19.8.12

7דיני משפחה- שיעור

סיכום סמכותו של ביהמ"ש לענייני משפחה

חשבד"ר

סוגי סמכויות:

עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או סמכות ייחודית- :1ס' .1 )בשיעור הקודם(תושביה יהיו בשיפוטם היחודי של בתי דין רבניים.

: סמכות בתביעת מזונות )אישה(- )בשיעור הקודם( 4ס' .2a.4:'סמכות בתי גירושין- יש מצד אחד רצון לסיים את קשר הנישואין ומן הצד השני יש חוסרא

יכולת לתת לכל אחד להתגרש. הסעיף נחקק בעקבות פס"ד סבג. הסעיף מרחיב את סמכותו הייחודית הרבנית של ביה"ד הרבני לדון בתביעת גירושין. המטרה היא לשחרר כמה שיותר

, צריך לבדוק האם נופלים בסמכויות1 מבלי לגרוע מהסמכויות בס' א)א(-4ס' נשים מעגינותן. 1א, יש לביה"ד סמכות לפסוק בגירושין של בני זוג שהתחתנו על פי דין תורה, כדמו"י. בס' 4ס'

. בישראל. כשנדרשים לשקול את הגשת2. אזרח או תושב 1 זיקות: 2צריכות להתקיים 1התביעה לגירושין, כדי לבדוק האם יש עילה או אין עילה לגירושין, צריך לבדוק את זה לפי ס'

א'- אין אפשרות לכרוך4א)ה(- במקרה של גירושין לפי ס' 4א. צריך גם להתייחס ל 4או לפי ס' נושאים אחרים בגירושין )למשל ענייני ממון(. הסיבה היא שבמידה ומדובר במי שאינו גר

-2123/08 פס"דים מרכזיים: בג"צ 2בישראל ושיש לו רכוש מחוץ לישראל, אי אפשר לכרוך. א. בג"צ4 לבין ס' 1גבריאל אבוקסיס נ' אבוקסיס- שם מפרט ביהמ"ש העליון את היחס בין ס'

א- רק4-כל ענייני הנישואין והגירושין. ס' 1- פלוני נ' ביה"ד הרבני הגדול. ההבדל: ס' 8121/11ענייני גירושין.

- סוג בחירה- איפה להגיש את תביעת המזונות של האישה, נתונה בידי האישה. לפי4ס' אם חוזרים ל חוק המזונות וחוק ביהמ"ש למשפחה- שם נאמר שתביעה למזונות היא למדור )ביהמ"ש לענייני

משפחה(. כאשר מוגשת תביעה לביה"ד הרבני )תביעה למזונות(- ביהמ"ש ינו מוסמך לדון בעניין. כל עוד העניין תלוי ועומד, מנוע ביהמ"ש מלדון בו. לכאורה, יכולה אשה לומר- התחרטתי. אני לא רוצה

להתנהל מול ביה"ד הרבני. מה היא יכולה לעשות? אי אפשר להשאיר תביעה בביה"ד הרבני ולהשאיר - אשה תבעה בביה"ד הרבניפס"ד מוזסאת התביעה תלויה ועומדת בביה"ד הרבני ולפנות לביהמ"ש.

ואף קיבלה מזונות זמניים. היא הגישה בקשה לביה"ד הרבני לבטל את פס"ד, ופנתה לביהמ"ש המחוזי, שהיה בעל הסמכות אז. איך ביהמ"ש היה אמור לנהוג? בפרשת מוזס נבחנה השאלה- האם

די בבקשה להסרת התביעה בביה"ד הרבני כדי להעביר את התביעה לביהמ"ש? ברור שלא. לפי - "הפסקת תובענה". מהרגע שאדם הגיש תובענה לביהמ"ש,154תקנות הדיון של ביה"ד הרבני- תקנה

אתה לא בעל הבית של התביעה. ניתן להגיש בקשה לביהמ"ש להפסיק את התביעה וביהמ"ש יכול להחליט האם הוא מוותר עליה. מובן שיש חשיבות לשלב בו נמצאים בהליך התביעה. אותו דבר קיים

בביה"ד הרבני- תקנה ע"ח. בעל דין הרוצה לבטל בכל שלב משלבי הדיון צריך להגיש בקשה וביהמ"ש יכול לשקול האם יש מקום או אין מקום לביטול הדיון. אם ביה"ד הרבני מורה על מחיקת ההתביעה,

לכאורה יכולה האשה לחזור ולבחור האם להגיש את התביעה לביה"ד האזרחי. זכות הבחירה מאפשרת לאשה לפנות לביה"ד ולבקש את ביטול התביעה. ביה"ד ישקול את הבקשה בהתאם לכתוב. ביה"ד יפנה גם לצד הנתבע וישאל לדעתו. זהו צדק דיוני. הוא לא בהכרח מביא לתוצאה הצודקת, אבל יכול להביא לתוצאה הדיונית הנכונה. ביהמ"ש/ ביה"ד הרבני צריך לשקול ולהחליט האם הוא עושה את זה או שאיננו נעתר. לכן צריך לשמוע את הצד האר "יישמע האלטר אגו". אם כך, ניתן לעבור מערכאה

. למחוק את1 אפשרויות: 2לערכאה בכפוף להחלטת ביה"ד. כאשר ביה"ד מקבל בקשה כזו, יש לו . סגירת התביעה- להקפיא את התביעה-2התביעה- אז אפשר להגיש את התביעה לערכאות אחרות.

התביעה עדיין תלויה ועומדת, אך נכנסת להקפאה, עד שמי מהצדדים ירצה להמשיך בה. לא ניתןלהעביר תביעה סגורה לבית דין אחר.

לאחר שמקבלים פס"ד בערכאה זו או אחרת? כאשר ניתן פס"ד, ניתן לערער עליו. אם לא התקבלו ערעורים עד פרק זמן מסויים – פס"ד הופך להיות חלוט. בנושאים הקשורים למזונות )אישה או ילדים(, למשמורת והסדרי הראייה, או חינוך- אלו הם דברים דינאמיים שנקבעו על בסיס נתונים בעת בה ניתן

פס"ד. פס"ד אלו לא הופכים לחלוטים. הנסיבות יכולות להשתנות . מעשה בית דין, בנושאים של מזונות ומשמורת לא חל. הסמכות נשארת אצל אותה ערכאת שיפוט שחלה בעניין מלכתחילה. "עקרון

הסמכות הנמשכת"- כאשר חל שינוי נסיבות משמעותי, יש לחזור ולפנות לאותה ערכאה שנתנה את פס"ד המקורי. הכלל הזה אומר שהסמכות תמשיך ותהיה בידי הערכאה שנתנה את הפס"ד המקורי,

לחשבד"ר- מזונות אשה:4אם היא באמת נדרשה בזמנו לאותו עניין, דנה בו לגופו והכריעה בו. לפי ס' אם האשה הגישה תביעה וביה"ד הרבני דן בעניין, כל אימת שהתבקש שינוי בפס"ד, נידרש להמשיך

לפנות לאותה ערכאה. לכלל זה יש חריגים

"פס"ד מוזס"- עקרון הסמכות הנמשכת למזונות אישה יחול רק אם ביהמ"ש פסק לה מזונות. אם.1 ביה"ד לא פסק לה מזונות או דחה את תביעתה, היא רשאית לפנות לערכאה אחרת כדי להגיש

תביעה חדשה החריג השני: עקרון הסמכות הנמשכת לא יחול אם לתביעה החדשה אין שום קשר ₪ לחודש מאחר והיא2000לתביעה הראשונה. נאמר שהוגשה תביעה והאישה קיבלה מזונות

עבדה בעבר ואז השתנו הנסיבות והיא פוטרה מעבודתה. היא מגישה תביעה הנובעת מהנסיבותשהיו בתביעה הראשונה. ברור שכאן יחול עקרון הסמכות הנמשכת.

האשה הגישה תביעה למזונות בביה"ד והיא קיבלה מזונות. ביה"ד התפייסו, חיופס"ד ג'ראח"- ".2 יחד עוד שנים ונולדה להם ילדה. כעבור שנים פרץ סכסוך. בסיטואציה הזו- בסכסוך החדש אין כל

קשר לסכסוך הישן בגינו נפסקו המזונות. הראיה היא שפס"ד הישן לא מומש. ביהמ"ש אומר: אין סיבה להטיל על האישה את מגבלת הסמכות הנמשכת. המבחנים: מהו משך הזמן בין

הסכסוכים? מה קרה בינתיים? מה הסיבות לסכסוכים השונים? וכן הלאה. - הבעל הגיש תביעת גירושין וכרך את מזונות האישה.פס"ד ויצנברג ופס"ד גוטהולףחריג נוסף .3

לביה"ד. ביה"ד דחה את תביעת הגירושין של4האישה הגישה תביעת מזונות משלה, לפי ס' הגבר. הוא אמר שהוא צריך לחזור לשלום בית. מכאן- הכל נפל. מכאן שאין סמכות לביה"ד לדון

במזונות מכוח הכריכה. לאחר מכן, הגישה האשה תביעה לביהמ"ש למזונות. הבעל אומר- אין . ביהמ"ש אומר-4סמכות לדון במזונות מאחר ויש תביעה תלויה ועומדת בביה"ד מתוקף סעיף

צריכה להיות ברירה אמיתית, כשאין שום חרב מתהפכת מעל ראשה של4זכות הברירה לפי ס' האישה כשיש ביכולתה לבחור. היא הגישה את התביעה שלה לביה"ד בגלל שהגבר גרר אותה

. למעשה לא הייתה לה ברירה. 3לשם בגלל ס' חריג נוסף- כאשר ביה"ד הרבני פוסק מזונות לתקופה מוגבלת, ספציפית, זמנית. פס"ד בנין נ' בנין..4

ביה"ד הרבני פסק מזונות לתקופה מוגבלת. בתום התקופה האישה פנתה לביהמ"ש בתביעת מזונות. הבעל אמר- סמכות נמשכת. ביהמ"ש אמר- פס"ד ניתן לתקופה מוגבלת, לאחריה פס"ד

הוא לתקופה מוגבלת, לכן ניתן לעבור לערכאה אחרת. הערה נוספת נוגעת לניסוח כתב התביעה: בהגשת תביעה ראשונה למזונות, עילת התביעה היא.5

נישואין. אז מפרטים מה הצרכים של האשה, מה היכולות של הגבר, מה יכולות האשה וביהמ"ש פוסק. בהגשת כתב התביעה להגדלת מזונות אני חייבת לפרט את התשתית העובדתית שהייתה

ואת השינוי המהותי שהיה. אם לא- פס"ד יידחה )ניתן לתקן אותו(. - זהו הסעיף שעליו נכתבו הכי הרבה פס"ד. הסעיף הזה אומר: אם: אגב גירושין- סמכות נכרכת3ס' .3

כבר מוגשת תביעת גירושין לביה"ד, בין אם ע"י האיש או האישה, ניתן לביה"ד את הסמכות לדין בכל עניין הכרוך/נלווה לגירושין, כי כדאי שערכאה אחת תטפל בכל. העניין- את זה אפשר לעשות רק

בתביעה לגירושין )אי אפשר בתביעה לשלום בית(. שנית- אפשר לכרוך כל עניין, גם אם הוא לא ענייןמענייני המעמד האישי. השאלה היא: מהו עניין הכרוך בתביעת גירושין.

- פס"ד ישן, שהגדיר את המונח "כריכה" בהגדרה שלא השתנתה עדגולדמן נ' גולדמןמהי כריכה? היום:

עניין הכרוך בתביעת גירושין, הוא עניין הנופל במסגרת אחת משתי החלופות הבאות:עניין אשר לפי עצם טיבו וטבעו כרוך בגירושין. א.

כל עניין, אפילו שהוא איננו מענייני המעמד האישי, אשר נכרך בפועל על ידי בן הזוג בתביעתב.הגירושין שהגיש ואשר הכרעתו דרושה לשם חיסול יעיל של יחסי בני הזוג המתגרשים זה מזה.

הכוונה היא לעניין שזה בלתי סביר שלא יכריעו בו בד בבד עם הגירושין. בנוסף- כל עניין אחר, גם אם הוא לא מענייני המעמד האישי, שניתן להכריע בו בנפרד מהגירושין ולאחריהם, אבל כדאי להכריע בו

יחד עם הגירושין כי זה יוביל לחיסול יעיל של כל הבעיות. הרעיון הוא שסכסוך גירושין הוא לא רק כשבני הזוג נפרדים, אלא יש עניין של ילדים, רכוש, משמורת, חינוך, מזונות אישה, עיכוב יציאה

מהארץ, חלוקת רכוש, פירוקי שיתוף, כל ענייני הממון. כל אלו ראוי ונכון שיכריעו בהם ביחד. הוגדר עניין אחד שאי אפשר שלא להכריע בצוותא חדא עם60 משנות ה-בפרשת וינטר נ' בארי

הגירושין מאחר והוא כרוך מעצם טיבו וטבעו בתביעת הגירושין. ההכרעה היא חלק בלתי נפרד מתביעת הגירושין. בפס"ד עמיר נ' ביה"ד הרבני- השופט חשין אומר- "כשבני הזוג מתגרשים, האחד

הולך הימן והשני הולך שמאל. ואחת היא האם הילדים ילכו לימין או ילכו לשמאל או שאפשר להעלות על הדעת שיישארו בתווך". לכן משמורת ילדים לא יכולה שלא להיות כרוכה. בפרשת אמיר ובפרשת פלורסהיים- אומר ביהמ"ש בצורה ברורה- רק משמורת כרוך מעצם טיבו וטבעו. חינוך נופל בחלופה

השנייה. החלופה השניה- אם התובע לא כרך- זה לא כרוך מטבעו וטיבו, אבל מותר לכרוך.

לגבי מזונות ילדים- מזונות ילדים אינם ניתנים לכריכה, הילדים הם אישיות*** חשוב!!! למבחן!!!!- משפטית נפרדת. מזונות ילים הם עניין מענייני המעמד האישי. זה לא ענייני נישואין וגירושין. הדרך

היחידה לתת לביה"ד הרבני סמכות לדון בענייני מזונות ילדים היא על בסיס הסכמה הדדית. הפסיקה סוגים של מזונות ילדים והשני זה החזר הוצאות שהאשה הוציאה עבור הילדים. לכן, כאשר2בחינה בין

מוגשת תביעת מזונות, הם יפסקו מיום הגשת התביעה. זו תביעה עצמאית שלהם. - סעיף זה הוא סעיף בעייתי מאחר והוא פוגע בזכות הגישה לערכאות.מבחן הקדימות הכרונולוגית

אם אומרים שהמבחן היחיד להקניית הסמכות לביה"ד הוא הקדימות הכרונולוגית, זו בעייה מאחר ואז נוצר מירוץ סמכויות. התנאי הראשון להקניית סמכות לביה"ד היא שהתביעה הוגשה ראשונה. ברגע

שהוגש עניין מסויים לביהמ"ש, אי אפשר לכרוך אותו יותר. לכן הפסיקה אמרה: הקדימות הכרונולוגית היא תנאי הכרחי, אך לא מספיק. כדי להקנות סמכות לביה"ד לדון בעניינים הכרוכים, צריכים להתקיים

המצטברים: מבחני הכריכה3תביעת הגירושין כנה.1כריכת העניין הכרוך נעשתה כדין.2כריכת העניין הכרוך נעשתה בכנות.3

נטל ההוכחה הוא על הכורך. הוא זה שמבקש לשלול סמכות מביהמ"ש, לה יש סמכות ראשונה (. יש כללפרשת גבעוליוראשית. כדי לשלול את הסמכות צריכים להתקיים תנאים מסויימים. )לפי

האומר שכל ערכאה מוסמכת להחליט לגבי סמכותה. כאשר מוגשת תביעה, הנתבע יכול לטעון שזה לא בסמכות בימ"ש. אותו בימ"ש אליו הוגשה תביעה יחליט אם זה בסמכותו או לא. זה יכול להוביל

פס"דלכפל פסיקות. ברמת העיקרון בהחלט יכול להיות מצב של הכרעות סותרות. זה היה המצב עד ל . ההלכה עד לפלמן אמרה שהחלטת ביהמ"ש גוברת. איך זה עבד בפרקטיקה- הבעל הגישפלמן

תביעה בעניינים הכרוכים לביה"ד והאשה הגישה תביעה ועניינים הכרוכים לביהמ"ש. הבעל הגיש בקשה לקבוע סמכות. ביה"ד קבע שהוא מוסמך. הוא הגיש בקשה לביהמ"ש להעביר את התיק

לביה"ד. ביהמ"ש בתורו היה מקיים דיון וקובע שהוא מוסמך. ביהמ"ש בפלמן הבין שהמצב הוא בלתינסבל ופרקטיקה זה הוביל לחיכוך קשה. אפילו ברמה האישית.

בפרשת פלמן- החלק הראשון של פס"ד סוקר את ההיסטוריה של הכריכה. החלק השני של פלמן קובע מה עושים- אם ערכאה א' מוסמכת לדון וגם ערכאה ב' מוסמכת לדון- צריך למצוא פתרון. השופטת בייניש הוציאה פס"ד: גם ביהמ"ש וגם ביה"ד יכולים להכריע בנוגע לעמידה בתנאי הכריכה. אבל זה

לא ייתכן שערכאה אחת תתעלם מהערכאה השניה. על מנת לתת פתרון. איך מיישמים את כלל הכיבוד ההדדי בין ערכאות שיפוט? בייניש אומרת- אבדוק את יישום הכלל בהתייחס לשתי סיטואציות

אפשריות:

סיטואציה שבה הוגשה תביעת גירושין כרוכה כרונולוגית לביה"ד ויומיים אחרי זה הוגשה תביעת.1 המשמורת/הרכוש/המזונות לביהמ"ש. במקרה זה, אף אחד עוד לא החליט ודן אם הוא מוסמך או לא מוסמך והאם התקיימו מבחני הכריכה- כל אחת משתי הערכאות יכולה להחליט מתי להידרש

לעניין מבחני הכריכה )כל אחד יכול להחליט מתי להחליט(. כמו שערכאה רשאית להחליט, היא רשאית להימנע מלהחליט. השופטת מתכוונת לכך שהשאלה אם אתה ממתין או נמנע מלתת

החלטה זה תלוי בשאלה באיזה שלב נמצא הדיון בשאלת מבחני הכריכה. נניח שהוגשה תביעה הוגשו תביעות לביהמ"ש. ביהמ"ש קבע5.3. ב- 15.4 ביה"ד קבע את הדיון ב- 1.3לביה"ד הרבני ב-

-15.4 עוה"ד מגיש בקשה דחופה, בהולה, ומבקשים להקדים את הדיון לפני ה- 1.5את הדיון ב- ביהמ"ש לא יקדים את הדיון, אלא ימתין להחלטת ביה"ד )בנוגע לשאלת העמידה בענייני הכריכה

והסמכות(. סיטואציה בה ניתנה החלטה בעניין הסמכות והתקיימות התנאים על ידי אחת מהערכאות- אם.2

אחת הערכאות נתנה החלטה, הכלל הוא שהערכאה השניה תיסוג בשל כיבוד הערכאות. במקרים חריגים ובהתקיים טעם מיוחד שיצדיק זאת, תהיה רשאית הערכאה השניה להחליט בשאלת

סמכותה לדון בתביעות שהוגשו לפניה, על אף שהערכאה הראשונה כבר החליטה. מה החריג? אם ההחלטה של הערכאה הראשונה התקבלה מבלי שהערכאה הראשונה קיימה דיון מקדים

וממצה )זימון הצד השני, חקירה וכן הלאה( וגם אם הערכאה הראשונה לא נימקה את ההחלטה. במקרה כזה הערכאה השניה רשאית להתעלם מהחלטת הערכאה הראשונה. זו פגיעה בכצ"ט

מהמקרים הערכאה הראשונה היא100%. )ב-VOID)כללי צדק טבעי( שהופכת את ההחלטה ל- ביה"ד והשנייה היא ביהמ"ש(. זה לא אומר שהסמכות היא אוטומטית של ביהמ"ש במקרה זה. במקרה זה, ביהמ"ש צריך לדון בשאלת הסמכות ולהחליט האם הדיון בסמכותו או שלא. ייתכן

שלאחר הדיון הוא יחזיר את הדיון לביה"ד. אם ביה"ד ערך דיון כראוי וקיבל החלטה כשורה,ביהמ"ש לא משמש כערכאת ערעור עליו. ניתן לערער רק לביה"ד הרבני הגדול.

בפרשת עמיר האשה הגישה תביעת משמורת לביהמ"ש והיא הייתה ראשונה. הבעל הגיש תביעתגירושין וכרך את שאלת החינוך. בג"צ קובע שהחינוך הוא חלק מהמשמורת.

: סמכות ייחודית בנושאי חליצה5ס' .4: הסכמה9ס' .56.