנשי שלה, במרבית הסיפורים על נשים בתנך ישנו פן של פיתוי ושל

שימוש בכוח נשי כמפתה מאשר שימוש בכוח פיזי כמו הגברים.

המובאות הנשים בשלושת גם הנשים, סיפורי בכל כמעט חוזר פיתוי של מוטיב

146

ן

בעבודה זו, יעל אשת חבר הקיני, רות המואביה, ותמר.

מעשה תמר הפך לסמל מובהק של פמיניסטיות. העובדה שתמר לקחה את העסק

לידיים לא נתנה לעצמה להיות מובלת על ידי החלטות של גבר אחד מבולבל ותוהה

מה יקרה בעתיד והאם ילדו ימות ולכן מונע ממנה את האפשרות להביא ילדים. היא

לוקחת את המצב לעצמה מתחפשת לזונה ומפתה אותו ובכך זוכה לצאצים למרות

דרכה של תמר ומעשיה הדבר המרכזי שבולט בסיפור הוא כוחה של תמר, העוצמה

הנשית, הרצון לקום ולקחת את החוק לידיים ולא להיות מובלת ונשלטת על ידי חמה

החששן והמהסס.

תמר בדומה לסיפור רות זכתה לקבל את שרצה והקימה שושלת של צאצאים.

147

ן

ברוריהב תלמידת חכם ברוריא), (ולעתים ברוריה ,רבי מאיר תנא, אשת התלמודמהיחידות

). זכתה להערכהעשרת הרוגי מלכות(שהיה אחד מ חנינא בן תרדיון ובתו של התנא ר'

בענייני ידיעותיה והיקף חוכמתה בזכות שלמדהאגדהו הלכה רבה עליה ומסופר ,

דף ס"ב, עמוד ,מסכת פסחים ,תלמוד בבלימהחכמים שלוש מאות הלכות ביום אחד (

, אך היא המשיכה לעסוקתורה , כיוון שלמדרומאים). אביה הוצא להורג על ידי הב'

.בדברי תורה

ניחנה יוצאת דופן בהלכה היהודית, ברוריה אשת רבי מאיר ברוריה, מייצגת דמות

ביכולת מרשימה ללמוד שלוש מאות הלכות ביום, היה לי ידע ובקיאות רבה בכל הנוגע

לתלמוד ולהלכות והמסורת היהודית. גם דעותיה של ברוריה התקבלו בברכה לנוכח

ידיעותייה המרשימות.

ברוריה נשואה לרבי מאיר בעל הנס, שהיה גדול בתורה בין הבודדים שנותרו חיים מ

תלמידי רבי עקיבא שמתו, ואף בכל זאת היא הוכיחה את בעלה ומיתנה את24,000

תגובתו לבריונים המציקים בשכונתו שייחל למותם, היא הוכיחה אותו

הנהו בריוני דהוו בשבבותיה, דרבי מאיר והוו קא מצערו ליה סובא הוא קא בעי ר'" מאיר רחמי עלויהו. כי הילי דלימותו"

(אותם בריונים שהיו בשכנותו של ר' מאיר והיו מצערים אותו הרבה, היה מבקש ר

מאיר רחמים עליהם שימותו)

 אמרה לו ברוריה. אשתו)אמרה ליה ברוריה דביתהו ")"

 מאי דעתך, משום דכתיב 'יתמו חטאים' מי כתיב 'חוטאים'? 'חטאים' כתיב. ועוד, שפיל לסיפיה דקרא 'ורשעים עוד אינם' בעא רחמי עלויהו והדרו בתשובה"

(על מה סומכת דעתך שאתה מפרש את 'יתמו חטאים, הרי כתוב חטאים, כלומר יש

להתפלל לכיליונה של הרשע ולא של הרשע. ועוד' רד לסוף הפסוק שבו כתוב 'ורשעים

עוד אינם' ופרש שאינם עוד רשעים, כלומר בקש רחמים עליהם שיחזרו בתשובה(

היא הוכיחה את בעלה והוא אף הצדיק אותה על דבריה, שכן צודקת היא ואין הוא צריך

לאחל להם למות אלא לאחל להם שיחזרו בתשובה, ולא לאחל לכיוליונם אלא

לחזרתם בתשובה.

בנוסף מסופר על ברוריה שהייתה יודעת לקבל את הנגזר עליה מאת שמיים. שמתו

לה שני בנים ביום שבת היא כיסתה אותם בסדין לבן משום שאסור להתאבל על

המתים בשבת היא חיכתה עד שבעלה יחזור מבית הכנסת חיכה שיעשה הבדלה

148

ן

"רבי, קודם בא אדם אחד ונתן לי פיקדוןויאכל דבר מה ואז שאלה אותו, אמרה לו: אחר, ועכשיו בא ליטול אותו הפיקדון נחזיר לו או לאו?

 אמר לה: בתי, מי שיש לו פיקדון אצלו אינו צריך להחזירו לרבו?! אמרה לו: חוץ מדעתך לא הייתי נותנת אותו.

מה עשתה? תפסה בידו והעלתה אותו לאותו החדר, הקריבתו למיטה, ונטלה סדין מעליהן, וראה אותם שניהם מתים ומונחין על המטה.

התחיל בוכה ואומר, בני בני רבאי רבאי. בני בדרך הארץ, ורבאי שהיו מאירין פני בתורתן.

באותה שעה אמרה לו: רבי, לאו כך אמרת לי, שאנו צריכין להחזיר את הפיקדון לרבו?!

 )איוב א, כא(. "ה' נתן וה' לקח יהיה שם ה' מבורך" כך אמר "אשת חיל מי אמר ר' חנינא: בדבר הזה ניחמה דעתו וישבה דעתו, לכך אמר

" ימצא".

אם אדם נותן לך משהו בפיקדון ורוצה אותו בחזרה, מה עלייך לעשות? בעלה ענה לה

שהוא חייב להחזיר! ואז סיפרה לו על כך שבניה מתו, שכן ה, נתן להם אותם בפיקדון

ועכשיו רוצה אותם בחזרה. כך הצליחה לנחם מעט את בעלה על מות בניהם. היא גם

אמרה "ה' נתן וה' לקח יהיה שם ה' מבורך". מכאן שהיא מאמינה בה, ויודעת לקבל

את מה שניתן לה ממנו בטוב, וברע.

על מעשיה קרא לה בעלה "אשת חיל מי ימצא"

ישנם מקורות המורים על התנהגות מתנשאת, מזלזלת, ולפעמים אף בוטה של

ברוריה. ברוריה מכנה את רבי יוסי הגלילי בכינוי שוטה, 'גלילי שוטה', כמו כן היא

.בועטת ('בטשה') בתלמיד שאינו לומד באופן הרצוי לדעתה

 "רבי יוסי הגלילי הוא קא אזיל באורחא, אשכחה לברוריה"

(' יוסי הגלילי היה מהלך בדרך ומצא את ברוריה)

" "אמר לה: באיזו דרך נלך ללוד? אמרה ליה: גלילי שוטה, לא כך אמרו חכמים אל תרבה שיחה עם האשה, היה לך

ברוריה גערה בו על כך ששאל אותה באיזה דקך נלך ללוד לומר, באיזה ללוד.

מילים במקום להגיד לה באיזה ללוד בניגוד לדעת חכמים שאמרו "אל4והשתמש ב

]תרבה שיחה עם האישה"

"ברוריה אשכחתיה לההוא תלמידא דהוא קא גריס בלחישה".

149

ן

)ברוריה מצאה תלמיד אחר שהיה לומד בלחש(

בטשה ביה, אמרה ליה: לא כך כתוב "ערוכה בכל ושמרה", אם ערוכה ברמ"ח אברים שלך משתמרת, ואם לאו - אינה משתמרת

(שמואל ב כג, ה), אם"ערוכה בכל ושמרה")ברוריה בעטה בו, אמרה לו: נאמר:

אתה מתאמץ בתורה בכל גופך היא משתמרת, היא אמרה לו שאם הוא לומד עליו

ללמוד בקול ולא בלחש כי אם לא ידבר בקול ישכח את שלמד.)

פירוש רש"י בנוגע למות ברוריה, בכמה פסוקים מסכת זרה פרק י"ח עמוד ב'

"ואיכא דאמרי משום מעשה דברוריא, שפעם אחת לגלגה על שאמרו חכמים: מסופר על ברירה שפעם צחקה על דברי החכמים'נשים דעתן קלות הן עלייהו"

שאומרים נשים דעתן קלה, היא זלזלה בכך, בטענה שהיא לא כזו ודעתה אינה קלה.

בעלה ר' מאיר אמר לה אל תצחקי על  ואמר לה: "חייך, סופך להודות לדבריהם".

כך, בסופו של דבר סופך יהיה לגמור כמו הנשים האלה שדעתם קלה.

"וצווה לאחד תלמידיו לנסותה לדבר עבירה והפציר בה ימים רבים עד שנתרצית. הוא החליט לנסות את אישתו שבטוחה בעצמה,וכשנודע לה, חנקה עצמה."

שדעתה אינה קלה והיא אינה כפי שאר הנשים. הוא שלח תלמיד מתלמידיו לנסות

ולפתות אותה, וכן ציווה עליו שינסה, ניסה התלמיד וניסה עד שהתרצתה והתפתתה

על ידי התלמיד ישיבה, והוכיחה שדעתה קלה למרות שזילזלה במשפט זה. היא

הבינה בסופו של דבר שהמעשה שעשתה זה היה ניסיון מאת בעלה והיא נכשלה בו,

מהבושה הגדולה היא חנקה את עצמה והתאבדה.

(ועזב ר' מאיר לבבל מחמת הבושה)"וערק רבי מאיר מחמת כיסופא"

מביא הסבר אחר, רבנו נסיםפירוש אחר בנוגע לגורלה של ברוריה ובעלה הוא של ר'

המבוסס אף הוא על אותו סיפור בתלמוד, ולפיו ברח רבי מאיר לבבל יחד עם

ברוריה, לאחר שהרומאים רדפו את משפחתה, הוציאו להורג את אביה ואמה, ושלחו

את אחותה לבית בושת רומאי. הסבר זה קרוב יותר לפשט התלמוד.

150

ן

פרק שני: מעמד האישה בנישואים ביהדות

מעמד האישה בממסד הנישואים ביהדות, לפי המקורות.

הקשר הזוגי בהלכה מבוסס על כך שהאיש קונה את האישה בקניין סמלי

מאחר "בעל". המילה של משמעותה וזוהי החופשי, ומרצונה מדעתה

שהיא נכנסה לרשותו, הוא יכול להפר את נדריה כפי שאב יכול להפר את

נדרי בתו בנערותה.

על פי התנ"ך מעמד האישה ביהדות היה עמד נמוך האישה הייתה נקנית

על ידי הגבר בדרך כלל על ידי החלפת רכוש, הגבר היה קונה את האישה

וכך נותן רכוש לאביה של הבחורה בתמורה אליה היה לכך ובתמורה

האישה הייתה בבעלותו מכאן נובע השם "בעל".

קידושין:

":, קידושין ו' ע"א)54תלמוד בבלי הרי את קנויה לי - מקודשת. הרי את אין צורך להכבירשלי, הרי את ברשותי, הרי את זקוקה לי - מקודשת"

בפירושים אלו שהם כולם כינויי בעלות על רכוש, והרי שהאישה הופכת

להיות רכוש בעלה. וכן אמר הרמב"ם דברים דומים, וגם אסר מצב הפוך

(רמב"ם, ויהיה קנוי לה, חס ושלום ישים עצמו תחת האישה בו הגבר

הדברים שיאמר האישמשנה תורה, הלכות אישות, פרק ג' הלכות ה' ו-ו'): "עניינם שיהיה לא אישה, קונה שהוא עניינם שיהיה צריך כשיקדש, שהקנה עצמו לה. כיצד: הרי שאמר לה, או כתב בשטר שנתנו לה,כאן אין - בזה כיוצא וכל אישיך, הריני בעליך, הריני ארוסיך, הריני קידושין, כלל". וכן - "אמר לה או כתב לה, הרי את אשתי, או ארוסתי, או הרי את קנויה לי, או הרי את שלי, או הרי את ברשותי, או הרי את זקוקה לי, או הרי את לקוחתי, או הרי את חרופתי, וכל כיוצא בזה - הרי

.גם לפי הרמב"ם מעמד האישה הוא נמוך היא אינה יכולהזו מקודשת"

המרכזית של אגדיתוה הלכתיתהוא חיבור קולקטיבי, אשר מסוכמת בו הגותם ה התלמוד הבבלי 54 ), בין אלו שהתגוררו3המאה ה- (ראשית משנה- חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת ה אמוראיםה . הגות זו נכתבה בעיקרה כפרשנות על דברי דורות קודמים שלארץ ישראלובין המתגוררים ב בבלב

.ברייתותועל ה משנהחכמים, דהיינו על ה

151

ן

לקדש את הגבר אם האישה תגיד אתה מקודש לי הקידושין אינם תקפחם

רק אם הגבר יגיד לאישה שהיא ארוסתו שהיא שלו והיא מקודשת לו

, כל אישה חייבת לבעלה במספר מלאכות, שמחלקן היא55על פי הרמב"ם

היא אין אז, גם אולם שפחות. לרכוש ביכולתם שיש במקרה נפטרת

הכוס, מזיגת ורגליו, ידיו פניו, רחיצת טוויה, נפטרת מחמש מלאכות:

[ על פי34הצעת המיטה, ולעמוד ולשמש אותו בהבאת ולקיחת דברים.]

הרמב"ם, כופים דייני בית הדין את האישה לעשות מלאכות אלו אפילו

3"ואפילו בשוט".]בכוח,

"נמצאו כל המלאכות שכל אשה עושה אותן לבעלה, חמש מלאכות: טווה ורוחצת פניו ידיו ורגליו ומוזגת את הכוס ומצעת את המטה ועומדתאינן ומקצתן אותן עושות הנשים שמקצת והמלאכות בפניו. לשמש עושות, שש מלאכות: מטחנת ואופה ומבשלת ומכבסת ומניקה ונותנת

(מלאכות אלה אינן מלאכות חובה לכל אישה ואם היאתבן לפני בהמתו."

הרמב"ם, הלכות אישות, פרק כ"א,לא תבצע לא תוענש במכות השוט)~

הלכה ז'

כל אשה שתמנע מלעשות מלאכה מן המלאכות שהיא חייבת לעשותן," בתקופתו של הרמב"ם מעמד האישהכופין אותה ועושה אפילו בשוט."

היה נמוך וכן על כל אישה חלה החובה לבצע את חמשת המטלות, על פי

הרמב"ם אף החובה יותר גרועה כי במרה מסוים שבו האישה לא תבצע

אף הזכות ניתנת לגבר כאישה עליה חובה שהם הללו המטלות את

להכותה בשוט.

מעולםעל פירוש הרמב"ם מוסיף הראב"ד דרך אחרת לחנך את האישה: " לא שמעתי יסור שוטים לנשים, אלא שממעט לה צרכיה ומזונותיה עד

איש ,ימי הבינייםב פילוסופיםבכל הדורות, מחשובי ה פוסקיםהיה מגדולי ה רבי משה בן מימון 55 : עליו נאמריהדות ומנהיג. אחד האישים החשובים והנערצים ביותר בחוקר ,רופא ,מדען ,אשכולות

והוא הוכתר בכינוי "הנשר הגדול". הרמב"ם החזיק במשנה "לא קם כמשה עד משה  משהמ" רציונליסטית מובהקת שבאה לידי ביטוי בכתביו. הוא הוכר כפילוסוף ורופא גם בתרבות הערבית

והאירופית.

152

ן

הראב"ד לאהשגות הראב"ד (ר' אברהם בן דוד) על הרמב"ם." ~ שתכנע

מסכים עם דברי הרמב"ם הוא טוען שאין סיבה להרביץ לאישה ולפיו אם

האישה אינה תבצע את מטלותיה הגבר יכול לא לתת לה לאכול ולשתות

עד שתיכנע ותבצע את כל המטלות.

היא דעתו בנישואים, האישה מעמד לגבי דעתו את מביא הרמב"ם

שאישה היא שייכת לבעל והוא מושל בה וזכאי להכות אותה שירצה.

אך למרות דעות הרמב"ם ישנן דעות שונות לגבי מעמד האישה במקורות

ישנם גם דעות שנוגדות את תפיסת עולמו של הרמב"ם שלפיה הגבר

ישלוט באישה וזכאי להכותה אם לא תקיים לו את המצוות שהיא חייבת

בהם בברית הנישואים.

ועל-פי אלה פסק רבינו משה בן מימון (רמב"ם, אישות, טו, יט ]ד[):

וכן ציוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יותר מגופו, ואוהבה  "יט ולא יטיל עליה כגופו; ואם יש לו ממון, מרבה בטובתה כפי הממון.

"אימה יתרה; ויהיה דיבורו עימה בנחת, ולא יהיה עצב ולא רוגז. לפי דברי הרמב"ם התחלת דבריו נשמעים שוויוניים לנשים, שכן אומר

דבריו בהמשך אך כגופו. אותה לאהוב מגופו יותר האישה את לכבד

" מלה זו בעייתית מכייון שהיאיתרההרמב"ם מוסיף "ולא יטיל עליה אימה

מראה על עמדתו האי שויונית מול הנשים שכן הוא מתיר לגבר להטיל

אימה על אישתו אך לא אימה יתרה וכן זה מראה על כך שהרמב"ם אינו

שיווני ומתיר הפחדה של האישה מכוחו של בעלה.

מתייחס לעונשים השונים שניתן להטיל על הבעל על מנת שלא56הרמ"א

יכה את אשתו ועל מנת לכפות עליו גט אם לא ישנה דרכיו:

הגהת הרמ"א, אבן העזר, קנד, ג:

.16מאה ה-ב אשכנז . גדול פוסקיפילוסוף ,ראש ישיבה ,פוסק - משה בן ישראל איסרליש רבי 56המפרש האשכנזי של שולחן ערוך, כתב בקרקוב את המפה.

153

ן

"איש המכה אישתו עברה היא בידו כמכה חברו. ואם אגיל הוא בכך יש ביד בית דין ליסרו ולהחמירו ולהלקותו בכל מיני רידוי וכפייה ולהשביעו שלא יעשה עוד. ואם אינו ציית לדבר הבית דין יש אומרים שכופין אותו להוציא , בלבד שמתרין בו תחילה פעם אחת או שתיים, כי אינו מדרך

בני ישראל להכות נשותיהם ומעשה כותים הוא.... ואם הלכה מביתוולוותה ואכלה , אם יצאתה מכח שהכה אותה תמיד חייב לשלם."

הרמ"א מגדיר את הכאת האישה כעברה כמו אדם המכה את חברו.

דין לבין הסמכות נתונה אשתו את להכות שרגיל באדם מדובר אם

להחמיר איתו ולהלקות אותו כדי שיפסיק להכותה, אם הבעל לא מציית

לבית הדין יש פוסקים שטוענים שצריך לכפות עליו גט אבל תחילה צריך

להזהירו שלא מקובל בחוק העברי להתיר לבעלים להכות את נשותיהם

ואם היא עזבה את הבית בשל המכות חייב לשלם לה מזונות.

ראה בהכאת אישה ע"י בעלה חומרה יתירה על57גם מהר"ם מרוטנבורג מכה חבירו. נימוקו הוא שחובתו של האיש היא לכבד את אשתו, מה שאין

כן באדם זר:

וקיימא לן והיא בעולת בעל ]בראשית כ, ג[ בעלייתו של בעל ולא" בירידתו, לחיים ניתנה ולא לצער ]כתובות סא, א[, כל שכן שלא

"להכותה

לפי דברי המהר"ם מרוטנברג מקור השם בעולת בעל היא שהאישה היא לשם עלייה ולא לשם ירידה ולכן על הגבר לכבד אותה, לפי המהר"ם

מרוטנברג האישה היא של הגבר לשם עלייה, היא גאווה בשבילו הגבר צריך לדאוג לה ולכבד אתה. דעת המהר"ם מרוטנברג נוגדת את דעת

הרמב"ם הוא יותר שויוני אל האישה.

ימי בתקופת הראשונים מגדולי רבני ישראל המהר"ם מרוטנבורג נודע בשם מאיר בן ר' ברוך רבי 57.בעלי התוספות ומאחרוני הביניים

154

ן

פרק שלישי: "מצוות שהזמן גרמן"

"...באופן כללי נשים מחוייבות בכל מצוות התורה. לומדים זאת מהכתוב . (שמות, י"ט, ג')כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל"

: אומרים חז"ל

בית יעקב" – הנשים"

.בני ישראל" – הגברים"

כלומר משה מחויב למסור את התורה גם לנשים וגם לגברים, אולם

הקלה במידה מסוימת על הנשים, כך שהן פטורות ממצוות "עשההתורה

"שהזמן גרמן

פטור נשים מתלמוד תורה

"לבניך, ולא. דורשים חז"ל:  נשים פטורות מתלמוד תורה שנאמר: ושננתם לבניך מכאן שנשים אינן בגדר החיוב של תלמוד תורהלבנותיך" , .

:כל מצוות עשה שהזמן גרמן נשים פטורות

היות ונשים פטורות מתפילין והיות ותפילין זו מצוות עשה שהזמן גרמא והיות וכל

התורה כולה הוקשה לתפילין מהלימוד "...למען תהיה תורת ה' בפיך...", הרי שכל

בתורה שתלויות בזמן, נשים יהיו פטורות מהם, בדיוק כפי שהן פטורותמצוות עשה

.מתפילין

.כפי שהראנו, מתלמוד תורה נשים פטורות מכוח גזירת הכתוב ("ושנתתם לבניך")

.נראה שיש לא מעט יוצאים מהכלל

נשים מחויבות :מצוות לא תעשה .

.בכל מצוות לא תעשה, נשים מחויבות באופן מוחלט, בין שהזמן גרמא ובין שלא

:לומדים זאת מהכתוב

איש או אישה אשר יעשו מכל חטאת האדם למעול מעל בה' ואשמה הנפש"" ..ההיא

155

ן

מכאן שכתוב שגם מצוות שהזמן גרמא וגם מצוות שהזמן לא גרמא, את מצוות לא תעשה יש. חובה לא לעשות

('במדבר, ה', ו)

שהזמן עשה מצוות ונשים גרמא

)יוצאים מהכלל ) חייבות

מצוות שהזמן גרמא

ולכן נשים פטורות

תעשה לא מצוות בכל כל נשים תעשה, לא מצוות בין מוחלט, באופן מחויבות :.שהזמן גרמא ובין שלא

איש או אישה אשר יעשו מכל" חטאת האדם למעול מעל בה'ההיא..." הנפש ואשמה ,'(במדבר, ה

תקיעת שופר

 -  פטורות מצוותנשים מטעם (למרות גרמא שהזמן עשה לשמוע ללכת מקפידות שנשים קול שופר, מצד הדין הם פטורות.לגמרי)

הכיפורים יום חיבותצום .אע"פ שזו מצוה שהזמן גרמא

בחודש השביעי בעשור לחודש" תענו את נפשותיכם כל מלאכה

תעשו הגר האזרח לא והגר .."בתוכיכם

מתוך הריבוי "האזרח" לומדים.חז"ל לרבות הנשים

נובע לולב איננו זה פטור

מהטעם של מצוות עשה שהזמן

תלות כאן שיש (למרות גרמא

בזמן) אלא מכוח הלכה מסיני

מצה אע"פאכילת חייבות שזו מצוות עשה שהזמן גרמא.)מ"ג:( פסחים מסכת הגמרא :מסבירה

נאמר "לא תאכל עליו חמץ..."ימים "שבעת לאחריו ומיד .."תאכל עליו מצות

באיסור שישנו מי כל כלומר, באכילת ישנו חמץ אכילת .מצה

  פטור הנשים מסוכה הואסוכה

שהזמן עשה מצוות מטעם כן

גרמא ולכן הכלל של מצוות עשה

גמרא תופס גרמא שהזמן

מפורשת במסכת סוכה ובמסכת

קידושין אומרת שפטור של נשים

למשה הלכה שזו מפני הוא

מסיני

ארבע כוסות פטורות תפילין שנשים כשם

יהיו נשים כך תורה מתלמוד

.פטורות מתפילין

חז"ל בהסברם מסבירים, מעבר

156

ן

שהסיבה הפסוקים, להיקש

"הרעיונית" להיקש היא: שתלמוד

תורה ותפילין הם אות וזכר למתן

ששניהם מצרים וליציאת תורה

.מהווים את הבסיס לאמונה

הקהל ציצית

מגילה תורה פטורותתלמוד נשים שנאמר "ושננתםמתלמוד תורה

לבניך,לבנייך.. חז"ל: דורשים " ולא לבנותיך, מכאן שנשים אינן.בגדר החיוב של תלמוד תורה

חנוכה

רגל

במשנה קדושין א, ז:

( היא שחובת עשייתה בזמן מסוים, ושלא באותו,"כל מצות עשה שהזמן גרמה:

(נשים פטורות ממצוות האנשים חייבין והנשים פטורותהזמן אין חיובה חל)

וכל מצות עשה שלא הזמן גרמה, אחד. שתלויות בזמן מסוים והגברים חייבים) כל מצוות שלא תלויות בזמן נשים חייבות וגם גברים)אנשים ואחד נשים חייבין

וכל מצוה בלא תעשה, בין שהזמן גרמה ובין שלא הזמן גרמה, אחד חייבים). אנשים ואחד נשים חייבין. חוץ מבל תקיף ומבל תשחית ומבל תטמא

שלושת המצוות, בל תשחית, בך תקיף ובל תטמא למתים הם מצוותלמתים".-)

שיוצאת דופן הם אינן מצוות שתלויות בזמן אך נשים אינן חייבות בהן כפי כל מצוות

שלא תלויות בזמן. (בל תשחית: לגבר יש איסור שאסור לו לגזור את זקנו ללא סיבה

157

ן

ובל תקיף היא מצווה שאוסרת להוריד את הפאות שבצידי האוזניים, ואל תטמא

למתים מצוות אלא נשים לא חייבות בהן.

? נשאלת השאלה, מדוע נשים בכלל פטורות מכל מצוות עשה שהזמן גרמן

.בנושא זה עוסקים רבים, ביניהם "תוספות ריד", הריטב"א וכן האבודרהם

: :והם כולם מנמקים

"...שנשים אין זמנן מצוי בידם וברשותם ..."

נשים משועבדות לבעליהם ולביתם ולכן דבר שהוא לא קבוע, אלא תלוי בזמן, לא נוכל

לחייבן כי אין הם שולטות באופן מוחלט על זמנם שהרי יתכן ובאותה שעה "מצוות

"בעלה עליה

כל מצות עשה שהזמן גרמה, האנשים חייבין והנשים פטורות. וכל מצות עשה שלא""."הזמן גרמה, אחד אנשים ואחד נשים חייבין

לדברי הרמב"ם הללו - שאין הנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן, אלא שיש מצוות שנשים פטורות מהן ובדרך הסיכום נמצאנו למדים שהןיש משמעויות רבות בתחום גרמן, פטורות מרוב מצוות העשה שהזמן מחשבת ההלכה. כל מי שלומד הלכה זו נתקל בשאלה למה נשים פטורותמחשיבותן נובע איננו אלה ממצוות נשים שפטור ברור אלו? ממצוות הפחותה כביכול, או שמתוך שהתורה לא מצאתן ראויות לקיום המצוותהם: לפטור המקובלים ההסברים  האלו.

האישה משועבדת לבעלה לעשות צרכיו. אם הייתה מחויבת במצוות עשהאפשר גרמן, דבר שהזמן לעשות הבעל אותה יצווה המצווה שבשעת

לפיכך נפטרה ממצוות אלו כדי להיות לה שלום עם בעלה. הסבר זה אחר. מובא בשם האבודרהם שער ג ברכת המצות, ובמלמד התלמידים פרשתרווקה, אישה וכי - גדול זה טו. הקושי על הסבר ליק לך מהדורת לך אלמנה או גרושה תהיה חייבת במצוות אלו? ועוד, הזמן הנדרש לקיוםעם ספורות שניות להמתין הבעל יכול לא האם ביותר, קצר המצווה

 מצוותו?

158

ן

הטעם לאי חיוב נשים במצוות עשה שהזמן גרמן הוא שהנשים אינן זקוקות מפני שיש להן חיבה יתרה והתלהבות בעבודת הבורא יותר למצוות אלה,

גברים. אצל במהלך מאשר הזמן כל ניסיון בפני שעומדים הגברים כדוגמת המצוות הללו על מנת לשמור את זקוקים לתזכורות עבודתם הירש בפירושו לתורה זה מובא בשם הרש"ר נאמנותם לתורה. הסבר ויקרא כג, מג, ונסמך על ילקוט שמעוני, שמואל סי' עח. גם הסבר זה קשהיהיו הן גם כגברים, לעבודה יוצאות נשים לומר שאם שנצטרך מכיוון אלו! במצוות  חיבות

לאור דברי הרמב"ם אין צורך כלל בכל ההסברים הללו. אין כל זילות בכך שנשים פטורות, מפני שפרטי המצוות לא נלמדו מכלל זה אלא שהכללכך והכוהנים הלוויים ממצוות פטור שהישראלי כפי מהפרטים. נלמד

אישה פטורה מחלק מהמצוות, ואין כל צורך לחפש טעם לדבר זה.

מכאן ניתן להבין שהרמב"ם אומר שישנם מצוות שנשים פטורות והטיעון כפי שנאמר מהרמב"ם ומרוב הפוסקים שכל המצוות האלה, מן המשתמעואישה שמחזיקה באחריות למשפחה מהשם הם מצוות שתלויות בזמן ולבית ולבעלה, אינה יכולה לבצע את כל מצוות אלה ותחזוקת משפחה והבית היא גוברת על מצוות אלה והיא לא חייבת בהם אך עדין ישנם מצוות שאישה חייבת בהם כמו מצוות אל תעשה, חוץ משתי איסוריםמסוימים שהאישה פטורה מהם, אל תשחית ואל תטמא למת ובל תקיף.

159

ן

דיון ומסקנות לאחר עבודה זו, ולאחר הכרת כל המקורות והסיפורים בנוגע למעמד

האישה ביהדות בכל מיני תחומים, בסיפורים של נשים שהעוצמה הנשית שלהם גדולה, במעמד האישה בנישואים בתור אישה לבעל, ובמצוות

שהיא פטורה מהם בגלל סיבה אחת, היותה אישה.

בפרק הראשון הבאתי את סיפורן של נשים שלפי דעתי סיפורם הוא המודל להעצמה נשית בתנ"ך. הסיפור של יעל אשת חבר הקיני, יעל

שמוצגת כלוחמת היא הצליחה להרוג שר צבא אויב ובכך להביא לניצחון העם, היא ניצחה והשתמשה בכוח הנשי שלה היא פיתתה אותו, היא ידעה

שלאישה יש כוח גדול מעצם היותה אישה והיא השתמשה בו והצליחה במטרה שלה. יעל לפי דעתי היא הדמות הלוחמת של התנ"ך. היא דמות

חזקה שהזכרתה צריכה להיות לטובה תמיד.

הדמות השנייה רות המואבייה היא אישה לא יהודייה שהחליטה לעזוב את ביתה ומשפחתה ולהישאר עם חמותה היהודית ואף להמיר את דתה

ליהדות, על אף שמת בעלה. היא עוברת לארץ ישראל ונשארת נאמנה לחמותה, היא מסדרת לה את המפגש עם בועז, בעל יבול גדול והיא

בכוחה הנשי מצליחה לשבות אותו בקסמיה, מתוך שושלתה עם בועז מגיע לעולם דוד המלך. רות נאמנה ליהדות למרות שהמירה את דתה רקמעט זמן לפני זה ולפי דעתי יש לה מקום באזכור של נשים גדולות בתנ"ך.

הדמות השלישית היא תמר, סיפור תמר ויהודה הוא סיפור שאפשר לפרשו אלף פירושים, מי הצודק מי מעמדו גבוה יותר בסיפור זה, אך לפי

דעתי, תמר ידעה שהיא אינה תקבל את מבוקשה בדרך הרגילה ולכן השתמשה גם היא בכוח הנשי שלה והשיגה את שרצתה בדרכה שלה.

ולמרות שלאחר שהשיגה את מבוקשה והתעברה מחותנה יהודה שאינו נתן לה את בנו השלישי ונתן לרחמה להתייבש, היא יכלה להשפילו על

מעשיו אך בחרה שלא, וכן דבר זה מראה ללא ספק על חוכמתה הגדולהועל לבה הגדול גם.

בסיפור השלישי, היחיד שנלקח מההלכה ולא מהתנ"ך מוזכרת ברוריה, אשת רבי מאיר בעל הנס, את כותרת סיפורה בחרתי לרשום ברוריה

בלבד, משום שפועלה הרב לא תלוי רק בבעלה, כשאר הנשים בתנ"ך. ברוריה הייתה בעלת יכולת למידה מופלאה ובעל ידע רב, אפילו את

בעלה החכם העמידה פעם על טעותו והוא הצדיק את טענתה. ברוריה בחייה למדה ושאבה עוד מהתלמוד, היא הייתה אישה בעלת כח ועוצמה בלתי נתפסים היא שברה מוסכמות וגבולות בעולם הדתי ועדיין נשארה

160

ן

בתחומי העולם הדתי, כיום אישה דתייה שרוצה לשבור מוסכמות וללמוד תורה בניגוד לדעת הרווחת כיום שאישה לא יכולה ללמוד היא נקראית

ברוריה על שם ברוריה אשת רבי מאיר שידעה להשיג את שרצתה ושברה מוסכמות, מה שעלה בגורלה ישנם מספר פירושים לכך, אך גם מותה לא

משפיע על כוחה שאישה שעשתה בחייה דברים שנשים חלמו לעשותבתקופות אלו.

בפרק השני של מעמד האישה ביהדות ישנם פירושים רבים למעמד של אישה, למצוות ולחובות אשר היא חייבת בהן. לצורה שבה היא נתפסת

בתור אישה בעולת בעל, בתור אישה שאף נתפסת כרכוש של הבעל, מןהמשתמע הוא "הבעלים" שלה.

כיום הדעה הרווחת ואף דעתי בתחילת העבודה הייתה שאישה מעמדה היה נמוך מאוד בכל תקופת התנ"ך ,בתלמוד, ובהלכה. אך שקראתי את

כל המקורות ושהתעמקתי במעמד האישה נוכחתי לדעת שגם אני נמצאת בדילמה, ישנם מקורות שללא צל ספק מגדירים את מעמד האישה נמוך

מאוד אישה היא רכושו של הבעל ומותר לו לחנך, להרביץ, ולהרעיב שירצה, ואילו בין הפסוקים ישנו ספק קטן שמתעורר הרי בסיפור הבריאה, עבודה שניתנה לגבר היה העונש שלו "בזיעת אפיך תאכל לחם" ואילו כיום

בזמנים המודרניים אישה שיוצאת לעבוד זה לפי דעתה שיפור המעמד שלה כאישה, ובעצם היא הולכת לעבוד, ועבודה נחשבת כעונש מידי

התנ"ך מכך שמעמד האישה, תלוי מאוד גם באיך שאישה תופסת אתמעמדה.

כיום בשנים של היום מעמד האישה גדול בהרבה ממעמדה בתנ"ך אישה יכולה לעשות דברים שלא יכלה בתנ"ך אישה אינה חייבת לציית לדברי

בעלה וגם אם תסרב אינו יכול הוא לפגוע בה בכל צורה, ישנם כאלו שעד היום מפרשים את מעמד האישה בתנ"ך גבוה, לפי דעתם אישה הייתה

יושבת בבית ומטפלת ועל הגבר לדאוג לכל צריכה וכיום בזמנים יותרמודרניים האישה היא שדואגת לעצמה.

בפרק השלישי דיברתי על מצוות שהזמן גרמן, בפרק זה הצגתי את רשימת המצוות שאישה אינה חייבת בהן, מכורח נסיבת חוסר הזמן.

אישה פטורה ממצוות אלו משום שהיא אישה. דבר זה מצד אחד מפחית ממעמדה שמצוות התנ"ך לא יחולו עליה משום שהיא צריכה לבשל,

לנקות ולהכין, אך מצד שני מעמד האישה יכול גם לגדול מכך. היא בעלת תפקיד מרכזי היא מנהלת את כל משק הבית ולכן עליה לעשות חלק

מהמצוות כי היא עסוקה בניהול חיי הבית והמשפחה.

161

ן

בסופו של דבר, אחרי כתיבת עבודה שגורמת לקרוא וללמוד על דמויות מופת שגורמים לחשוב פעמיים על כל המהות של אישה כ-אישה, על

הכוח והעוצמה הנשית שיש לאישה על כך שאומנם ישנם חלקים בהם מעמד האישה נראה נחות. אך לפי דעתי כוחה של האישה נראה חזק

ביהדות פשוט מעט הפעמים שבהם מוזכרות הנשים.

162

ן

163

ן

ביבילוגרפיה

http://tora.us.fm/tnk1/sofrim/zuckm/zmn.html

http://www.mechon-mamre.org/i/t/t2901.htm

http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/ptor-2.htm

http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_

%D7%99%D7%97_%D7%91

http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/hagigey/rachel-2.htm

http://www.youtube.com/watch?v=72enbX2JWWw

164