זוגיות

גלית גלבוע

חמש ? לפני התחתנו נולדו ב"ה מאז שנים. הספקתי ילדינו, שני התואר את לסיים לעבוד והתחלתי בו. הצלחתי שדי שלי, במקצוע עולמי, כל היה בעלי כשהתחתנו השתנה. זה לאט לאט אבל הקריירה, הבית והילדים גוזלים את תוהה אני לבי. ותשומת זמני רוב פעם? אי כך להיות יחזור זה האם הבעל של מקומו להיות צריך מה ניתן ואיך הזה? החיים מרוץ בכל

לטפח את הזוגיות ולחדש אותה?

שאת ! המצב יקרה, מתארת מוכר מאד. זה להתחתן טבעי מאוד לשגרה. ולהיכנס דורשת השגרה ב"ה

לכבס, לבשל, - המון מאיתנו לנקות, לסדר, להיות רעיה, אימא, בת, שכנה, גומלת חסדים - ורבות ללמוד ממשיכות גם מאיתנו ונפלא, מבורך זה קריירה. ולפתח פעם מדי לעשות שצריך אלא שהשגרה רואים כשאנו זמן פסקי

סוחפת אותנו ואנו במרוץ.

שסדר קורה רבות פעמים משקיעה ואני משתבש העדיפויות לקראת רובו את או מרצי כל את כשהילדים הבוס, או העבודה להתפנות מצליחה עוד אני מגיעים אליהם, אבל הבעל... הוא בטח יבין לא בטח הוא קשה, יום לי שהיה איזה עם אותו מקבלת ואני מצפה. דובוני או ת"א הפועל של טרנינג הספה (מצאי על שרועה לי, אכפת אותי ראה הבוס איך ההבדלים את היקר בעלי העיקרים, עיקר ואיך

ראה אותי...), סחוטה מכל היום.

לעשות צריך זמן בכמה פעם שלומנו" "מה ולראות נפש, חשבון הביחד שלום מה בעלי. ושל שלי -האהבה, שלנו? השמחה שלנו? או ייחלנו לזה האם ההקשבה?

שחלילה התרגלנו?

לעזוב שצריך לומר בכוונתי אין (כמובן והקריירה הלימודים את כן שבהם ותקופות מצבים שיש העבודה משעות להפחית עניין יש והשמחה הנפשית הבריאות למען האישה, כולל הבית, בני כל של האם תוהה את אם אבל כמובן!). כפי שהיה, כפי להיות יחזור המצב הדבר ש"אין לזכור צריך ששאלת,

תלוי אלא בי".

התורה שכמו חושבת אני הקדושה, לא נכון לומר "לכשאפנה

הממלכהלחדש את

70 פנימה מרחשוון תשע"ב

זמן, לקבוע צריך לתורה אשנה". -זמן לקבוע יש שגם וחומר קל עם הילדים שבו זמן שלנו, לזוגיות או בגנים שהם בזמן או שמרטפית בבית הספר. זמן שבו אנו, רק שנינו, יוצאים למקום שטוב לנו, למסעדה אוויר עם מבודדת לגבעה אהובה, גם להיות יכול הזה המפגש טוב. או שאקנה טובה עוגה עם בסלון אאפה מבעוד מועד לפגישה שלנו.

על מדברים במפגש? עושים ומה הכול! על מה שהיה לי טוב השבוע בעבודה או בבית, על שינויים שאני ילדינו, בחינוך לשנות שיש חושבת ביחד לחשוב לו, לקטר לו, להודות לכבוד להתכונן רוצים אנחנו איך משותף, זוגי (בלימוד הבא החג בקישוט או הילדים עם בלימוד ללמוד אפשר הקטנים). עם הבית ביחד משהו בדבר חשיבות הזוגיות,

כל או טובה עין השמחה, מידת נושא שנעים לנו ללמוד ביחד ויכול

גם להעשיר את הזוגיות שלנו.

יהיו לא הללו שהמפגשים חשוב בכל אלא בשנה, פעם של דבר להקדיש אחד בוקר או ערב שבוע! שאר עם ומה שלנו. ל"יחד" אם "סוויץ'". לעשות צריך השבוע? פעם ראש המשפחה היה מקבל את החתיכה הכי יפה של העוף, בימינו, לילדים. אותה נותנים לצערי, ומה הבית, לבעלי אותם המלכנו הבעל נשאר...) (אם שנשאר לא "הוא יסתדר", בטח "הוא יאכל.

מפונק", נשים אומרות לי.

הראש, פה מי נזכרת שאני ברגע אז את החתיכה הכי יפה של העוף - בעלי מקבל! את המנה האחרונה בננו בראש אבל המשפחה, לבני מחלק

ובראשונה קודם לכולם - לאבא!

כמובן, זה דורש השקעה, מודעות מסרונים לשלוח חשיבה. ובעיקר היום. באמצע כך סתם לבעל של (לא תזכורת פתקי לו להחביא בתיק, היום!") הילדים את "תביא - במזוודה או המכנסיים בכיס תזכורות אליו. אהבתי של תזכורת שיזכירו לו (ולי) כמה גדולה הזכות שלו. הרעיה להיות בחלקי שנפלה או סתם לכתוב שתי מילות הערכה חפיסת בצירוף דקה!) לוקח (וזה ביתיות, עוגיות או שווה שוקולד ששימח השבוע שעשה משהו על באופן שעושה משהו על או אותי פתאום התרגלתי. כבר ואני קבוע לא ובכלל טבעי לא שזה נזכרתי כלים, שוטף שהוא מאליו ברור מוריד לגנים, החבר'ה את לוקח הביתה פרנסה מביא הפח, את

71

עייפותו אף על מספר רב, בעמל אז לילדים... שבוע פרשת סיפור קטנצ'יק פתק לכתוב רגע קחי

שהוא ייתקל בו באמצע היום.

מגיע שהוא יודעת את ואם בשש אז בערב, בשבע הביתה תנוחי לחצי שעה (הילדים יסתדרו שירים לך שימי דאגה), אל נפלא, ופשוט אוהבת שאת ניגונים או בגד טוב, קרם תתקלחי. תנוחי. יזיקו. לא בושם וקצת מחמיא כוס לאבא שתכין לבתך אמרי והמפגש אוהב, שהוא קרה שתייה

ייראה אחרת.

ומה עם המקום שלי בבית?

יפה דודה מופלאה, דודה לי יש בבני שגרה שואה ניצולת שמה, לי סיפרה היא כשבוע לפני ברק. שבערב היא קפצה לשכנתה וראתה יפה, מקושטת, מאופרת, אותה שמחה, צבעונית ועליזה. "לאן אתם שאלה לחתונה?" הערב? יוצאים השכנה, לה ענתה "לא", דודתי,

"בעלי צריך לחזור מהכולל". דודתי מאחוריה ראתה שהיא הוסיפה שולחן ערוך ויפה, כל החבורה כבר ישנה והיא... יושבת ומצפה לבעלה, ונעימה. חגיגית קלה, ארוחה עם

זהו לימוד גדול.

ה"מקום עם ומה שחוששות, יש אומרת, אני דאגה, אל שלי"? המליכי יהיה, אשר יהיה הבעל ואמרי חפשי אותו! שבחי אותו! וכשיהיה שבו! הטוב את רק לו לתפקידו לחזור יוכל מקומו על למלכה אותך ולהמליך המקורי שמעתי, שפעם כמו שבממלכתו. דאגה הוא טובה לזוגיות המתכון לעולם הזה של בעלך ולעולם הבא רואה לא אתה "מה, במקום שלך! קורסת!", אני עזרה? פה שצריך מאוחר שחזרת רואה "אני אמרי: איזו מותש! ממש אתה בטח היום, אתה בשבילנו, לך יש מסירות אני ולמנוחה, למקלחת משוחרר

כבר אסתדר איתם".

גדולה: מאישה פעם שמעתי קרבת כמה לדעת רוצה את אם הקרבה את תבדקי לך, יש ד' האישה עוד כל לבעלך. שלך על עליה שורה השכינה רווקה, התשובה החסדים, המצוות, פי אולם שלה. המעשים ותיקון נמצאת השכינה מתחתנת, כשהיא של הצינור לאיש, האישה בין זהו שם! נמצא השכינה השראת להשראת המרכזי, היחידי, הצינור מעין כבר זה השאר שכינה, ישראל לעם נצרך שאמנם קישוט, אם אך צדקה) תשובה, (תפילה, שהוא או קיים, לא הזה המקום שבר חלילה יש אז זנוח או פגום

אני השפע. את להכיל אפשר ואי אותי? ד' אהבת להרגיש רוצה אהבת בעלי אותי? שמחה במצוות, פרנסה... מהילדים, ונחת שמחה הזוגיות - אחד מצינור מגיע הכול בבעלי השקעה כלומר שלנו,

ובקשר שלנו.

לעצמנו ולהזכיר לזכור כדאי לתקן, אפשר דולק הנר עוד שכל זוגיות מדי. מאוחר לא פעם ואף ניתן יום וכל מתחדש, דבר היא השנה כמו ממש מחדש, לפתוח

המתחדשת.

ומתוקה, טובה שנה בברכת יזכנו הטוב שד' תפילה ומתוך שלנו לבעלים אמיתי עזר להיות ושנזכה נאמנה, תפקידנו ולעשות אמן. כך. מתוך כולן הברכות לכל

ברכה והצלחה!

גלית גלבוע, רעיה ואימא. מלמדת באולפנת 'למרחב' ומעבירה סדנאות הכנה לקראת היכרות ונישואין לנשים ולנערות. וכן הרצאות לנשים. 052-4653242

72 פנימה מרחשוון תשע"ב