סכמה

משב"ל חוקתי

בעבר המשב"ל היה יותר חוזי- אופקי בין מדינות, כיום התפתח יותר לכיוון חוקתי- התוצאה:שחיקה במעמד המרכזי של המדינה.

מהי חוקה? נורמות על, המשותף, הגנה על יעדים )מיעוטים, זכויות, אזרחים(

קשיים-< ניסיונות חוקתיזציה - מגילת האו"ם- חסרונות ויתרונות להגדרתה כחוקה

ארגה אומנס, יוס קוגנס, זכויות אדם- מושגים חוקתיים במשב"ל-

של האיחוד האירופי מעלה את זכויות אדם על פני החלטות מועב"ט.אלג'דהפס"ד

יישוב סכסוכים בדרכי שלום

( למגילת האו"ם- מדינות יפתרו סכסכוים בדרכי שלום3)2סעיף

- קודיפיקציה של הסדרים33סעיף

מחלוקת האם זו חובה או נתון לשק"ד של המדינות

סוגים: מנגנונים דיפלומטיים ומנגנונים משפטיים2

או פעמיים(1יתרונות וחסרונות של כל הליך: גמישות, הכרעה, הסכמת צדדים )פעם

( , וועדות תביעה/ פיצוייםPCA, ICSIDבוררות: אד הוק, מוסדות בוררות )

ההבדלים מול בתי דין: זמינות, גמישות, צדדים להליך )גם צדדים שלישיים וכאלו שאינםמדינה(

בתי דין בינ"ל

היחס לסוגיות אחרות- מקורות, משב"ל כשיטת משפט, ארב"ל, חוקה, לגיטימציה,פרגמנטציה מול הרמוניזציה, ממשק לשפיטה לאומית

רקע היסטורי לקיומם- מגילת האו"ם

רציונלים לפנייצ מדינות- לגיטמציה, שוויון מדינות

סיווגם: בינ"ל לעומת אזוריים, כללים וספציפיים, בוררות ושפיטה, קבועים או אד הוקים,טהורים או מעורבים במרכיבים לאומיים )רצח חרירי(

ICJ ה-

הרכבו וסמכויותיו )שפיטה בפנייה של מדינות/ הפנייה באמנות/ חוו"ד(

ביקורת- כמות תיקים ומשקלם

דור חדש של בי"ד בינ"ל- סמכות חובה, שירות של המוסד שלו הם שייכים, ערכאת ערעור,כלי אכיפה, לא רק למדינות

מקור לגיטימציה של בי"ד- זהות השופטים, היקף המדינות השייכות, איכות נימוק ותשתיתפסיקה, עקביות, סעדים, אקטיביזם שיפוטי ויחס לחברה האזרחית

אתגרים- פרגמנטציה, אפקטיביות, הטרוגניות הקהילה הבינ"ל, בעיית אכיפה