53 | 52

של ל חיים קורות קראתי שבוע פני של העליון בחלק .30 בת מישהי, הלידה, ותאריך השם תחת המסמך, לכתובת בצמוד אביב. בתל כתובתה הופיעה

נכתב באנגלית: מוכנה לרילוקיישן.שמ ההיי–טק מעולם במישהי מדובר ־לא

לא חברות. של שגרתי ברילוקיישן עוניינת מדובר במי שמיצתה פה כל אפשרות וחולמת חלום ורוד על ברלין, אלא במישהי שמחפשת יותר שיש לה וברור הווידיאו בתחום עבודה אחת, מדינה לומר שלא אחד, מלוקיישן הגלובוס כל פוטנציאל מבחינת בו. לעבוד בא בחשבון, או לפחות כל הצד המערבי שלו. זו מבוססת על הנחת העבודה שכרגע תפיסה נחיה במקום שיהיה הטוב ביותר עבורנו, ואחר נחליף ודאי כך ואחר נחליף. ודאי נראה. כך מקצוע, מדינה, עבודה, - משהו נחליף שוב.

הגדול המספר מיליון, 232 על עומד העבודה אנשים השנייה. העולם מלחמת מאז ביותר מדברים בארה"ב הנתונים מדינות. מחליפים הקריירה במהלך תפקידים 20–15 החלפת על לדור שנולד בין השנים 1977–1997. אתה כבר לא חי את כל חייך במדינה שבה נולדת, כבר לא עובד עד הפנסיה. תפיסת העולם שקיימת היא להשתקע? למה אז כך, ואם שינוי. בר שהכול למה צריך לקנות בתים אם אפשר לשכור? רק

בעידן שלנו, הכל זמני ודבר אינו קבוע - מקום העבודה, מקום המגורים, מערכת היחסים וגם הנאמנות למותגים. המוד הזמני

משפיע על הצרכן, והוא, מצדו, בוחר בכל יום מחדש ונודד בכל פעם לנווה המדבר שמתאים לו באותו הרגע, עד לנדידה הבאה. הטרנדולוגית עדי יופה על הטרנד החם של השנה - הצרכן הנווד

הטרנדולוגית עדי יופה SPOTREND הקימה את

לפני כעשור, ומאז עוסקת בחיזוי המגמות הצרכניות

שמשפיעות על ישראל ומסייעת לחברות בפיתוח מוצרים ושירותים חדשים

בעקבותיהן. בין היתר, חזתה יופה לפני כמה שנים

את המחאה החברתית

אולי בן זוג. ההווה הוא המלך וכל היתר זמני.חשב לא שלפנינו שהדור לומר נהוג - מחליפים לא עבודה מקום מבחינתם, כך. נשארת זוגיות הפנסיה. עד לפחות נשארים עד ההזדקנות המשותפת, ומדינה לא עוזבים הזה, הדור אחריך. רודף מישהו אם אלא

והקבי בביטחון, הצורך את קידש ־הקבוע, עות חיזקה את הביטחון, שחיזק את הקביעות.

בהת משמעותית לביטחון ־המוטיבציה ביטחון, מחפשים אנשים האנושית. נהגות הם אותו, מוצאים וכשהם לביטחון, שואפים מאמצים אותו בחוזקה. ולכן, אם אחפש ביטחון בתחומים גם בחיפושיי אמשיך וקביעות, אקנה קבועים, הרגלים אקיים אני אחרים. אותם דברים שוב ושוב, אהיה נאמנה לאותם אפילו זה ביטחון, מקנה רק לא זה מותגים. מרגיע. נאמנות לארגון שבו עובדים, לחברה או למותג, זה חלק מאיתנו. כך מתקיים חוזה לא כתוב: הם ייתנו לנו ביטחון, ואנחנו נהיה

נאמנים לאורך זמן.קשה נשבר. שמשהו עד נכון היה זה כל סדרת אבל המדויק, האירוע על להצביע אירועים שהתרחשו בעולם בשנים האחרונות ערערה לנו את הביטחון. עד כדי כך ערערה שההסכם הזה התפרק, ולא בטוח שבכלל היה הסכם. מה שבטוח הוא שהקביעות כבר אינה

חלק ממנו.

סינדרום "תחזיקו אותי"גלובליזציה, מיתון עולמי, בנקים נופלים, הגירה תהליכי הפרטות, חברתיות, מחאות המציאות את משנים אחרים רבים ודברים ומהגרי הפליטים מספר בעולם, שלנו.

נוסעת ברחבי הארץ. חנות הפופ־אפ של קרן שביט

קפה נודד. קופיקס

צילומים: אסף רביבו, טל שחר, יח"צ

תחזית הטרנדים של 2015

בארה"ב הגיע אחוז בעלי הדירות לשפל הנמוך ביותר מאז תחילת שנות התשעים - כ–64%.

הטכנולוגיה, על דיברנו לא ועוד זה, כל זה אליו. אותנו מרגילה שהיא הסטנדרד על שאומר שהכול צריך להיות עכשיו ומהר, הכול כך, לנהל מתחילים אנחנו .real time נקרא הפידבק, כך, תגובת השירות, לקבל החלטות לא למענה. נמתין לא מידית. להיות חייבת

נמתין לבדיקה מקיפה של כלום.

בוואט מגיב שלא ההוא סבלנות. לנו אין ־ כלל יהיה שלא לו מוטב שנייה, בתוך סאפ התמונה בסטנדרד. עומד לא הוא בוואטסאפ. של הרגע, היא לא התמונה של עוד חמש דקות. או וטינדר סנאפצ'ט כמו אפליקציות ולכן, אחרות שמבוססות על הרגעיות, הן הדבר הבא.

כל היתר אטי מדי. הכל זמני, לך תדע מה יהיה מחר. ואם אני לא יודע מה יהיה מחר, אז אני אחיה את הרגע. ואם

אני חי את הרגע, אז אני חי את הרגע הזה בלבד. תפיסת אחר. רגע כבר הוא אחריו שבא הרגע המתגרשים מספר תחום: לכל מחלחלת הזמני ילדים שמביאים הזוגות מספר בהתמדה. עולה ממשיך ביניהם הקשר את למסד בלי לעולם לעלות. אין דבר בחיינו שמזכיר את הדור ההוא, התחיל. שאיתה פוזיציה באותה בדיוק שסיים לא כבר היא הרגע. אותו של היא הקביעות מתחלפת למוכר הנאמנות מתמשכת. קביעות בסף ריגושים שעולה כל הזמן. סינדרום "תחזיקו אותי" הוא הסטנדרד. אם לא תחזיקו אותי, אני

אלך למקום אחר. עכשיו, לכו תנהלו שיווק. אם אין לי נאמנות, אז אין לי נאמנות. אני נאמן להחלטה שלי באותו רגע. והעניין הוא, שהגישה למה בחיינו. אחרים לתחומים גם הזו מחלחלת לי להיות נאמן לחברה מסוימת, אם חברה אחרת מציעה לי זול יותר? אני עובר בלי להודיע. אני אני חודשים. שלושה בכל הסלולרי את מנייד צרכן נווד. נודד כל פעם לנווה המדבר שמתאים מכניס הזמניות של הזה המוד רגע. באותו לי את החברות שמנהלות קשר עם צרכנים למצב ניהולי אחר לגמרי. פעם ידעת שיש לך לקוחות נאמנים, לקוחות שמנהלים איתך מערכת יחסים ברורה, כאלה שקמים כל בוקר והם יודעים שהם איתך, או יותר חשוב - אתה יודע שהמותג שלך איתם. לשניכם היה ביטחון זה בזה. היום, יותר מתקיימת וכרגע נגמר. הזה הביטחון מתמיד, בוקר שבכל שאומרת חדשה, יחסים מערכת הצרכן בוחר מחדש. הוא לא רק בוחר איפה לגור או איפה לעבוד. הוא גם בוחר בכל בוקר מחדש היכן לערוך את הקניות, באיזו חברת סלולר הוא רוצה הוא אינטרנט אתר מאיזה להיות. רוצה

להזמין. הכל זמני אצלו, גם אתם.

מנהל שיווק, תרגש אותי־הצרכן הנווד הוא הצרכן של הצרכנות המי

הצרכנות היא המינימלית הצרכנות נימלית. הוא צריך הנווד ומבחינתו של הצרכן החדשה, רק להתמקם על איזה מינימום. זה יכול להיות מינימלי. מאמץ מינימלי, זמן מינימלי, מחיר הצרכן רק צריך לבחור את המינימום שמתאים הצרכן קנייה. בכל כמעט מחדש שנקבע לו, הנווד אפילו לא נאמן למינימום שלו. הוא מחליף אותו בכל פעם כראות עיניו. באותו רגע מתאים לוי". ב"רמי יקנה והוא לוי", ב"רמי לקנות לו ואז הוא יתמקם על מינימום המחיר. ואם שעה אורגני משוק אוכל להזמין ירצה הוא כך אחר האיכרים, הוא יתמקם מיד על המינימום מאסה.

אותו הצרכן, מינימום שונה. זמניות אחת.בעבר, יכולנו לבנות סגמנטים ברורים יותר אזי בדיסקאונט, קונה הוא שאם ידענו שלו. לו שנותן מה זה בהתנהגותו. עקבי יהיה הוא הוא ביטחון, לו הוא מבין שאין היום, ביטחון.

שלו היחסי היתרון את למקסם מנסה עבורו, שקיימים הפתרונות במגוון

טלוויזיה במינימום מחיר. סלקום טי.וי

"ציח

ם: מי

לוצי

מינימום אינטראקציה. דוג ווש ובוקס־איט

מתחה את המותג הפרטי.

שופרסל

מנהלי אחר. משהו יהיה זה פעם בכל ולכן מחדש יום בכל אחר. למוד נכנסים השיווק אותו, לטרגט עליו, להסתכל צריכים הם לרגש אותו ולהתאים לו בדיוק את מה שהוא להכיר כמותג: שלך היתרון יהיה זה רוצה. ולנסות לתפוס אותו את הצרכן הנווד שלך, מינימום באיזה מתלבט הוא שבהם ברגעים לבחור. תהיה רלוונטי עבורו, תציע לו הצעות שמעניינות רק אותו. תזהה אותו ברגע הנכון, הרגע הזה, הזמני, כדי שהוא יהיה שלך לאותו

רגע בדיוק. אחר כך, לך תדע.בעידן שבו הכול זמני, האתגר המרכזי של בכל לחזור לצרכן לגרום הוא השיווק אנשי שבהן ובשנים שלו, הבחירה על מחדש פעם המחיר הוא הפקטור המרכזי אתגר כזה הופך להיות מורכב במיוחד. לא רק שהצרכן יחפש את מינימום המחיר, המגמה הזאת גורמת לו

הת המינימום על מחדש פעם כל ־להתמקם יחסים ארוכת רוצה מערכת הוא לא חייבות: טווח עם המוצרים או השירותים שהוא קונה. גם מחדש. לבחור חופשי להרגיש רוצה הוא מאפשר הוא ולכן זה, את הבין הרגולטור ובקופות התקשורת בחברות לניוד חוקים

החולים, למשל.חנויות זמניים: קונספטים מתפתחים לכן, הן היום הגשם. אחרי כפטריות צצות פופ־אפ שם, מחר לא. כרגע זה מתאים, אחר כך זה פחות לימים, נדחסת החווייה מעניין. ופחות מרגש שלמים חללים שנים. על להתפרס במקום שמושכרים בכל פעם למישהו אחר או למשהו אחר. דירות, חללים משותפים, בכל יום יש שם התמונה שם שתחלוף יום בכל אחר. מישהו תיראה לך שונה, עד שתתרגל. למה? כי הטרנד

הוא הזמניות. יתרה מכך - זמני הוא העתיד.הוא אצלו. זמני שהכל לצרכן צפו לכן, לו את מה שהוא רוצה בלי מצפה שתתאימו שהוא יגיד לכם יותר מדי. הוא רוצה לברוח

שפחות. כמה לשלם יותר, טוב לעולם הזה הטוב הרגע את לחיות ובעיקר,

שבא עכשיו. אחר כך, לכו תדעו. ¡

55 | 54

הצרכן נמצא במוד של מינימום התחייבות: הוא לא רוצה מערכת יחסים ארוכת טווח עם

המוצרים או השירותים שהוא קונה. הוא רוצה להרגיש חופשי להחליף/ לבחור מחדש או

לנייד את עצמו לבחירה חדשה שמתאימה לו באותו רגע. המצב הצרכני הזה מחייב היערכות

חדשה מצד מנהלי שיווק, שכן היא דורשת הצעות ערך שמבוססות על ריגוש קונקרטי

בכל פעם מחדש, בזירת המחיר או בזירת החוויה. ¡

ב–2015 המציאות הווירטואלית תעלה מדרגה, בשל פיתוח מוצרים לבישים וטכנולוגיה משנה

מציאות, שיטשטשו באופן טכני את ההבדל בין מציאות לדמיון, אבל בפועל אנחנו רואים

את התהליך הזה מתחזק כבר בשנים האחרונות מכיוונים נוספים, למשל האסקפיזם. הטרנד

של צפיית הבינג', צפיית מרתון של תוכן בלתי נגמר. העיקר לברוח, לא משנה לאן. למה

להתעסק בדאעש אם אפשר להתעסק בישבן של קים קרדשיאן, גם ככה קשה פה. העיקר

־שכולם יפים ומהממים באינסטוש. וכשאנשים בורחים מהמציאות, הם עושים דברים

לא רציונליים, ולכן נראה התחזקות של צריכת פורמטים שמאפשרים בריחה מהמציאות, כמו חופשות ייחודיות, משחקים שמתכתבים עם

העולם הפיזי וצריכת מותגי יוקרה. ¡

הטכנולוגיה מכניסה לנו סטנדרטים חדשים לחיים. בשנה שעברה קראו למגמה הזאת "מינימום זמן", כשהכוונה

היא שנעדיף מוצרים או קונספטים שחוסכים לנו זמן, תוך שהם מתקתקים בשבילנו את מה שצריך. השנה המגמה הזו מתפתחת גם לחיסכון במאמץ. מינימום פעולות בכל

־משימה. המגמה מתרחבת בזכות יכולות טכנולוגיות שמאפשרות להכיר אותנו טוב יותר וככה כמה שיותר לדייק

עבורנו בהצעות ערך רלוונטיות בתוך הקונטקסט. הצרכן ־לא רוצה שיחפרו לו, הוא רוצה את זה פשוט ומדויק ובמי

נימום השקעה, בכל מובן. ¡

אם כל המגמות, שלא הולכת לשום מקום גם השנה, היא מגמת המינימום מחיר. המגמה הזאת משמעה שהמחיר הנמוך הוא המחיר

הקבוע. הבלתי משתנה.אפשר יהיה להגיד שהצרכן הישראלי בשנים

האחרונות מונע מתוך שתי מוטיבציות עיקריות: הראשונה היא המחיר. הוא ישאף ־למצוא אותו המוצר במחיר נמוך יותר, וקונ

ספטים של ריטייל, קניות און–ליין, רפורמות שונות והלך הרוח העכשווי מאפשרים לו את

זה. המוטיבציה השנייה תהיה חיפוש אחר ערך. מה הערך שניתן לי כשאני קונה את

המוצר הספציפי הזה. המחיר הוא "הרגל" החזקה ביותר של הצרכן, ומינימום המחיר רק

מקבע אותה עוד יותר לאדמה.מגמת המינימום מותג היא סגניתה הראשונה

של מגמת המינימום מחיר. החיפוש של הצרכן אחרי פונקציונלית מוצרית עשוי לגבור על

הרצון לקנות מותג כלשהו. אם בעבר קנייה של מותג הייתה מבוססת ערך אמוציונלי,

השנה יעלה עוד יותר כוחם של מוצרים בלתי ממותגים, כאלה ש"רק עושים את העבודה". קונספטים חדשים של ריטייל שייכנסו לחיינו

השנה, ושמוכרים מוצרים בלתי ממותגים, יחזקו את המגמה וירחיבו אותה לקטגוריות

חדשות, מטיטולים ועד פסטה. ¡

מינימום מציאות

כדי לקנות בזול צריך פלטפורמות ומקומות קנייה מבוססים טכנולוגית ו"רזים" בממשקי שירות או פרונט אחרים מול הלקוח. זו חוויה פרקטית, שמבוססת על

חידושים טכנולוגיים מעולם "האינטרנט של הדברים". כלים שימצאו עבורנו ־פתרונות, אפליקציות לניהול אישי של כל דבר כמעט, רכישות און–ליין בכל פלטפו

רמה אפשרית, ומינימום אינטרקאציה עם נותן השירות. צ'ט רובוטס שייתנו שירות במקום אדם אמתי, מכונות לאיסוף מוצרים וקונספטים שמתוכנתים להשיג כל

מטרה. גם האנשים שנהיה איתם בקשר )נניח, שליח עד הבית( יקיימו איתנו מערכת יחסים על בסיס דל ומזדמן. אולי זוהי דווקא שעתם היפה של אלה שיכולים לתת

־לנו חום אנושי, כמו בעלי עסקים קטנים או אנשים שמשתפים את בתיהם, מול האלגוריתמים שיהיו חברינו הטובים ביותר. ¡

מינימום אנשים

מינימום מחיר ומינימום מותג

מינימום מאמץ

מינימום התחייבות

בורחים מהמציאות. יס בינג'

we work .כל יום מישהו אחר

בלי חפירות. סנאפצ'ט וסיטון

הדיסקאונט של שוק המכוניות. דאצ'יה

עדיין כאן: