סיסרא - ואתר אל-אחוואט - גילויים חדשים

Preview:

DESCRIPTION

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=345843

Citation preview

סיסרא מיהו? היכן היה מחנהו?

מהיכן בא?

פרופ' אדם זרטללפי סיור עם אל-אחוואטבאתר

" – מסע בעקבות גויי הים ושירת סודו של סיסראובהתאם לספרו "דבורה

אין לשנות, למחוק או להוסיף כל פרט במצגת זו. מעשה כזה ייחשב כעבירה על חוק זכויות יוצרים

(C)

, פרופ' אדם זרטלהמצגת הזו היא תוצאה של סיור עם .אל-אחוואטבאתר החפירות

אתר זה היה, ברמת סבירות גבוהה למדי, מקום מושבו של , שנלחם נגד ברק בן אבינועם, וחוסל סיסראשר הצבא

ע"י יעל.

איך הגיעו למסקנה הזו – ראו במצגת, והעיקר - השלימו את הידע ע"י קריאת הספר העוסק בתגלית החשובה הזו:

, מאת אדם סודו של סיסרא זרטל

קציר)הגבעה המערבית(

הגבעההמרכזית

אל-אחוואט

ערערה

עין-א-סהלה

ברטעה

אל-אחוואט

העץ מתחתיו התרכזו כל פעילויות המשלחת )פרט לחפירה, כמובן(.

.43" עמוד סודו של סיסרא– "פרופ' אדם זרטל שיחזור האתר - לפי ספרו של

בשירטוט(. הוא חודר עד אמצע עובייה של החומה.Cהמסדרון )"כורידור"( בחומה, ברובע המגורים )

אזור זה היה מכוסה באדמה חקלאית )טרה-רוזה( , בה נמצאו חרסים רומיים. כלומר בתקופה הרומית מילאו את האזור הזה באדמה, והשתמשו בחלק הפנימי של החומות כ"טרסות" השומרות

על הקרקע.

בשירטוט המקום(. משמאל – פרוזדור נוסף בחומה.Cאזור המגורים )

פרוזדורים כאלה )בתוך חומות( לא נמצאו בשום אתר בארץ, וגם הם עזרו, לבסוף לפתור את תעלומת מקור מתיישבי העיר הזו.

(. מבט לכיוון מערב. הבתים נסמכים לחומת העיר.Cשיחזור המיבנים באזור המגורים )אזור

86מהספר הנ"ל – עמוד

פרוזדור נוסף ברובע הצפוני . אבני הכיסוי קצת ממוטטים.

לפי חישובים, השתמשו לצורך בניית החומה בכמות אדירה של אבנים שהובאו למקום – מטרים מעוקבים.16,000כ

הגג הממוטט של הפרוזדור )שראינו בתמונה הקודמת(.

מטר.650 מטר. אורכה הכולל היה כ 5-6גובה החומה המקורית היה

בשום מקום בכנען ובמזרח כולו אין צורה דומה לחומה של אל-אחוואט. כל החומות בתקופת הברונזה והברזל הן חומות ישרות , ומכילות, לעיתים, קדמות ונסגות . כאן יש, אמנם , קטעים

קצרים ישרים, אבל רובה מעוצבת בצורת גלים-גלים. גם רוחב החומה משתנה חליפות.

אבן הסף של השער הצפוניעם הנקב עבור הציר של השער )חץ(

מיקום השער הזה )הצפוני( – בשירטוט הבא

מיקום השער הצפוני )אבן הסף בתמונה הקודמת(, והחצר המשולשת הצמודה לשער מבחוץ..66התמונה מתוך הספר הנ"ל )"סודו של סיסרא"( , עמוד

בשירטוט הסכמטי(. Dאזור התעשיה )אזור

הכור לחימום ולחישול ברזל )חץ(. הכור העגול נמצא עמוק יותר מאשר תא העבודה שבו נמצאו עפרות ברזל. ראו התמונה הבאה

התמונה לקוחה מהספר הנ"ל.

.Dמבט כללי על אזור

זה המקום שבו, לפי החישובים ההידרוגיאולוגיים, היתה אמורה להיות באר, - אולם לא נמצאה כזו.

תעלומת מקור המים ליישוב עדיין לא נפתרה.

ערימת אבנים ענקית )כמוה נמצאו לא מעט בשטח( . התברר שהערימה הזו מכסה על "חדרון" שאליונכנסו דרך פרוזדור , לא גבוה , מכוסה ע"י אבנים גדולות.

בחלק העליון של הערימה, ניכרת שקערורית, כתוצאה מהתמוטטות גג המיבנה . )ראו להלן(

פתח המסדרון )מכוסה קוצים( הממוטט שהוביל לתוך החדרון. המיבנים הללו )יחד עם צורת החומה,הם שנתנו את הרמז למקורם של בוני האתר.

ואותו פתח בזמן חשיפתו מהאבנים שהתמוטטו, ומכל הקוצים.כאן רואים יפה את המסדרון והחדר הפנימי, הדומים להפליא לאלה של סרדיניה וקורסיקה.

תמונה מהספר הנ"ל

מיבנה דומה בסרדיניה )קרוי "נוראג"(. גם כאן חלק מהתקרה התמוטטה )חץ(. שימו לב למסדרון.

עוד "נוראג" מסרדיניה שגגו התמוטט.

ועוד "נוראג" מסרדיניה. הדמות במיסדרון של המיבנה שגגו התמוטט .

ס"מ. ניכרות השפעות של אמנות מצרית וחיתית.2.5ראש ברונזה )כנראה של אלה(. גובהו לפנה"ס.13 המאה ה

צירי מרכבות סוסים שנמצאו באתר.

תאור של מרכבתו של תות-אנך-אמון הצד יענים. שימו לב לציר של גלגלי המרכבה.בתמונה הבאה – עבדיו של תות-אנך-אמון נושאים את היענים לארמון.

עבדיו של תות-אנך אמון נושאים את היענים לארמון. סימנתי בחץ את ציר גלגלי המרכבה, צירהדומה לציר שנמצא באל-אחוואט.

השאלות:מי בנה בכלל בסוף תקופת הברונזה המאוחרת וראשית תקופת הברזל עיר חדשה? - בתקופה הזו נכללו בארץ ערי מדינה כנעניות שנשארו "מהסדר הקודם" : חצור, מגידו, שכם, ירושלים,

חברון לכיש ועוד רבים אחרים . הם ישבו על תילים והוקפו מערכות ביצורים. בתקופת הברזל הקדומה נושב רוב שטחו של ההר בכפרים זעירים ומאהלי נוודים של הישראלים החדשים. ערים

מהסוג של אל-אחוואט , ישראליות ולא כנעניות , פשוט לא נודעו בשום מקום אחר.והעיקר – מי תכנן אותה בצורה יוצאת הדופן הזו , צורה שאין לה שום דומה בכל אזור המזרח

התיכון.

(. המיבנה מקורה בשיטת "הכיפה המדומה" ) כל אבןD )שטח 53Tה"איגלו" הפנימי הסמוך ללמגדל נשענת בחלקה על האבן שמתחתה, כשכל שכבת אבן נכנסת מעט פנימה(.

ומבט מלפנים על "האיגלו" הפנימי. ראו בתמונה הבאה את ה"איגלו" בזמן חשיפתו.

ה"איגלו" הפנימי בזמן חשיפתו.

(. שימשה, כנראה לאחזקת כלי הרכב והסוסים.Eאזור החצר )ללא מיבנים ) אזור

מ"מ.על החותם חריטות של10 מ"מ, וקוטרו כ 20חותם גליל יחיד שנמצא באתר. אורכו כ חיות : בעל חיים מקרין ומולו שור.מאחורי השור ומימינו נמצא אריה 2 "עץ קדוש" )באמצע(, משמאלו

שואג ומעליו דמות אדם בעל חוטם בולט. מעל האריה עומד עוף גדול, אולי יען.ברוך ברנדל , המומחה לחפצים מהסוג הזה, מצא שהחותם ממוצא כנעני ולפי סגנונו הוא נעשה

לפנה"ס. 13- 14 באוגרית במאות

ראש יעל זכר משנהב. ס"מ.9גובה =

נמצא ב"בית המושל" באל-אחוואט.הראש נועד לעיטור של כלי פאר מבהט.

לפנה"ס בקרוב.13המאה ה

פרופ' אדם זרטלמטפס על הסלעים בהתלהבות.

מסקנות. לא נמצא ועד היום, 19לאחר שנערך סקר של כל דוחות החפירה בארץ ישראל מסוף המאה ה

שום, לא בעיצוב לא בתוכנית העיר ולא במיבנים. ניסו לחפש אחר מקבילות מקבילה לאתר הזה

.אין עוד מקום כזהלפרוזדורים ולבקתות העגולות – והתוצאה היתה – אפס !!! כמה חוקרים שבאו לבקר במקום. לאחר הסיור במקום אמר פרופ' ברטל כינס 1995באוגוסט

, שהגיע עם משפחתו מברית המועצות לשעבר, ולאחר שראה פרופ' מיכאל הלצר ההסטוריון :" אבל זה דומה לתרבות ה"נוראגית". את תוכניות המקום

.לסרדיניהביקשו ממנו הבהרות , והוא ציין שזו התרבות האופיינית מצא סיפרון על חפירות בסרדיניה ) של הארכיאולוגיתפרופ' זרטל ואכן בספריית האוניברסיטה ,

( ושם ראה תוכניות ושחזורים של אתרים שהכילו מבני אבן דומים, כולל מרגרט גואידוהפרוזדורים,

ואותם קווים גליים בעיצוב., וראה את המיבנים הללו , הדומים להפליא למיבנים באל-אחוואט.סרדיניהנסע לפרופ' זרטל

לאחר שובו מסרדיניה חודשו החפירות ונמצאו מימצאים לא מעטים, בעיקר באזור שנקרא "בית המושל"

)בגלל המימצאים "הממלכתיים" שנמצאו בו. – חרפושיות חותמות וכד'(.". ביניהם ל"גויי היםאז מי היו תושבי המקום? - במיקרא מופיעים כמה עמים המתייחסים

מופיעים.סרדיניהשלא היה ידוע עליהם מאומה, פרט למקורם )לפי קירבת השם( – "השרדנה"

, שנמצאו שמות דומים לו בסרדיניה, נראה מאד הגיוני, "סיסרא" ולפי כל הסימנים כולל השם לפי

- ברק בן אבינועם נגד סיסראהתאריכים, המימצאים וההשוואה לכתוב על מיקום מלחמת שהעיר

היא העיר של סיסרא, ולכן אין פלא שהיא היתה מיושבת תקופה קצרה מאד )כמה אל-אחוואטעשרות שנים(, משום שלאחר שמפקדם סיסרא נהרג – עזבו השרדנים את העיר, והיא לא יושבה

מחדש.

ועל כל עבודות הגילוי והחפירות, ועל המימצאים, והלבטים וההתאמה המופלאה ,שבין הכתוב על מלחמת סיסרא לבין

המימצאים בשטח )ובשטח שבו נערך הקרב הסופי( - שהוליכו לבסוף למסקנה שהעיר היתה מקום מושבו של סיסרא - על כל

אלה תצטרכו לקרוא בעצמכם בספר

Recommended