י "משמש כמונח המגדיר את ההתיישבות היהודית בא" היישוב הישן" .בתקופה שקדמה לעליות הראשונות

י "ע, ערים מרכזיות 4-היישוב הישן התאפיין בהתיישבות יהודים ב" חלוקה"אשר התקיימה מכספי ה, אוכלוסייה דתית ברובה

(.י"י נדבנים יהודיים לא"כספים אשר נשלחו ע)

:19-היישוב הישן עבר שינויים במחצית השנייה של המאה ה

התיישבות-

כלכלה-

חינוך-

19-היישוב הישן במאה ה

עלייה ראשונה(1881-1903)

עלייה שנייה(1903-1914)

אנטישמיות - מניעים לעלייה ציונית מעשית אידיאולוגיה - שיפור מצב כלכלי -

אנטישמיות - אידיאולוגיה ציונית -

סוציאליסטית שיפור מצב כלכלי -

(30-40 גילאי)מבוגרים /משפחות- אופי העולים דתיים ומסורתיים -

בודדים- חילונים סוציאליסטיים - מעמד בינוני ונמוך -

י נדבנים "מושבות אשר נתמכו ע ההתיישבות אופי/מקוםרוטשילד יהודיים כדוגמת הברון

והירש

חוות , מושבי פועלים, קבוצות-לאומיות הדוגלות בעבודה

עצמית ערים מרכזיות -

(נשארים בארץ 10%רק ) אלף 30 אלף 25 מספר עולים

השוואה -העלייה הראשונה והשנייה

מהמעמד הבינוני, בעלי משפחות, 30-40העולים היו בעיקרם בגילאי .

ברובם בעלי השכלה אשר למדו בחדרים ובישיבות. דתיים ומסורתיים

רובם הגיעו בעקבות הפרעות שהתרחשו ברוסיה וברומניה כלפי במטרה לשפר את מצבם, היהודים

אנשי העלייה התיישבו בעיקר בערים וחלקם במושבות שעסקו בחקלאות

אלף עולים 25-במסגרת עלייה זו הגיעו כ

שהאמינו בחברה 25היו צעירים עד גיל ( אנשים 14)חלקם המזערי, י כחלק מהתקומה של העם היהודי"שוויונית וחילונית והגיעו לא

(בית יעקב לכו ונלכה)ו "ביל נקראיתקבוצה זאת

ולכן " חיבת ציון"בקרב אנשי עלייה זו הגיעו עולים שהשתייכו לאגודות "עליית חובבי ציון"עלייה זו נקראת גם

העלייה הראשונה

העלייה התאפיינה , בעלייה זו הגיעו עולים רבים ממזרח אירופהאשר ברחו , (מאמינים בחברה שוויונית)בצעירים סוציאליסטיים

מבתיהם והגיעו לארץ מתוך אידיאולוגיה

מורים , רופאים, סוחרים, אנשי עלייה זו היו ברובם בני המעמד הבינוני ופקידים

רוב העולים התיישבו בערים המרכזיות ונמנעו לחבור למושבות עוליעסקו ( הצעירים שבהם וללא המשפחות)חלקם , העלייה הראשונה

בחקלאות

מהעולים חזרו לארצות המוצא 90%. עסקו בחקלאות 7%רק

העלייה השנייה

בקרב הצעירים הסוציאליסטיים שלהיוותה את העבודההעלייה השנייה

עבודת ובייחוד , הערך המרכזיהם ראו את עצמם . האדמה

אשר זכותם , פועלים עברייםכהמוסרית להתיישב בארץ ישראל

יכולה להירכש רק באמצעות עבודת .כפיים

עליית "משום כך נקראת העלייה ".הפועלים

מנהיגם הרוחני של צעירים אלו נקרא ד גורדון.א

ערך העבודה בעלייה השנייה

בעלייה הראשונה והשנייה הוקמו

מושבות ונקודות יישוב רבים ברחבי ארץ ישראל

ברובם בעקבות סיוע של

תרומות מצד מוסדות ציוניים או מצד נדבנים

יהודיים

לאורך העלייה הראשונה והשנייה התקיימו מספר צורות התיישבות :בארץ

מושבות

מושבי פועלים

חוות לאומיות

קומונות

(תחילתו של הקיבוץ)קבוצות

התיישבות עירונית

י"צורות ההתיישבות בא

בעוד מושבות כרבע מהעולים בעלייה הראשונה בחרו להתיישב ב .ששאר העולים התיישבו בערים המרכזיות

יישוב חקלאי שבו לאיכר ישנה בעלות פרטית על הבית : מהי מושבה .ועל המשק החקלאי

זכרון, (1882)ראשון לציון : בעלייה הראשונה הוקמו מספר מושבותמכן -לאחר(. 1884)גדרה , (1882)גיא אוני /ראש פינה, (1882)יעקב

רחובות וכפר , יבנאל, חדרה: הוקמו מושבות נוספות כדוגמת .תבור

המושבות לרוב לא הצליחו לקיים את עצמן וביקשו תמיכה מאגודות .ומנדבנים יהודיים כדוגמת הברון רוטשילד" חיבת ציון"

מושבות -י "צורות ההתיישבות בא

זאת מכיוון שלא הצליחו , במהלך העלייה השנייה נתקלו העוליםהייתה תחרות עזה עם )להתקיים כשכירים במושבות הקיימות

.מושב פועליםולכן החליטו על הקמת ( הפועלים השכירים הערבים

?מהו מושב פועלים

מושב שבו העולים מועסקים כשכירים בחקלאות ובנוסף יש ברשותם למטרת , ששימש לגידולים חקלאיים ולגידול חיות, משק עזר

.סיפוק הצרכים הקיומיים

חובבי "בתמיכת ( 1908) עין גניםמושב הפועלים הראשון שהוקם היה ל"וקק האודיסאיהוועד , ציון

מושב פועלים –י "צורות ההתיישבות בא

בתמיכת ההסתדרות המשרד הארצישראלי מוקם 1908בשנת חוות להקים , הציונית אשר תפקידו היה לרכוש קרקעות חקלאיות

.ולהכשיר פועלים עבריים לעבודה חקלאית לאומיות

מומחה לגידולים )מאפייני חווה לאומית היו מנהל ואגרונום .אשר הנחו את העולים היהודיים בתחילת דרכם( חקלאיים

אשר היו למעשה קבוצות , קומונותהפועלים הצעירים התארגנו ב .אנשים בעלות משק כלכלי משותף

...כנרת, חולדה, בן שמן: חוות לאומיות שהוקמו

חוות לאומיות –י "צורות ההתיישבות בא

כולם עובדים , אם הייתי מספר לכם על עולם שבו כולם שוויםעולם שבו יש . ומקבלים החלטות באופן שיתופי, בשביל כולם

...שוויון חברתי וכלכלי והקבוצה תכוון את חייה

וני ששמו שונה 'באום ג 1910קרם עור וגידים בשנת קבוצההרעיון של ".אם הקבוצות", דגניהל

, קבוצת כנרתהפכה ל( שהייתה חווה לאומית)חוות כנרת 1913בשנת .כיבוש העבודהושתי הקבוצות הגשימו את רעיון

יכולותוכל אחד תורם על פי "בצורת התיישבות סוציאליסטית זו חדר אוכל , בקבוצה התקיימו קופה משותפת". ומקבל על פי צרכיו

.בית ילדים משותף וחינוך משותף, משותף

התיישבות שיתופית –י "צורות ההתיישבות בא

כאשר במושבות ובערים בעלייה הראשונה צורות ההתיישבות היו חוות :צורות חדשות של התיישבות, בעלייה השנייה אנו רואים

.וקואופורציותקבוצות , מושבי פועלים, קומונות, לאומיות

מדוע לפי דעתכם בעלייה השנייה התקיימו רק צורות התיישבות ?צורות התיישבות חדשותובעלייה השנייה נוצרו קיימות

השוואה -צורות התיישבות