עובר צד חילי טרופר רוצה לרענן את מפלגת העבודה עם

צעירים חובשי כיפות

יוצא לאור בשיתוף ידיעות אחרונות

גיליון מס' 1 )18(

סגן עורך:בני כהן

העורך:ברק חקלאי

עיתון בית הספר לתקשורת, המרכז האוניברסאי אריאל בשומרון

כשד"ר יניב ממה פושט את בגדי האקדמיה, כחוקר ומרצה בחוג לפסיכולוגיה, הוא עולה על מדי שוער קבוצת הכדוריד

של מכבי רעננה † ועוד לא דיברנו על הראסטות † עמ' 14 24

ממה מיההנטושים בעם

המדינה שלחה את מפוני גוש קטיף לניצן, אבל גם לשם מגיע החמאס † עמ' 4

קמפוס הלבבותהם הכירו בזמן הלימודים

והתאהבו. סיפורם של שישה זוגות במרכז באריאל

10

אריאלה

12

ת ו ע ש

בדרך לערוץ הכנסתדני נוימן הודף את המבקרים, ומסביר למה סירב להצעה של

נתניהו לרוץ בבחירות

22

יום ג', כ' בכסלו תשע"ג4.12.2012

אדוני הנשיאפרופ' יהודה דנון פשט את חלוק הרופא והפך לנשיא

המרכז האוניברסיטאי † ראיון היכרות, עמ' 6

זה לא אמיתימה מביא נשים לקנות בובות שנראות ממש

כמו תינוקות

ידיעות אחרונות | אריאלה יום שלישי, כ' בכסלו תשע"ב | �4.12.2012

בקמפוס עוד 49 ימים לבחירות: סקר בחירות מיוחדחדשות

"קטנטנים בקמפוס" הוא שירות מיוחד להורים צעירים רשלומדים או עובדים במרכז יוזמה. בשני פעוטונים שה

קים המרכז - האחד לבני שלושה שבועות עד שנה והשני לבני שנה עד שלוש - נמצאים כיום כ-70 פעוטות. לא סופי.

צריכה שילדה "סטודנטית שטרנליב: הילה הראשית, הגננת החליט והמרכז שבועות, שלושה אחרי בערך ללמודים לחזור שהדרך הכי טובה להתמודד עם הנושא היא להקים פעוטון לילדי

סטודנטים ועובדי המרכז".רההורים יכולים לרשום את ילדיהם ליום או יומיים בלבד, לה

ביא אותו בכל שעה שהם מתחילים ללמוד, עד 19:00. "התשלום הוא לפי שעה", מסבירה הילה. "האימהות לא צריכות להתנתק למשך כל שעות היום מהתינוק, ובסוף כל שיעור יכולות לבקר

אותו או להיניק". זא ארבעה עם צדדי בקרוואן שהושק בקמפוס", ר"קטנטנים

נוספים ושניים היום כבר שני מבנים בקרוואנים, טוטים, תופס יוכשרו בקרוב. זה הקטן סטודנט יהיה?

בני כהן

מבזקמבזקמבזקמבזקמבזק

העתיד כבר )זוחל( כאן

עו"סים בחזית העורףמשלחת של אנשי סגל וסטודנטים לעבודה סוציאלית יצאה במהלך "עמוד ענן" לסייע לילדי המועצה האזורית מרחבים להתמודד עם הלחץ והחרדה, וזאת בשיתוף עם "הקואליציה

הישראלית לטראומה".ילדי היישובים באיזור נמצאו תחת איום רקטות בלתי פוסק, לא למדו ושהו במקלטים. רבים מהם חוו מצבי לחץ וחרדה, עם להתמודד והתקשו לישון, הצליחו לא לבכות, הרבו

אזעקות צבע אדום שנשמעו ללא הרף.

חמ"ל פצצהחמ"ל הסברה הוקם על ידי סטודנטים מבית הספר לתקשורת ישראל. של תדמיתה בשיפור לסייע כדי המבצע, במהלך בפרוייקט השתתפו גם המרכז לחקר המזרח התיכון ואגודת

הסטודנטים. אנה, סטודנטית שנה ג': "הוצגנו בעולם באופן לא הוגן, ומפה באה היוזמה להקים חמ"ל, שאפשר להיכנס אליו דרך האתר תמונות, להעלות יכול אחד כל המרכז. של הפייסבוק או תגובות או עדכונים בלייב, ובנוסף יש שם לינקים של כל להפיץ המטרה הידיעות. וסוכנויות החדשות חברות אתרי

את המידע, לא רק לאגור אותו".

כיף במרכזשל הגראדים מימי באחד התארחו מאשדוד ילדים 150והמרכז הסטודנטים אגודת כאורחי במרכז, ענן" "עמוד

לשירות הסטודנט.שלום בוחבוט

העו"סים לעתיד במרחבים

שיעור על אמת ב-04:00 )ארבע בבוקר!( העביר פרופ' אלכסנדר בליי, ראש המרכז לחקר המזרח התיכון, שיעור שכלל פרסום בזמן אמת של תוצאות הבחירות מארצותהברית, והניצחון של אובמה על רומני בשידור חי. "ארצות הברית תהפוך ממעצמה סוג א'

למדינה בעלת השפעה מסוג ב'", ניבא בליי.שלום בוחבוט

צילום: הילה שטרנליב מגדלים את סטודנט העתיד

החמ"ל בפעולה

עושים שמח לילדי אשדוד

יאיר לפיד ואביגדור ליברמן התארחו במרכז וענו על שאלות הסטודנטים. במשך יותר מ-40 דקות חשף יאיר

לפיד את המצע של "יש עתיד" דווקא רבמרכז האוניברסיטאי אריאל, כשהוא קורא )מהפרומפטר( לחידוש המשא ומתן עם הפלסטינים.

בסיום דבריו התפנה לפיד לענות לשאלות, לא לפני שפשט את החליפה המחוייטת והפשיל את השרוולים, משל הוא נכנס לזירת איגרוף. "האם אריאל תוכר כאוניברסיטה?", שאלה סטודנטית. שקט שרר באולם, השלטים נגד לפיד המשיכו להתנופף, כל המבטים הופנו אליו - והוא הפתיע. מספר ואחרי פניו, על גדול וחיוך אמר "כן!",

שניות של שקט המשיך: "אבל רק אם זה לא יפגע בתקציב של האוניברסיטאות האחרות".

מספר כאן הופיע ליברמן אביגדור החוץ שר של המצע הצגת על דילג לפיד, אחרי ימים

"ישראל ביתנו", והזמין שאלות. המ השאלה חזרה הפעם גם לפיד, אצל רכמו

כאוניברסיטה?". תוכר אריאל "האם תבקשת: בעיות על להתגבר נוכל הקרוב בחודש "אם פנים-קואליציוניות", השיב ליברמן ליו"ר אגודת להכרה יזכה הזה "המרכז שחף, שי הסטודנטים

כאוניברסיטה עד סוף השנה".שלום בוחבוט

אוניברסיטה עם תנאים

לפיד באריאל

אייט

רסיב

אונ ה

כזמר

הת

רווב

דם:

מילו

צי

ידיעות אחרונות אריאלה | עיתון בית הספר לתקשורת, המרכז האוניברסיטאי אריאל שבשומרון | עורך: ברק חקלאי | סגן עורך: בני כהן | עורך חדשות: שלום בוחבוט | חברי מערכת: עדי וולף,

רומן מוקרינסקי, לנה מיחלין, מור בן-חמו, ליאב בן שלום, אפי כהני, יסמין חבשוש, משה אוחיון, תחיה נחשוני, חן סטופ מערכת "ידיעות אחרונות בתי ספר": 03-608�5�4 |

דוא"ל: yt@yedioth.co.il | כתובת: רח' נח מוזס �, תל־אביב

מהדורת קמפוס

בקמפוס עוד 49 ימים לבחירות: סקר בחירות מיוחד

3 יום שלישי, כ' בכסלו תשע"ג | 4.12.2012 ידיעות אחרונות | אריאלה

מאת ברק חקלאי ובני כהן| ידיעות אחרונות אריאלה

מתמודד", מי מושג לי "אין מתי?", בחירות? יש "מה, אלה התגובות שקיבלנו בפעם הראשונה שערכנו את סקר

הבחירות בקרב הסטודנטים השונים באריאל. ב-22 בקלפיות יתמודדו מפלגות אלו הידיעה ואי האדישות בינואר הפתיעו אותנו. חשבנו שסטודנטים במוסד להשכלה גבוהה,

בטח כזה שנמצא ביהודה ושומרון, יהיו קצת יותר מעורים."עמוד ענן" שיבש - או יותר נכון שידרג - את הכוונות המקוריות שלנו. התוצאה: ערכנו שלושה סקרים עוקבים. לפני, תוך כדי ואחרי

סיומו של המבצע בדרום.

שבר ענן הסטודנטים באריאל הפגינו אדישות לקראת הבחירות לכנסת, אך מרגע שצה"ל יצא למבצע בעזה היוצרות התהפכו † האכזבה מהתוצאות השפיעה אף היא, ושישה שבועות לפני שהולכים לקלפי - ביבי וליברמן צריכים להיות מודאגים

�5.11, הפסקת אש: ביבי חוטף מכה, אבל ההחלטה החד-צדדית של ישראל לסיים את המבצע גרמה טלטלה בציבור הישראלי. דפי הפייסבוק וחשבונות הטוויטר ביטאו מורת רוח

מתוצאות "עמוד ענן". 403 סטודנטים, והתוצאות משקפות בצור בסקר השלישי השתתפורה מובהקת אכזבה מנתניהו וליברמן. "הליכוד ביתנו" ספגה מהלומה וצנחה ל-46 מנדטים. "הבית היהודי" קפצה ל-27, וגם "יש עתיד" קיבלה "בוסט" עם 13 מנדטים. "העבודה" עלתה למספר דו-ספרתי )11(, ו"עוצמה לישראל", כמו "הבית היהודי", גרפה קולות של אנשי

ימין מתוסכלים ועלתה לשבעה מנדטים. "עלה ירוק" המשיכה להתרסק, ומסתפקת כעת בארבעה מנדטים פחות, ואילו מצבן של הסיעות הערביות )9( ומרצ )3( לא השתנה. "ש"ס" שוב לא עברה את אחוז החסימה, וגם אהוד ברק )שבינתיים

הודיע על פרישה מהחיים הפוליטיים( לא התקדם. שומר עדיין הימין גוש ביתנו", "הליכוד של הצניחה למרות מנדטים. 80 עם משמעותי, רוב על אריאל האוניברסיטאי במרכז

איזו הפתעה!

�1.11, המבצע בעיצומו: הימין עדיין חוגגימים, נוסף. חיכינו מספר חייב אותנו לבצע סקר המבצע בעזה לראות אם מדובר בלחימה ארוכה או במשהו רגעי שלא ישפיע על ההצבעה, וביום השביעי הסתערנו שוב. הדבר הראשון בו הבחנו, עוד היה העירנות של הסטודנטים. לפני שהפתקים שולשלו ל"קלפי", אם שבוע לפני כן חלק גדול לא ידע שהבחירות עומדות להתקיים בקרוב, עכשיו הרוב המוחלט ידע בדיוק מה קורה. ויותר מכך, למי

הוא מתכוון להצביע.נערכות היו הבחירות אם השני. בסקר חלק נטלו אנשים 415באותו יום )ואם הן היו מתקיימות רק במרכז(, "הליכוד ביתנו" היה ירדה היהודי" "הבית .57 בכנסת: המושבים למחצית בקרוב זוכה בארבעה מנדטים ו"עוצמה לישראל" בשניים. שתי מפלגות מהצד ו"העבודה" מנדטים( 11( עתיד" "יש עלו: דווקא המפה של השני

13.11, לפני המבצע: הימין חוגגבסקר הראשון שערכנו, בקרב 381 סטודנטים, נראה שההחלטה של נתניהו וליברמן להתאחד הוכיחה את עצמה באריאל, ו"הליכוד 50 מנדטים. "הבית היהודי" תחת נפתלי בנט, שסטור ביתנו" קיבלה

דנטים רבים במרכז פועלים למענו, זכתה ב-26 מנדטים. למפלגות סידר הערבי הייצוג מנדטים. 10 גרפה ירוק" "עלה מהמגזר תשעה מקומות בכנסת הקרובה. יאיר לפיד שיכנע כנראה סטודנטים, כאשר בחר להציג את מצע המפלגה שלו דווקא במרכז, ו"יש עתיד" החדשה גרפה שמונה מנדטים. "מפלגת העבודה" של שלי יחימוביץ', למרות חיזוק משמעותי בדמותם של מיקי רוזנטל, מרב מיכאלי, עומר בר-לב, חילי טרופר, נועם שליט ועוד רבים, לא

נהנתה מתמיכה גדולה והסתפקה בשבעה מנדטים בלבד. הסיעה היחסית חדשה של מיכאל בן ארי ואריה אלדד, "עוצמה לישראל", שלא עוברת בסקרים הארציים את אחוז החסימה, זכתה אצלנו בחמישה מנדטים. "קדימה" הקורסת )3( ו"ש"ס" )2( סוגרות את הרשימה. אהוד ברק )לפני שפרש( ו"עצמאות", זהבה גלאון ומרצ

– אלה לא קיבלו במרכז האוניברסיטאי אריאל אפילו מנדט אחד.גוש הימין )כולל "ש"ס"( זכה ב-83 מושבים בכנסת ה-19, לעומת ירוק" המפתיעה מרחפת עם 27 בלבד של המרכז והשמאל. "עלה

עשרת המנדטים האחרונים.

נכנסה שלא ומרצ, מנדטים 9 שוב קיבלו הערביות המפלגות .)9(במרכז מזהים אנחנו האם מושבים. בשלושה זכתה הראשון, בסקר חתירה לשלום? הענן של "עלה ירוק" נפגע מ"עמוד ענן", והיא ירדה ל-6 מנדטים "בלבד". אלי ישי ואריה דרעי אומנם פירשנו תחת כל

מצלמה את מהלכי המבצע, אבל ש"ס נעלמה. מבחינת הגושים לא קרה בעצם דבר: 82 לימין, 32 למרכז והשמאל.

עדיין תסריט ורוד מבחינת נתניהו וליברמן.

סקר שני

סקר שלישי

נתניהו. סיים ונפגע

ברק. פרש בשיא

לפיד. הביקור סייע

יחימוביץ'. מדשדשת

מופז. מתאדה

בנט. מחייך, ובצדק

סקר ראשון

0

5

10

15

20

25

30

35

40

45

50

12345678910

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

רצמ

"סש

מהקדי

אלשר

לימה

וצע

דהעבו

ה

תיד ע

יש

ותרבי

העת

לגומפ

ה

וק יר

להע

ודייה

הית

הב

תנובי

וד ליכ

ה

0

10

20

30

40

50

60

12345678910

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

0

5

10

15

20

25

30

35

40

45

50

12345678910

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

רצמ

"סש

מהקדי

אלשר

לימה

וצע

דהעבו

ה

תיד ע

יש

ותרבי

העת

לגומפ

ה

וק יר

להע

ודייה

הית

הב

תנובי

וד ליכ

ה

רצמ

"סש

מהקדי

אלשר

לימה

וצע

דהעבו

ה

תיד ע

יש

ותרבי

העת

לגומפ

ה

וק יר

להע

ודייה

הית

הב

תנובי

וד ליכ

ה

תסא

ווי ע

טא ע

א,גי

שר

אי, י

לןגו

ל או

שי,

סקמוי

לוקו

ס לכ

אם:

מילו

צי

ידיעות אחרונות | אריאלה יום שלישי, כ' בכסלו תשע"ג | 44.12.2012

מאת תחיה גרשוני| ידיעות אחרונות אריאלה

"כוכב נופל אחי, ראית?"."נראה לי רקטה הפילה אותו...".

"לא אני אומר לך! זה כוכב נופל"."אז כנראה שהרקטה פגעה בו".

הדיאלוג הזה התקיים בין אלחי )24( לחיים )25(, הסמוך ניצן, הקראווילות באתר שמתגוררים השמיני ביום מתקיים עימם המפגש לאשקלון. חוזרים דיבורים ברקע, ענן". "עמוד למבצע ונשנים על הפסקת אש. בפועל, האזעקות טרם

פסקו. רפאים: עיר מגלה אני לניצן, מגיעה כשאני נפש ואין חשוכים רבים בתים ריקים, הרחובות חיה. באחת מחצרות הבתים יושב זוג מבוגר. הם מסרבים בנימוס להתראיין. "אנחנו גם ככה בלחץ

ובחרדה, לא מעוניינים לדבר".הלכתי משם.

התנתקות לשלוםאת היישוב בקצה הבתים באחד גיליתי ואז בחצר יושבים ,)25( וחיים )24( מתן ,)25( רועי

רהקראווילה, בידיהם סיגריות ועל השולחן שלפניהם מונח חומר לימוד.

בקראווילה. ומתגוררים אחים הם וחיים, מתן רועי וחיים לומדים יחד קורס משותף ביבוא, יצוא

וסחר בינלאומי, באוניברסיטת בר אילן. לעצמי תיארתי לא בחברתם, כשהתיישבתי שזהו בית כה מרכזי, בהמשך הערב הצטרפו אלינו גם חבריהם ניר )25(, איתי )25( ואלחי )24(, ואף

משה בן ה-60. כולם פונו מהיישוב מורג שבגוש קטיף בעקבות שנים משבע למעלה כבר ההתנתקות. תוכנית הם חיים בניצן ונאלצים להתמודד כעת עם ירי

הרקטות הבלתי פוסק מכיוון עזה. ־איך התחושה לחיות גם כאן תחת איום הטי

לים?זה לפה טילים שמגיעים רואה "כשאת חיים: מגוש אותנו שהוציאו מעצבן הכי אבל מעצבן, קטיף בשביל להביא שלום, להביא שקט. פתאום במקום הפופיק. מעל לקפוץ מתחילים האלה בשביל הרי מחדש. אותם ויכבשו בהם שייכנסו

מה היה הפינוי הזה?".ניר: "להגיד לך את האמת? כולם כבר יודעים הטעות שזו יודעים בממשלה אפילו זה, את שברגע אמרו אז הזאת. ההתנתקות גדולה, הכי לא וגם טילים יהיו לא כבר הפינוי את שיהיה והנה היום היה לנו פיגוע. אני לא יהיו פיגועים רואה לך מה שאני רק מסביר פוליטיקה, מדבר

בעיניים, מבינה? מה שאנחנו רואים – שזו היתה הטעות הכי גדולה ומה שיצא זה שהוציאו אותנו משם, וכל עוטף עזה נהפך להיות מה שהיה גוש

קטיף".כשגרתם לזה? רגילים שאתם להגיד אפשר

במורג זה לא היה אותו דבר?היתה לא אז להשוות, מה בכלל "אין חיים: זה אזעקה כמו עכשיו. היו שומעים בום! נפילה!

היה פצמ"ר, מרחק של 5 שניות". רועי: "מה זה, עכשיו יש לך חצי דקה ללכת, כדורגל משחקים היינו במורג פנים. לשטוף ופתאום אתה קולט כדורים אחרים נופלים עליך

במגרש".ניר: "אולי האזעקה הזאת מלחיצה, אבל בגוש קטיף היינו שומעים את היציאה של הקסאם. היו היו אלה סגול'. 'גשם כריזה במערכת מודיעים

האזעקות שם. כמה זמן היה לנו?!".חיים: "אבל התרגלנו לזה אז. להגיד שזה לא נותבים ורואה היה מפחיד? היית משחק כדורגל

מא למושב מחבל לנו נכנס שלך. הראש רמעל פרצה עם חומה שם היתה ניר. של הבית חורי קטנה ושם היה הכלב של המשפחה. המחבל רצה חשב אחורה, וחזר הכלב את ראה הוא להיכנס.

ברגע שם. שהה שצה"ל בגלל צבאי כלב שזה נס, איזה ג'יפ. לשם בא כבר אחורה חזר שהוא

מבינה?!".הדרום תושבי שאר כל כמו מרגישים אתם

שחוטפים עכשיו טילים?חיים: "מה פתאום, חטפנו הרבה יותר. כשחיינו בגוש היינו במושב הכי בעייתי. אתה רוצה לצאת יוצא. לא ואתה ציר סגירת פתאום - בבוקר אתה חוזר ב-2 בלילה מאירוע, או מקום כלשהו - תחכה עד שלוש בבוקר שיהיה ליווי. בלאגן,

אני אומר לך. "הייתי קם בבוקר לבית ספר בחמש וחצי, ועוד בחורף. אתה יושב על הבוקר בספארי. מה זה, זה חיים? כל המושבים האחרים עולים לך ככה בכיף

לאוטובוס, כולם מחוממים ורק אנחנו קופאים". עשרים הכל בסך זה למורג "מכיסופים ניר: דקות. עשרים דקות של פחד. היו לנו שני צירים לעבור וזה היה הציר. שם לא היו אזעקות, הקסאם

פשוט היה נופל".אז מה חיפשתם שם? איך אפשר לחיות ככה?

המבוגרים, כל שלנו, ההורים "תשמעי, מתן: בנו את החיים שלהם שם".

חיים: "הגעתי לשם כשהייתי בן שנה, לא בדיוק נתנו לי להביע דעה. אני אומר לך, דודים לא היו באים, אולי פעמיים באו לשבתות. מי רצה לבוא

אלינו?! היו מפחדים פחד מוות".

בחזרה לגוש?אם הדבר היה אפשרי, הייתם חוזרים לגוש?

לשם. לחזור היו שמחים פה כולם "לא רועי: אני לא רוצה לחזור. אנחנו היינו ממש החור של

גוש קטיף".רוצה אני אם יודע לא אני גם "האמת? ניר:

לחזור היום". חיים: "יש מיעוט שלא רוצה לחזור? בוא נגיד ככה, אולי במושב שלנו לא רוצים ממש. זה היה

מב בעייתי מאוד אבל אידיאולוגי מאוד רמושב חינה ביטחונית".

ההתנתקות )לפני האחרונה "בתקופה ניר: אחד היה זה קשה. ממש היה שם המצב ת.ג.(, המקומות הכי יפים בארץ, אם היית בחופים שלנו וראית, אחלה מקום. אבל היו ימים שבאמת היה קטסטרופה. הרבה מטענים, צלפים, היו לנו הרבה

אבידות שם".תשומת את ומפנים השיחה את קוטעים הם

ליבי ליירוט מרהיב של כיפת ברזל. מתן: "את יודעת איך זה עובד? נשמעת אזעקה באשדוד, אחרי זה יש אזעקה אצלנו. כשאני יוצא

החוצה, אני כבר רואה את הפיצוצים למעלה".מוגן מרחב אין החוצה? לרוץ צריכים אתם

בשטח הבית?חיים: "איפה... כל שכונה קיבלה ביובית".

מתן: "ביזיון".בתוך יושבים, אנחנו איפה רואה "את ניר: רסיסים וגם אותו מורידה ישירה פגיעה הביוב. לעשות יכולים לא אנחנו לנזק. לגרום יכולים

כלום חוץ מלהתפלל לאלוהים". ברגליים, ניתוחים שני עברתי "בעבר חיים: יכולתי ללכת. קביים, כיסא ולא היו לי ברזלים גלגלים, כל זה. כשנשמעת אזעקה, לאן הלכתי? הייתי נשאר בבית כמו כלב. בגוש לפחות היה לי חתיכת בית, בטון וממ"ד. את יודעת כמה זקנים אני ימותו. מחכים שאנשים נכים? כמה פה? יש

לא צוחק איתך".רק הזכרנו אזעקה וצליל עמום נשמע פתאום. פה, גם ישמעו "עוד שנייה לקום. הם מתחילים חכי". ובאמת, אחרי כמה שניות האזעקה נשמעת צינור לכיוון בעקבותיהם הולכת אני בניצן. גם רהביוב, שמשמש מרחב המוגן לכל שכונה, ומופת

עת למראה כל האנשים שמתקבצים. דקות אחדות כולם ועכשיו ברחוב, חיה נפש ראיתי לא קודם יוצאים במהירות, מתורגלים. מריצים דאחקות עם השכנים, מדברים על הא ועל דא, ובעיקר מנסים

לנחש איפה היתה נפילה.בבית ישירה פגיעה על מדווחת הטלוויזיה

באשדוד. ניר: "אמרתי לכם שתהיה פגיעה!".

חיים: "בוא'נה, אם יש הפסקת אש, איזה גולם יוצא הנתניהו הזה".

כאלה ברגעים מיואש. החמאס "עכשיו ניר: צריך להיכנס בהם".

כבר אין כוח לרוץרבזמן שמתן דואג לנו ומוציא שתייה חמה ועו

60( ומצטרף לחבריו הצר )גות, מגיע משה מימון עירים. איש מבוגר, בעל סבר פנים נעימות ושיער

מעט מאפיר. הוא ראשון המתיישבים במורג. מהשועלים זה אלינו. מצטרף מי "הופה, ניר:

של הגוש!".נוספת ואזעקה לדבר מספיקים לא אנחנו לבוא לנו אומר ומשה לרוץ נשמעת. מתחילים לכיוון המיגונית שנמצאת בגן המשחקים ממול.

יותר מסי יותר, אבל הרבה רהיא אומנם רחוקה בית.

הטלוויזיה מדווחת על יירוטים מוצלחים. ניר: "את רואה עכשיו את הרחוב? את יודעת קריוקי. מנגלים, קסאמים? כשאין פה הולך מה כולם הלכו לרענן קצת את המוח. כבר אי אפשר

לסבול".

הניצן הפרוע

שביל מכוסה חול, אוויר צהוב מעמודי ענן ושיח סירה קוצנית מתגלגל ברוח אל אחורי קראווילה שהורחבה באופן פיראטי † כך, כמו עיירת מערב פרוע נטושה, נראה אתר ניצן,

אליו פונו מפוני גוש קטיף † עד שנשמעת אזעקה. אז מתכנס הפרלמנט המקומי בתוך ביובית והבלבול נשפך החוצה † תחיה גרשוני יצאה להקשיב לאזרח המופגז

ניר: "אני אוהב את כל המיכאל בן-ארי, איתמר בן-גביר, ברוך מרזל. אני חולה עליהם. אבל אלה אם יהיו בממשלה - אוי

ואבוי. שאלוהים ישמור אותנו"

5 יום שלישי, כ' בכסלו תשע"ג | 4.12.2012 ידיעות אחרונות | אריאלה

ימים כמה היה מהפחדנים. הוא "ניר חיים: בצפון וחזר בגלל הדיבורים על הפסקת אש".

אלחי: "הרבה נסעו למרכז. אני גם הייתי במרכז להישאר, בטוח מספיק היה אם חזרתי. ואתמול בממ"ד ישבנו באשקלון כשגרנו נשארים. היינו מהר מטר 200 פאג'ר פה שייפול מספיק בכיף.

ביובית - רק מההדף אתה נופל עד למטה".

יש אנשים שמודים בפניכם היום שהם טעו?:משה "בטח. ישבתי אצל גיסי מאופקים. מפרכ"ל המשטרה היה אצלו עם מפקד מחוז הדרום, והם אמרו: 'טעינו'. אמרתי לו: 'טעית לא טעית,

אלוהים לא ימחל לך ולא יסלח לך'". ניר: "לא כולם מודים בזה. חלק מהקיבוצים של יורקים והיו ההתנתקות בעד שהצביעו אשכול, עלינו וצועקים 'די לכיבוש, די לגוש' - היום הם יושבים עם הילדים במיגוניות, בורחים, מקללים בחיים כאלה אנשים משם. שיצאנו הרגע את לא יודו בזה. חברי קיבוץ רעים אמרו בטלוויזיה

מצב לאיזה תראי החמאס. עם לדבר שצריך כמה שם שיש מאמין אני אבל מגיעים. אנשים מי עם באמת והבינו התפכחו, שקצת קיבוצים

יש להם עסק".אלחי: "אזעקה, קומו".

חיים: "מה אזעקה, זה אמבולנס!".אלחי: "זאת אזעקה אחי, עוד שנייה תשמע".

נשמעת. זה לערב השלישית האזעקה ואכן, שנ משה מלבד המיגונית, לכיוון קמים רכולם אומר של הוא במקומו. כשאנחנו שבים, רשאר

פעמים כבר אין לו כוח לרוץ והוא פשוט נשאר

במקום ומקווה לטוב. כעת רואים בטלוויזיה את נכנסה האש הפסקת כי מודיע נתניהו, בנימין

לתוקף. אש? הפסקת שתהיה מאמינים "אתם אלחי:

בוא'נה הם ניצחו אותנו".:משה "מה ניצחו, במה ניצחו? ראית את הציר

רק ניצחו אולי הם הבניינים? את מעזה? לומים מסיבה אחת - שאנחנו בני אדם עם רגש. אחרת היינו מפוצצים להם כל בניין שיש תחתיו בסיסי תחמושת ואז הם לא היו מדברים. יכולנו להפציץ

ולעשות כמו בסוריה".

הק בבחירות שתצביעו חושבים אתם ־למי רובות?

חיים, צוחק: "אני בוחר בזועבי". אריאל כמו אנשים אין בממשלה "היום ניר: באמת אבל ההתנתקות, לכל גרם הוא שרון. להם יש שבאמת אנשים כמותו. אנשים אין אני הסוף. עד והולכים משהו שאומרים כוח. אבל עשה, שהוא מה על משלם שהוא בטוח

בכל זאת".חיים: "אני הייתי בוחר בליברמן. תותח בכל מה

שנוגע לביטחון".מלא לפה יביא הוא מבלבל, אתה "מה ניר:

גויים, אחי. עזוב אותך". מצב יש וואלה, דתית. ממשלה "צריך חיים:

שאני אבחר אולי ש"ס".ניר: "אלה דואגים לאינטרסים רק שלהם. אני בן-גביר, איתמר בן-ארי, המיכאל כל את אוהב ברוך מרזל. אני חולה עליהם. אבל אלה אם יהיו

בממשלה - אוי ואבוי. שאלוהים ישמור אותנו".כלום. שווה לא שלי הממשלה "ראש משה: לא אריק שרון ולא הנוכחי ולא אלה שקדמו ולא כלום. אף אחד לא איכפת לו מהאזרח הקטן. אם לגמרי נראית היתה המדינה להם, איכפת היה

אחרת". אני נפרדת מהם כעבור שעתיים וחצי. "תישארי

עוד קצת", הם מפצירים בי, "יהיו עוד אזעקות".בדרכי הביתה, בעודי מאזינה לרדיו ולדיווחים על הפסקת האש שנכנסה כבר לתוקפה לפני שעה וחצי, קוטעת השדרנית את התוכנית ומכריזה כי

"אזעקה נשמעת באשדוד, בניצן...".

צילום: תחיה גרשוני פרלמנט ניצן. "יכולנו להפציץ את הפלסטינים ולעשות כמו בסוריה"

אלחי: "אם היה מספיק בטוח להישאר, היינו נשארים. כשגרנו

באשקלון ישבנו בממ"ד בכיף. מספיק שייפול פה פאג'ר �00 מטר מהביובית - רק מההדף

אתה נופל עד למטה"

לוקב

די : ג

וםיל

צ

ניצן. לתושבים אין מחסה אמיתי בזמן אזעקה

ידיעות אחרונות | אריאלה יום שלישי, כ' בכסלו תשע"ג | 64.12.2012

מאת רומן מוקרינסקי| ידיעות אחרונות אריאלה

ר"כשבאו אליי עם ההצעה באריאל הבבו לתרום יכול שאני אתגר שזה נתי פרופ' אומר מהותי", שינוי ולעשות

האוניבר המרכז של הנכנס הנשיא דנון, ריהודה סיטאי אריאל.

וחשבה ישבה החולפת הלימודים שנת בסוף נשיא על האוניברסיטאי במרכז החיפוש ועדת שסגר מאירשטיין, דן פרופ' את שיחליף חדש דנון פרופ' נבחר לתפקיד בתפקיד. שנים 17בית ומנהל ראשי רפואה קצין לשעבר ,)72(החולים בילינסון. לדנון, רופא במקצועו, ניסיון מרכזי חלק נטל גם הוא ניהול. בתפקידי רב בהקמת המרכז לרפואת ילדים "שניידר" והקים

את ארגון "בטרם". נשיא לתפקיד בדרך שעברת התהליך מה

האוניברסיטה?"אין שום תהליך שמכשיר לתפקיד הזה. נשיא

הוכ וידוע עם רצריך לשלב רקע אקדמי מבוסס לגייס יכולת ומחקרים, פרסומים בנושא, חות כספי מחקר, יכולת הוראה. הדרכתי 28 תלמידים ברפואה. אתה כולל ודוקטורט, לתוארי מאסטר חיפוש, ועדת היתה מינהלית. יכולת גם צריך

שבחרה בי מין הסתם בשל הרקע הזה. בארגונים בעבודה ניהולית יכולת "הוכחתי גדולים. בתור קצין רפואה ראשי בצבא עבדתי עם קרוב ל-20 אלף אנשי מילואים, ניהלתי את בית כ-500 של תקציב עם מוסד בילינסון, החולים מיליון שקל. צריכה להיות גם יכולת של פיתוח. ההקמה של בית החולים שניידר, זה פרוייקט של

150 מיליון דולר". האוני המרכז בראש עומד שאתה ־העובדה

שדעותיך כך על מעידה באריאל ברסיטאי הפוליטיות ימניות?

"ממש לא. כשהגעתי לכאן, ראיתי אנשים מכל חוגי החברה. בין אנשי הסגל וגם בין התלמידים

יש דעות פוליטיות שונות לחלוטין. לא שאלתי באוניברסיטה דעותיי. על אותי שאלו לא וגם חופשי, באופן דעותיו את להביע יכול אחד כל ולכן הוצאתי מכתב לסטודנטים בכל הפקולטות,

שמותר להביע דעה ומותר להפגין".המעבר מרפואה להשכלה גבוהה לא מוזר?

העולם עם האקדמיה את שילבתי "תמיד הניהולי, זה היה אומנם בבית הספר לרפואה, אבל באוניברסיטה. אקדמאיים חיים זאת בכל אלה במכון חיסון מערכות חקרתי בירושלים, למדתי ויצמן, שימשתי כבוחן בבן גוריון ובטכניון, ועשיתי את לימודי המינהל באוניברסיטת חיפה. לא יצא לי אומנם לבקר יותר מדי באריאל, אבל כשוועדת החיפוש הזמינה אותי, הבנתי שזה המקום שבו אני

צריך להיות".למה להקים אוניברסיטה דווקא באריאל?

ר"כל התנגדויות הן בעצם פוליטיות - הן מרפגיעה של והן מתחרות, פחד או קנאה של קע קיים הזה שהצורך ספק לי אין אבל במשאבים. באריאל גם אוניברסיטה לקום צריכה ולדעתי, של ומובנה פשוט תהליך היה כאן בגליל. וגם במטרות, עמדה בדרישות, שעמדה המכללה,

והכינה את עצמה להיות אוניברסיטה".־זה רק צורך אקדמי או שיש עוד שיקולים לה

קמת האוניברסיטה?שתי להקים היתה הממשלה החלטת "ב-1982 היום באריאל. ואחת בגליל אחת אוניברסיטאות, אנחנו מדברים על תקופה של כ-40 שנה, בהן לא הזמן במשך בישראל. חדשה אוניברסיטה הוקמה הזה האוכלוסייה גדלה מ-3.5 מיליון איש לכמעט

שמונה מיליון. נגיש לכל להיות הפך החינוך האקדמי "כיום

למ הגיעו הציבור וגם המדינה כשגם רמשפחה, יש בחברה, פערים על לגשר מנת שעל סקנה צורך בין היתר בחינוך אקדמי. בנוסף, הדרישות עבור למאסט היום הפכה בגרות תעודת עלו. ומחוייב מאליו שמובן צורך זה ראשון. תואר

למציאות".

יהדות, ספרות ועוד מעונותבמספר ראיונות שהעניק לתקשורת מאז מונה הצהיר במרכז, שנשא נאומים ובכמה לתפקיד, דנון כי הוא מתכנן שינויים מהותיים בתחום מדעי הרוח, שעובר כיום משבר באקדמיה הישראלית,

ולפתוח מחלקות חדשות נוספות.ממה אתה רוצה להתחיל?

ואין חוג לספ יהדות ר"אצלנו אין חוג למדעי הללו החוגים הוותיקות באוניברסיטות גם רות. שהוא יודע סטודנט אם נעלמים. או מתנוונים לומד ספרות או מדעי יהדות, ובמקביל הוא יכול אופק שירות, לו יש הוראה, גם להוציא תעודת להשגה, קלה מטרה לא זו והשתכרות. תעסוקה אבל אפשרית, אם נשלב בית ספר לחינוך ותעודת

הוראה". מה לגבי בית ספר לרפואה באריאל? הרי אתה

רופא. ר"יש לנו בית ספר למקצועות הבריאות, שעו

מצויינים. סטודנטים בו ויש טובה עבודה שה אבל יש לנו רק לימודים לתואר ראשון. בשלב הראשון נדאג לתואר שני בפיזיותרפיה, במדעי הבריאות, בתזונה ובכימיה ביולוגית. לאחר מכן ננסה לפתוח חוג לריפוי בעיסוק ולימודי סיעוד

רלתואר ראשון ואז לתואר שני. אני מקווה שנצליח לפתוח לימודי טרום רפואה ולימודי תואר

לרפואה".רהמנופים והטרקטורים שעובדים במרכז האוני

ברסיטאי בחודשים האחרונים מצביעים על כוונה אם בין התכולה, להגדלת וכן הנראות לשיפור הלימודים בנייני המוקמת, החדשה הספרייה זו והמעונות. ככל שמספר הסטודנטים גדל, כך נוצר

גם הצורך לשינויים. הק מעונות פינוי הוא שינויים מאותם ראחד

דנון הסטודנטים. רוב מתגוררים בהם רוואנים, רממהר להרגיע את התלמידים הרבים שגרים במ

בניין של ההקמה במרוצת עכשיו "אנחנו תחם: המעונות מספר 3, שיוסיף לנו עוד כ-300 מיטות. יהיה הקרוואנים פינוי אני מעריך שהתהליך של

"זה המקום בו אני צריך להיות"

עם קרדיט של קצין רפואה ראשי ומנהל בתי החולים בילינסון ושניידר, פרופ' יהודה דנון לקח על עצמו אתגר חדש - נשיא המרכז האוניברסיטאי אריאל † הוא מאמין שההכרה כאוניברסיטה

תתממש בקרוב, מקווה לחזק את תחום מדעי הרוח, רוצה להוסיף לימודי טרום-רפואהותעודת הוראה ומבטיח שייבנו מעונות חדשים לפני שיפונו הקרוואנים † ראיון היכרות

ת ו ע ש

"ב-�198 הממשלה החליטה "להקים שתי אוניברסיטאות,

אחת בגליל ואחת באריאל.וכך צריך להיות. במשך כ-40 שנה לא הוקמה אוניברסיטה חדשה בישראל. במשך הזמן

הזה האוכלוסייה גדלה משלושה וחצי מיליון לכמעט שמונה מיליון"

"לא שאלתי וגם לא שאלו אותי על דעותיי. באוניברסיטה

כל אחד יכול להביע את דעותיו באופן חופשי, ולכן הוצאתי מכתב לסטודנטים בכל הפקולטות, שמותר

להביע דעה בכל עניין ומותר להפגין"

� יום שלישי, כ' בכסלו תשע"ג | 4.12.2012 ידיעות אחרונות | אריאלה

דנון. "בכל התפקידים שעשיתי, תמיד נשארתי רופא"

מקביל לקצב של פיתוח המעונות. כלומר, לא יהיה חלו מקומות להציע מבלי מפנים שאנחנו רמצב

פיים. צריך לזכור שכאשר הביאו את הקרוואנים בשנות ה-80, אמרו שהם פיתרון לעשר שנים".

חנייה מצוקת על מספרים רבים סטודנטים בתחומי המרכז. האם אתה מודע לבעיה ואיזה

פיתרון אתה מציע?היחי מהאוניברסיטאות אחת אנחנו ר"ראשית,

אישור קיבלנו חנייה. שנית, דמי גובה דות שלא להרחבת החנייה בשטח שנמצא בצפון ומזרח. אני

רמקווה שזה ייפתר תוך שנה. היינו אצל שר התחצי רוצה לעודד שימוש בתחבורה רבורה, שמאוד

בורית. הוא אישר את התיגבור של הקו לירושלים, כי הקו הזה עוצר בהרבה מדי תחנות. הוא גם אישר ותיגבור וראש-העין לפתח-תקווה נוסף קו לנו הנוכחית. הלימודים בשנת הכל ממודיעין. לקו לקראת סוף השנה נוציא קו לאורך בקעת הירדן,

מבית שאן לאריאל".הסטו מספר מבחינת התפתח שהמרכז רככל

פעם אם עלו. לקבלה הדרישות גם כך דנטים, הם קלים, בשנים האחרונות יחסית היו התנאים בת טוב ממוצע גם ולפעמים לנוקשים, רנהפכו

עודת הבגרות יחד עם ציון פסיכומטרי סביר לא מספיקים על מנת להתקבל לפקולטות השונות.

מה הוחמרו. הקבלה תנאי האחרונות בשנים המגמה לעתיד בנושא?

"אני חושב שהדרישות וצורכי השוק מכתיבים וללמוד להגיע רבים מועמדים של הרצון זאת. כדי הרף את להעלות אותנו מכריחים באריאל

בפי למשל, גבוהה. אקדמית רמה על רלשמור

לפי הם הסף תנאי בעיסוק ובריפוי זיותרפיה הקבלה לתנאי מקבילים והם הנרשמים, מספר

לפיזיותרפיה בבית הספר לרפואה בתל-אביב".

�1 רופאים במשפחה1940 וגדל במר -פרופ' דנון נולד בבולגריה בשפחה בעלת מסורת של רפואה. "השורשים שלי בתקופת הגיעו אבותיי יהודיים-ספרדיים. הם ספרד יהודי גירוש עקב העות'מנית האימפריה פזלג'יק, בשם קטנה בעיירה נולדתי ב-1492. שזה שם טורקי. בבית דיברו שלוש שפות: לדינו, בולגרית וצרפתית, שהיתה שפה של משכילים.

לירושלים עלה דנון, צדיק משה הרב "דודי, רובנה את 'בית דנון', שקיים עד היום בעיר העתי

קה. זה היה הגל הראשון מהמשפחה שהגיע לארץ. בגל השני היה זה דודי, משה דנון, שעלה ב-1917 משפחה בני כ-17 אנחנו ביפו. מרפאה והקים

שעוסקים בתחום הרפואה". ב-1948 הגיעה גם משפחתו הגרעינית ארצה. עלינו חנה. בפרדס העולים במחנה "התיישבנו

עבו מיני בכל תקופה במשך עבד ואבי רבמאי, קשה מאוד שהיה חורף התחיל ואז כפיים, דות והתחיל 'אגד' כרטיסי קנה אבי לעזוב. ורצינו ולקיבוץ הירדן לעמק שהגיע עד בארץ, לטייל שבמרץ- רק עדן, גן שזה החליט הוא אפיקים. אפריל התחיל הקיץ והבנו שזה לא בדיוק כך, כי הטמפרטורות מגיעות ל-44-43 מעלות. זו היתה

הילדות המיוחדת שלי בקיבוץ".דנון משפחת החליטה התבגרו, הילדים כאשר

אקד ללימודים ללכת קשה "היה לעיר. רלעבור

מאיים מהקיבוץ. חוץ מזה, בשנות ה-50 התנועה משבר היה זה מחנות. לשני התפלגה הקיבוצית ללמוד לנו יאשרו שלא חשבו וההורים נוראי ואז ליהוד בהתחלה לעיר. עברנו אז ספר, בבית

לפתח-תקווה".ב-1967 סיים את לימודיו לתואר ראשון בבית התגייס העברית, באוניברסיטה לרפואה הספר התכוון לא הוא קצינים. קורס ועשה לצבא להישאר בצבא לפרק זמן ארוך. "כשהייתי רופא גדודי, עשיתי את רוב השירות בסיני. באוקטובר 1967 התחילה מלחמת ההתשה, ותיפקדתי כרור

פא יחיד בגזרה. קיבלתי את ההודעה שמשחתת הטביעו שהמצרים טילים )ספינת אילת אח"י שאחי ידעתי וגם נפגעה, ב-1967( סיני בחופי עבד כקצין מכונות באונייה. היו עליה 190 איש בערך, וטיפלתי ביותר מ-140 פצועים. הייתי בסך לימודיו כמה סגן, שגמר את רופא בדרגת הכל

חודשים לפני כן".

אישורים של 11 משרדי ממשלה רלדברי פרופ' דנון, בתקופה בה ניהל את בילי

נסון )1983-86(, הוא יזם את הקמת בית החולים לילדים שניידר. "ביצעתי את תהליך התכנון, ואז שחזרתי בזמן הראשי. הרפואה לקצין התמניתי

לצבא, הקימו את בית החולים", הוא מספר.ומונה למנהל שניידר. דנון השתחרר ב-1991 קשים היו להקמתו וההתנגדויות המאבק "אגב, אף יותר מהמאבק נגד אוניברסיטת אריאל", הוא

מציין בחיוך. "עד אותו שלב לא היו בתי חולים מקצועיים בישראל אלא היו רק מוסדות רפואיים כלליים. לבוא ולדבר על בית חולים לילדים, היה משהו לבנייה רישיון לקבל צריך היית דופן. יוצא תהליך שזה פרדסים, של חקלאית אדמה על בלתי אפשרי. אישורים של 11 משרדי ממשלה. זה לא רק האישור תהליך בירוקרטי לחלוטין. של המועצה להשכלה הגבוהה, כמו פה", מדגיש

דנון.הקמת גם את ארגון "בטרם". ספר עליו?

"שמנו לב שכ-40 אחוז מהילדים מגיעים לבתי החולים כתוצאה מתאונות בבית. החלטתי שצריך להקים ארגון, שיעסוק במניעת תופעה זו. התחלנו במתכונת קטנה בתוך 'שניידר', כשאחרי כל מקרה של תאונה אנחנו ממנים ועדת חקירה, ממש כמו

בצבא."צוות התחקירנים מדריך את ההורים ואחר כך הולך לקהילה ובודק מדוע זה קרה. הם מוציאים סניפים יש היום המקומית. למועצה דו"ח גם בעשרה בתי החולים שונים עם הרבה מתנדבים. דרכים תאונות למנוע שנועד ארצי, ארגון זה ולהפחית את תמותת הילדים. הוא קיים כבר 13 שנים ובעשר השנים האחרונות הוריד את תמותת

הילדים בארץ מ- 350 לשנה ל-220".משנת 1966 מתגורר דנון במושב בני עטרות ילידת רות, אשתו עם יחד לנתב"ג, הסמוך )41( תמר ,)44( טל ילדיו: ושלושת המקום, משמש הוא עיסוקיו לכל בנוסף .)39( ומיכאל אותו דונם, 42 לנו משק של "יש כחקלאי: גם לתקופת רק פועלים ולוקח לבדי מעבד אני במושב, כן גם גרים ילדיו שלושת הקטיף". בחרו לא הם המשפחתית, המסורת למרות אך

ללמוד רפואה.גן הרפואה לא עבר לילדיך?

לחצתי לא ההנדסה. בתחום עובדים "ילדיי אחראיים מספיק היו הם ברפואה, לבחור עליהם

כדי לבחור את התחומים שמעניינים אותם". ־ומה איתך, בעקבות העבודה במרכז האוניבר

סיטאי סיימת את פרק הרפואה בחייך?במחקר שעוסקת מעבדה עדיין לי "יש סטודנטים יותר מקבל לא אני באימונולוגיה. למאסטר ולדוקטורט. יש לי שבעה נכדים, ולכן

אני עדיין עוסק בסוג של רפואת ילדים".אז כיצד אתה מגדיר את עצמך? רופא, מנהל,

איש מדע?ר"הרפואה היא סוג של מקצוע שדורש התמס

רות טוטלית. אז איך שאתה לא חושב על זה ואיך מגוון התפקידים בכל זה, את מגדיר לא שאתה שעשיתי, בבסיסו של דבר תמיד נשארתי רופא".

" שר התחבורה אישר תיגבור של הקו לירושלים, פתיחת קו חדש לפתח-תקווה וראש עין, ותיגבור ממודיעין. הכל בשנת הלימודים הנוכחית. לקראת

סוף השנה נוציא קו מבית שאן לאורך בקעת הירדן"

הרצון של צעירים רבים ללמוד באריאל מכריח אותנו להעלות את הרף כדי לשמור על רמה

אקדמית גבוהה. למשל, בפיזיותרפיה ובריפוי בעיסוק תנאי הסף מקבילים לתנאי

הקבלה בתל-אביב"

"

ידיעות אחרונות | אריאלה יום שלישי, כ' בכסלו תשע"ג | 84.12.2012

מאת ליאב בן שלום| ידיעות אחרונות אריאלה

עיתונאים מזן הוא חיימוביץ' מרדכי מפני אלא ,)65( גילו בגלל ולא אחר שבכל יום הוא עדיין חולם על הסיפור כדי ייצא, אליו הבא המסע ועל שימצא הבא להביא את הסיפור האנושי "ולהניח" אותו על דף. ההתרפקות על המילה נוסטלגיה היא דבר הכרחי בכל פעם שחיימוביץ' מרים את העט וחושב על

הנרטיב הבא לעיתון. הילדות בבוקרשט, רומניה, היתה קצרה, ובגיל שלוש משפחתו עלתה ארצה בעלייה ההמונית עם קום המדינה. כבישים היו דבר שאינו מוכר בנוף הוא בה ברחובות, שעריים ובשכונת הישראלי, התגורר, היו רק סימטאות חול, פרדסים וחמורים. האהבה הראשונה שלו היתה לכדורגל: "אבי ואני

רהיינו הולכים למשחקים ואימונים של מכבי רחובות, זו היתה תקופה נהדרת".

התסמין של התפעלות מדברים חדשים וממגע עם אנשים הגיע בילדותו, כאשר הלך אחרי אביו בדרכים: "אני לא אשכח את אותו הלילה שמנחם

רבגין בא לנאום וכולם עמדו שם, וראיתי רק ראשים צמודים אחד לשני, ואז הוא עלה לבמה ונאם: 'חברים, למה אתם עומדים? זאת אדמת המולדת, שבו עליה'. הוא עשה תנועה עם הידיים, ומגרש

הפולי החיים כל כמצוותו. החול על נפל רשלם טיים התנקזו באותה תקופה ברחובות, ומי שרצה

לנאום, הגיע למגרש של מכבי". ובאותה צניחה, כמדריך בצנחנים שירת הוא רגיש, "בעלי דפנה. אשתו, את הכיר תקופה ביישן וצנוע. אני מלמדת אותו להיות יותר פתוח, כי הוא מפנים רגשות כדי לא להכעיס אנשים", וגילי חיימוביץ', אמא לאיתי דפנה אומרת. היא כבר שפירסמה סופרת, בעצמה היא )משוררת(,

מה שחלק מודה בעלה ילדים. ספרי רארבעה

ספרותית, חצי ייחודית כתיבה באותה צלחתו, באה בזכות האישור שהוא מקבל מרעייתו דפנה את בודקת "היא לעורך: נשלחת שכתבה לפני ממנה לומד אני הערות, לי ונותנת הכתבות הרבה". יכולת הכתיבה שלו גרמה לכך שב-1995 ביקש "מעריב" לצרף אותו לשורותיו. מה שנראה באותו זמן כהתגשמות חלום, הפך לסיוט מתמשך בו הקשה המצב בעקבות האחרונים, בחודשים

שרוי העיתון.אתה חושש למעמדך ולפרנסתך?

"אני מקווה שזו לא שירת הברבור של 'מעריב'. אומנם יש כותבים חשובים ומרכזיים שהלכו, ועוד הרבה עיתונאים טובים כבר לא עובדים בעיתון, מקווה ואני אחרת, צורה לובש 'מעריב' אבל

שהמותג הזה ימשיך להתקיים".לחשוב לתקשורת לסטודנטים ממליץ אתה

בעי להתמקצע בוחרים שהם לפני ־פעמיים תונות?

"קשה לי לתת המלצה לסטודנט ללכת לכיוון אחר, מפני שאני אוהב את המקצוע הזה כל כך. נהירה יש לתקשורת ספר שבבתי גם לי עצוב

לתקשורת שיווקית ולא לתקשורת כתובה".ללמד באים בכירים שעיתונאים לומר ניתן באוניברסיטאות משום שהם צריכים השלמת

הכנסה?גם מהפרק. הכלכלי הנימוק את נוריד "בוא באריאל אני לא מקבל כסף גדול. הסיבה שהגעתי

עם המגע את אוהב שאני היא האקדמי לעולם הסטודנטים ואת ההוראה. היום היחיד בשבוע שבו

אני נמצא כאן הוא יום נפלא עבורי".

בעורף האויב הנאצימצריך ומרתק, אנושי סיפור בלספר החוזק היסטורי ידע של נכבדת כמות מידה באיזושהי היו אלו והשפעה על אנשים. בגיל מופלג מאוד סנט דה אנטואן של המשנה )טייס ישראל ז'אן

הש העולם מלחמת קרב טייס שהיה ראכזופרי ריפנש ולני הקטן"( "הנסיך הספר ומחבר רנייה

טאהל, במאית סרטי התעמולה הנאצים, שנעתרו והתיישבו לדבר עם חיימוביץ'.

יד ימינו של היטלר יודעת לחייך?וזה "היא היתה מאוד חייכנית ואדיבה בראיון שהיה ממה להתעלם ניסתה לני אותי. הרגיז וטענה כי עבדה במסגרת אמנותית, התרכזה רק בשואה. שהתרחש מה כל אותה עניין ולא בכך

מבחינתה זו היתה פוליטיקה".איך אפשר לראיין מישהי שבתוך תוכה רצתה

לראות אותך מת?ולמה אותה שראיינתי זה על אותי "תוקפים אנחנו צריכים לשמוע על הנאצית הזו והתשובה שלי היא פשוטה - אנחנו צריכים לדעת מאיפה האנשים הללו הגיעו, ולהבין שכישרון כשלעצמו היתה ריפנשטאהל לני והרסני. קטלני דבר הוא גאון קולנועי, צוללנית מעמקים שאין שנייה לה. תמונות משם והוציאה צללה עוד היא 97 בגיל שאף אחד עדיין לא צילם. הכישרון שלה השחית אותה כי לא היה לה שום מצפן מוסרי, וכישרון בלי מצפן מוסרי הוא דבר קטלני. לני מכרה את

כישוריה לשטן".איך אתה מוצא את הסיפורים שלך, אתה חושב

על הנושאים האלה מראש?לך יש אם הנחישות. לך שתהיה חייב "אתה סיפור טוב אל תרפה. לקח לי בערך שלוש שנים

של משא ומתן כדי לראיין את לני. סקרנות היא תכונה נוספת, לדעת שאתה עיתונאי כל הזמן כי

ראתה לא יודע מתי ינחת עלייך סיפור טוב באקראי. הייתי פעם בקוקטייל בפריז ושמעתי מישהי ישראל, ז'אן הוא שלה שאבא לחברה מספרת סנט הקטן' 'הנסיך מחבר של קרוב חבר שהיה אקזיפרי, וטייס המשנה שלו בטיסה שבה התרסק מטוסם )ורק בגלל תושייתו של סנט אקזיפרי הם ניצלו(. משהו היכה בי באותו רגע, לקחתי ממנה את הפרטים, צלצלתי לעורך, והוא אמר לי: 'טוס 90 בן היה הוא איתנו'. הוא עוד כל מהר, אליו כמעט, ואני חושב שזה אחד הסיפורים שאני הכי

גאה בהם וזוכר אותם".את מי היית ממש רוצה לראיין?

או עליו. שמע לא עדיין אחד שאף זה "את בכ נובל פרס חתן שהוא נאש ג'ון כמו רמישהו

'נפלאות התבונה'. הוא חלה וגיבור הסרט לכלה בסכיזופרניה ולמרות הכל החליטו לתת לו פרס

ת ו ע ש

על חברו יאיר לפיד: "ראיתי אותו אצל ניסים משעל, וגיליתי

שיש בו ברזל שלא ידעתי שקיים בו. כל הסקרים מראים

שהוא יצליח"

"בגין עלה לבמה ואמר: 'חברים, למה אתם עומדים? זאת אדמת המולדת, שבו עליה'. הוא עשה תנועה עם הידיים, ומגרש שלם

נפל על החול כמצוותו"

מתלכתוב

הוא ראיין את במאית סרטי התעמולה של היטלר, פגש את הנווט של מחבר "הנסיך הקטן", וכותב מאהבה † מרדכי

חיימוביץ', עיתונאי "מעריב" ומרצה לתקשורת, מבכה את המצב ומגלה מה היה שואל את עצמו בראיון

של המוח את משחקי לראות אותי מרתק נובל. האיש הזה. המעברים בין השפיות לאפילה".

יאיר לפיד ואניהחברתי. התחום את באופי אצלי מחזק "הוא נאמנותו ומסירותו לחברים ולאנשים בכלל היא בעלה. על חיימוביץ' דפנה אומרת טוטאלית", הישראלי, התקשורת בעולם מוזר עוף אכן הוא האיכות את תואמת אינה מקבל שהוא וההכרה

שהוא מייצר. הכ לאיכות לב ששם מהמעטים תמיד ר"אני

תיבה שלו, הייחודית, שמשכה את תשומת ליבי. לקרוא מתיישב שאני מהיחידים הוא חיימוביץ' של וחבר קולגה רוזנבלום, דורון אומר אותם",

רמרדכי, פובליציסט ב"הארץ". בברנז'ה התקשורתית שבה, אם אתה לא שם אתה לא קיים, מעדיף העיתונאים בין הקליקות על לוותר חיימוביץ' ובאנשים שהוא ורק בכתבות שלו ולהתמקד אך "יש מפלגת יו"ר הוא מהם, אחד עליהם. סומך עתיד", יאיר לפיד, מהזמן שבו שניהם עבדו יחד

ב"מעריב". ספר על העבודה יחד עם לפיד?

"יאיר ואני היינו מאוד קרובים והוא חבר יקר. באותה תקופה גרתי בירושלים וגם עבדתי בדסק החדשות של 'מעריב'. לפעמים הייתי ישן אצלו, אדם הכרתי שלו. האוטו את לי נותן היה והוא

סופר רגיש, פצצת כישרון, טוב לב בצורה בלתי רגילה".

הוא מתאים לפוליטיקה?עדין מתאים, לא שהוא בהתחלה "חשבתי

ניסים מש רמדי, אבל פתאום ראיתי אותו אצל על, וגיליתי שיש בו ברזל שלא ידעתי עליו. כל בלי אפילו אבל יצליח, שהוא מראים הסקרים להתייחס ובלי לו שיהיו המנדטים את לספור

שאיש מאוד שנכון חושב אני שלו, להשקפות מצטרף שלו, האנושיות האיכויות עם מסוגו, לפוליטיקה. הוא עשה את הצעד הנכון מבחינתו. מפני תצליח, יחימוביץ' ששלי חושב גם אני ומחוייבת חדה חכמה, ממוקדת, מאוד שהיא

לרעיון מסויים".הק בבחירות להצביע מתכוון אתה למי ־אז

רובות?"עוד לא החלטתי. יש כל מיני שאלות. המפה

הפוליטית משתנה כל הזמן".

היום שאחרירחלוקת המכתבים האכזרית בבית "מעריב" בש

בועות האחרונים, המודיעה על פיטורים, הביאה פיסת חיימוביץ'. של לידיו קטן דף עוד עימה

ימ שהוא אמרה הראשון למכתב שצורפה רהדף שיך לשמש ככתב בעיתון, והעירה את חיימוביץ' נתון היה בו קליני, מוות לו קורא שהוא ממה הצליח לא העסקתו חידוש אבל ארוכים. ימים לעצור את מה שהיה שרוי בו הרבה זמן – הבכי. כמו שהם מחברים הפרידה על הטבעי הבכי משפחה. לחיימוביץ' נשארו עוד שנתיים לעבוד האהבה היא לאדם שהכתיבה כיאה לפנסיה. עד שלו, הוא מדחיק את הרגע: "אני בינתיים בתוך חושב לא אני לעבוד, להמשיך ואשמח העבודה

על היום שאחרי".עכשיו עצמך את שואל היית שאלה איזו

כמראיין?האם בחיים? הנכון הכיוון את בחרתי "האם הייתי וגם טוב? יותר לעשות משהו יכול הייתי

בן מספיק טוב בשביל ההורים שלי".

9 יום שלישי, כ' בכסלו תשע"ג | 4.12.2012 ידיעות אחרונות | אריאלה

חיימוביץ'. "האם הייתי בן מספיק טוב בשביל ההורים שלי"

"אני מקווה שזו לא שירת הברבור של 'מעריב'. יש אומנם

כותבים חשובים שהלכו, ועוד הרבה עיתונאים טובים כבר לא עובדים בעיתון, אבל אני מקווה שהמותג הזה ימשיך

להתקיים"

אסוציאציות

מה אומר לךהשם הבא?

שמעון פרס: עתידן

ביבי נתניהו: שורד

יצחק רבין: מנהיג

גילה אלמגור: גברת

מאיר בנאי: בעל לב

פרנץ פושקאש: חלום נעורים

רם אורן: עורך נפלא

וםשל

בן ב

יא ל

ם:לו

צי

איול

אזר

אי מ

לן,גו

ל או

שר,

ריש

פי א

קי,יס

מולו

קוס

לכ א

בי,שא

ת מי

עם:

מילו

צי

ידיעות אחרונות | אריאלה יום שלישי, כ' בכסלו תשע"ג | 104.12.2012

מאת עדי וולף וברק חקלאי| ידיעות אחרונות אריאלה

צבא חברה, תקשורת, אנשי אינספור האחרונים בחודשים הצטרפו וחינוך הבחירות לקראת השונות, למפלגות אבל ,)34( טרופר חילי הוא מהם אחד לכנסת. בניגוד לדמויות כמו מיקי רוזנטל, מרב מיכאלי, אינו הוא שלח, ועופר פרי יעקב בר-לב, עומר שסיפורו למרות זאת בתקשורת, חזק להד זוכה

האישי לא פחות מעניין, ואולי אפילו יותר. המאה" ב"מגדל קפה בבית להיפגש קבענו בהסתדרות פגישה בדיוק לי "יש אביב. בתל ב-12:00, אז נשב קצת לפני. אחרי זה אני נוסע לרחובות, ממשיך למזכרת בתיה וירושלים, ואני הביתה לראות את אגיע גם היום מקווה שבסוף

מתמודד על עובר מה קלטנו והילדים". האישה בפריימריז.

ציפינו שיתייצב מולנו אדם מעונב, בחליפה, אבל איש החינוך טרופר עדיין לא נכנס לעולם הפוליטיקה עד הסוף. הוא מגיע לראיון במכנסי לנו לקח פשוטה. פולו וחולצת אפורים דגמ"ח

דקה לזהות אותו, ובהמשך גם התפנינו לשאול רעל פשר הלבוש המפתיע: "פעם עוד הייתי מת

לבש קליל יותר. זו התלבושת הכי יפה שלי", הוא חליפות ללבוש להתחיל לי קשה "קצת צוחק. ועניבות. זה עדיין לא אני. אולי כשאבחר באופן מבחינת האמיתי השינוי יבוא לכנסת רשמי

הלבוש".

קצין בלי קורססיפורו של טרופר מיוחד בנוף הפוליטי. בנו המפד"ל ממנהיגי טרופר, דניאל ד"ר הרב של דתי, בחור היהודי. הבית איש וכיום לשעבר ל"עבודה" דווקא להצטרף אחד יום שמחליט ולרוץ ברשימה שלה לבחירות, מפלגה שכביכול רחוקה ב-180 מעלות מהשקפת להיות אמורה

עולמו.שנצמד היחיד הפוליטי הבית היא "העבודה היום באמת למחוייבויות שלו בסוגיות של רווחה, חינוך, חברה, צמצום פערים וצדק, למרות שזה לא בימים אלה, כשהסוגיות המדיניות פופולרי הכי עומדות על הפרק. לכן החיבור שלי עם העבודה

היה טבעי".הוא נולד בירושלים, בן למשפחה של עשרה

ראחים ואחיות. את שירותו הצבאי עשה ב"דובדבן", שם שירת גם בקבע. למרות שלא עשה קורס הוא ובמילואים קצונה, דרגות קיבל קצינים, מזלו, ביחידה. לרוע הגיבושים אחראי על פרק היחידה שספגה קשים היותר האירועים אחד

התרחש בתקופתו. בעקבות למשבר נקלעה דובדבן 2000 בשנת תקלה מבצעית של ירי דו-צדדי. האירוע התרחש אבו מחמוד המהנדס של למעצרו ניסיון בעת בגדה המבוקשים מראשי כאחד שהוגדר הונוד, לזרוע הצבאית של החמאס, והשתייך המערבית

גדודי עז א-דין אל-קסאם. במהלך המבצע בכפר א-סירה א-שמלייה, סברו בטעות צלפי צה"ל כי הם הגגות, אחד על ששכבו מחבריהם, שלושה למעשה מחבלים, וירו בהם למוות. בעקבות הכשל מפעילות היחידה את להשעות הוחלט המבצעי אדלשטיין, מיקי ומפקדה, זמני, באופן מבצעית

סיים את תפקידו.עד כמה האירוע הזה השפיע עליך?

"אין ספק שמדובר באחד הרגעים הקשים בחיי.

לקרות, צריך היה שלא באירוע חברים איבדתי ושילמנו על כך מחיר יקר. עד היום אנחנו בקשר לא זה שני, מצד השכולות. המשפחות עם טוב

אירוע שבגללו אני לא ישן בלילה".להדריך טרופר החל הצבאי סיום שירותו עם חבורות רחוב בירושלים, ובמקביל הקים עמותות טוב", "שכן ובהן החלשות, לאוכלוסיות סיוע תואר סיים בהמשך צדק". ו"במעגלי "פסיפס"

רראשון בהיסטוריה במסגרת האוניברסיטה הפתוחה ועשה הסבה ללימודי הוראה.

מדוע החלטת להצטרף לעולם הפוליטי?יש תחושה וחברה בחינוך מי שמתעסק "לכל

כפולה: מצד אחד משמעות וסיפוק, כשאתה רואה ולאן הוא הגיע, אך מנגד יש ילד שעבדת איתו תיסכול, כי אותו ילד הוא טיפה בים. על כל ילד שהצלת יש עוד אלף שלא הצליחו להגיע אליהם

בכלל. "זה גם קשור לנושא התעסוקה, על כל עובד שהשגת עבורו זכויות, יש עוד אלפים שמנוצלים. זו הסיבה המרכזית שעברתי לפוליטיקה, כי כאן ניתן להשפיע על כל הנושאים הללו הרבה יותר

מאשר כשאתה פועל כיחיד".־אתה באמת מאמין שתוכל לשנות דברים שכ

בר יותר מ-60 שנה לא מצליחים להזיז?"אני לא מגלומן, לבד לא אוכל לשנות דברים,

ראבל לדעתי יש כיום אפשרות לחבר צדדים שמעולם לא חשבו שיוכלו ללכת יחד".

ומה בנוגע למצע המדיני של העבודה?גם וזו עבורי, משני הוא המדיני "העניין זאת, למרות המפלגה. של הבסיסית האמירה הציוני המרכז כל חיבור. שיש מרגיש כן אני בפוליטיקה מדבר בערך על אותם נושאים באותו קול. כולל ראש הממשלה, שמבין שצריך לעשות פה הסדר עם ויתורים כואבים. אומנם לא נראה שבזמן הקרוב דברים ישתנו, אבל בסוף זה יקרה. יחד עם זאת, ברור שחשוב לעשות הסדר שישרת ולא ישראל, מדינת את ביותר הטובה בצורה

בכל מחיר".עם יסכימו איתך שגדלו שהחברים בטוח לא

דבריך."אם כל אחד יתכנס בתוך המחנה שלו ולתוך המגזר שלו, יהיה לנו מאוד קשה לתקן פה דברים. ניתן יהיה יישברו, הקלאסיות שהחלוקות ברגע

לעשות שינוי אמיתי".מה היו התגובות להצטרפות שלך לעבודה?

"חיוביות הרבה יותר ממה שחשבתי. במעגלים

טרופר. "העניין המדיני הוא משני"

"היינו מגיעים לתלמידים הביתה או למקומות העבודה, ונמצאים איתם בבתי משפט. בסופו של דבר זה הוכיח את עצמו: היום רוב תלמידי בית

הספר מסיימים עם בגרות מלאה ו-90% עושים צבא"

"אנשים שמצביעים לביבי וליברמן מבינים שהם בוחרים

בימין כלכלי קיצוני, הפרטה ללא גבולות וקפיטליזם חזירי.

אם עד עכשיו ביבי טישטש את האידיאולוגיה שלו בעזרת

כחלון, החיבור עם ליברמן חשף את פרצופו האמיתי"

הוא היה קצין בדובדבן ואחד ממייסדי "אחריי!", אבל הצלחתו הכי גדולה היתה כשהפך בית ספר כושל ברמלה למודל חיקוי † מה שמפתיע הוא שחילי טרופר )34(, פעיל חברתי דתי, עצר דווקא באדום, הצטרף למפלגת העבודה ופקד מאות חברים מהציונות הדתיתרלאומית † למרות

זאת, בפריימריז הוא יצא רק במקום ה-24

חראיש ש

ל ט

ם:לו

צי

הקרובים יש הערכה רבה למהלך שעשיתי. קיימת הבנה שזה צעד אמיתי ולא ציני. אם המטרה שלי לי שהיו כנראה פוליטיקאי, להיות רק היתה מקומות הרבה יותר קלים להיכנס אליהם. לדעתי, בגלל יותר אנשים שמצביעים לעבודה היום יש שהחלוקות הישנות נשברו, אין יותר ימין ושמאל

קלאסיים".

אינפלציית המצטרפיםמעמודי אחד כאמור הוא טרופר של אביו את ניהל ואף היהודי, הבית במפלגת התווך הפריימריז שלה. למרות שהאב היה שמח לראות הוא המפה, של הימני בצד עימו יחד בנו את שמאלה. כשפנה גם הדרך ברכת את לו העניק שהתבסס שלו, החינוך את ממשיך אני "בעיניו כל ואיך ישראל, למדינת טוב לעשות איך על אחד מילדיו יכול להשפיע ולקחת אחריות. אבי חושב שהבית היהודי זה המקום הכי נכון עבורו ואולי גם עבורי, אבל הוא תומך בי על ההחלטה. ביני לבינו יש קשר מיוחד, וזה שבחרתי בעבודה

לא פגע ביחסים שלנו".ספר על תהליך ההצטרפות שלך למפלגה?

"זה לא קרה ביום אחד. מדובר בתהליך שלם של הבשלה פוליטית והבנה שבשדה הזה אוכל לתרום הרבה יותר מאשר בסקטור הפרטי. הרגשתי בשלב

בעבודה, הוא שלי הטבעי שהמקום מוקדם די פע כמה נפגשתי החברתית. המחוייבות רבגלל

מים עם שלי יחימוביץ' ומהר מאוד הרגשנו את הכימיה בינינו".

למ במיוחד קשה, בישראל הפריימריז רעולם רתמודדים שזה עתה נכנסו למשחק. לא פעם שו

מעים בתקשורת על דילים שמסדרים למתמודד קולות בתמורה לעזרה בעתיד. למרות שהוא חדש בעסק, טרופר כבר הצליח להבין דבר או שניים בנושא: "אני לא חושב שמשחק מכור זו ההגדרה לחלוטין. פתוח משחק לא זה שכן, מה הנכונה,

מק שבאמת חופשי, קהל הם המתפקדים ררוב יש הצבעות ובאמת סקרן. למקומות שבהם שיב מאורגנות אני פחות פונה. אין בזה טעם, כי גם

ככה יש שם דילים".

הגעת לעבודה לבד או עם תומכים?"לא הגעתי לבד, פקדתי מאות חבר'ה צעירים, דתיים. לדעתי, ככל שהמפלגה תמשיך מרביתם מהציבור אנשים ועוד עוד בעשייה, להתמקד

הדתי יתפקדו אליה".מה סדר היום שלך בימים שלפני הפריימריז?

הילדים את מארגן בבוקר, מוקדם קם "אני לפ מהבית יוצא שמונה ובסביבות רללימודים

פעילים עם שיחות עורך אני בהמשך גישות. על מדברים אנחנו במפלגה. מפתח ודמויות זה חשוב שהכי מה ופוליטיקה. אידיאולוגיה מעיר עובר אני היום במהלך אותך. יכירו שהם לעיר ובדרך כלל נמצא בארבעה-חמישה מקומות

שונים". במקביל לטרופר הצטרפו לעבודה עוד אנשים חדשים, שאומנם מעצימים את כוחה אך מקטינים

את סיכוייו להיבחר למקום גבוה. אתה לא חושש למעמדך?

אנשים והתרנגולת. הביצה סיפור פה "יש לאיכותית הופכת היא וככה למפלגה, מגיעים להיות רוצים שאנשים ברכה זו הכל בסך יותר. לפעמים ליצור יכול זה אם גם מהמפלגה, חלק אבל שאיבחר, בטוח לא במתמודדים. אינפלציה הבחירה היא לא תכלית הכל. אם העבודה תתקדם

רותיצור דברים טובים, אחכה עוד כמה שנים לתורי. זה בסדר".

מה דעתך על החיבור בין נתניהו לליברמן?ולא גדולים גושים שיש לדמוקרטיה "טוב רסיסי מפלגות. אנשים שמצביעים לביבי וליברמן מבינים שהם בוחרים בימין כלכלי קיצוני, הפרטה ללא גבולות וקפיטליזם חזירי. אם עד עכשיו ביבי היה יכול לטשטש את האידיאולוגיה שלו בעזרת עם החיבור את ביצע שהוא ברגע כחלון, משה

ליברמן נחשף פרצופו האמיתי".עם בקרוב מתאחדת העבודה את גם נראה

מפלגה אחרת?ר"יש דיבורים, אבל אני לא נמצא בחדרי החד

רים, כך שאני לא יודע על זה יותר מכם".

קהילה ללא סלקציהבמכינה פגש אותה )33( לצופית נשוי טרופר הקדם צבאית "נחשון". הם הכירו במחזור הראשון לאחת לימים שהפך השאפתני, הפרוייקט של ואחרי 24 בגיל בישראל. המובילות המכינות היום ומגדלים התחתנו, הם בחו"ל גדול טיול )שנתיים דולב ,)6( טל ,)9( יובל ילדים: ארבעה

רוחצי( ועופרי בת חמישה חודשים. השישה מתגוררים במושב נס הרים, בקרבת ירושלים. מדובר בקהילה חדשה, ניסיונית, שהצטרפה למושב לפני - מעורבות משפחות כ-50 ומונה שנים כשבע

חילונים ודתיים יחד. מספר. הוא ירושלים", באיזור לגור "חיפשנו הנושא את לקדם שרצו משפחות חמש "אספנו של יצירת קהילה משותפת, ויצאנו לחפש מקום רצו לא מהיישובים חלק אותנו. לקלוט שיסכים לקבל חילונים, חלק שללו את הדתיים, וגם שאלת מחיר הקרקע עמדה לנגד עינינו. בסופו של דבר

סגרנו עיסקה עם נס הרים".מי יכול להצטרף לפרוייקט?

"כל מי שרוצה להצטרף לקהילה - יכול. אין אצלנו סלקציה. הקמנו בית ספר יסודי, שצומח

אליו. להתקבל יכול אחד וכל לשנה, משנה איך להתמודד קיימים לומדים ממודלים אנחנו פשרות, של שיח קיים אבל מחלוקות, עם גם כל אחד עושה ויתורים, כדי שבעתיד יהיה טוב

יותר".ב-2008 קיבל לידיו טרופר את תיכון ברנקו וייס ברמלה, בית ספר "הזדמנות אחרונה", אליו

רמגיעים נערים שנפלטו ממוסדות אחרים ונחשבים לחסרי סיכוי. "כשבאתי לשם, התלמידים לא הגיעו ללימודים. הם היו בבית או בעבודה. היתה לי משימה קשה, להחזיר את בית הספר לתיפקוד

מלא תוך עשייה למצויינות ולהתנדבות". כל את שם השקיע הוא שנים ארבע במשך להישגים הספר בית את להביא והצליח מרצו, התלמידים אל מגיעים "היינו תקדים. חסרי הביתה, או למקומות העבודה שלהם, ומשכנעים אותם לחזור ללימודים", הוא מספר. "בסופו של זו שגורמת לאנשים דבר, הדוגמה האישית היא ללכת אחריך. הייתי מלווה את התלמידים לבתי משפט, ותומך בהם בתקופות הקשות. זה הוכיח בתפוסה נמצא הספר בית היום כי עצמו, את

רמלאה, ורשימת ההמתנה שלו גדולה. רוב התלמידים מסיימים עם בגרות מלאה, ותשעים אחוז

עושים צבא".אחרי הצלחה כזאת, למה עזבת?

לא בשיא. לעזוב שצריך היא שלי "הראייה רציתי להגיע למקום של שחיקה".

11 יום שלישי, כ' בכסלו תשע"ג | 4.12.2012 ידיעות אחרונות | אריאלה

"בעיני אבי, אני ממשיך את החינוך שלו - לעשות טוב

למדינה. הוא חושב שהבית היהודי הוא המקום הכי נכון

עבורו ואולי גם עבורי, אבל הבחירה שלי במפלגת העבודה

לא פגעה ביחסים שלנו"

"אני לא מגלומן, לבד לא אוכל לשנות דברים, אבל לדעתי יש

כיום אפשרות לחבר צדדים שמעולם לא חשבו שיוכלו

ללכת יחד"

טרופר )משמאל( בחוג בית. "אחכה עוד כמה שנים לתורי. זה בסדר"

העובדיםהחדשים

עומר בר-לב

נדחק החוצה. נועם שליט

מרב מיכאלי

סתיו שפיר

מיקי רוזנטל

יאשג

ר אי

, ירן

גוש

גרד

לע א

ם:מי

לוצי

5

8

9

13

ידיעות אחרונות | אריאלה יום שלישי, כ' בכסלו תשע"ג | 1�4.12.2012

ת ו ע ש

מאת לנה מיחלין | ידיעות אחרונות אריאלה

להתבלבל. מאוד קל מדהים. הדימיון אבל האישה שיושבת מולי לא מחזיקה בובות. לא ותינוקת. אלו בידיה תינוק בובות שאמהות קונות לילדות שלהן, אלא בובות

שנשים קונות במקום ילדים שאין להן. 58( מייצרת את הבובות האלה בכר )חוליה סייג רמיאל. "לפני כמה זמן הגיעה אליי אישה בגילי", היא מספרת. "היא אמרה שהיא עברה 40 הפלות עד שהצליחה להביא ילד. היא נורא רצתה להביא עוד ילדים, אבל לא יכלה. היא קנתה אצלי בובה

רשל תינוק, ואחרי כמה חודשים חזרה אליי ואמרה שהיא מסתכלת על התינוק ולא רוצה שהוא ישתעמם, אז היא קנתה ממני עוד בובה, בת, כדי

שהּבּוּב יהיה יותר שמח".זה המקרה הקיצוני ביותר שנתקלת בו?

"לא. כאלה יש הרבה. מקרה עוד יותר מיוחד אני לא יכולה לשכוח. באחד הימים קיבלתי טלפון שהיא לי סיפרה היא מכירה. לא שאני מבחורה

לה קשה ובוכה. שלי בובות של תמונות רואה להאמין שזו בובה, כי זה נראה כל כך אמיתי, והיא אמרתי כמה. אלא אחת בובה לא לרכוש רוצה מוזמנת והיא הקניונים, באחד דוכן לי שיש לה

לבוא ולראות.באחת בחרה הימים, באחד הגיעה "הבחורה כל היא כסף. מספיק לה היה לא אבל הבובות, כך רצתה אותה, שכאב לי הלב ומכרתי לה בחצי

שלה. מאמא טלפון קיבלתי שבוע אחרי מחיר. היא אמרה 'את לא מבינה מה עשית לבת שלי', לי, 'בזכותך היא שוב התעוררה לחיים'. היא נתנה לבובה שם, ולא השאירה אותה אף פעם לבד בבית. אותה לוקחת היתה היא לצאת, צריכה כשהיתה אל אחותה, כדי שתשמור עליה. כל ארבע שעות היא החליפה לה חיתול, דיברה איתה, יצאה איתה

לקניות, וממש התייחסה אליה כמו אל ילד. "לאט לאט היא הרגישה נוח לשתף אותי במה אותה, עזב שבעלה לי וסיפרה עליה, שעובר על איתה שמרתי ללדת. יכולה לא שהיא כיוון נעלמה. פתאום שהיא עד זמן, כמה עוד קשר כשטילפנתי לאמא שלה, היא סיפרה שהבת שלה

מאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי".כל הנשים שקנו בובות מחוליה וביקשתי מהן

להתראיין - סירבו. ־בעינייך זו אמנות, אבל למי שמתייחסת אל בו

בה כאל תינוק, יש איזושהי בעיה פסיכולוגית. זה לא מפריע לך?

נורמלי, אני מבינה שזה משהו לא לא. "ממש תינוק להחליף יכול לא דבר שום חולני. אפילו אמיתי. אבל ברוב המקרים הבובות הללו ממלאות אליו. כמהות עריריות שנשים הזה, הצורך את להביא יכולות שלא נשים הרבה אליי מגיעות ילדים, והבובה ממלאת אותן אושר. מצד שני, יש

גם חובבי אמנות, שרואים בבובה יצירה".קרה שלא הסכמת למכור למישהי בובה, כי היא

נראתה לך יותר מדי מסובבת?הזאת הבובה בסדר, לא הבחורה אם גם "לא. לה ותעשה שלה בחיים חלל למלא אולי תוכל

טוב. למה שלא אמכור לה?".

"נראה כמו תינוק מת"ומותאמות ויניל עשויות חוליה של הבובות לרוב באופן אישי, לפי בקשות הקונה: צבע העור, הפנים. מבנה העיניים, והתסרוקת, השיער צבע אצל שזה כמו ממש מהאחרות, שונה בובה כל בין - בכלל זול לא בעניין ומדובר תינוקות.

3,000 ל-4,000 שקל. לחדר וכשעלינו שבכרמיאל, בביתה נפגשנו רהעבודה שלה, נדהמתי לגלות מולי שולחן מנת

חים: חלקי רגליים, ידיים, עיניים, ראשים וקווצות מספריים, מברשות, שלל לצד מונחים שיער, סכינים, מכחולים, שפופרות צבע וספוגיות מייק-ללא בובה של ראש מונח השולחן במרכז אפ. עיניים, כשחצי ממנו מעוטר כבר בשיער שחור. "הזמנה חדשה שקיבלתי מלקוחה", היא מספרת.

"זו כבר הבובה הרביעית שהיא מזמינה ממני".איפה הכל התחיל? איך נחשפת לתופעה?

ותמיד באמנות, התעסקתי ילדה שאני "מאז יצירתית. נורא אני הידיים. עם לעבוד אהבתי נת בספרד, חברה כשביקרתי שנים, עשר רלפני

כמה עד לגלות ונדהמתי הללו, בבובות קלתי מהדיוק מהופנטת הייתי אמיתיות. נראות הן וההשקעה בכל פרט ופרט. אמרתי לעצמי שאני שם נשארתי כאלו. בובות לייצר ללמוד חייבת

כמה חודשים, ובאמת למדתי".מה הגילים של הנשים שקונות אצלך?

ר"זה משהו מדהים, אין לזה גיל. בהתחלה חשבתי שקהל היעד הן נשים מבוגרות, אבל קונות ו-18, שעדיין אוהבות אצלי גם ילדות בנות 16 כך כל נראות שלי הבובות בובות. עם לשחק שקונות נשים יש אותן. מושך שזה מציאותיות,

רבובות לאספנות, ויש גם אחרות. אישה אחת סיפרה לי שהילדים שלה גדלו ועזבו את הבית, והיא

מתגעגעת לזמנים שהיו בבית תינוקות".

אני לא יכולה לנתק את המבט מצמד הבובות ש"ישנות" על השידה. הירידה לפרטים מדהימה: ברק קטנות, ורודות שפתיים סמוקות, לחיים בזגוגית העין ושיער פלומתי עדין. בקלות אפשר

"מע חוליה, מספרת נשים", "הרבה רלהתבלבל. אמיתי שייראה כדי ישן, שנראה תינוק דיפות

יותר". אני לא מסוגלת להתאפק ולוקחת את ה"ילדה" לידיים. המשקל תואם את זה של תינוק בן חודש, הראש נשמט לאחור ודורש יד תומכת, ההרגשה מוזרה ומיוחדת כאחת. אם הייתי חוזרת 15 שנה בארצות- אגב, מתאהבת. הייתי בקלות אחורה, מה נשימה, מנגנון עם מגיעות הבובות הברית

בובה של

תינוק הבובות שחוליה סייג יוצרת נראות ממש כמו תינוקות אמיתיים † הלקוחות הן נשים שלא יכולות ללדת, אבל יש גם בנות 16 † "שום דבר לא יכול להחליף תינוק אמיתי. אבל הבובות הללו ממלאות את הצורך הזה,שנשים עריריות כמהות, והן ממלאות אותן אושר"

"הגיעה אליי אישה בגילי, שעברה 40 הפלות עד שהצליחה

להביא ילד. היא קנתה אצלי 'ּבּוּב', ובהמשך חזרה ואמרה

שהיא מסתכלת על התינוק ולא רוצה שהוא ישתעמם, אז היא

קנתה עוד בובה, בת, כדי שהּבּוּב יהיה שמח"

אם של לקוחה: "בזכותך היא שוב התעוררה לחיים. היא

נתנה לּבּוּב שם, ולא השאירה אותו אף פעם לבד בבית. כל ארבע שעות היא החליפה לו

חיתול, דיברה איתו, יצאה איתו לקניות. התייחסה אליו ממש

כמו אל ילד"

סייג. "זה לא נורמלי, אפילו חולני"

13 יום שלישי, כ' בכסלו תשע"ג | 4.12.2012 ידיעות אחרונות | אריאלה

מאת שלום בוחבוט| ידיעות אחרונות אריאלה

חשבתם שהלימודים נמצאים בראש מעייניו של סטודנט? את טל שקורי )26( הצחקתם. הוא לומד פסיכולור"קוקו את ומנהל ביום, וקרימינולוגיה רגיה

לה", הפאב של המעונות, בלילה, בו הוא כבר שותף זה חצי שנה.

"התחלתי בתור מלצר בשנה הראשונה שלי רבלימודים", מספר שקורי. "בשנה שנייה התח

לתי לברמן וקצת גם במטבח, ועם הזמן הקשר שלי עם אלעד, הבעלים, התהדק ואז החלטתי השקט מהשותף הפאב מבעלות חצי לקנות מצא כי למכור העדיף הוא הפאב. של יותר

עבודה אחרת על בסיס יומי".החברים הגיבו איך לבעלים, וכשהפכת

לעבודה מהתקופה בה מילצרת?עוב שלושה רק נשארו ההיא ר"מהתקופה

דים, והם קיבלו את זה מאוד יפה, אפילו בירכו ראותי. בהתחלה היה לי קשה לעשות את ההפ

רדה הזו, כי פתאום הייתי צריך לחלק הוראות לחברים שעבדו איתי. אבל עם הזמן והניסיון

אתה לומד איפה להעמיד את הגבול".שני בין רומנטי קשר שמתפתח במידה

עובדים שלך, כיצד תנהג?"לא היתה לי סיטואציה כזו עדיין, אבל מי אני שאפריד בין שני אנשים שהתאהבו ונהיו יקרה, לא שזה מעדיף אני זה, עם יחד זוג. כדי שהדבר לא ישפיע על העבודה, ולכן לא אקבל בן או בת זוג של אחד העובדים שלי.

ובעיקר לא אקסים".בתקופת מבחנים, מה תעשה אם לחלק גדול

מהעובדים יש מבחן באותו היום?אני אצלי, לעבוד מישהו מקבל "כשאני שבו מצב למנוע כדי לומד, הוא מה שואל ויהיו קורסים, אותם לומדים עובדים כמה מקרים היו אבל ימים. באותם מבחנים להם מבחנים, בתקופת מלצרים החלפתי שבהם

כדי שיוכלו ללמוד".אתה בשנה השלישית ללימודים. כשתסיים

תעזוב גם את "קוקולה"?רואה אני התואר, את שאסיים אחרי "גם ה'קוקולה'. של הבעלים בתור ממשיך עצמי השאלה אם אמשיך לגור בעיר, ואת זה כרגע

אני לא יודע. "אני רואה בעסק חלק מהעתיד שלי, ולא נכנסתי הזמן בלימודים. מקום להעביר את מקרה, בכל קריירה. להתחיל כדי לפה לימודים שנת שאפתח קטן לא סיכוי יש צריך שאני קורסים כמה בגלל רביעית,

להשלים".בגלל הפאב?

בתור זה את רואה לא אני אבל "בוודאי. רמשהו רע. פשוט, סדר העדיפויות שלי השת

נה. הלימודים כבר לא בראש סדר העדיפויות שלי, אלא הפאב".

איך בכל זאת אתה משלב בין לימודים ביום לעבודה בלילה?

"לא קל בכלל, אני עייף בשיעורים, כי אני הולך לישון בארבע בבוקר ומתעורר בשמונה

כדי להגיע לשיעור שמתחיל בתשע".היו מקרים שלא הצלחת לקום?

להגיע הצלחתי שלא מקרים הרבה "היו לשיעורים, אבל אין מבחן שלא קמתי אליו!

היו כי בלימודים, הראשונה השקעתי בשנה לי תוכניות להמשיך לתואר שני, אבל ברגע ותואר השתנו השאיפות לעסק, שנכנסתי שני כרגע לא מעניין אותי, אני משקיע פחות

בלימודים והציונים בהתאם להשקעה".הפאב נמצא בלב הקרוואנים. אתם מקבלים

תלונות על רעש?כל מתחלפים הם בסטודנטים. תלוי "זה כאלה ויש להם שכמפריע כאלה יש שנה, שלא. היו תלונות, אני לא אשקר. סטודנט בא וביקש שננמיך את המוזיקה כי היא הפריעה את והנמכנו הבס את הורדנו אז לישון. לו סביבנו שגרים לזה מודעים אנחנו הווליום. סטודנטים, ואנחנו משתדלים להתחשב בהם

עד כמה שאפשר".המ של התערבות שדרשו אירועים ־היו

שטרה?ר"לפי החוק של האוניברסיטה, רק סטודנ

טים שלומדים פה רשאים לבוא לפאב. בשנה חיצוני, מאבטח להציב אותנו חייבו שעברה ולא במעונות גרים שלא מאנשים שימנע לומדים במרכז להיכנס. אז כשבאו חבר'ה לא להיכנס, להם נתן לא והמאבטח מהמעונות,

התחיל בלגן בכניסה. לפ הצליחה לא המעונות של ר"האבטחה

רק התפנו והם וקראה למשטרה, אותם נות

כשהשוטרים הגיעו. אלימות בתוך הפאב אף פעם לא היתה".

הכרה, בלי שותה הסטודנטים אחד אם תפסיק למכור לו אלכוהול?

"האמת, זה עוד לא קרה לי. אנחנו כבר לא ילדים, וכאנשים בוגרים כל אחד אחראי על הוא אם גבולותיו, את להכיר וצריך עצמו לא יודע, שילמד בדרך הקשה. אני לא אמנע

מבנאדם לשתות".הסטוד מצד האוכל על תלונות ־קיבלתם

נטים?לקוח פעם הרבה. לא אבל תלונות, "היו הזמין אוכל ואמר: 'זה לא טעים. אני לא מוכן או המנה, על אותו חייבתי לא מזה'. לאכול לו את ומילאתי הבירה לו סטודנט שנשפכה מעדיף אני תשלום. לגבות בלי מחדש הכוס לו היתה שלא המנה על הכסף את להפסיד טעימה, ולהרוויח לקוח מרוצה, שירגיש שיש

לו למי לפנות במצבים כאלה".אחוזי ההצלחה שלך עם בנות עלו בעקבות

הקידום במעמד? "ההיפך הגמור! בתור מלצר הצלחתי יותר.

ראז הייתי משוחרר והיתה לי גם יותר אינטשקול יותר אני עכשיו הבנות. עם ראקציה בין להפריד ומשתדל בעלים, בתור וזהיר

בי לערבב ולא העסקי לפן הפרטיים רהחיים בביקוש. ירידה חלה המיני בפן אפילו ניהם. פה כן דווקא מישהי, הכרתי לאחרונה אבל

בפאב, ואנחנו יוצאים מספר שבועות".בשי סמים ומעשנים סקס עושים פה ־גם

רותים?"לא יצא לי להיתקל בסיטואציה של סקס בסטודנטים פעם הבחנתי אבל בשירותים, מהם וביקשתי לפאב, קרוב סמים שעישנו

להתרחק".מאיפה היה לך כסף להיכנס לשותפות?

אני "אני מעדיף לא לענות. באופן כללי, מאוד שקול מבחינה כלכלית, לא בזבזן, לא קונה בגדים ולא הולך למסעדות כל יום. מאז אפילו המון, עבדתי מהצבא שהשתחררתי

שתי משרות ביום".לא מזמן עלו מחירי הבירה בכל הארץ, איך

זה בא לידי ביטוי בפאב הסטודנטים?גם כך הארץ, בכל עלו שהמחירים "כמו

ראצלנו, הקטנו את הכוס וגם העלינו את המחיר בשקל. בניגוד למקומות אחרים, שהעלו

את המחיר בין שלושה לארבעה שקלים".אתם פתוחים רק בלילות?

"לא, החלטנו לא מזמן לפתוח גם בצהריים, הק מחירי הסטודנטים על רבעקבות מחאות

פיטריות. בנוסף, יש 10 אחוזי הנחה בשעות הצהריים ליושבים במקום".

סטודנט על הברטל שקורי הוא סטודנט )עייף( לפסיכולוגיה וקרימינולוגיה ביום, ושותף בפאב "קוקולה" בערב † את

התוכניות לתואר שני הוא החליף מהר מאוד בתפריט אוכל וחביות בירה † כך משלבים עסקים עם תואר

צילום: אודיה כהן שקורי. משקיע יותר ב"קוקולה" מאשר בלימודים

שהופך את הסיפור לפסיכי עוד יותר.לך וקשה אליהן נקשרת שאת בובות יש

להיפרד?"הפרידה בהחלט לא פשוטה. יש בובות שאני

ממש אוהבת".איך הילדים שלך מגיבים על זה שאת מייצרת

"ילדים"?"הם כבר התרגלו לזה שידיים ורגליים פזורות אבל נכדים, ושני ילדים שלושה לי יש בחדר. לרוב הם לא מסתכלים בכלל לכיוון הבובות. הם

מעדיפים כדורגל".וחשבו שהתבלבלו אנשים של התגובות מה

שמדובר בתינוק?"זה מתחלק. יש כאלה שנבהלים ואומרים שזה לא בסדר, כי זה נראה כמו תינוק מת. יש כאלה שמתלהבים ולא מאמינים שזאת בובה. פעם הייתי מה ידעתי ולא בגדים לבובות לקנות צריכה אפשר אי לקניון. איתי אותן לקחתי אז המידה, היה להתעלם מהמבטים. מצד אחד האנשים הבינו לא גם הרי זו אבל אמיתי, בתינוק מדובר שלא

יכולה להיות בובה...".יש סיכוי שאת היית קונה בובה כזאת?

"לא. אני נהנית מהעשייה, ורואה את זה כאמנות כל האלו. הבובות על שמשוגעת בחורה יש נטו.

הבית שלה מלא בהן. לפחות 40, אם לא יותר".

"בתור מלצר הייתי משוחרר והיתה לי יותר אינטראקציה

עם הבנות. עכשיו אני יותר שקול וזהיר בתור בעלים.

אפילו בפן המיני חלה ירידה בביקוש"

סייג. "זה לא נורמלי, אפילו חולני"

ליןיח

מנה

לם:

לוצי

ידיעות אחרונות | אריאלה יום שלישי, כ' בכסלו תשע"ג | 144.12.2012

מאת אפי כהני וברק חקלאי| ידיעות אחרונות אריאלה

התחתון הקמפוס באיזור שעובר מי ורואה את הבחור עם הראסטות עד קצה הגב )הקצה התחתון!(, ודאי חושב לעצמו לא( )או מגניב וכמה הסטודנטים באחד שמדובר אחד עומד מולכם תיקון: קבלו אז שלו. השיער

המרצים היותר מוערכים במרכז, ד"ר יניב ממה.עם גדלנו, עליהם הקומיקס לסיפורי בדומה לא ממה גם כפולים, חיים שמנהלים הגיבורים רחוק מזה. כשהוא פושט את בגדי המרצה, אפשר מטרווסט בתיכון הכדוריד באולם אותו למצוא ברעננה, שם הוא מתפקד כשוער מכבי המקומית. ועוד לא הזכרנו את העובדה שהפסיכולוג שלנו

מנהל חיי משפחה עם אישה ושתי בנות. איפה נולדת? איפה עצמך. על קצת ספר

למדת?בבית אחים. לשני בכור גן, ברמת "נולדתי הספר היסודי הקפיצו אותי כיתה, כך שסיימתי תיכון כבר בגיל 17. בצבא שירתתי כסרן בנ"מ כשסיימתי קבע. שנות חמש אחרי והשתחררתי את הפרק הצבאי, החלטתי ללמוד פסיכולוגיה".

לפני שירותו הצבאי הוא בחר ללמוד מתמטיקה במסגרת העתודה הצבאית. היום, 19 שנים אחרי, כנראה לאחור, הגלגל את להחזיר יכול היה אם שהיה עושה דברים אחרת: "הייתי צעיר כשעשיתי את התואר במתמטיקה, ותוך כדי הבנתי שזה לא ולא קשה, לי היה זה 18 בן ילד בתור בשבילי.

נהניתי".

לפתור את הבעיות האישיותעם שחרורו מהצבא והטיול המסורתי שאחריו, מרוב בשונה פסיכולוגיה. ללמוד ממה החליט ללכת שלא בחר הוא הלימודים, לספסל חבריו

לתחום הטיפולי ולהמשיך במחקר.ר"כמו כל סטודנט לפסיכולוגיה, המטרה הרא

שונה שלי היתה לפנות לטיפול. כיוונתי את עצמי ולהתחיל התואר את מהר שיותר כמה לסיים לקחתי התואר כדי "תוך משחזר. הוא לעבוד", וקוגניציה, שמתעסקים כמה קורסים של תפיסה מרצה היה אותי. סיקרן מאוד וזה במחקר, יותר דניאל פרופ' לו קוראים הערצתי, שממש אחד אלגום, בסיום התואר התחלתי לעבוד אצלו ומשם

הכל היסטוריה".הנושא שממה החליט לחקור נקרא פסיכולוגיה

"אנ מנטליים. בתהליכים העוסקת רקוגניטיבית, חנו מוצאים דרכים למדוד התנהגות ומזה להסיק

משהו על תהליכים קוגניטיביים שהם התהליכים וק זיכרון החלטות, קבלת כמו יותר, רהגבוהים

אני קוגניטיבית, פסיכולוגיה אומר כשאני שב. יכול לדבר כמעט על כל תחומי החיים מבחינה פסיכולוגית, לדוגמה, כשהייתי ילד רציתי להיות מדען, על אף שלא ידעתי מה זה אומר, ופתאום

רגיליתי שזה מה שאני עושה. אני מאוד נהנה מהחלק המחקרי - לחשוב על דרכים חדשות, להבין תופעות מסויימות או לחקור אותן. זה כמו חידות

כאלו שאתה מנסה לפתור".התמחית בתחום של הפרעות קשב, אמוציות בעבודה ביטוי לידי בא זה איך ואשליות.

היומיומית שלך?מגיע לפסיכולוגיה סטודנט שכל "אומרים

קודם כל כדי לפתור את הבעיות האישיות שלו. אני לא טוען שיש לי הפרעות קשב, אף פעם לא בדקתי את זה, אבל יש הרבה סטודנטים שמגיעים

וטוענים שיש להם בעיות קשב. בסי קשב הפרעות להיות יכולות ר"לכולנו

עם אנשים וגם מסויימים, בתנאים או טואציות רהפרעות קשב מאובחנות, יכולים להיות עם הפ

רעה קלה והפרעה מאוד קשה. יש גם שילוב עם דיסלקציה והפרעות למידה ואנשים שמאובחנים מהסימפטומים גדול חלק ובבגרותם צעיר, בגיל נעלם. אני למשל מאוד מפוזר, זה לא אומר שיש שנה שלושים בעוד לדעתי, קשב. הפרעות לי

דמות הפרופסור המפוזר תשב עליי בול".מעניין, כמרצה? עצמך את מגדיר היית איך

משעמם, בא להעביר את החומר, משקיע?"תראה, אני מרצה יחסית צעיר, אז אין לי ברירה בלי לשיעור לבוא יכול לא אני להשקיע. אלא להתכונן, כי אלו הפעמים הראשונות שאני מעביר את החומר. יכול להיות שבעתיד זה יהיה יותר קל, אבל זו עדיין לא הפעם הארבעים שאני מעביר את

הקורס. כרגע אני עובד מאוד קשה ונהנה מאוד".אותך תופסים שהסטודנטים חושב אתה איך

בתור מרצה?"צריך לשאול אותם, אני מקווה שטוב"

"מין סיפור סינדרלה"י', רצה ממה לעבור את המכ רכשהיה בכיתה

אוהבים לא בישראל התלמידים רוב אותו שול,

אחד בפה ואחד ביד

יניב ממה נראה הכל חוץ מדוקטור שחוקר תהליכים מנטליים בפסיכולוגיה קוגניטיבית † האיש עם הראסטות שחוצות את קו הישבן,

הוא מרצה במרכז האוניברסיטאי, נשוי + 2, ובזמנו הפנוי עוצרכדורים כשוער קבוצת הכדוריד מכבי רעננה † עובדה!

ת ו ע ש

ממה �. "בכל פגרה הרגשת הרעב לכדוריד גוברת"

רונקרא "מחוייבות אישית", פרוייקט אשר במסגררתו אמורים בני נוער לתרום לקהילה באיזורם כח

לק מהפעילות הבית ספרית. הד"ר, שלא התלהב מהרעיון, נגרר אחרי חבריו להיות שוער כדוריד

במחלקת הנוער של קבוצת ארזים רמת גן, ומאז השאר היסטוריה.

באלו קבוצות שיחקת?"התחלתי את דרכי במכבי ארזים רמת גן. בצבא עשיתי הפסקה, כי לא היה לי זמן להשקיע, אבל באס"א הפעם לשחק, חזרתי בקריה כששירתתי היסטורי. בדאבל איתם זכיתי ואפילו תל-אביב, אחרי זה חזרתי למכבי ארזים ועליתי איתם לליגה תל- במכבי גם שנים כמה שיחקתי הראשונה.

אביב, חזרתי לארזים, ועכשיו אני ברעננה".ספורטיבית, קריירה לפתח ניסית לא מדוע

והחלטת לשחק בליגה השנייה?מקצועני חצי ענף הוא כדוריד כל, "קודם להתפרנס יכולים שחקנים מאוד ומעט בארץ, את ראיתי לא פעם ואף בענף כסף אין ממנו.

לשחק אמשיך אם ידעתי לא קריירה, בתור זה בשנה הבאה, תמיד זרמתי עם זה. לא הסתכלתי על המשחק כקריירה. ארבע שנים שיחקתי ללא והניצחון ההנאה העניין, לא הוא הכסף תשלום.

הם הדברים החשובים.בגביע הזכייה היה שלי גדול הכי "ההישג סיר מין זה רמת-גן. ארזים עם ,18 בגיל הנוער קבוצה ועוד קבוצה עוד סינדרלה, שעברנו פור ולבסוף לקחנו את הגביע. התחושה אחרי הזכייה בגביע ההוא היתה מדהימה, אפילו הדאבל באס"א

לא משתווה לכך".לממה שקרו מסקרנים היותר המקרים אחד התרחש לפני שנתיים, כאשר הוא ואחיו הצעיר הבכור, רמת-גן. ארזים של כשוערים תיפקדו

ריניב, לבש את אפודת השוער הראשון, בזמן שהצעיר חיכה להזדמנות על הספסל. למרות שעל פניו מדובר ביריבות שיכולה להתפתח למקומות

רשליליים, המצב היה הפוך: "הקריירות שלנו הלכו בצורה קצת אחרת. גם הוא לא מאלה שחשבו על כדוריד כקריירה. לי יצא להתגלגל לקבוצות הוא קטנות. לקבוצות והוא גדולות יותר קצת

מאוד מפרגן לי ואני מפרגן לו".־אומרים על שוערים שהם צריכים להיות משו

כדוקטור למקצוע שלך זה מתקשר איך געים. לפסיכולוגיה, שאמור להיות רגוע?

ר"כנראה שאנשים לא מכירים מספיק טוב דוקטורים לפסיכולוגיה, בטח שלא באקדמיה. חלקנו ממש לא רגועים. תמיד אומרים לי שבזמן שאני עוצר כדור יש לי הבעה של משוגע, וכנראה שיש

רבזה משהו, כי צריך להיות קצת לא בסדר כדי להסכים לספוג כדורים בכל הגוף רק בכדי שהם לא ייכנסו לשער. זה נוגד את האינסטינקט האנושי.

"פעם שחקן יריב אמר לי שההנאה הכי גדולה שלו היא להבקיע לי שער, אני אמרתי לו שההנאה הכי גדולה שלי היא כמובן לעצור ולדעתי, היא גדולה יותר מההנאה של הגול שלו, כאלה אנחנו

השוערים".

לא הדוקטור היחיד שמשחקהכדוריד, ולקבוצת האקדמי לעולם בנוסף האישיים: בחייו חשוב יותר עוד תפקיד לממה בעל ליעל )37(, אותה הכיר במסיבה )"היא היתה הבחורה הכי יפה במקום"( ואב לשתי בנות, אורי

בת הארבע ועמית בת שנתיים. לא מעט אנשים היו מתקשים לנהל אורח חיים

רכזה, אבל מתברר שהדוקטור שלנו עשוי מחומלעזור משתדל אני אבל קשה, "זה אחרים: רים

בבית כמה שיותר. האימונים מתקיימים בדרך כלל בשעה שמונה, אז אני עוזר במקלחות לפני שאני יוצא, לא תמיד זה מצליח. אחת הסיבות שבחרתי ואני לבית קרוב האימון כי היא ברעננה לשחק לא צריך לנסוע יותר מדי. אני מקדיש לכדוריד

משחקים. או לאימונים בשבוע, ערבים שלושה שווה אבל בחיים, אותי מגביל קצת אומנם זה

כל רגע". לשחק שנים כמה לפני לך מציעים היו אילו מוותר היית ראשון, כשוער הראשונה בליגה

על החיים האקדמיים?חשובה יותר הרבה שלי האקדמית "הקריירה מהכדוריד. משתיהן אני שואב הנאה, אבל אף פעם לא ראיתי עתיד בכדוריד מעבר לעובדה שזה כיף

ומשחרר אותך מהחיים האמיתיים. "שיחקתי כשוער ראשון ושני בליגת העל. זה היה בתקופה שהביאו הרבה שוערים זרים, אז זה לא אחורה. קצת הישראלים השוערים את דחה היתה לי אף פעם כוונה או תכנון בדברים האלה, לשחק אפשרות לי היתה השנה זרמתי. פשוט את הכריעה לבית והקירבה רחוקים, במקומות

הבחירה".האקדמיה? בתחום להתפתח שאיפות לך יש

להיות פרופסור? לנהל מחלקה?

"אין מרצה, בעיקר באריאל, שאין לו שאיפות המחקר, גודל את המאמרים, כמות את להגדיל לפרסם יותר ולהתפתח מהבחינה האקדמית. כולם אני שלי. השאיפה גם וזו לזה, לשאוף צריכים יותר שארגיש ככל יגבר, שהרצון ומאמין רוצה דבר של ובסופו שלי, המעמד את לבסס בנוח

להיות פרופסור".פעיל? ממשחק לפרוש כשתצטרך תעשה מה

איך תמלא את החלל? "זה לא כל כך רחוק ממני, אם כי יש שוערים גם יפה. עבודה עושים שעדיין ממני מבוגרים 'בשביל עכשיו יש פעמים שאתה אומר לעצמך: מה אני צריך את זה?', במיוחד כשאתה עייף מאוד. הכל. על גוברת הרעב הרגשת פגרה בכל אבל כרגע יש לי כוח, וכל עוד אני לא עושה בושות, נראה לי שאישאר בתחום. מה יהיה אחר כך? בטח

אתחיל להשמין".שיחקת כך שאחר סטודנט ללמד לך יצא

נגדו?קר לא עדיין כזו סיטואציה לעכשיו ר"נכון ול לכלכלה סטודנטים באריאל יש אבל רתה,

מניח אני בקבוצה. איתי שמשחקים פיזיותרפיה שמשחק מישהו אלמד שבו מצב יהיה שבסוף אני אקדמאים. הרבה יחסית יש בכדוריד נגדי. גם לא הדוקטור היחיד שמשחק, יש כמה רופאים פינס אופיר לשעבר הפנים שר גם לי. שקדמו

היה שחקן".הכפולים החיים על יודעים שלך הסטודנטים

שאתה מנהל?זה, או שהם יודעים על "נראה לי שרובם לא

מתביישים לשאול".

Rasta Manממה איננו המרצה הטיפוסי שרובנו מכירים או מדמיינים, לא רק בגלל הכדוריד, אלא יותר בשל השיער. את להאריך 29 בגיל "החלטתי השיער. זה היה בדיוק שנה לאחר השחרור שלי מהצבא", ארוך שיער לי היה לא פעם "אף מסביר. הוא לפני זה, אז אמרתי: 'בוא נגדל שיער ונראה לאן

זה יוביל'". יש לך מחשבות להסתפר?

"אשתי דווקא מאוד אוהבת את הראסטות. זה לא דורש יותר מדי התעסקות. מה שכן, זה מושך תמיד אני חיובית. כלל בדרך רבה, לב תשומת

ראומר שהשיער שלי הוא כמו בטן של אישה בהריון – כולם אוהבים לגעת, ותמיד שואלים איך

אפשר לישון עם זה בלילה".

15 יום שלישי, כ' בכסלו תשע"ג | 4.12.2012 ידיעות אחרונות | אריאלה

ממה 1. הסטודנטים לא יודעים על החיים הכפולים שלו

"ההישג הכי גדול שלי היה הזכייה בגביע הנוער בגיל 18,

עם ארזים רמת-גן. זה מין סיפור סינדרלה, שעברנו עוד

קבוצה ועוד קבוצה ובסוף לקחנו את הגביע. התחושה

היתה מדהימה"

הן כ

בנים:

מילו

צי

"כנראה שאנשים לא מכירים מספיק טוב דוקטורים

לפסיכולוגיה. חלקנו ממש לא רגועים. תמיד אומרים לי

שבזמן שאני עוצר כדור יש לי הבעה של משוגע, וכנראה

צריך להיות קצת לא בסדר כדי לעצור כדורים עם הגוף"

"אשתי מאוד אוהבת את הראסטות. זה לא דורש יותר

מדי התעסקות ומושך תשומת לב. השיער שלי הוא כמו בטן

של אישה בהריון – כולם אוהבים לגעת, ותמיד שואלים

איך אפשר לישון עם זה בלילה"

ידיעות אחרונות | אריאלה יום שלישי, כ' בכסלו תשע"ג | 164.12.2012

מאת בני כהן| ידיעות אחרונות אריאלה

טירה יש שביפו ירושלים בשדרות במו מדברים בה מסתורין, ראפופת

קליר אודטינג, כמו עלומים, שגים שמו. ישראל לסיינטולוגיה המרכז ודיאנטיקה.

כת/דת/ארגון? מחקו את המיותר, אם יש כזה. וצח שמשי ביום האחרון. בקיץ התחיל הכל והזמינה וחייכנית, חביבה מיסיונרית בי נתקלה סדר לעשות לך לעזור יוכל "זה לסרט. אותי אתה צרות? לפעמים לך "יש אמרה. בראש", מודאג לעיתים? קורה שקשה לך?". מפני שהכל אליה נלוויתי מעש, וחוסר סקרנות ומתוך נכון משם הסתלקתי יום באותו נחמדה. זאת בכל -לרוץ צריך בולט שאוסיין ידעתי כי מהר, די באולימפיאדה תכף, אבל גם ידעתי שעוד אשוב

ל"זירת הפשע". רובאמת חזרתי. אחרי שיטוט קצר ברשת, שלפ

תי את כרטיס הביקור המעוצב והודעתי טלפונית על ביקור במרכז הסיינטולוגיה של ישראל. אבל תחילה, קצת מידע על הסיינטולוגיה כדי להכניס

אתכם לעניינים. פותחה הידע( תורת - )מלטינית סיינטולוגיה

הקודמת. המאה באמצע האברד רון ל. ידי על רהאברד רשם את הסיינטולוגיה כארגון דתי, מע

שה שהפך את התורה לשנויה במחלוקת. עיקרה הוא שיפור היכולות הפיזיות והנפשיות של האדם על לדוגמא, התודעה. וניקוי צלילות באמצעות ידי שיטות טיפול מסויימות שנלמדות בדת, ניתן למחוק טראומות מהילדות אשר פוגמות בהמשך

חייו של האדם. הביקורת העיקרית על הארגון היא כי מדובר בכת, אשר שמה לה למטרה לעשוק את מאמיניה, ומספר מדינות כבר הוציאו את הסיינטולוגיה אל

מחוץ לחוק )גרמניה לדוגמא(.כמו ידידותיות טלפוניות שיחות זוכר אינני שאני הגברת כשגילתה ההיא, השיחה שהיתה "בשר טרי", כלומר מתעניין חדש בתחום, וקפצה על המציאה. "אני מתעניין בדיאנטיקה, סיפרתי לה, ראיתי אצלכם בעבר סרטון בנושא", סיפרתי. "אני מבינה. חבל לבזבז זמן", היא הציעה, "בדיוק שנמשך דיאנטיקה של נפלא סמינר יש מחר לי תספר רק אותך. לרשום מוכנה אני יומיים, קודם, שתית אלכוהול ביומיים האחרונים? לקחת

ראקמול השבוע? תישן שמונה שעות לפחות בלילה, תאכל ארוחה טובה בבוקר ותבוא".

תיאוריה היא ביוונית, הנפש דרך דיאנטיקה, המח כי אחת, רגל על האומרת, רבסיינטולוגיה

שבה/התודעה של האדם )להלן ה"מיינד"( עלולה פחדים רצויים, לא ורגשות לתחושות להביא ידי ועל פסיכוסומאטיות, ומחלות הגיוניים לא טיפול מתאים )אודיטינג(, ניתן לרפא את המיינד כמו ממש ,)clear( לקליר אותו להפוך ובעצם

במחשב.אבל מצויינת, לי נשמעה הזו הפסיכולוגיה בשל מחסור רציף במזומנים עקב בזבוזים כרוניים על המבורגר ובירה של סטודנט ממוצע, החלטתי לוותר על ההשקעה המוגזמת )כמה מאות שקלים(

בחלקי המוח שלי והודעתי לה כי בכוונתי להכיר עוד ולהתעמק בנושא לפני שאירשם לקורס.

לשכ קצת ניסתה עוד הטלפונית רהחברה תקבלו הראשון "ביום הסמינר: על וסיפרה נע ותשובות שאלות ואז עבודות, ותיק הסבר סרט של הדיברות 10' על יספר שגם המדריך עם יהיו מזינה צהריים ארוחת אחרי הדיאנטיקה'. תרגילים עם החלפות תפקידים. ביום השני שוב לא בבית וכמובן, שמייעץ מומחה ושוב סרט

לשכוח לחזור על החומר". מאוד מפתה, אבל נראה שאוותר הפעם, במילא לא חסרות לי עבודות אקדמאיות לסיים. סיכמנו

לבסוף שאגיע בקרוב להרצאת מבוא.

מה הם מחביאים פה, לעזאזל?שלישי בערב, כשהשמש כבר שקעה התייצבתי במבנה האימתני של המרכז לסיינטולוגיה. בפעם עדיין היה המרכז אקראית, כשהגעתי הקודמת, בדרום תל-אביב, באיזור שונצינו, שם המבנה היה קטן יותר, רעוע, מלא בחדרים מעופשים, ספרים הפאזל אז תימהוניים. טיפוסים ושלל בלויים

התחבר לי בקלות. חדש ענקי, ביפו המבנה שונה. היה זה הפעם ומלא בספרים, מסכי טלוויזיה וקלטות. השומרים

הצר ,32 אביב, מתל בדוי( )שם נועה שנים. שש לפני לסיינטולוגיה טרפה וחיפשתי טובה לא בתקופה "הייתי ספק לי ואין בכת, פגשתי מזה. לצאת דרכים

כיום שזו כת. "לאחר שמילאתי שאלון, אמרו לי שאני עצובה כרונית, אז שלחו אותי לקורס, כי הם מתנגדים להם יש נהניתי, באמת בהתחלה לפסיכולוגים. תובנות מרשימות על החיים, ואני גם ככה הייתי

בקטע טבעוני כזה". וסמינרים. בקורסים להשתתף המשיכה נועה וטיפולים 'אודיטינג' ועשיתי ללמוד "המשכתי

ואז בשלב מסויים הבנתי שזה אף פעם נוספים, חושבת אני האסימון. לי ירד פתאום נגמר. לא כתבה על לי סיפר שלי כשידיד שהתפכחתי, שקרא. מסופר שם על בחורה שתרמה מאות אלפי שקלים לסיינטולוגיה, ובעלה גם התגרש ממנה.

מאז אני כבר שנתיים 'נקייה' מסיינטולוגיה".דרך "הגעתי שם. היה מהמרכז, ,40 גיל, גם מודעות שראיתי. הייתי בהרצאות, קורסים", הוא מספר. "התלהבתי מהשיטות הטכנולוגיות שלהם. יש להם 'אי מיטר', שזה מעין פוליגרף משוכלל

שבודק את המתח בו אתה נמצא". רלמרות ההתלהבות הראשונית נדלקה לגיל נו

ררה אדומה, והוא חיפש את הדרך החוצה. "זה התרחיל להלחיץ בשלב מסויים, ממש כמו דת עם פו

מהקרובים להתנתק לך גורם זה והכל. לחנים לך וכשקשה לך, הסיינטולוגיה לא מוכנה לקבל

ביקורת. כל זה גרם לי לצאת".אז מדובר בכת, דת או ארגון?

לעצמם קוראים הם בארץ בעצם. "שלושתם בארצות אבל בישראל, חוקי זה ככה כי ארגון, הברית למשל הם רשומים כדת. גם סממנים של

כת יש שם, אני חושב".אז אתה מאמין בכתביו של ל. רון האברד? ריכז הוא "אני לא מכיר את כל כתביו, אבל ותקשורת, אישית להתפתחות שימושיים כלים

לצד לא מעט מדע בדיוני".

פלאשקייטי הולמס

התחרפנה חייזר שחדר לפני מיליוני שנים לכדור הארץ, החדיר נשמות חייזריות לנפש בני האדם, ומאז הם מוטרדים †

נשמע כמו התחלה של סיפור בדיוני? כמעט. זו התורה של מפתח הסיינטולוגיה ל. רון האברד † בני כהן הציץ לסניף הישראלי של הארגון המסתורי שמנסה לתקן למאמיניו את התודעה, ויצא מפוחד, מוקסם ובעיקר מבולבל

"אני כבר שנתיים נקייה"טום קרוז, ג'ון טרבולטה וליסה מארי פרסלי הם רק שלושה שמות של מפורסמים שמצאו את המענה למצוקותיהם בסיינטולוגיה. אבל יש גם לא מעט מאוכזבים.

ת ו ע ש

קרוזפרסלי

"בדיוק מחר יש סמינר נפלא של דיאנטיקה, אני מוכנה

לרשום אותך. רק תספר לי קודם, שתית אלכוהול ביומיים

האחרונים? לקחת אקמול השבוע? תישן לפחות שמונה

שעות בלילה, תאכל ארוחה טובה בבוקר ותבוא"

יי..א

פיאי.

ם: מי

לוצי

1� יום שלישי, כ' בכסלו תשע"ג | 4.12.2012 ידיעות אחרונות | אריאלה

המרכז לסיינטולוגיה ביפו. יותר סודי ממתקן של השב"כ

והסיירים, סביבם, במתרחש ומרוכזים מעונבים יתר המבקרים באדיבות ואת פניי שמקדמים את מרשים באופן לבושים מהם, משפריצה שממש לבנה וחולצה שחורים מכנסיים הכולל וייצוגי, אנגלית, דוברי הם מהמדריכים חלק ומכופתרת. מה שמוסיף לארשת הרשמית שלהם. וואו, הכל פה

כל כך מתוקתק! חייב להיות משהו בכת הזו.הכניסה לבניין מעט מלחיצה, שומר רוסי גדול מימדים, שאיני בטוח אם הוא מעריץ יותר את ל. את שמא או הסיינטולוגיה, ממציא האברד, רון סטאלין, נובר בתיק הקטן שהבאתי עימי. אלוהים,

רק שלא יבחין במצלמה ויכניס אותי לקלבוש. אני בפנים. הבחור בקבלה חייכן, אני מספר לו

רשהגעתי להרצאת החינם, וחיוך אולי מעט ערמומי, קשה לדעת, מתפרס על פניו. הוא מיד מתקשר

לרועי, בחור חמוש בשיער ארוך ואסוף בקוקו. מעט טיילתי הפנויות, השניות את ניצלתי כמה בשקט בשקט וצילמתי הכניסה ברחבת לי התחוור דקות כמה לאחר בטלפון. תמונות שאחד הדיילים דוברי האנגלית זיהה אותי מצלם, ובמקום החלה המולה שלמה שהסתיימה כשניב, את איתי יחד מוחק במקום, האבטחה אחראי מצליח הוא הפלא, כשלמרבה התמונות, שלל "הכל כשממלמל: סימפטית ארשת על לשמור אבל פה, לצלם אסור פשוט בסדר, הכל בסדר,

אתה בסדר". הבניין ברחבי לטייל ניתן לא גם מה, משום לעזאזל? פה, מחביאים הם מה צמוד. ליווי ללא הקפדנית השמירה לפשר רועי את כששאלתי

ש"כיום לי הסביר הוא התנועה, חופש והגבלת בכל מקום יש שמירה, גם בסופר, ואלה הנהלים. אישיות שאלון בינתיים תמלא חדש, אתה בוא,

וכך נדע איזה קורס וסמינר יתאימו לך".רטוב, אני צייתן ומילאתי את השאלון )גם כי פח

דתי מהאבטחה(. נדהמתי! 200 שאלות! "האם אתה מדבר לאט?", "האם אתה צד חיות?", "האם אתה חש בנוח בקרבת ילדים?", ועוד שלל שאלות שכל קשר ביניהן נראה כמו הקשר בין אחמד ג'עברי לגן עדן. לאחר שסימנתי ברצינות 20 שאלות, התחלתי

רלחרטט. בכל זאת, עוד כמה דקות ההרצאה מתחילה וצריך לשתות משהו קודם.

רועי הסייר לקח את הטופס שהגשתי לו, ונתן למחשב להזין את התוצאות. לעט שלי היה אומנם דרור בעת מילוי המשבצות, אך זה לא מנע מרועי לקבוע כי האופי שלי הוא חסר אחריות, אין לי משהו שקרה פה לי מראה "הגרף וגם ביטחון

בילדות שמפריע לך, זה נכון?".קי צודק. שהוא כנראה החליט, המחשב ראם

בלתי בחום את ההמלצות והבנתי שבשבוע הבא הבעייתי האופי את תואם שממש קורס מתחיל שלי ושיכול להציל את שארית חיי. נשארו עוד בין לסיור עברתי אז ההרצאה, עד דקות מספר עמדות המסכים. בעמדה אחת מסופר על ל. רון

האברד, ממציא הסיינטולוגיה.לפאייט רונלד האברד בשמו המלא הוא הסופר גינס. של השיאים ספר לפי בהיסטוריה, הפורה ככזה, סביר להניח שהיה בעל דמיון פורה במיוחד. אביו היה קצין בצבא ארצות הברית, ובעקבותיו רון הצעיר טייל רבות ברחבי תבל. אחרי שכתב ועוד, מתח ספרי בדיוני, מדע מערבונים, ספרי יצא שכתב וכך יותר, רצינית חש בשל לכתיבה האברד סביב רצים רבים סיפורים שלמה. דת שהתעשר מאוד בזכות הסיינטולוגיה, ואף הסתבך בשל כך עם החוק במספר מדינות. על פי בכירים בכת, אשר פרשו, כתב באחד מכתביו על חייזר לכדור שנים מיליוני לפני חדר אשר זינו, בשם האדם לנפש חייזרים של נשמות החדיר הארץ,

בדרך כלשהי ומאז הן מטרידות אותם.

למידע נגישים בכת בכירים רק כי אומרים פירמידה. בשיטת פועל שהארגון ומכאן הזה, לאותם התמכרותו על הוא לגביו נודע סיפור ללא מלין הארגון עליהם פסיכיאטריים כדורים שקור כפי או ,1986 ב משבץ מת האברד -הרף. בניו שני גופו". את "עזב הכת: בני לכך ראים מהם אחד אשר עד בארגון, בכירים הם אף היו בעבר התקשורת אל יצא השני ואילו התאבד וקרא לסיינטולוגיה ארגון פשע ולאביו קרא נוכל

רודף בצע.סיפורו באופן שונה בסרט שבו צפיתי, מסופר מעט. בכלל, הסרטונים של הסיינטולוגיה ערוכים לתפארת, השחקנים בהם מצויינים ואיכות הצילום גבוהה במיוחד. בעמדות נוספות ניתן לראות את לפגועי החולים בתי את מאשימה הסיינטולוגיה נפש בסימום האנושות, את מערכת החינוך מטיפה לחלוקת ריטלין, שעל פי הכת הינו כדור מסוכן ביותר, וישנן עמדות נוספות להכרת הסיינטולוגיה.

אבל זה הזמן לעלות להרצאה המפוצצת.

כריזמה וזקן סטייל הירשזון שהגיעו החברים את אוספת מיכל הדיילת להרצאה. הם היו חבר'ה מוזרים )חוץ ממני כמובן(, ביניהם אישה מבוגרת בשנות ה-70 לבושה כמו בת האמת את צרפתי שמחפשים ממוצא זוג בני ,18בעולמנו, גיק מחשבים טיפוסי, סוחר ממולח שטרם ההרצאה סיכם עם המרצה שוקי על שיתוף פעולה

רבמכירת ספרים, וכעת הוא נכנס לשמוע על הסחורה שלו, ואפילו בחור חובש כיפה.

בקפיטריה עצרנו ההרצאה תחילת לפני רגע שליד חדר ההרצאות לקפה ועוגה. המרצה שוקי הוא איש מרשים וכריזמטי עם זקן סטייל אברהם יוקרתית. וחליפתו גדולים גופו הירשזון, מימדי סעודי כשייח' גדולה כורסא על מתרווח הוא

ולוגם מספל הקפה הגדולה שלו. ידידותית כששוקי המ נורא הופכת רהאווירה

כשאני הסוחר. נחום של כתפיו את מעסה רצה מציע לקום ממקומי על מנת שיוכל לשבת ליד נחום, שוקי הגורו פוסל את הצעתי בנחמדות "מה

פתאום שאתה תקום! נשב כולנו יחד בכיף".חשוב מרכיב היא ואמפתיה נחמדות בכלל,

אוהבים כשנ האדם בני להבנתי. רבסיינטולוגיה, חמדים אליהם, זה מושך אותם. האנושות נמשכת

משפח חום מוצא שהאדם וברגע למסגרות, רגם הוא וכריזמה סמכות עם בשילוב ואהבה, תיות

נשבה בקסמה. על כך בונה הסיינטולוגיה.ההרצאה התחילה, אדון שוקי סיפר על עצמו: וחשבתי בניין קבלן הייתי שנים 10 לפני "עד שאני יודע הכל, אבל אז גיליתי את הסיינטולוגיה אחר. אדם אני היום החיים, את לי והיא שינתה שליטה פלוס ידע ידע. לצבור צריכים כולכם פלוס אחריות יביאו לכם יכולת! בסדנאות שלנו

תוכלו לרכוש את הידע". נושא ההרצאה הוא ניהול זמן, אבל שוקי מנהל את זמן ההרצאה כרצונו והנושא הוא בגדר המלצה בלבד עבורו. לאחר שהעלה מספר סרטים שמציגים את הדת וניסה למכור ספרים וקורסים, הוא עונה הסיינטולוגיה האם אותו הקהל. שאלתי לשאלות היא דת בפני עצמה או שניתן לשלבה עם יהדות או נצרות, למשל. "בהחלט! הסיינטולוגיה תומכת לא שבהחלט חברתית דת היא ובנצרות. ביהדות

מתנגשת עם הדתות האחרות". למבנה, מחוץ אל הזדחלתי ההרצאה. נגמרה בזמן שיתר החברים נרשמו לקורסים וקנו ספרים. ביפו. לסיינטולוגיה המרכז אל שבתי לא מאז בודד ביום לשם אשוב עוד אולי יודע, מי אבל

במיוחד...

צילמתי בשקט עד שהחלה המולה שלמה. היא הסתיימה

כשניב, אחראי האבטחה, מוחק יחד איתי את שלל התמונות

וממלמל בסימפטיה "הכל בסדר, הכל בסדר"

סרטוני הסיינטולוגיה ערוכים לתפארת, השחקנים מצויינים

ואיכות הצילום גבוהה. הם מאשימים את בתי החולים

לפגועי נפש בסימום האנושות, ואת מערכת החינוך כמטיפה

לריטלין

איקל

חרק

בם:

לוצי

וויליאם ד"ר הביוכימאי שדמ במחקרו מצא רפריי,

עות הזולגות על רקע רגשי שונות בהרכבן הכימי מאלה גירוי כמו הזולגות בעקבות

רבחיתוך בצל. הוא טען שמהיא רגשי רקע על הזולגות הדמעות טרת רעילים, חומרים או פסולת מהגוף להרחיק אחרים. פסולת חומרי מרחיקים שאנו כשם החומרים מצטברים בגוף עקב מצבי מצוקה.

כי כאשר אנחנו עוצרים את הד רהוא הסיק יותר רגישים להפוך עלולים אנחנו מעות, מקל הגון בכי ונפשיות. גופניות לבעיות

בוודאות את המצב. ••• "מרכז סיוע, שלום" - בדרך למשמרת הקבועה שלי במרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית, נסעתי באוטובוס וראיתי מישהי בוכה בספסל האחורי. חשבתי לעצמי, שאני מקווה אבל הבכי, אחרי יותר טוב תרגיש שהיא היא נראתה במצוקה גדולה. האישה שישבה היא מדוע אותה ושאלה אליה ניגשה מולה היה שעדיף בלב לעצמי חשבתי ואז בוכה? בוכה?". את "למה ולא קרה?", "מה לשאול הדמעות, את לעצור אסור פריי, ד"ר לפי צריך לתת להן לשטוף הכל. התפיסה הזו של עצירת הבכי והתגברות על הקושי שגויה עוד

מהילדות שלנו.

שטקליס, ילן מרים - למרים מכתב •••שלום! בשירך דני גיבור כתבת:

אמא אמרה לי: דני! ילדי הוא גיבור ונבון

ילדי לא יבכה אף פעם כפתי קטון

אינני בוכה אף פעם, אינני תינוק בכיין,

זה רק הדמעות, הן בוכות בוכות בעצמן.

למה אם אתה בכיין, בחיים לא תהיה גיבור?

ואיך אפשר לוותר על התואר גיבור? אז שומרים הכל בבטן, ואז הדמעות בוכות מעצמן. דני יקר, לדעתי, אתה גיבור ונבון גם כשאתה בוכה, אם הדמעות בוכות מעצמן, כנראה שיש סיבה לזה. ••• שיר כאב - פעם מישהו אמר לי שלשיר סקפטית קצת הייתי בהתחלה לדבר. כמו זה שהתחלתי אחרי אבל אומר, שהוא מה לגבי ולכל מנגינה עם דיבור שיר. לי יצא לדבר, אחד הדיבור שלו והקצב שלו. וכך גם הבכי.

רכשעניתי לטלפון במרכז הסיוע, מהצד השני היתה בחורה שבכתה בכי שקט, כזה שרק אחרי כמה דקות דעך בהדרגה ויצא מפיה קול

חרישי. "מאיפה להתחיל?", היא שאלה. הבכי הוא כמו שיר עם מנגינה. יש בכי חזק ומתפרץ כמו מנגינה הדרגתית ומתפרצת. יש אותו שומעים לא שכמעט שיר חרישי, בכי והשיר? להגביר, צורך מרגישים הזמן וכל הוא בשלו, כאילו נוער להיות ב"שקט שלו". יש בכי עם הפסקות – כמו שיר עם הפסקות,

בכי שעולה ויורד.

"דמעות של מקורן - תנין דמעות •••התנין" הוא במעשייה, שעל פיה תנינים היו מעמידים פנים ובוכים כדי לפתות את טרפם. חברתי הטובה מור, שאבא שלה עזב את הבית לא לעצמה הבטיחה שנתיים, בת כשהיתה לבכות כדי לא להישבר. השבוע היא התקשרה

ראליי ואמרה לי שהיא בכתה בלילות כל השבוע. שאלתי אותה: "איך הרגשת?". "האמת",

ענתה לי, "הרגשתי גיבורה".

עדי וולף • למה בני אדם בוכים?

חומר הניקוי של הגוף

ראז הפכנו לדור מצטלם, מתמשתף משתף. ובעיקר עד פייסבוק, מקום. בכל הכל.

אפ )שם אינסטגרם רטוויטר, חתולים בעיקר למצוא שר פה נמתחת וכן, ואוכל...(.

ביקורת, ובעיקר על עצמי. נעים מאוד, אני מור בן חמו. מכורת פייסבוק, חייבים כולם זמן. לבזבוז ושותפיהם טוויטר לדעת איפה הייתי, עם מי הייתי, מה אכלתי, איך האוכל נראה לפני שאכלתי ואיך אחרי, יוצאים לפאב - פלאש, רואים משהו משעשע ברחוב - פלאש, אירועים חברתיים - פלאש.

כמזכרת מגנט עם חתונה פלאש. - חתונה - פלאש פלאש פלאש.

אבל מכל הדברים אבחר להתייחס לנושא הקרוב ביותר לליבי: מזכרות מחתונות, הלא )שתכלס, ביתנו את הממלאים המגנטים הם עתה שזה המאושרים הזוג בני של השמות בקצה מינורי מאוד באופן מוזכרים נישאו

התמונה(.כזאת כי כיף! זה נכון, לא תבינו ושלא אני, אוהבת להצטלם. ואני מוצאת את עצמי רודפת אחרי אנשי המגנטים בחתונות כאילו אין מחר. או כאילו יש מחר עם עוד מקרר או

דלת או לוח עם מקום מיותר למגנטים.

זה הגיע למצב שחברה שמתחתנת בחודש רהבא אמרה לי, ואני מצטטת: "מור, אנחנו מת

נצלים, אבל בחתונה שלנו לא יהיו מגנטים". מה גדולה הייתה אכזבתי.

פיסת שכל לאחר האכזבה, כל עם אבל ניתן כוסתה, מגנטי לשדה המתחברת בית מסתכלת אני ולפעמים המקום, שאזל לומר על מגנט מסויים ואפילו תוהה למה לעזאזל לי מה מלצר, האלה. האנשים עם הצטלמתי

ולו? אני קוראת למיטב המוחות לחפש ולמצוא

גימיק חתונות חדש. "הדבר הגדול הבא" לאירועים. בהצלחה!

מור בן חמו • המכורה למגנטים

החיים בפלאש

של באתר לגלות אפשר •אוטובוסים שאין אפיקים יש? )מה הרמאדן בגלל יהודים. נהגים גם תגייסו

גם בפסח אין אוטובוסים?(אינסופיות שיחות לנהל •השנה עונות בכל באריאל. האוויר מזג על )כן, כן, הטמפרטורות יורדות בשלוש מעלות

ל-פ-ח-ו-ת, מרגע שעברתם את המחסום(הוא המדובר ששמה בקפיטריה לאכול •

"החתולייה"- ולא בכדי.ר• להתלונן על המחירים, אבל להמשיך לק

נות בקבוק קולה בשבעה שקלים.על שחשבו הראשונים שאתם לחשוב •רכבל/שאטלים/שטיח מעופף, שיסיע אתכם

בין הקמפוסים.• למצוא מנטה בלי תחנת דלק ליד. לא, כי

המגה ממש לא מספיק יקר...• לגור בקרוואן. כי תמיד חלמתם לגור בתוך

קופסת נעליים.• לגור בשכירות באריאל. כי תמיד חלמתם

לשלם 1,400 ₪ לחדר.אוטו כמו כמעט ערך יקר מוצר היא ספה •

חדש.בתקופת נבחן כרטיס להדפיס לנסות •

המבחנים.המב בתקופת דבר כל להדפיס לנסות ר•

חנים.

4 . 1 2 . 2 0 1 2

כאשר אנחנו עוצרים את הדמעות, אנחנו עלולים להפוך רגישים יותר לבעיות גופניות ונפשיות. בכי

הגון מקל בוודאות את המצב

יסמין חבשוש • מחפשת ספה

רק באריאל

הולכים באמת מאיתנו כמה בתואר לעבוד או לעסוק

רשאנחנו לומדים? רובנו יכולים לספור על יד אחת כמה

רממשפחתנו או מחברינו באהלימוד בתחום עוסקים מת שלהם. אישית אני מכיר בעלת תואר ראשון

רבמשפטים ותואר שני במינהל עסקים, שעובדת כדיילת אוויר באל-על, לא מצחיק?

כל החיים אנחנו במסגרות, מהרגע שנולדנו ועד ליומנו האחרון. זה מתחיל בגן ומשם לבית מתגייסים אנחנו תיכון, שסיימנו איך הספר. לצבא ואז ישנה אשליית ה"השתחררנו" ואנחנו עצמאיים. האשליה מתנפצת מהר מאוד ולפני

רשמיצמצנו, החברה לוחצת עלינו ללמוד מקצוע, רצוי עם תואר ראשון לפחות, עדיף שני

ואולי גם שלישי. קרוזו, רובינזון להגיד שתספיקו לפני עוד אתם כבר בני 30 פלוס, במרדף אחרי מה? כסף? אושר? הלו! תעצרו שנייה. שליש מהחיים עפו לכם הרגע, קחו אוויר ותשאלו את עצמכם מה של ממקום לא לעשות? רוצים אתם באמת לרצות את המקורבים. עכשיו עוד לא מאוחר )לסטודנטים לפחות, המרצים כבר די אבודים(, ליהנות מכל מה שבחרתם לעשות ותשתדלו

כי המחר הוא כבר האתמול.

שלום בוחבוט • לוקח אוויר

עוד לא אבוד

סבב את לנו סגר בנובמבר צה"ל של האחרון הלחימה

מונ כמו ממש חמאס. רמול דיאל של פעם בארבע שנים, לסיכום הצדדים נדרשים אלא המעורבים. של אחרון שונים המעורבים הגורמים לצערנו, שכאן,

מכדורגל ואופי הדברים שלילי במיוחד. שהיו קשים, לחימה ימי שמונה לאחר כירורגית ובלוחמה מטרות במיון כרוכים וכללו עורף חבול ומוכה בצד שלנו, דגדוג

ולקי שיורטו פאג'ר בטילי הארץ רמרכז נוח פיגוע שהחזיר אותנו לימים הנוראיים החמאס מ-94', מפוייחים אוטובוסים של

לאומי, חג יום וקובע הישג לעצמו רושם הישגים רושמים וישראל צה"ל כשמאידך כליל שנהרסו יעדים שהושגו, מטרות על

רושימשו את הארגון ובכירים ופעילים שחוסלו, וכתוצאה מכך נפגעה חוליית הפעילות

של חמאס. ומ מרוויחים יש תמיד האלה רבסבבים הר ההנחה העם, את אם תשאלו רפסידים.

ווחת היא שתמיד פוליטיקאים ייחלשו מכך ברובו מוכן היה העם מכך. יתחזק וצה"ל להמשיך את הלחימה, בעוד הממשלה חשבה ובאה, המתקרבת הבחירות תקופת אחרת. לכעס שגרם מה בחשבון, היא גם נלקחה תושבי בעיקר מהעם, חלק של ותיסכול

הקלעים מאחורי הפקרות. שחשים הדרום רגם מנהלים את הלחימה בשלט רחוק "חב

לפי אותנו שלוחצים האמריקאים, רינו" האינטרסים שלהם.

מטרות, שהשיג חמאס ישנו השני, מהצד כמו פתיחת המעברים והים לסחורות והפסקת להפסיק הוא שדרשנו מה כשכל החיסולים, יש אז מדי? מוגזמת בקשה - עלינו לירות לנו להניח בטובם שהואילו תודה, להוקיר לנפשנו ולהחליט בשבילנו שהיום הם יספקו שקט בדמות כך שלא יירו עלינו טילים, מה הסבב עד מקבלת. הייתה לא מדינה שאף ושבא נשק מספיק שנאגר כשיחליטו הבא,

להם לקלקל לנו את מצב הרוח.

משה אוחיון • עמוד ענן: רווח והפסד

עד הסבב הבא

ידיעות אחרונות | אריאלה יום שלישי, כ' בכסלו תשע"ג | 184.12.2012

כשביקשו ממני לכתוב טור על יום החתונה שלי, אני מודה שנתקפתי מעט מבוכה. מי שמעט מכיר אותי, יבין שאני ומבוכה לא למדנו באותו אולפן, לאירוע הקוראים את להכניס לנסות זאת ובכל 350 אנר האינטימי הזה בחיי )רק אני, בעלי ועוד

שים..( נראה לי כמו משימה בלתי אפשרית.אני והמסוקסים, הגבריים קוראיי אך אל חשש, בבוקר, לסגור אפשר חתונה שמבחינתכם מבינה לפני אותם ולהפקיד הצ'קים את לספור להספיק שהבנק נסגר, אז לא אלאה אתכם בפרטים מינוריים,

כמו הרגשות שלי )פולנייה, אין מה לעשות...(.ובכל זאת משהו לא כל כך רגיל קרה לנו יום תושבי לכל אותנו שחיבר משהו החתונה, לפני המדינה. נשמע דרמטי, אני יודעת, אבל ככה זה, שנשמעה לחתונה בדרך באוטו לך כשמספרים

אזעקה בתל אביב.כמה להימנע שניסיתי להודות, המקום כאן

שיותר מלשמוע חדשות, כדי לא לספור נפילות. כמובן הידיעה. חוסר בזכות בחגיגות להמשיך אותו שגייסו להסתלבט חייב היה הגדול שאחי מי על עבר שלפני היום עדיין אך למילואים, את שמגייסים הידיעה את שקיבלנו עד מנוחות, החבר הכי טוב של בעלי, העד שלנו, ואחד האנשים

הכי יקרים לנו.אני יודעת שה"טרגדיה" האישית שלנו היא כאין ואפס לעומת מה שאנשים עברו ועוברים כבר שנים בדרום, אבל אם יש יום שבו מותר לך להיות מרוכז החתונה לפני הרגעים חתונתך. יום זהו בעצמך, הפיתוי לא. ומי יגיע מי ניחושים, למשחק הפכו שהייתי מזל מתמיד, גדול היה טלוויזיה לפתוח אירוסין שנערכו לאח של צריכה להגיע לחגיגות

חברתי הטובה ביותר, אז היה לי במה להתעסק. כל זה נמשך עד לרגע מסויים - ותסלחו לי שאיני ביום החתונה, אך בדיוק יכולה להצביע מתי קרה

זה היה הרגע שבו שיחררתי. הרגע שבו הבנתי שלא משנה מה יקרה או מי יבוא, יש לנו חתונה בעוד כמה ו)רוב( שעות, טקס שבו נצהיר לפני כל משפחתנו נגררתי )והנה שלנו הענקית האהבה על חברינו

למחוזות קיטשיים שניסיתי להימנע מהם...(.מאותו רגע - הכל התבהר. גם כאשר שיחקתי עם שפיים קיבוץ של בדשא והצטלמתי כדורגל ולספוג קצת לנוח מאשדוד שבאה משפחה ילדי ברחמים מלא ולא כיפי, זך, רגע היה זה שפיות, הזה הסוריאליסטי המצב כל ועל עלינו עליהם,

שאנחנו מצויים בו. להגיד לכם שאני זוכרת את החתונה? ממש לא! מוזיקה, קולות, אנשים, של ערבוביה היתה היא קרחאנה )אני כמעט בטוחה שהיו גם ריקודי עם(, משפחה, חברים טובים, אלכוהול ושאר מרימי מצב רוח, אנשים בפאות, הרבה צחוק והרבה אהבה. יש רק רגע אחד שאותו אני זוכרת בבירור, בצלילות,

לפני החופה, כאשר הובילו את בעלי אליי לאחר שבוע שלא ראינו זה את זו.

האנ של גבם את לראות התחלתי שבו רברגע כולם בשירה אליי, בעלי בזמן שהובילו את שים שזה האסימון אצלי לרדת התחיל ובריקודים,

קורה עכשיו. עד אז התבוננתי על היום הזה מהצד, לא קלטתי לעצמי: ואמרתי שלי, החתונה יום שזה באמת "איזה קטע שלכל הכלות יש תמונה כזאת?". אבל שלו הראש את לראות שהתחלתי שנייה באותה שאני מקום שאין הרגשתי ענק!(, ראש לו )ויש רוצה להיות בו יותר ברגע הזה, וכאשר הוא התקרב אליי, הבנתי שאין אדם אחר שהייתי רוצה לבלות

איתו את חיי חוץ ממנו.מה לגבי ירח דבש, אתם שואלים? נראה לי קצת לא מתאים עכשיו. נישואים זה לנצח. תעשו אתם

את החשבון, נראה לי שיש לנו קצת זמן...

חתונה אדומה

חן ובעלה. חופה בצל ההפגזות

חן סטופ לא תיכננה שדווקא ביום החשוב בחייה ישרור במדינה כאוס מוחלט בגלל הלחימה בעזה † משפחה אחת שהגיעה מאשדוד הכניסה קצת שפיות למצב, וגם הבעל הטרי שאותו לא ראתה שבוע...

תחיה גרשוני • יוצאת ידי חובה

להתבגר ולהתגברהיה חנוכה תמיד זוכרת את עצמי, מאז שאני

החג האהוב עליי ביותר.רנקודת האור )שימו לב לדו משמעות( הרא

מאלה אני סופגניות! לא, איך היא, שונה אותה החג, מצוות את לקיים ישמחו שתמיד "סופגניות ינוקא: מגיל כבר לימדונו הגננות

נאכל לרוב". סוכר הכי הרבה אבקת ייקחו את הסופגנייה עם והמהדרין

למעלה. בנוסף, החופשה. שבוע חופש זה ממש אידיאלי - לא ארוך

אכילה מצות, כמו מעיקות, תוספות מיני כל אין קצר. ולא בסוכה וכד', ימי חופש נטו, שבהם אפשר לעשות ככל העולה

על רוחנו.וכמובן, הדלקת הנרות. טקס קצר וחביב, שלא מצריך יותר המשפחה ובו אחר(, יהודי חג בכל )כמו מראש הכנות מדי

מתאספת במקום מרכזי בבית ומזמרת מספר שירים. אך לצערי הרב, כמו כל דבר - כשגדלים דברים משתנים.

בגלל שכולם יכולתי, כפי לאכול אי אפשר כבר סופגניות סביבי מחשבים את הערך הקלורי שלהן.

רחופשה נשמעת כמו חלום רחוק, כי חוץ מהמורים, מי עוד עו

צר את החיים שבוע שלם בגלל ניצחון המכבים ונס פך השמן?!עד כי פעם, כמו מרגשת לא כבר נרות הדלקת ואפילו וקר חשוך בחוץ עייפים, מהלימודים, או מהעבודה שחוזרים ובחדר יש ים של מטלות לעשות, טקס הדלקת הנרות מתרחש

רק כדי לצאת ידי חובה. אפילו לא מסיימים לשיר את כל הבתים של "מעוז צור".

ראז מחג שהייתי מחכה לו שנה שלמה, הפך חנוכה לעוד תאריך בלוח השנה, וכל פעם מחדש אני מייחלת שהפעם זה יהיה

שונה ואצליח להתרגש כמו פעם... אולי השנה זה יצליח?שיהיה לכולם חג חנוכה שמח!

חן סטופ • בפוסט טראומה

19 יום שלישי, כ' בכסלו תשע"ג | 4.12.2012 ידיעות אחרונות | אריאלה

רכולם מכירים את מתחם הקכמעונות המשמש רוואנים מכיר כמוני מי הסטודנטים.

ראת זה, כי אני גר שם זו השנה השנייה. כששואלים אותי עונה אני שם? לגור זה איך לשואלים, שזה נורא נחמד וזה כמו "מילואים", רק עם הרבה לימודים, אבל בעצם אני משקר

להם והכי גרוע שאני משקר לעצמי.צריך שלי שלכסף חושב ואני משלם אני להיות פיצוי הולם. לא הגיוני שכל יום ראשון,

רכשאני חוזר מההורים לקרוואן, אני מגלה שהכיור, המגירות והארונות שורצים כולם ג'וקים, הם מגיעים לכל מקום. כשמתלוננים, מקבלים הג'וקים כי עוזר, בדיוק שלא 300 קיי סנו ממשיכים לבוא. אני חושב שאם אני כבר משלם

וצריכים אחראים המעונות עובדי אז פה, וגר למצוא פיתרון הולם, למשל להביא מדביר.

שאנחנו רבות מיני אחת בעיה הם ג'וקים נאלצים להתמודד איתן בקרוואנים. מטרד נוסף

הדבר עובדה. וזו קר, במעונות בחורף. קורה האחרון שהקיר בקרוואן עושה הוא לבודד, אז שאולי שונים מסוגים מחממים מביאים אנחנו חיינו את מסכנים אבל העבודה, את עושים

ואף שנפצעו אנשים על סיפורים חסרים )לא שבא חם בקיץ מנגד מחממים(. מאותם נספו והמאוורר קרה, במקלחת היום כל להיות לך שהבאת מהבית, לא באמת עושה את העבודה.

ולמרות כל אלה עדיין ממש כיף לי לגור כאן. לידך, וגרים איתך שלומדים הטובים החברים הופכים את כל הסבל הזה לחוויה אחת גדולה.

"ישיבת חברים" אחת בערב ואני מאושר.

אפי כהני • סכיזופרניה בקרוואן

רע לי, טוב לי

נפתח שנולדתי, אחרי שנה המרכז האוניברסיטאי אריאל

רשבשומרון. הזמן עבר והתברגרתי יחד עם המכללה. השי

העיר, ראש לו דרוג שמחכה בשנה אולי יגיע נחמן, רון את שיעברו קטנות בירוקרטיות עקב הבאה "אחוז החסימה" של הממשלה או אלוף פיקוד

המרכז, ויהפכו את המרכז לאוניברסיטה. יתפזרו, הזיקוקים במדור יפמפם הכסף לתואר ההרשמה

הספ ובניית רראשון האפוקליפטית רייה יש תושלם. במדינה

במ אחת, בעיה ררק האוניברסיטאי רכז

שהוא האלחוטי, הפן את להשריש שכחו הבסיס לבניית מוסד אקדמי מודרני.

פרופ' יהודה דנון, הגעת למוסד לאחרונה, וידוע שלא אתה גרמת למצב האבסורדי עם הגישה )או חוסר הגישה( של המרכז לאינטרנט אותנו. "לרפא" הכוח יש לך אבל אלחוטי,

עמיתיי עם יחד ואני הגיעה, שלישית שנה מהכשל לסבול וממשיכים סבלנו ללימודים, במערך הלוגיסטי של האינטרנט פה, כשאנחנו שמגיע בסדום, מצדיק אלחוטית" "מסופקים לכיתה או לספרייה עם מודם מובנה המספק ברדיוס אותו הסובבים לכל חיצוני אינטרנט

של 6 מטרים. שהעברנו, והפניות התלונות המכתבים, נדחו על הסף. לא יכול להיות שאחרי שלושה

קליטת אין מתקיים, המוסד בהם עשורים נורמלית, אומר וכשאני נורמלית, אינטרנט אני מתכוון לזה שאין קליטה כמעט בכלל )גם והמרשימים(. החדשים האודיטוריום במבני התיסכול הגדול, אדוני הנשיא, הוא לא שאין קליטה, אלא שאין מי שיעשה כלום בנידון. מי

יודע שהדרך הכי טובה לטפל במחלה, כמוך שאנחנו מה בדיוק וזה לשורשה להגיע היא אינטרנט קו ישנו יודע, כפי שאני מבקשים. אלחוטי במרכז שניידר לרפואת ילדים, אותו

רהקמת, אפילו נכחתי שם מספר פעמים והבחנתי שהוא אכן קיים.

המרכז האוניברסיטאי באריאל נמצא במצב של טראומה, כי על חדר המיון הוא כבר פסח, ולפני שנוכרז כאוניברסיטה, כל מה שאנחנו מבקשים זה שיהיו לנו דרכי גישה חופשיות אנחנו, לאינטרנט.

הש מהשנה רחבר'ה כמעט כבר לישית, באופן שהתייאשנו

רסופי, כי אוטוטו אנוחוש מחפשים רחנו

בחיינו, אבל הסטודנטים בים על הצעד הבא יהיו השכלה, פה לרכוש שבאים החדשים הדעת וחוות המוסד של הבאים השגרירים השלילית על המוסד, אותה יעבירו לחבריהם או לבני משפחתם, השוקלים ללמוד לימודים

אקדמאיים - תהיה לשיפוטך בלבד.

ליאב בן שלום • לא קולט

חוסר סיפוק אלחוטי

בתחילה חשבתי לכתוב איזו חבר או פוליטית רתובנה

כעם, שלנו המצב על תית נכתב הטור אבל כמדינה. שהוא לפני וחצי שבוע בארץ, ואצלנו מתפרסם, ערב, בכל לקצה מקצה משתנות החדשות כך שהסיכון גדול מדי. על כן בחרתי לכתוב על תופעה יציבה יותר, אחת היציבות במזרח התיכון - על קבוצת הכדורגל שלי, מכבי תל

אביב. כי מה שבטוח, בטוח.כמו משפחה, כמאמר הקלישאה, גם קבוצה שנת קרה וכך בך. בוחרת היא בוחרים, רלא

האחרונות, השנים שבר16 קבוצה עם קעתי בערך התקופה בה אני קשור בה רגשית, זכתה באליפות אחת בלבד, וגם היא, למרבה המבוכה, היתה לפני עשור והושגה ביחס שערים בלבד. עד לא מזמן זה היה נראה לי די נורמלי.

פע מנצחים, פעם לשבת, משבת רמשחקים מיים מפסידים, מטפחים שחקנים צעירים ואז משאילים אותם להפועל רעננה וכך הלאה. אט אט זה הפך למובן מאליו, עוד עונה עברה רואה רק במהלך וצלחת הפכה לכלי שאני

ארוחות היום. אם הייתם שואלים את יזהר אשדות, הוא בטח היה אומר לכם שלהפסיד אליפות "זה

עניין של הרגל".עד שהגיע הרגע בו נפל לי האסימון. אני לאכול ישבתי מזמן. לא קרה שזה חושב לי משלמים )פרסומת! טעמים ב-4 פלאפל על קולח לדיון נקלע עצמי ומצאתי המון(

כדורגל ישראלי )אז כן יש דבר כזה!(. רבמהלך דיאלוג, בו שיתפתי סועד מהשול

חן שמנגד בזיכרונותיי המתוקים מהאליפות הצעיר, שהבחור לשמוע נחרדתי האחרונה, בגיל גיוס להערכתי, אינו זוכר כלל את אותה

עונה בגלל "שהיה אז קטן מדי")!(. הרי זיעזע, ממש זה אותי לעשות, מה אני זוכר את רגעי האליפות כאילו זה קרה במחזור מבקיע עובד ראובן את אתמול. האחרון מול הפועל פ"ת, אותי בועט מרוב את צובע שבמרפסת, בוויטרינה התלהבות כל הבית דווקא בצבע אדום שניגר מכף רגלי המדממת, וגם את הבגרויות שאליהן הגעתי

בצליעה באותו שבוע. אז יש לי קבוצה גדולה עם הרגלים קטנים, לגבי אופטימי עדיין אני הכל למרות אבל לא, אם וגם ישתנה. הכל העובדה שהעונה עד חשבתי ככה לפחות מחוסן. כבר אני

שהגיע הדרבי האחרון.

4 . 1 2 . 2 0 1 2

בני כהן • עדיין אופטימי

צלחת אני רואה רק בארוחות

במרדף אני שלי החיים כל שהשנים ככל הזמן, אחרי

רעוברות איתן גם גדלה ההרגשה שאני לא מספיקה שום בכל, לגעת הזה הרצון דבר.

רלטעום, ללמוד, לעשות, להרגיש, לחוות ובעיקר להספיק, פשוט להספיק. אבל השאלה היא – להספיק מה? אני נמצאת בתכנונים לגבי מה יקרה מחר מחרתיים, או את לחוות שוכחת כשאני שנים, 10 בעוד מה שקורה עכשיו. בתקופה האחרונה הגעתי אז אפסיד, ספק ללא אני שבמרדף לתובנה זאת בכל הקלבסה אבל הרפיתי, נרגעתי,

הבא הדבר על והמחשבות עבודה. נותנת נשלט, בלתי שזה כנראה בראש. מכרסמות

אנחנו תמיד נרצה עוד.סבא שלי ז"ל תמיד היה אומר לי, "שאין זמן

רכמו ההווה". הוא גידל אותי, לקח אותי לחוגים. בזמן שהתבכיינתי, סיפר אותי בתספורת קצרה, כמו של בן כשהייתי בת שש, ואת כל

התכונות החיוביות שלי ירשתי ממנו. הוא גם בהחלט יישם את ברכת יום ההולדת 100 כ-20, וחי כמו דוכס. כשהגר - לחיות עד

עתי לבקר אותו בפעם הראשונה בבית האבות נתקפתי חרדה, ושם ירד לי האסימון. לראות מולך עשרות זקנים - לכל אחד יש את המקום

החלוק עם המטפל את השולחן, מול הקבוע הלבן שעוזר לו להכניס את הכפית עם הדייסה ברורים חצי משפטים ממלמלים חלקם לפה, וחלקם פשוט בוהים בתקרה. ויש את סבא שלי

עם העיניים המחייכות – כל עולמי.לכל הזקנים החביבים שישבו בחלל החדר יש עבר, כל אחד הוא עולם ומלואו - רופאים, יושבים כולם הנה אבל סופרים, מהנדסים, שלו גלגלים בכיסא אחד כל החדר, באותו עברו, הם מה משנה לא בלשרוד. ועסוקים כולם לעצמם. רכשו מעמד איזה או השיגו בסופו של דבר נהיים שווים ומגיעים לאותו

מקום. אין לאן למהר, זמן הפציעות יגיע.

לנה מיחלין • חיה כמו דוכסית

עניין של זמן

כשאני חוזר לקרוואן, אני מגלה שהכיור, המגירות והארונות שורצים כולם ג'וקים. כשמתלוננים על

זה, מקבלים סנו קיי 300 שלא בדיוק עוזר

אנחנו "מסופקים אלחוטית" רק בזכות צדיק בסדום, שמגיע לכיתה עם מודם מובנה, המספק

אינטרנט חיצוני ברדיוס של 6 מ'

ידיעות אחרונות | אריאלה יום שלישי, כ' בכסלו תשע"ג | �04.12.2012

אני עדיין אופטימי שהעונה הכל ישתנה.

וגם אם לא, אני כבר מחוסן

בשלושת העשורים האחרונים אוכלוסיית ישראל גדלה באופן משמעותי, הודות לעלייה המאסיבית במדינה מתגוררים כיום העמים. חבר ממדינות הצליחו מרביתם רוסית, דוברי ממיליון למעלה עדיין חלקם אך חדשים, חיים ולהקים להסתגל מתאימים הוריי ה"צברית". החברה מפני מסתגר

לסוג השני, שעדיין מחפש את עצמו בארץ הקודש.זכותי בגיל 19 החלטתי שאני רוצה לממש את כיהודי ולעלות לארץ. זו לא היתה החלטה קלה. בכל זאת, הייתי צריך להשאיר הורים, חברים ואת כל זיכרונות הילדות שלי מאחור ופשוט לעלות לבדי.

לא ביקשתי מהוריי לעלות יחד איתי, כי ידעתי עד כמה יהיה קשה לאנשים הנמצאים בעשור החמישי לחייהם לעזוב הכל ולעבור למקום חדש. חששתי גם שארגיש רגשות אשם מכיוון שהם עלו לישראל רק

בגללי והם סובלים פה.רצה הגורל או יותר נכון הגעגועים ולפני שנה וחצי, בזמן תקופת המבחנים של שנה א', הם החליטו שחשבתי השחור התסריט לצערי, אליי. להצטרף שיקרה התממש. אני מתגורר במעונות הקרוואנים במרכז, וחוזר כל סוף שבוע לביתנו בירושלים, שם אני רואה עד כמה הם סובלים. כבן, אני מסייע להם כמה שניתן, אך איני מסוגל לגרום להסתגלות שלהם

להיות מהירה כפי שהם רוצים.

עבודות זמניות בבנייהאמי, אולגה, 45, מנסה ללמוד את השפה ומטפלת בקשישים. "קשה לעלות בגיל כזה, כי הבריאות כבר לא משהו וגם הזיכרון לא כמו פעם", היא אומרת. "למידת השפה לוקחת לי יותר מדי זמן. אני באמת

מקווה שאתחיל לעבוד בעבודה טובה יותר".אז למה עלית? היו לך חיים טובים באוקראינה.

"ביקרנו פעמיים בישראל והתלהבנו, כי יש לנו פה קרובי משפחה שעלו לפני 13 שנים. חוץ מזה אתה גר פה, ולחיות בלעדיך במשך שש שנים לא היה פשוט. ידעתי שבשלב מסויים נעלה, כי רצינו

להיות כולנו יחד".

אבי, ארקדי )47(, עבד באוקראינה כמנופאי ונהנה הצליח לא עדיין הוא בישראל מהעבודה. מאוד לתפוס את השפה, וגם מה שלמד באולפן, כבר הספיק לשכוח. רישיונו כמפעיל מנופים לא מוכר בארץ, וכל זה מונע ממנו לעבוד במה שהוא יודע ואוהב.

בינתיים הוא מסתפק בעבודות זמניות בבנייה. אבא, היית מוכן למציאות כזו?

את לקבל יסכימו שלא ידעתי לא לא. "ממש

הרישיון שלי מאוקראינה. אני נאלץ לעבוד בעבודה לקורסים צעיר. נעשה שאני לא וזה קשה, פיזית אני לא יכול לצאת, כי כולם מתקיימים בעברית. הבטיחו לי שבקרוב ייפתח קורס ברוסית, אבל כבר

שנה אני ממתין לו".וללמוד מה לזמן לעבוד להפסיק שווה אולי אז

עברית כמו שצריך?"הרוסים שעובדים איתי עוזרים לי, וגם הערבים והישראלים מסבירים לי מה שאני לא מבין בשפת להסתדר. אפשר עצמם, החיים מבחינת הסימנים. יש כי עברית, לדעת צריך לא בסופר או בשוק מספרים. בכל שאר הדברים, כמו טלפון או מכתבים,

אתה עוזר לי".

החיים נשארו באוקראינהבאוקראינה. נשארו הוריי של דברים מעט לא "לא מכרנו את הדירה, ואנחנו לא משכירים אותה בינתיים. עם מחיר הדיור בישראל אין מצב שנצליח לקנות פה דירה בקרוב, בטח ללא עבודה טובה. כל החיים עבדנו, והיינו מאוד מרוצים בקטע הכספי. גם החברים שלנו שם. קשה לנו להשאיר הכל מאחור". תמיד אומרים שהמנטליות של העולים החדשים

ואבי הוא כנראה שונה לחלוטין מזו של הצברים, להסתגל מאוד לי "קשה ביותר: הטובה הדוגמא לישראל מבחינה מנטלית. אין לנו שום דבר משותף עם האנשים פה. לדעתי, לכל העולים קשה, אבל הם מסתירים את זה. לי ייקח עוד הרבה זמן עד שארגיש

ישראלי, אם בכלל".אין שום תחום שבו אתה מזדהה עם הצברים?

פה מאחד שבאמת הדבר זה הביטחוני. "בקטע

ירושלים ליד הטילים כשנפלו עכשיו, כולם. את הרגשתי את זה. האנשים פה התרגלו לחיות בסכנה,

וגם אנחנו לאט לאט מתרגלים".אני סירבתי לקבל את הקושי של הוריי, כי ידעתי אמי לארץ. ובהסתגלות בלימודים לי יפריע שזה הבינה זאת, ומנסה לעשות תפנית בחייה: "אני רוצה להירשם לעוד אולפן, ואולי לקחת קורס מקצועי".

מה מונע ממך להתקדם?"אני כבר לא מסוגלת לעבוד בכל עבודה. קשה לי לעמוד על הרגליים, אבל אני גם לא יכולה לשבת כל הזמן. אני מקווה שתהיה לי עבודה טובה אחרי

שאלמד את השפה".באינטרנט חבריהם עם מתכתבים הם בינתיים, ורואים סרטים וסדרות ברוסית. לפעמים אני חושב

לעצמי שרק הכתובת שלהם השתנתה. ומנסה שהתאקלמתי, מרגיש להם, בניגוד אני, להראות להם גם את הדברים החיוביים. לאבא זה עדיין קשה. אמא היא הגשר בינינו: "נראה לי שהפכנו ליותר חזקים בישראל. התכנון הוא להמשיך ולחיות את חיינו פה, ליד האנשים הקרובים לנו. יש לי פה אמא, אחות, אחיינית, בעל ובן. אנחנו סוף סוף חיים

קרוב, ואין לי כוונה לרדת מהארץ".

ישראלי )כמעט(

רומן עם הוריו. חיים בישראל אבל חושבים על אוקראינה

בגיל 19 החלטתי לעלות לבד מאוקראינה. שש שנים לאחר מכן הגיעו גם הוריי, אבל גם אחרי שנה וחצי בישראל, היום הם מתקשים להסתגל

"לא מכרנו את הדירה באוקראינה, ואנחנו לא משכירים אותה בינתיים. עם מחיר הדיור בישראל אין מצב שנצליח

לקנות פה דירה בקרוב, בטח ללא עבודה טובה"

הכותרת נשמעת מפוצצת, מרגיש אני כך אבל אה?

בחודש וחצי האחרונים. לא מדובר באסון שקרה במשפחתי, חס וחלילה, או משהו דומה, אלא העובדה

הפשוטה ששללו לי את רישיון הנהיגה. יותר הרבה דברים שיש ברור כן, כן גרועים מזה, אבל למי שהיה רגיל בתשע השנים האחרונות להיות נייד כל הזמן עם

רכב, זו בהחלט מכה קשה. אני לצערי(, שיאמרו )ויש לשמחתי מתגורר במושב באיזור השרון, ובואו נגיד היא ואליו ממנו הציבורית שהתחבורה

בגדר המלצה בלבד. אוטובוס אחד פעם בכמה שעות, שמגיע

ררק עד נתניה, הכריח אותי לחפש אלטרנטיבות. אז פעם אמא מקפיצה ויום אחרי הבן דוד או השכנים, אבל בשורה התחתונה

צריך להסתדר לבד, ופשוט זה ממש לא. בשש המשפחה את להעיר נעים לא ליד בית לצומת אותך שתיקח בבוקר ומגיע ב-6:50 שיוצא האוטובוס בשביל לאריאל ב-8:00 )למה כל כך מוקדם, אם 9:00?!(, או לבר -השיעורים מתחילים רק ב

קש שיקפיצו אותך לעבודה בנתניה דווקא בשעת העומס של הפקקים.

נמצא פיתרון. המושב שלי אז מצאתי

בסמיכות יחסית לשיכון ותיקים בנתניה, ומשם יש אוטובוסים ומוניות שירות כל בשדה דקות 10 של הליכה דקות. כמה שלי המושב בין המחבר ואדי, ובתוך לעיר )הרגשה של טרק בדרום אמריקה(,

רמביאים אותי לתחנה של תחבורה ציבורית, שבזכותה אני יכול להגיע לעבודה או לקחת אוטובוס לתחנה המרכזית. אני יותר, מוקדם שעה לקום צריך אומנם אוטובוס קווי על לעלות גם ולפעמים זה התחתונה, בשורה אבל נכונים... לא זה אם גם צריך, שאני לאן אותי מביא

לוקח קצת יותר זמן.אז מצד אחד אני בבאסה שלקחו לי את גיליתי שני מצד נעצרו, והחיים הרישיון "עולם חדש", חסכוני הרבה יותר, כי בכל זה אם גם לאריאל רכב עם נסיעה זאת, עולה העבודה, למקום או בשבוע, פעם יותר מ-5.20 שקלים לכל כיוון. ולסיכום, אבל מאוד, אפילו מפונק, שאני מצב יש יישארו הטור, את קוראים שאתם בזמן לי פחות מעשרה ימים עד שאחזור לנהוג

בכבישי ישראל.

ברק חקלאי • נהג בהקפאה

נעצרו לי החיים

רומן מוקרינסקי • בין שני עולמות

�1 יום שלישי, כ' בכסלו תשע"ג | 4.12.2012 ידיעות אחרונות | אריאלה

יש מצב שאני מפונק, אפילו מאוד,

אבל בזמן שאתם קוראים את הטור,

יישארו לי פחות מעשרה ימים עד

שאחזור לנהוג בכבישי ישראל

ידיעות אחרונות | אריאלה יום שלישי, כ' בכסלו תשע"ג | ��4.12.2012

מאת בני כהן| ידיעות אחרונות אריאלה

בתחילת לי אומר אקליט", אני "גם שראה לאחר ,)57( נוימן דני הראיון ההקלטה מכשיר את מצודד אותי לכיוונו. וכך בעצם נראה הריאיון כולו. לנוימן יש הרבה מה לומר בכל נושא - פוליטיקה, ספורט, מפיו, מילה מוציא שהוא לפני אבל - תקשורת הוא נושך את לשונו ושומר על ממלכתיות. כמו

הערוץ שבו הוא מופיע. הזהירות היא תוצאה של דברים שאמר כביכול צוטטו ואשר משחק שידור לפני 2011 בתחילת "לו ישראל: קול שדרנית גיא, כרמית ידי על הפועל לאוהדי טרנספר עושה הייתי יכולתי לא מעולם הדברים ישראל". ערביי עם יחד נוימן הפיק לקחים. "סילפו את מה אומתו, אבל שאמרתי. אמרתי 'בטח תגידי שאני רוצה לעשות טרנספר...', אבל מאז אני מקליט כל ריאיון כדי

להיות בסייף סייד".

צודק נוימן, בשביל מה לו להסתבך? עם חוזה שם רובם הראשון, בערוץ )מהבודדים טאלנט

פולי וחלומות מדושנת משכורת רפרילנסרים(, טיים הוא לא מעוניין להסתבך יותר )"אם זה לא היה עיתון סטודנטים, לא הייתי מתראיין"(. אבל

מה לעשות, לפעמים זה יוצא לו.

"אני מקווה שאגיאר בחיי נוימן הוא בית"ריסט ברמ"ח איבריו. ירושלמי את מקבל האחרונות השנים שבארבע לשעבר, האוויר הצלול כיין שלו במבשרת ציון הסמוכה. "אני בית"רי, גדלתי שם, הייתי קפטן הרבה שנים בשנים גם ממני". חלק תישאר תמיד ובית"ר נוימן נראה בקרבתם של בעלי הבית האחרונות בקבוצה. אם זה גאידמק, אגיאר או טביב שמצוי בתהליך רכישת הקבוצה. "אין לי קשר עסקי עם על לו מספר שאני לאחר מבהיר הוא בית"ר", צ'אפחה שנצפתה בינו לבין בעלי הפועל תל אביב לשעבר. "אלי טביב ואני ידידים הרבה שנים, עוד לפני שהגיע לבית"ר, גם התארחתי אצלו בארצות הברית ואני מעריך אותו מאוד, אני מקווה עבור

בית"ר שהוא יגיע, אני לא מתווך, אבל את שלי בנושא אמרתי למי שהיה צריך".

־ומה לגבי גאידמק, אגיאר ועוד זרים שמגיעים לכדורגל הישראלי בלי סנטימנטים?

ותורם, הנה שמגיע מי לכל להודות "צריך מי שמקדיש צריך להצדיע לכל ביזנס, זה היום מספיק אין שלתקשורת הבעיה וממרצו. מהונו גאידמק, לגבי כבוד. פה נותנים ולא סבלנות

הוא בא בשאיפה ברורה, להגיע לראשות עיריית ול נכונה, לבוא היתה רירושלים. הדרך שלו לא

שפוך מיליארד שקל בבת אחת. הוא הפקיד את ניהול רעים בלשון המעטה. בידי אנשי הקבוצה אני הייתי מנהל את זה אחרת ועוד הייתי חוסך

לו הרבה כסף."לגבי אגיאר, אני הבאתי אותו לבית"ר. הוא בא מכן לאחר עושה. הוא מה בדיוק וידע מציונות הוא נקלע לסיטואציה קשה וחבל מאוד שכך זה נגמר" )ספינתו נבלעה בלב ים ומאז לא ידוע מה

עלה בגורלו - ב.כ.(.איפה הוא? חי או מת?

אם יודע לא אני בחיים, שהוא מקווה "אני זמן הרבה כבר עבר אבל איפשהו, מסתתר הוא

ואני בספק".נשארנו עם קורנפיין. הוא עושה רושם של

בחור פיקח, אבל הקהל נגדו."זה לא נכון, זה רק קומץ מוסת ומסית שמונע מאינטרסים. אני יכול להעיד על כך שאיציק עושה משאיל שחקנים, בין מתמרן הוא נפלאה. עבודה ומוכר. כל מי שבא אליו בטענות - אין לו מושג".

היה לא עדיין בבית"ר, ערבי שחקן לגבי מה כזה.

"מבחינתי? כל שחקן שהוא טוב ראוי לבית"ר, ובלי קשר לדת ולגזע. אני חונכתי על ברכי תורת

ז'בוטינסקי ואצלו אין גזענות".קריאות שמענו מזמן לא גזענות, אפרופו כלפי טוטו תמוז בתוספת בננות מהיציע בזמן

משחקה של בית"ר מול הפועל תל אביב.

לת בגזענות מתנהג לא בית"ר של ר"הקהל מוז. לא זרקו בננות, זרקו חפץ אחר, לא מזוהה. נישקו אוהדים אותם בירושלים שיחק כשהוא אותו והשיאו אותו על כתפיים, נכון? כאב להם התבטא כלפיו הכעס ולכן לעזוב נאלץ שהוא

בנהמות. כך גם כלפי יוסי אבוקסיס".ערן לוי בולט העונה בקבוצה.

"תקשיב לי, אם אני הייתי המאמן שלו - הוא לא היה משחק אצלי לפני שהיה מוריד 20 קילו.

לוי משחק בהליכה".

"רואים עולם" או דיסקו?נוימן, נשוי ואב לשלושה, הוסמך לעריכת דין זאת עם אך שנים, של מבוטל לא מספר לפני

רעיסוקו הראשי היה ונשאר כדורגל. דווקא במשפחה של רופאים )סבו ואביו ז"ל בעבר וגם אחיו(, הפך נוימן הקטן לכבשה השחורה שמכדררת על הדשא. "אבא תמיד אמר לי: 'אין עבודה המביישת הצד על תעשה עושה שאתה ומה בעליה, את הכבשה אז דין עורך גם אני מאז ביותר. הטוב

כבר בצבע אפור".בכדורגל היה יותר כסף מברפואה?

ר"בתקופה שלי הכסף של הכדורגל הספיק לגרעינים ופיסטוק, אחי יותר עשיר ממני".

לאחר מספר שנים כפרשן כדורגל ברדיו קול ישראל, שודרג נוימן בתחילת המילניום לתפקיד פרשן הבית של ערוץ 1, וניתן להתמוגג מהגיגיו של הישיר השידור במהלך בערב שני יום בכל

המשחק המרכזי. ש'הכדור הצהיר השנים, במהלך השאר, בין הפנים, עם זה 'הפאלש בערב', יותר מהר נע שנות פרה כמו הוא סבן ו'קלמי החיצון', רלא

זאת, מלבד בחלב'. בועטת כך ואחר חלב נת חו על הטענה קבוע באופן ראשו מעל ררובצת

שאלה? "איזו שידור. במהלך אובייקטיביות סר בוודאי שאני אובייקטיבי!", מודיע נוימן. "אוהדי הפועל יגידו שאני לא? הם גם אומרים שאני שונא

יש נוימן בעד האגרההוא שומר על פאסון, מקפיד על אובייקטיביות ובורח מגילויי גזענות. גם שמעון פרס וברק אובמה מקבלים ממנו כבוד בית"רי † ככה זה כשהפרשן

הלאומי בונה על עתיד במגרש הפוליטי † למה שיבחרו בו? כי "תשעים אחוז מהעם יודעים מי זה נוימן, ולא משנה מה כתב עליי איזה פוץ"

רק בחירות

• שלי יחימוביץ' - "מחבב אותה באופן אישי".

• יאיר לפיד - "סימפטי, הדעות המדיראופנה מפלגת לליכוד. דומות שלו ניות

- אין אידיאולוגיה".• שמעון פרס - "משכמו ומעלה, למרות רבות תרם המתרס, צידי משני ששנינו למדינת ישראל, מוערך מאוד בעיניי, על

אף שאינני מסכים עם הסכמי אוסלו".זו שלו "מילה - ליברמן אביגדור •

מילה, אפשר לסמוך עליו".• משה כחלון - "ידיד, אוהב אותו, אמררתי לו שהוא לא צריך להקים מפלגה".

• אהוד אולמרט - "כעסתי עליו מאוד עם שמאלה חותך הוא לקדימה, כשנטש אבל רץ, הייתי לא במקומו אני הזמן.

שיבושם לו".• ציפי לבני - "פרווה. לא בשר, לא חלב. יכולה להיות לא רואה בה מנהיגה, אולי

שרה טובה". יכול ישראל. "ידיד - אובמה ברק •לעשות קצת יותר בנושא האיראני. שיתוף למען מצויין. איתו האסטרטגי הפעולה האמת, רציתי אומנם את מיט רומני, אבל שום נשיא אמריקאי לא יפגע ביחסי שתי

המדינות".לתפארת "מנהיג - נתניהו בנימין •מדינת ישראל, ירכיב את הממשלה הבאה.

בעזרת ה'".

כל מה שרציתם לשמוע מנוימן על נבחרי הציבור

"הקהל של בית"ר לא מתנהג בגזענות לתמוז. לא זרקו בננות, זרקו חפץ אחר, לא מזוהה. כשהוא

שיחק בירושלים אותם אוהדים נישקו אותו והשיאו אותו על כתפיים, נכון? כאב להם שהוא נאלץ לעזוב ולכן הכעס כלפיו התבטא בנהמות"

נוימן )משמאל( נוגח לרשת, בימיו הגדולים כשחקן בית"ר ירושלים

�3 יום שלישי, כ' בכסלו תשע"ג | 4.12.2012 ידיעות אחרונות | אריאלה

ראותם, נכון? אז הנה במשחק האחרון אמרתי שהגיע פנדל להפועל ושלא היה פאול נגדם. תראה, ישים לא אחד אף לטובתם, משהו אגיד כשאני גרועים שהם אגיד אני אחת פעם אם אבל לב,

כל העולם יבוא".אז איך תסביר את העליהום כלפיך בתקשורת?"תגיד, כותבים נכון את השם שלי? אז שימשיכו עשיתי שאומרים. כמו ויסבלו שיחיו לקשקש, הכדורגל על שכותב עיתונאי מכל יותר קצת 90% לפעמים. להם בז גם אני ולכן הישראלי

איזה מה משנה ולא נוימן, זה מי יודעים מהעם פוץ כתב עליי. לא שיקרתי, גנבתי או רצחתי. לא

יזרקו אותי מלשכת עורכי הדין". לילה", של "בובה את שהפכו הדמויות אחת למצחיקה הספורט, ערוץ של הסאטירה תוכנית אותו עצמו, נוימן של היתה כך כל ומוצלחת גילם אלי יצפאן. בעיקר זכור המערכון בו מסביר פרטים ענקי, אף מודבק לו "נוימן", בפאתוס נוימן אבל הכדורגל, משחק על טריוויאליים המקורי מסרב להתרגש גם מכך. "זה כיף, החיים

זורמים, זה לא מרגיז אותי, נהפוך הוא".לא עבר זמנו של הערוץ הראשון? ערוץ שהעם

צריך לממן באמצעות אגרה?!מקבלים המדינה תושבי חושב. לא אני "לא, הם אחרים בערוצים הזה, בערוץ בחינם HDמצויינות תוכניות יש מזה חוץ לשלם. צריכים 'פוליטיקה'". שני', 'מבט עולם', 'רואים בערוץ: שלו הטלוויזיה מסך על שעל בזמן נוימן אומר

רואים את... ערוץ 2.אבל לא כולם מתחברים לז'אנר הזה. הצעירים

למשל לא צופים.לדיסקוטק. שילכו אז אוהבים? לא "הצעירים

זאת מדינה דמוקרטית".־היית רוצה לפרוץ את גבולות הספורט בטל

וויזיה, לשדר אקטואליה, להגיש שעשועונים?אק אבל בידור, איש לא אני לא, ר"שעשועון

פוליטיקה מבין גם אני כי כן, בהחלט טואליה ואיש פוליטי בעצמי. אני לא מקדם את זה כרגע.

כשארצה, אבקש להשתלב". אכן איש פוליטי נוימן, הוא מעולם לא הסתיר )"המפלגה שלי היא ימין נטיית ליבו לכיוון את שאלות לקראת אותו מכין וכשאני הליכוד"(, פוליטיות, הוא מזדקף ונדרך. "הליכוד ביתנו היה מהלך גאוני של ביבי ואיווט, כדי שבסופו של יום

היא תהיה הרשימה הגדולה ביותר בפער גדול".השלם ירידה. על מצביעים הסקרים בינתיים

נמוך מסך חלקיו."שטויות, בסקרים יש תמיד סטיות, אני חושב

שהאיחוד יביא מעל 40 מנדטים, השאלה כמה".יש נהירה של אנשי תקשורת לפוליטיקה כעת,

למה לא הצטרפת לפריימריז?"כבר פנו אלי לא פעם מהליכוד, גם במערכת גם אלי פנה הקודמת בפעם הנוכחית. הבחירות לו שעוד מוקדם נתניהו, השבתי ראש הממשלה לי, אבל זה כל הזמן מקנן באיזשהו מקום. יש לי

עוד כמה דברים שאני צריך להספיק קודם".

נוימן. "בתקופה שלי הכסף מהכדורגל הספיק לגרעינים ופיסטוקים"

"גאידמק בא בשאיפה להגיע לראשות עיריית ירושלים הדרך שלו לא היתה לשפוך

מיליארד שקל בבת אחת. הוא הפקיד את הקבוצה בידי אנשי ניהול רעים. אני הייתי מנהל את זה

אחרת, ועוד חוסך לו הרבה כסף"

שלישיית המופלאיםנוימן תפס מקום של קבע בהרכב 1972/73 בעונת ירושלים בית"ר הראשון )"המשחק 17 בן בעודו שלי בבוגרים היה בגיל 15 ועשרה חודשים. הקריירה רוב את השיא"(. שזה חושב אני בשני זכה אף עימה בקבוצה, עשה הבוגרת הגמרים בשני כובש בעודו המדינה גביעי )76', 79'( בנוסף זכה בסגנות הליגה )79'(. ב-1980 עבר למשך שנה וחצי לקבוצת מכבי תל אביב, בהמשך חזר לבית"ר אך נאלץ לפרוש

בגיל 30 בשל פציעה בשרירי הבטן.היפה בבית"ר שיתף פעולה עם בתקופתו

ראורי מלמיליאן וויקטור לוי בשלישייה שכורנתה "שוקולד מנטה מסטיק". "זו היתה שלי

שיית הקישור הכי טובה שהיתה בישראל בכל הזמנים", נזכר נוימן. "היום משחקים 2-4-4 1-5-4. בזמנו שיחקנו שלושה קשרים בלר -ו

בד, והיתה בינינו הבנה עיוורת. היינו נותנים הצגה בכל משחק".

מהש החברים את היום גם פוגש ־אתה לישייה?

אביב. בתל גר מלמיליאן בקשר. "אנחנו לו יש יום. מדי פוגש אני לוי ויקטור ואת אצלו שותה ואני בירושלים פה מעדנייה

קפה".בנבחרת היית פחות בולט.

17 הופעות. מהסיבה הפשוטה שבר "יש ליתקופתי היינו מוחרמים ולא רצו לשחק נגדנו. היו לא ויוגוסלביה המועצות ברית בנוסף, נגד אוסטרליה מפורקות. מדי פעם שיחקנו

או יוון, זהו".

על הזמנים שבהם נוימן שרף את הרחבה

נוימן. מגיל 15 בבוגרים של בית"ר

ידיעות אחרונותאריאלה

טרמפ לאהבה הוא: מעוז צור )כן, כן(, �6, ירושלים,

תקשורת שנה ב' היא: יונה חביב, �1, ירושלים,

מדעי ההתנהגות שנה ב'ההיכרות: בטרמפים לירושלים. היא נסעה איתו כמה

פעמים, עד שהוא התחיל איתה, ומאז הם ביחדפז"מ: חצי שנה

מקום בילוי מועדף בקמפוס: מחוץ לקמפוס

הם למדו יחד, הכירו במקרה או נפגשו ביום הסטודנט. קבלו שישה זוגות שהתאהבו בין הכתלים או על המדשאות של המרכז

מאת מור בן חמו ויסמין חבשושידיעות אחרונות אריאלה

אני רואה אותה בדרך לקפיטריה

שמח במעונות הוא: משה מידן, �5, פתח תקווה,

הנדסת תעשייה וניהול שנה ג'היא: שיר סיני, �6, הוד השרון, תקשורת שנה ג'

ההיכרות: הם גרו אחד מול השני במעונות �10, התיידדו ואפילו ניסו לשדך אחד לשנייה חברים,

עד שהוא הציע לה לצאת איתו. היום הם גרים יחד באריאל וויתרו על סאגת המעונות

פז"מ: שנה ועשרה חודשיםמקום בילוי מועדף בקמפוס: קפיטריה בניין �

ממסיבה למסיבה הוא: מאור אביעד, �9, כפר סבא,

בוגר תקשורת �011היא: דנה כהן, �4, שלומי, תקשורת שנה ג'

ההיכרות: הם נפגשו לראשונה במסיבת פתיחת השנה �010. היא מצאה חן בעיניו, הוא צירף אותה

לפייסבוק, ואחרי חודש הזמין אותה ליומולדת שלו. מאז הם יחד. כיום גרים ברמת גן

פז"מ: שנתייםמקום בילוי מועדף בקמפוס: מחוץ לקמפוס

טוב שיש חברים הוא: אלעד גילאור, ��, מושב בני עי"ש,

תקשורת שנה ג' היא: ורד אדאבי, �5, ירושלים,

מדעי ההתנהגות שנה ג'ההיכרות: דרך חבר משותף שלמד באריאל

פז"מ: עשרה חודשיםמקום בילוי מועדף בקמפוס: "קוקולה"

שייך ושייכת הוא: לירון שייך, �6, יקיר, קרימינולוגיה

ותקשורת שנה ג'היא: חן שייך, �3, יקיר, תקשורת שנה ג'

ההיכרות: הוא יצא למילואים וביקש ממנה סיכומים. אחרי שנה הוא כבר ביקש את ידה

פז"מ: שנתיים וחודשיים, מתוכם נשואים שנה וחודשיים

מקום בילוי מועדף בקמפוס: קפיטריה �5

שלושה בדירההוא: אסף ברדוגו, �8, ירושלים, בוגר הנדסאי

אדריכלות ועיצוב פנים ��01היא: יעל סוואיד, �5, הוד השרון, מדעי ההתנהגות שנה ג'ההיכרות: חבר שלו היה שותף שלה לדירה, ואחרי

כמה ביקורים הם הפכו לידידים, עד שהוא אזר אומץ והתחיל איתה. עם כל הכבוד לחברּות, על השותף הם

ויתרו, והם גרים יחד באריאל כבר שנה וחציפז"מ: שנתיים

מקום בילוי מועדף בקמפוס: "קוקולה"