רשימת שיעורי התורהלהלן

בבית מדרשינו במשך השבוע המתקיימים

שיעורים באידיש

בין 'ה-'בימים א ,א"שליט יהושע כהן' ג המפורסם ר"מפי הרה ,בבא בתראמסכת שיעור בגמרא �

.צ"אחה 4:00-5:00השעות

7:00-8:30ות בין השע 'ה-'בימים א ,א"שליט צ"ר הגה"מומפי , ע"זי ו"בשער הכוונות למהרחשיעור �

.בערב ).ת"כ דר"מזמן צה(שיחת קודש ברעווא דרעווין שלוש סעודות �

ק"שיעורים בלשה

,ע"ש זי"וסדר התרת קללות לפי מנהג הרש, א"שליט צ"ר הגה"מומפי , ן"ק שיחות הר"שיעור בספה �

.8:30בליל שישי בשעה

"קול הלשון"א ב"ר שליט"ניתן לשמוע שיעורי מו

)2081233788 :ענגלאנדב 7183952440 :באמריקא( 03-6171086 'טל :ידיששיעורים בא �

)3-4-37-61: ענגלאנדבאמריקא וב( 1' שיעור מס –ק אוצרות חיים "שיעור בספה

3' שיעור מס –ש "סידור הרש, נהר שלום, ק רחובות הנהר"שיעור בספה )3-4-41-63: ענגלאנדבאמריקא וב(

)3-4-41-62: באמריקא ובענגלאנד( 2' שיעור מס– )השבוע' פר( שיעור בחסידות

)3-4-41-65: באמריקא ובענגלאנד( 5' שיעור מס – שיעור בספר נתיב מצוותיך ואוצרות חיים )3-4-41-66: באמריקא ובענגלאנד( 6' שיעור מס –כ שבת "שיעור בשעה

2' שיעור מס – )03-6171041' טל( ל"שיעור בספר אדיר במרום לרמח )2-7-5-2-62: ענגלאנדבאמריקא וב(

)2081233788 :ענגלאנדב 7183952440 :באמריקא( 03-6171041 'טל :ק"שיעורים בלשה �

)2-7-5-2-1: ענגלאנדבאמריקא וב( 1-2מספר שיעור –שיעור בספר התניא

)2-7-5-2-3: ענגלאנדבאמריקא וב( 3' שיעור מס –) א"ושער יחו(ן "ק שיחות הר"שיעור בסה

)2-6-5-2-4: ענגלאנדבאמריקא וב( 1-3' שיעור מס –ן "ק ליקוטי מוהר"שיעור בסה

)2-7-5-2-1: באמריקא ובענגלאנד( 1-1שיעור מספר –ק עץ חיים "ר בסהשיעו

2-4-9 03-6171002' טל: שיעורים באנגלית �

.)7183952440: באמריקא( 03-6171002' כמו כן ניתן לשמוע כל השיעורים בזמן אמירתם בטל

.02-5816622' ון בטלאפשר להשיג הקלטות השיעורים ממערכת קול הלש

:י משלוח בקשה לכתובתנו"ע בדואר אלקטרונימידי שבוע ניתן לקבל את הקונטרס

tc7@neto.bezeqint.net

כראוי 'ית בו להתדבק נזכה הקדושה התורה שבכח רצון ויהי

ועד למען לא נבוש ולא נכלם לעולם רצונו בלבב שלם ולעשות

.א"בבונזכה כולנו יחד לביאת משיח צדקינו

"ים החכמה"מכון

ירושלים 5245. ד.ת 02-5389584: פקסטל 057-3153884 :'טל

��ג"תשע�לךיו'�ק�פר"שב

ק"ליל שב

שיעור דף היומי ברכות דף מח

מוסר הנלמד מינאי המלך על הסתירה הגדולה שתתכן אצל אדם בהנהגתו בין מצוות שבינו

ח"לקונו למצוות שבאל

לרבנן לא ינאי מלכא ומלכתא כריכו ריפתא בהדי הדדי ומדקטיל להו', גמ, בלימוד דף היומי] א

זו יש ליקח מוסר איך שישנם אנשים הזהירים בעניני ' הנה בגמ', הוה ליה איניש לברוכי ליה וכו

הרי הם פרוצים ומושחתים , ואילו במצוות בין אדם לחבירו', בין אדם למקום בתורה ותפלה וכו

, שרק קב הי"וכבר צווח על ענין זה בספה, א"ל במדותיהם והנהגותיהם הרעות כלפי בנ"רח

וכל (ע שציוה על המצוות שבין אדם למקום ציוה על המצוות שבין אדם לחבירו "שאותו רבש

, כ מצוה שבין אדם למקום"שהיא ג, בכלל מאתיים מנה' מצוה שבין אדם לחבירו הרי היא בחי

א לתקן "כ א"וג, אלא שהיא חמורה ממצוה שבין אדם למקום היות שהיא גם בין אדם לחבירו

וענין זה חזינן אצל ינאי מלכא , )'רידא קודם שירצה את חבירו וימחל לו וכואותה בתשובה ג

ל הוא תכלית השפלות והפגם דמצוות "שמצד אחד הרג את כל חכמי ישראל שעוון הרציחה רח

ש לחכמי ישראל שכל ישראל "וזה אף ברציחה אף לפשוט שבישראל וכ(, שבין אדם לחבירו

כ חטא "הוי היזק והפסד שאין לשער לכל ישראל וא דהריגתם' צריכים אליהם ולתורתם הק

, ואילו במצות שבין אדם למקום דקדק ביותר, ינאי בבין אדם לחבירו בצורה החמורה ביותר

ש תרוצו "ועיי, ז"ח איך יתכן שינאי שהיה מלך וכהן גדול לא ידע לברך ברהמ"דעיין בצל

ברך היה לו כל מיני חששות שאין שאף שודאי שידע ינאי ל, )מובא בילקוט ביאורים(באריכות

' י מה שכתב התוס"עפ(דחשש דאין דין ערבות אצל כהנים , יכול להוציא הרבים ידי חובתן

כ חשש שאולי הוא לא אכל כדי שביעה "וא, )ש"ב דאין דין ערבות אצל גרים עיי"קידושין ע ע

' וכו' יבים מדאומהלחם וחיובו רק מדרבנן ואחרים שעל שולחנו אכלו כדי שביעה מהלחם וחי

כ במצוות שבין "והרי זה דבר פלא והפלא איך יתכן כזו מציאות שאדם יזהר וידקדק כ, )ש"עיי(

ו "ויש לכל אחד לבדוק עצמו אם אין בו ח, כ במצוות שבין אדם לחבירו"אדם למקום ויפגום כ

ם היו מה' שעל א, ז"הלוחות היו שוות ומתאימות זל' וידוע דב[, כזאת' פ בדקות בחי"לכה

ועל ) 'ק וכו"ז ואיסור שבועת שוא שמירת שב"ואיסור ע' מציאות ה(המצוות שבין אדם לקמום

].שהשוו שניהם בשוה אצל המקום, )'לא תגנוב וגו(השני מצוות שבין אדם לחבירו

העצה כשמזמין בעל הברית לסעודה

שיכול לומר ) ה תשעה"ד(' ועיין תוס, שתייה לההוא כסא יהבו ליה כסא אחרינא ובריך', גמ] ב

ז מנהגינו כשאנו נמצאים בברית "ועפ, ל דשתיה בכלל אכילה"דקיי, שאכלו משלו על כוס שתיה

, )ב"רסה סי' ד סי"יו(א "וידועים דברי הרמ, מילה ובעל ברית מזמין אותנו להשתתף בסעודה

ו להשתתף אך לפעמים אין ביכלתינ, ו"חדאם לאו יהא בנידוי , שהוי חיוב ליענות להזמנה זו

, )כגון מהדגים(ע באופן כזה היה טועם איזה מין מאכל מהסעודה "והסאטמער רב זי, בסעודה

אך כשגם זה קשה , וכן אנו נוהגים כשהדבר ביכולתינו, ל שבטעימת דבר מה בהסעודה סגי"וס

דשתיה בכלל , ז בשתיית כוס שתיה מהסעודה"וסגי לפ, סמכינן על הא דשתיה בכלל אכילה

.אכילה

ל בשתה"ספק הביאוהב

ל מסתפק במי שאכל פת ולא שתה "שהנה הביאוה, ונוסיף עוד בענין זה דשתיה בכלל אכילה] ג

דהלא ישנם דעות ', ז דאו"ז שתה דיתכן שנתחייב עתה שוב בברהמ"ואחרי ברהמ, ז"ובירך ברהמ

וועכשי, ז שבירך מקודם היתה דרבנן"כ הברהמ"וא', ע שאכילה ללא שתיה אינה דאו"בשו

' ונזכיר שיש א', ז מדאו"ששותה מים מצטרף זה אל האכילה הקודמת ומתחייב עתה בברהמ

, ז"ק שמזהיר שלא לשתות מים אחרי ברהמ"ל בשער רוה"מהמפרשים שמפרש את דברי האריז

א "ואמנם השפ(', ל שבזה יתחייב מדאו"ל דהביאוה"ומפרש שהטעם לזה מחמת ספק הנ

ז ואין "י המים ששותה אחרי ברהמ"ז ע"יב שוב בברהמבאיגרותיו פשיטא ליה דלא מתחי

).מצטרף המים אל האכילה שכבר אכל

פ"בי שתיה ביוהכגט ל"בחידוש הלק

ל שדין שתיה בכלל "א דבר חידוש הגדול של בעל ההלכות קטנות שס"וכבר הבאנו במקו] ד

א נכתב בתורה פ של"אך לגבי עינוי דיוהכ, אכילה הוא רק לגבי מה שנכתב בתורה לשון אכילה

יומא שיש ' בגמ' ומה דאי(, שתיה אינה בכלל אכילה' אלא לשון עינוי הרי מדאו, לשון אכילה

ט הוא "ובאמת שיטת הלק, )לדידיה שתיה אגב גררא דאכילה נקטא, כרת על אכילה ושתיה

פ ויש "מ נראה שחולה שמוכרח שלא לצום ביוהכ"ומ, שיטה יחידאה ופרכו אותה כל האחרונים

ובחד מינייהו סגי יעדיף השתיה שבזה לשיטת , י הרופא או לאכול או לשתות"ברירה עפלו ה

.פ"ט קיים מצות עינוי יוהכ"הלק

פ"בענין אינפוזיה לצורך אכילת יוהכ

י אינפוזיה לא חשיב ליה כאוכל לגבי איסור אכילה "כ פוסקי זמנינו שהאוכל ע"ונזכיר עוד מש[

אך יש , פ משום איסור מלאכת חבלה"האינפוזיה ביוהכואמנם יש איסור בחיבור , פ"ביוהכ

ע "ואמנם צ, פ"שיאכל החולה דרכו ובזה נחשב עדיין שצם ביוהכ, י"לחבר האינפוזיה כבר מבעו

ולא , שהלא בזה חובל בגופו, פ"האם מותר לחבר האינפוזיה רק לצורך שיוכל לצום ביוהכ

כ "פ ג"ן דלצורך שרוצה לצום ביוהכומנל', התירה זאת התורה בסתם אלא לצורך רפואה וכדו

ל רצה לאסור לעשות "ובדרך אגב נזכיר עוד שהגאון בעל משנה הלכות זצ(, שרי לחבול בגופו

, כ נאסר זה מחמת איסור חבלה בגופו"שטען שהוי בדיקה מיותרת וא, בדיקת דור ישרים

דאשכחן לגבי דכמו, אך היום כבר התברר שבדיקה זו נחוצה, שאסור לאדם לחבול בגופו סתם

ש שי שלחוש "בפוסקים דיש לחוש למיעוט המצוי כ' בדיקת הריאות ובדיקת תולעים דאי

וכמו שהתברר שבבדיקה זו מונעים , נ דחמיר טפי"למיעוט המצוי בעניני חשש סכנה ופיקו

)].נ"חששות של מיעוט המצוי דסכנה ופקו

רובא דמינכר –הא דלאכילה בעינן שבעה

ולא מהני ששה כמו לגבי , בעינן שבעה שאכלו פת, דלזימון בעשרה' נן בגמביאר בהא דאמרי] ה

.דבעינן דוקא רובא דמינכר, תפלה בצבור

תיקון ' תיקון הפנימיות ואכילה בבחי' י הידוע בקבלה שתפלה בבחי"ל עפ"והביאור בזה י

ילה שהוא כ באכ"כ שיהא ניכר ענין הרוב משא"צ כ"כ בתפלה דהוי דבר פנימי א"וע, החיצוניות

.תיקון החיצוניות צריך שיהא ניכר הרוב גם בחיצוניות' בבחי

ע במעלת האכילה על התפלה"ין זי'ק מרוז"ביאור מימרא מהרה

החיצוניות לעומת התפלה הרי ' ואמנם יש לידע שאף שאמרינן הכא שהאכילה היא בבחי] ו

ק "ר הרה"דברי מו ולמשל, אשכחן מימרות מצדיקים שהפליגו בערך האכילה אף מעל התפלה

ע שאכילה גבוה מתפלה שהרי באכילה זז הזקן "ין זי'ק מרוז"ע שאמר בשם הרה"מקרעטשניף זי

ש שבכוונות "ל ובכוונות האכילה דהרש"מהאריז' י מה דאי"ל עפ"וביאור הענין י, ק"עכדה

ות כ בכוונ"משא, ק"ק היינו דיקנא דא"פ דא"א שאח"מהגר' ואי, ק"פ דא"דאכילה מכוונים באח

וזהו מעלה דהאכילה שזז הזקן היינו שנוגע האכילה , ק"התפלה לא אשכחן כוונות בדיקנא דא

,ק"דיקנא דא –עד מקום העליון

ח"י דברי התו"ביאור הענין עפ

מ הרי היא חיצונות "מ, חיצוניות' ח שאף שהאכילה היא בבחי"כ התו"י מש"והביאור בזה עפ] ז

היינו שהאכילה שאחרי התפלה , התפלה שקודמת לאכילהשל הדרגה הנעלית יותר מהפנימיות ד

' וזהו בבחי, היא תיקון החיצוניות של הדרגה שמעל הדרגה הקודמת שתוקנה בפנימיות בתפלה

חיצוניות ' ק הוא בבחי"פ דא"שכוונת דאח, ק"פ דא"ל דבאכילה מכוונים באח"מה דאשכחן כנ

ולכן אשכחן [, ק"במדרגה דא והיא גבוהה מכוונת הפנימיות שבתפלה שלא היתה, ק"דא

ע שאמר שיש למסור הנפש לעשות טיש יותר "אייזיק מזידיטשוב זי' ק ר"מצדיקים כהרה

ונזכיר בדרך אגב (, ל דהאכילה נעלית יותר אף שהיא בחיצוניות"והיינו כנ, נ על התפלה"ממסי

הגת הטיש מ בפועל היתה הנ"ל שיש למסור נפש לעשות טיש מ"אייזיק אמר כנ' ק ר"שאף שהרה

ע היה "ק ההיכל הברכה מקאמרנא זי"ולעומתו בן דודו הרה, שלו וכן תפילתו במהירות רבה

א מזידיטשוב היו אלפי חסידים "ק ר"ובאמת להרה, דרכו להאריך הרבה בתפלה ובעריכת הטיש

, ק מקאמרנא"ק מזידיטשוב להרה"ופעם אמר הרה, ק מקאמרנא היה מיעוט חסידים"ולהרה

, היינו אנשים פשוטים, שהיות שאני מתפלל מהר ואוכל מהר כמו בעלי בתים ,בטעמו של דבר

ויש לי גם זמן פנוי לקבלם היות שאיני , ב נמשכים אלי היות שאני מתנהג כמותם"כ כל הבעה"ע

ב "כ אתה שמתפלל ואוכל באריכות כמעשי רבי אין הבעה"משא, מאריך בתפלה ובאכילה

ל היה מחמת ריבוי "ואמנם הטעם הפשוט לענין הנ, נמשכים אליך וגם אין לך זמן עבורם

אך , כ נמשכו אחריו לאלפים"ק מזידיטשוב להבאים אליו שע"המופתים שהיה מראה הרה

מ "ק ר"בהקדם מעשה מהרה(א "מגדולי ברסלב שליט' הטעם העמוק בענין זה קבלתי מא

ק "הרה שתפקידו של) מ להעתיקו"ע כשהיה אצלו ההיכל הברכה שאכ"מפרימשליאן זי

שלא יהיו אצלו ' כ סיבב ה"וע, והגבוהים שחיבר' מקאמרנא היה להשפיע לדורות דרך ספריו הק

שמבאר בהם ', ריבוי חסידים שיפריעו אותו מעבודת הקודש הגבוהה הזאת של כתיבת ספריו הק

]. ע"זי' ט הק"כידוע כל דרכו של רבינו הבעש

)בתוספת וביאור(דף זה ר בזמנו על "ת שאמר מו"ונעתיק עוד חלק מדב] ח

י "וביאורים נוספים בהנהגותיהם דאביי ורבא עפ(מדוע הראה אביי אל השמים ורבא אל הגג )שרשם העליון

אביי ורבא הוו יתבי קמיה דרבה אמר להו רבה למי מברכין אמרי ליה לרחמנא ורחמנא היכא יתיב , 'בגמ .'ר להו רבה תרוייכו רבנן הויתו וכורבא אחוי לשמי טללא אביי נפק לברא אחוי כלפי שמיא אמ

ההתגלות' ביאור הא דרחמנא היכא יתיב היינו בבחי

ובספרי חסידות [ה נמצא בכל מקום "א דכבר מקטנות יש לחנך התינוקות וללמדם שהקב"ק שליט"צ רנד"ר הרה"שמעתי ממו] אה "נים שאינם בני דעת מקבלים הענין שהקבס לא היה צמצום והסתלקות כמו שרואים במוחש שאף קט"ד מובא שבעצמות אוא"חב

שהוא עולם , עולם הכסא 'בבחי' כלומר היכן ההתגלות כבודו ית, ה"ורבה שאל להם היכא יתיב קוב, ]ל"נמצא בכל מקום ואכמה של כ יש בחינ"אעפ" הלא את השמים ואת הארץ אני מלא) "כד, ירמיה כג(דאף דכתיב , ז הראו כלפי מעלה"וע. 'התגלות כבודו ית

.ז שכולו הסתר"התגלות דכבודו דהיא בעולמות העליונים דייקא ולא בעוה

מלכות-רבא, יסוד- אביי, העליונות' שורש דאביי ורבא בספי

' נישואין סי(כתב בהדרת קודש , מדוע הראה אביי אל השמים ורבא אל הגג, ולבאר פנימיות החילוק בין התשובות דאביי ורבא] בכלומר , ולכן הראה לתקרה, י אמצעי שהוא אביו"ונמצא שקיבל את השפע משמים ע, היה סמוך על שולחנושרבא היה לו אב ו) לא

, וקיבל השפע משמים בלי אמצעי והפסק, אך אביי היה יתום, י אמצעי"רמז יש בדבר שהשפע שהוא מקבל אינו באופן ישר אלא עועל פי זה כתב סמך למנהג להעמיד חופה תחת . [אבינו שבשמים לומר שהוא כביכול סמוך על שלחן, ולכן יצא לחוץ והראה לשמים

ומעתה ואילך ', על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו'כמו שנאמר , לרמוז שעתה עוזב הוא את בית אביו, כפית השמים ]. אין לו לסמוך אלא על אביו שבשמים

חיצוניות 'בחי, ובפרטות יותר(יסוד דדוכרא 'דאביי הוא בחי, ביי ורבאי פנימיות בהקדם שורש הפנימי דא"ויש לבאר עוד הענין עפפנימיות ' חיצוניות היסוד ורבא בחי' ובקיצור אביי בחי) ['פנימיות דנוק 'בחי, ובפרטות(' יסוד דנוק 'ורבא בחי) יסוד דדוכרא

והיסוד , שאביי היה יתום מאמו, תום'רוחם י'ך י'שר ב'ת א"דאביי ר) הקדמה לד, שער הגלגולים(י "מרבינו האר' וכדאי, ]המלכותר "ורבא הוא אותיות בא. יסוד לכן לא היתה לו אם 'וכיון שאביי בבחי, ולא ליסוד" אימא עד הוד אתפשטת"ד, הוא יתום מאימא

רבא ד, ועוד[כדי להשפיע ממנה לתחתונים כמו באר שכנוס בו כל המים ' שכונסת לתוכה כל הספי' מלכות דאצי' רומז לספיבכוונות דיהא ' כדאי, המלכות כשהיא בשלמותה' רמז לספי, )כ והתיבות"עה(' ם אדנ"ה אלקי"ה אהי"הוי' בגימטריא שמות הק

].ש"עיי, שמיה רבא

הבית והא דהלכתא כרבא' היסוד עולה ביושר לשמים והמלכות בבחי

שיסוד עולה לכתר (עלות גבוה מאוד ביושר עד למעלה שיש בכוחו ל, נקרא מגדל הפורח באויר) יסוד דדוכרא(היסוד ' והנה ספי ]ג) וכמו שרואים בגשמיות בענין חוט השדרה המחבר ועולה ביושר מהיסוד עד המוחין העליונים, ל"מהאריז' בסוד משכיל לאיתן כדאי

בסוד , ין קץשיש מחיצות א, שבסוד המחיצה והפרסה והכלי, המלכות' ספי 'ורבא בבחי, וזה מרומז במה שאביי הראה לשמיםשהבית , המלכות' וכן הבית בכללו שייך לספי[לכן הראה לגג הבית המפסיק שמורה ומרמז על ענין זה , מלכותך מלכות כל עולמים

].כונס הכל לתוכו

המלכות ' וספי, ז"היסוד דאביי עולה למעלה לשורש ואינו מובן למטה בעוה' דספי, :)ברכות לט(ולכן אביי ורבא הלכתא כרבא .ז"ווה יותר עם פשט והנהגת העוהמשת

הא דאביי מלקט דעות שונות ומאחדם לחד שיטתא

) ס"עיין במסורת הש) (1(ל בחד שיטתא"ס מלקט אביי שיטות שונות ומאחדם דכולהו ס"ב מקומות בש"וזה גם הביאור בהא שבי] דהיסוד מוצאים דבר המשותף המאחד ' ח של ספיז הרי בכ"דאף שאינם דומים זל', היסוד שעושה שלום ומאחדת הספי' דזה ענין ספי ).אלא שיש סברא המשותפת ביניהם, דאין הכוונה דאמרו דבר אחד ממש. ן נדרים י"בר' וכדאי(כולם כאחד

והעדיפות ללמוד אצל רבא, בביאור מהות חידושי אביי וחידושי רבא

דאביי היה תלמידו של רבה המכונה (, כ בשכל הפשוט"נים כואינם מוב, ס דכל חידושי אביי נוטים הם לעמקות"וכן נראה בכל הש] ה, )דרבא תלמידו דרב יוסף המכונה סיני לגודל בקיאותו(ודברי רבא נוטים יותר לפשטות ובקיאות .) ברכות סד -עוקר הרים בפלפולו

' ספי 'ורבא דבחי, וא עמוק מאודולכן אביי דהוא כח היסוד ה, עד אבא ואימא) יסוד דדוכרא(א "ופנימיות הענין דסליקו דיסודא דזוזה גם נרמז בשם רבא שהוא אותיות באר מלשון ) [ע"ס לאבי"בחלוקה דפרד(שכנגד עולם העשיה , המלכות כוחו גדול יותר בפשט

].באר היטב היינו פשט המתבאר כראוי

עד שאתם הולכים אצל אביי לגרם , לומרכ, אבי רב] שמינא[אדמגרמיתו גרמי בי אביי תו אכלו בישרא :) ב כב"ב(' והא דמצינו בגמ[ל דעבור סתם תלמידים עדיפא להו "י, )י"רש( בואו ולמדו הלכות צהובות מרווחות אצל רבא, עצמות כלומר ללמוד שלא לשובע

כ דרך אביי העמוק שהיא דרך היסוד העולה "משא, ללמוד בדרך הפשט שהוא דרך החיצוני המתקבל ונקלט היטב כבשר טוב ושמן )].כנודע בסוד החלוקה דעור בשר גידין ועצמות(ועצמות בסוד מח החכמה , מלכות בסוד סומקא ודין' דבשר הוא בחי, עצמותעד ה

נתינת רבא שמות לחכמים ודקדוקו בלשון המקרא ובלשונות התפלה

' ת הוא ענין השייך לספישנתינת שמו, )2(ס "ובזה מובן מה שרבא היה רגיל לתת שמות לחכמים כמו שמצינו בתשעה מקומות בש] ו .שהיא קובעת את הצורה והשם החיצוני, המלכות

–הוא כנגד עולם העשיה שמקרא', שרבא דורש לשון המקרא ושואל למה לי דאמר רחמנא וכו) 3(ס "וכן מצינו בכמה מקומות בש' ספי 'שתפלה בבחי) 4(לשונות התפילה וכן מצינו אצל רבא שמקפיד על, )בכוונות חוק לישראל וכנודע' וכדאי(המלכות ' שכנגד ספי

.המלכות כנודע

ס"הא דלייט עלה אביי בכמה מקומות בש

ל ההסבר בזה "וי, "לייט עלה אביי"שדרך אביי להשתמש בקללות ) 5(ס "ז מה שמצינו בחמשה מקומות בש"לבאר עפי ויש להוסיף] זכי –בינה –ובסוד אשה , בתבונה –א "ז –בסוד דקונה שמים פ"כ כמ"כמש(הבינה ' היסוד שבנינו מספי 'כ שאביי בבחי"י מש"עפ

' עי(, שענינו קללה) ק דבינה"שאחוז בו(והנה מהבינה ישנה יניקה לדיני הבינה שהוא בסוד מזל שבתאי , )א"ז –תזריע וילדה זכר ח "י הצדיק יוצא יד"ה מגיעה עאך כשהקלל, )י ערך שבתאי ואור עינים ערך שבעה כוכבי לכת"קה' ועי, :רעט, :ג דף רכז"זוהר ח

ד "א דף קפ"וישב ח' פר(ד דברי הזוהר "וע, )ה, שופטים רבה פ" (כשיש דין למטה אין דין למעלה"י קללות הצדיק בסוד "העונש ע .דין דעולם הבינה הרוחץ את האדם כאימא הרוחצת צואת בנה 'נ קללות דאביי הם בבחי"וה, דאית רוגזא דאיקרי ברוך) א"ע

ק"ענין מזל שבתאי ושייכותו לשבביאור

ועיין במפרשי ספר יצירה שהנולד , ק דבינה בסוד דיני הבינה"דשבתאי הוא ו(דהנה מזל שבתאי משבית כל דבר , וביתר ביאור] חז ומגלה עצם "אך מי שזוכה להעלותו לקדושה הרי הוא משבית כל עניני לבושי העוה, )במזל שבתאי מקלקל כל דבר ומביא קללה

עיין ברבינו בחיי (' כ אי"וע', כ נוהגים הרבה שלא לקדש בשעה זו וכדאי"שע, וכמו בשבת ששולט בו בתחילתו מזל שבתאי, רהאודמתגלה , ק"דגויים יש להם עצבות ויללה וקללה בשב) א"ז ע"ח יתרו דף ל"זו, ב"ב ע"ג דף רע"ק רעיא מהימנא ח"ועיין זוה, שופטים

כדמשמע (ק בעצבות גדולה יותר מימות החול "ו ונופל תחת המזל נופל בשב"הודי העובר עבירות חוכן י, הקללה דשבתאי' אצלם בחיז יושבתו מהם "שבתאי למעליותא שכל דיני העוה' ק זוכים שיתגלה אצלם בחי"י השומרים קדושת שב"אך בנ, )ז תקון מח"בתקודאדרבא בקידוש , ן חוששים לקדש שעת שליטת מזל שבתאיוזהו פנימיות הטעם של אלו שאי. [וזוכים לאור והעונג הפנימי, בשבת

].ל"מעליותא דשבתאי כנ' דשבת מתגלה בחי

ש בלבושים של קללה"הא דברכו את ראב

וברכוהו בלבושים , י"א לקבל ברכה מאותם אנשים של צורה תלמידי רשב"י את בנו ר"דשלח רשב, :ק ט"ויש לפרש בזה הא דמו[] טי הוא "כ המקום המעולה בציון רשב"וע(הבינה ' א בנו ספי"החכמה ור' ספי 'י בבחי"ל הביאור שרשב"ל י"ני ה"ועפ, ש"עיי, של קללה

הסוד השיגו מעלת ' והספרדים הקרובים יותר אל בחי, י הקשר שביניהם זוכים לדעת הפנימי"א בנו שע"י ור"המקום שבין ציוני רשבהחכמה שלמעלה מהבינה 'י שבבחי"ם המקום שנראה בו רק ציון רשבוהאשכנזים הנוטים יותר אל הפשטות מעדיפי, מקום זה

דבינה (להמתיק ענין הקללה החיצוני ששייך למזלו ) שבסוד החכמה(א הוא בסוד הבינה הוצרכו אותם אנשי צורה "וכיון שר, )א"דר ].ל"ר והברכה הפנימית וכנולגלות הדרך שאף הקללה נהפכת ומגלה האו, )ל"וכנ, מזל שבתאי שבסוד הקללה בחיצוניות 'בבחי

ותלמידו המגיד הגדול' ט הק"הבעש' בחי

ט פלפול עמוק "שדרש הבעש) י מקיידן"סיפורים נוראים לר(וכמובא מעשה , אביי 'ע רימז על עצמו שהוא בחי"זי' ט הק"והבעש] ינענה ואמר להם , י ורבא שמענו פהבמשך שלש שעות עד שלא יכלו הלומדים הגדולים להבינו עד תומו ואמרו בהתפעלות הויות דאבי

היסוד שעולה עד לשמים ואינו ' ל דהויות דאביי היו עמוקות מאוד ובלתי נתפשות בבחי"היינו כנ, ט דזה הויות דאביי דייקא"הבעשימוד דרכי ל 'הבינה בחי' ספי 'ט בבחי"ל הא דחיצוניות דרך הבעש"י הנ"ומובן עפ, ל"הבינה כנ' ואמנם בנין היסוד מספי, ל"נתפש כנ

ל "כולהו ס - :ב עח"ב, ל אדם מקנה דבר שלא בא לעולם"כולהו ס - :קידושין סב, ל מה שאדם מתבייש לא מטלטל"כולהו ס - .ון שבת סהגכ 1

, .שבת מד, .שבת קלח, .נדרים י, .ק נט"ב, :פסחים לב, .ועוד בזבחים מז, ל מראה מקום הוא לו"סולהו כ - .ב קסה"ב, מוכר כל תשמישיו עימו ).728' וכמובא זה בספר קובץ יסודות וחקירות השלם עמ( :זבחים כד, .ערובין יד

.:ב קלג"ב ,:ב טז"ב, .הפכתובות , .מנחות עא, .ב ט"ב, .מ סח"ב, :יבמות סד, .פסחים נד, .סנהדרין ח 2

.. בכורות מג, :מ סא"ב, .מ סא"ב, .ק ס"ב 3

.: סוכה לח, :ברכות טו, .עיין פסחים נו 4

.. פסחים קד, :קידושין עא, .ברכות לט, :ק יד"מו, :קידושין לג 5

ט היתה "שנשמת הבעש) במגילת סתרים(ע "ק מקאמרנא זי"מהרה' דאי, ועוד יש להעיר. ת כאש העולה ממטה למעלה"עבודת השיוהלא , ט"לרמז לו שיש אצלך נשמת רבינו ישראל בעש', ולך כל חמדת ישראל'י "וכמו שאמר לו רבינו האר, ו"מקודם אצל מהרח

, היסוד שנבנה מהבינה' והיינו כמו אביי ששייכת נשמתו אל בחי, הבינה' קין בבחי' מתו מבחיו שנש"ל אמר ממהרח"ידוע שהאריזהיסוד הנקראת מגדל ' ספי 'שזה בבחי, ו שאילו היה יודע גודל נשמתו היה פורח באויר"י למהרח"וכן יש לפרש מה שאמר האר

שפרח ועלה בכל עולמות העליונים והגיע עד ' ט הק"עשוכמו שמצינו באמת אצל הב, הפורח באויר שיש לה כח גדול לפרוח למעלהן אות "מ קמא תורה קסב ובחיי מוהר"עיין ליקו(ל "וכמובא מרבינו ז, רבא 'ע בבחי"ומסתבר שתלמידו המגיד הגדול זי[א "רדל' בחי

'רבא בחי 'וזהו בחי, החכמה ונרמז בשמו המגיד הגדול' ספי 'שהעיד על המגיד שהוא בחי) אות יד' שנג במעלת תורתו וספרו הקט בנינו ופנימיותו "המלכות דהבעש 'נ המגיד הגדול שהיה בבחי"וה, פנימיות המלכות שבנינה מהחכמה בסוד דאבא יסד ברתא

].ל"ואכמ, מהחכמה

סתם רבא בריה דרב יוסף' בביאור הגירסא שמעשה דידן היה אצל רבא בר רב חנן שהוא בבחי

ס "המובאת בגליון הש(ג "לגירסת הבה' ואפי, שהיה המעשה אצל אביי ורבא' הגירסא המופיעה בגמדידן כ' ונקטנו בגירסת הגמ[] יאשאינו רבא דכולהו , דידן היה אצל רבא בר רב חנן' דמעשה דגמ) ש"ש עיי"והרש, ד"וסה, ץ"והיעב, א"החיד, וסייעו לה האחרונים

–בר רב חנן ) מלכות -באר(ות המקבל מהחכמה כמרומז בשמו רבא המלכ' ל שגם רבא בר רב חנן היה מבחי"ל כנ"כ י"הרי ג, תלמודא' החכמה ולבחי' מ בהא שיוסף שזכה לבחי"ל ריש ליקו"כ רביז"וכמש, החכמה' שייכת לספי) י החן"והחנינה שבאה ע(שענין החן

רבא דכולהו ' חנן הוא בבחי והרי רבא בר רב, החן' זכה ביותר לבחי) הנמצא כזה איש אשר רוח אלקים בו(השכל המאיר שבכל דבר יוסף ' ל דרב יוסף מרמז על בחי"כנ(המלכות הנבנית ומקבלת מהחכמה ' כ לבחי"המרמז ג, תלמודא שהוא רבא בריה דרב יוסף

)].ל"החכמה כנ' הצדיק שבבחי

סוגי הצדיקים' ב - רוב סתם ורובא דמינכר

.ואיהו סבר רובא דמינכר בעינן, 'בגמדסגי בששה שלא ל"ב מדוע לענין תפלה קיי"וצ, ן בשם בעינן דווקא שבעה שאכלו פת דבעינן רובא דמינכרל דלענין זימו"וכן קיי

.צ רובא דמינכר"התפללו וא

ויש , שיש צדיקים פשוטים שעוסקים בפשיטות בתורה ותפלה ובמעשים טובים) ב טו"ח(מ "י המבואר בלקו"עפ, ל רמז פנימי בזה"וית בכל דבר שבעולם באכילה "כ בגילוי בתורה ותפלה שהם יכולים לעבוד את השי"לה שאין עוסקים כצדיקים אמיתיים גדולים במע

וממשיך שם שהצבועים והשקרנים שמפארים עצמם בשקר יונקים הם , ושתיה ושאר דברים ומפארים את עצמן בגדולות ונפלאותכי מצדיקים הפשוטים , קרנים כקוף בפני אדםשמתדמים אליהם הש, את כוחם מצדיקים האלו הגבוהים שמפארים עצמם באמת

.ש באריכות"עיי, אין להם יניקה וכח

ענין החילוק בין נשמות דיוסף לנשמות דדוד

אך צדיקים , נשמות יוסף דניכר עליהם קדושתן בחוץ' והיינו דהצדיקים דבחי, יוסף ודוד' והנה יש לפרש הענין דמתחלק לפי בחי] בת שלא "ה עד שאמר לו השי"ות שאין ניכרת קדושתם מבחוץ כשמואל הנביא שלא הכיר בקדושת דהענשמות דדוד פעמים רב' דבחי

).סג' בראשית רבה פר(ל "בחז' וכדאי' יביט למראהו החיצוני שהוא אדמוני וכו

העוסקים דכל, יש לסמוך על הרוב, כ אין ניכרת עליו הקדושה"ט ואעפ"והנה כשרואים צדיק שעוסק כל ימיו בתורה ותפלה ומעש .דוד 'יש לתלות הטעם שהוא מנשמות בבחי, והא דלא ניכרת הקדושה עליו מבחוץ, ט על הרוב הינם צדיקים"בתורה ותפלה ומעש

ת בכל דבר שבעולם ואין ניכר "אך בענין הצדיקים הגבוהים המדברים נפלאות על עצמן שעבודתם באכילה ושתיה ועובדים את השישהלא יש הרבה רמאים ושקרנים שמדמים עצמם אליהם ומסוכן מאוד להימשך , וך על הרוב בסתםאין שייך לסמ, קדושתם מבחוץ

, שענין הרוב מרמז על סוד הצדיק, הרוב 'ולכן בזה צריך שיהא רובא דמינכר היינו שצריך שיהא היכר וגילוי שהוא בבחי, אחריהם .ריבוי אנשים 'שהצדיק הוא בבחי

ת או באכילה ושתיה"ל הצדיק לשמוע דבהחילוק בין אם נאספרו האנשים אצ

מלמעלה למטה שהצדיק בעצמו 'דדרך דיוסף הוא בבחי, ל"הדרכים דיוסף ודוד הנ' יש ב) דהצדיק נחשב לרוב(ואמנם בזה גופא ] גחם ודרך דדוד שמתחבר אל הרבה אנשים מישראל כפשוטו ובכו, ריבוא' ה ששקול כס"ל על משרע"ריבוא אנשים כדברי חז' נחשב כס

ז רמז על נשמות דדוד שצדקתן בנויה "י כמה אנשים הר"וכאן שאנו מדברים על רוב כפשוטו שנעשה ע, מתחזק ועולה מלמטה למעלהל שאם נאספו הקהל אצל "כ הכלל בזה כנ"וע, והלא בנשמות דדוד הרבה פעמים אין ניכרת קדושתן מבחוץ, על חיבור נשמות ישראל

שיש לסמוך על הרוב שאלו העוסקים בחיזוק ענין , בזה די ברוב סתם, ת בפשטות"ה ועבודת השיהצדיק לחיזוק ענין התורה והתפלאך אם , כעין הדין שלענין הצטרפות למנין לשאר דברים שבקדושה מספיק רוב סתם, ת בפשטות הם צדיקים"ת בתו"עבודת השי

שצריך שיהא היכר דמיירי בצדיק אמת ולא לרמז" רובא דמינכר"אסיפת האנשים הוא לצורך אכילה ושתיה שם צריך שיהא .בשקרנים ורמאים

ש"שמביא יראה לקבל עומ –המלכות ' ספי –שבעה ' הצדיקים שלא אמרו תורה בשולחנם היו בבחי

שיר ) 'ג משנה ה"ידים פ(ל "ל על מאמר חז"ד פירוש רביז"ק ונעלם מעלתו האמיתית מהבריאה וע"ואף שצדיק אמת הוא קוה] דוכדי שהרוצה לידע מי הוא צדיק , כ כדי שלא יטעו אחרי השקרנים"אעפ, כ נעלמת קדושתו"דלרוב גדלו ע, ש קדשיםהשירים קוד

ת קצת היכר וגילוי שיוכל המחפש באמת להבחין ולראות בעין האמת קצת היכר וגילוי על הצדיק "עושה השי, האמת יוכל למצאו .אמת

ולצירוף לאמירת שם אלקינו בסעודה דאכילה ושתיה , ה די ברוב סתם של מתפלליםוזהו הרמז בדין דלענין צירוף לדברים שבקדוש, בעינן רובא דמינכר שיהא היכר וגילוי קצת על קדושתם) ש"ת באכו"היינו לגלות קדושת השם של מעשי הצדיקים שעובדים השי(

ת "ל שלא היו אומרים דב"צל שולחן הצדיקים הננ א"וה. המלכות שענינה מרמז על גילוי לחוץ' וכנרמז גם במנין שבע שמרמז על ספי .ש שהיה שורה בשולחנם"מ היה ניכר ענין היראה והקבלת עומ"בשולחנותיהם מ

בסעודתא דחקל תפוחין קדישין

עניני הפרשהב

נצבים היחידה בתורה שמתחלקת לשנים' מדוע דייקא פר

ק שמתחלקת "חידה בתורהנצבים היא הפרשה הי' התלמידים מהו הענין דדייקא פר' שאל א] ט

, ה המפטיר בנביא"ם בסדר תפלות כל השנה ד"רמב(כ הרבה ראשונים "וכמש[, לפעמים לשנים

ב "ומחזור ויטרי ח, ב"י' ספר האורה סי –י בפרדס הגדול "ורש, תקצה' מגילה סי' ה מס"הראבי

רואי שמפרש ש בבאר לחי"ב ועיי"ז תיקון יג דף כט ע"א על תקו"כ הגר"וכ, תקכב' ת סי"ס' הל

' וג' ה ביום ב"שכשחל ר" פת וילך –בג המלך "תכח ' ע סי"ז בטור ושו"ז את הסימן שכתבו ע"עפ

אלא , הם פרשה אחת שבאמת נצבים וילך) פותתים את פרשת נצבים כמו פתות אותה פתים

, )ג"סק' בספרו דבש לפי מערכת פ(א "ובזה יישב החיד, שבשנה כזאת מחלקים פרשה זו לשנים

, ב"כגון וירא דף קנד ע(ז בהרבה מקומות "ק ותקו"הקושיא שהקשו רבים על דברי הזוהאת

והלא , ן נעול אחותי כלה"ג רן סדרים בתורה שעלה איתמ"שיש ג, )ד רביםוא וע"ויקהל רו ע

וישנם [ל שנצבים וילך הם פרשה אחת אתא שפיר "י הנ"ועפ, תבמנין שלנו ישנם נד פרשיו

או שתרומה תצוה נחשבות , ת אינו נחשב"וזאת הברכה הנקרא בשמחתירוצים נוספים כגון ש

מדחזינן ' או שויגש ויחי הוו פרשה א, תצוה' ה שלא נזכר שמו בפר"לאחת לכבודו של משרע

ל הוא "י הרבה ראשונים כנ"אך התירוץ שיש לו יסודות האיתנים ביותר עפ, שאין הפסק ביניהם

הענין שדייקא פרשה זו דנצבים מתחלקת ב"צכ "וא, ]'ל שנצבים וילך הם פרשה א"התירוץ הנכ

.שלא אשכחן כוותיה בשום פרשה, לשנים

נצבים כנגד מאה שנים דידן' א שפר"דברי הגר

שחומש דברים הוא כנגד ,)המובא בהקדמת ים החכמה תשעב( א"י דברי הגר"ר עפ"ותירץ מו] י

, )ת"ש עד שנת ת"משנת ת(נים דידן נצבים היא כנגד המאה ש' ז יוצא שפר"ולפ, האלף שנים דידן

י"עפ(שאז חל חצות היום דאלף השישי , ן"והלא באמצע המאה שנים דידן היתה שנת תש

וכמו שעורר , אחרת וחדשה לגמרי' שמאז מתחיל בחי, )ה"החשבון שאלף שנים יומו של הקב

לגאולה ע על שנה ההיא שמתחיל ממנה שלב חדש בהכנה"ר מליובאוויטש זי"ק אדמו"בזמנו כ

ואז נפלה מלכות הרשעה של הקומניסטים ברוסיא שהיה שלב בביטול הרע מהעולם המכין את (

נ חצות "וה, ך חילק דקאי על חצות דערב פסח"על א בפסחים' כידוע דברי הגמ, )העולם לגאולה

להורות , ומתחלק דייקא בתיבות וילך משה', כ מתחלק פרשה זו לב"וע ,ק מחלק היום"עשד

ויש לקשר זאת להא שבשנת , י"ה לאר"ן מתגלה ענין ההליכה והעליה של משרע"ששמשנת ת

קבלה בזה ' והנה אי, ל באומן"י על ציון רביז"י שבאר"ן חזר הקיבוץ הגדול של אלפים מבנ"תש

כ בזה "וכמש, ל יהא לו בזה חלק בקץ הגאולה"שנוסע לציון רביז' וא' ע שלכל א"ת זי"ממוהרנ

י "ויש לפרש הענין שזה במיוחד קאי על בנ', ח משה את עצמות יוסף עמוויק'ן שזה בסוד ד"ראב

ל "י ובזה מעלים עמם ניצוצי נשמת רביז"ל עולים לאר"י שאחרי ההשתטחות על ציון רביז"באר

ז בהקדמת ים החכמה "כ ע"וכמש, י מתקרבת הגאולה"ל לאר"שבעליה זו דנשמת רביז, י"לאר

י להתגלות בצולמא דהגון לה יש קשר לענין "ק שעולה לארשנה זו שענין הליכה זו דנשמת הצדי

יות שהפר' ומחלקים ב, ת אומן"שהוא ר, שהמילך וצבים נתם אז ברמז דמזה יש לרו, הגאולה

, ל"י כנ"אז התחיל בפועל ענין הוילך משה לאר, ן"ת תשה לשננלהורות על חלוקת המאה ש' לב

י שבזה "י אלפים מבני אר"ה באומן ע"ברל "חזר הקיבוץ הגדול על ציון רביז ן"שמשנת תש

.א"י שבעליה זו מתקרבת ומופיעה הגאולה ברחמים בב"התחילה העליה של נשמת הצדיק לאר

י"באומן ובאר ל"התקשרות לרביזבענין ה

ל "פ לאחרונה שהזוכה להתקשר לנשמת רביז"ר כמ"י מה שדיבר מו"התלמידים עפ' ושאל א] יא

ל "שבחו(ל באומן "ז יותר גבוה מהמתקשר לרביז"הר) ק"ובפרט בירושלים עיה(י "באר

ק "י ובפרט בגליל לדרגת החכמה ובירושלים עיה"ל ובאר"ההתקשרות לדרגת הבינה דרביז

ז אין "ר שבכ"וענה מו' י וכו"ל באר"ה לרביז"ז עדיף להתקשר בר"לפ' שלכאו, )לדרגת הכתר

זולת לפי תקון הנצרך לו מוכרח שיתכן שה, א לומר לזולת מה לעשות"שא, לקבוע כללים בזה

ל של "וכן יתכן שההתקשרות לדרגת הבינה שבחו, ל"דרגת הבינה שבחו' להתקשר דוקא לבחי

שההתקשרות , י"ל באר"אחד תהא יותר גבוהה מההתקשרות של השני אל הכתר והיחידה דרביז

כ זה "משא) רבינה דכת' והוי בבחי(ל נעשית יותר בפנימיות הלב "אל דרגת הבינה של זה שבחו

כ העצה היחידה בזה כמו "וע, ל רק בחיצוניות ופחותה מעלתו"י התקשר אל כתר דרביז"שבאר

י "בשם הר) שבים החכמה תשעג(אלקיהם ואת דוד מלכם ' שהבאנו במאמר ובקשו את ה

ה כשנזדמן לו מניעה רוחנית צעק "ל שכשהיה לו שאלה זו האם לנסוע לאומן לר"קארדונער זצ

וכן ) ל"ת שקיבלה מרביז"שקבלה ממוהרנ(ל "מ ברסלבער זצ"ו שקיבל מרבו הרכמ' הרבה לה

.הוא הדרך האמיתי לכל אחד בענין זה

ת להועיל לקירוב הגאולה"במצות כתיבת ס

, )ועתה כתבו לכם את השירה הזאת(ת המופיעה בפרשתינו "דיבר על מעלת מצות כתיבת ס] יב

ר "וכן חתנו אדמו, ת לקבלת פני משיח"ע כתב ס"צ מליובאוויטש זי"ק הריי"דידוע דהרה

ר "וביאר מו, ת"אות בס' ע עסק הרבה שכל ילדי ישראל יהא להם כל א"מ מליובאוויטש זי"הרמ

ת היא המצוה האחרונה בתורה הרי זה מורה שיש למצוה זו "דהיות שמצות כתיבת ס, הענין

י משיח צדקינו ומועילה מאוד מצוה זו אל קירוב "דהגלות עשייכות מיוחדת אל התכלית והסוף

שכל עבודתו , מ"ר הרמ"וכן הוסיף אדמו, ת לקבלת פני משיח"צ כתב ס"כ הריי"וע, הגאולה

, בעלמא דין היתה לזרז ולמהר ולהחיש גאולתינו ופדות נפשינו לעסוק בענין זה עם ילדי ישראל

פ אל תגעו במשיחי אלו תינוקות של בית רבן "עה ל"בחז' כדאי, משיח' שיש לכל ילד הארת בחי

.ת"ר מצוה זו דכתיבת ס"י שקיימו תשב"כ מסוגל ביותר לקרב ביאת המשיח ברחמים ע"וע

ת"עוד סגולות דמצות כתיבת ס

, )אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה' מה ה(ת מסוגל ליראה "ר שכתיבת ס"עוד אמר מו] יג

למען ילמד ליראה , כל ימי חייווקרא בו והיתה עמו 'ביה ת דהמלך דכתיב"וכדאשכחן בענין הס

נ איכא למילף מהכלל אל הפרט שגם "וה, 'אלקיו לשמר את כל דברי התורה הזאת וגו' את ה

אק מוב"ובספה, ל שמצוה זו מסוגלת לעשירות"עוד מובא מרביז[, ת של כל יחיד מסוגל לכך"ס

שנעוץ סופן בתחילתן שמצוה , ק"ו לזשעוד שמצוה זו מסוגלת ביותר לחשוכי בנים שיזכ

מתלמידיו (מהנוכחים ' והזכיר א, ]האחרונה בתורה נעוצה במצוה ראשונה שבתורה של פרו ורבו

אשר ' צ ר"שרבו הרה, )ר"ל שמגיע בקביעות למו"אשר פריינד זצ' ק ר"המובהקים של הרה

אך לא עשה ) ה"שרעכמ(ת "ג ס"כתב בחייו י) פ השתא עשר שנים מהסתלקותו"שבמוצאי יוהכ(

כדרכו שהיתה עבודתו כל ימי חייו בענין שפלות וענוה (ת בפומבי כנהוג "מהם הכנסת ס' אף לא

.ע"זי –ד ביחידות ובהצנע "אלא הכניסם לביהמ, )'וכו

י דברי השם משמואל בפרשתינו"מ עפ"ל בלקו"פירוש דברי רביז

מפרש את תיבת ולך ש) א"תרפת "וילך ושב(ק שם משמואל בסוף פרשתנו "הקריא מספה] יד

י היה מוריד "ה היה מדבר לבנ"חדש שכמשרעומפרש ומ, דהיינו שהלך מלמעלה למטה, שהמ

, י היה מסיר המסוה מפניו"ה לבנ"ר שכשדיבר משרע"ז פירש מו"ועפ, ש"עצמו ממדרגתו עיי

שמואל פ השם מ"אלא הביאור ע, י להביט בפני משה ללא המסוה"הלא לא היו יכולים בנ' ולכאו

ויש , י היה מוריד עצמו אליהם ובזה היה נחלש האור שעל פניו"ל שכשהיה מדבר אל בנ"הנ

שכליים של החכם שמוריד ' שישנם ב) 'תורה יג אות ו(מ "ל בלקו"להסמיך לזה את דברי רביז

' ושכל שני שמעלה אותם למעלה ומוריד על ידם תורה בבחי, שכל אחד של קיבוץ הנפשות, תורה

ושכל השני הוא , מוחין דיניקה' לפרש ששכל הראשון הוא בבחי שוי, ש"עיי, ז מבטחהויורד עו

וזה מתאים עם דברי השם משמואל שכשהצדיק מדבר , )ר"ק וג"ו' בבחי(, מוחין דגדלות' בבחי

שמוריד עצמו למוחין דיניקה ' י הרי הוא צריך מקודם להוריד עצמו אליהם וזהו בבחי"אל בנ

שכשהצדיק במוחין דגדלות הרי הוא מרומם מהעם ואין יכול (ל לקבץ אותם ז יכו"שרק עי ,ל"כנ

).לקבץ אותם

קידושא רבאב

ביאור שבועת אשת העני אל הבערגיר

מגודל המסירות נפש שעשה ) 'מעשה י(מ במעשה מבערגיר ועני "ק סיפו"הקריא מספה] טו

רות נפש יודל המסשראתה האשה ג"שכ דע) כמובא שם באריכות(הבערגיר להציל את העני

יש לה איזה ר אפש, שכל המזל שיש לה' שבילה נשבעה בהבשהיה לו בשבילה והצרות שסובל

קח לואם ירצה , מאיתו עשיהיה כל הצלחה שלה לא נמנ, שיהיה לה איזה גדולה והצלחה, מזל

, ש בארוכה"עיי, "שלה והיא תישאר כמקודם לא יומנע ממנו כלל הלעצמו כל הצלחה וגדול

דקאי ', בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר וגו' ר הענין על פי פסוקי אשת חיל מי ימצא כווביא

בעלה דמטרוניתא הרי לא יחסר לו ' שמי שזוכה לבא ליקרא בבחי, הפסוקים על השגת השכינה

י שהאדם מוסר נפשו "שע, נ על חיפוש האמונה והיחוד"י המסי"ולזה זוכים ע, שום דבר כלל

בו ונפשו רק אחרי השגות האמונה והיחוד ואינו נותן מנוחה לנפשו יומם לחפש ולדרוש בכל ל

לעפעפי תנומה ית לעיננה אם אתן ש"ת דוד המלך עעשבו' בבחי(ולילה מלדרוש אחרי האמונה

וכדברי בעל התניא שהצדיקים מוסרים נפשם לבטל בלבם בכל עת את ) 'וגו' עד אמצא מקום לה

ס הממלא באמת "ואוא', להרגיש אך ורק את מציאות ה ז ולחיות עם היחוד"מציאות העוה

הרי בזה זוכה לבטח בה לב בעלה ', שאין עוד מלבדו ואפס זולתו וכו, לאמיתו את כל החלל הפנוי

מה ' ובבחי, שהשכינה מסייעת בידו להביא אותו לכל המדרגות שצריך לבא, ושלל לא יחסר

עניות ' ת על השכינה שנמצאת עתה בבחישנשבעה אשת העני שנשבית בגלות אצל הגויים המרמז

נפילת ' ונה והיחוד עד שנפלה ונשבית בבחימם את האליבים בעושמחן ושפלות ודלות שאי

, והבערגיר שמרמז על הצדיק שמוסר נפשו להציל והגביה את השכינה', וכו' המלכות לבין הקלי

, ועזבת "שהוא ר, ודד ר מרמז על שורש מלכות בית"שבערגי, ז בנהרי אפרסמון"וכמו שמפרש ע

, )ל"משיח שמסר נפשו על הרמת השכינה כנ –שמהם נולד דוד (ות ר, שיי, ואל ג, םר, ובדע

.בורועשום טובה וכל גדולה והצלחה שלה תהא בנו ונשבעה לו השכינה שלא תמנע ממ

קושי המבחנים שיש למעלה והעונשים שעליהם

שלמעלה , ארץ בשערים בעלה בשבתו עם זקניע על הפסוק נודע "ח זי"חהדברי תוהזכיר א] טז

בא מי שיש בידו מקרא ) "י"מדרש משלי פ(ל "בחז' וכדאי, בשמים יש מבחנים קשים לכל אחד

והם נוטלין , ומצירי גיהנם מתגברים בו כזאבי ערב, ה הופך את פניו ממנו"הקב, ואין בידו משנה

בני כל , ה אומר לו"הקב, או שלשה בא מי שיש בידו שני סדרים, אותו ומשליכין אותו לגיהנם

ואם לאו עושין לו כמדרשו ראשון , אם אומר להם הניחוהו מוטב, ההלכות למה לא שנית אותם

אומר לו בני תורת כהנים למה לא שנית שיש בו טומאת שרצים , בא מי שיש בידו הלכות, ראשון

טומאת בתים וטהרת טומאת נתקים טהרת נתקים , טומאה וטהרה טומאת נגעים וטהרת נגעים

סדר , בתים טומאת זבין וטהרות זבות טומאת לידה וטהרת לידה טומאת מצורע וטהרת מצורע

בא מי שיש , וידוי של יום הכפורים וגזירת שוה ודימי ערכים וכל דיני ישראל שהן דנים מתוכו

, שמעשיש בהן קריאת , ה אומר בני חמשה חומשי תורה למה לא שנית"הקב, בידו תורת כהנים

ולא , ה למה לא למדת הגדה"אומר לו הקב, בא מי שיש בידו חמשה חומשי תורה, תפלין ומזוזה

שאם ' ס וכדו"חנים כמו מפעל השבז שיש מ"ז כמו בעוה"ואי, ש בארוכה"עיי, "'שנית וכו

שלמעלה הרי זה מר וקשה הרבה כשאין יודעים , ודעים לא נענשיםיא ליודעים הרי טוב ואם

וכן הזכיר מבחנים הקשים שיש לצדיקים שרוצים להכנס (, ל"שם במדרש הנ' במבחן כדאי

וזהו נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני , )'בהשגות העליונות ולהכנס להשגת ואור החשמל וכו

יה וכמו אותו עם הארץ שידע קצת לוח שנה מז יכולים ליקרא בעל תורה בר"שכאן בעוה, ארץ

והכתירו אותו לרב עליהם היות שידע לומר מה ההפטרה שצריך פלגים ווהיה בכפר של בורים מ

זה למסיבת גדולי תורה אמיתיים בושה ה"ע מןדאך כשנז', ומתי המולד וכדו, לקרוא השבוע

גדולי תורה , עם זקני ארץ דבעל תורה בשבתו לעתי –נ נודע בשערים בעלה "וה, וכלימה תאחזנו

.האמיתיים

העצה דבטח בה לב בעלה

והבטחון בו שבזה זוכה לבטח בה ' ז נאמרה העצה שלא להסיח דעתו מהאמונה ויחוד ה"וע] יז

ס ולענות "שהשכינה תבא לסייע לו לידע בידיעת הש, ס"ש' גימ" שלל", לב בעלה ושלל לא יחסר

לבדוק , ז מרבי לתלמידים שעושה להם מבחנים"והמשל לזה בעוה, במבחנים העליונים כראוי

אך אם הוא רבי שחפץ באמת בטובת והצלחת ', בשקידה וחזרות וכו ידיעתם ולזרזם להרבות

התלמידים ורואה באיזה תלמיד שהוא באמת נאמן ומסור אל הלימוד וחפץ באמת להתעלות

אם הוא מלמד ורבי (אז הרבי , בתורה וכן משתוקק התלמיד הרבה אחרי הקשר של אהבת רבו

אם לפי דרגתו ף שא, מבחנים ולעודדומחפש דרכים איך לסייע לו להצליח ב) אמיתי וטוב

מ מחמת שרואה שלבו שלם "מ עהיצב של שלימות הידמעדיין ב ותית של התלמיד איניאמה

עד , וחפץ בהשגת התכלית יקל בעדו בענין המבחנים שאינם רק אמצעי לסייע אל התכלית

רחמנא "נ "הו, י עידוד וסיוע המלמד יגיע התלמיד אל התכלית והשגה וידיעה הנכונה"שבסוף ע

הרי מסייע בעדו ' וכשרואה מסירות נפשו של האדם על האמונה והיחוד והבטחון בה" לבא בעי

.הנצרכת לו. ומעלה אותו אל השלימות

אלקיך' ה' עד'י החזוק בבטחון הנרמזת ב"העצה לתשובה ע

" עד"ש, אלקיך' שובה ישראל עד ה) יתרו' אהבת שלום פר(ע "ק מקוסוב זי"ובזה מפרש הרה] חי

כ "שעה(ל "מהאריז' והוא שם הבטחון כדאי, עד' ם שהוא בגימ"אכדט' מרמז כידוע על שם הק

י החיזוק בבטחון "זהו ע" אלקיך' ה"והדרך לתשובה שלימה שיזכה שיהא , )'דרוש ג' שער ו

ענין ב) א"שופטים תרל' א פ"הובא בשפ(ם "מהחידושי הרי' ומעין זה אי', עד'הנרמז בתיבת

דכיון שהוא מרגיש את , ודשביות י המלחמה דקאי על הירא מעבירכבב שחוזר מעורא ורך הלרהי

י שיקבל תשובתו וימחול לו עליהם הרי צריך "היראה מחטאיו ואין יכול להתחזק בבטחון בהש

כ המתאמץ לחזק "משא, שזהו גופא סימן שבאמת לא הזדכך מחטאיו, לחזור מעורכי המלחמה

) תהלים לב(הרי עליו נאמר ) ל', שמואל א" (אלקיו' ק דוד בהויתחז' 'אלקיו בבחי' נפשו בה

דקאי סיפא דקרא על רישא דרבים ) טו' ר פר"ויק(במדרש ' חסד יסובבנו ואי' והבוטח בה

וההסבר בזה שעצם , חסד יסובבנו' רשע הבוטח בה' ז מסיים הפסוק שאפי"מכאובים לרשע וע

הרי זאת העבודה , וטובו' טוח בחסד ההעבודה וההתאמצות שמחזק נפשו ולבו להאמין ולב

' י ונותנת לו דרכי התשובה עד שראוי לקבל חסד ה"מזככת אותו ומעלה ומקרבת אותו להש

.עליו

'ע על תיבות בטח בה"א זי"ר משו"ניגון דאדמו

וצירפו ) שהיה רוקד בו אחרי הטיש(ע "ר משומרי אמונים זי"ק אדמו"ר הניגון של כ"וניגן מו] יט

ויתן ' ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה והתענג על ה' בטח בה) קאפיטל לז(שבתהלים עם התיבות

' ושאל א, )שבוע זה' ה ובסעודה ג"כ בסעודה שלישית שלפני ר"וכן עשה ג(לך משאלות לבך

ל היה "ר הנ"ק אדמו"ר שכ"וענה מו, ל עם ניגון זה דייקא"התלמידים מה טעם לחיבור תיבות הנ

ע "א ראטה זי"הר' בכל מצב ובדרך אביו הק' החיזוק באמונה ובטחון בה מופלג מאוד בעבודת

ועיין , ל"ר הנ"שעל שם ספר זה נקרא אדמו, שחיבר ספר שומר אמונים על ענין האמונה והבטחון

א מעשה נורא ונפלא בענין דרגת "ר משו"ק אדמו"ק שולחן הטהור שכתב בנו כ"בהקדמת ספה

' הכלי המובא בסוף מעשה א' עד שהיה בידו בחי, טהא רא"ק הר"הבטחון של אביו הרה

ט "ש בהדמת השולה"מ שיכולים להוציא תמיד ממנה מעות כמה שצריכים עיי"ק סיפו"דספה

ר "על ניגון דאדמו' ורעה אמונה' בטח בה'כ מתאים לנגן תיבות ד"וע, המעשה הנפלא בארוכה

.ע"זי

במהות הבטחון

כ "ר שכידוע יש בענין הבטחון כו"וענה מו', הבטחון וכוהתלמידים על מהות מדרגת ' ושאל א] כ

, שהם כמה מיני מדרגות זו למעלה מזו שישנה במדרגת הבטחון, ח"שיטות ואלו ואלו דא

', אלא שהוא עתה עסק ודיבר בענין מדרגת הבטחון שבוטח בחסדי ה, ל עתה בענין זה"ואכמ

רוצה להביאו לכל ' וכן יודע ומאמין שה, טוב ומטיב ודרכו ורצונו רק להטיב' שיודע ומאמין שה

ורחמיו שיגמור הטבתו ' ובוטח בחסדי ה, התיקונים והמדרגות שצריך לזכות ולבא אליהם

י שמתחזק הרבה "וע, ויביאנו אל השלימות הנצרכת לו בכל הפרטים באופן הטוב ביותר בעבורו

כידוע , בהתגלותע מדת הטבה זו "ל מגלה וממשיך ע"בנפשו בעבודת האמונה והבטחון הנ

י החיזוק באמונה עד שמוסר נפשו שלא "שע, ויהי אומן את הדסה –שאמונה לשון גידול

ע "בזה ממשיך ע, הדסה –שנקראת אסתר , להתפרד מזאת האמונה שזה כביכול גידול להשכינה

.ל משבועת אשת העני להבערגיר"כל המזל וכל ההטבה שיש לשכינה כנ

בהליכה לביתו

י והאמונה"ילך משה אל ארביאור ענין דו

שהיא , י"ה הלך לאר"ר שמשרע"וענה מו, להיכן הלך' וילך משה'התלמידים מהו ' שאל א] כא

ה הכניסה "שאף שכבר נאסרה על משרע, ההליכה אל האמונה שהצדיק כל הליכתו היא רק לשם

, י"לך לארה כיון בכל הליכה שהיא בכדי לי"ומשרע, י לא נאסרה עליו"מ ההליכה לאר"מ, י"לאר

ן אות "חיי מוהר(ל "י היא קדושה גבוהה ועצומה כמו שגילה בזה רביז"שקדושת ההליכה לאר

שמשם מקבל הצדיק הגדול , י"בשבת נחמו האחרונה לימי חייו גודל קדושת הדרך לאר) רטו

ש דבריו "עיי, איש פראסטיק הגדול המחיה את כל האנשים הפשוטים' חיותו כשהוא בחי

כ צריכים לכוין תמיד "מ אנו ג"י מ"וגם אנו אף שכבר זכינו להיות בגופנו באר, 6הנפלאים באורך

ובפרט , היינו ללכת ולהתעלות בדרגת האמונה שהיא ההליכה אחר השכינה, י"ללכת אל אר

י הרי יש לכוין שזה יהא כלי ואתערותא דלתתא לעורר בזה "כשהולכים בגשמיות בתוך אר

י "וע', מדרגה לדרגה בהשגת האמונה והדבקות בשכינה הק שנזכה להתעלות וללכת בנשמתינו

כ ומתעלה בעולמות העליונים "י התחתונה הולכת נשמתו ג"כונה זו הרי כשהולך בגופו באר

' בהשגת דרכי היחוד והשגת דרכי האמונה שיש בזה דרכים עמוקים ורחבים עמוק מני עמוק וכו

י "י היינו שיזכה לבא לאר"ה לבא לארק לקוטי תפילות התפלות שיזכ"וכן המתפלל בספה(

).'י וכו"העליונה להדבקות בשכינה שהוא פנימיות קדושת אר

י"בגודל קדושת אכילת פירות אר

ל וכי לאכול מפריה הוא "בחז' ה אי"שאף על משרע, י"ר ענין קדושת פירות אר"והזכיר מו] כב

, י"וע דקדושת פירות ארה לפי גודל דרגתו כבר לא הוצרך לסי"היינו שמשרע', צריך וכו

תורה (מ "בלקו' י כדי להשיג שם שלימות מדת ארך אפים כדאי"ה השתוקק לבא לאר"ומשרע

והיה , 7ל"היינו שלימות האמונה כמו שמבאר שם רביז) א"סנהדרין קי(ל "י דברי חז"עפ) קנה

עתה אך בודאי שישנה אף, י אף לולא אכילת הפירות"ה להשיג זאת בכניסתו לאר"יכול משרע

ח בפירושו לברכת מעין שלש כתב שהיום אין "אף שהב, י"קדושה גדולה באכילת פירות אר

אך עדיין ישנה , ק"י היינו שאין הקדושה בערך מה שהיה בזמן ביהמ"הקדושה דפירות אר

.ל"י בערך פירות חו"קדושה גדולה בפירות אר

דברי הבן איש חי והטבור הארץ בענין זה

שדן בדבר אדם שזכה וקבע ) תיח' סי(ת תורה לשמה "ברי הבן איש חי בשווהזכיר בזה את ד ]כג

ורחוק מן העיר מרחק כמה שעות יש מקום אחד אשר גם , ב"בצפת תוב, ב"י תוב"דירתו באר

ונמצאים שם פירות חשובים טובים ומתוקים ומשובחים , הוא מארץ ישראל שיש בו פרדסים

ה מענין פשיטותו הינו מה שהוא לפעמים איש פשוט תור ע באומין אחר קדוש אמר"ליל שבת נחמו תק: ל שם"וז 6

שקורין פראסטיק שהוא מחיה עצמו אז בעת פשיטותו מהדרך שנסע לארץ ישראל ובאר הענין כמובא בספרנו בסימן עין שם ואמר שאינו יודע כלל ונשבע בשבת קדש ואמר בזו הלשון אני נשבע בשבת קדש הינו על ח בלקוטי תנינא "ע

ל שהוא אינו יודע כלל עכשו ואחר כך אמר שהוא עתה ירא שקורין פרום ושמח ואמר אשרינו שהשם יתברך "ענין הנץ ישראל כי כמה מניעות היטיב עמנו מאד שזכינו לקדשת ישראל ואמר שיש לו שמחה גדולה על שזכה להיות באר

וכמה בלבולים וכמה מחשבות וכמה עכובים וסכסוכים היו לו על ענין הנסיעה לארץ ישראל ומניעות מחמת ממון שהיה בארץ ישראל ואמר זה אני מאמין וגם אני יודע הרבה בענין זה שכל , בשלימות אוהוא קפץ על כלם וגמר העובד

דות שעושין בשביל איזה עובדא שבקדושה אין שום תנועה ולא שום מחשבה התנועות וכל המחשבות וכל מיני העבנאבדת כלל והכל נרשם למעלה לטובה אשרי כשזוכין לקפוץ ולדלג על כל המניעות וזוכין לגמור ולעשות איזה עובדא

כל העולם לא טובה והיה אז בשמחה גדולה וגער ברבי נפתלי על שהיה בוש קצת לנגן אז ואמר מה יש לנו להתביש ן "ועיין בשיחות הר .כ"ע. דשמחה מאבנברא אלא בשבילנו נפתלי וואס האבן צו שעמין בשבילנו נברא העולם והיה אז

.בענין בארוכה) ג"שיחה קנ(היה רק בשביל מדה , שהיה מתלהב לארץ ישראל כל כך, ה"ועיקר גודל ההשתוקקות וההתלהבות של משה רבינו ע 7

ל "וזה שאמרו רבותינו ז. ל"מחמת שראה ששם בארץ ישראל זוכין לבחינת ארץ אפרים כנ ,זאת של אריכת אפיםכי מחמת שראה בחינת , ל"היינו כנ. 'מה ראה ארך אפים ראה, '"וימהר משה ויקד ארצה וישתחו) "סנהדרין קיא(

כדי לזכות לארך אפים ,שהיה לבו בוער לארץ ישראל, "ויקד ארצה"על כן , ל"ארך אפים שהוא תלוי בארץ ישראל כנכי ארץ ישראל הוא בחינת אמת ', וחד אמר אמת ראה מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי'וזה שאמרו שם . ל"כנ

ל "עכ. ל"כי עיקר הוא בחינת אריכת אפים כנ, ומסיק שם בגמרא שמע מנה ארך אפים ראה, כמבואר במקום אחר .שם

ושאל , פירות טובים יש לפירות אלו שבח ויתרון אשר גם בשאר ארצות המגדלות, במאוד מאוד

אם לילך בזמן גידול הפירות למקום ההוא לשבת שם ימים אחדים כדי לאכול מהפירות , השואל

אם יש בזה איזה פקפוק ממידת חסידות ללכת ממקום למקום מהלך כמה שעות , הטובים שבו

או שמא מותר גם , בכלל מותרותכי כל אכילה זו נחשב , בשביל אכילה והנאה של מותרות הגוף

ויש מצוה , כי פירות של ארץ ישראל הם, לפי מידת גם מידת חסידים משום חיבוב ארץ ישראל

וכתב שם שגם לפי מדת חסידים אין . בהליכה לשם לאכול מפירות החשובים של ארץ ישראל

הולכים שרב יוחנן ומאה מתלמידיו היו) א"ברכות מד ע(' כמבואר בגמ, בזה פקפוק וחשש

כמוכח מלשון , וכל הליכתם היתה בשביל זה, ממקום למקום כדי לאכול פירות מתוקים וטובים

ובודאי היו מכוונים בזה בשביל חיבוב ארץ ישראל לאכול מפירות המתוקים והחשובים , הגמרא

ואם כן מוכח שגם , והנה ודאי כולם היו חסידים וקדושים, וכוונתם היתה לש שמים, שלה

ולכן אם כוונתו של האוכל לשם שמים בשביל חיבוב . נוהגם בכך ואין בכך חשש פקפוקחסידים

והכל אחר כוונת , ילך לאכול בשמחה, על הארץ ופירותיה הטובים' ולהודות לה, ארץ ישראל

י מועילה קדושת אכילת פירות בכוונה "ואף לדידן שנמצאים אנו בגופינו באר. ד"עכתו, הלב

שחיו ' איך שהאמוראים הק) שם(' וכדאשכחן בגמ, י"ל קדושת ארכ כלי לקב"שיהא זאת ג

וכמו שכתב בזה , י"י מסרו נפשם לאכול כמויות עצומות מפירות גינוסר שהם פירות אר"באר

שידוע ) 'ח אות ה"פ(וכן כתב בספר טבור הארץ ,)ש"א הרא"ה וא"רח ד' מור וקציעה סי(ץ "היעב

ג בשם "ג מ"רוח חיים פ' עי(גשמי וחלק רוחני מספרי המקובלים שבכל מאכל יש בו חלק

וחלק הרוחני שבמאכל הן , וגוף המאכל הוא גשמי והטעם שמרגישים הוא רוחני, )ו"מהרח

ופירות ארץ ישראל הם קדושם , הניצוצות הקדושים אשר הצדיקים באכילתם מעלים אותם

דלים על שפת ים הכינרת שהם ג, וכל שכן פירות גינוסר, מאוד ויש בהם חלק רוחני גדול ביותר

ולכן קדושתם עולה על שאר , שהוא קדוש מאוד ובתוכו גנוזה באר מרים והפירות יונקים משם

שהרי , ומשום כך הפירות האלו היו מובחרים בטעמם ובמתיקותם הרבה, פירות ארץ ישראל

לא ש, וזו היא הסיבה שאכלו החכמים כל כך הרבה מפירות גינוסר, הטעם הוא החלק הרוחני

.היה זאת אלא בשביל החלק הרוחני שבהם

י"ר לרה"ק מרה"בענין איסור הכנסה בשב

והלא , י"ר לרה"ק חפץ מרה"התלמידים מה הוא ענין איסור מלאכת ההכנסה בשב' שאל א] כד

שמוציא ומפסיד ' ר שהוא בבחי"י לרה"י המבואר בחסידות בענין איסור הוצאה מרה"עפ

והלא בזה מעלה מכניס החפץ , "ר לרה"האיסור להכניס מרה כ מה טעם"מהיחוד אל הפירוד א

ק אסור להתעסק עם תיקון הפירוד דזהו עבודת ימי "ר שבשב"וענה מו, מהפירוד אל היחוד

ר "כ הוי מלאכה להכניס החפץ מרה"וע, יש להיות רק בהיחוד' ק שכנגד עולם האצי"ובשב, החול

התנוצצות ' ק האיר אור גבוה בבחי"בביהמ ורק, ק"שהוא עולם הפירוד שאסור להתעסק בו בשב

' שהוא בחי', ק הקרבנות במלאכות שחיטה וכו"ק היו עוסקים בשב"ולכן בביהמ, אור הכתר

לגבי פורים שמאיר בו אור של ' וכן אי, תיקון עולם העשיה שאור הכתר מתקן אף את העשיה

ות שבפורים מאיר האור הי, ז מותר פורים במלאכות חול"ובכ, ק"יסוד אבא שהוא האור של שב

כ "ע וע"שאור דכתר יורד אף לתקן את הבי, הכתר' שבבחי, א"אור הרדל' שבבחי', עד דלא ידע'ד

.מותרים בפורים במלאכות חול

ה בשבת שובה"הזכרה של ר

ה ומוסרנו עתה בשבת "שמסר למסור זאת באומן בר' ר הזכרה וקויטל של א"נתן למו' א] כה

מבעל הסולם שאין ' וכן אי, ח שאין סילוק מוחין לעולם"מדברי התו ר שכידוע"ואמר מו, שובה

ה ביחד עם תוספת "ה והוי מעלת ר"כ שבת שובה כוללת אצלה את ר"וא, העדר מוחין לעולם

.מעלת השבת

דרשת שבת שובה

לאחר תפלת מנחה

פ קבלה על העתיד"בהקושיא שאין בנוסח תפילת יוהכ

שמעיקרי דרך התשובה הוא הקבלה על העתיד שלא ) שובהת' הל(ם "הנה ידוע דברי הרמב] כו

כ באמיתות לבו עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב "וקבלה זו צריכה להיות כ, יחטא שוב

פ שיהא מוזכר שם הקבלה "ל ליוהכ"ובאחרונים דנו שלא אשכחן בתפלות שתקנו חז, לחטאו עוד

הא הקבלה עד שיעיד עליו יודע תעלומות ם כתב שצריך שי"ב והלא הרמב"ואמנם זה צ, לעתיד

יועיין בדבר[י התפלה שמבקש ומתפלל שלא יחטא עוד "ח קבלה זו ע"ואיך יוצאים יד', וכו

פ הרי קדושת עצומו של יום מועילה "שמביא עוד תירוץ שביוהכא "שליטמ שטרנבוך "הגר

].ב"וגם תירוץ זה צ, שתועיל התשובה אף ללא הקבלה לעתיד

ם מהא דשינוי החוזר לברייתו לא הוי שינוי"הרמבמקור לדברי

' ל בגמ"דהלא קיי, ם"ל בהקדם מקור בדרך דרוש לדברי הרמב"וליישב קושיה חמורה זאת י] כז

שאם השינוי הוי שינוי החוזר לברייתו לא מקרי שינוי זה , בענין גזלן שעשה שינוי בדבר שגזל

, ]כעין שגזל –עדיין והשיב את הגזילה אשר גזל ונקרא (ומחויב להחזיר החפץ שגזל בעצמו , שינוי

י התשובה "שע, ם שמועילה התשובה כדין שינוי"שמבאר הרמב, ן התשובהיענהוי מקור לז "ולפ

תשובה ' ב מהל"פ(ם "וכלשון הרמב[ז אותו אדם שחטא אלא הרי הוא כאיש אחר "מתברר שאי

אני אחר ואיני אותו האיש לומר כ' וכו' מדרכי התשובה להיות השב צועק תמיד לפני ה') ד"ה

, י הקבלה לעתיד שלא יחזור שוב אל החטא"הרי זהו דווקא ע ,]ש"ע' שעושה אותן המעשים וכו

שינוי החוזר לברייתו ' כ ללא הקבלה על העתיד הוי בבחי"משא, ובזה הוי שינוי שאינו חוזר

.שאינו שינוי

בסוגיא דאוונכרי' דברי הגמ

שכשקונים הדסים ) תגרים(שרב הונא הזהיר להנהו אוונכרי ) 'דף ל( סוכה' והנה אשכחן בגמ] כח

משום שסתם , מהגויים לא יחתכו המה את ההדסים מהקרקע אלא יתנו לגויים לחתוך ההדסים

וקרקע אינה נגזלת היינו שאין חל היאוש על הקרקע וכן על ההדסים , קרקע בחזקת גזולה

גויים קודם ההדסים ואז כשיהפכו ההדסים כ יחתכו ה"וע, כשעדיין מחוברים המה לקרקע

כ כשימכרו את ההדסים אל האוונכרי יחול "ואח, למטלטלין יחול עליהם יאוש הבעלים הנגזלים

כ כשיחתכו האוונכרי עצמם לא חל השינוי "משא(הקנין דהוי שינוי הרשות אחרי יאוש דמועיל

בהושענא דאונכרי עצמם ' גמ ומוקמי לה, )רשות קודם שחל היאוש והוי יאוש גרידא ולא קני

" שינוי מעשהבוליקנויה "' ומקשה הגמ, )כ הוי שינוי רשות אצל הקונה מהאונווכרי"דאל(

' ומתרצת הגמ, להיות אגודים עם הלולב והערבות יםכ משתנ"חאשמקודם היו הדסים לחוד ו

, הן כבראשונהכ מתיר אגדן והרי "דאח, בחד שינויא דהוי שינוי החוזר לברייתו ולא שמיה שינוי

.'ד הגמ"עכ

א דבדיעבד מהני כשחתכו האוונכרי"חידוש המג

בדיעבד אם חתכו האוונכרי עצמם את ההדסים לא ' משמע שאפי' ובפשטות מדברי הגמ] כט

אך בדיעבד יוצאים , קאי רק לכתחלה' שדברי הגמ דשא מח"אך המג, ח"יוצאים בזה יד

אומרת שסתם קרקע של הגויים ' ו דאף דהגמוטעמ, האוונכרי אף אם חתכו בעצמם את ההדסים

, כ אף שלכתחלה יש לחוש לכך"וע, חשש וספק' אלא רק בבחי, ז דבר ודאי"אי, בחזקת גזולה

מ בדיעבד אם חתכו האוונכרי "כ יש להנהיג לכתחלה שהגויים יחתכו בעצמם את ההדסים מ"וע

.א"כ חידוש המג"ע, עצמם נתלה לקולא שקרקע זו לא היתה גזולה

ושית הכפות תמרים דאם הוי רק ספק גזילה מדוע לא מהני שינוי החוזרק

מ "א חו"א מדברי הרמ"ש קושית הכפות תמרים שמקשה על חידוש המג"ומביא שם במחה] ל

בודאי גניבה אך בספק גניבה מהני שאף ששינוי החוזר לא הוי שינוי זהו דווקא ) ב"שנח סי' סי(

שסתם ארעתא דגויים בחזקת ' א שמפרש שדברי הגמ"י המגולפי דבר, אף שינוי החוזר לברייתו

משום דהוי , דלא מהני השינוי דאגד' כ איך אומרת הגמ"א, גזולה לא הוי ודאי אלא רק ספק

מוכרחים לומר דסתם ' כ לכאו"וא(והלא בספק גניבה מהני אף שינוי החוזר , שינוי החוזר

ל לשיטת "והכפות תמרים מיישב שצ[, )קארעתא בחזקת גזולה היינו בתורת ודאי ולא בתורת ספ

ב "וצ, שאף שמהני שינוי החוזר בספק גניבה לא מהני זה לגבי קיום מצוה, א שמצוה שאני"המג

].ל תירוץ אחר כדלהלן"וי, תירוצו

א ובזה מתיישב גם "פ המג"ל דסתם גזילה לא הוי יאוש והתירוץ ע"א דקיי"קושית השפ

קושית הכפות תמרים

סוכה שם שמקשה על דברי ' א בגמ"קושית הכפות תמרים בהקדם קושית השפ ל לתרץ"וי] לא

) כשחותכים הגויים את ההדסים(היאוש כ איך מהני "דא, שסתם ארעתא בחזקת גזולה' הגמ

שאינו מתייאש , ליכא כלל דין יאוש, )היינו שיודע הנגזל מי הגזלן(ל דבסתם גזילה "והלא קיי

ומכיון דיאוש ליכא לא מהני גם השינוי רשות , )לן מה שגזלושסובר הנגזל שיצליח להוציא מהגז

.ללא היאוש

י "עפ, )א"א בתור הו"מרומז סברת תירוץ זה בתוך דברי השפאולי ו(א "ויש לתרץ קושית השפ

היינו דלא הוי ודאי יאוש אלא רק , והיינו דאף דסתם גזילה לא הוי יאוש, ל"א הנ"דברי המג

, א דאין כאן אלא ספק גזילה ולא ודאי גזילה"מכיון דחידש המגאך הכא , ספק יאוש ולא מהני

ל דהוי "אולי אינו גזול ואת' ספיקא דספק אספק ' ומעין בחי(הרי מהני ספק יאוש על ספק גזילה

).גזול ספק אולי היה יאוש

א שמהני שינוי החוזר "ק הרמסשאף שפו, א"קושית הכפות תמרים על המגגם ובזה יש ליישב

אך בנידון דידן שלא היה , פ יאוש ודאי"זהו דווקא בספק גזילה שהיה עליה לכה, להבספק גזי

ל דלא מהני"ז י"וע, ספק יאוש' וכל מה דאמרינן דיש כאן יאוש הוי רק בבחי, כאן יאוש ודאי

.החוזר במקום ספק יאוש יוניש

ק מדרבנןהני שינוי החוזר היות דהוי רמע על הא דבספק גזל "ק מבוטאטש זי"ביאור הרה

ק מבוטשאטש בכסף "א שמהני שינוי החוזר בספק גזילה כותב הגה"עם הרמטוהנה ב] לב

הוי ' א שכל ספק דאו"והיינו אף לדעת הרשב, אלא דרבנן' שספק גזילה לא הוי דאו, הקדשים

ל דכל ספק גזילה המוציא מחבירו עליו הראיה הרי "מ בספק גזלה היות דקיי"מ ,לחומרא' מדאו

,ים בישוב ענין זהנז כביאור האחרו"ואי[' וכח שלא אסרה התורה ספק גזל מדאומדין זה מ

ל דהמוציא "קביעת הדין הממוני ומכיון דקיי חרידמפרשים דבממונות נקבע דין האיסור א

,החוזר בספק גזל ישינו ינהר דמווזה הביא, ]ל"ואכמ, שוב לא הוי ספק איסור' מחבירו וכו

וזהו טעם דדברי , הרי על גזל דרבנן מהני שינוי החוזר, אלא מדרבנן דמכיון דספק גזל אינו אסור

.ל"מ הנ"א בחו"הרמ

דבדרבנן ' שבזה מקבל סיוע השכינה והוי בבחי' ר שלא אחטא וכו"ביאור הא דמהני תפלת יה

מהני שינוי החוזר

יאר שלא אחטא עוד אף שלא היה להד"ל בעניננו לבאר איך מהני בקשת היה"ז י"י כ"ועפ] לג

שינוי ' מדהוי בבחי, ל הא דלא מהני התשובה ללא קבלה על העתיד"דהנה כנ, קבלה על לעתיד

פ "פ דרוש ע"ל ע"ובעניננו י, ל דבגזל דרבנן מהני שינוי החוזר"כנ ןאך בזה אשכח, החוזר לברייתו

ן "ומצוה דרבנן פועלת בזו, א"הז' ן הגדולים שבבחי"פועלת בזו' הידוע בקבלה שכל מצוה דאו

דשינוי החוזר לא הוי שינוי ובזה יש לפרש דאף , השכינה' שבבחי, היינו ביעקב ורחל, הקטנים

, ששם לא מהני תשובה ללא קבלה, א"היינו מדיני התורה שנקראת ז, זהו רק מדינא דאורייתא

–א "מרכבה אל הז' שהאדם הוא בבחי(והיינו התשובה שמכח האדם עצמו , דהוי שינוי החוזר

' אך כשמתפלל לה, )דהוי שינוי החוזר, ששם לא מהני תשובה ללא קבלה, דםזאת התורה א

שתפלה [' י התפלה מתחבר לסיוע ולכח השכינה הק"הרי כידוע ע, ר שלא אחטא עוד"ומבקש יה

שפנימיות , הדין דבאיסור גזל דרבנן מהני שינוי החוזר' והוי בבחי, ]'שכינה הק -במלכות א הי

ע קבלה לעתיד "שינוי החוזר לברייתו שלא קיבל ע' הוא בבחי הענין הוא שאף שמצידו הרי

ס תגמור בעדו "סוכ' י התפלה שמקבל סיוע השכינה הרי בודאי שהשכינה הק"מ ע"מ, כראוי

' כ מתקבלת תשובתו אף שהוא מצידו עדיין בבחי"וע, י התפלה למוטב"ס ע"ובה ויחזור סוכטל

.שינוי החוזר לברייתו

צמו של יום מהני ללא קבלה לעתיד וביאור קרא דקחו עמכם דברים ביאור התירוץ שקדושת ע

'ושובו אל ה

פ קדושת עצומו של יום מהני שתועיל התשובה ללא "וזהו גם פנימיות דהמתרץ שביוהכ] לד

שתסייעו בסוף לשוב בתשובה ' שעצומו של יום מביא אל האדם סיוע השכינה הק, קבלה לעתיד

שפירשנו פנימיות הענין שכשיש סיוע של , בנן מהני שינוי החוזרותו הוי כמו הדין דבדר, שלימה

שם מהני אף שינוי החוזר ) שכל דברים דרבנן קשורים אל השכינה(ע של השכינה והיינו סי, דרבנן

שאף שמצד הדרגה ', שובו אל הואלקיך קחו עמכם דברים ' וזהו שובה ישראל עד ה, ]ל"וכנ

' לבכם לה ומ קחו עמכם דברים שתשפכ"ל העתיד מע קבלה ע"ם יכולים לקבל עכם אינכשל

לתקבתסיוע השכינה ובזה וז תקבל"עיו, שיגמור בעדכם לטובה ויחזיר אתכם בתשובה שלימה

תשובתכם אף שאינכם עדיין מצד עצמכם בדרגת הקבלה הראויה על העתיד שבודאי שתגמור

.א"ס בתיקון השלם בב"בעדכם השכינה לטובה לתקן אתכם סוכ